1

גטגטגטגט����על אחריות� בנזיקי של סרבניעל אחריות� בנזיקי של סרבניעל אחריות� בנזיקי של סרבניעל אחריות� בנזיקי של סרבני **ר רונ פרי" וד*ר יחיאל קפל"ד

1111................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................מבואמבואמבואמבוא

7777............................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................הסמכות הענייניתהסמכות הענייניתהסמכות הענייניתהסמכות העניינית. . . . אאאא 8888................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................תביעה על בסיס חוקתיתביעה על בסיס חוקתיתביעה על בסיס חוקתיתביעה על בסיס חוקתי. . . . בבבב

8.......................................................................................................................................................................המודלי� האפשריי�. 1 9...................................................................................................................................................................עוולה חוקתית עצמאית. 2 13........................................................................................................................הגנה על זכויות חוקתיות באמצעות עוולות המסגרת. 3

14141414....................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................תביעת רשלנותתביעת רשלנותתביעת רשלנותתביעת רשלנות. . . . גגגג 14.............................................................................................................................................................................חובת הזהירות. 1

14.........................................................................................................................................................המבחני� לקיו� החובה) א( 16.......................................................................................................................................................................צפיות וקירבה) ב( 17.....................................................................................................................................................................שיקולי מדיניות) ג(

I17........................................................................................................................................................................... טיב הנזק

IIבני 20...........................................................................................................................................................זוג� תביעות בי

III21................................................................................................................................................... החשש מפני גט מעושה 21.............................................................................................................................................................הצגת הבעיה) א( 27...........................................................................................................................דרגות הכפייה בפסקי די של גירושי) ב( 31................................................................................................................................ההבחנה בי כפייה ישירה ועקיפה) ג( 36........................................................................................הטלת מזונות מוגדלי� שאינ� מופרזי� אינה בגדר אונס ממו) ד( 39..............................................................................................................................כפייה באמצעות בית משפט אזרחי) ה( 44........................................................................................................פתרו מצוקת של מסורבות הגט: מדיניות ההלכה) ו(IVשל סנקציות אלטרנטיביות 48...................................................................................................................................... קיומ

54...........................................................................................................................................................)הפרת החובה(ההתרשלות . 2 56..................................................................................................................................................................................גרימת הנזק. 3

59595959........................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................תביעה בגי הפרת חובה חקוקהתביעה בגי הפרת חובה חקוקהתביעה בגי הפרת חובה חקוקהתביעה בגי הפרת חובה חקוקה. . . . דדדד 59.......................................................................................................................................................................יוהגדרת תחו� הד. 1 60................................................................................................................................................החובה החקוקה המוטלת על הבעל. 2 62................................................................................................................................................................גבולות החובה החקוקה. 3 64...............................................................................................................................................העדר כוונה להוציא תרופה אזרחית. 4 67676767....................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................סיכו�סיכו�סיכו�סיכו�

מבואמבואמבואמבוא

בשלב מסוי� עולה מערכת היחסי� על שרטו . נישאי� זו לזה על פי די תורה, יהודי� תושבי ישראל, אלמונית ופלוני

. בית די רבני קובע כי האיש חייב לגרש את אשתו אול� זה אינו שועה להחלטה1.שת להתגרש מ האישוהאישה מבק

מאפשר לבית הדי לנקוט כנגד אותו אד� סנקציות �19952ה"התשנ, )קיו� פסקי די של גירושי(חוק בתי די רבניי�

.אוניברסיטת חיפה, הפקולטה למשפטי�, מרצה * . אוניברסיטת חיפה, הפקולטה למשפטי�, מרצה **

" עיוני משפט"ות מעוררות מחשבה ולחברות מערכת המחברי� מבקשי� להודות למשתתפי הסמינר המחלקתי באוניברסיטת חיפה על העראשר הוצגה , טיוטת המאמר. על עבודת היסודית ועל הערותיה החשובות והמועילות) מיכל שכטר ונועה תבור, עיד נצר, )עורכת(איילת עוז (

: למשל, ראו. פסיקת� של בתי המשפטכבר זכתה לאיזכור ב) 2004מאי (ד "בקליפת האגוז בכנס מדעי שנער+ באוניברסיטת חיפה באייר תשסנית ביו� (''''חחחח' ' ' ' ננננ' ' ' ' אאאא 12130/03) ��י(ש "אלבז מבית המשפט לענייני משפחה בירושלי� בבקשה למחיקה על הס, בתמשלמה החלטתו של השופט

. . . . ממממ....קקקק' ' ' ' ננננ. . . . סססס....קקקק 18551/00) ��י(ש "פסק דינה של השופטת נילי מימו מבית המשפט לענייני משפחה בירושלי� בתמ; ) טר� פורס�� 31.5.2004נית ביו� (. . . . פפפפ....ככככ' ' ' ' ננננ. . . . שששש....ככככ 19270/03) ��י(ש " פסק דינו של השופט מנח� הכה בתמניתלאחרונה .654 ב) 2004אוקטובר (דיני� משפחה

אמרפסק הדי אמנ� מצטט את טיוטת המ. תביעת נזיקי של מסורבת גט,לראשונה בישראל, שבו קיבל בית המשפט) טר� פורס�� 21.12.2004הוספנו ,לאחר שעריכת המאמר הושלמהרק מכיוו שפסק הדי פורס� . מסקנות שונות מאלה שאליה אנו מגיעי� כאא+ מגיע ל, כמה פעמי�

הצגת של על לחלוטי יתרנו ו. 294, 25, 17�18 הערות להללהללהללהלראו במיוחד .התייחסות תמציתית וממוקדת לגדרי המחלוקת במקומות המתאימי�החלטות הללו לא עמדה הגרסה כל הכי לנגד עיניה� של השופטי� ב, יודגש.טענות ביקורת החורגות מגבולות הטיעו שהוצג במאמר מלכתחילה

. הטיוטות המאוחרותאלא אחת מ, האחרונה של המאמרביקורתנו המפורטת על דבריה תובא . לתגובתה של יפעת ביטו– במסגרת חוברת זו –בשל אילוצי זמ ומקו� של כתב העת לא יכולנו להתייחס

אות הכוחנית העומדת בבסיס של חלק מטענותיה עלולה להניב תוצ�כי התפיסה הרדיקלית, לפי שעה נציי רק. באחת מ החוברות הבאות . סכנה גדולה לעניינ של מסורבות הגט– לדעתנו –ובכ+ נעוצה , הפוכות לגמרי מאלה שאות היא מתיימרת להגשי�

אמנ� למילה זו יש קונוטציה בעייתית ). husband(כדי לתאר את הגבר המצוי בקשר של נישואי " בעל"במאמר זה נשתמש לעתי� במילה 1, הג� שבהקשרי�(ובכל תחביר , בכל הטיה, משמעות בכל הקשר�� לא מצאנו מילה נרדפת שהיא שוותאול). לאד� אי הרי בעלות בזולתו(

במילוני� " בעל"ראו את הגדרת המילה ). וכיוצא באלה" ב זוג", "איש"כגו , בהטיות ובמבני משפט מסוימי� נית להשתמש ג� במלי� אחרותלבת––––המלו החדש המלו החדש המלו החדש המלו החדש שוש �אב' א: הבאי� לבת המהדורה המש1 לבת המהדורה המש1 לבת המהדורה המש1 אית אבניאו ; 62) ה"תשנ(מילו ההווה מילו ההווה מילו ההווה מילו ההווה מישור ' בהט ומ' ש; 183) ס"תש, כר+ א ( המהדורה המש1

.293) ט"תשנ, כר+ א (מילו ספירמילו ספירמילו ספירמילו ספיר) עור+( .139, 1507ח "ס 2

2

ואולי א, בשל אי נכונותו של בית הדי , ליואלא שחר, הסנקציות המוטלות ע. שונות כדי להניעו לחזור בו מסירובו

האישה אינה יכולה להינשא לאחר . האיש עומד במריו–לעשות שימוש בסמכויותיו לפי החוק בשל חששות הלכתיי�

ואינה יכולה ללדת ילדי� לאחר מבלי שידבק בה� כת� , )או אפילו לחיות עימו א� ברצונה להינשא לו בבוא העת(

. הממזרות

נראה לנו כי הדרת� של אלה בכפיפה 3,"בעיית מסורבי הגט"בחינה תיאורטית נית היה לדבר ג� על על א, שמ

סרבנות גט מצד נשי� היא הרבה , ראשית. שני טעמי� לדבר. אחת ע� מסורבות גט הייתה עושה עוול גדול לאחרונות

, שנית. הבדל בחומרה, כשלעצמו,הפער העצו� מבחינת השכיחות יוצר. פחות שכיחה מאשר סרבנות גט מצד גברי�

מסורבת גט אשר חיה חיי אישות ע� גבר שאינו בעלה עוברת . מצבו של מסורב גט אינו אקוטי כמו זה של מסורבת גט

אסורה לבעל "היא : נוהג בדר+ דומהר מסורב גט שאכשנוצרות מאלו באופ משמעותי עבירה שתוצאותיה חמורות

להינשא , על פי ההלכה היהודית, אשר אינ� יכולי�(ה� ממזרי� אסור הקשר המלה שנולדי� וצאצאי� 4"ולבועל

העובדה שמסורב גט חי ע� אישה אחרת אינה שוללת ממנו את , לעומת זאת). 5פרט לממזרי� אחרי� או גרי�, ליהודי�

בה� האישה במקרי� המעטי� ש: יתר על כ. וילדיה� המשותפי� לא ייחשבו לממזרי�, האפשרות להינשא לה בעתיד

פתרו שאינו קיי� ביחס למסורבות 6,היא זו שמסרבת לית גט נית לפתור את בעייתו של האיש על ידי מת היתר נישואי

לסכ� ולאמר שמסורבת הגט לא רק כלואה בתו+ מסגרת משפחתית בלתי רצויה אלא ג� מנועה מהקמת , אפוא, נית. גט

הא� תוכל האישה לתבוע מאיש2 פיצויי נזיקי בגי הנזק שנגר� לה . פוטנציאל הסבל עצו�. מסגרת משפחתית חדשה

? מחמת סרבנותו

תשובה – פע� אחר פע� –ש� ניתנה לה , שאלה זו נדונה בפני בתי משפט אזרחיי� בצרפת כבר לפני יובל שני�

של פרקליטי� צרפתיי� בידיה� , אפוא, זכות הראשוני� על השימוש בתביעות נזיקי כנגד סרבני גט נתונה7.חיובית

לא רק . שונה מ הדי הישראלי, לפחות בהקשר זה, אלא שהדי בצרפת. שחלק� בוודאי הלכו לעולמ�, אלמוניי�

אי אח ורע , עליו נשענו התביעות הנושנות, לקוד האזרחי הצרפתי1382שלעקרו האחריות הכללי הקבוע בסעי,

אלא שמערכת השיקולי� שעל פיה� מתווי� בתי המשפט את 8,במשפט הישראלי מבחינת היק, תחולתו המושגית

שיקולי� שמקור� ביחסי הגומלי בי עקרו . גבולות האחריות בנזיקי אינה זהה ואינה יכולה להיות זהה בשתי השיטות

נות האחריות האזרחית לבי עקרונות וכללי� משפטיי� אחרי� אינ� יכולי� להיות שווי� בשתי השיטות מכיוו שהעקרו

.III.ג.1. פרק גלהללהללהללהללדיו בהתניית הגט ברצו האישה ראו ג� 3 .ד, י, גירושי, משנה תורהמשנה תורהמשנה תורהמשנה תורה, �"רמב 4 .כא, טו, ש�; ז, טו, איסורי ביאה, ורהורהורהורהמשנה תמשנה תמשנה תמשנה ת, �"רמב; ג, כג, דברי�דברי�דברי�דברי�ראו 5 .�1977ז"התשל, לחוק העונשי179ראו סעי, . הסדר שא, הוכר על ידי המחוקק כסייג לאחריות פלילית בגי עבירת הפוליגמיה 67 Trib. civ. Metz (27.4.1955), J.C.P. 1960.II.11632; Trib. civ. Seine (22.2.1957), Gaz.Pal. 1957.1.246, J.C.P.

1957.II.9892; Trib. civ. Grenoble (7.5.1958), Gaz.Pal. 1958.2.98, J.C.P. 1960.II.11632; Paris (4.2.1959), J.C.P.

1960.II.11632) 4של 1960הטריבונל האזרחי בגרנובל והטריבונל האזרחי בפריס נזכרו יחדיו בכר+ של שנת , החלטות הטריבונל האזרחי במ , למעשה. Cass. civ. 2e (13.12.1972), D.S. 1973.Jur.493: ג� את פסק דינו של בית המשפט לקסציה באותו ענייוראו ). .�J.C.Pה

.H: ראו. במושבות הצרפתיות בצפו אפריקה�20 ובראשית המאה ה�19תביעות נזיקי כנגד סרבני גט הוגשו כבר במחצית השנייה של המאה ה

Patrick Glenn, "Where Heavens Meet: The Compelling of Religious Divorces", 28 Am. J. Comp. L. (1980) 1, 32 (hereinafter: Glenn).

לקוד האזרחי הצרפתי 1382שהיא עקרו האחריות המקי, והרחב ביותר בחוק הישראלי כוללת מרכיב שאינו קיי� בסעי, , עוולת הרשלנות 8 ").חובת הזהירות"הרכיב של (

3

הבדל חשוב בי . שוני�) ה במסגרת דיני הנזיקי וה בענפי משפט רלוונטיי� אחרי�(והכללי� המקובלי� בכל אחת מה

שתי השיטות נעו4 בכ+ שבישראל החיל המחוקק על נישואי וגירושי של יהודי� את הדי העברי ואת השיפוט הרבני

). 10וממילא נוהגת הפרדה בי דת ומדינה (9פוט אזרחיי� חילוניי�בעוד שבצרפת חלי� על נישואי וגירושי משפט ושי

אשר בתי המשפט , משפטיי��שוקלי� בתי המשפט ג� שיקולי מדיניות לבר, שלא כמו בצרפת, בישראל: זאת ועוד

יש להניח שבתי המשפט בצרפת כלל לא היו מודעי� לבעייתיות : ואולי חשוב מכל11.הצרפתיי� מנועי� מלשקול

על כ 12.פתרו אנליטי של� אינו יכול להתעל� מבעייתיות זו). עליה נעמוד להל(להתעורר בעקבות פסיקת� שעלולה

אי זה מ ההכרח כי התשובה שתינת לשאלת אחריות� של סרבני גט בדי הישראלי תהא זהה לתשובה שניתנה לה בדי

.הצרפתי

. זוג� תביעות נזיקי של מסורבות גט כנגד בני–לגו, העניי –לא נדונו בישראל עד לכתיבת של שורות אלה

אול� 13.בשני מקרי� דחה בית המשפט לענייני משפחה בירושלי� בקשה למחיקה על הס, של תביעה מסוג זה, אמת

מטרתו של מאמר זה . על כ+ נרחיב את הדיבור בהמש+. כי בשתי ההחלטות נפלה טעות מושגית, בכל הכבוד, נראה לנו

בשלב הראשו נברר . מסורבת הגט תוכל להיפרע את נזקה בעילת נזיקי מוכרת א� – באופ יסודי ושיטתי –א לברר הי

א� לבית משפט אזרחי סמכות עניינית לדו בתביעת נזיקי המוגשת כנגד סרב הגט על יסוד ההנחה שקיי� פסק די של

לאחר בחינה . זוגה הסרב�לבסס עילת תביעה בנזיקי כנגד ב בשלב השני ננסה לבדוק א� מסורבת הגט יכולה 14.גירושי

כי אי בא, לא אחת מה כדי , שיטתית של העוולות הפרטיקולריות בפקודת הנזיקי ומחו4 לה הגענו לכלל מסקנה

שלוש אפשרויות , לכאורה, בידי אישה כזו ישנ15.להועיל לאישה שב זוגה חויב לתת לה גט א+ מסרב לעשות כ

כי אי להכיר , במאמר זה נטע. תביעת רשלנות ותביעה של הפרת חובה חקוקה, תביעה על בסיס חוקתי: חותמבטי

שאי מקו� לתביעה של פרט אחד כנגד משנהו בגי הפרת חובה חקוקה הנסמכת על הפרת ; בעוולה חוקתית עצמאית

מתביעת רשלנות , למעשה, נה נבדלתושתביעת רשלנות המבוססת על פגיעה בזכות יסוד אי; הוראתו של חוק יסוד

נית לזכות את האישה , שמקור� בדיני הגירושי העבריי�, כי בכפו, למספר סייגי�, לאחר מכ ננסה להראות. מסורתית

בדומה (לפני המהפיכה הצרפתית ענייני מעמד אישי נדונו במסגרת המשפט והשיפוט הדתיי� . C. civ. §§ 74-75, 229-245 ראו במיוחד 9

. והאסמכתאות המובאות ש�7' בע, 7 הערה לעיללעיללעיללעיל, Glennראו ). למצב הנוהג כיו� בישראל10 Loi de 9 décembre 1905, D. 1906.4.1; Const. Fr. art. 2 E. K. Banakas, “Tender is the Night: Economic Loss – the Issues” in Civil Liability for Pure, למשל, ראו 11

Economic Loss (1996) 1, 17 .והשוו :John Ladd (tr.), Immanuel Kant – Metaphysical Elements of Justice (2nd ed.,

1999) xxxii: "…in Roman or Civil law systems… the judges' role is simply to apply the decrees that are given to

them and their role is reduced to that of bureaucratic functionaries." פסק ). NJ 1982 No. 489( גט לפיצויי נזיקי קושי דומה מעורר ג� פסק דינו של בית המשפט העליו של הולנד המכיר בזכותה של מסורבת 12

M.B. Cohen, "The Right to a Get in Dutch Law", 32 Bulletin, International Association of Jewishהדי נזכר אצל

Lawyers and Jurists (1983-1984) 10 . בהצעות שהועלו מעת לעת בספרות האמריקנית להטלת אחריות על סרב ראו (הגט הוא הדי ).115 הערה להללהללהללהל

' ' ' ' פלוני נפלוני נפלוני נפלוני נ 9101/00) ��י(ש "תמ, 054233/01א "בש; 662א ) 2004אוקטובר (דיני� משפחה , , , , אלמוניאלמוניאלמוניאלמוני' ' ' ' פלונית נפלונית נפלונית נפלונית נ 3950/00) ��י(ש "ראו תמ 13 ). טר� פורס�– 3.2.02נית ביו� (אלמונית אלמונית אלמונית אלמונית

; נשמטת הקרקע מתחת לכל תביעה בנזיקי בגי אי מת גט, עומדת לו החירות שלא לית גט–דהיינו , את אשתו א� האיש אינו חייב לגרש 14לא נית לבסס עילת תביעה בנזיקי על , מסורי� על פי חוק לסמכותו הייחודית של בית הדי הרבני) ובה� החיוב לתת גט(והיות שענייני הגירושי

.של גירושי שנית על ידי הערכאה המוסמכתסירוב לתת גט בהעדר פסק די , עילה זו ודאי אינה מתאימה לעניי. כי בכתבי הטענות של התובעות נזכרה ג� העילה של כליאת שווא, בשתי ההחלטות שצויינו לעיל נאמר 15

יתר . 48�47) ה"תשמ, טדסקי עור+' ג( תקיפה וכליאת שוואתקיפה וכליאת שוואתקיפה וכליאת שוואתקיפה וכליאת שוואקרצמר ' ראו ד. בכליאה פיזית–דהיינו , שכ היא עוסקת בשלילת חירות במוב הצר .55�54' בע, ש�ש�ש�ש�. העוולה עוסקת בשלילת החירות באמצעי� פיזיי�, על כ

4

).אשר נסמכת על הוראת חוק עונשית(בפיצוי ה בעילת רשלנות וה בעילה של הפרת חובה חקוקה

לאור השקפות . יינת משקל לדיני הגירושי העבריי�, התביעהבמסגרת הדיו באפשרות קיומה של עילת

אונס "ול" גט מעושה"העול� של כמה חכמי הלכה חשובי� ולאור המדיניות הנקוטה בבתי הדי הרבניי� בישראל בנוגע ל

חששו של או בשל, כי גט שנית לאחר פסיקת פיצוי בנזיקי לטובת האישה על ידי ערכאה אזרחית, בגירושי ייתכ" ממו

ייחשב בעיני הדייני� בבתי הדי הרבניי� כמעושה , האיש מפני תביעת נזיקי ראשונה או נוספת מטע� האישה בערכאה זו

איננו טועני� . א� נעניק לאישה זכות תביעה בנזיקי תו+ התעלמות מחשש זה עלול שכרה לצאת בהפסדה. שלא כדי

של ) או אפילו העיקרית(מריצו להסכי� לתת גט תהא המטרה היחידה שבכל מקרה ומקרה הפעלת לח4 על הסרב כדי לה

על כ+ אי חולק בי ( סנקציה ממונית – בלי ספק –הטלת אחריות אזרחית היא , בר�. האישה המגישה את התביעה

לי וככזו הריהי עלולה לסכ את תוקפו של הגט מנקודת המבט של המשפט העברי ב16,)התיאורטיקני� של דיני הנזיקי

לקבוע את גבולות אחריותו בנזיקי של סרב הגט , לדעתנו, על כ לא נית17.קשר לכוונתה המדויקת של התובעת

18.בהתעל� מעקרונות היסוד של המשפט העברי בענייני גירושי

מפני ששנינו סבורי� לאלאלאלאאנו גורסי� כי יש להתאי� את גבולות העוולה האזרחית לעקרונות המשפט העברי

המתקבלת מהתאמה כזו היא התוצאה האידיאלית מנקודת מבטה של אישה המבקשת להשתחרר מכבלי שהתוצאה

אחר עלול לפגוע " פתרו"אלא משו� שבמצב המשפטי הקיי� כיו� כל , הנישואי או מנקודת המבט החברתית

ס לנישואי וגירושי החוק החל ביח. באינטרסי� של מסורבת הגט ושל הציבור החפ4 בהפסקת סבלה יותר מאשר להועיל

ולכ א� ברצוננו להבטיח , )כש� שאינו מאפשר נישואי אזרחיי�" (גירושי אזרחיי�"של יהודי� בישראל אינו מאפשר

איננו יכולי� להכיר בזכות תביעה שתשלול ממנה , )רצונה, בדר+ כלל, שהרי זהו(שבסופו של דבר תקבל האישה גט תק,

לכ כפיית השיפוט של בית הדי הרבני והדי העברי . התחיקתי בישראל אינו משביע רצוכי המצב , יש הטועני�. גט כזה

על יהודי� אזרחי המדינה או תושביה בענייני נישואי וגירושי מעוררת ) לאור עקרונות האסכולה האורתודוכסית(

לא רק משו� שדעותינו שלנו , ואול� אנו מבקשי� להדיר רגלינו מזירה ז. הפוליטית�ויכוחי� סוערי� בזירה הציבורית

אלא ג� ובעיקר מפני שאיננו סבורי� כי הצגת המחלוקת ועיסוק בה עשויי� לקד� את , חלוקות בסוגייה האידיאולוגית

Peter Cane, "Retribution, Proportionality, and Moral Luck in Tort Law", in The Law of Obligations: למשל, ראו 16

(Peter Cane & Jane Stapleton eds., 1998) 141 . עוולות היא לפצות ניזוקי� או לתק ג� אלה הסבורי� שמטרת� של דיני הנזיקי שעצ� הטלת האחריות על המזיק היא – יסכימו –) defendant-orientedאו כל מטרה אחרת שאינה (שנוצרו באינטראקציות בילטרליות

. מאפייניה האחרי� של האחריות אינה יכולה להעלימווג� הדגשת, ממאפיי זה של האחריות האזרחית לא נית להתעל�. סנקציה ממונית, לפסק הדי20, 4בפיסקאות , ) טר� פורס�� 21.12.2004נית ביו� (. . . . פפפפ....ככככ' ' ' ' ננננ. . . . שששש....ככככ 19270/03) ��י(ש "טענתו של השופט הכה בתמ, אי לכ+ 17

אלא א+ ורק בהשלכות ...זרז את מת הגטשתכליתה ל, אי מדובר בקביעת סנקציה נוספת כנגד סרב הגט, במסגרת התביעה שבפני"לפיה ג� א� המטרה הרשמית של התובעת היא לזכות בפיצוי. נראית לנו בעייתית,"ל זכות האישה לפיצויי� נזקיי�ע, הישירות הנובעות מאי מת הגט

נו זו לנוכח ההודעות שמסרו באות אנו מתחזקי� בעמדת. הרתעתי של הטלת אחריות על הנתבע�עונשילא נית להתעל� מ ההיבט ה, על נזקי עברסרב גט חויב : תקדי�"ברקת ' סיני וע' ר, למשל, ראו. כוח התובעת באותו מקרה לכל אמצעי התקשורת שעות ספורות לאחר מת ההחלטה

קל, מיקוח מעניקה לנשי�... הפסיקה: "אומרת ש� באת כוח התובעת. 6א' בעמ, )22.12.2004((((האר4 האר4 האר4 האר4 " אל, שקלי��425לפצות את אשתו ב". חשוב שבעלי� ידעו מעכשיו שה� ישלמו על כל יו� שה� מסרבי� למלא פסק די שמחייב אות� לתת גט... חשוב במשא ומת על גירושי�

. בערו4 הטלוויזיה הממלכתי באותו היו� ממש" מהיו� למחר"דברי� דומי� נאמרו על ידה בתוכנית האקטואליה התעל� מ החשש מפני גט מעושה בתואנה אשר , 17 הערהלעיללעיללעיללעיל, 19270/03) ��י(ש " של השופט הכה בתמבמוב זה אנו חולקי� על עמדתו 18ובעקבות כ+ יתרצה הבעל , הא� במידה והתביעה המונחת בפני תתקבל, )הג� שהעליתי סוגיה זו במהל+ ישיבת קד� המשפט(לא לי לקבוע "ש

אחריות הבא להטיל ודאי וודאי שבית משפט , לדעתנו .) לפסק הדי4בפיסקה , ש�ש�ש�ש� ("יהיה זה גט מעושה או לא, מיוחלוימסור לאישה הגט העצ� הטלתה עלול להסב נזק חמור על אחת כמה וכמה כאשר עצ� , מה תהא התוצאה של הטלת האחריותנדרש לשקול מכוח עוולות המסגרת

כדי , את עישוי הגטא+ הוא יכול להשתדל למנוע , נו מוסמ+ לקבוע א� הגט שיינת יהא מעושה אימנ�בית משפט לענייני משפחה א. לתובעת . של מסורבת הגטסבל למסכת ייסוריהשלא להוסי, עוד מנת

5

השאלה שבה אנו עוסקי� כא היא שאלת אחריותו בנזיקי של סרב הגט במסגרת המצב התחיקתי הקיי� . הדיו בענייננו

בעוד שהמחלוקת הערכית נוגעת לשאלת ההכרה במנגנו , � להתגרש אלא על פי די תורהשבו יהודי� אינ� יכולי

אפילו א� המחוקק היה מכיר : יתר על כ19.אלטרנטיבי למיסוד קשרי� זוגיי� ולהתרת� במסגרת רפורמה חקיקתית

פני ההכרה בנישואי של נישואי דתיי� שנערכו ל" אזרחית"בנישואי אזרחיי� קשה להאמי שהוא היה מאפשר התרה

ודאי שלא היה יכול לשי� ק4 לתוצאות של התרת קשר 20. לאחר ההכרה בנישואי כאלה– מתו+ בחירה –אזרחיי� או

ילדי אישה שלא קיבלה גט כדי מאד� , למשל(נישואי בניגוד להוראות הדי הדתי מנקודת המבט של הדי הדתי עצמו

היה די תורה ממשי+ לחול על הלי+ הגירושי של יהודי� שנישאו כדת משה בנסיבות אלה ). שאינו בעלה ה� ממזרי�

כפי , על כל פני�. ותביעות נזיקי של מסורבות גט היו מעוררות את אות� הקשיי� שעליה� נעמוד להל, וישראל

אנו 21.הקיי�הקיי�הקיי�הקיי�מאמר זה נועד לבחו את סוגיית אחריותו של סרב הגט במסגרת המשטר המשפטי , שהסברנו והדגשנו

.סבורי� שאי זה ראוי להשלות את מסורבות הגט בדבר קיומ הממשי של תרופות אוטופיות

כפי . עיקר הקושי נעו4 במצב שבו האישה מעוניינת לקבל גט תק, ותובעת פיצויי נזיקי לפני שנית לה גט כזה

, ע� זאת22. כמעושה שלא כדיבנסיבות אלה קיי� חשש ממשי שהגט שיינת בעקבות הלח4 הממוני ייחשב, שהסברנו

במשפט העברי . בנסיבות מסוימות בית די רבני יכול להפעיל סנקציות כנגד סרב גט ואלו אינ פוגעות בתוק, הגט

על כ אנו . לגרש או חיוב לגרש" כופי"מופעלות סנקציות כנגד סרבני הגט רק כאשר דרגת פסק הדי של גירושי היא

יל ייפסקו פיצויי נזיקי רק כאשר נית פסק די של גירושי של בית די רבני ודרגת פסק הדי מציעי� שבמצב המתואר לע

נית להטיל על הסרב כל " כופי"בדרגת "). המלצה"או " מצווה("ולא בדרגות נמוכות יותר , או חיוב לגרש" כופי"היא

בדרגת חיוב נית לחייב את הסרב בתשלו� . הגטוהטלת הסנקציה אינה פוגעת בתוק, ) לרבות אחריות בנזיקי(סנקציה

או תשלו� , כגו תשלו� דמי הכתובה, וא� כתוצאה מחיובו בתשלו� סכו� זה, כס, שהוא חייב ממילא לשלמו על פי די

כאשר בית די ". כפיה בדר+ ברירה"דר+ כפיה זו קרויה לעיתי� . הגט תק,–הוא מסכי� לתת גט לאשתו , מזונות לאשתו

הרב משה פיינשטיי חידש שכאשר בית . אי כל קושי בנוגע לתוק, הגט, בנסיבות המתאימות, נוקט בדר+ כפיה זורבני

ושיעור המזונות שווה ער+ למה שהיה יכול לפסוק בית די , משפט אזרחי נוקט בדר+ של חיוב האיש בתשלו� מזונות

ג� רפורמה חקיקתית שתכיר : ודוק. אלא מבקשי� להותירו בידי אחרות ואחרי�, מחשיבותו של הוויכוח הערכי, חלילה, איננו מפחיתי� 19שכ יש להניח שחלק מ , ישואי אזרחיי� לא תפתור לחלוטי את הבעיה הנדונה במאמר זה עבור נשי� שתבחרנה להינשא בשיטה המסורתיתבנ

.הנשי� יעדיפו להינשא בשיטה המסורתית: ציו גרינברגר�ו של השופט בא להחלטת.33בפיסקה , ) טר� פורס�– 14.9.04נית ביו� (' ' ' ' פפפפ' ' ' ' שששש' ' ' ' ננננ' ' ' ' פפפפ' ' ' ' שששש 19021/00) ��י(ש "תמ, למשל, עיינו 20נוגדי� מהותית מגירושי של בני זוג יהודיי� אזרחי מדינת ישראל אשר מבוססי� על הדי האזרחי המקומי ולא על מת גט כדת משה וישראל "

השואב את , סק זראו חלק כלשהו של פ, לא יזכה לאכיפה במדינת ישראל פסק זר ועל כ, לנורמות החברתיות המקובלות שבחברה הישראליתלדי האישי ת בה חלות אקסקלוסיבי, באספקלריה של המערכת המשפטית הקיימת היו� במדינת ישראל, ענייננול... קיומו מגירושי אזרחיי� אלה

לגירושי אי אלא לייחס , ובהתחשב באופיי� של הגירושי כדת משה וישראל כמרכיב סגולי באושיות הע� יהודי, נישואי וגירושייבעניינ, גירושי האזרחיי� הכלולי� בפסק הזרה. שהביע בית המשפט העליו באירלנד ,או סלידה, "repugnance"האזרחיי� שבפסק הזר את אותו

וא, לא יית , ל" יד להכרה בגירושי הנית לתקנת הציבור בישראל באופ שבית משפט אזרחי בישראל לא י�מנוגדי, והעומדי� בבסיס הפסק הזר בקשה לאכיפתהג� טענה זו של פגיעה בתקנת הציבור די בה לדחיית , אי לכ+. לאכיפה של חלק כלשהו של פסק די המתבסס על הגירושייד

".בישראל פסק הזר בהיוועדות השנתית של הפקולטה למשפטי� של אוניברסיטת חיפה) ליכוד(וגדעו סער ) עבודה(לאור דבריה� של חברי הכנסת יצחק הרצוג 21

עולה בבירור כי מסתמנת הסכמה גורפת בכנסת לפיה חוקת ישראל תנציח את המצב המשפטי הקיי� ביחס ) 2004אוקטובר (ה "בחשו תשס .לנישואי וגירושי של יהודי� בישראל

Y.S. Kaplan, "Enforcement of Divorce Judgments by Imprisonment – Principles of Jewish Law", 15 Theראו 22

Jewish Law Annual (2004) 57, 61-107.

6

הנפסקי� (העיקרו חל ביחס למזונות . מעושה שלא כדיהגט שיינת לאחר מכ אינו , או גדול במקצת משיעור זה, רבני

.עד עתה לא נעשה בו שימוש לביסוס זכות תביעה בנזיקי בערכאה אזרחית). מכוח חיוב שבדי

כדי להסיר את החשש מפני גט מעושה אנו מציעי� שבמקרה של חיוב לתת גט פיצויי הנזיקי ישולמו למסורבת

החיוב לשל� פיצויי נזיקי ייחשב בעיני המשפט 23. במשפט העברי ביחס למזונותהגט על פי קריטריוני� המקובלי�

כפיה "הכפיה תהיה . שהוא חיוב על פי הדי הדתי, לחיוב בתשלו� מזונות) א� כי לא מנקודת המבט האזרחית(העברי

, הרב הרצוג הבהיר? הרבותא של תביעת הנזיקי, א� כ, מהי. והגט שיינת בעקבותיה לא יהא מעושה, "בדר+ ברירה

שלאור , דהיינו מזונות רגילי� בצירו, סכו� כס,, "מוגדלי� שאינ� מופרזי�"שנית לחייב את הסרב בתשלו� מזונות

, לדידו אי להפריז בסכו� זה ולהשית על הסרב חיוב כספי עצו�. האמצעי� הפיננסיי� של הסרב אינו כבד מנשוא

מותרת פסיקה של מזונות גבוהי� יותר מ המזונות שהיה : במילי� אחרות. תואו" מהרס"שלאור אמצעיו הפיננסיי�

" מופרזי�"א+ לא , לאור נסיבות העניי הרלוונטיות בנוגע לקביעת היק, המזונות, בית די רבני, בדר+ כלל, פוסק

ההלכה אי היא פוגעת מכיוו שתוספת בשיעור זה לחיוב המזונות אפשרית על פי . בהשוואה למה שבית די זה היה פוסק

–א� נוסי, לכ+ את קביעתו של הרב משה פיינשטיי . בתוקפו של הגט כאשר הסכו� הנוס, נפסק על ידי בית די רבני

על פי הקונסטרוקציה . א, היא לא תפגע בתוק, הגט, על ידי ערכאה אזרחית) או מעט גדול יותר(פסיקת סכו� דומה

כלומר (כל לפסוק פיצויי נזיקי ששיעור� כשיעור הרכיב העונשי במזונות עונשיי� יובית משפט אזרחי המוצעת על ידנו

נית לפסוק סכו� 24). אותו סכו� שנית להוסי, למזונות כ+ שיהיו מוגדלי� א+ לא מופרזי� לפי גישתו של הרב הרצוג–

הואיל ובנזקי� לא . למת הגטאחד מצטבר בגי כל תקופת הסרבנות שקדמה לפסק הדי ופיצויי� עתיי� מאותו יו� ועד

נדמה לנו כי דיני הנזיקי והתרופות יכולי� לסבול את התאמת סכו� הפיצוי , ממוניי� שאינ� ניתני� לכימות מדויק עסקינ

על אחת כמה וכמה משו� שבטווח הארו+ ההפרש בי מזונות מוגדלי� למזונות רגילי� יהפו+ לסכו� . לעקרונות שהצגנו

ובה בעת לתת לסרב , לסבלה של מסורבת הגט) חלקי אמנ�(ות בנזיקי על הסרב עשויה לתת מזור הטלת אחרי. ניכר

ובכ+ יוגש� רצונה , יהא תק,, בסופו של דבר, הגט שיינת. לתת גט לאישה) שיתעצ� ככל שינקפו הימי�(תמרי4 נוס,

25.הבסיסי של מסורבת הגט

לסייע , לדעתנו, אנו מציעי� פתרו שעשוי. נו לפסוק הלכהכי אי בכוונת, אנו מבקשי� להדגיש כבר בשלב זה

להקלת מצוקת של מסורבות הגט מתו+ מודעות לכ+ שבתחו� זה קיימות מחלוקות בי פוסקי ההלכה וישנ דעות לקולא

על מנת למנוע תקלה ועוגמת נפש מ האישה בדיו בבית הדי הרבני סבור יחיאל קפל כי רצוי שהטלת . ולחומרה

אי בכוחו לסייע , וחיוב המזונות מוטל על האיש כלפי האישה ולא על האישה כלפי האיש, מכיוו שהפתרו המוצע מושתת על תשלומי מזונות 23 .אקוטית מזו של מסורבות גטומצוקת� של מסורבי גט פחות , אול� כפי שהסברנו לעיל תופעת מסורבי הגט היא פחות שכיחה. למסורבי גט

תוכל האשה לתבוע בערכאת שיפוט מוסמכת , וא, כאשר לא נפסק פסק די של גירושי, כולל מצוה והמלצה, בכל דרגות פסק די של גירושי 24 .מזונות המגיעי� לה על פי די

מדובר בפיצויי� . כאאינו עומד במבח שאותו אנו מציעי�, 17 הערה לעיללעיללעיללעיל, 19270/03) ��י(ש "תמבכי הסכו� שנפסק , בכל הכבוד, נראה לנו 25שעלולה מעבר לבעייתיות ).ח לכל חודש של סרבנות" ש�21,800כ: דהיינו( חודשי� 19.5ח בגי תקופת סרבנות של " ש425,000בסכו� כולל של

סכו� זה עולה באופ ניכר על . כו� חריג מנקודת המבט של דיני הנזיקימדובר בסכי , מנקודת המבט של המשפט העברי יצויילהתעורר לסכומי� הנפסקי� בגי , מבחינת סדר הגודל, דומההוא : אדרבה). 189 הערה להללהללהללהלראו (הסכומי� שמקובל לפוסק� בגי נזקי� נפשיי� טהורי�

""""כרמלכרמלכרמלכרמל""""בית חולי� בית חולי� בית חולי� בית חולי� ' ' ' ' מלול נמלול נמלול נמלול נ 1058/94) 'חי(א "ת: למשל, ראו. חייה� קשות ומייסרות למש+ כל ימיתכאב וסבל לאנשי� הסובלי� מפגיעות גופניובאותו מקרה פסק בית המשפט לילדה שסבלה מקוואדריפלגיה ספסטית . ד לפסק הדי"בפיסקה נ, 12797) 2(2002) 2004דצמבר (מח �תק, חיפהחיפהחיפהחיפה

כי התובעת , בי היתר נטע ש�. ח בגי כאב וסבל" ש500,000ת רשלנות רפואית סכו� של מחמלמש+ כל חייה קשה ופיגור שכלי בינוני עד חמור . להקי� משפחה וליהנות מהחיי�–ל מוגבלותה ש ב–לא תוכל

7

שתכליתו הסרת חשש מפני פגיעה אפשרית , גבלות האמורות על זכות התביעה בנזיקי תיעשה באמצעות חיקוק מיוחדהמ

, )בעבר ובהווה(נציגות של מסורבות גט , בי היתר, ושתכניו המדויקי� ייקבעו בהידברות לה יהיו שותפי�, בתוק, הגט

רחי בבוא� לפסוק פיצויי נזיקי לטובת מסורבות גט וימנע חיקוק זה ינחה את שופטי בית המשפט האז. רבני� ודייני�

כי לאחר הבהרת , לעומת זאת, רונ פרי סבור. פסיקת סכומי� מופרזי� המסכנת את תוק, הגט שיינת לאחר מכ

מעורבות חקיקתית היא בלתי נחוצה ובלתי –המגבלות הנדרשות להבטחת תוקפו של גט שבא לאחר תביעת נזיקי

.ראויה

הסמכות העניינית הסמכות העניינית הסמכות העניינית הסמכות העניינית....אאאא

כי לבית הדי הרבני סמכות ייחודית לדו , קובע�195326ג"תשי, )נישואי וגירושי( לחוק שיפוט בתי די רבניי� 1סעי,

פירוש הדבר הוא שא� הנזק שנגר� לאישה מחמת אי . בענייני נישואי וגירושי של יהודי� אזרחי המדינה או תושביה

שלילת סמכותו של בית המשפט . בית משפט אזרחי אינו מוסמ+ לדו בו, והגירושימת הגט הוא מענייני הנישואי

באותו מקרה נער+ בי 27.מרו�מרו�מרו�מרו�מפסק הדי בעניי , לכאורה, האזרחי לדו בתביעת נזיקי שעניינה סרבנות גט מתבקשת

כמו כ הוסדרו בהסכ� .התובעת לנתבע הסכ� גירושי ובו התחייב האחרו לית לתובעת גט והיא התחייבה לקבלו

לאחר שהאיש סירב לקיי� את התחייבותו למת גט הגישה האישה לבית המשפט המחוזי . ענייניה� הכספיי� של בני הזוג

כי נושא התובענה הוא מענייני הנישואי והגירושי , בית המשפט המחוזי קבע. תביעה לפיצוי בגי הפרת החוזה

במבט . וערעורה של האישה לבית המשפט העליו נדחה, סיבי לבית הדי הרבנישהסמכות לגביה� מסורה באופ אקסקלו

הוא ) מרו�מרו�מרו�מרו�דוגמת הנזק שנגר� בעניי (כי נזק שנגר� לאישה מחמת סירובו של האיש לתת לה גט , אפוא, ראשו נראה

, עה מ הסוג שבו עסקינ בית משפט אזרחי אינו מוסמ+ לדו בתבי–וא� כ+ ה� פני הדברי� . מענייני הנישואי והגירושי

.ובחינת קיומ של עילות התביעה הופכת למיותרת

באותה הפרשה ד בית . מרו�מרו�מרו�מרו�אלא שלאחר בחינה נוספת נית לטעו שהמסקנה האמורה אינה מתחייבת מהלכת

נית לטעו שמסקנתו העיקרית של בית. אשר כלל התחייבות לתת גט, גירושי�המשפט העליו בעניי הפרת הסכ�

תקפותו , חוקיותו, הדברי� שאפשר לכלול בהסכ�, ההגיו מחייב שאפשרות לערו+ הסכ� גירושי"המשפט הייתה ש

הסכמי גירושי צריכי� להיות 28".ונפקותו תלויי� בהוראות הדי האישי החל על נישואי וגירושי של הצדדי� להסכ�

: במילי� אחרות29. הסכמי� לפי דינ� האישי של הצדדי�נתוני� לאותו בית די דתי שידו בתקפות� ונפקות� של אות�

הסכ� גירושי כולל . עוסקת א+ ורק בתביעות המבוססות על הסכמי גירושי ולא על תביעות אזרחיות אחרותמרו�מרו�מרו�מרו�הלכת

). התחייבות לתת גט מצד האיש והתחייבות לקבל גט מצד האישה(התחייבויות לחולל שינוי במעמד האישי של הצדדי�

.165, 134ח "ס 26 .673) 1(ד כא"פ, מרו�מרו�מרו�מרו�' ' ' ' מרו� נמרו� נמרו� נמרו� נ 401/66א "ע 27 .679' בע, ש�ש�ש�ש� 28, בגירושי כספיי� שאינ� כרוכי� מטבע� ני�יוסיפו להסכ� ג� תנאי� והוראות בעניייתכ שהצדדי� י"כי , בית המשפט הדגיש. 682' בע, ש�ש�ש�ש� 29

יהיה הדבר נתו לסמכותו של , אות� תנאי� והוראות גרידא בעקבות והיה א� יתעורר סכסו+ ממוני, ושהצדדי� ג� לא כרכו זאת בהליכי הגירושי ".המשפט האזרחי�בית

8

ומכא ששאלת תוקפ ונפקות של ההתחייבויות , נוי כזה אינו יכול להתבצע אלא בפני בית די רבני ועל פי די תורהשי

תביעתה של האישה בענייננו שונה מזו של הגברת . האמורות חייבת לבוא בפני בית די רבני הד לפי המשפט העברי

. תוק, לית גט לאשתו א� לאו�מוטלת על האיש חובה בתבית המשפט הד בתביעה דנ אינו נדרש לקבוע א� . מרו�

. אכ אינה יכולה להתקבל בלי התחשבות בעקרונות הדי האישי של הצדדי�, מרו�מרו�מרו�מרו�אשר נדרשה בעניי , הכרעה שכזו

, נקודת המוצא שלנו היא שבית הדי הרבני כבר הכריע בעניי וקבע. אול� במקרה בו אנו עוסקי� כא אי בה צור+

כי תביעת נזיקי , על כ אפשר לומר. אותו לגרשה" כופי"או , ת עילת גירושי שבגינה חייב האיש לגרש את אשתושקיימ

להבדיל מתביעה המבוססת על הסכ� , בגי הסבל שנגר� לאישה עקב אי הציות של האיש לפסק דינו של בית הדי הרבני

של האישה נגר� במסגרת הנישואי לא נית להתייחס אליו כאל למרות שנזקה, כמו כ30.אינה מענייני הגירושי, גירושי

שהרי מושג אחרו זה מתייחס א+ ורק לשאלות הקשורות לעצ� קיומ� של הנישואי ולתוצאות , הנישואי�אחד מענייני

גה זו�או ב(זוגה � הואיל ותביעתה של מסורבת גט היא תובענה אזרחית של האישה כנגד ב31.האישיות הנובעות מה�

32.הסמכות לדו בה מסורה לבית משפט לענייני משפחה, שעילתה סכסו+ בתו+ המשפחה) לשעבר

שוללת את סמכותו של בית המשפט האזרחי ביחס לתביעות שקבלת עלולה מרו�מרו�מרו�מרו�שהלכת , לחלופי נית לטעו

לפצות את הצד שכנגד בחוזה הגירושי דהת� התחייב כל אחד מ הצדדי� . להשפיע על תוקפו של הגט בעיני ההלכה

שיש בה משו� הפעלת לח4 כלכלי , אכיפתה של התחייבות זו). לרבות הפרת החיוב לית או לקבל גט(במקרה של הפרה

יטע . לכ נקבע שג� התחייבות כזו היא מענייני הגירושי. עלולה לגרו� למת גט שיהא מעושה שלא כדי, על סרב הגט

הריהי מעוררת , עת נזיקי מ הסוג הנדו כא מפעילה א, היא לח4 כלכלי על סרב הגטכי הואיל וקבלתה של תבי, הטוע

בהמש+ . אול� נדמה לנו שזוהי מסקנה מרחיקת לכת. ועל כ נכנסת לגדר ענייני הגירושי, את החשש מפני גט מעושה

שזכות תביעה בנזיקי המעוצבת כי יש רגליי� לסברה, על יסוד ניתוח עמדותיה� של פוסקי הלכה חשובי�, ננסה להראות

לכ ג� א� יש בחשש מפני גט מעושה . תו+ התחשבות בעקרונות המשפט העברי לא תעורר את החשש מפני גט מעושה

אי זה מתקבל על הדעת לשלול באופ , שלא כדי כדי להצדיק זהירות מסוימת בהתוויית גבולותיה של עילת הנזיקי

שהגט , כלל ועיקר, האזרחי לדו בתביעה המבוססת על עילה כזו כאשר אי כל ודאותגור, את סמכותו של בית המשפט

. שיינת בעקבות התביעה יהא מעושה שלא כדי

תביעה על בסיס חוקתיתביעה על בסיס חוקתיתביעה על בסיס חוקתיתביעה על בסיס חוקתי. . . . בבבב

המודלי� האפשריי�. 1

הגנה על ושכל אד� זכאי ל" בכבודו של אד� באשר הוא אד�... אי פוגעי�"כי , כבוד האד� וחירותו קובע: חוק יסוד

תקפ� של גירושי "מתייחס ל" ענייני גירושי"המושג , לדבריו. 36) ה"תשנ, מהדורה שנייה', כר+ א(דיני המשפחה בישראל דיני המשפחה בישראל דיני המשפחה בישראל דיני המשפחה בישראל שיפמ ' והשוו פ 30 ".או תביעות על יסוד הסכ� שכזה, לרבות אישור הסכ� גירושי, ובתביעות לגירושי שייערכו בעתיד, שנערכו בעבר

.36�32' בעמ, 30 הערה לעיללעיללעיללעיל, שיפמ 31לענייני הסמכות המקומית נתונה לבית המשפט . 393, ה"ח תשנ"ס, �1995ה" התשנ, לחוק בית המשפט לעניני משפחה�3 ו1לאור סעיפי� 32

מקו� מגוריה� המשות, האחרו –וא� אי לה� מקו� מגורי� משות, , משפחה שבתחו� שיפוטו מצוי מקו� מגוריה� המשות, של בני הזוג ).4730ת "ק, �1984ד"תשמה, לתקנות סדר הדי האזרחי) א(ג258 תקנה(

9

בכ+ שהאד� הוא יצור ההכרה ,על פי המקובל, כמושג משפטי אופרטיבי עומדת"כבוד האד�"בבסיסו של 33.כבודו

ביכולתה של האישה לממש את האוטונומיה , בלי ספק, סרבנות הגט פוגעת34.המפתח את גופו ורוחו על פי רצונו, חופשי

ת הגט מגבילה את יכולתה של האישה להקי� משפחה חדשה מכיוו שסרבנו: יתר על כ. ועל כ ג� בכבודה, שלה

כבוד : השאלה היא א� הפגיעה בזכות הקבועה בחוק יסוד35.הריהי פוגעת בזכותה לפרטיות) להינשא ולהעמיד צאצאי�(

בנוס, לעילות המסורתיות שבה עסקנו בפרקי� , האד� וחירותו צריכה להניב עילת תביעה לטובת מסורבת הגט

הכרה בעילת תביעה חוקתית ) 1": (חוקתי"לשקול שלושה מסלולי� לפיצוי האישה על נזקה ה, לכאורה, יתנ. הקודמי�

שימוש בעוולה של הפרת חובה חקוקה ) 2(; ubi ius, ibi remediumעל יסוד ההנחה לפיה ") עוולה חוקתית("חדשה

א הפרה של חובה המוטלת עליו על פי חוק הי) ובפרטיותה(על יסוד ההנחה שפגיעתו של האיש באוטונומיה של האישה

. שימוש בעוולת הרשלנות על יסוד ההנחה שהפגיעה בזכות היסוד של התובעת היא התנהגות בלתי סבירה) 3(; היסוד

שאינ� קשורי� לסיטואציה הספציפית בה , בפרק זה נראה כי שלוש החלופות מעוררות קשיי� מושגיי� ועיוניי� כלליי�

.עסקינ כא

עוולה חוקתית עצמאית. 2

בראשית המאמר הצבענו על כ+ שעד לכתיבת של שורות אלה לא נדונו בישראל לגו, העניי תביעות נזיקי כנגד סרבני

במספר הזדמנויות דחו שופטי� של בית המשפט לענייני משפחה בירושלי� בקשות למחיקה על הס, של , ע� זאת. גט

:3950/00) ��י(ש "הבקשות עולה מדבריו של השופט ב ציו גרינברגר בתמהנימוק העיקרי לדחיית . תביעות כאלה

: כגו, כ התובעת אספה בסיכומיה טענות שונות באשר לעילות האפשריות העומדות לרשותה"למרות שב

לדעתי מתחברות , מניעת זכותה של האישה לנישואי ולילדי� ועוד, כליאת שווא, הפרת חובה חקוקה

והיא הפגיעה באוטונומיה האישית של , אלו לכדי יצירת עילת נזיקי אחת מרכזיתהפגיעות השונות ה

את . האישה הנגרמת ממניעת יכולתה לקבוע את המש+ חייה בסוגיות המרכזיות בחייה של כל אישה

מיאסה מיאסה מיאסה מיאסה 2781/93א "השופט אור בע' המסגרת למסקנתי נית למצוא באופ מקי, ומעמיק בדבריו של כב

36.חיפהחיפהחיפהחיפה, , , , """"כרמלכרמלכרמלכרמל""""ית החולי� ית החולי� ית החולי� ית החולי� בבבב' ' ' ' עלי דעקה נעלי דעקה נעלי דעקה נעלי דעקה נ

) ��י(ש "בתמ, השופט פיליפ מרכוס, עמדה זו אומצה ג� על ידי סג נשיא בית המשפט לענייני משפחה בירושלי�

. בהתאמה4, 2סעיפי� , 150, ס"ח תשנ"ס 33א משפט וממשל משפט וממשל משפט וממשל משפט וממשל " ההיק, וההגבלות: זכויות אד� מוגנות"ברק ' א; 281�276, 271) ד"תשנ( מא הפרקליטהפרקליטהפרקליטהפרקליט" כבוד האד� כזכות חוקתית"ברק ' א34 .261�259, 253) ג"תשנ(

Skinner v. Oklahoma, 316 U.S. 535, 541, 62, למשל, ראו". פרטיות"תקבל אצלנו הפרשנות האמריקנית למושג בהנחה שת, וזאת 35

S.Ct. 1110, 1113 (1942): "[The right to have offspring is] one of the basic civil rights of man"; Eisenstadt v.

Baird, 405 U.S. 438, 453, 92 S.Ct. 1029, 1038 (1972): "If the right of privacy means anything, it is the right of

the individual, married or single, to be free from unwarranted governmental intrusion into matters so

fundamentally affecting a person as the decision whether to bear or beget a child"; Cleveland Board of

Education v. LaFleur, 414 U.S. 632, 639-640, 94 S.Ct. 791, 796: "freedom of personal choice in matters of

marriage and family life is on of the liberties protected by the Due Process Clause of the Fourteenth

Amendment". . להחלטה8פיסקה , 662א ) 2004טובר אוק(דיני� משפחה 36

10

כאשר פלוני מונע . בהכרה שיפוטית בעילה חוקתית עצמאית של פגיעה באוטונומיה, למעשה, מדובר9101/00.37

והפגיעה מקימה לה זכות , לאוטונומיה) הראשונית(ה הריהו פוגע בזכותה מאלמונית את האפשרות לנהל את חייה כרצונ

כי ישנ� טעמי� כבדי , אול� נראה לנו. שובת לב ועי, בלי ספק, תיאוריה זו היא. הסעד הול+ אחר הזכות. לפיצוי) משנית(

.משקל השוללי� את תוקפה

טוראליי� הבסיסיי� והוותיקי� ביותר הקושי הראשו שמעוררת תפיסה זו נוגע באחד מ העקרונות הסטרוק

להוציא (של דיני הנזיקי האנגליי� בזמ חקיקתה " צילו� מצב", כידוע, פקודת הנזיקי מהווה. בדיני הנזיקי הישראליי�

נקבעו אצלנו בדבר , אשר נולדו ונתעצבו באנגליה בפסיקת� של בתי המשפט, העוולות). מספר תיקוני� והתאמות

בישראל יצר הצילו� , תי המשפט באנגליה יכולי� להרחיב את רשימת העוולות כפי שעשו מאות שני�ובעוד שב; חקיקה

כי תחת , אפוא, נראה38).אלא א� המחוקק עצמו פועל להרחבתה(החקיקתי רשימה סגורה של עוולות שאי בלת

פגיעה בזכות "או " אוטונומיהפגיעה ב"ההנחות המקובלות כיו� לא יכולה להתקיי� במשפטנו עילת תביעה עצמאית של

שכ באותו מקרה , אינה יכולה להועיל39דעקהדעקהדעקהדעקהההסתמכות על פסק דינו של בית המשפט העליו בעניי ". יסוד חוקתית

סיכומו של . נזק בתביעת רשלנות ולא כאל עילת תביעה עצמאית�התייחס השופט אור לפגיעה באוטונומיה כאל ראש

כבוד : הפרת הוראתו של חוק יסוד40. ורק מכוח הוראתו הברורה והמפורשת של המחוקקעוולות בנזיקי נוצרות א+: דבר

.ועל כ אינה יכולה להיחשב לכזו" עוולה"האד� וחירותו לא הוגדרה מעול� כ

שהתייחסות לכל פגיעה של אד� בזכות חוקתית של , דעתנו היא, מעבר לקושי הנובע מכלל הרשימה הסגורה

נתפסת " חוקה. "ת אינה עולה בקנה אחד ע� התפיסה המקובלת של מושא הרגולציה החוקתיתזולתו כאל עוולה אזרחי

על כ נקודת 41.שלטו ולהסדרת מערכת היחסי� בינ לבי עצמ ובינ לבי האזרחי��כמכשיר להגדרת של רשויות

המדינה : במילי� אחרות. ההמוצא הטבעית היא שזכויות האזרח המוגדרות בחוקה ה זכויותיו כלפי המדינה ומוסדותי

על ידי התרת ביצועו של (או בעקיפי ) על ידי ביצוע מעשה שלטוני פוגעני(אינה רשאית לפגוע בזכויות הללו במישרי

הזכויות הנתונות ). פיסקת ההגבלה–אצלנו (אלא בהתא� להוראות החוקה עצמה , )מעשה פוגעני על ידי אזרח אחר

ה אינ מטילות חובה כלשהי . לות חובות קורלטיביות על רשויות השלטו כלפי הפרטלפרט כנגד רשויות השלטו מטי

הציע השופט , אשר אינו מתיישב ע� די הנזיקי המצוי, כי לצד אימו4 נימוקו של השופט גרינברג, יצוי. להחלטה8פיסקה , טר� פורס� 37

. לדחיית הבקשה למחיקה על הס,– משכנעי� יותר –מרכוס נימוקי� נוספי� דיני הנזיקי� בארצנו קובצו בחוק ("875, 871) 2(ד יא"פ, ממממ""""סולל בונה בעסולל בונה בעסולל בונה בעסולל בונה בע' ' ' ' דגני נדגני נדגני נדגני נ 358/56א "ע; 1246 )2(ד י"פ, ממממ""""היהיהיהי' ' ' ' ידר נידר נידר נידר נוווו 153/54א " ע38

' ' ' ' רבינובי4 נרבינובי4 נרבינובי4 נרבינובי4 נ 68/56א "ע; ") המזיק יהא פטור–' כל יתד משפטית כדי לתלות בה פסק פיצויי�'וא� לא ימצא הניזוק בתו+ החוק החרות ... חרותאי לזכות מעי זו זכר . לא יכלה לעמוד למערערת כעילת תביעה לפי המשפט הישראלי' זכות הפרטיות'ג� ("1225, 1224) 2(ד יא"פ, מירלימירלימירלימירלי

572/74א "ע; )�1981א"התשמ, פסק די נית לפני חקיקת חוק הגנת הפרטיות; "ברשימת מעשי העוולה האזרחיי� שבפקודת הנזיקי� האזרחיי� לפסק דינו של 6בפיסקה , 645) 2(ד לח"פ, """" זכרו יעקב זכרו יעקב זכרו יעקב זכרו יעקב––––בית אל בית אל בית אל בית אל """"' ' ' ' ארנס נארנס נארנס נארנס נ 732/80א "ע; 57)2(ד כט "פ, ממממ""""בנק המזרחי המאוחד בעבנק המזרחי המאוחד בעבנק המזרחי המאוחד בעבנק המזרחי המאוחד בע' ' ' ' רויטמ נרויטמ נרויטמ נרויטמ נ

.הנשיא שמגר .526) 4(ד נג"פ, חיפהחיפהחיפהחיפה" " " " כרמלכרמלכרמלכרמל""""בית החולי� בית החולי� בית החולי� בית החולי� ' ' ' ' דעקה נדעקה נדעקה נדעקה נ 2781/93א "ע 39לה לחוק אימו4 28, סעי; �1965ה"התשכ, לחוק איסור לשו הרע7סעי, ; �1961א"התשכ, לחוק למניעת מפגעי�13סעי, , לדוגמא, ראו 40

לחוק 31סעי, ; �1981א"התשמ, )שירות ללקוח( לחוק הבנקאות 15סעי, ; �1981א"התשמ, לחוק הגנת הפרטיות4סעי, ; �1981א"התשמ, ילדי� 50סעי, ; �1984ד"התשמ, לחוק זכויות מבצעי� ומשדרי�) ג(א4סעי, ; �1982ב"התשמ, לחוק הבזק38סעי, ; �1981א"התשמ, הגנת הצרכ

סעי, ; �1998ח"התשנ, לחוק למניעת הטרדה מינית6סעי, ; �1995ה"התשנ, לחוק המחשבי�7סעי, ; �1988ח"התשמ, לחוק ההגבלי� העסקיי� .�1999ט"התשנ, לחוק עוולות מסחריות11סעי, ; �1996ו"התשנ, לחוק פיקוח על מחירי מצרכי� ושירותי�39... תפקידה העיקרי של חוקה הוא: "10) "תש (סוגיית החוקה בישראלסוגיית החוקה בישראלסוגיית החוקה בישראלסוגיית החוקה בישראל: : : : 3333יחידה יחידה יחידה יחידה , , , , ינת ישראלינת ישראלינת ישראלינת ישראלממשל ופוליטיקה במדממשל ופוליטיקה במדממשל ופוליטיקה במדממשל ופוליטיקה במדנויברגר ' ב, למשל, ראו 41

".למנוע שימוש לרעה בכוח השלטו ולהבטיח שהרוב בפרלמנט לא יוכל לפגוע בחירויות היסוד באמצעות חקיקה שרירותית

11

.remedium ודאי וודאי שאי iusאלא שבלית . ubi ius, ibi remedium, אכ42").פרטי"בכובע� ה(על פרטי� אחרי�

תביעה נגד גורמי כי מדובר בעילת, ש� נולד והתפתח מושג העוולה החוקתית ברי לכל, בארצות הברית, ואמנ�

לחוקת ארצות הברית ובמגילת �14במיוחד כאלה שמקור בתיקו ה(ממשל בגי הפרה של זכויות חוקתיות פדרליות

ברוב המכריע של , מבוססות" עוולה חוקתית" תביעות בגי 43.ולא עילת תביעה של אזרח אחד כנגד זולתו, )הזכויות

, המדינותהמדינותהמדינותהמדינותמעניק לכל אזרח שזכותו החוקתית נפגעה על ידי אחת מ ה44"חוק זכויות האזרח הפדרלי"על , המקרי�

שעניינה בפגיעה בזכות חוקתית של Bivens45מיעוט מבוססות על הלכת . זכות לפיצוי על נזקו, רשויותיה או עובדיה

רשות בשני המקרי� העוולה החוקתית היא עוולה שמתבצעת על ידי . פדרליותפדרליותפדרליותפדרליותהאזרח על ידי נושאי משרה ברשויות

שבו נעשה ניסיו לבסס עילת תביעה בגי פגיעה 46,ארז על עוולות חוקתיות�דפנה ברק' ג� חיבורה של פרופ. שלטונית

בפסיקה הישראלית טר� הוכרעה 47. בהפרת זכויות יסוד על ידי רשויות שלטוניות– למעשה –עוסק , בזכות יסוד חוקתית

כי הדיו מתמקד רובו ככולו –אול� מאמרות אגב שונות עולה , ותשאלת קיומ או העדר של עוולות חוקתיות עצמאי

48.בפגיעה בזכויות יסוד על ידי רשויות שלטוניות ולא על ידי פרטי�

, כבוד האד� וחירותו ליחסי� שבי השלטו לפרט נתמכת: הגבלת תחולת של החובות הקבועות בחוק יסוד

כל רשות מרשויות השלטו חייבת לכבד את "ש, לחוק מורה11סעי, . ג� על ידי לשונו המפורשת של חוק היסוד, לדעתנו

חיות א+ ורק – ובכ+ מבהיר שהזכויות המוקנות בו והחובות המקבילות המוטלות מכוחו 49,"הזכויות שלפי חוק יסוד זה

את תחולת אי לייחס כוונה לייחד11כי להוראת סעי, , ברק טוע מנגד' פרופ. בתחו� היחסי� שבי השלטו לאזרח

אי חיקוק "לפיה ) נוסח חדש( לפקודת הפרשנות 42ושכל מטרתה היא להתגבר על סעי, , הוראות חוק היסוד על רשויות

שכ , איננו מסכימי� לפרשנות זו50".אלא א� נאמר בו במפורש, או להטיל עליה חובה, בא לגרוע מכל זכות של המדינה

51." כללי פרשנות הקבועי� בנורמה נמוכה ממנה אשר כפופה לה עקרוניתפי�חוקית על�ורמה חוקתית עלאי מפרשי� נ"

העקרונות הקבועי� בחוקי יסוד אינ� יכולי� להיות מוגבלי� מבחינת תחולת� על ידי הוראות חוק רגיל : במילי� אחרות

הזכויות : ו נועד להכריז על המוב מאלי11שסעי, , אפוא, דעתנו היא). אלא א� חוק היסוד מתיר זאת מפורשות(

המחבר מציג (173�172, 163) ג"תשנ, זמיר עור+' י (הציבוריהציבוריהציבוריהציבוריספר קלינגהופר על המשפט ספר קלינגהופר על המשפט ספר קלינגהופר על המשפט ספר קלינגהופר על המשפט " זכויות אד� מוגנות והמשפט הפרטי"ברק ' השוו א 42

ואי זה מעניינה כלל לעסוק בזכותו של פרט , להג על הפרט בפני השלטו– בכל הנוגע לזכויות אד� –את הטיעו שלפיו חוקה פורמלית נועדה ).הוא עצמו אינו מקבל טיעו זה, ע� זאת. כלפי פרט אחר

.Sheldon H. Nahmond, Michael L. Wells & Thomas A. Eaton, Constitutional Torts (1995) 1, למשל, ראו 4344 42 U.S.C. § 1983 (2004): "Every person who, under color of any statute, ordinance, regulation, custom, or

usage, of any State or Territory or the District of Columbia, subjects, or causes to be subjected, any citizen of

the United States or other person within the jurisdiction thereof to the deprivation of any rights, privileges, or

immunities secured by the Constitution and laws, shall be liable to the party injured in an action at law, suit in

equity, or other proper proceeding for redress…" 45 Bivens v. Six Unknown Named Agents of Federal Bureau of Narcotics, 403 U.S. 388 (1988). ).ד"תשנ ( ההגנה הכספית על הזכות החוקתית ההגנה הכספית על הזכות החוקתית ההגנה הכספית על הזכות החוקתית ההגנה הכספית על הזכות החוקתית–––– עוולות חוקתיותעוולות חוקתיותעוולות חוקתיותעוולות חוקתיותארז �ברק' ד 46 .רה שהמסלול של הכרה בעילת תביעה חוקתית עצמאית רצויהמחברת אינה סבו, ועל כל פני� 47יוס, יוס, יוס, יוס, 1767/94פ "ע; לפסק דינו של הנשיא ברק11בפיסקה , ) טר� פורס�� 19.8.93נית ביו� (יייי""""ממממ' ' ' ' קיבו4 מלכיה נקיבו4 מלכיה נקיבו4 מלכיה נקיבו4 מלכיה נ 6296/00א "ע, למשל, ראו 48לפסק ) ב(40בפיסקה , ) טר� פורס�� 15.11.04נית ביו� (ייייצברצברצברצבר' ' ' ' פלונית נפלונית נפלונית נפלונית נ 2524/00) א"ת(א "ת; מפי הנשיא ברק519�518, 505) 1(ד נג"פ, יייי""""ממממ' ' ' ' ננננ

.דינה של השופטת ברו . חופש העיסוק: לחוק יסוד3השוו סעי, 49 .207, 170' בע, 42 הערה לעיללעיללעיללעיל, ברק 50 .682 ,661 )3(ד מט "פ, שרת התקשורתשרת התקשורתשרת התקשורתשרת התקשורת' ' ' ' בזק נבזק נבזק נבזק נ 1255/94צ " בג51

12

והוראה ברורה זו מסכלת כל ניסיו לפרש את הוראותיו ; הקבועות בחוק היסוד ה זכויותיו של האזרח כלפי השלטו

שהרי ( העובדה שפיסקת ההגבלה בחוק היסוד מופנית אל השלטו 52.האחרות של חוק היסוד כאילו תחולת רחבה יותר

שבמדינות בה , בהקשר זה יצויי. תומכת א, היא במסקנה זו) וטוריותהפרט אינו מסוגל לחוקק ואינו בעל סמכויות סטט

דובר רק בזכויות –ובכל מקרה , הורחבה תחולת של זכויות היסוד החוקתיות ליחסי� שבי פרטי� הדבר נעשה במפורש

53.מסוימות ולא בהחלה גורפת

כבוד האד� וחירותו על : וק יסודלצד הנימוק הפורמלי והנימוק הלשוני לאי החלת של החובות המוטלות בח

, העובדה שרשות שלטונית היא נאמ של הציבור והעובדה שהיא מרכזת בידה. היחסי� בי פרטי� קיי� ג� נימוק מהותי

מנגנוני , סמכויות משפטיות, מפאת שליטתה במשאבי� כלכליי�(עוצמה רבה באופ ניכר מזו של הפרט , בדר+ כלל

בכ+ שהחובות המוטלות על הרשות ביחסיה ע� האזרח תהיינה רבות ורחבות יותר מאלה תומכות ) 'מידע וכו, אכיפה

באחריות כבדה יותר מזו , מכוח תפקידה, לא רק שהרשות נושאת: במילי� אחרות54.המוטלות על הפרט ביחסיו ע� זולתו

פרט גדולה במידה אלא שבגי פערי הכוח הסכנה הנשקפת ממנה ל, שבה נושא הפרט לרווחת� של הפרטי� האחרי�

לכ אי להטיל על פרטי� חובות זהות במהות ובהיקפ לאלו המוטלות על . ניכרת מזו הנשקפת לו מפרטי� אחרי�

.המדינה ורשויותיה

ועל כ מבחינה , כי הסכנה של פגיעה בזכויות אד� קיימת ג� מצד פרטי� ולא רק מצד רשויות, יטע הטוע

, ראשית. תשובתנו לטענה זו היא כפולה55.חוק היסוד ג� על היחסי� בי פרטי�מהותית אי מנוס מהחלת הוראות

במקרי� המתאימי� הוא : לא זו א, זו. כפי שנסביר ביתר פירוט להל, המשפט הפרטי כבר מג בלאו הכי על זכויות יסוד

למנוע את הפגיעה מאפשר לפרט שזכותו נפגעה לתבוע לא רק את הפרט שפגע בו אלא ג� את הרשות שהייתה אמורה

נית , א� חוקי היסוד שינו את משקל� של האינטרסי� השוני� המוגני� במסגרת החקיקה האזרחית56.ולא עשתה כ

העובדה שאינטרסי� , שנית. לבטא את השינויי� הללו על ידי פרשנות מחודשת של אותה החקיקה ברוח חוקי היסוד

י פירושה שכאשר נורמה מגנה על אות� אינטרסי� מפני פגיעה בידי מסוימי� עלולי� להיפגע על ידי גורמי� שוני� א

יש להחילה ג� על פגיעה בידי גורמי� מסוגי� אחרי� בניגוד ללשונה המפורשת של הנורמה , גורמי� מסוג מסוי�

.ולכוונה המסתברת של יוצריה

פט החוקתי והמשפט עצמאית נוגע ביחסי הגומלי בי המש" עוולה חוקתית"שיקול נוס, המונע הכרה ב

רשות שלטונית לא "ולא ..." אי פוגעי�" לחוק היסוד מנוסחי� בלשו 3�2ברק טוע שסעיפי� . 170' בע, 42 הערה לעיללעיללעיללעיל, ברק, למשל,ראו 52

האד� וחירותו מפני פגיעה בידי רשות להג על כבוד"ולא " להג על כבוד האד� וחירותו"א לחוק היסוד מטרתו היא 1וכ שלפי סעי, , ..."תפגעלצד התפיסה המקובלת בדבר מושא , לחוק היסוד11אול� דעתנו היא שסעי, . מכא שחוק היסוד חל ג� על היחסי� בי פרטי�". שלטונית

. שוללי� פרשנות כזו, הרגולציה החוקתית ).מתייחס להחלת הזכות החוקתית לשוויו על היחסי� בי פרטי� במשפט ההודי (184' בע, 42 הערה לעיללעיללעיללעיל, ברק, למשל, ראו 53שכ בסופו של דבר רוב בני האד� אינ� תאגידי ענק ופרטי� רבי עוצמה , קיומ� של תאגידי ענק ופרטי� בעלי עוצמה אינו מחליש את טיעוננו 54

שא� אנו מעונייני� למנוע שימוש לרעה בכוח על ידי תאגידי ענק ופרטי� רבי , ל מקו� ברורמכ. אלא פרטי� שעוצמת� נחותה מזו של הרשותתאגידי ענק ופרטי� רבי , לבסו,). חלשי� יחסית לרשות, כאמור, שמרבית�(עוצמה אי לעשות זאת על ידי הטלת חובות זהות על כלל הפרטי�

בעוד שהפרט רשאי , שויותיה קיימות א+ ורק לטובת הציבור ותועלתו ולא לתועלת ההמדינה ור. עוצמה אינ� נושאי� באחריות של נאמני ציבור .לפעול לטובתו שלו

.171' בע, 42 הערה לעיללעיללעיללעיל, ברק 55: ראו. הגורמת לפגיעה בזכויות אד�בתי המשפט בישראל נוטי� להרחיב את אחריותה של המשטרה בגי אכיפה לקויה של החוק, למשל, וכ+ 56 ). טר� פורס�– 20.9.04נית ביו� (יייי""""ממממ' ' ' ' רביב נרביב נרביב נרביב נ 2555/00) ��י(א "ת; 37סח ) 2004אוקטובר (דיני� עליו , וייסוייסוייסוייס' ' ' ' י ני ני ני נ""""ממממ 1678/01א "ע

13

הזכות : לדוגמא. כבוד האד� וחירותו: דיני הנזיקי המסורתיי� מגני� על שורה של אינטרסי� הנזכרי� בחוק יסוד. הפרטי

החירות מוגנת באמצעות העוולות של כליאת ; לחיי� ולשלמות הגו, מוגנת באמצעות עוולת התקיפה ועוולות המסגרת

העוולות של , עוולת המטרד ליחיד, ינו של אד� מוג באמצעות עוולות הסגת הגבולקני; שווא ונגישה ועוולות המסגרת

ההגנה על . לחוק הגנת הפרטיות וכ הלאה4הפרטיות באמצעות העוולה הקבועה בסעי, ; שליחת יד ועוולות המסגרת

הכרה . ואינטרסי� חברתיי�זכויות היסוד בתו+ דיני הנזיקי הקיימי� היא פרי איזו עדי ומורכב בי זכויות מתנגשות

בעוולות חוקתיות עצמאיות חדשות על יסוד הוראות כלליות בחוק היסוד פירושה עקיפה של האיזו שנוצר בתו+ דיני

. מדובר בעקיפת איזוני� קיימי� בלי שיש בנמצא קווי� מנחי� ליצירת� של איזוני� חלופיי�: יתר על כ57.הנזיקי עצמ�

או פגיעה /ההגנה על זכותו של האחד פירושה תמיד צמצו� ההגנה על זכותו של האחר והואיל והרחבת , דא עקא

.באינטרס ציבורי איזוני� כאמור ה� הכרחיי�

הגנה על זכויות חוקתיות באמצעות עוולות המסגרת. 3

, נית)לפחות כעילת תביעה בי פרטי�(לנוכח הקשיי� הרבי� שמעוררת האפשרות להכיר בעוולה חוקתית עצמאית

: לטעו לגיבוש של עוולות המסגרת המוכרות בגי הפגיעה בזכויות היסוד החוקתיות של מסורבת הגט, לכאורה

ומהווה ג� 58,סרבנותו של האיש היא בגדר הפרת החובה החקוקה להימנע מפגיעה בכבודה ובפרטיותה של האישה

ת אלה אינ� יכולי� להידחות על הס, על בסיס כלל פתרונו59.המקימה אחריות בעוולת הרשלנות, התנהגות בלתי סבירה

שכ ה� מבוססי� על עוולות קיימות הקבועות בחוק ולא על יצירת של עוולות חדשות ללא התערבות , הרשימה הסגורה

משו� עקיפה של האיזוני� הקיימי� בתו+ דיני הנזיקי אלא יישו� ) לפחות במבט ראשו(אי בה� , יתר על כ. חקיקתית

כבוד האד� וחירותו ה חובותיה של הרשויות : א� תתקבל עמדתנו לפיה החובות הקבועות בחוק יסוד, ע� זאת. �שלה

60.נשמטת הקרקע ג� מתחת לרגליה� של הפתרונות המוצעי� כא, אשר אינ מוטלות על הפרטי� עצמ�, כלפי הפרטי�

� חוקתית אינה צריכה להקי� זכות תביעה כי פגיעה בזכות אד, ג� א� לא תתקבל עמדתנו העקרונית נראה לנו

התייחסות לחובה הקבועה בחוק היסוד כאל חובה . לפחות ככל שמדובר ביחסי� בי פרטי�, בגי הפרת חובה חקוקה

ג� א� הייתה נחוצה , חקוקה לצור+ יישומה של עוולה זו משמעה שכל הפרה של חובה כאמור תקי� זכות תביעה בנזיקי

רשות שלטונית שכנגדה תוגש תביעה בגי הפרת חובה חקוקה . וד אחרת או אינטרס ציבורי חשובלש� הבטחת זכות יס

נעשתה מכוח הסמכה מפורשת : דהיינו(להתגונ בטענה שהפגיעה עומדת בתנאי פסקת ההגבלה , באופ עקרוני, תוכל

כנגדו תוגש תביעה בגי הפרת לפרט ש). ואינה עולה על הנדרש, בחוק ההול� את ערכי המדינה ונועד לתכלית ראויה

.194�193' בע, 42 הערה לעיללעיללעיללעיל, לגבי האיזו שנוצר בתו+ המשפט הפרטי ראו ברק 57 .לדיו מפורט ביסודות העוולה ראו להל פרק ד 58 .לדיו מפורט ביסודות העוולה ראו להל פרק ג 59 ממבנה הטיעו של .באה לידי ביטוי השקפה דומה לזו המוצגת כא) 46 הערה לעיללעיללעיללעיל(ארז �ברק' נראה לנו כי ג� בספרה החלוצי של פרופ 60

שהצעתה להשתמש בעוולות של הפרת חובה חקוקה ורשלנות כבסיס לתביעת , מ הנימוקי� המוצגי� על ידה ומלשונה עולה בבירור, המחברתבת הרשות חיי: "למשל, המחברת כותבת). 193�190' בע, ש�ש�ש�ש�(פיצויי� בגי פגיעה בזכות יסוד מתייחסת א+ ורק לפגיעה על ידי רשות שלטונית

החובה מושתתת על הזכויות "; )192' בע, ש�ש�ש�ש�" (לצפות את הנזקי� הנובעי� מהפרת של הזכויות המיוחדות המוטלות עליה כלפי הפרט ).193' בע, ש�ש�ש�ש�" (הזכויות שקיימות במערכת היחסי� שבי האזרח לרשות, החוקתיות

14

. שכ פיסקת ההגבלה חלה א+ ורק על היחסי� שבי הרשות לפרט, חובה חקוקה לא יכולה לעמוד טענת הגנה דומה

מרבית , חלק מנויות(על קשת רחבה של זכויות , לפי פירושו המקובל, כבוד האד� וחירותו מג: מכיוו שחוק יסוד

לעקרו כללי וגור, של , למעשה, העוולה של הפרת חובה חקוקה תהפו+, אד�כלעל ומפני שהוא מג , )בלתי מנויות

למהפיכה שכזו במשפט האזרחי ודאי וודאי שלא פיללה הרשות . אחריות מוחלטת בגי כל גרימה של נזק על ידי פרטי�

61.המכוננת

ת חובה חקוקה אינה כי החובה החקוקה שהפרתה מקימה את התביעה בעוולה של הפר, לחלופי נית לטעו

ובינ לבי האינטרס , איזו בי זכויות האד� לבי עצמ"החובה להימנע מפגיעה בזכותו של הניזוק אלא חובה שמקורה ב

מה� האינטרסי� הציבוריי� הרלוונטיי� ומה נוסחאות , בית המשפט הוא שיקבע מה הזכויות הרלוונטיות62".הציבורי

הצעה זו אינה מקובלת עלינו משו� שהעוולה של הפרת . אלה יקבע מהי החובה החקוקהועל בסיס כל , המיזוג והאיזו

חובה חקוקה אמורה לחול על הפרת חובות קונקרטיות שתוכנ נקבע בחיקוק ולא על הפרת חובות ערטילאיות שתוכנ

.נקבע על פי שיקול דעתו המוחלט של בית המשפט

כבוד האד� וחירותו : תחולת של החובות הקבועות בחוק יסוד�א� לא תתקבל עמדתנו ביחס לאי, לעומת זאת

נראה לנו שלא תהיה מניעה להשתמש בעוולת הרשלנות כמסגרת מושגית לתביעת נזיקי בגי , על היחסי� בי פרטי�

שבו המבנה הפנימי של עוולה זו מאפשר איזו בי זכויות ואינטרסי� ועל כ לא יווצר מצב. פגיעה בזכות יסוד חוקתית

תוטל על פלוני אחריות בגי פגיעה בזכות יסוד של אחר תו+ התעלמות מ העובדה שפגיעה זו נועדה לקד� זכות יסוד של

אלא שהפע� המסגרת , נכו הוא שהאיזו יתבצע על ידי בית המשפט. התובע או של אד� שלישי או אינטרס ציבורי

איננו סבורי� שצריכי� . ו בתביעת הרשלנות של מסורבת הגטבפרק הבא נד: ודוק63.המושגית הפורמלית מאפשרת זאת

: לחול בדיוננו ש� שינויי� של ממש עקב ההכרה בכ+ שזכותה של האישה להגשי� את רצונה מוגנת על ידי חוק יסוד

מכיוו שטיעוננו בלאו הכי מבוסס כל כולו על השאיפה להג על זכויותיה של האישה במידה , כבוד האד� וחירותו

64.כסימלית האפשרית במסגרת הדי הקיי�המ

תביעת רשלנותתביעת רשלנותתביעת רשלנותתביעת רשלנות. . . . גגגג

חובת הזהירות. 1

המבחני� לקיו� החובההמבחני� לקיו� החובההמבחני� לקיו� החובההמבחני� לקיו� החובה) ) ) ) אאאא((((

וקשר סיבתי בי , נזק, )התרשלות(הפרת החובה , קיומה של חובת זהירות: ארבעה יסודותעוולת הרשלנות מבוססת על

) ב(45בפיסקה , 45הערה לעיל לעיל לעיל לעיל , צבריצבריצבריצברי' ' ' ' פלונית נפלונית נפלונית נפלונית נ 2524/00) א"ת(א "ע� קביעתה של השופטת ברו בת, בכל הכבוד, במוב זה איננו מסכימי� 61

המשמעות המעשית , כאמור. כבוד האד� וחירותו היא בגדר הפרת חובה חקוקה: לפיה פגיעה בזכות יסוד המוגנת על ידי חוק יסוד, לפסק הדי .של קביעה כזו היא שעל כל פרט מוטלת אחריות מוחלטת בגי כל גרימה של נזק

.165הערת שוליי� , 196' בע, 42 הערה לעיללעיללעיללעיל, קבר 62 .197�195, 177' בע, 42 הערה לעיללעיללעיללעיל, השוו ברק 63 . לחוק היסוד10אשר מוג על ידי הוראת שמירת הדיני� שבסעי, 64

15

של חובת זהירות היא השאלה הראשונה שעליה שאלת קיומה, מבחינת הסדר ההגיוני של הדברי�. ההתרשלות לבי הנזק

הגישה . ובהיעדר הפרה של חובת זהירות אי רשלנות, בהיעדר חובה לא נית להפר את החובה. אנו נדרשי� להשיב

לעול� אינ נוקשות ולעול� אינ שוקטות על , הקטגוריות של הרשלנות לעול� אינ סגורות"ש, המקובלת בפסיקה היא

כאשר 65,"עות ה בהתא� לתחושת המוסר והצדק החברתי והסוציאלי וצורכי החברה המשתני�אלא נקב, השמרי�

כל ...כלפי כל אד�"פלוני חב חובת זהירות . האמצעי העיקרי לויסות היק, האחריות בעוולת הרשלנות הוא יסוד החובה

מהתרשלותו " ל דברי� להיפגעאימת שאד� סביר צרי+ היה באות נסיבות לראות מראש שה� עלולי� במהלכ� הרגיל ש

באופ פיזי – שניתשניתשניתשנית ויסות היק, האחריות נעשה על יסוד ההנחה שלא כל מה ).66)נוסח חדש(פקודת הנזיקי ל36סעי, (

". צרי+" והפקודה הרי נוקטת לשו 67; לשי� לב אליו– כמצווה מוסרית וחברתית – צרי+צרי+צרי+צרי+, לחזות–ואובייקטיבי

הצפיות . ק תחילה א� הנתבע היה יכול לצפות שהתרשלותו תגרו� נזק לתובעעל פי ההלכה הפסוקה יש לבדו

לאחר מכ יש לבדוק א� ישנ� שיקולי מדיניות המצדיקי� את צמצו� החובה או . העובדתית מקימה חובת זהירות לכאורה

במישור הראשו 69. בחינת� של שיקולי� אלה צריכה להיעשות בשני מישורי� נפרדי�68.את שלילתה חר, יכולת הצפייה

בית המשפט לא יכיר ". קירבה"או ה" שכנות" המתמצי� בעקרו ה–נבחני� שיקולי� שמקור� בדיני הנזיקי עצמ�

כ+ הוא הדבר .לעתי� נובעת השכנות באופ ישיר מ הצפיות. זה מזה" רחוקי�"בקיומה של חובת זהירות כאשר הצדדי�

לא כשהנזק הוא –ובי היתר , אבל בנסיבות מסוימות. הרשלני של הנתבעי עקב מעשהוזבמקרי� בה� נגר� לתובע נזק פי

לא לא ממוני טהור שא� מדובר בנזק , אי זאת אומרת. אי לגזור קיומה של שכנות מקיומה של צפיות, ממוני טהור

.אלא שבמקרה כזה יידרש עיו מדוקדק יותר בשאלת השכנות בי הצדדי�, תיקבע לעול� חובת זהירות

ג� א� נקבע שקיימת צפיות טכנית ושהצדדי� .החורגי� מתחו� דיני הנזיקיישור השני נבחני� שיקולי� במ

שיקוליהכוונה היא ל. ייתכ שתהיינה סיבות אחרות בגינ יימנע בית המשפט מלהכיר בקיומה של חובת זהירות, "שכני�"

ומ ההשקפה , לדיני� אחרי� במשפט הפרטי והציבורינובעי� מ הקשר הקיי� בי דיני הנזיקי אלה . מדיניות כלליי�

דרושות , סיכומו של דבר .בדבר מקומ� ותפקיד� של דיני הנזיקי בהכוונה נורמטיבית של התנהגות הפרטי� והשלטו

צודק , ושלישית מסקנה שיפוטית כי הוג, "קירבה"או " שכנות"שנית , )עובדתית�טכנית (צפיות, ראשית: שלוש אלה

להל ננתח את שאלת קיומה של חובת הזהירות של סרב הגט כלפי 70.תוטל חובת זהירות נורמטיבית מכוח הדיוסביר ש

.אשתו בהתא� לעקרונות אלה

.779, 769 )1 (ד לה"פ ,יייי"""" מ מ מ מ''''ערי נערי נערי נערי ניייי 186/80פ "ע 65

66 ).פקודת הנזיקי: להל (266ח "ח ס"תשכ

.213, 206) 1(ד יד"פ, ברקובי4ברקובי4ברקובי4ברקובי4' ' ' ' מ נמ נמ נמ נ""""ייייהההה 360/59א "ע 67. קיומה של חובת הזהירות המושגית נקבע על פי מבח הצפיות: "123, 113) 1(ד לז"פ, בית שמשבית שמשבית שמשבית שמש, , , , המועצה המקומיתהמועצה המקומיתהמועצה המקומיתהמועצה המקומית' ' ' ' עקני נעקני נעקני נעקני נוווו 145/80א "ע 68

– הנורמאטיביתהצפיות ... לא כל נזק שנית לצפותו צרי+ לצפותו. לצפות להתרחשות הנזק) ought(' צרי+ היה' סביר המבח הוא הא� אד�כי מקו� שנית , נקודת המוצא העקרונית היא, אמת הדבר. להגביל את היק, האחריות באה–במקו� שהצפיות הטכנית קיימת הלכה למעשה

הלכה זו ". השוללי� את החובה, אלא א� כ קיימי� שיקולי� של מדיניות משפטית, ת זהירות מושגיתקיימת חוב, כעניי טכני, לצפות נזק Anns v. Merton London Borough Council, [1977] 2 All E.R. 492את ההלכה שנקבעה באנגליה בעניי , למעשה, מאמצת

[1978] A.C. 728. ).לוילוילוילויעניי : להל( 70�65, 45) 3(ד מח"פ, לוילוילוילוי' ' ' ' י ני ני ני נ""""ממממ 915/91א "ע 69 Caparo Industriesלמבח שנקבע באנגליה שני� ספורות קוד� לכ בפרשת , למעשה, זההלוילוילוילוישלבי שאומ4 אצלנו בעניי �המבח התלת 70

plc v. Dickman [1990] 2 A.C. 605, 617-618ראו. והופעל בשורה ארוכה מאוד של מקרי� מאז :A.M. Dugdale (ed.), Clerk &

Lindsell on Torts (18th ed., 2000) 282.

16

צפיות וקירבהצפיות וקירבהצפיות וקירבהצפיות וקירבה) ) ) ) בבבב((((

כי אד� שאשתו מבקשת לבטל את השותפות עימו ולהתחיל בחיי� , אי ספק. שאלת הצפיות אינה מעוררת קושי של ממש

הגט לאחר שחויב לעשות כ תגרו� לאישה סבל �יכול לצפות כי הימנעותו ממת, )או בלי אד� אחרע� (חדשי� בלעדיו

–קיומו של זדו מעיד . זדונית, לעתי� קרובות, בנקודה זו אי אפשר להתעל� מ העובדה שהתנהגותו של הסרב היא. רב

שהנזק , בוודאי, לש� מימוש כוונתו צופהמי שמתכוו לגרו� נזק ופועל . על קיומה של צפיות–בדר+ של קל וחומר

את , את טיבו של הנזק, המעוול הזדוני יכול לצפות בדיוק רב יחסית את זהותו של הניזוק: אדרבה71.המתוכנ ייגר�

הג� שצפיות כה מדויקת ממילא אינה נדרשת לצור+ הכרה בקיומה של חובת זהירות , תהלי+ התרחשותו ואת היקפו

כי לעתי� אי האיש מעוניי להתעמר באישה אלא דווקא לנסות וליישב את , ע� זאת, ב להעירחשו. בעוולת הרשלנות

לצפות שא� יתמיד בסירובו " תמי�"יכול ג� הסרב ה, כאשר האישה מבהירה שאי היא חפצה בכ+, בר�. ההדורי� עימה

.ייגר� סבל לאשתו

יני� המונעי� גזירה אוטומטית של שכנות מ למקרה דנ שני מאפי. שאלת קיומה של קירבה מעט מורכבת יותר

הנזק נגר� על ידי מחדל , שנית72).לפחות ברוב המכריע של המקרי�(הנזק שנגר� לאישה אינו נזק פיזי , ראשית. הצפיות

א� בי התובעת – על פי נסיבותיה המיוחדות של הסיטואציה בה אנו עוסקי� –לכ+ עלינו לבחו � אי73.ולא על ידי מעשה

כתאשר הופ, בי התובע לבי הנתבע בתביעת נזיקיזיקה פירושה ) proximity" (רבהיק". ע נתקיימה קירבה מספקתלנתב

ישנ� לפחות ארבעה סוגי� של 74.בדומה ליריבות החוזית בתביעות חוזיות, את הטלת האחריות לצודקת וסבירה

)ב(; כושו של התובע לבי גופו או רכושו של הנתבעבי גופו או ר) במונחי� של זמ ומקו�(רבה פיזית יק) א( 75:רבהקי

רבה י ק)ג(; מקצוע ולקוח�מעביד או בעל�כמו יחסי עובד, שמקורה במערכת יחסי� מיוחדת בי הצדדי�, רבה נסיבתיתיק

, )assumed(רבה ניטלת י ק)ד(; כלומר קשר ישיר ומידי בי המעשה או המחדל של הנתבע לבי נזקו של התובע, קאוזלית

או הסתמכות של התובע , התחייבות מפורשת או משתמעת של הנתבע לנקוט בזהירות על מנת שלא להזיק לתובע: היינו

שכ קשר , בענייננו מתקיימת קירבה נסיבתית.כשהאחרו ידע או היה צרי+ לדעת על הסתמכות זו, על זהירותו של הנתבע

�שהאינטראקציה בי השותפי� לו אינטנסיבית ורב, וק יחסיתמדובר בקשר ממוש+ ועמ. הנישואי הוא קשר יחיד ומיוחד

מכיוו שסבלה של האישה הוא התוצאה הישירה , בנוס, לכ+ נית לומר שמתקיימת כא קירבה קאוזלית. מישורית

אי בחוק העונשי עבירה , בר�. לחשוב כי גרימת נזק נפשי בזדו עשויה להניב אחריות פלילית ג� בלית הפרה של פסק די, לכאורה, נית היה 71

, על פי רוב, וג� אז נדרשי�) חוקג ל368, 323�322סעיפי� (אלא א� הנזק נגר� לחסר ישע או קטי , פלילית של גרימה זדונית של נזק נפשיהחוק . עבירה פלילית, כשהיא לעצמה, גרימה זדונית של נזק נפשי טהור לבת זוג אינה מהווה). כגו פגיעה בריאותית(ביטויי� פיזיי� לנזק

סורי� או חיובי� א+ אי בו קביעה של אי, אמנ� עוסק ג� בהתעללות נפשית בב או בת משפחה�1991א"התשנ, למניעת אלימות במשפחה ).לחוק) 3(3סעי, (כלשה� אלא א+ ורק הסמכה למת צווי הגנה במקרי� של התעללות נפשית מתמשכת

ההבחנה . צפיותבית המשפט מסביר שכאשר הנזק אינו פיזי השכנות אינה נובעת באופ אוטומטי מ ה. 67' בע, 69 הערה לעיללעיללעיללעיל, לוילוילוילויעניי 72שמציג השופט שמגר היא אמנ� בי נזק פיזי לנזק כלכלי אול� בי השורות נית לקרוא כי ההבחנה האמיתית היא בי נזקי� פיזיי� לנזקי� שאינ�

.האישהנזקה של האישה עלול להגיע כדי נזק פיזי במקרי� שבה� הסבל הנפשי גורר שינוי לרעה במצבה הבריאותי או הגופני של . פיזיי� .67, 66' בע, ש�, לוילוילוילויעניי 7374 Canadian National Railway Co. v. Norsk Pacific Steamship Co. Ltd (1992) 91 D.L.R. 4th 289 .י: עיינו והשוו '

.322, 295) ו"תשנ( כו משפטי�משפטי�משפטי�משפטי�" שיפוטית ורציונליות בקביעת גדרי האחריות ברשלנות אינטואיציה, על הנחות עבודה"גלעד 75 Sutherland Shire Council v. Heyman (1985) 60 A.L.R. 1, 55-56 (H.Ct. Aust.) ; פרשת וכCNR , מפי השופטת

McLachlin, Ibid, at pp. 368 ,369,371 .

17

הואיל ובמסגרת , נית לטעו שמתקיימת בי הצדדי� קירבה ניטלת, לבסו,. והמיידית ביותר של התנהגותו של הסרב

אשר ממשיכה להתקיי� עד לפקיעת� , הנישואי נוטל על עצמו האיש התחייבות לכבד את אשתו ולא לצער אותה�קשר

שהצפיות והקירבה , אפוא, מסקנתנו היא 76.מקור החובה בתקנת חכמי� והיא נזכרת ג� בנוסח הכתובה. של הנישואי

הצביע על שיקולי מדיניות המחייבי� את עתה עלינו לבדוק א� חר, קיומ המצטבר נית ל. מתקיימות במקרה דנ

.צמצומה או את שלילתה של חובת הזהירות

שיקולי מדיניותשיקולי מדיניותשיקולי מדיניותשיקולי מדיניות) ) ) ) גגגג((((

Iטיב הנזק

הנזק שבגינ� תדרוש � על טיב� המדויק של ראשי77.נזק לא ממוני טהור, על פי רוב, הנזק שנגר� למסורבת הגט הוא

, אי ספק. גדרת� הכללית כנזקי� לא ממוניי� טהורי�לעת עתה די לנו בה. האישה פיצוי נרחיב את הדיבור בהמש+

אובד , מוגדר ש� כאובד חיי�" נזק. " לפקודת הנזיקי2בסעי, " נזק"שנזקי� כאלה עוני� להגדרה הרחבה של המונח

כי , נפסק78גורדוגורדוגורדוגורדוובעניי ; וכל אובד או חיסור כיוצאי� באלה, או חיסור מה�, טוב�רווחה גופנית או ש�, נוחות, נכס

ביסוד ההגדרה עומדת . בי ממוני ובי שאינו ממוני, בי פיסי ובי שאינו פיסי, כוללת את כל סוגי הנזק "–הגדרה זו

שיש לה , ה על פגיעה בתחושות גופניות ונוחות; היא משתרעת ה על נזק פיסי וה על נזק כספי. המציאות המוחשית

מ הבחינה הלשונית נית לסווג את הנזקי� 79". ונוחות שאי לה ביטוי פיסיוה על פגיעה בתחושות גופניות, ביטוי פיסי

כל אובד או "ונית להכניס� ג� תחת הכותרת הגנרית , "רווחה גופנית"ו" נוחות"שבה� אנו עוסקי� כא כהפסד של

היא נוגעת . שפטיהבעיה שאותה ביקשנו לעורר אינה נוגעת לשאלת קיומו של נזק במוב המ". חיסור כיוצאי� באלה

בשיטות מש+ שני� רווחה . למידת הנכונות השיפוטית להכיר בחובת זהירות המיועדת למנוע נזקי� לא ממוניי� טהורי�

נדיר נדיר נדיר נדיר בעניי . יי�זיי� ואינ� נובעי� מנזקי� פיזהדעה שאי אד� חב חובת זהירות ביחס לנזקי� שאינ� פיהמשפט המקובל

א+ באי . ניתנת להימדד ולהיער+ רק לפי התוצאות הפיסיות הכרוכות בה"לת נוחות שליכי , מוצאי� אנו80כהנובי4כהנובי4כהנובי4כהנובי4' ' ' ' ננננ

להכיר בזכותו של אד� לפיצוי נזקי� בשל פחד וכיוצא בו תחושות גופניות ]אי... [נית לפיצויהתוצאות פיסיות אי נזק

".שאינ� מלווי� פגיעה פיסית ממש, ורוחניות

העדר הביטוי החיצוני של הנזק הלא , ראשית 81. של התפיסה המסורתיתשני צידוקי� עיקריי� עמדו ביסודה

ההתחייבויות מרבית ]. 'פ' ור' ק' י�ההדגשה שלנו" [ ואיזו ואפרנס ואכלכל ואסובר ואכסהאוקיראפלח ו: "בשטר הכתובה נזכרת ההתחייבות 76

בנוגע לחובה זו ראו בבא . בכתובה ה בעלות אופי ממוני אול� מצויה ביניה ג� התחייבותו של האיש לנהוג באשתו בכבוד ולא להתעמר בה, נימוקי יוס,נימוקי יוס,נימוקי יוס,נימוקי יוס,; ב, פד, חולי; א, ז–ב , ו, גיטי; א, עז, ש�; ב, סז, ש�; א, סא, כתובות; ב, נט, שבת; א, נא, נדרי�; ב, סב, יבמות; א, נט, מציעאמשנה משנה משנה משנה ; טו, ח, מתנות עניי�, משנה תורהמשנה תורהמשנה תורהמשנה תורה; ב"ע, עו, סנהדרי, יד רמהיד רמהיד רמהיד רמה; ג, רכח, חוש משפט, שולח ערו+שולח ערו+שולח ערו+שולח ערו+; )ב"יט ע: ,"בדפי הרי(ב "סב ע, יבמות .סימ יג, שער א, חלק ד, שערי צדק, תשובות הגאוני�תשובות הגאוני�תשובות הגאוני�תשובות הגאוני�; יט, טו, אישות, תורהתורהתורהתורה

.3.ראו להל פרק ג. � שבה� אי מת הגט גורר ג� נזקי� ממוניי�א� כי מבחינה עקרונית נית לחשוב על מצבי 77 ).גורדוגורדוגורדוגורדועניי : להל (113) 1(ד לט "פ, גורדוגורדוגורדוגורדו' ' ' ' עיריית ירושלי� נעיריית ירושלי� נעיריית ירושלי� נעיריית ירושלי� נ 243/83א " ע78 .139' בע, ש�ש�ש�ש� 79 ). נדירנדירנדירנדירעניי : להל (1469, 1464 )3(ד יא"פ, כהנובי4כהנובי4כהנובי4כהנובי4' ' ' ' נדיר ננדיר ננדיר ננדיר נ 4/57א " ע80 ,Peter A. Bell: ראו ג�, לשלילת הפיצוי בגי נזקי� נפשיי�) האמריקניי�(שו את בתי המשפט לדיו ביקורתי בשיקולי� השוני� ששימ 81

"The Bell Tolls: Toward Full Tort Recovery for Psychic Injury", 36 U. Fla. L. Rev. (1984) 333 (hereinafter:

Bell) .לביקורת על הביקורת ראו :Richard N. Peasron, "Liability for Negligently Inflicted Psychic Harm: A Response

18

82. ומנופחות מאיד+ גיסאהחשש מפני תביעות בדויותמגביר את ו, מחד גיסאקשיי הערכה וכימותממוני הטהור מעורר

להגשת ייפתח הפתח, ייחשב כבר תביעה, שקשה מאוד להעריכו, א� נזק: בולט לעישתי התוצאות בי הגומלי קשר

השופט ברוח זו כתב 83.קשיי הערכה, בוודאי, תעוררנה, הנחשדות כתביעות כזב, ותביעות; או בדויותמופרזות תביעות

, אינו נית לקביעה ברורה ולהערכה בממו, ככל תחושה גופנית שאי רישומה ניכר, זעזוע נפשי: "נדירנדירנדירנדירבעניי חשי ז "ש

בענייננו אפשר 84."יבות רגילות להעמיד פני� ולהיראות כנפגע בנפשומפני האפשרות הנוחה הניתנת לו לאד� במס

ה משו� שלא תמיד נית לזהות באופ חד משמעי את עצ� , כי לא נית להערי+ בממו את נזקה של מסורבת הגט, לטעו

י לאור העובדה כ, ברוח דומה נית לטעו. קיומו וה משו� שנזקי� מסוג זה אינ� ניתני� בשו� אופ למדידה של ממש

מסורבות גט עלולות לטעו לקיומו של –שהנזק העיקרי בתביעה המוגשת כנגד סרב הגט הוא נזק לא ממוני סובייקטיבי

על מנת לשפר את מצב הכספי או את עמדת המיקוח שלה , או להפריז בערכו של נזק שנגר�, נזק שאינו קיי� למעשה

�אי: לדוגמא.ממוניי� טהורי�אחד עשוי ליצור תגובת שרשרת של נזקי� לא מעשה התרשלות , שנית .בסכסו+ הגירושי

לאד� שמבקש לשאתה לאחר , א+ הוא עלול לגרו� סבל ג� לילדיה, מת גט לאישה פלונית גור� סבל לאותה האישה

וכ הלאה החוק �לכל מי שקרא או שמע על סבלה של מסורבת הגט ועל הזלזול בשלטו, להוריו של אותו אד�, גירושיה

משקל התומכי� בשלילת החובה מקו� בו ההכרה בקיומה עלולה להביא לחיובו �ישנ� מספר שיקולי� כבדי. וכ הלאה

עמדנו עליה� בהרחבה במקו� . של המזיק הבודד בגי נזקי� שמספר� לא רק גדול מאוד אלא ג� בלתי נית לחיזוי מראש

85.אחר

אול� . לא ממוני טהור נהגה בישראל עד לאמצע שנות השמוני�התפיסה המסורתית השוללת פיצוי בגי נזק

אי מניעה להכיר כי במסגרת עוולת הרשלנות , קבע ש�) כתוארו אז(השופט ברק . נהפכה הקערה על פיהגורדו גורדו גורדו גורדו בעניי

� שהנימוקי, הוויתור על התפיסה המסורתית נעו4 ה בהבנה86.חובת זהירות מושגית לעניי נזק לא רכושי גרידאב

בהגבלה של חוג התובעי� ולא בשלילה , לכל היותר, שהועלו לשלילת האחריות בגי נזקי� לא ממוניי� טהורי� תומכי�

.וה בהכרה בקיומ� של שיקולי� אחרי� התומכי� בהטלת אחריות דווקא, מוחלטת של האחריות

נית 87)הרתעת מזיקי�, יזוקי�פיצוי נ, צדק מתק(נזק רשלנית �לנימוקי� הכלליי� להטלת אחריות בגי גרימת

במוב –כי אי זה צודק , נית לטעו. להוסי, נימוק המתייחס במישרי להבחנה בי נזקי� גשמיי� ולא גשמיי�

לא רק . להעניק לאינטרסי� לא גשמיי� טהורי� הגנה פחותה מזו הנתונה לאינטרסי� גשמיי�–הדיסטריבוטיבי

אלא שאפילו כאשר נית לומר שאינטרס 88,באופ קטגורי מ האינטרסי� הגשמיי�שאינטרסי� לא גשמיי� אינ� נחותי�

to Professor Bell", 36 U. Fla. L. Rev. (1984) 413.

. מפי הנשיא שמגר432, 397) 3(ד מד"פ, עזבו דהאעזבו דהאעזבו דהאעזבו דהא' ' ' ' אלסוחה נאלסוחה נאלסוחה נאלסוחה נ 444/87א "ע ראו 82 .533) ב"תשס(ריקושטי� כלכליי� ריקושטי� כלכליי� ריקושטי� כלכליי� ריקושטי� כלכליי� פרי ' ר 83) 2004דצמבר (על �תק, ראביראביראביראבי' ' ' ' מ נמ נמ נמ נ""""תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בעתנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בעתנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בעתנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע 1338/97א "ע: ראו ג�. 1468' בע, 77 הערה לעיללעיללעיללעיל 84

.יה' לפסק דינה של השופטת פרוקצ12בפיסקה , 1522) 2(2003 . Clerk & Lindsell, supra note 67ראו ג� . 585�582, 577�576, 541�537, 529�528, 526�525, 496�480' בע, 80 הערה לעיללעיללעיללעיל, פרי 85 .140' בע, 75757575 הערהלעיל לעיל לעיל לעיל , ברק 86 .349' בע, 81 הערה לעיללעיללעיללעיל, Bellהשוו 87נית לומר כי : לדוגמא. הערכי� מצויי� כל האינטרסי� הלא גשמיי� מתחת לכל האינטרסי� הגשמיי��לא נית לומר שעל סול�: לשו אחר 88

19

כמו , מאינטרס גשמי נתו– עקרונית –נחות , הנפש�נוחות ובשלוות�כמו האינטרס של הפרט בחיי, לא גשמי מסוי�

של הפרט וה ה מנקודת מבטו –אי זאת אומרת שהפגיעה בו אינה יכולה להיות חמורה יותר , השלמות הגופנית

אפשר בקלות לדמיי פגיעה שעוצמתה רבה בנוחות . מפגיעה באינטרס הגשמי העדי,–מנקודת המבט החברתית

–למשל (ופגיעה שעוצמתה קטנה בשלמות הגופנית ) אינטנסיבית ומתמשכת, הטרדה מעיקה(ובשלוות הנפש מחד גיסא

89.)שריטה

כי החשש מפני תביעות , אי ספק בעינינו? יסה המסורתיתהנגד העומדי� בבסיסה של התפ�ומה באשר לשיקולי

ה טענות ) מסורבת הגט–בענייננו ( ת של פלוניהכאשר טענותי, ראשית. בדויות אינו יכול להצדיק את שלילת האחריות

. מאותו סוג עלולות להיות בדויותאחרות שתביעות משו� רק , את הזכות לתרופההאי זה צודק לשלול ממנ, אמת

החשש , שנית 90.ולא באמצעות הכללות משפטיות, פרטני�חנה בי אמת לשקר צריכה להיעשות על בסיס עובדתיההב

, וא� אנו סומכי� על בית המשפט שיידע להבחי בי שקר לאמת בתביעות אחרות, מפני טענות כזב קיי� בכל הלי+

כ+ עלינו לסמו+ עליו שיידע לבור את הבר ולפזר ,ובכלל תביעות המתייחסות לנזקי� לא ממוניי� הנלווי� לנזקי� פיזיי�

כי האמונה במקצועיות� של השופטי� , יש לקוות, שלישית. את המו4 בתביעות המתייחסות לנזקי� לא ממוניי� טהורי�

ג� קשיי ההערכה אינ� יכולי� להצדיק את שלילת האחריות בגי . תרחיק בלאו הכי את מרבית הבדאי� מבתי המשפט

והוא אינו רשאי , אחד מתפקידיו של בית המשפט הוא להערי+ נזקי� על סמ+ הראיות שבפניו. מוניי� טהורי�נזקי� לא מ

בתביעות על נזקי , ואמנ�. כל שופט מבי זאת היטב . רק משו� שקיומה כרו+ בקשיי�לפטור עצמו מעולה של חובה זו

, וק ואת ההפסד שנגר� לו עקב קיצור תוחלת חייוגו, מכמתי� בתי המשפט כעניי שבשגרה את כאבו ואת סבלו של הניז

91.על א, שמדובר בנזקי� לא ממוניי� שהערכת� קשה

החשש מפני שט, של תביעות הוא חשש מוחשי יותר ולא נית להתעל� ממנו בבחינת גבולות האחריות לנזקי�

שנופל במעגל הסיכו "ד� הוא אינו יכול להצדיק את שלילת החובה כלפי א, יחד ע� זאת92.לא מוחשיי� טהורי�

מסקנה אחרת הייתה נותנת . כמו מסורבת הגט במקרה הנדו כא93,"כלומר זה שכלפיו כוונה הפעולה המזיקה, הראשוני

לצפות תוצאות רחוקות יותר של ) כעניי נורמטיבי" (צרי+"ג� א� אד� אינו . משמעות אבסורדית למושג הצפיות

על אחת כמה (המיידית והמסתברת ביותר של התנהגות זו , ת את התוצאה הישירהכי עליו לצפות לפחו, התנהגותו ברי

dommage(השאלה א� אנשי� נוספי� שסבלו נזק לא ממוני בעקבות פגיעה בזולת ). וכמה א� מדובר בהתנהגות זדונית

par ricochet (, היא שאלה סבוכה ומורכבת, יוכלו לזכות בפיצוי. בה איננו נדרשי� להכריע כא לאור כל האמור אי

.חשובה יותר מ ההגנה על שלמות הרכוש או על אינטרס כלכלי טהור, אינטרס לא גשמישהוא , הטוב�ההגנה על הש�

נוגע להרמוניה הפנימית של גורדוגורדוגורדוגורדונימוק נוס, שהציע השופט ברק בעניי . 141' בע, 75 הערה לעיללעיללעיללעיל, נדיר נדיר נדיר נדירהשוו לדברי השופט ברק בעניי 89, )תרופות בשל הפרת חוזה( לחוק החוזי� 13סעי, (עבור נזק לא ממוני טהור בדיני החוזי� רשאי בית המשפט לפסוק פיצויי� . המשפט הפרטי

עניי (לדעת השופט ברק קשה להצדיק פסיקת פיצוי בגי נזק כזה בתביעה חוזית ולשלול את הפיצוי בגינו בתביעת רשלנות ) �1970א"תשל ). 141' בע, 74 הערה לעיללעיללעיללעיל, גורדוגורדוגורדוגורדו

.353' בע, 81 הערה לעיללעיללעיללעיל, Bellהשוו 90 .355�354' בע, 81 הערה לעיללעיללעיללעיל, Bell; 141' בע, 74לעיל הערה , גורדוגורדוגורדוגורדוראו עניי 91 .בעמודי� המפורטי� ש�, 85 הערה לעיללעיללעיללעיל, פרי: למשל, ראו. כש� שאי מתעלמי� ממנו ג� בהקשרי� אחרי� 92 .142' בע, 74 הערה לעיללעיללעיללעיל, גורדוגורדוגורדוגורדוהשופט ברק בעניי 93

20

.לראות בטבעו של הנזק שנגר� למסורבת הגט צידוק לשלילת אחריותו של הסרב כלפיה או אפילו לצמצומה

IIבני זוג� תביעות בי

בשנת 94.זוג��במשפט המקובל וג� בדי הישראלי נהנו בעבר האיש והאישה מחסינות מפני תביעת נזיקי של בת או ב

לי את החסינות האמורה תו+ שהוא מתיר לבית המשפט לעכב את ההליכי� בתביעות נזיקי ביטל המחוקק האנג1962

א+ ג� 1969,96 בישראל בוטלה החסינות על ידי המחוקק בשנת 95.שהוגשו כנגד בני או בנות זוג בנסיבות המנויות בחוק

, מכל מקו�97.זוגו�ד בת או באצלנו רשאי בית המשפט לעכב את תחילתו או המשכו של הדיו בתובענה שהגיש אד� כנג

לפחות כאשר החלת , בתי המשפט אינ� ששי� להחיל את עקרונות המשפט הפרטי על מערכת היחסי� שבינה לבינו

השאלה היא א� ובאיזו מידה שיקול זה צרי+ להשפיע על מידת הנכונות להטיל 98.העקרונות הללו נתונה לשיקול דעת�

, לש� כ+ עלינו לברר מהו הרציונל שעמד ביסודה של החסינות המסורתית ועומד. וגט חבות בנזיקי כלפי אשת�על סרב

מפני התערבות� של דיני ) שהשלכותיה האופרטיביות הצטמצמו אמנ�(ג� ביסודה של הרתיעה העכשווית , כנראה

לונית כנגד ב זוגה או שהכרה בעילת תביעה בנזיקי של פ, הטע� לאותה מדיניות היה ועודנו. הנזיקי ביחסי� בי בני זוג

המשפט עלול לשמש זירה להחרפת קונפליקטי� בי בני 99.של פלוני כנגד בת זוגו עלולה לפגוע בשלמות התא המשפחתי

אחת ממטרותיה של מערכת המשפט היא להג על . לגרו� לצער ולמרירות ולחבל בחיי המשפחה התקיני�, משפחה

101.נצח ע� ב משפחה בהלי+ משפטי לא עולה בקנה אחד ע� מטרה זו ומת זכות לאד� להת100,שלמות התא המשפחתי

שההגנה על , העובדה שהחסינות המוחלטת של בני זוג נתבטלה על ידי המחוקק מעידה על כ+, מאיד+ גיסא

שלילת זכות התביעה של אד� כנגד ב . שלמות המשפחה אינה נתפסת עוד כחשובה יותר מ ההגנה על אינטרסי� אחרי�

אול� היא ג� מכרסמת בהגנה המשפטית על , למנוע החרפה של סכסו+ משפחתי, לעתי�, משפחה עשויהאו בת

לא רק שאי זה רצוי להקריב באופ כללי וגור, את ההגנה על האינטרסי� הללו לטובת . אינטרסי� ראשוני� במעלה

בית המשפט .266ח "ח תשכ"נ, ]נוסח חדש[לפקודת הנזיקי ) א(18סעי, : בישראל. Clerk & Lindsell, supra note 67: באנגליה 94

591/61א "ע; 682) 1(ד טו"פ, אהרוניאהרוניאהרוניאהרוני' ' ' ' אפלשטיי נאפלשטיי נאפלשטיי נאפלשטיי נ 479/60א "ע(היא דיונית ) א(18עה בסעי, כי החסינות הקבו, העליו פסק בשורה של מקרי� כאחת מ הדוגמאות הקלאסיות למבנה הפריארכלי – ובצדק –דוקטרינה זו נתפסת . לענייננו אי בכ+ כל רבותא). 1793) 3(ד טז"פ, לוילוילוילוי' ' ' ' דנצר נדנצר נדנצר נדנצר נ

.Leslie Bender, "A Lawyer's Primer on Feminist Theory and Tort", 38 J. Legal Educ: ראו. של דיני הנזיקי המסורתיי�

(1988) 3, 7-8 95 Law Reform (Husband and Wife) Act 1962, Ch. 48. )זוג�חוק להסדר התדיינות בי בני: להל (151ח "ס, �1969ט"תשכ, זוג�חוק להסדר התדיינות בי בני ל3סעי, 96 .זוג�דיינות בי בני לחוק להסדר הת1סעי, 97מעל כל אלה : "454, 441) 3(ד מט"פ, ולנטיולנטיולנטיולנטי' ' ' ' ולנטי נולנטי נולנטי נולנטי נ 1581/92א "ביטוי כללי למדיניות המשפטית נית למצוא בדברי השופט זמיר בע 98

".ובכלל זה היחסי� שבינו לבינה באמצעות כללי� משפטיי�, מרחפת השאלה הכללית עד כמה נית וראוי להסדיר את יחסי המשפחהבאנגליה . 1507, 1501) 3(ד יד"פ, ממממ""""היהיהיהי' ' ' ' הד נהד נהד נהד נ 135/59פ "ע; מפי השופט לנדוי576, 565) 1(ד יב"פ, ברנטברנטברנטברנט' ' ' ' ברנט נברנט נברנט נברנט נ 257/57א "ע: למשל, אור 99

ואי אד� מבצע " הבעל והאישה ה� בשר אחד"האיש והאישה אינ� יכולי� לתבוע זה את זה מכיוו ש: התבסס הכלל המסורתי על רציונל שונה) ז"תשל, מהדורה שנייה, טדסקי עור+' ג ( תורת הנזיקי הכללית תורת הנזיקי הכללית תורת הנזיקי הכללית תורת הנזיקי הכללית––––דיני הנזיקי דיני הנזיקי דיני הנזיקי דיני הנזיקי : ראו. גישה זו לא נתקבלה אצלנו, כאמור, אול�. עצמועוולה כלפי

362�361. ).החוקה הגרמנית מעניקה הגנה מיוחדת למשפחה (183' בע, 39 הערה לעיללעיללעיללעיל, עיינו והשוו ברק 100ש� הוענקה חסינות להורה , Hastings v. Hastings 33 N.J. 247, 250-251, 163 A.2d 147, 149-150 (1960), למשל, השוו 101

Hewelletteוראו עוד . רזי'ג� אינה ההלכה הנוהגת כיו� בניוHastingsהלכת . מפני תביעת רשלנות של ילדו לצור+ הגנה על אחדות המשפחה

v. George 9 So. 885 (Miss. 1981) .של הרמוניה משפחתית ראולרמת האבסורד שאליה עלולה להוביל הדבקות בטיעו :Roller v.

Roller 79 P. 788 (Wash. 1905) . בחישוב להביא במניי הרציונל של הגנה על שלמות התא המשפחתי עומד ג� ביסודו של הכלל לפיו אי .112ח "ס, �1958ח"תשי, התיישנות לחוק ה13סעי, : תקופת ההתיישנות של תביעה אזרחית את הזמ שבו היו בעלי הדי נשואי� זה לזה

21

התא המשפחתי ממילא באופ אלא שלעתי� קרובות מתבססת התביעה על מעשה או מחדל שבגינו נפגע, הבית�שלו�

את רעייתו או את אחד , להצדיק הימנעות מהטלת אחריות על אד� שתק, את ילדו, דר+ משל, כלו� נית102.חסר תקנה

? הא� אי במעשה התקיפה עצמו כדי לפגו� בשלמות התא המשפחתי יותר מכל תביעת נזיקי שתבוא בעקבותיו? מהוריו

הא� ההזנחה אינה מחבלת 103?מנעות מהטלת אחריות על הורה שהזניח את ילדוהא� נית להצדיק הי, באופ דומה

?בתקינות� של חיי המשפחה יותר מכל תביעת נזיקי המוגשת בגינה

כי הימצאות� של הצדדי� בקשר נישואי יכולה להצדיק את הגבלת זכותה של , על פי הגיו זה איננו סבורי�

וא, , היא מעוניינת בגט. נה מעוניינת עוד בקיו� הקשר המשפחתי ע� הנתבעהתובעת אי. מסורבת הגט לפיצויי נזיקי

אי הטלת אחריות בנזיקי לא תשפר את מצבו של . האיש אינו מניח לה לנפשה. עשתה כל שלאל ידה כדי לזכות בגט כזה

לפחות בדר+ , א, היאהעובדה שבית הדי נת פסק די של גירושי מלמדת . ואי להניח שתמנע את החרפתו, הקשר הזוגי

פירוש הדבר הוא שהרציונל לצמצו� חבותו של האיש כלפי אשתו אינו . כי לא קיי� עוד סיכוי של ממש לשלו� בית, כלל

העובדה שהתובעת והנתבע נשואי� זה לזה אינה יכולה כשהיא לעצמה להצדיק את שלילת האחריות בנזיקי או . מתקיי�

.את צמצומה

IIIושה החשש מפני גט מע

הצגת הבעיה) א(

כשבית הדי רק מפקח על , המבוצעי� על ידי בני הזוג עצמ�, במשפט העברי מת גט וקבלת גט ה� אקטי� רצוניי�

ממקורות קדומי� , ע� זאת. כי הגט אינו יכול להינת אלא מרצונו הטוב והחופשי של האיש, מקדמת דנא ברור. התהלי+

ודי היה בשיתו, פעולה מצידו של האיש , הייתה מתגרשת ג� שלא לרצונהתחילה האישהב ש,של המשפט העברי עולה

אשר בלעדיו הגט אינו , ו לדרוש שיתו, פעולה ה מצידו של האיש וה מצידה של האישהחלרק מאוחר יותר ה 104.בלבד

חיי� "תביעות נזיקי בגי ? הא� זו השאלה–להיות או לא להיות "פרי ' ר: עיינו והשוו ביחס לחסינות הורי� מפני תביעות של ילדיה� 102

מגמות מגמות מגמות מגמות " התעללות נפשיתזכות הילד לתבוע את הוריו בגי "קפל ' ש' י ; 534�533, 507) ג"תשס(לג משפטי� משפטי� משפטי� משפטי� " כטעות קונספטואלית" בעוולה .516, 463) ג"תשס, אמיר עורכי�' מ, סבה' ל, חובב' מ (מדיניות ויישו�מדיניות ויישו�מדיניות ויישו�מדיניות ויישו�, , , , תאוריהתאוריהתאוריהתאוריה: : : : בקרימינולוגיהבקרימינולוגיהבקרימינולוגיהבקרימינולוגיה

. ואיל+494' בע, ש�, קפל; 69) 5(ד נג "פ, אמיאמיאמיאמי' ' ' ' אמי נאמי נאמי נאמי נ 2034/98א "להטלת אחריות במקרה של הזנחה ראו ע 103, ג אלינסו"א ראו. ונית לו כוח מוחלט בתחו� הגירושירש את אשתו בעל כורחהמגהיה הבעל , בתקופת המקרא, יש הסבורי� שתחילה 104 . 1הערת שוליי� , 37) ד"תשל( ה דיני ישראלדיני ישראלדיני ישראלדיני ישראל" תוקפ וטיב–ל בגירושי "הגבלות חז"

, לא תמצא ח בעיניווהיה א�: "נאמר, א, כדדברי�דברי�דברי�דברי�ב. חכמי ההלכה בימי הביניי� הסבירו שמלשו התורה נית להסיק שהאיש מגרש רק לרצונוסבר שהעיקרו , ה וכ אתה אומר בגיטי נשי�"ד, א"מח ע, פירושו לבבא בתראפירושו לבבא בתראפירושו לבבא בתראפירושו לבבא בתראב, �"הרשב". וכתב לה ספר כריתות ונת בידה ושלחה מביתו

ביר הס, ב, א, גירושי, משנה תורהמשנה תורהמשנה תורהמשנה תורהב, �"הרמב". מדעתו משמע–' ונת'ד . "בפסוק הנזכר לעיל" ונת"במשנה הוא פועל יוצא של המילה ". מלמד שאינו מגרש אלא ברצונו–' א� לא תמצא ח בעיניו'": "א� לא תמצא ח בעיניו: "שעיקרו זה נובע ממלות פסוק זה

–" לרצונה ושלא לרצונה"והאישה מקבלת גט , נזכר העיקרו שהבעל נות גט לאשתו רק מרצונו, במשנה ובתלמוד, בספרות ההלכה הקדומה M.A. Friedman Jewishראו ג�; ב"פח ע, גיטי; ב"קיג ע, יבמות, תלמוד בבליתלמוד בבליתלמוד בבליתלמוד בבלי; ג, יב, כתובות, תוספתאתוספתאתוספתאתוספתא: ג�ראו. א, יד, יבמות, משנהמשנהמשנהמשנה

Marriage in Palestine (Tel Aviv, New York, 1980) (hereinafter: Fridman Jewish Marrige) 312-313 . דומה עקרו; ב"י ע, בבא מציעא; א"עז ע, גיטי, תלמוד בבליתלמוד בבליתלמוד בבליתלמוד בבליראו ג� . 290, פסקה רסט, )ט"תשכ, קניו יור, מהדורת פינקלשטיי(דברי� , נזכר בדרשה בספרי

. ב"נו ע. כיוו שחכמי� קבעו הגבלות בנוגע לנסיבות המצדיקות את הגירושי, בי היתר, הפער בי הגבר והאישה בתחו� הגירושי צומצ� בתקופה זו

: או לפי פירוש אחר, שאשתו זנתה תחתיו, דהיינו, "ערות דבר"הבעל מצא באשתו בית שמאי סברו שמוצדקת פעולת הגירושי רק כאשר ראו ג� אלינסו . י, ט, גיטי, משנהמשנהמשנהמשנה :ראו. בית הלל סברו שמותר לגרש אפילו א� האישה הקדיחה את תבשילו של בעלה. התנהגותה אינה צנועה

כב , סנהדרי; ב"צ ע, גיטי, תלמוד בבליתלמוד בבליתלמוד בבליתלמוד בבליראו . ירושי של אישה ראשונההסתייגו מגה� :האמוראי�בתלמוד נזכרת הגבלה של . 38�40' בע, ש�ש�ש�ש�מעט מקרי� , באופ יחסי, בספרות המשנה והתלמוד נזכרי�, בעקבות הגבלת כוחו של הבעל, בי היתר. 40�45' בע, ש�ש�ש�ש� ,ראו ג� אלינסו. א"ע

חיבור , ) לספירה200 –ס " לפנה332 (תקופה ההלניסטית רומיתתקופה ההלניסטית רומיתתקופה ההלניסטית רומיתתקופה ההלניסטית רומיתמעמד האישה היהודיה באר4 ישראל במעמד האישה היהודיה באר4 ישראל במעמד האישה היהודיה באר4 ישראל במעמד האישה היהודיה באר4 ישראל ב, איל' ראו ט. בה� הבעל גירש את אשתו .236 – 235, )א"תשנ, ירושלי�(לש� קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה

22

רש את לגאישהאוסרת על ה, בימי הביניי� התקבלה בחלק מתפוצות ישראל תקנה המכונה חר� דרבנו גרשו� 105.תק,

כי ,מקובל: לא זו א, זו107.בימינו ג�והיא חלההדעה המקובלת היא שתוקפה של תקנה זו לא פג 106.אשתו על כורחה

שבמדינת ישראל , מכא 108.האיסור לגרש אישה על כורחה חל בישראל על יהודי� שמוצא� מתפוצות ישראל השונות

109.למעמד הגברי�נשי� ה מעמד – לעניי הרצו לגרש או להתגרש –הושווה במידה רבה

, שלא כדי, כפוי–" מעושה"כל ניסיו לכפות מת גט בניגוד לעקרונות ההלכתיי� עלול להפו+ את הגט ל

פירוש הדבר הוא שפעולתו . נחשב כאונס) לח4 כספי: קרי(אונס ממו , לדעת רבי� מחכמי ההלכה. ולפיכ+ לבלתי תק,

, גט שהושג מחמת לח4 כספי עלול110.בפג� הכפייה או האילו4, כללכ, של אד� שנעשתה כתוצאה מלח4 כספי פגומה

הנתבע �הואיל וזכות תביעה בנזיקי עלולה להעמיס נטל כספי על כתפי הסרב. להיחשב לגט מעושה שלא כדי, א� כ

י א+ היא אולי תזכה בפיצויי נזיק. כי ההכרה בה תביא לידי כ+ ששכרה של מסורבת הגט יצא בהפסדה, מתעורר החשש

על כ יש לנקוט בזהירות יתירה כאשר באי� להטיל על האיש הסורר חיובי� שעלולי� . לא תזכה בגט התק, לו ייחלה

בחינת סוגיית השפעת החיוב בפיצויי נזיקי על תוק, הגט . להיתפס כאמצעי כפיה השוללי� ממת הגט את אופיו הרצוני

. הגירושי העבריי� בנוגע לרצו ולכפייה בגירושיבירור של עקרונות היסוד של דיני, א� כ, דורשת

משמעיות של �על כ+ נית ללמוד מ התגובות החד. אלא בחשש מוחשי מאוד, לא מדובר בחשש בעלמא: ודוק

פוסקי הלכה להטלת אחריות בנזיקי על סרבני גט על ידי ערכאות אזרחיות במדינות אחרות תו+ התעלמות מעקרונות

בתי משפט אזרחיי� בצרפת נעתרו לא אחת לתביעות נזיקי של מסורבות גט , שהזכרנו קוד� לככפי. המשפט העברי

. 2הערת שוליי� , 37' בע ,ש�ש�ש�ש�, ראו אלינסו105ת חכמי אשכנז במאה ריבוי נשי� וכפיית האישה להתגרש בפסיק"וסטריי+ ' ראו א . התקנה התפשטה תחילה בקרב יהדות אשכנז וצרפת106

: הגנת מעמד הנישואי של האישה היהודייה בישראל"וסטריי+ ' א; 118�164) ח"תשמ( ו מחקרי משפטמחקרי משפטמחקרי משפטמחקרי משפט" עשרה�עשרה ובמאה השתי��האחתקנה בנוגע לנכונות ייחוס הת. היא מיוחסת לרבנו גרשו� מאור הגולה. 284�286 ,)ט"תשנ( ז פלילי�פלילי�פלילי�פלילי�" מפגש בי מסורות משפטיות של עדות שונות

חכמי אשכנז חכמי אשכנז חכמי אשכנז חכמי אשכנז גרוסמ ' א ;28�31) ב"תשכ, ירושלי�( תיקוני� בדיני המשפחה ביהדות אשכנז וצרפת תיקוני� בדיני המשפחה ביהדות אשכנז וצרפת תיקוני� בדיני המשפחה ביהדות אשכנז וצרפת תיקוני� בדיני המשפחה ביהדות אשכנז וצרפת ����נישואי וגירושי נישואי וגירושי נישואי וגירושי נישואי וגירושי פלק ' לחכ� זה ראו זלאחר . 147�148) ט"תשמ, ירושלי� ())))1096109610961096((((ו ו ו ו """"יצירת� הרוחנית מראשית יישוב� ועד לגזירות תתניצירת� הרוחנית מראשית יישוב� ועד לגזירות תתניצירת� הרוחנית מראשית יישוב� ועד לגזירות תתניצירת� הרוחנית מראשית יישוב� ועד לגזירות תתנ, , , , דרכ� בהנהגת הציבורדרכ� בהנהגת הציבורדרכ� בהנהגת הציבורדרכ� בהנהגת הציבור, , , , קורותיה�קורותיה�קורותיה�קורותיה�: : : : הראשוני�הראשוני�הראשוני�הראשוני�

)ו"תשמ, ירושלי� (מקורות חדשי� מגניזת קהירמקורות חדשי� מגניזת קהירמקורות חדשי� מגניזת קהירמקורות חדשי� מגניזת קהיר: : : : ריבוי נשי� בישראלריבוי נשי� בישראלריבוי נשי� בישראלריבוי נשי� בישראל ע פרידמ"ראו מ. התפשטה ג� בקרב יהודי� בתפוצות ישראל נוספותמכ יצחק די מולינא מכתבי ' א ור"לאור תשובות הרשב(תקנות רבנו גרשו� מאור הגולה בענייני אישות בתחומי ספרד ופרובאנס "ז הבלי "ש; 1�11

חיבור לש� קבלת המורדת ומזונותיההמורדת ומזונותיההמורדת ומזונותיההמורדת ומזונותיה: : : : חיוב הבעל במזונות אשתו בדיני ישראלחיוב הבעל במזונות אשתו בדיני ישראלחיוב הבעל במזונות אשתו בדיני ישראלחיוב הבעל במזונות אשתו בדיני ישראלבארי ' א; 210 – 205, 200) ה"תשל( ב המשפט העבריהמשפט העבריהמשפט העבריהמשפט העברישנתו שנתו שנתו שנתו )" ידשנתו שנתו שנתו שנתו " תחולת והתפשטות, ייחוס, ה"בירורי� חדשי� בענייני תקנות רגמ"ז הבלי "ש; 34 )ב"תשמ, רמת ג(תואר דוקטור לפילוסופיה

דיני המשפחה בישראל בי קודש לחולדיני המשפחה בישראל בי קודש לחולדיני המשפחה בישראל בי קודש לחולדיני המשפחה בישראל בי קודש לחולצבי �רוז' א; מח, )ד"תשמ, ירושלי� (""""ת הרת הרת הרת הר""""שושושושו; 326�328, 317) ו"תשמ�ד"מתש(יב � יאהמשפט העבריהמשפט העבריהמשפט העבריהמשפט העברי . ש�ש�ש�ש�, ע פרידמ"מ; קפו, )ג"תקס, סלוניקי(ד , אאאא""""ת הרשבת הרשבת הרשבת הרשב""""שושושושוראו , בעדות השונות, בנוגע לתחולת התקנה בעבר. 258�260) "תש, אביב�תל(

תקנות רבנו גרשו� ", הבלי; 149' בע, ש�ש�ש�ש�, גרוסמ' ראו א. י שתחול תקופת זמ מסוימת וכבר פג תקפה שתקנה זו נתקנה כד, יש הסוברי�107 ,הבלי; 218�219, 200' בע, ש�ש�ש�ש� ,)"יצחק די מולינא מכתבי יד' א ור"לאור תשובות הרשב(מאור הגולה בענייני אישות בתחומי ספרד ופרובאנס

' בבנוגע לתחולת התקנה בישראל בזמננו ראו . 325�324' בע, ש�ש�ש�ש� ,"תחולת והתפשטות, חוסיי, ה"בירורי� חדשי� בענייני תקנות רגמ" .67�65 )ג"תשנ, ירושלי� (דיני משפחהדיני משפחהדיני משפחהדיני משפחהשרשבסקי

האיסור �או חר� ירושלי� , או המנהג, תנאי בכתובה, מכוח חר� דרבנו גרשו�–במדינת ישראל , בתי הדי הרבניי� בישראל גורסי� שבזמננו108ראו ג� . 279, 67�63' בע ,ש�ש�ש�ש�, לעניי זה ראו שרשבסקי. שעלו למדינת ישראל מכל תפוצות ישראל, אישה בעל כורחה חל לגבי כל היהודי�לגרש

�326, 273' בע ,106 הערה לעיללעיללעיללעיל ,"מפגש בי מסורות משפטיות של עדות שונות: הגנת מעמד הנישואי של האישה היהודייה בישראל", וסטריי+, קכה, )ג"תשמ�א"תשמ(יא �י דיני ישראלדיני ישראלדיני ישראלדיני ישראל "הגור� העדתי בפסיקת ההלכה"ערוסי ' בנוגע לתחולת איסור זה ביחס ליהודי� יוצאי תימ ראו ר. 308 . קמח�קלא

, בפועל מצב� אינו שווה, סכי� לקבל גטמפני שהבעל צרי+ להסכי� לתת גט והאשה צריכה לה, א, שקיי� שוויו פורמלי בי גברי� ונשי�109ואשה אינה יכולה לקבל היתר , כאשר קיימת עילה המצדיקה מת היתר זה, המאפשרת לו לשאת אשה שניה, מפני שגבר יכול לקבל היתר .141�142 סמו+ להערות להללהללהללהלראו . המאפשר לה לשאת גבר שני

גט "; כב, )ב"תרס, וילנה (ת יריעות שלמהת יריעות שלמהת יריעות שלמהת יריעות שלמה""""שושושושו; צד, )ל"תש, ירושלי� (ת ש� אריהת ש� אריהת ש� אריהת ש� אריה""""שושושושו; טו, )ל"תש, יורק�ניו (ת בצלאל אשכנזית בצלאל אשכנזית בצלאל אשכנזית בצלאל אשכנזי""""שושושושוראו 110ג "א; רצט' בעמ, רפז) ח"יתש(א נע� נע� נע� נע� "אונס עצמו בגירושי"תאומי� �רבינובי4' ב; תשה�תשג) ג"תשי( ה אנציקלופדיה תלמודיתאנציקלופדיה תלמודיתאנציקלופדיה תלמודיתאנציקלופדיה תלמודית, "מעושה, 153) ז"תשל�ו"תשל(ד � גשנתו המשפט העברישנתו המשפט העברישנתו המשפט העברישנתו המשפט העברי, "כפיית גט להלכה ולמעשה"ורהפטיג ' ז; קלו, קלה) א"תשל( סט סיני סיני סיני סיני"סירוב לתת גט"אלינסו ' בעמ, סח) ח"תשמ) (קפד�קפג(ד � טז גליו גמוריהמוריהמוריהמוריה" בירור הבסיס ההלכתי לחוק הגירושי החדש במדינת ניו יורק"י לאנדעסמא "ש; 164�165

הסכ� ממו למניעת "ד בליי+ "י; קכז' בעמ, קכד) "תש( לא תורה שבעל פה תורה שבעל פה תורה שבעל פה תורה שבעל פה"הצעה לפתרו בעיית בעל המסרב להתגרש"ד בליי+ "י; עה�עא, ר טו"פד, 1530/תיק מב; נז, אב העזר, )ה"תרצ, דאר לביצא (ת שושני� לדודת שושני� לדודת שושני� לדודת שושני� לדוד""""שושושושו; 272�280) ג"תשנ) (קנא�קנ( מא אור המזרחאור המזרחאור המזרחאור המזרח" סירוב לגרש

,M. Meiselman Jewish Woman in Jewish Law (New York; 270�264' בע, 260, ר טז"פד, ג"תשנ/224תיק ; 179�172' בע, 145

1978) 109-110.

23

בתי המשפט הללו לא בחנו באיזו מידה עלול גט שיינת לאחר פסיקת� להיחשב כמעושה שלא 111.יהודיות כנגד בני זוג

, שנית לאחר פסיקת פיצויי� כאמוראשר נתבקשו להשיב לשאלות בדבר תוקפו של גט , רבני� מישראל, ע� זאת. כדי

הרב יעקב הלוי . הבהירו כי חיובו של האיש בנזיקי על פי דיני צרפת יגרו� לכ+ שהגט שיינת על ידו יהא מעושה

. בני זוג התגרשו בגירושי אזרחיי�. פנה אל הרב שמואל ואזנר והציג בפניו את המקרה הבא, רב קהילה בצרפת, פולטורק

האשה תבעה פיצויי נזיקי בערכאה אזרחית ותביעתה . הלאיש) כדת משה וישראל(איש לתת גט לאחר מכ סירב ה

הא� קיי� חשש . ועתה הוא מוכ לתת גט, האיש לא שיל� את הסכו� שנפסק לחובתו בשל העדר יכולת כלכלית. נתקבלה

הוא סבר . ג� ברצו המגרשהרב ואזנר פסק שקיי� במקרה זה אונס ממו הפו? שהגט שיינת יהא מעושה שלא כדי

תוותר לאיש על פיצויי הנזיקי ותודיע לבית המשפט האזרחי הצרפתי השנית לסדר גט במקרה זה רק לאחר שהאיש

ולבקש ממנו לתת גט מרצונו , המשוחרר מעול חוב הנזיקי, בשלב זה נית יהיה לפנות לבעל. שמחלה לו על חוב זה

הלה השיב שפסיקת פיצויי נזיקי בבית משפט אזרחי . אל הרב יצחק יעקב וייס שאלה באותו עניי נשלחה 112.החופשי

113.צרפתי גורמת לכ+ שהגט שיינת לאחר מכ יהיה מעושה שלא כדי

114בארצות הברית הציעו מספר מלומדי� לעשות שימוש בתביעות נזיקי בעילה של גרימה מכוונת של נזק נפשי

מהכרה בזכות , בדר+ כלל, נ� בתי המשפט האזרחיי� בארצות הברית נמנעו אמ115.לצור+ פתרו מצוקת מסורבות הגט

כי מסורבת גט זכאית לפיצוי בעילה , במקרה אחד לפחות פסק בית משפט במדינת ניו יורק אול� 116.תביעה כזו

חר כי גט שיינת לא, כמו בצרפת ג� כא נמתחה על ההכרה בזכות התביעה ביקורת נוקבת ונטע, דא עקא117.הנזכרת

בסופו של דבר . עלול להיחשב כמעושה שלא כדי, שבית משפט אזרחי הטיל על הסרב אחריות בנזיקי כלפי אשתו

ובית הדי יימנע מאישור מת גט בנסיבות בה פעולת , האישה תפנה לבית הדי הרבני ותבקש ממנו להסדיר את הגט

ה בפסיקת� , עיקר הקושי118.הא מעושה שלא כדיערכאה אזרחית שקדמה למת הגט מעוררת חשש שמא הגט שינת י

דיני דיני דיני דיני , "י תביעות נגד בעלי� יהודיי� למסירת גטעמדת� של בתי המשפט האזרחיי� בצרפת כלפ", א קלוד נידא�'וכ ז; 7 ראו לעיל הערה 111

D.M. Cobin, "Jewish Divorce and the;28�26, 14�13' בעמ, 7 הערה לעיללעיללעיללעיל, Glenn; שפה, )ג" תשמ�א"תשמ(יא �י, ישראלישראלישראלישראל

Recalcitrant Husband- Refusal to Give a Get as Intentional Infliction of Emotional Distress", 4 Journal of Law

and Religion (1986) 405, 415. .רי, )ג"תשמ, בני ברק(ה , ת שבט הלוית שבט הלוית שבט הלוית שבט הלוי""""שושושושוראו 112 .16' בע, 7 הערה לעיללעיללעיללעיל, Glennראו : ועיינו עוד. קלו, )ג"תשמ, ירושלי�(ח , ת מנחת יצחקת מנחת יצחקת מנחת יצחקת מנחת יצחק""""שושושושוראו 113114 Restatement (Second) of Torts § 46 (1965) S.F. Friedell, "The First Amendment and Jewish Divorce: A Comment on Stern v. Stern", 18 J. of Familyראו 115

L. (1979-1980), 525, 532-533; B.J. Redman, "Jewish Divorce: What Can Be Done in Secular Courts to Aid the

Jewish Woman?", 19 Ga. L. Rev. (1985) 389, 416- 425 לגבי המגמה הכללית של הפסיקה בארצות . Perl v. Perl, 126 A.D 2d 91, 96, 512 N.Y.S.2d 372, 376 (1987), למשל, ראו 116

I.A. Breitowitz, "The Plight of the Agunah: A Study in; 421�415' בעמ, 111לעיל הערה , Cobin: ראו, הברית בסוגייה זו

Halacha, Contract, and the First Amendment", 51 Maryland L. Rev. (1992) 312, 397-398 (hereinafter:

Breitowitz (Plight)); I.A. Breitowitz, Between Civil and Religious Law: The Plight of the Agunah in Modern

Society (1993) 239 (hereinafter: Breitowitz (Between)); E.S. Nadel, "New York's Get Laws: A Constitutional

Analysis", 27 Columbia J. L. & Soc. Probs. (1993-1994) 55, 69; L. Zornberg, "Beyond The Constitution: is the

New York Get Legislation Good Law?", 15 Pace L. Rev. (1995) 703, 727, n.117; M. Greenberg-Kobrin, "Civil

Enforceability of Religious Prenuptial Agreements", 32 Columbia J. L. & Soc. Probs. (1999) 359, 389 . לביקורת .390�389' בעמ, ש�ש�ש�ש�, Greenberg-Kobrin: על מגמה זו ראו

117 Weiss v. Goldfeder (unpublished, S. Ct. N.Y., 26.10.1990). לעיללעיללעיללעיל, Breitowitz (Between); 407�406' בעמ, 116 הערה לעיללעיללעיללעיל, Breitowitz (Plight); 422�415' בעמ, 111לעיל הערה , Cobinראו 118

J. Bleich, "Jewish Divorce: Judicial Misconceptions; 392' בעמ, 116לעיל הערה , Greenberg-Kobrin; 239' בעמ, 116הערה

24

נעו4 בכ+ שערכאות אלה התעלמו לחלוטי מעקרונות , ק דינו של בית המשפט בניו יורקשל בתי המשפט בצרפת וה בפס

המודל שנציע בהמש+ משלב את העקרונות הכלליי� של דיני הנזיקי ע� עקרונות דיני הגירושי 119.המשפט העברי

.הבטיח שהחשש מפני גט מעושה לא יתעוררהעבריי� כדי ל

לאחר שהגט ) במקרה הספציפי(החשש מפני גט מעושה אינו מתעורר עוד . כא מתעוררת שאלה חשובה נוספת

אי להגביל את חבותו בנזיקי של האיש כלפי אשתו כאשר התביעה מוגשת לאחר , במבט ראשו, על כ. נית כדת וכדי

אינו , שלא כדי, החשש שמא הגט שיינת יהא מעושה: היינו, גבלת החבות עובר למת הגטהשיקול התומ+ בה. מת הגט

היא שא� נאפשר טענה אחת טענה אחת טענה אחת טענה אחת . להעלות שתי טענות ביקורת, לכאורה, כנגד טיעו זה נית. קיי� עוד לאחר שהגט נית

יש יית גט א+ ורק כדי כי הא, לאישה לתבוע פיצוי לאחר מת הגט בהתעל� מעקרונות המשפט העברי יתעורר חשש

זאת משו� שא, א� .ובשל כ+ יתעוררו ספקות ביחס לתוקפ� ההלכתי של גיטי, להימנע מתשלו� פיצויי� בגי סרבנות

, תביעה בערכאת שיפוט אזרחית: כגו, עצ� החשש שמא יפעילו נגדו פעולות כפייה ואילו4, אי אונסי� אד� בפועל

א בעניי איש שגירש "בתשובת הרשב, לדוגמא. שעלול לפגו� בתוק, הגט, וג של לח4מהווה ס, שאינה דנה לפי די תורה

לאור סוגיה בתלמוד , נפסק, "יאסרוהו בנחושתיי�"את אשתו מחשש שמא בעקבות הכרעת ערכאות של נוכרי�

מכר מחמת כשתלו אד� ו(= דתלוה וזבי , הרי הוא אונס, כל שיש ביד כוח לאונסו ואיימוהו על האונס "120:הבבלי

, וכל שיש ספק בידו לעשות אותו אונס ומפחידו: " וכ כתב בתשובה נוספת121".אינו צרי+ להמתי עד שיתלה) אילו4 זה

קורה שאד� מאיי� ולא (= עביד איניש דגזי� ולא עביד ) בכגו זה(בכי הא ) אומרי�(=ולא אמרינ , הרי זה אונס

122)".עושה

שמא יתנכלו לו ויתבעוהו , כאשר אד� עשה פעולה משפטית, לפיה, קתאמנ� הרב יוס, קולו אחז בדעה חול

שאד� עשוי לאיי� " (= דעביד איניש דגזי� ולא עביד"כיוו , הפעולה אינה פגומה בפג� האונס, בערכאות של נוכרי�

של שבה נחשבה התביעה בבית די, אול� א, הוא כתב את דבריו לאור המציאות של זמנו123).ולא לממש את האיו�

בעוונות הרבי� רבי� מפריצי עמינו פורצי� גדר בצנעה היכא דמצי לאישתמוטי : "נוכרי� למעשה אסור הנעשה בצנעה

רבי� מ היהודי� שאינ� מדקדקי� בקיו� מצוות פורצי� גדר כשה� יכולי� להשתמט מאחריות " (= ולומר לא פעלתי או

היכא , מכל מקו�; )התביעה אנשי� אלה נמנעי� מלתבועאול� כשיש פרסו� למעשה , ולטעו שלא עשו מעשה אסור

דבר (= דמלתא דאושא טובא הוא , כגו לשאול תביעה בי הגויי�) היכ שאי אפשרות להשתמט(= דליכא דלאישתמוטי

דביוצא בזה ) ופשוט(= ופשיטא , לא ימצא אחד מני אל, שיחצי, כל כ+ לעשות כדבר הרע הזה–) שיש לו הדי� רבי�

and Possible Means of Enforcement", Conn. L. Rev. (1984) 201, 287; L.S. Kahan, "Jewish Divorce and Secular

Courts: The Promise of Avitzur", 73 Geo. L. J. (1984) 193, 210; B.N Fox & H.C Krasnow, "Secular Solutions to

Obtain a Jewish Divorce", Ill. Bar J. (1988) 274, 280 .18 הערה לעיללעיללעיללעילג� ראו . 17 הערה לעיללעיללעיללעיל, 19270/03) ��י(ש "תמרונה על ידי השופט הכה בהוא הדי בפסק הדי שנית לאח 119 .ב"יד ע, גיטי, תלמוד בבליתלמוד בבליתלמוד בבליתלמוד בבליראו 120 .ח"בש� ר, ה אי"ד, ב"מ ע, בבא בתרא, אאאא""""חידושי הרשבחידושי הרשבחידושי הרשבחידושי הרשבראו ג� . רעו, )ז"תשנ, ירושלי�(ב , אאאא""""ת הרשבת הרשבת הרשבת הרשב""""שושושושו 121רצח ובתשובות נוספות של חכמי ספרד , )ז"תשנ, ירושלי�(ב , אאאא""""ת הרשבת הרשבת הרשבת הרשב""""שושושושו: ראו ג� במקבילה. תתפג, )ז"תשנ, ירושלי�(א , אאאא""""ת הרשבת הרשבת הרשבת הרשב""""שושושושו 122

. שלט, )ח"תשנ, ירושלי�(ש ש ש ש """"ת הרשבת הרשבת הרשבת הרשב""""שושושושו; לב, כז, )+"תש, ירושלי� (ש החדשותש החדשותש החדשותש החדשות""""ת הריבת הריבת הריבת הריב""""שושושושו: וצפו אפריקהעל הנימוק שהאיו� אינו כה , למשל, כמו, הרב יוס, קולו התבסס על נימוקי� נוספי�, כמו כ. קפה, )ח"תשמ, ירושלי� (קקקק""""ת מהרית מהרית מהרית מהרי""""שושושושוראו 123

הגהות הגהות הגהות הגהות ראו ג� ". והרבה עשו כ ולא הצליחו) זוכי� בתביעת�(= ות של גויי� נוצחי� ]א[לא כל המביאי� חבריה� בערכ"מפני ש, חרי, במקרה זה .ז, רה, חוש משפט, אאאא""""הרמהרמהרמהרמ

25

דעת הרב יוס, קולו אינה , על כל פני�)". יאי� אד� ולא יעשה(= דגזי� איניש ולא עביד ) יש לנו לומר(= למימר אית ל

שא, איומי� והפחדות נחשבי� , רבי� מפוסקי ההלכה לאחר זמנו צידדו בדעה. משקפת את התפיסה המקובלת כיו�

לכ סבור יחיאל קפל כי ג� הכרה בקיומה של 124.כמעשה שפעולה משפטית הנעשית בעקבותיו פגומה בפג� האונס

125.זכות תביעה בנזיקי לאחר מת הגט עלולה לעורר את החשש מפני גט מעושה

כי מת זכות תביעה שאינה מוגבלת על ידי עקרונות המשפט העברי לאישה שזכתה בגט , לטעו, לכאורה, נית

יני� לא ירצו לגרו� להיווצרותה של מציאות קיצונית כזו שכ רבני� ודי, לא יעורר ספק כללי ביחס לתוקפ� של גטי

� מדינת ניו של�Domestic Relations Law תוק ה1992בשנת : ולראיה. ומשו� כ+ ישלימו ע� קיומה של זכות כאמור

, לכאורה. התיקו מאפשר לבתי משפט אזרחיי� להטיל על סרבני גט סנקציות ממוניות כדי להמריצ� לתת גט126.יורק

ועל כ קיי� חשש שכל , )ומודע להוראות החוק( קיומו של החוק מפעיל לח4 על כל גבר המצוי בהליכי גירושי עצ�

אלא שבפועל איש אינו מוציא לעז על כל הגטי 127.יורק לאחר התיקו ה� מעושי� שלא כדי�הגטי שניתנו במדינת ניו

בתי הדי הרבניי� היו מוצאי� שההכרה בזכות תביעה לאחר א� . טיעו זה נראה לשנינו קלוש. שניתנו לאחר תיקו החוק

מת הגט עלולה לעורר ספק כללי ביחס לתוקפ� של גטי יש להניח שה� היו עושי� מאמ4 למנוע את עישוי הגטי ולא

לחתו� על התחייבות להימנע , כתנאי לסידור הגט, לחייב נשי�, כדר+ משל, ה� היו יכולי�. עוצמי� עיניה� לבעיה

, ראשית. הדוגמא האמריקנית א, היא אינה מועילה. הגשת תביעות נזיקי כנגד בני זוג לאחר השלמת הליכי הגירושימ

לא נית להניח אפריורי שתגובת� של הרבני� והדייני� בישראל לקביעת הסדר בעייתי מנקודת מבט הלכתית תהא דומה

יורק �יש אומרי� שהטלת סנקציה על פי החוק של ניו, להלכפי שנראה, שנית. לזו של רבני� ודייני� בארצות הברית

, ג� א� הטלת סנקציה על פי החוק עלולה לעורר חשש מפני גט מעושה, שלישית. מתיישבת ע� עקרונות המשפט העברי

האפשרות התיאורטית להטיל סנקציה כזו אינה בגדר , אפשר לאמר שכל עוד לא הוטלה סנקציה כספית במקרה הספציפי

128.� ממשי שעלול לגרו� לעישוי הגטאיו

כי הטענה לפיה הסיכו של תביעת נזיקי לאחר מת הגט עלול לפגו� בתוקפ� של גטי אינה , רונ פרי סבור

ועל כ+ נית ללמוד מעמדתו של הרב קולו ומ (האיו� גור� לעישוי גט רק כאשר הוא ממשי . משכנעת מטע� אחר

בש� , ק טו"ס, קלד, אב העזר, פתחי תשובהפתחי תשובהפתחי תשובהפתחי תשובה; טו, )ל"תש, ניו יורק(ת בצלאל אשכנזי ת בצלאל אשכנזי ת בצלאל אשכנזי ת בצלאל אשכנזי """"שושושושו; כא, )ל"תש, ירושלי�(ב , ת יכי ובועזת יכי ובועזת יכי ובועזת יכי ובועז""""שושושושוראו 124

; ג�סעיפי� קטני� ב, קעז, אב העזר, )ה"תשכ, ניו יורק(, ת אבני נזרת אבני נזרת אבני נזרת אבני נזר""""שושושושו; אות יג, רסב, אב העזר, )ח"תשל, ניו יורק (ת צמח צדקת צמח צדקת צמח צדקת צמח צדק""""שושושושו; ז"הרדב' מ; )עניי רוזנצוויגעניי רוזנצוויגעניי רוזנצוויגעניי רוזנצוויג: להל (1552, 1542) 3(ד ט"פ, ירושלי�ירושלי�ירושלי�ירושלי� פפפפ""""ר ההוצלר ההוצלר ההוצלר ההוצל""""יויויויו' ' ' ' רוזנצוייג נרוזנצוייג נרוזנצוייג נרוזנצוייג נ 54/55צ "ראו ג� בג. קב, אב העזר, ת צבית צבית צבית צבית תפארת תפארת תפארת תפאר""""שושושושו

.123, )ז"תשכ, ירושלי� (המעמד האישי בישראלהמעמד האישי בישראלהמעמד האישי בישראלהמעמד האישי בישראל, זילברגהפתרו . ל לתבוע פיצוי לאחר מת הגטשהאישה לא תוכ, לכאורה, א� יאומ4 המודל המוצע כא היא, המשמעות האופרטיבית של גישה זו 125

של הסכו� שנדרש האיש לשל� במסגרת חיוב המזונות הקיי� בלאו הכי " הגדלה"שנציע מבוסס על התייחסות לחיוב בתשלו� פיצויי� כאל ה לתבוע מזונות ג� א� לאחר מת הגט האישה אינה זכאית עוד למזונות ואינה יכול, דא עקא. ביחסי� בינו לבי האישה במש+ תקופת הנישואי

לטעו שפיצויי הנזיקי נפסקי� – לכאורה –כ+ שלא נית , )124�123' בע, 107 הערה לעיללעיללעיללעיל, שרשבסקי(לא קיבלה את מזונותיה במהל+ הנישואי כס, עבור מזונותיה בעבר עומדת לה בנסיבות המתאימות הזכות פתרו חלקי לבעיה מצוי בכלל שלפיו א� האישה לוותה. במסגרת חיוב זה

על ידי פסיקת " להגדילו"במקרה כזה החיוב עדיי קיי� לאחר הגט ונית אולי ). 129�124' בע, ש�ש�ש�ש�(להשבת הכספי� על ידי האיש ג� לאחר הגט צריכה להיות משוחררת לחלוטי ממגבלות שמקור במשפט לדעת רונ פרי תביעת נזיקי המוגשת לאחר מת הגט , על כל פני�. פיצויי נזיקי

.העברי מטעמי� שיתבהרו להל . והטקסט הנילווה196�205 הערות להללהללהללהלראו 126החוקה ) על פי(= פ "בדי כשרות הגיטי ע"מלינובי4 ' ח; 727' בעמ, 116ערה הלעיללעיללעיללעיל, Zornberg: עמדת� שזוהי מלומדי� ישנ� ואכ 127

C. Malinowitz, “The New York State Get Bill and It’s Halachic; נז� נג)ג"תשנ( יט מוריהמוריהמוריהמוריה" החדשה בארצות הברית

Ramifications”, Journal of Halacha & Contemporary Society (1994) 7, 13. . והטקסט הנילווה129�130 הערות להללהללהללהלראו 128

26

, כיר בזכות התביעה של האישה לאחר מת הגט ללא המגבלות שמקור במשפט העבריא� הדי י). הניסיונות ל9ְבחנה

אבל א� האיש לא 129.נית יהיה לחשוש מעישוי הגט, ומסורבת גט תאיי� על ב זוגה בהגשת תביעה כזו לאחר הגירושי

הזכות לתבוע פיצוי את– לאחר שנסתיימה מסכת ייסוריה –אי כל סיבה לשלול מ האישה , נחש, לאיו� מוחשי כזה

הכרה בזכות האישה לתבוע פיצויי נזיקי לאחר מת הגט ללא הגבלת שמקור : במילי� אחרות130.מלא בגי סבלות העבר

במשפט העברי לא תעורר ספק כללי ביחס לתוקפ� של גטי משו� שאפשרות תיאורטית להגיש תביעה בתו� הליכי

.לאונס, כשהוא לעצמו, צרי+ להיחשבהגירושי היא איו� רחוק וספקולטיבי שאינו

כנגד ההבחנה הנסמכת על מועד הגשת התביעה היא שא� ההגבלות המוטלות על זכות טענת ביקורת שנייה טענת ביקורת שנייה טענת ביקורת שנייה טענת ביקורת שנייה

כדי שלא , הדבר עלול לעודד את הסרב לעכב עוד יותר את מת הגט–התביעה לפני מת הגט תוסרנה לאחר מת הגט

עמדתנו היא הרי שמסורבת הגט זכאית . ג� טענה זו אינה משכנעת, בר�. בלותלהיחש, לתביעה המשוחררת מאות המג

הפער , לגישתנו. הג� שהתרופה מוגבלת מחמת ההתחשבות בעקרונות המשפט העברי, לפיצוי על סבלה לפני מת הגט

מכא שברירתו של . בי פיצוי המוגבל בהתא� לאות� העקרונות לבי פיצוי שאינו מוגבל באותו האופ ממילא אינו גדול

�הסרב אינה בי מת גט ותשלו� פיצויי� על פי העקרונות הרגילי� של דיני הנזיקי לבי עיכוב אינסופי של הגט ואי

, אלא בי מת גט ותשלו� פיצויי� על תקופת סירוב קצרה ככל שנית, תשלו� פיצויי� או תשלו� של סכו� נחות בהרבה

ששיעור� ייקבע אמנ� בהתחשב ע� עקרונות המשפט העברי א+ יתפח ככל שתקופת לבי עיכוב הגט ותשלו� פיצויי�

.הסרבנות תתאר+

לאור זאת רונ פרי סבור שאפשר להבחי בי מצב שבו תביעת הנזיקי מוגשת לפני מת הגט לבי מצב שבו

יקי לעקרונות המשפט במקרה הראשו יש לעשות מאמ4 להתאי� את זכות התביעה בנז. התביעה מוגשת לאחר מת הגט

במקרה השני החשש אינו מתעורר ועל כ הצבת גבולות . העברי כדי למנוע את החשש מפני מת גט מעושה שלא כדי

, א� כ, הדיו שייער+ בהמשכו של פרק זה נוגע. שמקור� במשפט העברי לזכות התביעה של האישה אינה מוצדקת

.גטבעיקרו לתביעות נזיקי המוגשות לפני מת ה

סבור רונ פרי , מכיוו שהחשש מפני גט מעושה קיי� רק כאשר האישה מעוניינת לזכות בגט תק,: זאת ועוד

מת הגט �שלא נית לייחס לו משקל כאשר האישה נואשה מ הסיכוי לקבל גט ומבקשת א+ ורק לפצותה על הנזק שאי

ועל כ אינה חוששת מהולדת ילדי� (ל הפוריות הדוגמא הקלאסית היא זו של מסורבת גט שעברה את גי. הסב לה בעבר

במקרה כזה יכול . או בדד) קשר שאינו מצרי+ את התרת נישואיה(ומחליטה לחיות ללא נישואי ע� גבר אחר ) ממזרי�

או אז לא נית לאמר ששכרה של . מאוד להיות שהאישה תוותר כליל על האפשרות לקבל גט תק, כדת משה וישראל

פסיקת הפיצויי� לא יכולה . בהפסדה א� ייפסקו לה פיצויי� על פי העקרונות הרגילי� של דיני הנזיקימסורבת הגט ייצא

ו בערכאות בנידו מסויי� כאשר ידוע במקרה שאיימו על הבעל שיתבעוה: "'סימ ה, קכה�קכד' בעמ) ג"תשס (גט מעושהגט מעושהגט מעושהגט מעושהראו יוס, גולדברג 129

. האיו� נחשב לאונס–" וכ במקרה שכבר בעבר זכה המאיי� בערכאות בתביעה מעי זו, לכל שהחוק ש� הנידו זה הוא לרעת הבעלסימ , קל' בע, ����ששששראו ג� ". אינו נחשב לאנוס, גרש את אשתו מחמת חששות רחוקות להפסד ממונו: "סימ יז, נד' בע, ש�ש�ש�ש�, ראו ג� גולדברג 130 it may be that a generalized fear of a possible common-law": 406' בעמ, 116 הערה לעיללעיללעיללעיל, Breitowitz (Plight): וכ. יח

exposure in a tort suit is too remote and attenuated to rise to the level of actual duress, particularly because the

magnitude of the consequences are not spelled out in advance…".

27

כי א� האישה מוכנה לוותר , יטע הטוע. א� האישה ויתרה על תביעתה לקבלת גט, לעורר ספק ביחס לתוקפו של הגט

מת הגט מסב לאישה � עומדת הטענה שאיביסוד התביעה: הרי שהיא כורתת את הענ, שעליו נשענת תביעתה, על הגט

הוויתור על . ועל כ אי לה על מה להלי, מת הגט אינו מסב לה נזק�אות היא לכ+ שאי, א� האישה מוותרת על הגט. נזק

, מסורבת גט המוותרת על קבלת גט תק, עושה כ. טענה זו אינה משכנעת. ויתור על עילת התביעה, למעשה, הגט הוא

הוויתור על הגט מעיד לכל היותר על כ+ שהאישה החליטה להמשי+ את . חר מסכת קשה של ייסורי נפשלא, בדר+ כלל

הוויתור על הגט אינו מבטל את . ההשלמה ע� המצב הקיי� היא מכא ולהבא. חייה ולהפיק מה� את המיטב בלי גט

איי את תוצאותיה המשפטיות של ולכ ג� אינו יכול ל, הסבל שנגר� לאישה לפני שהחליטה להמשי+ בחייה בלי הגט

. גרימת הסבל

כי אי לאפשר למסורבת הגט להיכנס למצב שיחסו� בפניה את האפשרות לזכות בגט תק, , יחיאל קפל גורס

כי יש להותיר בידי האישה את , לעומת זאת, רונ פרי סבור. בבית הדי הרבני א� תשנה את עמדתה במועד מאוחר יותר

הגבלה של חופש , לדעתו, ה שאנו עלולי� להתחרט על החלטות שקיבלנו בעבר אינה מצדיקההעובד. זכות הבחירה

כי א� האישה , נראה בעיניו, כמו כ. סיפוק וחרטה ה� חלק בלתי נפרד מ המימוש של האוטונומיה של הרצו. הבחירה

לול להשפיע על נכונותו לתת האחריות שהוטלה על האיש בעבר כבר לא תהווה לח4 ממוני שע, תשנה את עמדתה בעתיד

אשר עמד (כי בשלב זה האישה אינה יכולה להגיש תביעת נזיקי נוספת שכ בוויתור המוקד� על הגט , יש לזכור. גט

.ויתרה על טענותיה בדבר התגבשות נזק נוס, ממועד הוויתור ואיל+) בבסיסה של התביעה המקורית

במקרי� שבה� מסורבת הגט עודנה מעוניינת : דהיינו, להעתה נבקש להציע פתרו לבעיה בגבולות שהותוו

ננסה להציע אדני� פורמליי� להגשת תביעת נזיקי שאינה מסכנת את תוקפו של . בקבלת גט תק, וטר� קיבלה גט כזה

.הגט שבא בעקבותיה

דרגות הכפייה בפסקי די של גירושי) ב(

על האיש לית גט לאישה לבי מקרי� שבה� " כופי"� נפסק שההבחנה הראשונה הנוגעת לענייננו היא בי מקרי� שבה

נזכר עקרו כללי שלפיו במקרי� המשנה והתלמוד במקורות מתקופת ". כופי"דרגת פסק הדי של גירושי פחותה מ

קיימת כאשר 131.את האיש לית גט לאישה" כופי"במקרי� אלה . מסוימי� תוכל האישה לקבל גט על כורחו של האיש

, נית להשתמש כנגד האיש באמצעי כפייה מסוימי� על מנת להניעו לית גט ,לגרש" כופי" שבגינה גירושיעילת

בה הייתה , באות נסיבות מיוחדות, לכ. והשימוש באמצעי הכפייה הללו אינו נחשב למעשה פסול הפוג� בתוק, הגט

–במה דברי� אמורי� : אמר רב שמעו ב גמליאל). לגרש את אשתו(=האיש שנולדו בו מומי אי כופי אותו להוציא : " במשנה כתוב131

והמקמ4 והמצר, נחושת , ובעל פוליפוס, מוכה שחי: להוציאוואלו שכופי אות. פי אותו להוציאאבל המומי הגדולי� כו, במומי הקטני�או כשהוא , כגו מחלת שחי, בנסיבות מסוימות, שהאיש מגרש א, שלא לרצונו,מ האמור במשנה עולה. י�ט, ז, כתובות, משנהמשנהמשנהמשנה–" ' והבורסי וגו

.ח, ט, גיטי, משנהמשנהמשנהמשנהראו ג� . או כאלה הנותני� ריח רע, מאוסי�עוסק במלאכות שהעוסקי� בה משתמשי� בחומרי� נזכרי� סוגי� של , מחלות ועיסוקי� בעייתיי�, נוס, למומי�. בעל לגרש את אשתו בעל כורחו" כופי"בתלמוד נזכרות עילות נוספות שבגינ

קו , יבמות, תלמוד בבליתלמוד בבליתלמוד בבליתלמוד בבליראו ג� . א"ע ע, כתובות, מוד בבלימוד בבלימוד בבלימוד בבליתלתלתלתלראו . המצדיקי� גירושי בעל כורחו של הבעל, התנהגות של ב זוג שאינ� ראויי� .א"נ ע, קידושי; א"ע

28

המקרי� בה� 132.לגרש את אשתו על כורחוהאיש על כפו , לגרש" כופי"קיימת עילת גירושי אשר הצדיקה פסיקה ש

".לרצונו"לגרש ה� חריג לכלל שאד� מגרש " כופי"

קיי� קשר בי עילות , בספרות ההלכה בימי הביניי� ובתלמוד, העקרונות הנזכרי� במשנהשל פרשנות הלאור

, לעילת גירושי מסוימתותמתאימ כאשר הנסיבות או ההתנהגות. לגרש" כופי"גירושי מוגדרות לבי פסק של בית די ש

ה חריפי�יבאמצעי כפיכנגד הסרב וינקוט , לגרש"כופי"יפסוק בית הדי ש, לגרש"כופי"שבגינה נית לפסוק ש

כי א� לאחר הפעלת , יש להניח 133. לתת גטוכדי להניע, כגו מלקות בשוטי�, ההולמי� דרגה זו של פסק די לגירושי

יט האיש לית גט הוא עושה כ לא מרצונו הטוב והחופשי אלא בהשפעת אמצעי הכפייה אמצעי כפייה חריפי� מחל

.שהופעלו כנגדו

ספרות התנאי� ב לגרש "כופי"רבי� מחכמי ההלכה בימי הביניי� התייחסו לרשימת המקרי� שבגינ�

ומקרי� אחרי� , רבפרק המדי, בכתובות,הנזכרי� במשנההרשימה כללה את המקרי� 134.והאמוראי� כרשימה סגורה

בדר+ , שנית להסיק דבר מדבר,חכמי ההלכה סברו, ע� זאת135. לגרש"כופי"במקורות הקדומי� שבמפורש בה� נאמר

לגרש ג� במקרי� חמורי� יותר מאלו שבגינ� קיימת עילת גירושי ברשימה "כופי"ולהחיל את הכלל ש, של קל וחומר

באמצעות הוספת מקרי� חדשי� בה� קיי� הורחבה, לגרש"כופי" שבגינ ,רשימת עילות הגירושי, כמו כ136.סגורה זו

חכמי ההלכה לא , אול�137.ל" לגרש בספרות חז"כופי"רציונל הלכתי זהה או דומה לזה הקיי� במקרה מ המקרי� בה�

אשת איש שחיה חיי (=' טמאה אני ל+': האומרת) א: (שלוש נשי� יוצאות ונוטלות כתובה: "במשנה כתוב, נוס, למקורות בהערה הקודמת132

כגו שבגללו אי , באה בטענות על בעלה בדברי� שבינו לבינה(=' ינ+שמי� ביני לב'אומרת ) ב). (אומרת לבעלה, אישות ע� גבר שאינו בעלהנדרה נדר שבו אסרה על עצמה הנאת חיי אישות (=' נטולה אני מ היהודי�'אומרת ) ג). (אינו חי עמה חיי אישות, או לפי פירוש אחר, לה� ילדי�

שבסופו של דבר נטרלו חכמי� במידה רבה את , של המשנה כתובבסיפא, ע� זאת. יב, יא, נדרי�, משנהמשנהמשנהמשנה �)"ע� כל היהודי� וא, בעלה בכללבמקורות נוספי� במשנה נזכרות נסיבות נוספות בה כופי� בעל . האפשרות הנתונה בידי האישה להתגרש מבעלה בעל כורחו בגי טענות אלה

כאשר לבני הזוג אי ; )ועוד, ט, עדויות ד; א, י;ה, ג, יבמות, משנהמשנהמשנהמשנה(כופי� בעל לגרש אשתו כאשר היא אסורה עליו : לגרש אשתו בעל כורחהבתלמוד הבבלי נזכרי� ). א, ז, כתובות, משנהמשנהמשנהמשנה(או כשהבעל הדיר את אשתו מליהנות ממנו ; )ו, ו, יבמות, משנהמשנהמשנהמשנה(ילדי� לאחר עשר שנות נישואי

או כשנשא , )א"עז ע, כתובות, תלמוד בבליתלמוד בבליתלמוד בבליתלמוד בבלי (כשאינו מוכ לזו את אשתו: ובי היתר, מקרי� נוספי� בה� כופי� בעל לגרש אשתו בעל כורחוכאשר מרנני� על : לעיתי� התנהגות האישה מצדיקה כפייה של הבעל לגרש אשתו בעל כורחו). א"סה ע, כתובות, תלמוד בבליתלמוד בבליתלמוד בבליתלמוד בבלי(אישה נוספת

.ב"פו ע, גיטי, תלמוד בבליתלמוד בבליתלמוד בבליתלמוד בבליראו . וכ בנסיבות נוספות,)ב"כד ע, יבמות, תלמוד בבליתלמוד בבליתלמוד בבליתלמוד בבלי" (קול" כשיצא עליה –האישה , קיימת לראשונה באופ חד משמעי בפרשנות חכמי ההלכה בימי הביניי�, לגרש" כופי"של מקרי� שבגינ� , הגדרה של קטגוריה נפרדת133, )ב"תרכ, זיטאמיר (אור זרועאור זרועאור זרועאור זרוע; ה יוציא"ד, א"ע ע, כתובות, תוספותתוספותתוספותתוספות; ה וכ אתה אומר בגיטי נשי�"ד, א"מח ע, בבא בתרא, ����""""פרוש הרשבפרוש הרשבפרוש הרשבפרוש הרשב: כגוה "ד, א"מח ע, בבא בתרא, אאאא""""חידושי הריטבחידושי הריטבחידושי הריטבחידושי הריטב; ד, מג, )ד"תשנ, ירושלי� (שששש""""ת הראת הראת הראת הרא""""שושושושו; יא, פרק ו, יבמות, שששש""""פסקי הראפסקי הראפסקי הראפסקי הרא; תשס, ות ותשובותשאלראו ". מי שהדי נות שכופי אותו לגרש את אשתו: " כ, ב, גירושי, משנה תורהמשנה תורהמשנה תורהמשנה תורה, �"קיומה של קטגוריה נפרדת זו משתמע ג� מלשו הרמב. וכ, ליוורנו(ה ,אאאא""""ת הרשבת הרשבת הרשבת הרשב""""שושושושו; ה גט"ד, א"מח ע; ה הסיקריקו"ד, ב"מז ע; ה גט"ד, ב"מ ע, בבא בתרא; ה מי"ד, א"נ ע, קידושי, בחירהבחירהבחירהבחירהבית הבית הבית הבית הג� תשובות חכמי פרובינציאתשובות חכמי פרובינציאתשובות חכמי פרובינציאתשובות חכמי פרובינציא; נג, )ז"תשמ, ירושלי� (� חלאווה� חלאווה� חלאווה� חלאווה""""ת מהרת מהרת מהרת מהר""""שושושושו; תיד, )ט"תרנ, ורשא(ז ; אל, קצב, )ט"רצ, בולוניה(א ;רה, )ה"תקפ

, ת יכי ובועזת יכי ובועזת יכי ובועזת יכי ובועז""""שושושושו; רנו; סח, )ב"תשס, ירושלי�( ב ,4444""""תשבתשבתשבתשב; כט, )ל"תש, ירושלי� (ק החדשותק החדשותק החדשותק החדשות""""ת מהרית מהרית מהרית מהרי""""שושושושו; עח; עז; עו; מח, )ז"תשכ, ירושלי�( . כא, ש�ש�ש�ש�; קל, )ב"תקמ, ליוורנו(א

ה "ד, א"ע ע, תכתובו, תוספותתוספותתוספותתוספות –)" במקורות הקדומי�, לכפייה(=אי לכו, שו� אד� ולגרש ולעשות מעשה עד שנמצא ראייה : " העיקרו הוא134; עה, )ד"תשי, ניו יורק (תשובות בעלי התוספותתשובות בעלי התוספותתשובות בעלי התוספותתשובות בעלי התוספות; צה, )ה"תקפ, ליוורנו(ה ; תקעג; אל, קצב, )ט"רצ, בולוניה(א , אאאא""""ת הרשבת הרשבת הרשבת הרשב""""שושושושוראו ג� . יוציא, אב העזר, טורטורטורטור; ג, מג, שששש""""ת הראת הראת הראת הרא""""שושושושו; )הראשונה(ט , מג, )ד"תשנ, ירושלי� (שששש""""ת הראת הראת הראת הרא""""שושושושו: ובמקבילה, ו, יז, )ד"תשנ, ירושלי� (שששש""""ת הראת הראת הראת הרא""""שושושושוכה ' ע; כט; כד, )ל"תש, ירושלי� (ק החדשותק החדשותק החדשותק החדשות""""ת מהרית מהרית מהרית מהרי""""שושושושו; עח; עה; עד; עג; עב; מח, )ז"תשכ, ירושלי� (תשובות חכמי פרובינציאתשובות חכמי פרובינציאתשובות חכמי פרובינציאתשובות חכמי פרובינציא; קנד ב ,,,,4444""""תשבתשבתשבתשב; יג�יב, ש�ש�ש�ש�, "תשובת רבנו נת איגרא. "יב�יא) ה"תשל( ו מוריהמוריהמוריהמוריה" ורבנו יעקב וויל בעניי גט מעושה) +"מהרז(4 "שאלת זלמ כ" .כב, )ב"תשס, ירושלי�(

.כא, ש�; קל, )ב"תקמ, ליוורנו(א , ת יכי ובועזת יכי ובועזת יכי ובועזת יכי ובועז""""שושושושו ראו 135; ט, אב העזר, טורטורטורטור; סימ ג, פרק ד, כתובות, שששש""""פסקי הראפסקי הראפסקי הראפסקי הרא; ו, מג, )ד"תשנ, ירושלי� (שששש""""ת הראת הראת הראת הרא""""שושושושו; לד, פרק ה, כתובות, שששש""""פסקי הראפסקי הראפסקי הראפסקי הרא ראו 136

ב , 4444""""תשבתשבתשבתשב; כט; 12, ב, )ל"תש, ירושלי� (ק החדשותק החדשותק החדשותק החדשות""""ת מהרית מהרית מהרית מהרי""""שושושושו; רמא, )ג"תשנ, ירושלי� (שששש""""ת הריבת הריבת הריבת הריב""""שושושושו; ש בש�"ה ומ"ד, ש�ש�ש�ש�, בית יוס,בית יוס,בית יוס,בית יוס,מעמד "שוחטמ ' א; 183 – 178' בע, 110הערה לעיל לעיל לעיל לעיל , ורהפטיג ראו ג�. עג, )ח"תשמ, ירושלי� (� אלאשקר� אלאשקר� אלאשקר� אלאשקר""""ת מהרת מהרת מהרת מהר""""שושושושו; ח, )ב"תשס, ירושלי�(

מחלת האידס כעילת "שוחטמ ' א; 417�420) ה"תשנ, תל אביב, ירושלי� (מעמד האישה בחברה ובמשפטמעמד האישה בחברה ובמשפטמעמד האישה בחברה ובמשפטמעמד האישה בחברה ובמשפט" ירושיהאישה בדיני נישואי וג . 25�28, 19) ה"תשנ( כה משפטי�משפטי�משפטי�משפטי�" גירושי

ב א, טורטורטורטור; יג, מג, )ד"תשנ, ירושלי�(ש ש ש ש """"ת הראת הראת הראת הרא""""שושושושו; 12, ב, )ל"תש, ירושלי� (ק החדשותק החדשותק החדשותק החדשות""""ת מהרית מהרית מהרית מהרי""""שושושושו; ח, )ב"תשס, ירושלי�(ב , 4444""""תשבתשבתשבתשב ראו 137; 417�420' בע, ש�ש�ש�ש�, "מעמד האישה בדיני נישואי וגירושי"ראו ג� שוחטמ ). הראשונה(שפג , )ב"תק, ליוורנו (שששש""""ת הרשבת הרשבת הרשבת הרשב""""שושושושו; קנד, העזר

את , בי היתר, הכוללות, ושי שבתלמודמנה רשימת עילות גירושי שנלמדו בהיקש מעילות הגיר, 179�194 ' בע,110 הערה לעיללעיללעיללעיל, ורהפטיגשיש לנהוג בו , המכה אשתו; )א, מב, )ד"תשנ, ירושלי�(ש ש ש ש """"ת הראת הראת הראת הרא""""שושושושו(כאשר הוא מסכ את אשתו וילדיו , נכפה וחולה במיוחד: העילות הבאות

29

המתנגדי� לפסוק בניגוד לדעת בשל חשש� , לגרש"כופי"במקרי� רבי� נמנעו מלפסוק ש ונהגו כ+ כדבר שבשגרה

בשאלה א� נסיבות המקרה במקרי� בה� נחלקו הדעות138. לגרש"כופי" רשימת עילות הגירושי שבגינ להרחבת

139.לגרש" כופי"רבי� מלסמו+ על דעת פוסקי הלכה שסברו שנמנעו ,לגרש" כופי"מצדיקות פסק ש

גרש בדר+ כלל רק שכש� שהאיש מ, היה ברור" חר� דרבנו גרשו�"לאחר שהותקנה התקנה הידועה כ

פי שכפיית האיש לית גט כנגד רצונו מחייבת הוכחת קיומה כו; "לרצונה"ג� האישה מתגרשת בדר+ כלל רק , "לרצונו"

כפיית האישה לקבל גט כנגד רצונה מחייבת הוכחת קיומה , כפות על האיש את מת הגט להמאפשרת, עילת גירושישל

כשקיימת עילת גירושי רק ה על כורחמתגרשתהאישה . לת הגטשל עילה המאפשרת לכפות על האישה את קב

, המירה את דתה, כאשר עברה על דת משה ויהודית, למשל, לקבל גטההמאפשרת שימוש באמצעי כפייה כדי להניע

מאפשר המשפט העברי לגבר נשוי לקבל , מוגדרי� מראש, במקרי� מסוימי�, ע� זאת 140.נישאה בנישואי איסור או נאפה

זוגה קיבל היתר לנישואי שניי� דומה למצבה של אישה �מצבה של אישה שב, בפועל141.לנישואי שניי�היתר

לאישה קשה יותר בעוד ש, שניי�נישואילקל יותר לגבר לקבל היתר והואיל ובנסיבות מסוימות .המגורשת על כורחה

רשו לא השווה את מעמדה של אישה לגמרי חר� דרבנו ג142,או מחייבי� לגרש" כופי"להוכיח עילת גירושי שבגינה

.לזה של האיש לעניי גירושי

נית לעשות ) אישה לקבל גט מאיש2" כופי"או (על האיש לגרש את אשתו " כופי"כאשר נפסק ש, מכל מקו�

שבמקרי� שבה� , פירוש הדבר הוא. שימוש בכל אמצעי של כפייה המקובל בספרות ההלכה על מנת לאלצו לית גט

א, א� נית לראות בה משו� אמצעי , כגו חיוב בנזיקי, הטלת חיוב כספי, לגרש" כופי"רגת פסק הדי לגירושי היא ד

; )תתקז, )ח"שס, פראג (רו+רו+רו+רו+� בר ב� בר ב� בר ב� בר ב""""ת מהרת מהרת מהרת מהר""""שושושושו(לאור היקש מדינו של אד� המדיר את אשתו הנאה , בי היתר, וזאת, ביתר חומרה ממכה חברו

ב , 4444""""תשבתשבתשבתשב(והוא נחשב כמדיר את אשתו מתשמיש המיטה ומשאר הנאות , שעקב מצבו הוא מנוע מלקיי� את חיוב העונה כלפי אשתו, אסירשראל על פני וקיימת עילת כפייה בהתחשב בעדיפות ירושלי� וי, כשקיימת מחלוקת בי בני הזוג בנוגע למקו� המגורי�; )סח, )ב"תשס, ירושלי�(

לדעת –טענת מאיס עלי ; )יא ועוד, יג, כתובות, משנהמשנהמשנהמשנה(והמצב שהיה קיי� כאשר נישאו , הסכמת בני הזוג בנוגע למגורי�, מקומות מגורי� אחרי�, ג, ת יביע אומרת יביע אומרת יביע אומרת יביע אומר""""שושושושו; לה, אב העזר, )ז"תרכ, איזמיר(, ב, ת החיי� והשלו�ת החיי� והשלו�ת החיי� והשלו�ת החיי� והשלו�""""שושושושו(חוסר שלו� בית ; )ח, יד, אישות, משנה תורהמשנה תורהמשנה תורהמשנה תורה(� "הרמב

, )א"תשל, ניו יורק(ג , ת דברי מלכיאלת דברי מלכיאלת דברי מלכיאלת דברי מלכיאל""""שושושושוראו . א� כי נימוק זה לא נתקבל כנימוק מכריע בנוגע לכפיית גט, )יח, אב העזר, )+"תש, ירושלי�(ושי כגו כאשר הזוג נישא בקיד, לגרש כשקיי� ספק עובדתי או משפטי בנוגע לתוק, הקידושי" כופי", למשל, כ+; רשימה זו אינה סגורה. קמה. 98�59) ה"תשל, ירושלי� (ספק קידושי במשפט הישראליספק קידושי במשפט הישראליספק קידושי במשפט הישראליספק קידושי במשפט הישראלישיפמ ' ראו המקורות בספרו של פ. קידושי אונס וכדומה, קידושי שחוק והיתול, סתר

ולכל הפחות מאפשרי� לנקוט באמצעי , לגרש" כופי"נוטי� לפסוק ש, א, כאשר הבעל ברח וקיי� חשש של ממש שהאישה תיוותר בעגינותה . רפב, )ח"תשכ, ירושלי�(ח , ����""""ת מהרשת מהרשת מהרשת מהרש""""שושושושוראו . ועיכוב כנגד

.רמא, )ג"תשנ, ירושלי� (שששש""""ת הריבת הריבת הריבת הריב""""שושושושו ראו 138א , טטטט""""ת מהרית מהרית מהרית מהרי""""שושושושו; כד, )ל"תש, ירושלי� (ק החדשותק החדשותק החדשותק החדשות""""ת מהרית מהרית מהרית מהרי""""שושושושו; ק ה"ס, קנד, אב העזר, טורטורטורטור; א, מב, )ד"תשנ, ירושלי� (שששש""""ת הראת הראת הראת הרא""""שושושושו ראו 139ת ת ת ת """"שושושושו –" ומספיקא אי כופי, ספיקא הוי: "העיקרו הוא. קטז, אב העזר, )ב"תשל, שלי�ירו(א , � סופר� סופר� סופר� סופר""""ת חתת חתת חתת חת""""שושושושו; קיג, )ט"תשי, תל אביב(

כשקיי� " כופי"בנוגע לעיקרו שאי . ח"סקי, ש�ש�ש�ש�, ובפרוש בית שמואל, ח, יא, אב העזר, שולח ערו+שולח ערו+שולח ערו+שולח ערו+ראו ג� . רמב, )ג"תשנ, ירושלי�(ש ש ש ש """"הריבהריבהריבהריבהמונעי� הפעלת צוי הגבלה לאחר שנפסק שקיי� " ספקות הלכתיי�. "ה ואסיקנא"ד, ב" עעב, כתובות, אאאא""""חידושי הרשבחידושי הרשבחידושי הרשבחידושי הרשבראו ג� " כופי"ספק א�

הדי הדי הדי הדי : שתמציתו נזכרת ב( 022106561�21�1בתיק , )9.9.99(ט "תשנהאלול בח "מיו� כ, חיוב לגרש נזכרי� בפסק די בית הדי הרבני הגדול, לחוק בתי די רבניי�2שתחילה הורה להפעיל צוי הגבלה בסעי, , בירושלי� התייחסו להחלטת בית הדי הרבני האזורי )7) ג"תשס (1 והדייוהדייוהדייוהדיי

אול� נרתע מהפעלת צוי הגבלה עקב ספקות הלכתיי� הנובעי� מדעת רבי , לחוק3לאור הוראת סעי, , הפעלת מאסר: ולאחר מכ ד בהחמרה נית , שכיוו שבית הדי הרבני הורה שקיי� חיוב לגרש,סקבית הדי הגדול פ. לגרש כאשר אישה זינתה ברצו"כופי"שאי , עקיבא איגר

. לגרש"כופי"אמצעי כפייה שהשימוש בה� מותר כאשר אי ,למצער, להפעיל .332' בע, 107 הערה לעיללעיללעיללעיל, שרשבסקי; ו, קיד, אב העזר, א" ראו הגהת הרמ140 ' בע,106 הערהלעיללעיללעיללעיל, "עשרה�עשרה ובמאה השתי�� נשי� וכפיית האישה להתגרש בפסיקת חכמי אשכנז במאה האחתריבוי" ראו וסטריי+ 141

ות למת בנוגע לעיל. לט )ב"תשנ�א"תשנ( טז דיני ישראלדיני ישראלדיני ישראלדיני ישראל "עילות להתרת חר� דרבנו גרשו� בימי הביניי� המאוחרי�"וסטריי+ ' א; 118�119 נ"ד; 598) 1(ד יח"פ, הרב הראשי לישראלהרב הראשי לישראלהרב הראשי לישראלהרב הראשי לישראל' ' ' ' שטרייט נשטרייט נשטרייט נשטרייט נ 301/63צ "בג; �1977ז"תשל, לחוק העונשי79היתר נישואי במשפט בישראל ראו סעי,

לללללעילעילעילעי ,צבי� רוז;241�244) ה"תשנ, ירושלי�( א דיני המשפחה בישראלדיני המשפחה בישראלדיני המשפחה בישראלדיני המשפחה בישראלשיפמ ' פ; 7) 1(ד כה"פ, הרבני� הראשיי� לישראלהרבני� הראשיי� לישראלהרבני� הראשיי� לישראלהרבני� הראשיי� לישראל' ' ' ' בורונובסקי נבורונובסקי נבורונובסקי נבורונובסקי נ 10/69 .308 ,79 ,72' בע ,106הערה

.141' בע, ש�ש�ש�ש�, צבי� ראו רוז142

30

יש , כמבואר להל, ע� זאת143.את החשש שמא יהא הגט מעושה שלא כדי, לפחות לכאורה, אינה מעוררת, לכפיית גט

נקבע על ידי בית משפט אזרחי שאינו פועל כשלוחו של החיוב בנזיקי: אומרי� שחשש זה עלול להתעורר מטע� אחר

144.בית הדי הרבני

עתה עלינו לפנות לברר א� פסיקת פיצויי נזיקי עלולה לפגו� בתוקפו של הגט כאשר פסק הדי של הגירושי

מחכמי ההלכה רבי�145".יוציא ויית כתובה"במשנה ובסוגיות תלמודיות מסוימות נזכר הביטוי . הינו מדרגה נמוכה יותר

מדרגת נמוכה יותרבמת גט חיוב שדרגת ה, היאמשמעות הדבר, " ויית כתובהיוציא" כתוב שכאשר ,בימי הביניי� סברו

אי לעשות , "יוציא ויית כתובה"שבגינה נאמר במקורות הקדומי� , כאשר עילת הגירושי היא כזו ,לפיכ+". כופי"

אומרי� לו שהוא חייב באות� מקרי� מבקשי� מ הסרב לית גט ו. לתת גט" כופי"שימוש בסנקציות המופעלות כאשר

בימי הביניי� 146".עבריי" לו בש� א אי רוח חכמי� נוחה הימנו ובגי התנהגותו הלא ראויה יהא מותר לקרואחרת, לגרש

למקרי� בה� המתייחסת ("חיוב"ודרגה המכונה בספרות ההלכה בימינו " כופי ":הבחינו הפוסקי� בי שתי דרגות בלבד

במוב המקובל בפסיקת בתי , לגרש"המלצה" ו"מצווה"הדרגות "). יוציא ויית כתובה"נזכר במקורות הקדומי� הביטוי

לגרש בלשונ� של בתי " המלצה"או " מצווה"פסק די של 147. קיימות בתקופה זוכיו� לא היוהדי הרבניי� בישראל

148.מה היא ההתנהגות הרצויה, הנשמע להוראות חכמי בית הדי, י+ את המתדייהדי בימינו הוא פסק שנועד להדר

" המלצה"או " מצווה"חוסר הנכונות העקבי של בתי הדי הרבניי� להטיל סנקציות על סרבני גט במקרי� של

כתי ולפגו� על כ+ שהטלת נטל כספי על הסרב בגי סרבנותו במקרי� אלה עלולה לעורר קושי הל, לדעתנו, לגרש מעיד

מנקודת . סמכות השיפוט היחודית בענייני גירושי של יהודי� מסורה בידי בית הדי הרבני, כאמור לעיל. בתוקפו של הגט

, אד� לגרש או אי חיוב לגרש" כופי"כאשר אי , שעל פיה� פוסקי� בתי די רבניי�, המבט של דיני הגירושי העבריי�

.להללהללהללהל ד III).ג.(1.ראו ג� פרק ג 143 .ט הנילווה ביחס להפעלת אמצעי כפייה על ידי בתי משפט אזרחיי� והטקס190�192 הערות להללהללהללהלראו 144מח , כתובות, תלמוד בבליתלמוד בבליתלמוד בבליתלמוד בבלי –" יוציא ונות כתובה: "ראו ג�. א"עז ע; א"עא ע; א"סג ע, כתובות; א"סה ע; א"סד ע, יבמות, תלמוד בבליתלמוד בבליתלמוד בבליתלמוד בבלי ראו 145 .א"ע

, ירושלי� (ספר מצוות גדולספר מצוות גדולספר מצוות גדולספר מצוות גדול; עה, )ד"תשי, ניו יורק (עלי התוספותעלי התוספותעלי התוספותעלי התוספותתשובות בתשובות בתשובות בתשובות ב; פד; עד; עג,)ז"תשכ, ירושלי� (תשובות חכמי פרובינציאתשובות חכמי פרובינציאתשובות חכמי פרובינציאתשובות חכמי פרובינציא ראו 146, ירושלי�(כתובות , ספר האגודהספר האגודהספר האגודהספר האגודה; כט, )ח"תשמ, ירושלי� (קקקק""""ת מהרית מהרית מהרית מהרי""""שושושושו; רה; רד, קצד, כתובות, מרדכימרדכימרדכימרדכי). סו,(מח , מצוות עשה, )א"תשכ .כא, קנד, אב העזר, אאאא""""הגהת הרמהגהת הרמהגהת הרמהגהת הרמ; כא, )ב" תקמ,ליוורנו(ב , ת יכי ובועזת יכי ובועזת יכי ובועזת יכי ובועז""""שושושושו; רנו, ח, )ב"תשס, ירושלי�(ב , 4444""""תשבתשבתשבתשב; צח, )ט"תשל

פרק , כתובות, תלמוד ירושלמיתלמוד ירושלמיתלמוד ירושלמיתלמוד ירושלמיראו . הוא בתלמוד הירושלמי" כופי"לבי " יוציא"מקור ההבחנה בי , לדעת רבי� מחכמי ההלכה בימי הביניי�ה שמענו שמוציא שמענו "ד, ש�, ודי ירושלי�ודי ירושלי�ודי ירושלי�ודי ירושלי�עמעמעמעמ; ה ומשני שמענו שמוציא"ד; ה יתר מכא יוציא ויית כתובה"ד, ש�, ובקרב העדה, הלכה ז, יא

כגו אלמנה לכה גדול ]: רוש[פי. ']ת[אי מעשי אלא לפסולו': אלמנה ניזונת] פרק[דסו, , גרסינ בירושלמי: "הרב משה מקוצי כתב. 'שכופי כווהא : ומקשה לה). לגרש את אשתו האלמנה (= שכופי אותו להוציא, )אסורי� נישואי בי כה גדול לבי אלמנה ויש לפרק קשר נישואי זה(=

לאור האמור . בתמיהה! ?שמענו שכופי, )שמגרש(=שמענו שמוציא : ומתר4?' יוציא ויית כתובה–לו ] ת['המדיר את אשתו מליהנו': תנינ, "]כופי" ביחס לעילת גירושי כשא כתבו[אבל , "כופי"מש� יש ללמוד שאי כופי אלא במקו� ששוני : "בסוגיה זו הסיק הרב משה מקוצי

).סו,(מח , מצוות עשה, )א"תשכ, ירושלי� (ספר מצוות גדולספר מצוות גדולספר מצוות גדולספר מצוות גדול � יקראו+ עבריי –וא� תעבור , חייבי� להוציא': אומרי� לו חכמי�, גירושי, משנה תורה; )י, בעקבות משלי כב(ב , סג, ראו יבמות. בנסיבות מסוימות" מצווה לגרש"לעתי� נאמר בספרות ההלכה הקדומה ש 147, � סופר"ת חת"שו; ד, קיט, אב העזר, שולח ערו+; ח ש�"קיט ובפירוש הב, אב העזר, טור; ה אשה רעה"ד, ב"ע, יבמות סג, בית הבחירה; כב,י

. תיא, )ב"תק, ליוורנו (שששש""""ת הרשבת הרשבת הרשבת הרשב""""שושושושוראו " אשה רעה"בעניי ".אישה רעה"נאמר שמצווה לגרש כאשר האישה היא : לדוגמא. כג, חוש משפט, ר ה"פד, ב1189תיק , ד383ראו פסק די . נזכרת ג� בפסיקת בתי הדי הרבניי� בישראל" אישה רעה"המצווה לגרש ). הראשונה(שפג , ש�ש�ש�ש�השוו ה אי סנקציה ייחודית ב, כלומר". כופי"דרגת פסק הדי לגירושי בנסיבות אלה היא , ע� זאת. 296, 292, ר ה" פד44/א"ערעור תשכ; 291, 286

.אינה נזכרת כקטגוריה בפני עצמה בספרות ההלכה הקדומה" המלצה לגרש". "מצווה לגרש"נעשה שימוש כאשר חכמי ההלכה קבעו שייתכ שמטרת פסק , אכ. אינה רק בתחו� הגירושי עצמ�, הממלי4 לגרש, שאחת ממטרות פסק די של בית די רבני בישראל, לא מ הנמנע 148

לפיה נית לכרו+ , וזאת מכוח הוראת המחוקק הישראלי, ת סמכות שיפוט לבית הדי בעניי הנכר+ בתביעת הגירושידי זה היא המש+ הקנייהפסיקה . לחוק שיפוט בתי די רבניי�3ראו סעי, . ענייני� הנכרכי� אגב תביעת הגירושי: את הטפל– שהוא תביעת הגירושי –בעיקר

א, כאשר דרגת פסק הדי של גירושי היא , אול�. הענייני� הטפלי� אינ� כרוכי� בה עוד, ירושישא� נדחתה תביעת הג, הישראלית קובעת, 324) 3(ד לב"פ, בית הדי הרבני הגדול לערעורי�בית הדי הרבני הגדול לערעורי�בית הדי הרבני הגדול לערעורי�בית הדי הרבני הגדול לערעורי�' ' ' ' הבר נהבר נהבר נהבר נ 661/77צ "ראו בג, פסק הדי נחשב כפסק די של גירושי לכל דבר ועניי, המלצה

והסמכות של בית הדי הרבני בענייני� שנכרכו .446�448, 443) 1(ד לד"פ, יפויפויפויפו����אביבאביבאביבאביב����זורי תלזורי תלזורי תלזורי תלהדי הרבני האהדי הרבני האהדי הרבני האהדי הרבני הא����ביתביתביתבית' ' ' ' גוטמ נגוטמ נגוטמ נגוטמ נ 644/79צ "בג; 329 .בעינה עומדת, בנסיבות אלה, בתביעת הגירושי

31

כי אי לאפשר תביעות נזיקי כנגד סרבני , נראה לנו, אי לכ+. פי לש� המרצתו לתת גטלא נית להפעיל על הסרב לח4 כס

הגיעה השעה לברר א� קבלת תביעת נזיקי של ". המלצה"או " מצווה"גט כאשר פסק הדי של הגירושי הוא בדרגת

בהמש+ . חיוב לגרשמסורבת הגט עלולה לפגו� בתוקפו של הגט במקרי� שבה� פסק הדי של הגירושי הוא מדרגת

.ננסה להציע בסיס הלכתי לשימוש בתביעת נזיקי כנגד סרבני גט במקרי� אלה

ההבחנה בי כפייה ישירה ועקיפה) ג(

כי פעולתו של אד� שצריכה להיעשות מרצו א+ נעשתה כתוצאה מלח4 כספי , סבורי� רבי� מחכמי ההלכה, כאמור לעיל

מפסיקת כמה מחכמי ספרד וצפו אפריקה , ע� זאת 149.ג� הכפייה או האילו4מפני שהיא פגומה בפ, היא חסרת תוק,

כי , 4 עולה"ש והרשב"מפסקי הריב. שיש להבחי בהקשר זה בי כפייה ישירה לבי כפייה עקיפה, ו עולה"ט�ד"במאות י

כאשר , דהיינו, י,כאשר האונס פועל באופ עק, לדעת�. בנסיבות מסוימות יש להכיר בתוק, גט שנית מחמת אונס ממו

ואי מדובר בחוב שנוצר , כגו חוב מזונות, האיש נות גט כדי להשתחרר מעול חוב כספי שהוא חייב ממילא על פי די

, ההנחה היא שאי פג� ברצו המגרש, בנסיבות אלו. הגט אינו נחשב כמעושה שלא כדי, במיוחד כדי להניעו לתת גט

אלא כופי את האיש לעשות את מה שהוא מחויב לעשות על פי די והתוצאה , כיוו שאי כופי לגרש באופ ישיר

.העקיפה היא שהוא מגרש

כדי , וא� הוא מעצמו). לקיי� מצוות עונתה(= מנדי אותו או מכי אותו עד שיקבל לקיימה : "ש כתב"הריב

כפי , אלא על מצוות קיו� עונה, הגט כללכופי אותו על) בית די(ד "שהרי אי בי, אי זה גט מעושה, יגרש, להינצל מזה

והרי זה . מ הדי) לחיות חיי אישות ע� אשתו, הנובע מ הנישואי, חיוב המוטל על הבעל(= כמו שחובה עליו , יכולתו

א� תגרש אשת+ נפרע אנחנו ': ואמרו לו קרובי אשתו, בעד החוב ההוא) אסור(= כמו שהיו נושי� בו ממו והיה תפוס

היאמר אד� שזה יהיה גט מעושה מפני שעשה זה כדי , הוא נתרצה בזה וגירש מרצונו', ב ההוא ותצא ממאסרבעד+ החו

אלא ) כפוי(= והגט אינו מעושה , אלא בעד חובו, כדי שיגרש) אסור(= שהרי לא היה תפוס , לא כי? לצאת מבית הסוהר

150)".גט שנית מרצו(= מרוצה

עיכוב זה אינו , לדעתו. אשר ד באב שעוכב מלצאת ממקו� מסוי�, 4"המש+ מגמה זו ניכר בתשובת הרשב

, 4"לדעת הרשב, אול�, אמנ� האב מעוכב מלצאת. נחשב ככפייה השוללת את הרצו החופשי של הב בתחו� הגירושי

נחשב, בניגוד למאסר סרב הגט או הלקאתו, עיכוב זה, לדעתו. בידי הב מסור חופש הבחירה לגרש או שלא לגרש

וכפועל יוצא משימוש , כאשר נעשה שימוש באמצעי שמותר לעשות בו שימוש על פי די, לדעתו151.כאמצעי כפייה עקי,

, כלומר. הגט אינו נחשב כמעושה שלא כדי, באמצעי זה מופעל לח4 על מי שראוי שיגרש את אשתו והוא אכ מגרשה

.110 הערה לעיללעיללעיללעיל 149�"תש(יז � טזשנתו המשפט העברישנתו המשפט העברישנתו המשפט העברישנתו המשפט העברי" גט מעושה"בצרי ' ע; כא, נדק, אב העזר, אאאא""""הגהת הרמהגהת הרמהגהת הרמהגהת הרמראו ג� . קכז, )ג"תשנ, ירושלי� (שששש""""ת הריבת הריבת הריבת הריב""""שושושושו 150 .536, 535) א"תשנ

שעיכבו אביו לא ) על דר+(= ד "ע) שצרי+ לגרש את אשתו, את הב(שאפילו עיכבו המגרש עצמו : "א, )ב"תשס, ירושלי�(א , 4444""""תשבתשבתשבתשבראו 151ובלבד , שתו+ העיר וג� מחו4 לעיר, הול+ ובא ברצונו] ה['ותו ולא היכוהו והיא) אסרו(= כיוו שלא חבשו , )כפייה(= עישוי ) אינו קרוי(= מיקרי

". שלא יעתיק דירתו

32

הכפייה אינה ישירה . הגט אינו מעושה שלא כדי, פי דיכשהאיש נות גט כדי להשתחרר מעול חוב כספי שהוא חייב על

עקב התמשכות מצב בו נתו האיש שלא בגי , רק בעקיפי. באמצעות הטלת קנס כספי לצור+ קידו� הסכמה לגירושי

152.ולכ הגט תק,, נית הגט, סרבנות גט

ושמואל די משה מטראניהרבני�, מנית'4 מקובלת ג� על חכמי האימפריה העות"ש והרשב"האבחנה של הריב

העקרו שהנחה את חכמי ספרד וצפו אפריקה ואת חכמי האימפריה 154. ועל חכמי� בתפוצות ישראל נוספות153,מדינא

די סנקציות המופעלות באופ ישיר שונה מדי סנקציות , שמבחינת רצו המגרש, מנית הנזכרי� לעיל היה'העות

ולא ) הימנעות מהושטת גלגל הצלה לטובע: כגו(מדובר בפעולה עקיפה שכאשר , ההנחה היא. המופעלות באופ עקי,

בדורות האחרוני� נזכרת . הגט אינו מעושה שלא כדי) השלכת אד� שאינו יודע לשחות למי� עמוקי�: כגו(ישירה

ש " הריב אבחנת156. ובפסיקת דייני� בבתי הדי הרבניי�155האבחנה בי כפייה ישירה לבי כפייה עקיפה בפסקי פוסקי�

בעניי , השופט זילברג כתב. 4 בי כפייה ישירה לבי כפייה עקיפה נזכרת א, בפסיקת בית המשפט העליו"והרשב

, אול�. הגט אינו תק,, שכאשר נית גט על מנת להיפטר מעול קנס כספי שהמגרש אינו חייב בו על פי די, רוזנצוייגרוזנצוייגרוזנצוייגרוזנצוייג

157.החיוב הכספי אינו פוג� בתוק, הגט) כגו מזונות(י כאשר נגבה מ האיש סכו� כס, בגי חיוב על פי ד

.ש�, ש�ש�ש�ש�ראו 152נציגי הציבור וקרובי אשתו פנו אליו והציעו לו שייתנו לו את הכס, הדרוש לצור+ . הרב משה מטראני ד בעניי בעל שנחבש בכלא והוכה 153

, לדעתו. הרב משה מטראני פסק שהגט תק,. לאחר שנית הגט טע הבעל שהגט חסר תוק,. תת גט לאשתושחרורו מ הכלא תמורת הסכמתו לופסק רב הונא שהממכר תק, , בעניי אד� שתלו אותו ומכר, א"מח ע, בבא בתרא, תלמוד בבליתלמוד בבליתלמוד בבליתלמוד בבלימקרה זה דומה למקרה הנזכר בסוגיה התלמודית ב

הלה נתרצה לבסו, לשחרר , כי כיוו שנית כס, תמורת שחרורו של הבעל מ המאסר, הרב מיטראני פסק. והעסקה אינה פגומה בפג� האונס . כב, )א"תרכ, למברג(א , טטטט""""ת מבית מבית מבית מבי""""שושושושוראו . מרצו

מחלו לבעל על החוב ובגי תועלת כספית זו ניאות , לבסו,. בתשובה נוספת ד הרב משה מטראני בעניי בעל שנאסר בבית הסוהר בגי חוב .עו, )א"תרכ, למברג(א , טטטט""""ת מבית מבית מבית מבי""""שושושושוראו . הגט שנית במקרה זה אינו פגו� בפג� האונס, מטראנילדעת הרב . לגרש

לא ) באופ ישיר, המגרש(= שאי אונסי כלל דמגרש : "4"שמקובל עליו העקרו המנחה בתשובת הרשב, הרב שמואל די מדינא כתב בתשובתו, מצטער ומגרש–והמגרש כראותו צער קרובו או בנו , )שאינו המגרש(= לאיש אחר , או אחרי� בעדה, אלא שכופי האישה, בגופו ולא בממונובגופו או , )פעולה ישירה עליו(= אלא למגרש עצמו , )הפוגמת בתוק, הגט, אסורה(= דאי כפייה , 4 שאי כא גט מעושה"ולזה אומר הרשב

אחר ] ר['אבל א� כפוהו שלא כדי בדב, שהדי נות שכופי אותו, )כא(= כשכפוהו בדי באות� דברי� אחרי� כגו הכא ] שהגט תק,...[בממונו .סג, אב העזר, )א"תרכ, למברג (����""""ת מהרשדת מהרשדת מהרשדת מהרשד""""שושושושו –]" ה['דהוי גט מעוש] ר['גרש אפש] ה['כפי] ה['ומתו+ אות) שאינו חיוב כדי(= .קמח, אב העזר, )א"תש, מכנס (ת לב מבית לב מבית לב מבית לב מבי""""שושושושוראו 154, השופט אמר לבעל שנגזרו עליו עשרי� שנות מאסר. יי אד� שנת גט לאשתו כדי להסיר מעליו איו� במאסרהרב מסעוד מהדאר ד בענ 155

את תשובת הרב משה מטראני בעניי , ביו היתר, הוא הזכיר. שלפיו נגזר עליו עונש זה, יעלי� את המסמ+–א� יית הבעל גט לאשתו , ואול�א� לא מתחייב סרב הגט בעונש , אול�. פעולת האכיפה מותרת– פי די נתחייב סרב הגט בעונש א� באמת על, לדידו. שחרור סרב גט ממאסר

ת מי� ת מי� ת מי� ת מי� """"שושושושו –" הייתה כוונה על הגירושי"מאחר ש, והגט מעושה שלא כדי, פסולה, שנועדה להפחידו שלא כדי, פעולת השופט–על פי די .טו, )ט"תשמ, נתיבות (טהורי�טהורי�טהורי�טהורי�

הוא ד בעניי בעל שגירש את אשתו לאחר . בתשובה של הרב משה פיינשטיי, בי היתר, ירה לבי פעולה עקיפה מצויהאבחנה זו בי פעולה יש. הוא נאסר עד לתשלו� החוב, משלא שיל� הבעל את חובו. שבית משפט אזרחי בארצות הברית חייב אותו לתת לאישה סכו� כס, עבור מזונותיה

, שהגט כשר כי בית המשפט האזרחי לא אסר אותו כדי שיית גט, הרב משה פיינשטיי פסק. רת מת גטהאישה התרצתה להוציאו ממאסר תמושגט שאד� נת כדי להיפטר , העקרו הוא. קלז, )ד"תשל, ניו יורק(א , אב העזר, אגרות משהאגרות משהאגרות משהאגרות משהת ת ת ת """"שושושושוראו .אלא בגי הימנעות מתשלו� חוב מזונות

נחשב , שנפסק בערכאות של נוכרי�, הא� חוב מזונות, המשיב ד בשאלה. ואינו פגו� בפג� האונסהוא גט תק,, מחיובי� שהוא חייב על פי דיא, א� סכו� המזונות שמושת עליו בערכאות של נוכרי� גבוה מ הסכו� שבית די יהודי , לדעתו. כחוב תק, ג� לאור עקרונות המשפט העברי

אי חשש שהטלת חיוב זה תגרו� , שנפסק לבי הסכו� שהיה פוסק בית די יהודי הוא קטהרי כיוו שההפרש בי הסכו�, היה פוסק עבור מזונות, שכ, כנראה שהערכאות הנוכריות לא פסקו סכו� מזונות גבוה מ הסכו� שהיה פוסק בית די רבני, לדעתו, כמו כ. לאונס ממו בגירושי

.ר מזונות נמו+ מזה שבית די רבני נוהג לפסוק באות הנסיבותלפסוק שיעו, לרוב, הערכאות האזרחיות בארצות הברית נוהגותראו אבחנת הרב שלמה דיכובסקי בי כפייה ישירה לבי , כמו כ. 128' בע, 115, ר י"פד, 26/ה"ראו אבחנת הרב שלמה גור בערעור תשל 156

הפעולה של , לדעת הרב דיכובסקי. רצתו לתת גט לאשתו המ–שמטרתה , בנוגע להימנעות מניכוי שליש לאסיר בגי התנהגות טובה, כפייה עקיפהמפני שהיא ננקטה בגי הפרעה לדיוני� בבית הדי ולא בגי סירוב הבעל לתת , המלצה להימנע מניכוי שליש מתקופת המאסר מותרת במקרה זה

ח "ל/3767ראו תיק . ותיה אינו מעושה שלא כדיולכ גט שנית בעקב, ולא פעולה ישירה בתחו� הגירושי, "מניעת טובה"או , זו מניעת פרס. גט' ראו ש�פסק הרב דיכובסקי פורס� כמאמר . 308' בע, ש� ש� ש� ש�,החולקת על מסקנת הרב דיכובסקי, ראו דעת הרוב, ע� זאת. 302�307, 300, ר יא"פד

שדר+ זו , הבהיר הרב דיכובסקי, 251�253 'בע, ש�ש�ש�ש�. 248�254' עמ, )�"תש( א תחומיתחומיתחומיתחומי" י המלצה לניכוי שליש ממאסר"ע' כפיית גט'"דיכובסקי ולא מעשה , שהמלצת בית הדי בפני שלטונות בית הסוהר היא המלצה למניעת טובה, אול� הכריע את הכ, הנימוק, אינה נקייה מספקות הלכתיי�ראו ג� . ת טובה אינו אוטומטישניכוי שליש מתקופת מאסרו של אסיר בגי התנהגו, בי היתר הסתמ+ על העובדה. אסור של עישוי שלא כדי

, 535�536' בע, 81הערה לעיל לעיל לעיל לעיל , בצרי' ע: שהתפרסמה במאמר, חוות דעת שנשלחה לאחד מבתי הדי בארצות הברית על ידי הדיי עזרא בצרי539�540.

.קמז' בע, 110הערה לעיללעיללעיללעיל, אלינסו ראו ג�. 1555' בע, 124לעיל הערה , רוזנצוייגרוזנצוייגרוזנצוייגרוזנצוייגראו עניי 157

33

לצור+ המרצת סרב , שהוא חיוב מ הדי, הטרמינולוגיה שבה משתמשי� כשדני� בהטלת חיוב כספי, לעתי�

נזכר לראשונה בחיבורו של הרב " כפייה בדר+ ברירה"כי המונח , נראה". כפייה בדר+ ברירה: "היא, לתת או לקבל גט

כפייה בדר+ ברירה אינה כפייה ישירה ומטרתה למנוע צור+ לפסוק 158".פתחי תשובה"ה, הירש אייזנשטטאברה� צבי

" כפייה בדר+ ברירה" ב159".כופי"הנמנע ככל הנית מפסק גירושי בדרגת , לאור שיטת הרב שבתי כה, לגרש" כופי"ש

או חוב כספי אחר שהאיש חייב לשלמו על פי ,תשלו� המזונות. מכוח חיוב הקיי� ממילא על פי די, מופעל לח4 כספי

שע� מת הגט הוא יהא פטור מתשלו� זה והוא , הלה יודע160.הוא אמצעי עקי, להמרצת האיש לתת גט לאשתו, די

גט שנית בנסיבות אלה אינו נחשב , לכ. בוחר מרצונו לתת גט כדי להיפטר מחיובו בתשלו� המוטל עליו על פי די

161.לגרש, מרצו, לאיש הייתה ברירה לשל� או לגרש והוא בחר: כמעושה שלא כדי

שאופ נוהג כפייתנו אנו : "הרב אליעזר יהודה וולדינברג הסביר בנוגע לחיוב סרב גט בזמננו בתשלו� מזונות

(= י ישראל "ע, כי אופ הכפייה המדוברת בפוסקי� הוא כפייה ממש בשוטי�, אינה כאופ הכפייה המדוברת בפוסקי�

אבל אופ כפייתנו ). שאינו ד לפי די תורה, בית די של נכרי��עובדי כוכבי� ומזלות (= � "י עכו"או ע) ית די יהודיב

מזונות לאשתו ) בית הדי(= ד " פוסק ביה�שא� אי הבעל נענה לפסק בית הדי לגרש, הרי היא על ידי פסיקת מזונות

, או לגרש: אלא כפייה דר+ ברירה, אי זה נקרא ממש כפייה לגט) � כוא(= כ "וא. מבלי לחייב אותה לשבת תחת בעלה

162".ובאופ כזה אנו יוצאי� מידי החשש של עשיית גט מעושה, או לשל� מזונות לאישה

מופיע במפורש או מכללא בפסקי כמה מחכמי ההלכה הבולטי� בדורות " כפייה בדר+ ברירה"הביטוי

, בפסקי די רבניי� בה� התירו, בי היתר, ביטוי זה נזכר164. הרבניי� בישראל ובפסקי די של בתי הדי163,האחרוני�

במקרה אחד הוטל חיוב מזונות על 165.שימוש במזונות כאמצעי שנועד לפתור את מצוקת מסורבות הגט, בגלוי או בסמוי

לחיות עימה חיי (= יכולי� לכפותו בשוטי� לזונה או לשמש ) אול�(= מיהו : "סעי, קט ח, סעי, ג, קנד, אב העזר, פתחי תשובהפתחי תשובהפתחי תשובהפתחי תשובהראו 158

, חיובי הבעל(= ועונתה ] כסותה[רק כדי לקיי� שארה , )לצור+ גירושי(= גט ואי זה נקרא כפיה על ה, ]בדר+ ברירה[או לית גט , )אישות, ורשא (גבורת אנשי�גבורת אנשי�גבורת אנשי�גבורת אנשי�הוא ציטט מספרו של הרב שבתי מאיר הכה )". הביגוד וחיי האישות, בתחו� המזונות, כלפי אשתו, הנובעי� מ הנישואי

מיהו יכולי� לכפותו בשוטי� "הנוסח הוא . המופיע בסוגריי� בפתחי תשובה, "בדר+ ברירה"לא מופיע הביטוי , בסו, כללי הדיני� בקצרה, )ו"תצלא נזכר ג� " בדר+ ברירה"הביטוי כפייה ". נקרא כפיה על הגט רק כדי לקיי� שארה ועונתה] לא[וזה , או לית לה גט, או לשמש עימה, לזונה

בנוסח , בית מאירבית מאירבית מאירבית מאירהרב מאיר פוזנר כתב בספרו . הרב מאיר פוזנר, ירבש� בעל ספר בית מא, סעי, קט ד, פתחי תשובהפתחי תשובהפתחי תשובהפתחי תשובהכאשר נזכר רעיו דומה בשעקב הקושי ההלכתי בנוגע לכפיית מומר , ה ב"ה הג"ד, קנד, אב העזר, )ו"תשנ, ירושלי�(שנדפס בנספח למפעל שולח ערו+ אב העזר השל�

כי א� על החיוב מזונות , שלא לכפותו על הגט"שמוטב , תכיוו שאינו רוצה להיות אחד מישראל ואינו רוצה לשמור מצוו, בי היתר, לגרששהגט שיינת [=ובזה אי שו� חשש , עד שמכח זה בעל כורחו ירצה עצמו לגט על ידי פשרה קצת, הנדוניא והכתובה: או לתשלומי, ופרנסה

]". ייחשב כגט מעושההאוניברסיטה העברית בירושלי� " מוסמ+ למשפטי�"ת תואר חיבור לש� קבלמגמה והשפעהמגמה והשפעהמגמה והשפעהמגמה והשפעה, , , , רקע רקע רקע רקע––––" " " " גבורת אנשי�גבורת אנשי�גבורת אנשי�גבורת אנשי�""""מבוא למבוא למבוא למבוא לבס ' ראו ד 159 .53, )ג"תשס, ירושלי�(

. 409�408, 280, 206' בע, 106הערה לעיל לעיל לעיל לעיל , , , , צבי�ראו רוז 160שלפי שלפי שלפי שלפי כלומר על ידי כפיית תשלו� סכומי כס, לאשה , היא אמצעי נגד רכושו...א� הכפייה: "329�328' עב, 107 הערה לעיללעיללעיללעיל, ראו שרשבסקי161

כא אי כופי אותו לגט אלא נותני� לו את . אי זה גט מעושה פסול, וכדי להיפטר מה� הוא נות לה גט, לשלמ� לההדי הוא מחויב בתור בעלה הדי הוא מחויב בתור בעלה הדי הוא מחויב בתור בעלה הדי הוא מחויב בתור בעלה הוא בוחר מרצונו במת הגט כדי להיפטר , מאחר שע� מת הגט הוא יהא פטור מהתשלו�, את הגטוא� הוא נות, או לשל� או לגרש: הברירה

לכ אי זאת כפייה בלתי מותרת א� בית הדי מחייב את הבעל לתת גט לאשתו ולשל� לה סכו� כס, . מחובת התשלו� המוטלת עליו לפי הדי ."כל עוד שלא ית את הגט, מסוי� למזונותיה המגיעי� לה

.קט' עמ, אות ט, כא, )ה"תשמ, ירושלי�(ד , ת צי4 אליעזרת צי4 אליעזרת צי4 אליעזרת צי4 אליעזר""""שושושושוראו 162 ;קנ�קמז' בע, 110הערה לעיללעיללעיללעיל, אלינסו: ראו ג� בספרות המחקר. קט' עמ, אות י, סימ כא, )ה"תשמ, ירושלי�(ד , ת צי4 אליעזרת צי4 אליעזרת צי4 אליעזרת צי4 אליעזר""""שושושושוראו 163

. 280, 206' בע,106 הערה לעיל לעיל לעיל לעיל,צבי�רוז; 167' בע, 110הערה לעיל לעיל לעיל לעיל , ורהפטיגת צי4 ת צי4 ת צי4 ת צי4 """"שושושושו =222' בע, 220, ר ג"פד, 1197/ז"תיק תשי; 238' בע, 235, ר א"פד, 502/ג"תיק תשי; 80' בע, 77, ר א"פד, ג"תשי/194ראו תיק 164

.אות ג, פרק ג, מב, )א"תשכ, ירושלי�(, אליעזראליעזראליעזראליעזר . ש�, , , , ש�ש�ש�ש�ראו 165

34

הטיל כאשר יש מקו� מזונות אלו נית ל166.לגרש" כופי"בנסיבות בה נחלקו הפוסקי� א� , אד� שהוכח ניאו, אשתו

אמנ� אישה שהוכח שנאפה אינה זכאית . לפירוק קשר הנישואי עקב הניאו, בנסיבות בה האיש אינו רוצה לגרש

והאיש אינו רוצה לגרש בעוד האישה , אול� בנסיבות שבה קשר הנישואי צרי+ לבוא לקיצו על פי די, עקרונית למזונות

מותרת , כיוו שבנסיבות אלה חיוב המזונות הוא על פי די. ינו פטור ממזונותיהא, על פי די, הבעל, מסכימה לקבל גט

167.שאינה גורמת לחשש שמא הגט שיינת יהא מעושה שלא כדי, "כפייה בדר+ ברירה"

התבססה על העיקרו לפיו אד� פטור ממזונות אשתו כשעזבה את הבית " כפייה בדר+ ברירה"ה, במקרה אחר

פסק בית די , לאור עקרו זה168.גר� לה לעזוב את הבית, בהתנהגותו, חייב במזונותיה א� הואא+, ללא סיבה מוצדקת

, כעבור שנה וחצי169.שפלוני חייב לשל� מזונות לאשתו שנאלצה לעזוב את הבית עקב התנהגותו, רבני במקרה מסוי�

, בית הדי. המזונות המשולמי� להפנתה האישה לבית הדי וביקשה שיגדיל את שיעור , משלא נתרצה האיש לתת לה גט

נעתר , אלא חיוב המוטל על האיש על פי די לאור עליית מדד יוקר המחיה, שהניח שהגדלת המזונות אינה קנס כספי

מעבר לקריטריוני� בנוגע להיק, החיוב : לדעת בית הדי הרבני מדובר במזונות רגילי� ולא מוגדלי�, כלומר. לבקשתה

שבמקרה זה היו המזונות , א, השופט זילברג סבר". כפייה בדר+ ברירה" זה מותר בהיותו והשימוש באמצעי כפייה

170.כיוו שהגדלת שיעור המזונות לא עלתה על הנדרש לאור עליית מדד יוקר המחיה, שנפסקו מזונות כדי ולא קנס כספי

לעתי� מורדת זו זכאית 171". עלימאיס"כאשר האישה היא מורדת הטוענת , דוגמא נוספת היא זו של חיוב מזונות מ הדי

172.מותרת" כפייה בדר+ ברירה"ובנסיבות אלה ה, על פי די, למזונות

, �"לדעת הרמב. לגרש" כופי"שבנסיבות אלה קיימת מחלוקת פוסקי� א� , 237' בע,160 הערה לעיללעיללעיללעיל, 502/ג"בתיק תשי, בית הדי קבע 166

שמא , אי משגיחי לדבריה, רה לו אשתו שזינתה תחתיו ברצונהאמ" :�"וכ כתב הרמב. חייב הבעל לגרש את אשתו, יז, כד, אישות, , , , משנה תורהמשנה תורהמשנה תורהמשנה תורהוא� היה מאמינה וסומ+ דעתו על דבריה הרי זה . שהרי הודתה בזנות, עיקר כתובתה ואיבדה הבלאות, אבל איבדה כתובתה. עיניה נתנה באחרו עד שיבואו שני עדי� ויעידו שזינתה אשתו זאת ואי בית די כופי את האיש לגרש את אשתו בדבר מדברי� אל). לגרשה(= חייב להוציאה

, בעלי התוספות אוחזי� בדעה חולקת, מאיד+ גיסא. יח, כד, אישות, משנה תורהמשנה תורהמשנה תורהמשנה תורה –" כופי אותו להוציא) ואחרי כ(= כ "בפניה� ברצונה ואחכפייה "בבית די רבני נעשה שימוש ב. ומדתה סת� אישה לאו לגירושי ע"ד, ב"ב ע, זבחי�, תוספותתוספותתוספותתוספות ראו. לגרש בנסיבות אלה" כופי"לפיה אי

כיוו שאשתו מעוכבת , "מעוכבת"באמצעות חיוב הבעל בתשלו� מזונות , כאשר בעל מנא, ע� אשת איש ומסרב לתת גט לאשתו" בדר+ ברירהאו יית , ת מי שהוא מנא, עמה יעזוב א�סכו� כספי גבוה עד שלא יעשה אחת משתיי� "חייבוהו בתשלו� . להינשא מחמתו ומפני ביזיו בית הדי

.212' בע, 203, )"תש( יא תחומיתחומיתחומיתחומי" אופני� לכפות גט"ש שאנ "ראו מאמרו של הדיי ח". גט, ירושלי�(ב , אב העזר, אוצר הפוסקי�אוצר הפוסקי�אוצר הפוסקי�אוצר הפוסקי�המובאת ב, על דעת הרב הראשי עוזיאל, בי היתר, הסתמ+ במקרה זה, 238' בע, ש�ש�ש�ש�, בית הדי הרבני 167

א , אב העזר, ת היכל יצחקת היכל יצחקת היכל יצחקת היכל יצחק""""שושושושוהשוו לדעת הרב הרצוג המופיעה ב(יב �א' עמ, דעת הרב הראשי הרצוג המובאת ש�; טז�יב' עמ, הערות, )ו"תשכלחייב את הבעל במזונות אשתו "אשר נהגו , "מגדולי הפוסקי� ויושבי על מדי"ורבי� , טז' עמ, ש�ש�ש�ש�, דעת הרב טולידאנו; )א, )+"תש, ירושלי�(

להסיר המכשול מבני אד� שנכשלי� בה , שיש בדבר מצוה דרבי�"ונימוק נוס, , "מעוכבת"זכר הנימוק שאישה זו נ". האסורה לו עד שיגרשנהאלא כקנס כספי שמטרתו הסרת מכשול הנובע , "מעוכבת"לא מכוח די , נימוק זה נראה כטע� נוס, לחיוב במזונות". ונוהגי� בה מנהג הפקר

.מהיעדר גירושיא המיוחסות א המיוחסות א המיוחסות א המיוחסות """"ת הרשבת הרשבת הרשבת הרשב""""שושושושו; עב, )ג"תקס, סלוניקי(ד , אאאא""""ת הרשבת הרשבת הרשבת הרשב""""שושושושו של בעל שגר� לאשתו לעזוב את הבית ראו בנוגע לחיוב במזונות 168

. יב, ע, אב העזר, אאאא""""הגהת הרמהגהת הרמהגהת הרמהגהת הרמ ושולח ערו+שולח ערו+שולח ערו+שולח ערו+; קז, )ט"תשי, ירושלי�(א א א א """"ת הריטבת הריטבת הריטבת הריטב""""שושושושו; קג, )ט"רע, ונציה (""""לרמבלרמבלרמבלרמבבית הדי פסק שהבעל חייב לתת גט . האישה לגיהינו� עקב התעמרות הבעלבמקרה זה הפכו חיי. 80' בע, 77, ר א"פד, ג"תשי/194ראו תיק 169

.כיוו שהתנהגותו אילצה אותה לעזוב את הבית, ועד שית את הגט הוא חייב לשל� לה את מזונותיה, לאשתו .1558, 1548' בע, 124לעיל הערה , רוזנצוייגרוזנצוייגרוזנצוייגרוזנצוייגראו עניי 170הקיימות , מוגדרות, המסגרת הנוקשה של עילות גירושי מסוימות, היה דומה שלדעת חכמי הלכה חשובי�, הביניי��בימי, בשלב מסוי�171

שהינה רלוונטית , בגי הכרה בעילה סובייקטיבית, אינה מגבילה למעשה את החפצי� להתיר את קשר הנישואי שלה�, בנסיבות אלה ואחרותעלייתה ", וסטריי+' בנוגע לדיו מפורט בנוגע להתפתחות עילה זו ראו א". מאיס עלי: "גשות דחיה ומיאוס סובייקטיביי�ר: ביחס לכל אשה

הביניי� סברו שאי �רבי� מחכמי ההלכה בימי, בסופו של דבר. 123, )ס" תש–ח "תשנ(כא , שנתו המשפט העברישנתו המשפט העברישנתו המשפט העברישנתו המשפט העברי, "ושחיקתה של עילת המורדתא , אאאא""""ת הרשבת הרשבת הרשבת הרשב""""שושושושובתשובותיו , א" נימוקי הרשב;כד) ח"תרנ, ברלי(ת ת ת ת """"שושושושו, , , , ספר הישרספר הישרספר הישרספר הישרראו ". מאיס עלי "גט כאשר האשה טוענת" כופי") ט"רע, ונציה (""""א המיוחסות לרמבא המיוחסות לרמבא המיוחסות לרמבא המיוחסות לרמב""""ת הרשבת הרשבת הרשבת הרשב""""שושושושו: ובמקבילה, אל, רלה, )ט"רצ, בולוניה(א , אאאא""""ת הרשבת הרשבת הרשבת הרשב""""שושושושו ; אל, קצב;תקעג) ט"רצ, בולוניה(

לגרש אשה " כופי"היו פוסקי� שכתבו ש, "מאיס עלי"לגרש כאשר האשה טוענת " כופי"אול� ג� לאחר שחלה נסיגה מ התפיסה ש. קלדובמיוחד כשחוששי� שעקב , פירושה כשקיי� חשש לעיגו מתמש+" תקנת האשה". "תקנה לאשה וצור+ השעה"כשיש בכ+ " מאיס עלי"הטוענת

.288' בע, 106לעיל הערה , ראו בארי. כ+ תצא לתרבות רעה .שמורדת זו אינה מקבלת מזונות לאחר שחלפה תקופת שיהוי של שני� עשר חודש מתחילת מרידתה, על א, שבדר+ כלל כתבו פוסקי ההלכה 172

הרב רפאל אהרו ב שמעו על דעת , בי היתר, וולדינברג באחת מתשובותיו הסתמ+ הרב אליעזר יהודה .269�258' בע, 58הערה לעיל לעיל לעיל לעיל ,ראו בארי

35

או שמא , נחלקו הדעות א� ה� קנס כספי שנועד להמרי4 את האיש לתת גט, בנוגע לסוגי� מסוימי� של חיובי�

לאחר , כאשר האיש מסרב לתת גט". עוכבתמזונות מ"מחלוקת זו קיימת לגבי סוג של מזונות הקרוי . ה� חיוב מ הדי

אשר לאור הדעה המקובלת בבתי , נית להטיל עליו מזונות מעוכבת, אותו לגרש" כופי"שלגרש או " חייב"שנפסק שהוא

וזאת מפני שלא , המשפט האזרחיי� שיעור� גדול יותר משיעור� של המזונות שאד� חייב לתת לאשתו במצב הרגיל

העובדה , ה� חיוב על פי די" מזונות מעוכבת" מכיוו ש173.של האישה ממזונות מעוכבת" מעשה ידיה"מנכי� את

.שהאיש נות גט כדי להשתחרר מחיוב מכביד זה אינה פוגמת בתוק, הגט

א� האיש ניאות לית גט על מנת להשתחרר מלח4 , כי לדעת רבי� מפוסקי ההלכה והדייני�, מ האמור עולה

נית . הגט אינו נחשב למעושה שלא כדי, לח4 שלא נוצר על מנת לאלצו לתת גט, על פי דיכספי המוטל עליו ממילא

מכיוו שהוא אינו מיועד לאל4 את האיש , לטעו כי א, החיוב בפיצויי נזיקי יכול להיחשב לכפייה עקיפה, לכאורה, היה

לשו . ט או לשל� לאישה פיצויי נזיקיהאיש יכול לבחור א� לית ג. לית גט לאישה אלא לפצות את האישה על נזקה

הלח4 הכספי העקי, אינו פוג� , א, א� השאיפה להתחמק מאחריות בנזיקי עשויה להמרי4 את האיש לית גט: אחר

".כפייה בדר+ ברירה"בתוק, הגט שכ נית לראות בו משו�

, ראשית. ה מעורר שתי בעיותאול� הטיעו שלפיו נית לראות בהטלת אחריות בנזיקי משו� כפיה בדר+ בריר

כמו חובת מזונות או (נראה כי החיוב שעליו נית לבסס כפייה בדר+ ברירה צרי+ להיות חיוב שמקורו במשפט העברי

, ניו יורק (בת נעות המרדותבת נעות המרדותבת נעות המרדותבת נעות המרדות ראו .מקבלת מזונות לאחר תקופת שיהוי זו, לא נת לה גט, סרב הגט, שבעלה, " עלימאיס"שמורדת , הסבור, אבוהב

ת צי4 ת צי4 ת צי4 ת צי4 """"שושושושו ראו .ותרתמ" כפייה בדר+ ברירה"וה, החיוב במזונות הללו הוא על פי די, אבוהבלדעת הרב , על כ.91�67' עמ: פרק ז, )ס"תשת צי4 ת צי4 ת צי4 ת צי4 """"שושושושונזכרת בתשובות הרב אליעזר יהודה וולדינברג ג� ב" דר+ ברירה"כפייה ב. קי�קט' עמ, אות י, כא, )ה"תשמ, ירושלי�(ד , אליעזראליעזראליעזראליעזרתמימות דעי� שבנסיבות בה אי , ש� כתב. 222�221' בע, 220, ר ג"פד, 1197/ז"תיק תשי= אות ג , פרק ג, מב, )א"תשכ, ירושלי�(ו , אליעזראליעזראליעזראליעזר

לדעת הרב יצחק . קפה' עמ, אות ב, לסימ נג, מילואי�, )"תש, ירושלי�(יז , ת צי4 אליעזרת צי4 אליעזרת צי4 אליעזרת צי4 אליעזר""""שושושושוראו ג� ". בדר+ ברירה"כופי , לגרש" כופי"ששקיי� כיו . מחשש שמא תמות ברעב, בעלה חייב לזו אותה כאשר אינה מסוגלת לעבוד ולפרנס את עצמה, " עלימאיס"כשאישה טוענת , הרצוג

א , אב העזר, ת היכל יצחקת היכל יצחקת היכל יצחקת היכל יצחק""""שושושושו ראו .יהא מעושה שלא כדי, שיינת עקב הלח4 הכספי של המזונות, אי חשש שמא הגט, חיוב על פי די לזונהאי להניח שתפנה לגבאי הצדקה ותבקש ממנו צדקה מפני הבושה ומחשש שמא גבאי הצדקה יאמר לה , ש�ש�ש�ש�, לדעתו. ק יא"ס, ג, )+"תש, ירושלי�(

, ובספק נפשות, כי זה חשש בלבד שיוצר ספק, נתנה עיניה באחר" מאיס עלי"אי לחשוש שטוענת , כמו כ. ליה לחזור לבעלה והוא יפרנס2שע .יש להקל עימה ולזונה, כשחוששי� שמא תמות ברעב

) 4(ד לח "פ, סלומוסלומוסלומוסלומו' ' ' ' סלומו נסלומו נסלומו נסלומו נ 664/82א "ע; 219, )4(ד לד"פ, ברקובי4ברקובי4ברקובי4ברקובי4' ' ' ' מילר נמילר נמילר נמילר נ 127/80א "ע; 1555' בע, 120לעיל הערה , רוזנצוייגרוזנצוייגרוזנצוייגרוזנצוייגראו עניי 173' בע, 58 הערה לעיללעיללעיללעיל, צבי�רוז; 6) 2(96) 2004דצמבר (מש �תק, אלמוניאלמוניאלמוניאלמוני' ' ' ' פלונית נפלונית נפלונית נפלונית נ 17820/96) תל אביב(ש "תמ; )סלומוסלומוסלומוסלומועניי : להל (372, 365419.

קי הדי של בית הדי הרבני הגדול הייתה עמדת באחד מפס". מעוכבת"בפסיקת בתי הדי הרבניי� נחלקו הדעות באשר לשיעור החיוב במזונות דעת . 294, ר י"פד, 205/ג"ראו ערעור תשל. של האישה" מעשה ידיה"את " מעוכבת"שמזונות אלה מוגדלי� כיוו שאי מקזזי� ממזונות , הרוב

ולא חיוב רגיל , הוא קנס" מעוכבת"זונות שכיוו שהחיוב במ, כתב הרב ישראלי, 299' בע, ש�ש�ש�ש�הרוב היא דעת הדייני� שאול ישראלי ויוס, קאפח את , בתמורה למזונות שהוא נות לאשתו, אי מקו� להקנות לבעל, של כל בעל לזו את אשתו, דוגמת החיוב הנובע מ הנישואי, על פי די

דעה זו מושתתת על . הנישואיהנובע מ, התקנה של מעשה ידיה כנגד מזונותיה הותקנה רק בנוגע לחיוב המזונות הרגיל, לדעתו. מעשה ידיההוא חיוב מ הדי ואינו קנס כספי שנועד " מעוכבת"אול� לדעת דייני� אחרי� החיוב במזונות . הוא קנס" מעוכבת"שהחיוב במזונות , ההנחה

מ המזונות : ת מבעלהלכ היק, החיוב על פי די זהה להיק, החיוב כלפי אישה רגילה הזכאית לקבל מזונו. להמרי4 את הבעל לתת גט לאשתולאור פסק די בית הדי הרבני שנתפרס� , 305�309' בע, ש�ש�ש�ש�, לדעת הדיי אליעזר גולדשמידט. של האישה" מעשה ידיה"הללו מקזזי� את

ולכ , א קנסול, ג� המזונות הללו ה� חיוב רגיל על פי די, לדעתו. את מעשה ידיה" מעוכבת"מקזזי� ממזונות , 353, ר ה"פד, 34/ה"בערעור תשכמכוח תקנת , הוא חיוב על פי די" מעוכבת"שחיוב במזונות , התפיסה. שמקזזי� מה� את מעשה ידיה, דינ� כדי מזונות אישה נשואה רגילה

. 65, אר"פד, ד"תשי/252בתיק , בבית הדי הרבני האזורי בירושלי�, ולטי'ז. אלישיב וב. ש.י, ניכרת ג� בפסיקת הדייני� עדס, ולא קנס, חכמי�שאמרו חכמי� מגורשת ואינה מגורשת בעלה חייב : "קיג, )ט"תשי, תל אביב(א , טטטט""""ת מהרית מהרית מהרית מהרי""""שושושושוב, ט"הביאו את דעת מהרי, 74' בע, ש�ש�ש�ש�

הובהר שחיוב זה בתשלו� מזונות , ש�, בפסק הדי". כל זמ שהיא מעוכבת מלהינשא מחמתו, שנת לה כתובתה) א, על פי(= פ "אע, במזונותיה) שהיא אגודה לגביו" (= משו� דהיא אגידא גביה"אלא חיוב מיוחד , בתשלו� מזונות אשתו, של בעל, הנובע מ הנישואי, ב הרגילאינו החיו

וכמו במגורשת ואינה , שהוא מחויב במזונותיה כל זמ שהיא מעוכבת להינשא על ידו, ל"זהו חיוב חדש מתקנת חז: "ומעוכבת להינשא על ידו, ")"מעוכבת("מזונות לאישה שבעלה חויב לגרשה "בארי ' ט ראו א"בססות בתי הדי הרבניי� על תשובה זו של המהריבנוגע להת". מגורשת

בתיק , אזולאי ולוי, של הדייני� צימבליסט, יפו�בפסק די של בית הדי הרבני האזורי תל אביב. 123�120' בע, 79) ט"תשמ( ז מחקרי משפטמחקרי משפטמחקרי משפטמחקרי משפטר "פד, 139/ח" ובערעור תשי55' בעמ, 44, ר ג"פד, ז"תשי/7087/7086בעקבות הפסיקה בתיק , כתבו הדייני�, 257' בעמ, 254, ר יב"פד, 647/מב, בפסק דינו, וכי דעת הרב ישראלי, "מעשה ידיה"שבעל הנות לאישה מזונות זכאי לקבל ממנה את , כדעת הרב גולדשמידט, 214' בעמ, 201, ג

, במאמרו של בארי, 205/ג"ראו ג� דיו ביקורתי בנוגע לעמדות הדייני� בערעור תשל. היא דחוקה, 303' בע, 294, ר י"פד, 205/ג"בערעור תשלראו ערעור . של האישה" מעשה ידיה"מקזזי� את " מעוכבת"שממזונות , הרכב נוס, בבית הדי הרבני הגדול פסק, כמו כ. 134�123' בע, ש�ש�ש�ש�הגיע לכלל מסקנה , "מעוכבת"ורט את פסיקת חכמי המשפט העברי לדורותיה� בסוגית מזונות מלומד שבח באופ מפ.17, 13, ר טו"פד, 765/נא

.138�134' בע, ש�ש�ש�ש�, ראו בארי". מעשה ידיה"שממזונות אלה מקזזי� את , שהדעה הרווחת בקרב החכמי� הללו היא

36

הרעיו של כפייה , שנית. בעוד שחובת הפיצוי אותה אנו מנסי� לבסס כא אינה כזו, )חיוב אחר הנובע מ הנישואי

א+ האיש , חיוב שהיה קיי� ממילא: דהיינו, שאינו נובע מ החובה לית גט) או נטל(יוב עקיפה מבוסס על קיומו של ח

שהרי היא נובעת מהפרת החובה לתת גט , חובת הפיצוי בנזיקי אינה חיוב כזה. יכול לפטור עצמו מעולו על ידי מת הגט

. גט ייפסקו הפיצויי� במתכונת של מזונותאנו מציעי� שבתביעת נזיקי של מסורבת, אי לכ+). ולא הייתה קיימת בלעדיה(

נית יהיה לפסוק סכו� מצטבר אחד בגי כל התקופה שקדמה למת פסק הדי ולהורות על תשלו� פיצויי� עתיי� מאותו

תאפשר לנו ) דהיינו חיובו של האיש במזונות אשתו(קשירת הפיצוי לחיוב שמקורו במשפט העברי . מועד ועד מת הגט

האיש חייב ממילא , דא עקא. ותסלק את החשש מפני גט מעושה" כפייה בדר+ ברירה"הפיצוי משו� לראות בחובת

על ? הער+ המוס, של תביעת הנזיקי מנקודת מבטה של האישה, א� כ, מהו. במזונות האישה במש+ תקופת נישואיה�

.שאלה זו ננסה להשיב להל

ר אונס ממוהטלת מזונות מוגדלי� שאינ� מופרזי� אינה בגד) ד(

בדורות האחרוני� פוסקי ההלכה ודייני בתי הדי הרבניי� עשו שימוש במזונות עונשיי� כדי לפתור את מצוקת מסורבות

נידוי , חר�, מלקות בשוטי�: כגו, נית לנקוט נגדו באמצעי כפייה חריפי�, אד� לתת גט לאשתו" כופי"כאשר . הגט

והוא מזונות 174,פחות חמור, הלכתי בנוגע להפעלת אמצעי כפייה נוס,לא מתעורר קושי , בנסיבות אלה. ומאסר

שכאשר , אזולאי ולוי עולה, של הדייני� צימבליסט, יפו�מפסק די של בית הדי הרבני האזורי בתל אביב 175.עונשיי�

א מדי מעוכבת ל"קיימי� ג� מזונות , "מעוכבת"ומזונות , נוס, למזונות רגילי� שאד� חייב לתת לאשתו, לגרש" כופי"

בדומה לשימוש , שהשימוש בו נועד לעודד את האיש לתת לאשתו גט, מזונות אלה ה� קנס176".אלא מתורת כפייה לגט

החיוב הכספי . כגו מאסר או הכנסת אסיר לצינוק, לגרש" כופי"שהשימוש בה� מותר כאשר , באמצעי כפייה אחרי�

הואיל ובאות� ימי� משפט מדינת ישראל לא הסמי+ את בית הדי להכניס .אינו נובע מדיני המזונות אלא מדיני הגירושי

אלא , לא מדי מזונות הרגיל, יש מקו� לחייבו במזונות"הורה בית הדי כי , לצינוק את האיש שהיה נתו במאסר עקב רצח

כגו , י� שוני� של מזונותלא נזכרת בפסק די זה אבחנה בי סוג" כופי"כיוו שמדובר בדרגת ". כאמצעי כפייה למת גט

השימוש באמצעי זה מעורר קושי מנקודת המבט של המשפט , ע� זאת. בי מזונות מוגדלי� לבי מזונות מופרזי�

שכ רשימת הסנקציות שבית הדי הרבני הוסמ+ במפורש להפעיל כנגד סרב גט אינה כוללת סנקציה , הישראלי

177.כספית

באמצעות (= הרי כופי ג� בשוטי , )לגרש(= להוציא כופי אותו ) שא�(= דא� : "55' בע, 51, ר א"פד, ג"תשי/3896, ג"תשי/4527ראו תיק 174

אלא הכפייה , אמצעי כפייה] הוא[לא (= לא הוי כפייה ) דכהאי גוונא(= ג "דכה, שאפשר לחייבו במזונות) וכל שכ(= ש "וכ, )מלקות בשוטי� .212' בע, 95 הערה לעיללעיללעיללעיל, ראו ג� שאנ)". היא לבצע חיוב המוטל עליו על פי די בדר+ ברירה

מפני שרוב רוב� של , שכפיית אד� לגרש באמצעות מלקות בשוטי� חמורה מכפיית אד� לגרש באמצעות חיובו בתשלו� מזונות, הרב הרצוג כתבא , אב העזר, ת היכל יצחקת היכל יצחקת היכל יצחקת היכל יצחק""""שושושושו; 3, )ז"תשי(א , הדרו� הדרו� הדרו� הדרו�,"בעניי חשש לגט מעושה"א הרצוג "ראו י. בני האד� חביב עליה� גופ� יותר מממונ�

. 169, 167' בע, 110הערה לעיל לעיל לעיל לעיל , ורהפטיג; ג, )+"תש, ירושלי�(המלומד נראה ש. ש�ש�ש�ש�, , , , ש�ש�ש�ש�, ורהפטיג. 257' בע, 254, ר יב"פד, 647/לאור תיק מב, �7 ו5הערות , 293' בע, 107 הערה לעיללעיללעיללעיל, ראו שרשבסקי 175

.לגרש" כופי"שמטילי� מזונות עונשיי� רק כאשר , ורהפטיג סבר .257�256' בע, ש�ש�ש�ש�לגרש בנסיבות הנדונות בפסק די זה ראו " כופי"בנוגע לנימוקי� מדוע . 257' בע, 169 הערה לעיללעיללעיללעיל, 647/תיק מב 176 . להללהללהללהל IV.ג.1.ראו פרק ג 177

37

נוהגי� , ככלל, אי בתי הדי הרבניי�, לגרש" המלצה"וה" מצווה"ת הדרגו, בשתי הדרגות הנמוכות ביותר

הקושי ההלכתי . כ+ שה� ימנעו ג� מלהפעיל את הסנקציה של מזונות עונשיי�, להפעיל אמצעי כפייה נגד סרב הגט

ושי שהייתה דרגת פסק הדי לגיר, לגרש" חיוב"המשמעותי בנוגע להיתר שימוש במזונות עונשיי� מתעורר בדרגת

, פוסקי הלכה רבי�, כפי שהסברנו. אשר נדונו לעיל, בנסיבות הנדונות בהחלטותיה� של השופטי� גרינברגר ומרכוס

הוא עלול לפגו� בתוק, , סוברי� שכאשר אונס זה אינו נובע מחיוב על פי די, החוששי� שמא אונס ממו נחשב כאונס

במקרי� שבה� דרגת ") קנס"אלא " חיוב על פי די"שאינ� (� הא� לאור זאת יש להימנע מהטלת מזונות עונשיי. הגט

מפני שחשש שהפעלת מזונות , השיב השופט זילברג לשאלה זו בחיוברוזנצוייגרוזנצוייגרוזנצוייגרוזנצוייגבעניי ? לגרש" חיוב"פסק הדי היא

178.עונשיי� תביא למת גט שיהא מעושה שלא כדי

האשכנזי לאר4 ישראל בתקופה שבה שהיה הרב הראשי , מנגד קיימת דעתו המנומקת של הרב יצחק הרצוג

בדבר היתר לחייב את האיש במזונות עונשיי� , נעשה שימוש נרחב יחסית במזונות עונשיי� בבתי הדי הרבניי� בישראל

כאשר , לגרש" כופי"א, כאשר לא , הרב הרצוג התיר שימוש במזונות עונשיי�.לגרש" חיוב"שה� קנס כאשר קיי�

כאשר אישה תבעה גט וב זוגה סרב . לעתי� ציי שהחיוב במזונות הוא על פי די179.מופרזי�המזונות ה� מוגדלי� ולא

ומזונות אלה צריכי� להיות בהתא� . לחייבו במזונות עד שיגרש"ולכ יש , "מעוכבת"היא היתה לדעתו , לתיתו לה

א, כאשר היו לו ספקות , י� אול� לעת180".ולא כדי לקונסו כי א� כדי שלא יעכבנה שלא כדי, ליכלתו ורמת חייו

שמותר לנו לקנוס : "שה� בגדר קנס כספי" מזונות"התיר שימוש ב, משמעותיי� א� נית להטיל חיוב מזונות על פי די

ו "כשיש מצוה לית גט וכשיש לנו לחוש שמא תצא האישה ח, ד הפקר"בכוח הפקר בי, אותו במעט ממו לפי הער+

, כאשר חיוב המזונות הוא על פי דיני המזונות וה כאשר חיוב המזונות הוא קנסה , בשני המקרי�181".לתרבות רעה

א, שיש רגלי� לסברה שאד� מגרש כדי , לדעתו. שהמזונות צריכי� להיות מוגדלי� ולא מופרזי�, הדגיש הרב הרצוג

בעני סכו� קט ודאי אי ש: "סכו� כס, שאינו גדול מידי אינו גור� לחשש אונס ממו בגירושי, להינצל מעול חוב כספי

182".ואי חוששי� למיעוט בני אד� שכדי לא להפסיד סכו� קט יגרש את אשתו האהובה לו כגופו, זה אונס

ובכגו זה אי אומרי� די פרוטה 183,אי כל הטלת סכו� כס, אונס גמור: "כתב" מעוכבת"בנוגע לחיוב מזונות

.124 הערה לעיללעיללעיללעילראו 178הדי אי ) שעל פי(=י "שעפ"ד הרב הרצוג באישה של בעל , ב, )+"תש, ירושלי�(א , אב העזר, ת היכל יצחקת היכל יצחקת היכל יצחקת היכל יצחק""""שושושושו, בתשובת הרב הרצוג 179

. שאינ� מופרזי�, באמצעות חיובו בתשלו� מזונות מוגדלי�, שמותר להפעיל לח4 על הבעל שיגרש, ופסק, "לכופוהכפיה היא . שהבסיס המשפטי לחיוב במזונות הוא חיוב על פי די, מתשובה זו משמע. א, )+"תש, ירושלי�(א , אב העזר, ת היכל יצחקת היכל יצחקת היכל יצחקת היכל יצחק""""שושושושו 180

, סבר הרב הרצוג, בגי הימנעותו לתת גט. וחפצה לקבל גט שבעלה סירב לתיתו, עקב הניאו,, באותו עניי האישה נאסרה על בעלה. בדר+ ברירהאנו מטילי� מזונות על הבעל בסכו� שהוא : ?כי מה הוא זה שאנו עושי� כא. יש פה ספק בעצ� הכפייה: "א, ש�ש�ש�ש�� ראו ג". מעוכבת"שהאישה

".ואינו פוגע בפרנסתו במדה חמורה, במידת יכלתו. שקיי� חיוב על פי די לזו אישה נואפת בנסיבות הנזכרות לעיל, ברס, 1555�1557' בע, 124לעיל הערה , רוזנצוייגרוזנצוייגרוזנצוייגרוזנצוייגבעניי , א, השופט זילברג

, ל"בי היתר לאור תשובת הרב עוזיאל ז, 23' בעמ, 18, )2(ד לז"פ, פלוניתפלוניתפלוניתפלונית' ' ' ' אלמוני נאלמוני נאלמוני נאלמוני נ 15/82א "כה בע' בעקבות השופט זילברג כתב ג� השופט יא� יתברר שהיא , ייתכ שהיא תהיה זכאית לקבל ממנו מזונות: "167לעיל הערה , ]ב[טז�טו' עמ, הערות, כר+ ב, אב העזר, אוצר הפוסקי�אוצר הפוסקי�אוצר הפוסקי�אוצר הפוסקי�ב

". הוא חייב לזו אותה, שא� הבעל מעג את אשתו, המבוסס על העילה, א+ זהו חיוב חדש, מוכנה לקבל ממנו גט והוא מסרב לגרשה . ב,)+"תש, �ירושלי(א , אב העזר, ת היכל יצחקת היכל יצחקת היכל יצחקת היכל יצחק""""שושושושו 181 ".שכיו שהמזונות ה� במדה בינונית אי זה בגדר אונס: "ג, ש�ש�ש�ש�ראו ג� . ש�, ש�ש�ש�ש� 182ראו דעת הרב מנח� ב שלמה , "אונס גמור"ובעקבותיו נת המגרש גט הפגו� בפג� , בנוגע לבעיית גט מעושה המתעוררת כאשר קיי� אונס 183

או הטילו , כגו שהיו כובשי את ממונו עד שיגרש, אפילו אונס ממו, כל אונס במשמע ":פירוש משנה א, פרק ח, גיטי, בית הבחירהבית הבחירהבית הבחירהבית הבחירה, המאיריאונס "שרק סכו� כס, גדול גור� ל, ככל הנראה, הרב הרצוג סבר". אונס גמור הוא�וא, בשהיו מבהילי ומפחידי אותו בכ+ ...י גויי�"עליו קנס ע

". גמור

38

כגו יסורי , או שקשה לו יותר מדי לסבול, דבר שאי בכוחו לסבול ואי גט מעושה אלא כשמטילי� עליו184.כדי מאה

הוא שיעור , א� כ, המבח הקובע185".אבל לא סכו� שאינו פוגע בו במידה חמורה, או סכו� עצו� המהרס אותו, הגו,

במזונות מבח זה קיי� ג� כאשר החיוב . כאשר המזונות מוגדלי� ולא מופרזי� אי הגט מעושה שלא כדי. המזונות

ובכגו זה לא אמרינ די פרוטה כדי , אי כל הטלת סכו� כס, אונס גמור) שעל כרחנו(= כ "שע: "לאישה הוא מכוח קנס

וא� אד� זה אי ? הלזה תקראו אונס לגרש את אשתו, הגע בעצמ+ א� עשיר מופלג יטילו עליו איזה סכו� קט. מאה

� היה מגרש בשביל שמטילי� עליו מזונות שאינו סכו� גדול כלל לפי כלו, או לסחוט כספי� ממנה, כוונתו רק לצערה

אבל מכיו שהוא מגרש לפי . הוא היה ממשי+ לשל� ולחכות שמא יתהפ+ לבה עליה ותתהפ+ מבחילתה הנפשית? מצבו

ני ויהא שהוא מתרצה מפ, זה מראה שהוא מתרצה באמת, שאינו פוגע בו הרבה, שהוא חס על סכו� זה שמוציאי� ממנו

זה מראה שאי נפשו קשורה בנפשה , אבל כיו שתשלו� הממו איננו נוגע בפרנסתו פגיעה קשה, שהוא חס על ממונו

כגו יסורי הגו, או , ואי זה גט מעושה אלא כשמטילי� עליו דבר שאי בכוחו לסבול. והגט כשר, במידה שהוא טוע

א� משו� כ+ הוא מגרש אי . מידה חמורה אדרבה בזאת יבחאבל לא סכו� שאיננו פוגע בו ב, סכו� גדול שמהרס אותו

186".זה מגרש מתו+ אונס

כאשר סרב . תפיסת העול� של הרב הרצוג היא פועל יוצא מעקרונות כלליי� החלי� בדיני הגירושי העבריי�

187.שלא כדיגט נת גט כדי לפטור עצמו מעול חיוב תשלו� סכו� כס, המהרס אותו קיי� חשש שמא הגט הוא מעושה

הגישה לפיה הטלת מזונות מוגדלי� ולא מופרזי� אינה פוגמת בתוק, הגט א, כאשר . לא כ כאשר הסכו� אינו כה גדול

סכו� כס, גדול א+ לא השאלה איזה הוא 188.מקובלת ג� על פוסקי� אחרי�, לגרש" חיוב"דרגת פסק הדי לגירושי היא

כשהסרב " מופרז"סכו� שהוא . יתר נית משקל למצבו הפיננסי של הסרבבי ה. נחתכת לאור נסיבות העניי" מופרז"

. א"ח ע, סנהדרי, תלמוד בבליתלמוד בבליתלמוד בבליתלמוד בבליראו 184, ל"ראו ג� קונטרס הרב הרצוג ז; 4' בע, 170לעיל הערה , א הרצוג"י; ד�ב, ש�ש�ש�ש�: ראו ג�. א, )+"תש, ירושלי�(א , אב העזר, ת היכל יצחקת היכל יצחקת היכל יצחקת היכל יצחק""""וווושששש 185שבגינו סבר , ניאו, האישה, באותו מקרה היה קיי� טע� נוס, וייחודי. ח' בעמ, א' עמ, הערות, )ו"תשכ, ירושלי�(ב , אב העזר, אוצר הפוסקי�אוצר הפוסקי�אוצר הפוסקי�אוצר הפוסקי�בובפרט , רק כדי להתנק�, כי למה לו להפסיד ממו ולשל� לזו שבגדה בו, שהדעת נותנת שבאמת הוא מתרצה: "רב הרצוג שהגט נית מרצוה

. נימוק נוס, ש� הוא אנלוגיה לרציונל של הרחקות רבינו ת�. א,)+"תש, ירושלי�(א , אב העזר, ת היכל יצחקת היכל יצחקת היכל יצחקת היכל יצחק""""שושושושוראו ".שג� לטובתו לתת גטחזקה שא� לא : "לדעת הרב הרצוג, הרציונל הוא. כגו לאסור עליה� לשאת ולתת עמו, על אחרי� להתרחק מסרב גט בדרכי� שונותמותר לגזור

".היה מתרצה לא היה מגרש בגלל הלח4 הזה . ב,)+"תש, ירושלי�(א , אב העזר, ת היכל יצחקת היכל יצחקת היכל יצחקת היכל יצחק""""שושושושו 186 לעיללעיללעיללעיל, "סירוב לתת גט"אלינסו ג"א; ג, ע, אב העזר, שולח ערו+ שולח ערו+ שולח ערו+ שולח ערו+;א, )ב"שסת, ירושלי�(א , 4444""""תשבתשבתשבתשב; ב"קא ע, בבא קמא, תלמוד בבליתלמוד בבליתלמוד בבליתלמוד בבליראו 187

. 67הערה , קמח, 110הערה , שרשבסקי; 318, 314) "תש( יג כתלנוכתלנוכתלנוכתלנו" דרכי� לכפיית גט�והפרדה דיני גירושי ", רדצרסדופר' ד; 165' בע, 110הערה לעיל לעיל לעיל לעיל , ראו ורהפטיג 188

לא נער+ לפי "ש, ביחס לחיוב כספי שהוא קנס גדול. ג� בית הדי הרבני הגדול הבחי בי שני סוגי חיובי� .13הערה , 329' בע, 107 הערה לעיללעיללעיללעילבמקרה שבו הבעל , חשש זה לא קיי� בנוגע לחיוב בסכו� סביר ולא מופרז של מזונות. יי� חשש גט מעושה שלא כדיק" שיעור דמי כלכלה

יש הסבורי� . 14' בע, 9, ר ב"פד, 71/ וערעור נגד טז47/ראו ערעור טז .א� יתחרט ולא יית לה גט, בשיעור מסוי�, התחייב לתת מזונות לאשתוחלה רק כאשר המזונות מוטלי� בבחינת קנס ולא כאשר ה� , )מוגדלי� ולא מופרזי� (העונשיי�ת גובה המזונות כי הגבל, )הרצוגבניגוד לרב (

יהא , הבעל מחויב לשלמ�, כאשר המזונות מבוססי� על חיוב על פי די, לפי גישה זו). כמו מזונות מעוכבת(מוטלי� מכוח חיוב על פי די ראו תשובת הרב יחזקאל שרגא . בעקבות תשלו� המזונות הללו ייחשב כגט מעושה שלא כדיואי חשש שמא גט שנית, שיעור� אשר יהא

חולה במחלת , דהיינו, "נכפה"שא, לדעת הסבורי� שכאשר בעל , המשיב סבר ש�). סטריזוב (שובע שמחותשובע שמחותשובע שמחותשובע שמחותשנדפסה בסו, ספר , הלברשט�כיוו שהאישה , במקרה זה. שבעקבותיו יגרש את אשתו, בתשלו� מזונות, קנסשאינו, נית להטיל עליו חיוב מ הדי, לגרש" כופי"אי , הנפילה

נית להטיל על בעלה , "עולה עמו ואינה יורדת עמו"לאור הכלל , לרמת חיי� גבוהה, לפני הנישואי, נולדה בבית אב עשיר והורגלה בבית אביהכיוו שכפו את הבעל לתת סכו� , הגט שנית בעקבותיו תק,, , גדולשא, שסכו� הכס, המשיב כתב. חיוב בתשלו� סכו� גדול עבור מזונותיה

, של הדייני� רבי4, א, בפסק בית הדי הרבני האזורי בתל אביב. כדי שיגרש, כס, שהוא חייב לתיתו על פי די ולא הטילו עליו סכו� כס, כקנס, לאישה זכות לקבל מזונות על פי די, נסיבות המקרה הנדו ש�שב, 55�54' בע, כתב בית הדי, ר א"פד,ג"תשי/4527בתיק , בורנשטיי וורנר

בית הדי לא בח א� שיעור החיוב במזונות במקרה זה ". מעוכבת"או מזונות , כחיוב הנובע מ הנישואי, שה� המזונות המגיעי� לה מלכתחילהאלא כפייה לבצע חיוב המוטל על הבעל על , ה לצור+ גירושישהכפייה באמצעות מזונות אינה כפיי, 55' בע, ש�ש�ש�ש�, הוא הדגיש. הוא גבוה או נמו+

' בע, ש�ש�ש�ש�; 5הערה , 293' בע, 107 הערה לעיללעיללעיללעיל, שרשבסקי; 165' בע, 110הערה לעיל לעיל לעיל לעיל , ראו ג� ורהפטיג. פי די ולכ דר+ כפייה זו עדיפה ומותרת .13הערה , 329

39

.כשהסרב בעל ממו" מופרז"חסר אמצעי� עשוי שלא להיחשב ל

על יסוד דברי , נית לטעו. מזונות�כוח� של הדברי� יפה ג� ביחס לפיצויי נזיקי המשולמי� כתוספת, לדעתנו

, של חובת המזונות) שאינה מופרזת(י� לטובת האישה מבטאי� הגדלה שכל עוד פיצויי הנזיקי שנפסק, הרצוגהרב

ומשו� כ+ אי חשש שהגט יהא , פסיקת� אינה מעוררת חשש שמא הגט שיינת לאחר מכ יהא פגו� בפג� של אונס ממו

הדי כדי להסיר את החשש שמא גט שנית בעקבות תביעת נזיקי ייחשב למעושה במקרי� שבה� בית. מעושה שלא כדי

, כאמור. יש להבטיח שסכו� הפיצוי עבור כל חודש של סרבנות לא יהא מופרז, על האיש לגרש" כופי"שהרבני לא פסק

ועבור התקופה שלאחר מת פסק הדי ועד מת , בגי תקופת הסרבנות שקדמה לפסק הדי נית לפסוק סכו� אחד מצטבר

כלל הסכו� שבו תזכה מסורבת הגט בשיטה המוצעת על ידנו לא יהא נראה לנו שבדר+ . הגט נית לפסוק תשלומי� עתיי�

. מ הפיצוי שהיה נפסק לה לולא ניסינו להתאי� את הזכאות לעקרונות המשפט העברי) א� בכלל(נחות באורח מהותי

כדי נזק שאינ� מבשילי� ל(הסכו� שנפסק בסיטואציות עובדתיות אחרות כפיצוי בגי נזקי� לא ממוניי� טהורי� , ראשית

בשיטה המוצעת הסכו� הכולל שישול� על ידי הסרב ייל+ ויתפח ככל , שנית189.בלאו הכי אינו גדול) גופני או בריאותי

.כ+ שבמקרי� קשי� של סרבנות הפיצוי המצטבר יהא ניכר, שהסרבנות תתאר+

כפייה באמצעות בית משפט אזרחי) ה(

בית משפט שאינו ד על פי עקרונות המשפט : קרי(ית די של נוכרי� הוא בב, או האיו� באונס, א� מקור האונס, ככלל

הגט כשר רק כאשר בית די יהודי ביקש מבית די של נוכרי� להפעיל אמצעי כפייה ואילו4 ובית הדי הנוכרי , )העברי

הגט חסר –א+ א� בית הדי הנוכרי פעל מעצמו , הורה לאיש לעשות מה שחכמי בית הדי היהודי הורו לו לעשות

הגט עשוי להיחשב לכשר א� פעולתו מיועדת לקד� את , ג� כאשר בית די של נכרי� פועל מעצמו, ע� זאת190.תוק,

כשאד� נת גט לאחר שבית משפט , למשל, כ+. ההלי+ בפני בית הדי הרבני או לאכו, חיוב שמקורו במשפט העברי

, ע בבית די רבני לצור+ הסדרת מת גט שהתחייב לתיתואזרחי איי� לאסור אותו א� לא ימלא אחר התחייבותו להופי

אלא כפה אותו להופיע בפני בית די רבני שיפעיל שיקול דעת הלכתי , משו� שבית הדי האזרחי לא כפה גט, הגט תק,

שכאשר החיוב לתשלו� מזונות המוטל בבית משפט אזרחי , מפסיקת בית הדי הרבני בישראל עולה191.בנוגע למת הגט

הפיזיי� (ח מבטא את כלל נזקיה " ש70,000נקבע כי סכו� של ) טר� פורס�– 7.6.04נית ביו� (. . . . ממממ....קקקק' ' ' ' ננננ. . . . סססס....קקקק 18551/00) ��י(ש "בתמ 189

לעיל לעיל לעיל לעיל , צבריצבריצבריצברי' ' ' ' פלונית נפלונית נפלונית נפלונית נ 2524/00) א"ת(א "בת; השפלה וביזוי קיצוניי�, אלימות פיזית– במש+ חמש שנות נישואי –של אישה שסבלה ) והנפשיי�ח בגי נזק לא ממוני לאישה שפנתה לרב שייחס לעצמו כוחות על טבעיי� כדי למצוא מזור למצוקתה " ש120,000 נפסק פיצוי של ,45הערה

מעשי לרבות סדרת " (טיפולי�"וסבלה ניצול מיני מחפיר ומתמש+ במהל+ ה, הנפשית הקשה וכדי לקבל עצות לריפוי תינוקה החולה באסטמהוחריג בעייתי מנקודת המבט של המשפט העברי הוא ,17 הערה לעיללעיללעיללעיל, 19270/03) ��י(ש "הסכו� שנפסק בתמכי דעתנו היא , לעיל כאמור).אונס

.הסיפא של טענה זומחזקות את הדוגמאות המובאות כא . )25 הערה לעיללעיללעיללעילראו (מנקודת המבט של דיני הנזיקישולח שולח שולח שולח ; קלד, אב העזר, טורטורטורטור; הלכה כ, פרק ב, גירושי, משנה תורהמשנה תורהמשנה תורהמשנה תורה; ב"פח ע, גיטי, תלמוד בבליתלמוד בבליתלמוד בבליתלמוד בבלי; )4,נ(הלכה י , פרק ט, תלמוד ירושלמיתלמוד ירושלמיתלמוד ירושלמיתלמוד ירושלמיראו 190

, 107הערה לעיל לעיל לעיל לעיל , שרשבסקי; כא, )ל"תש, ירושלי�(ב , ת יכי ובועזת יכי ובועזת יכי ובועזת יכי ובועז""""שושושושו; טו, )ל"תש, ניו יורק (ת בצלאל אשכנזית בצלאל אשכנזית בצלאל אשכנזית בצלאל אשכנזי""""שושושושו; ה, קלד, אב העזר, ערו+ערו+ערו+ערו+, )ה"תשל, ירושלי� (דדדד""""תשובות הריתשובות הריתשובות הריתשובות הרי; ה גט"ד, א"מח ע, בבא בתרא, תוספותתוספותתוספותתוספות; ה ובנכרי�"ד, ב"פח ע, גיטי, תוספותתוספותתוספותתוספות; ש�6�7 ובהערות 328' בעמת ת ת ת """"שושושושו; שלט, )ח"תשנ, ירושלי� (שששש""""ת הרשבת הרשבת הרשבת הרשב""""שושושושו; רנא, )ח"שס, פרג(� � � � """"ת מהרת מהרת מהרת מהר""""שושושושו; סח, )ז"תשכ, ירושלי� (תשובות חכמי פרובינציאתשובות חכמי פרובינציאתשובות חכמי פרובינציאתשובות חכמי פרובינציא; נד; כב

.קב, )ה"תשכ, ירושלי� (ת תפארת צבית תפארת צבית תפארת צבית תפארת צבי""""שושושושו; אל, קפח, חלק ד, זזזז""""הרדבהרדבהרדבהרדבזו , לדעתו. שע' בע, )ג"תשמ�א"תשמ(יא � ידיני ישראלדיני ישראלדיני ישראלדיני ישראל" מעמד� של נישואי וגירושי כדת משה וישראל במדינות השונות"ד בליי+ "ראו י 191

משנה משנה משנה משנה ; א"מח ע, בבא בתרא, תלמוד בבליתלמוד בבליתלמוד בבליתלמוד בבליראו . המותרת לאור מקורות המשפט העברי, או אמרו, לעשות מה שבית די של ישראל יאמרוכפייה .ט, קלד, אב העזר, שולח ערו+שולח ערו+שולח ערו+שולח ערו+; כ, ב, גירושי, תורהתורהתורהתורה

40

הטלת , מאיד+ גיסא192.הגט שנית כתוצאה מהטלת מזונות אלו הוא מעושה שלא כדי, ו חיוב תק, על פי הדי העבריאינ

אינ� , בנסיבות בה האיש מחויב לבצע חיוב זה ממילא על פי הדי העברי, על ידי נכרי�, או איו� בהטלת חיוב, חיוב

193. האיש עד שיפרע את כתובת אשתו אינו פוג� בתוק, הגטאיו� של נכרי� שיאסרו את, כ+ למשל. פוגמי� בתוק, הגט

מפסיקתו . בי הפוסקי� נית למצוא ג� גישה מקלה יותר ביחס להטלת חיובי� כספיי� על ידי ערכאות אזרחיות

כי א, א� בית המשפט האזרחי פועל שלא בעצה אחת ע� בית הדי , עולה בבירור, למשל, של הרב משה פיינשטיי

הטלת חיוב זה עשויה , יב את האיש לשל� לאישה סכו� כס, שלא על יסוד חיוב שמקורו במשפט העבריומחי, הרבני

. ובלבד שנית ליישב את פסיקתו של בית המשפט האזרחי ע� עקרונות המשפט העברי, שלא לפגוע בתוקפו של הגט

זרחי ואי הציות להחלטה הוביל כאשר בית משפט אזרחי בארצות הברית הטיל על האיש חיוב מזונות על פי המשפט הא

אלא , כיוו שבית די של נוכרי� לא אסר אותו כדי שית גט, פסק הרב פיינשטיי שהגט שנית לאחר מכ תק,, למאסרו

כיוו שההפרש בי , ולדעתו חוב מזונות זה יכול להיחשב כתק, ג� לפי הדי העברי; בגי הימנעותו מתשלו� מזונות

, נוכרי לבי הסכו� שמטיל בדר+ כלל בית די יהודי עבור מזונות בנסיבות מעי אלה הוא קטהסכו� שהטיל בית די

ומשו� שהערכאות בארצות הברית נוהגות לפסוק בדר+ כלל תשלו� מזונות בשיעור נמו+ מזה שבית די רבני נוהג

מדתו ג� בעניי נוס, שהובא חזר על ע, שדעתו נחשבת בעיני כל הרבני� האורתודוכסיי�, הרב פיינשטיי194.לפסוק

באחת מתשובותיו בעניי חיוב , הרב שלמה עמאר, על פסיקת הרב פיינשטיי הסתמ+ ג� הרב הראשי לישראל195.בפניו

196.בעל בתשלו� מזונות בערכאה אזרחית בישראל

. 270' בע, 260, ר טז"פד, ג"תשנ/224ראו תיק 192 .כא, )ל"תש, ירושלי�(ב , ת יכי ובועזת יכי ובועזת יכי ובועזת יכי ובועז""""שושושושוראו 193 .155 הערה לעיללעיללעיללעיל, ראו ג� תמצית הפסק. קלז) ד"תשל, ניו יורק(א , אב העזר, ת אגרות משהת אגרות משהת אגרות משהת אגרות משה""""שושושושוראו 194 .קו) ה"תשמ, ניו יורק(ד , אב העזר, ת אגרות משהת אגרות משהת אגרות משהת אגרות משה""""שושושושו 195שסכו� מזונות בבית כ, שיטת הרב משה פיינשטיילפי שמאר הרב שלמה עהסביר , יא, אב העזר, )ב"תשנ, בני ברק(א , ת שמע שלמהת שמע שלמהת שמע שלמהת שמע שלמה""""שושושושוב 196

שסומכי� על שיטת חכמי הלכה וכיו, הדבר פוג� בתוק, הגטאי, ת דומותיותר מזה שנפסק בבית די רבני בנסיבוגבוה משפט אזרחי מעט א , אב העזר, מהדורה תניינא, בית אפרי�בית אפרי�בית אפרי�בית אפרי�ת ת ת ת """"שושושושו ב המצויההזכיר בהקשר זה את האבחנההוא .הסבורי� שאונס ממו מועט אינו נחשב כאונס

הפוג� באופ משמעותי ברצו , "ס+ שהוא עצו� ממנו לפי יכולתו: "בי חיוב הבעל בסכו� גדול, ה עוד אחת"ד, מטר' עמ, ע, )ג"תשל, ירושלי�(לא יהיה קל בעיניו ... שרוב בני דעה"לבי חיוב הבעל בסכו� מועט , "אד� בהול על ממונו"כי , והגט נחשב כמעושה שלא כדי, החופשי לגרש

.הגט אינו מעושה שלא כדי, ו שסכו� כס, לא משמעותי אינו אונס ממווכימ ."בשביל הפסד מועט) לגרש את אשתו(= להוציאה בישראל ראו . 392' בעמ, 116 הערה לעיללעיללעיללעיל, Breitowitz (Between): ראו, בארצות הברית. יש החולקי� על עמדתו של הרב פיינשטיי, ע� זאת

שאינו , עבור מזונות, כאשר בית משפט אזרחי פוסק שיש לתת לאשה סכו� כס,, בעניי חשש גט מעושה שלא כדי, דעת הדיי שלמה דיכובסקיהרב גדליהו אקסלרוד . 280, 279, )א"תשס( כא תחומיתחומיתחומיתחומי ,"הסכמי ממו קד� נישואי", דיכובסקי' ראו ש. מגיע לה לאור עקרונות המשפט העברי

שמחייבי� ש� הבעל , שמצוי במשפטי אישות בבתי משפט אזרחיי�, מעור+ די בר סמכא"ששמע , בנוגע למציאות במדינת ישראל, כתבגט שנית מחמת חיוב ", אקסלרוד' ג–" וקורה שהבעל נאל4 להיכנס לבית הסוהר ועקב כ+ נלח4 ונות גט, לא לפי די תורה, בסכומי� גבוהי�

וקבע . הוא סבר שמצב זה גור� לחשש שגט שינת לאחר מכ יחשב כמעושה שלא כדי. רמא, רלח, )ד"תשנ(א , שורת הדישורת הדישורת הדישורת הדי, "מזונות בסכו� גבוהית המשפט האזרחי אינו וזאת מפני שב, לגרש אי תוק, הלכתי לגט שינת לאחר פסק בית המשפט האזרחי" כופי"שא, כאשר ) רמד' בעמ, ש�ש�ש�ש�(

צרי+ , לדעתו. והגט שנית לאחר מכ הוא מעושה שלא כדי, "עשה מה שישראל אומרי� ל+"האומר לבעל , פועל כשלוח של בית הדי הרבנישלא באופ "ולכ האשה מחויבת לוותר על כל חובות הבעל , מחמת פסק די לתשלו� מזונות בבית משפט אזרחי, להסיר כל חשש אונס ממו

אי חשש שהגט שינת יהא מעושה , א� ירצה הבעל לתת לאשה גט, רק לאחר ויתור זה, לדעתו". תוכל עוד להפעיל נגדו קנסות איומי� ומאסר .אי להתיר לבית הדי הרבני לסדר גט, אול� בלא ויתור זה. שלא כדי, 0583111168�21�1בתיק , בבית הדי הרבני האזורי בחיפה, ל גמזודוד כה ויצחק שמוא, של הדייני� גדליהו אקסלרוד, שלא פורס�, בפסק די

מכח פסק די בבית , עקב הימנעותו המתמשכת מתשלו� דמי המזונות לאשתו, שהצטברו לסכו� גדול, ד בית הדי בעניי חובות בעל לאשתובהחלטה הקודמת של בית . � לא ייאות לתת גט לאשתוהוזמ שוטר לבית הדי ואיי� על הבעל שייאסר בגי אי תשלו� חוב זה א. משפט אזרחי

כגו חיובו בתשלו� מזונות , ולכ נמנע בית הדי מלהטיל על הבעל סנקציות, הדי נקבע שדרגת פסק הדי של גירושי היא מצווה ולא חיובכיו , הגט שינת יהא מעושה שלא כדיקיי� חשש שמא , בית הדי פסק שא, א� השוטר כבר עזב את אול� בית הדי. מעוכבת מחמתו להינשא

בית . שני פגמי� במקביל במקרה זה, לדעת בית הדי, לאור עקרונות המשפט העברי קיימי�. שהבעל חש מאוי� מפקודת המעצר שהוצאה כנגדו די בית המשפט האזרחי כדי ובנסיבות אלה, ובית משפט אזרחי ולא בית די רבני הוא שהטיל את החיוב במזונות, לגרש" כופי"הדי לא פסק ש

הגט ) ולא כשלוחי בית די רבני, לגרש" כופי"כשאי (= וכשכפו נכרי� בנסיבות אלה , שאינ פוסקות לאור תורה, )נכרי�(= ערכאות של כותי� המחייב בעל בתשלו� בנוגע לחשש שהגט יהא מעושה שלא כדי לאחר פסק די של בית משפט אזרחי. שינת לאחר נכ יהיה מעושה שלא כדי

.270, 261, 260, ר טז"פד, בבית הדי הרבני האיזורי בירושלי�, ג"תשנ/224מזונות ראו ג� תיק

41

המוטל ג� על פי גישתו של הרב פיינשטיי החשש מפני גט מעושה לא מתקיי� א+ ורק א� החיוב הכספי : ודוק

ה מבחינה מהותית וה מבחינה , על הסרב בערכאה האזרחית דומה לזה שנית היה להטיל עליו על פי המשפט העברי

על הבעייתיות שעלולה להתעורר כאשר בית משפט אזרחי מטיל על הסרב חיוב כספי בהתעל� מעקרונות . כמותית

ונועדו , קי� מיוחדי� שנחקקו בארצות הברית ובקנדההמשפט העברי נית ללמוד מהתייחסות� של פוסקי הלכה לחיקו

. �Domestic Relations Law ה1992בניו יורק תוק בשנת . לאפשר הפעלת לח4 כלכלי על סרבני גט בערכאות אזרחיות

בבואו לקבוע את אופ חלוקת רכוש� של בני הזוג המתגרשי� ואת גובה , בעקבות התיקו רשאי בית המשפט האזרחי

להתחשב בהשפעה הכלכלית של מכשולי� שמציב הצד האחד בפני משנהו בדר+ לנישואי נוספי� , זונותהחיוב במ

בקרב קהילת היהודי� האורתודוכסיי� בארצות הברית נתגלעה 197).כאשר הכוונה היא בעיקר לסרבנות גט של יהודי�(

חלק מ הארגוני� 198.ית משפט אזרחימחלוקת חריפה בנוגע לתוקפו של גט שיינת לאחר נקיטת צעדי� בהתא� לחוק בב

המצדדי� בעמדת אגודת ישראל הסבירו 200. ישראל התנגד להאגודת בעוד שארגו 199,האורתודוכסיי� תמכו בחקיקה זו

מחשובי , שני רבני�201.שקיי� חשש שהפעלת לח4 כספי בידי בית משפט אזרחי תגרו� למת גט מעושה שלא כדי

מחשש , סברו א, ה� שאי לתמו+ בחקיקה זו, למ אוירב+ והרב יוס, שלו� אלישיבהרב שלמה ז, פוסקי ההלכה בישראל

הרציונל העיקרי לקביעות אלה היה שבית 202.שגט שיינת בעקבות הפעלת הסנקציות הנזכרות בה יהא מעושה שלא כדי

על פי המשפט משפט אזרחי הפוסק בהתא� לחוק מפעיל על הסרב לח4 כספי שלא מכוח חיוב המוטל עליו ממילא

נציגי הארגוני� .ואשר שיעורו עשוי להיות גדול באופ ניכר מזה של החיוב שהאיש חייב בו לפי הדי העברי, העברי

בתשובות , בי היתר, שהוא עולה בקנה אחד ע� העקרונות המצויי�האורתודוכסיי� שתמכו בחקיקת החוק הסבירו

האישש, של מזונות לסעד לאשה לאור חקיקה זו הסעד הכספי המוענקיש לדמות את, לדעת�. הרבני� הרצוג ופיינשטיי

א� , לאור נסיבותיו, בית הדי הרבני מסדר את הגט והוא יכריע בכל מקרה, כמו כ203.חייב בתשלומ� על פי הדי העברי

גט בנסיבות לא יאפשר בית הדי. לאור הלח4 הכלכלי שהופעל בבית משפט אזרחי קיי� חשש מפני גט מעושה שלא די

197 N.Y. C.L.S. Dom. Rel. §§ 236 B(5)(h), B(6)(d) (2004) . �ראו גBreitowitz (Between) ,237' בעמ, 116 הערה לעיללעיללעיללעיל�209 ;Zornberg ,735�733' בעמ, 116 הערה לעיללעיללעיללעיל ;Greenberg-Kobrin ,374' בעמ, 116 הערה לעיללעיללעיללעיל. 198 Breitowitz (Plight) ,407�406' בעמ, 116 הערה לעיללעיללעיללעיל ;Breitowitz (Between) ,249�246, 210' בעמ, 116 הערה לעיללעיללעיללעיל. ; 325הערת שולי� , 97' בעמ, 116 הערה לעיללעיללעיללעיל, Nadel; 611הערת שולי� , 209' בעמ, 116 הערה לעיללעיללעיללעיל, Breitowitz (Plight) ראו 199

Zornberg ,שטיוטת הצעת החוק .240�239הערות שולי� , 756 'בעמ, 116 הערה לעיללעיללעיללעיל 1992שנחקק במדינת ניו יורק בשנת , ראו ג� הטיעו , M. Jacob, “The Agunah Problem: ולא היתה לה התנגדות לפני החקיקה, ובכלל� אגודת ישראל, ארגוני� יהודיי�הופצה בקרב רבני� ו

– Clearing Up Some Misunderstandings About the So-Called New York State Get Law", Jewish Press, January

21, 1994, 41, note 10.של האב ב, הרב גדליה שוור4, כמו כ ית הדי� Rabbinical Council of America ,של ה ובית הדי� Chicago Rabbinical Council ,ראו. תמ+ בחקיקה זוG. Schwartz, “Comments on the New York State Get Law”,

Journal of Halacha & Contemporary Society (1994) 26 .בנקה רבני יוכל להבחי שבית די כותב מציי מקרה בו הבעל נות ל בי .לבי מקרה שבו הלח4 הכלכלי אינו פוג� ברצונו החופשי והגט אינו מעושה שלא כדי, גט כתוצאה מלח4 כלכלי

200 Breitowitz (Between) ,611הערת שולי� , 209' בעמ, 116 הערה לעיללעיללעיללעיל ;Nadel ,98�96' בעמ, 116 הערה לעיללעיללעיללעיל ;Zornberg ,לעיללעיללעיללעיל P. Hellman, “Playing Hard to Get: Orthodox Jews and the Women Who Have Trouble;757�756' בעמ, 116הערה

Divorcing Them”, New York Magazine, January 25, 1992, 40, 45. .סח�סב, ש�ש�ש�ש�, "בעני ובגוי� חובטי אותו", גרטנר' צ;נז�נג' בעמ, 127 הערה לעיללעיללעיללעיל, מלינובי4; 13' בעמ, 127 הערה לעיללעיללעיללעיל, Malinowitz ראו 201

.248' בעמ, 116 הערה לעיללעיללעיללעיל, Breitowitz (Bwteen); 406' בעמ, 116 הערה לעיללעיללעיללעיל, Breitowitz (Plight)ראו ג� �ריז(ב �גליו א, יט, מוריהמוריהמוריהמוריה, "ל"בה בעניי הנתשו", ז אויערב+"ש: ראו פסקי ההלכה של הרב שלמה זלמ אויערב+ והרב יוס, שלו� אלישיב202; 232�230' בעמ, 116 הערה לעיללעיללעיללעיל, Breitowitz (Bwteen)ראו ג� . ס�נח, ש�ש�ש�ש�, "ל"תשובה בעניי הנ", ש אלישיב" י;סא, )ג"תשנ) (ריח

Nadel ,98' בעמ, 116 הערה לעיללעיללעיללעיל ;Hellman ,יש הטועני� שהשאלה ההלכתית לא הוצגה בצורה נכונה בפני הרב .45' בעמ, 200 הערה לעיללעיללעיללעיל .25�5' בעמ, 199 הערה לעיללעיללעיללעיל, Schwartzראו . שלמה זלמ אויערב+ והרב יוס, שלו� אלישיב

. 34�33' בעמ, 199 הערה לעיללעיללעיללעיל, Schwartzראו 203

42

כתנאי , כול� או מקצת�, בית המשפט האזרחינו של פסק דיעל יסודכס, שקיבלה סכומי בה האשה חייבת להשיב

אב בית , האסמכתא העיקרית של התומכי� בחקיקה זו נמצאה בתשובה שהשיב הרב יצחק ליעבעס204.מוקד� למת הגט

הנחת היסוד של הרב ליעבעס 1992.205דמה לתיקו של ביחס להצעת חוק שק, די של איגוד הרבני� בארצות הברית

במאפייני� ) מכיוו שלא נדרש לדו(הג� שהוא לא ד , שההסדר המוצע יעלה בקנה אחד ע� עקרונות ההלכה, הייתה

כי ישנה חשיבות רבה להתאמת הסעד , מ הוויכוח ההלכתי לגבי תיקו החקיקה נית ללמוד206.הקונקרטיי� של ההצעה

אי בשימוש בו כדי לפגו� –שהרי אפילו לדעת המצדדי� בחוק , כאה האזרחית לעקרונות המשפט העבריהנפסק בער

.בתוק, הגט רק א� ובמידה שקיימת זיקה מספקת בי הסעד הנפסק מכוחו לבי העקרונות הללו

מיוחד תחילה נקבע הסדר . ג� בקנדה נעשה ניסיו להתמודד ע� מצוקת של מסורבות הגט באמצעות חקיקה

החוק הקנדי מאפשר לכל אחד מבני 208. ולאחר מכ הוחל הסדר דומה על כל הפרובינציות בקנדה207,באונטאריו בלבד

הזוג להגיש לבית המשפט תצהיר שלפיו הוא הסיר או מוכ להסיר את כל המכשולי� המונעי� מב הזוג השני נישואי

או במועד מאוחר יותר שנקבע , ימי� מיו� הגשת התצהירשר חמישה עלאחר . בעוד שהאחרו לא עשה כ, דתיי� נוספי�

" סרב"ההצד טענות או תצהירי� שהוגשו או נטענו על ידי , רשאי בית המשפט למחוק בקשות, על ידי בית המשפט

בי היתר עשוי בית המשפט למנוע מ הסרב להעלות טענות 209.במסגרת הלי+ הגירושי האזרחי עד להסרת המכשולי�

בית משפט אזרחי בקנדה אינו , ע� זאת210).כגו טענה בדבר מצב כלכלי(נגד תביעה להגדלת שיעור המזונות הגנה כ

, בעיה קשה תתעורר א� בית משפט אזרחי יפסוק שהאיש צרי+ לשל� סכו� מזונות גבוה מאוד. שוקל שיקולי� הלכתיי�

שצרי+ לסדר את , קיי� חשש שבית הדי הרבני211.החורג באופ משמעותי מזה שהיה פוסק בית די רבני באות הנסיבות

יתייע4 , שכל מי שעושה שימוש בחוק, על כ הוצע בספרות המשפטית. יחשוש שמא הוא יהא מעושה שלא כדי, הגט

ויימנע מהגשת תביעה שתוביל לפסיקת סכו� מופרז לאור עקרונות משפט , מראש ע� אד� הבקיא בתחו� המשפט העברי

212.זה

בקנה אחד ע� עקרונות המשפט , לכאורה, זכות התביעה בנזיקי אותה אנו מציעי� כא עולי�גבולותיה של

יפי של מזונות בבית משפט שלא בהקשר הספצ, ראו ג� את דעת הרב אברה� ישעיהו קרלי34.4' בעמ, 199 הערה לעיללעיללעיללעיל, Schwartz ראו 204

והצהיר לפני מת הגט שנות גט , שלא מחמת הכפיה, לתת גט, מרצו חופשי, ולאחר מכ הסכי� הבעל, שכאשר היתה כפיה שלא כדי, אזרחי .צט סעי, קט ג, גיטי, )ה"תשמ, בני ברק(נשי� , אב העזר, חזו אישחזו אישחזו אישחזו אישראו . הגט תק,, מרצו

, כאשר נית פסק די של בית די רבני שהאיש צרי+ לגרש והוא אינו מגרש, לדעת הרב ליעבעס. קסט, )ה"תשמ, קניו יור(ד , ת בית אבי"שו 205ולאחר מכ בית משפט אזרחי מורה לבעל לגרש ואומר לו שא� לא יגרש הוא יענש בקנס כספי אי חשש של גט מעושה שלא כדי כיוו שבית

עיקר החוק "מכא ש". אומרי� ל+) בית הדי היהודי(עשה מה שישראל "וכאילו אומרי� לו , דיהמשפט האזרחי פועל בשרות בית הדי היהווזהו כמו שאומרי� , למע תקנת עגונות, שומרי משמרת הקודש, )תלמידי חכמי�(=ח "שנתקבל בבתי המחוקקי� הוא על פי הצעת� של יהודי� ת

".וכשר' עשה מה שישראל אומר') � בית משפט של נכרי�העובדי כוכבי� ומזלות (=� "לו העכוהרב ליעבעס הניח שקיי� פסק של בית די , בראש ובראשונה. 1992בתיקו של , למעשה, לכ יש הטועני� שפסיקת הרב ליעבעס אינה תומכת 206

נה את סמכותו של בעוד שהחוק שנתקבל בסופו של דבר אינו מת, רבני המחייב את האיש לתת גט לפני נקיטת האמצעי� בבית המשפט האזרחיהמחבר מפקפק בתוק, ההלכתי של גט שנית . 13�12' בעמ, 127לעיל הערה , Malinowitz: ראו. בית המשפט האזרחי בכ+ שנית פסק די רבני

.יית הגטללא הסמכה מפורשת שנת בית די יהודי לבית משפט אזרחי לפעול כשלוחו בתחו� כפ207 J.T. Syrtash, Religion and Culture in Canadian Family Law (Butterworths: Toronto, Vancouver, 1992) 128 208 Divorce Act, R.S. 1985, c. 3, § 21.1 . �ראו גSytrash ,�178, 161, 148�147' בעמ, ש�ש�ש�ש. שלאור נסיבות העניי סרבנותו , רב יצטר+ לשכנע את בית המשפטאול� הצד הס. לבית המשפט שיקול דעת בעניי זה. 132' בע, ש�ש�ש�ש� 209

.ובדר+ כלל קשה להוכיח שהסרבנות מוצדקת, מוצדקת .150, 134' בע, ש�ש�ש�ש� 210 .במקרה זה לא נית להסתמ+ על עמדתו המקלה של הרב משה פיינשטיי 211 לטענה לפיה השימוש באמצעי הקבוע בחוק הקנדי עלול להוביל למת גט מעושה שלא כדי .150, 134' בעמ, 207לעיל הערה , Sytrashראו 212

.127 הערה לעיללעיללעיללעיל, Malinowitzראו ג�

43

, והיא נתונה לה ג� כאשר קיי� חיוב לגרש, "כופי"הזכות נתונה לאישה במקרה שנית לטובתה פסק די בדרגת . העברי

מקצת משיעור הרכיב העונשי במזונות שווה או גדול א+ ב, שיעור זה צרי+ קט: בכפו, לסייג לעניי שיעור הפיצוי

הנחשב , כי לאור גישת הרב פיינשטיי, בנסיבות אלה נית לטעו. עונשיי� שבית די רבני היה יכול להטיל על הסרב

. אי כל פסול בכ+ שהסעד נפסק על ידי ערכאה אזרחית, לפוסק גדול ובר סמכא

. אינו מדע מדויק, מושתת על אומד רמת החיי�ה, כי חישוב היק, המזונות במשפט העברי, יטע הטוע

לכ הגדלת שיעור המזונות בבית די רבני באמצעות הטלת . הרכבי� שוני� נוטי� לפסוק סכומי� שוני� בנסיבות דומות

כשבית משפט אזרחי מטיל חיוב בתשלו� פיצויי , לעומת זאת. אינה בהכרח סטיה מ הדיעונשיי�חיוב תשלו� מזונות

ולחיוב זה אי כל מקור ובסיס לאור , לא מופעל כל שיקול דעת לאור עקרונות המשפט העברי בנוגע להיק, החיובנזיקי

הרב פיינשטיי לא חשש לתוקפו של גט שנית לאחר פסיקת מזונות , ראשית. תשובתנו לטענה זו כפולה. עקרונות אלה

דול במקצת מסכו� מזונות שהיה פוסק בית די דתי או ג, זהה, בבית משפט אזרחי אמריקני כאשר הסכו� שנפסק קט

במסגרת המודל המוצע על ידנו כא ישולמו , שנית213.למרות שבית משפט זה אינו מפעיל כל שיקול דעת הלכתי, יהודי

פיצויי הנזיקי כמזונות ושיעור� ייקבע בהתחשב ע� עקרונות המשפט העברי מתו+ שאיפה כנה למנוע תקלה מ האישה

.על כ לא נית יהיה לאמר שהפיצויי� נפסקי� ללא כל זיקה לעקרונות המשפט העברי. ור הגטבעת סיד

ה לעניי הנסיבות שבה נית , שכדי לצאת ידי כל הספקות יש לסייג בחוק את זכות התביעה, יחיאל קפל סבור

בדר+ ). כמזונות(נוגע לאופ התשלו� ה לעניי הסכו� שנית לפוסקו וה ב, )כגו דרגת פסק הדי של גירושי(להגישה

זו יוכל בית הדי הרבני להתייחס לפסיקת פיצויי נזיקי על ידי ערכאה אזרחית כאל פעולה הנעשית בשליחותו לש� קיו�

שכדי למנוע חשש שהרכב מחמיר , כמו כ סבור יחיאל קפל. פסק דינו בעניי הגירושי והחשש מפני גט מעושה יוסר

אפשר לשקול הסמכה בחוק של 214ני יימנע מסידור הגט לאחר פסיקת פיצויי נזיקי בבית משפט אזרחיבבית הדי הרב

בית הדי הרבני להורות לאישה להשיב לאיש את אותו החלק מסכו� הפיצויי� החורג אל מעבר לגבולות הסנקציה

.של הגטהכספית שנית היה להטיל עליו על פי עקרונות המשפט העברי מבלי לפגו� בתוקפו

דעתו היא שכל עוד השאיפה שלא לפגוע , אשר להצעה הראשונה. שתי ההצעות אינ מקובלות על רונ פרי

אי כל צור+ , במסורבת הגט על ידי סיכול מאמציה לקבלת גט תק, עומדת לנגד עיניו של בית המשפט לענייני משפחה

. ופטת ושופט מהו הקושי וכיצד נית להתמודד עימודי בפרסומו של מאמר זה כדי להבהיר לכל ש. בהתערבות חקיקתית

כל אימת שבתי המשפט בוחני� את שאלת קיומה והיקפה של חובת הזהירות בעוולת הרשלנות ה� מתמודדי� ע� שיקולי

אי שו� סיבה לייחס ולייחד את בעית אחריות� של סרבני . המדיניות הרלוונטיי� ומשתדלי� לגבש פתרו ראוי לאור�

לא ברור עד כמה נית יהיה לשכנע רבני� ודייני� ליטול חלק פעיל במהל+ , יתר על כ. וציאה מידיה� הנאמנותהגט ולה

.�194�195 ו155 הערות לעיללעיללעיללעיל, ראו תשובות הרב פיינשטיי 213הגט יחשב כמעושה שלא כדי כיוו שקיימת בעיית אונס ממו , שכאשר סנקציה של קנס כספי מופעלת כנגד סרב גט, וחוששי�, יש מחמירי� 214הצעה ", ד בליי+"ראו י(סבורי� שהגט כשר , כגו הרב הרצוג והרב פיינשטיי, א, בנסיבות בה פוסקי הלכה, )�183 ו110הערות , לעיללעיללעיללעילראו (

הסכ� ", ד בליי+"י: ראו ג� חשש מפני דעת מיעוט בנוגע לאונס ממו. 7בהערה , קכז' ע, 110הערה , לעיללעיללעיללעיל, "לפתרו בעיית בעל המסרב לגרשחשש של " גט קיי� כיוו שבסוגיית כפיית, יש הסבורי� שיש להתחשב בדעת מיעוט זו. 276' בע, 110 הערה לעיללעיללעיללעיל, "ממו למניעת סירוב לגרש

מתנגדי� בחריפות לכל הצעה המעוררת חשש ) פוסקי ההלכה(= בעלי הוראה "עקב חששות אלה , ולדעת�, "איסור חמור של אשת איש וממזרות ".על כשרות הגט אפילו הגט כשר הוא לדעת רוב הפוסקי�

44

יש הבדל גדול בי השלמה בדיעבד של רבני� ודייני� ע� קיומו . שיית גושפנקא להתערבות אזרחית במהל+ הגירושי

לבי ) ר זה נסלל תו+ התחשבות בעקרונות ההלכהכאש(של מסלול אזרחי מקביל לטיפול בבעיית של מסורבות הגט

דעתו היא שהסמכת בית די רבני להורות על השבת כספי� שנתקבלו : אשר להצעה השנייה. מעורבות פעילה בסלילתו

. אי בה צור+ לנוכח התאמתו של המודל המוצע כא לעקרונות המשפט העברי. בהלי+ אזרחי אינה נחוצה ואינה ראויה

פסקי די של ערכאות אזרחיות שניתנו כדי תו+ , הלכה למעשה, זה ראוי להעניק לבית הדי הרבני כוח לבטלאי , כמו כ

.פגיעה בעקרו סופיות הדיו ובעצמאות המהותית והאינסטיטוציונלית של הערכאות האזרחיות

פתרו מצוקת של מסורבות הגט: מדיניות ההלכה) ו(

. י למסורבות גט חייבת להיעשות מתו+ התחשבות בדיני הגירושי העבריי�כי פסיקת פיצויי נזיק, אי ספק

היא אולי . הכרה בזכות תביעה בנזיקי בהתעל� ממערכת דיני� זו עלולה להוביל את מסורבת הגט מ הפח אל הפחת

י� שתכלית� לסלק את החשש שמא לכ זכות התביעה שאנו מציעי� כא מסוייגת בסייג. א+ לא בגט תק,, תזכה בפיצוי

בנכונות פוסקי , במידה רבה, של הפתרו הנזיקי תלויה" הצלחתו. "הגט שיינת בעקבות התביעה יהא מעושה שלא כדי

בכפו, , כי ההכרה בזכותה של האישה לתבוע פיצוי על סבלה בפני ערכאה אזרחית, ההלכה ובתי הדי הרבניי� להסכי�

כי פוסקי , יש לנו שתי סיבות טובות לצפות. אינה פוגמת בתוקפו של הגט שיינת לה, ברילמגבלות שמקור במשפט הע

ההלכה והדייני� בבתי הדי הרבניי� לא ישללו על הס, את האפשרות של שימוש בתביעת נזיקי במתכונת המוצעת על

המקובל על , "ה בדר+ ברירהכפי"הצעתנו נסמכת על עקרו של , ראשית. ידנו לצור+ הקלת מצוקת של מסורבות הגט

כל , בתוק, הגט,לדעת הרב פיינשטיי, העובדה שאת האחריות בנזיקי מטילה ערכאה אזרחית לא תפגע. חכמי ההלכה

הצעתנו תואמת את המדיניות הכללית של , שנית. עוד תישמר הזיקה הנדרשת בי פיצויי הנזיקי לעקרונות המשפט העברי

לאור+ כל הדורות ניכרת במשפט העברי רגישות למצב של נשי� הכלואות במסגרת . כה ביחס למסורבות גטההל

215.הנישואי כנגד רצונ ונכונות רבה לאמ4 פתרונות יצירתיי� שיש בה� כדי לסייע לה

וענת בנכונות לחפש פתרו הול� למצוקת אישה הט, בראש ובראשונה, מדיניות ההלכה בהקשר הנדו מתבטאת

. "מאיס עלי"עילת : כפיית גטל בעילה סובייקטיביתהכירו חכמי הלכה חשובי�שלב מסוי� ב216."מאיס עלי"טענת

� הנסמכת על פרשנות הדי התלמודי "ובפסיקת הרמב") תקנה דמתיבתא"הקרויה (זכתה לעיגו בתקנת הגאוני� העילה

חכמי נתקבלה בקרב 218,במיוחד בשל התנגדות רבנו ת�, בסופו של דבר אול�217".מאיס עלי"הנוגע למורדת הטוענת

: מגמה חדשה בנוגע לקיו� פסקי די של גירושי", ש קפל"לפירוט הההצעות השונות שהועלו לש� פתרו מצוקת מסורבות הגט ראו י 215

**., )ה"תשס( כא מחקרי משפטמחקרי משפטמחקרי משפטמחקרי משפט" שיקולי מדיניות לאור עקרונות המשפט העברי וחוקי היסוד216 . 167לעיל הערה , ראו וסטריי+עילת המורדתלדיו מפורט בהתפתחות , לגרש אישה כזו" כופי"שאי , נמנעת מלחיות חיי אישות ע� בעלהה, עולה מ הדיו בתלמוד הבבלי בעניי אישה מורדת, לדעת גאוני בבל 217

די די די די וינרוט ' י; 123�117) א"תשל( ב דיני ישראלדיני ישראלדיני ישראלדיני ישראל" גירושי בגי מאיסה", שפירא' ראו מ "). עלימאיס("כאשר היא טוענת שבעלה מאוס עליה ' בע, 106 הערה לעיל לעיל לעיל לעיל,בארי' א; )די המורדתדי המורדתדי המורדתדי המורדת, וינרוט' י: להל (25�27) א"תשמ, תל אביב( חיבור לש� קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה המורדתהמורדתהמורדתהמורדת

31�6 ;Friedman Jewish Marriage, supra note 104, at pp. 323-324 .התלמודי מכוח חקיקה, ע� זאת בהמש+ חל שינוי בדי.

מאיס "–שלפיה כופי את האיש לגרש בגי טענה סובייקטיבית " דמתיבתאתקנה "הקרויה , בתקופת הגאוני� הותקנה עקב צורכי הזמ תקנהיפנו לבית די יהודי בטענת , שנהגו לעתי� לפנות לבתי די של נוכרי� כדי שיסייעו ביד בפתרו בעיית סרבנות הגט, כדי שבנות ישראל–" עלי, )ו"תשכ, ירושלי�(ד , שערי צדקשערי צדקשערי צדקשערי צדק, , , , תשובות הגאוני�תשובות הגאוני�תשובות הגאוני�תשובות הגאוני�ראו . סעד שלא יפגו� בתוק, הגטולאור הדי החדש יוכל הלה להושיט לה� , " עלימאיס"

45

219".מאיס עלי"גט כאשר האישה טוענת " כופי"שאי הדעה ההלכה בימי הביניי�

לא " מאיס עלי"י י� בענ"תקנת הגאוני� ופסיקת הרמבהעומד ביסוד של הרציונל ,לדעת רבי� מחכמי ההלכה

נזכר לעיתי� הנימוק של רב נטרואי ,"ליעמאיס "בספרות הגאוני� בעניי תקנת הגאוני� בנוגע ל. בטל ועבר מ העול�

שקיימת מחלוקת ו שכי,ה" בימי הביניי� כתב הראבי220". בנות ישראל לתרבות רעהתצאנהדי שלא כ: "גאו לתקנה

שלא , להעמיד דבר על אופניו, לפי העניי, יתנו לב: "בקרב חכמי הלכה גדולי� בנוגע להתייחסות ההלכתית למורדת

ע� אד� שאינו ה חיי אישות שמא תחיה האיש, חשש זה, בחברתנו המתירנית221".תצאנה בנות ישראל לתרבות רעה

ג� הרב 222.לנגד עיניו של הרב עובדיה הדאיה, בי היתר, חשש זהעמד בדורות האחרוני� .עדיי שריר וקיי�, בעלה

שא, לאחר , המלומד בארי הדגיש223.עובדיה יוס, והרב אליעזר יהודה ולדנברג ייחסו חשיבות לשיקול זה בתשובותיה�

שכתבו ,בדורות שוני�, היו פוסקי�, "מאיס עלי" לגרש כאשר האישה טוענת "כופי"שחלה נסיגה מ התפיסה ש

קיי� חשש לעיגו כאשר , דהיינו, "תקנה לאישה וצור+ השעה"כשיש בכ+ " מאיס עלי"אישה הטוענת לגרש"כופי"ש

הלכות הלכות הלכות הלכות ; 192�191) ט"תרצ, ירושלי�(כתובות כתובות כתובות כתובות , , , , אוצר הגאוני�אוצר הגאוני�אוצר הגאוני�אוצר הגאוני�מ לוי "ב; קמ; פט, )ז"תשכ, ירושלי� (חמדה גנוזהחמדה גנוזהחמדה גנוזהחמדה גנוזה, , , , תשובות הגאוני�תשובות הגאוני�תשובות הגאוני�תשובות הגאוני�; טו, שער ד

�130' בע, ש�ש�ש�ש�, "גירושי בגי מאיסה"שפירא ; 29�11) +"תש, ירושלי�– אביב תל (תקנות הגאוני�תקנות הגאוני�תקנות הגאוני�תקנות הגאוני�ינסקי 'טיקוצ' ח; ב"סג ע, כתובות, ,,,,""""הריהריהריהרי, ש�ש�ש�ש�, וינרוט; Friedman Jewish Marriage, supra note 104, at pp. 324-326; 228 – 224, 34 – 31, 106 הערה לעיללעיללעיללעיל, בארי' א; 124בימי הביניי� הייתה קיימת , בנוס, לתקנת הגאוני�. 260�257'' בע, 106 הערה לעיללעיללעיללעיל, צבי�רוז; 546 – 541 פט העבריפט העבריפט העבריפט העבריהמשהמשהמשהמשאלו ; 33�32' בע

לגרש בגי הרציונל " כופי"ש, כתב�"הרמב". עלימאיס"לגרש מורדת הטוענת " כופי"כי לאור הדי התלמודי , שגרסה, תפיסת עול� הלכתיתוכאשר היא אומרת שמאסה בבעלה ולכ אינה חפצה עוד בחיי אישות , אישה אינה חיה חיי אישות ע� בעלה אלא מרצונה: המצוי בדי התלמודי

ש האישה שמנעה בעלה מתשמי: "הוא כתב. את בעלה לגרש אותה" כופי"שהפתרו ההול� לאישה כזו הוא פסק . יש לכבד את רגשותיה, עמולפי , אותו לשעתו לגרשהכופי –' ואיני יכולה להיבעל מדעתי, מאיסתיהו': א� אמרה. אותה מפני מה מרדהושואליהמיטה היא הנקראת מורדת

יצרו עילת גירושי , לדי התלמודי�"הרמבתקנת הגאוני� ופרשנות . יא�ח, יד, אישות, משנה תורהמשנה תורהמשנה תורהמשנה תורהראו ". שאינה כשבויה שתבעל לשנוא לההפעלת סנקציות חריפות נגד : על מנת שהיא תשיג את מבוקשה, די בכ+ שאישה תביע תחושת דחייה ומיאוס בבעלה. זמינה, סובייקטיבית, חדשהפורצת את גדרות הרשימה הסגורה של עילות , עילת גירושי סובייקטיבית ורחבת טווח זו, למעשה. לגרש" כופי"המופעלות כאשר , הבעל

לגרש " כופי" על הפוטנציאל הגלו� בקביעה ש.המותנות רוב ככול בקיומ של נסיבות מסוימות ומוגדרות, לגרש" פיכו"שבגינ , הגירושי – 267, 257' בע, ש�ש�ש�ש�, צבי�ראו רוז. צבי�רוז' א' עמד בי היתר פרופ, לצור+ פתרו מצוקת מסורבות הגט בזמננו, "מאיס עלי"כשהאישה אומרת

268. .ב"היה מחכמי צפו צרפת במאה הי, "רבינו ת�"הקרוי , ררבי יעקב ב מאי 218, אל, רלה, )ט"רצ, בולוניה(א , אאאא""""ת הרשבת הרשבת הרשבת הרשב""""שושושושו; אל, קצב, תקעג, )ט"רצ, בולוניה(א , אאאא""""ת הרשבת הרשבת הרשבת הרשב""""שושושושו, בתשובותיו, א" ראו נימוקי הרשב219

עקב המציאות , לשעתה שהיא נתקנההדעה רווחה,בנוגע לתקנת הגאוני� .קלד, )ט"רע, ונציה (""""א המיוחסות לרמבא המיוחסות לרמבא המיוחסות לרמבא המיוחסות לרמב""""ת הרשבת הרשבת הרשבת הרשב""""שושושושו: ובמקבילהש התחשב "הרא .שבה תופעה זו אינה קיימת, כשבנות ישראל היו חצופות ונתלו בנכרי� ואינה חלה במציאות החדשה, ששררה בתקופת הגאוני�

, ת ישראל ה פרוצות בזמ הזהכי בעוונותינו בנו: ""פרוצות" של בנות ישראל "מאיס עלי"בטענת , לא ראוי, בעובדה שיתכ שימוש מניפולטיבי ,בש� אביו, ומה שכתב רבי יעקב ב אשר; ט�ו, מג, )ד"תשנ, ירושלי� (שששש""""ת הראת הראת הראת הרא""""שושושושו –" שמא נתנה עינה באחר) ויש לחשוש(=ואיכא למיחש

72והערה , 202�201' בע, 107הערה לעיל לעיל לעיל לעיל , שרשבסקי; 241�243, 106 הערה לעיללעיללעיללעיל , חיוב הבעל חיוב הבעל חיוב הבעל חיוב הבעל,בארי' אראו עוד . קנד ,אב העזר, טורטורטורטורב, ש"הרא ב שורת הדישורת הדישורת הדישורת הדי" 'מאיס עלי'חיוב גט ומזונות למורדת ד"איזירר ' ח; 257' בע ,106 הערה לעיללעיללעיללעיל, , , , צבי�רוז; 545 – 544, פט העבריפט העבריפט העבריפט העבריהמשהמשהמשהמש אלו ;ש�ת� של חכמי הלכה חשובי� לא נתקבלה על דע" מאיס עלי"� בנוגע לכפיית גט כאשר האישה מורדת בטענת "פסיקת הרמב ג� .עח, סד )ד"תשנ(

; תיד, )ט"תרנ, ורשה(ז ; אל, קצב; תקעג, )ט"רצ, בולוניה(א , אאאא""""ת הרשבת הרשבת הרשבת הרשב""""שושושושו; ח ;ו, מג, )ד"תשנ, ירושלי� (שששש""""ת הראת הראת הראת הרא""""שושושושוראו .בדורות הבאי�אני : "ש�, בתשובתוש "העיד הרא, ד"בנוגע לספרד בראשית המאה הי, ע� זאת. עז, אב העזר, בית יוס,בית יוס,בית יוס,בית יוס,; סג, )ח"תשמ, ירושלי� (קקקק""""ת מהרית מהרית מהרית מהרי""""שושושושו

, ליוורנו(ב , אאאא""""ת הרשבת הרשבת הרשבת הרשב""""שושושושו –א "הרשב, החכ� הספרדי, בסמו+ לזמנו, כמו כ כתב; "נהגו כ+...ל", ז"רואה שבאלו הארצות רוב הגיונ� בספרי רילוק עליה� אי בנו כוח לח": "מאיס עלי"לגרש כאשר האישה מורדת מסוג " כופי"ש, �" שא� נהגו במקו� מסוי� כדעת הרמב–רעו , )ז"תי

; תש, ב, זזזז""""ת הרדבת הרדבת הרדבת הרדב""""שושושושוראו ג� " מאיס עלי"בנוגע לגירושי בגי עילת . לגרש בנסיבות אלה" כופי"מפני שג� הגאוני� תיקנו ש, "ולבטל דבריה� .ג, )+"תש, ירושלי�(א , אב העזר, ת היכל יצחקת היכל יצחקת היכל יצחקת היכל יצחק""""שושושושו; 170לעיל הערה , הרצוג; כז, )ג"תשמ, בני ברק (ת שבט הלוית שבט הלוית שבט הלוית שבט הלוי""""שושושושו תקנות הגאוני�תקנות הגאוני�תקנות הגאוני�תקנות הגאוני�ינסקי 'טיקוצ' ח; סט, )+"תר, ליפסיא (ח אור זרועח אור זרועח אור זרועח אור זרוע""""ת מהרת מהרת מהרת מהר""""שושושושוראו ג� . פט, )ז"תשכ, ירושלי� (חמדה גנוזהחמדה גנוזהחמדה גנוזהחמדה גנוזה, , , , ת הגאוני�ת הגאוני�ת הגאוני�ת הגאוני�""""שושושושו 220, 126' עמ ,34 הערה לעיללעיללעיללעיל ,"יסהגירושי בגי מא" שפירא; קפב, )א"תשכ( מט סיניסיניסיניסיני, "המורדת על בעלה"פלק ' ז; 11, )+"תש, ירושלי�, אביב�תל(

.283, 227 'עמ, 106 הערה לעיללעיללעיללעיל, חיוב הבעל חיוב הבעל חיוב הבעל חיוב הבעל,בארי' א; 186 'עמ, 110הערה לעיל לעיל לעיל לעיל , ורהפטיג' ז; 130 .כא, )ה"תשמ, ירושלי� (ד, ת צי4 אליעזרת צי4 אליעזרת צי4 אליעזרת צי4 אליעזר""""שושושושוראו ג� . קפו, כתובות, מרדכימרדכימרדכימרדכי 221 .קו, ש�; וכ, אב העזר, )ו"לתש, ירושלי� (,ת ישכיל עבדית ישכיל עבדית ישכיל עבדית ישכיל עבדי""""שושושושו ראו 222כבסיס להפעלת סנקציה כנגד הבעל כדי , ראו ג� השיקול שמא תצא האישה לתרבות רעה.כא, )ה"תשמ, ירושלי�(ד , ת צי4 אליעזרת צי4 אליעזרת צי4 אליעזרת צי4 אליעזר""""שושושושוראו 223 .כד, אב העזר, )ב"תשמ, ירושלי�(ו , ת ישכיל עבדית ישכיל עבדית ישכיל עבדית ישכיל עבדי""""שושושושו –בתשובת הרב עובדיה הדאיה , רש את אשתושיג

(=שאי כופי� אותו להוציא ) שסוברי�= דסבירא ליה (=ל "ובאמת שאפילו לדעת הפוסקי� דס: " באחת מתשובותיוהרב עובדיה יוס, כתבהשהייתו ) שעל ידי(= י "כשיש חשש שע) ומכל שכ (=ש "מוטלת על הבעל לגרשה ומכשמצווה , )יש אומרי� (=א "י, בטענת מאיס עלי) לגרש

והניסיו הורה שכאשר , ורבתה החוצפה בעול�, בארצות החופש והדרור ואיש הישר בעיניו יעשה )...שבזמ הזה (=ז "שבזה... תצא לתרבות רעה, וג� בוש לא יבושו, הולכות ויושבות ע� גברי� אחרי�, בלי לפטר� בגטמ) שוהות(=ואשתהויי אשתהו , עוזבות את בעליה בטענת מאיס עלי

ויש חשש ממשי שתצא , כשהיא צעירה) מכל שכ ו(=ש "ראוי להתחשב מאוד בתקנת הגאוני� ומכ ...ומרבי ממזרי� בעול�, וג� הכל� לא ידעו) על מה (=מ "יש לו ע) לגרש (=ת מעשה לכופו להוציא שנראה שהרוצה לעשו, שתחזור לבעלה) כל כ+ (=כ "ואי סיכויי� כ, לתרבות רעה

אב , )ו"תשמ, ירושלי�(ג , ת יביע אומרת יביע אומרת יביע אומרת יביע אומר""""שושושושו � ".והכל לפי העת והזמ, למקומה' פ תצא לתרבות רעה'שהרי חזרה חששת הגאוני� , שיסמו+ .263, 256' בע, 106הערה לעיל לעיל לעיל לעיל ,צבי�ראו ג� רוז. יח, העזר

46

224.דרדר לשמד ולזנותיובמיוחד כשחוששי� שעקב כ+ תצא לתרבות רעה ות, מתמש+

סבר שכאשר האישה היא מורדת מסוג מאיס עלי אסור לגרו� לגירושי באמצעות אשר , ת�רבנואפילו , כמו כ

הסכי� 225,"בגזירות וחרמות"או , כפייה בשוטי�:כגו, לגרש" כופי"שימוש באמצעי הכפייה החריפי� המופעלי� כש

ג� "וזאת כיוו ש, סרב הגטכנגד חברתית כסנקציה הולכ התיר שימוש בהרחק, "מאיס עלי"שיש לסייע לאישה הטוענת

יגע ומצא ... וא, הוא חיפש תקנה שלא תתעגנה בנות ישראל'מאיס עלי'היה ע� הטוענת ) רבינו ת�(=ת "ליבו של ר

לא , ושלאישה אי כל מעמד בטענת המאיסה, אילו סבור היה רבינו ת� שהבעל נוהג כשורה ...פתרו לבעיית המאיסה

226".תוחכ� של ההרחקההיה טורח להמציא את האמצעי המ

. באמצעות עילת מאיס עלימגמה המחמירה ביחס לפתרו מצוקת מסורבת הגטהבמרוצת הדורות גברה , אכ

בתי הדי הרבניי� . גט" כופי"אינה עילה מספקת לפסיקה ש, עצמהל כש,"מאיס עלי" טענת ,מהפוסקי�רבי� לדעת

מחשש שמא אי בסיס הלכתי , היא עומדת לבדהכש, "עלימאיס " לגרש בגי עילת "כופי"בישראל חששו לפסוק ש

ניאותו בתי הדי הרבניי� לפסוק בעקבות מגמה מחמירה זו. בנסיבות אלה לגרש"כופי"מוצק במידה מספקת לפסוק ש

אשר לפחות אחת , רק כאשר בנסיבות העניי התקיימו כמה עילות גירושי" מאיס עלי"לגרש על סמ+ טענת " כופי"ש

במקרי� חמורי� , ע� זאת 227.לגרש" כופי"קביעה ש, לדעת פוסקי� מסוימי�, מצדיקה–" מאיס עלי" פרט ל–מה

" מאיס עלי"לגרש כאשר האישה מורדת מסוג " כופי"שסברו ש, היו דייני� בבתי הדי הרבניי� בישראל, וקשי� במיוחד

מוכיחה ו" מאיס עלי" שכאשר האישה טוענת ,הדעהמקובלת , כמו כ228".ומפורסמת לכל... גדולה"באמתלא מבוררת

229.קיי� חיוב לגרשלמיאוס " אמתלא מבוררת"לבית הדי בראיות משכנעות שקיימת

224

אפילו לדעת האומרי� : "שבה נכתב, א אב טוואה"על תשובת מהר, בי היתר, הוא הסתמ+. 288' בע, 106 הערה לעיללעיללעיללעיל ,חיוב הבעלחיוב הבעלחיוב הבעלחיוב הבעל, ראו בארי ומכל מקו� ראיתי שה� עצמ� , )לגרש" כופי"ל ש"ת חזבמקרי� בה� נאמר בספרו (=ל כפייה "שאי לכפות את הגט אלא באות� שהזכירו חז

, ד, 4444""""תשבתשבתשבתשב �" יכופו�א� יש צור+ שעה בכפייה , אפילו לדעת הסוברי� שלא לכו,...מתירי� לכתחילה לכו, כשיראה לה� שהעניי צרי+ לכ+א , זזזז""""ת הרדבת הרדבת הרדבת הרדב"""" שו שו שו שו ראו.)וד ב שלמה זמרארבי ד(=ז "כמו כ מלומדי� הזכירו בהקשר זה את הסבר הרדב. לה, )א"תרנ, למברג(הטור השלישי

.215�216' בע, 110 הערה לעיללעיללעיללעיל, ורהפטיג; ש�ש�ש�ש� ,,,,ש�ש�ש�ש�, בארי' ראו ג� א. קפז, )ב"תשל, ירושלי�( .כד, )ח"תרנ, ברלי (תתתת""""שושושושו, , , , ספר הישרספר הישרספר הישרספר הישר 225 וינרוט שלדעתו הרחקות רבינו ת� ה גישור קונספטואלי בי דעת הסביר יעקב439 'בע. 431�432' בע, 34 הערה לעיללעיללעיללעיל, די המורדתדי המורדתדי המורדתדי המורדתוינרוט ' י 226

, ג� רבינו ת� מכיר בצור+ למנוע מהאישה נישואי כפויי�. ובי דעת רבינו ת�, גט במורדת בטענת מאיס עלי" כופי"שסבור ש, �"הרמב. ר וראוי לנקוט כדי להתיר את קשר הנישואי� היא מה האמצעי שבו מות"כל המחלוקת בינו ובי הרמב. שהתגלה בה� פג� חוסר ההתאמה

.337�338, 324, ר יב"פד, מא/3977ראו תיק , לדעת רבינו ת�, "מאיס עלי"בנוגע לרציונל השימוש בהרחקות רבינו ת� כשהאישה טוענת לעיללעיללעיללעיל, איזירר ;כ�יח, אב העזר, )+"תש, ירושלי�(ג , ת יביע אומרת יביע אומרת יביע אומרת יביע אומר""""שושושושו; 146�153' בע ,34 הערה לעיללעיללעיללעיל ,"גירושי בגי מאיסה" ראו שפירא227

הערה לעיללעיללעיללעיל, דיני המשפחה בישראל בי קודש לחולדיני המשפחה בישראל בי קודש לחולדיני המשפחה בישראל בי קודש לחולדיני המשפחה בישראל בי קודש לחול ,צבי�רוז; )ו"תשמ, תל אביב (פתרונות לבעיות אישותפתרונות לבעיות אישותפתרונות לבעיות אישותפתרונות לבעיות אישותצבי �רוז' א;עח, סד' בע, 219הערה . עילת העדר שלו� בית: לגרש"כופי ",י'לדעת הרב חיי� פאלאג, שבגינה, היו שהציעו לעשות שימוש בעילת הגירושי. 267�268, 257' בע ,106

קיימת עילה לפסיקה ובגינו עדר סיכוי להשכנת שלו� ביתי חודש בי בני הזוג מהווה הוכחה לה18 פירוד של ,י' של הרב חיי� פאלאגלדידוגילה בית הדי אהדה לטיעו מעי זה , במקרה אחר. 168, ר י"פד, 67/ ד "ערעור תשל; 200, ר ט"פד, 122/ ב "או ערעור של ר.לגרש" כופי"ש

, דיני המשפחה בישראל בי קודש לחול דיני המשפחה בישראל בי קודש לחול דיני המשפחה בישראל בי קודש לחול דיני המשפחה בישראל בי קודש לחול,צבי�רוז ראו ג�. 152, ר ט"פד, 12/ ג "ערעור תשל; 149, ר ט"פד, 404/ ב "ראו תיק תשל. של הבעלגילו אהדה לשיטת הרב , וחשש שהאישה תיוותר עגונה עקב סרבנות גט של הבעל, כגו קידושי בכפייה, נסיבות קשותבמיוחד ב. 139 'בע, ש�ש�ש�ש�

עילה , ע� זאת. כ, יח, אב העזר, )+"תש, ירושלי�( ג ,,,,ת יביע אומרת יביע אומרת יביע אומרת יביע אומר""""שושושושוראו . לגרש" כופי"כאחד מ השיקולי� המאפשרי� פסק ש, י'חיי� פאלאג דיני המשפחה בישראל בי קודש דיני המשפחה בישראל בי קודש דיני המשפחה בישראל בי קודש דיני המשפחה בישראל בי קודש צבי�רוז' ראו א.לגרש" כופי"ל בתי הדי הרבניי� כעילה המצדיקה פסק שאינה מקובלת ע, עצמהלכש, זו

שיטת הרב חיי� ואת "מאיס עלי"גט בטענת " כופי"� המאפשרת לפסוק ש"שלא קיבלו את שיטת הרמב, הרבניי�בתי הדי .257' בע ,ש�ש�ש�ש� ,לחוללחוללחוללחול, עקב כ+.לגרש" כופי"ופסקו ש, י'� והרב חיי� פאלאג"ק לעיתי� נדירות צרפו יחדיו את שיטות הרמבר. לגרש" כופי" מיעטו לפסוק ש,י'פאלאג

בהתחשב בעובדה שנפסק שנית , �1995ה"התשנ, )קיו� פסקי די של גירושי(חוק בתי די רבניי� לפני שנחקק , במצב החוקי שהיה קיי� בעבררוזנצוייג רוזנצוייג רוזנצוייג רוזנצוייג 4822/88 "ראו בג, לגרש" כופי" רק כאשר �1953ג"תשי, )נישואי וגירושי( רבניי� לחוק שיפוט בתי די6להפעיל את המאסר בסעי,

. נותרו נשי� רבות ללא סעד יעיל,]))))בורוכו,בורוכו,בורוכו,בורוכו,((((רוזנצוייג רוזנצוייג רוזנצוייג רוזנצוייג עניי : להל [760, 759) 4(ד מב"פ, שששש""""היועמהיועמהיועמהיועמ' ' ' ' ננננ) ) ) ) בורוכו,בורוכו,בורוכו,בורוכו,((((ראו ג� במקבילה . 172�181' בע, ש�ש�ש�ש�, ש שאנ" דעה חולקת של הרב חראו, ע� זאת. 171�168, 161' בע, 145, ר טו"פד, 1530/ראו תיק מב 228

קיימות היונסיבות חמורות ומיוחדות ש, למשל, נראה. 201' בע, 195) "תש( יא תחומיתחומיתחומיתחומי" כפיית הגט בזמ הזה"כה ' ש: לחלק מפסק הדי .כ�יח, )+"תש, ירושלי�(ג , ת יביע אומרת יביע אומרת יביע אומרת יביע אומר"""" שו שו שו שו::::במקרה הנדו בתשובת הרב עובדיה יוס,

יוס, נדב וחיי� גדליה צימבליסט בבית הדי הרבני , ראו ג� את פסק הדייני� שלמה דיכובסקי.קיד�עג' בע, 219 הערה לעיללעיללעיללעיל, ראו איזירר229ני הגדול להטיל על הבעל דהת� את צווי בשלב מאוחר יותר החליט בית הדי הרב. ט"ב בכסלו התשנ" מיו� י023574569�64�2בתיק , הגדול

47

שבו 231,הרב שלמה דיכובסקי על פסק די קוד� הסתמ+ 230צורצורצורצור����אבאבאבאבעניי בהחלטת בית הדי הרבני הגדול ב

כאשר יש רק" אמתלא מבוררת"מאוס עליה באמצעות 2איש מדוע צריכה להוכיח" מאיס עלי" שהטוענת ,סברו הדייני�

ג� א� אי , )הדי�בית (=ד "כל שהמאיסות ברורה לעיני ביה"אול� . נתנה עינה באחר" מאיס עלי"חשש שמא הטוענת

נחשבת האישה כאומרת מאיס עלי באמתלא , )באמצעות הוכחת אמתלא מבוררת, צידוק אובייקטיבי (=לכ+ הצדקה

בעקבות . " שבנדוננו ברור שיש קשר בי התנהגותו הבוטה והתוקפנית של הבעל לבי מאיסות אשתו בוובפרט ...מבוררת

נתחולל "כי , את נטל ההוכחה של אמתלא מבוררת לטענת מאיס עלי כתב השופט חשי, לכאורה, פסק די זה אשר מקל

מאוד הנטייה להיטיב ע� האישה נתחזקה ב. 'מאיס עלי'ממש בגישתה של ההלכה לעילת הגירושי של �שינוי של

שנתחולל שינוי כללי כזה במדיניות בתי הדי הרבניי� , אול� ספק א� יש בסיס אית לקביעה232."ולהחמיר ע� האיש

קשה להתייחס לפסק הדי עצמו כמחולל שינוי כללי ה לאור נסיבותיו המיוחדות של המקרה , ראשית. בישראל

ה מפני שהדייני� האחרי� שכתבו פסקי די באותו המקרה לא הצטרפו לרב ו) המודגשות על ידי הרב דיכובסקי(

העמדה המובעת בפסק דינו של הרב , שנית233.דיכובסקי בעניי ההקלה בדרישת ההוכחה של האמתלא המבוררת

יי� רבי� מהדייני� בבית הדי הרבני הגדול ובבתי הדי הרבנ. דיכובסקי לא הפכה לנחלת הכלל בקרב ציבור הדייני�

למרות זאת נראה לנו שפסק דינו של הרב דיכובסקי ". מאיס עלי"האזוריי� עושי� שימוש מסויג יותר בעילת הגירושי

.מבטא נאמנה את שאיפת חכמי ההלכה לדורותיה� לסייע ככל שנית בפתרו בעיית מסורבות הגט

כשאישה מורדת . זכאות למזונותבא לידי ביטוי ג� בסוגיית ה" מאיס עלי"הצור+ לפתור את מצוקת הטוענת

לדעת מספר פוסקי� חשובי� , אול�234.את זכותה למזונות, באופ עקרוני, היא מאבדת, "מאיס עלי"בבעלה בטענת

דרבינו (= ת "יש להחיל על הבעל הרחקה דר"ש, בי היתר, בנימוקי הפסק נאמר. לחוק בתי די רבניי�) 6(�ו) 4(�)1(2ההגבלה המופיעי� בסעי,

יוס, , חלטת הדייני� שלמה דיכובסקיראו ה". 'מאיס עלי'עצמו הורה כ בטענת ) שרבינו ת�(= ת "מאחר שר, ג� א� לא נפסוק שחייב לגרש, )ת�במועד מאוחר יותר הוציא בית הדי הרבני הגדול ג� צו האוסר על האיש עיסוק במקצוע . ט"ז באדר התשנ"נדב וזלמ נחמיה גולדברג מיו� כ

נדב וזלמ נחמיה גולדברג מיו� יוס, , ראו החלטת הדייני� שלמה דיכובסקי. לחוק בתי די רבניי� וצו מאסר) 5(2המוסדר על פי די מכוח סעי, בנימוקי הפסק . ההחלטה בעניי צו ההגבלה נתקבלה ברוב דעות כנגד דעתו החולקת של הרב יוס, נדב). 18/12/2000(א "א בכסלו התשס"כ

לא חזר הרב בדיו במקרה זה . המצדיקה את טענות האישה שבעלה מאוס עליה" אמתלא מבוררת"נזכרו העובדות שהיוו בסיס לטענה שקיימת .מפני שנסיבות המקרה לא הצריכו טיעו מעי זה, "אמתלא מבוררת"דיכובסקי על טענתו המקלה בעניי הוכחת

. 3) ג"תשס (2 הדי והדיי הדי והדיי הדי והדיי הדי והדיי:לתמצית הפסק ראו. )לא פורס� �ה "ד בכסלו תשנ"מיו� י(אב צור אב צור אב צור אב צור ' ' ' ' אב צור נאב צור נאב צור נאב צור נ 68/ תיק נד230 , ר ו"פד, 6/ו"ערעור תשכ: שבו נזכר טיעו זה, ראו פסק די אחר. וש� נדונה סוגיה אחרת201, 193 ,ר י"פד, לד/1016בפסק הדי הפנו לתיק 231 .344' בע, 325 ).רפאלירפאלירפאלירפאליעניי : להל (210, 198) 1(ד נא"פ, רפאלירפאלירפאלירפאלי' ' ' ' רפאלי נרפאלי נרפאלי נרפאלי נ 1371/96צ " בג232" מאיס עלי"רו את היק, תחולת עילת הגירושי הצ, דורו�הרבני� ישראל מאיר לאו ואליהו בקשי, נימוקיה� של הדייני� הנוספי� בהרכב233

א+ לא ניכר מפסיקתו שהקל , הרב ישראל מאיר לאו אמנ� הסכי� במקרה זה שנית לפסוק חיוב לגרש. בהשוואה לפסק דינו של הרב דיכובסקיאשר בו נפסק , ותיו קשות יותר4 בעניי מקרה שנסיב"הוא הזכיר תשובה של הרשב". אמתלא מבוררת"הקלות כלשה בעניי דרישת הוכחה של

אינה " מאיס עלי"לפיה טענת , א"הזכיר הרב לאו את שיטת הרשב, כמו כ. ח, )ב"תשס, ירושלי�(ב , 4444""""תשבתשבתשבתשבראו . שהבעל חייב לגרש את אשתוע� . קלח) ט"רע, ונציה (""""המיוחסות לרמבהמיוחסות לרמבהמיוחסות לרמבהמיוחסות לרמב, , , , אאאא""""ת הרשבת הרשבת הרשבת הרשב""""שושושושוראו . את הבעל לגרש או שמחייבי� אותו לגרש" כופי"לפסק ש, כשלעצמה, עילהנראית ...עבר כל מידה"הבעל , לדעת הרב לאו, שבו, בות חמורות פחות מהנסיבות שנדונו בפסק הדיכי כלל זה קיי� בנסי, הרב לאו סבר, זאת

כי במקרה זה נית לפסוק שהבעל חייב לגרש , סבר הרב לאו, לכ". מגמתו לצער אותה ואינני רואה כל אפשרות סבירה כי ייכו שלו� בית ביניה� .את אשתו

כי ההתנצחות , הוא סבר. שהאישה כנה בטענתה שבעלה מאוס עליה" אמתלא מבוררת" באיזו מידה קיימת דורו בח�ואילו הרב אליהו בקשיה ראיות , ע� בעלה" שלו� בית"שאוחזת באישה בכל פע� שהיא נדרשת לחזור ל, בבתי הדי ובבתי המשפט במש+ שני� רבות והחלחלה

לגרש כאשר האישה " כופי", לפיה, דורו הזכיר דעת כמה פוסקי��הרב בקשי. במקרה זה" אמתלא מבוררת"מספיקות הדרושות לצור+ הוכחת לא הסתפק בהתקיימות , ולכ, לגרש רק על סמ+ עילת גירושי זו" כופי"נראה שחשש לפסוק ש, ע� זאת". אמתלא מבוררת"ב" מאיס עלי"טוענת

י קיימת עילת גירושי נוספת 'שלדעת הרב חיי� פאלאג, וצייאלא הוסי,, "מאיס עלי"התנאי� הדרושי� לצור+ קיומה של עילת הגירושי דורו לא �הרב בקשי, בסופו של דבר. לה, אב העזר, )ז"תרכ, איזמיר(ב , ת חיי� ושלו�ת חיי� ושלו�ת חיי� ושלו�ת חיי� ושלו�""""שושושושוראו . עילת היעדר שלו� בית–שבעטיה כופי לגרש

ללא תוספת סיוע של גור� נוס, , י כשלעצמה'ב חיי� פאלאגפסיקת הר .אלא הסתפק בפסק לפיו הבעל חייב לגרש את אשתו, לגרש" כופי"כתב ש ,צבי�רוזראו . לגרש" כופי"לא נתקבלה על דעת בתי הדי הרבניי� במדינת ישראל כאסמכתא לפסיקה ש, לגרש בנסיבות אלה" כופי"שבגינו .13בהערה , כרי� ש� ובמקורות הנז257' בע ,106הערה לעיל לעיל לעיל לעיל

. 259�261' בע, 106 הערה לעיללעיללעיללעיל ,בארי' אראו 234

48

בנסיבות אלה מקבלי� 235.אי היא מפסידה את מזונותיה, למרידתה" אמתלא מבוררת"כשיש לאישה , בדורות האחרוני�

הרב אברה� יצחק הכה קוק כתב באחת 236.ס אותה באמצעות שלילת מזונותיהאת מרידתה בהבנה ואי מקו� לקנו

, שלא תהיינה בנות ישראל כשבויות, �"מאחר שמצד הדי חייב הוא להוציאה מתחת ידו כסברת הרמב: "מתשובותיו

ודאי , תהשיפרנס ויזו או, כיוו שהיא אומרת מאיס עלי בטענות מבוררות והוא מעכב אותה שלא תוכל להינשא לאחר

האישה זכאית למזונות א+ ורק א� היא , ע� זאת 237".שצריכי לחייבו במזונות) שסברה חזקה(= דסברא אלימתא

עמדת 238.אי היא יכולה לטעו שאינה סובלת את ב זוגה ובה בעת לסרב להתגרש ממנו, שכ. מסכימה להתגרש

מאיס "כאשר האישה מורדת בטענת " כפייה בדר+ ברירה"הפוסקי� הללו מאפשרת לבית הדי הרבני לעשות שימוש ב

נ� כיו� בתי הדי הרבניי� בישראל ממעטי� להשתמש באמצעי של כפיה בדר+ ברירה אמ. באמתלא מבוררת" עלי

.שהמדיניות תשתנהייתכ אול� 239.במקרי� שבה� נטענת טענת מאיס עלי

אול� . את מדיניות ההלכה ביחס למסורבות גט, כאמור לעיל, הניסיו לסייע בידה של הטוענת מאיס עליי מבטא

יש לקוות שבעתיד תגבר נכונות� של בתי הדי . א מדגי� את פוטנציאל השימוש במודל המוצע על ידנומעבר לכ+ הו

ולהשתמש באמצעי ) ברוח פסיקתו של הרב דיכובסקי(הרבניי� בישראל לקבל טענת מאיס עלי כעילה לחיוב בגירושי

של תביעת הנזיקי במתכונת המוצעת כ+ יתאפשר שימוש רחב יותר ג� במסלול . של כפיה בדר+ ברירה בנסיבות אלה

אול� בהקשר זה נית לסמו+ על דעת הרב , אמנ� במסלול המוצע מושת הנטל הכספי על ידי בית המשפט האזרחי. כא

בנסיבות בה זכות התביעה האזרחית , משה פיינשטיי בעניי תביעה בערכאה שאינה דנה לאור עקרונות המשפט העברי

240.פט העברימתיישבת ע� עקרונות המש

IVשל סנקציות אלטרנטיביות קיומ

השאלה היא א� ובאיזו מידה צרי+ קיומה של אפשרות זו . הגט נית להפעיל סנקציות מגוונות על פי חוק�כנגד סרב

241,)נישואי וגירושי(די רבניי� �לחוק שיפוט בתי 6 סעי,. להשפיע על מידת הנכונות לחייב את הסרב בפיצויי נזיקי

:הורה בזו הלשו, וסחו המקוריבנ

פיטורי גט די סופי לכפות איש לתת גט פיטורי לאשתו או לכפות אשה לקבל�די רבני בפסק�בית ציווה

היוע4 המשפטי לפי בקשת, כתו� ששה חדשי� מיו� מת הצו, משפט מחוזי�בית רשאי, מאישה

.לכפות במאסר לציית לצו, לממשלה

בית הדי . תי די רבניי� לא הסמי+ המחוקק את בית הדי להטיל את הסנקציה בעצמובהסדר שנקבע בחוק שיפוט ב

.271�275' בע, ש�ש�ש�ש�ראו 235, אב העזר א, ת היכל יצחקת היכל יצחקת היכל יצחקת היכל יצחק""""שושושושו –עמדת הרב יצחק הרצוג ; נו, )ט"תשכ, ירושלי� (ת עזרת כהת עזרת כהת עזרת כהת עזרת כה""""שושושושו –את עמדת הרב קוק , בי היתר, ראו 236 .275' בעמ, ש�ש�ש�ש� , בארי' וכ א252, 244, ר ד"ראו פד. מכללא משמע שזו ג� עמדת בית הדי הרבני הגדול. אות כ, ב, )+"תש, שלי�ירו(

.רג' עמ, נו, )ט"תשכ, ירושלי� (ת עזרת כהת עזרת כהת עזרת כהת עזרת כה""""שושושושוראו 237 .275' בע, 106הערה לעיל לעיל לעיל לעיל , , , , בארי'א; 343, 340, ר א"ראו פד 238 . 280' בע, 106 הערה לעיללעיללעיללעיל ,צבי�רוז; 367' בע, ש�ש�ש�ש�, בארי' ראו א 239 . והטקסט הנילווה194�193 הערות לעיללעיללעיללעילראו 240 .165ח "ס, �1953ג"י תש241

49

א+ לא ניתנה לו סמכות ביצוע עצמאית בשלב , הרבני הוסמ+ לקבוע כי הדי העברי מאפשר לכפות גט באמצעות מאסר

ת� נחוצה בטר� יוטל מאסר בחוק נקבעו שני מנגנוני פיקוח חיצוניי� על פסיקת בית הדי הרבני שמעורבו. הטלת המאסר

נוס, לשני מנגנוני הבקרה . ידי היוע4 המשפטי לממשלה והחלטת בית המשפט המחוזי�הגשת בקשה על: על סרב הגט

: שמטרתו מניעת פעולה חפוזה, קיי� ג� מנגנו השהייה, שעניינ� הפעלת שיקול דעת נוס, על ידי גור� חיצוני, הללו

ה "עד לשנת תשנ. רק לאחר שחל, פרק זמ מוגדר מיו� מת פסק די סופי של בית הדינית לייש� את פסק הדי הרבני

מגבלות אלה מנעו 242.עמד פרק זמ זה על שישה חודשי� מיו� מת פסק די סופי של גירושי על ידי בית הדי הרבני

243.הפעלה מיידית של סנקציית המאסר כנגד סרב הגט

רק " לכפות במאסר לציית לצו"היה בית המשפט המחוזי רשאי , די רבניי� לחוק שיפוט בתי6לאור נוסח סעי,

ולא כאשר נית פסק די של גירושי , "לכפות אישה לקבל גט"או " לכפות איש לתת גט"א� בית הדי הרבני ציוה

ת באמצעות אי לכפו, לגרש" המלצה"או " מצווה", "חיוב"כאשר מדובר בפסק די של , כלומר. שדרגתו נמוכה יותר

כאשר נוקטי� . המחוקק קבע מגבלה זו כדי למנוע חשש שהגט שיינת או יתקבל יהיה מעושה6.244מאסר הנזכר בסעי,

קיי� חשש , מת או קבלת גט" לכפות"כנגד סרב גט בנסיבות בה ההלכה מורה שאי , כגו מאסר, באמצעי כפייה חרי,

הדייני� חששו שמא כאשר , שכ, לגרש" כופי" מיעטו מאוד לפסוק שבתי הדי הרבניי�. שהגט יהיה מעושה שלא כדי

כשאי וודאות – מאסר – לחוק שיפוט בתי די רבניי� 6יכפו לתת או לקבל גט באמצעות הסנקציה החמורה שבסעי,

פיע ההסדר המו, ה"עד שנת תשנ. הגט יהיה מעושה שלא כדי, לגרש" כופי"הלכתית שקיימת עילת גירושי שבגינה

כ+ שהימנעות� של , בנוגע להפעלת אמצעי כפייה כנגד סרב גט היה בלעדי, לחוק שיפוט בתי די רבניי�6בסעי,

245.לגרש מנעה במקרי� רבי� בעבר אפשרות של פתרו מצוקת מסורבת הגט" כופי"הדייני� מלפסוק ש

לאור זאת פסק בית המשפט . לכפיית גט, פרט למאסר, ה לא נקבעה בחוק החרות דר+ נוספת"עד לשנת תשנ

ושלא נית , קובע מנגנו אקסקלוסיבי לכפיית פסקי גירושי6 כי סעי, 246,רוזנצוייגרוזנצוייגרוזנצוייגרוזנצוייגבפרשת , העליו בשנות החמישי�

כי לא נית לאל4 את סרב הגט לתת גט , לגופו של עניי קבע בית המשפט247.להפעיל כנגד סרבני גט סנקציות אחרות

די המטילי� על האיש חיוב כגו דא לא �וכי פסקי, ")עונשיי�"או מזונות " (ת הפחדהמזונו"לאשתו על ידי פסיקת

�390' בע, 115 הערה לעיללעיללעיללעיל, ראו זילברג. לחוק6הנזכרי� בסעי, " מיו� מת הצו"א, תקופה זו הייתה עלולה להתמש+ מעבר לשישה חודשי� 242 .� יו�קיצרו את תקופת ההמתנה משישה חודשי� לששי, �1995ה"התשנ, )קיו� פסקי די של גירושי( לחוק בתי די רבניי� 11בסעי, . 391�ו"תשמ(יד � יגדיני ישראלדיני ישראלדיני ישראלדיני ישראל" בעיותיה� והישגיה�: בתי די רבניי� ממלכתיי�", דיכובסקי' ש; 210' בע, 110הערה לעיל לעיל לעיל לעיל , ורהפטיג' זראו 243

, י רבניי� בעניי איש המסרב לחלו4 לאלמנת אחיו לחוק שיפוט בתי ד7ליקוי זה היה קיי� ג� בנוגע להסדר שקבע המחוקק בסעי, . יב) ח"תשמכתו� שלושה חודשי� מיו� , רשאי בית משפט מחוזי: "במקרה זה. לאחר שבית די רבני ציווה בפסק די סופי לכפות איש לחלו4 לאלמנת אחיו

".לכפות במאסר לציית לצו, לפי בקשת היוע4 המשפטי לממשלה, מת הצולתת גט לאשתו ולא הורה " חייב"שהבעל , בית הדי קבע בפסיקתו. 760, 759) 4(ד מב"פ, שששש""""היועמהיועמהיועמהיועמ' ' ' ' ננננ) ) ) ) בורוכו,בורוכו,בורוכו,בורוכו,((((ייג ייג ייג ייג רוזנצורוזנצורוזנצורוזנצו 4822/88 "ראו בג 244 לחוק שיפוט בתי די 6בתקופה בה הוסדרה סוגיית כפיית גט בסעי, " חיוב"במקרה זה ניכרת הבעייתיות של פסק בדרגת . אותו לגרש" כופי"ש

אי : "השופט אלו כתב. בית המשפט נותר חסר אוני� במקרה זה. צב קשה עקב סרבנות גט שנמשכה תשע שני�האישה הייתה נתונה במ. רבניי�על שטר� הותרה , שתמשי+ להביא ולהעלות טענותיה ומצוקותיה לפני כבוד בית הדי הרבני בחיפה, ביכולתנו אלא להשיא עצה לעותרת

וימצא , כפי שכ+ נאמר בפסקי די קודמי� של בית הדי האזורי ובית הדי הגדול, ידו בעניינהבטוחי� אנו כי כבוד בית הדי יחזור ו...מעגינותה .761' בעמ, ש�ש�ש�ש� –" כדי להציל אישה מכבלי עגינותה, על בעל מת גט לאשתולכפותלכפותלכפותלכפותדר+

מעמד האישה בדיני נישואי "שוחטמ ; 297' בע, 30 הערה לעיללעיללעיללעיל, אמשפחה בישראלמשפחה בישראלמשפחה בישראלמשפחה בישראלדיני הדיני הדיני הדיני ה, שיפמ; 210' בע, 110 הערה לעיללעיללעיללעיל, ורהפטיג245 .421' בע, 110 הערה לעיללעיללעיללעיל, "וגירושי

.124 הערה לעיללעיללעיללעיל 246�ג"תשי, )נישואי וגירושי(די רבניי� �שהכנסת חוקקה את חוק שיפוט בתי לאחר: "1559' בע, ראו במיוחד בפסק דינו של השופט ויתקו 247

".בדר+ אחרת אי מקו� לכפיה, לאשתו פיטורי גט המורה את הדר+ כיצד לכפות איש לתת 6, סעי ובו, 1953

50

בגובה זונות משהילפסוק לא די רבני אינו רשאי�בית פירוש הדבר הוא ש248.לפועל�ידי משרד ההוצאה�עלכלל יבוצעו

6אול� הא� מנע סעי, . ת לה גטכאמצעי כפייה כנגד ב זוגה כדי שיי ,מעבר לשיעור החיוב במזונות על פי די, מופרז

כי מעבר לכ+ שתשובה חיובית לשאלה זו , נראה לנו? ג� מבית המשפט האזרחי להטיל על הסרב סנקציות דומות

הריהי נובעת מ הרציונל העומד ) 6בדבר ייחוד הסנקציה הקבועה בסעי, (רוזנצוייגרוזנצוייגרוזנצוייגרוזנצוייגמתחייבת מ העיקרו שנקבע בעניי

כי א� בתי הדי הרבניי� ישתמשו בסנקציות , בית המשפט העליו חשש באותה הפרשה.ביסודו של אותו העיקרו

החלטה של , בקשת היוע4 המשפטי לממשלה (6אלטרנטיביות תהא בכ+ עקיפה של מנגנו הבקרה הכפול שנקבע בסעי,

ולסייג על ידי , ת מאסרלהתיר כפיית מת גט באמצעו: נועד להתיר ולסייג בעת בעונה אחת6סעי, ). בית המשפט המחוזי

דר+ כפיה בנתו בסעי, זה קבע שבה בשעה שהמחוקק, העיר השופט ויתקו, אי להניח. בקרה כפול�קביעת מנגנו

מנעה שימוש בסנקציות רוזנצוייגרוזנצוייגרוזנצוייגרוזנצוייגכי הלכת , מכא נית להסיק249.קיימות דרכי כפיה אחרות הפטורות מאותו סייג, לסייג

שהרי ג� הטלת סנקציה על ידי בית משפט , רבני אלא ג� על ידי בתי המשפט האזרחיי�אחרות לא רק על ידי בית הדי ה

.6אזרחי עלולה הייתה לעקו, את מנגנו הבקרה של סעי,

החוק חולל מהפכה בדי הנוהג בנוגע 250).קיו� פסקי די של גירושי(ה נחקק חוק בתי די רבניי� "בשנת תשנ

גט �הוא הרחיב את מער+ הסנקציות שנית להפעיל כנגד סרב, ראשית. מובני�לקיו� פסקי די של גירושי בשלושה

בהתא� לחוק נית להוציא כנגד הסרב צווי הגבלה . שהורה לו לית גט לאשתו, במטרה לאלצו לקיי� את פסק בית הדי

, במשרה על פי דילשמש, לקבל רשיו נהיגה, לקבל דרכו, לרבות צו השולל ממנו את הזכות לצאת מ האר4, שוני�

החוק מסר את הסמכות , שנית. לעסוק במקצוע שהעיסוק בו מוסדר על פי די או להפעיל עסק הטעו רישוי וכ צו מאסר

החוק , שלישית. הכפיה לא מתבצעת באמצעות מנגנו אזרחי חיצוני. להטיל סנקציות כאמור לידי בית הדי הרבני בלבד

איש " כופי"נקציות המנויות בו לא רק במקרי� המועטי� יחסית שבה� נפסק שמאפשר לבית הדי לעשות שימוש בס

.לגרש את אשתו אלא בכל דרגה של פסק די של גירושי

שבה , בתשובה". הרחקות רבנו ת�"הרציונל ההלכתי לשימוש באמצעי� אלה כנגד סרבני גט הוא הרציונל של

שא� , שבזה אי כפייה עליו"והסביר , מי� של הרחקות חברתיותמנה רבנו ת� סוגי� מסוי" הרחקות"נזכרו לראשונה ה

בניגוד , הרחקות רבנו ת�251".א+ אנו נתפרד מעליו, )הרחקה זו(=ירצה מקיי� והוא לא ילקה בגופו מתו+ נידוי זה

שרבנו ת� התכוו להבחי בי, אפוא, נראה252.של סרב הגט" גופו"אינ פועלות ב, חר� ונידוי, למלקות בשוטי�

על ידי מניעת טובה הצומחת לאד� מיחסיו ע� הבריות –דהיינו , ההרחקות הנזכרות בתשובתו הפועלות באופ עקי,

הפועלי� באופ ישיר ועל כ , כגו מלקות בשוטי�, לבי חר� ונידוי ואמצעי� ישירי� אחרי�, בחברה בה הוא מצוי

. מפי השופט ויתקו1559' עוב, מפי השופט זילברג1550' בע, ש�ש�ש�ש� 248 .1559' בע, ש�ש�ש�ש� 249 .139ח "ס, �1995ה"התשנ 250בארי ' א; 162' בע, 110 הערה לעיללעיללעיללעיל, בנוגע להרחקות רבנו ת� והיק, תחולת ראו ג� ורהפטיג. כד, )ח"תרנ, ברלי(ת "שו, ראו ספר הישר 251 ").הרחקות"בארי : להל (74�73, 65) ד"תשנ�ב"תשנ(יט � יח המשפט העברי המשפט העברי המשפט העברי המשפט העברישנתושנתושנתושנתו" הרחקות רבנו ת�"

.א"ע, יז, מועד קט, ראו תלמוד בבלי. בתלמוד נאמר במפורש שחר� ונידוי פועלי� על גופו של אד� 252

51

253.לגרש" כופי"השימוש בה� אסור כאשר אי

. רשימת הסנקציות שנקבעו על ידי המחוקק בשני החוקי� הנזכרי� היא אקסקלוסיבית א� לאוהשאלה היא א�

די של גירושי ויתר �שע� חקיקת חוק קיו� פסקי, תשובה אפשרית אחת היא. נית לחשוב על שלוש תשובות אפשריות

, לחוק שיפוט בתי די רבניי�6על מנגנו הבקרה הקבוע בסעי, , בנוגע לסנקציות החדשות שנוספו בחוק זה, המחוקק

ומכא שאי עוד צידוק למניעת שימוש בסנקציות אחרות המצויות בסמכות� של בתי הדי או בתי המשפט האזרחיי�

הרי שחוק קיו� , לחוק שיפוט בתי די רבניי� נועד להתיר ולסייג בעת בעונה אחת6א� סעי, . לש� אכיפת פסקי גירושי

בחקיקת החוק הביע . 6עתה קיימות ג� דרכי כפיה הפטורות מ הסייג של סעי, . תיר מבלי לסייגדי של גירושי מ�פסקי

אינו יכול עוד לשלול 6ומכא שעצ� קיומו של סעי, , אינו נחו4 עוד6המחוקק את דעתו שמנגנו הבקרה שנקבע בסעי,

. ואחרות על סרבני גט להטיל סנקציות כאלה – לפי כל די –מבית די או מבית משפט את סמכות�

בדברי . די של גירושי�הטע� לכ+ נעו4 בתכלית החקיקה של חוק קיו� פסקי. תשובה זו אינה מקובלת עלינו

:ההסבר להצעת החוק נאמר כי

מצווה להתגרש , י לגרשרצו: פסקי גירושי בדרגות שונות של, נוס, על כפיית גט, מכיר המשפט העברי

. על פי חוק אכיפה אי כיו� אפשרות, "כפיית גט"שאינ� נופלי� בגדר , אלהבמקרי�... או חובה להתגרש

, כאמור פסק די המסרב לקיי�, נית להרחיק בעל שלפיו, עצמה�קיי� אמצעי רב, בהתא� להלכה, בר�

ידוע אמצעי זה. החברתיי� של הקהילה ולשלול ממנו את הזכויות המוענקות לו במסגרת� מהחיי�

זו מטרתה לרתו� מכשיר הלכתי לפתרו מצוקת הצעת חוק". הרחקה דרבנו ת�"ינוי בספרות ההלכה בכ

לה עו, כמוצע, שלילת הזכויות האזרחיות. בנסיבות שאי בה עילה למת צו כפיה, מעוכבות גט של נשי�

254. בקהילות היהודיות בזמנו"ההרחקה דרבנו ת�"בקנה אחד ע� יישו� רעיו

די של גירושי �בית הדי מוסמ+ להוציא� לאור הסמכות המוקנית לה� בחוק קיו� פסקיעל כ נראה שצוי ההגבלה ש

נית להפעיל את הרחקות רבנו ת� ". מניעת טובה "–דהיינו , "הרחקה דרבנו ת�"צריכי� להלו� את הרציונל המרכזי של

שהואיל , הנחתו של המחוקק הייתה. כיוו שפעולת� עקיפה ולא ישירה" כופי"ג� כשדרגת פסק הדי לגירושי פחותה מ

, "הרחקות רבנו ת�"שיפעל לאור הרציונל של , הדי הרבני�ניתנה לביתדי �בחוק קיו� פסקיסמכות הטלת הסנקציות ו

הדי הרבניי� כי �שכ חזקה על בתי, שלא כדי"מעושה גט"שגט שינת בעקבות הפעלת הסנקציות יהיה אי חשש

כי בתי המשפט האזרחיי� יוכלו , באופ דומה, לא נית להניח, בר�255. שלא כדיגט מעושהישגיחו שגט הנית לא יהיה

מטע� זה נמסרה הסמכות לבתי הדי הרבניי� . להבטיח שגט הנית בעקבות הטלת סנקציה כזו או אחרת לא יהיה מעושה

של גירושי הביאה לביטול די�לאור זאת אי אפשר להניח כי חקיקת חוק קיו� פסקי. ולא לבתי המשפט האזרחיי�

.גט על ידי בית משפט אזרחי�האיסור על הטלת סנקציות על סרב

לעיללעיללעיללעיל, Kaplanר זה ראו והאבחנה בי כפיה ישירה ועקיפה בהקש, כבסיס להרחקות רבינו ת�" מניעת טובה"בנוגע לרציונל ההלכתי של 253

.93�80' בעמ, 22הערה .496ד "ח תשנ"ה 254 ).רפאלירפאלירפאלירפאליעניי : להל( לפסק דינו של השופט חשי 14בפיסקה , 198) 1(ד נא"פ, רפאלירפאלירפאלירפאלי' ' ' ' רפאלי נרפאלי נרפאלי נרפאלי נ 1371/96צ "בג: ראו ג� 255

52

שהמחוקק אמנ� לא התכוו לאפשר לבתי המשפט האזרחיי� להטיל סנקציות על , תשובה אפשרית שנייה היא

וויתור על מנגנו ה. אול� שינה את יחסו לבתי הדי הרבניי�) בשל חוסר בקיאות� בהלכות הגט המעושה(סרבני גט

על בקיאות� ועל תבונת� של , כי המחוקק האמי שבכפיית גטי נית לסמו+ על מיומנות�, מלמד6הבקרה הקבוע בסעי,

בכפו, , על פי הגיו זה אי עוד טע� למנוע מבתי הדי את האפשרות לפסוק סנקציות כלכליות. בתי הדי הרבניי�

כאשר ה� סבורי� שהדבר עשוי , גט בנסיבות המתאימות�ונשיי� נגד סרבכגו מזונות ע, למגבלות המשפט העברי

בהצעת . אול� תשובה זו אינה מתיישבת ע� כוונת המחוקק. על א, שחלופה זו אינה נזכרת באופ מפורש בחוק, להועיל

י+ את להסמ256,בעקבות המלצות הוועדה לבחינת יישו� דיני המשפחה בראשות השופט אלישע שינבוי�, הוצע החוק

. כדי להביאו לידי מילוי פסק הדי, כתוספת לזכות למזונות, בתשלו� כספילית גט בית הדי הרבני לחייב איש המסרב

–כי , להצעת החוק הורה) א(7סעי,

בותלר, רשאי בית די רבני לחייב את האיש בדמי כלכלה, עילה למת צו הגבלה על פי חוק זה נתקיימה

.על פי כל די או הסכ� למזונות זכות בנוס, לכל, בשיעור שיקבע, אשהמוגדלי� עבור ה מזונות

הנוסח הסופי מ – לאחר דיו ובחינה –הושמטה " הפחדה מזונות"למת סמכות לפסוק הצעה ה, בסופו של דבר, אול�

רוזנצוייגרוזנצוייגרוזנצוייגרוזנצוייג פירוש הדבר הוא שהמחוקק שקל אפשרות זו ודחה אותה ומכא שלעניי זה בחר להותיר את הלכת. של החוק

. במובנה הצר על כנה

די של גירושי ביקש המחוקק לקבוע רשימה �התשובה האפשרית האחרונה היא שבחקיקת חוק קיו� פסקי

לצד הסנקציה שיכול בית המשפט המחוזי (סגורה של סנקציות שבית הדי הרבני והוא בלבד רשאי להטיל על סרב גט

לאחר דיו מעמיק ובחינת –העובדה שהמחוקק קבע ). ט בתי הדי רבניי� לחוק שיפו6להטיל על הסרב מכוח סעי,

מהווה , גט� רשימה מפורטת למדי של סנקציות שנית להטיל על סרבני–ההשלכות החוקתיות וההלכתיות של החוק

שאילו היה המחוקק מבקש לתת בידיו של בית הדי הרבני סמכות, ההנחה היא. ראיה לכ+ שמדובר ברשימה ממצה

הוא היה עושה כ באופ , סנקציה ממונית שבית המשפט העליו אסר את הטלתה–ובמיוחד , להטיל סנקציות נוספות

בי על ידי אזכור ספציפי של הסנקציה הרלוונטית ובי על ידי הענקת סמכות כללית לנקוט באמצעי� נוספי� , מפורש

.שעשויי� להבטיח קיו� פסקי די של גירושי

, לא כל שכ סנקציות ממוניות, לבתי משפט אזרחיי� אי סמכות להטיל סנקציות על סרבני גט: ברסיכומו של ד

הא� יש במסקנה זו כדי לשלול מבית המשפט את האפשרות לפסוק פיצויי . במטרה לאלצ� לקיי� פסקי די של גירושי

בה נקבע עיקרו , רוזנצוייגרוזנצוייגרוזנצוייגרוזנצוייגפת אל הלכת כדי להשיב על שאלה זו אנו נדרשי� לשוב פע� נוס? נזיקי לטובת מסורבת הגט

כפי שהבהרנו , באותו עניי פסק בית המשפט העליו. האקסקלוסיביות של רשימת הסנקציות הנזכרות במפורש בחוק

בית המשפט לא פסק כי ". מזונות הפחדה"כי בית די רבני אינו מוסמ+ לאל4 סרב לתת גט לאשתו על ידי פסיקת , לעיל

באופ –ת לממש את זכויותיה האחרות כלפי ב זוגה הסורר א+ בשל כ+ שמימוש הזכויות הללו עתיד האישה אינה רשאי

.52) ז"תשמ, ירושלי� (חהחהחהחהדי וחשבו הוועדה לבחינת יישו� דיני המשפדי וחשבו הוועדה לבחינת יישו� דיני המשפדי וחשבו הוועדה לבחינת יישו� דיני המשפדי וחשבו הוועדה לבחינת יישו� דיני המשפ 256

53

.אלא שלא נית להטיל על האיש סנקציה המיועדת כל כולה לאלצו לתת גט, להמרי4 את האיש לית לה גט–אינסידנטלי

אותו עניי הגישה אישה נגד בעלה ב257.סלומוסלומוסלומוסלומוהבחנה מעי זו עולה מפסיקתו של בית המשפט העליו בעניי

לערעורי� בית הדי הרבני הגדולשהלה אינו מציית לפסק דינו של , תביעה לתשלו� מזונות עונשיי� על יסוד הטענה

שעל פי תפיסתו , אחד מנימוקי הערעור היה. בית המשפט קמא דחה את התביעה. פיטורי גט לה לתת בו חוייב בירושלי�

יש לה , הדי לפסק ד לגרש אותה והוא אינו מציית"אשה שבעלה חוייב בפסק בי"גדול לערעורי� של בית הדי הרבני ה

את ממזונותיה ואי לקזז איפוא, במעשי ידיה אינו זוכה, במזונותיה ולמרות שהוא חייב, די של מעוכבת להינשא בגללו

שיעור המזונות , בו של הבעל לתת לה גטבשל סירו" מעוכבת"כאשר האישה היא : לשו אחר258".ממעשי ידיה הכנסותיה

נטע כי בקביעת דמי המזונות 259.הנפסקי� לה גבוה משיעור המזונות לה� זכאית האישה במהלכ� התקי של הנישואי

אינו משק, את זכותה האמיתית של אישה הגט שכ שיעור המזונות �לפי השיטה האמורה יש משו� הטלת קנס על סרב

. בית המשפט העליו דחה את הטענה. רוזנצוייגרוזנצוייגרוזנצוייגרוזנצוייגכי אבד הכלח על הלכת , לאור זאת טענה המערערת. נשואה למזונות

–לדברי השופט וייס

שיש מקו� להחיל את ] במקרה... [הוא במפורש חלק מפרטי דיני המזונות] של האישה[די מעשה ידיה

ל "שתקנת חז, אמת הדבר... הבעל חייב במזונות אשתו בלי להיות זכאי למעשה ידיה, "המעוכבת"הלכת

, א+ אי בכ+ כדי לגרוע מ העובדה... כדי לאל4 את הבעל לשחרר את האישה, זאת יש לה אופי של קנס

260. להבדיל ממזונות עונשיי� גרידא–שהמדובר הוא בחיוב מזונות כשלעצמו

חלה ממילא א+ ורק על סנקציות שנועדו כל כול לאל4 את הבעל רוזנצוייגרוזנצוייגרוזנצוייגרוזנצוייגשהלכת , ולדעתנ, משמעות הדברי� היא

על כ כש� שלא היה . היא לא חלה על מימוש זכויות סובסטנטיביות אחרות של האישה לפי כל די. הסרב לית גט

) י קיזוז של מעשה ידיהבל" (מוגדלי�" כדי לשלול מ האישה המעוכבת להינשא את הזכות למזונות 6בקיומו של סעי,

לשלול מ –די של גירושי � או בכוח של הוראות חוק קיו� פסקי–אי בכוחו , על פי דיני המזונות של המשפט העברי

פסיקת . בהנחה שמתקיימי� התנאי� לקיומה של עילה כזו, האישה את הזכות לתבוע מ האיש פיצוי בעילה אזרחית

. א+ זו אינה מטרתה היחידה או העיקרית, לתרו� לזירוז הליכי הגירושי, אינסידנטליבאופ, פיצויי נזיקי עשויה אמנ�

לא רק היבט יש להטלת אחריות בנזיקי . תיקו העוול שנעשה לאישה עד למועד מת פסק הדימטרה חשובה נוספת היא

261.היבט רטרוספקטיבי� גאלא , וספקטיביפר

פסיקת פיצוי למסורבת גט חייבת להיעשות על פי אמות . בשולי הדברי� חשוב להדגיש את המוב מאליו

פסיקת פיצוי שאינו מתאי� לגובה הנזק שנגר� לאישה על יסוד . נזיקיהמידה המקובלות להערכת נזק לא ממוני במשפטי

.365) 4(ד לח"פ, סלומוסלומוסלומוסלומו' ' ' ' סלומו נסלומו נסלומו נסלומו נ 664/82א "ע 257 .371' בעמ, ש�ש�ש�ש� 258 .223, 219) 4(ד לד"פ', ברקובי4ברקובי4ברקובי4ברקובי4' ' ' ' מילר נמילר נמילר נמילר נ 127/80א "עעיקרו זה אושר ג� על ידי בית המשפט העליו ב. 259 . לפסק הדי17בפיסקה , 258לעיל הערה , סלומוסלומוסלומוסלומועניי 260 .הפרק הקוד��הטלת האחריות ניסינו להתמודד בתתהיבט הפרוספקטיבי של ע� ה 261

54

אינה מתיישבת ע� כוונתו של המחוקק בנדו 262)בדיני הנזיקי הישראליי�, עקרונית, המוכרת(שיקולי גמול והרתעה

ניי� בעניי לחוק שיפוט בתי די רב6די של גירושי לאחר הפרשנות שניתנה לסעי, �בחקיקת חוק קיו� פסקי. דיד

וכי אי הוא , כי רשימת הסנקציות שנית להטיל על סרבני גט היא אכ רשימה סגורה וממצה, הבהיר המחוקקרוזנצוייגרוזנצוייגרוזנצוייגרוזנצוייג

לחוק שיפוט בתי די 6פרט לסייג המסוייג של סעי, , גט�מעוניי שבית משפט אזרחי יטיל סנקציות עונשיות על סרבני

" עונשיי�"פסיקת פיצויי� . ולא סנקציות עונשיות" מניעת טובה" של גירושי ה די�הסנקציות בחוק קיו� פסקי. רבניי�

כי א, א� קיומ� של סעדי� אלטרנטיביי� , ראוי להוסי, ולהדגיש. על ידי בתי משפט אזרחיי� תסכל את כוונת המחוקק

שוי להצדיק את הגבלת הרי שהחשש מפני גט מעושה ע, כנגד סרב הגט אינו יכול לשלול את זכות התביעה בנזיקי

. הפיצוי לאור גישת חכמי המשפט העברי

)הפרת החובה(ההתרשלות . 2

הציות להוראתו של בית הדי הרבני �כי האיש חב חובת זהירות כלפי אשתו עלינו לבדוק א� באי, משהגענו למסקנה

ונבו לא היה עושה באות עשה אד� מעשה שאד� סביר "כי א� , לפקודת הנזיקי קובע35סעי, . הייתה התרשלות

" אשמה"ה. התנהגותו היא בגדר התרשלות–" נסיבות או לא עשה מעשה שאד� סביר ונבו היה עושה באות נסיבות

השאלה היא א� הנתבע לא נהג כפי שאד� . אובייקטיבית ולא סובייקטיבית, א� כ, היאהרשלנותשעליה מבוססת עוולת

בכ+ נבדלת עוולת הרשלנות מכמה עוולות פרטיקולריות בה מובנה יסוד של . ו� נזקסביר היה נוהג ולא א� התכוו לגר

לכ על א, שבענייננו 263.הגישה בישראל היא שמושג ההתרשלות חובק ג� מעשי� ומחדלי� זדוניי�, יחד ע� זאת. כוונה

.� לרשלניתאי זאת אומרת שהיא אינה יכולה להיחשב ג, הגט היא התנהגות זדונית�התנהגותו של סרב

המבח לקיומה של התרשלות הוא אי סבירותה של ההתנהגות על פי מדד . זאת לדייק�אול� ראוי בכל

לכ לא כל התנהגות המכוונת לגרו� נזק היא . מצבו הנפשי של המזיק אינו מעלה ואינו מוריד לעניי זה. אובייקטיבי

עלינו . ג� בלתי סבירה על פי הקריטריו האובייקטיביהתנהגות זדונית תיחשב להתרשלות רק א� היא . בגדר התרשלות

מבחינה עיונית נית לבחו . הוא ג� בלתי סביר, נוס, על היותו מכוו, א� אי הציות לפסק די של גירושי, אפוא, לברר

על פי התפיסה הקאנטיאנית . זו הקאנטיאנית וזו התועלתנית–את השאלה על פי שתי אמות מידה אלטרנטיביות

לא נית לומר שפלוני , ככלל264.כלפי הזולת) להבדיל מסיכו לא מציאותי או דמיוני" (ממשי"רשלות היא יצירת סיכו הת

) א"ת(ש "תמ: ראו, בפיצויי� עונשיי�, התובעת, לחיובו של נתבע שהכה את אשתו. 225) 2(ד כז"פ, סגלסגלסגלסגל' ' ' ' פרידמ נפרידמ נפרידמ נפרידמ נ 30/72א "ע: לדוגמא 262

.83) 3(2001) 2004דצמבר (מש �תק, פולקפולקפולקפולק' ' ' ' פולק נפולק נפולק נפולק נ 64901/96פעלי פעלי פעלי פעלי ממממ 593/81א "ע; לפסק דינו של הנשיא שמגר6בפיסקה , 645) 2(ד לח "פ, """" זכרו יעקב זכרו יעקב זכרו יעקב זכרו יעקב––––בית אל בית אל בית אל בית אל """"' ' ' ' ארנס נארנס נארנס נארנס נ 732/80א "ע: למשל, ראו 263

כה ' נ; לפסק דינו של השופט אנגלרד13בפיסקה , 69) 5(ד נג "פ, אמיאמיאמיאמי' ' ' ' אמי נאמי נאמי נאמי נ 2034/98א "ע; 169) 3(ד מא "פ, לללל""""ציזיק זציזיק זציזיק זציזיק ז' ' ' ' מ נמ נמ נמ נ""""רכב אשדוד בערכב אשדוד בערכב אשדוד בערכב אשדוד בעהצעת חוק דיני ל) ב(461 וכ ראו סעי, .185, 173) ט"התשמ(יד עיוני משפט עיוני משפט עיוני משפט עיוני משפט " הנזק הכלכלי וגר� הפרת חוזה, הרשלנות הזדונית, נזקי שביתה"

.http://www.justice.gov.il/MOJHeb/Codex: ממונות264 E. Weinrib The Idea of Private Law (Cambridge, 1995) 147-152; R.W. Wright “The Standards of Care in

Negligence Law” in Philosphical Foundations of Tort Law (D.G. Owen ed., Oxford, 1995) 249, 255-263 .ודוק :" מהותי"ולא כמילה נרדפת למילה , )farfetched" (דמיוני"כאנטוני� של המילה , "מוחשי"משמש כא במוב של ) real" (ממשי"המושג

)substantive .(בכתביה� של אנשי האסכולה הקאנטיאנית ברטוריקה השיפוטית וה המשמש ה הוספנו מרכאות כפולות . זהו המוב לכלממש את חירותו על ידי פעולה אינו יכול אד� כ הל; בהתא� לתפיסה הקאנטיאנית כל בני האד� שווי� זה לזה בחירות�. במופע הראשו

הואיל והטלת חובה להימנע לחלוטי מיצירת סיכוני� תשלול . להתיישב ע� חירותו של כל אד� אחר לעשות כמותוחיצונית בדר+ שאינה יכולה

55

פירוש הדבר הוא שבהעדר צידוק מיוחד המתיישב א, . התרשל א� התנהגותו לא יצרה את הסיכו שמימושו גר� לנזק

משו� שהָחֵדל אינו , )35חר, לשונו של סעי, (להתרשלות הוא ע� ההשקפה הקאנטיאנית מחדל טהור אינו יכול להיחשב

הציות לפסק דינו של בית �מת הגט לאישה ואי�אי, לכאורה265.נמנע מהסרת סיכו קיי�, לכל היותר, יוצר סיכו אלא

אלא שמסקנה זו. לפי הגישה הקאנטיאנית" התרשל"ועל כ לא נית לומר שהסרב , הדי הרבני ה� מחדלי� ולא מעשי�

כאשר . נשואי� זה לזה) ואולי עוד�(אי אפשר לשכוח שהתובעת והנתבע היו , ראשית. מתעלמת משתי עובדות חשובות

מתקיימי� בי פלוני לאלמוני יחסי� מיוחדי� של קירבה או תלות מכירה ג� התפיסה הקאנטיאנית בכ+ שהאחד עשוי

יימת בי שני אנשי� קירבה או תלות המחייבות את כאשר מתק266.המופרת על ידי מחדל, עשה�לחוב כלפי משנהו חובת

א� הנזק שעתיד להיגר� " רשלני" נית לומר שמחדלו של האחד הוא 267,לרווחתו של האחרבאופ אקטיבי באופ אקטיבי באופ אקטיבי באופ אקטיבי האחד לדאוג

אי ספק שבעל המנצל את כוחו כדי . א� תוחלת הנזק ממשית–וכאשר הנזק אינו ודאי , בגינו לאד� האחר הוא ממשי

במקרי� מסוימי� נית לייחס את , שנית. ו מסב לה נזק ממשי ואינו נוהג כלפיה כפי שבעל סביר היה נוהגלפגוע באשת

אשר מהווה את העילה לחיובו במת הגט או לכפייתו לתת גט , הליכי הגירושי להתנהגותו המוקדמת של הבעל הסרב

מעשיו המוקדמי� של ). אישה בקיו� מצוותאו התנהגות המכשילה את ה, בגידה, התעללות פיזית או נפשית, למשל(

ציות �בנסיבות אלה נית לומר שהמחדל של אי. האיש גורמי� לאישה נזק נפשי מתמש+ כל עוד קשר הנישואי מתקיי�

המחדל . לפסק דינו של בית הדי הרבני אינו אלא אחד ממרכיביה של ההתנהגות המזיקה שסבירותה עומדת על הפרק

, לפיכ+, התרשלותו של הבעל מתבטאת. לא מדובר במחדל טהור). ומחדלי�( של מעשי� הוא רק חוליה בשרשרת

על פי הגיו זה יצר הבעל 268.שתוצאותיה נמשכות כל עוד לא הופסקו על ידי מת גט לאישה, הסיכו המוקדמת�ביצירת

.באושרה ואולי א, בבריאותה של האישה, בהתנהגותו סיכו ממשי של פגיעה בנוחותה

א� אינו נוקט באמצעי " מתרשל"פלוני ) בצורתה הפשטנית(על פי תפיסה זו . אל התפיסה התועלתניתומכא

כאשר על ידי נקיטה באותו האמצעי היה יכול להקטי את תוחלת הנזק שעלול להיגר� מחמת , Xהעומד לרשותו בעלות

סבלה המתמש+ של האישה בעלות סרב הגט יכול לשי� ק4 ל, לכאורה�X.269התנהגותו לאלמוני בשיעור הגבוה מ

נית , בר�. עולה כדי התרשלות, שהיה מונע סבל גדול, על כ אי הנקיטה באמצעי הפשוט). גט�על ידי מת(אפסית

בי שהיא (בגי כל סיכו שנוצר על ידופעולה הענקת חסינות למבצע , בה בעת. מ הבריות את חירות לא נית להטיל חובה גורפת כזו

. פירושה התעלמות מחירות� של הניזוקי� הפוטנציאליי�, )הסרת הסיכו גבוהה מתוחלת הנזקאבסולוטית ובי שהיא מותנית בכ+ שעלות ומבטאת את השוויו הקאנטיאני , זהב בי שני הקצוות�מהווה שבילמציאותי �שאינו בלתיהתניית האחריות בכ+ שהנתבע חש, את התובע לסיכו

.בי הצדדי�, 94 הערה לעיללעיללעיללעיל, Bender, למשל, ראו. ה ביקורת נוקבת מצד האסכולה הפמיניסטית למשפטעל התפיסה המבחינה בי מעשה למחדל נמתח 265פירוש הדבר הוא שהגישה הפמיניסטית חולקת על המתודולוגיה . הבחנה זו היא בלתי נמנעת לפי הגישה הקאנטיאנית, בר�. 36�33' בע

.אלא שהדיו בכ+ חורג ממסגרת דיוננו כא). וקת עזה למדיוהמחל(הקאנטיאנית 266 Weinrib ,במסגרת ההתייחסות לקבוצה הראשונה של המקרי� שבה� מטיל המשפט המקובל , 16בהערת שוליי� (154' בע, 264 הערה לעיללעיללעיללעיל

).אחריות בגי מחדל .לעיללעיללעיללעיל 76ראו במיוחד הערה 267במסגרת ההתייחסות לקבוצה הרביעית של המקרי� שבה� מטיל המשפט , 16בהערת שוליי� (154' בע, 264 הערה לעיללעיללעיללעיל, Weinribהשוו 268

). המקובל אחריות בגי מחדל .United States v. Carroll Towing Co בפרשת Learned Handחה הידועה שהציע השופט ניסוח זה אמנ� מדויק יותר מ הנוס 269

159 F.2d 169 (2d Cir. 1947) ,. אבל הוא ג� אינו ממצה את מלוא מורכבותה של התפיסה הכלכלית המודרנית של מושג ההתרשלות בעניי S. Shavell Eonomic Analysis of Accident Law (Cambridge, 1987) 5-46; W.M. Landes & R.A.Posner The: ראו, זה

Economic Structure of Tort Law (Cambridge, 1987) 54..

56

�אותו אנו נדרשי� להעמיד מול הסבל שנגר� לאישה מחמת אי, כי המחיר של מת הגט מנקודת מבטו של האיש, לטעו

לשק� את קשר ) באמת ובתמי�(א� האיש מעוניי : לדוגמא. עלול להיות ניכר, נימת הגט במסגרת התחשיב התועלת

א� האיש מפיק הנאה מיוחדת , לחלופי. להסב לו נזק רב, אפוא, מת הגט יחסל את סיכוייו לעשות כ ועלול, הנישואי

כי , ישואי נדמה לנו אשר לשאיפה לשק� את קשר הנ270.מת הגט ישלול ממנו את אותה ההנאה, מת הגט לאישה�מאי

מגולמת הכרעה ברורה וחד משמעית ) המהווה תנאי להגשת תביעת הנזיקי" (כופי"בפסק די של חיוב לתת גט או של

מת הגט לבי חומרת הנזק שעלול להיגר� לאיש בגי מת �בדבר היחס בי חומרת הנזק שעלול להיגר� לאישה מחמת אי

כי הנזק שנגר� לאישה הלכודה בקשר בלתי רצוי חמור מ הנזק שייגר� לאיש בעקבות , אילולא היה בית הדי סבור. הגט

מת הגט �אשר להנאה שמפיק סרב הגט מאי. לתת גט) או כופה עליו(נית להניח שלא היה מחייב את האיש , הגירושי

כי , נראה לנו271)ושיתשלפי התפיסה התועלתנית המסורתית צריכה לבוא בחשבו בהערכת המוסריות של התנהגות אנ(

על כל . מ הסבל שנגר� לקורבה ההנאה שמפיק אד� מגרימת סבל נפשי לזולתו פח<ת,להוציא מקרי� חריגי� של סדיז�

אי להעמיד במסגרת הערכת סבירות התנהגותו של הסרב את הנאתו אל מול סבלה של האישה כשהוא לבדו אלא , פני�

, אי ספק. ר� לציבור בכללותו בשל המודעות לחומרת ההתנהגות ותוצאותיהאל מול אותו הסבל בצירו, הסבל שנג

כי ההנאה שמפיק אד� מגרימה בלתי מוצדקת של סבל נפשי לזולת אינה עולה על הסבל המיצרפי שנגר� בשל , לדעתנו

.כ+

גרימת הנזק. 3

נזק וקשר סיבתי בי ההתרשלות , עכידו, שני היסודות האחרוני� שהוכחת� נחוצה לש� גיבושה של עוולת הרשלנות ה�

לפקודת 2על פי הגדרתו של מונח זה בסעי, " (נזק"שכ לאחר זיהוי ה, פרק זה נתמקד בזיהוי הנזק�בתת. לבי אותו הנזק

, נראה לנו. זיהוי הנזקי� הכרחי א, לצור+ שומת הפיצויי�. סוגיית הקשר הסיבתי לא אמורה לעורר קושי מיוחד) הנזיקי

שעליו תוכל מסורבת הגט לבסס את תביעתה הוא נזק ) העיקרי, לפחות, או(מכריע של המקרי� הנזק היחיד כי ברוב ה

א� האישה : לדוגמא. מת הגט יסב לאישה נזקי� ממוניי��נית אמנ� לחשוב על מקרי� שבה� אי. בלתי ממוני טהור

גר� לה נזק כלכלי בשיעור הפער בי רמת מבקשת להינשא לאד� שמצבו הכלכלי גבוה באופ ניכר מזה של סרב הגט נ

לעתי� רחוקות ייגר� לאישה ג� נזק גופני ממש . החיי� שהייתה נהנית ממנה אילו קיבלה גט לבי רמת חייה הנוכחית

ממוני �ברוב המכריע של המקרי� הנזק היחיד יהא בלתי, כאמור, אול�). כאשר הסרבנות הממושכת פוגעת בבריאותה(

כי האישה תוכל לתבוע את איש2 בעילה של פגיעה , נאמר, אותו הזכרנו בפרק ב, 3950/00) ��י(ש "בתמ. טהור

קיימת אפשרות , מאיד+ גיסא. אי" פגיעה באוטונומיה"עילה עצמאית של . כי סברה זו בטעות יסודה, ראינו. באוטונומיה

, לראשונה, נזק זה נעשתה אצלנו�ההכרה בראש. נזק בתביעת רשלנות�לפסוק פיצוי בגי פגיעה באוטונומיה כראש

.שאיפה כנה לשיקו� קשר הנישואי ורצו להסב צער לאישה סותרי� זה את זה ולכ אינ� יכולי� להתקיי� במקביל 270�� הכניס לתחשיב התועלתני את ה'מזכיר כי בנת (J.W. Harris Legal Philosophies (London, 2nd ed., 1997) 44: ראו 271

pleasures of malevolence.(

57

– אומר ש� השופט אור 272.דעקהדעקהדעקהדעקהבפרשת

פרוצדורה הטבועה בביצוע, כי יש לראות ג� בפגיעה בכבודו של אד� ובזכותו לאוטונומיה...אני סבור

ברגשותיו ברגשותיו ברגשותיו ברגשותיו , שלא כדי, הפגיעה. משו� נזק בר פיצוי בדיני הנזיקי, רפואית בגופו שלא בהסכמתו המודעת

, מהווה פגיעה ברווחתו של אותו אד�, זכותו היסודית לעצב את חייו כרצונו תוצאה מאי כיבודכשל אד� של אד� של אד� של אד�

ובי, של אד�" נוחותו"נראה בה משו� פגיעה בשבי , זאת. האמורה" נזק"לגדר הגדרת והיא נכנסת

זכותו של כל ...לפקודה 2 כלשו הגדרת נזק בסעי,, "אבד או חיסור כיוצאי� באלה"נראה בה משו� ש

כל עוד אי הוא פוגע , לדברי� החשובי� לו אד� כשיר היא שהקהילה וחבריה יכבדו את רצונו בכל הנוגע

ההפרה של זכות יסודית זו. כל אד� ב חורי מתחייב מ ההכרה בער+ האד� ובהיותו של הדבר. באחרי�

273.פיצוי בנזיקי ומגבשת נזק בר, פוגעת פגיעה קשה ברווחתו של הפרט, או זכות שבדישלא על פי כוח

הניתוח אמנ� הסב לה נזק א+ . בנסיבות אותו המקרה דובר באישה שנותחה מבלי שנתנה את הסכמתה מדעת לניתוח

. יוטיפול שקיבלה האישה לאחרב ואבאופ ביצועו , כי לא הייתה התרשלות בעצ� ההחלטה לבצע את הניתוח, נקבע

. בכ+ שלא מסר לאישה מראש את מלוא המידע הרלוונטי אודות הטיפול שנית לה, אפוא, התרשלותו של הרופא נתמצתה

ומכא שלא נתקיי� קשר סיבתי עובדתי בי , היא הייתה מסכימה לטיפול, עוד נקבע שאילו היה נמסר לה מלוא המידע

מסירת המידע גרמה �כי אי, מאיד+ גיסא נפסק. המידע לבי הנזק שנגר� כתוצאה מ הטיפולההתרשלות שבאי מסירת

כי הדיו כולו התמקד בפגיעה בזכותו של , חשוב להבהיר ולהדגיש". פגיעה באוטונומיה"למטופלת נזק מ הסוג של

של אד� ובזכותו פגיעה בכבודו"ההלכה מתמקדת ב. המטופל שלא לקבל טיפול רפואי בלי הסכמתו המודעת

ורוב שיקולי המדיניות כנגד הטלת , "פרוצדורה רפואית בגופו שלא בהסכמתו המודעת הטבועה בביצוע, לאוטונומיה

נגעו לסיטואציה המיוחדת של העדר הסכמה , אשר נדונו ונדחו על ידי בית המשפט, אחריות בגי הפגיעה באוטונומיה

.הנזק האמור מוגבלת לאותה הסיטואציה� כי ההכרה בראש,לטעו, לפיכ+, נית. מדעת לטיפול רפואי

עשויה להתקיי� ג� בנסיבות " פגיעה באוטונומיה"ש, הבהיר בית המשפט העליו274תנובהתנובהתנובהתנובהאלא שבפרשת

א+ , כי נזק מ הסוג האמור נגר� לאד� שרכש חלב אליו הוחדר סיליקו בלי ידיעת הצרכני�, באותו מקרה נקבע. אחרות

, לכאורה, קבע כי הטעיה בדבר תכולת החלב היא, מפי השופטת נאור, בית המשפט. בשל השימוש בחלבלא נפגע בגופו

: לדוגמא. זכות� של צרכני� היא לקבוע מה יכניסו לפיה� ולגופ� וממה יימנעו. בגדר פגיעה באוטונומיה של הפרט

גועל ופגיעה "תחושה של , בוודאי, יחוש, שומר כשרות שגילה בדיעבד כי המזו שנמכר לו כמזו כשר אינו כזה

שביקש לצרו+ מזו דל שומ או דל קלוריות והסתבר לו כי מזו שנחזה כמתאי� הוא הדי באד� ". באוטונומיה שלו

ישנה פגיעה "בכל המקרי� הללו ובמקרי� אחרי� שנית להעלות על הדעת . כזהלהעדפותיו ונרכש על ידו אינו

, לכל צרכ וצרכ העדפות בנוגע למזונותיו. א, שאי עמה נזק גו, או סכנה ממשית לנזק גו,, באוטונומיה של הפרט

.39 הערה לעיללעיללעיללעיל 272 ].'פ' ור' ק' ההדגשה שלנו י[ לפסק הדי 21פיסקה 273 .1522) 2(2003) 2004צמבר ד(על �תק, ראביראביראביראבי' ' ' ' מ נמ נמ נמ נ""""תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בעתנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בעתנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בעתנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע 1338/97א "ע 274

58

275".העדפות המבטאות לעתי� את האידיאולוגיה בה הוא מאמי כדר+ לחיי� נכוני� או בריאי�

, הנזק של פגיעה באוטונומיה עודנה מוגבלת� ההכרה בראשתנובהתנובהתנובהתנובהכי ג� לאחר פסק הדי בעניי , הטועיטע

הפר הנתבע את חובתו תנובהתנובהתנובהתנובה וה בעניי דעקהדעקהדעקהדעקהה בפרשת . על א, שההגבלה מצויה עתה בדרגת הפשטה גבוהה יותר

, שני המקרי� לא נגר� נזק לגופוב. למסור לתובע אינפורמציה שהייתה נחוצה לאחרו לש� קבלת החלטה מושכלת

ברגע . ונזקו היחיד התבטא בכ+ שנשלל ממנו מידע שעשוי היה לשנות את החלטתו, לרכושו או לממונו של התובע

, למעשה, שנשלל מ המטופל המידע הדרוש באופ סביר לש� קבלת ההחלטה בדבר טיב הטיפול שיינת לו נשללה ממנו

באופ דומה שלילת המידע הדרוש לצרכ באופ סביר כדי . בעיניו כטוב ביותרהאפשרות לבחור את הטיפול שנראה

להחליט א� לרכוש מוצר מסוי� א� לאו נוטלת ממנו את היכולת לבחור את המוצר המתאי� להעדפותיו

דר אול� הע, מבחינה פורמלית הבחירה בי דרכי טיפול שונות ובי מוצרי� שוני� עודנה אפשרית. האינדיבידואליות

, נית לטעו. הבחירה מתוכ מהותי�מידע מדויק על יתרונותיה וחסרונותיה של כל אחת מ החלופות מרוק את אפשרות

הנזק של פגיעה באוטונומיה מוגבלת למקרי� שבה� נשלל מ התובע מידע מהותי שהיה דרוש �כי ההכרה בראש, אפוא

עניינה של מסורבת הגט אינו נכנס להגדרה . ו ואת אמונותיואת העדפותי, לו לש� בחירה בחלופה התואמת את שאיפותיו

.זו

ומנזקו של הצרכ בעניי דעקהדעקהדעקהדעקהכי הנזק שנגר� למסורבת הגט שונה מנזקה של המטופלת בפרשת , אנו מסכימי�

כי בהשוואה לשני המקרי� , נראה לנו". פגיעה באוטונומיה"אול� אי זאת אומרת שלא נית לראות בו משו� . תנובהתנובהתנובהתנובה

בעוד שמ התובעי� בעניי . המקרה בו אנו עוסקי� עתה הוא מקרה הרבה יותר מובהק של פגיעה באוטונומיה–הזכרנו ש

נשלל מידע שהיה עשוי להשפיע על גיבוש רצונ� הרי שבענייננו מצוי בידי התובעת כל המידע הדרוש לה תנובהתנובהתנובהתנובה ודעקהדעקהדעקהדעקה

האיש אינו מאפשר לה להינשא לאחר או . צונה אל הפועלא+ נשללת ממנה האפשרות להוציא את ר, לש� גיבוש הרצו

הפגיעה ביכולתה של האישה להגשי� את רצונה נוגעת למרכיבי� מרכזיי� ומהותיי� : לא זו א, זו. להביא ילדי� לעול�

קשה . מדובר בפגיעה קשה ומהותית בחופש הבחירה של הפרט276.קיו� קשר זוגי והורות: של השאיפה להגשמה עצמית

277.תנובהתנובהתנובהתנובה ובעניי דעקהדעקהדעקהדעקהיותר מאי מסירת המידע בפרשת הרבה

ראיית סבלה של ". פגיעה באוטונומיה"בענייננו אי צור+ להגדיר את נזקה של מסורבת הגט כ, מכל מקו�

שכ הסבל האמור , הנזק החדש�והאפשרות לתבוע פיצוי בגינו לא היו ואינ תלויות בנכונות להכיר בראש" נזק"האישה כ

יה מצדדת בהשקפה לפיה הטעיית הצרכ ביחס לתכונותיו של המוצר 'שופטת המיעוט פרוקצ. לפסק דינה של השופטת נאור10פיסקה 275

הג� שאי היא מסכימה למסקנתה הקונקרטית של השופטת נאור משו� שלדידה לא הוכיח , שנמכר לו עשויה לעלות כדי פגיעה באוטונומיהאד� הצור+ מזו אורגאני מטעמי , כפי שמתקיימת אצל שומר כשרות, התובע העדפה מוגדרת וברורה לרכוש מוצר בעל תכונות מסוימות דווקא

). לפסק דינה15�13פסקאות (בריאות או שומר משקל 499, 485) 1(ד מט"פ, נחמנינחמנינחמנינחמני' ' ' ' מני נמני נמני נמני ננחנחנחנח 5587/93א "ע: למשל, להכרה בחשיבות של החלטות בענייני זוגיות והוראות להגשמה העצמית ראו 276

חירותו של אד� כוללת .לתכנו משפחה ולהולדת ילדי� היא תחו� של צנעת הפרט, האוטונומיה להקמת משפחה: "כה�מפי השופטת שטרסברגוהשוו בארצות ". פרטובכל נושא אחר מתחו� צינעת הפרט והאוטונומיה של ה, הולדה, גירושי, ני נישואייאת חירות ההחלטה העצמאית בעני

Cleveland Board of Education v. LaFleur 414 U.S. 632, 639-640, 94 S.Ct. 791, 796 (1974): "freedom of: הברית

personal choice in matters of marriage and family life is one of the liberties protected by the Due Process Clause

of the Fourteenth Amendment". פוגעת פגיעה קשה ברווחתו , שלא על פי כוח או זכות שבדי ההפרה של זכות יסודית זו "דעקהדעקהדעקהדעקהעל פי פסיקתו של השופט אור בעניי : ודוק 277

זכות שבדי אי לו כוח או, הואיל ואנו עוסקי� במקרי� שבה� האיש חוייב על ידי בית די לתת גט". פיצוי בנזיקי ומגבשת נזק בר, של הפרט .סרבנותו היא עתה בניגוד להוראת הדי ולא בהתא� לה. לפגוע באוטונומיה של אשתו

59

קבע בית המשפט גורדוגורדוגורדוגורדוכי בפרשת , כבר ראינו לעיל. זקי� המוכרי� במשפטנו בלאו הכי זה עשרות שני�הוא מסוג הנ

באופ דומה קבע בית המשפט . וכי נית לפסוק פיצוי בגינו, לצור+ הפקודה" נזק"העליו שג� נזק לא מוחשי טהור הוא

כורחה � אשר גורשה עלשהישנגר� לאהנפשי הסבלכי , בסיטואציה המהווה את תמונת הראי לסיטואציה בה עסקינ

" נזק"שנזק לא מוחשי הוא , כי מעול� לא הוטל אצלנו ספק בכ+, חשוב להדגיש278.בר תביעה" נזק"מהווה א, הוא

, הצער. עיקר הדיו המשפטי נסב סביב שאלת קיומה של חובת זהירות שעניינה מניעת נזק כזה). ובלבד שנית להוכיחו(

בלי , הפחד והבושה שה� מנת חלקה של מסורבת גט טיפוסית ה�, החרדה, העצבנות, התסכול, הלח4, המועקה, הדכדו+

279.אי צור+ לתת לה� כותרת ססגונית על מנת שייחשבו לכאלה. לצור+ הפקודה" נזקי�", ספק

יקטיבי מוס, אילו התייחס למרכיב האובי�להיות בעל ער+, לדעתנו, היה יכול" פגיעה באוטונומיה"המושג של

בית המשפט היה יכול לראות בזכותו : לשו אחר). בלי קשר למידת הסבל הסובייקטיבי שנגר� בגינה(של הפגיעה בזכות

בנסיבות אלה ). בדיוק כמו פגיעה בנכסי� אחרי�" (נזק"שכל גריעה ממנו עולה כדי " נכס"של כל אד� להגשי� את רצונו

אלא כנזק לא , אול� לא כנזק בלבדי או עיקרי, "פגיעה באוטונומיה"ק של שלמסורבת הגט אכ נגר� נז, נית היה לאמר

לפי שעה הדי , דא עקא). 'התסכול וכו, הסבל(ממוני אובייקטיבי המצטר, לנזקי� הבלתי ממוניי� הסובייקטיביי�

כדברי " (ו של אד�ברגשותי, שלא כדי, פגיעה"נזק סובייקטיבי שעניינו ב" פגיעה באוטונומיה"הישראלי רואה בנזק של

).דעקהדעקהדעקהדעקההשופט אור בעניי

תביעה בגי הפרת חובה חקוקהתביעה בגי הפרת חובה חקוקהתביעה בגי הפרת חובה חקוקהתביעה בגי הפרת חובה חקוקה. . . . דדדד

הגדרת תחו� הדיו. 1

: לפקודת הנזיקי בזו הלשו) א(63העוולה של הפרת חובה חקוקה מוגדרת בסעי,

– למעט פקודה זו –מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיי� חובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק

וההפרה גרמה לאותו אד� נזק מסוגו , נועד לטובתו או להגנתו של אד� אחר, לפי פירושו הנכו,והחיקוק

אול� אי האד� האחר זכאי בשל ההפרה לתרופה המפורשת ; או מטבעו של הנזק שאליו נתכוו החיקוק

.התכוו להוציא תרופה זו, לפי פירושו הנכו, א� החיקוק, בפקודה זו

בקומנטר היחיד שנכתב על 280. לעוולה כבעלת חמישה יסודות פוזיטיביי� ויסוד נגטיבי אחדבפסיקה מקובל להתייחס

כי פירוק מלא של העילה מניב תשעה , ע� זאת, נראה לנו281.העוולה עד כה הבחינה המחברת בי שבעה יסודות

קיומה של ) 1: (הבאי�על מנת לבסס תביעה בעילה זו נדרש התובע להוכיח את קיומ� המצטבר של היסודות . מרכיבי�

באותו מקרה אמנ� דובר . לפסק דינו של השופט גולדברג9 בפיסקה 1218) 1(95) 2004דצמבר (על �תק, מצראווהמצראווהמצראווהמצראווה' ' ' ' מצראווה נמצראווה נמצראווה נמצראווה נ 1730/92א "ע 278

מדובר בתמונת הראי לסיטואציה בה אנו עוסקי� מכיוו . ק אי הבדל בי שתי העוולותאול� מבחינת יסוד הנז, בתביעה על הפרת חובה חקוקה . דובר באד� שגירש את אשתו כנגד רצונהמצראווהמצראווהמצראווהמצראווהבעוד שבעניי , שענייננו הוא באד� המסרב לית גט לאשתו חר, רצונה

.תנובהתנובהתנובהתנובה ובעניי דעקהדעקהדעקהדעקהבפסקי הדי בעניי " וטונומיהבא�פגיעה"אנו ערי� לכ+ שאת ביקורתנו זו נית להפנות ג� כנגד השימוש במושג 279והאסמכתאות המובאות (14, 1) 1(ד נח"פ, ממממ""""אלתא תעשיות אלקטרוניקה בעאלתא תעשיות אלקטרוניקה בעאלתא תעשיות אלקטרוניקה בעאלתא תעשיות אלקטרוניקה בע' ' ' ' מ נמ נמ נמ נ""""סולל בונה בני ותשתיות בעסולל בונה בני ותשתיות בעסולל בונה בני ותשתיות בעסולל בונה בני ותשתיות בע 7130/01א "ע, לאחרונה, ראו 280 ).ש� . ואיל+21) ט"תשמ, זמיר�לוינסו' מאת ד, טדסקי עור+' ג, מהדורה שנייה (הפרת חובה חקוקה הפרת חובה חקוקה הפרת חובה חקוקה הפרת חובה חקוקה שירה �בר' ע 281

60

החיקוק מיועד לטובתו או להגנתו של אד� ) 4(; החיקוק אינו פקודת הנזיקי) 3(; החובה מעוגנת בחיקוק) 2(; חובה

) 8(; הנזק הוא מסוגו או מטבעו של הנזק אליו נתכוו החיקוק) 7(; התובע סבל נזק) 6(; הנתבע הפר את החובה) 5(; אחר

א� הוכיח התובע את היסודות הללו קמה לו זכות לפיצוי אלא א� יראה הנתבע . לנזקקשר סיבתי בי הפרת החובה

ציי סג 9101/00) ��י(ש "בתמ). של העוולה, "נגטיבי"ה, זהו היסוד התשיעי(שהחיקוק התכוו להוציא תרופה אזרחית

ה לציית להוראה שניתנה על שנית לבסס את תביעתה של מסורבת הגט ג� על הפרתה של החובייתכייתכייתכייתככי , הנשיא מרכוס

השופט לא בח באופ שיטתי ויסודי א� מתקיימי� , יחד ע� זאת282. לחוק העונשי287הקבועה בסעי, , ידי בית משפט

הטע� לכ+ הוא שההחלטה עוסקת כל כולה בבקשתו של הבעל הנתבע . בענייננו יסודות העוולה של הפרת חובה חקוקה

לזכייתו של התובע , אפילו קלושה, חיית הבקשה די בקיומה של אפשרות תיאורטיתולש� ד, למחוק את התביעה על הס,

כי האינטואיציה הראשונית של השופט מרכוס הייתה , דעתנו היא283.בסעד על יסוד העובדות המפורטות בכתב התביעה

להשלי� , אפוא, נונדרשי� א. אול� שלא כמותו איננו רשאי� להסתפק בהצגה פשטנית של אפשרויות תיאורטיות. נכונה

מטבע . ולבחו א� מתקיימי� בענייננו יסודות העוולה של הפרת חובה חקוקה, את המלאכה בה החל השופט המלומד

הדברי� נתמקד ביסודות שבה� טמו הפוטנציאל להכשלת של תביעות מ הסוג הנדו ולא נרחיב את הדיבור על יסודות

.שאלת קיומו של נזק הואיל ושאלה זו נדונה בהרחבה בפרק הקוד�לא נעסוק כלל ב. שאינ� מעוררי� קושי כזה

החובה החקוקה המוטלת על הבעל. 2

–כי , לחוק העונשי מורה287סעי,

המפר הוראה שניתנה כשורה מאת בית משפט או מאת פקיד או אד� הפועל בתפקיד רשמי ומוסמ+ לאותו

. דינו מאסר שנתיי�–עניי

מת הגט הוא בגדר �ואי, לית גט לאשתו הוא בגדר הוראה שניתנה כשורה על ידי בית די רבניפסק הדי המורה לאיש

287השאלה הפרשנית הראשונה עמה אנו נדרשי� להתמודד לצור+ בחינת אפשרות השימוש בסעי, . הפרה של הוראה זו

284.גדרוגדרוגדרוגדרוו נדונה והוכרעה בעניי שאלה ז. כולל ג� בית די רבני" בית משפט"כמקור לחובה החקוקה הוא א� הדיבור

האישה הפרה את הצו והורשעה על ידי . באותו מקרה הורה בית הדי הרבני לאישה למסור לב זוגה את בית� המשותפת

בערעור לבית המשפט . ערעורה לבית המשפט המחוזי נדחה ברוב דעות. 287בית משפט השלו� בעבירה לפי סעי,

לתמיכה בטענתו הפנה . אינו כולל בית די רבני287בסעי, " בית משפט"כי הצירו, , בי היתר, העליו טע בא כוחה

265כגו סעיפי� , "בית די"ל" בית משפט"הדי לסעיפי� אחרי� בחוק העונשי שבה� ראה המחוקק להבחי בי �עור+

בחוקי� אחרי� דוגמת חוק וכ(העובדה שבסעיפי� אחרי� בחוק העונשי . בית המשפט העליו דחה את הטענה. �266ו

המחוקק לא נקט בשאלת המינוח שכ , אינה מעלה ואינה מורידה" בית די"אינו כולל " בית משפט"המונח ) בתי המשפט

. להחלטה4.ג.8פיסקה 282 .387) 1995, לוי עור+' ש, מהדורה שביעית(סדרי הדי האזרחי סדרי הדי האזרחי סדרי הדי האזרחי סדרי הדי האזרחי זוסמ ' י 283 . לפסק הדי4בפיסקה , 698) 2(ד לח"פ, יייי""""ממממ' ' ' ' גדרו נגדרו נגדרו נגדרו נ 741/83א "ע 284

61

ואי " בית משפט "דיבר המחוקק בלשו, הכשלת עיקול לחוק העונשי שעניינו 264בסעי, , כ+ למשל.אחיד�האמורה קו

" בית משפט"וא, לצור+ חוקי� אחרי� היה בית המשפט העליו מוכ לקבוע כי המונח ; שנתכוו ג� לבית דיכל ספק

.אי, מכל מקו�, אחידות. משתרע ג� על בתי די

פרשנות זו נתמכת על ידי . כולל ג� בית די287בסעי, " בית משפט"לגו, העניי קבע בית המשפט כי המונח

143שסעי, , כהנחה מובנת מאליה, העליו באופ עקביבית המשפט יחדי הנ�של פסקי בשורה, ראשית. שלושה טעמי�

לפקודת החוק הפלילי 143בסעי, , שנית. מתייחס ג� לבית די דתי, 287אשר קד� לסעי, , 1936, לפקודת החוק הפלילי

a court of“(אשר ה לפי הגדרתו בפקודה זו ובפקודת הפרשנות , ”court“השתמש המחוקק המנדטורי במונח

competent jurisdiction”( ,4לפי השימוש שנעשה בו בדבר המל+ במועצה על אר 1922, ישראל�וה) 51סימ (–

המערערת מביאה לתוצאה הבלתי מתקבלת על בא כוח של המצמצמת פרשנותו , שלישית. מתייחס ג� לבתי די דתיי�

פקיד או אד� הפועל בתפקיד רשמי "הוראה של משפט שלו� או לדי מי שמפר הוראה של ביתעמידשנית לה, הדעת

: סיכומו של דבר. די רבני אינו צפוי לשו� סנקציה פלילית בשל ההפרה�שמפר צו של בית א+ מי, "ומוסמ+ לאותו עני

. מחייב כל אד� לציית להוראות שניתנו לו על ידי בית די רבני287סעי,

לא נית להוציא� . פסקי די של גירושי ה� בעלי אופי מיוחדש, כבר ציינו לעיל. אלא שכא מתעורר קושי נוס,

כל ניסיו . הטע� לכ+ הוא שהגט צרי+ להינת ברצונו של האיש. אל הפועל כפי שמוציאי� לפועל פסקי די אחרי�

נית ג� בנסיבות שבה : יתר על כ. לכפות מת גט בניגוד לעקרונות ההלכתיי� עלול להפו+ את הגט למעושה שלא כדי

על רקע פרשנות תכליתית של , לעשות שימוש באמצעי כפייה ישירי� או עקיפי� ברי– על פי כללי המשפט העברי –

לחוק שיפוט בתי די רבניי� 6כי הכפייה אמורה להיעשות א+ ורק באמצעות הסנקציות הקבועות בסעי, , מער+ החקיקה

.גבלות הקבועי� באות� החיקוקי�די של גירושי ובכפו, לסייגי� ולמ�ובחוק קיו� פסקי

287גט לציית לפסק דינו של בית הדי הרבני באמצעות סעי, �לא נית לכפות על סרב, לאור הנחות יסוד אלה

על מי שבית די רבני הורה לו לית גט אינו מטיל חובה אינו מטיל חובה אינו מטיל חובה אינו מטיל חובה 287 הא� מכא מתבקשת המסקנה שסעי, 285.לחוק העונשי

אלה זו הייתה שומטת את הקרקע מתחת לתביעה בגי הפרת חובה חקוקה הנסמכת תשובה חיובית לש? פיטורי לאשתו

העובדה שלא נית להעניש את מפר החובה החקוקה על פי . אול� דומה כי אי היא התשובה הנכונה. 287על סעי,

שהיא (ה יש להבחי בי שאלת עצ� קיומה של החוב. החובה אי פירושה שהחובה אינה מוטלת עליו�החיקוק מכונ

חיקוק מסוי� יכול להטיל על אד� חובה מבלי . לבי שאלת קיומה של סנקציה בגי הפרת החובה) המעניינת אותנו כא

, ואמנ�. העדר הסנקציה אינו שולל את קיומה של החובה. סנקציה כלשהי א� הפר אותה, מטע� זה או אחר, להטיל עליו

מטיל וכי ג� חובה שהחיקוק בו היא מוגדרת אינ, ו בעניי לגופובלי לד, בית המשפט העליו הניח בפסיקה עקבית

286. לפקודת הנזיקי63לצור+ סעי, " חובה"היא בגדר , סנקציה בגי הפרתה

.משפטעל פי אותו ההיגיו לא נית לכפות על האיש לציית לפסק הדי באמצעות פקודת בזיו בית ה 285: השוו. 365) 1(ד כא"פ, רשות הפיתוחרשות הפיתוחרשות הפיתוחרשות הפיתוח' ' ' ' ני נני נני נני נ''''דגדגדגדג 672/66א "ע; )מנטלמנטלמנטלמנטלעניי : להל (540) 1(ד יט"פ, עיריית פתח תקוהעיריית פתח תקוהעיריית פתח תקוהעיריית פתח תקוה' ' ' ' מנטל נמנטל נמנטל נמנטל נ 457/64א "ע 286 ).74במיוחד בהערת שוליי� (23�22'בע, 275 הערה לעיללעיללעיללעיל, שירה�בר

62

בפסיקה הנזכרת לעיל . הבעיה המתעוררת במקרה דנ שונה מעט מזו שנדונה על ידי בית המשפט העליו

א 5דוגמת סעי, , שאיש אינו צפוי לסנקציה בגי הפרת" חסרות שיניי�"התייחס בית המשפט לחיקוקי� המטילי� חובות

שכאשר , לטעו– לכאורה – נית 288).רכישה לצרכי ציבור( לפקודת הקרקעות 5 וסעי, 287לחוק יישוב סכסוכי עבודה

זו הבחנה, אלא א� אותו אד� משתיי+ לקבוצה מסוימת, מטיל סנקציה על אד� שלא פעל על פי הוראתוכהחיקוק

ההיגיו העומד ביסודה של טענה זו אינו . מבטאת את כוונת המחוקק שלא להחיל את החובה על אנשי� מאותה הקבוצה

בניגוד לאנשי� אחרי� , גט�מכיוו שלא נית לומר שסרב, אלא שבמקרה דנ היא אינה רלוונטית כלל. נסתר מעינינו

למרות שלא נית . 287בגי הפרתה של החובה הקבועה בסעי, אינו צפוי לסנקציה , שאינ� מצייתי� להוראה שיפוטית

נית לכפות עליו , לכפות על הסרב את חובת הציות לפסק דינו של בית הדי הרבני באמצעות העונש הקבוע בסעי, זה

מנע שהמחוקק לא ביקש להי, פירוש הדבר הוא). די של גירושי�כגו חוק קיו� פסקי(את קיו� החובה באמצעי� אחרי�

את הסנקציות , מטעמי זהירות, אלא להגביל, מהטלת החובה הכללית לציית לפסקי די על מי שחויב לתת גט לאשתו

גט ציות �מכא שחוסר האפשרות לכפות על סרב. שנית להטיל על אותו אד� בגי הפרתה כל עוד ההפרה נמשכת

.ו מעיד על כוונה לפטור אותו מ החובה גופה באמצעות העונש הקבוע באותו סעי, אינ287לחובה הקבועה בסעי,

נראה לנו כי – עצמו לאחר השלמת הלי+ הגירושי 287אשר לאפשרות להעמיד את הסרב לדי לפי סעי,

שבשלב זה ההלי+ הפלילי אינו מיועד לאל4 את האיש לית גט אלא להענישו על אי , נכו הוא. אפשרות זו אינה רצויה

או שהאיו� . אלא שמדיניות של העמדה לדי בדיעבד עלולה לגרור אחת משתי תוצאות. רהציות לצו שיפוטי בעב

או שהאיו� יגרו� לו , )כדי להתחמק מ האישו� הפלילי(בסנקציה פלילית לאחר מת הגט יגרו� לסרב להתמיד בסירובו

).משו� שנית בצל האיו�(למהר ולתת גט שתוקפו מוטל בספק

קהגבולות החובה החקו. 3

ה א� החיקוק שהופר – בכל השיטות שבה מוכרת עילה כזו –שתי השאלות העיקריות בתביעות על הפרת חובה חקוקה

, לפיכ+, השאלה המרכזית בענייננו היא289.נועד להג על התובע או על אנשי� מסוגו ולמנוע נזק מ הסוג שאירע בפועל

. הסעי, אינו מציי במפורש מיהו בעל האינטרס המוג על ידו. גט לחוק העונשי נועד להגנת של מסורבות287א� סעי,

הציות . כי לפחות אחת ממטרותיו היא להג על האינטרס הציבורי בקיו� הוראות של רשויות מוסמכות, ע� זאת, דומה

בכ+ כדי אי, לכאורה. להג על הציבור בכללותו, א� כ, נועד287סעי, . החוק�להוראות אלה מתחייב מעקרו שלטו

לעניי סעי, זה רואי� "כי , לפקודת הנזיקי מורה) ב(63סעי, . לשלול את המסקנה שהסעי, נועד ג� לטובת� של פרטי�

.58, 221ח "ס, �1957ז"התשי 287 .286לעיל הערה , ללללמנטמנטמנטמנטראו עניי . 32, 1' ר תוס"ע, 1943 288 A.M. Dugdale (ed.) Clerk & Lindsell on Torts (18th ed., 2000) 622-625; F. Trindade: במשפט המקובל, למשל, ראו 289

& P. Cane The Law of Torts in Australia (3rd ed., 1999) 686 .בגרמניה :J. Herbots “Economic Loss in the Legal

Systems of the Continent” in The Law of Tort-Policies & Trends in Liability for Damage to Property and

Economic Loss (M. Furmston ed., London, 1986) 137, 149; K. Opoku “Delictual Liability in German Law” 21

Int. & Comp L.Q. (1972) 230, 234; B.S. Markesinis The Law of Torts: A Comparative Introduction (3rd

ed.,

1997) 890-892.

63

או חיקוק כאילו נעשה לטובתו או להגנתו של פלוני א� לפי פירושו הנכו הוא נועד לטובתו או להגנתו של אותו פלוני

מכא ". או של בני אד� מסוג או הגדר שעמ� נמנה אותו פלוני] הדגשה שלנוה[ לטובת� או להגנת� של בני אד� בכלל

, אול� א� כ+ הוא הדבר. שג� חובה המיועדת להג על כל הפרטי� כול� עשויה להיחשב כמיועדת לטובתו של היחיד

– 290ועקניועקניועקניועקניעל כ+ אומר השופט ברק בעניי ? אימתי לא נית לראות בחובה החקוקה חובה המיועדת להגנתו של הפרט

קיימת אלא למע שהרי אי המדינה, לטובתו ולהגנתו של הפרט, בסופו של דבר, כל חיקוק נועד, לכאורה

הוראה זו... 63 סעי, דומה שפילוסופיה משפטית זו אינה מסייעת לנו בפירושה של הוראת. פרטיה

לטובתו או להגנתו לא נועדוש, לבי חוקי�, שנועדו לטובתו או להגנתו של היחיד, מבחינה בי חיקוקי�

א� אותו , "לטובתו או להגנתו של אחר "כי חיקוק בא, נראה לי. להבחנה זו עלינו לית תוק,.של היחיד

כנגד חיקוק מסוג זה . להג על האינטרסי� של הפרט אשר נועדו, חיקוק קובע נורמות ורמות התנהגות

, ביניה� נית לכלול אות� חיקוקי�. � של הפרטלהג על האינטרסי אשר לא נועדו,באי� אות� חיקוקי�

טיביי� ואורחות חיי קושל מירק� החיי� הקול, של הממשלה, האינטרסי� של המדינה שבאו להג על

.האומה

החוק אינה יכולה להיחשב כמיועדת לטובתו של �כי חובה המיועדת כל כולה להבטיח את שלטו, על פי תפיסה זו נדמה

זו מיועדת להג על מירק� החיי� הקולקטיביי� ואורחות חיי האומה ולא על אינטרס פרטי חובה שכ. אד� ספציפי

לעתי� קרובות . לטובת של מסורבות גט, בי היתר, מיועד287אלא שבכ+ אי כדי לשלול את המסקנה שסעי, . מובהק

או סוג של –י� של כל פרט ופרט האינטרס והיא כוללת בחובה ה כוונה להג על,הוראה פלונית היא בעלת מטרה כפולה

החוק �בנוס, להגנה על שלטו. כזה הוא המקרה דנ291.תוהציבור בכללו וה כוונה להג על האינטרסי� של–פרטי�

, )293 וחוק ההוצאה לפועל292ביחד ע� אמצעי� אחרי� דוגמת פקודת בזיו בית המשפט( בא להבטיח 287כי סעי, , נראה

הסעי, מיועד להג על האינטרס של הצד שלטובתו . בהלי+ ביניי� לא תהא ריקה מתוכשזכייתו של פלוני במשפט או

החובה לקיי� את הוראתו של בית הדי הרבני : ובפרט. ניתנה ההוראה על ידי בית משפט או בית די בקיומה של ההוראה

294.לטובתה של האישה, בלי ספק, לבעל לית גט לאשתו מיועדת

בידי הבעל גורמת למסורבת הגט נזק מסוגו של 287פרת החובה הקבועה בסעי, השאלה השנייה היא א� ה

באותו מקרה דובר באיש 295.סולטאסולטאסולטאסולטאשאלה דומה נתעוררה בפני בית המשפט העליו בעניי . הנזק שאליו נתכוו החיקוק

חייב את האישה די של בית הדי השרעי המ�מוסלמי אשר גירש את אשתו המוסלמית על כורחה מבלי שהיה בידו פסק

. לפסק הדי36בפיסקה , 65 הערה לעיללעיללעיללעיל 290קני קני קני קני 119/86א "ע; )סולטאסולטאסולטאסולטאעניי : להל( לפסק הדי 6בפיסקה , 169) 3(ד לח"פ, סולטאסולטאסולטאסולטא' ' ' ' סולטא נסולטא נסולטא נסולטא נ 245/81א "ע; לפסק הדי37בפיסקה , ש�ש�ש�ש� 291

לאפשרות קיומה של ). קני בתי�קני בתי�קני בתי�קני בתי�עניי : להל(יאיר � מפי השופט ב744, 727) 5(ד מו"פ, נתניה נתניה נתניה נתניה , , , , הוועדה המקומית לתכנו ולבנייההוועדה המקומית לתכנו ולבנייההוועדה המקומית לתכנו ולבנייההוועדה המקומית לתכנו ולבנייה' ' ' ' מ נמ נמ נמ נ""""בתי� בעבתי� בעבתי� בעבתי� בע .RGZ (18.10.1920) 100, 142, 146: ראו ג�" מטרה כפולה"

.356) א(, 332) ע(, י כר+ א"חא 292 .116, 507ח "ס, �1967ז"התשכ 293 נטה לפסק הדי38בפיסקה , 17 הערה לעיללעיללעיללעיל, 19270/03) ��י(ש " בתמ. להחלטה4.ג.8בפיסקה , 13 הערה לעיללעיללעיללעיל, 9101/00) ��י(ש "תמהשוו 294

. בגו, המאמר,למעשה, הסברנוכבר קיו בהקשר זה את הטעמי� לדחיית נימו. )הג� שלא הכריע בדבר (השופט הכה למסקנה הפוכה .169) 3(ד לח"פ, סולטאסולטאסולטאסולטא' ' ' ' סולטא נסולטא נסולטא נסולטא נ 245/81א "ע 295

64

, למרות שמעשהו של האיש עלה כדי עבירה296. לחוק העונשי181וזאת בניגוד להוראת סעי, , להתיר את הנישואי

, בי היתר, בית המשפט העליו נדרש. הגירושי תפסו לפי הדי השרעי ושללו מ האישה את זכויותיה כאישה נשואה

:והשיב בזו הלשו" מטבעו של הנזק שאליו נתכוו החיקוקמסוגו או "לשאלת היותו של הנזק שנגר� לאישה

רק למע האינטרס החברתי הכללי אלא ג� נועדה לא לחוק העונשי181 שהוראת סעי,, משאמרנו כא

אותו ביקש , כי הנזק,עולה מכא ג� התשובה, כורחה�בעל שבעלה מגרשה, לטובתה ולהגנתה של האישה

משינוי מעמדה מאישה נשואה , שנגר� לה כתוצאה מגירושיה אלה ,הוא הנזק, החיקוק הנדו למנוע

.בגירושי שחייבה, די מוסמ+�משפט או של בית�של בית די�פסק ללא שהוצא, לאישה גרושה

נועד להג לא רק על האינטרס הציבורי בקיו� הוראות שיפוטיות אלא ג� על 287כי הואיל וסעי, , באופ דומה נית לומר

הנזק אותו ביקש החיקוק לחסו+ הוא הנזק שנגר� למוטב , ")המוטב המיועד: "להל(ניתנה הוראה כזו מי שלטובתו

הנזק שאותו התכוו המחוקק למנוע הוא ההפרש בי המצב בו מצוי המוטב . הציות להוראה�המיועד כתוצאה מאי

שאותו אמור היה החיקוק למנוע הוא הנזק: ובענייננו. המיועד בשל אי הציות להוראה למצב בו היה מצוי אילו קוימה

.הפער השלילי בי מצבה של המעוכבת מחמת בעלה להינשא למצבה של גרושה

העדר כוונה להוציא תרופה אזרחית. 4

שלא כמו , בישראל". להוציא תרופה אזרחית" התכוו 287השאלה האחרונה עליה אנו נדרשי� להשיב היא א� סעי,

נועד להג על התובע או על אנשי� מסוגו מפני נזק מ הסוג שאירע אינה מבטיחה פיצוי הפרתו של חיקוק ש, בגרמניה

התובע הישראלי אינו נדרש להראות שהחיקוק הספציפי שהופר נועד , אול� שלא כמו באנגליה297.לנפגע מ ההפרה

רישא ) א(63סעי, נקודת המוצא היא שכל חיקוק המקיי� את דרישותיו של . להעניק לנפגע מ ההפרה סעד אזרחי

287הגט לנסות ולטעו שסעי, � בענייננו עשוי סרב298.אלא א� הוכח אחרת, לפקודת הנזיקי נועד להעניק סעד אזרחי

.א+ כול� בלתי משכנעי�, נית לחשוב על שלושה נימוקי� אפשריי� לטענה זו. התכוו להוציא תרופה אזרחית

מבטאת את כוונת 287 על מפר החובה הקבועה בסעי, הנימוק החלש מכול� הוא שהטלת סנקציה פלילית

ע� הנחתו הבסיסית של המשפט , לכאורה, נימוק זה מתיישב. המחוקק שלא להטיל על המפר סנקציות אחרות זולתה

אי לאכו, את קיומה בדר+ –ולפיה כאשר החיקוק מטיל חובה ואוכ, את קיומה באמצעות סנקציה פלילית , האנגלי

א+ הנחת היסוד עודנה פרובלמטית 300,נ� כפו, לשני חריגי� שהיק, תחולת� הפוטנציאלי רחב למדי הכלל אמ299.אחרת

הלכה רבת שני� היא שהטלת סנקציה פלילית אינה , לעומת זאת, אצלנו. עבור הקורב הטיפוסי של מעשה עבירה

או של בית הדי המוסמ+ בית המשפט סופי של די פסק באי בשעת התרת הקשר, קשר הנישואי על כרחה של האשה התיר איש את" 296

". מאסר חמש שני�– דינו, המחייב את האשה להתרה זו .891' בעמ, 289 הערה לעיללעיללעיללעיל, Markesinis ופירושו אצל �BGBל) 2(823סעי, : י המצב בגרמניה ראולגב 297 Law Commission No. 21 The Interpretation of Statutes, para. 38: ראו, להצעה לקבוע בדי האנגלי נקודת מוצא דומה 298

and App. A(4) .הצעת הוועדה לא נתקבלה. 299 Doe d. Rochester (Bp.) v. Bridges (1831), 1 B. & Ad. 847, 859 per Tenterden L.J. as applied in Cutler v.

Wandsworth Stadium Ltd. [1949] A.C. 398, [1949] 1 All E.R. 542 (H.L.) 300 Lonrho v. Shell Petroleum Co. Ltd (No. 2) [1982] A.C. 173 (H.L.), 185-186 per Diplock L.J.

65

בגי הפרת חובה חקוקה היו מרבית החיקוקי� שעליה� נסמכו תביעות: אדרבה301.מצביעה על כוונה לשלול סעד אזרחי

חוק התכנו 302,תקנות הבטיחות בעבודהכמו , כאלה שבה� החובה נקבעה בחיקוק המטיל סנקציה עונשית בגי ההפרה

וחוק 305, תקנות התעבורה304,]נוסח חדש[ פקודת ביטוח רכב מנועי 303,)לרבות תוכניות מיתאר שהוצאו מכוחו(והבניה

וק המכוו להג על אינטרס של הפרט אינו מגשי� את ייעודו באופ מלא על ידי מ הבחינה העיונית חיק306.העונשי

ההגנה האופטימלית על האינטרס צריכה לכלול את השבת מצבו של . הטלת סנקציה עונשית על מי שפגע באותו האינטרס

רטי� מפני נזקי� שא� חיקוק עונשי נועד להג על פ, לכ ההנחה צריכה להיות. הניזוק לקדמותו במקרה של פגיעה

כי העוולה של הפרת חובה חקוקה באה להשלי� , נית לומר. 63 אי החיקוק מתכוו לשלול תרופה לפי סעי, –מסוימי�

אות ההוראות מגדירות את האינטרסי� הראויי� להגנה ומטפלות באספקט הציבורי של פגיעה . את ההוראות העונשיות

בענייננו לא נית ממילא להפעיל , על כל פני�. לת בהיבט הפרטי של הפגיעהוהעוולה של הפרת חובה חקוקה מטפ, בה�

ובהעדר סנקציה פלילית אי כל חשיבות ; מטעמי� שהובהרו לעיל, 287כנגד סרב הגט את הסנקציה הקבועה בסעי,

.לשאלה א� סנקציה פלילית מוציאה תרופה אזרחית א� לאו

רשימה –די של גירושי �וט בתי די רבניי� ובחוק קיו� פסקי בחוק שיפ–הנימוק השני הוא שהמחוקק קבע

ובכ+ הבהיר כי אי לעשות שימוש , מפורטת של אמצעי� לאכיפת חובת הציות של הבעל לפסק דינו של בית הדי הרבני

הנפגע לפקודת הנזיקי 63שלפי סעי, , נכו הוא307.לש� כפיית ציות כאמור, לרבות סעדי� אזרחיי�, באמצעי� אחרי�

התכוו להוציא סעד אזרחי בעוד שהאמצעי� לאכיפת פסקי די של גירושי מצויי� החיקוק שהופראינו זכאי לפיצוי א�

. לא נית להתעל� מ המער+ הכולל של החקיקה287 של סעי, 308"כוונתו"אבל כאשר בוחני� את . מחו4 לחיקוק שהופר

באופ שהפירוש שיינת לחיקוק , יקתית בתו+ מערכת החקיקהשצריכה להתקיי� הרמוניה חק, ההנחה הפרשנית היא

309".עמה, של�, נאמנה ע� רקמת החקיקה ויהא לגו, אחד"מסוי� ישזר

התשובה העיקרית לטענה זו היא שהמחוקק אמנ� התכוו ליצור רשימה סגורה של אמצעי� לכפיית ציות לפסקי

מטרתו ). אינו מיועד א+ ורק לכפיית ציות, לפחות, או(צעי כזה א+ הסעד אותו מבקשת האישה אינו אמ, די של גירושי

הג� שאחת מתוצאות הלוואי שלו עשויה להיות הגברת , לתק את העוול שנעשה על ידי הבעל עד למועד הדיו בתביעה

, ט דתיתהשימוש באמצעי� המיוחדי� לכפיית גט נתו תמיד לשיקול דעתה של ערכאת שיפו, יתר על כ. הנכונות לית גט

שא� נשלול מ האישה את הסעד האזרחי של תביעת נזיקי לא , פירוש הדבר הוא. שלא בהכרח תעשה בה� שימוש

אגב (יאיר � מפי השופט ב752�751' בע ,285הערה לעיל לעיל לעיל לעיל , ממממ""""קני בתי� בעקני בתי� בעקני בתי� בעקני בתי� בעעניי ; לפסק הדי8בפיסקה , 285 הערה לעיללעיללעיללעיל, סולטאסולטאסולטאסולטאעניי 301

).אורחא .348) 1(ד כח"פ, ממממ""""מור בעמור בעמור בעמור בע����יפויפויפויפו' ' ' ' עובדיה נעובדיה נעובדיה נעובדיה נ 165/73א "ע 302' ' ' ' מדינה נמדינה נמדינה נמדינה נ 273/80א "ע; 477) 2(ד לט"פ, תיכותיכותיכותיכו' ' ' ' מ נמ נמ נמ נ""""ח בעח בעח בעח בע""""בלומנטל ביבלומנטל ביבלומנטל ביבלומנטל בי' ' ' ' יייי 711/82א "ע; 923, 916) 2(יגד "פ, סלימאסלימאסלימאסלימא' ' ' ' דעו נדעו נדעו נדעו נ''''גגגג 416/58א "ע 303 .יאיר� לפסק דינו של השופט ב6בפיסקה ,285הערה לעיל לעיל לעיל לעיל , ממממ""""קני בתי� בעקני בתי� בעקני בתי� בעקני בתי� בעעניי ; 29) 2(ד לז"פ, כהכהכהכה .40) 1(ד יב"פ, בישקובישקובישקובישקו' ' ' ' זייברט נזייברט נזייברט נזייברט נ 132/56א "ע 304 .39, 32) 3(ד לו"פ, ההההמוסטפמוסטפמוסטפמוסטפ' ' ' ' בריגה נבריגה נבריגה נבריגה נ 335/80א "ע 305 .285לעיל הערה , סולטאסולטאסולטאסולטאעניי 306להבדיל (מכיוו שכאשר המחוקק מציג רשימה מפורטת של סנקציות , הגיונו של נימוק זה דומה לזה של הנימוק הראשו אול� הוא חזק יותר 307

.קל יותר להניח שבכ+ נתכוו לשלול אחרות) מסנקציה בודדת ".תכלית"בהקשר זה מדובר במילה נרדפת ל. לפקודת הנזיקי63י שהיא תואמת את לשונו של סעי, מפנ" כוונה"השתמשנו במילה 308ברק ' א; מפי השופט זוסמ2759, 2751) 4(ד יז"פ, אביב יפואביב יפואביב יפואביב יפו����פקיד הרישו� של לשכת מרש� התושבי� תלפקיד הרישו� של לשכת מרש� התושבי� תלפקיד הרישו� של לשכת מרש� התושבי� תלפקיד הרישו� של לשכת מרש� התושבי� תל' ' ' ' לה נלה נלה נלה נ''''אנגאנגאנגאנג����אבואבואבואבו 1/62מ " ביד309

.327�331) ג"תשנ, כר+ שני ( פרשנות החקיקה פרשנות החקיקה פרשנות החקיקה פרשנות החקיקה––––פרשנות במשפט פרשנות במשפט פרשנות במשפט פרשנות במשפט

66

המסורי� , האמצעי� לכפיית הגירושי, לבסו,. תוצאה זו היא בלתי הגיונית בעליל. מובטחת הגנה כלשהי לאינטרס שלה

א� האישה מגישה את תביעת הנזיקי לאחר מת . נית ונתקבלאינ� רלוונטיי� עוד לאחר שהגט , בידי בית הדי הדתי

. די של גירושי�הקבועי� בחוק שיפוט בתי די רבניי� ובחוק קיו� פסקי" אמצעי�"ברי כי לא עומדי� לרשותה ה, הגט

אי זה מתקבל על הדעת לשלול ממנה את הסעד האזרחי על יסוד טענה בדבר קיומ� של סעדי� אלטרנטיביי� כאשר

, המסורי� בידי בית די דתי, כי אי בקיומ� של מנגנוני� חיצוניי�, לפיכ+, דעתנו היא. סעדי� כאלה אינ� קיימי� כלל

את הזכות – באופ גור, – על סרבני גט כדי להצביע על כוונה לשלול מ האישה 287לאכיפת החובה הקבועה בסעי,

. לפיצוי על סבלה בבית המשפט האזרחי

כי על ידי התניית השימוש בכל אחת מ הסנקציות שנית להפעיל כנגד סרבני גט בהחלטה , ברי, יחד ע� זאת

וא� כ+ ה� פני הדברי� ודאי שהתכוו 310. שלא כדימעושה גטדי רבני התכוו המחוקק לסלק את החשש מפני �של בית

שההכרה בזכות תביעה , אפוא, עלינו להבטיח. שעלולה לגרו� למת גט מעושה שלא כדי" להוציא תרופה אזרחית"

לש� כ+ יש להגביל את נסיבות הגשתה של תביעת הנזיקי בעילה . לא תסכל תכלית זו287אזרחית בגי הפרתו של סעי,

. של הפרת חובה חקוקה ואת גובה הפיצוי שנית לפסוק בה בהתא� לעקרונות שעליה� עמדנו לעיל

הסעי, . לחוק העונשי77רה עומדת זכות לפיצוי מכוח סעי, הנימוק השלישי הוא שלטובת הנפגע ממעשה עבי

רשאי בית המשפט לחייבו לשל� למי שניזוק על ידי העבירה בה הורשע סכו� מסוי� כפיצוי , כי א� הורשע אד�, מורה

סעד כי הוא מעניק , אי ספק, מצוי הסעי, בממלכת העונשי" גיאוגרפית"על א, שמבחינה . על הנזק והסבל שנגרמו לו

שא� המחוקק נת דעתו על תרופה אזרחית לאד� שנפגע מהפרת החובה הקבועה , נית לטעו311.בעל אופי אזרחי

הרי שבכ+ התכוו שלא יינת לנפגע מ , וקבע שסעד כזה יינת בתנאי� מסוימי� ותחת הגבלות מסוימות, בחיקוק פלוני

תרוק מתוכ את התנאי� 63 קבלתה של תביעה לפי סעי, שכ, לפקודת הנזיקי63ההפרה סעד אזרחי נוס, מכוח סעי,

312.והמגבלות לפסיקת פיצוי לפי החיקוק הספציפי

לא התכוו המחוקק לשלול מ הנפגע מהפרת החובות הקבועות 77כי בחקיקתו של סעי, , ע� זאת, נראה לנו

הנחת . נהפו+ הוא. תיה של עוולה זוכאשר מתקיימי� יסודו, בחוק העונשי את זכות התביעה בגי הפרת חובה חקוקה

מדובר בתרופה הנתונה , בראש ובראשונה313.ממצה� הוא בלתי77שהסעד הקבוע בסעי, , המוצא של המחוקק הייתה

. הנפגע אינו זכאי לפיצוי). 314כאשר המגמה היא שלא להשתמש בסמכות דר+ שיגרה(לשיקול דעתו של בית המשפט

. לפסק דינו של השופט חשי14בפיסקה , 198) 1(ד נא"פ, רפאלירפאלירפאלירפאלי' ' ' ' רפאלי נרפאלי נרפאלי נרפאלי נ 1371/96צ "בג: ראו ג� 310

.418) 3(ד נו"פ, יייי""""ממממ' ' ' ' אס, נאס, נאס, נאס, נ 2976/01פ "רע 311 .73' בע, 286 הערה לעיללעיללעיללעיל, שירה�השוו בר 312 על עילת התביעה בנזיקי על א, שנדרש לתביעות בגי הפרת חובה חקוקה 77האפשרית של סעי, בית המשפט העליו לא ד כלל בהשפעתו 313

77בשתיקתו של בית המשפט נית לראות משו� ראיה לכאורה לכ+ שסעי, ). 285לעיל הערה , סולטאסולטאסולטאסולטאעניי (שנסמכו על הוראות בחוק העונשי 78' בע, 286 הערה לעיללעיללעיללעיל, בר שירה. שאנו לא נסתפק בראיה לכאורה, מוב. הנזיקי לפקודת63אינו מעיד על כוונה להוציא תרופה לפי סעי,

מידי " טכניי�"איננו מביאי� את נימוקיה העיקריי� בגו, הטקסט מכיוו שה� נראי� לנו . במסקנתנו, לכאורה, מציגה נימוקי� נוספי� התומכי� לחוק 80סמכותו של בית המשפט לפצות נאש� שזוכה לפי סעי, (128�127' בע, 75לעיל הערה , גורדוגורדוגורדוגורדועניי : עיינו והשוו. משכנעי�ולא לגמרי

).העונשי אינה שוללת מאותו אד� את הזכות לתבוע פיצוי מלא בעילת רשלנות .1078) ח"תשנ, ספר שני–חלק שני (על סדר הדי בפלילי� על סדר הדי בפלילי� על סדר הדי בפלילי� על סדר הדי בפלילי� קדמי ' י 314

67

315. לתרופההזכותהזכותהזכותהזכותהתכוו המחוקק לשלול מאד� שנפגע על ידי מעשה עוולה את 77שבחקיקתו של סעי, , קשה להאמי

ההנחה הפרשנית צריכה להיות ). ?84,400(גובה הפיצוי שנית לפסוק לפי אותו סעי, כפו, לתקרה נמוכה למדי , שנית

בעילת נזיקי –אד� שקיבל פיצויי� מכוחו יכול לתבוע , שכאשר סכו� הפיצוי הקבוע בחיקוק מסוי� כפו, לתקרה

הנחה זו היא 316.אלא א� אותו החיקוק אוסר על כ+ במפורש, את השלמת הפיצוי עד לגובה הנזק שנגר� לו–מסורתית

77לא נית לפרש את סעי, : במילי� אחרות. אשר אינה תלויה בנסיבותיה� של מקרי� קונקרטיי�, הנחה פרשנית כללית

העובדה . כנו מקרי� שבה� הסכו� שייפסק מכוחו לא יכסה את מלוא הנזקכמתכוו להוציא תרופה אזרחית הואיל ויית

– כאמור –שהוא , שייתכנו ג� מקרי� שבה� הסכו� שייפסק מכוחו יכסה את מלוא הנזק אינה צריכה לשנות את פירושו

לפני ) או לה�(ו אי כל זכות להציג ראיות לגבי גובה הנזק שנגר� ל) או לשאיריו(לקורב , שלישית. בעל תחולה כללית

קשה להניח שהמחוקק התכוו לשלול מ , ושוב317. ובעניי גובהו77ההכרעה בעניי עצ� פסיקת הפיצוי לפי סעי,

פסיקת , רביעית. הנפגע על ידי מעשה עוולה את הזכות האוניברסלית האלמנטרית לטעו את טענותיו ולהוכיח את נזקו

וש הדבר הוא שבלי העמדה לדי או בלית הרשעה לא נית לפסוק פיצוי על פיר. מותנית בהרשעה77פיצויי� לפי סעי,

, באופ ניהול ההלי+ על ידי מי שאינו בעל עניי ישיר בסעד האזרחי, פיצוי התלוי בשיקול הדעת של רשויות התביעה. פיו

נייננו התניית הפיצוי בע. ממצה אזרחיובהוכחת העובדות המקימות את העילה מעבר לספק סביר אינו יכול להיות סעד

ועל , 287מכיוו שכפי שהסברנו לעיל לא נית להעמיד את הסרב לדי לפי סעי, , בהרשעה היא בעלת חשיבות מיוחדת

לומר שעומד לרשותה של מסורבת הגט סעד אזרחי , א� כ, לא נית. 77כ אי אפשר לפסוק לאישה פיצוי לפי סעי,

63ה לפיה סעד אזרחי חלופי מעיד על כוונה לשלול תביעה אזרחית על יסוד סעי, הטענ, וא� כ+ הוא הדבר; אלטרנטיבי

.הופכת ממילא לבלתי רלוונטית

סיכו�סיכו�סיכו�סיכו�

זוגה פיצויי נזיקי בערכאה אזרחית בגי הסבל שנגר� לה �כי מסורבת הגט תוכל לתבוע מב, במאמר זה ניסינו להראות

לאחר מכ . בית המשפט לענייני משפחה מוסמ+ לדו בתביעה כזוכי יש בסיס מוצק לטענה ש, ציינו. מחמת סרבנותו

הסברנו כי יש , ע� זאת. רשלנות והפרת חובה חקוקה: שתי עילות תביעה, לכאורה, כי למסורבת הגט עומדות, הראינו

להגביל את זכות התביעה של מסורבת גט לפחות לפני מת הגט וכל עוד היא מעוניינת בקבלת גט תק, בהתחשב ע�

רשאירשאירשאירשאיבאותו מקרה הטיל החוק קנס על מפר החובה וקבע שמזכיר המדינה . Groves v. Lord Wimborne [1898] 2 Q.B. 402 : ראו315

הייתה אחד מ השיקולי� ) ולא בגדר זכות(העובדה שהתשלו� לנפגע הוא עניי שבשיקול דעת . להעביר את הקנס או את חלקו לקורב העבירה דובר בסמכות Grovesכי במקרה , ע� זאת, חשוב להדגיש. שהמחוקק לא התכוו לשלול תרופה אזרחיתשהובילו את בית המשפט למסקנה

העובדה שהקנס נקבע לפי חומרת העבירה ולא לפי . להעביר לנפגע את הקנס שהוטל בגי הפרת החובה ולא בסמכות לפסוק לו פיצוי על נזקו .מורהלמסקנה הא, כבד משקל, גובה הנזק היוותה חיזוק נוס,

לחוק פיצויי� לנפגעי תאונות 8סעי, . ה במישור הממוני וה במישור הבלתי ממוני–הפיצוי שנפסק לקורב תאונת דרכי� כפו, לתקרות 316חוק האחריות למוצרי� , לעומת זאת. שולל מ הנפגע הזכאי לפיצוי לפי החוק כל עילת תביעה אחרת234, 780ח "ס, �1975ה"התשל, דרכי�, על כ הנפגע מפג� במוצר רשאי לתבוע את היצר. קובע תקרות לפיצוי א+ אינו כולל הוראת ייחוד עילה86, 964ח "ס, �1980�" התש,פגומי�הוא הדי בפיצוי לנפגעי תאונות עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי . כדי לזכות בפיצוי על מלוא הנזק שנגר� לו, בעילות נזיקי מסורתיות, במקביל

.210, 1522ח "ס, �1995ה"התשנ, ]ולבנוסח מש[, למשל, כ+ הוא הדבר. 77לעתי� קרובות הנפגע אינו מודע כלל לכ+ שבית המשפט מתכוו לעשות שימוש בסמכות הנתונה לו לפי סעי, 317

.כשההלי+ הפלילי מסתיי� ע� הודאת הנאש� לאחר ההקראה

68

עקרונות היסוד של המשפט העברי בענייני גירושי לנוכח החשש שמא הגט שיינת לה בעקבות פסיקת פיצויי נזיקי בלי

להבטיח ששכרה של , א� כ, הצבת מגבלות שמקור במשפט העברי נועדה. המגבלות הללו יהא מעושה שלא כדי

בעוולות המסגרת מרכז הכובד שתי העילות מכיוו שביצוע ב�והיא בת; )גט מעושה(לא יצא בהפסדה ) פיצויי�(האישה

318".תפיסה המשפטית של היק, האחריות בנזיקי"אינו בקיו� יסודות עובדתיי� אלא ב

על הבעל " כופי"במקרי� שבה� בית הדי הרבני פוסק ש? תוכל מסורבת גט לזכות בפיצוי, א� כ, אימתי

אלא שמקרי� אלה נדירי� . להטיל עליו סנקציה כספית משמעותית, על פי עקרונות המשפט העברי, לגרש את האישה נית

לגרש את " חייב"ג� במקרי� שבה� בית הדי פסק שהאיש . בדר+ כלל פסקי די של גירושי ה� מדרגה נמוכה יותר. המה

ל בדרגת א� כי לא את כל הסנקציות שנית להטי(להטיל עליו סנקציות מסוימות , לדעת פוסקי� חשובי�, האישה נית

לגרש מעוררת חשש משמעותי " המלצה"או " מצווה"הטלת סנקציות על סרבני גט במקרי� של , מאיד+ גיסא"). כופי"

על כ סברנו שראוי להתנות את זכות התביעה בנזיקי בקיומו של פסק די של גירושי בדרגת . מפני גט מעושה שלא כדי

".חיוב"או " כופי"

שכ בנסיבות אלה כל אמצעי הכפיה , אינ� מעוררי� קושי מיוחד" כופי" בדרגת מקרי� שבה� נית פסק די

, עקרונית, א+ נית, לא נית אמנ� להשית על האיש נטל ממוני בגי סרבנותו" חיוב"כאשר נית פסק די בדרגת . כשרי�

ממילא על פי המשפט להשתמש בטכניקה של כפיה בדר+ ברירה המבוססת על חיוב האיש בקיו� חובה המוטלת עליו

הצענו שבית משפט אזרחי הד בתביעת נזיקי של מסורבת . כגו חובת תשלו� המזונות, העברי כל עוד הנישואי נמשכי�

וכ+ יוכל בית הדי הרבני שיתבקש , גט יפסוק פיצויי� על פי קריטריוני� המקובלי� במשפט העברי ביחס לפסיקת מזונות

. בהטלת האחריות משו� כפיה בדר+ ברירה אשר אינה פוגעת בתוק, הגטלאחר מכ לסדר את הגט לראות

א� . האישה זכאית ממילא למזונות כל עוד לא נית הגט, ראשית. הצעה זו מעוררת שתי קושיות הכרוכות זו בזו

של הרב תשובתנו לשאלה זו נסמכת על פסיקותיו ? במה תועיל לה זכות תביעה בנזיקי המבוססת על חובת המזונות, כ+

דהיינו מזונות רגילי� בצירו, סכו� , "מוגדלי� שאינ� מופרזי�"נית לחייב את הסרב בתשלו� מזונות , לדידו. הרצוג

תוספת בשיעור זה לחיוב המזונות לא אמורה "). מהרס("כס, שלאור האמצעי� הפיננסיי� של הסרב אינו כבד מנשוא

יפסוק פיצויי נזיקי ששיעור� שבית משפט אזרחי , לפיכ+, ו היאהצעתנ. לפגוע בתוקפו של הגט שיינת לאחר מכ

אותו סכו� שנית להוסי, למזונות כ+ שיהיו מוגדלי� א+ לא מופרזי� –כלומר , כשיעור הרכיב העונשי במזונות עונשיי�

.לפי גישתו של הרב הרצוג

. הדי הרבני ובהתא� לדי העברילהיעשות על ידי בית, ככלל, השימוש באמצעי לח4 כנגד סרב גט צרי+, שנית

ולא להטלת אחריות בנזיקי על ידי ערכאה , של סכו� המזונות על ידי בית די רבני" הגדלה"ג� הרב הרצוג התייחס ל

שכאשר ערכאה אזרחית מטילה על האיש חובת תשלו� מזונות לפי הדי , פוסק חשוב חיווה דעה, ע� זאת. אזרחית

קט משיעור המזונות שבית די רבני רר חשש מפני גט מעושה שלא כדי כל עוד הסכו� הנפסק חיוב זה אינו מעו, האזרחי

.348, 346) ח"תשכ(א משפטי� משפטי� משפטי� משפטי� " די נזיקי ודי אבות נזיקי במשפט הישראלי"חשי ' מ 318

69

בענייננו בית המשפט האזרחי אמנ� מתבקש לפסוק 319.זהה לו או גדול ממנו א+ במקצת, היה יכול להטיל על האיש

תנו פיצויי הנזיקי ייפסקו במתכונת אבל הואיל ועל פי הצע. פיצויי נזיקי ולא לקבוע את שיעור המזונות המגיעי� לאישה

כשיתבקש –בית הדי הרבני יוכל , ושיעור� ייקבע תו+ זיקה לסכו� שנית לפוסקו על פי המשפט העברי, של מזונות

ופסיקת� לא תעורר את החשש מפני גט , ) תוספת מזונות–וביתר דיוק ( להתייחס לפיצויי� כאל מזונות –לסדר את הגט

. מעושה שלא כדי

כדי להסיר ספק בנוגע לתוקפ� ההלכתי של גיטי סבור יחיאל קפל כי רצוי שתיקבענה בחוק אמות מידה

כגו דרגת פסק הדי של (ה לעניי הנסיבות שבה נית לפסוק פיצויי� כאלה , לפסיקת פיצויי נזיקי בגי סרבנות גט

תחת הסדר כזה נית יהיה להתייחס לפסיקת פיצויי . ו�ה לעניי הסכו� שנית לפוסקו וה לגבי אופ התשל, )גירושי

. נזיקי על ידי ערכאה אזרחית כאל פעולה הנעשית בשליחותו של בית הדי הרבני לש� קיו� פסק דינו בעניי הגירושי

וכי יצירת המודעות של הערכאות האזרחיות לקשיי� ולפתרונ� , כי אי צור+ בחקיקה, לעומת זאת, רונ פרי סבור

.אפשרי במסגרת דיני הנזיקי הקיימי� מספיקהה

אנו מקווי� שהרבני� והדייני� בבתי הדי הרבניי� לא ישללו על הס, את השימוש בתביעות נזיקי על ידי

כי יש לגלות רגישות מיוחדת למצב , פוסקי הלכה חשובי� כתבו. מסורבות גט בכפו, למגבלות ההלכתיות שבוארו לעיל

אנו מאמיני� כי ג� יישו� הצעתנו יוכל לתרו� 320.סו לפתח פתרונות יצירתיי� להקלת מצוקתשל מסורבות גט וני

.לפתרונה של בעיה זו

. והטקסט הנילווה194 הערה לעיללעיללעיללעילראו 319). טר� פורס�� 29.11.2004נית ביו� (בית הדי הרבני הגדול לערעורי�בית הדי הרבני הגדול לערעורי�בית הדי הרבני הגדול לערעורי�בית הדי הרבני הגדול לערעורי�' ' ' ' סבג נסבג נסבג נסבג נ 46751/04 "בבגראו בהקשר זה ג� פסק הדי שנית לאחרונה 320

בי היתר על ו, בישראל ובארצות אחרותשיטות השונות שבה נעשה שימוש יה ורובינשטיי נית למצוא דיו ב'� פרוקצבפסקי דינ� של השופטי . ג� פסק די זה נית לאחר שעריכת המאמר הושלמה.בעיית מסורבות הגטלש� פתרו , ידי פוסקי הלכה