הממלוכים בימי האוניברסיטאית העיר ירושלים - 12 יחידה

לאחר, המוסלמים חזרת עם ירושלים על שעברו בתהליכים נעסוק זו בייחדה לעיר

במשך. מידי כיבושה – הממלוכים בידי ירושלים הייתה זו תקופה של מרביתה הצלבנים

שהפכה, צבאית אליטה ירושלים. ללימוד למרכז ירושלים את שלטונית האיסלאם

בתקופה. עיר זו בתקופה הייתה ואילך ומכאן לעיר היהודים גם חזרו זו אוניברסיטאית

עזבוה. לא

: משנה פרקי וכמה עיקריים פרקים חמישה זו ביחידה

I.1250-1187 ויורשיו דין א סלח של שלטונו– האיובית ירושלים.

II.בירושלים. הממלוכים

III. מוסלמית. כעיר ירושלים

IV.הממלוכית. בירושלים יהודים

V. הממלוכית ירושלים של סופה

מבוא

צבאותיו. העיר בחיי מהפך שוב חל 1187 בשנת העיר את כבשו דין א סלח של ירושלים

, 730 – ארוכה תקופה פתחו ובכך הצלבנים מידי של העיר. על מוסלמי שלטון שנה

העיר על המוסלמי השלטון נמשך, 1229-1241 השנים בין, קצרה ביניים לתקופת פרט

את והעבירו העיר את אלנבי הבריטי המצביא של חייליו כבשו עת, 1917 לשנת עד

נוספות. שנים לשלושים נוצריות לידים בעיר השלטון

שונות. שלטון תקופות לשלש נחלק השנים ושלושים מאות שבע של הזמן פרק

, נמשכה, הקצרה א סלח של צאצאיו שלטו ובה, 1250 לשנת ועד 1187 – מ הראשונה

תקופה. על איובי אל דין את. התקופה היא זו ירושלים החליפו האיובים האיובית

שהחזיקו, תיכוני מזרח – המוסלמי העולם על בשליטה שנת עד בעיר הממלוכים

, האימפריה לידי ובארץ בעיר השלטון עבר עת, 1516 , . כאמור' זאת מאנית העות

.1917 לדצמבר עד בעיר החזיקה

התקופה. .1250-1187 ויורשיו דין א סלח שלטון – האיובית א

התהליך של ותחילתו מוסלמיות לידים העיר החזרת – ועיקרו קצר היה האיובי השלטון

הכיבוש. לעיר ירושלים של להפיכתה הנוצרים כל של בפינוים מלווה היה מוסלמית

מי, האירופאים האתרים. שנמכר כשבוי ומי בכסף לפדיון מהעיר על המוסלמיים לעבד

שלא. אל ומסגד הסלע ככיפת המקורי לתיפקודם וחזרו טוהרו הבית הר אקצה

לא, המוסלמי כבכיבוש בעיר ולחיות להמשיך האפשרות לנוצרים ניתנה הראשון

הכנסיות. הדתיים בנכסיהם ולהחזיק והפכו מבוניהם נלקחו בעיר הרבות והפרטיים

כך. למבנים לבית( לשער בסמוך) אנה סנטה כנסיית הפכה מוסלמיים מדרש האריות

חילוני. לשימוש לבתים או למסגדים הפכו אחרות וכנסיותלצלם( – תמונה) מוסלמי

הורשו יותר מאוחר שנים ורק מוסלמית לבעלות הועברה המפוארת הקבר כנסיית

תמורת, ולבקר לבוא נוצרים תושבים. תשלום בה את החליפו ויהודים מוסלמים נכבד

ובעיקר, הכנסיות לבני ורק הנוצרים ניתן, הקופטים הנוצרים המזרחיות ממצרים

בעיר. להתגורר

ולכבוש לשוב הצלבניים הניסיונות מול העיר בביצור הראשונות בשנים עסקו האיובים

' את רד. ריצ מלך, לב העיר הגיע, הארי ראיה למרחק עד צלב מסע בראש אנגליה

מסעות. לכבוש היה יכול לא אך מירושלים לכבוש במטרה אורגנו נוספים צלב אותה

הייתה שלא מערבית הדרום בפינה ובעיקר חומותיה לביצור שהביא דבר העיר את

דיה. מבוצרת

השליטים. בפני גדול שינוי חל 1219 בשנת העיר, מכיבוש שחששו האיובים העיר

ולהרוס" אדמה" של במדיניות לנקוט החליטו מחד. חומות את חרוכה אולי רצו העיר

נוצרית היאחזות למנוע רצו ומאידך העיר על להלחם טעם אין כי לנוצרים להראות

דבר, בעיר ירושלים. לכבשה מאד עליהם שיקשה מבוצרת עיר להיות חדלה מחדש

עד, מאות נמשך זה ומצב מבוצרת , ידי על החומה לבניית שנים במאה' מאנים ה העות

– 16.

איובית- ירושלים הנוצרית

הגרמני הקיסר שערך דיפלומטי צלב מסע בעקבות חל העיר של במעמדה זמני שנוי

בשנת. פרידריך ירושלים החזרת על האיובי השליט על להסכם הגיע הוא 1229 השני

כנסיית, - לידים, הרובע ואזור הקבר הנוצרית ישירה גישה הובטחה וכן נוצריות הנוצרי

הר. יפו מנמל , בידי נשארו לו הסמוכים והמבנים הבית לעיר לראשונה. כך המוסלמים

חולקה, לא אך לנוצרים. ירושלים לאחרונה בהסכמת הבית להר לעלות הותר לשניים

האחיזה. חומות בניית את לחדש עליהם נאסר אך המוסלמים בעיר הנוצרית העיר

. 15 רק נמשכה בשנת האיובי השליט ידי על שגויסו חיילים לירושלים פלשו 1244 שנה

כנגד, חיילים. מדמשק למוסלמים שחברו הנוצרים אויביו במצרים בני, כנגדו אלה

, השבטים הרסו' וארזמים טבחו, ירושלים את הח ושרפו בעיר שנאחזו בנוצרים הנוצרית

גם. שמצאו הנוצריים השרידים את ממנה. ברחו בעיר שנאחזו היהודים מעט בה

במת מעל שירדו עד דבר בה לשפץ הספיקו לא אך בעיר לשלוט חזרו האיובים

ההיסטוריה.

הממלוכים. בירושלים ב

הממלוכים של למהותם

ממלוכים. היו האיובים של יורשיהם ( בערבית) הממלוכים במקורם היו –נרכשים-

החל, ילדים ממשפחותיהם, במאה שנחטפו האימפריה בשולי כנוודים שחיו התשיעית

בעיקר, הם. התיכונה אסיה בערבות הערבית לשרת ונועדו לעבדות נמכרו ובקוקז

צעירים. המוסלמיים השליטים של בצבאם מיוחדים, ספר בבתי חונכו אלו במצרים

עם. לאמונת וחונכו צבאיים אימונים עברו התאסלמו הם חניכותם סיום האיסלאם

חיילים. ושירתו העבדים ממעמד יצאו זה ובעקבות העילית יחידות את היוו אלו בצבא

בשנת. הפיקוד במדרגות עלו והם האיובי הצבא של השליט את הדיחו 1250 הצבאי

זמן. האימפריה על להשתלט והצליחו האיובי את הוכיחו הם מכן לאחר קצר האיובית

במחצית. המזרח של בהיסטוריה המכריעים הקרבות באחד הצבאי כשרונם התיכון

המונגולים. – חדש כוח ההיסטוריה במת על הופיע 13 – ה המאה של הראשונה

ינגיס' של בראשותו כל את מכניעים שהם תוך מערבה ופנו סין את כבשו הם חאן ג

שום. מרכז ' את כבשו והם בפניהם עמד לא כוח אסיה , כיה, צ פולין והונגריה רוסיה

במזרח. לשערי והגיעו אל. טבח בה וערכו בגדאד את כבשו הם התיכון גרמניה גדול

הצבא. בארץ דווקא נעצרו הם הגדולים כיבושיהם אף בראשותו, ישראל של הממלוכי

הכה, הממלוכי המצביא בשנת חרוד מעיין ליד בקרב המונגולי החלוץ חיל את ביברס

מונגולית. לטריטוריה והפיכתם ישראל וארץ מצרים כיבוש את מנע ובכך 1260

אלו. ההתפשטות את לראשונה בלם הממלוכים בראשות האיסלאם אמנם המונגולית

למעשה אך ישראל ארץ את לשעה כבשו ואף בממלוכים מספר פעמים ונלחמו חזרו

שנשאר, המזרח את שלהם לאימפריה לספח הצליחו לא מעודד. התיכון מוסלמי

שהפך, המשיך מניצחונו והפנה, את שרצח לאחר בקהיר לסולטאן ביברס קודמו

עד. האחרונים הנוצריים המאחזים כנגד כוחותיו האחיזה את צמצם 1266 שנת בארץ

יורשיו ידי על נכבש זה שטח וגם עתלית ועד מעכו שנשתרע קטן גשר לראש הצלבנית

ב, מאוחר ישראל. בארץ הצלבנית התקופה נסתיימה ובכך, 1291 – יותר

של אוסף אם כי שבט או עם היו לא המוסלמים האימפריה על שהשתלטו הממלוכים

הם. עבדים כלומר, השיטה את להמשיך החליטו משוחררים לגדל להמשיך הממלוכית

והמוכשרים, במחנות חטופים ילדים גבוהות למשרות להגיע זכו שבהם צבאיים

גם. כי לבן מאב משרה להוריש היה ניתן ולא הממלוכים מבין נבחר השולטאן בממשל

בשיטה. חופשיים אנשים אלה ממלוכים עוד היו לא הממלוך של בניו הצליח זו מלידה

שזכו, של קטן קומץ לשלוט, ודתית צבאית להכשרה אחד כל אנשים בעולם מעולה

כדי. וחמישים ממאתיים למעלה במשך תיכוני המזרח ולבסס עמדתם את לבצר שנה

כרתו, את אנשי. הדתיים החוגים עם ברית השליטים הממלוכים מעמדם המסורתיים

הממלוכים. ולמענקים להגנה זכו זאת ותמורת למענו והטיפו בשלטון תמכו הדת רבים

זרים. שהיו מכיוון בשלטונם ובתמיכה המוסלמית אמונתם באמיתות להכרה זקוקים היו

ואילו. הממסד ידי על להם ניתנה זו תמיכה תרבותית לפריחה זכה הדתי הממסד הדתי

בעידוד. כספית ולתמיכה כזרם הסוני הזרם את הממלוכים העדיפו הדת אנשי רבה

שלהם. באימפריה ושליט עיקרי

הממלוכים בימי ירושלים של חשיבותה

מעמדה. של בתיפקודה לשינוי הביא זה אינטרסים שילוב קדושה כעיר ירושלים

בראשית, בתקופה עוד נקבע לאיסלאם ואילו, האומיית הפוליטית חשיבותה האיסלאם

שהעמידה, א סלח בימי לשיאה הגיעה " מלחמת בראש דין ' יהאד, " הג הקודש

הממלוכים. מידי העיר של לשחרורה המוסלמי צבאם בעזרת שהצליחו הנוצרים

ראו, מארץ והנוצריים המונגולים האיומים את להרחיק המיומן נכס בירושלים ישראל

כדי. וממשיכיו, עודד בירושלים חדשה נוצרית היאחזות למנוע תרבותי אחריו, ביברס

זאת. והיהודית המוסלמית ההתיישבות את קודש ואתרי מסגדים בניית ידי על בעיר

ביברס. אחרים כדי. את חיזק אך העיר חומת את מחדש בנה לא בעיר למנוע המצודה

לאחר, החליטו ירושלים על הנוצרי העולם עם צבאי מאבק הצלבנים גירוש הממלוכים

לאפשר, הותרה. ולבקר לחזור נוצריים רגל לעולי מעכו ואכסניות מנזרים הקמת בעיר

בידי הושארו מפתחותיו כי אם נוצרי אתר להיות חזרה הקבר וכנסיית אלו רגל לעולי

עם. בתקופה, המוסלמים ללימוד גדול למרכז ירושלים הפכה הממלוכית זאת

האיסלאם.

האיסלאם ללימודי כמרכז ירושלים

( מדרש ובתי מסגדים של בנייתם ידי על הוגברה ירושלים של הדתית חשיבות מדרסות)

הממלוכים. בסיוע, דתיים את, הממסד טיפחו , החינוך הדתי , בירתם. בקהיר המוסלמי

ובירושלים, אל– גדולה מוסלמית אוניברסיטה בנו הם מדרסות של בנייתם עודדו אזהר

מדרסה. נבנתה, ישיבה מעין – רבות מושלי, השליטים ידי על מוסלמית הממלוכים

המורים. אנשים ידי על ולעיתים המחוז על רוב פי על שנשענה משכורת קיבלו פרטיים

ולימוד לינה ומקום מזון קיבלו התלמידים ואילו המדרסה בבעלות מקרקע מיסוי

לאחר. הממסד את ושימשו התלמידים יצאו במדרסה שנים כמה של שהיה בחינם

הממלוכי. לשלטון הנאמנות את הפיצו כך כדי ותוך האימפריה ברחבי המוסלמי הדתי

בנוף וייחודיות מעוטרות כולם וחזיתות בירושלים נבנו אלה מעין מדרסות עשרות

לארכיטקטורה. המבנים עיטור ובהם בולטים מאפיינים בירושלים הממלוכית העירוני

זמן, שמות ואזכור מהקוראן בפסוקים הבונים של האבירים שלטי ואף הבנייה הבונים

הכניסה. בחזית אליה, הבית מעוטרת, ספסלי מוליכים הגבוהה הנדסיים בדגמים אבן

אבני. בנין באבני ושימוש , בצבעים בשורות הונחו החזית מגוונות אדום, לבן ואף שונים

גילופים. נקבעו בחלונות ואילו הכניסה כיפת את מעטרים נטיפים בצורת באבן שחור

המבנים. בנקודות ברזל כדורי משובצים בהם ברזל סורגי גדולים ברובם ההצטלבות

תופעה, פאר להפגנת השאיפה בהם וניכרת שהעדיף המוסלמי בעולם ייחודית חיצוני

בולטת. חיצוניות להראות ולא הפנים את לפאר

רבים דתיים ומאמינים לעיר המוסלמיות לרגל העליות חודשו הממלוכית בתקופה

עולי. השתקעו מרוקו, כמו מרוחקים ממקומות רגל בה להם הקימו וספרד אפגניסטן

(. אכסניות בעיר) (, מוסלמיים לדרווישים התבודדות מקומות הוקמו ריבאט זאויה)

מיסטיקנים. המוסלמית לפעילות למרכז שהפך הבית הר בקרבת מרביתם בעיר

( מוסלמיים התיישבו) מוסלמיים. הדתיים מאפייניהם על והוסיפו בעיר הם גם צופים

ביברס. הר על הדתיים למבנים רבות תרמו הממלוכים הסולטאנים את חידש הבית

אל מסגד תקרת את תיקנו בשלטון ויורשיו הסלע כיפת קירות על החיצוני הפסיפס

ציפו, בנו, בהר המרכזיים המבנים כיפות את בזהב מחדש אקצה לשתיה מבנים הבית

( התפילה לפני רגלים ורחצת ואף) הנחשבת, המדרסה את הקימו רהטים אשרפיה

הבית. הר על ביופיו השלישי למבנה

לממלוכים גלות עיר – ירושלים

כבעבר. של לפריחתה הביאה לא הדתית חשיבותה זאת עם על ישבה לא היא ירושלים

כדי דרך שירותי על והתבסס שפיתח הממלוכי המנהל את שימשה ולא דרכים צומת

ירושלים. את לקיים הממלוכי השלטון הארץ של המנהלית הבירה הייתה לא שלטונו

נשארה וירושלים בארץ השלטון למרכזי אותם ועשה וצפת עזה הערים את פיתח

הפקיד. המערכת בשולי כפוף והיה נמוכה דרגה בעל היה אותה שניהל המדינית

מעמדה. שישב הממלוכי לנציג התקופה רוב במשך היה ירושלים של המנהלי בעזה

בעיר הממלוכים השליטים השתמשו ולכן הראשיות מהדרכים רחוקה הייתה והיא נמוך

אליו, כמקום המרכזי. השלטון בעיני חינם שסר או שסרחו השלטון פקידי נשלחו גלות

שאל, מאותם חלק עסקו, כבודם נשמר גלותם אף הנכבדים בבניית הם גם ומעמדם

הן, חסד ומבני מדרסות את להבטיח כדי והן לשלטון נאמנותם להראות כדי אחרים

על. שכך, את להחרים מהשלטון מנעו מדרסה בנית ידי רכושם הועבר זה רכושם

משפחתם ובני עצמם את למנות דאגו לכך ובתמורה המוסלמי ההקדש לרשות

חלק. קבועה הכנסה לעצמם הבטיחו וכך המוסדות למנהלי אף מהבונים מתמשכת

דבר, בתוך לקבורה זכה שלו הקברות בתי את שבנה המוסלמי בעולם חריג המבנה

העיר. לחומות מחוץ

חייב, רגל ועולי לומדים של ריכוזם ובעיקר בעיר הדתיים המוסדות ריבוי הקמתה בעיר

ירושלים. ושירותים מזון לאספקת מערכת של ממלוכים פקידים ידי על נוהלה לעיר

נציב. את לעודד וניסו בעיר ולניקיון לסדר שדאגו היה במצודה שישב ממלוכי המסחר

אספקת, גבית ועל הפנימי הביטחון על ממונה ידו ועל האשפה וניקוי המים המסים

שהיה, לענייני מושל היה בעיר המכפלה מערת על וגם) הבית הר על אחראי דת

עוד(. ושומר, משטרה מפקד בעיר היו חברון יושר על אחראי שהיה המוסר ממלוכי

המשפט. המסחר השלטון. ידי על ממונה הוא גם שהיה הקאדי ידי על התנהל בשווקים

מוכרי שוק הוא שבהם והידוע שווקים בעיר נבנו הממלוכים השליטים של ביזמתם

המסתעף, בשוק. להר עד הגיא מרחוב הכותנה רוכזו( אל סוק) זה הבית קאטנין

בנוסף. ובדים אריגים בעיקר ללינת מקומות – חאנים בעיר נבנו לשווקים ומלבושים

אחד. במרכזים גם ששימשו לעיר המגיעים הסוחרים חאן, מחנים סיטונאיים אל אלה

שנבנה, במרכז, רחוב במעלה סולטאן הוא, של השוק המדרשה רחב, מבנה ירושלים

המוביל, בשער נסגרת אליו שהכניסה בחדרי. לחצר מסדרון דרך גדול המסדרון גדולה

החצר. שוכנו מעליהם בחדרים ואילו המשא לבהמות אכסון מקומות היו הסוחרים

לבני שמכרו הסחורות את העיר סוחרי קנו ממנו גדול שוק מעין שימשה הפנימית

גם. ולבאים ירושלים בצמוד. חאן היה הכותנה שוק של במרכזו אליה לסוחרים

כך. והבאים העיר בני לשימוש מרחץ בתי גם הוקמו לשווקים מתעצבת החלה אליה

היום. עד אותה המאפיינת דמות – מוסלמית כעיר העתיקה ירושלים של דמותה

ירושלים. מוסלמית כעיר ג

מוסלמית עיר של המרחבי המבנה

עסקו, כקודמיהם המוסלמים לעיתים. בבניין הם גם הרומאים ערים אלה היו ערים

המוסלמיים. החיים ולאופי לתרבות בהתאם הערים התפתחו ולעיתים מתוכננות

הממוקם, המסגד עומד מוסלמית עיר כל של במרכזה זאת. במרכז הראשי כיוון העיר

לא. במסגד לתפילה להגיע בשבוע פעם לפחות מחויב מוסלמי שכל תושבי רק הגדול

לתפילה אליה מגיעים היו העיר את שסבבו הנוודים ואף הכפרים תושבי גם אלה העיר

סביב. אל העיר רחובות הובילו ולכן את ששימשה גדולה חצר הייתה המסגד המסגד

סביב. שעות את בילו זו ובחצר מבקרים עמוסי חג בימי המתפללים החצר התפילה

המערכת. למערכת הקשורים מבנים נבנו ידי על כולה הוחזקה החינוכית הדתית

גם. ובסמוך המסגד סביב הלימוד חדרי רוכזו ולכן הדתיים המוסדות המערכת לו

( המשפט בתי פעלו ולכן דתית הייתה המשפטית בסמוך) הגדול. למסגד המחכמה

בעולם. השתרע המסגד לחצר מעבר נכבד מעמד לסוחר היה המוסלמי השוק

במשך, ימי כל במשך התנהל והמסחר , כל השבוע בשוני. זאת מהנעשה השנה

השוק. אותה של באירופה ( המוסלמי התקופה היה) קבע, במבני ממוקם הבזאר

ולא, השוק. בעולם מקובל שהיה כפי ארעיים ודוכנים מעגלות התנהל חנויות הנוצרי

כך. מאפייני פי על שונים בחלקים בנוי היה ובדים, לכותנה שוק קיים היה הסחורות

שוק, מזון למוצרי שוק שוק, למוצרי וירקות שוק, עור בשוק. לספרים לבשמים ועוד

, – המלאכה בעלי גם התמקמו נגרים, פחחים ומכרו תפרו שתיקנו וחייטים סנדלרים

השוק. הן, להגיע היה יכול אחד וכל ניטרלי מקום היה סחורתם והן העיר תושב אליו

הן, אליה הבא מפגשים. הנוצרי והן המוסלמי ממרחקים נעשו אנשים בין והיהודי

בבתי, תושבי. וממוקמים לכל פתוחים הם גם שהיו המרחץ ובבתי הקפה בשוק בשוק

על, בשכונות גרו העיר עושרם פי על ולא העדתי ושיוכם הדתי מוצאם פי נפרדות

, עשירים. היהודים כמו, הכלכלי וכן, גם כעניים רחבה משפחה בני כל הנוצרים

כל, חיו, זרם מוסלמית הקבוצה בחיי התערבו ולא משכניהם בנפרד באיסלאם

יהודי. האחרים. החברתיים המגעים כל גם וכך בשוק רק מוסלמי עם נפגש האחרת

תפילה בתי היו רובע כל במרכז. פנימית חומה מוקפים היו השונים העיר רובעי לעיתים

הסמטאות. ציבוריים מבנים ולידם השונה הדתית הקבוצה או העדה של היו אחרים

ושימשו, החשדנות. ובהמות אדם בני למעבר רק צרות את בבתים סגרו והצניעות משא

דלתות. ורחוקים גבוהים היו המבנים וחלונות הנשים ומוגנות קטנות היו המבנים ממבט

העיר. היושבים דבר את חוץ כלפי הקרינו ולא העיר ושליט חומה מוקפת הייתה בבית

המוסלמי מהרוב בעיר המיעוטים על הגנה ומאידך העיר על הגנה שמחד במצודה ישב

עצמו. השליט על ואף

מוסלמית כעיר מתעצבת ירושלים

שמצאו, ידי על תוכננה לא ירושלים שנבנתה, עיר לפניהם המוסלמים ימי מאז קיימת

והם, קפיטולינה אליה השלטון. לפי אותה עיצבו רק הרומית הארוך המוסלמי תפיסתם

שלטון, על יצר, המאה לתחילת עד ונמשך 1187 – ב שהחל העיר בעיר העשרים

בתקופה לעיר הגיעו ועיקרם המוסלמית העיר לדגם התואמים רבים אפיונים העתיקה

המרכז. המכלול אך צלבני היה השוק וגם לכן קודם עוד נקבע הבית בהר הממלוכית

מבני, ובתי שכונות של הכולל ההפרדה, חינוך מגורים והמראה, הדתית ודת עדתית

זו בתקופה להתעצב החל העיר של המוסלמי הכללי

יהודים. הממלוכית בירושלים ד

על, כיתותיהן, המוסלמים היחידים התושבים היו לא השונות ותפיסותיהם עדותיהם

ירושלים. בה לגור שביקשו ויהודים נוצרים למאמינים שואבת כאבן שימשה בעיר

העובדה. ולבקר לגור רבים אנשים עודדה לא חומה מוקפת הייתה לא שהעיר אותה

ובעיקר, הממלוכית השליטה בשל אך בה חזרו, בשנים היעילה לעיר יהודים הראשונות

לאחר. והשתקעו בימי אליה אלה חזרו בעיר יהודים התיישבות מנעו שהצלבנים בה

לאחר. המונגולים התקדמות עם מהעיר ברחו אך דין א סלח השכנת והחוארזמים

עם, השקט חזרו, של לשלטון עלייתו בעיר קשורה זו וחזרה לעיר היהודים ביברס

ן" של ומעשיו באישיותו נחמן(. בן משה רבי) הרמב

, מפרש" ן חי, הרמב בהיותו. ועסק הנוצרית בספרד ימיו מרבית התורה כבן ברפואה

למרות. נזיר מול תיאולוגי בויכוח היהודים את ייצג שבעים ואולי בויכוח שניצח דומיניקני

נאלץ, בשל " את לעזוב כך ן. הרמב בקיץ, והגיע ישראל לארץ עלה ספרד לירושלים

וגדול העזובה רבה" כי ירושלים על כתב הוא לבנו ששלח מפורסם במכתב. 1267

וכללו, חרב, המקודש כל, דבר של השיממון ירושלים. יותר מחברו חרבה יותר מחברו

עם" יותר יהודה וארץ מהכל כאלפיים בה יושבים" בה מצא לירושלים הגיעו מהגליל

" ומעט נוצרים מאות שלש מהם איש ן". הרמב לשקם ירושלים יהודי את המריץ יהודים

בנוי, בית ומצאנו אותם זרזנו" המונגולים מפחד שנתפזרה קהילתם את בעמודי חרב

בחרבות לזכות הרוצה וכל הפקר העיר שהרי כנסת לבית אותו ולקחנו יפה וכפה שיש

הבית." ספרי, זוכה עולי של ותנועתם לעיר הוחזרו לשכם שהוברחו התורה שוקם

" הרגל ן. הרמב שהייתה, עבר ומשם מספר שבועות בעיר שהה חודשה בידי עדיין לעכו

אך, שם. ואף גדולה יהודית קהילה בה הייתה הצלבנים שנפטר עד התגורר ישיבה

ן" של זו פעולתו. 1270 בשנת בירושלים, היהודית האחיזה את וביססה חידשה הרמב

היהודים. לא שמאז אחיזה ליד, הר בסביבות בתחילה התרכזו פסקה השכונה ציון

לאט. הרובע כיום הנקרא הרובע לכיוון התפשטו והם מספרם גדל לאט הארמנית

הקהילה. יהודים, עלו ורבים התחזקה היהודי ויהודים מאירופה אשכנזיים אליה

עיראק, ספרדיים מצבם. יהודים הגיעו ומעדן מתימן ואף אפריקה וצפון ממצרים לעיר

ככלל. השלטונות ביחס תלוי היה בעיר היהודים של טוב מיחס היהודים נהנו אליהם

אלה. היחס מאשר במוסלמים הלוחם העולם כנציגי לעיתים סבלו האחרונים לנוצרים

מבני, פעם לא ולכן האחרונה" הסעודה חדר" מבנה כמו – מהם נלקחו תפילה גורשו

היהודים. גורשו אף ולפעמים ציון הר על לא אך מעיקים ממיסים בעיקר סבלו מהעיר

עם. מרדיפה בשל, דתית נלקחה, בין פנימי סכסוך זאת כנסת בית חצר היהודים

ן" היהודי. הרובע במרכז היום עד הניצב גדול מסגד בו שבנו למוסלמים וניתנה הרמב

הקהילה הייתה 14 – ה ובמאה בירושלים היהודית הקהילה גדלה הקשיים אף אל

מבקרים. בארץ החשובה בשנת, לעיר הגיעו רבים יהודיים ישראל רבי, 1488 וביניהם

מפרש, עובדיה שאף, התורה מברטינורה מרובות. שנים בה וחי בעיר השתקע והמשנה

אז. בתיאורו כנראה הגזים ואף בעיר החיים את תיאר בכתביו החל גם האידיאלי

הולכים, לידי שיבואו והספרדים האשכנזים מנהג" להתפתח ישראל לארץ זקנה

ויקברו, עד לשם ויושבים מנהג". להם ויהיה שם שימותו להרחבתו הביא זה לכפרה

שהתפשט, הר על היהודי הקברות בית של הגדולה עיר למרגלות עד והגיע הזיתים

מדרום, העתיקה. לעיר דוד

סופה. הממלוכית. ירושלים של ה

שיטת. במשך והתנוון הלך הממלוכי השלטון אך נמשכה הממלוכים גיוס הזמן

בני, בעלי על הקפידו לא השליטים השלטונית, במערכת שולבו משפחות המשרות

אימצו ולא קפאו עצמם והשליטים המקומית האוכלוסייה את רוששה המסים גביית

בשנת. ובעיקר טכנולוגיים חידושים , הצבא עמד 1516 צבאיים המיושן, הממלוכי

מול, בחרבות המצויד , התורכי הצבא ופרשים שכבר' מאני את כבש עות

, לאיסטנבול והפכה הביזנטית( 1453) קונסטנטינופול ' . שהיו' מאנים העות מאנית העות

גברו, ברובים מצוידים הסולטאן, על ותותחים וארץ בקרב נהרג הממלוכי הממלוכים

נפלו, וצפון מצרים ובעקבותיה ישראל הסולטאן. לידי אפריקה מאני' הטורקים העות

קיבל, עלה סלים ממאתיים יותר לקצן באו וכך קרב ללא כניעתה את לירושלים

העיר. על ממלוכי שלטון של שנים וחמישים

לירושלים הממלוכית התרומה

מחד. והן בשטח הן ניכרת לירושלים הממלוכים של תרומתם החזירו בתודעה

אך דין א סלח בידי נעשה הראשוני שהמעשה אף) לירושלים האיסלאם את הממלוכים

מכאן(. טרם המהלך האיובים בזמן שלטו, מאות במשך ואילך קובע המוסלמים שנים

צורתה. את בה והטביעו בעיר מוסלמית, כעיר ואופייה ירושלים של הכללית חותמם

ללא, שליטים היו המוסלמים בו זו בתקופה נקבע של, יחידים השלטון. ערעור העיר

" דאג הממלוכי את" ריבוי ידי על ובעיקר בה לגור מוסלמים עידוד ידי על העיר לאסלם

אופייה. והמסחרית הדתית הבנייה על היום עד מקרין הממלוכית הבנייה של בעיר

ובעיקר, גדולים חלקים מבנים. ברובע בעיר נבנו בעיר כיום העומדים רבים המוסלמי

אם, נופך לעיר מוסיפים והם הממלוכית בתקופה כיום משמש איננו מרביתם כי מיוחד

העולם. עבורו לצורך רואה ואילך ומכאן לירושלים שנית עצמו את קשר המוסלמי ניבנו

נוצרים, מפני עליו לשמור שיש מקום גם אלה קדוש מקום רק לא בה יהודים, או זרים

התקופה. להחזיק הם גם ששואפים המוסלמית האחיזה את שביססה הממלוכית בעיר

חזרה, היהודים של לחזרתם גם עמה הביאה בעיר במעשה הן ונתגברה שהלכה לעיר

והביאה, והן ואחיזה לשליטה הנאבקים בין וגוברים הולכים לחיכוכים גם בתודעה

מאבקים, היום. עד הנמשכים בעיר