האטלס הוצא ע"י ז'בוטינסקי ושמואל , בבית ההוצאה 1925פרלמן בפריס ב-

לאור 'הספר', לונדון-לייפציג. ז'בוטינסקי העורך הראשי 20היה בראשית שנות ה-

של בית הוצאת ספרים עברית זו, ובמסגרת תפקיד זה רקם תוכנית

שאפתנית להוצאת ספרים עבריים בדגש על מקצועות ההוראה השונים.

האטלס הראשון שהודפס בעברית, בשנת , תרפ"ו. מוכר כ"אטלס ז'בוטינסקי". 1927

האטלס נועד בעיקר לשימושו של תלמיד ביה"ס היהודי. הוא נותן דגש על תפוצת

היהודים בעולם. לכל מפה נלווה מלל מפורט אודות נושא המפה. המפות הראשונות הן

נושאיות, ועוסקות בכדור הארץ, מזג האוויר, גזעים, דתות, תפוצת היהודים בגולה, ועוד.

אחריהן מצויות מפות היבשות: פיסית, מדינית, אזורי היבשת, תפוצת היהודים

ביבשת, ועוד. מספר מפות עוסקות בארץ ישראל.

אנו מביאים במצגת זו מראה כללי של האטלס, כפי שמוצג באתר של הספרייה הלאומית. המעוניינים מוזמנים להיכנס לאתר, בו ניתן לקרוא בברור כל הכתוב בו, על ידי הגדלת התצוגה. חשיבות האטלס כיום היא יותר היסטורית מאשר גיאוגרפית, הודות לתשומת הלב הרבה שנתנו

העורכים לישובים היהודים בגולה בין מלחמות העולם, שרובם אינם כיום, ובשינויים שחלו .http://aleph.nli.org.il/nnl/dig/books/bk001107810בתשעים השנים בכל תחומי-החיים:

html

המספרים שבכל שקופית מציינים את מספר השקף באתר שבספרייה הלאומית, ולא הדף באטלס.

3

העורכים הוסיפו וכתבו, כי אין הם מכניסים לאטלס מפות של מדינה בודדת,

כי אם מפות של קבוצת מדינות, המאפשרות הצגה של תפוצה יהודית. הם

לא הרבו בהצגת שמות גיאוגרפיים כמקובל במפונים האירופיים החדשים,

אך ציינו את הערים שיש בהן עדה עברית הגונה, מספרית או איכותית.

המפות נדפסו במכון הגיאוגרפי של ה. על הכנת האטלס נכתב בעמודו האחרון: ה. הכתיב אשר במפות נחרת ע"י הליתוגראפים פריץ י; ס> פ= ס בל> ֶּב< ר את א. ד< נ@ ג= Aו

ן והצייר רּוף עפ"י הפתשגן של פ< המשרטט יונה קֹוּפ. דפי הביאורים קנור ופרנץ שט<יּוק בפריס. תחילת העבודה בניסן ה' תרפ"ד ל= ר" של א. ז< ט< דרו ע"י בית-הדפוס "וֹול= Eס

וסיומה באלול ה' תרפ"ה. ... רק לשתי מטרות שאפנו: פעמים מוכרח על המטרות אותן רצו להשיג, כתבו העורכים:

כדי להכתיב לתלמידים את תמצית שיעורו; תמצית המורה העברי לגזול משעתוזאת ניסינו לנסח כאן בפרטות ובקיצור גם יחד. זוהי מטרתנו האחת. והשנייה היא, לתת לקורא הבוגר "תקציר" שמושי, אשר בו ימצא אולי את רוב הידיעות החשובות ביותר ע"ד המצב המדיני הדמוגרפי והכלכלי של אומות-העולם ושל

העדות היהודיות אשר בתוכן.

4

בפני עורכי האטלס עמדו דילמות שנבעו מעצם היותו האטלס העברי הראשון, למרות שניסו לדוגמה, שטחה של רוסיה על-פי מקור . להגיע למומחים ולמקורות המידע הטובים ביותר

הם התלבטו האם כותבים . מליון קמ"ר25 מליון קמ"ר, ועל פי מקור אחר, 21אחד היה . Svizzeraאו Schweiz, Suisse: אונדורס או הונדורס. איך לכתוב את שם המדינה הבאה

בספרות העברית נקראה שוויץ בשמה האשכנזי ושוויצריה בשמה הרוסי. בסופו של דבר, כדי ה י; צ= וו@ ל= על-פי השפה הלטינית, , להישאר נייטראליים מול כל ההצעות, החליטו לקרוא לה ה@.שהיא שפה עתיקה וקרובה לרוח שפתנו

העורכים הוסיפו הערות בדף נפרד על שינויים שחלו בעולם בעת הדפסת האטלס. לדוגמה: ה המולדבית" בתור חלק באוקראינה; שינויי י; יל= ה> שינויים פדרטיביים ברוסיה: נוסדה "הק=

ה ובוכרה. מ; ז= ר= גבולות בין "קהיליות" תורכיסטן, חו<המפות באטלס מופיעות לפי נושאים ולפי היבשות. החלק הראשון עוסק בגלגל הרקיע,

במיקום כדור הארץ ביקום, מזג אוויר, גזעים, דתות, תפוצת יהדות הגולה, ועוד.

6

7

8

10

12

12

12

12

13

14

הגולה

. (גזעים חשובים )במליוניםהסבר על פרק נוסף בהמשך דף ההסבר על יבשת אסיה: מפני חוסר ספירה נכונה אפשר להביא כאן את המספרים רק הערה בתחילת הפיסקה:

נים 450מונגולים: להלן הפיסקה: בערך. מיטים, טיבטים, סיאמים, בירמ@ Aבני 340; סינים, אנ ;; תורכים וטטרים, יקוטים, 16.6; קוראנים 57; יפנים 17מונגול, בוריטים, טונגוזים, מנג'ורים

; סלבים ושאר 14(; פרסים, אפגנים, קורדים 232 )240; הודים 271; בני-יפת 15קירגיזים .2; ארמנים 15אירופים

נ'.561,000; יהודים 10: ערבים ודרוזים 10.6בני שם .0.6; נגרואידים 65; דרבידים 58מלאים

באטלס בכל יבשת שיש בה פזורה יהודית נרחבת יש גם מפה וסיכום על היהודים החיים בה. מספר שורות לכל מדינה( נכתב גם על היהודים בכל (בנוסף, בהסבר על המדינות בכל יבשת

פו עתיק -פינג- נ' )?(. הישוב הראשון בעיר קאי43,000יהודים :למשל, על יהודי סין .מדינה, הדומים לסינים בשפתם וגם 200מאוד; חושבים אותם ליוצאי בוכרה; עתה נשארו מהם כ-

נוסדה בזמן )מנג'וריה( , בחרבין150, הונג-קונג 700שנגהאי : בטיפוסם החיצוני. ישוב חדש'. נ38,000האחרון קהילה גדולה של יהודי רוסיה, לפי הערכה מקומית עד

17

שלצידה מפה גיאולוגית , 1:700,000באטלס מוקדשות מספר מפות לארץ-ישראל. מפה אחת בקנ"מ וארבעה חתכי רוחב של הארץ, מהים התיכון ועד השטח הרמתי בעבר הירדן. דף המלל הנלווה למפה כולל מידע על גבולות הארץ, מבנה השטח, המבנה הגיאולוגי, אקלים ומשקעים, החי והצומח, העם

)מלבד היהודים(, חלוקה לפלכים, מסילות-הברזל, ולבסוף היישוב היהודי. לדוגמ, הפיסקה על גבולות הארץ, הן הטבעיים, הן ההיסטוריים והן אלה שנקבעו על-פי

נמתחים מן המדבר מזרחה, לאורך הגבולות הטבעיים וההיסטוריים של א"י: הסכמים בינלאומייםמורדות החרמון עד לליטני מערבה, במקום שהלבנון ומול-הלבנון נפלגים לרמות גבוהות, ומשם

: עד לחוף הים התיכון, ונגבה ממפרץ עקבה דרך מדבר סיני. הגבולות המדיניים של עכשיו הםמערבה, הים התיכון. נגבה,קו הנמתח ממערב רפיח למזרח טבה בראש מפרץ-עקבה; הארץ

, קו 1920צפונה, לפי הסכם צרפתי-בריטי מן הכ"ג לדצמבר . מתחת לקו הזה היא מצרית וחג'זיתנקורה שעל החוף, בין צור ובין עכו, ונמתח מזרחה וצפונה אל מתולה )מנדט -יוצא מדרום כף

בריטי( ועל פני עמק הירדן העליון אל בניס )מנדט צרפתי(, משם דרומית לאורך הגבעות אל החוף המזרחי של מי-מרום, ולמטה בשפת-הירדן השמאלית ובחוף המזרחי של ים-כנרת אל נחל

ח Aמ וכן אל חמת בעמק ירמוך, אשר משם הוא הולך אחרי הנהר. התחום המדיני בין עבר-הירדן , ס<.מערבה ובין עבר-הירדן מזרחה הוא המשך הקו הזה נגבה, בתוך בקעת הירדן וים-המלח

שתי המפות הנוספות העוסקות בארץ-ישראל מפות משק ארץ-ישראל וסוריה. האחת, מפת מחצבים, והשנייה, מפת חקלאות וגידול בהמות. גם למפות אלו מצורף הסבר על כלכלת , תעשיה ומסחר

.ארץ-ישראל וסוריה

19

20

21

21

18

18

יהדות עיראק

יהדות פרס

יהדות תימן

יהדות סוריה

18

23

23

23

27

28

29

30

30

31

32

32

37

39

40

41

44

46

49

53

53

מקורות: הספרייה הלאומית:

http://aleph.nli.org.il/nnl/dig/books/bk001107810.html

מפית לדברי 21 מפות, 2 מפית לגאוגרפיה; 25 מפה, 39אטלס : 1880-1940ז'בוטינסקי, זאב, .1925 עמודי באורים / בעריכת ז. ז'בוטינסקי וש. פרלמן.לונדון : הספר, תרפ"ו 48הימים,

בוטינסקי בישראל:'המרכז למיפוי ישראל, אתר מורשת ומכון ז

http://www.gis.mapi.gov.il/mapi/gis/moreset_1_new/moreset_1_new/ofer/mis_moreset/makor_mis/atlas_zabotinski.htm

http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/library/Blogs/Pages/Blog-Jabotinsky-Atlas.aspx

קלריטה ואפריםהנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:

www.clarita-efraim.comנשמח לתגובות