שלגיה ושבעת הגמדים

, פרויקט גמר באמנות, בית ספר על שם אנה פרנק, סאסא3.2008

בנימין הסנוט.המורה: אביבה המאירי.

שלגיה- הסיפור האמיתיבצעירותי אהבתי להאזין לסיפורי

אגדות ומעשיות על ממלכות

רחוקות ונסיכות במצוקה.

סיפורים אלו תמיד נגמרו בסוף

טוב כאשר הגיבור או הגיבורה

השיגו את כל מבוקשם למרות

הסכנות הרבות שהמכשפה או

היצור הרע רקחו בשבילם. אף

אגדה לא נשארה תלויה באוויר

ללא סוף ברור, כולן נסתיימו על

הצד הטוב ביותר.

חוויה נוספת משמעותית

בשבילי הייתה ללכת עם אבא

ואחי לנגרייה של הקיבוץ שאותה

אבי ניהל ועדיין מנהל. בנגרייה

שיחקנו בחומרים שונים ואבא

היה מכין לי ולאחי חרבות

ומשחקים מעץ למשחק. נהנו

לשבת לבלות באותה נגריה. )מתוך דף הרציונל של התלמיד(

מדינת ישראל תמיד

;נראתה לי כאגדה

באופן בו הוקמה,

בהתגברות על

אינסוף קשיים

וסכנות שארבו לה

ובחוזק האנשים

שפעלו לעבדה,

לשמרה ולהגן עליה.

כשגדלתי, מדינת

ישראל נראתה לי

יותר ויותר שונה

מהאגדות הרגילות.

בעיקר בשל העובדה

שהסוף הטוב של

האגדות אינו נראה

)מתוך דף כאן באופק.

הרציונל של התלמיד(

המדינה

הולכת

ומאבדת את

כל המאפיינים

שהפכו אותה

קסומה וטובה

ואנשיה

הולכים

ומאבדים

מכוחם

ומרגישותם

)מתוך למצבה.

דף הרציונל של

התלמיד(

אני דואג לעתידה של

המדינה, לא מאיזה גורם

חיצוני או מכשפה שתתן לה

תפוח מורעל, אלא משבעת

הגמדים, אזרחיה הנאמנים,

שלא שומרים עליה כיאות,

מזלזלים בחוקתה, בערכיה

המקוריים והופכים אדישים

)מתוך דף הרציונל של לעתידה.

התלמיד(

קישרתי בעבודתי בין

האגדה, הנגרייה, חלום

המדינה והתנפצותו.

האגדה שלנו אינה בשיאה,

אך גם לא בסופה, היא

יודעת עליות ומורדות, היא

זקוקה לליטוש נוסף כמו

כיסא ישן ואל לנו להתייאש

מרגל שבורה.בנימין הסנוט

צילום, ועריכת המצגת: תמר כרמי