מושגים בפסיכולוגיה )מתוך המאמרים(

*המושגים סוכמו )ברובם( מהמאמרים ומשאר חומרי הקריאה , ללא שימושבמחברת.

*הסיכום נועד למי שכבר קרא את חומר הקריאה והיה בשיעורים.

המסורת הפסיכואנליטית,

51-69 זיגמנוד פרויד, פרויד ומעבר לו עמ'

– טיפול שפרויד גילה כלא יעיל מכיוון שהמטופל בטיפול זה אינו מודעהיפנוזה לסימפטומים המכילים את התת-מודע שלו. המטופל חווה מודעות

אינטלקטואלית ולא מודעות חוויתית.

– כוח התנגדות אשר באופן פעיל מחזיק את הזיכרונות מחוץ למודע.הגנה

הדגם הטופוגרפי – לא מודע: רעיונות ורגשות פסולים.סמוך למודע: רעיונות ורגשות מקובלים המסוגלים להפוך למודעים.מודע: רעיונות ורגשות אלה במודעות בזמן נתון

– שיטה שניסתה לתת פתרון טוב יותר להיפנוזה. המטופלאסוציאציות חופשיות שוכב על ספה במסגרת שקטה ומרגיעה, סיטואציה שנועדה לעודד מצב נפשי בין

תודעת ערות לבין מצב של טראנס. המטופל מדבר בשטף ומציף את כל שעולה בראשו. כך מקווה המטפל לעקוף את ההגנות ובה בעת המטופל, ער לגמרי, יכול

לשים לב לרעיונות מסוימים ששמר מחוץ למודעות.

העברה והתנגדות – .התנגדות – המעצורים לאסוציאציות החופשיות.העברה – התקה של רגשות המטופל הקונפליקטואלים כלפי המטפל

פרויד הבין כי ההתנגדות וההעברה אינם מהווים מכשול לאסוציאציות החופשיות )כפי שהיה נדמה בתחילה( אלא מהווים את ליבו של הטיפול. הבחנה בהעברות

ובהתנגדויות מביאים את האנליטיקאי להבנת ההפרעה אצל המטופל.

– פרויד השתכנע כי חלומות הינם הצגה מוסווית של משאלותחלומות קונפליקטיאליות, במהלך השינה, ההגנות המונעות בדר"כ את גישתן של

משאלות אסורות למודעות נחלשות. המשאלה עשויה להופיע בחלום רק בדמות מוסווית, פולש זר המחופש כדי להראות שייך. פירוש הסמלים בחלום הופך את

תהליך היווצרותו ע"י חשיפת ההסוואות וחשיפת הסודות )הקונפליקטים(החבויים תחתיהן.

– שורש הסיבות לכל הנוירוזות הוא הכנסתה בטרם עתתאוריית הפיתוי הילדי של מיניות אל תוך התנסותו של האובייקט. האובייקט שתמימותו הטבעית לא

מאפרת לו לעבד את ההתנסות הופך לקורבן של אותה התנסות כאשר מגיע לגיל בגרות ומיניות זו מתעוררת מטבעה. הרגשות העזים והחדשים של גילוי המיניות

מעוררים מחדש רגשות וזיכרונות מוקדמים יותר, אלה לכודים מתחת לפניהשטח בצורה לא מעובדת, יוצרים לחץ נפשי רב הבא לידי ביטוי בנוירוזה.

*תיאוריה זו קרסה במהרה כאשר הבין פרויד )ואף הודה בכך( כי אותם זיכרונותשל התנסות מינית לכאורה היו למעשה זיכרונות של משאלות וכמיהות.

– התפתחה כפתרון לקודמתה שכשלה )פיתוי ילדי(.תיאורית הדחף היצרי מבוססת על דחף יצרי. הנפש, כך טען פרויד הינה מכשיר לפריקת גירויים:

חיצוניים ופנימיים. פרויד התמקד בגירויים הפנימיים במרכזם עומדים היצרים המיניים. פרויד האמין כי יצרים אלו הינם טווח רחב של מתחים העולים מחלקים

שונים בגוף ודורשים פעילות לשם פריקתם. פרויד האמין כי בנק' שונות בתק' הילדות ניתנת דומיננטיות מסוימת לחלקים

שונים בגוף והפעילות שאותו אזור מעורב בה הופכת למוקד חיי הרגש של הילד. שלבים פסיכוסקסואליים בהתפתחות – אוראלי, אנאלי, פאלי, גניטאלי. אותם אימפולסים של המיניות בילדות שורדים בבגרות בצורה מוסווית )סימפטומים

נוירוטיים( או גלויה )סטיות מיניות(. דוג' לסימפטומים נוירוטיים: אנשים מסודריםבקיצוניות \ בלאגאניסטים. אלו דיכוטומיות של קיבעון אנאלי.

שכאשרנבואה – קצת רקע: כאשר אדיפוס נולד, נמסרת להוריו תסביך אדיפוס אדיפוס יגדל, הוא יהרוג את אביו יינשא לאימו. הוריו של אדיפוס מחליטים להרגו

אשר נוטשרועהבמאמץ למנוע מהנבואה להתגשם. הם מפקידים אותו בידי אותו בראש הר מרוחק. אדיפוס נמצא על ידי רועה הלוקח אותו לחצרו של מלך

שם הוא גדל כבנם של המלך והמלכה. כאשר אדיפוס גדל הוא שומעקורינתוס כי הוא עתיד להרוג את אביו ולהינשא לאמו.כאשר הואדלפי של אורקלמפי ה

שומע על הנבואה, הוא מחליט לברוח מחשש שהוא יגשים את הנבואה ויהרוג , הוא נתקל בקבוצה שליווןאת הוריו המאמצים. במהלך נדודיו של אדיפוס ב

אנשים אשר מתווכחת איתו על זכות המעבר. אדיפוס הורג את כל האנשים פרט לאחד, מבלי לדעת שאחד מהנרצחים הוא בעצם אביו הביולוגי ושהגשים בכך

את חציה הראשון של הנבואה. בהמשך דרכו אדיפוס מגיע לתבאי, עיר הולדתו, ושומע שם שמלכה של העיר מת בנסיבות מסתוריות וכי העיר נתונה במצור על

, שלא מאפשרת כניסה לעיר לפני שיפתרו את חידתה. אדיפוס פותרספינקסידי את החידה, משחרר את תבאי, וכפרס על גבורתו-נושא לאישה את אלמנת המלך, ובכך בעצם מגשים את הנבואה במלואה.לאחר מספר שנים, כאשר

נוראה. אדיפוסמגפהלאדיפוס ולאשתו-אימו כבר נולדים ילדים, פורצת בתבאי שולח שליחים לכל רחבי יוון במטרה להבין את סיבת המגפה.בחלק זה מתחיל

המחזה של אדיפוס ובו מחפשים את החוטא. עם סיום המחזה אדיפוס מגלה כי הוא עצמו החוטא. כשהאמת מתגלה לו הוא מנסה להאשים אחרים ולהכחיש

בפני עצמו עד שמגיע הרגע שהוא ואשתו-אימו מבינים את האמת המרה. כעונש

,אנטיגונההוא עוקר את שתי עיניו ויוצא לגלות יחד עם שתי בנותיו - איסמנה ובעוד שאישתו-אימו מתאבדת ושני בניו - אטאוקלס ופוליניקס - נשארים בעיר.

מתכנסים יסודות טרום גניטאליים כגון אוראליות5-6פרויד האמין כי סביב גילאי ואנאליות לתוך התקופה הגניטאלית. בתקופה זו הופכות כל תשוקותיהם של

הילדה והילד להיות קיום יחסי מין עם ההורה מהמין השני. ההורה מאותו מין הופך ליריב מאיים ומסוכן. פרויד האמין כי התסביך נפתר באמצעות האיום של

חרדת הסירוס. הבן רוצה להסיר את האיום ע"י סירוס האב אך יודע כי אביו יענישו באותו אופן ובשל כך מוותר הילד על שאיפותיו. מתוך תיאוריה זו התפתח

המושג "אני עליון" – הפנמה של ערכי ההורים המלווה את פתרון המאבקהאדיפאלי ומרסנת את המיניות הילדית.

*לפרויד היה קושי לנמק את הפתרון לתסביך ויצירת אני עליון אצל בנות שכןעבורן הסירוס אינו מהווה איום.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA)הסבר נוסף בויקיפדיה -%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%9A_

%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A1)

– פרויד החשיב את הקונפליקט כבעיה המרכזית הטמונה בבסיס כלהדגם המבני הפסיכופתולוגיות. הסימפטומים שזיהה היו תוצאה ישירה של מאבק

קונפליקטואלי בין חלק אחד של הנפש לאחר. כל הדגמים התיאורטיים של פרוידהיו ניסיון לשרטט את הדבר שעמד בליבו של הטיפול: הקונפליקט של המטופל.

הדגם המבני פותח בהמשך לדגם הטופוגרפי שהוכח כבלתי מספק כדגם של קונפליקט. פרויד הבין שהמשאלות והאימפולסים מצויים בקונפליקט עם ההגנות ולא ביחד עם המודע והסמוך למודע )כפי שקיים בדגם הטופוגרפי(. כאשר פרויד

הבין שתהליכי הקונפליקט אינם נמצאים בין המודע ללא מודע אלא בלא מודעעצמו או אז פיתח דגם חדש למיפוי הנפש.

רשויות:3הדגם מורכב מ( סתמי(id.אנרגיות אימפולסיביות, גולמיות וחסרות מבנה - ( אניegoאוסף תפקודים מווסתים השומרים על אימפולסים תחת – )

שליטה( אני עליוןsuper ego,מערכת של ערכי מוסר ועמדות של ביקורת עצמית )

המאורגנים בעיקר סביב דימויים הוריים מופנמים. פרויד האמין כי האני, בעזרת אני העליון, מדחיק ומווסת אימפולסים חייתים

שבסתמי כדי לשמור על בטחונו בעולם של אנשים אחרים. התוצאה- נפש שאינה ידועה לעצמה, מלאה באימפולסים מוכחשים מיניים ותוקפניים. הלחץ של האימפולסים הללו הוא היוצר את הסימפטומים הנויירוטים שפרויד חשב

שפיצח.

,189-201פרויד ומעבר לו עמ' , תיאורית יחסי אובייקט – ד.ו. וויניקוטWinnicott, D.W., )1960(. Ego distortion in terms of true and false self

– ויניקוט, בשונה מקודמיו לא התמקד בפסיכופתולוגיה באופןהפרעת עצמי כוזב המסורתי הדן באדם השסוע בקונפליקט או המתענה בשל סימפטומים מטרידים

עד כדי דיכאון או אשמה, אלא בתחושת משמעות אישית ובטיב החוויה הסובייקטיבית. כלומר, אדם שפעל ותפקד כמו אדם אך לא חש את עצמו כאדם

היה מרכז עיסוקו של ויניקוט, את אותו אדם כינה כבעל הפרעת עצמי כוזב.

ויניקוט טען כי בסיס ההפרעה צומח לפני השלב האדיפאלי )בניגוד לפרויד שראה בשלב זה בסיס לנוירוזה(. ויניקוט מצא קשר בין הפרעות עצמי כוזב במבוגרים לאינטראקציות אם-תינוק למן ראשית חייהם. הסיבות להפרעה נבעו מאיכות

ההיענות של האם לתינוק, מבחינת הזנה, אהבה ושאר מאפייניו האישיים. בכדי להסביר כיצד לאם השפעה מכרעת על צמיחת האישיות של בנה טבע ויניקוט

כמה מושגים:מצבו הנפשי המוקדם ביותר של הילד.מצב בו הרך הנולד אי אינטגרציה –

חווה משאלות וצרכים )יניקה, תשומת לב בעת בכי, וכו'( באופן ספונטאני ומשנענו צרכים נוספים עולים במקומם. וינקוט ראה באופי ההתנסות

המוקדמת של התינוק בחודשי חייו הראשונים גורם מכריע לצמיחת האישיות העצמית. הסביבה שסיפקה האם בשלב אי האינטגרציה )ולא

הלחצים היצריים הקונפליקטואלים של התינוק( היא שקבעה אתהתוצאה. הפרעות עצמי כוזב היו "מחלות חסר סביבתיות".

חלוקה לשני מצבי רצף : אם טובה דיה – אם, שכתוצאה מתהליכים ביולוגיים בעת ההיריון, מוותרת במידה.1

מה על עצמאותה\ הסובייקטיביות שלה )שלא במודע(, מתוך כך מתמקדת יותר בתינוק ומאפשרת סביבה המזינה את צמיחת

העצמי של התינוק בחודשים המוקדמים של חייו. התינוק, המצוי באי אינטגרציה "נהנה" מאותה אינטואיטיביות אימהית שמרצה

את תשוקותיו במהירות. בנסיבות אופטימאליות , האם מגיחה בהדרגה ממצב זה של.2

עצמיות מושאלת ואט אט הופכת מעוניינת יותר בנוחותה שלה. ולכן, היענותה למשאלות התינוק מתחילה להתרופף. מצב זה של התרופפות בעצם בונה אישיות. התינוק חש לראשונה תלוי, וחלה

מודעות הולכת וגוברת בקרבו לכך שהעולם אינו מורכב מסובייקטיביות אחת, ולכך שסיפוק התשוקות דורש משא ומתן

עם בני אדם אחרים, בעלי תשוקות וסדר יום משלהם.חווייתו של תינוק )במצב כול יכולות סובייקטיבית\ מציאות אובייקטיבית –

של "אם טובה דיה"( ששפר מזלו ואימו "טובה ידה" הינה היותו המרכז1 הכול יכול של היקום, משאלותיו גורמות לדברים להתרחש )רעב- שד

מופיע, קר לו- מכוסה וכו'(. זהו מצב זמני )אצל בריא(. לחוויית הכול יכולות הסובייקטיבית מתווספת )ולא מחליפה( חוויה של מציאות

(. חשוב להבין: אדם החי כל כולו במציאות2אובייקטיבית )קורה במצב אובייקטיבית, ללא מרכז סובייקטיבי הוא עצמי כוזב – מכוון כולו כלפי

ציפיות של אחרים. ולהפך. בכדי להיות אדם בעל עצמי ומשמעות אישית נדרשת מידת מה של כול יכולות סוב'. החוויה שמספקת האם הטובה דיה

נותרת כמורשת וכמשאב יקר ערך אשר בעתיד מאפשרת לתשוקות

ספונטאניות להפוך לממשיות )כמובן, באמצעות אינטגרציה והסתגלותלסביבה(.

)שתי צורות אלו של חוויהבין – חווית מעבר )או אובייקט מעבר )האובייקטיבית – סובייקטיבית( הניח ויניקוט צורה שלישית: חווית מעבר.

בכול יכולות סוב' הילד מרגיש שהוא ברא את האובייקט, במציאות אובייקטיבית עליו למצוא את האובייקט. אובייקט המעבר נמצא במקום

כלשהו ביניהם. ויניקוט מייחס לאובייקט המעבר )דובי, סמרטוט ישן וכד'( מעמד עמום ופרדוקסאלי. קודמיו של ויניקוט התייחסו לאובייקט המעבר

כאל מייצג את האם עבור הילד ומאפשר לו לשמור על קשר מפונטז עימה בעוד היא נפרדת ממנו בהדרגה. ויניקוט ראה את אובייקט המעבר

בצורה מעט שונה. ויניקוט לא ראה את המעבר מתלות למציאות אלא מעבר בין שני דפוסים של הצבת העצמי ביחס לאחרים. במחצית הדרך בין כל יכולות למציאות אובייקט' המעבר מרפד את הנפילה מעולם שבו

תשוקותיו של הילד מממשות את האובייקטים שלהם באופן כל יכול, לעולם שבו תשוקות דורשות התאמה לאחרים.חווית המעבר כפי שראה

אותה ויניקוט הינה תחום מוגן וחשוב בה ניתן ביטוי לעצמי היצירתי עמימותו של אובייקט המעבר השרישה חוויתלשחק ולהביע עצמו.

ספונטאניות בעצמי ובאותה עת חיברה ביטוי עצמי עם עולם סובייקטיבי במאמרים מאוחרים שם ויניוקוט דגש על מקום התוקפנותשל אחרים.

ביחס הילד לאובייקט. וינוקוט הבחין כי הילד בורא את האובייקט, מנצל אותו, והורס אותו. עוד הבין כי המשחק באובייקט הנו תהליך חשוב המבסס עבור הילד תחושה כלשהי של מציאות. על כן, על ההורים

מוטלת האחריות שלא לקרוא תיגר על האובייקט ובכך לגרום לילדם פחד משימוש מלא באובייקטים שלו, דבר שיביא בבגרותו לעכבות נוירוטיות

של השתוקקות וחוסר יכולת לממשה במציאות.כאשר האם אינה מסוגלת לספק את הסביבה אם שאינה טובה דיה –

הטובה דיה להתגבשות תחושה בריאה של עצמי )הילד מביע תשוקה ספונטאנית וזו אינה מתממשת(, נפסקת ההתפתחות הפסיכולוגית של

הילד. הוא נותר תקוע בזמן פסיכולוגי ושאר אישיותו תקועה מחוץ לגרעין חסר, הוא מרגיש מחויב להתמקד ולהתמודד עם דרישה כלשהי בעולם

החיצוני. אישיותו העצמית נבלמת ע"י צייתנות מסתגלת לסביבה הלקויה עד שתמצא סביבה מחזיקה שתאפשר לחוויה סובייקטיבית ספונטאנית

לצוץ. האם שאינה טובה דיה מציבה את הילד בפני עולם שעליו להסכין לו באופן מיידי, והתמודדות בטרם עת עם עולם זה מסכנת ומונעת את

ההתפתחות והתגבשות הסובייקטיבית של הילד.

–פרויד, בעזרת האסוציאציות החופשיות ניסה להעלותהטיפול שהציע ויניקוט לפני השטח כמיהות ילדיות קונפליקט ואליות ולהגיע לריפוי באמצעות חשיפתם. עבור ויניקוט קשייו של המטופל נבעו מהאופן שבו נוצרה החוויה. ויניקוט שראה

את המטופל כבעל יכולת רבת עוצמה לשיקום עצמי דאג לספק למטופל את המאפיינים הסביבתיים שחסרו לו בילדות )יצירת סביבה בה המטופל חש כי הוא בעל הכול יכולת הסובייקטיבית: אפשר פגישות לפי צורך, פתיחת הדלת למטופל

עוד לפני שזה צלצל בפעמון וכו'( האנליטיקאי כמו האם הטובה דיה מספק

סביבה שבה מושעית הסובייקטיביות שלו עצמו. בשיטה זו מעודד המטפל זרימה של חוויות ספונטאניות אצל המטופל ובכך מקווה לתחייה המחודשת של העצמי

האמיתי.

– מניסיונו, הבין וינוקוט כי טבעו של עצמי שקרי הינו לגונןהסולם של ויניקוט ולהסתיר את העצמי האמיתי. עוד הבין כי יש לסווג את מידת הדומיננטיות של

העצמי השקרי על העצמי האמיתי: נחבא.true self לאמיתי וה- מתחזה False selfבקיצוניות אחת, ה- .1

צופים מבחוץ נוטים לחשוב שזהו האדם. במערכות יחסים, ידידות מתחיל להיכשל. בסיטואציות בהן האדםfalse selfויחסי עבודה - ה-

נדרש כמכלול, חסרים לו דברים. מותר קיוםtrue, ול- true על ה- מגן falseבמצב קיצוני פחות, ה- .2

. זהו עדיין נחשב מצב של מחלה, משום שקיים פהבחיים סודיים אבל הוא מוגזם כאילו שתנאי הסביבה הםtrueכביכול רצון להגן על ה- אלו שאינם נורמאליים.

הואfalse selfמצב הקרוב יותר לבריאות: תפקידו העיקרי של ה- .3 יכול להתקיים ללאtrue self בה ה- חיפוש מתמיד של סביבה חיצונית

חשש. אם תנאים כאלו לא נמצאים לאחר חיפושים רבים, האופציה . אם הגנהtrue selfהיא מציאת הגנה חדשה שתמנע את ניצול ה-

חדשה לא מתגלה - התגובה הקלינית היא התאבדות. ההתאבדות פה .true self בשביל למנוע בגידה ב- total selfהיא פתרון של הריסת ה-

.false selfבמקרים כאלו, תפקיד ארגון ההתאבדות נופל על ה- ,הזדהות עם הסביבה בנוי על false selfוקרוב עוד יותר לבריאות: ה-.4

שבנויה בהרבה מקרים רובה על עקרון זהה. גישה נימוסית מייצג את כל הארגון של false selfבמצבי בריאות: ה- .5

לבדו לאTrue selfומקובלת בחברה, כולל שמירת רחשי הלב סודיים. יוכל מעולם להתקיים במקום כזה בחברה.

*תרגום מהמאמר באנגלית

CBTהגישה ההתנהגותית – קוגניטיבית

37-43, 8-30, עמ' 4מבוא לפסיכולוגיה, האוניברסיטה הפתוחה, יחידה

.רפלקסים – תופעה שגילה פטרוביץ' פבלוב, שבבסיסה התניה קלאסית

:מרכיבי ההתניה הקלאסית

תגובה, לא רצונית ולא נלמדת, לגירויי מסוים. מטרתה רפלקס –

להגן על האורגניזם ולסייע לו להסתגל לסביבתו )הזעה,הפרשת

רוק, מצמוץ, וכו'(

גירוי שאינו גורם לתגובה רפלקסיבית גירוי ניטראלי –

בעת – תגובה רפלקסיבית מולדת )כלב מרייר רפלקס לא מותנה

לחם(. לא מותנה – שאינה מותנית בלמידה או בניסיוןאכילת

קודמים אלא טבועה באורגניזם.

תהליך רפלקסיבי לא מותנה:

– גירוי המעורר אוטומטית תגובה. גירוי לא מותנה.1

– תגובה המתעוררת אוטומטית תגובה לא מותנית.2

כתוצאה מגירוי לא מותנה.

הלחם(.מראה – תגובה רפלקסיבית נלמדת )כלב מרייר ל רפלקס מותנה

תהליך רפלקסיבי מותנה:

– גירוי ניטראלי שהפך לגירוי המעורר גירוי מותנה.1

רפלקס בעקבות תהליך של למידה.

– הרפלקס שהופיע בעקבות הגירוי תגובה מותנית.2

המותנה.

– כדי שתתרחש למידה בתהליך של התניהיצירת ההתניה הקלאסית

גירוי לא שהוא במקורו גירוי ניטראלי, עםגירוי מותנהקלאסית יש לזווג

)רפלקסיבית(. תגובה לא מותנית המעורר אוטומטית וללא למידהמותנה

, גם ללא הופעתתגובה מותניתבעקבות הזיווג, הגירוי המותנה מעורר

הגירוי הלא- מותנה, התגובה דומה לזו שעורר הגירוי הלא- מותנה.

בהתניה קלאסית לומד האורגניזם ליצור קשר אסוציאטיבי ביו הגירויים.

הוא לומד לקשר את הגירוי המותנה לגירוי הלא מותנה.

לפני*כדי שתתרחש התניה קלאסית על הגירוי המותנה להופיע זמן קצר

הגירוי הלא מותנה.

מושגים נוספים:

ניתן להכחיד את הלמידה, אם מציגים בפני האורגניזם הכחדה –

את הגירוי המותנה ללא הגירוי הלא מותנה. ההכחדה אינה מוחקת

את התגובה המותנית כליל.

אורגניזם שעבר התניה החלמה ספונטאנית והתניה מחדש –

ולאחריה הכחדה ילמד מהר יותר את ההתניה מחדש לעומת

תהליך הלמידה הראשוני.

תגובה מותנית לנוכח גירוי הדומה לגירוי המותנה. ככל הכללה –

לתגובה המותנית.

ע"י תהליך משולב בתהליכי הכחדה והתניה ניתן ללמד הבחנה –

את האורגניזם להבחין בין שני גירויים דומים ולהגיב לכל אחד מהם

באופן שונה.

– גירוי הנחווה כנעיםגירוי אפטיטיבי*

– גירוי הנחווה כלא נעיםגירוי אברסיבי*

– גירוי המעורר תשומת לב הבאה לידי ביטוירפלקס האוריינטציה*

בתגובה רפלקסיבית מולדת )כלב מרים את אוזניו לשמע צליל לא

מוכר(

– חזרה מרובה על הגירוי שגורם לרפלקס האור' עדהביטואציה*

שהאורגניזם מתרגל ומספיק להגיב ברפלקס האוריינטציה.

– בניגוד לפבלוב, שעסק בתגובות אוטומטיות, דן אדוארדלמידה אנסטורמנטלית ספונטאנית, כגון הליכה או דיבור, שמבצעבלמידה "רצונית",לי תורנדייק

האורגניזם כאמצעי להשגת מבוקשו.

מושגים המרכיבים למידה אינסטרומנטלית:תהליך בו הלומד מנסה וטועה שוב ושוב, עד שמצליח ניסוי וטעייה –

להגיע אל המטרה. לאחר שהגיע אל המטרה יטה לחזור על אותן תגובותשהובילוהו למטרה להימנע מאלו שלא הוליכו אותו אליה.

למידה לקשר בין מכלול גירויים במצב מסוים לבין תגובה גירוי-תגובה – מוטורית ספציפית. הדבר קורה בשלבים:

ראשית האורגניזם נמצא במצב בו מכלול הגירויים מוביל לתגובות.1רבות שרובן אינן מובילות למטרה\פתרון.

במשך הזמן הקשר בין המצב לבין התגובות שאינן מקדמות לפתרון.2נחלש בהדרגה.

לעומת זאת מתחזק הקשר בין הגירויים לתגובות שכן מובילות.3לפתרון.

הוא למעשה ההסבר מדוע מתרחש גירוי-תגובה. תוצאות חוק התוצאה – התגובה הן שקובעות האם הקשר בין הגירוי לתגובה יתחזק או יחלש.

תגובה שהיא תגמול חיובי – חיזוק הקשר, אי הופעת תגובה\תגמול שלילי– החלשות.

– מייסד המושג – ב. פ סקינר. סקינר חדד את ההבחנה ביןהתניה אופרנטית התגובות בשני סוגי הלמידה הקלאסית והאינסטרומנטאלית. סקינר לקח את מה

, זאתתגובות מפעילותשתורנדייק קרא לו למידה רצונית וקרא לאותה תופעה מאחר והאורגניזם מפעיל באמצעותן את הסביבה במטרה להשיג את מבוקשו. על

שום כך קרויה תאוריית הלמידה של סקינר התניה אופרנטית )להפעיל –OPERATE.)

מושגים המרכיבים התניה אופרנטית:הגורם העיקרי בלמידה ע"פ סקינר. ראשית, ההבדלים בין חיזוק –

תורנדייק לסקינר: אצל תורנדייק מחזק התגמול )חיזוק במילים אחרות( את .תגמול מחזק את התגובה עצמה בין הגירוי לתגובה. אצל סקינר ההקשר

כלומר, החיזוק מוגדר כגירוי או אירוע המתרחש בעקבות התגובה ואשר מגדיל את שכיחות הופעתה. סקינר הבחין בין שני סוגים של חיזוקים:

חיובי ושלילי.לאחר ביצוע התגובה מגדילה את שכיחותשנתינתו – גירוי חיזוק חיובי

הופעתה. צריך להינתן לאחר ביצוע התגובה. לאחר ביצוע התגובה מגדילה אתשהפסקתו– גירוי או אירוע חיזוק שלילי

שכיחות הופעתה. צריך להפסק לאחר ביצוע התגובה גירוי או אירוע בלתי נעים המופיע לאחר התרחשותה של תגובה עונש –

ומחליש או מפסיק אותה.שלרצויה- חיזוק שלילי מציין תוצאה הבדל בין חיזוק שלילי לעונש

סבירותמקטין. עונש-לא רצויההתנהגות ואילו העונש מציין תוצאה התרחשותה של התגובה וחיזוק שלילי מגביר את הופעתה.

כמו בהתניה קלאסית אלא שבהתניה אופרנטית אין אנו יכולים הכללה – להצביע על הגירוי\גירויים הסביבתיים שעוררו את התגובה מהמצב הגירויי

המקורי למצב גירויי אחר.דומה להתניה קלאסית )גירוי אחד לעומת רבים(. בהתניה הבחנה -

אופרנטית מושגת ההבחנה ע"י חיזוק התגובה בנוכחות גירוי מסוים והסרתהחיזוק בהיעדרו של הגירוי האחר )או בנוכחותו(.

הגירוי שרק בזכותו זוכה האורגאניזם בחיזוק. גירוי מבחין –כי תוצאה רצויה של התנהגות מושגת, לא רק ע"י קבלת למידת בריחה -

גירוי נעים, אלא גם ע"י הפסקת גירוי לא נעים כדוגמת היציאה ממצב של כליאה. באמצעות חיזוקים שליליים לומדים אנשים ובעלי חיים תגובות

המסייעות להם להיחלץ ממצבים מכאיבים או לא נעימים. סוג זה שללמידה נקרא למידת בריחה.

דומה לבריחה, אלא שקודם להופעת הגירוי האברסיבי, למידת הימנעות – מופיע גירוי ניטראלי, המהווה אות כי בקרוב יופיע הגירוי האברסיבי.

למידת הימנעות משלבת את ההתניה הקלאסית והאופרנטית, ומשום כך מכונה תיאורית שני הגורמים. ע"פ גישה זו בשלב ראשון ישנה למידה

להגיב בפחד לאור תהליך של התניה קלאסית ובשלב שני למידת בריחהבהתניה אופרנטית. למידת הימנעות קשה להכחדה.

- הגישה הנרטיביתCBTהתפתחויות עכשוויות לגישת ה( אמצעים סיפוריים למטרות טיפוליות. פרק 1990ווייט ואפסטון ,)2:

החצנת הבעיה

- גישה טיפולית שמעודדת אנשים להתייחס אל הבעיות המעיקותהחצנת הבעיה עליהם כאל אובייקט ולעיתים אף להאניש אותם. כך הופכת הבעיה לישות

נפרדת, ועל ידי כך חיצונית לאדם או למערת היחסים המתוארת כבעייה עצמה.כך תכונות הנחשבות טבועות במבנה האישיות, נעשות כביכול כובלות פחות.

תהליך החצנה:ראיון כללי בו נשאלות שאלות המבררות השפעת מיפוי השפעת הבעיה –

הבעיה על חיי המטופלים )ואחריו סדרת שאלות המבררות השפעת המטופלים על "חיי" הבעיה(. השאלות על ההשפעה היחסית מזמינות את

המטופלים לבחון את השפעותיה, ואת היקף השפעתה של הבעיה על חייהם ועל מערכות היחסים שלהם. כמו כן הופכים להיות מודעים יותר

ליחסים שלהם עם הבעיה. הסיפור של המטופל על הבעיה נקרא 'תיאוררווי בעיה'.

תיאור רחב )רווי( יותר מהתיאור שניתן לבעיה עצמה. תיאור רווי בעיה – במקום להגביל את החקירה ליחסים בין הבעיה לבין האדם שלו היא

מיוחסת, מביאות השאלות הללו לזיהוי השפעתה של הבעיה על מגוון רחב יותר של תחומי מפגש: בין הבעיה לאנשים שונים ובין הבעיה למערכות

.1יחסים שונות.תיאור רווי הבעיה הינו בעצם התשובות לשאלות על . השפעת המטופל על חיי הבעיה.2השפעת הבעיה על חיי המטופל

.'תוצאות ייחודיות'תהליך זה מוביל ל- -)יש להגדיר בשם את הבעיה. דרושה הגדרת הבעיה )מתן שם לבעיה

הגדרה לא פרטנית מדיי ולא כוללנית מדי. רצוי שלא תהיה הגדרה של "מומחים")=זה בגלל הסכיזופרניה..( . ההגדרה יכולה להשתנות בתהליך

הטיפול .בעת התיאור רווי הבעיה נתקלים בנקודות ספציפיות תוצאות ייחודיות -

בהן הבעיה לא הפריעה. יש לכך חשיבות רבה, מתוך נקודות אלה מבין המטופל שהבעיה עשויה להיות משהו חיצוני ושהיא אינה חלק ממנו.

המטפל יכול להדגיש, לעיתים בהומור, גם פרטים קטנים שלכאורה נראים תמימים, אבל עצם קיומם מחוץ לבעיה הוא שלב טיפולי פורץ דרך. ניתן

למצוא את ה"תוצאות" בעבר בהווה ואף בעתיד, )עם מקום לתקוותודמיון(, כארועים העומדים להתרחש.

ההחצנה עוזרת להפריד את האדם ואת מער' היחסים שלו סיפור חלופי – מהבעיה, ובכך מתאפשרת לו נק' מבט חדשה שאינה רווית בעיה. נק' מבט זו תורמת לפיתוח סיפור חלופי לבעיה. סיפור בו האדם יכול לאתר עובדות

על חייו שקודם לכן, בתיאור רווי הבעיה היו מעורפלות. עובדות אלה

סותרות את התיאור רווי הבעיה ויוצרות גרעין חדש ליצירת סיפוריםחדשים המביאים בסופו של דבר לפתרון.

לאחר שהמטופלים יכולים לזהות מערכת יחסים חדשה עם אחריות- הבעיה הם מטפחים אחריות וכך יכולים לקבל על עצמם בחירות חדשות.

אונ' הפתוחה )שימו לב זה לא כל12 יחידה 71-78, 45-60אבנורמליות- עמודים החומר(

הפרעות חרדה:

עוצמת הפחד - הבחנה בין תגובת פחד "נורמלית לתגובה "אבנורמלית ומידת הקשר שלו למציאות.

תגובת פחד- כוללת מרכיבים קוגנטיביים)ציפייה לסכנה(, גופניים)תגובת חרום של הגוף( רגשיים)אימה, פניקה( והתנהגותיים)נסיגה, המנעות(. ניתן

לבחון העזרת מרכיבים אלה את הפרעות החרדה השונות ואיפיונן.תגובת חרדה= תחושה דיפוזית של סכנה מפני משהו לא נודע ולא מוגדר

משהו נוראי שעומד להתרחש. )זאת לעומת תגובת פחד שמתייחסתלסכנה קונקרטית בהווה, למרות שלא תמיד מציאותית(.

( DSM-IIR סוגי הפרעות חרדה: )לפי הגדרת ה5פוביות.1הפרעת דחק פוסט טראומתית.2הפרעת פניקה.3הפרעת חרדה כללית .4הפרעה אובססיבית קומפולסיבית.5

- תגובת פחד מתמשכת שאינה עומדת בשום פרופורציה לסכנה פוביה(1ממשית: קבוצות עיקריות: 3אגרופוביה - פחד ממקומות ציבוריים והומי אדם. )מחצית מכלל

אוכלוסיית המטופלים הפוביים(, נשים בעיקר. החשש העיקרי הוא מהתרחשות אסון כלשהו, בדרך כלל התקף פניקה אם יהיה לבד

מחוץ לסביבה מוכרת.פוביות חברתיות= פחד מוגזם מפני מצבים חברתיים,חשש

מהתבזות והשפלה. ,פוביות פשוטות - ממוקדות באובייקט ספציפי.)פעילות,בע"ח

מרחבים(.

( הסבר לכך שישנם גירוייםתקוגניטיבי - )גישה התנהגותית-מוכנות פנימית שקיימת אצל האדם מוכנות פנימית לקשור אותם עם תגובת פחד וכאשר

מתרחש אירוע טראומטי בנוכחות הגירוי הקישור עם תגובת הפחד נוצר רייווצבקלות ונשמר לאורך זמן. גירוי שאין לגביו מוכנות פנימית- או שלא

קישור או שיהיה בעל הכחדה מהירה. מוכנות זו נרכשה על פי טענתם במהלךהאבולוציה.

טיפול בפוביה- והתגברות עליו.יהאדיפאלעל פי פרויד- הכרה בקונפליקט

- הקהיה שיטתית, הצפה וחיקוי.תקוגניטיביעל פי התנהגותית- .םדיכאונייעל פי המודל הביורפואי- סמים אנטי

טראומטי שחווה האדםעבאירומקורה - הפרעת דחק פוסט טראומטית(2 מהווה בסיס להתפתחות. אנושי(עאירוהלוקה בהפרעה.)אסונות טבע,

הפרעות אחרות)אגרופוביה(, נשים לוקות יותר מגברים. מאפיינים:4

אדישות והתרחקות מהסביבה..1חוויה חוזרת של הטראומה..2חרדה..3 המנעות מגירויים קשורים לטראומה, תגובה בחרדה.4

לגירויים כאלו.

טיפול בהפרעת דחק פ.ט- יש להתייחס ל-מצב הפסיכולוגי של האדם לפני הטראומה וכך קביעת סיכויי החלמה.

האינטרס של האדם בטראומה)באופן מודע או לא מודע( -שיטת התרפיה ההתנהגותית הרב מודלית,תקוגניטיביהגישה ההתנהגותית

טראומטיים סמוך ככל האפשר להתרחשות הטראומהתמזיכרונושחרור עצמה.

ביורפואי- תרופות מפחיתות חרדה.

- התקפים חמורים ותכופים שמאופיינים בחשש,מתיחות, הפרעת פניקה(3דריכות ותחושה של אסון קרב- ללא גורם ספציפי.

מאופיין במרכיבי הפחד שפורטו למעלה. נמשך כמספר - התקף פניקה דקות ודועך בהדרגה. מופיעים ללא סימן מקדים.

מצב חרדה כרוני שעלול להמשך מס. חודשים. מאופייןהפרעת חרדה כללית-(4 ב מתיחות, עצבנות, "קצה היכולת", מצפה להתרחשות של משהו נורא ולא ידוע, תגובת חירום בינונית מבחינה פיזית, רצון לברוח ולהסתתר בכל

רגע.

אובססיות= מחשבות טורדניות וחוזרות.הפרעה אובססיבית קומפולסיבית- (5 קומפולסיות=תגובות התנהגותיות למחשבות, פעולה קבועה ובלתי רצונית

ממנה, מהווה כפתרון לחרדה שנגרמה בעקבות המחשבהעלהימנשקשה .ןדיכאוהאובססיבית. פוגעת בגברים ובנשים במידה שווה. ישנה נטייה לפתח

סיכויי ההחלמה לא טובים במיוחד. סוגים עיקריים:2

.בדיקה .לכלוך וניקיון

שונים)חשיבה,םמנטאלייפגיעה בקשר ובתיאום בין תהליכים - סכיזופרניה תפיסה, שיפוט מציאות(. ההפרעה הנפוצה ביותר מבין מחלות הנפש הקשות.

לרוב( ישנה התאמה בין מעמד חברתי-כלכלי לבין שכיחות15-40)גילאי ההפרעה)אחוז גבוה בשכבות נמוכות(- לא ברור אם זה גורם או סיבה.

קבוצות עיקריות: 3הפרעות בחשיבה..1הפרעות בתפיסה..2הפרעות בהנעה וריגוש..3

צורת חשיבה משובשת, ללא רצף, על פי הגיון- הפרעות בחשיבה( 1 פרטי/סמלי, אי הפרדה בין עיקר לטפל, תהליך אסוציאטיבי. פגיעה בהליך

והתוכן החשיבתי.)אסוציאציית צליל(.מחשבת שווא)דלוזיה(

הפרעה בתוכן החשיבה- אמונה חזקה שאינה הגיונית ואינה ניתנת להפרכה.

מחשבות שווא של רדיפה- אמונה כי אנשים או מוסד כלשהו .מסוימתמעוניינים לפגוע בו בדרך

מחשבות שווא של גדלות- אנשים המשוכנעים שהם עליונים על אחרים או מיוחדים בצורה יוצאת דופן. עוצמת המחשבה והקשר

לבעל הפרעת גדלות.ינורמאללמציאות מבדילים אדם מחשבות שווא של יחס- החולה משוכנע שהתנהגות תמימה

מכוונת אליו. מחשבות שווא של שליטה- אמונה שכוחות חיצוניים שולטים

בהתנהגות החולה. ראיה, שמיעה או תפיסה של דברים שלא קורים- הפרעות בתפיסה (2

במציאות שמיעה ראייה, מגע וריח(תהלוצינציו

- בשלבים מוקדמים של המחלה- רגישות יתר,הפרעות בהנעה וריגוש( 3 פגיעה

שגוררת כעס/פחד/עצבנות.שטיחות רגשית= קהות חושים והעדר תגובות רגשיות, מאפיין

חולים כרוניים

תגובה רגשית בלתי תואמת= תגובה שאינה תואמת את הנסיבות)כעס בעת

ברכת שלום(.

סוגי סכיזופרניה: 4פרנואידית.1

קטטונית.2בלתי מאורגנת.3רזידואלית.4

: מחשבות שוואאפיון - הצורה השכיחה ביותר, פרנואידית(1 רדיפה/קנאה/גדלות, החולה מתוח וחרד, עוין וחשדני

לסביבה. : א. הקפאה ודיכוי קיצוני שלאפיון - נדירה מאוד, קטטונית(2

, תנועה תעשה רק כתגובהתספונטאניתנועה והתנהגות לסביבה. ב.אי שקט, תנועה ללא הרף, מהווה סיכון.

- חוסר ארגון במחשבה, בדיבור, בהתנהגותבלתי מאורגנת (3 ובתגובה רגשית. זוהי הפרעה בחשיבה עד כדי חוסר יכולת

קבועה.תבהידרדרולתקשר. בדרך כלל כרוני ומאופיין - סכיזופרניים שאושפזו בעבר בשעת התקף רזידואלית(4

חריף וכעת לוקים בבעיות כגון נסיגה חברתית, בעיות תפקודוהפרעות התנהגותיות.