משתנה הלשונית של לאורה פאפו, בוכוריטה, בהקשרה ההסטורי והחברתי

מכון בן־צבי לחקר קהילות ישראל במזרח

118המאה העשרים

העורך: אבריאל בר־לבבעורך משנה: מיכאל גלצר

מזכיר המערכת: יאיר עדיאל

פעמים

125 1 7 5 - 1 2 5 ' מ ע , ) ט " ס ש ת ( 1 1 8 ם י מ ע פ

ו פ א פ ר ז ע י ל א

משנתה הלשונית של לאורה פאפו,

בוכוריטה, בהקשרה ההיסטורי והחברתי

ענף ,)1942-1891( בוכוריטה שכונתה פאפו, לאורה של הספרותי מפעלה ומגוון. בוכוריטה כתבה שירים, סיפורים קצרים, נובלות, מסות ומחזות, וכן עסקה בתרגום ספרותי ובאיסוף הפולקלור היהודי–הספרדי. חלק גדול משיריה, מסיפוריה ומהנובלות פורסמו בעיתונות היהודית הבוסנית בין שתי מלחמות פורסמו. לא מעולם הספרותי, מפעלה עיקר שהם מחזותיה, אולם העולם. עיזבונה הספרותי של בוכוריטה שמור בארכיון העיר סרייבו. בפירוט העיזבון ובתיאורו, בסיפור חייה ובהשלמת רשימת כתביה ופרסומיה של בוכוריטה כבר

עסקתי במקום אחר.1 של מוצהרת והבלתי המוצהרת הלשונית במשנתה עוסק זה מאמר בוכוריטה בעניין הכתיב הראוי, השפה הכתובה הראויה - כפי שהיא משתקפת - שכתבה ובנובלות בסיפוריה מחזותיה, של נרטיביים בחלקים במסותיה, והשפה המייצגת את הדיבור החי, היינו שפת הדמויות ביצירותיה. אראה איך הפסיקו כבר בתקופתה הצעיר הדור שבני העובדה עם הסופרת התמודדה עם בשיחה לה להזדקק מיעטו ואף ספרדית–יהודית עצמם לבין בינם לדבר הספרותיות דמויותיה עבור המציאה בוכוריטה הסבים. דור או ההורים דור

מאמר זה הוא עיבוד של פרק מעבודת המוסמך שלי, 'מפעלה *הספרותי של לאורה פאפו "בוכוריטה", רקע היסטורי וחברתי; ניתוח לשוני', אשר נכתבה בהדרכתו של פרופ' דוד מ' בוניס, באוניברסיטה העברית בירושלים. כל הטקסטים הספרדיים־

היהודיים והסרבו־קרואטיים המצוטטים במאמר הם בתרגומי. המובאות הסרבו־קרואטיות מופיעות רק בתרגום עברי.

פאפו, בוכוריטה. 1

ו126 פ א פ ה ר ו א ל ל ש ת י נ ו ש ל ה ה ת נ ש מ / ו פ א פ ר ז ע י ל א

הצעירות ספרדית–יהודית מודרנית שאף כי לא הייתה קיימת במציאות, הרי הציעה במחזותיה שתתקיים. היה ראוי היוצרת, של מבחינתה הפחות לכל בוכוריטה לבני הנוער היהודי–הספרדי פתרונות לשוניים, מתוך תקווה שנוער זה, אשר רובו ככולו עדיין הבין ספרדית–יהודית גם אם לא דיבר בה, יתאהב מחדש בשפת אבותיו. רבים אכן עשו זאת, ובהם שחקני 'מתתיה', איגוד הנוער בוכוריטה,2 ההווי של ותמונות מחזותיה כל את הציגו העובד, אשר היהודי הקרואטי הכיבוש השואה, אלמלא כי להניח סביר הספרדי'.3 'החוג ופעילי מפעלה היה האוסטשים, בידי יהודיה רוב ורציחת והרצגובינה בוסניה של

התאטרלי של בוכוריטה ממשיך להניב פרות עד עצם היום הזה.

המאפיינים העיקריים של הספרדית–היהודית הבוסנית

Vieras avlar el Italiano, vieras ki bravo! Jo ja me di hanino a entender kon ea! Ija i venia, me dizia: La parla Italiano, jo le di a entender ke la parla mia no ez del Italiano otro ke es la buena estrena de mis mansevezes, y es parla fina.4

כבר חוקרים לבם של והרצגובינה משך את תשומת בוסניה יהודי ניבם של מתחילת המאה העשרים. בין שתי מלחמות העולם קמו מתוך הקהילה עצמה אשר ברוך, קאלמי הניב: מחקר לקידום גדולה תרומה שתרמו חוקרים שני בפרסומיו בגרמנית, קסטיליינית, סרבו–קרואטית וצרפתית תיאר את הניב ואת

השחקנים ללהקת בוכוריטה בין ההדוק הפעולה שיתוף על 2החובבנים של 'מתתיה' ראו: שם.

החוג פאפו, ראו: ומפעליהם השקפתם חבריו, זה, חוג על 3הספרדי.

דבריה של טיאה מירקאדה מתוך: בוכוריטה, חותנת, עמ' 21. 4ברפליקה זו טיאה מירקאדה 'מבינה' איטלקית על פי ספרדית־

בשאלה אליה פונה האיטלקייה בבוסניה. המדוברת יהודית מירקאדה טיאה .)parla italiano( איטלקית דוברת היא אם והיא איטלקיות, הן שלה הפנינים אם נשאלת שהיא מבינה מתקופת הטוב למזלה זכר אם כי איטלקיות הן שאין עונה להורדת הבוסני בניב מהנטייה נובעת ההבנה אי צעירותה. התנועה ]e[, בהשפעת עיצורים מכתשיים, ל־]a[; בגלל נטייה perla )פנינה( נהגית בסרייבו כ־ זו המילה הספרדית־יהודית

parla

127 ) ט " ס ש ת ( 1 1 8 ם י מ ע פ

לאורה פאפו בוכוריטה )עומדת במרכז( ואחיותיה


מאפייניו העיקריים,5 ושמואל רומאנו, אשר חיבר מילון תלת–לשוני: ספרדית–יהודית מדוברת / צרפתית / גרמנית.6 במאמר הקדמה למילון סיכם דוד מ' בוניס בשנת 1995 את תולדות מחקר הניב, אך מאז שנכתב סיכום זה פורסמו כמה מאמרים שקידמו את מחקר הספרדית–היהודית הבוסנית, פרי עטם של יצחק פאפו, אלדינה קינטנה, אנדריה זינטו, בוניס ומוחמד נזירוביץ'.7 יצחק פאפו עסק בהשפעות לקסיקליות לא רומניות על הספרדית–היהודית המדוברת יהודי של המדוברת בשפתם עבריות מילים של מילון וחיבר בוסניה, של סרייבו ומילון של מילים תורכיות בשפתם המדוברת.8 בשנת 1995 יצאה לאור חוברת ללימוד הספרדית–היהודית הבוסנית המדוברת אשר חיבר דוד פארדו.9 וביטויים סלנג מילות ובתיעוד הדקדוקי בחלק מצויה העיקרית תרומתה והיגדים יומיומיים שאינם מופיעים במילונו של רומאנו. מן הראוי להזכיר כאן גם את עבודתה של אליצה קנזוביץ'–פשורן בתחום הפונטיקה והפונולוגיה של

הספרדית–היהודית המדוברת בסרייבו.10 יש להדגיש כי חלק גדול ממאפייני הניב, במיוחד אלה השייכים לתחום הפונולוגיה, אינם באים לידי ביטוי בשפתה הכתובה של בוכוריטה. גם בשפת דמויותיה מאפיינים אלה מופיעים בצמצום אשר אינו משקף מציאות לשונית בסרייבו פעלו בוכוריטה של בתקופתה בסרייבו. היהודית הקהילה בקרב כעשרים סופרים שפרסמו את יצירותיהם בספרדית–יהודית בעיתונות היהודית המקומית. רוב כותבי הסיפורים הקצרים כתבו בניב המקומי, בשפה עממית, בלי לשלוח את ידם בלשונן של דמויותיהם - דמויותיהם הן דמויות מייצגות ניביים סופרים היו אלה מיוצרים חלק מזו, יתרה ייצוגית. היא גם שלשונן המקומי בניב כתבו סיפוריהם של הנרטיביים החלקים את שאף מובהקים, כתיבה כשפת שהתקבעה והממוערבת )העל–ניבית( הניטרלית בשפה ולא

ברוך, הגייה; ברוך, בוסניה; ברוך, יהודי הבלקן. 5רומאנו. המילון הוגש כעבודת דוקטור בחוג לשפות רומניות 6פורסם ולאחרונה ,1933 בשנת זגרב אוניברסיטת של

בירושלים. בוניס, זינטו; וריאציות; קינטנה, תורכיזמים; פאפו, 7סלאוויזמים; נזירוביץ', ספרדית־יהודית. מאמרו של נזירוביץ', במפורש( זאת לציין )בלי עוסק הכללית, כותרתו למרות בעיקר בפנומנולוגיה של הניב הבוסני, וכל הדוגמאות שהביא מהספרות החדשה כדי לאייר תופעות לשוניות שונות לקוחות

מיצירותיהם של יהודי סרייבו. פאפו, מילים עבריות; פאפו, מילים תורכיות. 8

פארדו. 9קנזוביץ'־פשורן. 10

129 ) ט " ס ש ת ( 1 1 8 ם י מ ע פ

נורמטיווית בקרב המשכילים הספרדים–היהודים. סיפוריו של חכם ר' אברהם רומאנו, המכונה בוקי, הם דוגמה מובהקת לשיטה זו.11 חכם זה, נצר למשפחת במונסטיר היהודית הקהילה של כרבה שימש אשר מסרייבו, ידועה רבנים ערב מלחמת העולם השנייה )ובמרס 1943 נלקח לאושוויץ יחד עם רוב בני הקהילה(, כתב את סיפוריו בעיקר בספרדית–היהודית הבוסנית, מבלי ליצור הבחנה כלשהי בין שפתן המדוברת והעממית של דמויותיו לבין שפתו שלו את כשעזב גם הדמויות, בשפת הכתיבה לעקרון נאמן בהיותו מספר. בתור הניב שלו, הניב הבוסני, לא עשה זאת בוקי לטובת שפת כתיבה על–ניבית - ישנה או חדשה, קיימת או מאולתרת - כי אם לטובת ניב אחר.12 להלן קטע

:)‘El Šabat de tiju Hajim’( 'נרטיבי מסיפורו 'שבתו של דוד חיים

ככה הבין טיאו חיים את החיים, ואילו אותם. מעביר הוא וככה מי ככה, אותם לוקח היה לא יודע היכן היה סופו. זה לא צחוק. הבן את לו. יש ילדים תשעה הם אבל חיתן, כבר הוא הגדול והכלה. הבן בבית, אצלו עדיין על לענות קשה חי? הוא וממה זה ככה באחת. הוא עושה הכול. הוא אפילו מתקן מטריות, עושה זכוכיות מדביק וגם משפכים. לו כשמביאים שנשברו. חלון איזה כלי שבור, הוא יודע היטב יביאו שלא מה בקיצור, לתקנו. לו לתקן הוא לא מחזיר. 'תשאיר 'אעשה אומר, הוא כאן', זה את לך אותו אשכרה חדש'. והאמת,

יוצא לו.

Ansina entendjo tiju Haim la vida, i ansina la va pasandu. I si no la tomava ansina, ken savi ondi ja stava fin agora. No es koza di burlar. Moevi krijaturas tjeni. Al fižu grandi ja kazo, ma i a el i a la noera, lus tjeni in kaza. I di luke si mantjeni? Estu es foerti ansina induna dizir. Todu fazi. I c adiris adova. I imbudus fazi. I đamis apega. I kvandu li trajin algun atoendu aburakadu, ja lu savi muj boenu memlijar. In kurtu dizir, luke keri ki li trajin a adovar, atras no lu torna. ‘Dešalu aki’ – dizi – ‘ja ti lu vo azer haliz moevu’. I la varda, ja li vjeni di la manu.13

ראו: פאפו, ועל מפעלו הספרותי על האיש נוספים לפרטים 11לשון, עמ' 34, הערה 53.

מונסטיר', תישאר תמיד 'מונסטיר בסיפורו למשל כך 12ושעלילתו מונסטיר, בקהילת כרב כהונתו בעת נכתב אשר מדברות הסיפור דמויות לכך ובהתאם זו, בעיר מתרחשת

בניב המונסטירלי. ראו: בוקי, מונסטיר.בוקי, שבת. 13


בשורות אלה באים לידי ביטוי כמעט כל מאפייניו העיקריים של הניב בתחום הפונולוגיה: קיום חציצה )oe[ )hiatus[;14 הנטייה לנטרל כמעט בכל מקום את ההבחנה בין התנועה הבלתי מוטעמת ]o[ לתנועה ]u[;15 הנטייה לנטרל כמעט בכל מקום את ההבחנה בין התנועה הבלתי מוטעמת ]e[ לתנועה ]i[;16 הנטייה ,]r[ או ]l[ ]e[ כאשר היא מקדימה את העיצורים המכתשיים להורדת התנועה ]e[ ]a[;17 היעדר התנועה בהברות מוטעמות ובלתי מוטעמות כאחת, לתנועה לטינית ]f[ לשמר הנטייה אחר;18 בעיצור המלווה ]s[ העיצור לפני תחילית רצף שמירת מסוימות;20 במילים וריאציות קיום ולצדה - אטימולוגית19

העיצורים ]-rd-[ בלי מטתזה21 )מטתזה האופיינית כל כך לניבים אחדים22(.פרסמו אשר הקבוצה בני כל של שיטותיהם את לחקור מקום כאן אין ו'יברייסקי ]החיים היהודיים[( Jevrejski život( ז'יבוט' 'יברייסקי בעיתונים גלאס' )Jevrejski glas ]הקול היהודי[(, נושא זה ראוי בהחלט למחקר עצמאי. אך כדי לאייר את תופעת אימוץ השפה העממית כשפה ספרותית על ידי חלק דגל הוא שגם ממ"פ,23 של מסיפור נוסף, קטע אצטט מסרייבו, מהסופרים

:)‘Lu kerin atucar’( 'בשיטה זו, 'רוצים לסדר אותו

כנראה התקיימו בסרייבו שתי הווריאנטות: ]oe[ ו־]we[. אצל 14 ,]we[ ואצל בוכוריטה – תמיד ,]oe[ בוקי אמנם מופיעה אך ורק

וכך גם אצל ממ"פ )ראו להלן, הערה 25(. בקטע המובא כאן עשרים ואחת דוגמאות לנטייה זו. 15

בקטע המובא כאן שלושים ושלוש דוגמאות לנטייה זו. 16parla במוטו varda בקטע שלפנינו או כמו במילה כמו במילה 17

של סעיף זה, וראו לעיל, הערה 4. stava )כמו בפועל )בהטיה 18

המובא בקטע פעמיים )המופיעה faziו־ fižu במילים: כמו 19כאן(.

azer כמו בפועל 20varda כמו במילה 21

הספרדית־ של הבוסני בניב הקיימת זו שנטייה מעניין 22הספרדית־ )כגון השכנים בניבים מצויה אינה היהודית

היא אך במונסטיר(, אפילו או בבלגרד המדוברת היהודית מוכרת בניב של אזור קסטוריה ביוון. ראו: קינטנה, וריאציות. הימצאותה הספורדית בניבים דלמטיים )דוברובניק וספליט( המרכז עם אלה לקהילות שהיו ההדוקים מהקשרים נובעת

היהודי בסרייבו. גלאס' בשנים ב'יברייסקי .M.M.P פורסמו תחת ראשי תיבות 23ספרות, נזירוביץ', ראו: קצרים. סיפורים תשעה 1939–1932פאפו משפחת בבן מדובר כי ההנחה מלבד .620–618 עמ' פ"א( באות מתחיל ששמן גדולות משפחות )שתי פינטו או המחבר. של זהותו בעניין השערה שום נזירוביץ' העלה לא

131 ) ט " ס ש ת ( 1 1 8 ם י מ ע פ

לקור בכלל סוף שאין בחשבו חתונות, מעט היו שהשנה הזה, לחימום, לעץ ההוצאות ועל שהוא אינו זוכר כאלה מימיו, הוא רואה פתאום את 'המבוקש' יוצא אותו איך שראה מהבית. מאמי, עולמו, עליו חשך אליו, ניגש אפילו שהרחובות היו לבנים כמו רחוב, לעבור רצה הוא בדולח. זריז היה הנודניק, מושון, אבל

יותר:מה מאמי, מר לך, טוב - יום

שלומך?מה מושון, דוד שטוב, - נגיד

הטוב שבפיו?מחכה אני כבר ימים - שלושה

דרך אין הזה, הבית ליד לך שלח המלאך אתך, להיפגש

אותך עכשיו.מושון? דוד משהו, לך - קרה

לא עצמו את עושה מאמי מבין.

הרעה, השעה תשמע - שלא

שמעתי אלא כלום, קרה לא שאתה רוצה להתחתן?

אוויר במזג להתחתן, - אני,

כזה?

Pinsandu ki kavu i ravu no aj para esti friju, ki esti anju uvu pokus kazamjentus, a di lenja gasto, luke maj no si akorda in sus jamim, lu veji salir al dizijadu. Mami, mirandulu komu sta vinjendu dilantri del, si li skurisjo todu, afilu las kajis stuvjerun blankas al bilur, kižu abultar kaleža ma laheto di Mušon hue maz brzanu:- Buenos dijas sinjor Mami,

kital la vaz pasandu?

- Buenu diremus, tiju Mušon, luke es di buenu?

- Trez dijas aj ki ti sto aspirandu dilantri di esta kaza, moldi di tuparmi kun ti no aj, il malah ti mando!

- Ki no li ajga algu akapitadu tiju Mušon, si fazi Mami dil muevu.

- Sorda seja la mala ora, no akapito nada, sino sinti ki ti keris kazar?

- Jo, kazar, in esti tjempu?24

גם אצל ממ"פ אין הבדל בין שפתו שלו לשפתן של דמויותיו. מה הן מדברות ספרדית–יהודית עממית, כך גם הוא. גם בחלק הנרטיבי של הקטע וגם בדו–שיח

בין הדמויות ניתן לזהות את מאפייני הניב שכבר ציינתי.25

לגלות מי מסתתר מאחורי וידקוביץ'־פטרוב לא הצליחה גם ראשי תיבות אלה.

ממ"פ. 24את רק הכיר ממ"פ לבוכוריטה, בדומה אך לבוקי, בניגוד 25


אך הפונולוגיה, לתחום כולם שייכים כה עד שציינתי הניב מאפייני מיוחדות תכונות מספר והרצגובינה בבוסניה המדוברת לספרדית–היהודית גם בתחום המורפולוגיה והתחביר. לתחום המורפולוגיה שייכת הנטייה בניב .)dativo( באמצעות יחסת המושא העקיף )vokativo( לבטא את יחסת הפנייה

להלן מספר דוגמאות לתופעה, ממחזותיה של בוכוריטה:

גראסיאה: אי, אי, אי, אל תזרוק לי מילים לאוויר!...

יודאג'י: תני לנשום, בתי! עדיין ואת יש לי טעם של שבת בפה, של התחלה רק זה רוצה! כבר נפתח מחר... חכי... השבוע. בסטה, נתחיל להרוויח, ואחר כך

לבזבז!

צודקים, גם והם סינייורו: אחותי!

לא, ממש הם פ'לור: אירמאנה שתהי לי בריאה.

Grasia: Eee! No mi eci las palavras al ajre!...Judaci: Deša tomar soluk a mi fiža! Dainda tengo la savor del pastel de šabat, y tu luego keras! Esto es prinsipio de la semana! Aspera… aminja… avriremos el cefenk, empesaremos a ganar y duspues a gastar!26

Senjoru: Y razon tienen, a mi ermana Flor!Ermana Flor: No tienen, asi mi bivas.27

לינדה: וסבא לא נהג לספור את הזהובים שלך?

הסבתא: הוא, שינוח איפה שהוא נמצא, לא היה עושה זאת, רבים מנקר היה זה לפעמים אבל כן. מה 'רופקולה, העיניים: את לו ואני שלך!' לפרונטירה לה יש 'היא קופצת: הייתי דרקון כמו

התלכלכה, אבא ]בעלי['.

Linda: I no le kontava nono los dukados?Nona: El ke repoze onde esta ecado, el no fazia esto, mucos fazian, ama a el le dava alguna vez en el ožo: ‘Rufkula no se komo te veo la frontera!’ Jo komo la draga le cijava: ‘Esta suzia a mi padre’.28

,hue הדו־תנועה ]we[. כמו כן הוא העיד על קיום הווריאנטה fue הקיימת בניב בצדה של הצורה

בוכוריטה, הסבלנות, עמ' 3. 26בוכוריטה, חותנת, עמ' 12. 27

הוא A כ"י .5 עמ' א, מערכה ,B כ"י איסטירקה, בוכוריטה, 28

133 ) ט " ס ש ת ( 1 1 8 ם י מ ע פ

אני לא יודעת, דודה, לא מדדתי לי! תאמיני - מולה עצמי את אבל את כבר תראי אותה, דודה.

No se, mi tija, no me mezuri kon ea – ke se krea! Ja la vera, a mi tija.29

בכי מביא בכי, בתי - תנגבי את הדמעות האלה.

Joro trava joro, a mi fiža – šuga estas lagrimas.30

לתחום התחביר שייכת הנטייה להקדים לשם הפועל כינויי גוף שהם מושאים ישירים או עקיפים.31 להלן מספר דוגמאות ממחזותיה של בוכוריטה:

עכשיו מצאת לנכון להעניש אותי?

Agora topo la ora de mi kastigar?32

שכחתי לספר לה שראית את סטירקה קונה פרות.

Me sulvidi de le kontar ke vide a Sterka merkar fruta.33

Perdiendo me esto de vos ver.34אני מתעלפת מלראות אתכם.

Se apiadaran de mos sentir.35הם ירחמו מלשמוע אותנו.

Miremos de mos entender.36נשתדל להבין זה את זה.

אין כתיבה. במכונת כתוב B וכ"י המחברת, של אוטוגרף העדפתי אך המחזה, של כתבי־היד שני בין גדולים הבדלים

לצטט מכ"י B, הנוח יותר לקריאה.בוכוריטה, אחווה, עמ' 36. 29

בוכוריטה, היה היה, גרסה ב, עמ' 1–2. 30וכידוע ראשוני בניב הסלוניקאי, כבר קיימת הייתה זו נטייה 31

היהודים הבוסנים הגיעו מסלוניקי.בוכוריטה, הסבלנות, עמ' 16. 32

בוכוריטה, איסטירקה, כ"י B, מערכה א, עמ' 5. 33שם, מערכה א, עמ' 24. 34

בוכוריטה, חותנת, עמ' 83. 35בוכוריטה, אחווה, עמ' 12. 36


שהם גוף כינויי לכתוב אפשרות בצדה וקיימת נורמטיווית, אינה זו צורה מושאים כסיומות אחרי שם הפועל. להלן מספר דוגמאות:

רחלה: אני גם מתעלפת כשאני מריחה את ריחו.

האם: עדיין לא יצאת מהקליפה של ביצה. קפה?! בשבילכן יש

מים קרים, זוהי השתייה הטובה ביותר עבורכן.

Rahela: I jo me dezmajo de sintirle el guezmo.la madre: Dainda no saliteš de la kaška de guevo. Kave?! Para vozotros ez agua klara, esto voz es la mižor bevienda.37

בחור הייתי אני שלו לי נראה צעיר, לא היה חסר לי אומץ לב להגיד לבחורה שהיא מוצאת חן

בעיניי.

Me parese ke si era jo mansevo varon, no me mankava koraže de dezirle a una mucacika ke le tengo kerensia!38

כולנו היינו מאוד מודאגים, מיד להביא אלך אליהם, אטלפן אני

להם בשורה טובה.

En muco penser estuvimos todos, luego vo telefonarles, jir a traerles la buena nueva!39

זה מה רואה, אתה רואה, אתה להתייחס אליהם יפה.

Ve, ve, luke es darles kara.40

שיטת הכתיב האקלקטית של בוכוריטה

Me siervo de fonetika, eskrivir komo se avla, porke de muestros dias mucas gazetas en oriente kualas se eskrivian en ‘ladino’ no lo azen mas i ansina dan posibildat de azerse meldar, de todos los ke konesen los karakteres/letras latinas41

בוכוריטה, היה היה, גרסה ב, עמ' 3. 37בוכוריטה, איסטירקה, כ"י B, מערכה ג, עמ' 21. 38

בוכוריטה, חותנת, עמ' 51. 39בוכוריטה, עיניים שלי, כ"י B, מערכה א, עמ' 6. 40

תרגום: אני משתמשת בפונטיקה – כתיבה שמשקפת דיבור, 41ב'לדינו' יצאו שפעם במזרח עיתונים הרבה אלה בימינו כי יכולים הם ולכן כך, יוצאים אינם כבר עברי[, בכתב ]הכוונה

135 ) ט " ס ש ת ( 1 1 8 ם י מ ע פ

בניגוד לאינטלקטואלים יהודים בוסניים אחדים, דוגמת חכם ר' אברהם אחרן קאפון,42 אשר אימצו לגמרי את הכתיב הקסטילייני המודרני, לבוכוריטה לא כתיב באיזה הכריעה כי עולה בכתביה מעיון בעניין. נחרצת עמדה הייתה למשל חיצוני, לקהל פנתה כאשר היעד. וקהל ההקשר פי על להשתמש ב'רומאנסירו',43 נקטה כתיב קסטילייני עד היכן שהשיגה ידה )שלא כקאפון,

)בוכוריטה, לטיניות אותיות שמכיר מי כל ידי על להיקרא האישה, כ"י B, עמ' 2(.

לפרטים נוספים על האיש ועל שיטתו ראו: פאפו, לשון, עמ' 4224-21. לפי עדותה של בוכוריטה, ברשימת זיכרון אשר כתבה נביא קאפון, של דמותו הותירה למותו, שנתיים במלאות ההשכלה והקדמה, רושם רב בנפשה. ראו: בוכוריטה, קאפון. חכם קאפון מופיע כאחת הדמויות המרכזיות ב'זמנים שעברו' בוכוריטה. של ההווי מתמונות אחת ,)’Tiempos pasados‘(העמידה לאחרונה חד־סטרית. הייתה לא ביניהם ההערצה שיר קאפון, של נכדתו פטרוביץ'־מבורך, לוצי הגב' לרשותי Leçons Françaises de הקדשה שכתב קאפון לבוכוריטה בספר ’Afectisimo literature שהעניק לה במתנה. כותרתו של השיר

‘a la intelectual y מוקדש והוא נלבבת(, )מזכרת recuerdo’

’distinguida Señora Laura Papo en Sarajevo )לאינטלקטואלית

‘Cuando נוסחו: להלן בסרייבו( פאפו לאורה נשגבה, וגברת era SEÑORITA ya sabía / escoger amigos muchos y afables,

/ por los cuales gran inclinación tenía / porque, sin embargo,

eran adorables. // Ella distinguida DAMA es agora, y está las

noches todas y los días / con amigos diferentes que adora; /

pues son ellos que la guian en sus vias. // Sus amigos son sin

lengua y sin labios, / empero son sus mejores consejeros; /

ellos son creados por ilustres sabios / y de veras son discretos

y sinceros. // Estos dias recibi de la Señora / un amigo de los

suyos, muy gracioso / y, por cambio, le remito yo agora, uno

de los míos, viejo, provechoso. // Su afectísimo amigo que le

manda un apretón / mano caluroso y que bien le aguera. //

)בהיותך Abr. A. Cappon, Sarajevo, 17 de febrero de 1927’

עלמה כבר ידעת / מצוא חברים רבים נוחים, / שאליהם נטה לבך / על היותם, ללא ספק, שובי לב. // היום את כבר גברת נכבדה / יומם וליל את בחברת / חברים נערצים אחרים; / והם מובילים אותך בדרכך. // חברייך הם בלי שפה ושפתיים, / אך ובאמת / המה נוצרו חכמים גדולי בידי / יועצייך; טובי הם עדינים וכנים הם. // לא מזמן ממך קיבלתי / חברך בעל החן, חברה // מועיל. אך ישן משלי אחד שולח, אני לך ותחתיו /המעריץ השולח לחיצת כף / יד חמה ואיחולים טובים. // אבר'

א' קאפון, סרייבו, 17 בפברואר 1927(.גרסאות. בשתי בעיזבונה מופיע בוכוריטה של ה'רומאנסירו' 43


בו היו לבוכוריטה מוחלטת, שליטה הקסטילייני הכתיב בכללי שלט אשר המקומית היהודית הקהילה היה שלה היעד כשקהל אולם רבות(. טעויות

השתמשה תמיד בכתיב הסרבו–קרואטי, שהיה מוכר לקוראיה. גם במאמרים שבהם הכתיב סרבו–קרואטי הרבתה בוכוריטה להשתמש - אם כי לא השתמשה באופן שיטתי - בגרפמה >y< לציון העיצור ]j[ או לציון מילת יחס i )ו(, אף שגרפמה זו אינה קיימת באלף–בית הסרבו–קרואטי. מכלל ]j[ העיצור את לציין הסלאווית/הגרמנית שהשיטה המסקנה עולה החומר בגרפמה לטינית >j< לא הניחה את דעתה של בוכוריטה. ככל הנראה סברה כי פתרון אורתוגרפי זה מרחיק את הניב הבוסני משאר הניבים של הספרדית–

היהודית, שהגרפמה >j< נתפסת בהם - בהשפעת הצרפתית - כסימן לעיצור אם ובין באות לסלידתה מהשימוש הסיבה זו הייתה אם בין ]ž[. מכל מקום לאו, בוכוריטה מיעטה להשתמש בה. פעמים רבות, אם כי לא לרוב, השתמשה yo ,)יש( ay :במילים מסוימות, כגון ]j[ כדי לציין את העיצור >y< בגרפמה

)אני( או ya )כבר(. בוכוריטה גם נטתה להשמיט )לפחות בכתיב( את הצליל ]j[ כשהוא נמצא בין התנועה ]e[ או ]i[ לבין תנועה אחרת. אצל שאר הסופרים אשר יצרו בסרייבו בתקופה זו צליל זה תמיד בא לידי ביטוי גרפי. החוקרים שעסקו בניב, החל בניב קיימת כזה שבמצב הסכימו וקינטנה, בקנזוביץ'–פשורן וכלה מברוך ,(ak)eja/s במקום (ak)ea/s בעקביות כתבה בוכוריטה אולם ./j/ הפונמה

ו–eo/s(ak) במקום ejo/s(ak). להלן דוגמה:

האישה את לתאר רוצה אני אמרתי, שכבר כמו הספרדית, הבלתי פעם, של האישה את לפי מכובדת, ובלתי ידועה עליה, ונספר נדבר זכותה,

ונמשיך עד לאישה בת זמננו.

Yo dezeo deskrivir a la mužer sefardi komo lo repeti, akea de un tiempo, deskonesida, no estimada, sigun su mereser, avlaremos kontaremos por ea, i siguiremos fin la mužer de nuestros dias.44

קמא גרסא רומנסות. עשר כוללת המהודרת, בתרא, גרסא הרומנסות עשר מתוך שבע של ראשוניים רישומים כוללת הכלולות בגרסא בתרא ובצדן שש רומנסות נוספות. מאמרו של ברוך על הרומנסות הספרדיות של יהודי בוסניה, אשר תורגם גם לאנגלית, מבוסס על ה'רומאנסירו' של בוכוריטה. ראו: ברוך, רומנסות. חלק מהרומנסות אשר נרשמו בידי בוכוריטה פורסמו גם ב'רומאנסירו' של אלעזר. אולם ה'רומאנסירו' שלה פורסם

בשלמותו רק על ידי נזירוביץ'. ראו: נזירוביץ', רומאנסירו.בוכוריטה, האישה, כ"י B, עמ' 2 44

137 ) ט " ס ש ת ( 1 1 8 ם י מ ע פ

כתיב זה הופיע גם בפולמוסה הנזכר עם בוקי. את המילה ladriju הוא כתב, כשיטתו, בדיוק כמו שהיא נהגית בקרב בני הקהילה.45 בתגובתה של בוכוריטה ‘Ay unos “ladrios” :ladrio נכתבה ופעמיים פעמיים, זו מילה צוטטה שטויות )קיימות bendicos ke ala mužer eskolada le embezan’ ‘Oj grasias al Dio non es :מבורכות' שמחנכות את האישה המשכילה(, וכן'’ansina, los pustos ladrios, la salvan de tragedia semežante )היום, תודה לאל, הדבר כבר אינו כך, ה'שטויות הארורות' מצילות אותה מטרגדיה דומה(.46 מילים אלה ממחישות יפה את נטיותיה הנזכרות של בוכוריטה, אך גם את חוסר העקביות בכתיב שלה. מתוך סלידתה משימוש בגרפמה >j< לציון העיצור ]j[ ויתרה על הציון הגרפי של הצליל האחר–חכי בין שתי תנועות, ואף oj אולם בהמשך הטקסט כתבה את המילה .>y<–יש( ציינה אותו ב( ay במילה)היום( ב–>j<. נראה כי ביסוד גישתה עמדה השפעת הניב האסתאנבולי, שבו ]j[ בין שתי תנועות נוטה להתאפס, שהרי בשנותיה המעצבות שהתה הצליל בוכוריטה בבירתה של האימפריה הגוססת. ייתכן שכבר אז אימצה לה הרגלי

כתיבה שהיו מבוססים על הנורמות הנהוגות בניב המארח. שהכתיבה ככל נוספת: מעניינת נטייה ניכרת בוכוריטה של בכתביה ציבורית פחות, כך היא קרובה יותר לכתיב הקסטילייני. כדי להדגים זאת אביא ‘La mužer sefardi de( 'קטע מטיוטה של המסה 'האישה הספרדייה בבוסניה’Bosna, גרסה א( ואת אותו הקטע מתוך הגרסה הסופית של המאמר )גרסה ב(.47 - הסופית והגרסה מעורב, קסטילייני/סרבו–קרואטי בכתיב נכתבה הטיוטה

בכתיב סרבו–קרואטי, עם השפעות קסטילייניות זעירות:

גרסה אEsta mezma España nos yama atras, mos avre sus puertas, mos convida a fondar muevos hogares en sus teritorios. Le quedo al Judio despues de tanto sufrir, desengaños, huersa de creer – o de tener confiencia? Los dias

גרסה בEsta mezma Espanja, oj republika i no mas en manos i poder eklesiastikos (galahim) mos jama, mos avre sus puertas, mos konvida a fondar hogares (kazas) ‘Dispues vieni jo se aki oras di noci, komi, i es ilugu tomar il 45

’ladriju” in la manu“ )בוקי, שכנות(.

בוכוריטה, אימהות. 46שתי של פקסימיליה הוצאת נזירוביץ' ההדיר לאחרונה 47ראו: לבוסנית. תרגום בתוספת זו, מסה של גרסאותיה

בוכוריטה, האישה.


havlaran sigun dice nuestra ley. Ahora cale convencer a todos que si mos yaman no es por piadat – sino por las derechedades que mos apartienen nuestros uzos, muestras tradiciones, trajes, komidas, cantes, endechas romances, todo todico es testiguo que semos una rama deskožada del grande arvole del puevlo iberico – komo nos dizen. Pero esta rama ya se enraizo en tieras otras. Sigun un refran viežos arboles no se transplantan.48

muevos! Le kedo al Sefaradi huersa de kreer duspues de aver tanto sufrido? El espanjol pretende ke semos una rama del arvol (iberiko) los mežores testiguos son nuestros uzos, refranes tražes, manžares, cantes, endecas, romansas. Ma si komo rama, aferimos raiz en otras tieras, onde estamos bendigamos i arvoles viežos ke no se transplanten!49

למרות טעויות הכתיב הרבות ברור שבגרסה האישית נטתה בוכוריטה לכתיב יסודות מרבית הושמטו הרחב, לציבור שנועדה בגרסה ואילו קסטילייני, הכתיב הקסטילייני. יש להסיק מכך כי בוכוריטה העדיפה אישית את הכתיב הקוראים, בקהל התחשבות כגון מעשיים, אילוצים מתוך אך הקסטילייני, כמוטו המובאים בדברים שהצהירה כפי הכלליים, כתביה בכל עליו ויתרה לפרק זה. העובדה שההקדשות של יצירותיה כתובות כולן בכתיב קסטילייני מאששת מסקנה זו. יש לציין כי מאחר שההקדשות הן יחידות טקסט קצרות שלא נכתבו בלחצה של השראה ספרותית, אין בהן הסטיות המאפיינות יחידות טקסט ארוכות יותר שכתבה בוכוריטה בכתיב קסטילייני בכתיבה ספונטנית.

יתרה מזו, בהקדשות מצויה גם נטייה לרה–קסטילייניזציה מתונה. ל'לה בוכוריטה הקדישה בבוסניה' הספרדייה 'האישה מסתה את ‘A la “Benevolencia”, valerosa amiga del :ביניב'ולינציה' במילים אלהאלה במילים גם האמתית(.50 הקדמה אוהבת )ל'ביניב'ולינציה', progreso’ניכרים אותות השפעתו של קאפון על בוכוריטה. בעקבותיו היא התעלמה -

שם, כ"י A, עמ' 7–8. 48שם, כ"י B, עמ' 2. 49

שם, כ"י B, עמוד השער. 50

139 ) ט " ס ש ת ( 1 1 8 ם י מ ע פ

כתב–היד של המסה 'האישה הספרדייה בבוסניה' מאת בוכוריטה, 1931


אמנם רק בכתיבה פורמלית - מהמילה הספרדית–היהודית valutoza ואימצה .valerosa את אחותה הקסטיליינית

המחזה של בהקדשה במיוחד ביטוי לידי בא הקסטילייני הכתיב אימוץ 'איסטירקה':

היקרה לאמי מוקדשים הגיגים מאוד, לאימא'לה שלי, שבהיותה איסטירקה, לה קראו צעירה

מבתה הבכורה, בוכוריטה

Penserios dedicados a mi muy querida madre, mi mamile, que la nombravan איסטירקה cuando era joben, su hija grande Bohoreta51

הכתיב של הקדשה זו קסטילייני לחלוטין. ההקדשה, בדומה להקדשה הקודמת, בספרדית–היהודית הרה–קסטילייניזציה. לשיטת מסוימת התפתות מסגירה manseva, אך בהקדשה משתמשים בהקשרים אלה בדרך כלל בתואר השם

.joben :היא הוחלפה בצורה קסטיליינית נורמטיוויתגם ההקדשות של המחזה 'עיניים שלי' )’Ožos mios‘( ושל המחזה 'חותנת

אפילו עשויה חרס איננה טובה' נכתבו בכתיב קסטילייני נורמטיווי:

מחשבות וזיכרונות המוקדשים לסבתות שלנו

Dedicados penserios y membransas a muestras nonas52

וצעיר, מעולה לשחקן מוקדש שלום, אשר יודע להצחיק ולגרום בכי לקהל הספרדי בסרייבו, קהל

שאוהב אותו מאוד

Dedicado al bravo y joben artista Šalom, el que sabe hacer reir y llorar al publico sefardi de Saraj que mucho lo quere53

את המאפיינת לרה–קסטילייניזציה הנטייה שלמרות לב לשים הראוי מן nona - המילה הספרדית–היהודית ורק אותן - השורות הפורמליות האלה לא muestras הצורה וגם הקסטיליינית, במקבילתה הוחלפה לא )סבתא(

.nuestras–הוחלפה בלסיכום, לבוכוריטה היו שלוש שיטות כתיב: שיטה כללית, שיטה אישית את בעיתונות, פרסומיה את מאפיינת הכללית השיטה פורמלית. ושיטה

בוכוריטה, איסטירקה, כ"י B, עמוד השער. 51

בוכוריטה, עיניים שלי, כ"י B, עמוד השער. 52בוכוריטה, חותנת, עמוד השער. 53

141 ) ט " ס ש ת ( 1 1 8 ם י מ ע פ

מקומיים, לשחקנים נכתבו כאמור אשר שלה, ההווי תמונות ואת מחזותיה והיא מבוססת על הכתיב הסרבו–קרואטי בתוספת יסודות קסטילייניים אחדים. השיטה האישית היא שיטה מעורבת, המאפיינת את כתיבתה הספונטנית שלא המסה או של ה'רומאנסירו' ראשונות של גרסאות כגון הרחב, לקהל נועדה 'האישה הספרדייה בבוסניה'. בשיטה זו ניכרת נטייה לעבור לכתיב קסטילייני את מסודר באופן לאמץ מגמה ניכרת הפורמלית בשיטה עקביות. בלא אך גרסה כגון חיצוני, לקהל שנועדו בכתבים שימשה היא הקסטילייני. הכתיב או דוגמת ההקדשות 'טקסיות', ביחידות טקסט או ה'רומאנסירו', בתרא של ‘Al occasion del jubileo( השיר 'לרגל חגיגת המאבק, העבודה וההצלה'

’de combate lavoro i succeso(, שנכתב לכבוד אירוע משפחתי. אם כן שיטת הכתיב של בוכוריטה לא הייתה אחידה כי אם אקראית, והייתה בבחינת פשרה בין נטיות אידאליסטיות לאילוצים מעשיים, בין הרצוי למצוי.

שפתה הכתובה של בוכוריטה: נורמטיוויזציה מתונה

Esto tresladando en mi madre lengua esta cika ovra, kuala inisiativa me hue dada por el Sr. Dr. Vita Kayon ke desea ke se avle i se eskriva sofre el folklor sefardi en lingua espanjola, muestro idiom, komo lo avlamos en muestros lugares... Vo prekurar de espiegarme lo mas klaro posible, en un tono popular, ke me entiendan la mas parte del publiko.54

Se va prekurar ke la lengua sea klara ke se pueda entender un poko mas lonđe de Bosanski Brod.55

סופרים ספרדים אשר פעלו בסרייבו בין שתי מלחמות העולם היו חלוקים ביחסם לניב המקומי. היו שביקשו, כמו קאפון וחסידי שיטתו, לכונן ספרדית–יהודית ספרותית, נורמטיווית, עכשווית ומערבית; הם ביקשו לבסס לשון זו בעיקר על

הקטנה היצירה את שלי האם לשפת מתרגמת אני תרגום: 54הזאת, שתחילתה ביזמתו של מר ד"ר ויטה קאייון, אשר רוצה שידובר וייכתב על אודות הפולקלור הספרדי בשפה ספרדית, אני במקומותינו... אותה מדברים שאנחנו כפי שלנו, הלשון אשתדל להתבטא בצורה ברורה ביותר, בנימה פופולרית, כדי

שרוב הקהל יבין אותי )בוכוריטה, האישה, כ"י B, עמ' 2(. תרגום: נשתדל שהשפה תהיה ברורה, כדי שיוכלו להבינה גם 55

קצת רחוק מבוסנסקי ברוד )בוכוריטה, נביא(.


הדגם פי על ולמלא הקיימת, הספרדית–היהודית של האיברו–רומני המרכיב ייווצר בה עקב הוויתור על המרכיבים הקסטילייני את החסר שצפוי היה כי התורכי–העות'מאני. והמרכיב העברי–הארמי המרכיב דהיינו רומניים, הלא רפורמה לחולל ביקשו לא אשר ממ"פ, או בוקי כמו סופרים נמצאו כנגדם כלשהי בשפה, והם השתמשו ביצירותיהם בשפה העממית החיה והתוססת של קהילתם. כאמור, הדוגלים בשיטה זו לא רק שלא שלחו את ידם לייפות את

שפתן של דמויותיהם, אלא שאף בחלקים הנרטיביים השתמשו בניב. בוכוריטה לא השתייכה אף לאחת משתי הקבוצות. בדומה לקאפון הייתה לה משנה סדורה בעניין השפה. כאמור היא ביקשה ליצור חלופה להתבוללות הלשונית, לחדש את נעוריה של הספרדית–היהודית ולכונן ניב עכשווי שיוכל סברה לקאפון בניגוד אולם דיבור(. כשפת גם )ואולי ספרות כשפת לשמש בוכוריטה כי אין לוותר על מרכיביה ההיסטוריים של השפה, ובכתביה שזורות מילים עבריות ותורכיות–עות'מאניות רבות. היא גרסה - ובעניין זה עמדתה - כי קרובה לעמדותיהם של בוקי, ממ"פ ואחרים אשר כתבו בשפה עממית יש ליצור את הניב העכשווי הזה על בסיס השפה העממית הקיימת. אך שלא כאחרים טענה כי אין לאמץ את השפה העממית כמות שהיא אלא יש לחתור לנורמטיוויזציה מסוימת. הנורמטיוויזציה שאליה חתרה בוכוריטה לא הייתה מהפכנית ומרחיקת לכת כמו זו של קאפון. כפי שניסחה זאת בדברים המובאים כמוטו לסעיף זה, היא ביקשה בעיקר לטהר את השפה מסטיות ניביות ההופכות מיאוס מחמת )ולמוקצה המדינה של לגבולותיה מחוץ מובנת לבלתי אותה בוכוריטה, של הכתובה בשפתה המקומית(. האינטליגנצייה של חלק בעיני דהיינו בשיריה, במסותיה, במאמריה בעיתונות ובתרגומיה, לא באו לידי ביטוי חלק גדול ממאפייני הניב. למשל החציצה ]oe[ אינה קיימת בשפתה הכתובה. גם הנטייה לנטרל את ההבחנה בין התנועה הבלתי מוטעמת ]o[ לתנועה ]u[ או הנטייה לנטרל את ההבחנה בין התנועה הבלתי מוטעמת ]e[ לתנועה ]i[ כמעט להורדת הנטייה בה אין וכן בוכוריטה, של הכתובה בשפתה קיימות ואינן התנועה ]e[, בהשפעת העיצורים המכתשיים ]l[ ו–]r[, ל–]a[. בניגוד למנהג הרווח בשפה המדוברת בסרייבו, התנועה ]e[ התחילית מופיעה בשפתה הכתובה של בוכוריטה כמעט תמיד גם לפני העיצור ]s[. אך על ה–]f[ האטימולוגית, הנשמרת תמיד. כמעט לוותר בוכוריטה בחרה בוסניה, יהודי של המדוברת בשפתם הוא הכתובה בשפתה אימצה שבוכוריטה הניב של היחיד המאפיין למעשה ויש בכך ראיה שהנורמטיוויזציה ]-rd-[, בלי מטתזה. שמירת רצף העיצורים שבהם תורכיים, לניבים הבוסני הניב את לקרב נועדה לא לחולל שביקשה המטתזה אכן קיימת. אפשר היה לנסות ולפרש עובדה זו כחלק מהמגמה לקרב את הספרדית–היהודית הבוסנית לקסטיליינית, אך מכלל החומר עולה דווקא

143 ) ט " ס ש ת ( 1 1 8 ם י מ ע פ

- שבוכוריטה חתרה לקרב את הניב הבוסני לניב–על ספרדי– מסקנה אחרת יהודי, שאף כי איננו קיים, מן הראוי היה שיהיה קיים.

את המדיניות המודעת הזאת של בוכוריטה אפשר להדגים יפה באמצעות המילים: את הדמויות בפיה של אחת בוקי שם בסיפורו בוקי. עם פולמוסה ’tjenpu, ki stavamus todu insaradas (Akel)‘ )]אותו[ הזמן שהיינו סגורות לחלוטין(.56 חלק גדול ממאפייני הניב משתקפים במילים אלה. במאמר התגובה שלה נזקקה בוכוריטה למילים הנזכרות אך בצטטה אותן ביטלה את כל מאפייני 57.‘(Buen) tienpo, ke estavamos enseradas’ בהן: המשתקפים הניב בארבע מילים )מילה אחת, todu, הושמטה( עשתה בוכוריטה שבעה 'תיקונים' כדי לבטל את סממני הניב: פעמיים שחזרה את ה–>o< ההיסטורית, שאצל בוקי צוינה כ–>u< - במילה tjenpu/tienpo ו–stavamus/estavamos; פעמיים ki/ke במילה - >i<–כ צוינה בוקי שאצל ההיסטורית, >e<–ה את שחזרה שחזרה גם היא insaradas/enseradas במילה ;insaradas/enseradas–ואת ה–>e< ההיסטורית, שאצל בוקי צוינה כ–>a<, בהשפעת ה–>r<; נוסף על stavamus/estavamos שחזרה את ה–>e< ההיסטורית התחילית כך במילה לפני העיצור >s< המלווה בעיצור אחר >t<; ובמילה tjenpu/tienpo החליפה

כדרכה את העיצור >j< ב–>i< חצי עיצורית.

שפתן של דמויותיה של בוכוריטה: בין ייצוג מהימן לניב מתוקן

לשונן של דמויותיה של בוכוריטה שונה מלשונה שלה. בדומה לבוקי ולממ"פ ביקשה בוכוריטה ליצור דמויות ייצוגיות אשר תבטאנה את הקהילה ואת ההווי שלה, בעבר ובהווה, ועל כן התבקש שדמויותיה - לפחות אלו מהן השייכות לדורות אשר המשיכו לדבר ספרדית–יהודית - תדברנה בניב המקומי. ואכן כל מאפייני הניב אשר תוארו לעיל בסעיף 'המאפיינים העיקריים של הספרדית–

היהודית הבוסנית' באים לידי ביטוי גם בדיבורן של דמויותיה של בוכוריטה. אך בניגוד לסופרים ניביים אשר הקפידו ששפתם תשקף בדיוק את דרכי הדיבור של בני הקהילה, לא הקפידה בוכוריטה ששפתן של דמויותיה או הייצוג הגרפי של שפתן ישקפו תמיד ובאופן שיטתי את כל מאפייני הניב. למשל היא שחזרה ,]a[–ההיסטורית גם במקומות שבהם היא נהגית בניב הבוסני כ ]e[ את התנועה ]e[ ]l[ ו–]r[. כמו כן שחזרה לרוב את התנועה בהשפעת העיצורים המכתשיים

בוקי, שכנות. 56בוכוריטה, אימהות. 57


היא אין ]s[ המלווה בעיצור אחר, אף שבניב הבוסני התחילית לפני העיצור נהגית. לעתים אמנם מופיעות בכתיבתה של בוכוריטה צורות ניביות, למשל בדוגמה הבאה, שבה הצורות estuvo/stava מופיעות במקביל, ובצדן הצורות skova )בלי >e< תחילית( ו–eskriviendo )עם >e< תחילית(. בדוגמה זו ניתן ,perdido בוכוריטה את ה–>e< ההיסטורית במילה כיצד שחזרה גם לראות

:pardidu הנהגית בניב הבוסני

אני יודעת למה אתן קוראות לי! המשקפיים עם הזה מזל הביש הירוקים הסתובב לי ליד הפרות! אני הרי שומרת עליהן מפני עין איך בעיניי חן מצא ולא הרעה, שהוא הסתכל עליהן! התקרבתי אליו מאחור, מה אני אגיד לכן, כמו איזו שדה, ראיתי שזה בנציון קאפואנו הנוכל, זה שכל כך רוצה התעצלתי, לא לאליעזר, להזיק במים הזה הכד את מילאתי מלקחיים, גם לקחתי רותחים, שיהיה ומטאטא, ביטחון, ליתר בגרביים ולאט, מקרה, בכל חתול. איזה כמו הלכתי בלבד, הנוכל היה רושם, אני יודעת מה,

בפנקס.

Ja se loke me jamaš! Akel malmazal de los entožos verdes me se estuvo fregoneando a lado de las vakas! Jo ke las bekleo del mal ožo, ja no me agrado de verlo komo las esta mirando! Me aserki de el detras, no digas – komo la sida, vidi jo ke es akel perdido de Bencion Kapuano, el ke le kere fazer tanto danjo a Eliezer, no hue haragana, inci esti ibrik de agua kemando, la maša tomi por si por no, y la skova – para bien ke me se tope, avagar kon mis curapis, kamini komo un gato! El perdido stava eskriviendo no se luke en el tefterikjo!58

]u[ ו–]e[ לבין ]o[ בין במה שנוגע לנטרול ההבחנה בתנועות בלתי מוטעמות ו–]i[ בהתאמה, שיטתה של בוכוריטה נראית אקראית יותר. לא רק שהיא לא הקפידה לנטרל הבחנה זו בכל מקום, אם כי הרבתה לעשות זאת, אלא שלעתים משתקף בשפתן של דמויותיה תיקון יתר. התנועות ]o[ ו–]e[ משתחזרות לכאורה גם במקומות שבהם היו תמיד רק התנועות ]u[ ו–]i[. תיקון היתר )שיש לו הדים מלמד בספרדית–יהודית( שפרסם אחדים בסיפורים רומאנו שמואל אצל גם ]i[–ו ]u[–ל ]e[–ו ]o[ מוטעמות הבלתי התנועות בין בניב ההבחנה שנטרול

בוכוריטה, אחווה, עמ' 29. 58

145 ) ט " ס ש ת ( 1 1 8 ם י מ ע פ

משפחה יהודית בסרייבו, סוף המאה התשע עשרה


היה מסודר כל כך שכאשר ביקשו חוגים מסוימים באינטליגנצייה הספרדית המקומית לבטלו, כדי לתקן את הניב ולשחזר )או לכונן( שפה ספרותית, כבר גם במילים שבהן וביטלו לכאורה את הנטרול ידעו להכיר את עקבותיו לא הוא מעולם לא התקיים.59 במחזותיה של בוכוריטה דוגמאות אחדות לתופעת תיקון היתר, אך בלא עקביות שעשויה הייתה ללמד כי מדובר בניסיון ליצור

אידיולקט של דמות מסוימת.

סבתא: שבו לכן, נכדותי.מוריניקו: מה עם הקפה בשבילי,

סבתא!לך יקירי, קטן, אתה סבתא: הבאתי מיץ תותי עץ, תראה איזה יופי - ותאכל גם את העוגה יחד עם המיץ! בוא, שב ליד הסבתא.

מוריניקו: אני רוצה לשחק.הוא הולך, לינדה מביאה לו מיץ

ועוגה על תקליט.

Nona: Asenta mes njetas.Moreniko: I jo kave nona!Nona: Tu sos ciku, keridiko, a ti te truše šurup de almoras, veras ke bueno – e komete la biskotela engjunto!60 Asenta a lado de nona.Moreniko: Jo kero gjugar.Se va, Linda le jeva el šurup i la biskutela enriva de un platiko de la kantadera.61

בקטע המצוטט סבתא, שעד כה דיברה בצורה רגילה לכל דבר, מתחילה פתאום biskotela ואף ,I במקום e ,mis במקום mes לדבר בתיקון יתר. היא אומרתבמקום biskutela )שני תיקוני יתר אלה מתבטלים בדברי המחברת, בהוראה לשחקנים(. אי אפשר לתלות את הדבר בכך שסבתא מדברת עם הנין וכביכול רוצה להנחיל לו שפה גבוהה, מפני שבאותו המעמד היא קוראת לו ciku, כנהוג בניב )לפי אותו ההיגיון, תהליך זהה היה צריך להתרחש במילה הבאה - אך .)keridikju או keridiku ולא ,keridiko במקום זה מופיעה בטקסט הצורה

לפרטים ראו: פאפו, מי. 59הכתובה בסרבו־קרואטית היו העולם מלחמות שתי בין 60 gj ,dj :]dз[ בכתיב לטיני שלוש דרכים חלופיות לציון הפונמה

ו־đ. המימוש הפונולוגי של כולן שווה, והוא ג'.לכך בדומה .9 עמ' א, מערכה ,B כ"י איסטירקה, בוכוריטה, 61)בהוראות עצמה בוכוריטה ידי על שם מתוארת לינדה כ־muj maravejada )מתפעלת לשחקנים הכתובות בסוגריים( לדברי .11 עמ' ראשונה, מערכה ,A כ"י שם, ראו: מאוד(. אליעזר ב'אחווה' דונה היא viktema )קרבן( של כעסו של אשר.

ראו: בוכוריטה, אחווה, עמ' 9.

147 ) ט " ס ש ת ( 1 1 8 ם י מ ע פ

אם כן מתבקשת המסקנה כי סגנון דיבורן של דמויותיה של בוכוריטה אינו משקף דיבור עממי ראלי, כמו דיבורן של דמויותיהן של סופרים ניביים, אך גם

אינו מתכחש ומתנכר לדיבור זה, כפי שעשו קאפון וחסידי שיטתו. שנוגע במה גם בוכוריטה של דמויותיה של בשפתן ניכר אחידות חוסר קיום כדי )תוך אטימולוגית ]f[ לשמר בניב הקיימת הנטייה להשתקפות ‘Avia de( היה' 'היה ההווי בתמונת למשל מסוימות(. במילים הווריאציות משתמשת היא הראשון במשפט עממי. סיפור לבנותיה מספרת האם ,)ser’

:fiža אך כבר במשפט השלישי מופיעה הצורה ,iža בצורה

היה הייתה בת מלך אחת שקראו ]שמש[, סול לה קראו סול. לה השמש! כמו יפה הייתה והיא - בהיר שערה וחלב, דם פניה: מה אני אגיד לכן, חיטה בשלה, גדולות. כחולות, - עיניה כמו אותה אהבו והמלכה המלך

שאוהבים בת יחידה.

Avia de ser una iža del rey ke se jamava Sol. Sol era su nombre, i su ermozura no era menos! Kara: sangre i lece, kaveos klaros – no digaš, la kolor del trigo ruvjo, ožo – arazgado, mavi. El rey i la reina la kerian komo fiža regalada.62

המאפיין היחיד של הניב שבא לידי ביטוי ללא יוצא מן הכלל היא שמירת רצף העיצורים ]-rd-[, בלי מטתזה. למרות שהייתה באסתאנבול בשנותיה המעצבות בוכוריטה לשפתה את המטתזה המאפיינת את הניבים התורכיים לא אימצה

והיא אינה מופיע בכתביה.ניכר דמויותיה של שפתן בעיצוב בוכוריטה של השיטה חוסר לסיכום, אקראי, היה כתיבתה סגנון שלה. ההווי תמונות ובכל מחזותיה בכל ועקבי והוא נע בין ייצוג הניב לתיקונו - הגרפי לכל הפחות. כאמור כל מאפייני הניב באים לידי ביטוי בכתיבתה של בוכוריטה, אך לא באופן שיטתי, לא תמיד ולא

בכל מקום, כי אם בפיזור ובאופן ספורדי.

השפעות סרבו־קרואטיות על הספרדית–היהודית הבוסנית שבפי דמויותיה של בוכוריטה

ה י ג ו ל ו נ ו פ ה ם ו ח ת ב ת ו ע פ ש ה . א

אחרי ,]g´[–ו ]k´[ כחכיים ]k[–ו ]g[ וילוניים פוצצים עיצורים לבטא הנטייה

בוכוריטה, היה היה, גרסה ב, עמ' 3. 62


התנועה החכית המוטעמת ]i[63 באה לידי ביטוי במיוחד בצורת הקטנה, וזאת מפני שבסיומות הקטנה )iko, -ika, -ikos, -ikas-( העיצור הפוצץ הווילוני דוגמאות מספר להלן .]i[ המוטעמת החכית התנועה אחרי תמיד מופיע ]k[

מלוקטות מקורפוס מחזותיה ותמונות ההווי של בוכוריטה:

שאני מה זה משבר, משבר, שומעת מאז שהייתי מרדימה את

אחיי הקטנים.

Cesatlik, cesatlik, esto ja siento de kuando kunava jo a los ermanikjos.64

ולגיטרה נשים לה איזה שמיכה קטנה.

y a la kitara le vamos meter un kulcanidikjo.65

Bendico palikjo de un tiempo!66ברוך המקל של פעם!

Komo el perikjo va tornar.67כמו כלבון הוא יחזור!

כולן אחת, לגימה שותה היא שותות.

beve un sorvikjo, todas beven.68

Toma, agora, todas una tasikja עכשיו קחו כולכן ספלון חלב.de lece.69

השם למשל .]c[ כדי עד להתחזק יכול ]k´[ העיצור לעתים 63 ‘Ariva va morar tata y :Raficoבדוגמה הבאה נהגה כ־ Rafikjo

mama, abašo vo morar yo kuando vo ser tata, i tu Rafico, vas

’a morar kon el pero, alado de kaza, en el kortižo )למעלה יגור

אבא, וגם אימא, למטה אגור אני כשאהיה אבא, ואתה ראפיג'ו ,B תגור עם כלב, ליד הבית, בחצר ]בוכוריטה, איסטירקה, כ"ימערכה ג, עמ' 1א[(. בניב הבוסני גם העיצור ]´g[ יכול להתחזק עד כדי ]dз[, אך לא מצאתי דוגמאות לכך במפעלה הספרותי

של בוכוריטה.בוכוריטה, הסבלנות, עמ' 9. 64

בוכוריטה, אחווה, עמ' 48. 65שם, עמ' 41. 66שם, עמ' 25. 67

שם. 68שם, עמ' 40. 69

149 ) ט " ס ש ת ( 1 1 8 ם י מ ע פ

Las vizinikjas le inceron losהשכנות בלבלו לה את מוח!mejojos!70

נטייה זו נוגעת לאוצר המילים הספרדי–היהודי כולו, בלי הבחנה על פי מקורן )כמו איברו–רומני ממקור במילים מתקיימת היא מילים. של האטימולוגי )למשל תורכי–עות'מאני שמקורן במילים גם אך לעיל(, המובאת ברשימה )zelenikjas או javanikjus ( או סרבו–קרואטי )כמו במילהtefterikjo במילה ,)Merkadikja( ואף בצורות חיבה הנגזרות משמות פרטיים יהודיים–ספרדייםאו Petrikjo( סרביים או )Mošikjo, Rafikjo, Nisimikjo( עבריים

.)Jovikjo

המנוול הזה כתב, אני יודעת מה, בפנקסון!

El perdido stava eskriviendo no se luke en el tefterikjo!71

Son buenus lus javanikjus.72הם טובים, הסרבים האלה.

לחטוף, משהו נעשה למעלה תראי את פשטידות, לנו נעשה זה מה תראי לאכול, זה מה

להעסיק שיניים.

Ariva faziremos konducu, mosfaziremos zelenikjas, veras komer, veras batir el diente!73

Tristi di Merkadikja!74אוי לך מירקאדיקייה!

אילו היו פה מושיקייו, ראפיקייו, ניסימיקייו, אילו היה מי שיסתכל הייתן עובדות, כשאתן עליכן רואות מה זה להניע ידיים, גוף, ומה שצריך מה מניעות הייתן

שלא צריך!

Si estava Mošikjo, Rafikjo, Nisimikjo, si avia ken ke vos mire komo lavoraš, vieraš manear de brasos, kuerpo, maneavaš luke kale y no kale!75

שם, עמ' 25. 70

שם, עמ' 29. 71שם, עמ' 50. 72שם, עמ' 26. 73שם, עמ' 49. 74

שם, עמ' 39ב. 75


Aaa, Petrikjo i Jovikjo! 76אהה, פיטריקייו ויוב'יקייו!

כאמור נטייה זו איננה קשורה לצורת הקטנה דווקא, והיא יכולה להתקיים בכל מקום שבו העיצור הפוצץ הווילוני ]k[ מופיע אחרי התנועה החכית המוטעמת העיצור או )cikjo, haraganikja, pretikja, rikjo השם בתוארי )כמו ]i[]g[ מופיע אחרי תנועה זו )כמו בשמות העצם ombligju או הפוצץ הווילוני :bendizir בהווה של הפועל ]subjantivo[ או בציווי במודוס התילוי pingja

.)bendigja

את כשקיבל היה יפה ממש לא פניה אשר שלך - ראש הממשלה

שלך.

Cikjo gusto hue kuando la resivio tu Ašer – el ministro prezidenti.77

בגילך אני הייתי צחקנית גדולה ודי עצלה, ולהגיד לך את האמת,

הייתי מעופפת, מעופפת.

A tus anjos hue yo, muj rizona y haraganikja, y la verdat ke te diga: abolada, abolada.78

מתקדמת איך שחרחורת! ואת, העבודה שלך?

I tu, pretikja! Ketal te kamina a ti el feco?79

אבל יודעים, אתם עשיר, אינני הייתי לא לי, שרות כשבנותי גדולי עם מקומי את מחליף

הגבירים בעיר.

Rikjo no so, ja saveš, ama kuando me kantan las fižikjas, no mi trukava por el mas gevir de la sivdat.80

אם תהיה שם איזה 'טיפה' ומשהו טעים - הנני.

Si va ver la pingja i algo de apetitozo – naldo jo!81

שם, עמ' 49. 76שם, עמ' 19. 77

שם, עמ' 30. 78שם, עמ' 39א. 79

בוכוריטה, הסבלנות, עמ' 8. 80בוכוריטה, איסטירקה, כ"י B, מערכה ב, עמ' 22. 81

151 ) ט " ס ש ת ( 1 1 8 ם י מ ע פ

גבוהה כך כל שהיא אומרים לברכיים עד מגיע לא שאתה

שלה!

Dizen ke eja esta tan alta ke tu no li puedis vinir ni al ombligju!82

לכם נותן שאינו לבורא תודי חיים רעים.

Bendigja al Kriador ke no les da mala vida.83

ת ו י ג ו ל ו פ ר ו מ ת ו ע פ ש ה . ב

בקורפוס מחזותיה ותמונות ההווי של בוכוריטה )וכן בשאר כתביה( כינוי גוף רבות. בנקבה לעולם מופיעים אינם )vozotras( ושני )mozotras( ראשון הצורות mozotros ו–vozotros משמשות לשני המינים. ככל הנראה מדובר לנקבה זכר בין מבדילה אינה אשר הסרבו–קרואטית, השפה של בהשפעה vi–ו )אנחנו( mi אחידים, גוף ושכינויי רבים, של ושני ראשון גוף בכינויי

)אתם/ן(, משמשים בה לשני המינים.84 להלן מספר דוגמאות מהקורפוס:

שרה: בואי, אימא, שירי לנו - ואנחנו נלווה אותך. )שלושתן

שרות.(

Sara: Ajdi, mana, kantimos – i mozotros vamos akompañar. (Kantan las tres.)85

גברים, זה מה ראיתן ... האם: אלוהים ישמור, להאמין להם!

בשבילנו, תפחדי אל שרה: אימא!

בארץ חיות לא אנחנו רחל: המורים!

la madre: …Veš luke son lus ombres! El Dio no de, kreerlos!Sara: No se spante por mozotros, mana!Rahela: Mozotros no bivimos en tiera de Moros!86

בוכוריטה, אחווה, עמ' 36. 82בוכוריטה, הסבלנות, עמ' 12. 83

ההבחנה נשתמרה הבוסנית בספרדית־היהודית כי לציין יש 84)eyos/eyas( בכינוי גוף זה. העובדה שבסרבו־ בין זכר לנקבה של שלישי גוף בכינוי לנקבה זכר בין הבחנה יש קרואטית

רבים )oni ]הם[, one ]הן[( רק חיזקה את ההבחנה הקיימת. בוכוריטה, היה היה, גרסה ב, עמ' 9. 85

שם, עמ' 10. 86


לינדה, רואה, את איסטירקה: כשנכנסה הגברת הזאת, מהצעד שהיא עשתה, מהמבט שלה, אני מיד ידעתי שהיא לא תקנה כלום! אנחנו למדנו באותה כיתה, והיא שאני מפני בי, קינאה תמיד למדתי יותר טוב ממנה, ועכשיו שניצחה כאילו הגיעה היא שהיא לי להראות במלחמה,

עשירה, ושאני חייבת לעבוד.

Esterka: Ves, Linda, kuando entro esta senjora, del paso ke izo, de la ožada ke eco, jo supe en su momento ke no va merkar nada! Mozotros huemos en una klasa, y siempre me tuvo selo, porke jo ambezava mežor ke ea, agora vino komo si vinsia la guera, a mostrarme ke ea es rika, y yo kale ke lavore.87

הן עובר, זה לגבירות ריקיצה: זה את מוציאות הן שוכחות.

עלינו העובדות והקטנות.

Rikica: A las senjoras amas ja les pasa, ja se ulvidan. Se sakuden enriva de mozotros las lavoraderas y las cikas.88

עדינות כבר יש כמה ז'וסטה: כאלה שזוכות לצאת לטיילת, זה לראות רוצה אני שמכעיס. מה אותן! לראות רוצה אני אותה! אנחנו, אותן! לספור אפשר בעבודות טובעות המסכנות, בית! שבועות שלמים אנחנו לא רואות את אור היום. - אם לא היו איזה קידושין בבית הכנסת, יצאו אוי! יודעת...! לא אני אנחנו שיוצאות כמה אויביי

הנשים!

Žusta: Kuantas son las doljozas ke meresen jir a los korzos, esto es a ravijar. La keria ver! Las keria ver! Kontar las pudijamos! Mos afogamos ejajas de fitecos! A semanas enteras no vemos luz de bivos. – Sino avia algunos kidušin al kal, jo no se…! Aj! Salga mi enimigo komo salimos mozotros las mužeris!89

בוכוריטה, איסטירקה, כ"י B, מערכה ב, עמ' 9. 87שם, עמ' 10. 88

בוכוריטה, זמנים, עמ' 9. 89

153 ) ט " ס ש ת ( 1 1 8 ם י מ ע פ

סבתא של דיבורים ראו לינדה: לב שמת לא אפילו - ונכדה ושהוא לידכן היה שמוריניקו

נרדם.

Linda: Mira konfafa de nona i njeta – ni ecas tino ke Moreniko se hue alado de vozotros i ke se durmio.90

בתיק שלהן? הלב ואיפה דונה: גב כנראה!

פאלומבי: במקומו - כמו אצלכן לא שאנחנו רק האידאליסטיות. הרודן ללב, לב שמות כך כל שיבכה שיסבול, שיקפוץ, הזה! ולא נחיה, נתקדם, ואנחנו -

ניתן לו למרמר אותנו!דונה: אשריכן! ברוכות אתן. כך תכונות אלה להיות! צריך היה שנולדים אתן! אי אפשר ללמוד

את זה - זה לא אלף–בית!(

Dona: I onde vos se topa a vozotros el korason? Al ruksak parese!Palombi: Asu lugar komo y a vozotros las idealistas. Solo ke mozotros no lo ecamos tanto e este korason tyran! Ke salte, ke sufra, ke jore – mozotros adelantre, bivimos y no mos dešamos amargar de el!Dona: Beata vozotros! Bendicas seaš. Ansina kalia ser! Esto es manjas kon las kualas se nasen! No se deša esto ambezar esto no es alfabet!91

ואין דווקא, בוכוריטה של לשונה על מובהקת סרבו–קרואטית השפעה זוהי היא קיימת, למיטב ידיעתי, בכתביהם של סופרים יהודים–ספרדים אחרים אשר פעלו בסרייבו באותה התקופה. למשל בוקי השתמש במפורש בצורות נקבה מיוחדות לכינויי גוף ראשון ושני של רבים. בסיפורו 'הכנות' בירטה אומרת לאמה: ’Tu mus keris a mozotras sporedijar‘ )את רוצה להשוות אותנו(, )מה ‘Importa vuoztras soš las ratoneras’ לה: אומרת אמה ובהמשך

שחשוב זה שאתן מלכודות עכברים(.92

בוכוריטה, איסטירקה, כ"י B, מערכה א, עמ' 15. 90בוכוריטה, אחווה, עמ' 35, 36. 91

בוקי, הכנות. 92


ת ו י ר י ב ח ת – ת ו י ג ו ל ו פ ר ו מ ת ו ע פ ש ה . ג

העממית הסרבו–קרואטית השפה של ביותר המעניינות ההשפעות אחת הנטייה חיזוק היא המדוברת הבוסנית הספרדית–היהודית על המדוברת להשתמש בכינויי גוף המציינים מושא עקיף להבעת קרבה. תופעה זו קיימת גם בקסטיליינית,93 ובניבים ספרדיים–יהודיים אחרים, אך בבוסניה, בהשפעת לנפוצה והפכה התחזקה היא המדוברת, בסרבו–קרואטית המקבילה התופעה מאוד. עם זאת תפקידם הראשוני של כינויי הגוף המציינים מושא עקיף לא ורחוקים. שונים תפקידים בשני אחת ובעונה בעת משמשים הם וכך נפגם, דוברי ניבים של ספרדית–יהודית שבהם כינויי גוף מושא המציינים עקיף אינם משמשים להבעת קרבה, עשויים להתקשות בקריאת טקסטים הכתובים בניב

הבוסני ואף להיתקל באי הבנות בשיחה חיה עם דוברי הניב הבוסני. התופעה הנפוצה כל כך בשפתם המדוברת של יהודי בוסניה, שכיחה גם בטקסטים המשקפים את שפת הדיבור אשר פורסמו בסרייבו בין שתי מלחמות העולם, ואף במחזות ובתמונות ההווי של בוכוריטה נמצאו לה דוגמאות רבות. בסרבו– המקבילה באה בספרדית–יהודית המובאה )אחרי מהן כמה להלן

קרואטית, לעתים רק מקבילה חלקית, ולאחר מכן - התרגום העברי(:

Alas skundidas, el rubi ke ambizava a los kunjadikos, me ecava muestras i cap cup, cap cup te embezo yo a meldar – tenga bueno mi Luna oj en dia kuando la veo me akordo i dainda keria darle las mersedes!94

...i malo po malo, malo po malo naucim ti ja da citam...ואני, אט, אט אט, ואט לי, הראה גיסי, בני את שלימד רובי, במחתרת, יקירתי, למדתי לקרוא - שיהיה לה כל טוב ללונה שלי, עד היום כשאני

רואה אותה אני נזכרת, ועדיין אני רוצה להודות לה.

Mozotros te tanjimos esta plata sin azer guzma unas 50 vezes!95

Mi smo ti svirale tu plocu, bez pretjerivanja, nekih 50 puta.אנחנו, יקירתי, השמענו את התקליט הזה, בלי להגזים, איזה 50 פעם.

)Dativo de interés y posesivo( 344 עמ' גרסיה, ראו: 93Dios te me guarde de mal :והדוגמאות שם, למשל

בוכוריטה, איסטירקה, כ"י B, מערכה א, עמ' 4. 94שם, עמ' 10. 95

155 ) ט " ס ש ת ( 1 1 8 ם י מ ע פ

סרייבו בין שתי מלחמות העולם


Esto te es el arte anonymo – kere dizir sin nombre – el lavorador del kual no konesemos el nombre.96

To ti je anonimna umjetnost...זה, יקירתי, כמו אמנות אנונימית - רוצה לומר בלי שם - שאת שמו של

יוצרה אנחנו לא מכירים.

Esto te es komo el soldado deskonesido ke kaje a la guera!97

To ti je kao neznani junak koji pogine u ratu!זה, יקירתי, בדיוק כמו חייל לא נודע שנספה במלחמה!

Jo te so estesa!98

Ja sam ti ista!אני, יקירתי, בדיוק אותו הדבר!

Esta te es guerfana.99

Ta ti je siroce.זאת, יקירתי, היא יתומה.

Alkavo no me gostates del amanet de konjada Riketa!100

Na kraju mi ne proba od...בסוף לא טעמת, יקירתי, ממה ששלחה לי גיסתי ריקטיה.

ת ו י ר י ב ח ת ת ו ע פ ש ה . ד

יהודי מקרב הצעיר הדור בני עבור במחזותיה המציאה בוכוריטה כאמור בוסניה והרצגובינה, שבמציאות דיברו סרבו–קרואטית, ניב חדשני–עכשווי של הספרדית–היהודית, ומיעטה לשים בפי דמויותיה מילים סרבו–קרואטיות. הרובד העליון )superstratum( הסרבו–קרואטי בא לידי ביטוי במחזותיה ובתמונות ההווי שלה רק בשמות עצם אחדים, בעוד שאצל סופרים ניביים מופיעים גם

שם, מערכה ב, עמ' 3. 96שם. 97

שם, מערכה ג, עמ' 17. 98בוכוריטה, חותנת, עמ' 20. 99

שם. 100

157 ) ט " ס ש ת ( 1 1 8 ם י מ ע פ

פעלים ותארים סרבו–קרואטיים. אולם השפעות סמויות של הסרבו–קרואטית על שפתם של יהודי בוסניה והרצגובינה, על שפתה של בוכוריטה עצמה ועל שפתן של דמויותיה, באות לידי ביטוי מוחשי מאוד בקורפוס, בעשרות תרגומי זה נושא רבים. סמויים שאילה ובתרגומי מסרבו–קרואטית בולטים שאילה ראוי להיחקר לעומק במחקר נפרד, וכאן רק אביא מספר דוגמאות המאששות והמאיירות את התופעה. חלק מתרגומי השאילה שאביא חוזרים בקורפוס כמה פעמים, כפי שאפרט להלן, והדבר מעיד על תפוצתם הרבה בשפתם המדוברת בספרדית–יהודית המובאה לאחר אביא )להלן והרצגובינה בוסניה יהודי של את מכן ולאחר חלקית, מקבילה רק לעתים בסרבו–קרואטית, המקבילה את לתרגום היחידה היא המובאת הדוגמה דבר, צוין לא אם העברי; התרגום

השאילה הנתון(:

za inat :כדי ]לעשות[ דווקא( > סרבו–קרואטית( por inat .א

Todo esta komo ecado en bašo por inat!101

Sve izgleda kao pobacano za inat!הכול נראה מפוזר בכוונה!

biti majmun :להיות קוף ]=פראייר[( > סרבו–קרואטית( ser majmun .ב

Majmun vuestro so?102

Jesam ja vaš majmun?מה אני קוף שלכם?

סדר המילים בתרגום השאילה הספרדי–היהודי אינו זהה לזה שבשפת המקור.

בוכוריטה, אחווה, עמ' 69 ]70[. 101שם. 102


ג. a+( hanino( + פועל )פועל + יפה ]=היטב[( > סרבו–קרואטית:lijepo/dobro se + פועל

Ala mansevez ja mos supimos i mozotros hanino araviar, ke encapetar, ke gritos.103

U mladosti smo se i mi znale lijepo naljutiti, koje svađe, koja galama.אילו התקוטטויות, אילו יפה, לכעוס ידענו אנחנו גם צעירות כשהיינו

צעקות.

En una viene una dama, se dešo hanino servir, la patrona se da a la pena kon ea, ora, ora i media – i se va, oj no me puedo decizar ja vinire otro dia.104

Istom, dođe jedna gospođa, dade se lijepo poslužiti, gazdarica se potrudi oko nje…

הבית בעלת יפה, אותה שישרתו נותנת היא גברת, איזו באה פתאום, מתאמצת סביבה, שעה, שעה וחצי - ואז היא הולכת ]היא אומרת[ 'אני לא

יכולה להחליט היום - אבוא פעם אחרת'.

Jo ja me di hanino a entender kon ea!105

Ja sam se uspjela lijepo sporazumjeti s njom.אני נתתי לה להבין אותי יפה.

Sež anjos pasateš la ora enđunto, ja vos koneseš hanino las manjikjas.106

Šest godina se zabavljate, dobro si poznajete narav.שש שנים אתם כבר ביחד, אתם מכירים היטב את הטבע של השני.

ארבע הדוגמאות המובאות כאן הן כל הדוגמאות שבקורפוס המחזות ותמונות בשלוש הפועל. כתואר hanino השם בתואר לשימוש בוכוריטה של ההווי

בוכוריטה, איסטירקה, כ"י B, מערכה א, עמ' 7. 103שם, מערכה ב, עמ' 10. 104

בוכוריטה, אחווה, עמ' 21. 105בוכוריטה, חותנת, עמ' 93. 106

159 ) ט " ס ש ת ( 1 1 8 ם י מ ע פ

בהטיה, - ובאחרונה הפועל, שם בצורת מופיע המתואר הפועל הראשונות בעבר.

skakati :לקפוץ ]=להתאמץ[( > סרבו–קרואטית( saltar .ד

Gritar no te kero, ja sos mansevo para la hupa, mežor es no dar en el ožo de la Juderia, si medras nam de kufer – no te dan novia si saltas barminam!107

...nece ti dati mladu sve da skaceš, gluho bilo!תתבלט שלא עדיף חופה, בגיל בחור אתה עליך, לצעוק רוצה לא אני ]לרעה[ בעיני הקהילה, אם יצא לך שם של כופר - לא ייתנו לך כלה גם

אם תקפוץ, ברמינן!

אי להבעת בסרבו–קרואטית, כמו בדיוק בספרדית–יהודית, משמש זה ביטוי אם )גם תנאי במשפט תמיד מופיע והוא כלשהו, מעשה של בהצלחה אמון

תקפוץ, כלומר תתאמץ מאוד, לא תצליח(.

ה. no estar nada agradando )לא למצוא חן כלל( > סרבו–קרואטית:ništa se ne dopadati

Esta tose minuda no me esta nada agradando.108

Ovaj sitni kašalj ništa mi se ne dopada.השיעול הדק הזה אינו מוצא חן בעיניי כלל.

תרגום שאילה זה משמר את סדר המילים כבשפת המקור.

בוכוריטה, עיניים שלי, כ"י A, עמ' 7. 107בוכוריטה, איסטירקה, כ"י B, מערכה א, עמ' 15. 108


בעקרונות( ל–[ נאמן להישאר =[ )להיאחז detenerse de principes ו. držati se principa :סרבו–קרואטית <

Delantre del Dio, de la gjente por esteso devemos dar ripuesta, por esta alma sin pekado, i de estos principes mos kale detener i de nada otro.109

...tih nam se principa valja držati i niceg drugog.לפני אלוהים, וגם לפני בני אדם אנחנו צריכים לתת תשובה, בשביל הנפש

הזאת ללא חטא, ובעקרונות אלה עלינו להיאחז ולא בשום דבר אחר.

principe המופיעה בדוגמה אינה צורת רבים של שם העצם principes המילה)עיקר(, princip הסרבו–קרואטי העצם שם של רבים צורת אם כי )נסיך(, שמקורו בשם העצם הגרמני Prinzip, שמשמעותו זהה. לשתי המילים הטעמה שונה: המילה principes במובן נסיכים מוטעמת בקדם–מלעיל, ואותה המילה

במובן עקרונות מוטעמת במלעיל.

ז. renovar toaletas )לחדש ]מלאי ה[בגדים( > סרבו–קרואטית:obnoviti toaletu

I duspues me vo ala Francia o a Viena para renovar mis toaletas.110

Poslije idem u Francusku da obnovim toaletu.ואחר כך אסע לצרפת כדי לחדש את ]מלאי[ הבגדים.

ח. luke ja no + פועל בעבר )כבר + פועל בהווה( > סרבו–קרואטית:samo što + צורה שלילית של עבר

Noonaa, Vitali i el ciko – loke ja no arivaron!111

Nonaaa, Vitali i mali – samo što nisu došli.סבתא, ויטאלי והילד - כבר באים.

שם, מערכה א, עמ' 21. 109שם, מערכה ב, עמ' 7. 110

שם, מערכה ב, עמ' 23. 111

161 ) ט " ס ש ת ( 1 1 8 ם י מ ע פ

Luego, luego kerida, luke ja no vine.112

Odmah, odmah, draga moja, samo što nisam došla.מיד, מיד, יקירתי, אני כבר מגיעה.

Reinado: Si es ansina, ja me vo. Ermana Flor: Luke ja no vengo jo detras.113

Reinado: Ako je tako, ja odoh.Ermana Flor: Ja samo što nisam došla za tobom.

רינאדו: אם זה כך, אז אני הולכת. אירמאנה פ'לור: אני כבר באה אחרייך.

Nalda, Tija Merkada, luke ja no vine!114

Evo me, tetka Merkada, samo što nisam došla.הנני, דודה מירקאדה, אני כבר באה.

המילה הסרבו–קרואטית samo )רק( מציינת בהקשר זה אספקט. בהיעדר ביטוי שווה ערך בספרדית–יהודית, משתמשים בניב הבוסני בתואר הפועל ja )כבר(, המצביע בדרך כלל על פעולה שהסתיימה לפני זמן לא רב. בדוגמאות המובאות - והן כל הדוגמאות שבקורפוס המחזות ותמונות ההווי של בוכוריטה לעיל על ומצביע שלילי בהקשר מופיע הזה הפועל תואר - זה שאילה לתרגום

פעולה העומדת להתרחש כל רגע.

ת ו י ל ק י ס ק ל ת ו ע פ ש ה . ה

בשפתה סרבו–קרואטיות במילים להשתמש הרבתה לא בוכוריטה כאמור הכתובה ובשפתן של דמויותיה. הדוגמאות המעטות שאנתח להלן הן למיטב ידיעתי כל הלקסמות הסרבו–קרואטיות המופיעות במחזותיה ובתמונות ההווי שלה )מלבד דיבורה הסרבו–קרואטי השבור של טיאה מירקאדה עם האיכרים ספרדיים–יהודיים יסודות לשילוב דוגמה שהוא 'אחווה', במחזה הסרבים, בסרבו–קרואטית שבפיהם של היהודים, ולא להפך(. כפי שציינתי, הלקסמות הסרבו–קרואטיות שבפי דמויותיה כולן שמות עצם. חלקן )דוגמת האתנונים, 115)zelena או שם העצם javanikjus שם הלאום, בעל הנימה השלילית משהו

שם, מערכה ג, עמ' 5. 112בוכוריטה, חותנת, עמ' 41. 113בוכוריטה, אחווה, עמ' 22. 114

ראו בוניס, סלאוויזמים, עמ' 328. 115


התאזרחו בספרדית–היהודית הבוסנית כבר לפני שנות דור והן מופיעות כבר בטקסטים הלכתיים ובספרי מוסר אשר יצאו לאור במחצית השנייה של המאה

התשע עשרה. האחרות, רובן כנראה תוצאה של השפעות מאוחרות יותר. אחלק בקורפוס המופיעות מסרבו–קרואטית השאולות הלקסמות את לקסמות )ב( סלאווי, ממקור סרבו–קרואטיות לקסמות )א( קבוצות: לשלוש סרבו–קרואטיות ממקור תורכי–עות'מאני,116 )ג( נאולוגיזמים סרבו–קרואטיים. בקבוצה ב כללתי רק תורכיזמים שעקב שינויים מורפולוגיים מרחיקי לכת ברור שהגיעו לספרדית–היהודית בשאילה מסרבו–קרואטית, ולא עשרות תורכיזמים או מתורכית–עות'מאנית היישר לספרדית–היהודית הגיעו אשר בקורפוס תורכיזמים זו בקבוצה כללתי לא כן כמו אחרת. בלקנית שפה באמצעות התפתחה, הבוסני ושבניב הספרדית–היהודית, של שונים בניבים שקיימים גם שונה זו וריאציה שלהם;117 נוספת וריאציה הסרבו–קרואטית, בהשפעת

לשם קוריוז אציין כי מופיעה בקורפוס גם לקסמה תורכית־ 116מרחיקי המורפולוגיים השינויים שעקב אחת עות'מאנית לספרדית־היהודית הגיעה כי להבחין ניתן בה שחלו הלכת kolanceto/ משפה סלאווית אחרת, ממקדונית. מדובר במילה

kolan מהדק חגורה מעוטר( > תורכית־עות'מאנית( kulanceto

המקדונית המיידעת התווית + ce המקדונית הסיומת +פעם פעמיים, בקורפוס מופיעה הלקסמה .to לניטרום ‘Para no akulpar al guertelano kito :'בתמונת ההווי 'היה היה de su kolanceto las dos piedras ke mankavan del kufo’

שתי מחגורתה הוציאה היא הגנן כלפי לחטוא שלא )כדי ]בוכוריטה, היה היה, גרסה ב, עמ' אבנים שהיו חסרות בדלי ‘Nona le kita las paftas del 'איסטירקה': במחזה ופעם ,)]5מורידה )סבתא kulanceto de parlas i se los da a Linda’

ללינדה אותן ונותנת שלה המרגליות מחגורת האבזמים את ]בוכוריטה, איסטירקה, כ"י B, מערכה ג, עמ' 28[(.

תורכית־עות'מאנית: < )לקוח( mušturija הווריאציה למשל 117הסרבו־ הצורה בהשפעת ja הסיומת + )לקוח( müsteri

במחזה פעמיים המופיעה וריאציה ,mušterija קרואטית ’a akeas mušturijas todo les sale mas bueno‘ 'איסטירקה': ]בוכוריטה, יותר טוב יוצא הכול כאלה לקוחות )עבור ’Aspero mušturijas‘ ;)]10 ב, עמ' B, מערכה כ"י איסטירקה, הצורה מופיעה ובצדה .)]14 עמ' ]שם, ללקוחות מחכה )אני ‘El mušturi ke merko la dita plata kižo :mušturi הישנה ‘sentirla dos tres vezes )הלקוח שקנה את התקליט ההוא רצה

לשמוע אותו פעמיים–שלוש ]שם, מערכה א, עמ' 9[(. הצורה ‘Y yo se lo merki mas 'אחווה': במחזה גם מופיעה הישנה barato de loke mos kosta a mozotros, a perder solo para

163 ) ט " ס ש ת ( 1 1 8 ם י מ ע פ

הממשיכה הישנה, הספרדית–היהודית מהצורה וגם הסרבו–קרואטי מהמקור להתקיים בצד הווריאציה הבוסנית, כי במקרים אלה מדובר בהשפעה פונולוגית

במילה שכבר הייתה קיימת בספרדית–יהודית ולא בהשפעה לקסיקלית. הספרדי– ולדיבורן לסרבו–קרואטית המשותפות גרמניות מילים בעניין

בהשפעה מקורן אם להכריע קשה בוכוריטה של דמויותיה של היהודי הגרמנית בין ישיר במפגש הבוסנית, הספרדית–היהודית על סרבו–קרואטית לספרדית–היהודית הבוסנית או בהיכרותה של בוכוריטה את השפה הגרמנית. בין– מילים של מקורן שאלת וכמוה נפרד, במחקר להידון ראויה זו שאלה

לאומיות המשותפות לסרבו–קרואטית ולדיבורן הספרדי–היהודי של דמויותיה של בוכוריטה.

ה. 1. לקסמות סרבו–קרואטיות ממקור סלאווי)בובה(, beba סרבו–קרואטית: < נקבה )בובה(, beba ספרדית–יהודית: א.

נקבה, יחסת הנושא

בהיותה רצה, הבובה נופלת לה, הקטנה - אותה מרימה דונה נופלת מעייפות, היא רואה בובה מתקרבת והיא דונה של בידיה

אליה לאט, לאט.

Koriendo, le kaje la beba, Dona la alevanta – la cika kaje kansada enbašo, ve la beba onde Dona i se le empesa aserkar avagar, avagar.118

שמות עצם המסתיימים בתנועה ]a[ נתפסים בשתי השפות כשייכים למין נקבה. הספרדית– של הדקדוקית במערכת זו בתנועה המסתיים עצם שם כששולב

היהודית, הוא זוהה כשם עצם ממין נקבה, וצורפה לו תווית מיידעת מתאימה: la )אין בסרבו–קרואטית תוויות מיידעות או סתמיות(.

’ke no lo vaja akometer onde algun mušturi muestro)גם אני

ילך לנו – העיקר שלא קניתי אותו בפחות ממה שהיה עולה להציעו ללקוח אחר ]בוכוריטה, אחווה, עמ' 57 ]58[(. בהתאם אשר החדשה הצורה ,]a[ התנועה שלה, הסיום למורפמת כנקבה, בספרדית־יהודית מוגדרת מסרבו־קרואטית נלקחה בעוד שהצורה הישנה, המסתיימת בתנועה ]i[, מוגדרת כזכר.



bivol bivolos )שור בר(, זכר, רבים > סרבו–קרואטית: ב. ספרדית–יהודית: }s{ המורפמה לצורת רבים + }o{ שור בר(, זכר, יחסת הנושא + המורפמה(

בגיל זה הבחורים הם כמו שורי בר.

A estos anjos estan los mansevikos komo los bivolos!119

ב–]ol[. בספרדית–יהודית אין שמות עצם זה מסתיים בשפת המקור שם עצם ]l[. ייתכן שזו הסיבה להוספת ]o[ המלווה בעיצור רבים המסתיימים בתנועה בעקבות שונה לא העצם שם של מינו אנלוגיה. באמצעות ,}o{ המורפמה נוספה לשם העצם גם זכר. בדוגמה שלפנינו - בשתי השפות הוא התוספת

.los :)תווית מיידעת לרבים )זכר

)דלי(, cabar סרבו–קרואטית: < זכר )דלי( cabrik(j)o ספרדית–יהודית: ג. < / ik(j)o סיומת הקטנה + }o{ זכר, יחסת הנושא + מורפמה להגדרת מין / ik(j)o דלי(, זכר, יחסת המכשיר + סיומת הקטנה( cabru :סרבו–קרואטית> סרבו–קרואטית: cabru )דלי(, זכר, יחסת המושא העקיף + סיומת הקטנה

ik(j)o

טריק, להן אעשה אני עכשיו אני אשפוך אז יעזור לא זה אם תראו - קרים מים דלי עליהן

אילו קפיצות יהיו פה.

Agora les vo fazer un fenti, si esto no ajuda les vo ecar cabriko de agua jelada – veras saltar!120

הדלי את עליך אשפוך אני אם הזה עם מים קרים, מיד יעברו לך

האהבה ושאר הדברים.

Si ti ece este cabrikjo de agua freska, luego te se va fujir, amor y algo otro.121

כצורתו ולא ,cabr(ikj)u נהגה השם הניב של ההגייה כללי שלפי מאחר המתוקנת המופיעה אצל בוכוריטה cabr(ik)o, העלה בוניס את האפשרות כי הצורה אשר נקלטה בספרדית–היהודית אינה הצורה של יחסת הנושא, כי אם

בוכוריטה, הסבלנות, עמ' 12. 119בוכוריטה, אחווה, עמ' 37. 120

שם, עמ' 39א. 121

165 ) ט " ס ש ת ( 1 1 8 ם י מ ע פ

זו של יחסת המושא העקיף.122 צורה זהה מופיע גם ביחסת המכשיר, כך שיש לשקול גם אפשרות זו. ייתכן גם כי מדובר בצורה של יחסת הנושא שנוספה לה המורפמה }o{ להגדרת מין. אם אכן כך, התרחש במילה בשלב מן השלבים גם תהליך סינקופה, היינו איפוס התנועה ]a[ באמצע המילה, בהשפעת העיצור

.]r[

פטרנליסטית[(, נימה בעל ]אתנונים )סרבי javanikjus ספרדית–יהודית: ד. Jovan )שם פרטי סרבי(, זכר, יחסת הנושא + זכר, רבים > סרבו–קרואטית:

סיומת הקטנה iko + המורפמה }s{ לצורת רבים123

Son buenus lus javanikjus.124הם טובים, הסרבים.

juvaniku.125 בצורה שלפנינו בוניס דן בצורתו הראשונית של אתנונים זה, ,]a[–בהברה הראשונה ל ]o[ התרחשו שני תהליכים נוספים: הידמות של התנועה ]k[ ]n[, וגם הגייה של הפוצץ הווילוני ]a[ המלווה בעיצור בהשפעת התנועה

כחכי ]´k[ אחרי התנועה ]i[, תופעה שכבר דובר עליה רבות.

ה. ספרדית–יהודית: kola )הורה(, נקבה > סרבו–קרואטית: kola )הורה(, נקבה, יחסת הקניין

גם בקתרוסים, לנגן מתחילים באמצע רוקדת מירקאדה דודה ההורה, היא הולכת וחוזרת אחר

זמן מה עם

Empesan kon las tamburas a tanjer Tija Merkada balja por esteso en medio de la ‘kola’,

פשטידת של גדולה תבנית מעל אותה מחזיקה היא גבינה,

ראשה ורוקדת באמצע ההורה.

se va y torna despues de poko kon un grande tifzin de zelena, ea la pone enriva la kavesa y balia en medio de la kola.126

בוניס, סלאוויזמים, עמ' 331. 122על עברית כהשפעה זה אתנונים בוניס הציג אחר בהקשר 123

הספרדית־יהודית. ראו: בוניס, לקסיקון, ערך 'יון'. בוכוריטה, אחווה, עמ' 37. 124

בוניס, סלאוויזמים, עמ' 328. 125בוכוריטה, אחווה, עמ' 50. 126


רוב יחסות. שבע יש בסרבו–קרואטית ואילו יחסות, אין בספרדית–היהודית בצורתם בספרדית–היהודית נקלטו מסרבו–קרואטית השאולים העצם שמות נקלטו נהירות מיעוטם )nominativo(, אולם מסיבות שאינן ביחסת הנושא בצורתם ביחסת הקניין )djenitivo(.127 שם העצם שלפנינו נקלט בספרדית–ניטרום, מוגדר זה עצם שם המקור בשפת הקניין. ביחסת בצורתו היהודית הגדרת מין שאינה קיימת בספרדית–יהודית, ומאחר שנקלט במערכת הדקדוקית של הספרדית–היהודית בצורה של יחסת הקניין, המסתיימת בתנועה ]a[, הוגדר שם העצם בספרדית–היהודית כנקבה, ומכאן התווית המיידעת אשר הוצמדה

לו במשפט שלפנינו.

ו. ספרדית–יהודית: mama )אימא(, נקבה > סרבו–קרואטית: mama )אימא(, נקבה, יחסה ראשונה

אימא, וגם אבא, יגור למעלה למטה אגור אני כשאהיה אבא.

Ariva va morar tata y mama, abašo vo morar yo kuando vo ser tata.128

)הורדת סרבו–קרואטית הקטנה/חיבה בצורת גם בקורפוס מופיע זו לקסמה :mamica היינו ,)]isa[ ica סיומת + ]a[ תנועה סופית

אימא'לה, אימא'לה שלי, הלכתי למות מרוב הגעגועים.

Mamica, mamica mia, me ijamurir de eskarinjo.129

נתפסה בעת שילובה זו ]a[ לקסמה כרגיל בשמות עצם המסתיימים בתנועה היא )כך נקבה למין כשייכת הספרדית–היהודית של הדקדוקית במערכת

מוגדרת גם בשפת המקור(, והוצמד לה תואר קניין בהתאם לכך.

עמ' סלאוויזמים, בוניס, ראו: כאלה עצם שמות של רשימה 127.331 ,330

בוכוריטה, איסטירקה, כ"י B, מערכה ג, עמ' 1א. 128שם, מערכה ב, עמ' 24. 129

167 ) ט " ס ש ת ( 1 1 8 ם י מ ע פ

ז. ספרדית–יהודית: tata )אבא(, זכר > סרבו–קרואטית: tata )אבא(, זכר, יחסת הנושא

אימא, וגם אבא, יגור למעלה למטה אגור אני כשאהיה אבא.

Ariva va morar tata y mama, abašo vo morar yo kuando vo ser tata.130

Mi tata! Mi tata kerido.131אבא שלי! אבא היקר שלי!

]a[, הוא נקלט במערכת הדקדוקית אף שמדובר בשם עצם המסתיים בתנועה הגדרה כזכר, היינו המקור, בשפת המינית בהגדרתו הספרדית–היהודית של

המתחייבת מהוראתו.132

zelen :פשטידת גבינה(, נקבה > סרבו–קרואטית( zelena :ח. ספרדית–יהודית)ירקות ]שם גנרי[(, זכר, יחסת הנושא + המורפמה }a{ לצורת נקבה

גם בקתרוסים, לנגן מתחילים באמצע רוקדת מירקאדה דודה ההורה, היא הולכת וחוזרת אחר של גדולה תבנית עם מה זמן מחזיקה היא גבינה, פשטידת אותה מעל ראשה ורוקדת באמצע

ההורה.

Empesan kon las tamburas a tanjer Tija Merkada balja por esteso en medio de la ‘kola’, se va y torna despues de poko kon un grande tifzin de zelena, ea la pone enriva la kavesa y balia en medio de la kola.133

שם עצם זה מופיע בטקסטים ספרדיים–יהודיים כבר מן המחצית השנייה של המאה התשע עשרה.134 מקורו ככל הנראה בשם סרבו–קרואטי גנרי לירקות: המילה עם האנלוגיה מפני )אולי בספרדית–היהודית השם כשנקלט .zelenפשטידה( נוספה לו המורפמה }a{ לצורת נקבה. אפשר שסיבה נוספת להוספת המורפמה ולשינוי הגדרת מינו של שם העצם היא מיעוט שמות העצם במערכת שמצטיירת אפשרות .en–ב המסתיימים הספרדית–היהודית הלקסיקלית

שם, מערכה ג, עמ' 1א. 130בוכוריטה, חותנת, עמ' 2. 131

בוניס, ג'ודיזמו, עמ' 81. 132בוכוריטה, אחווה, עמ' 50. 133

בוניס, סלאוויזמים, עמ' 331. 134


- zelen/a כסבירה פחות היא שמקורה של המילה בתואר השם הסרבו–קרואטי ירוק/ה. מעניין שהמילה אינה מורה על פשטידת טרד, כפי שצפוי היה, כי אם

על פשטידת גבינה דווקא. עד כה לא מצאתי לכך הסבר המניח את הדעת.שם עצם זה מופיע בקורפוס גם בצורת הקטנה, ברבות:

לחטוף, משהו נעשה למעלה את גבינה, פשטידות לנו נעשה תראי מה זה לאכול, תראי מה זה

להעסיק שיניים.

Ariva faziremos konducu, mos faziremos zelenikjas, veras komer, veras batir el diente!135

]שם מקום[(, נקבה > סרבו–קרואטית: )בייליינה Bjilina ט. ספרדית–יהודית: Bjeljina, נקבה, יחסת הנושא

מסרייבו עד לבייליינה אתה צריך 10 ימים באוטו.

De Saraj fin Bjilina te preme 10 dias kon araba.136

הדקדוקית של הספרדית–היהודית זו במערכת לקסמה קליטתה של בתהליך התרחשו שני תהליכים: הורדת הדו–תנועה ]je[ לתנועה ]:i[ ארוכה ותהליך ביטול כבסרבו–קרואטית, שלא המצעית. בהברה ]λ[ של פלטליזציה( )דה הריכוך הלטרלית הפונמה קיימת לא הספרדית–היהודית של הפונולוגית במערכת הקיימת ביותר לה הקרובה בפונמה הוחלפה היא ולכן ,\λ\ )צדית(–החכית

.]l[ ,במערכת הפונולוגית של הספרדית–היהודית

י. ספרדית–יהודית: Pirot )פירוט ]עיר במזרח סרביה, קרוב לגבול עם בולגריה[(, זכר > סרבו–קרואטית: Pirot )פירוט(, זכר, יחסת הנושא

בפירוט חיה אחת האחיות של אמא שלי.

En el Pirot bive una ermana de mi madre.137

גם נשתמרה זו והגדרה הזכר, למין כשייך המקור בשפת מוגדר טופונים בספרדית–יהודית, כפי שמלמדת התווית המיידעת אשר הוצמדה לשם העיר.

בוכוריטה, אחווה, עמ' 26. 135בוכוריטה, היה היה, גרסה ב, עמ' 18. 136

בוכוריטה, איסטירקה, כ"י B, מערכה ב, עמ' 5. 137

169 ) ט " ס ש ת ( 1 1 8 ם י מ ע פ

ה. 2. לקסמות סרבו–קרואטיות ממקור תורכי–עות'מאניhadžinica )תואר כבוד לעולה לרגל למקומות קדושים א. ספרדית–יהודית: )תואר hadžinica סרבו–קרואטית: < רבות נקבה, בארץ–ישראל(, ליהודים קדושים למקומות או המוסלמים[ ]אצל ומדינה למכה לרגל לעולה כבוד לנוצרים בארץ–ישראל )אצל הסרבים–האורתודוקסים[(, נקבה, יחסת הנושא +

המורפמה }s{ לרבות

גם אנחנו נעלה ירושלימה. יהיה איזה תראי את חג'י, תואר לך

כיף זה יהיה.

mos iremos i mozotros a Jerušalajim. Seras Hadžinica, veras gusto.138

בצורתו לספרדית–היהודית שהגיע עד גלגולים מספר עבר זה עצם שם הנוכחית. תחילתה של הלקסמה במונח התורכי–העות'מאני hacı )עולה לרגל למכה ומדינה(. צורה זו השתמרה בסרבו–קרואטית רק כתחילית לפני שמות כלקסמה בסרבו–קרואטית מופיעה זו כשמילה משפחה. שמות או פרטיים שבע לפי הטייתה את לאפשר כדי - ja הסיומת לה מתווספת עצמאית, היחסות הקיימות בשפה זו - וכך נוצרת הצורה hadžija.139 מצורה זו הורדה התנועה הסופית ]a[, ונוספה לה המורפמה }inica{ ]inisa[,140 וכך נוצרה הצורה

.hadžinica :שנקלטה בספרדית–היהודית

סרבו–קרואטית: < זכר תענוג(, ערגה, )תשוקה, merak ספרדית–יהודית: ב. merak תורכית–עות'מאנית: < הנושא יחסת זכר, תענוג(, )ערגה, merak)תשוקה, ערגה, אך גם: דאגה, דיכאון, מלנכוליה, עניין, סקרנות, גחמה(. מכאן meraklı :אשת תענוגות( > תורכית–עות'מאנית( meraklija :ספרדית–יהודית meraklis :לצורת נקבה / ספרדית–יהודית }a{ משתוקק, סקרן( + המורפמה(

בוכוריטה, עיניים שלי, כ"י B, מערכה א, עמ' 36. 138’hadži‘ סקוק, הערך 139

סיומת זו ליצירת צורה נשית שכיחה בסרבו־קרואטית דווקא 140אחיו )דוד, amidža למשל: תורכי־עות'מאני. ממקור במילים תנועה – )amca או amuca מתורכית־עות'מאנית האב; של אשתו )דודה, amidžinica = }inica{ המורפמה + ]a[ סופית מתורכית־ האם; של אחיה )דוד, daidža האב(; של אחיו של

= }inica{ המורפמה + ]a[ סופית תנועה – )dayı עות'מאנית daidžinica )דודה, אשתו של אחי האם(. ראו: יהיץ', הלילוביץ'

ופליץ', עמ' 312.


)אנשי תענוגות( > תורכית–עות'מאנית: meraklı )משתוקק, סקרן( + המורפמה }s{ לצורת רבים.

מירקאדה: אני כל כך משתוקקת, לו למשוך - אוך אוך, אוך,

אוזניים לאשר הזה! ... אם אי! אי אי ]שמח[ אשר: אז משתוקקת, כך כל כבר את חצי עם תישארי אל תמשכי.

תאוותך בידך!

Merkada: Jo tenia un merak, a, ah, ah, ah – de le travar bueno las urežas a este Ašer! ...Ašer: [alegre] Eee! Si tanto merak tiene, trave mi tija. No kedi kon este dezeo!141

יש לה תשוקה לכל דבר אחר חוץ מהספרים.

Y tiene merak para todo otro ke para los livros!142

משתוקקת אני כבר זמן כמה לפסל אותה.

De kuando ke ja tengo jo merak de la eskulptar.143

מה - טריים דגים צרור קניתי חיים, כמעט לך, אגיד אני טיגנתי אותם, צלויים, אני יודעת

שאת אנינת טעם.

Oj merki una restika de sapacas freskas – no digas bivas, las friji, rušpido, ya se ke sos meraklija.144

יודעים הם האלה, התורכים ליהנות.

Estos tugarim son meraklis!145

נגזרתה משמעות )וכן merak המשמעויות רבת הלקסמה של משמעותה merakli/ja( הצטמצמה בספרדית–היהודית הבוסנית - בעקבות תהליך זהה לתענוג. או )חיובית( לתשוקה - לכן קודם בסרבו–קרואטית התרחש אשר לנגזרותיה או זו ללקסמה אין בסרבו–קרואטית, כמו בספרדית–היהודית,

בוכוריטה, אחווה, עמ' 75 ]76[. 141בוכוריטה, חותנת, עמ' 11. 142

שם, עמ' 14. 143בוכוריטה, איסטירקה, כ"י B, מערכה א, עמ' 9. 144

בוכוריטה, חותנת, עמ' 2. 145

171 ) ט " ס ש ת ( 1 1 8 ם י מ ע פ

העיקרית כמשמעותה הנתפסות מלנכוליה, או דיכאון דאגה, של קונוטציה מחוץ המדוברים הספרדיים–היהודיים מהניבים גדול בחלק הלקסמה של בסרבו– מוגדר. מין עצם לשמות אין בתורכית–עות'מאנית ליוגוסלוויה.146 בספרדית– גם וכך הזכר, למין כשייך ומוגדר נתפס זה עצם שם קרואטית

היהודית על ניביה.

ג. ספרדית–יהודית: pašinicas )אשתו של פאשא תורכי(, נקבה, רבות > סרבו–קרואטית: pašinica )אשתו של פאשא תורכי(, נקבה, יחסת הנושא + מורפמה

}s{ לצורת רבות

אילו - מדעתי אותי יוציאו הן אנחנו, מה רוצות? אתן עינוגים

נסיכות?

Del mejojo me van a kitar – ke gozos kereš, a mis fižas? Pašinicas semos?147

שם עצם זה עבר מספר גלגולים עד שהגיע לספרדית–היהודית בצורתו הנוכחית. תחילתה של הלקסמה במונח התורכי–העות'מאני pasa )פאשא, אלוף(. מצורה נוצרה וכך 148,}inica{ המורפמה לה ונוספה ]a[ הסופית התנועה הוסרה זו

pašinica :הצורה שנקלטה בספרדית–היהודית

ה. 3. נאולוגיזמים סרבו–קרואטיים fiškaluk :פיקחות, שנינות(, זכר > סרבו–קרואטית( fiškalik :ספרדית–יהודית)מוכס, fiscal לטינית: < נאולוגיזם הנושא; יחסת זכר, שנינות(, )פיקחות,

luk בהשאלה: תכסיסן, תחבולן( + הסיומת

באיזה רואה היית רק אילו חריפות היא 'קנתה' את הקטנה.

Vieras kon ke fiškalik ja se gano a la cika!149

סרבו– וביניהן הבלקניות, השפות על התורכית–העות'מאנית של השפעתה השפות שתי הלקסיקה. בתחום התמצתה לא והספרדית–היהודית, קרואטית אלה וסיומות אחדות, כובלות מורפמות גם מהתורכית–העות'מאנית שאלו

’merak‘ נחמה, הערך 146בוכוריטה, עיניים שלי, כ"י A, עמ' 14. 147

כאמור, סיומת זו ליצירת צורה נשית שכיחה בסרבו־קרואטית 148דווקא במילים ממקור תורכי־עות'מאני.



שימשו בין השאר ליצירת מילים חדשות בשפות הקולטות. אחת המורפמות אשר אומצו בשתי השפות היא המורפמה התורכית lik/lık/luk/lük - ריבוי ווקלית, בהרמוניה מהצורך נובע המקור בשפת זו מורפמה של צורותיה או הסרבו–קרואטית של ההגאים במערכת תורכית. בשפה כידוע השולטת ]y[ התורכיות–העות'מאניות לתנועות מקבילה אין הספרדית–היהודית של ו–]ı[, ובשתי השפות אין דרישה להרמוניה ווקלית. על כן ניתן היה לפשט את הסיומת הדקדוקית ולצמצמה לתנועה אחת בלבד - הסרבו–קרואטית העדיפה הצורות כל .]i[ התנועה את העדיפה והספרדית–היהודית ,]u[ התנועה את התורכיות–העות'מאניות הישנות וכל הנאולוגיזמים אשר נוצרו בשתי השפות על בסיס סיומת תורכית–עות'מאנית זו כללו רק את צורתה הנורמטיווית בכל הסרבו–קרואטי הנאולוגיזם את הספרדית–היהודית קלטה כאשר לכן שפה. בסרבו– הנורמטיווית הדקדוקית הסיומת של התנועה הוחלפה ,fiškaluk

קרואטית בזו שהיא נורמטיווית בספרדית–יהודית. לסיכום, המילים הסרבו–קרואטיות המעטות המופיעות בקורפוס מחזותיה ותמונות ההווי של בוכוריטה הן מילים שהתאזרחו בניב, ושנעשו חלק בלתי זו. משפה חדשות מילים בעצמה מלשאול נמנעה פאפו לאורה ממנו. נפרד שפתה, כפי שטען ברוך, אכן מבוססת היטב בשפתם העממית החיה והתוססת כפי דיוק, ליתר - דמויותיה של שפתן והרצגובינה.150 בוסניה יהודי של משקפת - יותר151 המבוגרות דמויותיה של שפתן פינטו, להבחין שהיטיב בהחלט את שפתם המדוברת של יהודי בוסניה, אך לא בשיטתיות המאפיינת את כתיבתם של סופרים ניביים. אם כן טענתה של בוכוריטה כי היא 'משתמשת כאמור המציאות. במבחן עומדת איננה שמדברים, כמו וכותבת בפונטיקה' סגנון כתיבתה הוא אקראי. מתקבל הרושם כי לרוב ניסתה 'לתקן' את הניב, אך פעמים רבות ויתרה על כך. עם זאת אין לשכוח כי מחזותיה של בוכוריטה ותמונות ההווי שלה מעולם לא נערכו לדפוס, ואפשר שאילו הייתה מהדירה

אותם, היו האחידות והשיטתיות גבוהות יותר.

'היא מכירה גם קסטיליאנית, ובהיותה תלמידת כי"ח מיטיבה 150ממקורות שואבת היא אין ביצירותיה אך צרפתית, לדבר בכלל, מביתה. מביאה היא שלה הכתיבה שפת את אלו; קיים הנשים. הוא אצלנו אם שפת של ביותר האמין השומר אינטימי. מסוים, הדר שלה ובשיח פאפו לאורה של בלשונה גברת פאפו היא משלנו גם בתפיסתה את מפעלה הספרותי,

ובמיוחד בסגנונה' )ברוך, כתבים, עמ' 326–327(.פינטו, ספרות. 151

173 ) ט " ס ש ת ( 1 1 8 ם י מ ע פ

קיצורים ביבליוגרפיים

Samuel Elazar, El romancero judeo-español, Sarajevo 1987 אלעזר Laura Papo, ‘Bohoreta’, ‘Hermandat’, 1935 (manuskrito) בוכוריטה, אחווה —, ‘Nemo propheta in patria’, Jevrejski život 159 (1927), p. 3 בוכוריטה, אין נביא —, ‘Esterka’, 1929–1930 (manuskritos A, B) בוכוריטה, איסטירקה —, ‘La mužer sefardi de Bosna’, 1932 (manuskritos A, B); idem, בוכוריטה, האישה Sefardska žena u Bosni, edicija rukopisa i prevod, Muhamed

Nezirovic, Sarajevo 2005

—, ‘Avia de ser’, 1930 (manuskrito) בוכוריטה, היה היה —, ‘La pasensia vale muco’, 1934 (manuskrito) בוכוריטה, הסבלנות —, ‘Tiempos pasados’, 1939 (manuskrito) בוכוריטה, זמנים —, ‘Shuegra ni de baro Buena’, 1932–1933 (manuskrito) בוכוריטה, חותנת —, ‘Ožos mios’, 1931 (manuskritos A, B) בוכוריטה, עיניים שלי —, ‘Una manjana de Sukot onde senjor Cappon’, Jevrejski glas בוכוריטה, קאפון 47 (1931), p. 6

הספרדים היהודים של ללשונם מבוא ג'ודיזמו: לשון בוניס, דוד בוניס, ג'ודיזמו באימפריה העות'מאנית, ירושלים תש"ס

David M. Bunis, A Lexicon of the Hebrew and Aramaic Elements in בוניס, לקסיקון Modern Judezmo, Jerusalem 1993

—, ‘On the Incorporation of Slavisms in the Grammatical בוניס, סלאוויזמים System of Yugoslavian Judezmo’, Jews and Slavs 9 [Judaeo-Slavica

et Judaeo-Germanica: Festschrift Professor Jacob Allerhand] (2001),

pp. 325–337

Avram Romano, ‘Buki’, ‘Aparežos’, Jevrejski život 40 (1924), בוקי, הכנות p. 4

—, ‘Monastir es sjempri Monastir’, Jevrejski glas 17–18 (1932), p. בוקי, מונסטיר 5

—, ‘El Šabat de tiju Hajim’, Jevrejski glas 1 (1936), p. 2 בוקי, שבת Kalmi Baruh, ‘El judeo-español de Bosnia’, Revista de la Filología ברוך, בוסניה Española 17 (1930), pp. 113–154

—, ‘Der Lautstand des Judenspanischen in Bosnien’, Ph.D. ברוך, הגייה dissertation, University of Vienna, 1923

—, ‘Jevreji na Balkanu i njihov jezik’, A. Parežanin (ed.), Knjiga ברוך, יהודי הבלקן o Balkanu, I, Belgrade 1936, pp. 280–286; idem, ‘Les Juifs

Balkaniques et leur langue’, Revue Internationale des Études

Balkaniques 2 (1935), pp. 173–179

—, Izabrana djela, ed. Vojislav Maksimovic, Sarajevo 1972 ברוך, כתבים —, Selected Works on Sephardic and Other Jewish Topics, eds. ברוך, מבחר Krinka Vidakovic-Petrov & Alexander Nikolic, trans. Tatjana

Jovicevic, Jerusalem 2005

—, ‘Španske romanse bosanskih Jevreja’, Menahem Papo (ed.), ברוך, רומנסות Godišnjak, Sarajevo 1933, pp. 272–288; idem, ‘Spanish Ballads of

the Bosnian Jews’, Samuel G. Armistead & Joseph H. Silverman


with the collaboration of Biljana Šljivic-Šimšic (eds.), Judeo-

Spanish Ballads from Bosnia, Philadelphia 1971, pp. 35–58

Vincente Garcia de Diego, Gramática histórica española, Madrid גרסיה 1970

Krinka Vidakovic-Petrov, Kultura španskih Jevreja na וידקוביץ'־פטרוב jugoslovenskom tlu2, Sarajevo 1990

Andrea Zinato, ‘Documenti in giudeo-spagnolo dalla rivista זינטו Jevrejski glas (Sarajevo)’, Annali di Ca’foscari Annali di Ca’ Foscari

37 (1998) 629–645

Dževad Jahic, Senahid Halilovic & Ismail Palic, Gramatika יהיץ', הלילוביץ' ופליץ' bosanskog jezika, Zenica 2000

M.M.P., ‘Lu kerin atucar’, Jevrejski glas 5 (1932), p. 6 ממ"פ Muhamed Nezirovic, ‘Judenspanisch’, Wieser Enzyklopädie des נזירוביץ', ספרדית־יהודית Europäischen Ostens: Lexikon der Sprachen des Europäischen

Ostens, Klagenfurt 2002, pp. 101–116

—, Jevrejsko-španjolska književnost, Sarajevo 1992 נזירוביץ', ספרות —, ‘El cancionero de los romances judeo-españoles de Sarajevo נזירוביץ', רומאנסירו de Laura Papo-Bohoreta’, Linguistica 26 (1986), pp. 115–130

Joseph Nehama, Dictionnaire du Judéo-Espagnol: Les Éditions de la נחמה Lettre Sepharade, Paris 2003

Petar Skok, Etimologijski rijecnik hrvatskoga ili srpskoga jezika, סקוק Zagreb 1971

אליעזר פאפו, 'חייה ומפעלה הספרותי של לאורה פאפו, בוכוריטה, פאפו, בוכוריטה ;1 פריזינטי איל בספרדית־יהודית', שכתבה הראשונה המחזאית

מכאן 8 )תשס"ז(, עמ' 61–90 Eliezer Papa, ‘Les influences slaviques sur le judéo-espagnol פאפו, החוג הספרדי bosniaque parlé en accord avec leurs réflexion dans les oeuvres

littéraires de Cercle Sefaradi’, Yod: Revue des études modernes et

contemporaines hébraïques et juives (in press)

הספרדית־היהודית הלאומיות: בעידן אתנית לשון פאפו, אליעזר פאפו, לשון הבוסנית בעת החדשה, פעמים 113 )תשס"ח(, עמ' 51-11

היפרקורקציה :me možer e me konjada אומר היה 'מי ,— פאפו, מי המאה ובתחילת ה־19 המאה בסוף הבוסנית בספרדית־היהודית

ה־20' )בהכנה( Isak Papo, Hebraizmi u govoru sarajevskih Sefarada / Hebraisms פאפו, מילים עבריות in the Vernacular of the Sephardim in Sarajevo, Sarajevo 1981

(manuscript)

—, Turcizmi u govornom jevrejsko-španjolskom jeziku פאפו, מילים תורכיות sarajevskih Sefarda, Sarajevo 1981 (manuscript)

—, ‘Turcizmi u jevrejsko-španjolskom Sefarada Bosne i פאפו, תורכיזמים Hercegovine’, Zbornik radova Sefarad 92 (1995), pp. 241–253

David Pardo, ‘In memoriam za svakodnevni govorni bosanski פארדו Ðudeoespanjol’, Bilten Jevrejske zajednice u BiH 6 (1995), pp.

8–45

175 ) ט " ס ש ת ( 1 1 8 ם י מ ע פ

Ángel Pulido Fernández, Españoles sin patria y la raza sefardí, פולידו־פרננדז Madrid 1905

Benjamin Pinto, ‘Nešta malo o literarnom stvaranju na jevrejsko- פינטו, ספרות španskom kod nas’, Jevrejski glas 41 )1935(, p. 2 Aldina Quintana Rodriguez, ‘Diatopische Variation des קינטנה, וריאציות Judenspanischen in den Balkanländern und in der Türkei’,

Judenspanisch 2; Neue Romania 19 (1997), pp. 47–65

Alica Knezovic-Pšorn, 'Fonetika i fonologija židovsko- קנזוביץ'-פשורן španjolskog govora u Sarajevu', M.A. thesis, Univerzitet u

Zagrebu, 1986

Samuel Romano, ‘Dictionnaire judéo-espagnol parlé – français רומאנו – allemand, avec une introduction sur la phonétique et sur la

formation des mots dans le judéo-espagnol’, Ph.D. dissertation,

Univerzitet u Zagrebu, 1933 (Jerusalem 1995, with an

introduction by David M. Bunis and notes on the author by Zvi

Loker)

Documents

משתנה הלשונית של לאורה פאפו, בוכוריטה, בהקשרה ההסטורי והחברתי