1

ההתקשרות

לאכול הצורך בסיפוק תלויים והקשר האהבה

מתפתחת כך ומתוך הזנה לו שמספקת בדמות רגשית מושקע התינוק

.האם של הרגשית החשיבות

לספק יכול אינו שהתינוק משום נוצר הקשר אבולציונית

.בעצמו צרכיו את

.בלבד משני כצורך נחשב ואהבה קירבה ביחסי הצורך

1.

2.

20-התיאוריות הפסיכואנליטיות של ראשית המאה ה

מדונה מניקה וינצי-דה

ההתקשרות

הראו כי ילדים אלו פיתחו 40-וה 30מחקרים על ילדים שגדלו במוסדות בשנות ה

יחודייםסימפטומים

Skeels יזם מערך ניסויים לאחר שהבחין בהטבה שהתרחשה אצל ילדות במוסד

. ידי חברותיהן הבוגרות במוסד-על" אומצו"לילדים מפגרים ש

ך אימהיחס –היה מהראשונים להתייחס למונח

Skeels, Harold (1942): A Study of the Effects of Differential Stimulation on Mentally Retarded Children.in:

American Journal of Mental Defiency, 66

בסוף הניסוי IQ בתחילת הניסוי IQ קבוצה

92 67 קבוצת ניסוי

61 87 קבוצת ביקורת

ההתקשרות

* - HOSPITALISMמערך הסימפטומים האופייני לילדי המוסדות

וסר בדמות מטפלת מרגע הלידהח – חסך

. שבה נוצר קשר עם דמות מטפלת מסויימתתקופה היתהתינוק ל – שלילה

השלילה מובילה להתפתחות דיכאון . לאחר תקופה זו נשלל הקשר מהתינוק

.{הקשור למערכות יחסים} אנקליטי

SPITZ – התנהגות דיכאונית הנובעת מאבדנה של – אנקליטידיכאון

. דמות אהובה

לונדון, מלחמת העולם השנייה -מעון ליתומים

6

* :הקשרותניסויי *

*kI6http://www.youtube.com/watch?v=KlfOecrr

*FR59u3r02http://www.youtube.com/watch?v=

PU&feature=related (1:00)

ההתקשרות

דאגה לצרכים הפיזיים של . הביאו לשינוי תפישתיממחקרים אלה המסקנות *

. להתפתחותו התקינה, אך לא מספיק, התינוקות היא תנאי הכרחי

טיפולית קבועה שיוכל להיות קשור אליה רגשית כדי זקוק לדמות התינוק *

שתעניק לו קשר חם ותגלה רגישות , שתספק לו גירויים סביבתיים, שתגן עליו

.לצרכיו

קשר אם תינוק

ון 'ג –תיאוריית ההתקשרות בולבי

. בולביתיאוריית ההתקשרות מבוססת ברובה על עבודתו של *

, ביולוגית, במרכזה של התיאוריה הטענה שלילדים נטייה מולדת

, ליצור התקשרויות עם מטפלים, שנרכשה כתוצר של האבולוציה

.להגדיל את הסיכויים להישרדותםכדרך

התיאוריה שלו הושפעה מפרויד ומהרעיון שלו אודות מידת השפעתו של הקשר *

.המוקדם בין הפעוט לאם על התפתחותו המאוחרת בחיים

להתייחסות אליו " י דחפים"תלותי ומונע ע"החליף את ההתייחסות לפעוט כ בולבי*

.המשתמש במטפלת שלו כבסיס בטוח" בעל מסוגלות ומוטיבציה"כ

ון 'ג –תיאוריית ההתקשרות בולבי

הנמשך מעבר לזמן ומקום , עם אדם ספציפירגשי חזק קשר –התקשרות *

. מסוים

מאפייני ההתקשרות *

ולא מעברי או רגעי, בעל אופי קבוע ומתמשךהוא קשר הקשר *

לדמות ספציפיתהקשר הוא *

לקשר יש משמעות רגשית עמוקה*

דמות ההתקשרותהתינוק מעוניין בקרבתה הפיזית של *

עליו מדמות ההתקשרותהתינוק מרגיש מצוקה בעת פרידה שנכפתה *

ההתקשרותבדמות התינוק מחפש בטחון ונחמה *

ון 'ג –תיאוריית ההתקשרות בולבי

לורנזבין היתר אלו של , הושפעו מתצפיות בעולם החי בולביהרעיונות של *

הארלוח כמו ניסויי הקופים של "ניסויים בבע(. Imprinting)הטבעה אודות

.וחיזקו את טענותיו בולבינערכו בעקבות רעיונותיו של

הטבעה אצל ברווזים - לורנז*

כך גם לתינוקות יש , אצל ברווזים לורנזטען שבדומה למה שתיאר בולבי*

נטייה להביט , בכי, למשל),התנהגויות התקשרויות הטבועות בהן מלידה

(.בפרצופים

.ההתקשרות היא תופעה עם משמעות הישרדותית לפרט, בדומה להטבעה*

הניסויים מדגימים כי הקוף מוצא בסיס בטוח לא ניסויי הקופים - הארלו*

".אוהבת"אלה אצל האם ה" מזינה"אצל האם ה

ון 'ג –תיאוריית ההתקשרות בולבי

הבטוחהבסיס *

מעניקה לפעוט תחושת ביטחון המאפשרת לו לחקור את ת\המטפלנוכחות *

.סביבתו וכך לרכוש ידע ותחושת מסוגלות

כאשר הפעוט חש מאוים או חסר בטוח לחזור אליו המטפלת משמשת בסיס *

.ביטחון

.חש הנאה כשהוא בסביבת המטפלת והיא מסוגלת לנחם אותוהפעוט *

12

ון 'ג –תיאוריית ההתקשרות בולבי

התפתחות ההתקשרות*

ההתנהגות התקשורתית מבוססת על –( שבועות 6לידה עד )לפני התקשרות *

בשלב הזה (. )בעיקר בכי)השמעת אותות שמטרתן לקרב את המטפלת לתינוק

(יכולותיו המוטוריות של התינוק מוגבלות עדיין

בשלב הזה התינוק מגיב באופן –( חודשים 6-8שבועות עד 6)התקשרות בתהליך *

מחייך או מלמל כלפי דמויות , הוא צוחק. לאנשים שונים (דיפרנציאלי)שונה

בשלב הזה מתחיל . י אותם אנשים"בנוסף הוא נרגע יותר בקלות ע. התקשורת

או )התינוק לפתח את הציפיות הנוגעות לתגובות האחרים ובהתאם הוא מפתח

. אמון בהם( לא

ון 'ג –תיאוריית ההתקשרות בולבי

התפתחות ההתקשרות*

בשלב זה התינוקות מחפשים –( חודשים עד שנה וחצי 6-8)התקשרות ברורה *

הם מברכים את אמם בשמחה ועשויים . באופן אקטיבי מגע עם המטפלים שלהם

האם משמשת עתה בסיס . להפגין מחאה בזמן פרידה ממנה או לחוש מצוקה

.בטוח עבור הפעוט

היכולות , בשלב האחרון –( שנתיים והלאה/משנה וחצי)יחסים הדדים *

וזה מאפשר להם להבין את , הקוגניטיביות והשפתיות מתפתחות באופן מהיר

וכך לארגן את התנהגותם , המטרות שלהם והמוטיבציות שלהם, רגשות ההורים

.כאשר הם לידם

ון 'ג –תיאוריית ההתקשרות בולבי

התפתחות ההתקשרות*

תוצרי ההתקשרות*

.לתינוק קשר רגשי חזק ומתמשך בין המטפלת*

של דמויות , מעין ייצוג פנימי של העצמי של התינוק –מודל עבודה פנימי *

עד כמה ניתן –המודל מבוסס על חווייתו של הילד . ההתקשרות ושל יחסים בכלל

.שתספק את צרכיו ותעניק תחושה של ביטחון ועקביות, ת/לסמוך על המטפל

עקביות והמשכיות עצמית )מעודד לכידות עצמית -עצמי-מודל עבודה פנימי*

(לאורך ציר הזמן

הילד והבוגר באינטראקציות עם , מודל העבודה הפנימי ינחה את התינוק*

.המטפלים ועם אנשים אחרים בעתיד ומול עצמו והחלטותיו

ון 'ג –תיאוריית ההתקשרות בולבי

איכות ההתקשרות והתנהגויות התואמות אותה*

הילד מרגיש , וחמה אמפתית, זמינהכאשר הדמות המטפלת : בטוחה הקשרות*

מאיימים ברגעים . העולםאת לחקור בעל ערך עצמי והוא מספיק בטוח בעצמו

יפעיל את מערכת ההתקשרות ויחפש קירבה לדמות המטפלת בו עד אשר הוא

.יירגע

אל כאשר הדמות המטפלת בילד מגיבה : אמביוולנטית-חרדתיתהיקשרות *

עליו הילד חש שלא תמיד יגנו , (אמביוולנטית) חרדתיתהתרחקותו ממנה בצורה

ברגעים . כשיצטרך אם יהיה רחוק מדמות ההיקשרות וכי העולם מקום מאיים

ילד כזה יפעיל את מערכת ההתקשרות , (אותם הילד יחווה תכופות)מאיימים

הוא יחפש קירבה והגנה ויתקשה להתנתק מהדמות המטפלת בו גם . ביתר שאת

ון 'ג –תיאוריית ההתקשרות בולבי

ההתקשרות ותגובות אופייניות בעקבותיהפעילות מערכת אופי *

מתקשה להיענות כאשר הדמות המטפלת בילד : נמנעת-חרדתיתהיקשרות *

הילד מתחיל להבין שאין טעם , (דוחה אותו כשמתקרב)הגנה מספקת לו ואינה

עוד יותר , מהדחייהילד כזה חווה לחץ גדול . לפנות לדמות זו ברגעים מאיימים

מאשר מהגורם המאיים ולכן יפסיק עם הזמן לחפש הגנה אצל הדמות המטפלת

.בו וימעיט להפעיל את מערכת ההתקשרות

כאשר הדמות :שאינה תקינה מהותית של מערכת ההתקשרותפעילות *

הילד יראה חוסר החלטיות בכל הנוגע , המטפלת בילד מזניחה אותו ומתעללת בו

הוא יסבול מבעיות נפשיות ועלול אף לסבול מבעיות , להתקרבות לדמות זאת

.מוטוריות

18

תיאוריית ההתקשרות

' אינסוורתמארי *

המסקנה שלה הייתה שהמידה בה התינוק מסוגל . חקרה משפחות באוגדנה*

להשתמש במטפלת שלו כבסיס בטוח והאופן בו הוא מגיב לפרידה ולמפגש

מספקים מידע על איכות ההתקשרות של התינוק , המחודש עם המטפלת

.למטפלת

מדידת הביטחון בהתקשרות*

גם פיתחה מבחן מעבדה למדידת הביטחון של ' אינסוורת, בנוסף לתצפיות*

"המצב הזר"שיטת הבדיקה שפתחה נקראת . התינוק בהתקשרותו להוריו

?נבדק מה האירוע

ולאחר מכן מתרחשים סידרה של , התינוק ואמו נכנסים לחדר משחקים, הנסיין .האורכים כשלוש דקות כל אחד, אירועים

.ההורה והתינוק נשארים לבדם בחדר

ושימוש באם כבסיס חקירה בטוח

ואז מנסה , לאחר מכן הוא משוחח עם ההורה. ומתיישב בשקט, אדם זר נכנס לחדר .ליצור אינטראקציה עם התינוק

תגובה לזר

הזר מאפשר לתינוק להמשיך לשחק ומעניק נחמה אם . ההורה עוזב את החדר .התינוק זקוק לה

חרדת נטישה ותגובה הנחמה של הזר להצעת

ההורה . הזר עוזב. נכנס לחדר וממתין בדלת, ההורה קורא לתינוק מחוץ לחדר .מאפשר לתינוק לשחק או מנחם אותו אם יש צורך

לחזרת ההורה התגובה

.אם מתעוררות מצוקה השלב מתקצר. ההורה עוזב ומשאיר את התינוק לבדו בחדר

חרדת נטישה

הוא מנחם את התינוק אם הוא . מקבל את פני התינוק ועוצר, הזר נכנס לחדר .השלב מסתיים יותר מהר אם התינוק במצוקה גדולה. במצוקה

י זר"התינוק להירגע ע יכולת

. מקבל את פני התינוק וממתין בדלת, נכנס לחדר, ההורה קורא לתינוק מחוץ לחדראך הם מתעוררת מצוקה הוא מנחם , ההורה מתיישב אם התינוק אינו במצוקה

.ההורה מאפשר לתינוק לחזור לשחק אם הוא מעוניין. אותו

המחודש תגובה למפגש

ון 'ג –תיאוריית ההתקשרות בולבי

www.youtube.com/watch?v=QTsewNrHUHUhttp://

ון 'ג –תיאוריית ההתקשרות בולבי

הבחינה בשלוש דפוסי התגובה של התינוקות אשר הצביעו על ' אינסוורת*

. הביטחון של התקשרותם

אך במיוחד , ניתן להבחין בדפוסי ההתנהגות לאורך הסיטואציות השונות*

.בשלבים בהם נערכים מפגשים מחודשים עם האם

(מהתינוקות 60%כ )התקשרות בטוחה *

חשים מצוקה . משתמשים באם כבסיס בטוח. התקשרותם של רוב התינוקות*

כאשר האם . במיוחד כאשר הם נשארים לבדם, כאשר האם עוזבת את החדר

.חוזרת הם מראים בבירור את שמחתם

ון 'ג –תיאוריית ההתקשרות בולבי

ונמצאו שני סוגים , התקשרות לא בטוחההתקשרותם של יתר התינוקות סווגה כ*

:שלה

התינוקות נצמדים לאמם בשלב הראשון ולא : אמביוולנטית-חרדתיתהתקשרות *

כאשר האם . כאשר היא עוזבת מתעוררת אצלם מצוקה גדולה. חוקרים את סביבתם

.אך מתנגד לניסיונות הנחמה שלה, חוזרת התינוק יוצר עמה קשר

הם לא מברכים אותה . התינוקות נמנעים מאמם: נמנעת-חרדתיתהתקשרות *

.כשחוזרת או מתרחקים ממנה כשהיא בחדר

התקשרות לא –דיברו צורת התקשרות נוספת ' אינסוורתחוקרים שהגיעו בעקבות *

אלו התינוקות עם היקשרות הגרועה . אין דפוס ברורלתינוקות אלה . מאורגנת

.ביותר ויתכן ואף איננה היקשרות כלל

ון 'ג –תיאוריית ההתקשרות בולבי

שייקבע עם האם בחצי השנה הראשונה הוא האינטראקציה דפוס *

. אך לא רק -ההתקשורתסוג במידה רבה את

בטוחה שמאפשרת לילד למצוא את האיזון בין חיפוש התקשרות *

.הסביבההקשר וההגנה לבין חקירת

מספקות יכולת לנבא ( מאורגנת-מלבד הלא)כל שלוש ההיקשרויות *

היקשרות -את העולם ועל כן הילדים הללו לא יפתחו פתולוגיות

.משמעותיות

. לעיתים נדירות תינוקות אינם מפתחים התקשרות –חשוב לזכור *

.השאלה היא יותר איזו התקשרות מתפתחת

ון 'ג –תיאוריית ההתקשרות עקרונות נוספים – בולבי

ההיקשרות אינה דווקא עם דמות האם אלא עם כל דמות *

!(אינו עניין גנטי כלל)טיפולית קרובה

אומנם ההיקשרות עם הדמות הראשונה בחצי שנה הראשונה *

–! אך לא רק -קובעת במידה רבה דפוסי היקשרות בהמשך

יתכן דפוס היקשרות שונה עם כל דמות מטפלת ויתכן

בכל שלב , תיקון היקשרותי מלא בהינתן דמות מיטיבה

!בחיים

נחוצה ומתקיימת כלפי , מתוקנת או משחזרת, היקשרות*

(המצבר שמקיים אותנו)! דמויות מתחלפות לאורך כל החיים

ון 'ג –תיאוריית ההתקשרות בולבי

:של האם לתינוק לבין סוג ההתקשרותרגישות ונגישות הקשר בין *

.רגישות ונגישותאימהות לקבוצת ההתקשרות הבטוחה יש *

.האמהות של שתי הקבוצות האחרות פועלות מתוך חרדותיהן שלהן*

לא . לא רגישות ודוחות התקשרותאימהות לקבוצת ההתקשרות הנמנעת יש *

לאימהות . י רמזי הילד ולא מגיבות לאקטיביות של הילד בהתקשרות"פועלות עפ

כשיש לו קושי האם . לא מבטא מצוקהכאשר הוא עם הילד באינטרקציהנוח

.פחות רגישה והיא לא תגיב כלפיו ותתרחק ממנו

. הילדשאינן רגישות לאותות של אימהות לקבוצת ההתקשרות האמביוולנטית יש *

בילד לא דוחות אותו כשהוא מבקש להתקשר אך פועלות באופן בלתי תלוי הן

.מתוך מצוקה וחרדה קבועה שלהן

.את דפוס ההיקשרות שהכירו בילדותן, כל אחת, האמהות משחזרות*

27

*

28

התפתח במקביל " סגנונות הורות"המושג *לזה של ההיקשרות במטרה להבין את

ילד ומתוך הפרדיגמה -השלכות הקשר הורהשלקשר זה יש ( לפחות אז)המקובלת

השלכות מרחיקות לכת על התפתחותו .הרגשית והאישיותית של הילד

תיאוריות מרכזיות 2 *

*

(באומרינד: )סגנונות הורות דמוקרטיים, נותני הסברים - סמכותיים

נוקשים וקשיים, כוחניים, משליטי סמכות - סמכותניים 'מרשים, 'ותרניים - מתירנים

אהבהמונעי - מזניחים

:מתאמים עם טיפוסי אישיות של הילדיםבעלי , בעלי ביטחון עצמי, ילדים מרוסנים –הורים סמכותיים

אגרסיבייםלא , בלימודיםהישגים חסרי שיפוט , ילדים לא מעורבים חברתית –הורים סמכותניים

אינטלקטואליעניין חסרי , מוסריחסרי , לא עצמאיים, ילדים לא בוגרים –הורים מתירניים

ביטחוןממבוגרים נוטים הנרתעים ילדים ממושמעים –הורים מזניחים

לפסיכוזה

30

ילדים הורים סגנון הורות

סמכותית

(authoritative parenting)

הענות , טיפוח

ותמיכה תוך

. שימת גבולות

הורות '

.'דמוקרטית

בעלי , ילדים מרוסנים

בעלי , בטחון עצמי

לא , בלימודים השגים

אגרסיביים

הורות מתירנית

(permissive parenting)

, לא עצמאיים, לא בוגרים .אין גבולות

חסרי ביטחון

הורות סמכותנית

(authoritatian parenting)

אין הענות

למשאלות

משמעת , הילדים

.קשוחה

, לא מעורבים חברתית

, חסרי שיפוט מוסרי

חסרי עניין אינטלקטואלי

ילדים ממושמעים הזנחה מנועי אהבה

הנרתעים ממבוגרים

*

.הורותגם מקובי ומרטין מיפו סגנונות , לבאומרינדבנוסף *

מאפיינים כמותיים, בניגוד לקטגוריות*

תכיפות העימותים הנוגעים ליעדים בין הילד וההורה . 1: מאפייניםשני *

. בישובםמידת האיזון או ההוגנות . 2

שהתוצאות ההתפתחותיות המוצלחות ביותר חלות כאשר מצאו *ופתרונם מאוזן והוגן ( נמוך 1מאפיין )העימותים הנוגעים ליעדים נדירים

(. גבוה 2מאפיין )

נענים כלפי , באומרינדהסמכותיים של בדומה להורים , אלההורים *אך דורשים מהילדים לכבד את , מ"ילדיהם ונכונים לנהל עמם מו

. השקפותיהם

ומרטין סבורים שמערכת יחסים חיובית עם הילד בגיל צעיר נותנת מקובי *שם קריטית , בעיקר בגיל ההתבגרות)בהמשך אשראי להורים

(.להתפתחות תקינה

32

*

33

* התנהגות בין תינוקות מלבד היקשרות הבדליגישה נוספת להסבר *

צירוף אישי של מאפייני התנהגות ראשוניים -( במקור) הגדרה* התגובתיותמצבי רוח ועוצמת , רמת פעילות כגון, הניכרים באדם

הרגשית

, עצב, שמחה)הנטייה להביע רגשות מסוימים –כיום מוסיפים לכך * .וויסות עצמי, הסתגלות למצבים חדשים ושינויים, (פחד

אך ניתן לשינוי מסוים באינטראקציה ( ?גנטי)לרוב מאמינים שמולד *אך גם ישנם מחקרים שמעידים שהרוב קשור לטיפול . )עם הסביבה

(ההורי

.נוח\או קל( כשליש)קשה -בגדול *

?מנבאים את האישיות או לא? יציבים או משתנים*

אולי כבר ניתן לכנות . )החל מגיל שנה. אבל לא כל כך מלידה, כן* (??"אישיות"

:שלושה דפוסים מרכזיים*

מסתגל לסביבתו " נוח"הילד ה –רגש חיובי והתקרבות . 1*בעל יכולות טובות לויסות עצמי ונוטה יותר , ביתר קלות

.ויותר בקלות לבטא רגש חיובי

. החששן שמתחמם לאט, הילד הזהיר –מפוחד ומעוכב . 2* .קשיי הסתגלות, מגלה תגובות לחץ למצבים חדשים

שבוכה " קשה"מתייחס לילד ה –רגש שלילי ורגזנות . 3* .בעל עוצמות רגשיות, חסר שקט, קשה להרגיעו, הרבה

35

* ההתנהגות של התינוק ביחס לעצמו ולסיטואציה בה נמצא –מזג *

.התנהגות כלפי שותף וקשר בין אישי -היקשרות*

היקשרות חוקרת איכות ויעילות של יחסים*

תכיפות הופעת התנהגויות או עוצמתן -מזג חוקר מימד כמותי יותר* .בהקשרים שונים

עשוי להיות " בטוח"תינוק . לא נמצא קשר משמעותי בין מזג להיקשרות*או בעל ( פעיל ביותר, מרבה להתרפק, מרבה לבכות -למשל" )קשה"בעל מזג

היות ושני התינוקות (. ממעט לדרוש מגע גופני, שלו, ממעט לבכות" )קל"מזג על , במידה זו או אחרת, שניהם מחפשים מגע עם ההורה, "בטוחים"הללו

.ואז חוזרים לשחק( והמגע יעיל במידת הרגעתו)מנת להרגיע מצוקה

עשוי להגיב לחוסר זמינות המטפל בהחצנת כעס או " בטוח-לא"תינוק * .באופן פסיבי בהתאם למזגו

36

*

:לא נמצא קשר אבל ישנה אינטראקציה מסוימת*

קשר המספק היקשרות בטוחה : ההתאמה-אי\מודל ההתאמה*גרייה משמעותית -עשוי יותר להתאים עצמו לצורכי מזג התינוק

.לתינוק רגוע מאוד וגרייה עדינה ומתווכת לתינוק הנרגש בקלות

הוא , הורה הדורש שליטה רבה יותר מתוקף אישיותו: או למשל*הורה שיתקשה יותר לנהוג ברגישות אל תינוק המתכעס בקלות

.ועל כן עשוי להתקשות ליצור עימו היקשרות בטוחה

37

*

הפחדים נורמטיביים ונעלמים מעצמם אלא אם כן משהו * .גורם להחרפתם

סביר שרעש חזק )אבולוציוני , פחד מולד –רעשים חזקים * UCS))תגובת בהלה טבעית , ...(לא מנבא טובות

אם כי לא , גם הוא מולד ואבולוציוני במידה ניכרת – חושך*עולה בעיקר (. לא כל הילדים יפתחו פחד מחושך)בהכרח

הילד מתחיל לפחד , בחצי שנה השנייה לשנה הראשונה .אלו רבים יותר כאשר אינך יכול לראות, מאיומים אפשריים

מדובר בפחד מולד מפני משהו הדומה , אנליטית – שינה*כמו כן . לילד אין מושג המשכיות של עצמו והעולם. למוות

.עשוי להיות קשור לחרדת נטישה

38

*

הילד מתחיל להכיר באיומי העולם ובהורה כמגן : נטישה ומצוקת זרים* . הופכת משמעותית יותר שההיקשרותשני הפחדים עולים ככל . מפניהם

. בהיקשרויות בטוחות חרדת הנטישה ומצוקת הזרים גדולה יותר* .מאורגנת נראה לרוב תגובה בטוחה לזרים-בהיקשרות לא

.עשוי להמשיך עד סוף השנה השנייה*

תלוי גם בהבשלת . פחד מזרים אינו קיים בתחילה ועולה ונצבר בהדרגה*יכולת הראייה ויכולות קוגניטיביות אשר מאפשרות זיהוי וזכירת תווי

.פנים

האם דמות -מידת הפחד מזרים תלויה בקונטקסט שתופס התינוק *האם המרחב ? האם יש מרחב מילוט? ההיקשרות נמצאת בסביבה

.בהדרגתיות מתקרב הזר למרחב הפיזי של התינוק\כמה מהר? מוכר

-(בשלב השני של השנה הראשונה)עוד פחד שנובע מהכרה באיומי העולם *גם קשור להבשלת הראיה והמערכת . פחד מגבהים ומהתנגשויות

.הקוגניטיבית

39

*

מודל שאינו משדר פחד*cqNhHrMJA6http://www.youtube.com/watch?v=p

חשוב בעיקר על רקע היות דמות –הרגעה ותיווך הורי * היקשרות

לא לעודד הימנעות*

במידה, עדינה, חשיפה הדרגתית*