Embed Size (px)
DESCRIPTION
על המאפיינים של רשתות, המאפיינים של למידה ועל הקשר ביניהם
Citation preview
ת חברתי רשתנתמכת למידה
בעקבות נתוני מחקר אודות רשתות חברתיות
2008מאי צביה אלגלי וי גוסטבו מש "עשבוצע
צביה אלגלי
תלמידת מחקר במחלקה למדע טכנולוגיה
אילן -בר' אונ, וחברה
Learning in social network platform
Following social network research, conducted on May 2008
By Gustavo Mesh and Zvia Elgali
Zvia Elgali
Research student in STS
program, Bar-Ilan university
Abstract
SN (Social networks) could be used as a platform for e-learning, having
unique characteristics like bonding with friends, which is the kind of
connection people hold in SN, and is most likely a tool which can help
students in learning process. The users of SN are young and computer-
oriented, while many of their teachers are women over 50. This paper
checked the uses people make of social networks, as surveyed during May
2008, and represents collaborative learning approaches, which could be the
ground for using internet social-networks for learning processes. Some odds
and cons are being discussed, regarding the implementation of social network
as a platform for e-learning,
Keywords: Social network, e-learning, pedagogy, education
תקציר
מאמר זה מסכם מספר גישות פדגוגיות המהוות עקרונת בסיסיים ללמידה
במאמר . למול מאפייני הרשת החברתית וגולשיה, מרחוק ברשתות חברתיות
תוך שימוש בנתונים , נבחנת ההיתכנות של הוראה נתמכת רשתות חברתיות
מתוך מחקר שנעשה על אופי השימוש ומאפייני המשתמשים ברשתות במאי
חלק גדולבעוד ש, משתמשי הרשתות הם צעירים בעלי השכלה תיכונית. 2008
אוכלוסייה שגולשת -והן נשים, 50מהמורים בבתי ספר על יסודיים גילם מעל
נתון נוסף התומך הלמידה ברשתות . פחות ומשתמשת פחות ברשתות חברתיות
וץ בין משתתפים המכירים זה את זה מח, הינו הקשר המגשר המטופח בהן
סוג המשימה , מהפן הפדגוגי נשקלים גורמים כמו אופיו של בית הספר. לרשת
. שימוש ברשת חברתית ללמידהלצורך בחינת הומאפייני הרשת החברתית
חינוך , למידה מרחוק, פער דיגיטלי, רשת חברתית :מילות מפתח
מבוא
ים מסויימים של הקהילה למידה מקוונת עדיין מקבלת בחלק -רוצים להאמין אחרת היינולמרות ש
במובן שהיא איננה , יחס של ספקנות מסויימת באשר לתרומתה לרמת הידע של הלומד, האקדמית
מפרוייקט שנערך , ניתן ללמוד על כך למשל. במובן המסורתי של המילה" למידה"נחשבת עדיין
ם של למידה שלושים ושבעה פרוייקטי, אומבריה ובו נבחנו בקבוצות עבודה-באוניברסיטת צפון
בהקדמה . מקוונת על מנת למצות מהם את היתרונות הברורים והמוחשיים שיש ללמידה כזו
המשמש לתאור מהלכי e-learningטוענים המחברים כי המונח , למאמר המסכם פרוייקט זה
מעידים , ואי ההסכמה מוחלטת באשר לפירוש המושג עצמו, למידה מעצימים בעזרת תקשוב/הוראה
למרות שהיתרונות שנמצאו , איננו מניח את הדעת עדיין" למידה"ל" טכנולוגיה"ילוב בין על כך שהש
.(JISC,2007)ללמידה מקוונת הם רבים
אנשים צעירים חיים , e-learningתהא אשר תהא ההגדרה של : אבל עם עובדות קשה להתווכח
, תרגום, שות למידענגי, תקשורת: ועושים שימוש במגוון הכלים המשמשים גם ללמידה, ברשת
מאז פרצה לאינטרנט תופעת הרשתות החברתיות אנו עושים . הפצה שיתוף ועוד, הפקה, עיבוד
מי כתב מה , לומדים מי התחבר עם מי דרך הפייסבוק, שימוש בטוויטר כדי להיות בקשר מתמיד
.(NSBA 2007, p. 3)ומי שלח למי מתנה וירטואלית , למישהו אחר
כול כל גולש לפתוח לעצמו כרטיס משתתף באמצעות מילוי פרטים אודות ברשתות החברתיות י
הקשרים המטרה היא להכיר אנשים חדשים באמצעות. שהוא רוצה לשתף בהם אחרים, עצמו
כך נוצרת . המזמינים חברים אחרים להצטרף, רוב הרשתות הן סוג של מועדון חברים .הקיימים
המאפיין . בכך את מספר חברי הרשת החברתית כולהומגדילה , רשת חברים אישית הולכת וגדלה
ופחות , את הרשת החברתית באינטרנט הוא שהיא משמשת לחיזוק ולשמירה על קשרים קיימים
מאפיין בולט נוסף שנמצא הוא פרופיל המשתמשים ( 2008מש ואלגלי )ליצירת קשרים חדשים
עוסקים החברים בתוך הרשת התחומים שבהם. חסרי השכלה אקדמית, צעירים: ברשתות חברתיות
אך בהקשר שבו עוסקות , זוגיות, מעורבות חברתית, בילוי: החברתית לקוחים מכל תחומי החיים
: ברשת החברתית כי ללימודים יש מקום של כבוד בתוך השיח המתנהל, שורות אלה מעניין לציין
”… students report that one of the most common topics
of conversation on the social networking scene is education.
Almost 60 percent of students who use social networking talk
about education topics online and, surprisingly, more than 50
percent talk specifically about schoolwork...”
(NSBA, 2007 p. 1)
עומד , לא מפתיע שהעיסוק בהטמעת הרשת החברתית כפלטפורמה ללמידה, הבעקבות נתונים אל
בפועל ניתן . היום על סדר היום של אנשי חינוך שיש להם ענין בהטמעת תקשוב בתהליכים פדגוגיים
מתקיימים , פרקטיקות של למידה ברשת חברתית בבתי הספר או באוניברסיטאותרק מעט לראות
Second-Lifeבסביבת אקדמית למידה ,לדוגמה .א נפוציםתהליכים כאלה אך הם עדיין ל
(Franklin & Harmelen, 2007). המתבטאת , הנושא מדובר ונחקר ויש ציפיה להתפתחויות
אודות שילוב האפשרי של רשתות חברתיות בלמידה והדרכים , י אנשי חינוך ואחרים"בכתיבה ע
הנסיון המצטבר בשימוש בפורומים (.Fran 2007 ,Reynard 2008, 2008רותם ואבני )לעשות זאת
יכול לשמש כבסיס להתאמת , הנפוץ במוסדות להשכלה גבוהה, ובאתרים תומכים ללמידה מרחוק
לרשת חברתית מאפיינים שונים מפורום בהיותה פלטפורמה לשמירה ,סביבת הרשת ללמידה אולם
מש )וכנות מסרים מידיים בדומה לת, ותחזוקה של קשרים קיימים ופחות ליצירת קשרים חדשים
(. 2008ואלגלי
, ניתן לבחון באמצעות תאוריות של למידה חברתית, את התאמתה של הרשת החברתית ללמידה
. המלוות את המחקר הפדגוגי שנים רבות
של למידה שיתופית ברשתויתרונות עקרונות פדגוגיים
שטען כי למידה (,1936Dewey)ואי רוב עקרונות הלמידה השיתופית מתבססים על רעיונותיו של די
בעת שהמורה אינו מהווה את המקור , משמעותית פירושה מעורבות פעילה של התלמיד בלמידה שלו
מעורבות פעילה היא למשל השפעה על מרכיבי סביבת הלמידה . היחידי לידע בתהליך הלמידה
תמש יכול להחליט המש. ברשתות חברתיות יכולת זו נתמכת טכנולוגית. ויכולת לשנות אותם
לבחור מרכיבים ויישומונים שהוא מעוניין בהם , ולשנות פיסית את מראה סביבת העבודה על המסך
היות והיא , יכולת זו לדעת חוקרי חינוך הינה משמעותית ללמידה. ולשתף בהם חברים על פי בחירתו
של עמיתים מעמדם (.Reynard, 2007. )מאפשרת תהליך פעיל של למידה מתוך תחושת שליטה
שבה מתקיים , אף הוא תומך במאפייני הרשת החברתית, מורהמלבד הללמידה כספקי ידע נוספים
מאמרים -שליחת קישורים לתוכן מילולי: שיתוף בידע תוך שימוש באפשרויות הרבות של הרשת
. 'סרטונים וכו, תמונות, הפנייה לקטעי מקור, וקטעי מידע באנצקלופדיות
שבה עבודה בצוותים קטנים של תלמידים מעודדת , ל למידה שיתופיתדיבר ע (1980)שרן
צוותים אלה מהווים יחידה חברתית אשר . אינטראקציה בין עמיתים ושיתוף פעולה בלמידה
בעצם המבנה , רשת חברתית. בניגוד לכיתה השלמה או התלמיד הבודד -בתוכה מתמתקיי למידהה
. ף יכול להיות חלק מכמה קבוצות עבודה במקבילשבה כל משתת, מזמנת עבודה קבוצתית, שלה
אם כי לא , השתייכותו של הלומד לקבוצות אלה מזמנת עבורו אינטראקציות ושתוף פעולה בלמידה
יש להבחין . שכן למידה שיתופית תלוייה בסוג המשימה שעל הקבוצה לבצע, תמיד למידה שיתופית
שיתוף . (collaboration)בין למידה שיתופית ל, לצורך למידה (cooperation)בין שיתוף פעולה
למידה שיתופית לעומת . שאינו מצריך מצד הלומד הפעלה עצמית, פעולה הוא תהליך פסיבי בעיקרו
ויוצאת לפועל כתוצאה מסיעור מוחות והפעלת , דורשת פעולה מצד כל משתתפי התהליך, זאת
. ( Reynard, 2007 וךבת Scardamelia, 2002) רעיונות הצומחים מתוך ידע חדש
מהווה רשת חברתית אתגר בהבניית המשימה עצמה על פי סוג התהליך שהוא , עבור המורה אם כן
יש צורך לבנות אותה באופן שתצריך , אם מדובר במשימה המפעילה את הלומד: מעוניין שיתרחש
. המורה בתהליךכאן בא לידי ביטוי מקומו ותפקידו של . למידה שיתופית ולא רק שיתוף פעולה
ושל התלמיד כחוזר על החומר , משתנה מגישה מסורתית של המורה כמציג החומר, תפקיד זה
ארגון . זאת על מנת לאפשר חילופים בין עמיתים ללא מעורבותו הישירה של המורה. שהמורה הציג
ובמקרים מסוימים לקבוצה של, הכיתה כקבוצה אחת מופסק זמנית והכיתה נחלקת לתת קבוצות
בזמן העבודה בקבוצות המורה אינו מקור ראשוני לידע . כמאפיין מערכת חברתית טיפוסית, קבוצות
ובמקום זאת מתקיים ביזור של הסמכות ושל מוקד הכיתה זאת על מנת לעודד מגע ישיר , ולפיקוח
פעילות מסוג זה נתמכת בנתון שהתקבל במחקר אודות (. 1980, שרן)וחילופי מידע בין התלמידים
תחזוקת הקשר . המראה כי רשת חברתית משמשת לתחזוקת קשרים קיימים, רשתות חברתיות
NSBAי נתוני "עפ. שליחת הודעות הדדית, ליתר דיוק -מתבטאת בשיחה אודות נושאים משותפים
מהמשתמשים ברשתות חברתיות מנהלים שיחות אודות נושאים הקשורים 60%-המראים כי כ
,NSBA 2007)נהלו את השיחות אודות משימה לימודית כאשר זו תינתן יש להניח כי י, בלימודיהם
p. 3) .
ועושה שימוש , מדובר בקבוצה המתקיימת גם מחוץ לרשת. אינם זרים זה לזה, הלומדים בקבוצה
כי דרך התקשורת , טוען שרן, מלבד היתרונות שיש בכך לתהליך הלמידה. בה לצורך תחזוקת הקשר
משפיעה טכניקת הלמידה בצוותים לטובה על ההיבט הקוגניטיבי , טיבית בתוך הקבוצההאינטראק
כלפי בתי הספר וכן על יחסם לעמיתים , על עמדותיהם של הלומדים כלפי הלמידה, של הלמידה
. מקבוצות שונות בכיתות הטרוגניות
גורמים מעכבים ללמידה נתמכת רשת חברתית
עומדים טיעוני , שעשויים להיות ללמידה הנתמכת ברשת חברתיתאל מול היתרונות הבולטים לעין
של הנוגעים לאו דווקא למאפייניה , שעשויים לעכב או למנוע את היישום של תהליכים כאלהנגד
. ומנהליים שונים דמוגרפיים, אלא לגורמים ארגוניים, הרשת עצמה
כמי , (2006סלומון ) סלומון במערכת החינוך קיימת אכזבה המתבטאת בין היתר בדבריו של גבי
רק בתחום זה קיימים , לדבריו. המתוקשבת בחינוך בישראל שעוסק שנים רבות בתחום ההוראה
ולא ניתן להצביע על שינוי מרחיק לכת שהתרחש בעקבות הטמעת המחשב " איים של הצלחה"
גורמים תניתן למנו(. הדברים נאמרו בהקשר של החינוך הקדם אקדמי)בהוראה לפחות בישראל
רבים למה שמוגדר כחוסר הצלחה בהטמעת התקשוב בחינוך ודי אם נקח בחשבון את גילם הממוצע
80%מעל -שליש מהם מעל גיל חמישים בחינוך העל יסודי וברובו מורכב מנשיםמ יותר –של מורים
על פי ברשתות חברתיות פחותפרופיל זה הוא פרופיל המשתמשים (. 2005ס "למ)בחינוך העל יסודי
אל מול , והוא גם אחד המאפיינים את המצויים בסיכון לפער דיגיטלי, 2008המחקר שנערך ב
(. 2008מש ואלגלי )אוכלוסיית המשתמשים ברשתות חברתיות שהם צעירים בעלי השכלה תיכונית
של אם נוסיף לנתונים אלה את המשבר המתמשך בחינוך בישראל הגורם למוטיבציה נמוכה
ואת טענות המורים על חדשנות שאיננה , תיר פחות זמן להשקעה בדרכי הוראה חדשותומו ,המורים
מתוגמלת נקבל תמונת מצב שאיננה מקדמת את הסיכויים לשימוש ברשתות חברתיות לצרכי
. הוראה
היא אופיים המסורתי של , לשימוש בפלטפורמה של רשת חברתית לתהליכי למידה, גורם מעכב נוסף
בילים את פוטנציאל הבניית הידע משום שנועדו לשפר מיומנויות קוגניטיביות וידע המג, בתי הספר
עצם . תוך הבניית הידע, עיקרה למידה של חקר וגילויבלמידה הנתמכת ברשת חברתית היא . פורמלי
( ממאפייני הלומד המומחה)העובדה שבתי הספר לא נועדו לתהליכי פתרון בעיות וידע לא פורמלי
בתי הספר אינם cardamalia, 1994) & (Bereiter, לפי עמדה זו. את הבניית הידעהיא שמרסנת
בעוד שברשתות , מעודדים את העשרת המבנה הסוציאלי והדינמיקה הנדרשת להבניית ידע ציבורי
היא "תוכן מבוסס גולשים"חברתיות הבניית ידע ציבורי או מה שקרוי במילון המונחים האינטרנט
י החוקרים מציעים את מודל כתב העת המדעי כדגם על פיו תעבוד הכיתה בתהליך של שנ. אבן יסוד
תלמידים המשתתפים בו -החוקרים. דגם זה נחשב כמעודד את תהליך ההתמחות. למידה חוקרת
רצון להשפיע על המסקנות והתפתחות , סקרנות, מונעים על ידי רצונם להשתתף בדיון משמעותי
מאפיינות את המוטיבציה של החברים ברשת , תכונות אלה. מיתיםדע ורצון להערכה מצד עיה
תלמידים מבנים ידע . והן גורם מרכזי במוטיבציה של קהילות הידע לעבוד, חברתית לשתף במידע
אולם למידה זו תהיה משמעותית יותר במידה ובית הספר ינתב , כאשר הם לומדים מתוך חקירה
. והלומד נדרש לתרומה מעבר למה שכבר ידוע, דע קולקטיבייש י. את החקירה לעבודה לפי מודל זה
מציעים החוקרים הבנייה מחודשת של בתי הספר כך שיהפכו לסביבת למידה התומכת , לפיכך
שאיננו יכול , הבנייה מחודשת של בתי הספר היא תהליך מתמשך(. שם)בתהליך של התמחות
.ות רבות נוספותסיב הנדרשות ל, להתרחש בעטיה של מהפכת התקשוב לבדה
סיכום
היא שרוב השימוש שעושים אנשים ברשתות חברתיות , אחת המסקנות במאמר של מש ואלגלי
מדובר , במקרה של למידה. bridgingשימוש של -הוא מול אנשים מוכרים להם, ובמסרים מידיים
ו לפחות מסקנת המחקר שרשתות חברתיות הן מכשיר ליצירת הון חברתי מקשר א. באנשים מוכרים
המשתמשים רואים בו כיותר מתאים לכך לעומת פורומים ובלוגים שנתפסים על ידי המשתמשים
ובהם, מתאים לעקרונות הבסיסיים של למידה שיתופית, מאפיין זה. כמכשיר ליצירת קשר עם זרים
התחושה הראשונית בהשתתפות בפרוייקט למידה שיתופית ובעיקר -הקניית תחושה של קהילה
, אך ברשת חברתית קיימת תחושה אינטימית ומוכרת, פרסונליות-בה בפורום היא אבכתי
למפגשים פנים מול פנים . משתתפים תחושה לוקאל פטריוטית של קהילה ייחודיתהמאפשרת ל
אמון הדדי , ישנה חשיבות רבה ביצירת תחושת השייכות לקבוצה, המתרחשים בקבוצה לומדת
. דעות בהבעת" לקחת סיכונים"ונכונות
-מהפכת האודיו. )אם נבחן את מהפכות האינפורמציה בעבר נגלה כי רובן ככולן הובילו לאכזבה
נוכחנו בעבר לדעת כי ניצול הטכנולוגיה (. 80-מהפכת המחשבים של שנות ה, 60ויזואל בשנות ה
בתי הספר וההוראה לא יצאו נשכרים מן . ככלי ליישום ההוראה המסורתית אינו אפקטיבי
Duchastel, &Turcotteלטענת ? עובדה שמובילה לשאלה האם כעת המצב ישתנה, פכות הללוהמה
התשובה היא כן ולא רק משום שעיקרה כוחה של הלמידה המתוקשבת היא סביבה עשירת (1997)
תרבותי המשפיע על -אלא גם בעקבות השינוי הטכנולוגי. ( information -rich environment)ידע
אך כשם שהכתב . ו מתקשרים אנשים זה עם זה באמצעות טכנולוגיות מידע ותקשורתהאופן שב
כך גם , ב"שיחרר את האנושות מן הצורך לזכור אך כבל אותה אל הצורך ללמוד את עקרונות הא
מהפכת התקשוב משחררת את האנושות ממגבלת הזמן והמקום אך כובלת אותה לחוקים חדשים
. ראהלמידה והו, שיח, של תקשורת
מקורות
"החינוך בישראל" ,2006 שנתון סטטיסטי לשנת, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
www1.cbs.gov.il/www/publications/education_statistic04/word/prt00.doc "?ןהאם רשתות חברתיות משנות את העולם החברתי של המשתמשים בה( "2008), .אלגלי צ, .מש ג
תקציר זמין בכתובת . יבהמחקר בתהליך כת http://www.isoc.org.il/conf_heb/docs/presentationsocialnetworking.ppt
4/9/2006" של מערכת החינוך copy-pasteהתרבות " "ואללה"ראיון לאתר . ג, סלומוןhttp://news.walla.co.il/?w=/94/969180
-http://avrumrotem.com/avrum 2008אפריל " רשת חברתית חינוכית" ,.אבני ע, .רותם א
S/reshet_hevratit
Association for learning technology, The higher education academy, Jisc infonet.,
“Exploring Tangible Benefits of e-Learning: Does investment yield interest?” April
2008 http://www.jiscinfonet.ac.uk/publications/camel-tangible-benefits.pdf Dewey, J. (1936). "Experience And Education " מהדורה רביעית בהוצאת בית הספר לחינוך
1960ירושלים , של האוניברסיטה העברית
Duchastel, P. Turcotte, S. (1997). "Online Learning and Teaching in an information-
Rich Context" www.isoc.org.ar/inet96/proc/c4/c4_1.htm
Ruth Reynard, "Social Networking: Learning Theory in Action," Campus
Technology, 28/5/2008,
http://www.campustechnology.com/article.aspx?aid=63319
Scardamalia, M. & Bereiter, C.(1994). "Computer support for knowledge-building
communities" .The Journal of the Learning Sciences, 3(3), 265-283.
Sharan S. (1980) "Cooperative Learning in Small Groups: Recent Methods and
effects On Achievements, Attitudes and Ethnic Relations". Review Of
Educational Research, 1980, 50 (2).
Smith F., “How To: Use Social-Networking Technology for Learning”, April 2007,
http://www.edutopia.org/how-use-social-networking-technology
