הכנסת

הכנסת העשרים-ושתייםמושב ראשון

פרוטוקול כנס מחקר המחקר והמידע של הכנסת"הפריפריה במרכז"

11:45 (, שעה 2019 בדצמבר 03 יום שלישי, ה' בכסלו התש"פ )

לשכון לבטח – על ביטחון והתיישבות בפריפריה, בהנחיית אורלי אלמגור לוטן סדר היום: א. חוסן קהילתי בצל המצב הביטחוני בגבול הצפוני – פרופ' שאול קמחי, המרכז

לחקר הדחק והחוסן, החוג לפסיכולוגיה, המכללה האקדמית תל-חי ב. מדיניות מותאמת פריפריה: המקרה של חיזוק סיסמי של מבני מגורים – ד"ר מיה

נגב, בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה ג. "באנו לשנות": גרעיני התיישבות בערי פריפריה – גב' יעל שמריהו ישורון, תלמידת

מחקר לתואר שלישי, המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ד. לחיות בשלום פנימי באזור של סכסוך מתמשך: פרויקט פסיכולוגי-קהילתי בעוטף עזה – ד"ר קרן ריינר נוי, השירות הפסיכולוגי שער הנגב והמרכז לבריאות הנפש באר שבע;

גב' ענת אטיה מלכי, דוקטורנטית בבית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל-אביבעזה בעוטף יישובים ביטחוניים: איומים מול בישראל הגיאוגרפית הפריפריה ה. כמקרה בוחן – ד"ר מאיר אלרן וד"ר כרמית פדן, התוכנית לחקר החזית האזרחית, המכון

למחקרי ביטחון לאומי שליד אוניברסיטת תל-אביב

נכחו:

חבר הכנסת מרק איפראימוב חבר הכנסת מרדכי יוגב

חבר הכנסת אלון שוסטר אורלי אלמגור לוטן - מנחה, ראש צוות, מרכז המחקר והמידע, הכנסת

ד"ר נורית יכימוביץ כהן - רכזת בכירה )מחקר ומידע(, מרכז המחקר והמידע, הכנסתמוזמנים:

שאול פרופ' קמחי

המרכז לחקר הדחק והחוסן, החוג לפסיכולוגיה, המכללה האקדמית–תל חי

בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה–ד"ר מיה נגבשמריהו יעל

ישורון תלמידת מחקר לתואר שלישי, המחלקה למינהל ומדיניות ציבורית,–

אוניברסיטת בן גוריון בנגבריינר קרן ד"ר

נויהשירות הפסיכולוגי שער הנגב והמרכז לבריאות הנפש, באר שבע–

דוקטורנטית בבית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב–ענת אטיה מלכי התוכנית לחקר החזית האזרחית, המכון למחקרי ביטחון לאומי שליד–ד"ר מאיר אלרן

אוניברסיטת תל אביב התוכנית לחקר החזית האזרחית, המכון למחקרי ביטחון לאומי שליד–ד"ר כרמית פדן

אוניברסיטת תל אביבהאוניברסיטה העברית–פרופ' ערן רזיןהאוניברסיטה העברית–יונת ריין ספיר

רישום פרלמנטרי:

הפריפריה במרכז – כנס מרכז המחקר והמידע של הכנסתעל ביטחון והתיישבות בפריפריה

03/12/2019אושרה עצידה

2

הפריפריה במרכז – כנס מרכז המחקר והמידע של הכנסתעל ביטחון והתיישבות בפריפריה

03/12/2019

לשכון לבטח – על ביטחון והתיישבות בפריפריה, בהנחיית אורלי אלמגור לוטן

אורלי אלמגור לוטן:לכולם. טובים במרכז צהריים צוות ראש ואני לוטן אורלי אלמגור המחקרשמי

על נושא השלטון המקומי, ביטחון פנים,והמידע של הכנסת. הצוות שלי אחראי, בין היתר, שקשורים לביטחון שאינם מסווגים. וקצת נושאים

רת בנושא ביטחון פנים וביטחון.ד"ר נורית יכימוביץ כהן היא חוק

ובהתיישבות בפריפריה.כמו שראיתם, המושב עוסק בביטחון על המצגות ועל הקולותלא הייתי בצוות שעבר על ההצעות, אבל כן הסתכלתי

מעניין בין הסתכלות מצד המקום, שזו היתה המטרהקוראים לקראת היום. יש פה תמהיל ניסיון בחלק מהמקרים להסתכל העיקרית שלנו כן לבין גם עלכשיזמנו את הכנסת,

של השניים, ואני חושבת שזה מאוד מעניין. מדיניות. למשל, בנושא הגרעינים רואים שילוב מי שהגיש הצעות לכנס. ננצל את הבמה להודות לכל הוגשו מעל למאהשוב,

יכולנו לכלול את לפי איזשהו מדרג מסודר שעשו25כולן. בסוף התקבלו הצעות ולא אצלנו.

אותו. בין השניםאת חבר הכנסת אלון שוסטר שהגיע ולדעתי כולכם מכירים אציג 2002 - כיושב-ראש המועצה האזורית 2018 כיהן הוא קיבלשער הנגב. לדעתי, הוא

כמה דברים שיעניינו אותו.איזשהו פרס בנושא החוסן. אני מניח שיהיו פה שהיה סגן ראש עיריית שדרות,אמור להצטרף אלינו חבר הכנסת מרק איפראימוב

ובכנסת19ה-חבר מאוד פעיל בוועדת החוץ והביטחון בכנסת וחבר הכנסת מוטי יוגב שהיה . 20ה-

עשר דקות כדי לדבר ללא הפרעות. ניתןיהיו כאן חמישה מרצים כשלכל מרצה יש שאלות, ובסוף דקות לפני סוף הדברים שלכם. בסוף כל הצגה יהיה זמן לכם הודעה שתי

מבקשים לחלק ככל הניתן. כל חריגהאפשר יהיה גם לנהל איזשהו דיון והערות. אנחנו ויש כיבוד נחמד, כך שנראה לי שעדיף לשמור עלמהזמנים מקוזזת מהפסקת הצהריים,

הזמנים. סדר הביטחון בצל המצב קהילתי חוסן עם ההצגה הראשונה: הצפוני.נתחיל בגבול

ושל ד"ר הדס מרציאנו, ושניהם מהמרכזהמחקר הוא של פרופ' שאול קמחי שגם יציג, לפסיכולוגיה במכללת תל חי. המחקר בדק תחושות של חוסןלחקר הדחק והחוסן בחוג

"מגן קיבוצי המועצה האזורית גליל עליון, בהתמקד בזמן מבצע 29תושבים מ-וסכנה בקרב .2019צפוני" בתחילת

פרופ' קמחי, בבקשה.פרופ' שאול קמחי:

המעטות שיש אשתדל להציג את עיקרי הדברים,תודה רבה, צהריים טובים. בדקות

כולם. בוודאי לא את אני רוצה להתחיל במאפייני המחקר הנוכחי שיש בו אלמנטים יוצאי דופן. זה מחקר

האזורית גליל עליון, והם אלה שהיו אחראים עלשנעשה בשיתוף פעולה מלא עם המועצה חלוקת השאלונים שהועברו דרך הרשת. המחקר נעשה בשיתוף פעולה מלא עם פיקוד

ל עליון היאהעורף, עליי לציין ביוזמתנו, אבל הם נענו לזה בשמחה. המועצה האזורית גלי היחידה בארץ שכוללת אך ורק קיבוצים. היתרון של זה הוא שאנחנו יכולים לבדוק פה חוסן

באוכלוסייה שגרה באותו סוג של קהילה, מה שלא קיים באף רשות מוניציפלית אחרת.

3

הפריפריה במרכז – כנס מרכז המחקר והמידע של הכנסתעל ביטחון והתיישבות בפריפריה

03/12/2019

על הבוקר הודיעו שהתחיל מבצע "מגןביום שעמדנו להתחיל לחלק את השאלונים, צפוני". עצרנו את הכול כי לא היה ברור שלא מתחילה מלחמה או סיבוב קשה. חיכינו שבוע, רשויות הביטחון נתנו לנו אור ירוק, והתחלנו לחלק. משך הזמן שענו על השאלונים

היה תוך כדי החפירות של צה"ל לאורך הגבול. תוצאות המחקר כמובן הוצגו למועצה, לפיקוד העורף, וביותר מכנס אחד לנציגי כל

הקיבוצים. כל קיבוץ גם קיבל תוצאות אישיות של הקיבוץ עצמו. עלי לציין שהמחקר נעשה ביוזמת המרכז שלנו, ולצערי הרב, לא היה לנו שום מימון.

"חוסן" מגדירים שאנחנו ולהגיד "חוסן", של מההגדרה להתחיל מוכרח אני כהתמודדות מוצלחת עם איזשהו אירוע קשה, אסון מכל סוג שהוא, ויכולת השיקום חזרה

בדקנו שלושה מדדים מנבאי חוסן: אישי,לחיי היום יום מהר ככל האפשר. במחקר הנוכחי קהילתי ולאומי. היו עוד דברים, אבל זה הרלוונטי לנושא שלנו.

אני רוצה לתת לכם דוגמה באמת קצרה עד כמה מושג ה"חוסן" הפך לפופולרי, ואפילו בשימוש יתר. לפני חודש הייתי בכנס של נאט"ו ברומניה ושמחתי לספור שכל חמשת

שהיו: כולםהמברכים בכירים, פוליטיקאים ועוד הרומני, הרמטכ"ל המלוכה, בית נציג שאנחנו מתכוונים כי אצלםבהצגה ובברכות השתמשו במילה "חוסן". זה די רחוק ממה

"חוסן" מחליפה את המילה - אנחנו חזקים. אבל חוסן מתייחס בעיקרהמילה "חוזק" ליכולת השיקום.

למה זה חשוב? זה חשוב כי אנחנו יוצרים פה מדידת קו בסיס שתאפשר להעריך, אם סיבוב אצלנוחס וחלילה יקרו אסונות בעתיד, וזה לא משנה אם זו תהיה רעידת אדמה או

בצפון. ונוכל להעריך את מידת הפגיעה ואת מידת השיקום. של מחקרי אסונות בעולם, ולאמי שקצת מתמצה במחקרי אסונות, ברוב המכריע

בסיס כי אתה לא יודע מתי זה יבוא. חסרים כאלה, אין מדידת קו חולשה. אמרנו: בואו ניקח, למרות שזה רק קיבוצים, ונזהה האםשנית, זיהוי נקודות

יש הבדלים בחוסן הקהילתי בין קיבוצים שונים כי זה יכול ללמד אותנו משהו מאוד ייחודי. זה איתנו פעולה בצורהיכול לאפשר למועצה להכין תוכנית התערבות. עליי להדגיש, הם שיתפו

מלאה, וכל הזמן אמרתי להם: חברים, נושא היישום המעשי הוא בידיכם, אני לא מנחית עליכם שום דבר. המומחיות שלי היא שאני עושה את מחקר החוסן. אני יכול לתת לכם

אתם תחליטו מה עושים ואיך עושים. המלצות, אנחנו מקבלים תמונה עדכנית איך המצב כרגע, וזה הייחודיות של זה.

נחקרים, זה כמעט 1,500השתתפו במחקר הזה מאוכלוסיית הבוגרים של15% שקצת מתמצה במדגמים יודע שזה מדגם ענק. מדדנו ארבעה משתנים: חוסןהמועצה. מי

סכנה, והיינו גם מאוד לארג'ים ואמרנו למועצה: נצלו את ההזדמנות,לאומי אישי, תחושות יש שאלות שאתם רוצים להוסיף. אני מוכרח לצייןאתם מחלקים את השאלונים, האם

ומדדו את האמון שבדיעבד השאלות שהם הוסיפו התבררו כחשובות מאוד. הם הוסיפו או ברשות המוניציפלית. בסוגריים, צריך ראש מועצה עם אומץ לעשותבמועצה האזורית

אליהן בהצעה לעשות אתמחקר כזה. רק ביני לבינכם, היו עוד שש או שבע מועצות שפניתי גליל עליון הרימה את הכפפה. יש ליזה, והן אפילו לא ענו לי למייל. המועצה האזורית

ומתן עם שתי מועצות בצפון, נראה לאן זה הולך. כרגע משא המועצה, צוותאחר כך הם רצו שנבדוק את האמון במערכת החינוך הקיבוצי או של

החירום – צח"י, ותחושת מוגנות בבית. בהצלחה לעמוד קהילה, חברה, של כיכולת בקצרה, מוגדר, קהילתי" "חוסן באירועים קשים ולהשתקם. זה כולל נושאים כמו: מנהיגות, תחושת שייכות לקהילה, תחושה

שיש לכידות חברתית, יציבות, וכו'.

4

הפריפריה במרכז – כנס מרכז המחקר והמידע של הכנסתעל ביטחון והתיישבות בפריפריה

03/12/2019שזו מערכת מאוד אדלג על השאלון. מצאנו, כפי שהנחנו, שגם בקרב קיבוצים דומה, יש הבדלים, ואפילו הבדלים גדולים בחוסן הקהילתי. מצאנו ששלושה קיבוצים מתוך

ואגב, בשום מקום לא פרסמנו את השמות, חוץ מלקיבוצים עצמם כשזו החלטה, 29ה- היושלהם מה לפרסם, שלושה קיבוצים היו נמוכים, ותיכף אגיד בהשוואה למה, שמונה

היו בחוסן קהילתי גבוה, ואחד, יוצא דופן, גבוה מאוד, למרות שבדרך כלל אחד17בינוניים, לא מספיק סטטיסטית.

אנחנו משווים, ואני צריך להגיד פה מילה, למדד החוסן של ישראל. אנחנו התחלנו כבר לפני שלוש שנים למדוד פעם בשנה במדגם ארצי דרך האינטרנט חוסן במדינת ישראל, ויש לנו בסיס להשוואה. לאחרונה הצטרף אלינו בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב

ואני מקווה שזה ייגמר תוך יומיים-שלושה, אנחנולמדד החוסן, ואזכיר כאן שבימים אלה, ק"מ מעוטף עזה. 40אוספים נתונים על מדד החוסן ביישובי הדרום, עד

אנחנו רואים פה את ההתפלגויות במדגם המועצה לעומת המדגם הארצי. במועצה הוא במובהק יותר גבוה. חוסן לאומי, שוב, דומה לחוסן קהילתי, אלא שכאן מדובר על

אמון בממשלה, במשרדי הממשלה. בקיצור,הרמה הלאומית, אמון בהנהגה הלאומית, במדינת ישראל.

"חוסן לאומי" הוא יחסית מושג חדש שנכנס היום. הוא מתחיל להופיע יותר ויותרבספרות, ומדינות שונות ברחבי העולם מגלות בזה עניין רב.

נפגשנו, של יישובי המועצה הוא נמוךהחוסן הלאומי, וזה נוגע טוב לנושא שלשמו בצורה מובהקת מהחוסן הלאומי של מדינת ישראל, מהממוצע של המדגם של האוכלוסייה

בישראל. השקפות פוליטיות.יכולות להיות הסיבות לכך, בדקנו כמובן עניין של כשבדקנו מה

מסתבר שיש קשר חלש, ואין לנו הסבר טוב למה זה. אני מעלה את ההשערה, שמחייבתנושא של פריפריאליות. אני גר בקיבוץ שמיר ליד קריית שמונה. רוב וזה נוסף, מחקר

ירדנו למקלטים הרבה לפניהיישובים שלנו מאוד מנוסים כי גדלנו עם התותחים הסורים, על שמע בדרום הרבה.שמישהו לשמחתנו מקלטים,

אנחנו פריפריאליים, וזה בא לידי ביטוי בדרכים שונות, וזה התורם. גליל עליון מגלים פחות תחושות סכנה – מאוד מעניין. תושבי המועצה האזורית

מחייב כמובן מחקרים נוספים למהתחושות סכנה בהשוואה למדגם של מדינת ישראל. זה זה, אבל אחד ההסברים הוא שיש חוסן קהילתי ואנשים יודעים שיש על מי שיסמוך, יש מי שיבוא לעזרתם. קחו בחשבון שבחלק גדול מהיישובים שהם חברי המועצה, יש ממש מעט

ממ"דים. לחלק יש חדרי ביטחון, ולחלק גדול אין. לא אדבר על הגיל.

אסיים בדבר אחד חשוב שפיקוד העורף מאוד שמח לראותו. כשבדקנו מה מנבא חוסן קהילתי, מצאנו שני משתנים פסיכולוגיים/חברתיים: האחד, הרב ביותר הוא האמון של התושבים במערכת החינוך. זה ממצא עם משמעות בלתי רגילה. כמובן שצריך לשחזר אותו

זאת בעוד מחקרים. הממצא השני היה האמון בצוות החירום היישובי. לעומת זאת,ולעשות נושא של חוסן, נושא של הכנסה, נושא של מוגנות בבית, לא ניבאו חוסן קהילתי. לצערי

יכולה להגיע היום. היא אמרההרב, נציגת פיקוד העורף שעבדה איתי צמוד לא היתה שבשבילם זה ממצא מאוד מאוד חשוב.

הם גבוהים. מאוד הם המועצה יישובי שמצאנו, הקהילתי החוסן ברמת לסיום, יותר בחוסן לאומי, וזה צריך להטריד אותנו. אין לנו תשובות טובות למה. אנחנו נמוכים מערכים מיני וכל ועיריות מועצות מעט בלא שייעשה הראוי מן כזה, חושבים שמחקר

מוניציפאליים כדי להתכונן, ובתקווה שלא נזדקק לזה. תודה. אורלי אלמגור לוטן:תודה רבה.

5

הפריפריה במרכז – כנס מרכז המחקר והמידע של הכנסתעל ביטחון והתיישבות בפריפריה

03/12/2019ברוך הבא. מרק איפראימוב, הצטרף. חבר הכנסת

חברי הכנסת, יש לכם שאלות? אלון שוסטר )כחול לבן(:

צר לי שרשויות נוספות לא ראו כמובן מאליו את הרצון לחקור את עצמן ולייצר מצבלאורך זמן, הרי כל שנה מייצרים מצב כזה.

פרופ' שאול קמחי: חוסן מודדים לאורך זמן.

אלון שוסטר )כחול לבן(: דורש מידה של פתיחותבשער נגב ביצענו מהלך כזה אחרי "צוק איתן". זה נכון שזה

ומוכנות לקבלת ביקורת, אבל ככל שנייצר מצב שכך נוהגים אנשים בוגרים, יש לזה כמובןחשיבות גדולה.

אנחנו גם זיהינו מתאם גבוה מאוד בין תחושת התושבים של מסוגלות לעמוד, שםיחזרו לשגרה, לבין אמון במוסדות הציבור, וביכולת או תחושה שהם מדובר בשבר גדול ירגישו מחויבות גדולה לציבור וגם בהנהגה, בממלאי התפקיד. יש צורך שגם המנהיגים

הציבור ירגיש שהם מבטאים אותו, סופרים אותו וכו'. אורלי אלמגור לוטן:

האם יש שאלות למישהו? מרק איפראימוב )ישראל ביתנו(:

המחקר הזה נעשה בעיקר בצפון. אני מבקש להוסיף כמה דברים. להבנתי, פרופ' שאול קמחי:

רק במועצה אחת.

מרק איפראימוב )ישראל ביתנו(: היה מחקר של אוניברסיטת בן2008 - 2006אני זוכר היטב שב-רק במועצה אחת.

גוריון שלקח את תושבי הדרום, בעיקר את שדרות וקריית שמונה, והשווה. לא מזמן גם היה את מולי להד, ואני זוכר היטב היה לנו 2003מחקר שדיבר באופן עקבי על אותו נושא. ב-

והיו קרוב לחמישה קורסים כאלה, במטרה שהתחלנו לעשות קורסים של צוותי חירום, להגביר את החוסן. הבעייתיות היתה בעקביות.

שנה. זה מדהים שמצד18 שנית, דיברת על החוסן הלאומי. אנחנו כבר בדבר הזה אחד ככל שהעיר היא קהילתית יותר, החוסן הקהילתי גובר. מצד שני, ואביא לכך דוגמה,

הגבול, חמיכשהבן של חמי החליט להתגייס למשמר הגבול, ובסוף הוא התגייס למשמר פנה אליי ואמר: זה לא תקין. אני לא רוצה שהוא ישרת בצה"ל בכלל מפני שאנחנו בשר

תותחים פה, האם אני עוד אתן את הבן שלי שיהיה גם שם בשר תותחים? התחושה הפנימית של הנהגה, של זה שבסופו של דבר אפשר ושאנחנו יכולים להכיל

מרגיש שאין שום תגובה, מביאה למצב של חוסר אונים, והתושבים לאכל דבר, ואז אתה מצליחים להתמודד עם חוסר אונים שהוא דבר בסיסי.

אורלי אלמגור לוטן:

6

הפריפריה במרכז – כנס מרכז המחקר והמידע של הכנסתעל ביטחון והתיישבות בפריפריה

03/12/2019

בחוסן. אני מניחה שחלק מההערותיש לנו עוד מצגת בסוף של ד"ר אלרן שעוסקת הולך לדבר עליהם. רלוונטיות בדיוק לדברים שהוא

מרק איפראימוב )ישראל ביתנו(: הרבה פעמים מתבלבלים. חוסן קהילתי הוא חשוב מאוד, וזה אחד הדברים שאנחנו

שכולםמתעסקים בו הרבה מאוד, אבל הוא לא יכול לפתור את רוב הבעיות. אני זוכר יצאו וכולם ופעילויות תוכניות ודיברו על איך התמודדנו בשדרות. הקמנו כל מיני שמחו

שלבשמחים, אבל בסוף התושבים נשארו לבד, ואלה שהובילו את החוסן נשברו באיזשהו באזור. והיום לא נמצאים פרופ' שאול קמחי:

החוסן, שאני מציג, צריך להבדיל בינו לבין פעולות של טיפול וטיפוח, ואנחנו מרבים

לא מציג אתלהתבלבל. מרכזי חוסן שמטפלים באנשים הם מאוד חשובים, זה לא בא וזה עלייה בפניות בטיפולים, זה20%התמונה הכללית של כלל האוכלוסייה. כשאומרים שיש

התמונה הכללית שלאבל אם אתה לא עושה מחקר, אתה לא מקבל את מאוד חשוב. הבדיל, יש המון גורמים חשובים שתורמים, וטיפול הואהאוכלוסייה, וזה ההבדל. צריך ל

אבל זה לא מחליף מחקר. אחד מהם, מרק איפראימוב )ישראל ביתנו(:

פנימית וקהילתית יותר.לא דיברתי על טיפול, דיברתי בכלל על פעילות אורלי אלמגור לוטן:

ברוך הבא, חבר הכנסת מוטי יוגב. שהיא יותר מתאימה לך ולד"ר כרמית פדן לאחרלי יש שאלה, אבל אני חושבת

והיא יותר מעניין לשמוע אתלגבי האפשרות לשעתק. שהיא תסיים, אני חושבת שיהיה ביחד כי אתם מתייחסים לאפשרות לשעתק מנגנונים או דברים שראיתםהתשובות אחר כך

בעוטף גם לאזורים אחרים, ואתה הזכרת את זה כשדיברת על הצפון. תודה, פרופ' קמחי.

מרדכי יוגב )הבית היהודי – האיחוד הלאומי(:

אזורית מטה בנימין, אני רוצה להגידכמי שעסק בזה לא מעט בתור סגן במועצה הקהילתי היא תלמידה של פרופ'שעמדה אצלנו בראש האגף . מי מילה אחת לגבי החוסן

גם לחוסןלהד. בתקופתו של ולנסי הם פיתחו יחד עם גליל עליון, והעתיקו את זה אחר כך קהילתי של מגורשי גוש קטיף, והרבה למצבי חירום בתקופת היותו של מתן וילנאי שהיה

להגנת העורף . הנושא מאוד חשוב. אני רואה שהמחקר הוא דווקא על קיבוצי גלילהשר עליון. גם כשאתה רואה בעיות בממוצע הארצי שני דברים שמטים את זה לגבוה - יש פער,

שוסטר. אם היית בודק מועצה אזורית מרום גליל שזה המושבים, הקיבוציםויעיד חברי אלון זה ואני אומר את יותר חסינים, ושומרון יותר חסינים כמו שיישובים ביהודה לאורתמיד

היכרות עם גליל עליון, היינו מועצות אחיות. פרופ' שאול קמחי:

לא היית בפתיחה. אמרתי שבגליל עליון בדקנו אך ורק כי הם נענו לפנייתנו. אני לא

אנקוב בשמות של מי שלא נענה. מרדכי יוגב )הבית היהודי – האיחוד הלאומי(:

אני רק אומר לאורלי ולמרכז המחקר איתך לגמרי, אני חס וחלילה לא פוסל. אני קריית שמונה ושלומי,והמידע שהחוסן - פעם אחת, במושבים, פעם שנייה, בערים כמו:

7

הפריפריה במרכז – כנס מרכז המחקר והמידע של הכנסתעל ביטחון והתיישבות בפריפריה

03/12/2019 ביתהאזורים הללו, הוא תמיד פחות יותר, והוא מחייב. עסקנו בזה. ניסינו אז להקים את

הספר לצח"שים - לצוות חירום שכונתי, וחיפשנו את המנגנונים איך הם יוצרים דבר משותף הורים בבית ספר או בגן ילדים. כלומר, לייצר את היכולת שלבין בית רב קומות, או בין

ושל המחויבות ועוד מנגנונים שאני חושב שהם מחייביםהעזרה ההדדית ועוד ההדדית, במדינת ישראל.

בוועדת החוץ והביטחון כדי שיהיה מישהונאבקנו על זה שתקציבי העורף יהיו גם הם שבכלל יתייחס לדברים. היום יש לנו סגן שר שקיבל סמכויות לעורף, וזה דיכטר, אבל הכול

5להגנת העורף עם התקציבים שתוקצבו ולא מומשו כמו שצריך - זמני. יש צורך בשר כזהמיליון בשנה. מומשו בשנתיים האחרונות כ- 500מיליארד להגנת הצפון לעשר שנים, קרי,

בכך. מיליון בפערים בין פקע"ר לרח"ל והאוצר. יש צורך 130 מילת המפתח היא לאנשים שמתעסקים בזה, ואני רואה על פניך שאתה כזה, אותה לימד אותי מתן וילנאי והיא: אכפתיות. הוא אמר מילה אחת: אם אכפת למי שממונה על

מים ישחקו אבנים, ואם זה לא יהיה בחציהדבר או לא. אם אכפת לו אז הוא לא ימשיך. נהיה בחוסר אחריות אלא בניהול סיכונים.שנה אז זה יהיה בשנתיים, אבל יהיה. לא

אורלי אלמגור לוטן:תודה רבה.

פריפריה – המקרה של חיזוק סיסמיההצגה השנייה היא בנושא מדיניות מותאמת ויונת ריין של מבני מגורים. את ספירהמחקר ערכו פרופ' ערן פייטלסון, פרופ' ערן רזין

וד"ר אהוד סגל מאוניברסיטת חיפה.מהאוניברסיטה העברית, ד"ר מיה נגב שגם תציג, המדיניות את להתאים כאן מציעים מגוריםהחוקרים מבני חיזוק בעניין המדינה של

לכלהתושבים בהם, במקום ללכת על מדיניות אחודה אחת למאפיינים של רשויות ושל המדינה. "ר נגב, בבקשה.ד

ד"ר מיה נגב: נכבדים, חברים יקרים, רעידת אדמה חזקה תהיה בישראלתודה רבה. חברי כנסת

רוב כי ולמנוע את מרבית ההרוגים יהיווצפויים אלפי הרוגים. אפשר להיערך ההרוגים מקריסה של בניינים, ולא משום דבר אחר.

רזין שנמצא כאן ויונת ספיר ריין שנמצאת כאן,את המחקר ערכנו בשיתוף עם פרופ' פרופ' פייטלסון וד"ר סגל שלא הגיעו, במימון של משרד המדע. וגם עם

אדמה הרסנית. אנחנו לא יכולים לדעת מתי שנה בערך יש בישראל רעידת 90כל שנה. כבר היו180שנה, וזו שלפניה לפני 90תהיה הבאה, אבל הקודמת היתה לפני בערך

לנו מאות ואלפי הרוגים ברעידות כאלה, וזה כמובן כשהאוכלוסייה היתה הרבה יותר קטנה, מאוכלוסיית הארץ. 3%אפילו נהרגה ו

מדינת ישראל לא הכינה, ואין מדיניות חיזוק מבנים נגד רעידות אדמה לפריפריה. , ישימה כלכלית רק באזורי38יותר מזה, המדיניות היחידה שיש לחיזוק מבנים - תמ"א

זאת אומרת, רגישותהביקוש, באזורי המרכז, שבמקרה הם פחות רגישים לרעידות אדמה. סיסמית יותר נמוכה..

השנים האחרונות חוזקו11במידה קטנה. אנחנו רואים שב- הצליחה 38גם תמ"א חיזוק מציל חיים נגד רעידות מבנים שדורשים 80,000 מהמבנים מתוך 2%בה רק בערך

מיד ואפשר יהיה לצאת ממנו ולברוח לפני הקריסה. יקרוס אדמה כדי שהבניין לא בשמאלית אנחנו רואים את מדד מחירי הנדל"ן. כולנורקע - יש לנו פה שתי מפות.

והנדל"ן גבוהים. מצד ימין רואים את הסיכון הסיסמי. אתםיודעים שבמרכז ערכי הקרקע מראה. הסיכון הסיסמי העיקרי הוא לאורך הבקע, מאילת, בית שאן, עדרואים תמונת

לא להתבלבלקריית שמונה, צפת, טבריה וכו'. גם באזור חיפה יש תת שבר. חשוב מאוד

8

הפריפריה במרכז – כנס מרכז המחקר והמידע של הכנסתעל ביטחון והתיישבות בפריפריה

03/12/2019וגם המרכז נמצא בסיכון כי גם מה שירוק סיסמית עדיין נמצא בסיכון, במפה הימנית, לרעידת אדמה. יתרה מזאת, מכיוון שרוב האוכלוסייה מרוכזת במרכז, יכול להיות שבמרכז

הרוגים. זאת אומרת, החיזוק חשוב רק במרכז, אבל מוקדי הרעש יהיויהיו לנו הכי הרבה כנראה. בפריפריה

חיזוק מבנים הוא דבר מאוד מאוד יקר, וזאת אחת הסיבות שהוא כמעט לא נעשה. באמת מוסיפה יחידות כדי לממן את החיזוק. אופציה אחרת היא פינוי-בינוי. זאת38תמ"א

הכי. המבנים שהם 1980זה שיכונים שנבנו עד אומרת, הורסים בניינים ישנים, ובדרך כלל וכן, בניינים של שלוש קומות1980בסיכון הם עד . זאת אומרת, לפני שהיה לנו תקן.

שיתמוטטו כמו מגדל קלפים ברעידת אדמה. אחת האופציות בניינים היאומעלה. אלו אפשרלהרוס ולבנות, אבל זו לא אופציה שתקרה בקנה מידה לאומי בעשור הקרוב. לכן,

ידי תמיכה בקומת עמודים. קומת עמודים זה ממש מגדל קלפים גם לחזק, למשל, על כאן אנחנו רואים דוגמה מאילת. זה נעשה בשיתוףשנשען על גפרורים, ואפשר לחזק.

30,000העירייה ומשרד הבינוי והשיכון על ידי ירון אופיר מהנדסים. החיזוק פה היה בערך העלות יכולה לרדת ככל שההיקף יגדל. זה היה פיילוט. שקל ליחידת דיור. לא זול, אבל

אמרתי שכסף זה רק חלק מהבעיה. הבעיה פה מורכבת, אין לה פתרון אחד. רק זו הנדסה מורכבת, צריך חוק שיחייבתקציב לא יפתור אותה. צריך הכשרת מהנדסים כי

חיזוק חלקי, ועוד. חיזוק, צריך אפשרות לכלים כמה אומרת, זאת מדיניות. חבילת מציעים ואנחנו מורכבת בעיה לנו יש סינרגטיים שיפעלו ביחד הכי טוב. אף אחד מהם בפני עצמו לא ייתן מענה, כולם ביחד ייתנו את המענה המיטבי. יש לנו שלוש חבילות מדיניות שפיתחנו במחקר כשלכל רשות מקומית- אנחנו מתאימה חבילה אחרת. בפריפריה, לדוגמה, שלוש חבילות: חבילה ממשלתית

רשויות חלשות שלא יכולות להוביל בעצמן וצריכות גוף ממשלתי שיוביל חיזוקמדברים על בכל העיר. ראינו דוגמה לזה דווקא במיגון בעיר שדרות על ידי עמיגור כשגוף ממשלתי נכנס

בדק הנדסית ומיגן. זה סדר גודל שמתאים לרשותומיגן את כל העיר. הוא עבר בית בית, שלא יכולה להוביל את זה בעצמה.

איתנות כלכלית-חברתית יותר גדולהעוברים הלאה לרשויות קצת יותר חזקות עם כשלהן מתאימה החבילה המקומית. כאן המדינה צריכה לעזור לרשות להוביל את החיזוק.

דוגמאות כאלה, למשל, בירושלים. רשויות שיש בהן חברה עירונית, חברהאנחנו רואים הן לא יכולות.כלכלית, שמתפקדות ויכולות להוביל את זה עם עזרה מסיבית מהמדינה, לבד

38 כי בתמ"א 38לא תמ"א , אבל היא 38החבילה האזרחית היא הכי דומה לתמ"א נכנסת המדינה האזרחית בחבילה הקבלן. מול לבד הוא חוזההאזרח למשל, עם,

הרמאות שאנחנו יודעים שהיו קורים,הבלבול, עם הפחתת מקרי סטנדרטי, עם הפחתת מול הקבלן, טובות מוביליםועוזרת לאזרחים לסגור עסקאות הדיירים, אבל האזרחים,

בעצמם. אחרי שפיתחנו את שלוש החבילות האלה, שאלנו איך אנחנו מתאימים חבילה לכל

זהלנו שיש רשויות מאוד מאוד מגוונות בפריפריה, וגם בפריפריה החברתית. רשות כי ברור אביב. יכולה להיות גם שכונה בירושלים, ואפילו בתל

מבנים כאלה בסיכון. מבנה יכול40 רשויות שיש בהן לפחות 66אנחנו זיהינו בישראל דיור. בדקנו מה רמת הסיכוןלהיות עשר ק יחידות ומות או ארבע קומות, כמה עשרות

כו עומק, למחקרי רשויות בתשע ונכנסו הרשות, של התפקודי מה המצב ללהסיסמי, ראיונות עם ראשי ערים, מהנדסי ערים, אדריכלים וכו'.

הממצאים העיקריים שלנו: חסמים. קודם כל, יש חוסר מוטיבציה ברשויות, ולא בגלליש המקומיות לרשויות להן. אכפת וגםשלא אחריות, תחומי של רחב מגוון באמת

שהם להם שברור דברים יש תחומים. הרבה על חולשים העיר מהנדסי למהנדסים. במדינת ישראל לא ברור באחריות מי לחזק מבנים, האם זה בכל באחריותבאחריותם.

זו אחריות של המדינה. זאת אומרת, זה לאהרשות? אנחנו רואים פה מהנדס שאומר: אחריות שהוקצתה לי. מהנדס אחר אומר: דווקא ברמה הפוליטית זה לא מעניין את ראש

של בעיה כלהעיר שלנו בגלל סדר עדיפויות אחר וראוי של ראש העיר שלא מגיע לפתרון כך מורכבת ויקרה.

9

הפריפריה במרכז – כנס מרכז המחקר והמידע של הכנסתעל ביטחון והתיישבות בפריפריה

03/12/2019

תמ"א הביקוש באזורי אם הקרקע. ערכי הוא נוסף מענה,38 חסם נותנת להרוס דירה אחת ולבנות עשר כדי. צריך 1:10בפריפריה זה לא יקרה. היחס הוא של

לעשות את זה. גם כשזה כלכלי, אנחנו רואים פה מהנדס עיר מצפון הארץשישתלם לקבלן מתחיל להיות כלכלי ביישוב שלנו, אבל עדיין לא יצאה אףשאומר: בשנים האחרונות זה

תמ"א אל הפועל. חסם עיקרי נוסף הוא יכולות של הרשויות. יש מעט מאוד מהנדסים בישראל שיודעים לחזק מבנים. אין מספיק הכשרה ברמה הלאומית וכמובן שקשה להביא את המהנדסים

האלה לפריפריה. לעיריות אין את הכסף להביא את הידע הזה לפריפריה. בנוסף, נכונות יחסית נמוכה של התושבים, בין אם זה חוסר אמון לאור שנים של יחסים מורכבים עם הממשל או עם קבלנים, למשל, פוחדים לחתום על טפסים, ובין אם זה

שקל לחיזוק דירה מציל חיים זה משהו שהוא יכול30,000ים להשתתף. כי הם לא יכול התושבים הואלהיות אפשרי לאחד, אבל לא אפשרי לאחר. לכן, המצב הסוציו-אקונומי של

בהחלט מגבלה. מקומית צריך לתפור את הפתרוןמה אנחנו אומרים? אנחנו אומרים שלכל רשות

לנו פה משהו שמתאים לכולם. המלצתנו, מטרת המדינה צריכה ללכת לכיוון שלשלה. אין אזרחית או מקומית ברשויות שיכולות לעשות את זה. זאת אומרת, הובלה או שלחבילה

להוביל אתהדיירים או של הרשות. כמו כן, לזהות את הרשויות החלשות ביותר שלא יוכלו זה כששם המדינה צריכה להיכנס עם גוף ממשלתי כמו למשל, עמיגור, הדוגמה שראינו

בית, דירה, דירה. יש לבדוק את הדירות שהן בסיכון הכימשדרות, ולטפל ברמה של בית, גבוה ולהתחיל בהן, ולכסות את כל היישוב.

מבחינת סדר עדיפויות - אנחנו ממליצים על תוכנית חירום לחיזוק במסלול ממשלתי. אבלרעידת אדמה יכולה להיות מחר או עוד עשר שנים. אין לנו דרך לחזות את זה היום,

בערים שנמצאות בסיכוןאנחנו יכולים להיערך לזה. אנחנו יכולים להתחיל עם חיזוק מיידי סיסמי הכי גבוה, וזה צריך להיות במסגרת החבילה הממשלתית.

ב-אציין שיש לנו את תקן חיזוק מבנים והיום כל מבנה צריך לעמוד באופן מוחלט, וזה מאוד מקשה. אנחנו ממליצים להסתכל 100% על מדינות, בתקן אם הוא מחוזק,

קליפורניה, בהן יש גם תקן לחיזוק חלקי.מפותחות ולמודות רעידות אדמה כמו: ניו זילנד או מכל מיני סיבות, ניתן יהיה לחזק100%ניתן להגיע ל-זאת אומרת, אם בשיכון הזה לא

חלקי. היום אין כזה דבר בישראל.תיקון והמיידי, אנחנו מציעים לעבור לטיפול בסמי פריפריהחרי השלב הראשון החירומי א אדמה. אנחנובסיכון, אשכולות ביניים, אזורים שהם ברמה בינונית של סיכון מרעידת המצויה

נצטרך כאן מעורבות ויוזמה של ראשי רשויות. לבסוף, הרחבה של התוכנית לשאר האזורים,לכל הערים שלא עלו בשלב הראשון, ומענה ברמה הלאומית. תודה רבה.

אורלי אלמגור לוטן:תודה רבה, ד"ר נגב.

האם יש שאלות? מרדכי יוגב )הבית היהודי – האיחוד הלאומי(:

שם שהשאירה בטבריה האדמה רעידת הוא הבוחן עםמקרה משותפים בתים חריצים. ככל שהסבנו את תשומת הלב, איש לא נגע בהם, וזה דווקא אוכלוסיות מוחלשות

הן יכולות. הן עוברות כל יום ליד החריץ שבקיר ביתם שנשאר אותו הדבר. שהן ל אלון שוסטר )כחול לבן(:

לשים אותו בקונטקסט שלזה נושא כבד שיש בו פיקוח נפש, דם ודמים, ואני רוצה החופשי,שוק חופשי מול התערבות ממשלתית. אנחנו נמצאים בעידן שמהללים את השוק

10

הפריפריה במרכז – כנס מרכז המחקר והמידע של הכנסתעל ביטחון והתיישבות בפריפריה

03/12/2019וזו דוגמה מצוינת. זהאבל לעיתים הוא יכול להיות שילוב מחפיר של רוע, וגם טיפשות,

אבל צריך לשמוע רקהמצב, צריך להכניס את זה לסדר עדיפות. לא רואים את זה מחר, להבין שאנחנו על זמן שאול.את המשפט הראשון כדי

אורלי אלמגור לוטן: יש לי שאלה. בסוף המשמעות של הדבר המרכזי שאתם אומרים פה הוא שהמדינה

לא ברעידות אדמה ולא במיגון מפני טיליםלוקחת אחריות על החיזוק, מה שלא קורה היום, השאלה שלי היא לא על המחקר אלא על אחר כך. האם הוא הוצג למקבליברוב הארץ.

החלטות ומה היו התגובות? ד"ר מיה נגב:

עם עובדים גם ואנחנו ההחלטות, למקבלי הוצג בהחלט הזה הוועדההמחקר

וגופים הלאומית להיערכות לרעידות אדמה, וגם עם רח"ל שהיא הרשות חירום לאומית, שני המחקרים שלנו. אנחנו לאורך תקופות משרדים כמה כבר עברה הוועדה נוספים.

להעביר לחברי הכנסת את הדוחות ולעזור ככל שניתן. בהחלט מנגישים. נשמח גם אורלי אלמגור לוטן:

איך התגובות למה שאתם אומרים, ובעיקר לעניין האחריות? לא כל כך דיברתם פה יש לזה תג מחיר מאוד משמעותי,על הכסף, ואולי זה פחות המקום של האקדמיה, אבל

ואת יושבת כאן במקום שאמור להתייחס לזה. ד"ר מיה נגב:

המשרד לביטחוןתלוי את מי את שואלת, תלוי אם את מדברת עם האוצר או עם

אני חושבת שבכמה השנים האחרונות אנחנו רואים תפיסה יותרהפנים - יש דעות שונות. מה כל וגם הכלכלי גם ההיקף, אחריות. לקחת הנכונות מבחינת המדינה של נכונה את כשרואים גם זה במצב שבו קשה לקדם את נמצאים אנחנו אדיר. הוא שמסביב,

חיבור למיגון כימצד שני, יש התחלה של עשייה. לידידיי מהדרום, יש לפעמים גם החשיבות. גם וגם.כשנכנסים לטפל בבניין כדאי לעשות

אלון שוסטר )כחול לבן(: לגבי החיבור בין הרשויות הלא מבוססות פיזית ומאותגרות סיסמית - מה תג המחיר

של הפרק הראשון החיוני ביותר? ד"ר מיה נגב:

זו שאלה מורכבת. אני הבאתי את הדוגמה של אילת ואגב, שם משרד הבינוי ,

דוגמאות כאלה. זאת אומרת, יש שכונות של שיכונים בישראלוהשיכון היה מעורב, ויש עוד זה אחוז מאוד מאוד קטן, זהעל ידי המדינה. למשל, על ידי עמיגור או עמידר. שחוזקו

שקל 30,000 שקל והיום זה 100,00פיילוטים. תג המחיר ירד. כשעמידר התחילו זה היה ליחידת8,000שראינו שזה ליחידת דיור. זה מאוד תלוי בבניין. יש בניינים, אפילו בירושלים,

דיור. אלון שוסטר )כחול לבן(:

אפרופו ניו זילנד, זה החיזוק המלא או החלקי? ד"ר מיה נגב:

לא – זה קבוצה של תושבים בירושלים שאני 8,000החיזוק המלא. – זה 30,000

שהוא ישים להם מבחינה כלכלית, מצדיודעת אם הם בדקו באיזה חיזוק. הם עשו חיזוק הוא יוכל להציל חיים, גם אם לא ברמה של התקן המלא. אנחנו מדבריםאחד. מצד שני,

תלוי באיזה מצבכרגע פחות או יותר על הטווחים האלה. שוב, זה מאוד מאוד תלוי בניין כי

11

הפריפריה במרכז – כנס מרכז המחקר והמידע של הכנסתעל ביטחון והתיישבות בפריפריה

03/12/2019 בהיקף מאודהבניין ומה צריך לעשות כדי לחזק אותו, וגם תלוי היקף. ברגע שיתחילו לחזק נרחב ויהיה יותר ידע מקצועי ויותר קבלים שעושים את זה, גם העלויות יפחתו.

מרק איפראימוב )ישראל ביתנו(: כסגן ראש עיר לשעבר ראיתי היטב איך המדיניות יכולה להשתנות בקלות. אצלנו

חיזקו. יש שיקום שכונות ויש כבר תקציב ולא צריך לחפש הרבה תקציב. התקציבבעיר ראש העיר. כולם היום רצים להתחדשותקיים, צריך לכוון אותו נכון ויש צורך בנכונות של

עירונית, והממשלה צריכה להכניס להתחדשות עירונית גם את החיזוק. כלומר, לא לתתעירונית ללא היינוהתחדשות הזה. בשדרות ההצלחה היתה בזה שאנחנו מראש הדבר

את המרכיבצריכים לחדש את הבתים האלו, ואז הכנסנו לשם גם את המרכיב הביטחוני וגם ים היו.הסיסמי, וזה לא הגדיל משמעותית את התקציבים. התקציב

אלון שוסטר )כחול לבן(:

זה שליש מהמיגון, שליש מממ"ד.

מרק איפראימוב )ישראל ביתנו(: נכון. לדעתי, אם היו עושים מחקר על מה שקרה בשדרות, יכול להיות שזה היה גם

נותן תנופה לערים אחרות. בין כה וכה מוציאים כסף. ד"ר מיה נגב:

אין ספקבהחלט, אנחנו מצטרפים לדבריך. למדנו הרבה מהדוגמה של שדרות.

במצב ירוד, כדאי לעשות גם וגם וגם - גם חזות, גם חיזוקשאם כבר נכנסים לטפל בבניין וגם מיגון.

מרדכי יוגב )הבית היהודי – האיחוד הלאומי(: המושב, אני ממש מעריך שעשיתם מושב כזה. זה לא מצבברשותך, יושבת-ראש

מצוי שמרכז המחקר והמידע מאתגר. אורלי אלמגור לוטן:

יכולה לקחת את הקרדיט, אני מודה. נמצאת פה מנהלת מרכז המחקראני לא והמידע, היא שומעת אותך.

מרדכי יוגב )הבית היהודי – האיחוד הלאומי(: כנסת ובמקום שהמדינה בהפסקה, ואני אומר אתאת חלק מזה. במקום שאין ועדות

זה בכאב, חשוב מאוד שמרכז המחקר והמידע יוזם דבר כזה. ד"ר נגב, זה באמת מתחבר גם לדברים שאמרתי קודם. אין ברירה למדינת ישראל,

אני חושב שזה צריך להיות אתגר לממשלת אחריותוזה באמת עניין של פיקוח נפש. הסמוך לא היה בינינו חילוקי דעותלאומית באותן משימות שאין בינינו חילוקי דעות. בחדר

או הימנית בחברה או הערבית בחברה בסיכון ונערות נערים על ברווחה, פערים על בכלל לא משנה. באותה מידה פה. שדרות היא דוגמה מצוינת. גם היא שייכתהשמאלית, זה

שלישית לזכותו. היא שייכת להחלטה, להכרעה. היה שםלמתן וילנאי, ואני מזכיר אותו פעם נקי. כלומר, לא לקיבוץ אלא לעיר שהיא בבעיית חוסן או בבעיהעניין של סדר עדיפויות

לגבי קיבוצים - ייתכן ויהיה קיבוץ עני שלאהיכולת להרים את עצמה. גם יותר גדולה מבחינת עשיר קיבוץ וכולנויכול, הגגות שלהם ובציפוי החינוך מוסדות עם התחיל זה שיכול.

זה. אחר כך בכל המועצות הקרובות, במוסדות החינוךהתפעלנו והתפלאנו איך עושים את או במוסדות השיקומיים - דבר שבצפון לא נעשה כמעט בכלל ועוד לא נדון, ונמצא עכשיו

של ועדת מזרחי שנתנה עדיפות לפקע"ר על פני רח"ל. ברח"ל יש רק ממלא מקוםבפער את זה. החשוב עזב ומורנו שהוא סמנכ"ל רב פעלים במשרד הביטחון לקח גם כי ידידנו ווה

12

הפריפריה במרכז – כנס מרכז המחקר והמידע של הכנסתעל ביטחון והתיישבות בפריפריה

03/12/2019 זה נקודה לא טובה, זה ממש אתגר קריטי של פיקוח נפש לממשלת ישראל הבאה,

ביחד. זה אתגר שצריך לקחת אותו שר להגנת העורף, צריך לקחת אותווהלוואי ונשב בה אחד שכואב לו הראש על זה ולא ישן בגלל זה בלילה.

פרופ' שאול קמחי:

וגם בכלהערה מחקרית קצרה מאוד שנוגעת מאוד לעניין - מחקרים, גם שלנו לא נוטים קרובות, אנשים לעיתים ולא מתרחש רחוק הוא מראים שכשהאיום העולם,

להתייחס אליו ולהכחיש אותו. מרדכי יוגב )הבית היהודי – האיחוד הלאומי(:

לכן, החיבור של אסונות הטבע לאירועים המלחמתיים הוא חשוב. חלקאתה צודק. שהאיום הוא כבר רחוק ומזמן לאמהחוסן שאתה מציין בקיבוצי גליל עליון, הוא גם בגל

שמשהו ייפול. אני תמיד אומר שעזהשמענו עליו. צריך לראות מה יקרה, לא עלינו, ברגע בראשי הנפץ, ובכלמזון. זה עשירית בכמות של הטילים המעופפים והמרגמות, זה דוגמת

יצנח.מה שיש בצפון. אם גם שם יהיה איום, לא עלינו, אז גם המחקר שלך אורלי אלמגור לוטן:

תודה, חבר הכנסת יוגב.ד"ר אלרן, בבקשה, הערה.

ד"ר מאיר אלרן:

במכון למחקרי ביטחון לאומי עושים עכשיו מחקר בנושא של רעידת אדמהאנחנו יכולה לגרום. אני מאוד מעריך את המחקר שאתם עושים. אני והנזקים הכספיים שהיא חושב שהוא חשוב מאוד והוא מצביע על הבעיה של המבנים בעיקרו של דבר. אבל צריכים

ולהזכיר שכשמדברים על רעידות אדמה, מדובר במכלול שלם של תופעות עם נזקיםלזכור שהוא יותררק שתיים מהן שהן מאוד רלוונטיות גם לנושא הביטחוני מאוד חריפים. אזכיר

שם הפתרונות עדיין לא מצוייםאטרקטיבי במדינת ישראל והוא יותר קרוב, למרות שגם בשטח.

קודם כל, מספר הקורבנות שמדברים עליו לפי דוח ועדת בני בגין, לא כפוליטיקאי אנשים לאירוע משמעותי. אבל לזה צריך להוסיף7,000על עד אלא כגיאולוג בזמנו, עמד

להתמודד שנצטרך להזכיר צריך והמתפנים. מספר המפונים ואת מספר הפצועים את בסוגיה הזו כנראה גם במצב ביטחוני, ומדינת ישראל איננה ערוכה להשלכות של רעידות אדמה גם בהקשר הזה. דבר אחרון, נושא השיקום. בנוסף לנושא המבנים שאותו ניתחתם,

בסך הכול, אנחנו מדברים עלצריך לזכור שזו תופעה שמכילה בתוכה הרבה מאד אתגרים. יכולה להגיע ליותר מתקציב שלאירוע שהעלות התקציבית הלאומית שלו בסופו של דבר

הוא מאוד מאוד רציני. כפי שאמרה ד"ר נגב,מדינה בשנה אחת. זאת אומרת, הסיפור כאן זה לא שאלה של האם אלא שאלה של מתי. מרדכי יוגב )הבית היהודי – האיחוד הלאומי(:

אם לא נשקיע עכשיו דמים, זה יעלה לנו הרבה דמים והרבה דמים.אמר אלון: אורלי אלמגור לוטן:

אנחנו נפנה עכשיו להצגה הבאה שלנו שתציג נקודה אחרת והיא גרעיני ההתיישבותלמ מהמחלקה ישורון שמריהו יעל של מחקר הפריפריה, ציבוריתבערי ומדיניות ינהל

של הגרעינים התורניים ושל עמותתבאוניברסיטת בן גוריון. המחקר מסתכל על ההתיישבות בין חברי הגרעינים לתושבים המקומיים. "איילים" בדימונה, ירוחם, בעכו, ובדינמיקה

יעל, בבקשה.

13

הפריפריה במרכז – כנס מרכז המחקר והמידע של הכנסתעל ביטחון והתיישבות בפריפריה

03/12/2019 יעל שמריהו ישורון:

יעל שמריהו ישורון. המחקר שאני אציג נערך במסגרת עבודתתודה רבה. שמי ומדיניות ציבורית באוניברסיטת בן גוריון, בהנחייתם של פרופ'דוקטורט במחלקה למינהל

יא בן פורת וד"ר דינה ון דייק. גיחסיםה מחקר עוסק במדיניות להתיישבות אידיאולוגית בפריפריה והשלכותיה על

חברתיים בערים. "איילים"כשמונה שנים הייתי חברה בכפר סטודנטים של עמותת רקע למחקר - לפני

לפעילות של העמותה בעיר,בעיר דימונה. בעקבות ביקורת והתנגדות של תושבים מקומיים החלטתי לחקור את התופעה.

אנחנו גרעיניםבישראל משימה, קהילות של ורחבה משמעותית לתופעה עדים ארגונים 200 חברים ויותר מ-11,000התיישבות. מדובר על תופעה של למעלה מ-ועמותות

שפזורים כמעט בכל עיר בישראל. הקבוצות האלה מגיעות מכמה זרמים או מכמה כיוונים תנועת גוששל המפה הפוליטית בחברה הישראלית. מהצד הימני של המפה הפוליטית

אמונים והרצון להתנחל מהלבבות ולצאת מהבועות ההומוגניות של ההתנחלויות, ומהצד שוב מתוך צוותי וגרעיני משימה, השמאלי של המפה הפוליטית יוצאי קיבוצים, הקמה של

אנחנו רואים גם2000רצון לצאת מהבועה הקיבוצית ולפעול למעורבות בחברה. משנות ה-קהילתי שבאופן חילונים, וגם דתיים גם סטודנטים, קהילות של מעניינת מאוד תופעה

מתיישבים בפריפריה ופועלים בה. היא לא תופעה הגירה של אוכלוסיות חזקות כלכלית למרחבים מוחלשים עידוד ייחודית לישראל. היא קיימת בכל העולם, וערים ומדינות ברחבי העולם זיהו את זה ככלי

לזהשיכול מתייחסת המחקרית הספרות התושבים. ואת הערים את לחזק מסוגל או למונח בניגוד "ג'נטריפיקציה". או עירונית התחדשות של במונחים שימוש באמצעות

", המונח "ג'נטריפיקציה" מתייחס לאפשרות שלכניסה של אוכלוסייה"התחדשות עירונית המקומיים, שינוימוחלשים עלולות להיות גם השלכות שליליות על התושבים חזקה לאזורים

בעקבות עלייה של ערכי נדל"ן, ואפילושל המרקם הקהילתי והצביון של השכונה או העיר דחיקה של אוכלוסייה ותיקה מהאזור שבו היא חיה. עד כדי מצב של

- בערים מעורבות אפשר לדבר גם על השפעה או השלכה עלבהקשר הישראלי במחקר כאתנו-ג'נטריפיקציה. מתייחס מונטרסקו דניאל שפרופ' מה ומיעוט, רוב יחסי

דינית" כדי להתייחס למרכיבים הלאומיים, חברתייםמתייחסת למונח "אתנו-ג'נטריפיקציה מה הזו.והכלכליים של התופע

המדינה כשהיא מקדמת את התופעה הזו, אציג כעת את השאלה מה המטרות של מה הן מערכותהכלים שבהם המדינה משתמשת כדי לעודד את ההגירה הזו, מה הם

שנרקמות לשיפורהיחסים הצעות כמה ואולי ומתיישבים, ותיקים תושבים בין בערים המדיניות.

פהשאני עורכת, אני גם מתייחסת לעיר לוד כפריפריה חברתית, אבל בדוקטורט וירוחם, כשבכל עיר כזו ישאתייחס רק לפריפריה גיאוגרפית. התמקדתי בערים: עכו, דימונה

וגם של הגרעינים התורניים,גרעינים, גם של עמותת "איילים" בין עשרות למאות חברי שמתיישבים במגוון מאוד רחב של צורות שלא אפרט כאן.

עם הרבה גורמיםת המחקר שלי היתה איכותנית. עשיתי ראיונות מעמיקים מאוד שיט ברשויות המקומיות, עם חברי גרעינים ותושבי ותיקים, ראיונות עומק עם קובעי מדיניות 80-

וכו'. מאוד מקיף, גם מסמכי מדיניות וגם מסמכים של התושבים וגם ניתוח מסמכים מאוד מאוד חזק בין מטרותכשאנחנו מדברים על מטרות המדינה, יש פה שילוב

ההערכה של המשרד לפיתוח הנגב והגלילכלכליות, חברתיות ולאומיות. באחד ממחקרי האידאולוגית תוארה כמעצימה את התושבים הוותיקים, מהווהומשרד השיכון ההתיישבות

צעירה, מחזקתאבן שואבת לבני המקום שעזבו, מעבה את ההתיישבות, מושכת אוכלוסייה גרעינים כאל חברי היא מודרנית במיטבה. ההתייחסות כציונות ומתוארת היישובים, את שמחזקים גם בצורה חברתית, מושכים אוכלוסיות חזקות לעיר, משאירים את בני המקום,

14

הפריפריה במרכז – כנס מרכז המחקר והמידע של הכנסתעל ביטחון והתיישבות בפריפריה

03/12/2019וגם מבחינה מפתחים מערכות, והתנדבות בערים, מעורבות קהילתית כלכליתמקדמים

או כל מיני עסקים שמוקמים בערים. גםמפתחים את התעסוקה המקומית על ידי מיזמים לחימה,לאומית יש התייחסות לחיזוק העורף האזרחי, בעיקר בעיתות משבר או מבחינה

אבל גם בשוטף, העלאה של מורל לאומי, חיזוק שליטה מרחבית ואיזון דמוגרפי. פועלת המדינה שדרכם הערוצים המשרדים אלו ממשלה. משרדי בעיקר הם

יש אבל אתהעיקרים, ומעודדים תומכים יותר עקיפות שבדרכים משרדים הרבה עוד האלה.הקהילות

את לעודד כדי משתמשת המדינה בהם הכלים לגבי מיפוי ההתיישבות:עשיתי התמיכה המרכזית היא באמצעות קולות קוראים, תמיכה שהיא כלכלית, בכסף, החלטות

ייעודיים לטובת גופים מסוימים, ואגיע לזהממשלה וקולות קוראים שבהרבה מקרים הם על-ידידיור ציבורי, אם על-ידי מכירה ואם בהמשך, תוכניות ממשלה שונות, הקצאה של

רחבות של תמיכה בדיור של חבריהשכרה שלהם, הקצאה של קרקע ותשתיות, חבילות די וזה גםהקצאת משאבים כדי שאותן קבוצות יפעילו שירותים ציבוריים שונים, הגרעינים, וגם

מהווה איזשהו כלי לתמיכה בקהילות האלה. להשפעה או ליחסים שנוצרים בערים, חשוב לי להגיד שמדוברכשאנחנו מתייחסים

הפריפריה שכן רואיםבאיזשהו רצף. מצד אחד, אנחנו רואים תושבים ותיקים שחיים בערי שני, ומצד היתרונות של הקבוצות האלה, תושביםאת רחבה של מאוד ביקורת עולה

במגוון רחב שאתאר אותה כעת. מקומיים מיתרונות או מתפיסה א דווקא לי: תחיל דימונאי אמר שבילבשל תרומה. תושב

עזבו, מצאתי פהמישהו דימונאי כמוני שרצה להישאר בדימונה וחברים שלי לא היו פה, מסגרת...כוח התנדבותי גדול, חבר'ה שבאמת באו לתרום. בעיקר, לגור בדימונה זה כבר

פה? לא הזוי. יש פה אנשים בגילי, למה שאני לא אשאר . מצד שני, ישמצד אחד, אנחנו רואים פה עידוד או יצירת מסגרת לקהילה מקומית

אמר לי תושב אחרמאבק על סטטוס חברתי, מי נחשב כחלוץ בעיר. הרבה תחושות על ההון זה לא. בחיים חלוצים? לפה שהגיעו לראשונים פעם קרא מישהו כך: בדימונה -הסימבולי. חלוצים זה שם למלח הארץ. מי החלוצים היום בדימונה? כפר הסטודנטים

שיבואו לגור עם קצת צניעות, לא להחריף את יחסי הכוח. לזה שפיתחבה פעמים התחושה המקומית היא שמישהו הגיע לפה והוא נחשב הר

את העיר. אני פעמיים נדפק – פעם ראשונה, כשלאוהוא החלוץ, כשאני הוא זה שהקים אחר מנכסבחלוציות שלי כשהקימו את הערים האלה, ופעם שנייה, כעת כשמישהו הכירו

את החלוציות על העיר. שיח גם להםיש קורא אני עדתיים-תרבותיים: פערים חזק בפריפריה על מאוד

"גרעינים לבנים", אשכנזים, עם תפיסה של באנו להושיע, כאילו אנחנו הדוגמא שאתם צריכים ללמוד ממנה. הם חיים בסרט שהם מעל כולם. קהילה חיצונית מגיעה לקהילה שהיא כבר מגובשת, פריפריאלית, ספרדית, עממית, פשוטה. זה ההארד קור של הלבנים מגיעים להארד קור של השחורים, כאילו לא יכולתם לעשות משהו יותר מאוזן? הבאתם

אותם ישר הכי קשה בשחור והכי קשה בלבן. עמידר הרבה פעמים קשורה לשיח הזה כי זהם הביקורת על ההתיישבות בדירות ג

עמידר, ומהוסטודנטים שבאים להתיישב בדירות של מודל חיקוי של צעירים נתפס כאיזשהו שם. זה אומר על התושבים הוותיקים שכבר נמצאים

תעסוקה, שינוי שלעולות גם הרבה תחושות של דחיקה פיזית וסימבולית, גם מבחינת של מוסדות החינוך הקיימים. הצביון הדתי בערים האלה, וגם שינוי

בין יחסי רוב ומיעוט בעכו העתיקה. תושב אמראתן דוגמה שמתייחסת דווקא לפער כי הם רוצים להתחיל להכניס פה יהודים ולהוציא את הערבים.הם באו לפה לי:

15

הפריפריה במרכז – כנס מרכז המחקר והמידע של הכנסתעל ביטחון והתיישבות בפריפריה

03/12/2019רואה קבוצה של התושב המקומי, כשהוא בעיניים אוכלוסייההרבה פעמים של

שקשורלשכונה שלו, הוא יכול לפרש את זה כמאבק חזקה עם מאפיינים מסוימים שנכנסת שבאה לעזור לו, וזה גם משהו שחשוב להבין. גם למאבק הלאומי ולא רק אוכלוסייה חזקה

מהתושבים הם90%– תושב ירוחם אמר לי: בשכונות החדשות בהקשר של הדיור חברי הגרעין. לא שהם אשמים בזה, אנחנו מדינה חופשית, כל אחד בא עם הכסף שלו ויעשה בו מה שהוא רוצה. אבל התחושה שרק הם יכולים לגור בשכונות החדשות, גורמת

איזשהו כאב. אנחנו נולדנו וגדלנו פה, מה יהיה עם הילדים שלי? הבעיה. אםחשבתי על הצעות לשיפור המדיניות: קודם כל, צריך למסגר מחדש את

הוא איתו מתמודדים שאנחנו המדיני האתגר או צעירותהבעיה אוכלוסיות של הגירה הן עוזבות. ואם אנחנו יודעים שהיום אוכלוסייה צעירה עוזבתמהעיר, אז צריך לשאול למה

וגם אולי חינוך, בגלל שהיא לא מוצאת מסגרתאת הפריפריה בעיקר בגלל תעסוקה, להיות בהקשרים האלה. אם כן רוצים לעודד עדייןקהילתית צעירה, אז הפתרונות צריכים

שלא באמצעותקהילות צעירות בפריפריה, אני חושבת שיש גם דרכים אחרות לעודד את זה פוליטית ולאומית שלא תמיד מתאימה לכלשימוש בעמותות שיש להן אג'נדה הרבה פעמים

הקמה של שכונות צעירים שלא במסגרת עמותההצעירים שגרים בפריפריה. אפשר לעודד כזו.

אידיאולוגיותכמובן שהמדיניות צריכה להיות שוויונית ולהתייחס לגופים או לקבוצות אם על-ידי הגבלה שלאו לקבוצות בכלל שמתיישבות ומעודדות התיישבות באופן שוויוני,

קולות קוראים ייעודיים שמתייחסים לקבוצה מסוימת, קולותתמיכה ייעודית, כלומר, לא ולא משנה מה, אלא צריכהשהם לגרעין תורני או לקבוצת גרעינים אחרים, קוראים ייעודיים

נגישות למשאבים לכל הקבוצות שרוצותלהיות מדיניות שמכילה ומאפשרת כמה שיותר קריטריונים שמדירים. למשל, קריטריון של תמיכה בגרעין אחדלהתיישב. כמו כן, להוריד

לוותק, לגודל. יששמייצר מונופול של קבוצה אחת באותה עיר, קריטריונים שקשורים בלבד הוא שאחוז מסוים מחברי הגרעיןקריטריונים שמדברים על זה שהתנאי לתמיכה המדינית

מיני דרכים להנגישוכך זה מדיר את התושבים הוותיקים. יש עוד כל צריך להיות תושבי חוץ, לא אגע בהן.את התמיכה המדינית, אבל

מנהיגות מקומית וגרעיני בניעיקרון מאוד חשוב שכדאי, לדעתי, לקדם הוא חיזוק של הגרעינים הראשונים שאנחנו רוצים שיפעלו בפריפריה הם,מקום. התפיסה צריכה להיות ש

מהפה אל החוץ, אלאכל, בני מקום. השיח המדיני צריך להיות מכליל, לא רק קודם מהותי של שינוי השיח המדיני והתייחסות אל תושבים בפריפריה. כמשהו

שכדאי להתנות את התמיכה בגרעינים האלה בשיתוף פעולה שלהם עםאני חושבת הרשות המקומית היא הגוףהרשות המקומית, ואם לא, בהכפפה שלהם, כי בסופו של דבר

יש את הסמכות, והיא זו שצריכה לקבוע מה קורה בשטח.שאמון על הטיפול בקהילה ולה

לבסוף, תמיכה בפעילות ולא בדיור, הפסקת שימוש בדיור ציבורי - זה מעורר הרבה קריטריונים ברורים, אחידים ושקופים בהתאם למטרות כל משרדמאוד ביקורת, וקביעת

פיקוח על סוגיות של מעורבות פוליטית,שמתקצב. דבר חשוב נוסף הוא שצריך להיות יותר אתיקה ופעילות חוקית, שזה משהו שאנחנו רואים אותו.

אורלי אלמגור לוטן:

יעל, תודה. באתר מרכז המחקר והמידע,שמצלמים, אז זה הזמן להגיד שכל המצגות יהיו ראיתי

אותן שם. ואפשר למצוא אני מוותרת על שאלה בגלל המחסור בזמן.

יש שאלות? מרק איפראימוב )ישראל ביתנו(:

16

הפריפריה במרכז – כנס מרכז המחקר והמידע של הכנסתעל ביטחון והתיישבות בפריפריה

03/12/2019

. אני תוצר של2002מ-קודם כל, ישר כוח. אני מסתכל פה על השותפה שלי עוד גרעין מקומי, ואני גאה להגיד את זה. הגרעינים הקהילתיים מביאים המון תרומה לאזורים

לחשוב עליהן, ואת סקרת את זה בצורה מעולה. זופריפריאליים, אבל יש גם נקודות שצריך מנוסחת כי בדרך כלל נזהרנו מלהגיד את זה.הפעם הראשונה שאני רואה את זה בצורה

מצד אחד, זה מעולה, אבל זה מעורר גם לא מעט אנטגוניזם, במיוחד כשהקבוצה מראש היא בנויה וחזקה והיא מייצרת לעצמה שכונה חדשה והיא הופכת להיות סגורה. זו קבוצה

על הביטוי. זהלהיות אליטה חדשה, וכל מי שהיה קודם הופך להיות נתין, וסליחה שהופכת במובן מסוים זה מאוד מפריע לתושבים וילדי התושבים הוותיקיםן לא עד כדי כך, אבל כמוב

עוזבים את העיר לא חוזרים לשם. הוא לבנות, קודם כל, את התשתית בתוך הערים. היתה הצלחה בשדרות הסוד פה

כי הגרעינים הקטנים שקמו, צמחו מלמטה למעלה. זה איפשר סינרגיה מעולה גם למי אנחנושהיה בתוך העיר וגם למי שבא, והיום העיר פורחת. זהו בדיוק החוסן הקהילתי עליו

מדברים. מתישהו נגמר.כמובן שחשוב לי מאוד להגיד שלא ישכחו שבסופו של דבר גם זה

להיות. לגיטימציה להם שנתנו גרעינים הרבה בעקבות נוצר בשדרות הקהילתי החוסן זכובאיזשהו שלב התחילו להכיר לא כן הם בני המקום כגרעינים כשלפני גם בתושבי

למשאבים. היו לנו סוגים שונים של גרעינים: יוצאי קווקז, יוצאי בוכרה, ותיקים, ובהתחלה כולם חששו. בסופו של דבר, החיזוק הפנימי איפשר שיתוף מלא, ובמצבים הכי הכי אקוטיים, כשהיתה מצוקה גדולה ביותר בעיר, אותם גרעינים הם אלה שהיו למעלה. במצבים של לחץ

הם עזרו לעצמםעל זה שהם היו מפעילים את עצמם לטובת התושבים. נפשי, כולם דיברו להתמודד גם עם הלחץ וגם עם כל מצבי הקיצון הפריפריאליים.

קודם כל, אני מודה. יש לי צמרמורת כי זה באמת מדהים. אני חושב שהמדיניות צריכה קצת להשתנות. אנחנו חייבים לתמוך גם בגרעינים שרוצים לבוא, אבל קודם כל בבני

שהם כוח. זה מדהים לראות את בני המקום מתארגנים כי פתאום אנשים שעזבו אתהמקום העיר רואים שיש להם מקום בעיר. יש לי עוד הרבה מה להגיד, אבל נראה לי שזה לא

המקום. מרדכי יוגב )הבית היהודי – האיחוד הלאומי(:

רבה. שנית, כולנו מכירים את הספר של אלישיב רייכנר - "דווקא שם".ראשית, תודה

יותר בפנים.המתח הזה קיים. הגרעינים האלה הם בתפקיד, ולכן גם החוסן החברתי הוא גם הם לפעמים מפסיקים להיות פונקציונליים לסביבתם כי הם מתעסקים בגידול הילדים או

הופכים לחלק, ולא בהכרח כוח. זה יצרהמתח הנוסף שלא הזכרת, ואולי כן ולא שמתי לב, הוא שהם מתוקצבים.

מתח, ועד היום, למה הם מתוקצבים ואני פה מזמן ולא מתוקצב על כלום, לא על ראש על רב קהילה בדתיים או בכל פעילות. אם הרשות כן תדעקהילה, לא על ראש גרעין, לא

win-win קהילה או עם משהו אחר אז היא תדע לעשותלקחת ולסנכרן את כל זה עם מדור ולהביא גם את החיבורים וגם את התועלות. לכן, הרעיון שלך הוא נכון. כמו שצריך להכשיר את ראשי הרשויות למצבי חירום, צריך להכשיר אותם. אולי זה חלק מהחוסן הקהילתי. ישנו

שם בתור סגן ראש רשות וזה עזר לי. צריךגוף שמכשיר את ראשי הרשויות, וגם אני הייתי לסיפור הזה עםלתת את זה כאתגר גם לאותם גופים שמכשירים, ושראשי רשויות ייכנסו

גורם כלשהו קהילתי ברשות שיודע. אני עשיתי את זה עם הגברת איילה פישר. שלחתי אותהבאמצעות מי שסייע לי לממן, גם ליצור הפחתת מתחים במקומות מסוימים. תודה רבה.

אלון שוסטר )כחול לבן(: שמרק אמר על הפעולהאני רוצה לומר דבר אחד מתוך הדברים המאוד מרשימים

המשותפת שלו ושל קמילה ושל אחרים. שימו לב, המרחב הכפרי נתקף גם בבית הזה על הזה שרוצהסוג של אליטיזם והרצון שהקליטה תהיה מונחת בנים. יש את ההיבט בעל הבית

ושמענו כרגע את יש פה רכיב קהילתי קריטי, לראות את הגוזלים נשארים בבית, אבל מבחוץ, אבל במימוןהחשיבות שלו, של צמיחה אורגנית מבפנים שחשוב לה לטפל גם

מתאים, כדי חס וחלילה לא לייצר את אותה ג'נטריפיקציה פסולה.

17

הפריפריה במרכז – כנס מרכז המחקר והמידע של הכנסתעל ביטחון והתיישבות בפריפריה

03/12/2019

מרדכי יוגב )הבית היהודי – האיחוד הלאומי(:ניסיתי לחזק את בני עקיבא, מזכ"ל גם כמי שהיה בעבר שנים, לפני חמש עד הפריפריה, ולא צלחה ידינו. יש בבני עקיבא מחלקת בוגרים חזקה עם אלפי בוגרים. כמובן

עם יושב-ראש המכינות דנילעשות את זה גם עם תנועות הנוער האחרות, ובעיקר שניסיתי ניצחנו בנושא הבנים. עשינו שם כנס לבוגרי ובוגרות המקוםזמיר, ולא עלה בידינו. בערד

ניסינו לעשות מהצד החילוני ולא הצלחנו. מנהלת בית הספר המקיף, שהיאמהצד הדתי. לפני אשת עזבה גדולה, מייאוש שלה. אחת מבנותחינוך שנתיים את המקום, לצערי,

היו לההמקום שהיא כבר רופאה חזרה כי היא היתה צריכה את הסבא ואת הסבתא כי ליד ההורים שלה עם בעלה. זה הביא לתנועה. תמי אמרהילדים. כלומר, היא חזרה לגור

לפנינה: שמעת? חיה חוזרת, יהיה עם מי לדבר. אנחנו דיברנו על ארבע רגליים - דל"ת:כאלה - 40דיור, לימודים תעסוקה וקהילה. בערד יש היום גרעין בני עקיבא. עזבי את

צרות לממ"ד. משם למדנו. שנה אחרי זה עשינו את זה בנוף הגליל,הגרעין השני, עושה יש זה התחיל בבנות המקום85נצרת עילית. שם משפחות בארבע השנים האחרונות.

ניים-שלושה ילדים והן צריכות לגור לידשהביאו את בני המקום. לבנות האלה יש אולי שזוג שלמד רפואה בבאר שבע, ההורים שלו ברמת מגשימים וההורים שלההאימא. ישנו

נכדים, זה שלוש שעות לכלבדובב. אם הם רוצים לבקר את הסבתא והסבא עם שלושה אם כן, בניאולי נוף הגליל מהווה אתגר. או ארבע שעות בפקקים – אז 6כיוון עם כביש

דבר. לדעתי, המפתח אותו – ואוריינטציה למקום. קריית שמונה לחיזוקובנות מקום הפריפריה הוא לחזק את בני ובנות המקום שישובו ויחזרו. על זה יש הרבה מה לומר, אבל

זה לא המקום להאריך. אורלי אלמגור לוטן:

המקום צריכים את העזרה של הסבאחייבת להגיד שגם בנות וגם בני תודה. אני רק והסבתא ולא רק בנות המקום.

פנימי בשלום לחיות הרביעית: - ההצגה מתמשך סכסוך של פרויקטבאזור קרן ריינר נוי, פסיכולוגית בשירות הפסיכולוגי שערפסיכולוגי-קהילתי בעוטף עזה של ד"ר

הנפש באר שבע, וגברת ענת אטיה מלכי, דוקטורנטית בבית הספרהנגב והמרכז לבריאות ככלי לחיזוקלחינוך באוניברסיטת תל אביב. במחקר בדקו את השימוש בתרגול מיינדפולנס

הרך, בבקשה. החוסן של תושבי העוטף, תוך התמקדות בילדים בגיל ד"ר קרן ריינר נוי:

גדול בשבילנו להיות כאן. אני קצת אביא את זה באמת כבוד קודם כל, תודה. שלושה כובעים, וכנראה יותר.הדברים מנקודת מבט קצת אישית. אני מגיעה לכאן היום עם

הרבהבשירות הפסיכולוגי של עוטף עזה. אני פוגשת אני בעיקר עובדת כפסיכולוגית קלינית שמגיעים אלינו עם המצוקות שלהם בעקבות המצב הביטחוני. אני מטופלים גם מנהלת

או שלא במקרה, בשירותמרכז המיינדפולנס שהקמנו ממש בסמוך ל"צוק איתן", במקרה הילדים שלה בעוטףמגיעה לכאן כאימא שמגדלת את הפסיכולוגי. בעיקר אני חושבת שאני

החוף שיש ליד ביתי. אני רואה את החיוכים עלעזה וגרה שם. אני גרה בקיבוץ זיקים. זהו אני מאוד מאודשלכם, תחושה נעימה, אווירה טובה, כולנו מתחברים לטבע, ליופי. הפנים

להיות שם, אבל לפני כמה שנים זה היה הרבהאוהבת את הים ושמחה מאוד על ההזדמנות שלי.כשהיתה החדירה של מחבלים לחוף זיקים, הייתי בממ"ד ביתי עם הבנות נעים. פחות

דוגמה אחת מהרבה מאוד רגעים שאנחנואני יכולה לתאר לכם את רגעי האימה, וזו רק חולקים אתקבוע מאז שאנחנו גרים באזור עוטף עזה. אנחנו כמובן עוברים על בסיס

העוטף. כל פעם יש איזושהי מריבה מיהרגעים האלה עם אוכלוסייה מאוד רחבה של תושבי זה. אני באה ממקום של גם אשתתר בעוטף. אבל כולנו חוטפים, אין סיבה לריב על חוטף יו

לילדים, שרואה את ההשפעות הקשות שיש לשינוייםטיפול, גם תושבת המקום, וגם אימא יחד עם שיתוף של המרכז הפסיכולוגי התכוונו לעשותכך חדים האלה בין מצבים. הכל

שיהיה לה אופי מניעתי. כמובן שכמטפלים אנחנו מטפלים הרבה במי שמגיעאיזושהי עבודה כך מהמציאות הזו, אבל רצינו להציע עוד משהוכבר אחרי שהוא שבע או מצולק כל

משהו שמחזק אתטיפול מונע שמאפשר אפרופו החוסן שמדברים עליו כל כך הרבה, שהוא היכולת לשאת את השינויים האלה ולחזק את האוכלוסייה.

18

הפריפריה במרכז – כנס מרכז המחקר והמידע של הכנסתעל ביטחון והתיישבות בפריפריה

03/12/2019ייש לנו מגיעים ממקום שהוא מאוד מאוד קהילתי, וכל התפיסהתרון גדול, אנחנו

השרופים שיש כל הזמןשלנו היא מאוד קהילתית. בתמונה הזו רואים כלניות בתוך השדות את המקום הזה שבו אנחנו מבקשים כן לראות קצת אופטימיותלידינו. בעיניי, היא מייצגת

וחוזק על רקע הקשיים שהאזור שלנו חווה. הרבה פתולוגיהאורלי מסמנת לי ולכן לא אתמקד בסטטיסטיקות, אבל יש בהחלט

באזור שלנו פסיכולוגית, נפשית. "חוסן". פרופ' שמענו לא דיבר על התאוששות מהירה,מעט את המילה קמחי

יכולת נפשית של גמישות. כן לפגוש את המקומותואנחנו מתייחסים לזה כאל איזושהי יציב ובטוח.מגיעים, ובכל זאת היכולת שלי לחזור בחזרה למקום שהוא הקשים כי הם

שכולם פה שמעו את המילה,האמצעי שאנחנו משתמשים בו הוא המיינדפולנס. אני בטוחה נעשיתאפילו מתרגל. אנחנו מדברים על טכניקה של אימון מנטלי שרובה ואולי חלק מכם

לטפח את היכולת שלנובאמצעות מדיטציה, אבל גם תרגילים אחרים, שמאפשרת לנו איכות של קבלה, איכות של חוסר שיפוטיותלהיות בתשומת לב למה שקורה ברגע הזה, עם

או אחרת, אבל אנחנו יכולים לאמןת. זה משהו שנמצא אצל כולנו במידה כזו וחוסר תגובתיו שנעשה סביבהזו, והיא יכולת שאנחנו יודעים היום, עם המון מחקר ולטפח את היכולת

על רווחה נפשית, חוסן, התמודדות עםההתערבויות של מיינדפולנס, כאפקט מאוד גדול מגורמים שונים וכו'.לחצים

אנחנו שהקמנו מיינדפולנס במרכז הפסיכולוגי בשירות שלנו העבודה במסגרת י קהלים, כולל קהל מבוגרים, וחלק מהעבודה המקודשתמציעים התערבויות שונות לכל מינ

עושים בגני הילדים. זאתשלנו, וזו זכות באמת גדולה שנפלה בחלקנו, היא עבודה שאנחנו בגילאי ארבע, חמש ושש, מתרגליםד צעירים, ילדים אומרת, כבר מגילאים מאוד מאו

מאוד מאוד מקצועיים,בדרכים שונות שהן כמובן מותאמות. אנשי טיפול וחינוך מיינדפולנס שלנו, הם אלה שמעבירים את הפעילויות האלה.ע לאוכלוסייה גדולה רגישות מאוד ם

ליוותה והיא היום תציג את לשמחתנו, ענת תוצאותאותנו שנתיים של עבודה במחקר, המחקר הזה.

ענת אטיה מלכי: אני מלכי, אטיה ענת רבה. שמי רציתיתודה בתחום המיינדפולנס. דוקטורנטית

אתמחקר כמותני במשך שנתיים באזור העוטף שבוחן להציג בפניכם את המחקר. ערכתי על ילדים בגיל הרך באזורההשפעה של התערבות מסוג מיינדפולנס, תרגול קשב וקשיבות,

מדדים היו המצויים המדדים חוסן.העוטף. ומדדי התנהגותיים רגשיים קוגניטיביים, הנושא הזה לפני ואחרי גלי טרור, את כמות הסימפטומים של פוסטמבחינתנו, בחנו את

טראומה.ילדים כשחלקם חולקו לקבוצת 405המחקר עצמו כלל ניסוי אשר קיבלו סדנת

יש לצייןקשב וקשיבות, וקבוצת ביקורת פעילה שקיבלה סדנה אחרת מתוכניות החוסן. גם היא נחקרה בעבר ונמצאה יעילה.שהתוכנית הנוספת

הילדים, הגננות וההורים. הילדים נבדקו באופןהבדיקות היו מקיפות והן כללו את על כל אחד מהילדיםמחשב בתפקודי קשב וזיכרון. הגננות תושאלו אחת אחת אישי על גבי

התנהלות חברתית, תסמיני פוסט טראומה. לבסוף, ההורים גם כןבגן לנושא ויסות רגשי, על מדדי קשב, כוחות וקשיים, ויסות רגשי, התנהלותתושאלו על ידי שאלונים לפני ואחרי

חברתית ותסמיני פוסט טראומה. הנתונים הסטטיסטיים, וכולם מובהקים בגרפים, כן חשוב לי לשתףלפני שאציג את

בהרבהשבספרות המחקרית ידוע כי ילדים בחשיפה לטרור מתמשך מציגים הנמכה אתכם הזה. במחקר ראיתי דומה דבר זמן. לאורך קבוצתמהתפקודים ילדי של הורים אכן,

דיווחו שנה לאחר הסדנא שילדיהם קיבלו, על עלייה בקשיי הקשב, על עלייההביקורת וזה בבעיות והתנהלות חברתית, רגשי ויסות ביכולת וירידה בשונה מקבוצתההתנהגות,

ניכר גם בתפקודי הילדים שנבדקוהניסוי שאותה בחנו גם כן. הפער הזה בתפקודי הקשב זמן תגובה ממוצע קצר יותר ומדד אימפולסיביות הצביע על CPTIאחד אחד במחשב, וה-

יותר ומדויקים יותר.נמוך יותר בקרב קבוצת הניסוי. דהיינו, הילדים היו מהירים יותר, זריזים טובים יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת. בנוסף, תפקודי הזיכרון השמיעתי שלהם היו

19

הפריפריה במרכז – כנס מרכז המחקר והמידע של הכנסתעל ביטחון והתיישבות בפריפריה

03/12/2019

בוויסות רגשי והתנהלות חברתית, גםבנוסף, בדומה להורים אשר דיווחו על שיפור קבוצת הביקורת.צת הניסוי דיווחו על שיפור לאחר גל טרור לעומת הגננות של ילדי קבו

- אחר גללפני ואחרי לבסוף, תסמיני פוסט הטראומה אשר נשאלו על-ידי הגננות ובהשוואהשקבוצת הביקורת הפגינה הרבה מאוד תסמינים באופן מובהק, הטרור ראינו

שעברו את סדנת קשבלקבוצת הניסוי אשר הפגינה עלייה מאוד מתונה. משמע, הילדים הפגינו חוסן מסוים לאחר גל טרור. וקשיבות מסוג מיינדפולנס כן

ק"מ מהגבול, וגני קבוצת הניסוי6בממוצע במרחק של כ-גני קבוצת הביקורת היו יש השפעה מכרעת על איכות החיים של ק"מ, מה שאומר שעל זה 1.6במרחק ממוצע של

הפעילות הרוחשת של צה"ל גם שם.– חשיפה לנפילות, חשיפה לאזעקות, ירי וכל הילדים שונהעוז, כפר עזה, מפלסים שנמצאים מאוד מאוד לגדר, נחשפו באופן קיבוצים כמו: נחל

הפגינה יותר תסמיני פוסטמקבוצת הביקורת, ועדיין התמונה היא כזו שקבוצת הביקורת טראומה מקבוצת הניסוי.

בקרב ילדים בגיל הרך באזור עוטף עזה בהשוואה לתוכניתלסיכום, תרגול קשיבות ויסות רגשיתאחרת שהועברה בגנים הראתה עלייה בתפקודי קשב וזיכרון, עלייה ביכולת

מכולם, את החוסן הנפשי של הילדים. תודה. ויכולת חברתית, ולבסוף, ואולי החשוב אלמגור לוטן: אורלי

תודה רבה.ברי הכנסת, בבקשה.ח

אלון שוסטר )כחול לבן(: הגילוי הנאות, אחת מהנשים באחת התמונות היא זוגתי לחיים, ואניקודם כל, למען

מנסה להבין מה זה מיינדפולנס. לא אחרת, נקודה להדגיש רוצה הילדיםאני חיזוק של הגדולה החשיבות את

והמבוגרים, אלא את העובדה שמה שאנחנו מזהים כאן זה קבוצת אנשים מקצועיים, מרכזבארץ, אפשר להתבונן מקום מרכזים בכל להיות יכול זה הזה, עלפסיכולוגי בהקשר

מכללת ספיר שפועלת באזור וארגונים נוספים, והנה אנחנו רואים פה את חיזוק הרכיבים החזקים, את חיזוק המשאבים המקומיים ואת ניבוי יכולת החוסן, בין השאר, על ידי השאלה

מתמקד ביכולות העצמיות שלך,האם אתה מתמקד בחיזוק החוזקות שלך, האם אתה בתחושת המסוגלים, והאוטונומיה של הקהילה. זה, בין היתר, אחד התוצאים המבורכים של

הפעילות שלכם. מרק איפראימוב )ישראל ביתנו(:

שוב, אני מכיר היטב את השירות הפסיכולוגי מההתעסקות היום יומית שלי, ואני שמח לדצמבר10להיות אחד מאלו שמאוד עמלו שכן יקום אצלנו מרכז להורות עם יפית. ב-

אילן, ואני מקווה מאוד שיגיעו. הזמנתי את אלון שוסטר )כחול לבן(:

לכנס שאנחנו עושים על עוטף עזה בעוד שבוע.promotionזה מרק איפראימוב )ישראל ביתנו(:

, תבואו. השאלה שלי היא אחרת. הורים לא יגיעו למיינדפולנס, קשה מאוד לגייסכן כבר מודעות אבל היא לא מספיק חזקה, במיוחדאותם לסדנאות פסיכולוגיות. יש היום

יומית. יש לכם כלים. היום כל ביתכשאנחנו נפגשים עם הורים שמתעסקים עם הישרדות יום כךספר מקבל מספר שעות מסוים ומעורבות. האם אתם כן מספיק יכולים להכניס את זה

שזה יהיה מובנה במערכת הלימודים? האם זה נכנס, כן או לא? זה מה שחשוב.

20

הפריפריה במרכז – כנס מרכז המחקר והמידע של הכנסתעל ביטחון והתיישבות בפריפריה

03/12/2019

ד"ר קרן ריינר נוי: שקורה שם הוא שזה דווקא דרךקודם כל, אתה מאוד מאוד צודק. הדבר היפה

על הילדים עובר משהו מאוד משמעותי והם מביאיםהילדים מחלחל אל ההורים העסוקים. זה הביתה. יצא לי לשמוע על אימא שהגיעה לסדנא שאנחנו כן מציעיםאת לא פעם

ואמרה לי: רגע,למבוגרים, שאומרת: הילדה תפסה אותי יום אחד כשהייתי עסוקה בטירוף את ההורים. בת חמש אומרת את זה לאימא שלה. זה מעיר אימא. תנשמי רגע. ילדה

יכולה לספר בשמחה שכשאנחנו נכנסים לגנים ולבתי ספר אנחנודבר נוסף, אני ההורים, והטכניקה שלנו למשוך אותם היא בכך שאנחנובהכרח לוקחים בחשבון גם את

הילדים.להם פעילויות משותפות עם הילדים שלהם. הם מחויבים להגיע בשביל מציעים משהו, ואנחנו רואים איך זה הדבר הזה הולך ומידבק. קורה שם

מרק איפראימוב )ישראל ביתנו(: קודם כל, ישר כוח לכל חברי הפנל פה ותודה רבה ברמה האישית. יש לנו אנשי

דגולים לראותמקצוע מדהים וזה האזור, תושבת גם שאת אמרת את שלנו. באזור אני יודע שלפחות ראש העיר שלנו מאוד מאוד נותן לזהשהמחויבות שלהם היא בכל מצב.

אם המחקר הזה קיים והוא הוכיח את עצמו, מחר זה יכול ללכתמקום, וגם בשער הנגב. פרופ' שאול קמחי דיבר על החוסן, כדאי להגיע לעוטף עזה לבתי הספר. ולשדרות. זה

פשוט מדהים ללמוד ולראות כיצד מורים, מנהלים, שירות פסיכולוגי, מרכז חוסן, משתפיםוזה למעשה החוזק שלנו. אם אנחנו מרגישים שישנה קצת עזיבה מצד המדינה פעולה, והממשלה, הרי שישנו משהו אחד והוא התושבים. זה כוח אזרחי ברמה שלא ראיתי בערים

ישר כוח.אחרות. פרופ' שאול קמחי:

יש הסכמה בין חוקרים בעולם שבמקרי אסון, אפרופו רעידת אדמה, או מלחמה כוללת, הדרך היעילה ביותר שאליה צריך הרבה להתכונן, היא דרך החוסן הקהילתי - לא כי

אנחנו יכולים להגיע להרבה מאוד אנשים. אתם עושים דברהוא יותר חשוב, אלא כי כך אלפי הרוגים ופצועים זה לא מספיק.נפלא, אבל כשחס וחלילה תהיה רעידת אדמה עם

זה, התערבויות ברמה והרבה ארצות מדברות על ובראשונה, לכן, צריך לתכנן, בראש הקהילתית.

אורלי אלמגור לוטן:תודה.

למחקרישלנו היא של ד"ר מאיר אלרן וד"ר כרמית פדן מהמכון ההצגה האחרונה יישוביםביטחון לאומי בנושא: הפריפריה הגיאוגרפית של ישראל מול איומים ביטחוניים -

בחנו שישה יישובים בעוטף בעלי מאפייני קהילהבעוטף עזה כמקרה בוחן. למעשה, הם הקהילות. לבחון מה הם המרכיבים המסייעים לחיזוק החוסן החברתי של שונים על מנת

אחת המסקנות שלכם היא מה אפשר לקחת מהיישובים שלכם למקומות אחרים.האם אפשר באמת לעשות משהו כזה?

ד"ר כרמית פדן:

אפשר, ואסיים עם זה. להגיד תודה למה שהיה לפניי כי אני חושבת ששני הדיוניםודם כל, אני כן רוצה ק

שהיו כאן בין לבין ההצגות הכינו לי את ההרצאה כי על זה בדיוק אני הולכת לדבר. ואנוכי עסקנו בו, שעסק בחוסן החברתיג בפניכם בקצרה מחקר שד"ר אלרן אצי

ביישובים בעוטף עזה. במחקר הנוכחי בדקנו שישה ישובים שמייצגים קהילות שונות בעוטף: עוז, ושני קיבוציםהקהילה הראשונה היא העיר שדרות, שני קיבוצים חילונים: נירים ונחל

21

הפריפריה במרכז – כנס מרכז המחקר והמידע של הכנסתעל ביטחון והתיישבות בפריפריה

03/12/2019מהיישובים האלה נתיב העשרה. חלק מושב חילוני אחד, ומושב וסעד, עלומים דתיים: לציין חשוב גדר. כצמודי מוגדרים האחרים מהיישובים וחלק גדר, כסמוכי מוגדרים

ק"מ מגדר הגבול בין ישראל לרצועת עזה. זאת4שהמשותף לכולם הוא היותם מרוחקים אומרת, מדובר בהחלט על הפריפריה הגיאוגרפית של מדינת ישראל.

כמו היישובים בעוטף עזה,אחת הסוגיות המהותיות ביותר עבור תושבי הפריפריה, מאיומים כתוצאה שנובעים חירום, מצבי חירום, עם להתמודד שלהם לצורך נוגעת

וכולנו מכירים, ירי תלול מסלול, חדירותביטחוניים. אנחנו מדברים על איומים כמו כמובן, זו המציאות2018ליישובים, מנהרות התקפיות, ומאפריל ועפיפוני תבערה. גם בלונים

שנים האחרונות היישובים בעוטף עזה, גם במהלך אותם סבבי 20שממנה סובלים כמעט ב- לחימה במירכאות או סבבי אלימות, אבל לא רק בסבבים הללו. האיומים הללו מציגיםוייחודי עבור האוכלוסייה שמתגוררת באזור הזה, ולכן הופכים את אתגר מאוד משמעותי

מדינתחברתי לשאלה מהותית וקריטית מאוד בסדר היום הלאומי של השאלה של חוסן ישראל.

ניסינו לבדוק מה הם המרכיביםפי שנאמר קודם בהצגה, במחקר הזה באמת כ את החוסן החברתי שלהם ועל יד כך להתמודדשמסייעים לקהילות ביישובים הללו לחזק

טוב יותר עם מצבי החירום. בדומה לפרופ' קמחי, גם אני רוצה להגדיר את המושג "חוסן" שיש בו שימוש יתר, אבל לנו חשוב להגדיר כי אני רוצה בדיוק שכולנו נבין למהכי זה מושג

אנחנו מתכוונים כשאנחנו מדברים על חוסן כי אני לא באה מהמקום הפסיכולוגי ואני לאהפסיכולוגי. באה לחוסן מהמקום

להיות פרט, קבוצה אוחוסן חברתי מתייחס למידת היכולת של המערכת, וזה יכול כמומידי אדם כמו מלחמות וטרור, או מידי הטבע ארגון, לפעול בגמישות לנוכח הפרעה

שומרתרעידות אדמה שראינו, ולחזור לתפקוד תקין, ואפילו לתפקוד משופר, כשהמערכת על משימותיה וערכיה המרכזיים.

שראינו כאן מדברים על שלושה מאפיינים עיקריים: עלזאת אומרת, עיקרי ההגדרה שיכוללהתמודד עם ההפרעה, על איזשהו שינוי שמתרחש בעקבות ההפרעה הזו יכולת

הצורך בהסתגלות. זאת אומרת, אםלהביא כמובן גם לנסיגה תפקודית של המערכת, ועל תקין או לתפקוד משופר, אני מסתגלת למצב שקרה בעקבות ההפרעהאני חוזרת לתפקוד

נקודת המבט התפקודית.ואני מסתגלת לזה מחדש. זאת אומרת, עיקר הדגש שלי כאן הוא אני לא אומרת שלא, אבלשוב, אני לא מדברת על השפעות פסיכולוגיות שהן קיימות,

במסגרת הזו לא אדבר עליהן.

מסכים הקיבוציםבניתוח שבדקנו: השונים שהיישובים להגיד יכולה אני ממש הדתיים, יחסי.החילוניים, באופן וגבוה דומה חברתי חוסן הפגינו כולם והעיר, המושב

ישובים שסובלים הרבההשאלה כמובן איך זה ייתכן, שוב, בעקבות זה שאנחנו מדברים על מאוד שנים מאותם איומים ביטחוניים.

לשני מרכיבים עיקרייםהמחקר הוא ארוך וגדול ומפאת חוסר הזמן אקצר ואתייחס עליו הוא ההון החברתי ביישובים הללו,שהוזכרו כאן בדיונים: הדבר הראשון שארצה לדבר

מרכיב המנהיגות. לגבי הון חברתי - ראינו במחקר שאחד המרכיביםוהמרכיב הנוסף הוא משפחות וקהילות,שאני יכולה להגדיר אותו כמרכיב שבונה חוסן משמעותי עבור פרטים,

להון חברתי, אני מדברת על הרשתות החברתיותהיה נושא ההון החברתי. כשאני מתייחסת והאנכיים בין הפרטים ובין קבוצות שמאפשרים להם בסופו שלועל ההקשרים האופקיים

להתמודד עםלשתף פעולה ביניהם ותורמים ליכולת של פרטים, משפחות וקהילות דבר מצבי חירום.

המושב והקיבוצים, הזכירו הרבה מאוד אתאיך זה בא לידי ביטוי? ביישובים הקטנים, לדוגמה,ד ככזו שמספקת להם תעצומות נפש כדי להתמודד עם מצב החירום. חוויית הביח

הוא: לדאוג לעצמנו להיותבנתיב העשרה דיברו על כך שהפתרון מבחינתם לשעת החירום פעם ביחד. בקיבוצים אף אנשים ואמרו: באופן אחר מעט זה את הגדירו לאאחרים

האלה, ואלו שלא הבאתימרגישים לבד, התחושה היא שלכל אחד מקום. דרך הציטוטים שיש סולידריות, מחויבות וערבות הדדית בין התושבים בקהילה.לכאן, התושבים רצו לציין

ליישוב את הייחודיות שלו,אפילו סימנו את אותו ביחד שאני מדברת עליו כמשהו שמקנה הם . הכוח שלנו, זה מה שהופך את הקהילה שלנו לייחודיתכמו רוצים לומר: זה מקור

22

הפריפריה במרכז – כנס מרכז המחקר והמידע של הכנסתעל ביטחון והתיישבות בפריפריה

03/12/2019

פעילויות והתכנסויות חברתיותחברתי בא לידי ביטוי גם בדרכים שונות, דרך ותו הון אביניהם. שנערכו ביישובים, ושוב חזרו וחיזקו את הקשרים

החגים בי חגיגת נושא את במיוחד ציינו שבחנו הדתיים משותפת,ישובים בצורה תרבות, ערבי סרט, ארוחותהתכנסויות בבתי הכנסת. ביישובים החילוניים דיברו על ערבי

שוב את הקשר ביןפעילויות קהילתיות שמסמנות משותפות. זאת אומרת, ציינו את אותן ומחזקות אותו. היו גם קיבוצים שעברו כל מיני וחוזרות ודווקאאנשים תהליכי הפרטה,

הכוח של היישוב הקהילתי הואהמצב הביטחוני והאיומים הביטחוניים חזרו והזכירו שסוד עטרה ליושנה במובן של אותן פעילויות חברתיות. דווקא בחיבורים, ולכן הם החזירו

בשדרות בתקופות החירום ראינו בא לידיהדבר המעניין הוא שאת ההון החברתי של שני מערכי התנדבות עיקריים, שוב מבין תושבי הקהילה. זאת אומרת,ביטוי בהקמה

שמצאנו בשדרות. אני שמהאנחנו רואים כאן התארגנויות של בני המקום, וזה מקור החוזק העיקריות שלנו, גם מתוך המחקר,ממש דגש חזק ומציינת את זה כי אחת המסקנות על זה

להעתיקהיא לא דבר של העתק-הדבק, והיא לא איזשהו מבנה שאפשר היא שחוסן חברתי וכל קבוצה והתארגנות חברתיתממקום למקום ולבנות אותו באותו אופן, אלא כל יישוב

לה ולהישען על מקורות העוצמה הפנימיים שלה, ובהתאםיכולה לקחת את מה שמתאים את הפעילויות שבונות את החוסן שלה. לכך לבנות

ולדבר על מערך המתנדבים שקם בעיר הזו מבין תושביני רוצה לחזור לשדרות א מערך בני הנוער, והשניראינו שני מערכים מאוד משמעותיים: המערך ראשון הוא הקהילה.

ספר לכם קצת על שני המערכים הללו. מבחינתאמבוגרות מתנדבות. הוא מערך של נשים חלק גדולנוער.קבוצת בני הנוער, ראינו שהיא בעיקר הורכבה מנערים ונערות מתנועות

הצעירים בשדרות, מרכז דורות, שסימן לעצמו מטרהמבני הנוער הללו הופעלו על ידי מרכז אוכלוסיית הצעירים בעיר. אוכלוסיית הצעירים בעיר התחזקה דרך ההירתמותלחזק את

ראינו שאותם בנישלה בתקופת החירום לטובת בני הקהילה האחרים ולטובת בני המקום. ביקרו אפילו את המבוגרים בעיר, ועל ידינוער ארגנו פעילויות חברתיות שונות עבור הילדים,

מזון, תרופות.מיפוי של מצבם של אותם מבוגרים וראו למי צריך לספק כך עשו גם איזשהו שלטי חוצות עם מסרים מחזקים בעיר, הם הדפיסוהיו גם פעולות יותר סימבוליות. הם תלו

שהנוכחות של אותםעליהן מסר מחזק. באופן כללי, חשוב לציין בהקשרים הללו חולצות זמן שבו המרחב הציבורי נוטהנערים ונערות במרחב הציבורי, ובמיוחד בזמן חירום שהוא

את התושבים וסייעה בסופו של דבר לרומם את הרוח שלהם.להתרוקן, עודדה מאוד בני נוער ששייכיםשרוכזו על-ידי מרכז דורות, יש גם בשדרות מלבד הצעירים הללו

מדור לדור. יש עמותות נוספות שפועלותלהתארגנויות אחרות כמו: עמותת גוונים, עמותת שח"ף שמפעילה בעיר את פרויקט הקהילות המשימתיות. בדומהבעיר כמו עמותת קרן

ומצד שני, אלו שבאיםכאן קודם, מצד אחד, יש לנו בנייה של גרעינים מקומיים, לדיון שהיה ואחרים.

כמו גם של קבוצת הנשים שתיכף אדבר עליה, ההתארגנויות האלה של בני הנוער, שאפשר למצוא גם התארגנויות עלנבנו על בסיס קהילתי. חבר הכנסת איפראימוב אמר

בני ובנותהתארגנויות של קבוצת הקווקזים בעיר וכמו התארגנות נוספת של בסיס אתני כמו מזמינים את תושבי השכונה האחריםהקהילה האתיופית, עדיין גם בהתארגנויות הללו תמיד

פעלה בצורה מאוד אינטנסיבית בתקופות החירום. הןלהצטרף לפעולות. גם קבוצת הנשים ולחיילים שהגיעו, עזרו לחבר אתפעלו המון במתנ"סים, הגישו מזון לתושבים מקומיים

כמרכז קהילתיהילדים ולשבץ אותם בתוך הפעילויות. ראינו שהמתנ"ס הצליח לבנות עצמו ודה אינטנסיבית בתקופת השגרה, ולכן אפשר להגידאמיתי. עוד קודם לכן הוא עשה עב

שבתקופת השגרה אתהים שזה בית לגבי המתנ"ס, כך הם אמרו לנו. ברגע שאנשים מרגיש אז כמובן שבאופן כמעט אוטומטי זהומרגיש שהמרכז הקהילתי באמת מהווה עבורך בית

בתקופת החירום.המקום אליו תלך גם בני הנוער ושל הנשים היאחשוב להגיד שבה בעת שהפעילות ההתנדבותית הזו של

, כימחזקת אותם עצמם, וזה עניין מאוד מאוד חשובמחזקת ותורמת לקהילה, היא גם גם מרגיש שזה מעצים אותו חזרה. ברגע שלכל אחד בקהילה יש תפקיד אז הוא

23

הפריפריה במרכז – כנס מרכז המחקר והמידע של הכנסתעל ביטחון והתיישבות בפריפריה

03/12/2019 יזמותן הן היו עובדות ודרך הפעילויות שאותן התארגנויות והעמותות הללו שבחסוה

שהיהומדגישות את העוצמה שיש לקהילתיות. חבר הכנסת איפראימוב בקהילה, מראות מצב החירום, וזה אכן מה שקרה.סגן ראש העיר שדרות אמר: הקהילתיות ניצחה את

את העירייה בקידום הפעילויות בונות החוסן, כמוהיו שנים שהעמותות הללו החליפו ופעלו קודם, שדרות,שאמרת העיר ראש דוידי אלון מהעירייה. ונבדל עצמאי באופן

הקשור לחוסןשלושה חודשים לפני צוק איתן, ושהוביל מהלך ארכימדי בעיר בכלשהתמנה את המצב והכניס את העמותות הללו לתוךהחברתי שהתלווה לשגשוג העיר שדרות, שינה

מתי שישצמח וגדל בגרעין התורני בשדרות והוא הבין את הכוח העוצהעירייה. אלון דוידי ולאותם מערכי התנדבות שקיימים בתוך לכן, בשילוב שללהתארגנויות הללו הקהילה.

הוא העירייה לתוך הללו אתההתארגנויות הפך הוא כל, קודם דברים: מספר עשה לכאלו שמזוהות עם העירייה. זאת אומרת, מאותו רגע כל פעולה שלההתארגנויות הללו

מובילה. במידה רבה אפשראותה התארגנות מזוהה עם המיזמים הקהילתיים שהעירייה שלהן כי מה שלא תואם את הרוח של הנהגת העירייהלומר שהוא גם שולט על הפעילויות

ובניית מערכי ההתנדבות הללו של הנשים ושללא מתרחש. באמצעות שיתוף התושבים ם פעילים בהובלת הקהילה בזמניהצעירים וכו', הוא הפך את התושבים המקומיים לשותפי

שלה. אני אצטט את אלון דוידי: שותפות היא לזהות מיחירום, וכמובן בבניית החוסן החברתי הם האלמנטים שיכולים להשפיע ולחולל חוסן בקהילה. כדי לעשות זאת צריך לזהות את

לא כדי לסמן אותםהמרכיבים המנהיגותיים בעיר, לחירום אלא כדי לתרגל אותם רק את הגבאים בבתי הכנסת. כשותפים בתהליך בניית החוסן החברתי. כדוגמה לכך הוא ציין

החברה האזרחית ואת הקבוצות החברתיות האחרותלמעשה, דוידי לקח את ארגוני מפתח. שפעלו כקהלי שלנו המחקרית בשפה אותן וסימן שדרות, בעיר זאתופועלות

לחוסן החברתי ולבניית החוסןאומרת, הוא רתם את המעורבות החברתית שלהם כדי לסייע החברתי של הקהילה.

נותר לי אל עושה כדיזמן לדבר קצת על האופן שבו המנהיגות פועלת ומה היא לקדם את החוסן החברתי אף על פי שמדובר במרכיב חשוב.

קודם כל,לסכם ולומר שלושה דברים עיקריים: אפרופו שאלתך קודם, אני כן רוצה תי איך המעורבות של הפרטים וקבוצות מבניתיארתי כאן פעולות של מטה-מעלה והראי

להיערכות שוב, מתוך היישוב עצמו ולא מבחוץ, וזה חשוב לצורך העניין, מסייעות הקהילה, ולקדם את החוסןלחירום, מסייעות בעת החירום, ובסופו של דבר גם תורמות מאוד לחזק

החברתי של הקהילה. היא מחזקת את תחושת המסוגלות של בני הקהילה. הרבה פעמיםיכולים לנהל את עצמנו בעצמנו, להשתמש במקורותאני נוטה לקרוא לזה: איך אנחנו

העוצמה הפנימיים שלנו כדי לחזק את החוסן החברתי שלנו. בסופו של דבר, גם תורמת לתחושת השליטה שיש לתושבים על מהלך חייהם, וזה גורם מאוד מאוד חשוב כשאנחנו

מדברים על מצבי חירום.נוסף, אני חושבת שחשוב ינוהלו לא רקדבר מאוד שתהליכי בניית חוסן חברתי

בפעולה אומרת, זאת מוכוונים מלמעלה למטה. יגובו במהלכים מלמטה למעלה אלא ותומכת של המוסדות המדינתיים שיכולים גם להעניק את האמצעים הדרושיםמאורגנת

לצורך ההתגוננות, החל באמצעים פיזיים כמו מיגון או בתקציבים אחרים, וכך יסייעו בסופושל דבר לבנות את החוסן.

לתושבים וגםחשוב לציין שפעולה מאורגנת מלמעלה משדרת מסר של עוצמה גם ,לקהילות ומעניקה להם תחושה מאוד מאוד נדרשת עבור אותם אזרחים שהם לא זנוחים

עלושהדאגה לביטחונם לא יורדת מסדר היום של מקבלי ההחלטות ושהם כל הזמן עמלים ביטחונם ושלומם. לכן, גורמי ממשל מדינתיים הם מכפיל כוח משמעותי בהקשר הזה של התמודדות עם חירום. אני חושבת שבמקרה של עוטף עזה אנחנו רואים איך הפעולה הזו גם של מלמעלה למטה והתמיכה הזאת שהם נותנים באופן הדדי היא דוגמה טובה לאופן שבו

ולפעמים גם חברתית, שיכולים להיות לה נתוני פתיחה נמוכים, ועייןגם פריפריה גיאוגרפית, ערך שדרות, יכולה לשמש מודל צמיחה ושגשוג על אף ולמרות הקושי, רק ובהינתן שילוב

כוחות של מעלה ומטה. אורלי אלמגור לוטן:

24

הפריפריה במרכז – כנס מרכז המחקר והמידע של הכנסתעל ביטחון והתיישבות בפריפריה

03/12/2019

רבה.תודה חבר הכנסת יוגב.תודה רבה,

אמרת שהמדינה יכולה לשמש כמכפיל כוח של האוכלוסייה, ואני תוהה האם זה נכון, והאם זה לא אמור להיות ההיפך, כלומר, שהאוכלוסייה תהיה מכפיל הכוח של המדיניות

המילים היתה מכוונת.שהמדינה קובעת ומכתיבה. אני תוהה אם בחירת ד"ר כרמית פדן:

זה כן היה מכוון, ולא מכוון. קודם כל, אני כן מדברת על מצב שבו יש שילוב בין שני הכוחות, אבל המסגור של חוסן נחשב כגורם יותר רך, והיכולת של התושבים להתפנות

כל מיגון, יש מקלט, יש מרחב מוגן.חלקים רכים יכולה להתקיים ברגע שיש קודם לאותם האמצעים הפיזיים, דעתי יכלה לנוח, ואז אני יכולה להתפנות לחלקיםברגע שיש לי את

ואחרות שמוענקות, למשל,רכים, לחזק את החוסן החברתי, להתעסק בסדנאות כאלו תושבים לאאבל אם אין מיגון ואם אין אמצעי הגנה פיזיים, הבמרכזי החוסן לתושבים.

יכולים להתפנות לחלקים האחרים. מרק איפראימוב )ישראל ביתנו(:

הראשונה באמת שבה עברו על הדברים בצורה מפורטת.למיטב זכרוני, זוהי הפעם ופה פתאום נכנסתם ממש לפרטי פרטים בשאלה, בדרך כלל זה משהו שחסום ולא מוכר

איך החוסן פועל. יתרה מזאת, זה כן מגיע מלמעלה. כלומר, מנהיגות חברתית נכנסת. למשל, ראש העיר, ואלון היה ראש העיר והוא יכול להוסיף. אני זוכר את התקופות האחרות שבהן היה רק מצב של מלמטה למעלה, ועדיין תמיד היתה תחושה שמשהו לא תקין, משהו

והואשמקבלים תנופה חזקה מלמעלה, כשראש העיר אוסף מסביבו את כולם לא הולך. כ מארגן את כולם למרות הקושי, כולל את החברה האזרחית, וקודם כל את הרשות, זה

מורגש בשטח, כולם הופכים להיות חלק. אנימדהים איך זה משנה פנימית את התושבים. זה אחד מהאנשים שייסד את מרכז דורות בזמנו, וגם מדור לדור. הקבוצות פתאום הפכו להיות

והכול מגיע מלמעלה למטה.רלוונטיות לרשות. אלו לא שני דברים שפועלים בנפרד, כלומר, יש ראש רשות שמקבל את כולם ונותן משימות. החברה האזרחית היא שמפעילה,

את התחושה הפנימית של העיר. העיראבל זה נעשה בהובלת העירייה. זה שינה מהותית שבה המנהיגות הובילה ונתנה תחושת ביטחון לתושבים. התושבים החלוהפכה להיות עיר

לפנות לראש העיר. בצוק איתן הבנו שאין ברירה והמערכת מתמשכת ואז התושבים פנו בבקשה להשארת חיילים. ראש העיר פנה כדי שהחיילים יישארו, וזה נתן מענה פסיכוסומטי

ביטחון.ותחושת באמת, ישר כוח. אני עכשיו נזכר שישבנו על זה, וסוף סוף רואים את הפעילויות הסמויות. צריך לתת לאנשים פידבקים שהם גם כן קיימים. מה שקרה בשדרות הוא דבר

מצב הפוך. מספרםמדהים מבחינתי. התושבים היו אמורים לא להיות בעיר, אבל קרה ישרגדול. משדרות תצא תורה. יש המון מיזמים יפים שיצאו וחבל שפחות מדברים על זה.

הזה. תודה רבה, נהניתי. כוח על זה שפתחתם כמעט את רוב הדברים במושב אורלי אלמגור לוטן:

תודה רבה.

אלון שוסטר )כחול לבן(: וגם במועצות האזוריות, תחתאני רוצה לומר מילה לגבי היכולת שלנו, בשדרות

אומרים עלייה דמוגרפית, להתייצב כלכלית. בסוציו-אקונומיהמציאות המיוחדת, לצמוח וראשי הרשויות לא אוהבים.

אורלי אלמגור לוטן:

פחות תקציבים.

25

הפריפריה במרכז – כנס מרכז המחקר והמידע של הכנסתעל ביטחון והתיישבות בפריפריה

03/12/2019

אלון שוסטר )כחול לבן(:

זה הצלחה מירכאות, אבללכאורה ובלי אוכלוסייה חזקה, במירכאות מגיעה כי כסף, ומקבלים תושבים יותר מדיי אסרטיביים לפעמים. זה קרה. בפריפריהמקבלים פחות

כלכלי של הקיבוץאו במרחב הכפרי זה כלל תקופת ההתייצבות מול המשבר החברתי או שהיה צריך להתאים את עצמו לשינויים הגדולים. המושב עשה את זה קודם.

אנחנו אומרים את זה לעצמנו היא אולי יותר קשורה למושב בנושאהשאלה כיצד הוא באופן חד משמעי שהמשבר שהכרנו רוצה לקבוע אני משבר קשה.התקשורת.

בגלל90הוא היה הרבה יותר קשה בשנות ה-מבחינה עובדתית, לפחות במרחב הכפרי, - קריסת הסדר הקודם בקיבוץ, ונדרש דור שלםההיבטים החברתיים, כלכליים, אידיאולוגים

זה, כמוכדי להתעשת, להתאושש. הצלחנו לעשות את זה. באזור שלנו הצלחנו לבצע את הנוספים. שנעשה בשאר הארץ, אבל תחת האילוצים הביטחוניים

המקומית. נכון שהיו הנהגותכאן אני רוצה לחזק את מי שלא מוכן לוותר להנהגה אבל ומסורות, ואוהבות מחויבות שלישייםאחרות למגזרים השדה את הפקירו כמעט

והם ממש לא חיזקו את השטח. זה צריך להיעשות עלשחלקם היו מניפולטיביים במהותם לפתור את כל הבעיות תמיד, ואניידי המנהיגות המקומית והממשלה. הממשלה לא יכולה

אולי לממשלה. אבל הממשלהזה בתור מי שיש לו מה לומר בהיבטים אסטרטגיים אומר את בתחומי המיגון הפיזי, בתחומי החומר, וגם הרוח. בסוףבוודאי עשתה המון כדי לאפשר לנו

ואנחנו מצליחיםאת מרכזי החוסן בבסיס תקציב, אבל לפחות זה קיים אצלנו אנחנו רוצים לעמוד באתגרים.

וכולכם דיברתם על זה, בין מי שזהו תפקידו והוא מקבל משכורתודאי שיש שילוב, הגישה הרפובליקנית של העם למען העם.כדי לעשות טוב לבני אדם לבין ההתנדבות, לבין

שמאוד אוהבת את זה. יש שלטון דו רבדי ואנחנובמרחב הכפרי יש קונסטרוקציה שלטונית יש שלטון מקומי עצמאי,500,000- 400,000בסיטואציה שבה ל- איש מה שלא קיים

להמציא את זה. אבל אפשר לאתר את הדרךבאופן פורמלי סטטוטורי בעיר, ואי אפשר קהילה.בדיוק כמו שנאמר כאן, לתפור את החליפה המתאימה לכל המקומית,

באשר לאפשרות להתפנות לתחומים הרכים, למשל, של החוסן לעומת מיגון - אני רוצה להתעקש. בראשית היה חוסן. זאת אומרת, בראשית צריך לעסוק ביחסים בין בני אדם, ולא משנה מה המציאות הפיזית אומרת, נלך לפרנקל והלאה. אנחנו לא אחראים על

שיש לנו בין האוזניים ועל היכולת שלנו לתקשרהמציאות הפיזית, אנחנו אחראים על מה ולעשות טוב ביחד. זה יעזור לנו במצבים יותר טובים ובמצבים פחות טובים.

ד"ר מאיר אלרן:

כפי שנושא החוסן תפס כפי ששמענו מכרמית בקיבוצים ובשדרות, למרותלשאלתך, ההבדלים הרבים ביניהם ובצורות שונות, כך גם מודל החוסן ששמענו היום יכול לתפוס בכל האזורים במדינת ישראל, ואני רוצה להדגיש בכל ישראל, כי כל ישראל נמצאת במצב של

ביטחוני, וכפי ששמענו קודם גם מהטבע.איום גם אורלי אלמגור לוטן:כל המגזרים?

ד"ר מאיר אלרן:

אחד בצורתו הייחודית לו. גם בשדרות בנו פאזל שלכל המגזרים, כל היישובים, כלוזה בסדר גמור. אבל תפיסת החוסן כתפיסה מובילה שמשמעותהכל מיני סידורי חוסן,

בהתחלה לעבוד על זה לפני האירוע מתוך הבנה שהיכולת שלנו להתמודד עם אירועים קשים צריכה להיות מתורגמת, מתוקצבת, מתארגנת ופעילה. צריך לזכור, החוסן לא נולד

כאן והוזכר בצפון, נולד הוא עזה, בגדהבעוטף וגם עזה עוטף ולטובה, להד, מולי המערבית, ביהודה ושומרון. זאת אומרת, זה קיים בכל מיני מקומות, אבל זה לא קיים,

26

הפריפריה במרכז – כנס מרכז המחקר והמידע של הכנסתעל ביטחון והתיישבות בפריפריה

03/12/2019 מקומותוצריך שיהיה קיים, לדעתי, כמודל עם יישומים שונים בכל המקומות בארץ שהם

מאוימים. לצערנו הרב, זה נכון לכל מדינת ישראל. פרופ' שאול קמחי:

ולא נדע להעריך את זה. צריך להוסיף שאם לא נחקור את זה, נדע על זה פחות

במדינת ישראל אין תקציבים מיועדים לכך.

אורלי אלמגור לוטן:אחת המטרות של המושב הזה היתה להביא את זה לחברי כנסת.

לקחתילהשאיר זמן לסיכום ולדיון, אבל לא השארתי זמן לסיכום ודיון. הייתי אמורה בהודעות לאורך כל הזמן הזה.לכם חצי שעה מארוחת הצהריים ונוזפים בי

הכנסת, ולאורחים. ודה רבה גם למציגים, לחברי תיש שם כיבוד לארוחת הצהריים. בשעהחוזרים עכשיו לרחבה של האודיטוריום.

באודיטוריום 14:15 מחדש ההתכנסות במרכז שנערך הסקר ממצאי את לשמוע כדי ייצוג הפריפריהבתקשורת ועכשיו יוצג. אחר כך יש רב שיח בנושא: המחקר והמידע ופורסם

בתקשורת.תודה רבה.

.13:45המושב ננעל בשעה

27