רשלנות רפואית

7 ו- 6שעורים מס

לפקודת הנזיקין 36 ו- 35סעיפים ]נוסח חדש[

סימן ד': רשלנותרשלנות

עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או .35•לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח

יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות

— הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם

ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה.

חובה כלפי כל אדם מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, 35החובה האמורה בסעיף .36•

כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל

המפורשים באותו סעיף.

קופ"ח כללית 3264/96ע"א )עליון( נ' יפה פלד:

לא כל טעות במעשיו של הרופא או בשיקול •דעתו עולים כדי רשלנות. אי הצלחתו של

ניתוח או נזק שנגרם בעטיו אינם כשלעצמם מקימים חזקה או מסקנה של רשלנות

רפואית.

עמר קטינה נ' קופת 789/89ע"א חולים:

החוק אינו מטיל על רופא אחריות מוחלטת. •לא כל מקרה מזכה בפיצויים. רופא אינו

מבטח. הרופא אינו נוטל על עצמו אחריות לתוצאה, אלא רק לביצוע עבודתו ברמה

סבירה ונאותה בהתאם לידע המקצועי הקיים באותה העת במקצועו.

קוהרי נ' מדינת ישראל 13/89בע"א :142( 2פ"ד מה )

מעשה או מחדל של רופא פלוני, תוך כדי " טיפול מקצועי, האם יש בו או אין בו רשלנות.

אין זה מבחן של חכמים אחרי מעשה, אלא של הרופא הממוצע בשעת מעשה. רופא

בשר ודם עלול לטעות ולא כל טעות מהווה רשלנות".

מתי טעות באבחנה מגיעה כדי התרשלות?

חובת איסוף המידע קנטור נ' ד"ר מוסייב:58/82ע"א

"אין הרופא יוצא ידי חובתו בכך בלבד שהוא מקבל את ההחלטה, ההולמת את הממצאים

הגלויים, אלא שומה עליו לפעול בשקידה ראויה ובמאמץ סביר, על-מנת שהממצאים הללו אכן

יובאו לידיעתו, שאם לא כן כל החלטה, המתבססת על ממצאים חסרים, תהא לוקה

בחסר אף היא".

חובת דרישה וחקירה: קנטור נ' ד"ר מוסייב:58/82ע"א

"במסגרת תפקידיו של הרופא המטפל בחוליו עליו החובה לאבחן, במסגרת נתוניו של כל מקרה, את האבחנה

הרפואית הנכונה ביחס לחולה בו הוא נדרש לטפל... מוטלת עליו גם חובה לגלות יוזמה ולברר את העובדות לאמיתן...

לא אחת, כדי לאבחן כראוי את מצבו של חולה, נדרש הרופא שלא להסתפק במה שעיניו רואות, אלא, מוטלת

עליו חובה נוספת לחקור, לברר ולעקוב אחר החולה הנזקק לטיפולו ואחר ממצאים שיש בהם כדי לסייע לאיבחון

נכון..."

אבחנה מבדלת

כאשר הזמן לוחץ וצריך להגיע להחלטה תוך •דקות, שעות או ימים, הדרישה לאבחנה

מבדלת של מחלות נדירות תהיה מצומצמת יותר.

ולהיפך, כאשר אין לחץ זמן, ולמעשה מימד •הזמן אינו פקטור כלל, יש לדרוש יותר בדיקות

והעלאת האפשרויות נדירות יותר ויותר.

עזבון המנוחה מרים 478/95בת.א. בוטל ז"ל נ' קופ"ח של ההסתדרות

הכללית מעבר לטיפול הרשלני במעקב באבחון ובבדיקות •

שנערכו למנוחה הצטיירה בפניי תמונה עגומה של חוסר תיאום והעדר נהלי עבודה מסודרים ומפורטים

המסדירים את הקשר והעברת האינפורמציה המלאה בין הרופאים המקצועיים לרופא המשפחה. במצב זה

עשויים להיוצר מקרים של "נפילת" החולה בין "הכסאות" באופן שהעברת האינפורמציה הרפואית

אודותיו לוקה בחסר ואין אף גורם רפואי המרכז בידיו את מלוא המידע והנתונים הרפואיים על החולה... כך

אירע במקרה שבפניי ומן הראוי שהלקחים יופקו..."

האם רשלנות רפואית מינהלית של מוסד רפואי ? משנה את היקף חובותיו של הרופא

הרשלנות הרפואית המנהלית היא הרשלנות “ הרפואית המודרנית, הרשלנות הרפואית של ימינו.

כיום, שאמצעי האבחון טובים יותר והרפואה משוכללת יותר, קיימים כמובן עוד מקרים של רשלנות רפואית "קלאסית" של טעות באבחון או בטיפול. עם

המגמה היא שמקרים רבים של זאת, נראה כי רשלנות רפואית יהיו מקרים בהם מדובר

ברשלנות רפואית מנהלית. רשלנות רפואית הנובעת משיקולי תקציב של הגופים המוסדיים –

– כך כאשר מסתפקים קופות החולים ובתי החוליםבצוות רפואי מצומצם; כך כאשר רופא מורה על

ביצוע בדיקה מסוימת וקופת החולים לא מאשרת את ביצוע הבדיקה וכך כאשר ניתנות תרופות המתאימות

פחות לטיפול בחולה בשל שיקולי תקציב. בכל "המקרים האלה מדובר ברשלנות רפואית מנהלית.

יש לדאוג ולוודא ששיקולים מנהליים, “ הנובעים מרצון שלא לשאת בהוצאות, לא

ישפיעו על שיקולים רפואיים. על הרופאים, מכל מקום, להפעיל שיקול

על כל הגופים דעת רפואי ולא אחר.העוסקים במימון צרכים רפואיים

)בדיקות, תרופות, אשפוז וכיו"ב(, ובראשם קופות החולים ובתי החולים,

לדעת, כי הם ישאו באחריות מקום ששיקולים מנהליים יביאו להחלטות

. "רפואיות שגויות

אחריות מכון רפואי ומנהלו ואחריות משרד הבריאות

לפיקוח על מכון רפואי שבתאי גנון נ' ד"ר מרק 1010/94ת"א )י-ם( •

:15.10.96גאודס, פסק דין מיום "מכון... הנותן שירותים רפואיים אינו יכול לפטור עצמו

מאחריות לטיפול הניתן במסגרתו... מדובר בטיפול רפואי וחובתו הבסיסית של מכון מסוג זה היא מתן טיפול תוך

שמירה על בריאותו וחייו של המטופל כשהמינימום הנדרש ממנו הוא לוודא שהטיפול ניתן על ידי אדם מיומן,

בעל רשיון לעסוק ברפואה ובעל הכשרה מתאימה בתחום הספציפי בו הוא עוסק במסגרת המכון"

הקשר הסיבתי

לפקודת הנזיקין קובע: 64סעיף "אשם" הוא מעשהו או מחדלו של אדם, שהם עוולה לפי פקודה זו, או שהם עוולה כשיש בצדם נזק, או שהם התרשלות שהזיקה לעצמו, ורואים אדם כמי שגרם לנזק באשמו, אם היה האשם הסיבה או אחת הסיבות לנזק; אולם לא

יראוהו כך אם נתקיימה אחת מאלה:הנזק נגרם על ידי מקרה טבעי בלתי רגיל, שאדם סביר לא יכול היה (1)

לראותו מראש ואי אפשר היה למנוע תוצאותיו אף בזהירות סבירה;אשמו של אדם אחר הוא שהיה הסיבה המכרעת לנזק;(2) הוא ילד שלא מלאו לו שתים עשרה שנה, והוא שניזוק, לאחר שהאדם (3)

שגרם לנזק הזמין אותו, או הרשה לו, לשהות בנכס, שבו או בקשר עמו אירע הנזק או להימצא כה קרוב לאותו נכס שבמהלכם הרגיל של הדברים היה

עשוי להיפגע באשמו של אותו אדם.

קשר סיבתי וסיבתיות עמומה

בע"א עדן מלול ואח' נ' בי"ח כרמל ואח' נקבע: במקרה של עמימות בהוכחת הקשר הסיבתי

כאשר קיימים כמה גורמים אפשריים שהיו יכולים להיות קשורים לנזק אך לא ניתן להוכיח קשר

51%סיבתי של אף אחד מהם ברמה של יותר מ- ניתן לחרוג מכלל מאזן ההסתברויות לטובת כלל של פיצוי לפי ההסתברות וזאת בהתקיים בתנאים

מסויימים ובראשם ההנחה כי כי כלל מאזן ההסתברויות גורם לאי צדק בנסיבות העניין.

בי"ח כרמל ואח' נ' 4693/05דנ"א עדן מלול ואח':

אין להכיר בחריג האחריות היחסית במקרה של סיבתיות עמומה

ל.מ נ' 37740/08ת"א סילברמן ואח'

"שאלת הקשר הסיבתי בין נכותה של התובעת, לבין האיחור באבחון הגידול הסרטני, מתמקדת בטענה כי

אלמלא נדרשה התובעת, לניתוח חרום, במצב של חסימת מעיים מלאה אשר הצריכה כריתת תת שלמה

של המעי הגס, ניתן היה לכרות את הגידול, בניתוח "קטן" יחסית, בגישה לפרסקופית )ראה חוו"ד פרופ'

רטן(. מאידך גיסא, טוען ד"ר דיקמן בחוות דעתו כי "נכותה של התובעת הינה בשל סרטן המעי הגס ובשל תוצאותיו הבלתי נמנעות בכל מקרה וללא

קשר למועד בו אובחנה המחלה..." "

ובהמשך-

"בנסיבות העניין, הנתבעות לא הוכיחו כי ניתוח לכריתת חלק קטן של המעי, לצורך הוצאת

הגידול הסרטני, המאובחן במועד, גורם בהכרח לנכות, בגין פגיעה בתפקוד המעיים או

הדבקויות".

הנזק

נזק מיוחד- עד למתן פסק הדין מגובה בראיות:•הפסדי השתכרות לעבר

הוצאות נסיעותהוצאות רפואיות וכד'

נזק כללי- נזקים עתידיים ממוניים ולא ממוניים:•הפסדי השתכרות לעתיד

כאב וסבל )קיצור תוחלת חיים, אבדן סיכויים להינשא, אבדן הנאות החיים וכו'(

עזרת צד ג'וכד'

גורמים המשפיעים על קביעת גובה הנזק:

גיל•מין•השכלה•מקצוע•מצב משפחתי•אחוזי הנכות )תפקודית, אסתטית וכו'(•משך האשפוז•חומרת הפציעה•הוצאות רפואיות )שיקום, סיעוד וכד'(•עזרת צד ג'•ניידות•התאמת מגורים•קבורה•ועוד•

עזבון המנוח מיכאל אטינגר ז"ל 140/00ע"א נ' החברה לשיקום ולפיתוח הרוב היהודי פ"ד

486( 4נח )"הלכת השנים האבודות"

יש להכיר בזכאות לפיצוייים לפי ראש הנזק של •השנים האבודות הן בתביעת הניזוק החי והן בתביעת העזבון. כושר ההשתכרות הוא נכס

השייך לבעליו והפחתת תןחלת חיי העבודה של הניזוק החי יש בה משום פגיעה בנכס זה פגיעה

שראוי כי תזכה בפיצויים.