2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

17.2.2011 ( 1שיעור מס )

דיני עונשין מחברת קורס מצטברת

מרצה: ד"ר לאה ויזל.

מסכמת: יעל גולדמן.

-9:15 או ב- 9כניסה ב.2 כל בוחן בכל שליש סמסטר.5% בחנים בשווי .להביא לשיעורים ספר חקיקה

מבוא לדיני עונשין:דיוני )נלמד בקורס זה( למשפט פלילי מהותיאבחנה בין משפט פלילי

עוסק במה צריך להוכיח כדי להטיל אחריות פלילית )כדי ש"הסיפור" יסתייםמשפט פלילי מהותי בהרשעה ובענישה(. במשפט הפלילי המהותי, לא מעניין אותנו אם, למשל, צילמו את משה קצב בעת

שעשה את המעשה, כי זה עניין ראייתי.

מתחלק לדיני ראיות וסדרי דין. דיני הראיות עוסקים ב"איך מוכיחים אשמה", איזהמשפט פלילי דיוני ראיות קבילות ואיזה אינן קבילות. סדרי דין עוסקים ב"איך מתנהל ההליך הפלילי" מרגע שנפתחה

חקירה או הוגשה תלונה, זכויות הצדדים וכדומה.

דוגמה: המשרת של המלך אומר: "המן הכין בחוץ עץ לתלות את מרדכי". האם אפשר להטיל אחריות פלילית על המן? מבחינת דיני ראיות, נצטרך לחשוב אם אפשר להסתמך על עדות המשרת )האם הוא

מהימן, האם העדות קבילה(. בדיני העונשין נחפש את העבירה המתאימה. אם נבחר את עבירת הרצח, נצטרך לבדוק האם ניתן להטיל עליו אחריות פלילית בגין ניסיון לרצח )עד איזה שלב צריך

לחכות על מנת לתבוע אותו, מן הסתם לא צריך לחכות עד שיבצע את הרצח(.

דיני העונשין בנויים כמו מגדל בן שלוש קומות:מה צריך להוכיח עבור כל עבירה..1מה צריך להוכיח מבחינת הכוונות, היסוד הנפשי..2 השלמת המעגל, נגזרות: מתי אפשר להטיל אחריות פלילית לא רק על מבצע העבירה, אלא.3

גם למי שעזר לו, או למתי אפשר להטיל אחריות על מי שנקט מעשים, אפילו שלא השלים אתהעבירה )בשלב זה נדבר על מסייעים ומשדלים(.

. במקרה חיים רמון, בית המשפט צריך להחליט האם348דוגמה נוספת: עבירת מעשה מגונה, סעיף )ו(. זוהי שאלה קלאסית של פרשנות. 348הנשיקה נכנסת לתוך ההגדרה של מעשה מגונה, על פי

)ו( לחוק העונשין: בסימן זה, "מעשה מגונה" – מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים.448סעיף

השפה המשפטית מאוד שונה מהשפה העברית המדוברת. דוגמה: המונח "אונס" בשפה המשפטית ( הוא כלפי אישה345שונה ממה שהשפה המדוברת מגדירה כאונס. על פי חוק העונשין, אונס )סעיף

בלבד )הקורבן(, זאת על פי הגדרת המונח "בעילה". האנס יכול להיות גם גבר וגם אישה.

בסימן זה – )ג(:345ציטוט סעיף אינוס בחוק העונשין, "בועל" – המחדיר איבר מאיברי הגוף או חפץ לאיבר המין של האישה

1

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

מטרת המשפט הפלילי המשפט הפלילי הוא "מכניזם" שנועד להבטיח חיי חברה תקינים )למנוע "ג'ונג'ל"(. המשפט הפלילימגדיר כללי התנהגות, שמטרתם למנוע פגיעה בערכים בסיסיים או אינטרסים חיוניים של החברה.

כוחו של המשפט הפלילי הוא בכך שהוא מטיל סטיגמה חברתית על העובר על החוק, וכן שהוא מטיל סנקציה )העונש או האיום בעונש(. כלומר: "סתם" כללים ללא משמעות חברתית – אין בהם כוח. החוק הפלילי הוא אמצעי חברתי קיצוני ופוגע שמטרתו להכווין התנהגות מעצם ההרשעה )סטיגמה חברתית(

הפחד מההרשעה והפחד מהעונש – זה כוחו של המשפט הפלילי.ומעצם העונש.

דוגמה: בפרשת קצב, למרות שעדיין אין עונש, כבר נעשתה הפגיעה בשל ההרשעה. מחקרים קרימינולוגים מראים שמה שיותר מרתיע זה הפחד להיתפס. מכאן, שיש סיכוי שעבריינים ימנעו

מההתנהגות אם יהיו יותר שוטרים, מאשר אם יחמירו את הענישה.

האם יש קשר בין מוסר לתחום הפלילי? אין חפיפה בין מוסר לתחום הפלילי. לא כל התנהגות לא מוסרית או לא ראויה היא עבירה פלילית.

למשל: הפרת הבטחה או בגידה אינן עבירות פליליות, למרות שאינן מוסריות.

: אישה מאוד מסכנה שסבלה מבעיית עור שפגעה במראה, צדקה נגד מדינת ישראל706/86ע"פ החיצוני שלה, נוצלה על ידי בן זוגה אשר שכנע אותה שתקיים יחסי מין עם חבר שלו. הסיפור מעורר

חלחלה. מדובר בפסק דין מאוד ישן, וההתנהגות יכולה להיות נוראית ככל שתהיה, אבל עדיין במשפט פלילי נבדקו האם כל התנאים של סעיף האישום מתקיימים. ביהמ"ש מסיק שהיסודות של עבירת העושק לא התקיימו, ומזכה את הנאשם. זוהי דוגמה קלאסית לכך שלא מספיק שההתנהגות היא

מזעזעת. המוסר גדול מהמשפט הפלילי )ייתכן שהיום היו פוסקים בצורה שונה(.

השאלה המשפטית: מהם גבולות עבירת העושק? השופט לוין: ככל צדקה נ' מדינת ישראל.706/86ע"פ שהמעשה שנעשה הוא נתעב, עדיין השאלה היא אם הוא בא בהגדרה של עבירת העושק. עוצמת הגינוי המוסרי

יש להיזהר מפירוש רחב מידיאינה יכולה לשמש קנה מידה לאחריות פלילית. הנאשם זוכה מעבירת העושק. של דברי המחוקק כדי להימנע מתוצאות שהמחוקק לא חפץ בהן, כאשר יוטבע חותם של התנהגות

פלילית על מעשים של כל יום.

לכל משפט פלילי יש שני שלבים: הכרעת הדין וגזר הדין.

גזר הדין – כמה שנים יקבל הנאשם. לא נעסוק בזה בצורה מפורטת. בכל הסעיפים בחוק קיים העונש שהוא בדרך כלל הענישה היא הענישה המקסימאלית. לשופט יש שיקול דעת אדיר, הוא יכול לתת בין

"אפס" עונש לעונש המקסימאלי. ישנם חוקים בהם מתואר גם העונש המינימאלי.

במשפט הישראלי אין כללים שמנחים את רף הענישה, או שמצמצמים את שיקול הדעת, וזה פתוח . הועדה ניסתה לתת הצעה97לכל שופט. יש על כך ביקורת רבה, ועניין זה נדון בוועדת גולדברג בשנת

להכוונת שיקול הדעת של השופטים בענישה, על ידי מתן פרמטרים ברורים. היום זה עומד כהצעת חוק, והסנגוריה והשופטים מתנגדים לכך מאוד. הטענה היא שצריך לדון בכל מקרה לגופו )תלות

בנסיבות האישיות של הנאשמים, בנסיבות המקרה וכו'(.

יש עבירות שיש בהן עונש חובה )לשון החוק בעבירת רצח: "מאסר עולם, ועונש זה בלבד"(. אך גםכאשר יש עונש חובה, יש פתח קטן לשיקול הדעת.

במשפט הפלילי, אי אפשר להטיל אחריות בגין משהו שהוא "סעיף סל" ערטילאי, כגון "חוסר תום לב".

שאלת ההפללה מעשה, ניסיון או מחדל שדינם ענישה היא עבירהלפי פקודת הפרשנות. קנס, מאסר או כל ענישה אחרת הוא עונשלפי פקודת הפרשנות.

2

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

ההגדרות הן מעגליות, ומשתמשות במילה המוגדרת בתוך ההגדרה, ולכן קשה לזהות מתי יש עבירהפלילית ומתי לא.

ההגדרה לא עוזרת לשאלה המקדמית, היא שאלת "ההפללה": איזה התנהגות מתאימה להיות עבירה יחשבו כעבירה פלילית )ישבתוך ספר החוקיםפלילית? הגדרות אלו עוזרות לקבוע אילו מהעבירות

עונש לצידן(, ואיזה לא.

מהי מערכת השיקולים בשאלת ההפללה?

הגדירו "הטרדה מינית" כעבירה פלילית. האם הטרדה98ישנן הרבה התנהגויות שאינן ראויות. בשנת מינית מתאימה להיות עבירה פלילית, ואם כן, איך ננסח את העבירה?

בכל שאלת הפללה נעשה איזון בין שני שיקולים מרכזיים:

עקרון האוטונומיה הוא עקרון מאוד בסיסי בשיטת המשפט. ההנחהאוטונומיה של הפרט..1 היא שאיסור פלילי מאוד מגביל את האוטונומיה, כי הוא בעצם אוסר על האדם לעשות דברים שאולי הוא היה רוצה לעשות, וגם מטיל סנקציה מאוד חריפה ואף לעיתים גורם לאדם לשבת

מאחורי סורג ובריח. הרעיון הוא שהשלטון לא יתערב במעשים של הפרט. הרעיון התפתח על מנת שהשלטון לא ישתלט על הפרט, ועל מנת שכל אחד יוכל לחיות את חייו.19במאה ה-

החברה קובעת מהם הערכים הבסיסיים שהשמירה עליהם חיוניתטובת הכלל / ערך מוגן..2 לשם פעולתה התקינה. למשל: הכלל קובע ששלמות הגוף, שלמות הרכוש, בטחון המדינה

וכדומה הם כללים וערכים בסיסיים שצריך להגן עליהם גם במחיר פגיעה באוטונומיה.

האיזון בין שני השיקולים הוא זה שמביא לקביעה האם להגדיר התנהגות כעבירה. על כן, התנהגויות הן עבירה כתלות בזמן ומקום. למשל, ייתכן שבזמן מסוים התנהגויות מסוימות היו נחשבות כ"חברמניות", והיום זה נחשב הטרדה מינית. השינויים הטכנולוגיים, והשינויים באורח החיים גם הם מחייבים התאמה

של החוק.

בכל התלבטות בשאלת הפללה יש לאזן בין האוטונומיה של הפרט לטובת הכלל.

הצדקה ונימוקים לפגיעה באוטונומיה:

גישה יחסית קיצונית הקובעת שאסור לשלטון להתערב באוטונומיה של. עקרון הנזק של מיל. 1 הפרט, אלא אם הפרט גורם נזק לאחר. האוטונומיה של ידו של האחד, נגמרת במקום בו מתחיל האף

של האחר. האם אפשר להצדיק את כל העבירות על פי עקרון הנזק? זה נושא של מחלוקת.

נימוק נוסף להפללה, ששנוי במחלוקת:

)גם עקרון זה שנוי במחלוקת(. חוקים שנועדו להגן על האדם מפני עצמו, כמו. עקרון הפטרנליזם 2 שאב מגן על בנו. למשל: נהיגה ללא חגורת בטיחות, שימוש בסמים. אם אדם לוקח סמים ופוגע רק בעצמו, האם המחוקק צריך להתערב? במקרה זה, אפשר למתוח את עקרון הנזק ולומר שאם אדם

פוגע בעצמו הוא בסופו של דבר פוגע גם באחרים )אדם נפגע בתאונת דרכים פוגע במשפחתו, בביטוח הלאומי(. מיל מדבר על עקרון הנזק במובן צר יותר, ובעיניים של עקרון הנזק זה לא מוצדק,

למשל, לאסור צריכת משקאות חריפים. הטלת האחריות תהיה רק בעת פגיעה באחרים.

הגנה על אינטרס של אדם אחר, מתוך הנחה שהמגן )במקרה שלנו, המדינה, המחוקק( יודעפטרנליזם, הגדרה:טוב ממנו, מה טוב בשבילו.

המצדיקים את השימוש בפטרנליזם אומרים, שבסופו של דבר אנשים רוצים שיכריחו אותם לשמור על עצמם: אדם שנפגע בתאונת דרכים בגלל שלא חגר חגורת בטיחות, היה שמח אם היו מכריחים אותו

לעשות כן.

3

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

לא עושים שימוש גורף בפטרנליזם בשל הרצון לא לפגוע בזכויות האדם.

האם ראוי לאכוף נורמות מוסריות באמצעות דין פלילי? הויכוח הוא בין הארט ללורד דבלין.. מוסר.3 דבלין טען שתפקידו של החוק לשמור על נורמות מוסריות חברתיות. הארט טען שבחברה של היום יש

תרבויות רבות המקובצות יחדיו, והחוק צריך לעסוק רק בפגיעה בזכויות ולא בפגיעה ברגשות. דוגמאות בעניין מוסר: האם לאסור זנות, והאם להפליל גם את הלקוחות. היום במדינת ישראל אין איסור לעסוק

בזנות, האיסור הוא על הסרסור או על אחזקת בית בושת. התפיסה היא לא התפיסה המוסרית, אלאהרצון להגן על הקורבנות.

היה1988יש הרבה מאוד מתנגדים לשימוש במשפט פלילי לאכוף נורמות מוסריות. דוגמה: עד בישראל איסור למשכב זכר בהסכמה. היום אי אפשר בכלל לדמיין משפט פלילי להומוסקסואלים בשל

היותם. אי אפשר לחשוב על כך שהכנסת תחליט מה ראוי או לא מבחינת מוסר )האם ראוי להפליללקוחות המשתמשים בשירותי זנות, בשם המוסר?(.

הויכוחים מתחילים בשל שלושת המרכיבים הנ"ל.

ישנם עוד אלמנטים, פרטניים יותר, המובאים בחשבון, כאשר באים להגדיר התנהגות כעבירה פלילית:

עקרון שאומר שהאופציה הפלילית הוא אמצעי הגינוי החברתי הכי חריף, הכי. עקרון המינימאליות. 1 כואב והכי פוגע באוטונומיה של הפרט. נקיטת הליך פלילי היא השלכה מרחיקת לכת, ולכן צריך

לשמור את השימוש בכלי הפלילי להתנהגות הכי חמורות. כלומר: לשמור את המשפט הפלילי לאנשים שמתנהגים שצורה יוצאת דופן. אחת הטענות נגד המשפט הפלילי במדינת ישראל היא שיש הפללת

יתר.

עקרון המינימאליות גם מתייחס לשלב שבו מחליטים מה יהיה העונש. על פי עיקרון זה, צריך שתהיה פרופורציה בין חומרת המעשה ובין חומרת העונש, שכן העונש פוגע בזכויות אדם. עקרון המינימאליות

הוא חלק מעקרון המידתיות שבחוקי היסוד.

. שיקול פרקטי. למשל: כמה עולה וכמה מסובכת האכיפה. האם פרקטית, קביעת. יעילות ההפללה2 ההתנהגות כעבירה תצריך משאבים גדולים מידי באכיפה. דוגמה: משכב זכר בהסכמה, ודאי בוטלה

גם בשל שינוי חברתי אבל גם דובר על עניין היעילות באכיפה.

. כלומר: לא נכון ליצור חוקים פליליים,. לא ליצור פער גדול בין עמדת המחוקק לעמדת הציבור3 כאשר יודעים שהרבה אנשים יזלזלו בהם, ויעברו על החוקים כי זה נוגד את התפיסה הציבורית. זה

עלול לגרום לכך שהמשפט הפלילי יאבד מכוחו כסטיגמה. מדובר כאן גם על אי יצירת חוקים שנוגדיםאת המוסר הציבורי, כגון יצירת חוקים גזעניים.

נכון שלמשפט הפלילי יש כוח מחנך, גם בהקשר לאנשים שומרי חוק, אך יחד עם זאת, זה דבר מקובללא ליצור פער גדול.

בעניין העקרונות הנ"ל ניתן להזכיר את נושא הפירסינג, למשל. מדובר באדם שפוצע את עצמו, אבל מצד שני, לא הגיוני להפוך פירסינג לעבירה פלילית, מכמה סיבות: משום שיש כאן פגיעה באוטונומיה האישית, משום שיש כאן פגיעה בעקרון המינימאליות, ומשום שזה יוצר פער בין החוק לבין התפיסות

החברתיות ועוד.

חלוקה חשובה נוספת היא ההפרדה בין סוגי עבירות:

- עבירות "קלאסיות". עבירות שהן פליליות מעצם טבען(Mala in Seעבירות מסוג רע שלעצמו ))עבירות שעשייתן הינה לכשעצמה נוגדת את המוסר, אף לולא היו נאסרות בחוק(. למשל: רצח.

- עבירות שהן פליליות רק בגלל שנקבעו כאיסור. (Mala in Prohibitaעבירות מסוג "רע כי נאסר" )עברות מיסוי, עבירות תנועה. זו לא עבירה שאפשר לדעת שהיא עבירה "מהרגע שנולדנו".

4

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

אבחנה פילוסופית:

ישנה אבחנה בין גישות משפט דיאונטולוגיות, לבין גישות תועלתניות. יש שתי תפיסות עולם ביחס לשאלה מהי מטרת המשפט הפלילי. כל אחת מהגישות תיצור חוק פלילי שונה, והעבירות ינוסחו באופן

שונה.

הן תפיסות שסבורות שהגישה הנכונה היא הגישה הערכית, שבוחנת על דברתפיסות דיאונטולוגיות לפי מידת הצדק שהוא מגלם – בלי קשר לתוצאות שלו. בדיקת "מידת הרוע" ו"מידת האשמה" שיש

בהתנהגות. הקביעה מה טוב ומה לא טוב, מעצם טיבו. התייחסות לאשמה המוסרית.

טוענות שמטרת המשפט היא להגדיל את התועלת, וכל דבר נמדד במשקל שלגישות תועלתניות "רווח לעומת הפסד". כל הסדר משפטי נמדד על פי התועלת שהוא מצמיח. הקביעה מה טוב ומה לא

היא על פי הנזק. במקום אשמה מוסרית, מסתכלים על הנזק שגרם העבריין.

השלכות של ההבדל: גישות תועלתניות ישימו דגש על הנזק בפועל לחברה. ככל שמדובר בנזק יותר המחשבהמשמעותי, כך יקבע שהמעשה יותר חמור. גישות די אונטולוגיות ישימו יותר דגש על

. פחות יחס למעשה, ויותר התייחסות להלך הרוח שהתלווה למעשה.הפלילית

5

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

(2 )שיעור מס' 21.2.2011

שתי גישות פילוסופיות בעניין העבירה הפלילית:

איזה הסדר יביא את הרווח המקסימאלי לחברה. הגישה לא מתייחסתהגישה התועלתנית - למונחי אשמה. היא בודקת איזה הסדר ישיג התרעה מקסימאלית.

גישה גמולית. המשפט צריך לטפל בהתנהגויות שבטיבן הן פסולותהגישה הדאונטולגית - מאוד. הגישה הזו בודקת את מידת האשמה. לשלם לעבריין כגמולו.

כל אחת משתי הגישות ייצרו דיני עונשין שונים. השלכות לאבחנה בין שתי הגישות:

. ענישת הניסיון1 הגישות השונות יתייחסו באופן שונה לניסיון שלא הושלם, שלא הצליח )ניסיון לרצח אונס או גניבה(.

השאלה היא איך להתייחס לניסיון, באיזו חומרה קשורה בשאלה מאיזו גישה אנחנו יוצאים. האם יותר חשובה הכוונה הזדונית או התוצאה. האם לתת את אותו העונש גם לניסיון וגם לעבירה מושלמת, או

לומר שיש הבדל?

מה הנזק שנגרם, כי הן בודקות להתייחס פחות בחומרה לניסיון הנטייה היא בגישה תועלתנית . גישות גמוליות הן גישות שיענישו באותה חומרה גם את המנסה לעבור עבירה, וגם על העוברבפועל

את העבירה בפועל.

, העונש על ניסיון היה מחצית מהעונש על העבירה )גישה39בחוק העונשין הישראלי, עד תיקון העונש על עבירה זהה לעונש על הניסיון )ישנם חריגים, אבל זה הכלל(.39תועלתנית(, ואחרי תיקון

דוגמה: ניסיון לרצח הוא זהה לעונש על רצח.

הערה: ישנם מקרים בהם גם גישות תועלתניות יתייחסו בחומרה לניסיון, מכיוון שיכול להיות שהניסיוןעצמו מסוכן. אם יוכח שהניסיון עצמו מסוכן, אז גם בעיניים תועלתניות, יש להעניש על הניסיון.

. מטרת הענישה2 , כי השיקול המרכזי הוא הרתעה )למען יראו ויראו(. החברהבגישה תועלתנית יחפשו עונש מרתיע

רוצה שיהיו אפס גניבות, אז כשהיא תתפוס גנב, היא תחפש עונש שיגרום למישהו אחר לחשובפעמיים. תועלתני = התרעתי.

בגישה הגמולית, יחפשו את האלמנט של גמול - להשיב לרשע כגמולו. יחפשו עונש שהולם את. התאמה בין חומרת המעשה לחומרת העונש.חומרת העבירה

גישות גמוליות צומחות במידה רבה מהפילוסופיה של קנת, הטוען שלכל אדם יש ערך סגולי וכל אדם הוא מטרה בפני עצמה. על פי עיקרון זה, אדם לא יכול להיות כלי להשגת מטרות אחרות. כלומר: אסור

לתת עונש לשם הרתעה.

. הכלל של אי ידיעת הדין הפלילי3 גישה תועלתנית: אי ידיעת הדין אינה פותרת מעונש. העבירה פגעה בחברה, והגישה באה להגן על החברה, ולכן הגישה תקבע את הכלל הנוקשה. גישה גמולית תהיה יותר מרוככת ותרצה לבדוק את

מידת האשמה. יש מקרים שבהם לא צודק להטיל אשמה על אדם שלא ידע שהוא עובר עבירה.

יט אומנם קובע שאי ידיעה אינה פותרת מעונש, אבל ישנם סייגים )"זולת אם הטעות34היום, סעיף היתה בלתי נמנעת באופן סביר"(. זוהי הפרצה למקרים בהם לא מוסרי או לא ראוי להעניש את מי

שלא ידע שהעניין אסור.

. יחס נפשי מנטלי, לעומת נזק בפועל:4

6

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

גישות תועלתניות יטו להעניש התנהגויות לפי מידת הנזק שהם גרמו בפועל. גישות גמוליות יעדיפו לשים את המיקוד על היחס הנפשי של הנאשם כלפי המעשה. יש יותר משמעות ליסוד הנפשי מהיסוד

העובדתי.

דוגמה: רשלנות. גישות גמוליות יצמצמו את עבירות הרשלנות, כי אין כאן אלמנט של אשמה.

אדם יצא ממוסך לאחר שתוקנו אורות הבלימה, ובאותו היום עצר אותו גדיסי נ' היועמ"ש.11/65 ד"נ שוטר על אורות בלמים )לאחר שאבן פגעה במערכת וקלקלה אותה שוב(. מבחינת גישה גמולית אין

כאן רשלנות, אבל מבחינת הגישה התועלתנית: האדם נסע בפועל בלי אורות ברקס.

בפסק הדין הוחלט כי המערער נהג ברכבו מתוך בחירתו החופשית, וכי אי ידיעת עובדת הקלקול – העדר מנס ריאה – אינה מעלה ואינה מורידה לגבי עבירת אחריות מוחלטת. כמו כן נקבע כי הסיכון הנעוץ בקפיצת אבן הוא סיכון רגיל, אשר כל נהג היוצא לדרך מן ההכרח שיביאו בחשבון, ואין לראות בכך גורם מתערב זר שיש בו לפטור

מאחריות לעבירת אחריות מוחלטת.

בגדול, החוק שלנו מדגיש את עיקרון האשמה ברוח חקיקת חוקי היסוד. הגישה הגמולית מחלחלתיותר ויותר, אם כי עדיין יש בחוק הישראלי ערבוב בין הגישות.

מטרות הענישה מטרות שונות לענישה:4

. גמול. אפשרות החברה להביע את סלידתה ממעשה העבירה.1

. הרתעה - אישית וחברתית.2

. מניעה - מטרת העונש היא למנוע מהעבריין להזיק פעם נוספת. להרחיק את העבריין מהחברה כדי3 למנוע ממנו להזיק שנית. משתמשים בזה בעיקר בעניין של עבריינות מין, ולכן ראוי לנקוט בענישה

מניעתית.

. שיקום. לשקם את האסיר ברוח חוקי ה"עבד העברי" )העברת הפושע לעבוד במשפחה נורמטיבית(.4 משום שהוכח שהשיקום לא כל כך מצליח במרבית העבירות, השיקום נזנח, והוא קיים בעיקר בסמים

ובעבריינות נוער )שיקום במקרים אלו הוא אלמנט מרכזי(.

בפועל, בשיטת המשפט שלנו, אין הכוונה בעניין הענישה. כל שופט מחליט מה העונש המתאים,וממילא שופטים בעלי השקפות עולם שונות יפסקו שונה.

מדגים את הדיון בשיקולי ענישה. תוהמי חשד שפועל שלו מנהל רומן עםתוהמי נ' מד"י 870/85ע"פ אישתו, מצבו הנפשי התדרדר ובסופו של דבר הוא אנס את אשתו של הפועל. בעניין העונש, ביהמ"ש

לא הסכים לטענה של הסנגור שביקש להקל בעונשו בגלל שאלמנט ההרתעה לא רלוונטי, משום מדובר בנסיבות מיוחדות מאוד, ואין סיכוי שהוא יחזור על המעשה, או שמישהו אחר יבצע משהו דומה

)גישה תועלתנית(. ביהמ"ש לא הסכים לקבל את הטענה, והגישה הייתה לפסוק את העונש על פי החברה מענישה משיקולי גמולאלמנט של גמול על מעשה מאוד חמור )גישה גמולית(. כלומר:

)מאידך, גזר הדין מצאבעונש חמור המבטא את שאת הנפש של הכלל נוכח מעשים שכאלהמקום להפחתה בעונשו בשל מצבו המיוחד(.

הערה: בית המשפט מביא את ההסבר ההלכתי למושג "עין תחת עין", ומסביר שאף לפי ההלכה מדובר בשווהערך לעין, ולא בעין עצמה.

עיקרים באחריות הפלילית – בנושא הראשון בסילבוס.לסיכום נושא העבירה הפלילית, יש לקרוא:

7

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

מאפייני העבירה הפלילית: . החוק הפלילי מגן על ערכים מוגנים של כלל החברה. המשפט הפלילי הוא. שליטת הריבון בהליך1

משפט ציבורי, ולכן ניהול ההליך הוא בידי הריבון.

)ליחס הנפשי של הקורבן(. אם החברה. היעדר משמעות להסכמה או למחילה של הקורבן2 החליטה שקיימת עבירה, זה לא פלוני שנפגע – אלא החברה כולה, ולכן אדם לא יכול להסכים לכך

שיבצעו בו עבירה פלילית. הסכמת הקורבן אינה רלוונטית.

המקום היחיד שבו ההסכמה היא רלוונטית, היא למשל רק במקום שהעבירה מוגדרת על פי הסכמה. למשל: אונס, תקיפה. אם האישה הסכימה, זה לא אונס, אלא התנהגות לגיטימית. בכל המקרים

שבהגדרת הסעיף מופיע נושא ההסכמה, אזי שההסכמה היא רלוונטית. בעבירות אחרות: פציעה, סיוע להמתה, ההסכמה של הקורבן אינה רלוונטית. דוגמה: המתת חסד אסורה במדינת ישראל. אומנם

קיים חוק "החולה הנוטה למות", אך גם הוא מדבר בעיקר על אי הארכת חיים באופן2005משנת מלאכותי, ולא על המתה בהסכמה.

דוגמאות לסעיפים בהם ההסכמה היא רלוונטית או לא רלוונטית:

המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, לחוק העונשין, תקיפה - מהי:378סעיף – הרי זו תקיפה;בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמיתבמישרין או בעקיפין,

לצורך עבירת התקיפה, ההסכמה היא רלוונטית.

החובל בחברו חבלה חמורה שלא בדין, דינו – מאסר שבע שנים. לחוק העונשין, חבלה חמורה:333סעיף

אינה רלוונטית.333ההסכמה בסעיף

יש הגדרות של חבלה, חבלה חמורה, פצע.כד34בסעיף

;חבלה" – מכאוב, מחלה או ליקוי גופניים, בין קבועים ובין עוברים"חבלה חמורה" – חבלה העולה כדי חבלה מסוכנת, או הפוגעת או עלולה לפגוע קשות או לתמיד"

בבריאות הנחבל או בנוחותו, או המגיעה כדי מום קבע או כדי פגיעת קבע או פגיעה קשה באחדהאיברים, הקרומים או החושים החיצוניים או הפנימיים;

פצע" – חתך או דקירה המבתרים או בוקעים כל קרום חיצוני של הגוף, ולענין זה קרום חיצוני הוא כל" קרום שאפשר לנגוע בו בלי לבתר או לבקוע כל קרום;

אם מדובר במשהו שנגרם תוך כדי פעילות סאדו-מזוכיסטית, כל עוד זה נשאר בגדר תקיפה, ההסכמה מועילה, אבל אם זה עובר לשלב של חבלה, אז ההסכמה אינה רלוונטית. להתנהגות של פציעה

ההסכמה אינה רלוונטית.

אחת ההגנות היא הגנה של זוטי דברים. למרות שעבירה של פציעה מבוצעת בכל פעם שאדם עושה עגיל או קעקוע, זה לא מצדיק הרשעה בפלילים, כי המשפט הפלילי מדבר על עבירות חמורות. כלומר:

מכיוון המציאות מראה, שאפילו כשההתנהגות עולה כדי פציעה )כמו קעקוע(, אין טעם להעמיד לדין,יצר המחוקק "פתח מילוט" על מנת לא ליצור את האבסורד:

לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה, אם, לאור טיבו של המעשה,יז לחוק העונשין, זוטי דברים:34סעיף נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי, המעשה הוא קל ערך.

: אם הוגשה תלונה במשטרה על ידי אישה שבעלה אנסדוגמה להיעדר משמעות למחילת הקורבן אותה, ואח"כ בני הזוג משלימים ומסתדרים והאישה הולכת למשטרה ואומרת: "אני סולחת לו". זה כבר

לא בשליטת האישה, המחילה שלה לא רלוונטית.

. תוצאת ההליך תהיה לרוב הרשעה ועונש או זיכוי. הענישה הפלילית היא. תוצאת ההליך הפלילי3 משהו שמאפיין עבירה פלילית. אם יש הוראה חוקית שלצידה עונש, מדובר על עבירה פלילית. יש גם

8

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

ענישה אזרחית, או ענישה מנהלית, אך ההבדל הוא: ענישה פלילית היא עונש על מעשה שנעשה בעבר. ענישה על פעולה שהסתיימה, להבדיל מענישה שמטרתה לאכוף התנהגות מסוימת בהווה

)קנסות שגדלים, על מנת לגרום לאדם לשלם את החוב(.

דיני העונשין כתלויי מקום וזמן דיני עונשין אינם מדע מדויק. מדובר על ניסוח של כללים שהחברה קובעת שהם כללי ההתנהגות

החיוניים לתפקוד שלה )הערכים המוגנים – החלטה חברתית(. דיני העונשין משתנים ממקום למקום,ומזמן לזמן, ומחברה לחברה.

. תהליכים חברתיים הם עניין איטי.1988אחד הביטויים לכך הוא ביטול האיסור למשכב זכר בשנת שנים קודם לכן הפסיקו להעמיד לדין פלילי בגין זה.

שינויים בהגדרת עבירה קיימת עבירת האינוס היא עבירה שעברה שינויים על ציר הזמן. באנגליה, העבירה המקורית, בין היתר כללה: "הבועל אישה שאינה אשתו". כלומר: בעבר, אונס בנישואין לא היה מוגדר כאונס. היום ברור שזה לא

, בישראל זה שונה שנים רבות קודם.1994תואם את התפיסה החברתית. שינו את זה באנגליה רק ב-

, סעיף האונס כלל בהגדרה את השימוש בכוח. אם לא הייתה אלימות או2001במדינת ישראל, לפני איום באלימות, לא היה ניתן להוכיח אונס.

חיקוקים חדשיםלמשל, הטרדה מינית, עישון במקום ציבורי.

בעניין הטרדה מינית: מה שהיה נחשב כמעשים של "חברמניות" בעבר, היום מוגדר כעבירה פלילית.

פרשנות של עבירות גם הפרשנות משתנה על ציר הזמן. דוגמה: עבירה של מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור )עבירה

בעייתית ששנויה במחלוקת(.

עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת לחוק העונשין, מרמה והפרת אמונים:284סעיף אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד, דינו – מאסר שלוש שנים.

ההגדרה היא מאוד בעייתית. מהי הפרת אמונים? על כן בעבר היה מאוד קשה להרשיע, הפסיקה בנושא הזה הייתה מאוד מצמצמת. פסק דין שהוא קו פרשת המים בעניין זה הוא פס"ד שבס. פסק

הדין שבו הרשיעו דרך הסעיף, ונתנו לו פרשנות מרחיבה יותר, ומאז הרבה יותר עובדי ציבור הורשעובעבירה.

שבס הואשם בין היתר במירמה והפרת אמונים. בעניין עבירה, מדינת ישראל נגד שמעון שבס. 1397/03דנ"פ זו נפסק בבית המשפט המחוזי כי לא ניתן להוכיח, מעל לכל ספק סביר, את אשמתו של שבס בעבירה זו, הן

משום שלא הוכחה המירמה בהתנהגותו והן משום שלא הוכחה, לחילופין, הפרת אמונים. ביהמ"ש העליון דחה אך בדיון הנוסף הוחלט ברוב דעות,ברוב דעות את ערעורה של העותרת והשאיר על כנו את זיכויו של שבס,

. נגד דעתו החולקת של המשנה לנשיא מצא, לקבל את העתירה ולהרשיע את שבס

הנשיא ברק: אמון הציבור, טוהר המידות ותקינות פעולת המינהל - כל אחד בנפרד ושלושתם גם יחד - מונחים ביסוד האיסור הפלילי על הפרת אמונים. הפרט ההתנהגותי שעניינו "הפרת אמונים", והפרט הנסיבתי שעניינו

מעשה "הפוגע בציבור" - קשורים זה בזה. מצב של ניגוד עניינים הוא הימצאותו של עובד הציבור במצב בו קיים ניגוד בין האינטרס עליו הוא מופקד לבין אינטרס אחר כלשהו. הפן המחמיר ההופך "ניגוד עניינים" ל"הפרת אמונים" - הוא אותו ניגוד עניינים המביא לפגיעה מהותית באינטרס המוגן על ידי האיסור הפלילי של הפרת

אמונים. נמצא, כי ניגוד עניינים מקיים את היסוד העובדתי של "הפרת אמונים" אם ניגוד העניינים פוגע פגיעה מהותית באמון הציבור בעובדי הציבור, או בטוהר המידות של עובדי הציבור או בתקינות פעולת המינהל הציבורי.

מתמקדת ביסוד העובדתי של העבירה. אין בה ציון של היסוד284הגדרת העבירה של הפרת אמונים בסעיף הנפשי. בתי המשפט הסיקו את הצורך ביסוד נפשי על בסיס עקרונות כלליים. מאז חקיקתו של חוק העונשין

9

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

( הכלל הינו כי "אדם מבצע עבירה רק אם עשאה במחשבה פלילית". בעבירה שאינה תוצאתית -39)תיקון מס' וזו העבירה של הפרת אמונים - המחשבה הפלילית הנדרשת הינה מודעות. בענייננו, שבס היה מנכ"ל משרד

ראש הממשלה. זהו תפקיד בעל השפעה רבה בתוך שרות המדינה וכלפי הציבור הרחב. בפעולותיו הנזכרות הוא היה נתון בניגוד עניינים חריף ביותר. ניגוד עניינים זה התבטא ביחסי החברות הקרובים והאמיצים עם הקבלנים ובקשר העסקי שהיה לו עימם )לרבות קבלת כספים בטרם נעשה עובד מדינה(, ועם בעלי העיסקה הבטחונית. הצטברותם של נתונים אלה יוצרת מתכון בדוק לפגיעה קשה באמון הציבור בשרות המדינה. ניגוד העניינים בו

היה מצוי שבס ביסס גם פגיעה מהותית בטוהר המידות של השרות הציבורי. הוא היה מודע, לטיב הפיזי של ניגוד העניינים בו הוא היה מצוי ולנסיבות הפיזיות שעושות ניגוד זה לפוגע בציבור. על כן יש להרשיע את שבס בשני

פרטי האישום בדבר הפרת אמונים. )תקציר סביר(.

מקורות המשפט הפלילי:החקיקה מתפצלת לחקיקה ראשית ומשנית. . חקיקה.1

חקיקה ראשית:

ב. החלק הכללי90 עד סעיף 1 החוק בנוי משני חלקים: חלק כללי סעיף . 1977 א. חוק העונשין תשל"ז כולל חלק מקדמי )עקרונות( וחלק כללי – דוקטרינות כלליות של קביעת אחריות פלילית, לרבות:

יסודות העבירה וסייגים לאחריות הפלילית. החלק השני הוא רשימה מאוד ארוכה של עבירותספציפיות, ולצידן העונשים עליהן.

ותיקוני חקיקה1936החוק הוא בבסיסו נוסח משולב, הכוונה: הבסיס הוא פקודת החוק הפלילי משנת ישראליים.

, בו תוקן החלק הכללי אשר שינה את כללי האחריות הפלילית.39תיקון מס' תיקון מאוד חשוב הוא . התיקון קבע כללים מסודרים שהיו1995. מרבית ההוראות שלו נכנסו לתוקף ב- 1994התיקון נעשה ב-

קודם לכן רק פרי פסיקה. הערה: חשוב לזכור את המהפך, כי כאשר קוראים פסיקה פלילית חשוב.39לראות אם הוא מתייחס למצב המשפטי לפני או אחרי תיקון

א, סעיף שמגשר בין עבירות ישנות לבין החלק90 שהוסיף את סעיף 42תיקון תיקון חשוב נוסף, הוא הכללי החדש.

א לחוק העונשין: פרשנות הדין בדבר היסוד הנפשי שבעבירה90סעיף ()חלק מקדמי וחלק כללי(, התשנ"ד-39בכל מקום בחיקוק שנחקק לפני תחילתו של חוק העונשין )תיקון מס'

(, ושבו היסוד הנפשי שבעבירה בא לידי ביטוי במונח –39 )בפרק זה – חוק העונשין תיקון מס' 1994 )א(20( "זדון" או "מזיד" – יהיה היסוד הנפשי הדרוש להתהוות העבירה – מודעות כאמור בסעיף 1)

רישה, ולענין תוצאת המעשה הנמנית עם פרטי העבירה – גם פזיזות; ( "בכוונה" – מקום שהמונח אינו מתייחס לתוצאת המעשה הנמנית עם פרטי העבירה, יתפרש המונח2)

כמניע שמתוכו נעשה המעשה או כמטרה להשיג יעד כפי שנקבע בעבירה, לפי ההקשר;)א(;20( "ביודעין" או מונח בעל משמעות דומה – יתפרש המונח כמחשבה פלילית כאמור בסעיף 3) ( "יש לו יסוד להניח" או ביטוי בעל משמעות דומה – יתפרש הביטוי כאדם שחשד, כאמור בסעיף4)

(;1)ג()20.21( "התרשלות" – יתפרש המונח כרשלנות כאמור בסעיף 5)

10

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

(3 )שיעור מס' 24.2.2011

מקורות דיני העונשין)מצגת(

. חקיקה ראשית1

. חוק העונשין המורכב משני חלקים עיקריים: 1.1

.חלק כללי, המורכב מחלק מקדמי וחלק כלליעבירות ספציפיות

.1994 שינה את החלק הכללי לגמרי, נעשה בשנת 39תיקון מס'

סעיף, הוסיפו את 42בתיקון , לא בוצעה התאמה של העבירות הישנות לתיקון, לכן 39במהלך תיקון – סעיף מגשר בין החלק הכללי, ובין החלק של העבירות: נניח שיש בעבירה מסוימת יסוד נפשי,א90

א על מנת לקשר את היסוד הנפשי שמופיע בסעיף90שאינו מופיע בחלק הכללי החדש, נזדקק לסעיף הישן.

חקיקה פלילית מחוץ לחוק העונשין1.2

.1973דוגמה: פקודת הסמים המסוכנים

יש חוקים נוספים שבהם מוזכרות עבירות פליליות, למרות שהעבירות לא מוזכרות בחוק העונשין. איןהיגיון מיוחד.

החלק הכללי והמקדמי של חוק העונשין חל גם על עבירות שנמצאות מחוץ לחוק העונשין, זאת על פיכג.34ס'

כג: כלליות החלק המקדמי והחלק הכללי34סעיף באין בחוק הוראה לסתור, יחולו הודאות החלק המקדמי והחלק הכללי גם על עבירות שלא לפי חוק זה.

. חקיקת משנה2 לחוק העונשין, גם התקנות יכולות לכלול עבירות פליליות.2על פי סעיף

לחוק העונשין, ענישה לפי חקיקת משנה:2סעיף )א( הסמכות להתקין תקנות לביצוע חוק, כוללת אף את הסמכות לקבוע עבירות על התקנות ועונשים על עשייתן; ואולם, עונש מאסר שנקבע בתקנה, תקופתו לא תעלה על ששה חודשים, ואם נקבע עונש

קנס – לא יעלה שיעורו על הקנס שניתן להטיל בשל עבירה שעונשה הוא קנס שלא נקבע לו סכום..)ב( תקנות שבהן נקבעו עבירות ועונשים טעונות אישור ועדה של הכנסת

מגביל את חקיקת התקנות, מבחינת מאסר וקנס. כלומר: נכון שאפשר לחוקק עבירות אבל גם2סעיף יש הגבלה, וגם יש פיקוח של הכנסת.

. חוקי יסוד3 חוקים שיש להם השלכה על חקיקה פלילית ועל פרשנות של חקיקה פלילית, ובוודאי שהם משפיעים

על חקיקה פלילית חדשה.

. פסיקה4

11

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

הפסיקה לא יכולה להמציא עבירות חדשות יש מאין, אבל הפסיקה מפרשת עבירות קיימות. פס"ד מזרחי הוא דוגמה להתמודדות של הפסיקה, עם פירושו של הסעיף "בריחה ממשמורת חוקית",

ולהצבת הגבולות על ידי הפסיקה )מהי בריחה ומהי משמורת חוקית?(.

השפעת המהפכה החוקתית על דיני העונשין בעבר, בראש הפירמידה ניצבה חקיקת הכנסת – כלומר: הכנסת יכלה לחוקק כל חוק שעולה על

דעתה. היום, לאחר חקיקת חוקי היסוד – כל חקיקה חדשה כפופה לחוקי היסוד, ובכלל זה גם חקיקהפלילית.

-2חקיקה פלילית פוגעת בזכויות המנויות בחוקי היסוד. למשל: חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, סעיפים מכיל את הזכויות המנויות: חירות, כבוד האדם, פרטיות וכדומה. אלו הן זכויות שהאיסור הפלילי עלול5

לפגוע בהן, ובדר"כ גם פוגע בפועל.

לעיתים הפגיעה היא בערך נוסף. למשל: עבירות שפוגעות בחופש הביטוי, כדוגמת עבירות של פרסוםהסתה לגזענות או פרסום תועבה. עבירות על איסור ביגמיה פוגעות בחופש הדת.

נחקק לאחר חקיקת חוקי היסוד, ב-39גם ההוראות הכלליות צריכות לעמוד בתנאי חוקי היסוד )תיקון 1994 .)

חקיקה ישנה צריכה להיות מפורשת לאור חוקי היסוד

לכמה שעות אפשר לעצור אדם בלי צו. השאלה שעלתה צמח נגד שר הביטחון.6055/95בג"צ בפסק הדין: איך מתייחסים לחוק ישן שהוכנס בו תיקון אחרי חקיקת חוקי היסוד, בעיקר במצבים בהם

התיקון מקל.

שנות מאסר.10נניח שיש סעיף עבירה, שבו ההתנהגות מאוד טריוויאלית, אבל קבוע לצידה עונש של הכנסת מתקנת ומורידה את העונש. על פי ההלכה בפס"ד צמח, מה שקובע הוא התאריך.

כאשר מתקנים חוק קיים שפוגע בזכות יסוד, כך שהוא מיטיב עם הנאשמים. האם בסיטואציה שבה המחוקק היטיב את המצב, עדיין ניתן לתקוף את החוק? הרי למרות שיש הטבה, עדיין זה חוק שפוגע )אם היו מחוקקים את החוק כחוק חדש לאור חוקי היסוד, הוא לא היה עובר(. הפסיקה קבעה: מכיוון

שהתיקון הוא חדש, אפשר לתקוף את החוק הישן על ידי התיקון החדש.

שנחקקו אחרי המהפיכהתיקון של חוקבבג"צ צמח קבע בית המשפט שכל חוק, או כלומר, החוקתית, כפוף אוטומטית לחוקי היסוד. לא בודקים אם התיקון מיטיב או מרע את מה שהיה

פעם. מה שחשוב הוא התאריך. הרעיון של ההלכה: לפשט את הדיונים. להגיד שבסך הכלאנחנו רוצים שתמיד חקיקת הכנסת תהיה כפופה לחוקי היסוד, על ידי גישה "טכנית".

תקפותו של חוק פלילי חדש תיבדק בשלושה שלבים:

בדיקה האם נפגעה זכות יסוד מוגנת..1האם הדבר נעשה לפי פסקת ההגבלה?.2מהי התרופה המתאימה / הסעד? )לבטל את החוק, לפנות לכנסת ולבקש תיקון(..3

. האם נפגעה זכות יסוד מוגנת?1

א. באילו תנאים ניתן34. פס"ד סילגדו בודק את החוקתיות של סעיף סילגדו נגד מד"י4424/98ע"פ א מטיל אחריות34להפעיל אחריות על שותפים לעבירה מתוכננת, שנגררו לעבירה נוספת. סעיף

פלילית על אדם שלא ביצע את העבירה הנוספת בפועל, על ידי ההסדר בסעיף זה. זה סעיף מורכב)נלמד בסוף השנה(.

12

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

הסעיף נתקף כסעיף הכובל אדם לאחריות פלילית אישית, גם למעשה שהתפתח, למרות שהמסייע לא התכוון )אין מנס ריאה(, ולא ביצע בפועל )אין אקטוס ריאוס( את העבירה. הסדר זה מאוד מרחיב את

האחריות הפלילית, ועל כן טענו שאינו חוקתי.

השופט ברק קובע שכל חקיקה פלילית פוגעת בזכויות יסוד מוגנות של הנאשם )שמו הטוב, חירותו וכו'(, ולכן יש לבדוק אם התקיימו תנאי פסקת ההגבלה או לא. השופט ברק אומר שבמקרה זה

מתקיימים תנאי פסקת ההגבלה והנאשם הורשע.

השופטת שטרסברג-כהן מביעה עמדה שונה: כלל לא ברור שצריך לבחון את פסקת ההגבלה. היא טוענת שהמשפט הפלילי הקיים מאזן בין זכויות יסוד של העבריין, ובין זכויות יסוד של הקורבן. כל עוד

האיזון שהחוק הפלילי עושה הוא ראוי – אין פגיעה בזכות יסוד מוגנת, ובכלל לא צריך להגיע לשלב השני שבו תיבדק פסקת ההגבלה. זוהי חשיבה מחודשת העולה בקנה אחד עם גישות מודרניות

המעלות על נס את זכויות הקורבן.

המשפט הפלילי הוא משפט ציבורי, המדינה )גוף בעל הרבה מאוד כוח( מול הנאשם )העבריין, האדם הבודד(. זו התמונה הקלאסית של המשפט הפלילי, על כן המצב הראשוני כלל הקפדה על זכויות

נאשמים והעבריינים, ובתוך זה נשכחו הנפגעים. לאט אט התחילו להבין שגם הנפגעים זכאים לזכויות. בעת חקיקת "חוק זכויות נפגעי עבירה".2001זוהי מהפיכת הקורבנות משנת

אומרת שטרסברג-כהן שברוח חוק זכויות נפגעי עבירה, המשפט הפלילי הוא איזון זכויות של החברה. לדוגמה: אם יודעים שיש אנס סידרתי שמסתובב ברחובות, הנשים מפחדות לצאת לרחוב ובגלל זה

נפגעת זכות יסוד מוגנת שלהן.

. האם החקיקה עומדת בתנאי פסקת ההגבלה2 גם לאחר חקיקת חוקי היסוד, אין זכויות מוחלטות! צריך לבדוק את תנאי פסקת ההגבלה בכמה

פרמטרים. צריך לבדוק האם הפגיעה נעשתה בחוק או על פיו. במשפט פלילי, בוודאי שהפגיעה היאבחוק! אין עבירה פלילית מכוח פסיקה.

התנאי השני בפסקת ההגבלה: האם החוק הפוגע הולם את ערכיה של מדינת ישראל? כאן ברורשאיסורים שיש בהם אלמנטים של גזענות לא יעברו את השלב הזה.

התנאי השלישי: האם החוק נועד לתכלית ראויה. למשל: הגנה על שלמות הרכוש, ביטחון המדינה. בשאלה זו נזכיר את נושא הפטרנליזם: האם הגנה על אדם בפני עצמו היא תכלית ראויה? כמו כן,

המחלוקת היא גם בנושא אכיפת מוסר. פטרנליזם ואכיפת המוסר שנויים במחלוקת מבחינת "האם הםמהווים תכלית ראויה".

התנאי הרביעי: במידה שאינה עולה על הנדרש. המשפט הפלילי הוא הכלי החריף ביותר של טיפולחברתי בהתנהגויות. הכלי החריף הזה, צריך להישמר למעשים החמורים יותר.

עקרון הפרופורציה: האם התמודדות עם תופעה חברתית שלילית חייבת להיעשות דווקא במסגרת המשפט הפלילי? למשל: הטרדה מינית בצורותיה הקלות, אולי אפשר להסתפק בעילת תביעה בדיני

עבודה או בתביעה נזיקית. בנוסף, חומרת העונש צריכה להיות מידתית לחומרת העבירה. ישנם סוגים שלא יעמדו במבחן החוקתיות. למשל: עונש מוות – האם ראוי או לא? ישנן למשל מדינות שמענישות

בקטיעת יד על גניבה. עונש זה הוא לא מידתי.

הערה: בהליך פלילי, בית המשפט יכול לדרוש מהעבריין פיצוי עונשי לנפגע. למשל: בפרשת קצב, התביעה רוצה לדרוש פיצוי לנפגעות, וזה בלי קשר להליך הפלילי. זה לא פשוט לפתוח בהליך אזרחי, ובחלק גדול מן המקרים העבריינים אינם בעלי אמצעים, ולכן הנפגעים יוצאים "קירחים מכאן ומכאן".

האם המדינה צריכה לתת פיצוי? יש התקדמות בעניין ויש תחומים בהם זה קיים – אבל הדרך עודרחוקה.

13

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

עקרון החוקיות)מצגת( עיקרון בסיסי בדיני העונשין.

במילים פשוטות: אין להטיל אחריות פלילית, ללא"אין עונשין אלא אם כן מזהירין".העיקרון אומר עבירה פלילית מפורשת. כל מה שלא אסור מפורשות – הוא מותר.

, עקרון החוקיות נמצא בסעיפים הראשונים, למרות שהמילים עצמן לא מופיעות,39כיום, אחרי תיקון העיקרון והנגזרות שלו מופיעים.

הערה: העיקרון הוא הפוך מעיקרון חוקיות המנהל, הנהוג במשפט הציבורי.

העיקרון משרת שתי תכליות עיקריות )ועל כן הוא כה חשוב(:

. אזהרה מראש תאפשר הכוונת התנהגות.1

אנשים נורמטיביים יוכלו לכלכל את צעדיהם )לכוון את התנהגותם( בהתאם למותר ולאסור. ההנחההיא שאנשים יודעים את החוקים ולכן הם יכולים לכוון את התנהגותם לפי הוראות החוק.

מצד שני, מרבית האנשים יודעים רק את החוקים הרלוונטיים להתמחות שלהם: מהנדסים מכירים את חוקי התכנון והבניה, אנשים שעובדים בתחום המס מכירים את החוקים הרלוונטיים לתחומם, אבל

לאדם "מהרחוב" אין ידע בנושא.

. אזהרה מראש תמנע שרירותיות וחוסר אחידות ביחס המשפט לאחר מעשה .2

אם לשלטון לא היו את הכללים מראש, לא הייתה אחידות ולא צדק.

נגזרות של עיקרון החוקיות עצם הסמכות ליצור עבירות. סמכות ליצור איסורים פליליים בחוק או על פי חוק שפורסמו בדין.1

פליליות היא רק בחוק, או על פי חוק. אי אפשר ליצור עבירות בפסיקה - חייבת להיות עבירה בחוק.הסעיף הראשון בחוק העונשין קובע את הכלל הזה בצורה מפורשת.

לחוק העונשין: אין ענישה אלא לפי חוק.1סעיף אין עבירה ואין עונש עליה אלא אם כן נקבעו בחוק או על-פיו.

עניין נוסף שמצטרף לנושא זה, הוא פומביות החוק. חוק צריך להיות מפורסם כדין.

יש כיום שתי עבירות תקיפה נפרדות )תקיפה סתם ותקיפה חמורה(. בהינתן מצב שבו היה לנו רק סעיף תקיפה רגיל, בית המשפט לא יכול היה להחליט שבמקרה של תקיפה חמורה, העונש יהיה של

יותר משנתיים שנקבעו ב"תקיפה סתם".

יש יתרון במצב המאפשר לפסיקה להגיב ממקרה למקרה, ומאוד יכול להיות שהיו מגיעים לתוצאות יותר צודקות. כלומר: עיקרון החוקיות גורם לנו "לשלם מחיר" במקרים בהם ישנו שינוי בחקיקה, באופן שעבירה מסוימת "התפספסה". למשל: שכחו את עבירת התקיפה הגורמת חבלה, ואז אי אפשר לתת

עונש חמור, גם אם מדובר על תקיפה חמורה.

ופס"ד אש"ד. 198 כדוגמת סעיף . דיוק החוק - שאיפה לצמצום השימוש במונחים מעורפלים,2

הנגזרת הזו פונה אל המחוקק, ומבקשת להימנע, או לפחות להשתדל להימנע משימוש בביטויים מעורפלים. שימוש במונח מעורפל גורם לכך שבית המשפט מעניק את הפירוש ובזאת נפגע עיקרון

החוקיות.

14

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

בחקיקה המודרנית יש נטייה להתנסח בביטויי סל, כלליים ומופשטים. לצד זה, צריך בחקיקה הפליליתלשאוף לצמצום השימוש בביטויים אלו.

, אשר התבטל מספר החוקים בשנת198פס"ד אש"ד דן בסעיף - אש"ד נגד היועמ"ש53/54ע"פ ( עד שביטלו אותו.54. פס"ד אש"ד ניתן ביחס לסעיף זה, אבל עברו המון שנים )משנת 2008

שנים". זוהי הגדרה מעורפלת3: "העושה מעשה העלול להביא לתקלה ציבורית דינו מאסר 198סעיף שאפשר להכניס אליה המון דברים. בפס"ד אש"ד בוצעה השבתה כללית למספר שעות של חברה שיש

לה מונופול על הסעות, וההשבתה הוגדרה כמעשה שעלול לגרום לתקלה ציבורית. בית המשפט הרשיע על סמך הסעיף, אך מתח ביקורת על הסעיף. ובאמת, אפשר להשתמש בסעיף הרבה מאוד

סיטואציות. למשל: בפס"ד אחר, הכניסו סעיף זה בעניין קיום טקס נישואין בין כהן לגרושה.

גם היום יש המון עבירות לא ברורות, כגון: עבירה של מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור )סעיף(. מנסים לנסח מחדש את העבירות על מנת למנוע מצב של פגיעה בעקרון החוקיות.284

דיוק החוק מופנה למחוקק. בית המשפט לא ימהר לבטל חוק, אבל יבחר בפרשנות המצמצמת אשרתיקח בחשבון את עיקרון החוקיות.

. ענישה ידועה מראש.3

)א(300ענישה ידועה מראש. ענישת מקסימום ברוב העבירות. ענישת חובה מועטת, למשל: סעיף ב לחוק העונשין.377א-377לחוק העונשין, וכן ענישת מינימום: ר' סעיף

לחוק העונשין מתייחס גם לעבירה וגם לעונש.1סעיף

מקובל לומר שמספיק שקיים עונש מקסימום, זה ממלא אחר עיקרון החוקיות. בחוק העונשין, מרבית )א( - אם בית המשפט300הסעיפים מכילים רק את עונש המקסימום. ענישת חובה קיימת עבור סעיף

מחליט שמדובר ברצח, הדין הוא מאסר עולם "ועונש זה בלבד" )הכוונה היא שאין לתת פחות מעונשזה(.

ב, בענייו עבירות של סחר בבני אדם מכילים עונשי מינימום.377א, 377סעיפים

. על פי סעיף זה, גם בעונש חובה וגם95)א( הוא סעיף כללי שנוסף במסגרת התיקון בשנת 35סעיף בעונש מינימום ישנו "פתח מילוט" למקרים יוצאי דופן.

א. לחוק העונשין: עונש חובה ונסיבות מקלות.35סעיף )א( הורשע אדם בעבירה שדינה עונש חובה, ניתן להטיל עליו עונש קל מעונש החובה הקבוע לעבירה, אם

העבירה נעברה בנסיבות מקלות מיוחדות שיפורשו בגזר הדין.)ב( הוראות סעיף קטן )א( לא יחולו על אלה:

א;300, למעט במקרים המפורטים בסעיף 300( עבירת רצח לפי סעיף 1)( עבירה לפי –2)

;1950)א( חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, התש"י-;1950)ב( חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, התש"י-

.1971)ג( חוק הטיס )עבירות ושיפוט(, התשל"א-

אכיפה בלתי שוויונית פוגעת בעיקרון החוקיות

הלנה תורג'מן ניהלה בית בושת, והועמדה לדין בעבירה של ניהול- תורג'מן נגד מד"י 3520/91ע"פ בית בושת וסרסרות. באותם ימים היה עונש מינימום של מאסר חובה. טענתה הייתה שבמציאות שבה קיימים המון מכוני ליווי, והמשטרה אינה אוכפת את מקרי הזנות, לא ייתכן שדווקא אותה ישליכו לכלא.

בית המשפט, בדעת הרוב החליט שצריך לממש את כוונת המחוקק ולא להסתפק במשהו סימלי )אסור שאוזלת היד של המשטרה, כתוצאה ממחסור בכוח אדם, תגרור את אוזלת היד של בתי המשפט(.

15

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

השופט חשין, בדעת מיעוט, אמר שבמציאות שבה המשטרה לא אוכפת את העבירות, אלא אם יש תלונת של השכנים, המשטרה הפכה את העבירות הללו לעבירות מטרדים. הרעיון של חשין, אשר לא התקבל, שבגזר הדין צריך להביא בחשבון את המדיניות של המשטרה. המשטרה יצרה מצב משפטי

קיים, והתעלמות מהמצב הזה פוגעת בעיקרון החוקיות ויוצרת שרירותיות של השלטון. על פי חשין, מדיניות המשטרה הציגה לעבריינית את הדין הלכה למעשה, שהרי אדם מכוון את התנהגותו על פי מה

שהוא רואה בשטח. על כן יש להרשיע את הלנה בעונש ההולם את ההתייחסות לזנות כאל עבירתמטרד, ולא כאל עבירת מוסר.

כללי התחולה בזמן. הטלת אחריות פלילית רק בהתאם לחקיקה תקפה מבחינת הזמן והמקום. 4 7-17 לחוק העונשין. כללי התחולה לפי מקום עשיית העבירה נקבעים בסעיפים 3-6נקבעים בסעיפים

לחוק העונשין.

החוק שעל פיו אדם הורשע צריך להיות תקף מבחינת המקום והזמן. הסעיפים קובעים למשל שאיןענישה רטרואקטיבית, או מה יעשה בעניין שהשתנה לגביו הדין בין המשפט לבין מתן פסק הדין הסופי.

ככל שהפרשנות מתרחק מלשון הסעיף, כך יש פגיעה בעיקרון החוקיות.. פרשנות בפלילים. 5

הם נושאים גדולים שילמדו בנפרד(.5 ו-4)נושאים

(4 )שיעור 28.2.2011

בשיעור הקודם דובר על עיקרון החוקיות: "אין עונשין אלא אם כן מזהירין".אנשים יוכלו לכוון התנהגות מראש..1למנוע שרירותיות של השלטון..2

לעיקרון, יש שורה של נגזרות:הסמכות לחוקק, ליצור עבירות, נתונה רק בידי המחוקק ולא בידי הפסיקה..1 בהירות האיסור הפלילי, כלומר: דיוק החוק. כאשר רוצים לחוקק איסור פלילי, אין אפשרות.2

להשתמש בביטויים מעורפלים. ענישה. העונש גם צריך להיות קבוע וידוע מראש. ראינו שהשיטה שלנו מסתפקת בענישת.3

מקסימום על מנת לקיים את עקרון החוקיות )פס"ד הלנה תורג'מן(. למרות הביקורת, זה נתפסכהולם את עיקרון החוקיות.

פרשנות בפלילים. ככל שמתאפשרת פרשנות רחבה יותר, יש יותר פגיעה בעיקרון החוקיות. .4 תחולה במקום ובזמן. חייב שתעבר העבירה לפי הכללים של תחולה בזמן ובמקום. בחקיקה.5

הפלילית, מכיוון הפגיעה בזכויות היסוד הבסיסיות – זה עניין הרבה יותר חריף.

פרשנות בפלילים על בסיס הדרישה של עיקרון החוקיות, צמחה גישה שלפיה יש לפרש איסור פלילי בצורה דווקנית –

פרשנות שעולה באופן ברור ממילות הסעיף. הגישה הייתה שמתן פרשנות רחבה לאיסור פלילי פוגעת בעיקרון החוקיות, ולכן יש לנקוט בפרשנות מצמצמת, שבדר"כ מקלה עם הנאשם. אי אפשר לתת

פרשנות מרחיבה בפלילים, מעבר למה שהנאשם קורא ומבין בחוק, כי אחרת יש פגיעה בוודאות שלה"מותר והאסור".

ההתפתחות ההיסטורית, והתזוזה מהגישה הנ"ל:

. פרשנות מצמצמת שמקלה עם הנאשם.1

פס"ד בר-שלום דיבר על אדם שהחנה מכונית במקום שהיה בו - בר שלום נגד מד"י281/69ע"פ 7 בערב, ועד 19". הטענה שלו היתה שהוא חשב שזה מ-0900/1700שלט שהחניה אסורה "בין השעות

16

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

היה9:00-17:00בבוקר למחרת )שילוט צריך להיקרא מימין לשמאל, ואולם אין חולק כי אם היה נרשם צריך לקרוא את ההוראה משמאל לימין(. בית המשפט זיכה אותו מהטעם שאיסור פלילי צריך להיות

ברור: "הרשות, בבואה להציב תמרור, צריכה להבליט את כוונתה בצורה שאינה משתמעת לשני פנים."

בית המשפט קבע שפרשנות מרחיבה פוגעת בעקרון החוקיות. אדם שרואה שלט, לא צריך להרהר לגבי מה אומר השלט, ושצריך ללכת עם הנאשם. הערכאות הנמוכות יותר חשבו שאפשר להרשיעאותו, משום שברור שבאזור תעשיה שפעיל בשעות היום, הכוונה היא שאסור לחנות בשעות הבוקר.

. פסק דין נגד הרש ברנבלט שהיה מפקד המשטרה היהודית ברנבלט נגד היועמ"ש77/64ע"פ לחוק עשיית דין בנאצים ובעוזריהם: "מתן יד למסירה של אדם5)יודנרט( בפולין, והאשימו אותו בסעיף

נרדף לידי שלטון עוין בארץ עויינת בתקופת שלטון הנאצים". הוכח שברנבלט שמר על הסדר בזמן עריכת סלקציה ודאג שאנשים לא יעברו מקבוצה לקבוצה, ומנע בריחתם מאותו המקום. השאלה היא: האם בעצם זה שהוא מנע בריחה, האם זו הסגרה לשלטון הנאצי? ההגנה התייחסה לכך שכל היהודים

היו כבר מרוכזים באותו המגרש, ולכן כבר נמסרו לנאצים.

בית המשפט קבע: המסירה היא פיזית, או שהיא הבאת מידע שיגרום למסירה. על פי הגדרות אלו, אם האסירים שאת בריחתם מנע ברנבלט כבר נתפסו, אזי מניעת הבריחה היא לא מסירה )כמו להרוג

אדם שהוא כבר מת(.

בית המשפט אמר שלמרות שמדובר במעשה נפשע, הוא לא נכנס לקטגוריה של "מסירה". בית המשפט מדגיש שזה כלל פשוט שאין להרחיב את הפרשנות השיפוטית מעבר לתחום משמעות

המילים שנבחרו על ידי המחוקק )גם אם נדמה לנו שמבחינת האינטרס הציבורי ראוי היה להרחיב, יש להעניש רק מכוח הוראה מפורשת. למחוקק הייתה סיבה להשתמש בביטוי "מסירה"(. עוד נאמר

בפסק הדין, שעדיף שאדם לא יקבל עונש על דבר המגיע לו, מאשר יקבל עונש כאשר כלל לא מגיע לועונש.

העמדה לדין בגין חוק עשיית דין בנאצים היא ענישה רטרואקטיבית. כל ההצדקה לענישה רטרואקטיבית נובעת מכך שמדובר במעשים שלפי כל קנה מידה, הם מעשים חמורים מאוד )מעשים

אוניברסאליים(. יכול להיות שעומד לנגד עיני בית המשפט שהחוק מוצדק רק לצורך מעשים שהיו חמורים מאוד, ובזה מצדיקים את הענישה הרטרואקטיבית. בשל כך, יכול להיות שגם היום היו בוחרים

להקל עם ברנבלט, ולדבוק בפרשנות הדווקנית של הסעיף.

. תזוזה מהגישה המצמצמת, מעבר לפרשנות התכליתית.2

פס"ד זה, אדם שזייף מספר על שלדה של מכונית הורשע בעבירה של - ב זקצר נגד מד"י7/78ד"נ זיוף מסמך )למרות שלא זייף מסמך במובן הקלאסי שלו(.

ע"פ, בפס"ד מזרחי )80התזוזה המשמעותית מגישת הפרשנות המצמצמת הייתה באמצע שנות ה- נאמר במפורש )השופט ברק( שגם בפרשנות חקיקה פלילית, אין(, בו מזרחי נגד מד"י787,881/79

להיצמד למילים.

. מזרחי היה אסיר257בעובדות מזרחי העמידו אדם לדין בעבירה של בריחה ממשמורת חוקית. סעיף בחופשה שלא חזר לכלא בתום החופשה. המדינה מעמידה אותו לדין בגין הנ"ל. השאלה: איך לפרש

"בריחה" ו"משמורת חוקית". האם משמורת חוקית היא דווקא משמורת במשמעות הפיזית, אושמשמורת חוקית כוללת גם משמורת נורמטיבית.

השופט ברק קובע שלפי תכלית החקיקה, אי חזרה מחופשה של אסיר, כמוה כבריחה. פרשנות שהולכת לפי תכלית החקיקה. ציטוט מפסק הדין, מפי הנשיא ברק: "ניתן לטעון, כי עניין לנו בהוראה

פלילית, וכי יש לפרשה על דרך הצמצום, תוך מתן משמעות "פיסית" בלבד לביטויים "משמורת" ו"בריחה". אין בידי לקבל קו מחשבה זה. חוק פלילי, כמו כל חוק אחר, אין לפרשו לא על דרך הצמצום

ולא על דרך ההרחבה, אלא על דרך מתן משמעות הגיונית וטבעית ללשון החוק כדי להגשים את

17

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

מלותיו של החוק אינן מבצרים, שיש לכבשם בעזרת מילונים, אלא עטיפהמטרת החקיקה. ."לרעיון חי, המשתנה על-פי נסיבות הזמן והמקום, לשם הגשמת מטרתו הבסיסית של החוק

על פי ברק: חוק פלילי הוא כמו כל חוק אחר, ויש לפרש אותו לפי תכלית החקיקה. פרשנות סבירה של חוק על פי התכלית שלו, לא סותרת את עיקרון החוקיות, מכיוון שהיא נמצאת במתחם האפשרויות

הפרשניות הסבירות. זוהי הגשמת מטרת המחוקק.

בעניין מזרחי, אומר ברק, המטרה של הסעיף לשמור על משמורת חוקית ולמנוע כל סוג של התחמקותבמטרה להגן על המערכת הנורמטיבית.

מהי תכלית החקיקה וכיצד מגלים אותה?-פרשנות תכליתית ניתן לפרש את תכלית החקיקה בשני מובנים:

, או במילים אחרות: מה היתה מטרת המחוקק בעת שחוקקתכלית היסטורית של החקיקה.1את החוק? מה רצה המחוקק להשיג באמצעות החקיקה?

. איך פרשן בן זמננו, לאור עקרונות היסוד של המשפט הפלילי ושלתכלית אובייקטיבית.2 השיטה הנהוגים היום, מפרש אובייקטיבית את תכלית החקיקה. על פי זה: המחוקק הוא לא

היחידי שמפרש את החקיקה. הפרשן יפרש בעיניים של היום – מהי התכלית. זה הרבה מעברלתכלית היסטורית.

ברק קובע, שכאשר מחפשים את התכלית, מחפשים אותה ברמות שונות ואנחנו לא מחויבים לתכלית ההיסטורית. בודקים מהי התכלית הספציפית, אילו עקרונות יסוד של המשפט הפלילי יכולים להשפיע

על הפרשנות )חזקת החפות, עיקרון האשמה(, ואילו עקרונות יסוד של המשפט )שיוויון, כבוד האדם( משפיעים, כולל החזקה שאומרת שהתכלית עולה מן המונחים הלשוניים שנעשה בהם שימוש )כלומר:

.התכלית נבדקת גם היסטורית וגם אובייקטיביתגם הנוסח עוזר להבין את התכלית(.

השופט חשין אומר שהחיקוק הוא כמו לחם שיצא כבר מהמאפיה, ולאופה אין שליטה על מה ימרחועליו.

לחוק6בפס"ד זה עומד לדיון סעיף בורכוב נ' יפת: 677/83הדגמת הפרשנות התכליתית דרך ע"פ איסור לשון הרע. חוק זה מגדיר עוולה נזיקית של לשון הרע, ומגדיר לצידו עבירה פלילית. ההגדרה של

העבירה הפלילית שונה מהעוולה הנזיקית, כאשר אחד ההבדלים המשמעותיים בין העוולה הנזיקית לעבירה הפלילית אלו המילים "בכוונה לפגוע" ובית המשפט צריך להחליט איך לפרש את הביטוי

"בכוונה".

לחוק איסור לשון הרע: עבירה6סעיף . המפרסם לשון הרע, בכוונה לפגוע, לשני בני-אדם או יותר זולת הנפגע, דינו -מאסר שנה אחת

הנתבע הוא עורך עיתון "הארץ" באשמה שלפיה בכתבתו הואשם עוזר מנכ"ל מועצת הירקות בזיוף. השאלה הפרשנית בפסק הדין היא מהו פירושן של המילים "בכוונה לפגוע". והרי, עיתונאי שמפרסם

משהו, בין אם אמת או לא, מטרתו היא לפרסם, לא לפגוע. ומה לגבי המקרים בהם העיתונאי מפרסםמשהו, למרות שהוא יודע שזה יפגע?

משמעויות אפשריות למילה "בכוונה":2לדברי ברק, שבעברית יש האדם צופה את האפשרות שהמעשה שלו יפגע, וכן מעוניין שמישהו יפגע..1 אין לאדם עניין לפגוע, אולם הוא מודע לעובדה כי ברמת הסתברות גבוהה כי הדבר עלול.2

לפגוע.

מילולית, אומר ברק, המילה "בכוונה" סובלת את שתי הפרשנויות הנ"ל. יכול להיות שהיא כוללת רצון, ויכול להיות שהיא מסתפקת רק בציפייה ברמה גבוהה של וודאות, ובכל מקרה: שתי האפשרויות

18

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

גורמות לעבירה להיות מצומצמת יותר מהעוולה הנזיקית, ועדיין יש להכריע בשאלה מתי העבירהתכנס למישור הפלילי.

היות והלשון וההיסטוריה החקיקתית לא עוזרות לפרש, ברק עובר לתכלית האובייקטיבית: לעקרונות הכלליים של שיטת המשפט )מוסר, צדק, שיוויון חופש ביטוי וכדומה(. בהקשר הספציפי, קובע ברק,

עקרונות יסוד שמהווים בסיס לפרשנות:4שישנם זכות לשם טוב של הנפגע.1חופש הביטוי של התובע.2חופש אישי של התובע.3שלום הציבור.4

ברק מבין שמטרת החוק לא מצטמצמת להגנה על שמו הטוב של הנפגע, כדי לומר שמדובר בעבירה פלילית. רק הרצון לפגוע באחר מצדיק את העבירה הפלילית שכן שלום הציבור נפגע. מבחינת ברק יש

, ולארצון לפגועלפרש את הסעיף בצורה מצמצמת ולומר שהוא מתייחס רק למצב שיש פרסום מתוך מסתפקים בידיעה ברמה גבוהה של וודאות.

כא 34 פרשנות של נורמה פלילית - עיון בסעיף

ניתן דין לפירושים סבירים אחדים לפי תכליתו, יוכרע הענין לפי הפירוש המקל כא.34סעיף פרשנות, ביותר עם מי שאמור לשאת באחריות פלילית לפי אותו דין.

הסעיף קובע, רק אחרי שניסו לפרש סעיף על פי תכליתו ולא הגיעו למסקנות, או שהתכלית הובילה למבוי סתום, ילכו עם מה שמקל עם הנאשם. סעיף זה מקבע את פסיקתו של ברק לפרשנות תכליתית

של סעיפי חוק פלילי.

כא. אהובה לוי34 פס"ד קצר ופשוט שמסביר את סעיף , הוא אהובה לוי נגד מד"י3237/99רע"פ נהגה ברכב כשלאוזנה מחוברת אוזניה אחת, והועמדה לדין על פי התקנה: "לא ינהג אדם ברכב,

לחוק הפרשנות: יחיד =5כשלאוזניו מחוברות אוזניות". המדינה התבססה בכתב התביעה על סעיף רבים.

כא ובודק מהי הפרשנות התכליתית, וזו לא עוזרת לו לקבוע מה התוצאה ואיך34בית המשפט עובד עם פרשנויות סבירות שמתיישבות עם הסעיף:2צריך לפרש, כי ישנן

התכלית היא למנוע נתק מהנעשה בכביש. השאלה היא איזה נתק רוצה הסעיף למנוע. ברור שלא כל הפרעת קשב היא אסורה )מותר לשמוע מוזיקה(. יכול להיות שהמחוקק רצה למנוע ניתוק דרסטי של

שני הפירושים מתיישביםשתי האוזניים, ויכול להיות שהוא רצה למנוע נתק גם ברמה של אוזן אחת. מתייחסת רק לשתי5נקבע כי תקנה עם התכלית, ולכן יש לפנות לפירוש המקל עם הנאשם.

אוזניות על שתי אוזניים.

הערה: פס"ד אהובה לוי מדבר על עבירה מאוד קלה, ונדמה שבעברות חמורות יותר, בית המשפט ימצא את הפרשנות הנכונה לפי התכלית )ויעצור כבר בשלב זה(. אם התכלית היא גם משהו

שמכניסים את עקרונות היסוד של השיטה, את ההיסטוריה ואת דעת השופט, אז בגלל כל הפרמטרים,בדר"כ לא יגיעו ליותר מפרשנות אחת.

הערה: "הפירוש המקל עם הנאשם", אין כוונה לנאשם הספציפי, אלא באופן כללי עם נאשמים באותההעבירה.

כיצד פרשנות תכליתית או פרשנות דווקנית היו משיגות תוצאות שונות:

19

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

בפס"ד זה רוצים להטיל על חברה בע"מ קנס בגין עבירה שבוצעה מודיעים נ' מד"י.3027/90. ע"פ 1 על ידי רכב של החברה. החברה רוצה להטיל את הקנס על העובד שביצע את העברה, ולטענתה

החברה אינה צריכה לשאת בקנס.

ב( המטיל אחריות של בעל רכב, לעבירות שבוצעו על ידי הרכב, אלא27בפקודת התעבורה ישנו סעיף ) אם הוכיח שמסר את החזקה ברכב לאדם אחר )או שהוא נלקח ממנו ללא רשות(. בכל מקרה,

האחריות היא של "בעל הרכב". השאלה שנדונה בפס"ד מודיעים היא: מי הוא "בעל רכב"?

לענין רכב הרשום(: "בעל" – אחד מאלה... 1בפקודת התעבורה, מנוסחת ההגדרה בזו הלשון )סעיף על שם חבר בני אדם – מנהל פעיל, שותף או עובד מינהלי בכיר בחבר, האחראים לאותו רכב;

. האם המקף פירושו "גם"מהי המשמעות של סימן המקףהפרשנות שנדרשה להבנת הסעיף היא )לרבות(, או שהמקף פירושו "שווה" או "רק". לביהמ"ש ברור שהרעיון הוא להרחיב את האחריות.

כלומר: מבחינת תכליתית, ברור שהכוונה היא שהמקף הוא "לרבות".

בית המשפט קובע שמתחם האפשרויות הלשוניות הם המסגרת וצריך לחפש את מה שמתיישב עם התכלית הסובייקטיבית ההיסטורית, וגם עם התכלית האובייקטיבית על סמך עקרונות היסוד של

השיטה. בית המשפט מעדיף בפסק דין מודיעין פרשנות תכליתית, ופוסק שברור שהחברה היא גםבעלת הרכב. הרצון ליצור פרשנות תכליתית מחייבת לומר שהפרשנות הנכונה היא "לרבות".

השופטת נתניהו: ככל שהפרשנות התכליתית יותר ברורה, אנחנו מוכנים ללכת רחוק יותר.

הנאשם העמיד את מכוניתו במקום שמיועד לפריקה וטעינה, וטען לוין נגד מד"י. 2940/94. ע"פ 2 שהוא "פרק" מסמכים לעורך הדין שלו. בית המשפט אומר שנכון שמבחינה לשונית אפשר גם לפרוק

נוצות, אבל לא כל מה שנדחס למשמעות הלשונית של המילה – הוא הפירוש הנכון.

כלומר: מבין האפשרויות הלשוניות, ייקחו את הפרשנות שעולה גם עם התכלית וברור שפריקה וטעינה זה עניין מסחרי. בית המשפט מגיע למסקנה שיש הבדל בין מכוניות פרטיות למסחריות, וכמובן שלא

מקבל את הטענה. נראה שגם בעזרת פרשנות דווקנית לא הייתה מתקבלת טענה כזו.

91 ו-90ג'ברין הוא עיתונאי מאום אל פאחם שפרסם בשנים ג'אברין נ' מד"י. 8613/96. דנ"פ 3 "האמת לאמיתה, אגיד שלושה מאמרים בהם אמירות גזעניות, כאשר במאמר השלישי ג'ברין כתב כך:

לך, ידידי, שכל אימת שאמרתי: 'הידד, הידד' והשלכתי אבן, השתלטה עלי התחושה שהנצחון קורא לנו: 'הוסיפו לזרוק, הגבירו סבלנות, יותר לתרום ולהתעקש, ואהיה לכם השחר, שאתם מצפים לבואו מזה זמן רב'. לא אכחיש,

ידידי, שכל אימת שצעקתי 'הידד, הידד' והשלכתי בקבוק תבערה, אני מרגיש, שאני עוטה הוד ותפארת, אני מרגיש, שמצאתי את זהותי ושאני לוקח חלק בהגנה על הזהות הזאת ושאני אדם ראוי לחיות חיים מכובדים.

תחושה זאת מעוררת בתוכי רגשות יפים".

המאמר השלישי הוא זה שעומד לדיון. בעקבותיו הואשם ג'אברין בתמיכה בארגון טרור, עבירה לפי)א( לפקודה למניעת טרור. עבירה זו קובעת:4סעיף

. אדם –4 )א( המפרסם, בכתב או בעל פה, דברי שבח, אהדה או עידוד למעשי-אלמות העלולים לגרום למותו של אדם או

לחבלתו, או לאיומים במעשי אלמות כאלה;...

לירות או לשני1,000ייאשם בעבירה, ובצאתו חייב בדין, יהא צפוי לעונש מאסר עד שלוש שנים או לקנס עד העונשים גם יחד".

)א(4)א(? האם לתוך ס' 4השאלה שעומדת לדיון: האם בגלל הציטוט לעיל אפשר לומר שהוא עבר על צריך "לצקת" את המילים "ארגון טרור". כלומר: האם הכוונה היא לאלימות של ארגון טרור, או לאלימות

בכלל?האם צריך לקרוא את הסעיף בצמצום ולפרש אותו רק בהקשר פעילות של ארגון טרור?

20

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

דעת הרוב במקרה זה פסקה שהצמדות לצד המילולי של הסעיף, היא לרעת הנאשם. בית המשפט אומר שבדיקה לאור תכלית החקיקה, מביאה למסקנה שיש לייחס את הסעיף רק לפעילות של ארגון

)א(.4טרור: זאת לאור מיקומו של הסעיף, והשוואה לסעיפים שנמצאים בסביבת סעיף

נימוק נוסף היא בדיקת האיסור לאור עקרונות היסוד של השיטה. בית המשפט מעדיף את הפרשנות)א(.4שפוגעת פחות בחופש הביטוי. בשל כל הנ"ל בית המשפט מזכה את ג'אברין מהאישום בגין

השופט קדמי אומר בדעת מיעוט שיש כאן אקטיביזם שיפוטי מוגזם. התוספת של "חבר בארגון טרור" היא אקטיביזם שיפוטי שחורג מפרשנות לגיטימית, כי מבחינת האינטרס הציבורי, גם פעילות של אדם

בודד היא מסוכנת.

לפני פסק דין ג'אברין העמידו לדין את הרב עידו אלבה והרשיעו אותו בסעיף. בדנ"פ ג'אברין שינו אתההלכה שנפסקה בפס"ד אלבה.

21

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

3.3.2011 ( 5שיעור )

)חזרה על המצגת משיעור קודם(

מ"י נ' ברק כהן.10987/07דנ"פ המלצה: לקרוא את

מ"י נ' ברק כהן, פרשנות של המונח "עובד ציבור".10987/07דנ"פ שופטים, נקבע על פי דעת הרוב: פרשנות המונח "עובד ציבור" היא שונה עבור כל אחד מסעיפי9בדיון ובו

העבירה בה הואשם העותר. בסעיף לקיחת שוחד, ההגדרה כוללת גם "עובד של תאגיד המספק שירות לציבור" והפרשנות התכליתית היחידה העולה בקנה אחד עם תכליתו של סעיף לקיחת השוחד היא זו הכוללת גם

תאגידים פרטיים בהגדרה. על כן השאירו על כנה את הרשעתו בסעיף "לקיחת שוחד". בעניין "שימוש לרעה בכוח כד, וכאן אין התאמה בין ההגדרה ובין משרתו של הנאשם – על34המשרה", המונח "עובד ציבור" מפורש בסעיף

כד לאור העובדה34כן הזיכוי נותר אף הוא על כנו. הנשיאה בייניש מבקשת מהמחוקק לתקן את ההגדרה בסעיף כי המשק הציבורי עבר שינויים והוא נעזר רבות בקבלנים פרטיים.

כללי תחולה בזמןנושא של תחולה במקום ילמד בתרגול, בשיעור ילמדו כללי התחולה בזמן בלבד.

חקיקה בדין מהותי חלה ככלל, מכאן ולהבא, אלא אם החקיקה עצמה סותרת את ההנחה הזו. בסעיף כל פקודה תקבל תוקף ביום פרסומה ברשומות, בלתי אם)א( לפקודת סדרי שלטון ומשפט נכתב: "10

נקבע בה כי תקבל תוקף בתאריך מוקדם או מאוחר מיום הפרסום".

במשפט הפלילי הנושא של תחולה בזמן הוא מאוד חזק, כי הוא משיק לעיקרון החוקיות )להזהיר מראשמה מותר ומה אסור, מחייב להעמיד לדין רק על פי חוק שהיה תקף בעת העבירה(.

לחוק העונשין, וקיימים שלושה כללים3-6מסגרת הדיון ביחס לתחולה בזמן מתייחסת לסעיפים בסיסיים:

( 3 . החמרה בדין פלילי < מכאן ולהבא )ס' 1

לחוק העונשין: אין עונשין למפרע3סעיף )א( חיקוק היוצר עבירה לא יחול על מעשה שנעשה לפני יום פרסומו כדין או יום תחילתו, לפי המאוחר.

)ב( חיקוק הקובע לעבירה עונש חמור מזה שנקבע לה בשעת ביצוע העבירה, לא יחול על מעשה שנעשה לפניפרסומו כדין או לפני תחילתו, לפי המאוחר; אך אין רואים בעדכון שיעורו של קנס החמרה בעונש.

חוקק חוק למניעת98 חל מכאן ולהבא. למשל: אם בשנת היוצר עבירה חדשה)א(: חיקוק 3סעיף הטרדה מינית, הרי שהחוק יחול רק על מי שביצע מעשים רק אחרי שהחוק נכנס לתוקף.

. אם החליטו להחמיר בענישה, ההחמרה תהיה תקפה רקהחמרה בעונש)ב(: חיקוק שקובע 3סעיף למעשים שנעשו אחרי שההחמרה נכנסה לתוקף. מוסיף הסעיף וקובע שעדכון שיעורו של קנס אינו

נחשב החמרה בעונש.

הרבה לפני הסעיפים הללו היו קיימים, היו מודעים לחוקי התחולה בזמן של החוק הפלילי, ואולםקיימים שני חוקים אשר חלים רטרואקטיבית:

חוק עשיית דין בנאצים ועוזריהם..1חוק למניעת פשע השמדת עם..2

ההצדקה לחוקים רטרואקטיביים מופיעה כפי שהיא מופיעה בפס"ד אייכמן היא, שמדובר במעשיםשבכל קנה מידה, ובמבחינה אוניברסאלית הם פשעים מאוד חמורים.

22

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

. 4-5 . הקלות בדין פלילי יחולו על פי רוב למפרע. סעיפים 2

ההיגיון מאחורי הכלל: החברה לא מענישה בגין מעשים שעל פי תפיסת ההווה, הינם מעשים שאין בהם פסול. אם החברה ביטלה את האיסור )למשל: משכב זכר(, אין טעם להעמיד לדין בהווה את אותו

אדם שביצע את העבירה בזמן שהיא הייתה עבירה. למרות שיש לכאורה "כעס" על אדם שעבר על.לא מענישים על הפגיעה בכללים, אלא רק על פגיעה באינטרסים של החברההכללים החברתיים,

, מדברת על כלל39הגישה הפוכה, שמקורה בגישה אנגלוסקסית והייתה קיימת בישראל עד תיקון גורף, גישה פרגמטית אשר גורסת שחקיקה פועלת מכאן ולהבא. על פי גישה זו יש להימנע ממצב שבו

שני נאשמים שעשו בדיוק את אותו מעשה באותו זמן יזכו לדין שונה, רק בגלל שאחד מהם משפטו התארך יותר מאשר השני. בפועל, הבעיה הנ"ל לא צצה, כי המציאות מלמדת שעבירות שבוטלו, יש תקופה שקודמת לביטול שבה כבר לא מעמידים לדין על אותה עבירה. השינוי החברתי קודם לשינוי

החוקתי.

בפקודת הפרשנות: "ביטולו של דין אין כוחו יפה להשפיע על זכות או חיוב לפי22, סעיף 39לפני תיקון הדין המבוטל ועל עיצום בשל עבירה עליו." כלומר: הקלות או ביטול חלות תמיד מכאן ולהבא. בתיקון

ביטלו את המילים "ועל עיצום בשל עבירה עליו".39

, ישנם שני פסקי דין בהם ביהמ"ש אפשר תחולה רטרואקטיבית39בפסיקה שקדמה לתיקון מסוימת, למרות שהכלל היה שביטול של דין לא חל רטרואקטיבית:

חבורה של פעילי שמאל נפגשו עם אש"פ בזמן שהיה איסור פלילי. פיילר נגד מד"י621/88ע"פ . 1 לבוא במגע עם חברים בארגון טרור. בעת שהם הועמדו לדין, בוטלה העבירה. ההשלכה הייתה שבית

הייתה רק בעת39, אבל הקל בעונשם. הביטוי לגישה שתוקנה בתיקון הרשיע אותם בעבירההמשפט מתן גזר הדין.

הפסיקה, בלי הוראה חוקית מפורשת מחילה את הכלל של "החלה. מזרחי נגד מד"י63/89ע"פ . 2 רטרואקטיבית של שינוי מקל". מזרחי הקפיץ חברה של הבת שלו לתחנה המרכזית ובדרך ביצע בה

מעשה מגונה בכפיה.

במסגרת שינוי חקיקתי, שהוחל בין מועד ביצוע המעשים ובין זמן העמדתו לדין, המחוקק השמיט בשוגג את עבירת "מעשה מגונה בכפיה". לתקופה מסוימת לא היה בנמצא את העבירה הזו, אלא רק

על בסיס החוק שנים 4 שנים(. בית המשפט המחוזי פסק למזרחי 3את עבירת מעשה מגונה )עד 3. בית המשפט העליון דרש להפחית מעונשו, לעונש שלא יעלה על שהיה קיים בעת ביצוע המעשים

שנים, כי בעת הדיון לא היה בנמצא בחוק "מעשה מגונה בכפיה", למרות שבית המשפט הכיר בנסיבותשבגינם לא קיימת העבירה.

.4 ביטול עבירה לאחר עשייתה, ס' 2.1

. ביטול העבירה לאחר עשייתה 4 נעברה עבירה ובוטל בחיקוק האיסור עליה - תתבטל האחריות הפלילית לעשייתה; ההליכים שהוחל בהם -

יופסקו; ניתן גזר-דין - יופסק ביצועו; ולא יהיו בעתיד עוד תוצאות נובעות מן ההרשעה.

עבירה שבוטלה, לא תהיינה לה שום השלכות. כאשר מדובר בביטול חוק. נניח שהכנסת תחליט לבטל את סעיף משחקי הימורים. מרגע הביטול, אם אדם ישב בבית הכלא בגין משחקי הימורים, ישחררו

אותו, אם עמד לדין, מיד מופסקים ההליכים. העבר הפלילי של הנאשם נמחק ומתבטל.

כלומר: שינוי חקיקה המקלה)א(. 5 שינוי בחוק הפלילי יחול על פסקי דין שאינם חלוטים. סעיף 2.2 עם העושה, בעוד ההליכים תלויים ועומדים, חל גם על מעשים שבוצעו לפני השינוי ובלבד שפסק הדין

איננו חלוט.

. שינוי חיקוק לאחר עשיית העבירה5

23

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

)א( נעברה עבירה ובטרם ניתן פסק-דין חלוט לגביה, חל שינוי בנוגע להגדרתה או לאחריות לה, או בנוגע לעונש שנקבע לה, יחול על הענין החיקוק המקל עם העושה; "אחריות לה" - לרבות תחולת סייגים לאחריות הפלילית

למעשה.

, כך שעבירת שוד מכילה נסיבה402שינוי בהגדרת העבירה, דוגמה: נניח שהמחוקק משנה את סעיף של "שימוש בנשק חם". נניח שעומד לדין אדם בגין שוד תוך שימוש בנשק קר. כל זמן שפסק הדין אינו

חלוט, יחילו עליו את הדין לפיו שוד הוא תוך שימוש בנשק חם )כלומר: לא ניתן להטיל עליו אחריותפלילית בגין שוד(.

שינוי בנוגע לאחריות העבירה הפלילית, דוגמה: נניח שעבירת השוד נשארה כפי שהיא, אבל שינו את הכללים הקובעים איך מטילים אחריות פלילית. כעת, כדי להחיל אחריות פלילית בגין שוד, לא מספיק

להוכיח מודעות )מחשבה פלילית(, אלא צריך להוכיח כוונה ממש )רף גבוה יותר של יסוד נפשי ממה שהיה קודם לכן(. אם יש נאשם שעשה את המעשה לא בכוונה, אלא רק במודעות, משמע שהאופן

שהגדירו את האחריות הפלילית מקל עם נאשם זה, ולכן השינוי יהיה רלוונטי )כמובן, רק אם התיק שלהנאשם עדיין פתוח(.

סייגים. דוגמה: הגנה עצמית היא סיטואציה שמזכה מאחריות פלילית. אם נוספו לעבירה סייגים, יחולוהשינויים על תיקים פתוחים, גם אם בעת ביצוע העבירה לא היה קיים הסייג.

בפס"ד שי דרומי, הנאשם הועמד לדין בגין ירי בבדואים שפרצו לו לחווה, והמתה של אחד מהם. בעקבות הפרשה, הכנסת חוקקה סעיף של הגנה על בית או על משק. הסעיף זכה לכינוי "חוק שי

דרומי". ואכן פסק הדין נקבע בהתייחס לאותו חוק, והנאשם זוכה מאשמת הריגה והורשע בביצוע שלעבירות נשק בלבד.

שנים(, ואז הוא יחול על כל10 שנים ל-16הקלה בעונש. דוגמה: אם העונש משתנה לטובת הנאשם )מ-פסקי הדין שלא נעשו חלוטים.

הכלל: שינוי בחוק שמקל עם הנאשם חל רק על תיקים פתוחים.

מהו פסק דין חלוט מבחינה פרוצדוראלית? פסק דין חלוט הוא פסק דין שאי אפשר יותר לערערהערה: יום להגיש בר"ע, ואם היא45 יום. ערעור ברשות יש 45עליו. ערעור על פסק דין בזכות הוא בתוך

ימים להגשת הערעור. לא תמיד יש סיבה לאפשר בר"ע. כל זמן שזה נמצא30מתקבלת יש עוד במסגרת של דיונים, או שעבר הזמן לערעור ברשות או לערעור בזכות.

)ב(.5 חל למפרע - ס' בענישה פ"ד חלוט – רק שינוי מקל 2.3

הורשע אדם בעבירה בפסק דין חלוט ולאחר מכן נקבע לאותה עבירה בחיקוק עונש, שלפי מידתו )ב(:5סעיף . או סוגו הוא קל מזה שהוטל עליו - יהיה עונשו העונש המרבי שנקבע בחיקוק, כאילו הוטל מלכתחילה

החברה לא מוכנה שכל שינוי בחקיקה יחול על תיקים סגורים. לחברה יש עניין שנקרא "סופיות הדיון", החברה מוכנהשמחייבת לא לפתוח תיקים סגורים לעיון מחדש. מחילים אחורנית רק שינוי בעונש.

"לפתוח" תיקים ישנים רק בהקשר לעונש הניתן.

10 המקסימאליות, ועכשיו העונש קוצר ל-16 שנים מתוך ה-15מדובר בעניין טכני: אם העבריין נידון ל- שנים – אין שמירה על פרופורציה.10שנים, אוטומטית העונש מתקצר ל-

החמרה תמיד היא מכאן ולהבא. הקלה, במקרה שפסק הדין הוא חלוט היא רק במקרהלסיכום: של ביטול העבירה, או במקרה של שינוי: יקלו בעונש בפסקי דין חלוטים, ויקלו באופן כללי על

)פיילר ומזרחי הם תיקים ישנים יותר לתיקון, ועל כן לאנאשמים בפסקי דין שאינם חלוטים. מתיישבים עם החיקוקים הנ"ל(.

24

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

בבוחן יש לבדוק באיזה מצבהאבחנה בין פס"ד חלוט ובין פס"ד שאינו חלוט היא מאוד חשובה.א. 300נמצא פסק הדין. למשל: ביחס לסעיף

א מדבר על עונש מופחת בהתקיים אחת300בעבירת הרצח, יש עונש מאסר עולם חובה. ואולם, מהנסיבות המובאות בסעיף. כמו במקרה של כרמלה בוחבוט )רצחה את בעלה המתעלל( או שוקי בסו

להפחית מעונשם של הנאשמים. נניח95א שחוקק בשנת 300)ירה באביו המתעלל(, אפשר על פי א. וודאי שהתשובה צריכה להיות שתלוי אם פסק הדין300ששוקי בסו ביצע את העבירה לפני שנוסף

חלוט או לא. אם פסק הדין לא חלוט, ברור שההקלה תחול. אולם, אחרי שפסק הדין חלוט, נשאלת?בהקלה בעונשא: האם מדובר 300השאלה כיצד להתייחס ל-

קביעות:2 קבע בית המשפט , רחמיאן נגד מד"י7853/05ע"פ מאז הפיכת עונשא )מצבים בהם יינתן עונש מופחת בעבירת רצח( הוא הקלה בעונש. 1.300

.חובה לעונש בשיקול דעת הוא הקלה פעולהב לא עוסק בכל סוגי ההקלה בעונש, אלא רק כאשר ההקלה בעונש דורשת 5סעיף .2

ולא משהו שמצריך שיקולי דעת מחדש.מנהלית פשוטה

כלומר: הקלות בעונש שישפיעו רטרואקטיבית הם רק הקלות שדורשות החלטה מינהליתחותכת, ולא במקרים בהם יידרש שיקול דעת מחדש. כלל סופיות הדיון גובר.

. עבירות זמן הן עבירות2עבירות אלו מהוות חריג לכלל מס' (. 6. עבירות שהזמן גרמן )סעיף 3שעמדו בתוקף לתקופה מסוימת, ואח"כ הן מתבטלות.

. עבירות שהזמן גרמן6 לא יחולו על עבירה לפי חיקוק שנקבע בו או לגביו שיעמוד בתוקפו לתקופה מסוימת, או5ו- 4סעיפים הוראות

שנובע מטיבו שהוא נתון לשינויים מזמן לזמן.

דוגמאות: בתקופת הצנע, היו עבירות שאסרו מוצרי צריכה מעבר למוקצב. תקופת הצנע עברה, והיום.1

אין הגבלות ואיסורים שהיו קיימים בתקופת הצנע, ועדיין: מי שעבר עבירות שהן רלוונטיות לתקופת הצנע ובזמן ביצוע העבירה, העבירות היו בתוקף, צריך לשאת באחריות פלילית

מלאה, למרות שהן לא קיימות יותר. העלאת מחירי הניילונים בתקופת מלחמת המפרץ. נניח שבזמן כזה קיימת עבירה למכור.2

ניילונים ביוקר. היום העבירות לא קיימות, כלומר: זו עבירה שהזמן גרמה. ההיגיון: בעבירות מהסוג הזה, שום דבר לא השתנה מבחינת התפיסה החברתית, השינוי היחידי הוא השינוי

במציאות. העמדה כלפי מכירת ניילונים ביוקר עדיין היא עמדה שזו התנהגות פסולה!

)פס"ד פיילר הוא ישן לסעיפים האלו, ולכן ההתייחסות בפסק הדין היא שונה(.

, והתעוררה לגביהם שאלה ביחס למועד התחולה 3-6 עניינים שאינם מנויים במפורש בסעיפים שלהם:

154 שנים )16: סצ'י לא שילם דוחות חניה בעיר ת"א במשך סצ'י נגד עירית ת"א1618/97בג"צ . 1 שינה את עבירת "חניה במקום אסור" מעבירה של עוון לעבירה של חטא. אחת38דוחות חניה(. תיקון

שנים התיישנות10ההשלכות של השינוי בסיווג היא קיצור תקופת ההתיישנות של העונש )לעבירת עוון שנים(. השינוי לא נכנס לקטגוריות, משום שמדובר על3לעומת עבירת חטא בה קיימת התיישנות של

שינוי בסיווג שגורר שינוי בהתיישנות.

שנים. אחרי שהתקבלו הקנסות,3 דוחות שקיבל, מכיוון שחלפו 88סאצ'י טוען שצריכים למחוק לו לא מדבר במפורש על שינוי5ופסק הדין חלוט, מבקש סאצ'י למחוק את כל מה שהתיישן. סעיף

בעונש שנובע מקיצור תקופת ההתיישנות, אולם השופטים פסקו לטובתו של סצ'י )השופטת דורנר: "שינוי בסיווג עבירות מעיד על שינוי בתפיסה החברתית"( לצד הסתייגותם מההתנהגות שלו. מנימוקים

25

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

שנים3, הוחלט למחוק את כל הדוחות שהם מעבר ל-5שונים שמתאימים לרוח הדברים בסעיף אחרונות.

מעשי אינוס ומעשה מגונה בקטין בתוך המשפחה. בעת. מדינת ישראל נגד פלוני.2213/00. ע"פ 2, שמחמיר את העונש על עבירות מין בתוך המשפחה.351ביצוע המעשים לא היה קיים סעיף

ההחמרה בעונש חוקקה אחרי שפלוני ביצע את המעשים, ולכן ברור שההחמרה לא רלוונטית על , שגם תוקן אחרי המעשה, וסעיף354מעשים שנעשו לפני התיקון. השאלה היא אחרת: ביחס לסעיף

זה מאריך את תקופת ההתיישנות של עבירות מין בתוך המשפחה, ומתחיל לספור את תקופת שנים.28ההתיישנות החל מהגיל שבו מלאו לקטין

שמחמיר בעונש, אז אי אפשר להחמיר בעונש. השאלה הנשארת351בפס"ד פלוני, לא היה בנמצא הן העבירותשמנויות שקובע תקופת התיישנות ארוכה יותר, ואחת העבירות 354רלוונטית היא לגבי

. בית המשפט צריך לברר האם הארכת תקופת351 מפנה ל-354. כלומר: סעיף 351בסעיף ההתיישנות חלה לגבי פלוני, למרות שהסעיף הארכה מפנה לסעיף שלא היה קיים. בית המשפט קבע:

לא יצר עבירה חדשה )המעשים תמיד היו נחשבים לעבירה חמורה(, אלא רק החמיר את351סעיף הענישה, ולכן כל עוד שתקופת ההתיישנות לא הסתיימה, תקופת ההתיישנות הארוכה יותר תחול גם

כאן.

אין שום היגיון שכאשר המחוקק בחר להאריך את תקופת ההתיישנות, הוא התכוון שההתיישנות תהיה רלוונטית רק למעשים שנעשו בעתיד! המחוקק מתכוון להאריך את תקופת ההתיישנות על עבירות

ישנות, ובלבד שתקופת ההתיישנות )המקורית( לא הסתיימה.

)א(. לשון הסעיף:354)ב( לחוק העונשין, הקובע את תחולת סעיף 354בעקבות פסק דין זה חוקק סעיף ( ובלבד1990 באוגוסט 10הוראות סעיף קטן )א( יחולו גם על מעשה שנעשה לפני יום י"ט באב התש"ן )"

שנתקיימו התנאים..."

)משפט חוזר(. אקסלרוד התראיין2005. פס"ד שניתן באוקטובר 8390/01. פס"ד אקסלרוד מ"ח 3 בתקשורת אחרי רצח רבין, ואמר בתקשורת: "כל כלב ביג'י יומו. לא יהודי נהרג, אלא בוגד." העמידו

)א( לפקודה למניעת טרור, הוא הורשע. פסק הדין הפך להיות חלוט.4אותו לדין בגין עבירה על סעיף )א( מחייב שיהיה מדובר בארגון טרור4בפסק דין ג'אברין השתנתה ההלכה הפסוקה וקבעה שסעיף

)כך שברור שאם אקסלרוד היה מועמד לדין לאחר ההלכה, הוא היה יוצא זכאי(.

בית המשפט העליון קבע ששינוי כזה בהלכה הפסוקה מצדיק משפט חוזר, כאשר אחת מעילות הסל ( לחוק בתי המשפט: "חשש ממשי לעיוות דין", ומצד שני ביהמ"ש קובע הגבלות4 )א()31על פי סעיף

לפתיחת משפט חוזר בגלל שינוי בהלכה ואילו הן:שינוי ההלכה נעשתה בעליון..1שמדובר בהלכה מאוד ברורה וחד משמעית..2שההלכה החדשה משפיעה באופן ברור על האחריות הפלילית או על הענישה..3יש חשש לעיוות דין..4

באותה החלטה שהחליטו לקיים משפט חוזר, זיכו את אקסלרוד מאשמה )אוטומטית(.

סיכום הכללים בעניין רטרואקטיביות:

( מדובר בעבירה חדשה או כשמדובר בהחמרת3 בדין הפלילי היא מכאן ולהבא, תמיד כאשר )סעיף החמרה. 1הענישה.

(:4-5 בדין הפלילי יחולו למפרע )סעיפים הקלות. 2

אם בוטלה העבירה – מופסקים כל ההליכים.2.1

אם חל שינוי בהגדרת העבירה, בהגדרת האחריות הפלילית או בעונש:2.2

26

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

אם פס"ד חלוט: מקלים בעונש בלבד. בצורה מנהלתית "חותכת".2.2.1

אם פס"ד אינו חלוט: מחילים את ההקלות.2.2.2

: עבירות שהזמן גרמן.2 חריג לכלל מס' 2.3

ב.3.2 )סילגדו(, 4424/98ג. ע"פ 2 )תוהמי(, 870/85ח. ע"פ 1 : 1-4 חומר לקריאת חובה המתייחסת לשיעורים .ד.3.3 )בורוכוב(, 677/83.ג. ע"פ 3.3 )מזרחי(, 881/79ב. 3.3 )תורג'מן( 3520/91 ג. ע"פ 3.2 )אש"ד(, 53/54ע"פ 8613/96. יג דנ"פ 3.3 )ברנבלט(, 77/64. ח ע"פ 3.3 )אהובה לוי(, 3237/99ז. רע"פ 3.3 )מודיעים(, 3027/90ע"פ

.ב. לוי ולדרמן.1)ג'אברין(,

27

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

(6 )שיעור 8.3.2011

יסודות העבירה הפלילית : יסודActus Reusיסוד עובדתי כדי להרשיע בעבירה פלילית צריך להוכיח שמתקיימים שני יסודות:

: הלך הרוח שליווהMens Reaהיסוד הנפשי חיצוני אובייקטיבי המתייחס לעובדות שצריך להוכיח, ואת את המעשה הפיזי, מה התחולל בנפשו של העבריין.

אחד מהעקרונות הבסיסיים הוא, שלא מענישים על מחשבות. כלמדוע צריך להוכיח יסוד עובדתי?זמן שהמחשבות לא התחילו לצאת אל הפועל, לא ניתן להחיל אחריות פלילית.

סיבות עקרונית מדוע לא להעניש על מחשבות:סיבה ראייתית – קשה להוכיח מה אדם חושב בליבו פנימה אם אין לכך ביטוי חיצוני..1בשלב המחשבה אין עדיין סכנה לציבור..2 במשטר דמוקרטי זה מאוד חמור להעניש על המחשבות, כי מדובר על אוטונומיה של אדם.3

שהיא חירות בסיסית. הגבלת המחשבות היא הגבלת חירות שהיא אפילו יותר בסיסית מחופשהביטוי.

ענישה על מחשבות עלולה לעודד מימוש מחשבות פסולות. כלומר: אם אדם מתכנן משהו.4בראש, הוא לא ימנע מלבצע אותו בפועל, כי בכל מקרה יענישו אותו.

על פי עיקרון האשמה רוצים להטיל אחריות פלילית לפיאיזה עיקרון משרתת הוכחת היסוד הנפשי? מידת האשמה, ולא רק לפי היסוד הפיזי. היסוד הנפשי המלווה את היסוד העובדתי, מלמד על מידת

הזלזול של העבריין בערך החברתי המוגן.

מכירת מזון מפוגל. 219דוגמה: סעיף

. )א( המוכר בחזקת מאכל או משקה מצרך שעשוהו, או שנעשה מאליו, מזיק או בלתי ראוי למאכל או219למשקה, והוא יודע זאת או שיש לו יסוד להניח כך, והמחזיק למכירה מצרך כאמור, דינם - מאסר שנה אחת.

לא מספיק שהייתה מכירה של אוכל מקולקל, צריך להראות את היחס הנפשי של המוכר: להראות שהוא מזלזל בערך הזה, לעומת מוכר אשר קיבל מהספק מזון שנראה טרי, ולאחר מכן התברר שהוא

היה מקולקל. העובדות הן זהות: מכירת אוכל מקולקל, אבל רמות היסוד נפשי הן שונות: החל ממצב בוקיימת אי ידיעה מוחלטת.

כדי להוכיח יסוד)א( מופיעה הדרישה להוכחה של היסוד העובדתי. 18, סעיף 39במסגרת תיקון מס' , ובמקביל נבדוק בסעיף העבירה הספציפית, מהו היסוד הנפשי19-22נפשי, נשתמש בסעיפים

שצריך להוכיח.

:19דרישת מחשבה פלילית, סעיף אדם מבצע עבירה רק אם עשאה במחשבה פלילית, זולת אם –

( נקבע בהגדרת העבירה כי רשלנות היא היסוד הנפשי הדרוש לשם התהוותה; או1)( העבירה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.2)

מפורט מהי מחשבה פלילית. אחד הסוגים של20כלומר: תמיד נדרשת מחשבה פלילית )בסעיף עבירה של אחריותמחשבה פלילית הוא, למשל, מודעות(, פרט לעבירות רשלנות ואחריות קפידה )

קפידה היא עבירה שבה די להוכיח כי התקיים היסוד העובדתי, ואין צורך להוכיח יסוד נפשי של 21-22 דוגמה: נהיגה בשעות החושך ללא הדלקת פנסי הרכב(. סעיפים מחשבה פלילית או רשלנות.

מסבירים את המונחים מחשבה פלילית, רשלנות ואחריות קפידה.

28

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

לעיתים ההבדלים במחשבה הפלילית יוצרים הבדלים דרמטיים מבחינת רמת החומרה של העבירות. הדוגמה הקלאסית היא הסוגים השונים של עבירות המתה: עבירת הריגה לעומת עבירת רצח.

.300, גרם מוות ברשלנות הוא עבירה קלה יותר מעבירת הרצח המנויה בסעיף 304לדוגמה: ס' ההבדלים הם ביסוד הנפשי.

נזכיר בעניין זה את שתי הגישות הפילוסופיות: גישה גמולית והגישה התועלתנית. הגישה הגמולית )הגישה הרווחת( תשים דגש על היסוד הנפשי, משום שגישה זו שמה דגש על עיקרון האשמה. הגישה

שם במרכז את עיקרון האשם ונתן ביטוי לגישה39התועלתנית מתייחסת לתוצאה בפועל. תיקון הגמולית.

היסוד העובדתי מעשה,)א( שמציג את רכיבי היסוד העובדתי: 18 מכיל את רכיבי היסוד העובדתי. נתמקד ב-18סעיף

. ניתוח הסעיף לרכיביו השונים הוא השלב הראשון של בדיקת האחריות הפלילית.נסיבה ותוצאה

)א( "פרט", לענין עבירה - המעשה בהתאם להגדרתה, וכן נסיבה או תוצאה שנגרמה על ידי המעשה, מקום18שהן נמנות עם הגדרת אותה עבירה.

ניתוח היסוד העובדתי דומה לניתוח לשוני של משפט: תחילה מפרקים את סעיף העבירה לשלושת הגורמים, ובשלב שני בודקים האם כל אחד מהרכיבים התקיים בעובדות שלפנינו )דוגמה: ניתוח סעיף

העבירה בפס"ד מזרחי(.

מעשה אין עבירה פלילית בליהמעשה הוא ההתנהגות. רכיב שחייב להיות בכל סעיף עבירה פלילית.

. מעשה מוגדר כ"מה שגרם ל-". למשל: בעבירת המתה, כל צורה של גרימת מוות נכנסת בתוךמעשההמעשה. מה שמשנה זה התוצאה, כל דרך שהיא תהיה חלק מהמעשה.

)ב(, גם ביחס לעבירות שמוגדרות18רוב העבירות מוגדרות כמעשים אקטיביים, אולם על פי ס' אקטיבית, ניתן לבצע אותן גם במחדל, מקום שיש חובת עשייה מכוח דין או חוזה. דוגמה: אי עמידה

בחובה של אם או אב לספק תרופות או אוכל לילד, וגרימה למותו, היא המתה במחדל )פאסיבי(.

דוגמאות:

)תקיפה( מוגדר כמעשה אקטיבי )מכה, נוגע, דוחף, מפעיל כוח(.378ס' .1 )גרם מוות ברשלנות(, המעשה הוא: "הגורם ל-". עבירה תוצאתית.304ס' .2 )אי מניעת פשע( היא עבירה שמוגדרת על דרך המחדל. אי אפשר לעבור את העבירה262ס' .3

הזו בדרך אקטיבית. מרגלית הר שפי הואשמה בסעיף הזה כי לא מנעה את רצח רה"מ.

אין עבירה פלילית בלי מעשה )=רכיב התנהגותי(.

מעשה כולל גם דיבור, פרסום דבר מה - לא חייב שיהיה משהו פיזי לגמרי. פרופ' פלר מגדיר מעשה כ"התרומה הגופנית מוטורית להתהוות העבירה". הגדרה זו חלה גם על מעשים פאסיביים )למשל: "לא

זזתי כאשר הייתי צריכה לזוז"(.

- )חלק ממעשה(. דוגמה: אילו הייתה קיימת עבירה של הימצאותעבירות החזקה / עבירות סטטוסבמצב של שכרות, מדובר על מצב שאין בו לכאורה רכיב של מעשה, זהו הסטטוס בו אדם מצוי.

- להעניש אדם על כך שהוא לא פעל, זה יותר מרחיק לכת מלהעניש על מעשהעבירות מחדלאקטיבי, בפרט אם מענישים על כל המחדלים )בחוק שלנו לא מענישים על כל מחדל(.

- אדם צריך להיות בשליטה על המעשים שהוא עושה. דוגמאות לחוסר שליטה הן למשל מצבשליטהשל היפנוזה, או מצב שבו נפלתי כתוצאה ממשהו שנפל עלי ופגעתי במישהו אחר.

29

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

נסיבה תנאי להטלת אחריות פלילית שלא תלויה במבצע. תנאי חיצוני, אובייקטיבי שאינו תלוי במבצע

העבירה. נסיבה היא עובדה שנלוות למעשה או לעושה. פרופ' פלר מגדיר נסיבה כך: "נתונים המצויים במציאות האובייקטיבית בשעת ההתנהגות המהווה רכיב של היסוד העובדתי של אותה עבירה, ללא

כל תלות בהתנהגות או בהימנעות ממנה.

בכל עבירה בעולם יש מעשה, אולם נסיבה אין הכרח שתהיה.

דוגמאות:

העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שנה: א.288הפרעה לעובד ציבור, ( מפריע ביודעין לעובד הציבור או למי שהוסמך למלא תפקיד של עובד הציבור במילוי תפקידו על פי דין;1)

.המעשה = המפריעלעובד ציבור = נסיבהבמילוי תפקידו על פי דין = נסיבה.שתי הנסיבות הן מצטברות

הבועל אשה שלא בהסכמתה החופשית( 1)א()345אינוס,

-ג(.245הבועל = המעשה. ההגדרה למילה "בועל" מופיעה ב(אישה = נסיבהשלא בהסכמתה החופשית = נסיבה

)ב( - דוגמה לנסיבות מחמירות.345הערה:

(.2)א()61המשחק משחק אסור, דינו - מאסר שנה אחת או הקנס האמור בסעיף . 226איסור משחקים

.המשחק = המעשה, ההתנהגות מגדיר מהו משחק אסור.224משחק אסור = נסיבה. סעיף

כד מכיל רשימה ארוכה של הגדרות. סעיף זה מגדיר ומפרש מונחים או מושגים שייתכן34הערה: סעיף כד, היא תופיע בראש הפרק, כמו בדוגמה לעיל34ויופיעו כנסיבות. אולם, אם ההגדרה לא נמצאת ב-

שבה הגדרת "משחק אסור" נמצאת בתחילת הפרק.

שני פסקי דין המהווים דוגמאות לפרשנות של נסיבות:

, "כניסה ללא רשות למקום פולחן או172. הדיון נסוב סביב ס' פקוביץ נ' מד"י 3338/99ע"פ . 1קבורה":

הנכנס שלא ברשות למקום פולחן או קבורה או למקום שיוחד לצרכי לוויית המת או לשמירת עצמותיו של.172 מת, או נוהג במת שלא בכבוד, או גורם הפרעה לאנשים שנתקהלו ללוויית המת, והכל בכוונה לפגוע ברגשותיו

של אדם או לבזות דתו, או כשהוא יודע שהדבר עשוי לפגוע ברגשותיו של אדם או לבזות דתו, דינו - מאסר שלוששנים.

פקוביץ הועמד לדין על שורה של מעשים שמטרתם לפגוע ברגשות של מוסלמים: הנחת ראש חזיר על קבר שהנאשם האמין שהוא קברו של אז'אדין אל קאסם. טענותיו של פקוביץ התייחסו לרכיב העובדתי "הנכנס ללא רשות". לטענתו, המעשה = הנכנס, הוא רכיב שמתקיים אולם הנסיבה = "ללא רשות" היא

נסיבה שלא התקיימה, כי הכניסה הייתה ברשות.

בית המשפט העליון הסכים עם המחוזי, שאפשר להרשיע את הנאשם בחלופה אחרת של היסוד העובדתי של העבירה: "נוהג במת שלא בכבוד", ואז אפשר לעצור את הדיון. הדיון התיאורטי המשיך, כי

חשוב היה לבית המשפט העליון לדון בנסיבה "ברשות".

30

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

הגדרת הנסיבה "שלא ברשות" כנסיבה שפירושה "הסגת גבול" יוצרת שני קשיים בפס"ד פקוביץ, אשר . הקושי2. מדובר במקום שפתוח לציבור הרחב )בית העלמין( 1הופכים את הטענה ללא הגיונית:

מההיבט של הערך המוגן: פגיעה ברגשות דתיים. אם זהו הערך המוגן, אז עצם השגת הגבול היא לארלוונטית.

כדי לתת פרשנות לפי תכלית הסעיף והערך המוגן, חייבים לומר ש"ללא רשות" היא כניסה שיש בה פרובוקציה: טיב הכניסה )מטרתה( הוא לפגוע ברגשות דתיים. ביהמ"ש מבקש לקשר בין פרשנות

היסוד העובדתי לערך המוגן בעבירה. בית המשפט דוחה את הטענה שמדובר ב"ללא רשות" מבחינה קניינית, ובוחר בפרשנות של "כניסה שיש בה משום פגיעה ברגשות דתיים". ביהמ"ש אומר שגם

בהקשר של פגיעה בכבוד המת, צריך לפרש על פי ההקשר והתכלית.

)בשיעור הבא(. אלבה נגד מד"י2831/95ע"פ . 2

)לקרוא את שני פסקי הדין(.

31

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

10.3.2011 ( 7שיעור )

פרשנות של מעשה נדונה בפס"ד מזרחי )פרשנות של "בריחה ממשמורת חוקית"(. פרשנות של נסיבהנדונה בפס"ד אלבה.

)א(4הרב אלבה כתב מאמר "הלכות הריגת גוי", והואשם בסעיף . אלבה נגד מד"י 2831/95 ע"פ אדם - המפרסם, בכתב או בעל פה, דברי שבח, אהדה או עידוד למעשילפקודה למניעת טרור )"

, ובסעיףאלימות העלולים לגרום למותו של אדם או לחבלתו, או לאיומים במעשי אלימות כאלה..."( ב. )א( המפרסם דבר מתוך מטרה להסית144ב )א(, סעיף שאוסר פרסום הסתה לגזענות )"144

...."(לגזענות

המפרסם = התנהגותדבר = נסיבהמתוך מטרה להסית = יסוד נפשי

כד. ההגדרה של פרסום היא רחבה, ולכן זה לא עמד34"המפרסם" צריך לקבל פירוש דרך סעיף לשאלה. הבעיה שהתעוררה היא מהו אותו "דבר" שצריך לפרסם. המדינה סברה ש"דבר" הוא "כל

דבר", כלומר: כל פרסום שהוא, כולל פרסום תמים )מבחינה אובייקטיבית(, אם יש לו מטרה להסית, ב )א(. הסנגורים טענו שאם יחייבו באחריות פלילית פרסום של כל דבר, בלי קשר144עולה כדי סעיף

לתוכנו, יש כאן קרבה להענשה על מחשבות, כי מענישים על המטרה הפסולה, למרות שהפרסום עצמואין בו פסול.

עוד טענו הסנגורים, שכדי להיות מואשם בסעיף יש צורך להראות שתוכן הפרסום הוא מסית: צריךשתהיה וודאות קרובה, שהדבר עלול להסית )פוטנציאל גבוה של הסתה בתוך הפרסום(.

)הערה: בתוצאה הסופית הייתה תמימות דעים: כלהשופטים השונים נתנו חוות דעת שונות השופטים הסכימו שיש במאמר הסתה לגזענות, אך ביהמ"ש העליון השתמש במקרה לערוך דיון

תיאורטי בעניין "המפרסם דבר"(.

: המאמר הספציפי הסית לגזענות, ובכך תם הדיון. מאידך, המדינה צודקת: העבירההשופט מצא הנדונה היא עבירה שהמרכז שלה הוא היסוד הנפשי, ולכן עלינו להתייחס ביחס הפוך ליסוד העובדתי.

יש להסתפק במעשה אובייקטיבי מינימאלי.

חלופות:2)א(. מסתבר שהיו 144מצא בוחן את הצעת החוק, ובודק מה קדם ל-

המפרסם דבר הסתה לגזענות ....1המפרסם דבר מתוך מטרה להסית לגזענות...)הנוסח הסופי(..2

המחוקק בחר בחלופה ששמה את הדגש על היסוד הנפשי. כלומר: כל פרסום, יהא תוכנו אשר יהא, אם נעשה מתוך מטרה להסית, שייך לסעיף. לדברי מצא, גם מבחינה פרקטית יש בכך הגיון: והרי לא

הגיוני לדרוש מהמשטרה או מהתביעה לבדוק את תוכן הפרסום. ביטויים שנעשים מתוך מטרה ג )ב( )על פי סעיף144להסית, לא צריכים לקבל את חופש הביטוי. השופט שואב חיזוק לעמדתו מתוך

זה, אם אין מטרה להביא לגזענות, אזי אין עבירה(.

: השופט ברק סובר אחרת: "המפרסם דבר" לא כולל פרסום תמים. הנימוק:השופט ברק

הטלת אחריות פלילית על פרסום תמים רק בגלל הכוונה זה קרוב מאוד להענשה על.1מחשבות. לא סביר להטיל אחריות בגין כל סוג של פרסום.

חופש הביטוי. עדיף לבחור פרשנות שאינה פוגעת בחופש הביטוי..2

על פי ברק, בתוך ה"דבר" שמתפרסם חייב להיות פרסום עם פוטנציאל להסית. ברק לא רוצה לקבועכרגע מה הוא המבחן ההסתברותי הנדרש באופן כללי, כי במקרה של אלבה זה לא רלוונטי.

32

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

: מדגיש את הצורך בקיום מימד אובייקטיבי, פיזי של הסתה לגזענות. לא נדרשתהשופט גולדברג תוצאה של הסתה, וגם לא נדרשת פוטנציאל של הסתה. כלומר: אין צורך לעמוד בשום מבחן

הסתברותי: מספיק שהוכיחו מטרה להסית + תחילה של מימוש הכוונה להסית. לפי גולדברג, לא ב )א(, מספיק שיהיה בפרסום144יענישו על פרסום שהוא לחלוטין תמים, אבל כדי להחיל את סעיף

פוטנציאל כלשהו, ושהתחילו לממש את הכוונה להסית )והרצון למימוש בא לביטוי אובייקטיבית מתוךהפרסום(.

ב )א(. הלכה זו144 לסעיף ולא)א( לפקודה למניעת טרור, 4הערה: הלכת אלבה מתייחסת לסעיף נסתרה בפס"ד ג'בארין ובעקבות סתירת ההלכה, ביקש אקסלרוד משפט חוזר וזוכה.

חכם הורשע בעבירה של ייבוא סחורות ללא היתר. חכם קיבל. היועץ המשפטי נגד חכם 156/58 ע"פ היתר לייבא חומרי גלם, והאישור הותנה בכך שהוא ייצא חלק מהתוצרת. הוא לא עמד בתנאי הייצוא.

חכם טען: "כשהבאתי את הסחורות, היה לי היתר. כלומר: כאשר בצעתי את המעשה, לא התקיימה הנסיבה של "ללא היתר", ורק אחרי שהבאתי את הסחורות – לא עמדתי בתנאים, לכן אי אפשר

להרשיע אותי בסעיף."

בית המשפט דחה את הטענה, והסתכל על ההתנהגות כולה כחטיבה אחת, לרבות הנסיבה.העבירה הושלמה כאשר הסתיימו כל המרכיבים שלה, לרבות נסיבות מאוחרותהמאוחרת.

רכיב התוצאה מגדיר תוצאה כפגיעה בשלמותו, בתקינותו אופרופ' פלרבחלק מהעבירות יש תוצאה, ובחלק לא.

באיכותו של האובייקט הפיזי נשוא העבירה. במקרים בהם אין פגיעה פיזית, העבירה היא עבירה פרופ קרמניצרהתנהגותית שלא דורשת תוצאה. תוצאה היא נזק מוחשי שנקלט באחד החושים.

מגדיר תוצאה דרך מימד הזמן: כל מה שמופיע בסעיף עבירה, והוא התרחשות עתידית שמנותקתמהמעשה יחשב "תוצאה".

)לעומת עבירות התנהגות(. דוגמאות:עבירות תוצאתיותישנן עבירות שבהן יש להוכיח תוצאה -

מסביר מהי תקיפה סתם. זוהי עבירת התנהגות, אין בה תוצאה.379סעיף תקיפה

התוקף = התנהגותחברו = נסיבה

המגדיר "תקיפה הגורמת חבלה ממשית" הוא סעיף עבירה תוצאתית.380סעיף

"חבלה" - מכאוב, מחלה או ליקוי גופניים, בין קבועים ובין עוברים.כד יש הגדרה של חבלה: 34בסעיף בעולם הפיזי נגרמה תוצאה: החבלה. לכן זו עבירה תוצאתית.

בעבירות תוצאתיות צריך גם להוכיח קשר סיבתי )קש"ס(. להוכיח שהמעשה גרם לתוצאה.

( מתווספות התוצאות:3)ב()345. אולם בסעיף עבירת התנהגות)א( היא 345עבירת האינוס בסעיף הריון הוא תוצאה )יש קשר סיבתי בין האונס לביןתוך גרימת חבלה גופנית או נפשית או הריון. גם

ההריון(. לכן סעיף זה הוא עבירה תוצאתית.

יש השלכות לאבחנה בין עבירות תוצאה ועבירות התנהגות. למשל: היסוד הנפשי הוא39לפי תיקון שונה.

הביקורת שיוצאת כנגד ההתליה של תוצאה בעבירות תוצאה:

עבירות תוצאה נותנות משקל רב למזל מוסרי = משהו שלא משנה את מידת האשמה. דוגמה: שני נאשמים שנהגו בדיוק אותו דבר. במקרה הראשון, האדם שנפגע מת, במקרה השני: האדם שנפגע לא

מת, כי עבר שם בדיוק אמבולס והציל ממוות. ההבדל הוא תולדה של מזל – זהו המזל המוסרי.

33

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

גישות תועלתניות יצדיקו עבירות תוצאה, ויצדיקו את האבחנה בין עבירות תוצאה להתנהגות )ויחמירו את הענישה בעבירות תוצאה(. גישות גמוליות שמחפשות את מידת האשמה יטו שלא לייחס משמעות

לשאלה האם הייתה תוצאה בפועל.

מצד שני, יש מקרים שבהם תוצאה חמורה יותר מלמדת על נחישות גדולה יותר לפגוע בערך המוגן, אושההתנהגות הייתה יותר חמורה. זה לא תמיד, ובוודאי לא פותר את סוגיית המזל המוסרי.

גורם המזל מנוטרל גם בעניין עבירות תוצאה, מכיוון שברוב המקרים שהתוצאה לא התרחשה, ניתן להעמיד לדין בגין ניסיון. הענשת המנסה פותר באיזה שהוא אופן את סוגיית המזל המוסרי: בישראל,

על פי כללי הטלת אחריות פלילית, מטילים אחריות זהה בגין ניסיון ובגין עבירה מושלמת, וגם מבחינתהענישה מענישים בגין ניסיון באותה חומרה ברוב המקרים כמו עבירה מושלמת.

עבירות תוצאה בכוח / עבירות של העמדה בסיכון

עבירת התנהגות שמוגדרת דרך יצירת הסיכון. מעשה שעלול לפגוע בבריאותו של אדם. אלו הם , למרות שאפילו הפסיקה לעיתים מתבלבלת.כעבירות התנהגותסעיפים שראוי להתייחס אליהם

דוגמה: עבירות שהערך המוגן בהן הוא חיי אדם. החברה רוצה למנוע מצבים של המתה, ובכך מענישהגם על יצירת הסיכון. דוגמה:

שיש בה כדי לסכן חייהעושה אחת מאלה בדרך נמהרת או רשלנית )א(.338מעשי פזיזות ורשלנות, סעיף ...אדם

(.340עבירה זו היא עבירה התנהגותית. הערה: פס"ד בש דן גם הוא בסעיף של תוצאה בכוח )סעיף

ניתוח סעיפים, דוגמאות:

הפוצע )המעשה + תוצאה, כי "הפוצע" מוגדר כ"גורם לפצע"( חברו )נסיבה( שלא כדין. 334סעיף . 1)נסיבה(.

מרמה = המעשה, ו"המקבל דבר"המקבל דבר במרמה, דינו – מאסר שלוש שנים, ...". ". 415סעיף . 2 = התוצאה. הנאשם מקבל משהו בזכות זה שהוא רימה. זו עבירת תוצאה: אם מישהו רימה אבל לא

קיבל כלום בגלל הרמייה, לא ניתן להרשיע אותו.

ההורס )מעשה + תוצאה. גורם להרס. צריך לראות בעיניים שיש הרס ולכן זה תוצאה.. 452סעיף . 3פגיעה באובייקט פיזי( נכס )נסיבה( או פוגע בו במזיד ושלא כדין...

המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב .192 סעיף .4או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו – מאסר שלוש שנים.

הוא עבירת התנהגות. הביטוי "בכוונה להפחיד" עלול לבלבל, אולם לא צריך להוכיח192סעיף שמישהו חש פחד או הקנטה. לא צריך להביא את המאוים – מספיק שההתנהגות היתה במטרה

.זוהי עבירת התנהגות שיש בה יסוד נפשי של מטרהלהפחיד.

, כאשר192. בפס"ד זה השאלה הייתה איך לנתח את פס"ד גדליהו כהנא נזכיר את192בעניין סעיף מוקד הדיון היה בשאלה: מה קורה בסיטואציה שבה האדם המאוים לא קלט את האיום? דוגמה: אני

מנותח בפסק הדין192מאיימת על מישהו בטלפון, ולא שמתי לב שהשיחה נותקה מזמן. סעיף כעבירת התנהגות, אבל חלק מההגדרה של היסוד העובדתי היא המאיים על אדם. המאיים =

התנהגות. על אדם = נסיבה. אומר ביהמ"ש שהנסיבה "על אדם" לא מתקיימת במקום שבו המאויםלא קלט את האיום. )לקרוא את פס"ד(.

לא צריך להוכיח תוצאה.יש הרבה עבירות מטרה, כמו בפסק דין אלבה שבהן

ביקורת נוספת על האבחנה בין עבירות תוצאה לעבירות התנהגות:

34

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

מאמר על היסוד העובדתי בסילבוס )רון שפירא(. שפירא טוען שבעולם האמיתי, במציאות – אין מעשה שאין לו תוצאה. לכן קשה לנו להבין למה עבירות כגון "הבועל אישה" היא עבירת התנהגות. המאמר

מומלץ לקריאה.

הרעיון: האבחנה המשפטית היא מאולצת, כי כל מעשה שמצליח היא התוצאה, וקדם לה המעשה.אפילו אם הזזנו את היד, יצרנו תוצאה.

להדפיס לשיעור הבא את מצגת סיכום היסוד העובדתי.

(8 )שיעור 14.3.2011

)סיכום בדפים "יסודות העבירה הפלילית"(המשך נושא יסודות העבירה הפלילית:

חזרה כללית על נושאי השיעורים הקודמים:

ביקורת על עבירות תוצאה: מזל מוסרי + בעולם האמיתי אי אפשר לעשות הפרדה בין המעשה ובין התוצאה שלו, ויוכיח פרופ' פלר, שמתייחס בכרך א' לעבירת הגניבה כעבירת התנהגות )החפץ הנגנב – לא קרה לו שום דבר. האובייקט המוגן הוא הכסף(, ובכרך ג' הוא מתייחס

לעבירת הגניבה כעבירת תוצאה כי הערך המוגן הוא סך הנכסים שהיה לאדם ממנו הם נלקחו. עם יסוד נפשי מיוחד )מסוג מטרה(.התנהגותבמטרה להפחיד = עבירת

עיקרון המזיגה = עקרון הסימולטניות היסוד הנפשי והיסוד העובדתי צריכים להתקיים בעת ובעונה אחת. מעבר לכך, היסוד העובדתי צריך

לנבוע ולהיות קשור ליסוד הנפשי )למעט רכיב התוצאה, שיכול להיות מאוחר יותר. דוגמה: המוותהתרחש לאחר כמה ימים(.

דוגמה: אדם מתכנן לרצוח מישהו שגר בצפת. הוא יוצא לדרכו. בדרך, במקרה, דורס אדם אשר בהמשך הוא מגלה, שמדובר באותו האדם שאותו התכוון לרצוח. אין במקרה זה אפשרות להעמיד לדין

בגין רצח. ההתנהגות נבדקת על פי היסוד הנפשי בעת הדריסה.

צריך שיהיה קשר רציונאלי בין היסוד הנפשי ובין היסודשלא מענישים על צירוף מיקרים. הכלל אומר העובדתי.

עיקרון המזיגה לובש צורה מיוחדת במעשים מתמשכים. מעשה שמזוהה על ידי בית משפט כמעשה מתמשך מרחיב את עקרון הסימולטניות. דוגמה: בלי משים דרכתי על רגל של מישהו. ביצעתי סוג של

תקיפה, ללא יסוד נפשי - אבל כששמתי לב, זה "מצא חן בעיני" והמשכתי לדרוך. )דוגמה נוספת:נעלתי בטעות מישהו בחדר, וכשנוכחתי בדבר, החלטתי ל"סגור איתו חשבון" ולהשאיר אותו שם(.

בית המשפט יאמר שמעשה שהתחיל ללא יסוד נפשי, אבל בהמשך הצטרף היסוד הנפשי. במקרים כאלו עקרון המזיגה חייב להתגמש. מצד שני, דוגמאות כגון הדוגמאות לעיל יכולות להיפטר על ידי

מחדל: אחריות פלילית בגין אפס מעשה במקום שבו היה נדרש מעשה.

סיטואציות שמעלות שאלה בהקשר של עיקרון הסימולטניות, בדר"כ יפתרו על ידי אחריות בגיןמחדל.

עיתונאי בשם עיקרון הסימולטניות. בבית המשפט פנתה אליו זיכוי של ורטר נגד מד"י: 2588/90 ע"פ סנגורית ושאלה אם הוא מכיר צלם. הוא הציע לה מישהו מתוך מערכת העיתון, ואח"כ השתמש

בתמונות. ורטר שהואשם בקבלת דבר בתחבולה טען: "בשעה שהושלם היסוד העובדתי, לא היה שום יסוד נפשי. לא התכוונתי לעשות שימוש בפילם". כלומר: בזמן שהוא ביצע את העבירה מבחינה פיזית,

לא היה שם שום יסוד נפשי – הוא לא התכוון לעשות שימוש בפילם.

35

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

קיבל טענה בדבר עיקרוןלאפס"ד בו בית המשפט , הוא ג'מאמעה נגד מד"י 334/74 ע"פ הסימולטניות: הנאשם חנק את אשתו וזרק אותה אל הבאר. הוא הועמד לדין בעבירת רצח. האישה לא

מתה מהחנק, אלא מתה מטביעה. הנאשם טען: כשחנקתי אותה, לא התמששה התוצאה שהיא חלק מהרכיב העובדתי של עבירת המתה. מאוחר יותר, כאשר התקיים היסוד העובדתי )המתה(, לא היה

יסוד נפשי, כי השלכתי אותה אל הבאר כשחשבתי שהיא כבר לא חיה. ביהמ"ש הרשיע אותו, על ידי כך שהסתכל על כל שרשרת המעשים כמקשה אחת: מעין "חריגה" מעיקרון הסימולטניות בשם הצדק. כל

ההתנהגויות שבוצעו היו בכוונה להמית, ובסופו של דבר הסתיימו במוות.

מחדל בפלילים)עדיין חלק מהיסוד העובדתי(.

מחדל הוא הימנעות ממעשה אקטיבי. אפס פעולה. היעדר עשייה, במקום שהייתה חובה לפעול.

מדוע יאמר שהענשה על מחדלים הינה מרחיקת לכת?

. כאשר המחוקק אומר מה לא לעשות )בצורה אקטיבית( יותר ברור מה המחוקק רוצה. הרבה יותר1 מסובך לאזרח כאשר מבקשים מאדם "לפעול", "לתרום". קשה להבין איך למלא את אותה הציפייה,

כאשר יש להפעיל את שיקול הדעת.

. אם היינו מטילים על כל אזרח במדינה לפעול באופן כללי להצלה של אחרים, היינו פוגעים בצורה2 חמורה בעיקרון החירות. עיקרון החירות מחייב צמצום של הטלת האחריות בגין מחדל )אחרת אנשים

לא יוכלו לשבת בנחת על שפת הים, בלי להיות חרדים שאולי מישהו טובע(.

הענשה על מחדל דורשת רף גבוה יותר של סולידריות חברתית, מאשר הענשה על מעשים. הטלת החובה החברתית היא גדולה יותר. "מה ששנוא עליך, אל תעשה לחבריך" הוא יותר פשוט לביצוע

מאשר "ואהבת לרעך כמוך".

על כן יש לצמצם את ענישת המחדל רק למקומות שבהם ניתן לזהות את החובה לפעול )חובה כדי להעניש על מחדל צריך להצביע על חובת. אין חובת הצלה כלליתקונקרטית של עשייה(.

העשייה.

. יש הטוענים שהענשה על מחדל פוגעת בחירות. כאשר אומרים לאדם "לא לרצוח", אומרים לו3 בעצם: "אתה יכול לעשות את כל מגוון הפעולות בעולם, חוץ מלרצוח". לעומת זאת, כאשר יש חובת

פעולה מסוימת )להציל, לדווח(, החירות מוגבלת יותר כי המשמעות: "אתה לא יכול לעשות שום דבר מלבד לבצע את מה שמוטל עליך". זהו טיעון חלש, כי ניתן לטעון שגם בהוראות האוסרות פעולות

הגבלה של החירות.

מה יותר חמור, מעשה אקטיבי או מחדל?

פרופ קרמיניצר אומר שיש יותר נחישות עבריינית, ומוטיבציה להשגת המטרה כאשר המעשה אקטיבי. זהו היסוד למחשבה שמעשה אקטיבי הוא חמור יותר. מצד שני, יש שיאמרו שאין הבדל בין "לא לחבר

למכונת הנשמה", ובין "להזריק רעל".

כמו כן, המחדל לעיתים יהיה מאוד חמור, ולא פחות חמור ממעשה אקטיבי במקרים מסוימים: אמאשמרעיבה את הילד שלה, יש במחדל שלה משהו חמור.

לדברי הראשונים, נניח והיו מבטלים את כל החוקים והאיסורים בעולם: היה יותר "מסוכן" אם היו מבטלים את ההענשה על פעולות אקטיביות מאשר אם היו מבטלים את האיסור על מחדלים. יאמרו

המתנגדים לגישה זו, כי כאשר היסוד הנפשי זהה, לא תמיד המעשה או המחדל הם שונים בחומרתם.

36

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

. באיזה מידה קסטנר אחראי לרצח יהודים על ידי הנאצים? גרינוולד היועץ המשפטי נגד 232/55 ע"פ בפס"ד זה נשאלות שאלות של קשר סיבתי. מסובך יותר לקשור את התוצאה כאשר מדובר במחדל.

להעניש על מחדל זה יותר מסובך מלהעניש על מעשה אקטיבי, וצריך להצביע על החובהלפעול.

)ב+ג( 18 ההגדרה: סעיף

)ב( "מעשה" - לרבות מחדל, אם לא נאמר אחרת.18

)ג( "מחדל" - הימנעות מעשייה שהיא חובה לפי כל דין או חוזה.18

מס' דוגמאות בנושא הקושי בסיווג:

.האיסור לנסוע ללא רישיון = אקטיבי .האיסור בעניין שמירת מרחק = אקטיבי

ללא רישיון".נהיגה ללא שמירת מרחק", "נהיגההמעשה הוא "

בהמתות חסד מותר לבצע המתה פאסיבית ואסור לבצע המתה אקטיבית. יש דיונים שלמים על נושא של ניתוק ממכונת ההנשמה )האם זו המתה פאסיבית או אקטיבית ומהי החומרה המוסרית על ניתוק(. פרופ' קוגלר טוען שפעולת הניתוק = הזזת השרירים לצורך פעולה = מעשה אקטיבי. כלומר: לא לחבר = מחדל, לנתק = אקטיבי. מבחינה מושגית זה פשוט, אך מבחינה מוסרית יש כאן בעיה. כיצד נפתרה הדילמה? הפכו טיפולים רצופים לטיפולים בדידים על ידי מעין "טיימר". לכן מכונת הנשמה היא טיפול

בדיד שנמשך זמן מסוים, ובין חיבור לחיבור ניתן להפעיל שיקול דעת.

סוגים שונים של עבירות מחדל:

דוגמאות:. עבירות שמנוסחות כמחדל, ובתוך סעיף העבירה מנוסחת גם חובת הפעולה. 1

מי שידע כי פלוני זומם לעשות מעשה פשע ולא נקט כל האמצעים הסבירים למנוע.262אי מניעת פשע, סעיף את עשייתו או את השלמתו, דינו - מאסר שנתיים.

זהו סעיף בעייתי משום שהוא מטיל חובה לא ברורה.

המפר ללא הצדק כדין את חובתו לספק לפלוני צרכי מחיה או. 337הפרת חובה של הורה או אחראי, סעיף לדאוג לבריאותו ולמנוע התעללות בו, חבלה בגופו או פגיעה אחרת בשלומו ובבריאותו, ומסכן או עלול לסכן בכך

את חייו, או פוגע או עלול לפגוע בכך בבריאותו פגיעת קבע, דינו - מאסר שלוש שנים.

זוהי עבירת מחדל, שהחובה מוגדרת בתוך הסעיף.

. עבירות גרימה. עבירות שאפשר לבצע אותן גם במעשה אקטיבי וגם במחדל. כדי להרשיע2במחדל, חייבים להצביע על חובת העשייה.

הגורם במעשה או במחדל אסורים למותו של אדם, יאשם בהריגה, ודינו - מאסר עשרים.298הריגה, סעיף שנים.

הגורם ברשלנות למותו של אדם, דינו - מאסר שלוש שנים..304גרימת מוות ברשלנות, ס'

לא כתוב "מחדל" במפורש, אפשר להחיל את המחדל על סעיף זה.304גם אם בסעיף

37

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

מי שעליו האחריות לאדם שמחמת גילו, מחלתו, ליקויו הרוחני, מעצרו או כל. 322אחריות לחסר ישע, סעיף סיבה אחרת אינו יכול להפקיע עצמו מאותה אחריות ואינו יכול לספק לעצמו את צרכי חייו - בין שהאחריות מקורה בחוזה או בדין ובין שנוצרה מחמת מעשה כשר או אסור של האחראי - חובה עליו לספק לו את צרכי

ויראוהו כמי שגרם לתוצאות שבאו על חייו או על בריאותו של האדם מחמת שלאמחייתו ולדאוג לבריאותו, .קיים את חובתו האמורה

יש כאן חובה על מי שאחראי על חסר ישע לספק לו צרכי בריאות. דוגמה: אי מתן תרופות כאשרחייבים לתת.

. עבירות שמנוסחות כמעשה אקטיבי, שלגביהן אפשר לבצע במחדל, פרט לעבירות מאוד3 : דוגמה למשהו שלא ניתן368מסוימות, שאותן ניתן לבצע רק במעשה אקטיבי, כמו בסעיף

לבצע במחדל )המרת דת(.

)לקרוא את פסקי הדין המופיעים תחת נושא "מחדל"(.

38

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

מקורות החובה לפעול "מחדל" - הימנעות מעשייה שהיא חובה לפי כל דין או חוזה. כלומר: צריך להראות)ג( מפרט: 18סעיף

את מקורות החובה מכוח דין או חוזה.

הערה: חשוב להבין כי ככל שמרחיבים את מקורות החובה, ומאפשרים לביהמ"ש ליצור מקורות חובה, כך פוגעים יותר בעיקרון החוקיות. כלומר: ככל שאפשר לשאוב את המקורות ולאפשר לבית המשפט

ליצור מקורות פעולה, אנו מרחיבים את הבסיס להרשעה בפלילים ולכן פוגעים יותר בוודאותהמשפטית = עיקרון החוקיות.

סוגים של מקורות:

. חובות מהדין הפלילי )חובות פעולה מתוך החוק הפלילי(:1

עבירות )מחדליות( שמכילות בתוכן את החובה לפעול + סנקציה. דוגמה: חוק לא תעמוד1.1 נקבעת העבירה והעונש. החובה מנוסחת4 קובע חובת עשיית, ובסעיף 1על דם רעיך. סעיף

בצורה מאוד מצומצמת. אם נשווה את סעיף זה לסעיף "אי מניעת פשע" בחוק העונשין, כמובןשהחובה כאן הרבה יותר מוגדרת, וספציפית.

להפקיר פצוע היא התנהגות חמורה דיה כדי שתחשב עבירה פלילית. זוהי עבירת קנס, ומצדשני: זוהי התנהגות שיש להטיל אחריות פלילית בגינה.

חובות כלליות. חוקים שמייצרים חובת עשייה, ובצידם אין שום סנקציה. מטרתם: לשמש1.2בסיס לאישום במחדל דרך סעיפים אחרים.

. על פיו לא ניתן להעמיד לדין, אלא רק מקור חובה. אפשר להשתמש במקור323דוגמה: סעיף החובה, אם רוצים להאשים הורה בעבירה אחרת פלילית על דרך המחדל. דוגמה: אם הורה 323לא סיפק אוכל לילדו, ירשיעו אותו על גרימת חבלה חמורה במחדל, תוך הצבעה על סעיף

)סעיף חובה(.

. חובות מדין לבר פלילי )חובות מהדין שאיננו פלילי(.2

נאמר שניתן לשאוב חובות, לורנס נגד מד"י 119/93 ע"פ ב)ג( מדובר על חובות לפי כל דין. 18על פי עשייה מדיני הנזיקין, ומתוך חובת הזהירות בנזיקין. השופט דב לוין מדבר על החובה להסיר סיכון

שיצרת, אשר היא נגזרת מתוך דיני הנזיקין.

מדובר בפס"ד הרולטה הרוסית, בו רצו להטיל אחריות פלילית על אחד המשתתפים במשחק, אשריצר את הסיכון ועודד להסתכן. השופט דוב לוין סבור שאפשר לייבא חובות מדיני הנזיקין.

עוולת הרשלנות בנזיקין: בדיני הנזיקין נוצרו חובות מוסריות )מורה – תלמיד, מפעיל בריכה – שוחה(. על פי שופט לוין ניתן להתבסס על מקורות עשייה שמקורן בנזיקין ולבסס עליהם אחריות פלילית.

מעבר לזה, ביהמ"ש קובע שמספיק שיש חובת זהירות מושגית כדי שזה יכנס לתחום הפלילי.

ביהמ"ש אומר שלביהמ"ש יש את היכולת ליצור חובות עשייה: בעיקרון, אין פסיקה שהכריעה בעניין זה, מבססות את הטענה.18אולם האמירה בפס"ד זה בתוספת לאמירה בסעיף

39

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

(9 )שיעור 17.3.2011

מחדל בדין הפלילי - חזרההבסיס: אין להטיל חובת עשייה או הצלה כללית, בגלל הבעייתיות שבדבר. על כן למרות

שמעשה כולל גם מחדל, חייבים להראות חובת עשייה קונקרטית על18הקביעה של סעיף מנת להעניש על מחדל.

ג( צריך לזהות חובה על פי כל דין או חוזה. והשאלה הנשאלת היא: מהיכן נגזרות18סעיף( החובות? ככל שירחיבו את המקורות מהן נגזרות החובות, כך פוגעים יותר בוודאות המשפטית.

דוגמה: אם נותנים לפסיקה ליצור חובות יש מאין, תהיה פגיעה קשה בעיקרון החוקיות.

מקורות החובה לפעול )בעיקר חוק העונשין, אך לאו דווקא( –. מקורות חובה מתוך חוקים פלילייים1

חובות שנמצאים בתוך סעיף העבירה הפלילית. אותו החוק יוצר את החובה, וגם מראה1.1 "אי מניעת פשע", והדוגמה הטובה היא חוק262את העונש. הדוגמה הפחות מוצלחת: סעיף

"לא תעמוד על דם רעיך".

. חובות שאין בצידן עונש. אם הקטין נפטר בגין322, 323 חובות כלליות. דוגמת סעיף 1.2 יואשם הבגיר האחראי עליו בגין גרם מוות, תוך שתהיה הצבעה על323מעשים על פי סעיף

.323החובה המנויה בסעיף

. חובות מדין לבר פלילי.2

)ג( משתמש בביטוי הכולל "כל סוג של דין". כלומר: ניתן לייבא חובות פעולה מדין שאינו18סעיף פלילי. למשל: דיני הנזיקין. בפסיקה יש אמירות של שופטים שסוברים שניתן לבסס אחריות פלילית בגין מחדל על חובות מדיני הנזיקין. השופט דב לוין בפס"ד לורנס אמר שאפשר לזהות חובת פעולה

של יוצר סיכון, להסיר את הסיכון. ניתן לשאוב את החובה )ובאופן כללי, ניתן לשאוב חובות( מדיניהנזיקין.

)כגון: חובת מורה-תלמיד,חובת זהירות מושגיתכדי להטיל אחריות לנזק בגלל רשלנות צריך להוכיח מעביד-עובד, מפעיל בריכה – מי שבא להשתמש בבריכה, מטפל-מטופל, חובת אדם שיוצר סיכון

להסרת הסיכון(. אומר השופט בפס"ד לורנס שאפשר לשאוב את החובות מדיני הנזיקין. אין ספק שיש פה פגיעה בעיקרון החוקיות, והרחבת הבסיס להפללה. השופט בך, בפס"ד לורנס השאיר את השאלות

הפסיקה בסופו של דבר לא השתמשה בדיני הנזיקין, אך השאירה פתח לשימושהללו בצריך עיון. בהם.

, בו מדובר על ילד שנחבל בגלל משאבה בבריכה, שכטר נגד מד"י 7519/97 רע"פ , בפס"ד שכטר בית המשפט מצא פיתרון בתוך החוק הפלילי. השופטים גם בפס"ד זה מביעים את דעתם, שאחרי

ניתן להשתמש בחובות עשייה גם כשהם באים מדיני הנזיקין. הם מביעים את דעתם בנושא,39תיקון למרות שבפס"ד הנדון לא היה שימוש בחובות מחוץ לדיני העונשין.

בין מלומדים יש מחלוקת האם, ועד כמה לייבא חובות מחוץ לדיני העונשין )עקרון החוקיות נפגע ככל שמייבאים יותר, ומצד שני רוצים להשאיר לבית המשפט את שיקול הדעת(. ישנם מלומדים שאומרים

שמותר לייבא חובות מכל מקום, אבל "צריכים להיות זהירים ולהפעיל שיקול דעת, ולא לייבא אוטומטית חובות מדיני הנזיקין אל חובות המחדל בפלילים" )קרמניצר(. גישה מצמצמת יותר אומרת

40

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

שגם אם אפשר לייבא חובות מדיני הנזיקין, צריך לייבא חובות שהוכרו בפסיקה בעבר ולא ליצור חובותחדשות.

. חובות עשייה מכוח חוזה )או הסכם(3

יש אפשרות לגזור חובות עשייה מכוח חוזה. למשל: מציל המועסק על ידי חוזה, ועל פי החוזה חובתו . למשל:מחדללהציל מתרחצים. ניתן לגזור את החובה מתוך החוזה על מנת להעמיד לדין פלילי בגין

אם המציל נרדם בסוכת המציל, והילד טבע.

דוגמה נוספת: מעביד מכוח חוזה העבודה חייב לספק אמצעי בטיחות לעובדים שלו. אם המעסיק לא אם נעברה עבירה.אחריות פליליתעומד בחובה החוזית אפשר להטיל עליו

. עבירת מחדל קלה )א( כבסיס לעבירה אחרת )ב(.4

דוגמאות:

לחוק העונשין )אי מניעת פשע(, גרמה לכך שמישהו נרצח. למשל, בגלל שמרגלית הר262. סעיף 1 262שפי לא הודיעה בעוד מועד שיגאל עמיר מתכנן את רצח רה"מ. האם אפשר לקחת את סעיף

, אבל נשתמש בחובה על מנת להעמיד לדין בגין גרימת מוות262ולומר: החובה לפעול נמצאת בסעיף שמתייחס לענישה(.262)לא להתייחס לסיפא של סעיף

. חוק לא תעמוד על דם רעיך קובע שמי שלא מזעיק את הרשויות כאשר ראה תאונה מוטל עליו קנס.2 אם אדם לא עשה כלום לנוכח פצוע, וכתוצאה מחוסר הפעולה שלו נגרם מוות. האם אפשר להטיל

עליו אחריות פלילית לא רק בעבירת קנס, אלא בעבירה יותר חמורה של גרם מוות ברשלנות?

ולומר שהורה שהפר את החובה362 )הזנחת ילדים(. האם אפשר לקחת את סעיף 362. סעיף 3 המנויה בסעיף, ובגין ההפרה קרה אסון )מוות, חבלה חמורה( – האם ניתן להצביע על חובת הפעולה

בסעיף, ולהשתמש בה כמקור חובה לעבירה כבדה יותר.

התשובות לשלוש השאלות:

אומר שהמילים "כל דין" כולל גם, וייצמן ואח' נגד מד"י 3626/01 רע"פ השופט חשין בפס"ד ויצמן, גם כאשר יש חובה חוקית מפורשת לא מייבאים חובה באופן אוטומטי לצורךאבלחובות מהפסיקה,

הרשעה במחדל. כאשר מדובר בחובות עשייה יש להפעיל שיקול דעת, ולבדוק את החובה הנדונה )לא משנה מהיכן באה(: את עוצמת החובה, מידת הקונקרטיות וכן יש לבדוק: האם על פי תכלית החוק

שממנו מייבאת החובה, ניתן להשתמש באותו חוק כבסיס למחדל.

לדעת חשין, אי אפשר להשתמש בחוק "לא תעמוד על דם רעיך" כבסיס חובה לצורך עבירה חמורה לחוק. לא ברור אם דעתו של חשין4יותר, מכיוון שהמחוקק התכוון למצות את הדין במסגרת סעיף

היא כללית או ספציפית לחוק "לא תעמוד על דם רעיך".

לדעתה של ד"ר ויזל לא נכון לומר שעבירה מחדלית קלה לעולם לא תשמש בסיס להרשעה בעבירהחמורה יותר. ניתן לבסס הרשעה על עבירות מחדליות קלות, אבל תלוי באיזו עבירה מדובר.

)אי מניעת פשע( היא חובה שלעולם לא ניתן להשתמש בה כבסיס לעבירה חמורה262לדעתה, סעיף יותר. אין זיקה מספיק חזקה בין מי שנדרש למנוע פשע ובין הפושע. מצד שני, בחובה הנמצאת בסעיף

לחוק "לא תעמוד", שהיא חובה מאוד מוגדרת ופשוטה. זוהי חובה שלפי מידת הקונקרטיות והדיוק1 בה, יש לאפשר להשתמש בה כמקור לעבירה חמורה יותר. מי שעובר בכביש, והוא לבד שם ולא טורח

להרים אפילו טלפון לנוכח אדם גוסס – יהיה אפשר להטיל אחריות פלילית בגין סעיף חמור יותר. לחוק "לא תעמוד1הזיקה הנוצרת בין האדם שמסרב להגיש עזרה ובין האדם הפצוע במסגרת סעיף

על דם רעיך" היא חזקה יותר )לדעתה של ד"ר ויזל, ובסתירה לדעתו של השופט חשין(.

41

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

. חובה של מי שיצר סיכון להסיר את הסיכון.5

חובה המוכרת מדיני הנזיקין, אך מובאת בנפרד, משום שהפסיקה הפלילית במפורש הכירה בחובתו של יוצר סיכון להסיר את הסיכון שיצר. בפס"ד לורנס ישנו דיון על חובות מדיני הנזיקין, אך הפסיקה

במקור החובה הזה., פרידמן נגד מד"י 1713/95 ע"פ מכירה לראשונה בפס"ד פרידמן,

פרידמן מצא את אשתו בביתו שיכורה עם גבר זר. הוא דקר את אשתו בירך כחלק מהגנה עצמית )הוא טען שהיא תקפה אותו(. בית המשפט טוען שגם אם הדקירה הייתה במסגרת הגנה עצמית, אפשר היה להטיל עליו אחריות פלילית משום שלא פינה אותה לבית החולים )השאיר אותה מדממת למוות(. הוא

יצר סיכון חמור לחייה, ולא הסיר את הסיכון, לכן ניתן להטיל עליו אחריות פלילית בגין מחדל, בשלחובת יוצר סיכון להסיר את הסיכון שיצר.

דוגמה נוספת: פס"ד מילר )פס"ד אנגלי(. הומלס פלש לבית, ונרדם עם סיגריה בוערת בפיו. התעוררוברח. ההומלס יצר את השריפה )הסיכון( ולא פעל על מנת להסיר את הסיכון.

)סיכום הנושא בדפים "עבירות מחדל בדיני העונשין"(.

הערה: פסקי הדין הרלוונטיים לנושא המחדל: לורנס, שכטר, וייצמן, פרידמן.

היעדר שליטה לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה ולא היה בידו לבחור בין עשייתו לביןז.34היעדר שליטה, סעיף

ההימנעות ממנו מחמת העדר שליטה על תנועותיו הגופניות, לענין אותו מעשה, כמו מעשה שנעשה עקב כפייה גופנית שהעושה לא יכול להתגבר עליה, תוך תגובה רפלקטורית או עוויתית, בשעת שינה, או במצב של

.אוטומטיזם או של היפנוזה

כדי להטיל אחריות פלילית יש לוודא שההתנהגות הייתה בשליטה. אם האדם היה במצב של חוסר שליטה על תנועות הגוף שלו, אי אפשר להטיל עליו אחריות פלילית, מכיוון שהוא לא עשה מעשה.

דוגמה: אדם ישן נתן למישהו מכה מתוך שינה, או אדם שתוקף מישהו אחר תוך התקף אפילפסיה, איןלהם אחריות פלילית.

מבחינת הגישה הגמולית, המחפשת אשמה, לא ניתן להאשים אדם שלא הייתה לו שום יכולת בחירה. לפעול כנגד האינטרסים המוגנים של החברה. גםבוחריםהמשפט הפלילי רוצה להעניש אנשים ש

גישות תועלתניות שמבקשות להרתיע אנשים שלא יפגעו בחברה, לא רלוונטיות לאנשים שלא היובשליטה בזמן שביצעו את המעשים.

דוגמה למחדל: מציל, שבגלל שמישהוהיעדר שליטה רלוונטי גם למעשה אקטיבי וגם למחדל. קשר אותו לסוכת המציל, הוא לא הציל אדם שטבע. הכוח שכבל אותו לעץ הוא כוח חיצוני. נכון שיש

למציל חובת עשייה, אבל צריך תחילה להוכיח שליטה על התנועות הפיזיות, והיעדר שליטה מביאלהיעדר אחריות פלילית.

ז34 הוחלט להתייחס לנושא בסעיף 39בפסיקה הישנה "היעדר שליטה" כונתה "היעדר רציה". בתיקון כאל "היעדר שליטה". דרישות השליטה הן רלוונטיות לא רק לעבירות של מחשבה פלילית אלא גם

לעבירות לאחריות קפידה או עבירות רשלנות.

דוגמה נוספת: אדם שלא עצר ברמזור כי היה לא שיתוק זמני ברגל, לא ניתן להטיל עליו אחריותפלילית כי מדובר ב"היעדר שליטה".

42

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

אם אדם ביצע עבירה כי איימו עליו שיהרגו אותו או אתאין זהות בין "היעדר שליטה" ובין "כורח". קרוביו אם לא יבצע. הבחירה של אותו אדם היא מצומצמת מאוד ועל כן לא ניתן להטיל גם עליו

אחריות פלילית.

מדוע חשובה האבחנה? מה ההבדל בין אדם שמבצע פשע תחת היפנוזה ובין אדם שמאוים היעדר שליטה הוא תנאי סף בסיסי, והוא בכלל לא יכנס למעגל הפלילי. הדיוןשאם לא יבצע יפגע?

ייסגר מכיוון שאין לו שום מידה של אשמה. לעומת זאת, ב"כורח" האדם עדיין פועל מתוך בחירה, ועדיין יש כאן שיקול דעת של החברה האם לפתור את האדם מאחריות פלילית בסיטואציה )אם איימו על

אדם שיפנצ'רו לו את הצמיגים של הרכב אם לא ישדוד בנק, אזי הבחירה כבר יותר רחבה(. הבדיקה תהיה עד כמה צומצמה הבחירה. החברה תקבע את התנאים לבחירה להיכנע לאיום. למשל: ניתן

להחליט שיש עבירות כגון רצח, שלא משנה מה היה האיום – אדם לא יהרוג אדם אחר )זו הייתה הדעהבעבר(.

מה קורה במקרים בהם אדם הגיע להיעדר שליטה בגלל שברגע הקודם להיעדר השליטה הוא לא לקח תרופה? אם אדם נכנס במודע למצב של היעדר שליטה, החברה רוצה בכל זאת להטיל אחריות, על

מנת להגן על עצמנו מהתנהגויות כאלו. סמים, שכרות ואי שפיות זוכים לטיפול מיוחד בהסדר חוקישמתייחס ספציפית לתופעות האלו.

דוגמה: חולה אפילפסיה תוקף אדם אחר תוך כדי התקף. אבל: מה אם יצויר שהאדם ידע על מחלתו והרופאים אמרו לו שהוא צריך לקחת תרופות על מנת למנוע את ההתקפים והוא לא לקח במודע, ולא

טיפל במצבו?

דוגמה: אדם נרדם על ההגה וגורם לתאונה קטלנית. בזמן השינה אין לו שליטה על הפעילות הפיזית אחרי לילה הלום מסיבות ומרגיש שהוא עומד6שלו, אבל רגע קודם, אותו הנאשם נסע על כביש

להירדם ובכל זאת ממשיך לנהוג. איך נטיל עליו אחריות פלילית? והרי כל גישה שבעולם תרצה להטיל עליו אחריות פלילית. ניתן לומר שהמחדל )לא עצר בצד( הוא הגורם למוות. אך לא תמיד המחדל

יפתור את הבעיה.

)נמשיך בשיעור הבא(

בעונשין: 1 פורסם באתר: החומר לבוחן מס'

כל החומר הנלמד בהרצאות עד הנושא של אי שפיות )לא כולל(+ מה שנלמד בתרגילים עד למועד הבוחן+פסיקה שנתבקשתם לקרא )ללא שמות פסקי הדין(.

חובה להצטייד בקובץ חקיקה לבוחן.

שאלה לדוגמא:

הינה:416המילה "תחבולה" בסעיף

חלק מהרכיב הנסיבתיא.

חלק מהרכיב ההתנהגותיב.

חלק מהיסוד הנפשיג.

חלק מהרכיב התוצאתיד.

43

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

(10 )שיעור 24.3.2011

היעדר שליטה - המשך מטילים אחראיות פלילית רק על מי שבחר לפעול באופן מנוגד לכללים, שבבסיס הייתה לו יכולת בחירה, אם אין אלטרנטיבה אחרת, ואדם אין לו שליטה מסיבות שונות, לא ניתן להטיל אחראיות

פלילית.

לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה ולא היה בידו לבחור בין עשייתו לביןז:34היעדר שליטה, סעיף ההימנעות ממנו מחמת העדר שליטה על תנועותיו הגופניות, לענין אותו מעשה, כמו מעשה שנעשה עקב כפייה

גופנית שהעושה לא יכול להתגבר עליה, תוך תגובה רפלקטורית או עוויתית, בשעת שינה, או במצב שלאוטומטיזם או של היפנוזה.

ז ישנה התייחסות לתנועות פיזיות, והיעדר שליטה על תנועות הגוף, גם במעשים וגם34בסעיף במחדלים.

איך כחברה ניתן להגן מפני נזקים ופגיעות של אנשים שפועלים בחוסר שליטה?

בעת ביצוע המעשה העברייני לא הייתה שליטה ולכן לא ניתן להטיל אחראיות פלילית, אבל אפשר לזהות בנקודת זמן קודמת שבה הייתה שליטה. זוהי כניסה לסיטואציה של היעדר

שליטה, בשליטה. דוגמה: אדם שנרדם על ההגה, בסיטואציה שבה הנהג הרגיש את העייפות ובחר שלא לעצור בצד. מחפשים דרך להטיל עליו אחראיות, כי יש בו מידה של אשמה, הטלת

האחריות היא לא בנקודת הזמן שהוא כבר ישן ואין לו שליטה, אלא בנקודת הזמן הקודמתשעוד יש לו שליטה על המצב.

חולה אפילפסיה שנמנע מלקיחת התרופות, אם הוא ביצע עבירה כשאין לו שליטה כבר אז אין להטיל אחראיות פלילית על כך, אבל בנקודת הזמן הקודמת יש מקום להטיל אחראיות

פלילית.

התנהגות חופשית במקור הדוקטרינה אומרת שישנם מצבים שנטיל(. actio libera in causaדוקטרינה שלקוחה מאירופה )לטינית:

אחריות פלילית למרות שהאדם היה במצב של העדר שליטה בעת ביצוע המעשה או המחדל האסור. אנו נטיל אחריות כי המעשה )או המחדל( היו "חופשיים במקור": כי האדם יכול היה לבחור לא להיכנס

למצב העדר-השליטה. במקרים כאלו נבדוק את הכוונה פלילית לפני הכניסה למצב העדר השליטה.

מי שפועל בהיעדר שליטה אין לו יסוד נפשי, אין לו את הכוונה לבצע את המעשה, ובדוקטרינה של התנהגות חופשית במקור בעצם מעבירים את היסוד הנפשי מההתנהגות שיש בה שליטה לנקודת

הזמן שלא הייתה בה שליטה.

אפשרויות של יסוד נפשי:

. זה לא עלה בדעתו שהוא יכול להיכנס למצב שעלול להסתיים בתאונה.רשלנות.1 . מודעות לאפשרות. אותו אדם ידע שהוא עמד להירדם, וידע שזה עלולמחשבה פלילית.2

להסתיים באובדן שליטה ובתאונה, הייתה מחשבה פלילית. . כאשר האדם מודע ורוצה להירדם )בכוונה(למצב של היעדר שליטה בכוונהכשאדם נכנס .3

על מנת לגרום למוות ולפגוע באדם אחר או להתאבד.

הדוקטרינה אומרת שאם האדם נכנס למצב ברשלנות, אז ירשיעו אותו בסעיף של גרימת מוות של הריגה, הייתה מחשבה פלילית.298ברשלנות ואם הוא נכנס במצב פלילי אז ירשיעו אותו בסעיף

כלומר: נמצאה דרך להטיל אחראיות פלילית על אדם שהתנהגותו הייתה נשלטת במקור. מטילים אחראיות לפי נקודת הזמן שהייתה בה שליטה, מנקודה זו לוקחים שני דברים: את השליטה ואת היסוד

44

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

הנפשי. יש צורך קודם כל בשליטה, לאחר מכן יש צורך ביסוד נפשי + יסוד עובדתי. את היסוד הנפשי ואת השליטה לוקחים בנקודת הזמן של ההתנהגות במקור, ו"מדביקים" אותם בנקודת הזמן שהאדם

היה בהיעדר שליטה.

כניסה למצב בהתנהגות פסולה יב לא יחולו אם העושה היה מודע או אם אדם מן הישוב במקומו יכול34יא ו-34, ז34 הוראות סעיפים יד )א(.34

היה, בנסיבות הענין, להיות מודע, לפני היווצרות המצב שבו עשה את מעשהו, כי הוא עלול לעשותו במצב זה, ואם העמיד את עצמו בהתנהגות נשלטת ופסולה באותו מצב; ובלבד שענינו של המעשה שנעשה במצבים

.יב, לא היה הצלת אינטרס הזולת34יא או בסעיף 34האמורים בסעיף

ז.34 המחוקק קבע את כלל הכניסה למצב בהתנהגות פסולה, כתוספת לסעיף 39במסגרת תיקון

סעיף א' קובע שני תנאים:

. בכדי להכיל את סעיףבהתנהגות נשלטת ופסולההכניסה למצב של היעדר שליטה הייתה .1 יד, יש להראות שהמצב בכניסה הייתה בהתנהגות נשלטת ופסולה. התנהגות פסולה זה לאו34

דווקא התנהגות שאיננה חוקית, ביהמ"ש הוא זה שקובע מהי התנהגות פסולה מבחינה ערכית:כשאדם נרדם על ההגה זו התנהגות פסולה.

אדם מן היישוב היה מודע)תנאי שעושה את ההבדל בין הסעיפים( הנאשם היה מודע, או .2 לכך שהוא עלול לעבור את העבירה, ולאבד שליטה. מספיק שאדם מן היישוב היה מודע לכך,

או שיכול היה להיות מודע.

במקרה כאמור בסעיף קטן )א(, רואים את האדם כמי שעשה את המעשה במחשבה פלילית, אםיד )ב(.34 העבירה היא של התנהגות, או באדישות אם העבירה מותנית גם בתוצאה; נכנס אדם למצב כדי לעבור את

העבירה, והיא מותנית גם בתוצאה, רואים אותו כמי שעבר את העבירה בכוונה.

סעיף ב' מוסיף לעניין המחשבה הפלילית: אם התקיימו התנאים של כניסה בשליטה בהתנהגות פסולה ואדם מן היישוב היה צופה או הנאשם צפה, אז ניתן להטיל על אותו נאשם אחראיות בעבירות של

מחשבה פלילית. רואים אותו כמי שעבר את העבירה בכוונה.

הסעיף שונה מקודמיו: אם אדם נכנס בהתנהגות פסולה אך נשלטת וצפה מה שעלול לקרות או אדם מן היישוב צפה, אפשר לייחס לו שליטה אבל אפשר גם להרשיע אותו בעבירה של הריגה בנקודת הזמן

הלא נשלטת, כלומר אפשר להרשיע אותו על המחשבה הפלילית.

יש הרואים בסעיף זה פגיעה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, כי ישנם עבירות שיש צורך להוכיחמחשבה פלילית. מטילים אחראיות על אדם שבשום שלב לא הייתה לא אחראיות פלילית.

אם במצב ששני התנאים המצטברים התרחשו, אז סעיף ב' אומר שנטיל אחראיות פלילית על עבירהשדורשת מחשבה פלילית סובייקטיבית.

, החברה מעוניינת למזער את הפגיעות שלא הייתה בהן שליטה,יד נועד להגן על החברה34סעיף אם היו נשארים בהתנהגות חופשית במקור, היה הרבה יותר קשה להוכיח מה היה היסוד הנפשי

בנקודת הזמן שהייתה בה שליטה. היה צריך להוכיח שבנקודת הזמן האדם היה צריך לצפות. גם בגללשאין הרבה עבירות של רשלנות החברה רוצה להגן על עצמה. רוב העבירות הם לא עבירות רשלנות.

יד אומר כי מספיק שהאדם מן היישוב היה מודע לאפשרות שזה מה שיקרה זה מספיק בכדי34סעיף להטיל אחראיות פלילית בגין עבירות שהיה בהן מחשבה פלילית.

יד: 34 ההבדלים בין התנהגות חופשית במקור לבין סעיף

45

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

בדוקטרינה אין דרישה שההתנהגות תהיה פסולה, אלא מספיק שהיא תהיה חופשית..1 יד יש השלכות רחבות יותר )מרחיקות לכת( מאשר לדוקטרינה של התנהגות34לסעיף .2

חופשית במקור. בעבר, לפי דוקטרינת "התנהגות חופשית במקור" ניתן היה להטיל אחראיות פלילית על אדם שהתנהג בהיעדר שליטה אך ורק לפי סוג היסוד הנפשי שהיה לו בעת הכניסה

יד )א( ניתן34יד )ב(, מי שעמד בתנאים של סעיף 34למצב, ספציפית באותה נקודה. לפי סעיף יד )ב( ישנה התייחסות ליסוד34בסעיף להטיל עליו אחראיות בעבירות של מחשבה פלילית.

יד )א(, כלומר: נכנס למצב של היעדר34הנפשי הקובע כי אדם העומד בדרישות של שליטה בהתנהגות חופשית או פסולה וצפה, או שהיה צריך לצפות את המעשה, תוטל

עליו אחריות פלילית כאילו היה מודע למעשיו.

הערה: היעדר שליטה, הכוונה היא אך ורק לתנועות פיזיות )כחלק מהסייגים לאחראיות פלילית(.

נטל ההוכחהמלבד אם נאמר בחיקוק אחרת, חזקה על מעשה שנעשה בתנאים שאין בהם סייג לאחריות פלילית.ה. 34

נקודת המוצא שרוב הפעילויות העברייניות נעשות בתנאים של היעדר סייג. רוב הפעילויות העברייניות נעשות בשליטה, בתנאים שאין בהם סייג לאחראיות הפלילית, חזקה שמעשה נעשה בשליטה. חזקה זו

ניתן להפריחה במצבים בהם ישנו היעדר שליטה.

נפקותו של ספק )א( לא יישא אדם באחריות פלילית לעבירה אלא אם כן היא הוכחה מעבר לספק סביר.כב. 34

)ב( התעורר ספק סביר שמא קיים סייג לאחריות פלילית, והספק לא הוסר, יחול הסייג.

בכדי להטיל אחראיות פלילית יש להוכיח מעל לכל ספק סביר שכל יסודות העבירה התקיימו. התביעהלא צריכה להראות ולביהמ"ש שאף אחד מהסייגים לא רלוונטי.

הסעיפים משלבים את ההנחה הבסיסית שרוב המעשים נעשים בהיעדר סייג, ואת עניין חזקת החפות,לכן אם התעורר ספק שאיזשהו סייג רלוונטי התביעה צריכה להסיר אותו.

אם לא אז אין מקוםהיעדר שליטה הוא "סייג רדום", רק אם הוא הועלה יש להתייחס אליו,להתייחס.

אי שפיות הדעת לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה אם, בשעת המעשה, בשל מחלה שפגעה ברוחו או בשלח. 34

ליקוי בכושרו השכלי, היה חסר יכולת של ממש –להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו; או(1)להימנע מעשיית המעשה.(2)

בהרבה מאוד מקרים של העמדה לדין, הסנגורים טוענים לאי שפיות, שולחים להסתכלות, כציבור ישנה תחושה לא נעימה, התנהגות שסוטה מהתנהגות של אדם מן היישוב. ביהמ"ש לא פותר בקלות

.ח – אי שפיות הדעת(34)סעיף בגלל תנאים של אי שפיות ח' אי שפיות הדעת: הרעיון של פטור מאחראיות בגלל אי שפיות מקובל בכל34החוק קובע בסעיף

שיטות המשפט, אדם שפועל בגלל מחלה שפוקדת אותו והוא לא שולט על מעשיו, הוא לא אשם, ולא ניתן להטיל עליו אחראיות פלילית, אם מענישים אדם על רקע שכזה בעצם מטילים אחראיות פלילית

על המחלה, ואין מקום לבוא לאדם כזה בטענות ולחפש אשמה.

החברה אכן צריכה הגנה מאנשים שאינם שפויים, ולכן ישנו טיפול פסיכיאטרי )אישפוז(. החוק לא יוצר הסדר שמגן מפני פגיעות של אנשים חולים במחלות נפש בצורה מוחלטת, אין הגנה שלמה, הכללים

של אישפוז לא בהכרח זהים לכללי הפטור מאחראיות פלילית, יש אנשים שפטרו אותם מעונש ולא ניתןבאופן מוחלט להגן על הציבור שלא יפעלו שנית.

46

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

ח ישנם שני סוגים של פגיעות: 34סעיף הסוג הראשון של כשל: חוסר הבנה. מחלה שפוגעת בכושר הקוגנטיבי, אדם לא מבין שהוא.1

עושה מעשה פסול. במישור ההכרתי. מחלת נפש עלולה לפגוע גם ביכולת לשלוט בעצמך. זה לא בא על ציר ההכרה )מבין לא.2

מבין(, ישנם כוחות שיש במחלת נפש שגורמים לכך שהאדם לא יכול לשלוט בעצמו. דחף שלא ניתן לשלוט בו. זה לא במישור של חוסר הבנה, אלא שמחלת הנפש גורמת לדחף שהוא לא

יכול לשלוט עליו.

בסעיף אי שפיות הישן הופיע רק את מה שקשור למישור ההכרתי, קוגנטיבי, רק אי שפיות שגורמת שדיבר על חוסר היכולת לשלוט על הדחף.2לחוסר יכולת להבין, ולא היה את סעיף קטן

הפסיקה חידשה ויצרה את נושא של "דחף לאו בר כיבוש":

הנשיא אגרנט בפס"ד מנדלברוט מזהה שלא ניתן להרשיע אדם שסבל ממחלת נפש שפגעה ביכולת שלו לשלוט בעצמו. לא היה סעיף מפורש ולכן מחלת נפש גוררת זיכוי וגוררת פטור מאחריות פלילית,

כך זה נקבע בפסיקה גם לפני שהיה סעיף מפורש בחוק, וכך נוהגים מאז, ובעקבות כך ישנו חוק. אין (, זה מופיע בפירוש בסעיף2ח )34להטיל אחריות פלילית בגין מחלת נפש. הפסיקה עוגנה בסעיף

ומדובר בדחף הפוגע ביכולת השליטה, מקורו של הדחף הוא במחלת נפש או בפיגור שכלי.

נשאלת השאלה מהי מחלת נפש ומהו דחף לאו בר כיבוש, מהי ההגדרה המדויקת לכך?

מי שמאבד את העשתונות מחמת זעם לא בהכרח יהיה פטור מאחריות פלילית. רוצים להטיל אחריות על אנשים שמאבדים עשתונות. המשפט הפלילי רוצה לפטור מאחריות רק את החולים במחלת נפש,

את חסרי היכולת לשלוט בעצמם. ביהמ"ש מאוד זהירים בכל הקשור לקביעה מהי מחלת נפש ובהכרה של דחף לאו בר כיבוש. הפסיקה אומרת הרבה מאוד פעמים שהקביעה היא קביעה משפטית ולא

קביעה רפואית. ביהמ"ש קובע זאת ומסתמכים כמובן על חוות דעות של מומחים. ביהמ"ש יכול לבקר את מהימנות חוות הדעת מכיוון שהקביעה היא קביעה משפטית ולהם הסמכות. לא ממהרים לקבוע חוסר יכולת של ממש. פסיקה ישנה יותר עושה הבחנה בין מחלות נפש שונות. יש צורך במחלת נפש

של ממש ולא בהפרעה, דבר שפוגע ביכולת לשלוט בעצמך.

נשים ופטרו אותו מאחריות פלילית4 פס"ד ברוכים )שרף בתי בושת בתל אביב, הצית למוות לקרוא:בגלל שזיהו על סמך חוות דעת שהוא סבל מדחף לאו בר כיבוש, מחלת נפש שמנעה ממנו שליטה(.

ח ישנו פטור לאדם שפעל בחוסר שליטה בגין מחלת נפש, מחלת נפש זה דבר משפטי.34בסעיף ביהמ"ש זהיר בהכרת מקרה כמחלת נפש.

תיקן מצב משפטי פגום: פעם אי שפיות בחקיקה כללה רק אי שפיות39ח שתוקן בתיקון 34סעיף : חוסר היכולת לשלוט. הפסיקה יצרה את2שגורמת לחוסר יכולת להבין, ולא היה בנמצא סעיף קטן

הסעיף בפס"ד מנדלברוט, הנשיא אגרנט בדעת יחיד שאח"כ התקבלה להלכה: אי אפשר להרשיע אדם שסבל ממחלת נפש שפגעה ביכולת שלו לשלוט בעצמו. הפסיקה )אח"כ גם בפס"ד מיזן( אח"כ

.2עוגנה בסעיף

מדובר בדחף הפוגע ביכולת השליטה, כאשר מקורו הוא במחלת נפש או בפיגור שכלי.

ההפרדהחוסר שליטה שמקורה במחלת נפש זוכה ליחס מיוחד למרות שמדובר בהיעדר שליטה, מכיוון שישנו הבדל בין אי שליטה כתוצאה ממחלת נפש לבין אי שליטה מסוג אחר:מהיעדר שליטה

טיפול מיוחד במסגרת אישפוז לא קיים במצב של סתם היעדר שליטה..1 ז( ישנם כללים של כניסה למצב34יד המתייחס ל-34ז )סעיף 34בעוד שבהיעדר שליטה לפי .2

בהתנהגות פסולה, הרי שאין כלל דומה בכניסה למצב של התנהגות פסולה ביחס למחלתנפש. )לחברה אין אפשרות לחייב אדם חולה נפש לקחת תרופות(.

47

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

שאלות אמריקאיות( 10 הבוחן: )

.כל החומר, כולל החומר הנלמד היום – כולל היעדר שליטה, לא כולל אי שפיות. שעה אחת.השאלות יהיו על עקרונות המשפט הפלילי, על היסוד העובדתי ועל היעדר שליטה

(11 )שיעור 28.3.2011

על הבוחן:

."הבוחן כולל "היעדר שליטה", לא כולל "אי שפיותשאלה לדוגמה: באיזה מהעברות הבאות יידרש קשר סיבתי? )אנו נצטרך במקרה זה לזהות בין

עבירות תוצאה לעבירת התנהגות, משום שקש"ס נדרש רק בעבירות תוצאה(.צריכים להיות מסוגלים לזהות יסוד נפשי, על פי זה שאם זו לא התנהגות, לא נסיבה ולא

תוצאה – זה היסוד הנפשי..לא נשאל על הגישות השונות.עקרון האשמה, עקרון החוקיות, עקרון המעשה, מחדל לעומת מעשה אקטיבי.)"צריך לדעת את עקרונות של פסקי הדין )"בגדול

המשך נושא: היעדר שליטה.ז34תנאי סף לכניסה למשפט הפלילי בסעיף

לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה ולא היה בידו לבחור בין עשייתו לביןז.34היעדר שליטה, ההימנעות ממנו מחמת העדר שליטה על תנועותיו הגופניות, לענין אותו מעשה, כמו מעשה שנעשה עקב כפייה

גופנית שהעושה לא יכול להתגבר עליה, תוך תגובה רפלקטורית או עוויתית, בשעת שינה, או במצב שלאוטומטיזם או של היפנוזה.

אם משהו בוצע תוך כדי פעולה שאינה בשליטה, זה לא יכנס למשפט הפלילי.

יד.34כניסה למצב בהתנהגות פסולה, יב לא יחולו אם העושה היה מודע או אם אדם מן הישוב במקומו יכול34יא ו-34ז, 34)א( הוראות סעיפים

היה, בנסיבות הענין, להיות מודע, לפני היווצרות המצב שבו עשה את מעשהו, כי הוא עלול לעשותו במצב זה, ואם העמיד את עצמו בהתנהגות נשלטת ופסולה באותו מצב; ובלבד שענינו של המעשה

יב, לא היה הצלת אינטרס הזולת.34יא או בסעיף 34שנעשה במצבים האמורים בסעיף )ב( במקרה כאמור בסעיף קטן )א(, רואים את האדם כמי שעשה את המעשה במחשבה פלילית, אם

העבירה היא של התנהגות, או באדישות אם העבירה מותנית גם בתוצאה; נכנס אדם למצב כדי לעבוראת העבירה, והיא מותנית גם בתוצאה, רואים אותו כמי שעבר את העבירה בכוונה.

יד אפשר "לבוא בטענות" לאדם, אם הוא נכנס במודע למצב שעלול להסתיים בהיעדר34על פי סעיף שליטה ובפעילות עבריינית. עניין זה מעלה סיטואציות של שכרות ושל אי שפיות.

התייחסות מיוחדת. ח34אי שפיות מקבלת בסעיף

לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה אם, בשעת המעשה, בשל מחלהח.34אי שפיות הדעת, שפגעה ברוחו או בשל ליקוי בכושרו השכלי, היה חסר יכולת של ממש –

להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו; או(1)להימנע מעשיית המעשה.(2)

מדובר בחוסר יכולת של ממש:

שלא יכול היה להבין את מה שהוא עושה, או את הפסול שבזה, בגלל מחלת הנפש..1 הליקוי השכלי, מחלת הנפש גרמו לאדם שלא יוכל לשלוט בעצמו. מחלת נפש שגורמת לחוסר.2

יכולת של אדם לשלוט בעצמו, מסירה אחריות פלילית )אחרת, זה יהיה הענשה של אדם עלמחלתו(.

48

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

ח, אי אפשר להכיל עליו את הכלל של34אדם בלתי שפוי, בהנחה שהוא עומד בתנאים הנוקשים של הכניסה למצב בהתנהגות פסולה )גם אם מצבו התדרדר כי לא לקח כדורים(. בהרבה מהסיטואציות

ניתןח יש טיפול במסגרת החוק לטיפול בחולי נפש, על מנת למנוע מאותו אדם להזיק לחברה. 34של ח )הפטור מפני אי שפיות( ובין הכללים על פי החוק לטיפול בחולי34לזהות שאין חפיפה בין

נפש.

בחוק לטיפול בחולי נפש15סעיף אשפוז או טיפול מרפאתי של נאשם על פי צו בית משפט

הועמד נאשם לדין פלילי ובית המשפט סבור, אם על פי ראיות שהובאו לפניו מטעם אחד מבעלי הדיןא. ואם על פי ראיות שהובאו לפניו ביזמתו הוא, כי הנאשם אינו מסוגל לעמוד לדין מחמת היותו חולה,

רשאי בית המשפט לצוות שהנאשם יאושפז בבית חולים או יקבל טיפול מרפאתי, החליט בית המשפט 1982 לחוק סדר הדין הפלילי )נוסח משולב(, התשמ"ב-170לברר את אשמתו של הנאשם לפי סעיף

)להלן - חוק סדר הדין הפלילי(, יהיה הצו שניתן כאמור בר-תוקף עד תום הבירור ומשתם או נפסקהבירור והנאשם לא זוכה - יחליט בית המשפט בשאלת האשפוז או הטיפול המרפאתי.

הועמד נאשם לדין פלילי ובית המשפט מצא כי הוא עשה את מעשה העבירה שבו הואשם, אולם החליט,ב. אם על פי ראיות שהובאו לפניו מטעם אחד מבעלי הדין ואם על פי ראיות שהובאו לפניו ביזמתו הוא, שהנאשם היה חולה בשעת מעשה ולפיכך אין הוא בר-עונשין, ושהוא עדיין חולה, יצווה בית המשפט

שהנאשם יאושפז או יקבל טיפול מרפאתי. לא יתן בית משפט צו לפי סעיפים קטנים )א( או )ב( אלא לאחר קבלת חוות דעת פסיכיאטרית ולצורךג.

כך יצווה כי הנאשם יובא לבדיקה פסיכיאטרית ואם הוא קטין - לבדיקה כאמור בידי פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער, הודיע הפסיכיאטר המחוזי לבית המשפט כי לא ניתן לערוך את הבדיקה הפסיכיאטרית אלא בתנאי אשפוז, רשאי בית המשפט לצוות על אשפוזו של הנאשם לשם עריכת בדיקה והסתכלות,

לתקופה שיקבע בצו. בית המשפט לא יתן צו לטיפול מרפאתי אלא אם כן סבר שאין בכך כדי לסכן את שלום הציבור או אתד.

שלום הנאשם. לא מילא הנאשם אחר צו בית המשפט בענין טיפול מרפאתי, או חל שינוי לרעה במצבו הנפשי ונתמלאוה.

, יורה הפסיכיאטר המחוזי על אשפוזו; דין הוראת אשפוז לפי9בו התנאים למתן הוראת אשפוז לפי סעיף סעיף קטן זה כדין צו בית משפט, לכל דבר וענין.

לענין ערעור, דינו של צו לפי סעיפים קטנים )א( או )ב( כדין הרשעה.ו.

הפסיכיאטר המחוזי יקבע באיזה בית חולים או מרפאה יבוצעו צו או הוראת אשפוז לפי סעיף זה.ז.

מטפל בשני מקרים:15סעיף

הוא מייצר כללים לגבי מי שאינו כשיר בשעת ההעמדה לדין, ולא יודעים אם הוא היה כשיר.1בזמן ביצוע העבירה.

אנשים שהוכח לגביהם שבעת ביצוע המעשה הם לא היו ברי עונשין בשל אי שפיות, ובעת.2ניהול המשפט הם עדיין בלתי כשירים.

.15במחלות נפש, יש תקופות שהמחלה פעילה ויש תקופות של רגרסיה, ולכן יש חשיבות לסעיף המכנה המשותף: בשעת הדיון האדם הוא בלתי כשיר.

ח )חוסר שליטה כתוצאה ממחלת נפש(. בנושא זה34בית המשפט הוא מאוד זהיר ודקדקן בהפעלת צריך לבדוק היטב אם מדובר באמת במחלת נפש, או שמדובר באישיות אנטי-חברתית. את הסוג השני

החברה כן מעוניינת להעניש.

300 הכירו בכך שדי בגריעה ממשית ביכולת השליטה. כך למשל, סעיף 8220/0ע"פ ברוכים בפס"ד א )א( הפחתה בעונש למי300הוא סעיף הרצח )הקובע מאסר עולם ועונש זה בלבד(, ניתנת לפי סעיף

א )א( לא צריך300שעבר את העבירה בשל הפרעה נפשית חמורה או בשל ליקוי בכושרו השכלי. על פי ח, אלא רק כי הוגבלה יכולתו של הנאשם במידה34להוכיח חוסר יכולת של ממש כאמור בסעיף

ניכרת. במקרה זה לא מחויב בית המשפט בעונש מקסימאלי וניתן שיקול דעת. פסק הדין הדן שם התאפשר לנאשם להנות5951/98ע"פ מליסה א )א( הוא פס"ד 300ח ובין 34בהבדלים בין

49

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

א )א( גם כשמדובר באי שפיות זמנית, שכן אין אבחנה בסעיפים הללו בין אי שפיות זמנית300מסעיף וקבועה.

א )א( חוקק בעקבות הרצח שבצעה כרמלה בוחבוט.300הערה: עונש מופחת בסעיף

ח. כאשר קיימות נסיבות מסוימות,34א )א( הוא סעיף שהמבנה שלו דומה לסעיף 300לסיכום: סעיף האחריות היא לא אחריות מופחתת, אבל העונש הוא מופחת )המחוקק בחר שלא להפחית מרמת

האחריות(.

ח מסתפקים ב"הגבלת היכולת במידה וניכרת" ולא "חוסר יכולת של ממש"34בסעיף זה, בניגוד ל- ולמרות כל האמור: עם כל ההרחבהא)א( על "הפרעה נפשית חמורה"(. 300)מצד שני, מדובר ב-

בסעיף, יש לזכור שהוא מתייחס: א. רק למקרה רצח. ב. רק להפחתה בעונש.

, ואת פסקי הדין ברוכים ומליסה )לעיל(.118/53ע"פ לקרוא את פסקי הדין: מנדלברוט

הערה: אם חלה נסיגה במחלה, ובעת ההעמדה לדין האדם כבר "בסדר" – עדיין לא ניתן להעמיד אותולדין.

שכרותט. 34

לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה במצב של שכרות שנגרמה שלא בהתנהגותו הנשלטתא.או שלא מדעתו.

עשה אדם מעשה במצב של שכרות והוא גרם למצב זה בהתנהגותו הנשלטת ומדעת, רואים אותו כמיב. שעשה את המעשה במחשבה פלילית, אם העבירה היא של התנהגות, או באדישות אם העבירה מותנית

גם בתוצאה. גרם אדם למצב השכרות כדי לעבור בו את העבירה, רואים אותו כמי שעבר אותה במחשבה פלילית אםג.

היא עבירה של התנהגות, או בכוונה אם היא מותנית גם בתוצאה. בסעיף זה, "מצב של שכרות" - מצב שבו נמצא אדם בהשפעת חומר אלכוהולי, סם מסוכן או גורםד.

מסמם אחר, ועקב כך הוא היה חסר יכולת של ממש, בשעת המעשה, להבין את אשר עשה או אתהפסול שבמעשהו, או להימנע מעשיית המעשה.

סעיפים קטנים )א(, )ב( ו-)ג( חלים גם על מי שלא היה חסר יכולת כאמור בסעיף קטן )ד(, אך עקבה.שכרות חלקית לא היה מודע, בשעת מעשה, לפרט מפרטי העבירה.

גם בשכרות, כמו במחלת נפש, כמו בהיעדר שליטה, החומר המשכר גורם לאדם חוסר יכולת להבין ולשלוט. מה שמיוחד בסעיף: הסעיף הוא חזקה חלוטה: אדם שלוקח מרצונו חומר משכר, זהו כניסה

למצב בהתנהגות נשלטת ופסולה. מספיק שאדם מודע למה הוא צורך בשביל לייחס לו אחריותלהתנהגות שלו.

סעיף הזה אינו סייג, אלא הרחבת האחריות הפלילית. מה שמהווה סייג לאחריות הוא רק סעיף קטן א' )מי שלא יודע שהוא לוקח חומר מסוים(. למשל: נניח שאדם מאושפז בבית חולים לחולי נפש,

ומוזרקים לו סמי הרגעה. אם הסמים הללו גורמים לו לבצע פעולות מסוימות, הוא לא יהיה אחראילהתנהגות שלו. ברם, רוב העבריינות בהשפעת חומרים היא כאשר העבריין ידע מה הוא לקח.

סעיף קטן ה מאפשר להטיל אחריות פלילית גם אם מצב השכרות גורם להיעדר יכולת להבין, אולחשוב מחשבות פליליות.

הערה: רוב מקרי השכרות לא מגיעים לחוסר יכולת של ממש לשלוט, ואז האחריות הפלילית היאמלאה.

כאשר יש עבירה שדורשת כוונה מסוימת, אם מחבל מתאבד לקח סמים כי הוא ידע שיהיה לו קשהלבצע את הפעולה בלי סמים, ניתן להטיל עליו אחריות פלילית בגין רצח.

50

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

היסוד הנפשי יסוד נפשי מתייחס לכל אחד מהפרטים של האקטוס ראוס )מעשה, נסיבה, תוצאה(. יסוד נפשי הוא

הלך הרוח שליווה את מעשה העבירה. במשפט פלילי לא מטילים אחריות פלילית בלי אשמה.

הסוג המרכזי של היסוד הנפשי הוא אישי, סובייקטיבי. התפיסה היא תפיסה גמולית.

מסדיר את נושא היסוד הנפשי, בהתאמה לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.39תיקון

זה לא בדיוק יסוד נפשי, אולם הסעיפים נלמדים כחטיבה22 )כאשר 19-22הסעיפים הרלוונטיים הם אחת(.

פס"ד סטיבנסון: נווד שהלך לישון באסם, הדליק אש והלך לישון. רצו להעמיד אותו לדין באשמת , זיכו אותו מאשמה: הוא עצמו לא היה יכול היה להיותסובייקטיביהצתה. בשל דרישת יסוד נפשי

מודע לתוצאות המעשה.

הוא המבנה של המחשבה הפלילית:19סעיף

אדם מבצע עבירה רק אם עשאה במחשבה פלילית, זולת אם –.19דרישת מחשבה פלילית, נקבע בהגדרת העבירה כי רשלנות היא היסוד הנפשי הדרוש לשם התהוותה; או(1)העבירה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.(2)

)הריגה(: "הגורם במעשה או298בדרך כלל, צריך להוכיח "מחשבה פלילית". נתבונן בסעיף סעיף במחדל אסורים..." בסעיף הנ"ל אין שום יסוד נפשי! כל המילים שבסעיף אינם מביעות יסוד נפשי,

. אומר שגם בעבירות שהן שותקות ביחס ליסוד הנפשי, יש להוכיח יסוד נפשי19סעיף ואולם,

: 19 החריגים המוגדרים בסעיף '21רשלנות, ס. '22אחריות קפידה, ס.

מגדיר מהי "מחשבה פלילית". 20סעיף

רשלנות, אחריות קפידה ומחשבה פלילית הם שלושה סוגים של עבירות מבחינת היסוד הנפשי. על מנת לזהות שהעבירה היא עבירת רשלנות, יהיה בסעיף ביטוי בהגדרת העבירה "רשלנות". למשל: ס'

)המילה "רשלנות" היא לא המילה היחידה המלמדת על רשלנות, אבל היא העיקרית(.304

נלמד בהמשך כיצד ניתן לזהות עבירות של "אחריות קפידה". בדר"כ מדובר בעבירות קלות כגון עבירותתנועה, תכנון ובניה, מס. בעבירות כאלו עיקר העניין הוא "מי צריך להוכיח מה".

הפסיקה דנה בכל סעיף שעמד לדיון, האם זהו סעיף הדורש מחשבה פלילית, וגם אז39לפני תיקון החשיבה הייתה שרוב העבירות הן עבירות של מחשבה פלילית. היתרון הברור של קביעת יסוד נפשי

בפסיקה הוא הגמישות. תוצאה צודקת יותר במקרה הקונקרטי. מצד שני, ברור שהיתרון הגדול בתיקון הוא הכנסת הסדר בעניין היסוד הנפשי, וזה משרת את עיקרון החוקיות.39

: מדובר בחלק כללי חדש שצריך לחול על עבירות ישנות, ולא תמיד קיימות39בעיה נוספת בתיקון התאמות במונחים.

לגבי החריגים:

51

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

היא יסוד נפשי אובייקטיבי. רוב העבירות הן לא של רשלנות. אין למשל עבירת אונסרשלנותברשלנות.

. באחריות מוחלטת אין צורך להוכיח יסוד נפשי כלל. ברגע שהוכח22 מוגדרת בסעיף אחריות קפידה היסוד העובדתי, אין יותר מה לעשות )נסעת באור אדום אזי מוטלת עליך אחריות פלילית אוטומטית(. היום זה נקרא "אחריות קפידה" כי לנאשם יש פתח: אם יוכיח שלא התרשל, אז הוא יכול להסיר ממנו

את האחריות.

פס"ד מאוד ישן בנושא: פס"ד יעקובוביץ’. פס"ד זה מתאר את אחד ממעשי הרצח הראשונים במדינה (, אשר עורר זעזוע. הרצח היה בגן מאיר בתל אביב. בגן ישבו אחים חורגים, ויעקובוביץ’ שרצה49)שנת

לאנוס את הבחורה, היכה את הבחור והבחור מת מהחבלות. זיכו אותו מאשמה של רצח בתוך ביצוע העבירה. בית המשפט אומר שהרעיון של מחשבה פלילית: לא מדובר במחשבות רשע וזדון כלליות,

אלא צריך להראות מחשבה פלילית: הוא צפה שהמכות שהנחית על הקורבן יגרמו להמתה(. כבר אז.יסוד נפשי אובייקטיבי של צפיות של התוצאהביהמ"ש אומר שצריך להוכיח

כאשר מדברים על יסוד נפשי, מתעוררות שאלות של הוכחה: איך מוכיחים יסוד נפשי אם נאשם לא מספר על כוונותיו? התשובה היא שימוש בחזקות. למשל: אם האדם ירה באדם אחר מטווח אפס,

חזקה שהוא ידע שזה יסתיים במוות.

: מחשבה פלילית. 20 הוא סעיף 39 החידוש של תיקון

)א( מחשבה פלילית - מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה,. 20הנמנים עם פרטי העבירה, ולענין התוצאות גם אחת מאלה:

( כוונה - במטרה לגרום לאותן תוצאות;1)( פזיזות שבאחת מאלה:2)

)א( אדישות - בשוויון נפש לאפשרות גרימת התוצאות האמורות; )ב( קלות דעת - בנטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאות האמורות, מתוך

תקווה להצליח למנען.)ב( לענין כוונה, ראייה מראש את התרחשות התוצאות, כאפשרות קרובה לוודאי, כמוה כמטרה לגרמן.

)ג( לענין סעיף זה – ( רואים אדם שחשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות כמי שהיה מודע1)

להם, אם נמנע מלבררם; ( אין נפקה מינה אם נעשה המעשה באדם אחר או בנכס אחר, מזה שלגביו אמור היה2)

המעשה להיעשות.

הרישא: צריך להוכיח מודעות עבור כל אחד מרכיבי היסוד העובדתי. צריך להוכיח יסוד הכרתי, קוגנטיבי: הנאשם מודע למעשה ולתוצאות האפשריות. למשל: הנאשם באונס היה מודע לבעילה, לכך

שמדובר באישה, ולכך שאין כאן הסכמה.

יש הבדל בין עבירות התנהגות ותוצאה.

(2( לטיב המעשה )1צריך להוכיח מודעות סובייקטיבית לשני הדברים הבאים: ) בעבירות התנהגותלנסיבות.

א הוא סעיף התנהגות. צריך להוכיח גם340 מודעות לטיב המעשה:דוגמה שיש בה שאלה בעניין ירייה, וגם להוכיח מודעות לכך שהאקדח טעון ושהאקדח אמיתי. אם האדם יורה מתוך מחשבה שהוא

יורה בנשק שאינו טעון או שאינו אמיתי – אז אין מודעות לטיב המעשה.

(. הבועל אישה שלא בהסכמתה החופשית. כדי להטיל אחריות1א )345 למשל: מודעות לנסיבות: פלילית צריך להוכיח מודעות לנסיבת אי ההסכמה. כלומר: רק אם התביעה מוכיחה מעל לכל ספק

סביר מודעות לנסיבה, אחרת התוצאה תהיה זיכוי.

52

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

מ"פ בעבירות התנהגות היא מודעות לטיב המעשה ולנסיבות.כלומר:

)א(, גם כאן צריך להוכיח מודעות לטיב המעשה, לנסיבות וגם20, שוב על פי סעיף בעבירות תוצאה למשל: בעבירת גרם מוות ברשלנות, הנאשם צריך להיות מודעלאפשרות גרימת התוצאה.

יחס חפצי )מהמילה "לחפוץ", לרצות( ביחס לתוצאה:לאפשרות שהמעשים שלו יסכנו חיי אדם + . פזיזות. 2 . כוונה 1

היא מטרה לגרום לאותן התוצאות )רצון בתוצאה(.כוונה. 1

היא סוג של מחשבה פלילית רק ביחס לתוצאה. פזיזות. 2

. קלות דעת. 2 . אדישות 1 ישנם שני סוגים של פזיזות:

- שיוויון נפש. כלומר: הנאשם היה מודע להתרחשות התוצאה, אבל הוא היהפזיזות מסוג אדישות אדיש לזה. דוגמה: גנבים שבורחים מהמשטרה, ונוסעים מאוד מהר: הם מודעים לאפשרות שאנשים

יפגעו, אבל לא אכפת להם.

- אדם שפועל מתוך מודעות לאפשרות שהתוצאה תתרחש + פזיזות של קלותפזיזות של קלות דעת דעת: האדם מתנהג תוך נטילת סיכון בלתי סביר, מתוך תקווה )לא כל כך ריאלית( שהתוצאה לא

תתממש. לדוגמה: אמבולנס שנוסע בצורה חסרת אחריות. הנהג לוקח סיכון מאוד לא סביר )נוסעמאוד מהיר(. הסיכון לעומת הסיכוי הוא לא הגיוני, אבל זה נעשה מתוך תקווה שהכל יעבור בשלום.

בעבירות תוצאה תמיד צריך להוכיח יחס חפצי של אחת משלושת האפשרויות: כוונה, פזיזות מסוג אדישות, פזיזות מתוך קלות דעת )מסודר על פי רמות החומרה, כאשר פזיזות מתוך קלות דעת היא

כמעט רשלנות(.

בעבירות שותקות של תוצאה, מספיק להוכיח קלות דעת – כי העבירות עצמן לא מבחינות ביןשני הסוגים. לעיתים התביעה תרצה להוכיח אדישות, כדי להראות שזה יותר חמור.

53

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

(12 )שיעור 31.3.2011

המשך נושא: היסוד הנפשיחזרה על השיעור הקודם:

קיימים מצבים שונים של מודעות. למשל: נהיגה בזמן עייפות יכולה להיות ברמות שונות של מודעות לרמת העייפות.

39. לפני תיקון 19-22 הגדיר את היסוד הנפשי בצורה מסודרת ומובנית, סעיפים 39תיקון, הכל היה פרי פסיקה, אשר נתן מרחב תמרון ואפשר תגובות בהתאם לנושא הספציפי, אך לא

התאים לעיקרון החוקיות. 'קובע את הכלל: על מנת שתהיה אחריות פלילית, חייבים להוכיח יסוד נפשי של מחשבה19ס

.22 ואחריות קפידה, ס' 21פלילית. החריגים הם: רשלנות, ס' בעניין רשלנות: עבירות שבתוך ניסוח העבירה יש רמיזה או שנכתב בהם במפורש שמדובר

ברשלנות. אם העבירה שותקת, יש להוכיח מחשבה פלילית.מחשבה פלילית היא לעולם סובייקטיבית. מדובר ברף קשה להוכחה )לעומת רשלנות: הנאשם

צריך להוכיח שלא התרשל(.

המחשבה הפלילית מגדיר מהי מחשבה פלילית, כאשר הוא20ישנם כמה סוגים של מחשבה פלילית )סובייקטיבית(. ס'

מבהיר שלא מדובר במחשבת רשע כללית, אלא מחשבה שצריכה להתייחס לכל אחד מרכבי היסודהעובדתי: למעשה, לנסיבות ולתוצאה.

חלוקה בין מחשבה פלילית בעבירות התנהגות, ותוצאה:

בעבירת התנהגות יש להוכיח:מודעות לטיב המעשה.1מודעות לנסיבות..2

למשל: עבירת בעילה של קטינה. יש להוכיח מודעות לכך שהייתה בעילה, וגם מודעות שהאישה היא.14מתחת לגיל

בעבירות תוצאה:מודעות לטיב המעשה.1מודעות לנסיבות.2מודעות לאפשרות התרחשות התוצאה + יסוד חפצי..3

למשל: בעבירת הריגה, צריך להוכיח מודעות לאפשרות שהמעשה יגרום למותו של אדם. מדוע רקמודעות? כי כל דבר שהוא עתידי הוא אינו וודאי.

היא על ציר ההכרה, הקוגנטיבי, ולא קשור לנושא הרצייה.20כל המחשבה הפלילית שנדרשת בסעיף

ביחס לתוצאה: צריך להוכיח מודעות לאפשרות שתתרחש התוצאה + יסוד חפצי = יסוד הרצייה. מה היה היחס החפצי ביחס למודעות. למשל: הנהג היה מודע שהנהיגה שלו תגרום למוות – מה היה היחס

שלו למודעות?

יש כמה סוגים של מחשבה פלילית ביחס לתוצאה החפצית:

20( )( - כוונה לגרום לתוצאה. רצון להשיג את התוצאה. )לא רלוונטי ביחס לנסיבות(.1 )א

54

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

20( )( - פזיזות. שני סוגים: פזיזות מסוג אדישות, פזיזות מסוג קלות דעת.2 )א

פזיזות מסוג אדישות היא "שוויון נפש ביחס לאפשרות שתתרחש תוצאה..." ובמילים שלנו: חוסראכפתיות. הדוגמה: עבריין נמלט שלא אכפת לו לדרוס עוברי אורח.

באשר לקלות דעת, צריך להוכיח שהתנהגת בסיכון בלתי סביר שתתרחש התוצאה, תוך תקווה שזה לאיקרה.

דירוג המחשבות הפליליות:

כוונה תחילה )רק ברצח(

כוונה

אדישות

קלות דעת

רשלנות )רשלנות היא לא מ"פ, ולכן לא הודגשה. כל המודגש הן מחשבה פלילית(.

, הוא סעיף שלגביו צריךשכולל במפורש דרישה לכוונה מיוחדתסעיף עבירה שהוא עבירת תוצאה, להוכיח מודעות שתתרחש התוצאה + כוונה )רצון(. לעומת זאת, סעיפים תוצאתיים שותקים,

מסתפקים במחשבה פלילית רגילה: מודעות לאפשרות התוצאה + פזיזות של קלות דעת.

בחוק שלנו, אין פיצול בין סוגי הפזיזות שצריך להוכיח.

התביעה תרצהמדוע צריך את "אדישות" אם תמיד מסתפקים ב"קלות דעת"? במקרה מתאים, . אם המחשבה הפלילית היא חמורה יותר, העבירה חמורה יותרלהוכיח אדישות כדי להחמיר בעונש

ואפשר יהיה להחמיר בעונש.

קשיי הוכחה: וודאי שיש קושי להוכיח מצב נפשי )כיצד, למשל, ניתן להוכיח שמשה קצב היה מודע להיעדר

הסכמה?(. חשין אמר באחד מפסקי הדין, שהמצב התודעתי של אדם זהה למצב של קיבתו )כמו שלא יודעים מה מתרחש בקיבתו של אדם, אי אפשר לדעת מה מצבו התודעתי(. אם האדם לא מודה

: חזקה על אדם שהוא מודע לתוצאות הטבעיות שעולות מהמעשהבחזקות עובדתיותמשתמשים שלו. זוהי חזקה עובדתית )לא משפטית(. דוגמה: אדם שיורה באדם אחר מטווח אפס, אז ברור שהוא

אםזוהי חזקה לא מחויבת, כי המודעות היא סובייקטיבית.מודע לכך שהאדם האחר ימות. ואולם, החזקה נסתרה במקרה הספציפי, אי אפשר להרשיע.

בתאונות דרכים יש הבדלים דרמטיים בין העבירות השונות: איך מחליטים אם הייתה מודעות או לא. . נדמיין מצב קיצוני: אדם נהג בסביבת גן ילדים,בחזקת המודעות, או חזקת הכוונהכאן משתמשים

קמ"ש. חזקה שהיה מודע לסיכון שהוא יצר.250במהירות

המבנה הכללי אומר כי כל עבירה דורשת מ"פ סובייקטיבית = מודעות סובייקטיבית לכללסיכום: אחד מרכיבי האקטוס ראוס. ביחס לתוצאה, צריך להוכיח בעבירות שותקות: קלות דעת,

ובעבירות כוונה – להוכיח רצון.

הערה: חרטה לאחר מעשה, לא משנה את מימד האדישות. רלוונטי רק מה היה בזמן המעשים )עיקרון הסימולטניות(, ואולם יהיו מקרים שדברים שאמר נאשם לאחר מעשה ילמדו על היסוד הנפשי שהיה לו

בזמן אמת.

55

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

כל המודעות שדיברנו עליה, היא מודעות לרכיבים של האקטוס ראוס. מודעות למעשה במקרה אינוס: צריך להוכיח, למשל, שהוא מודע מבחינה פיזית למעשה ולנסיבות, אך לא צריך להוכיח שהאדם היה

מודע לכך שהמעשה הוא אסור.

56

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

(13 )שיעור 4.4.2011

נפרק את המחשבה הפלילית לגורמים, ונדבר על כל אחד מהמרכיבים:

מודעות המודעות היא הבסיס של כל סוגי המחשבה הפלילית. צריך להוכיח מודעות סובייקטיבית. לא עוזר כאן

"האדם הסביר". עולה השאלה: "מה ביחס לאדם שלא היה מודע לקיומה של נסיבה, אבל הוא חשד (, איסור בעילת קטינה מתחת לגיל1(א( )346שקיימת הנסיבה, ונמנע מלברר?" לדוגמה: לצורך סעיף

. הסעיף קובע:16

הבועל קטינה שמלאו לה ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לה שש עשרה(.1)א( )346בעילה אסורה בהסכמה שנים, והיא אינה נשואה לו, או הבועל קטינה שמלאו לה שש עשרה שנים וטרם מלאו לה שמונה עשרה שנים,

תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה, או תוך הבטחת שווא לנישואין, דינו – מאסר חמש שנים.

וחצי, והוא לא שאל אותה בת כמה15נניח לצורך השאלה שלנו, שאדם ביצע בעילה של נערה בת היא, ולא ראה תעודת זהות אבל: ידע שהיא לומדת בתיכון בכיתה ט'. כלומר: יש חשד, אבל לא ידיעה

ממשית. מחפשים דרך להטיל עליו אחריות פלילית.

רואים אדם שחשד בדבר טיב( משלים על מנת "לתפוס" את החושד: "1)ג( )20 סעיף עצימת עיניים.ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות כמי שהיה מודע להם, אם נמנע מלבררם;"

משווים את דינו של החושד לדינו של היודע.במילים אחרות: חשד + הימנעות מלברר = מודעות. צריך להוכיח חשד סובייקטיבי.

וחצי, זה עובר למצב של מודעות, ואם15בדר"כ מספיק חשד, כי אם בירר, והיא אמרה לו שהיא בת שיקרה לו, אזי יש לו מידע מוטעה, אבל אין לו חשד. כל זמן שהוא לא בירר, הוא בסיטואציה של חשד,

ואחרי שבירר הוא באחת הסיטואציות לעיל.

לברר.אפשרותמדוע, אם כן, מוסיפים את "הימנעות מלברר"? על מנת לומר שהייתה

שתי נקודות חשובות:

במילים אחרות: שינינו את הכלל של המחשבה הפלילית. אם אמרנו שצריך. די בכל רמה של חשד. 1 הורדת הרף של המחשבה הפלילית מ"מודעות" לחשדלהוכיח מודעות, הרי שמה שקיים עכשיו:

.באופן גורף

החושד, והיודע – נחשבים בעינינו כ"יודע". לא ביקשו בסעיף חשד ברמה גבוהה של הסתברות. בתיהמשפט נוטים בהרבה מקרים להסיק קיומו של חשד.

כלומר: לא רלוונטי רשלנות או אדם סביר. כלומר: גם אם מדובר. מדובר בחשד סובייקטיבי. 2 בנסיבה שכל אדם אחר בעולם היה חושד, אבל הנאשם סובייקטיבית לא חשד, אי אפשר להטיל עליו

אחריות פלילית.

הערה: במקרים רבים, ביהמ"ש לא יאמין לטענה שהוא לא חשד.

. בהצעת החוק קראו לסעיף זה "עצימת עיניים". ובדברי ההסבר לסעיף39הסעיף הוא חלק מתיקון נאמר שרצו להכליל בגדר מודעות את כל מי שנטל על עצמו סיכון לקיומה של הנסיבה, גם אם לא ידע

, הפסיקה עשתה את העבודה, וקבעה ביחס לכל עבירה פלילית בעולם, מה39על קיומה. לפני תיקון רמת היסוד הנפשי, וגם בעבירות של מחשבה פלילית

ביהמ"ש מדבר על כמה אפשרויות של מחשבה פלילית. הנשיא אגרנט בפס"ד אבו רביע אומר: ישנם . נטילה מודעת של הסיכון לקיום הנסיבה. הנשיא אגרנט קורא לזה2. מודעות ממש. 1כמה סוגים:

57

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

ביחס לקיומה של הנסיבה". חשוב מאוד: המונח פזיזות כיום הוא רלוונטי רק לעניין התוצאה!פזיזות"לא להתבלבל בין הגדרתו של הנשיא אגרנט ובין פזיזות כפי שהיא מוגדרת כיום!!!

העבירה הייתה ניסיון חטיפה של קטינה מבית אפוטרופסה. הנאשם טוען שלא ידע שהיא קטינה, ובית המשפט טוען שהייתה פזיזות ביחס לקיום הנסיבה. עד לפסק דין בארי )האונס בשומרת( אומר

ביהמ"ש שיש מקרים שצריך להוכיח מודעות, ויש מקרים שבהם צריך להוכיח נטילה מודעת של הסיכון שהנסיבה קיימת. היו בפירוש סעיפים שלגביהם ביהמ"ש אמר שצריך ידיעה ולא מספיק נטילה מודעת,

היו שתי צורות של 39 לפני תיקון גם לגבי סעיפים שהוגדרו עם המונחים "יודע" ו"ביודעין". כלומר: מחשבה פלילית ביחס לנסיבות:

.ידיעה ממש)נטילת סיכון )"פזיזות" בלשון הפסיקה דאז

גם כאשר ביהמ"ש הגיע למסקנה שצריך "ידיעה ממש", הסיטואציה הייתה כוללת "עצימת עיניים . כלומר: קיים בליבו של הנאשם חשד כבד ומבוסס100%מכוונת". אין הכוונה שצריך להוכיח ידיעה ב-

והוא מחליט לעצום עיניים כדי שלא יגידו שפעל מתוך ידיעה.

המקרה הידוע של עצימת עיניים מכוונת: בחור שהעמידו אותו לדין בגין השתמטות מצו גיוס. הבחור קיבל את המכתב מצה"ל סגור וחתום. כל חבריו קיבלו את הצו. הוא זרק את המכתב. הוא לא ראה את

תוכנו, אבל יכול היה לשער מה תוכנו.

( מסתפק בכל רמה של חשד. כלומר: אי אפשר לעשות חלוקה בין עבירות1)ג( )20היום, סעיף הסעיף יצר "האחדה". כל העבירותשדורשות ידיעה ממש ובין עבירות שמסתפקות בחשד.

מסתפקות ב"חשד". קביעה גורפת שהיא לא מוצלחת בכל המקרים.

שתי הנקודות הנ"ל מעלות קשיים:

אין רמה מסוימת של חשד. מספיק חשד כלשהו. . הקשיים בעניין "כל רמה של חשד". 1

בעבירות ישנות, כולל עבירות שמשתמשו בשורש המילה "ידע", הסעיף אומר שדי בחשד. נוסיף את ( הקובע: "ביודעין" או מונח בעל משמעות דומה - יתפרש המונח כמחשבה פלילית כאמור3א )90סעיף

)א(.20בסעיף

במילים אחרות: גם אם כתובות כל הטיות השורש ידיעה, עדיין מספיק חשד. יישור הקו הוא בעייתי לנאשם ובעייתי לפסיקה המשפטית: ברור שהמחוקק התכוון לידיעה, אבל אין גמישות פרשנית על פי

סעיף זה. למשל: אם תיאורטית ישנו סעיף שלפי דעת המחוקק )דעת החברה( צריך ידיעה, הרישהסעיפים הללו כובלים את ידי המשפט.

( מספיק לצורך ההרשעה: חשד. זוהי הרחבה מאוד גדולה של המעגל3א )90( + 1)ג( )20כיום, לפי הפלילי.

דוגמה: מרגלית הר שפי מועמדת לפי סעיף "אי מניעת פשע". סעיף מחדלי. חשין אומר: צריך להוכיח במקרה של מרגלית הר שפי ידיעה ממש )בהמשך הוא אכן מוכיח שהיא ידעה ממש(, אי אפשר

להסתפק בחשד. כיצד חשין טוען את זה? הוא מדגיש שמדובר במחדל, והרי אמרנו שבהענשה על הוא דין ספציפי לעומת דין כללי262מחדלים יש יותר מקום לפרשנות ושיקולי מדיניות משפטית. סעיף

(, ולכן הדין הספציפי הוא הקובע. אולם יש כאן סתירה, כי מדובר בחלק כללי, ושוב: מכיוון1 )ג( )20של שמדובר בעבירת מחדל, אזי יש מקום לשיקול דעת.

אותה הבעיה יכולה להיות רלוונטית גם לעבירות חדשות: כאשר רוצים להגדיר את ההתנהגות האסורה (, גם אם נשתמש בשורש "ידע" זה לא תהיה ידיעה ממש.1)ג( )20דרך ידיעת הנסיבות, כביכול לפי

(, והרי כתוב בסעיף "באין1)ג( )20הדרך היחידה תהיה לכתוב במפורש שעל סעיף זה, לא חל סעיף

58

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

לחוק איסור הלבנת4הוראה לסתור" - אם כך, ניתן לתת הוראה לסתור. ניתן לראות דוגמה בסעיף הון.

(, שהוא משווה באופן גורף בין החושד ליודע. דין לא צודק1)ג( )20לסיכום: אחת הביקורות על סעיף בין חושד ולבין יודע.

מדובר עלחשד סובייקטיבי. להוכחתהבעיה נובעת מהדרישה . הקשיים בעניין חשד סובייקטיבי. 2.20מצב מנטלי שאין לו מענה בסעיף

- אדם לא חשד בקיומה של נסיבה, למרות שהנסיבהחלל תודעתי / חלל ריק )ריק תודעתי( "צועקת". קיומה של הנסיבה מאוד בולט, אבל שהנאשם הספציפי בכלל לא חשד בקיומה – יש לו חלל

ביחס לנסיבה.

באיזו דרך נוכל להטיל אחריות פלילית על אדם שלא היה אכפת לו אם הנסיבה קיימת או לא? לפני התיקון, הפסיקה לא התקשתה להתייחס למצבים של חלל תודעתי כסוג של מחשבה פלילית. היחס

הנפשי שניתן היה להשתמש בו "פזיזות ביחס לנסיבות" )לא הייתה רק פזיזות ביחס לתוצאה(.

הנשיא אגרנט באבו רביע: לא רק שהנאשם מודע לנסיבה או לאפשרות קיומה של הנסיבה, אלא גם כאשר בשעת מעשה השאלה האם הנסיבה קיימת או לא, לא הטרידה את הנאשם." כלומר: הנשיא

אגרנט אומר שגם אם אדם לא יודע, אבל לא חושב על זה כי לא אכפת זה לא יפתור אותו מאחריות.

חודשים9 ו-17 דובר על הרשעה של נאשם במעשה סדום של קטינה בת 5424/91בע"פ פלוני נ' מ"י (. השופט בך קבע: כדי להרשיע את הבחור, אין צורך14-18)באותו זמן החוק הוגדר לגילאים בין

להוכיח באופן פוזיטיבי שהוא ידע בת כמה היא. אם עולה מהנסיבות שקיימת האפשרות שהנסיבה קיימת )הוא ידע שהיא לפני גיוס(, מספיק להוכיח "פזיזות" לנסיבה. כלומר: מספיק להראות שלא היה

אכפת לו בת כמה היא, שהוא לא חשב על השאלה בת כמה היא.

בעבר הוכרה "פזיזות ביחס לנסיבות". יכלו להטיל אחריות פלילית גם אםלסיכום שני פסקי הדין: הנאשם נטל על עצמו סיכון מודע, או שלא היה אכפת לו אם הנסיבה קיימת או לא. גם אם הפסיקה לא

השתמשה בביטוי "חלל ריק" לא היתה לפסיקה בעיה להתמודד עם מצב שכזה.

חלל תודעתי / חלל ריק הכוונה: ביחס לנסיבה, אין לו שום יחס הכרתי. דוגמה: אנס פסיכופת שחושב שכל אישה מסכימה לו -

החברה מן הסתם רוצה להעניש במקרים כאלו.

השאלה התעוררה בפסק דין בארי )האונס בשומרת(. השופט שמגר אומר שאפשר להרחיב את כלל "עצימת העיניים" גם במקרים שבהם לא התעורר חשד סובייקטיבי, אלא קיים חשד אובייקטיבי.

, שלא מאפשר להטיל אחריות בגין חשד אובייקטיבי.39הפתרון של שמגר לא רלוונטי אחרי תיקון

השופט גולדברג אומר: דוקטרינת עצימת עיניים מתפרשת גם על "חלל תודעתי". יש להטיל אחריותעל מי שלא מתעניין בשאלה אם קיימת הסכמה, ונוטל סיכון במודע שהנסיבה קיימת.

( הוא היחס הנפשי ההכרתי. אין1)א( )20פרופ' פלר: היחס הנפשי היחידי שרלוונטי לנסיבות לפי רלוונטיות ליחס חפצי לנסיבות. ביחס לנסיבות, אומר פלר, "או שאתה יודע או שלא, או שאתה חושד

או שלא". צריך להוכיח חשד שהנסיבה קיימת.

בפועל: בתי משפט בסיטואציות של חלל תודעתי, עוקפים את הבעיה: מבחינה עובדתית מסיקים חשד סובייקטיבי )ביהמ"ש אומר לנאשם: וודאי שחשדת, רק שנמנעת מלברר(. אבל מבחינה אנליטית, אם

הולכים עד הסוף עם הסעיף, אז לא ניתן להרשיע אם לא היה קיים חשד.

אשר דן גם הוא במודעות להסכמה, השופט אנגלרד הולך בדרכו של השופט 115/00ע"פ בפס"ד טייב, ( כולל גם מצבים של חלל1)ג( )20גולדברג ב"בארי" )למרות שהתקבל כבר התיקון(, ואומר שסעיף

59

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

תודעתי. באותו פסק דין, באותה חוות דעת: אנגלרד עצמו קובע שטייב חשד שאין הסכמה. מלבד הקביעה העקרונית בעניין החלל התודעתי, הוא גם מתבסס על קביעה עובדתית שהיה חשד. כלומר:

(, ולמרות זאת השופט אנגלרד מכניס את זה1)ג( )20מצבים של חלל תודעתי לא מטופלים במסגרת בסעיף. מצד שני, כאמור, ברוב המקרים יקבעו שהיה חשד סובייקטיבי בפועל.

עומד פרופ' פלר אשר חושב שביחס לתוצאה עתידית יש יחס הכרתי וגם יחס חפצי39ברקע של תיקון העניין מעוגן ביחס לתוצאה, אולם לא ביחס לנסיבות. על פי פרופ' פלר:20)רצייה, אדישות(. בסעיף

ולא16היחס הנפשי לנסיבות הוא רק על ציר הידיעה, ולא על ציר הרצון )אני יודע או לא יודע שהיא בת "(. פרופ קנאי טוענת כנגדו שאפשר לבדוק רצייה ביחס לנסיבה )למשל:16"אני רוצה שהיא תהיה בת

אדם שבאמת לא רוצה שהנסיבה תתקיים, או רוצה שהנסיבה תתקיים כי הוא פדופיל(. הסעיף, כאמור,לא נותן פיתרון.

טעות במצב דברים יח, הוא הצד השני שמחייב את התביעה להוכיח את34טעות עובדתית או טעות במצב דברים, סעיף

המחשבה הפלילית הסובייקטיבית עבור כל אחד מחלקי האקטוס ראוס.

יח. 34טעות במצב דברים, )א( העושה מעשה בדמותו מצב דברים שאינו קיים, לא יישא באחריות פלילית אלא במידה שהיה נושא

בה אילו היה המצב לאמיתו כפי שדימה אותו. )ב( סעיף קטן )א( יחול גם על עבירת רשלנות, ובלבד שהטעות היתה סבירה, ועל עבירה של אחריות

)ב(.22קפידה בכפוף לאמור בסעיף

, נאשם יכול להנות מטענה של "טעות במצב הדברים" בכל מקרה39כלומר: לפי סעיף זה, ולפי תיקון בו מדובר בטעות כנה.

כאשר מדובר בטעות ביחס לעובדות אז אין מחשבה פלילית, וגם אין חשד. גם אם האנס חשב יח מגיע מהכיוון השני ואומר:34שהאישה הסכימה אי אפשר לומר שהוא חשד או שהוא היה מודע.

המציאות שבגינה תוטל עליו אחריות פלילית, היא המציאות שהוא ראה בעיניו.

: אי אפשר להטיל אחריות אלא לפי הנתונים שהיו בתודעתו של20הסעיף הוא שיקוף של סעיף הנאשם. הטעות הכנה פותרת מעבירות של מחשבה פלילית.

דוגמה: אדם גנב תיק, וחשב שזה סתם תיק. התברר שהתיק שייך למעביד שלו. אם מאמינים לו, איאפשר להטיל עליו אחריות על גניבה ממעביד, אלא אחריות בגין גניבה.

יח )ב(, בעבירות רשלנות בהם בודקים על פי האדם הסביר, לא מספיק להוכיח טעות34על פי סעיף כנה, אלא גם טעות סבירה.

60

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

(14 )שיעור 7.4.2011

אין גווני ביניים: או שיש מודעות או שאין, וזה יוצר בעייתיות.20לסיכום שיעור קודם: על פי סעיף

טעות במצב דבריםיח. 34טעות במצב דברים,

)א( העושה מעשה בדמותו מצב דברים שאינו קיים, לא יישא באחריות פלילית אלא במידה שהיה נושאבה אילו היה המצב לאמיתו כפי שדימה אותו.

)ב( סעיף קטן )א( יחול גם על עבירת רשלנות, ובלבד שהטעות היתה סבירה, ועל עבירה של אחריות)ב(.22קפידה בכפוף לאמור בסעיף

תמונת ראי של דרישת היסוד הנפשי: אם אדם טעה ביחס לתפיסת המציאות, אנו בוחנים את התנהגותו לפי המציאות כפי שהיא השתקפה בעיניו. בעבירות שדורשות מחשבה פלילית, אם מדובר

בטעות, די להראות שהיא כנה )לא צריך להראות שהיא סבירה(. דוגמה: בעבירת אונס, אם תוכחטעות ביחס להסכמה, הנאשם יזוכה.

: מצד אחד, עבירות מחשבה פלילית פורשו באותה צורה: מודעות לכל רכיבי האקטוס39לפני תיקון ראוס. אולם מצד שני, הסעיף הישן שדיבר על טעות בעובדה דרש שהטעות תהייה כנה וגם סבירה )היום השמיטו את הסבירות(. זה מאוד הגיוני: כי ברגע שיש טעות, לא יכולה להתקיים מודעות לכל

הרכיבים.

יח א - עבירות של מחשבה פלילית34סעיף יח ב - עבירות של רשלנות ואחריות קפידה.34סעיף

פס"ד מורגן )אנגלי(. חייל שאמר לחבריו השיכורים שהם יכולים לבצע בעילה באשתו, ואמר להם שאם היא אומרת שהיא לא רוצה, זה סתם. בוצע באישה אונס קבוצתי. החברים טענו שהייתה טעות.

הרשיעו אותם בגלל מבחן הסבירות. העניין התגלגל לבית הלורדים, שאין צורך להוכיח סבירות... טענה מאוד מופרכת מבחינתואולם בתיק הזה: חוסר סבירות הרבה פעמים מלמד על חוסר כנות!

הסבירות, לא תתקבל כמשהו שיכול להיות כן.

הסעיף הוא לכאורה מיותר )אבל הוא לא, זאת יוסבר בהמשך(, וכן יש הצדקה היסטורית לקיום שלו. סעיף א' לא מכיל שום מידע על עניין הסבירות. היעדר סבירות היא כלי להוכיח היעדר כנות. סעיף קטן

ב' דורש גם סבירות בכל הנוגע לנושא הרשלנות.

דוגמה:מקרים בהם הסעיף אינו מיותר: כאשר צריך להוכיח מודעות ביחס לסייגים.

: אישה שיש לה כלי נשק, בעלה מנסה54/49כאשר מדובר ב"הגנה מדומה", כמו בפס"ד עסלה, ע"פ להיכנס לבית והיא יורה בו כי חושבת שמדובר בפורץ. האישה פעלה לגמרי במחשבה פלילית: היא

רצתה לגרום למותו: היא ראתה שמדובר באדם )שמנסה להיכנס לבית( ורצתה לגרום למותו. הטעות שלה הייתה בכך שהיא חשבה שמדובר בתוקף ולכן חשבה בטעות שהיא נמצאת בסיטואציה של הגנה עצמית. הייתה לה טעות ביחס ליסודות של סייג ההגנה העצמית. היא חשבה שמדובר ב"תקיפה שלא

יח, היה אפשר בקלות לזכות אותה.34לו היה היום סעיף כדין".

יח הוא סעיף הכרחי למצב של טעות ביסודות ההגנה )סייגים(.34סעיף כלומר:

לסיכום:

.הסעיף הוריד את דרישת הסבירות מעבירות טעות במחשבה הפלילית.הסעיף חשוב לסיטואציות טעות ביסודות סייג

עד כה טעות עובדתית = טעות במצב דברים. כעת נבדוק את נושא הטעות המשפטית:

61

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

יט - טעות במצב משפטי34טעות בדין: סעיף לענין האחריות הפלילית אין נפקה מינה אם האדם דימה שמעשהו אינויט.34טעות במצב משפטי,

אסור, עקב טעות בדבר קיומו של איסור פלילי או בדבר הבנתו של האיסור, זולת אם הטעות היתה בלתי נמנעתבאורח סביר.

הסעיף עונה על השאלה: האם בנוסף למודעות לרכיבי האקטוס ראוס, צריך להוכיח גם מודעות לכך צריך להוכיח מודעות לתנאים הפיזיים, אבלשההתנהגות אסורה? התשובה היא חד משמעית: לא.

לא צריך להראות שהנאשם מודע למשמעותאין צורך להראות שהנאשם ידע שהוא מפר חוק!הנורמטיבית של ההתנהגות שלו. כלומר: טעות בדין פלילי אינה פותרת מאחריות פלילית.

חודשים. אם הנאשם טעה לחשוב שהיא8 ו-17פס"ד פלוני: פלוני שעשה מעשה סדום בצעירה בת , אז אין את המודעות לאחד מסעיפי העבירה, ואז לא ניתן להרשיע. אולם, אם פלוני היה18כבר בת

- זה לא16מודע לגיל שלה אבל טעה לחשוב שהחוק אוסר מעשה סדום רק בבחורות מתחת לגיל פותר אותו.

. בפס"ד דובר על נושא טיפול ברכוש נטוש שערבים אשר ברחו מהעיר העתיקה45/49מפן ע"פ פס"ד השאירו אחריהם. מפן היה מפקד בצבא. על מנת למנוע ביזה של הציוד, הוסכם שהציוד יועבר למחסן

מרכזי, כאשר אחוז מסוים מהציוד יועבר לקופת היחידה. הוא לגמרי חשב שהוא עושה מעשה תקין. הוא לא הסתיר, ואף דיווח. בית המשפט אומר שלמפן הייתה מחשבה פלילית לכל אחד מרכיבי

לירות ללירה200האקטוס ראוס, הטעות שלו הייתה טעות משפטית. בית המשפט שינה את העונש מ- אחת, כי השופט אגרנט אמר שמדובר באדם הגון, אבל העיקרון נשאר: זה לא רלוונטי שהוא לא יודע

את החוק.

יכולנו לחשוב שיש מקום לפתור מאחריות בגין טעות במצב משפטי, ולהטיל אחריות על מי שיודע שמשהו אסור, ו"מצפצף" על הכללים – זה הרבה יותר חמור. מצד שני, המטרה של המשפט הפלילי היא ליצור נורמות התנהגות מקובלות, והחברה לא מוכנה לקבל נורמות של אדם זה או אחר אם הן

סותרות את הנורמות הכלליות. החברה מעוניינת ליצור אחידות מבחינת הנורמות המחויבות.

דוגמה: עבירה פלילית של הטרדה מינית. ישנם סעיפים של הטרדה מינית מילולית. יכול אדם לטעון שהוא רואה בהתנהגותו לגיטימית וללא פסול. הוא רואה בהתנהגותו התנהגות "חברמנית". כלומר:

הוא מעדיף את הנורמות שלו על פני הנורמות של החברה, ולכן אין לפתור אותו מאחריות. החוקהפלילי הוא שיוצר את הנורמה המחייבת והאחידה.

בנוסף, יש הנחה שכל האנשים יודעים את החוקים – לפחות ברמת היכולת. כל החוקים הם פומביים. זוהי הנחה קצת בעייתית, אולם לרוב האנשים מכירים את הכללים בתחום העיסוק שלהם – וזה

מספיק.

שתי הקביעות הנ"ל יוצרות את הכלל "אי ידיעת הדין אינה פותרת מעונש".

יט. "הטעות הייתה34מצד שני, עשויים להתעורר מקרים חריגים שיהיה ניתן להשתמש בסייפא של בלתי נמנעת באורח סביר". דוגמה: בפס"ד מפן, מכיוון שדיווח ובדק ולמרות זאת לא ידע, כנראה היו

מזכים אותו על פי החריג.

וגםmale in seהכלל הוא רלוונטי גם לעבירות קלאסיות וגם לעבירות הסדר חברתי. גם לעבירות . כלומר: גם אם אדם יודע שאסור לאנוס, הוא לא בהכרח מכיר את החוק.male in prohibitaלעבירות

כלומר: האדם לא בהכרח יודע כיצד אונס מוגדר, למשל הוא לא יודע שבחוק, קיום יחסי מין עם קטינה היא אוטומטית אונס.14מתחת לגיל

לפעמים קשה להחליט אם הטעות היא במצב משפטי או עובדתי. זה קורה כאשר בהגדרת העבירה משתמשים בביטויים שהם לא ממש פיזיים או עובדתיים. כאשר יש במונחים מימד נורמטיבי ערכי

, מרמה והפרת אמונים. זהו סעיף שבו האקטוס ראוס מוגדר בצורה284נוצרת בעיה. דוגמה: סעיף

62

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

שיש לה אופי נורמטיבי ולא רק פיזי. מה קורה אם הנאשם לא יודע שהמעשה שלו הוא הפרת אמונים?היכן עובר הגבול?

רפי הוכמן ראש עיריית אילת מועמד לדין בסעיף. 5046/93ע"פ הוכמן, פס"ד בעניין זה הוא פס"ד הנ"ל. כי הוא נסע ליפן עם אשתו, במימון חברה יפנית שיש לה עסקים באילת.

הוכמן העלה בפני החברים במועצת העיר האם תקין שהחברה תממן לו את הנסיעה, ואם לא יהיה עדיף שהעירייה תממן את הנסיעה להוכמן, והוא יממן לאשתו. רוב החברים הסכימו שאין עם זה בעיה.

הוא גם פנה לממונה על המחוז מטעם משרד הפנים, שאמר לו שהנסיעה של עצמו זה בסדר. לימים, , שהיא284החברה פונה לקבלת היתר מהוועדה לתכנון ובנייה באילת ומעמידים אותו לדין בעבירת

שותקת מבחינת היסוד הנפשי, כלומר: נדרשת מחשבה פלילית רגילה.

מה צריך להוכיח כדי להרשיע את הוכמן? האם כדי להטיל עליו אחריות צ"ל שהוכמן ידע או לפחות חשד שיש כאן מעשה של הפרת אמונים, או שמספיק שהוא מודע לטיב הפיזי של ההתנהגות שלו,

ובית המשפט הוא זה שיחליט האם זה הפרת אמונים או לא. בפס"ד, דעת הרוב קבעה שכדי להרשיע בהפרת אמונים צריך שהנאשם מודע לכך שהמעשה הוא מעשה של הפרת אמונים. ביחס להוכמן: הוא

מזוכה כי הוא העיד שהנסיעה שלו ושל אשתו הוא מעשה כשר וראוי )כי הוא גם שאל(.

על פי פרופ' רות קנאי: לא היה מקום לזכות את הוכמן. הטעות של הוכמן היא איננה טעות עובדתית. לטענתה, מספיק להוכיח מודעות של הוכמן לרכיבים הפיזיים של ההתנהגות, והמשמעות הערכית זה

. זהו פס"ד שהוא קו פרשתהעמדה של רות קנאי התקבלה בפס"ד שבסכבר עניין לבית המשפט. המים, שלאחריו ניתן היה להרשיע במרמה והפרת אמונים, מה שכמעט לא היה ניתן לפי הוכמן. אם

, יכול להיות שבית משפט היה אומר, שהטעות הייתה בלתי39הוכמן היה מועמד לדין אחרי תיקון נמנעת באופן סביר, ואולם, אם היה מזוכה בשל הסייפא של הסעיף, המסר שהיה עובר הוא מסר

שונה: תיאורטית אפשר להרשיע אותך בעבירה, אבל אתה נהנה מהחריג שבסייפא של הסעיף.

עבירות על חוקי שירות התעסוקה. אסור להעסיק עובדים, בנושא 172/78ע"פ טל סופרמקט, פס"ד קופאיות לא דרך שירות התעסוקה.2נגד חוקי השירות, פרט למשרות אמון. מנהל הסופר העסיק

טענתו הייתה: חשבתי שקופאית זו משרת אמון מיוחד. בית המשפט החליט שזו לא משרת אמון מיוחד. בנוסף החליט בית המשפט שזו טעות משפטית ולא טעות בעובדה, מכיוון שאין שום טעות ביחס ל"מה

התפקיד של קופאית", אלא טעות ב"מהי משרת אמון מיוחד" ולכן הטילו עליו אחריות פלילית. זהו כאשר מדובר בתחום העיסוק שלך, ההנחה שאתה יודע אתמקרה שמדגים את העניין הבא:

הכללים היא חזקה במיוחד!

טעות בדין לבר פלילי יט מתייחסים לטעות בפלילים. מדוע? כי טעות במצב משפטי אזרחי )דיני קניין, דיני34על פי הסעיף

משפחה וכו'(, יכולה להיות מקור לטעות עובדתית במשפט פלילי, והרי שהיא פותרת מאחריות.

דוגמאות:

,א(: "המשלח אש במזיד בדבר לא לו...". נניח שאדם טועה לחשוב שיש לו448סעיף הצתה( בעלות בשדה. הוא רכש שדה על ידי כך שהוא סיכם עם מישהו ונתן לו תמורה. משפטית

השדה עדיין לא בבעלותו, כי הבעלות לא עברה בכתב. יש לו טעות משפטית בדיני קניין. טעות זו מולידה טעות ביחס לנסיבה של "לא לו", כי אין לאדם מודעות ביחס לכך שהשדה אינו שלו.

במקרה זה: הטעות פותרת מאשמה פלילית. הטעות נובעת מטעות משפטית בדיני קניין. ביגמיה. אדם שיש לו טעות מבחינת דיני המשפחה והוא טועה לחשוב שהוא גרוש,176סעיף ,

בעוד שלאמיתו של דבר הוא נשוי, והוא מתחתן עם אישה אחרת. הטעות הזו פותרת מאחריות פלילית כי היא גוררת טעות עובדתית. הייתה לו טעות משפטית מבחינת דיני המשפחה,

יט מנוסח תוך התייחסות לטעות משפטית בתחום הפלילי34שגררה טעות בעובדה ולכן סעיף ולא בכל התחומים.

63

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

כלומר: חשובה האבחנה בין טעות בדין פלילי לבין טעות בדין לבר פלילי, במיוחד כאשר מדובר על עניינים כגון כללי גיוס לעבודה. מה שיכול לעזור לאבחנה: לבדוק איפה נעוצה הטעות של הנאשם: האם הטעות בגלל שהוא מעדיף סולם ערכים אחר )במקרה כזה לא מוצדק לפטור אותו מאחריות

פלילית(, או שהוא מסכים עם הנורמות – אבל יש לו טעות בהבנת מצב הדברים )נשללת המחשבההפלילית(. התשובה תינתן לאחר שיקולי מדיניות משפטית.

"טל סופרמקט" הטעות היא לא בדין לבר פלילי, כי יש לו עמדה אחרת ביחס, 172/78ע"פ למשל: ב לנורמה: הוא חושב שקופאית היא משרת אמון. )הוא טעה ביחס לעבירה פלילית שהיא מחוץ לחוק

העונשין, אבל עדיין ביחס לעבירה פלילית... לא להתבלבל(. מטרת המחוקק היא שגיוס עובדים ייעשה דווקא דרך שירות התעסוקה ואם יכירו בטעות הנאשם כטעות לבר פלילית נסכל את רצון המחוקק ולא

נצליח להוקיע את ההתנהגות הבלתי ראויה )זוהי גם דוגמה לשיקול מדיניות(.

64

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

(15 )שיעור 11.4.2011

)לא נכחתי בשיעור. מתוך סיכומים שונים(

טעות בלתי נמנעת באופן סביר יט )טעות בלתי נמנעת באורח34דוגמאות לפסק דין שבהם יש התייחסות לסייפא של סעיף

סביר(:

עוסק באדם שניהל עסק של. פסק הדין 389/91ע"פ פס"ד ויסמרק, הוא 39פס"ד שניתן לפני תיקון נגריה והואשם בשימוש חורג לפי דיני תכנון ובניה. במשך מספר קיבל הנאשם רישיון עסק מהעירייה

וסבר בטעות שהעובדה שיש לו רישיון עסק מקנה לו היתר לשימוש חורג. השופט מצא אומר בפסק הדין כי הטעות שלו היא טעות שבדין ולכן איננה פוטרת. השופט בך לעומתו מוצא דרך לזכותו ע"י

קביעה כי הטעות היא בדין לבר פלילי )קביעה זו איננה נכונה(. השופט ברק גם הוא מזכה אותו כאשר יט למרות שפסק הדין ניתן לפני התיקון )אך בסמוך לו(34הוא מסתמך על הרעיון שבסיפא של סעיף

)יט(34וסעיף זה עדיין לא היה בתוקף. כיום לאחר התיקון אין כל בעיה לזכותו לפי הסיפא של סעיף . בלתי נמנעת באורח סבירלפיה ניתן לפטור אם הטעות הייתה

אין ספק כי יש לפרש את הסיפא בצמצום כך שיכללו בה רקמתי נאמר שהטעות בלתי נמנעת באורח סביר? אותם המקרים בהם ביהמ"ש סובר כי לא ראוי להטיל אחריות פלילית על אותו נאשם. לדוג' בעניין טל

סופרמרקט, אם הנאשם היה מבקש יעוץ מהיועץ המשפטי של שרות התעסוקה הוא יכול היה להנות מהסיפא של )יט( מכיוון שהוא עשה כל שביכולתו לקיים את הדין. הערה: פרופ' מירי גור אריה טוענת כי הסתמכות על34סעיף

חוות דעת מוטעית של עו"ד אינה פוטרת, אלא רק הסתמכות על גורם מוסמך תפטור מאחריות פלילית בגיןטעות במצב דברים.

ביקשו להרשיע את הורוביץ בעבירה של התחמקות ממס בכוונה שכן, הורוביץ נ' מ"י.1182/99ע"פ הוא השמיט מידע מדוחות של מס הכנסה. הנאשם טוען שהוא הסתמך על חוות דעת של היועצים

המשפטיים שלו ולכן לא ניתן להרשיעו. ביהמ"ש מזכה את הורוביץ בטענה שלנאשם לא היה את היסוד הנפשי שנדרש בעבירה )כוונה( מכיוון שהסתמך על חוות דעתם של היועצים שלו שאמרו לו שהוא לא

חייב לדווח. הפטור שניתן לנאשם במקרה דנן נובע מכך שאין אין יסוד הכוונה שדורשת העבירה. הביקורת מופנית כלפי העובדה שהשופט אור שנתן את פס"ד לא הדגיש מספיק שההגנה ניתנת דווקא

חשוב להדגיש שאע"פ שהתוצאה של פסק הדיןמשום שהעבירה דורשת כוונה מיוחדת. כלומר השופט אור לא היה מספיק חדראויה חייבים להדגיש את הצמצום עקב דרישת העבירה לכוונה.

דרישת הכוונה המיוחדת שלאיט סיפא אלא עקב 34בתתו את פסק הדין והזיכוי לא ניתן עקב סעיף . התקיימה

כוורן שעבר על חוק הגנת הטבע ופגע. נעמן דג נגד רשות שמורות הטבע7245/98ע"פ )ב"ש( שנה קודם לכן, שופט אחר באותו עניין, במשפט של אותו17בחיית בר מוגנת.הנאשם זוכה משום ש-

הנאשם, קבע שהחיה אינה חיה מוגנת. ביהמ"ש קבע שהשופט במשפט הראשון טעה: החיה היא אכן יט עמדה לזכותו של הנאשם: מדובר בטעות משפטית בלתי34חיה מוגנת, אולם הסיפא של סעיף

נמנעת באורח סביר. הנאשם התבסס על המשפט הקודם ולכן זיכו אותו. כמובן שזיכוי זה לא יעמודבתוקפו אם יעמוד אותו הנאשם שוב לדין באותו עניין.

פסקי דין בעניין הסדר כובל:

כאשר ביהמ"ש מנתח את היסוד הנפשי, הוא מתייחס . מדינת ישראל נגד ד"ר גרוביץ4855/02ע"פ )מרמה והפרת אמונים(: מספיק להוכיח מודעות של הנאשם לרכיבים284לפסיקה בעניין שבס וסעיף

הפיזיים )אופן ההתנהגות ולא המשמעות המשפטית של הסדר כובל(.

. הסדר כובל. השופטת בייניש מתייחסת לחוות דעת משפטית כבסיס, פס"ד תנובה845/02ע"פ יט. כאן ביהמ"ש מרחיב מעט. למרות שאפשרי להסתמך על חוות דעת פרטית34לסיפא של סעיף

65

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

בכל זאת יש הבדל בין המקור הרשמי לבין חוות דעת פרטית. השופטת בייניש מגדירה האם חוותיט:34הדעת טובה מספיק, ויסודית, על מנת שיהיה ניתן להכיל את הסייפא של

תשתית עובדתית רחבה - בפניי עורך הדין הונחה מלוא התשתית העובדתית..1עורך הדין מומחה בתחום. .2ההצעה רצינית, )חוות הדעת היא בכתב(. .3 אין אמצעי בירור מתאימים יותר. אם יש אפשרות לברר שאלה מול משרד רלוונטי יכול להיות.4

שלא מספיק שנתקבלה חוות דעת ממקור אחר. בדר"כ גם יבדק תום לב. חייב להיות מקרה שבו מדובר בטעות בדין הפלילי. טעית לחשוב שזה חוקי, שזה מותר..5

בפס"ד תנובה, החלטתה של בייניש. 25-38מומלץ לקרוא את פסקאות

לתפיסה שאומרת שמחפשים אשמה סובייקטיבית,39יט מתאים לתיקון 34המבנה של סעיף מחפשים את הגמול, הכלל הגורף שאי ידיעת הדין הפלילי אינה פוטרת אבל בכל זאת יש פתח מילוט.

מחשבה פלילית מסוג כוונה )א( קובע כי מחשבה פלילית קיימת כשיש מודעות לטיב המעשה, לנסיבות ולאפשרות20סעיף

התרחשות התוצאה. ביחס לתוצאה יש להוכיח גם כוונה או פזיזות. המונח כוונה מתייחס רק לכוונהכאשר התוצאות הן חלק מרכיבי העבירה.

( כוונה פירושה "מטרה לגרום לאותן תוצאות". כלומר בעבירות תוצאה יש להוכיח1)א()20לפי סעיף בנוסף למודעות גם רצון או שאיפה לגרום לאותה תוצאה )חפץ בתוצאה, יחס חפצי(.

כוונה בעבירות תוצאה: בסעיף שותק, מספיק להוכיח מודעות לכל אחד מרכיבי היסוד)מדובר על עבירות תוצאה בלבד(

העובדתי ובנוסף גם פזיזות מסוג קלות דעת ביחס לתוצאה. אם העבירה התוצאתית דורשתדוגמאות:בפירוש כוונה חייבים להוכיח את אותה הכוונה על מנת להרשיע.

את האדם לעשותהכל כדי להניע המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, ... .428סחיטה באיומים, מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו - מאסר שבע שנים; נעשו המעשה או המחדל מפני איום או

הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו - מאסר תשע שנים.

המילים "הכל כדי להניע..." הן דרישת הכוונה והמילים "נעשו המעשה או המחדל..." הן התוצאהבעבירה.

להטיל באדם נכות או מום, או לגרום לו חבלהבכוונה העושה אחת מאלה )א(.329חבלה בכוונה מחמירה, חמורה, או להתנגד למעצר או לעיכוב כדין, שלו או של זולתו, או למנוע מעצר או עיכוב כאמור, דינו - מאסר

עשרים שנים:

המילים "בכוונה להטיל נכות או מום" הן דרישת הכוונה והסיפא של הסעיף הוא התוצאה.

כוונה בעבירות התנהגות – עבירות מטרה ישנן לא מעט עבירות שאינן תלויות בהתממשות תוצאה כזו או אחרת הכוללות בנוסף למחשבה

פלילית רגילה גם כוונה או רצון לגרום לתוצאה מסוימת גם אם בסופו של דבר לא התקיימה התוצאהבפועל. דוגמאות:

בכך לפגוע בביטחון המדינה דינווהתכוון מי שביודעין מסר ידיעה לאויב... .111מסירת ידיעה לאוייב, סעיף מאסר עולם.

.ביודעין" מעיד על מחשבה פלילית רגילה"

66

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

התכוון בכך לפגוע בביטחון המדינה", דינו מאסר עולם גם אם בפועל ביטחון המדינה לא" נפגע.

להפחיד את האדם או להקניטו... בכוונה המאיים על אדם .192איומים, סעיף

זוהי עבירת התנהגות. לא צריך להוכיח שהמאויים חש פחד או הקנטה, מספיק שהייתה התנהגות מתוך כוונה להפחיד, להקניט. השאלה שנשאלת היא מה פירוש המונח כוונה, כאשר הוא מופיע

בעבירות התנהגות?

אולם יש גם דרישת כוונה גם בעבירות)א( המונח כוונה רלוונטי רק לרכיב התוצאתי 20לפי סעיף ( גורס כי מקום שהמילה "כוונה" מופיע בעבירות התנהגות יפורש המונח כמניע2א )90התנהגות. סעיף

. לפני התיקון נקראו עבירות אלו "עבירות של כוונהעבירות מטרהאו מטרה. לכן מכונות עבירות אלו מיוחדת".

ההבדל בין מניע למטרה הוא שמטרהלפי הפסיקה יש מקום להבחנה בין עבירות מניע למטרה. הוא הדבר שאותו רוצים להשיג בביצוע העבירה ומניע הוא הדבר שהוליד את מעשה העבירה. רבים

חלוקים על הבחנה זו וכן קשה היא ליישום.

הלכת הצפיות לענין כוונה, ראייה מראש את התרחשות התוצאות, כאפשרות קרובה לוודאי, )ב(.20מחשבה פלילית, סעיף

כמוה כמטרה לגרמן.

הלכת הצפיות בעבירות תוצאה

הסעיף עיגן בחקיקה את כלל הלכת הצפיות )שהיה קיים קודם לכן בפסיקה(. הרעיון העומד מאחוריו הוא, שאדם הפועל מתוך ידיעה ברמה גבוהה של וודאות שהמעשה שלו עלול להביא לתוצאה יחשבכמי שהתכוון לגרום לאותה תוצאה. הכמות = מידת הידיעה, הופכת לאיכות = חפץ ממש בתוצאה.

לכך שהתוצאה תתממש,ברמה גבוהה של וודאותבמקרים בהם אין רצייה, אבל הייתה מודעות אזי מודעות זו תחשב כאילו הנאשם רצה בתוצאה.

)ב( לכל הדעות חל על עבירות תוצאה ולכן בכל עבירת תוצאה הדורשת כוונה ניתן להרשיע20סעיף )ב( הסדיר את הלכת הצפיות בעבירות תוצאה.20סעיף גם בהתקיים סעיף זה בלבד. כלומר:

הלכת הצפיות בעבירות מטרה התנהגותיות:

, לאור גישתו של פרופ' פלר, נהוג היה להבחין בין עבירות מניע לעבירות מטרה כאשר39לפני תיקון שהרי מדובר על מעשה שבעבר.שביחס לעבירות מניע אין להכיל את הלכת הצפיותמקובל לומר

לכן אם מחליטים על עבירה מסוימת שהיא עבירת מניע יש להוכיח כי אכן היה מניע ולא ניתן להסתפק בהלכת הצפיות. לעומת זאת בעבירות מטרה, שהיא עבירת התנהגות שנעשית מתוך שאיפה לגרום לתוצאה מסוימת )למרות שאין דרישה כי אותה תוצאה תתרחש בפועל(, הפסיקה דנה בשאלה האם

להחיל או לא להחיל את הלכת הצפיות – האם להחיל אותה על הסעיף, ולא על המקרה.

כיום נשמעים קולות רבים נגד החלוקה וההפרדה שבין עבירות מטרה למניע, מכיוון שבד"כ המניע כלל איננו רלוונטי בעבירות הפליליות ומבחינה יישומית קשה להבחין בין השניים )דוגמה: אדם אשר יורה

באביו כי הוא רוצה את הירושה. האם הירושה זה מטרה או מניע?(. בעבירות בהן קבוע במפורש שיש ו )עבירות ממניע גזענות או עוינות כלפי144להוכיח מניע כנסיבה מחמירה, כמו בעבירה שלפי סעיף

67

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

הגדיר זאת4827/95הפסיקה אינה יודעת לקבוע האם להחיל את ההלכה או לא )פס"ד פולק הציבור(, כסוגיה סבוכה ומשאיר אותה בצריך עיון(.

כי המניע לא רלוונטירוב העבירות ההתנהגויות שדורשות כוונה מיוחדת הם עבירות מסוג מטרה, בדר"כ במשפט הפלילי.

(16 )שיעור 28.4.2011

העושה אחת מאלה בכוונה להטיל באדם נכות או מום, או לגרום לו(.1 )א( )329חבלה בכוונה מחמירה, סעיף חבלה חמורה, או להתנגד למעצר או לעיכוב כדין, שלו או של זולתו, או למנוע מעצר או עיכוב כאמור, דינו -

( פוצע אדם או גורם לו חבלה חמורה, שלא כדין;1מאסר עשרים שנים: )

( היא עבירת תוצאה הדורשת כוונה: צריך להוכיח מודעות לאפשרות קרות התוצאה + רצון /1 )א( )329 )א(.20חפץ בתוצאה, על פי סעיף

: הלכת הצפיות )ב( הוא סעיף שמעגן את 20סעיף

מודעות לאפשרות ברמה של קרוב לוודאי = כוונה )למרות היעדר רצון(.

כלומר: בכל עבירות התוצאה הכוללות כוונה צריך להוכיח אחד מהשניים לעיל.

ברגע שמדובר בעבירת תוצאה, ומזהים צורך בכוונה, תמיד הלכת הצפיות חלה.

מצד שני, ראינו שקיימות גם הרבה מאוד עברות התנהגות )אין דרישה לתוצאה( שמבחינת היסוד. 192הנפשי הן דורשות כוונה או מטרה להשיג תוצאה. למשל: עבירת איומים, סעיף

)א( מתייחס לעבירות אלו. ביחס לעבירות20ביחס לעבירות תוצאה קיבלנו הסדר מושלם, כי סעיף (.2)א( )90התנהגות אנחנו נעזרים בסעיף

עבירות התנהגות שדורשות כוונהשני סוגים:

עבירות מטרהעבירות מניע

ההפרדה היא בעייתית, וזה מעלה תהייה האם זה רלוונטי. רוב העבירות הן עבירות מטרה, והמניע אינו.192רלוונטי. דוגמה: סעיף

האם הלכת הצפיות חלה בעבירות התנהגות? האם ניתן להחיל את הלכת הצפיות בעבירות התנהגות שדורשות כוונה מיוחדת?

מקובל היה לומר שבעבירות התנהגות מסוג מניע, לא רלוונטית הלכת הצפיות )או39לפני תיקון שהיה מניע או שלא(. בעבירות התנהגות מסוג מטרה )הרוב(, הפסיקה קבעה לאור שיקולי מדיניות עבור כל סעיף וסעיף האם נכון להחיל את הלכת הצפיות, או שלא מחילים ויש להרשיע רק את מי

שפעל מתוך רצון )חפץ(.

68

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

לפני התיקון בית המשפט בדק כל סעיף בנפרד והפעיל שיקול דעת האם להפעיל את הלכת הצפיות.שיקולים של בית המשפט:

.האם הקביעה שלא תוחל הלכת הצפיות תרוקן את הסעיף מתוכןהאם מדובר בעבירה שבנויה ממדרג של עבירות )עבירת בסיס ועבירת חומרה(. יש לעיתים

,Xהתנהגויות שזוכות לרמת עונש שונה לפי היסוד הנפשי. במחשבה פלילית רגילה העונש הוא ובכוונה העונש יהיה חמור יותר. במקרים כאלו, זה יהיה שיקול נגד הלכת הצפיות, כי גם מי

שאין לו כוונה יקבל עונש כלשהו.

)ב( בוודאי רלוונטי לתוצאה. אבל מה קורה עם עבירות התנהגות?20, סעיף 39אחרי תיקון בעניין זה יש מחלוקת, כאשר קיימות שתי גישות עיקריות מנוגדות:

גישת השופט מצא )אוביטר של פס"ד אלבה( וגישתו של השופט אנגלרד )פס"ד פוליארקוב(..1)ב( חל גם על עבירות התנהגותיות מסוג מטרה.20לדעתם סעיף

)אוביטר של פס"ד אלבה(, המקובלת יותר: ביחס לעבירות מטרהגישתו של השופט ברק.2 בית המשפט יקבע בכל סעיף וסעיף האם להכילהתנהגותיות, הדין הקודם ממשיך לחול:

.או לא

דעות נוספות:

השופט גולדברג מסכים שיפעילו שיקולי מדיניות משפטית, אבל אחרי התיקון, הנטייה תהיה בעד הלכת הצפיות.

-ב( לא חל על כל עבירות המטרה, ועושה אבחנה בין הסוגים20השופטת דורנר אומרת ש( השונים: יש עבירות שבהן הגשמת המטרה היא תוצאה טבעית של ההתנהגות, ואז צריך להכיל

את הלכת הצפיות. סוג אחר: עבירות מטרה שבהן התממשות המטרה אינה בהכרח תוצאהטבעית של הההתנהגות – אז, לא נכיל את הלכת הצפיות.

בשאלה פתוחה, יש ללכת על פי גישתו של ברק.הערה:

דוגמאות:

, השגת גבול כדי לעבור עבירה. בפס"ד היה סכסוך בין הבעל לאישה. הבעל447. פס"ד עג'מי. סעיף 1 שכר צלמים על מנת שיפרצו לדירה, ויצלמו אותה עם גבר זר.עג'מי טען שמטרתו הייתה להשיג ראיות

למשפט.

,ידע ברמה גבוהה של וודאותקבע בית המשפט שלא צריך להוכיח רצון להקניט. מספיק שהנאשם ולכן יש להחיל את הלכת הצפיות. אגרנט אמר שאומנם לא היה רצון להקניט אבל הייתה מודעות

גבוהה שזה מה שיקרה. השיקול המרכזי: ללא הלכת הצפיות, הסעיף יתרוקן מתוכן.

. פס"ד שלא מכיל את הלכת הצפיות: בורוכוב נ' יפת. לשון הרע. 2

האם לצורך הרשעה בעבירה של איסור לשון הרע צריך להוכיח רצון או שמספיקה ידיעה? בחוק איסור לשון הרע יש עוולה נזיקית ועבירה פלילית. בהגדרת העבירה הפלילית מופיעות המילים "בכוונה

לפגוע". השאלה שעמדה בפני בית המשפט: איך לפרש את "בכוונה לפגוע". המילים הללו, על פי ברק,יכולות לשאת שתי משמעויות:

צפייה של אפשרות הפגיעה ברמה רגילה של סבירות + רצון לפגוע..1צפייה מאוד חזקה של תוצאת הפגיעה, גם אם אין רצון..2

המסקנה: אין להכיל את הלכת הצפיות על עבירה זו. הוא סבור שהדבר משרת את ההפרדה בין העוולה הנזיקית לעבירה הפלילית. הפרשנות המצמצמת את תכולת האיסור היא המתאימה כאן.

נימוק נוסף הוא של חופש הביטוי.

69

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

ביטון נ' סולטן.9818/01לקרוא את פסקי הדין: בורוכוב נ' יפת, רע"פ

בפס"ד ביטון דעת הרוב נשארת שאין להכיל את הלכת הצפיות על חוק איסור לשון הרע, אבל יש שםמגוון דעות.

הלכת הצפיות בעבירות נגד בטחון המדינה הרבה מעבירות נ' בטחון המדינה מותנות במטרה מיוחדת )מטרה לפגוע בבטחון המדינה / לסייע

לאוייב(. לגבי עבירות אלו מתעוררת השאלה האם להכיל את הלכת הצפיות. הנושא מאוד רלוונטי, בעיקר במקרים של ריגול, כיוון שלרוב המעשים נעשים מתוך מניע כספי ולא מתוך רצון לפגוע בביטחון

המדינה.

מי שמסר ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך והתכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו - )ב(. 113ריגול חמור, סעיף מאסר עולם.

זוהי עבירת התנהגות מסוג מטרה.

מי שביודעין מסר ידיעה לאויב או בשבילו, דינו - מאסר עשר שנים; היתה.111מסירת ידיעה לאויב, סעיף הידיעה עלולה להיות לתועלת האויב, דינו - מאסר חמש-עשרה שנה; התכוון בכך לפגוע בבטחון המדינה, דינו -

מאסר עולם; גרם ברשלנות שתימסר לאויב או בשבילו ידיעה העלולה להיות לתועלתו, דינו - מאסר שלוש שנים.

יש כאן מדרג עבירות )שיקול שלא להחיל את ההלכה(. כיצד יש להתייחס לעבירות כאלו? מצד אחד, וזה מה שקבעה הפסיקה: יששיקול נגד החלת הלכת הצפיות הוא המדרג שבעבירות אלו. מצד שני,

משתי סיבות:להחיל את הלכת הצפיות על עבירות אלו

ביטחון המדינה הוא ערך מאוד חשוב, ויש לשמור עליו מכל משמר...1 היות ורוב המרגלים פועלים מתוך מניע כספי ולא מתוך מטרה לפגוע, הרי שאם לא נחיל את.2

הלכת הצפיות, נרוקן את הסעיפים הללו מתוכן.

לקרוא את פסקי הדין: מנבר, ואנונו, סילבסטר וסיטה.

, סילבסטר זוכה. זהו פס"ד מזמן קום המדינה. חברת חשמל ערבית-ישראליתבפס"ד סילבסטר )שסילבסטר היה פקיד באותה חברה(. ערבים ירו במקומות שונים בעיר, ופגעו ברשת החשמל.

הנאשם הודיע לצד הערבי איפה צריך לתקן.

העמידו אותו לדין בגין העברת ידיעות במטרה לסייע לאויב. הטענה של סילבסטר: הוא לא התכוון לסייע לאויב, והוא העביר אינפורמציה מקצועית. בית המשפט זיכה אותו, למרות שהוא היה תותחן

ואמור היה לדעת שזה מסייע לאויב הדיווחים שלו.

אדם מסר סודות דרך אדם שהיה בקשר איתו בגוש המזרחי. טענתו הייתה שהוא לאפס"ד סיטה.התכוון לסייע. בית המשפט טען שהוא ידע מה הוא העביר, ולכן הרשיעו אותו.

מה ההבדל בין שני המקרים? השופט שמגר מסביר זאת בפס"ד ואנונו: רמת הידיעה שהייתה לסיטה גם אםגבוהה מרמת הידיעה שהייתה לסילבסטר. סיטה ידע ברמה גבוהה של וודאות. כלומר:

.מחליטים להחיל את הלכת הצפיות, יש להתאים את התנאים בהלכה למקרה הקונקרטי

השופט זילברג בפס"ד סילבסטר מראה שיש שני מימדים למודעות: יש רוחב למודעות )באיזה רמה אתה יודע שהתוצאה תתרחש: ברמה גובהה או ברמה רגילה( ויש את עומק הוודאות – יש דברים

שנמצאים במוקד המודעות של האדם. האדם ער אליהם בצורה ממוקדת, ויש דברים שהאדם מודע אליהם בצורה מטושטשת יותר. סילבסטר הוא דוגמה לאדם שלא היה ער בצורה בהירה שהוא מסייע

לאויב. מידת האשמה של היודע שקולה לכוונה כאשר מדובר בידיעה בהירה שהנאשם ער לקיומה, ולאבידיעה "אגבית". ההפרדה הזאת לא קיימת בהלכת הצפיות.

70

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

המסקנה של בית המשפט הייתה, שאם מישהו היה מאיר לעיניו של סילבסטר שהוא מסייע לאויב, ביתהמשפט התרשם שהוא תמים בעניין, עד לרמה, שאם אכן היו מאירים את עיניו, הוא היה חודל.

בפס"ד ואנונו. ואנונו היה מאוד יצירתי בדעותיו: הוא מסר ידיעות סודיות שהוא ידע שהן סודיות )סודות גרעין(. טענתו הייתה שהמשך פיתוח האטום פוגע בביטחון המדינה, כך שלמעשה הוא תורם לביטחון

המדינה )בדומה למקרה ענת קם(.

ב מספיק להוכיח ידיעה ברמה גבוהה של וודאות. ואנונו ידע113השופט שמגר: לצורך הרשעה בסעיף שמדובר בסודות, ולכן מוחזק כמי שהתכוון לפגוע בביטחון המדינה. לא צריך להוכיח רצון. שמגר

מוסיף ואומר, שידיעה ברמה כל כך וודאית כמו במקרה ואנונו היא ממש כוונה )זה אפילו מעבר להלכת הצפיות הרגילה(. הוא אומר שממש אפשר לראות ברמת הוודאות הזו חלק מרצון. ההקבלה היא למצב

שאדם חותך ראש של צבי ואומר שהוא לא התכוון להרוג את הצבי אלא רק לתלות את ראשו בבית.

,93השופט גולדברג מגיע לאותה המסקנה בדרך אחרת )שהלכת הצפיות אכן חלה(: הוא הולך לסעיף ב שנעברה בתנאים של113ב. כלומר: עבירה על 113הקובע שסייג הכורח איננו רלוונטי לעבירה לפי

כורח לא תהנה מסייג לאחריות פלילית. תנאי הכורח רק ימתיקו את העונש.

יב. לדבריו, אם החוק קובע34 מפנה לסעיפים שהיום מספרם שונה. היום סייג הכורח הוא 93סעיף ב בתנאים של כורח:113שתנאי כורח לא פותרים מאחריות המשמעות: אפשר לעבור על עבירת

בתנאים כאלו הם בהכרח תנאים שבהם אדם מוסר מידע לא מתוך רצון לפגוע בביטחון המדינה.ומכאן, עבור הסעיף הזה לא צריך להוכיח רצון.

)ב( חל על עבירות התנהגות מסוג מטרה. מנגד, גישה מקובלת20יש גישה גורפת שסעיף סיכום: מאוד גורסת שעבירות מטרה תפורשנה כל אחת לגופה )כמו בפסיקה הישנה( כאשר השיקולים האם

להכיל או לא להכיל הם שיקולי מדיניות משפטית.

פירוט מעמיק בספר של קוגלר: כוונה בהלכת הצפיות.

דוגמאות לשיקולים רלוונטיים: איזון אינטרסים. האם לא נפגע באינטרס מוגן באופן בלתי סביר אם נכיל את הכלל )לדוגמה:.1

איסור לשון הרע וחופש הביטוי(. בחינה האם יש עבירה דומה מבחינת היסוד העובדתי המסתפקת ברמה נמוכה יותר של.2

מחשבה פלילית )עבירות בסיס ועבירות חומרה(, אזי לא יכילו את הלכת הצפיות.האם דרישה של חפץ )רצון( תרוקן את הסעיף מתוכן. דוגמה: ריגול..3

יסוד נפשי ומחשבה פלילית.הבוחן:

צריך לזהות את סוג העבירות.

הלכת הצפיות בעבירת הרצח בכוונה תחילה(.2א )300עבירת הרצח בכוונה תחילה היא עבירת תוצאה, המותנית בכוונה. סעיף

האם נכון להכיל את הלכת הצפיות על עבירת הרצח? מצד אחד, זו עבירת תוצאה ולכן הלכת הצפיות : עבירה שמצמידה עלתחילהמוכלת אוטומטית, ומצד שני, מדובר בעבירה מיוחדת שמותנית בכוונה

מצחו של הרוצח אות קלון חמור, ולכן אולי יש לשמור אותה לעבירות הכי חמורות.

(, פס"ד אילוז ואליאס קבעה שאין להכיל את הלכת הצפיות. אחרי התיקון,39פסיקה ישנה )לפני תיקון הייתה מחלוקת בעניין זה:

אומר: מכיוון שזו עבירת תוצאה יש להכיל את הלכת הצפיות.בפס"ד פוליארקובהשופט אלנגלרד המושג "כוונה תחילה" כולל דרישה להוכיח כמה דברים ספציפיים, אבל מבחינת ידיעה ורצון – אין

הבדל בין עבירה זו לעבירות תוצאה אחרות.

71

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

. הנאשם דקר את המנוח שתי דקירות בנוכחות אביו שלפס"ד אלימלךאחרי פס"ד פוליארקוב ניתן המנוח )קרא למנוח שיבוא, ודקר אותו(. סמוך לרצח, הנאשם התקשר לבית הורי המנוח ושוחח בטלפון

עם שוטר שהציג עצמו כאחיו של המנוח: "מזלו של אחיך שהאב היה נוכח, כי אם לא- הייתי הורג אותו". הוא זוכה מעבירה של רצח בכוונה תחילה והואשם בהריגה, כי השיחה מראה שהוא לא חשב

שהוא המית את המנוח.

השופט מצא אומר שיש כלל עובדתי ראייתי שנקרא "חזקת המודעות / הכוונה": אדם מתכוון לתוצאות הטבעיות הצומחות מהמעשה שלו. כלומר: אדם שדוקר שתי דקירות בחזה, החזקה אומרת שהוא

התכוון להמית במקרה הרגיל. אולם, מדובר בחזקה ראייתית-עובדתית בלבד. במילים אחרות, במקרה המתאים, חזקה זו עלולה להיות מופרכת. שיחת הטלפון המזדמנת )לא משהו שהיה מתוכנן( העידה

שחזקת הכוונה לא רלוונטית.

עוד טוען מצא, מבחינה מהותית- צריך לבחון את תכולת הלכת הצפיות בעבירת הרצח בכוונה תחילה, כוונה ספונטנית)ב( ואומר שהוא מדבר על 20והתשובה היא לדעתו שלילית. הוא מנתח את סעיף

. לדעתו ברצח צריך לדרוש כוונה תחילה )מאמץ את דעתו של קוגלר(.ולא על כוונה תחילה

השופטת בייניש מסכימה עם הכרעת הדין של מצא, אבל אומרת שלעניין הלכת הצפיות ברצח בכוונה תחילה היא משאירה את זה בצריך עיון, כי גם אם מתקיימת הלכת הצפיות, אז אין רמת וודאות מספיק

גבוהה במקרה זה שמקיימת את ההלכה.

להכיל את הלכת הצפיות ברצח בכוונה תחילה. איןהשופט השלישי מסכים עם מצא. דעת הרוב:

(? אם אדם רצה לרצוח פלוני ורצח אלמוני,2)ג( )20, סעיף כוונה מועברתהערה בעניין הכוונה: מהי זה נחשב רצון לצורך ההרשעה )שלח מעטפת נפץ לכתובת לא נכונה(. הכוונה מועברת כאילו

מלכתחילה התכוון לפגוע במי שהוא פגע.

שימו לב )אזהרה(: הלכת הצפיות היא רק בעבירות שדורשות כוונה מיוחדת. לא להתייחסלהלכה זו בשום הקשר אחר!

72

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

(17 )שיעור 2.5.2011

)שיעור קצר מהרגיל – יום הזיכרון לשואה(

2 בוחן מס'

( החומר: החומר הנלמד בשיעורים ובתרגול)פסיקהיסוד עובדתי, יסוד נפשי, היעדר שליטה + שנתבקשתם לקרוא. לרבות: זיהוי יסוד נפשי על סוגיו, מחשבה פלילית על צורותיה השונות והבעיות

הדגש יהיה על כל מה שלמדנו מאז היסוד העובדתי, ובעיקר על היסוד הנפשי.שהיא מעוררת..חובה להצטייד בקובץ חקיקה נקי מהערות -מהציון הסופי.5% שאלות אמריקאיות ומשקלו 10הבוחן מורכב מ

. לאחרונה הגיעו2007רון משכיר את דירתו לבחורה בשנות השלושים לחייה החל מחודש מאי שאלה לדוגמא: לידיו שמועות משכנים זועמים לפיהן לדירה נכנסים ויוצאים אנשים מפוקפקים בשעות לא שגרתיות, וכי עולות

ויורדות במדרגות נשים בלבוש פרובוקטיבי ללא הרף ובמשך כל שעות היממה. הוא פונה אליך ושואל האם הוא , בו אמור1/6/08 לחוק העונשין, אם יחדש את חוזה השכירות ביום 205חשוף להרשעה פלילית לפי סעיף

. מה תהיה תשובתך?2007להסתיים החוזה מ-

לא. שכן הוא אינו יודע שהדירה משמשת למעשי זנות.א.

כן, שכן די בכך שהוא חושד בכך שהדירה תשמש למעשי זנות, אם הוא נמנע מלברר.ב.

לא, שכן כדי להרשיע בסעיף יש להוכיח חשד ברמה גבוהה של ודאות ואין די בחשד קל.ג.

כן, שכן לצורך הרשעה בסעיף, די שהתביעה תוכיח שכל אדם בר דעת היה מבין מהנסיבות לאיזו מטרהד.תשמש הדירה.

מחשבה פלילית ביחס לתוצאהבמילים אחרות: עבירות תוצאה שדורשות פזיזות, עבירות תוצאה רגילות.

: מחשבה20, הריגה. אין ביטוי על דרישה להוכיח כוונה מיוחדת, ואז כשחוזרים לסעיף 298דוגמה: פלילית רגילה. בעבירות תוצאה רגילות צריך להוכיח מודעות לטיב המעשה + פזיזות )אדישות / קלות

דעת(.

על מנת להאשים אדםמודעות לאפשרות התרחשות התוצאה + פזיזות. המבנה הוא פשוט: בהריגה, צריך להוכיח: מודעות לאפשרות שהנהיגה תסתיים במוות + פזיזות שהיא לפחות מסוג קלות

דעת.

מאוד מסובך אם הפעילות הייתה מתוך מודעות סובייקטיבית או בהיעדר מודעות. קשה להחליט, כי קמ"ש. קשה להוכיח אם90קשה להוכיח מה עבר בראשו של אותו נהג שנסע בשטח עירוני במהירות

הוא היה מודע לאפשרות שהוא ידרוס אישה זקנה, או שרק האדם הסביר היה יכול להיות מודע.

עושה חלוקה דיכוטומית שלא מתאימה לעולם האמיתי: או אפס מודעות, או מודעות מלאה,20סעיף ולכן קשה להגדיר במילים או במושגים מתי אדם פועל במודעות.

ההתלבטות בין הריגה לבין גרם מוות ברשלנות )פער גדול בעונש( קיימת בהרבה מקרים של תאונות דרכים ומשחקים בנשק, אבל ישנם מיקרים נוספים בהם קיימת התלבטות: ילדה שבאה לניתוח לתיקון

פזילה, והרופאה המרדימה הלכה לישון. הילדה מתה על שולחן הניתוחים. הרשיעו את הרופאה המרדימה בהריגה. השאלה מתחילה האם הייתה מודעות שזה עלול להסתיים במוות, וההבדל גם

בעונש וגם בגינוי החברתי הוא של שמיים וארץ.

בחזקת המודעותבמציאות קשה להכריע ולכן בעבירות תוצאה בתי המשפט עושים שימוש אינטנסיבי – חזקה עובדתית הניתנת לסתירה שאומרת שהנסיבות שאופפות את המעשה מלמדות על המודעות.

. ככלשאדם מודע לתוצאות הטבעיות הצומחות מההתנהגות שלוחזקה, כך ניסיון החיים מלמד, שמדובר בהתנהגות שסוטה מרף ההתנהגות הנורמטיבי המקובל, כך תתחזק הנטייה להסיק מודעות.

"רשלנות רבתי" מחזקת את המסקנה שהנאשם פעל במודעות.

73

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

- צריך בשלב זה להבין את הסעיפים על בורים(20, 19)סעיף

74

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

(18 )שיעור 5.5.2011

(2)חצי שיעור אחרי בוחן מס'

חזרה כללית על נושא היסוד הנפשי בכל עבירה פלילית שהיא לא רשלנות או אחריות קפידה יש להוכיח מחשבה פלילית סובייקטיבית. על

מנת להרשיע בעבירות המתה, יש להראות מודעות סובייקטיבית. הנאשם לא צריך "לראות" כיצדהתאונה תתרחש. הקשיים בעניין המודעות:

.)קושי להוכיח )דיני ראיותקושי מהותי – קשה להגדיר מצבים מנטאליים. אפילו אדם כלפי עצמו לא תמיד ידע להגדיר

את המודעות שלו )הדוגמה הקלאסית היא המחשבה: "עברתי את הצומת באור אדום, אולא?"(

כדי להתגבר על הקשיים יש שימוש בשתי חזקות:

אדם מודע לתוצאות הטבעיות של מעשיו )חזקת המודעות(..1 ככל שמדובר בהתנהגות שסוטה מרף ההתנהגות הנורמטיבי המקובל, כך תתחזק הנטייה.2

להסיק מודעות. "רשלנות רבתי" מחזקת את המסקנה שהנאשם פעל במודעות.

העניין בא לידי ביטוי פעמים רבות בהקשרים של מוות של הולך רגל בתאונת דרכים, או תאונת ירי. במקרים אלו, ההבדל בין הריגה לבין גרם מוות ברשלנות יהיה בהתאם להוכחת המודעות. בעבר, לא

יש להוכיח מודעות למוות, כלומר:39היה צורך להוכיח מודעות לתוצאה )למוות(. אחרי תיקון שהנאשם יהיה מודע לאפשרות שההתנהגות שלו תגרום מוות.

קמ"ש, פוגע באישה זקנה שחוצה95 מגידיש נוסע במהירות ,3158/00מגידיש נ' מ"י, ע"פ בפס"ד את הכביש, ומביא למותה. האם אפשר להרשיע אותו בהריגה? יש שימוש בחזקות עובדתיות. בפסק

הדין מגידיש נאמר במפורש שרשלנות רבתי מעידה על רשלנות בפועל – זוהי חזקה עובדתית )ולכן ניתנת לסתירה(. ביהמ"ש קבע שמגידיש היה מודע לכך שהנהיגה שלו תגרום למוות. הוא נסע

, לדוגמה( בשטח בנוי ולא היה מרוכז בנהיגה.20 קמ"ש מעל המותר, ולא "רק" 45 קמ"ש )95במהירות הוא לא לקח בחשבון שמישהו ירד לכביש, משמע שהוא לקח על עצמו את הסיכון שהתנהגותו תגרום

למוות.

. הנימוק7251/01ע"פ פס"ד אקנין, פס"ד נוסף בעניין תאונת דרכים שבו הנהג הורשע בהריגה הוא במקרה זה היה היכרותו של אקנין את אזור התאונה, והידיעה שאי מתן זכות קדימה עלולה להסתיים

במוות.

בפס"ד יאסר מתמרה שגם הוא עוסק בתאונת דרכים, השופט קדמי קבע שהנאשם פעל בשוויון נפש כלפי האפשרות שיפגע בחיי אדם. לדעת ד"ר ויזל, השופט לא דייק משום שלא בדק מודעות, ודילג

ישירות לנושא הפזיזות. השופט ברק קבע שהחלטתו של השופט קדמי מתייחסת למודעות + פזיזותולכן לא התקבלה הבקשה לדיון נוסף בעניין זה.

, חבורה של הומלסים שיכורים מתגודדת ואחד הבחורים בועט בבטנו1196/99ע"פ ממדוב, בפס"ד של הקורבן אשר מת כתוצאה מאותן בעיטות. בפס"ד זה השופטים עדיין מתלבטים אם צריך מודעות לתוצאת המוות או מודעות לסיכון החיים. השופט זועבי אומר שצריך להוכיח מודעות לתוצאת המוות.

בית המשפט לא מקבל את טענת הבועט שהוא רצה להעיר את חברו. זוהי בדיוק חזקת המודעות: בגלל סוג ואופי הבעיטות )בעיטות חזקות למקום רגיש כמו הבטן(, הנאשם היה מודע. אומר השופט

קדמי, שגם אם הוא לא ידע זאת בבהירות, זה היה כיוון שהוא היה במצב של שכרות – מצב שמרחיב יט אין בכך הגנה(. קיימת ביקורת כלפי השופטים על הפעלה34את האחריות הפלילית )על פי אוטומטית של חזקת המודעות.

75

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

פס"ד מגידיש ואקנין הם דוגמאות למקרים בהם אדם פועל מתוך קלות דעת ומורשע בהריגה.

ישנה חלוקה דיכוטומית, ובמציאות ישנם גווני ביניים ולכן קשה להוכיח מודעות. 20בסעיף

אומרת פרופ' קרן שפירא-אטינגר שיש ליצור מדרג מפורט יותר של מחשבה פלילית. טענתה המרכזית היא, שלמודעות של אדם יש שני מימדים: רוחב ועומק. מבחינה רוחבית נבדוק עד כמה או באיזו רמה

התוצאה הייתה צפויה, ומבחינת העומק עד כמה המודעות הקיימת, הכללית עומדת במרכז תודעתושל הנאשם. מודעות חזקה לעומת מודעות חלשה, אגבית. ד"ר ויזל משווה את זה ל"כמות" ו"איכות".

מדובר במצב תודעתי של "לי זה לא יקרה". מדוברהסבר למציאות של פעולה מתוך קלות דעת: ב"הכשלה עצמית" – אדם שעושה משהו שיודע שלא יעבוד, ובכל זאת לוקח את הסיכון )כמו מלצר

. ברוב המקרים, ברור לנו100%שמעמיס יותר מידי כלים(. אנשים קלי דעת לא פועלים במודעות של שאם אדם היה יודע שבמידה והוא יעשה תאונה היא תהיה קטלנית הוא היה נוהג אחרת. קלות דעת

היא כאשר יש לאותו אדם "ידיעה כללית", אבל זה לא מופנם אצלו.

(. העבירה כוללת גם מקרים20 שנים ועד 3 )גם טווח העונש הוא מ-בעבירת ההריגה אין מדרג שממש מתקרבים לרצח, והרף התחתון שלה יש בו פסיעה קלה אל גרם מוות ברשלנות. המדרג הקיים

בעבירות המתה הוא:

(2א )300כוונה תחילההריגה < אדישותהריגה < קלות דעת.גרם מוות ברשלנות

שלושת הסוגים הראשונים מתייחסים למחשבה פלילית.

יש הטוענים שהתנהגות שהיא קלת דעת בכלל לא צריכה להיות מחשבה פלילית, אלא צריכה להיות חלק מהרשלנות. אחרים, כמו פרופ' קרן שפירא טוענים שקלות דעת היא כן חלק מהמחשבה הפלילית

אדםבסיס המודעות המוחלשת מלמד על אותו אדם, שהערך חיי אדם הוא לא במרכז מעייניו.כי שנוסע במהירות מופרזת יש לו הבחירה המודעת לכך שנסיעתו מסוכנת, וזה מה שמעיד על זלזול בחיי

אדם.

לסיכום:.יש קושי להוכיח מודעות בפועל ולכן עושים שימוש בחזקות.החזקות הן עובדתיות בלבד וניתנות לסתירה.ההתלבטויות מופיעות כל הזמן

אריק קרפ נרצח סתם כך על ידי חבורה. בית המשפט הרשיע אותם בהריגה ולא ברצח, כי לא הוכח שהייתה להם כוונה להמית. לא הצליחו להוכיח כוונה תחילה )כלומר: מודעות לאפשרות לא הייתה בעיה להוכיח, אבל הייתה בעיה להוכיח כוונה תחילה(. זוהי דוגמה להרשעה בעבירה של מחשבה

פלילית רגילה כאשר הרווח בין עבירת ההריגה במקרה זה לבין עבירת הרצח הוא קל ביותר. פס"ד זה , רצח דרגה1עורר ביקורות רבות, ושוב עלתה ההצעה לשנות את מדרג העבירות )אולי לפי רצח דרגה

וכו'(.2

כמעט אף פעם לא מעמידים רופאים לדין פלילי, וגם אם כן, בדר"כ ידובר על גרם מוות ברשלנות. , מדינת40016/07 מקרים( הרשיעו רופאים בהריגה: בפס"ד לופו רוסו )פס"ד 2במקרים בודדים )

ישראל נ' ד"ר חיים סטולוביץ. הערה: פס"ד הוא על שמו של מנתח העיניים. הרופאה המרדימה היא הנאשמת השנייה בתיק. רופא העיניים סטולוביץ לא הואשם בהריגה(, מדובר במקרה בו ילדה שנכנסה

לניתוח פזילה יחסית פשוט, מתה על שולחן הניתוחים. הוכח שהרופאה הייתה מודעת לאפשרות שרשלנותה תגרום למוות )במקרה זה היה מדובר ברשלנות רבתי. היא לא רק נרדמה, אלא גם

הרשיעו את הרופא7193/04החלישה את המוניטור שלא יפריע לה לישון(. גם בפס"ד יקירביץ, ע"פ

76

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

בהריגה, אך כאן מדובר באדם שהורשע בהריגה מספר פעמים, ובעבירות נוספות כגון סחיטה ושוחד )מנתח בעל שם עולמי, אולם אדם מושחת(. מדובר בשני מקרים בהם הרשיעו רופא בהריגה – מקרה

אחד מתקרב לגרם מוות ברשלנות, והשני מתקרב לרצח.

הערה: נא לקרוא את פסקי הדין בנושא פזיזות.

77

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

(19 )שיעור 16.5.2011

אחריות פלילית ללא מחשבה פלילית, דרישת המחשבה הפלילית:19על פי סעיף

אדם מבצע עבירה רק אם עשאה במחשבה פלילית, זולת אם – היא היסוד הנפשי הדרוש לשם התהוותה; אורשלנות( נקבע בהגדרת העבירה כי 1).אחריות קפידה( העבירה היא מסוג העבירות של 2)

רשלנות שמגדיר מהי רשלנות קובע:21סעיף

)א( רשלנות - אי מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות או לאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עםפרטי העבירה, כשאדם מן היישוב יכול היה, בנסיבות הענין, להיות מודע לאותו פרט, ובלבד –

שלענין הפרטים הנותרים היתה לפחות רשלנות כאמור;(1)שאפשרות גרימת התוצאות לא היתה בגדר הסיכון הסביר.(2)

)ב( רשלנות יכול שתיקבע כיסוד נפשי מספיק רק לעבירה שאיננה מסוג פשע.

:21כלומר, על פי סעיף רשלנות היא היעדר מודעות בפועל – הנאשם לא היה מודע לאחד מפרטי העבירה..1אדם מן הישוב בנעלי הנאשם, כן היה מודע..2לא מדובר בסיכון סביר..3

שאינן מסוג)ב( ממשיך וקובע, שרשלנות, יכול שתקבע כיסוד נפשי מספיק רק לעבירות 21סעיף . המשמעות: עבירות24. כלומר: עבירות רשלנות הן רק לעוון או חטא, על פי הגדרתם בסעיף פשע

. שנות מאסר3עד רשלנות הן בעלות חומרה של

ב, עונש על עבירות רשלנות:90במקביל קובע

, ושבו היסוד הנפשי הנדרש39ב. בכל מקום בחיקוק שנחקק לפני תחילתו של חוק העונשין תיקון מס' 90 להתהוות העבירה הוא רשלנות, ולאותה עבירה נקבע עונש מאסר העולה על שלוש שנים - יהיה העונש בשל

אותה עבירה, מאסר שלוש שנים.

שנים. אם יש סעיף ישן3במילים אחרות: כל עבירה חדשה שהיא של רשלנות היא של מקסימום שנים - אם מדובר בסעיף רשלנות, אז זה יופחת לשלוש שנים.3שהעונש בו הוא של מעל

רעיון ההטלה של אחריות פלילית בגין רשלנות בדיני נזיקין, הרשלנות היא עוולה מאוד רצינית. זה כמובן בשל התכליות השונות של דיני העונשין ודיני

הנזיקין.

במשפט הפלילי, המדינה היא זו שבאה בחשבון עם העבריין, והעיקרון המוביל והמנחה הוא עקרון האשמה. נאשם בעבירות של מ"פ סובייקטיבית, מראה שהוא מעדיף את האינטרסים שלו )את טובתו

שלו(, על פני ערכי החברה הבסיסיים. במקרה זה קל להטיל אחריות פלילית, ואולם ברשלנות, הנאשם לא מודע לסיכון של המעשה שלו, הוא לא מודע לאחד מפרטי ה"אקטוס ראוס" ולא באמת מעדיף את

האינטרסים שלו על פני אלו של החברה, אלה הוא סטה מנורמת התנהגות מקובלת. סובייקטיביתהנאשם לא צפה את העניין ולכן אין לו את אותה מידת אשמה.

מידת האשמה של הרשלן נמוכה ופחותה לעין שיעור. עבירות רשלנות הן חריגות במשפט הפלילי.

78

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

אין ספקמהי אם כן ההצדקה המוסרית להעניש את הרשלן? מהי בכל זאת מידת האשמה? שהדרישה של החברה מאדם לא להיות רשלן היא הרבה מעבר לדרישה לא לפגוע מתוך מודעות.

הדרישה של החברה מאדם לא להיות רשלן, היא הדרישה מאדם להיות עירני לנעשה סביבו, ולבדוק האם התנהגותו טומנת בחובה סיכונים. צפייה בסיסית מכל אחד מהחברה לא לסטות מהסטנדרטים

של האנשים שסביבו.

למרות שאדם שהוא רשלן לא בוחר באופציה להזיק בצורה מודעת, אפשר לומר שבנקודת הזמןהקודמת, האדם בוחר שלא להיות מודע: הוא בוחר להיות מרוכז בעצמו

מבחינה דאונטולוגית, אפשר להצדיק הרשעה בגין רשלנות. אנחנו כחברה "אומרים" לאדם הרשלן: בזמן הביצוע אולי לא היית מודע, אבל לכך שאתה לא מודע לדברים שאדם מן הישוב כן מודע אליהם הוא, שבשלב הקודם למעשה )"הקודם" במובן הרחב, לא במובן של כמה דקות לפני המעשה(, באופן

שאתה מנהל את חייך, אתה מרוכז בצרכים שלך ולא "רואה ימינה או שמאלה".

לכן יש הצדקה מסוימת לעבירות רשלנות כאשר שומרים את עבירות הרשלנות לסיכונים הגדולים, כגון סיכון לגוף האדם. ואכן, בדרך כלל, עבירות הרשלנות שמורות לפגיעות היותר חמורות: למשל: חבלה

ברשלנות או גרם מוות ברשלנות.

זהו ההסבר הדאונטולוגי. מבחינה תועלתנית וודאי שיש הצדקה להאשים ברשלנות. החברה רוצה למנוע נזק: גרמת נזק לחברה, תשלם את המחיר. גישות תועלתניות יטו ליצור כמות גדולה יותר של

עבירות רשלנות.

לכאורה, בעבירות של רשלנות אין מה לדבר על הרתעה עתידית. בעבירות מודעות, למשל אונס, החברה רוצה להטיל סנקציה חריפה, על מנת שאדם שיש לו את חופש הבחירה לפגוע או לא לפגוע –

הוא יעדיף שלא.

נשמע כאילו, בעבירות רשלנות אי אפשר לדבר על הרתעה, כי האדם לא ידע. אם היה מודע, לא היה מתנהג ככה. אבל למעשה, כן קיים אלמנט של הרתעה, כי יצירת עבירות כאלו מעלות את רף

הזהירות. באמצעות עבירות כאלו, אנחנו מחנכים את הציבור. למשל: אם הורים שהשאירו את ילדם ברכב והוא נפטר יואשמו בגרם מוות ברשלנות, אזי הציבור יזהר יותר. ההנחה היא שהמשפט הפלילי, בשל היותו ציבורי, יש לו כוח מחנך )ואולי הדוגמה הנ"ל היא לא ממש טובה, כי הסיפור עצמו בלי שום

קשר למשפט הפלילי הוא סיפור מחנך(.

לסיכום: אפשר להצדיק עבירות רשלנות גם בעיניים תועלתניות וגם בעיניים דאונטולוגיות.

: כאשר מדברים בהרשעה עלבהסתפקות ביסוד נפשי של רשלנות יש פגיעה בעיקרון החוקיות בסיס רשלנות, ביהמ"ש בא לאחר מעשה וקובע שהייתה רשלנות. שוב, זו הסיבה שמצמצמים את

השימוש בעבירות האלו לעבירות החמורות ביותר.

דובר באישה מוכה שבעלה התעלל בה התעללות מתמשכת. 983/02דנ"פ יעקובוב נ' מ"י, בפס"ד בסופו של דבר, בזמן אירוע נקודתי ולאחר שהמשטרה עזבה את המקום, היא קפצה אל מותה. הטילו

על בעלה אחריות פלילית בגרם מוות ברשלנות. בית משפט קובע שאדם מן הישוב היה מודע לזהשהתעללות כזו באישה משך שנים, יגרום להתאבדות.

יש כאן דוגמה שבה אפשר לומר שיש כאן בעיה עם עיקרון החוקיות, כי רק אחרי שקורה המקרההראשון, יודעים שאלו הן התוצאות. במקרים הבאים, עיקרון החוקיות לא נפגע באותה מידה.

בש, בהתנהגותו, היה )ציטוט בהמשך( 340סעיף דוגמה דומה היא פס"ד בש, אשר בעקבותיו חוקק הראשון שקרה לו כזה דבר. בפסק הדין בש ישנה פגיעה בעיקרון החוקיות: בית המשפט החליט

79

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

שההתנהגות היא לא של אדם סביר. ושוב, אחרי שמתרחש "בש ראשון", בפעם הבאה כבר לא תהיהבעיה עם עיקרון החוקיות.

הבעיהכלומר: כאשר מדובר במעשים שחוזרים, כבר אין את אותה הפגיעה בעיקרון החוקיות. ואולם, עם עיקרון החוקיות היא בעיה בלתי פתירה.

במבנה נכון של החוק, הייתה צריכה להיות בצידה של כל עבירת רשלנות גם עבירה של מחשבה פלילית. זה לא תמיד קיים, ואז נשאלת השאלה: בהנחה שיש כאן רק רשלנות, האם אפשר להרשיע

באותה העבירה גם כאשר הייתה מחשבה פלילית? גם נושא זה אינו פתיר, ישנם אנשי אקדמיהשחושבים שבהחלט ניתן )פרופ' רות קנאי( וכאלו שחושבים שבהחלט לא )פרופ' פלר(.

כיצד מזהים עבירת רשלנות? ביהמ"ש הכריע עבור כל סעיף. היום, עבירה שותקת היא עבירה של מ"פ ואילו עבירה39לפני תיקון

שמסתפקת ברשלנות היא רק עבירה שבה נקבע בהגדרת העבירה כי רשלנות היא היסוד הנפשיהדרוש. מספר דוגמאות פשוטות )עבירות בהן מופיעה המילה רשלנות בהגדרת העבירה(:

גרם מוות ברשלנות.304סעיף - הגורם ברשלנות לשריפת דבר לא לו... 449סעיף - מי שגרם ברשלנות נזק לרכוש שהוא בשימוש כוח מזויין או סיכן ברשלנות את)ב( - 108סעיף

האספקה לכוחות המזויינים...

שימו לב: בדר"כ עבירות רשלנות הן כלפי גוף האדם, אבל בדוגמאות הנ"ל ישנן שתי עבירות שמתייחסות לרכוש. הסיבה: אלו הן עבירות שמסכנות משמעותית את ערכי החברה )אש, פגיעה

בביטחון המדינה(.

ברור שהפסיקה לא יכולה ליצור עבירות רשלנות. אי אפשר שהפסיקה תחליט שזו עבירת רשלנות. , שלא19בעבירות חדשות יהיה כתוב "רשלנות", אך יש לא מעט עבירות ישנות, אשר קדמו לסעיף

כתובה בהן במפורש המילה. דוגמאות:

העושה מעשה שלא כדין, או נמנע מעשות מעשה שחובתו לעשותו, והמעשה או , חבלה ברשלנות:341סעיף ., ונגרמה בהם חבלה לאדם, דינו - מאסר שנה340 עד 338המחדל אינם מן המפורטים בסעיפים

לכאורה מדובר בעבירה של מחשבה פלילית רגילה, אולם הכותרת של הסעיף היא: "חבלה ברשלנות" שנים( שמדובר פה בסעיף רשלנות.3ולכן משתמע מהכותרת, וגם מהעונש הקל )

כתובות המילים "נקבעלא הוא המפתח. בסעיף כתוב ש"אם נקבע בהגדרת העבירה...", אבל 19סעיף משתמע מהגדרת העבירה שהיא היא עבירת רשלנות, כי 341במפורש", לכן אפשר לומר שסעיף

.עבירת רשלנות

המשאיר או מפקיר דבר במקום שיש לילדים גישה אליו, ויש יסוד סביר להניח שילדים, סכנה לילדים:340סעיף ישחקו בדבר או יטפלו בו בדרך אחרת, ושבעשותם כן הם עלולים להינזק בבריאותם או לסכן חייהם, ואינו נוקט

אמצעי זהירות סבירים כדי למנוע תוצאות כאלה, דינו - מאסר שנה.

)כאמור, הסעיף אשר נחקק בעקבות פס"ד בש(.

המילים בסעיף אשר מלמדות על רשלנות הן: "יש יסוד סביר להניח". זהו ביטוי שמלמד על מדד. אובייקטיבי

יסוד סביר להניח" ובין כך ש"היהלו(, אז ניתן לראות שיש הבדל בין "יש 4א )90אם בודקים את סעיף באופן כללי יסוד סביר להניח"...

80

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

העושה בהתרשלות מעשה העלול להפיץ מחלה שיש בה )רישא(, מעשה העלול להפיץ מחלה:218סעיף סכנת נפשות, דינו - מאסר שלוש שנים;

, בעבירות כגון אלו עלתה השאלה מהי "התרשלות". המונח "התרשלות" לא בהכרח39לפני תיקון מלמד על יסוד נפשי, ויכול שיתאר את היסוד העובדתי. שתי האפשרויות רלוונטיות, ולפני התיקון

הייתה התלבטות כיצד לפרש מילה זו. ואולם, במקרה זה, בשל מבנה הסעיף המדורג )המכיל בסיפא ,39שלו מ"פ במזיד(, ברור שמדובר ביסוד נפשי של רשלנות, ולא ביסוד עובדתי. כיום, לאחר תיקון

( קובע במפורש שהתרשלות משמעותה רשלנות.5א )90סעיף

:413מתייחס לסעיף מדינת ישראל נגד איסמעיל987/02ע"פ

. המחזיק דבר, כסף, נייר ערך או כל נכס אחר שיש עליהם חשד סביר שהם גנובים,413החזקת נכס חשוד, סעיף ואין בידו להניח את דעתו של בית משפט שרכש את ההחזקה בהם כדין, דינו - מאסר ששה חדשים.

על הניסוח "שיש עליהם חשד סביר", בית המשפט אומר שביחס להחזקת הדבר צריך מודעות )צריך אבל לגבי טיבו של הנכס )שאולי מדובר בחפץ גנוב(, דישיהיה מודע שהוא מחזיק בנכס(,

כלומר: ביהמ"ש פירש את הסעיף כסעיף שמסתפק ברשלנות בהקשר לטיב החפצים.ברשלנות.

פרופ' רות קנאי הייתה מעדיפה לנתח אחרת את הסעיף, כי הוא לא בהכרח של רשלנות. לדבריה, אילו הוא סעיף שכן דורש413 היו סעיפים שדורשים ידיעה ממש ולא היו מסתפקים בחשד, ואז 412, 411

מודעות של הנאשם, או לפחות חשד סביר ביחס לכך שהנכס גנוב. עמדתה של רות קנאי לא מקובלת שהסעיפים הקודמים הם סעיפים של מ"פ, וגם בגלל ניתוחדווקא בגללבפסיקה. לטענת הפסיקה,

המילים "שיש עליהם חשד סביר", אזי מדובר בסעיף רשלנות.

היה לאדם יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה עבירה בקטין או בחסר ישע ד )א(:368חובת דיווח, סעיף בידי האחראי עליו, חובה על האדם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה;

העובר על הוראה זו, דינו - מאסר שלושה חדשים.

"היה לאדם.." מתפרש כ"היה לו"? כלומר: מדובר על אותו האדם. מדובר על מ"פ סובייקטיבית. גם העבירה עצמה לא מתאימה לסוג העבירות שמתאימות לרשלנות: זה מתאים לסוג עבירות של מחדל

בפלילים, ולכן יש מקום לצמצם, כי מענישים על משהו שנמצא בשולי העשייה הפלילית.

: 21 תנאי הרשלנות על פי ס'

. הנאשם לא היה מודע1

. אדם מן הישוב היה יכול להיות מודע2

)תנאי שלישי, בהמשך(

בפס"ד בש: אדם סביר זה משהו שבית המשפט קובע לפי ניסיון החיים שלו. יש פער בין האדם הממוצע למה שנקבע בבית המשפט. בדיון הנוסף במקרה בש נאמר, שהשופט יכול להיעזר במומחים,

אבל בסופו של דבר – השופט הוא שיקבע.

מאז פס"ד בש נפער פער בין האדם הסביר ובין האדם הממוצע. הרף הנקבע בבית המשפט הוא גבוה יותר מהרף של האדם הממוצע. בית המשפט מעלה את רף הזהירות דרך שימוש באדם הסביר,

ובנקודה זו קיימת ביקורת על הפסיקה: כל ההסברים שהצענו להטלת אחריות ברשלנות מתאימיםיותר לשימוש באדם ממוצע, ולא על "האדם הסביר" יציר הפסיקה.

יש משמעות לניסוח של המילים "אדם מן הישוב"?בפס"ד יעקובוב נשאלת השאלה, האם . בכך נגנזה תקוותם של האקדמאים להחזיר אתשינוי חסר משמעותהשופטת דורנר קובעת שזהו

ה"אדם הסביר" להיות האדם הממוצע, בעקבות שימוש במונח "אדם מן הישוב". בית המשפט פסל אתהתקווה הזו.

81

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

האם ראוי להשתמשהאם לצורך יצירת האדם הסביר צריך לקחת בחשבון נתונים סובייקטיביים? בנתונים קונקרטיים של הנאשם? למשל: אדם שיש לו מוגבלות פיזית – חירש או עיוור. תכונות

שמשפיעות על מידת המודעות. האם אנחנו לוקחים אדם סביר בעל אותה מגבלה? אפשר לומר שזהאכן רלוונטי, והטענה כנגד אומרת: אדם שיש לו מוגבלות ומודע לה, צריך להיזהר שבעתיים.

הרבה מלומדים חושבים בהחלט יש להתחשב, כי יש לפעמים אלמנטים שאדם לא מודע למוגבלות שלו )למשל: מגבלות של גיל(. ומצד שני, ברור שלא כל תכונה מצדיקה התחשבות )למשל: בהחלט

תכונות של סוציומטיות או אגואיזם לא ילקחו בחשבון(.

ככלל: במשפט הישראלי לא עשו קונקרטיזציה של האדם הסביר. באקדמיה סבורים שכן היהצריך.

בפועל, נתונים אישיים רלוונטיים לעניין העונש בנושאי רשלנות מקצועית )והרי אין טעם לקחת אדםסביר שאין לו הכשרה רפואית, כאשר נבדקת רשלנות של רופא(.

. אי סבירות נורמטיבית / ערכית3

אומר שמלבד שהנאשם לא היה מודע לסיכון, יש תנאי נוסף: שהסיכון לא היה בגדר הסיכון21סעיף הסביר. יש סיכונים שהחברה רוצה לעודד לקחת, אם זה סיכון סביר, ואז גם אם הנאשם לא היה מודע

במקום שמישהו אחר היה מודע – לא תוטל עליו האחריות.

למשל: פס"ד צור הוא פס"ד ישן בשנות ה-תמיד בודקים את מידת הסיכון מול הערך של הפעולה. של מטיילים שנקלעו לשיטפון: בית המשפט קובע כקביעה ערכית שיש ערך לטיולים במדינת70

ישראל.

רות קנאי טוענת שהיו יכולים להשתמש במבנה היפה של הסעיף על מנת לפגוע פחות בעקרון ולומר21החוקיות. טענתה אומרת: במקרה הראשון שמופיע, בית המשפט צריך להשתמש בסעיף

שיש צריך לבדוק שני תנאים נפרדים: האם אדם מן הישוב היה צופה? והתשובה היא: לא. לא היה צופה, כי לא היה מקרה כזה קודם. כאשר יבדק התנאי השני, הוא תנאי הסיכון הסביר: ביהמ"ש יאמר

שהסיכון לא היה סביר, ולכן בפעם הבאה שיחזור על עצמו מקרה דומה אפשר יהיה להטיל אחריות פלילית. מדובר ברעיון נחמד, אבל מבחינה פרטקית הוא לא טוב שהרי הציבור שומע רק על ההרשעה

או הזיכוי, ולא ממש קורא את פסק הדין.

, שהוא קוד לדוגמה שנוסח בארה"ב על ידי טובי המשפטנים, כדיMPC – Model Penal Codeב- להרשיע ברשלנות נדרש שתהיה סטייה גדולה מנורמת ההתנהגות. רשלנות פושעת ולא סתם רשלנות.

בארץ, אין שום הבדל בין הרשלנות הנזיקית והרשלנות הפלילית: הפסיקה )לקרוא את פסקי הדיןבנושא רשלנות( שלנו בודקת רשלנות בדיוק כמו שנבדקת העוולה בנזיקין, ויש על כך הרבה ביקורת.

אחריות קפידה באחריות קפידה לא צריך להוכיח לא רשלנות ולא מחשבה פלילית. מספיק להוכיח את היסוד העובדתי

)ולכן וודאי שאחריות קפידה היא חריג בעונשין(.

. אחריות קפידה היא סוג של "מוטציה" לעבירות אלו.אחריות מוחלטת היו עבירות של 39לפני תיקון לפני התיקון, ברגע שהיה ביצוע של היסוד העובדתי, הוטלה אחריות פלילית מוחלטת. כמובן שגם לפני

התיקון התייחסו אליה כחריג.

גם אם ביצע את האקטוס ראוס,באחריות קפידה יש לנאשם פתח מילוט.השדרוג לאחריות קפידה: . המעבר לאחריות קפידה בוודאי עולה22קיים עליו הנטל להוכיח את אחד הדברים המנויים בסעיף

בקנה אחד עם ח"י כבוד האדם וחירותו. יש משהו לא הוגן באחריות מוחלטת אם הנאשם כן יכוללהראות שהוא היה בסדר.

82

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

הערה: היסטורית, רעיון האחריות המוחלטת נולד במשפט האנגלוסקסי בשל השינויים של המהפכה התעשייתית: ייצור המוני ומסועף בעל פוטנציאל של נזק מאוד גדול, וגם יש קושי להוכיח איפה הייתה

מ"פ או רשלנות.

באחריות קפידה בדר"כ מדובר על עבירות קלות שמטרתם להסדיר תחומים חברתיים רצו לקבוע כללים שימנעו נזק. להעלות את רף הזהירות הכולל בחברה. למשל: אנחנומתפתחים.

קובעים שלנסוע בלי אורות תקינים במכונית זו אחריות קפידה, ואז לא צריכים אפילו להוכיח רשלנות.

העבירה צריכה להיות מהסוג של אחריות קפידה. 19היום לפי סעיף

פס"ד שבו ביהמ"ש קבע אחריות מוחלטת: פס"ד גדסי. אבן פגעה בבלמים, מיד אחרי תיקון. בית המשפט קובע שזוהי עבירה של אחריות מוחלטת ולכן אין מה לפתוח דיון: אם אדם נתפס ללא אורות

בלימה – מוטלת עליו אחריות קפידה.

בפס"ד אבו רביע הוחלט שמדובר בעבירה של מ"פ ולא אחריות מוחלטת, כי אחריות מוחלטת שמורהלעבירות שמסדירות תחומים מתפתחים )תנועה, תכנון ובנייה( ולא לעבירות קלאסיות.

.22אחריות קפידה והיקפה, סעיף

)א( אדם נושא באחריות קפידה בשל עבירה, אם נקבע בחיקוק שהעבירה אינה טעונה הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות; ואולם, אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לבטל את האחריות בשל עבירות שחוקקו טרם כניסתו לתוקף של חוק זה ונקבע בדין שאינן טעונות הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות. לענין

סעיף קטן זה, "בדין" - לרבות בהלכה פסוקה. )ב( לא יישא אדם באחריות לפי סעיף זה אם נהג ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות ועשה כל שניתן

למנוע את העבירה; הטוען טענה כאמור - עליו הראיה.)ג( לענין אחריות לפי סעיף זה, לא יידון אדם למאסר, אלא אם כן הוכחה מחשבה פלילית או רשלנות.

הסעיף אומר: כדי שעבירה תחשב לעבירה של אחריות קפידה, צריך שבהגדרת העבירה יהיה כתוב שזועבירה שלא צריך להוכיח בה מ"פ או רשלנות.

בחקיקה חדשה, יהיה כתוב בפירוש שהעבירה אינה טעונה מ"פ או רשלנות, בדיוק כמו שמופיע ברישא , וברור שהן אחריות22 )א(. המשך הסעיף מתייחס לסעיפים הישנים, שנחקקו לפני ס' 22של סעיף

שעבירות שנקבע בדין שהן של אחריות מוחלטת,קפידה כי נקבע בדין. הסיפא של הסעיף, אומרות לחוק זכויות החולה. 28. למשל: סעיף ימשיכו להתפרש כעבירות של אחריות קפידה

יש מחלוקת בנושא הזה: האם ביהמ"ש יכולמה קורה ביחס לעבירות ישנות שאין פסיקה לגביהן? ? השופטת בייניש והשופט קדמי בפס"ד לקס אומרים שאי אפשר להחליט ביחס39לקבוע אחרי תיקון

לעבירות שאין לגביהן פסיקה, שהן עבירות אחריות קפידה.

: ניתן לקבוע ביחס לעבירות ישנות שלא1875/98רע"פ אורן מתכות בנגב, השופט ברק בעניין פס"ד זכו לפסיקה. הש' ברק נותן גם מדדים להחליט האם זו אחריות קפידה, אך בסופו של דבר משאיר את

הנושא בצריך עיון.

ההתלבטות: אם נצטמצם לקביעות העבר אנחנו בוודאי נשרת את עיקרון החוקיות, ובוודאי שנשרת את שאומר שאי אפשר ליצור בפסיקה את סוג המחשבה הפלילית. זוהי הגישה39העיקרון של תיקון

הפורמלית. מצד שני, אנחנו יוצרים מצב אבסורדי שהשאלה תלויה באלמנט "המזל" של אותו הסעיף – אם זכה או לא זכה להתייחסות בפסיקה בעבר, זה עניין של מזל, וזה בוודאי פוגע בכוונת המחוקק

המקורית.

)א( צריך לפרש את זה בצורה רחבה:22אפשרות ביניים היא להגיד שאת המילים "נקבע בדין" בסעיף . במקום שהפסיקה קבעה ביחס למשפחה של העברות שזה אחריותמסוג דומההכוונה היא לעבירות

קפידה.

83

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

לאור השיקולים השונים, כנראה בית המשפט יסיק שמדובר בעבירה של אחריות קפידה רק במקומות שזה מאוד ברור שכוונת המחוקק הייתה לאחריות קפידה. רק במקומות שבהם להגיד שהעבירה היא

של מ"פ ייצור אבסורד.

פס"ד אורן מתכות הוא פסק דין חשוב, משום שברק מאפיין את עבירות אחריות קפידה: נותן אמות מידה כדי לקבוע איזו עבירה מתאימה להיות אחריות קפידה. ברק מדבר על זה שהעבירות הללו באות

להעלות את רמת הזהירות. מקורן בדר"כ בהתפתחות במציאות החברתי. הוא מודה שהאבחנה לאקלה, ומה שיכול לעזור:

עבירות של אחריות קפידה הן עבירות של חזקת רשלנות..1 מדובר בעבירות הסדר ולא בעבירות קלאסיות. מדובר בעבירות שבאות להסדיר התנהגות.2

חברתית.

מה שאופייני להם:

עבירות עם עונש קל..1מסדירות תחומי חיים מתפתחים..2מטרתן להעלות את רף הזהירות..3

בפס"ד אורן מתכות נידונו עבירות מע"מ וברק קבע שהן עבירות מ"פ, בגלל העונש לעבירה ובשל איהתאמתה לתנאים.

בשיעור הבא נסביר לעומק מהי אחריות קפידה.

84

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

(20 )שיעור 19.5.2011

דקות ראשונות(10)חסרות

תיאורטית, אם גדיסי היה בודק כל שניה את מצב האורות,עשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה. . ואולם, בהנחה שמדובר על צורהשסבירבווודאי שהעבירה הייתה נמנעת. הכוונה היא שעשה כל מה

סבירה, אז התוספת הזו כאילו מיותרת, כי זה מקופל בתוך הדרישה שלא הייתה רשלנות.

פרופ' קרמניצר אומר שאכן המילים לא כל כך מוצלחות, אך הוא חושב שכוונת המילים היא קצתמעבר לרשלנות. פרופ' גור אריה טוענת שאכן מודבר בתוספת מיותרת.

( או ברמה של יצירת51%(, ספק סביר )98%באיזו רמה הנאשם צריך להוכיח: מעל לכל ספק סביר )(.51%ספק כלשהו? הפסיקה בחרה ב"עודף אפשרויות" )

לענין אחריות לפי סעיף זה, לא יידון אדם למאסר, אלא אם כן הוכחה מחשבה פלילית או רשלנות. )ג(. 22סעיף

המשמעות: אם התביעה תובעת בגין עבירה שהיא של אחריות קפידה, ולא הוכיחו במשפט פעולהברשלנות או במחשבה פלילית, בית המשפט לא יוכל לתת עונש מאסר, אלא רק קנס.

נניח שמדובר בעבירת אחריות קפידה שלצידה עונש מאסר. אם הנאשם לא השתמש בפתח הניתן לו להסרת האחריות, והוכח האקטוס ראוס )התביעה יכולה לנסות להוכיח בכל מקרה רשלנות או מחשבה

פלילית, אבל אם לא עשתה כן(, לא ניתן להטיל עונש מאסר.

חוץ מההליך הפלילי יש עבירות שניתן לטפל בהן בהליך.1986חוק העבירות המנהליות, הערה: מנהלי. כאשר התפתחה האחריות המוחלטת, לא הייתה האופציה של ההליך המנהלי. מה שקרה בגלל

סעיף ג' נוצר מצב שבו נאשמים העדיפו את ההליך הפלילי ולא את ההליך המנהלי.

בכתב האישום מתוארות העובדות הפיזיות והסעיף להעמדה לדין. מה קורה כאשרהודאה של נאשם. הנאשם מודה בעובדות? התעוררה השאלה, במה הנאשם מודה? באקטוס ראוס, או במ"פ או

ברשלנות? ואם אכן הודה רק בעובדות, אז המשפט נגמר, ואז לא ניתן לתת לו מאסר.

בפסיקה יש התלבטות קצרה. השופטת בייניש בפס"ד לקס אומרת שכאשר הנאשם מודה, הוא מודה גם ביסוד הנפשי, אולם היא כתבה את זה רק בתור דיעה. בסופו של דבר הפרקליטות הוציאה הנחיות

שבכתב התביעה יפרטו גם את היסוד הנפשי, ולכן כאשר נאשם מודה, הוא מודה גם במחשבההפלילית.

אם שנים(. כלומר: 3המאסר מוגבל רק לפי סעיף העבירה, אבל אין הגבלה של עבירות הרשלנות ) זה נשאר שנים מאסר. 3ג היא יכולה לבקש, תיאורטית, יותר מ-22התביעה מוכיחה רשלנות לפי

בתיאוריה כי עבירות של אחריות קפידה הן עבירות קלות, ובית המשפט לא יתן יותר. זו הביקורת כלפיהחלק הכללי: אם רצו ליצור חלק קוהרנטי, היו צריכים לטפל גם בזה.

עד כאן נושא היסוד הנפשי.

85

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

עבירות נגזרותעבירה נגזרת היא עבירה שהקיום שלה נגזר מעבירה אחרת:

ניסיון לעבור עבירה..1שידול..2ניסיון לשדל..3סיוע..4מבצע בצוותא..5מבצע באמצעות אחר..6

או באופן כללי: ניסיון, וצדדים לעבירה.

גם אם אי אפשר להוכיח שנתקיימו כל היסודות העובדתיים והנפשיים בעבירה, ניתן יהיה להטיל אחריות פלילית על נאשם ובלבד שהוא עומד בכללים הקבועים בפרק ה' )עבירות נגזרות( לחלק הכללי

של חוק העונשין.

ניסיוןלא מטילים אחריות פלילית על נגזרת של נגזרת )למשל: סיוע לסיוע(, החריג לעניין זה הוא , שמפורט בסעיף. לשידול

הניסיון.25-28אין קיום עצמאי לניסיון. זה חייב להיות צמוד לעבירה קונקרטית. סעיפי הניסיון:

מגדיר מהו ניסיון:25סעיף

אדם מנסה לעבור עבירה אם, במטרה לבצעה, עשה מעשה שאין בו הכנה בלבד והעבירה לא הושלמה.

ד:34סעיף משלים, הוא סעיף

ד. מלבד אם נאמר בחיקוק או משתמע ממנו אחרת, כל דין החל על הביצוע העיקרי של העבירה המושלמת34חל גם על נסיון, שידול, נסיון לשידול או סיוע, לאותה עבירה.

.דין אחיד למנסה ולמצליחד, ככלל: 34 כלומר: לעניין ניסיון, אומר

העונש על ניסיון היה חצי מעבירה מושלמת. הסברה הייתה שצריך להעניש על פי39בעבר, לפני תיקון מידת הנזק )גישה תועלתנית(, בנוסף סברו שכאשר מדובר בשלב הניסיון יכול להיות שהאדם יתחרט,

אם ידע שהעונש שלו יהיה קל יותר )כדי להמריץ עבריינים לעצור בשלב הניסיון, כדי לעודד אתהחרטה(. נקודת ההנחה הזו התבררה כשגויה.

היום התפיסה היא שונה, ומייחסים יותר משקל לאשמה הסובייקטיבית. מבחינת אשמה סובייקטיבית לא נראה שיש הבדל גדול בין המשלים את העבירה ובין המנסה. לתת עונשים שונים זה לתת משקל

גדול מידי למזל המוסרי, ולאור שיקולים גמוליים בחרו להשוות בין השניים.

יתר על כן, יש כאן פוטנציאל של סיכון לחברה מכיוון שאדם שלא הצליח היום, ינסה שוב בעתיד.

לגבי שיקול החרטה: נמצא שברוב המקרים, על פי מחקרים קרימינולוגיים, עבריין לא נרתע ממידת העונש. מה שמשפיע הרבה יותר זה וודאות האכיפה. הוכח שמה שמכוון את העבריינים זו השאלה

האם יש סיכוי שיתפסו אותם, ופחות משפיע ומרתיע הוא ההבדל בעונשים. לכן, לא ההקלה בעונשהיא שתעודד חרטה ולכן אין הצדקה להקל עם המנסים באופן כללי.

86

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

נותן28החוק החדש יוצא מנקודת הנחה שכדי לעודד חרטה, לא צריך להקל עם כל המנסים. סעיף למי שבאמת מתחרט, גם אם העבריין כבר נמצא בשלב הניסיון.פטור עקב חרטה

מי שניסה לעבור עבירה, לא יישא באחריות פלילית לנסיון, אם הוכיח שמחפץ, פטור עקב חרטה:26סעיף נפשו בלבד ומתוך חרטה, חדל מהשלמת המעשה או תרם תרומה של ממש למניעת התוצאות שבהן מותנית

השלמת העבירה; ואולם, אין באמור כדי לגרוע מאחריותו הפלילית בשל עבירה מושלמת אחרת שבמעשה.

רק אם מדובר בחרטה אמיתית, אז הוא ייהנה מההקלה, מהפטור. זהו מצב עדיף מהקודם, כי לאפותרים מאחריות את כל המנסים.

הוראה שבה נקבע לעבירה עונש חובה או שנקבע לה עונש מזערי, לא תחול , עונש מיוחד על ניסיון:27סעיף על נסיון לעבור אותה.

שנים. ואולם, במקרה זה3, לעניין הפרעה לשוטר העונש הוא מינימום שבועיים ועד 275למשל בסעיף יש פער גדול בין הניסיון ובין העבירה המושלמת, לכן משאירים לבית המשפט את שיקול הדעת לתת

עונש קל יותר ולא מגבילים אותו בעונשי חובה או בעונש מינימום.

סייג לנסיון, לשידול ולסיוע:ג קובע 34סעיפים

הנסיון, השידול, הנסיון לשידול או הסיוע, לעבירה שהיא חטא אינם בני עונש.ג.34סעיף

זוהי הגבלה נוספת על העבירות הנגזרות: לא מענישים על ניסיון לעבור עבירה של חטא )עבירות קלות חודשי מאסר(. הסיבה: לא מעוניינים להרחיב עד כדי כך את המעגל הפלילי.3של עד

, כאשר הסייגים הם:דין אחיד למנסה ולמצליחלסיכום,

פטור עקב חרטה..1הוראות של עונשי חובה או מינימום לא יחולו..2עבירות חטא..3

רכיבי הניסיון אדם מנסה לעבור עבירה אם, במטרה לבצעה, עשה מעשה שאין בו הכנה בלבד )"25נפרק את סעיף

יסודות הנפשיים והעובדתיים של הניסיון.והעבירה לא הושלמה"( ל

במטרה לבצע = יסוד נפשי.

מבחינת יסוד עובדתי:

עשה מעשה..1העבירה לא הושלמה.2שאין בו הכנה בלבד..3

עשה מעשה

שאין אחריות פלילית ללא מעשה, וכן שמעשה יכול להיות על דרך מחדל.18ידוע על פי סעיף

גם ניסיון יכול להיות במעשה או במחדל, אולם נדירים המקרים שבהם יש ניסיון במחדל אבל זה ייתכן: אמא שמנסה להרעיב את הבת שלה למוות, או שלא מספקת תרופות, ורשויות הרווחה נכנסות

לתמונה ומצילות את הילדה. לא נעברה עבירה של גרימת מוות.

התנאי השני: משהו מהרכיבים העובדתיים לא התקיים. יכול להיות חוסר במעשה, בנסיבה אובתוצאה.

87

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

חוסר במעשה: ניסיון אונס. המעשה מוגדר כבעילה. אפשר להרשיע בניסיון אונס גם אם לא בוצעה בעילה.

חוסר בנסיבה: רוצים להרשיע באחזקת סמים. המשטרה החליפה את השקית בשקית אבקת סוכר. רוצים להאשים את סוחר הסמים, אבל בפועל, אין אחזקת סמים, כי זה לא היה סם.

אפשר להרשיע בניסיון להחזיק סם אסור..חוסר בתוצאה. השכיח ביותר. הנאשם ניסה להמית והחטיא את המטרה

מעשה שאין בו הכנה בלבד

מדוע צריך לדאוג לכך שהמעשה הוא יותר מהכנה? הרעיון המגולם בתנאי הוא שלא מענישים עלמחשבות. ההכנה מידי רחוקה מהעבירה המושלמת בשביל להעניש עליה.

הוא סעיף עבירה המכילה: הכנה, ניסיון,116. לדוגמה, סעיף קיומן של עבירות הכנההחריג הוא עבירה מושלמת.

מדובר ב"מתחם" הניסיון, שהגבול העליון שלו הואמתי עוברים משלב ההכנה לשלב הניסיון? העבירה המושלמת, אולם הגבול התחתון שלו אינו ברור. בתוך מתחם הניסיון, יש פעולות שיותר

קרובות להכנה, ויש פעולות שיותר קרובות לסוף.

הסעיף לא מכיל הגדרה, ולכן המבחנים שנקבעו בפסיקה הישנה נשארו רלוונטיים. בארצות השונות, כמו בפסיקה שלנו, הציעו מבחנים על מנת לבדוק מתי נכנסנו למבחן הניסיון. אף אחד מהמבחנים

הוא לא אידיאלי. נציג את המבחנים:

מדובר במעשה האחרון לפני ביצוע העבירה המושלמת. מבחןמבחן המעשה האחרון..1 שבודק מה היה הצעד האחרון לפני ביצוע העבירה, כאילו המשטרה עמדה בצד ועצרה את זה.

זה מבחן מסוכן, והוא קיצוני מידי.. מבחן לא ברור, וגם ייתכן מאוד שמדבר על שלב יותר מידי מוקדם.מבחן המעשה הראשון.2 עד כמה הנאשם קרוב להשלמת העבירה. עד כמה הנאשם נחוש בדעתו. ככלמבחן הקרבה..3

שהנאשם יותר קרוב להשלמת העבירה. מחפשים מעשה שמעיד באופן חד משמעי על כוונה לבצע אתמבחן החד משמעיות..4

העבירה. כאילו שמדובר בסרט אילם, שברור מההתנהגות שהעבריין מתכוון לבצע. גם כאןמחכים לשלב קצת מאוחר.

שנקבע לפני התיקון, אבל נשאר כהלכה. השופט 5447/93ע"פ פסק דין סריס, פסק הדין המנחה הוא ברק: "ניסיון הוא ביטוי התנהגותי גלוי לעין שמהווה חוליה אפילו ראשונה בשרשרת הפעולות שהיו

מובילות לביצוע העבירה המושלמת אילולא הופסקה".

כלומר: מנסים לזהות את תחילת הביצוע. אין דרישה למעשה אחרון / סופי או מכריע. הכנה מתאפיינת בדר"כ בכך שמדובר ברכישת אמצעים, תכנון, איסוף מידע. והניסיון הוא כל מה שמעבר: תנועה לעבר

העבירה המושלמת שיוצאת משלב ההכנה.

לסיכום: אין מבחן ברור. צריך לבדוק האם הנאשם התחיל להוציא לפועל את כוונתו. גם שלביםראשונים של עשייה יכולים להיחשב כניסיון, ובלבד שהם קרובים מספיק להשלמת המעשה הפלילי.

בפס"ד סריס, בית המשפט דחה את הטענה שאומרת שצריך שתהיה התחלה של האקטוס ראוס, כי לפעמים גם השלבים שלפני נחשבים ניסיון. זה דומה לטענה שכדי להרשיע בניסיון לאונס, צריך

להראות שהייתה התחלה של הבעילה עצמה )ובית המשפט פוסל את זה(.

נניח שהניסיון לרצוח את יצחק רבין כשל: יגאל עמיר, הצטייד בנשק ובכדורים, זו בוודאי הכנה, אבל כאשר הוא יורד במדרגות לכיוון רבין, זה כבר מעבר להכנה. השאלה היא מה בשלב שהוא עומד

88

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

ומתצפת? מדובר כאן במארב ממש, ולכן לטענת המרצה זוהי כניסה ממש למתחם הניסיון, וזה שונהממעקב כללי שיאפשר לרוצח לדעת איפה יהיה הקורבן באותו היום.

המחשבה הפלילית בניסיון

"מטרה לבצעה". כלומר: צריך להוכיח רצון לבצע את העבירה המושלמת.25צריך להוכיח על פי סעיף

מכיוון שמסתפקים באקטוס ראוס "נמוך", אז דורשים יותר ב"מנס ריאה", דורשים:

מטרה לבצע..1שהתמלאו היסודות הנפשיים של העבירה הקונקרטית..2

דוגמה: נניח שנאשם לא הגיע לעבירת האונס המושלמת, כי הגיעו אנשים למקום והוא נבהל וברח, אזיצריך יהיה להוכיח:

25מטרה לבצע את הבעילה על פי ס' .1 (, ביחס להסכמה, מספיק חשד. מספיק שהיה לנאשם חשד1 )א( )345על פי סעיף האונס, .2

בעניין ההסכמה שלה.

( + ניסיון2 )א( )329רצו להרשיע אותו בניסיון לגרום חבלה חמורה לפי .9511/01ע"פ פס"ד קובקוב, הצתה + עבירה מושלמת של נשיאת נשק שלא כדין. הרקע: נקמה על הפיגוע בדולפינריום. קובקוב

לקח בכיסים. הוא הגיע למסגד, וראה שאין2 החביא, ו-8 בקבוקי תבעירה. 10הגיע קרוב למסגד, הכין שם הרבה אנשים, והתחיל ללכת לעבר יפו. עצרו אותו בתחילת הדרך.

בעליון זיכו אותו מניסיון הצתה, ההיפך מהמחוזי. הסיבות:

עובדתית. ספק אם קובקוב עבר את שלב ההכנה. הניסיון הוא התחלת ביצוע. והשאלה היא.1 כמה הפעולה מובהקת, ובית המשפט אומר שספק אם ההליכה לכיוון יפו עובר את שלב

ההכנה.יסוד נפשי. טרם התגבשה כוונה. עדיין לא הייתה לו תוכנית קונקרטית מה לעשות בבקבוקים..2

ביהמ"ש: אין לומר מעבר לספק סביר שהיה ניסיון להצתה / חבלה חמורה )הרשיעו אותו בסופו של )הכנת עבירה בחומרים מסוכנים(, סעיף עבירה מושלמת של הכנה,497דבר בעבירה מושלמת של

אשר התקיים בנסיבות של קובקוב. בשורה התחתונה: מבחינת העונש, לא הייתה לזה השלכה(.

: הכוונה בסעיף זה לא צריכה להתייחס לעבירה ספציפית, לעומת ניסיון שחייב497הערה לגבי סעיף להיות קשור לעבירה ספציפית.

89

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

(21 )שיעור 23.5.2011

עבירות נגזרותכדי להרשיע בניסיון:

ביטוי חיצוני של מעשה שהוא יותר מהכנה – אין בחוק ביטוי של הקריטריון. הפסיקה עושה שימוש במבחנים שונים: פס"ד סאריס הוא המרכזי שבהם.

.יסוד נפשי מסוג מטרה לבצע + יסוד נפשי של העבירה

. מדוע יש אותן? לפני התיקון,403יש בחוק העונשין עבירות מושלמות של ניסיון: ניסיון רצח, סעיף כאשר היה הבדל בין ענישת המעשה לענישת הניסיון, רצו להרחיב את האחריות הפלילית ולכן נוצרו

העבירות הנ"ל.

האם ניתן לגזור עברות כאלה? האם ניתן להעניש על ניסיון של עבירת ניסיון, או של עבירת הכנה? פורמאלית, אין מניעה, כי זו עבירה מושלמת. מצד שני, יש הטוענים שלא גוזרים נגזרת כי אין להרחיב

עד כדי כך את המעגל הפלילי.

בעניין הכנה: גם עבירות הכנה בעצמן הן חריג, אז קל וחומר שאין לגזור מהן )חריג על חריג(.

שני אנשים שפעלו מתוך אותו מנס ריאה )התפרעו על הכביש(. האחד המית, והשני לא המית. את הראשון ניתן להאשים בהריגה, ואת השני לא ניתן בגלל מזלו, וגם לא ניתן להאשים אותו בניסיון, כי לא

הייתה לו מטרה. יש כאן פער גדול שקשה לקבל. הפתרון: משפט פלילי שבנוי נכון, צריך שיהיו בו מספיק עבירות של העמדה בסיכון, שבשבילן אין צורך במטרה )שמסתפקות בתוצאה בכוח –

הפוטנציאל של התוצאה(.

ניסיון בלתי צליח.26חוסר אפשרות לעשיית העבירה, סעיף

לענין נסיון, אין נפקה מינה אם עשיית העבירה לא היתה אפשרית מחמת מצב דברים שהמנסה לא היה מודע לואו טעה לגביו.

כלומר: העבירה לא הושלמה כי לא הייתה אפשרות לבצע אותה.

אם המשטרה עוצרת את שרשרת ההתנהגויות, אזי זהו מעשה של ניסיון צליח שהופסק. ניסיון בלתי צליח הוא למשל, אדם שמנסה להמית אדם מת. ניסיון שגם אם שרשרת ההתנהגויות הסתיימה, אז

העבירה לא התבצעה. ניסיון בלתי צליח הוא כאשר אדם מנסה לעבור עבירה, אבל אי אפשר אובייקטיבית לעבור את העבירה )עוד דוגמה: להשתמש במים על מנת לנסות להרעיל, כאשר העבריין

חושב שזה רעל(.

ניסיון בלתי צליח, הגדרות:

: להרוג אדם מת,היעדר נסיבה חיונית לעבירה להתבצעחוסר אפשרות לעבור עבירה מחמת .1להחזיק סמים כאשר בפועל מדובר בשקית של אבקת כביסה.

הן לא מה שהנאשם חשב. דוגמה: א' גונב בשביל ב'. כדי להפליל את שניבנסיבותמשהו .2 הגנבים, המשטרה משתפת את בעלי הסחורה, והוא משתף פעולה. הגנב לא יודע שהבעלים הסכימו. נעדרת הנסיבה של חוסר הסכמת הבעלים. אפשר להאשים את הגנב בניסיון לקבל

פותר את ההתלבטות, ואומר במפורש שניתן להאשים גם כאשר מדובר26דבר גנוב. סעיף בניסיון בלתי צליח.

90

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

- אדם רוצה לבצע עבירה פלילית,היעדר אפשרות חוקיתחוסר אפשרות לעבור עבירה מחמת .3 והוא חושב בטעות שההתנהגות שלו אסורה. אם קיימת טעות כזאת, במצב משפטי אז בוודאי

כאשר הטעות היא משפטית, המעשה הוא לאאין אחריות פלילית, ואין עונש, ואין הפללה. למשל: אדם מנסה להבריח חפץ במכס, אבל מדובר בחפץ שלא חייב במס, לא ניתןעניש.

להרשיע. זה משלים את נושא הרטרואקטיביות ואת נושא הטעות במצב משפטי. . למשל: אדם מנסה להמיתשימוש באמצעים אבסורדיםחוסר אפשרות לעבור עבירה מחמת .4

אדם אחר באמצעות בובת וודו, או כישוף )"פולסא דנורא"(. האם אפשר להעניש בניסיון אדם , ושלל אתסבירים דובר על שימוש באמצעים 39כזה? אפשר להתבלט בנושא זה. לפני תיקון

השימוש באמצעים אבסורדים. לאחר התיקון, נושא האמצעי הסביר הושמט. לכאורה, אין הגבלה, אבל לא ירשיעו במקרה כזה. אפשר לעשות שימוש בנושא של אי שפיות או בסייג של

. אין עניין לציבור להפליל במקרה כזה.זוטי דברים

פטור עקב חרטה מי שניסה לעבור עבירה, לא יישא באחריות פלילית לנסיון, אם הוכיח שמחפץ נפשו בלבד ומתוך.28סעיף

חרטה, חדל מהשלמת המעשה או תרם תרומה של ממש למניעת התוצאות שבהן מותנית השלמת העבירה;ואולם, אין באמור כדי לגרוע מאחריותו הפלילית בשל עבירה מושלמת אחרת שבמעשה.

מדובר על ניסיון בלבד, לא על עבירה מושלמת!חשוב לזכור:

: בין החמרת הענישה על המנסה, ובין האפשרות לפתור מאחריות את המנסים39זהו האיזון של תיקון רק מקרים בודדים נכנסים לסעיף הזה.שהתחרטו.

השיקולים למתן הפטור:

שיקול מוסרי - מי שמתחרט באמת )והעבירה לא הושלמה בעקבות החרטה(, ראוי למחילה, או.1 לפחות אפשר להגיד, שמראש לא הייתה אותה הנחישות, הכוונה לא הייתה מושלמת )המנס

ריאה הוא אחר, נמוך יותר(. אם מדברים על חרטה אמיתית, מטעמים פנימיים אזי הסכנה ממנו מנוטרלת. הרי אמרנו,.2

שהניסיון עניש כי אותו האדם הוא מסוכן לחברה )לא הצליח היום, ינסה מחר שוב, לעומתהמתחרט שלא ינסה שוב(.

שיקול פרגמטי - לעודד חרטה. אם אדם ידע שהוא לא ישא באחריות פלילית מלאה אם.3יתחרט, זה יהיה תמריץ יעיל.

דרישות הסעיף:

הנאשם נמצא בתוך שלב הניסיון )עברנו את שלב ההכנה(..1 המעשה לא הושלם. הנאשם חדל מלהשלים )הצטייד בנשק, הלך לקורבן, כיוון את הנשק ואז.2

התחרט ולא ירה(. . דוגמה:תרומה ממשית למניעת התוצאהאם מדובר בעבירת התוצאה, אז הוא צריך לתרום .3

אדם הרעיל מישהו, ואח"כ הציל אותו על ידי כך שניטרל את הרעל כי הוא מבין בכמיה. המניעים הם מניעים אמיתיים של חרטה: מחפץ נפשו בלבד, ומתוך חרטה. זהו המיקוד של.4

הסעיף. אם מישהו הגיע למקום, זו בוודאי לא חרטה אמיתית פנימית. מניע פנימי יכול להיות )השתכנעתכדאיות )החליט שמתוך מניע מוסרי טהור(, מניע של טהורמשני סוגים: מניע

שהסיכוי להיתפס הוא גבוה(.

משתמע שהעיקר הוא 7399/95ע"פ בפס"ד נחושתן, האם מניעים של כדאיות הם רלוונטיים? שמדובר במניעים פנימיים, ולא משנה אם זה מניעים של כדאיות או מניעים טהורים. הראייה היא ראייה פרגמטית: לא חשוב למה מתחרטים, העיקר שלא מבצעים עברות. דיעה אחרת משתמעת

91

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

: מדובר בעניין מוסרי. יש כאן דגש על המניעים, ורוצים להתייחס רק401/99ע"פ מפס"ד מצארווה, למניעים הטהורים.

אם הוכיח )הנאשם( ברמה של מאזן הסתברויות שבאמת הוא התחרט. .5 הסעיף מציין שהעבירה שהושלמה על ידו, אם קיימת כזאת, היא עבירה ענישה. למשל: האדם.6

התכוון להמית, ואחרי הירייה הראשונה התחרט ועשה מעשים למניעת התוצאה, ואז האירועלא הסתיים במוות... ניתן יהיה, כמובן, להרשיע אותו בחבלה או בפציעה.

)ב(: 406נבחן את סעיף

המתפרץ למקום כאמור בסעיף קטן )א( בכוונה לבצע גניבה או פשע, או המתפרץ מתוכו לאחר )ב(406סעיף שביצע בו גניבה או פשע או נכנס אליו לשם כך, דינו - מאסר שבע שנים.

אדם מתפרץ לבית הכנסת בכוונה לגנוב ספר תורה. הוא עומד מול ארון הקודש עם מסור, ומשהו בתוכו גורם לו לחזור על עקבותיו בלי להמשיך. לכאורה, העבירה המושלמת בסעיף הנ"ל התבצעה.

על פניו, ניתן להטיל על על הסיטואציה הזו? 28האם ניתן להחיל את רעיון החרטה של סעיף העבירה אחריות פלילית בגין העבירה המושלמת, אך נשאיר את השאלה הזו פתוחה.

ניסיון בעבירות המתה הוא של מ"פ רגילה, אבל בגלל שצרפנו298. סעיף 298 + סעיף 25ניסיון להרוג מורכב מסעיף

שנה.20 אז צריך מטרה. עונש של 25את ס' (. צריך להוכיח מטרה להמית +2 )א( )300 + 25ניסיון לרצח בכוונה תחילה מורכב מסעיף

41ד(. סעיף 34כוונה תחילה. עונש: ברצח יש מאסר עולם חובה, אולם בניסיון אין עונש חובה ) קובע שכאשר יש עונש של מאסר עולם לא כעונש חובה, אלא כעונש מקסימום – אז

שנה. 20המקסימום הוא שנה.20( צריך להוכיח מטרה להמית. עונש של 1 )305ניסיון לרצח, סעיף

שלוש עבירות, שהעונש אליהן זהה. יוצא מזה שניסיון הרצח היא עבירה מיותרת.

קשר / קשירת קשר הן עבירות של עבירת הקשר. מדובר על סעיפים של עבירות500 ו-499חוק העונשין סעיפים

מושלמות.

.499קשר לפשע או לעוון, סעיף )א( הקושר קשר עם אדם לעשות פשע או עוון, או לעשות במקום שמחוץ לישראל מעשה שהיה בגדר פשע או עוון

אילו נעשה בישראל והוא עבירה גם לפי דיני אותו מקום, דינו – ( אם העבירה היא פשע - מאסר שבע שנים או העונש שנקבע לאותה עבירה, הכל לפי העונש הקל1)

יותר;( אם העבירה היא עוון - מאסר שנתיים או העונש שנקבע לאותה עבירה, הכל לפי העונש הקל יותר.2)

)ב( הקושר קשר יישא באחריות פלילית גם על עבירה שלשמה נקשר הקשר או שנעברה לשם קידום מטרתו, רקאם היה צד לעשייתה לפי סימן ב' לפרק ה'.

.500קשר למעשים אחרים, סעיף הקושר קשר עם חברו לאחת המטרות האלה, דינו - מאסר שנתיים:

למנוע או להכשיל ביצועו של דין או אכיפתו;(1)לגרום נזק לגופו של אדם או לשמו הטוב;(2)להביא לירידה בערך נכסו של אדם;(3)למנוע או להפריע אדם מהעביר באופן חפשי וכדין נכס שלו בערכו הראוי;(4)להזיק לאדם במשלח ידו או במקצועו;(5) למנוע או להפריע אדם מעסוק באופן חפשי וכדין במשלוח ידו, במקצועו או בעבודתו, ובלבד שהיה(6)

במעשה משום עבירה אילו עשאו יחיד;להשיג מטרה אסורה;(7)

92

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

להשיג מטרה כשרה באמצעים אסורים.(8)

קשירת קשר היא הסכמה של אנשים לבצע עבירה פלילית.

אם רוצים להשוות בין קשירת קשר לבין ניסיון: בניסיון דרשנו מעבר להכנה, וכאן מסתפקים במשהו מוקדם יותר של ההסכמה, משום ההנחה: כאשר יותר מאדם אחד קושרים יחד, הם מציבים סיכון גדול יותר לחברה, ולכן מרשיעים על התנהגות שלא היו מרשיעים אילו היה מדובר באדם בודד. ההתארגנות

היא מסוכנת כשלעצמה: הכוונה יותר ברורה, וכך גם הנחישות )תחושת המחויבות לקשר(.

הפסיקה הטילה אחריות הדדית לקושרים לעבירות שהתפתחו. מי שקשר קשר נאשם גם39לפני תיקון בעבירות שהחברים ביצעו – בין אם הנאשם ידע ובין אם לא: אחריות קולקטיבית משמעותית, גם ביחס

לעבירות עצמן ולא רק ביחס לעבירת הקשר )למשל: אדם שחבר עם אחרים בתכנון לבצע שוד, אבללא הופיע לבצע את השוד ביום הקבוע. בשוד עצמו נורה אדם. לפני התיקון: אחריות קולקטיבית(.

עשה סוף לאחריות הקולקטיבית. מטילים על הקושר קשר אחריות בגין הקשר + אחריות בגין39תיקון העבירה שביצע.

על פי סעיף קטן ב, "רק אם היה צד" - כדי להרחיב את האחריות הפלילית אל העבירה המתוכננת צריךלעמוד בכללים של החלק הכללי. הפסיקה, בעת שפירשה את הכללים, הרחיבה את האחריות מאוד.

צדדים לעבירה כל מי שתורם לביצוע העבירה עשוי למצוא עצמו אחראי במידה זו או אחרת, גם אם לא ביצע את הכל.

הצדדים יסווגו לפי מידת התרומה, ועל פי זה מידת האחריות שתוטל עליו.

בעלי התפקידים:

.29. המבצע- סעיף 1

.29סעיף )א( מבצע עבירה - לרבות מבצעה בצוותא או באמצעות אחר.

)ב( המשתתפים בביצוע עבירה תוך עשיית מעשים לביצועה, הם מבצעים בצוותא, ואין נפקה מינה אם כלהמעשים נעשו ביחד, או אם נעשו מקצתם בידי אחד ומקצתם בידי אחר.

)ג( מבצע באמצעות אחר הוא אדם שתרם לעשיית המעשה על-ידי אדם אחר שעשאו ככלי בידיו, כשהאחר היהנתון במצב כגון אחד המצבים הבאים, כמשמעותם בחוק זה:

קטינות או אי שפיות הדעת;(1)העדר שליטה;(2)ללא מחשבה פלילית;(3)טעות במצב דברים;(4)כורח או צידוק.(5)

)ד( לענין סעיף קטן )ג(, אם העבירה מותנית בעושה מיוחד, יהיה אדם מבצע אותה עבירה גם כאשר הייחודמתקיים באדם האחר בלבד.

.מבצע יחידמבצע בצוותא - חלק מחבורה של מבצעים של עבירה אחת. יכול להיות שהוא לא מבצע

בעצמו חלק או את כל האקטוס ראוס..מבצע באמצעות אחר

מדובר בשותף ראשי, שנמצא במעגל של הפעילות העבריינית.

.30. המשדל - סעיף 2

93

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

המביא אחר לידי עשיית עבירה בשכנוע, בעידוד, בדרישה, בהפצרה או בכל דרך שיש בה משום.30סעיף הפעלת לחץ, הוא משדל לדבר עבירה.

אותו אדם ששתל את הרעיון של ביצוע העבירה. הוא נחשב שותף מרכזי, אך עקיף. הוא יוצר את היסוד הנפשי אצל העבריין העיקרי.

.השידול תלוי בתוצאה.המחוקק מתייחס אליו בחומרה, כי הוא הרוח החיה מאחורי העבירה

.32 + 31. המסייע – סעיפים 3

מי אשר, לפני עשיית העבירה או בשעת עשייתה, עשה מעשה כדי לאפשר את הביצוע, להקל.31המסייע, סעיף עליו או לאבטח אותו, או למנוע את תפיסת המבצע, גילוי העבירה או שללה, או כדי לתרום בדרך אחרת ליצירת

תנאים לשם עשיית העבירה, הוא מסייע.

הסיוע לעבור עבירה, עונשו - מחצית העונש שנקבע בחיקוק בשל ביצועה העיקרי;.32עונש על סיוע, סעיף ואולם אם נקבע לה –

עונש מיתה או מאסר עולם חובה - עונשו מאסר עשרים שנה;(1)מאסר עולם - עונשו מאסר עשר שנים;(2)עונש מזערי - עונשו לא יפחת ממחצית העונש  המזערי;(3)עונש חובה כלשהו - הוא יהיה עונש מרבי, ומחציתו תהא עונש מזערי.(4)

המסייע הוא צדדי, נמצא במעגל החיצוני. התרומה שלו היא ביצירת התנאים המאפשרים עם הביצוע )למשל: זה שממתין עם הרכב למטה(.

הערה: יכול להיות ששני אנשים מקבלים תפקיד זהה בפעילות העבריינית, ואחד יחשב מסייע והשני מבצע.

. 33. ניסיון לשידול. ס' 4

הנסיון לשדל אדם לבצע עבירה, עונשו - מחצית העונש שנקבע לביצועה העיקרי; ואולם אם נקבע לה.33סעיף –

עונש מיתה או מאסר עולם חובה - עונשו מאסר עשרים שנים;(1)מאסר עולם - עונשו מאסר עשר שנים;(2)עונש מזערי - עונשו לא יפחת ממחצית העונש המזערי;(3)עונש חובה כלשהו - הוא יהיה עונש מרבי, ומחציתו תהא עונש מזערי.(4)

שידול שלא הביא לעבירה הוא גם עניש. זה חריג לכלל שאין נגזרת לנגזרת.

סיוע לאחר מעשה הם דוגמאות לעבירות כאלו.260-261יש עבירות ספציפיות שבמהות שלהם הן נגזרות: סעיפים

.260מסייע לאחר מעשה, סעיף )א( היודע שפלוני עבר עבירה ומקבל אותו או עוזר לו בכוונה שיימלט מעונש, הריהו מסייע לאחר מעשה, זולת אם היה בן זוגו, הורהו, בנו או בתו של העבריין; ואולם אשה שבנוכחותו ובמרותו של בעלה קיבלה עובר עבירה

שבעלה השתתף בה או עזרה לו, כדי שיימלט מעונש - אינה בגדר מסייעת; לענין סעיף זה, "עבירה" - למעטחטא.

)ב( מסייע לאחר מעשה אפשר להעמיד לדין ולהרשיע, אף אם מבצע מעשה העבירה לא הורשע תחילה או שאיאפשר לנקוט הליכים נגדו או לאכוף עליו ענישה בשל העבירה.

מסייע לאחר מעשה, דינו - .261דין מסייע לאחר, סעיף אם העבירה היתה פשע - מאסר שלוש שנים; (1)אם העבירה היתה עוון - מאסר מחצית תקופת העונש שנקבע לאותה עבירה.(2)

94

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

הסעיף מדבר על סיוע לאחר מעשה, במובן של שיבוש הליכי משפט.

שידול או סיוע להתאבדות . המביא אדם לידי התאבדות, בשידול או בעצה, או מסייע אדם להתאבד,302שידול או סיוע להתאבדות, סעיף

דינו - מאסר עשרים שנים.

דוגמה נוספת לעבירה שהיא נגזרת. חשוב שתהיה עבירה כזו, כי אין עבירה של "התאבדות", ולכן לאניתן ליצור עליה נגזרת.

הערה: בעבר היה עונש על ניסיון התאבדות. ביטלו את העבירה לא בגלל שזה לא פסול, אלא הבינושצריך לטפל באותם אנשים, ולא להעניש אותם.

די ברור שהמחוקק לא רצה ליצור נגזרת לנגזרת, פרט למקרים נדירים. בית המשפט סטהלסיכום: , סוגקאר נ' מדינת ישראל – בית המשפט שירשר שידול בלי לנמק ובלי1028/03מעיקרון זה בע"פ

הצדקה )מישהו שרצה לפגוע במתחרה, שלח אחרים, ששלחו מבצעים בפועל, שניסו לשפוך חומצהעל המתחרה ולא הצליחו(.

29המבצע, סעיף לפעמים הסיוע הוא גם ביצוע. לעיתים נצטרך להתאמץ על מנת להבחין בין סוגי הצדדים.

, המילה "להקל" = סיוע. בסעיף עצמו יש גם אם מייבאים13למשל: בפקודת הסמים המסוכנים, ס' 20א בפקודה, דינו של העובר עבירות המנויות בפקודה, מאסר 19וגם אם מסייעים לייבא. על פי סעיף

שנה.

לא היה הבדל, למעט ענייו הענשת הניסיון, אולם היום:39לפני תיקון

יש שוויון בין ניסיון וביצוע..1יש הבדל בין הסיוע לביצוע. המבצע מקבל את העונש המלא, והמסייע: חצי מהעונש..2

ג29מבצע באמצעות אחר, התרומה של המבצע באמצעות אחר, כאשר האחר הוא כמו כלי. הביצוע הוא עקיף , אבל האחריות

הפלילית היא מלאה.

כגון )רשימה פתוחה(:הסעיף עצמו מונה רשימה לא סגורה של דוגמאות, כשהאחר היה נתון במצב

להוציא את הארנק מהכיס של אב10. נניח שמישהו שולח ילד בן קטינות או אי שפיות הדעת;.1שלו, מורה של כיתה א' שאומרת לכל הילדים לתקוף את אחד הילדים.

למשל: א' דוחף את ב' על ג', הרי שיש כאן תקיפה באמצעות אחר. דוגמההעדר שליטה; .2נוספת: היפנוזה.

ללא מחשבה פלילית. .3טעות במצב דברים.4

דוגמה: שולחים אדם להוציא כסף ממגירה, והאדם ששלח חושב שזה כסף ששייך לשולח.

לפעמים הטעות לא שוללת מחשבה פלילית: אם אני תוקפת אדם, ואז בא אדם ג' ואני אומרת לו שהואמנסה לתקוף אותי ו-ג' עוזק לי, יש לו טעות.

יב( מצמידים אקדח לראשו של אדם34 כורח הוא סייג לאחריות הפלילית )ס' כורח או צידוק..5ומכריחים אותו לשדוד בנק.

95

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

בשידול, האחר הוא אוטונומי.מהו ההבדל בין שידול ובין מבצע באמצעות אחר הוא באחר? במבצע באמצעות אחר, האחר לא בוחר באופציה העבריינית הוא בסה"כ כלי.

מרחיב את האחריות על המבצע,29האם זה אומר בהכרח שהאחר לא ישא באחריות פלילית? סעיף הוא לא מתייחס לאחר.

המקרה הראשון השכיח: אפשר להטיל אחריות על המבצע, ואי אפשר להטיל על האחר, בגלל כל המקרים שמנינו קודם.

האפשרות השנייה: שניהם אחראים באותה מידה )גם המבצע וגם האחר(. למשל: אדם ט אם נכנס למצב שכרות במודע, הוא לא פטור מאחריות.34שמשתמש בשיכור. כי לפי

:לפי האפשרות השלישית: שניהם אחראים בפלילי, אבל לא באותה רמה של אחריות )למשל המבצע מואשם בעבירת מ"פ והאחר ברשלנות(. דוגמה: המבצע אומר לאחר לירות ואומר

לאחר שהאקדח לא טעון.

אין הרבה התעסקות בנושא זה בפסיקה.

עושה מיוחד)ד( קובע: 29סעיף

)ד( לענין סעיף קטן )ג(, אם העבירה מותנית בעושה מיוחד, יהיה אדם מבצע אותה עבירה גם כאשר הייחוד29מתקיים באדם האחר בלבד.

נניח שמדובר בעבירת גניבה ממעביד. אם האחר הוא עובד ציבור, והמבצע הוא לא, אפשר לחיל את הנסיבה של עובד ציבור על המבצע. רשום "גם אם האחר" – זה בוודאי לא עובד ההפך )כלומר:

המבצע לא יכול ליהנות מכך ש"האחר" הוא לא עובד ציבור...(

[:30/5/11חומר קריאה לשיעור הבא ]

השופט חשין[.25-38]הנשיא ברק פיסקאות 388( 3 פלוני נ' מ"י, פ"ד נא)2796/95א.ע"פ; 289( 1 פוליאקוב נ' מ"י, פ"ד נג)4317/97ב.ע"פ 22( 3 פלונית נ' מ"י, פ"ד נה)320/99ג.ע"פ

[:2/6/11חומר קריאה לשיעור שאחריו ]

24( 3 פלונים נ' מ"י, פ"ד מג)92/89א.ע"פ 239( 3 מרדכי נ' מ"י, פ"ד נ)4389/93ב. ע"פ 2434( 1)04 יוספוב נ' מ"י, תק-על 11131/02ג. ע"פ 198( 1)02 וייצמן נ' מ"י, תק-על 3626/01ד.רע"פ

96

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

(22 )שיעור 30.5.2011

מצגת: צדדים לעבירהפרק ה ]=עבירות נגזרות[, סימנים ב-ג

צדדים לעבירה 'ג(. שותף ראשי נמנה על המעגל29)ב(, באמצעות אחר 29[ - יחיד, בצוותא )29מבצע ]סע(

הפנימי. '[ - שותף משני המצוי מחוץ למעגל הפנימי של המבצעים. תרומתו31-32מסייע ]סע

מתבטאת ביצירת התנאים המאפשרים את הביצוע. '[ - האדם ששכנע והביא את המבצע לבצע את העבירה. שותף עקיף התורם30משדל ]סע

תרומה משמעותית להתהוות העבירה. יוצר את היסוד הנפשי אצל המבצע. השידול מותנהבתוצאה של הצלחת השידול. שידול שהוליד עבירה.

'[ - חריג לכלל לפיו אין גוזרים נגזרת לנגזרת. מדובר בשידול לא הצליח. 33ניסיון לשדל ] סע

הערות לשקופית:.מטרת הסעיפים: הרחבת האחריות הפלילית גם למי שלא ביצע בעצמו את המעשים

המבצעים הם חלק מהמעגל הפנימי.בעניין ניסיון שידול: הסיבה לחריגה מהכלל שלפיו אין גוזרים נגזרת: התייחסות חמורה לנושא

השידול. .מבצע באמצעות אחר משתמש באחר ככלי

)ב((29מבצע בצוותא )-משתתפים בביצוע עבירה תוך עשיית מעשים לביצועה. אין צורך להוכיח נטילת חלק בARשל

, תוך חלוקת תפקידים.גוף אחד הפועל עם זרועותהעבירה עצמה. .יש להוכיח שותפות. אין צורך בתכנון מוקדם משותף. אפשרית שותפות ספונטניתמרכזי. ישיר. איש פנים. יסוד נפשי - היסוד הנפשי הנדרש לעבירה העקרית + מודעות לעובדה שהוא פועל בצוותא

(31-32מסייע )סע' ,מי שעשה מעשה כדי לאפשר את הביצוע, להקל עליו, לאבטח אותו, למנוע תפיסת המבצע

גילוי העבירה או שללה או כדי לתרום בדרך אחרת ליצירת התנאים לעשיית העבירה..תרומה עקיפה ומשנית, איש "חוץ". שותף זוטר במעגל החיצוני של העבירה:התנהגות עם פוטנציאל סיוע. אין צורך בסיוע אפקטיבי. הנסיבה: פליליותיסוד עובדתי

המעשה לו מסייעים. העבריין העיקרי מבצע או ניגש לבצע עבירה.:מודעות לכך שיש בכוחה של ההתנהגות לסייע + מודעות לכך שהעבריין העיקרייסוד נפשי

מבצע/עומד לבצע עבירה + מטרה לסייע לעבריין העיקרי. 'יש להחיל את הלכת הצפיות.31לצורך דרישת המטרה בסע

הערות לשקופית: המסייע שייך ל"מעגל החיצוני". המילים "כדי לסייע" המופיעות בסעיף מעידות על מחשבה פלילית

מיוחדת, קרי מטרה, אולם לא חייבים להוכיח רצון, אפשר להשתמש בהלכת הצפיות.

יכול להיות שהסיוע הוא בגלל תשלוםהרצון לסייע לא קשור להזדהות עם המעשה העברייני:מראש, או בגלל שהמסייע רוצה לעזור לעבריין כי הוא "אוהב אותו", אבל לא מתעניין בעבירה.

97

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

סיוע במחדל 'מי שעשה מעשה"31סע" : 'מעשה - לרבות מחדל.18סע - דוגמא לסיוע במחדל: עוזרת בית משאירה חלונות פתוחים ביום כדי להקל על הפורצים

בלילה..עמדת פלר - לשם הרשעה בגין סיוע במחדל אין צורך בחובת עשייה מפורשת בדין

הערות:דוגמה לסיוע במחדל: יומנאי שמשלמים לו כסף על מנת שלא יענה לקריאה בקשר לעבירה.

, המערערים היו אנשי מג"ב שהסיעו עצורים בגיפ. השוטרים האחרים היכו אתבפס"ד אברמוב העצורים ואלו שישבו מקדימה לא עשו כלום. ביהמ"ש קבע שעצם הנוכחות + המחדל, נחשבים סיוע.

צריך לזהות מקור חובה, אולם בפס"ד זה אין דיון18 לפי ס' בפס"ד זה לא מדברים על מקור חובה.בנושא מקור החובה גם בגלל שזה פס"ד ישן, וגם בגלל שברור שלחיילי מג"ב יש להם חובות בדין.

, הרשיעו את פוליאקוב בכך שהמשיך לנהוג כאשר בספסל האחורי של המכוניתבפס"ד פוליאקוב שלו רצחו אישה. פעולה זו על פי ביהמ"ש היא לא מחדל, אלא סיוע אקטיבי. השופט מצא מעיר, תוך

לא צריך בחובת עשייה מפורשת על מנת להרשיע בסיועהתבססות על פסקי דין ועל עמדת פלר: יש הרבה מלומדים שחולקים על פלר. במחדל.

, חובות עשייה ניתן ללמוד גם מהפסיקה. על פי חשין, ככל שהמסייע קרוב יותרבפס"ד שלומי ויצמן למעשה העבירה, לעבריין וככל שמדובר בעבירה יותר חמורה, כך יטה ביהמ"ש להכיר במחדל גם ללא

חובת עשייה.

מסייע לאחר מעשה260סעיף .31עבירה מושלמת בפרק הדן בשיבוש עשיית משפט. שונה לחלוטין מסע'

הערות: קובע "מסייע לאחר מעשה", שיבוש הליכי משפט. זה סעיף שלפני התיקון. היום המסייע260סעיף

מקבל חצי מהעונש שניתן למבצע.

. אדםלא משהו שהעבריינים התבססו עליותמונה הסעיף: התנהגות שנכנסת אחרי הביצוע, שהעבריינים הסתמכו עליו שיסתיר אותם יחשב מסייע או מבצע בהתאם לנסיבות.

מי שמסייע כאן, הוא לא מישהו שהסתמכו עליו, אלא רק לאחר מכן הוא מסייע לעבריין להימלטמעונש. למשל: הגבר מגיע הביתה כולו נסער בורח מהמשטרה, ואשתו מחביאה אותו בארון.

שנים. בעבר, כאשר למסייע ולמבצע יש את אותו העונש, אז אין בעיה3( מדובר על מאסר 1 )261ב- שנים. היום, העונש שונה. זו תקלה: זה יוצר בעייתיות: מסייע "רגיל"3בקביעה שעל עבירת פשע יש

. אבל המסייע לאחר מעשה4 שנים, שהוא מחצית מ-4יהיה עונשו שנתיים על עבירה מושלמת של שנים. לא יכול להיות שהמסייע לאחר מעשה צפוי למאסר ארוך יותר ממסייע. בפועל,3יכול לקבל עד

גזירת הדין היא סלט ובתי המשפט מתמודדים עם זה.

(30משדל )סעיף "המביא אדם לידי עשיית עבירה בשכנוע וכד' או בכל דרך שיש בה משום הפעלת לחץ" .נוטע את היסוד הנפשי בלב העבריין. לכן חלקו מרכזי אף שתרומתו עקיפה נסרין מסראווה[7894/03עונשו זהה למבצע ]ע"פ התנהגות שיש בה פוטנציאל לשדל. שכנוע, הפעלת לחץ.יסוד עובדתי - קיומו של אחר הטעון הנעה מנטאלית לצורך קבלת החלטה לבצע את העבירהנסיבה - ביצוע עבירה או ניסיון.תוצאה -

98

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

השידול הביא להחלטת ה"אחר" לבצעקש"ס - פ"ד אסקין - מודעות לאופי המשדל של ההתנהגות + מודעות לקיומו של אחריסוד נפשי -

הטעון הנעה לפעולה + מודעות לאפשרות שהאחר ישודל כתוצאה מהפעלת הלחץ + מטרהלשדל. ]הלכת הצפיות חלה[.

שידול/ביצוע באמצעות אחרהמשודל פועל כאוטונומי, בעל בחירה חופשית, להבדיל ממבצע באמצעות אחר.

הערות: המשדל הוא מי ששכנע את העבריין העיקרי לבצע את העבירה. הוא זה ששותל את היסוד הנפשי.

התנהגות שתלויה בתוצאה.

לא חייב שהמשדל יגיד כיצד תתבצע העבירה, מספיק שלמשל, כמו בעניין רצח הילדה רוז, האםשלחה מכתב לסבא שהיא רוצה שהוא יפטר מהילדה בכל דרך.

מטרה לשדל = מטרה שהשידול יצליח.

נא לקרוא את פס"ד אסקין.

ההבדל בין משודל ומבצע באמצעות אחר: המשודל פועל כאוטונומי. ברוב הדוגמאות, האחר יהיה פטור מאחריות פלילית, לעומת המשודל. אם זה כורח, אז מבצע באמצעות אחר. אם לא מדובר

בכורח, זה שידול.

בנושא שידול, בית המשפט מתייחס לנקודה של "שידול לרצח". מבחינת עונש של שידולבפס"ד נסרין – העונש זהה, אולם יש אי נוחות מעניין העונש שהוא: מאסר עולם חובה: האם גם לשדל לרצח זה

מאסר עולם חובה? בית המשפט חושב שצריך לתת שיקול דעת בעניין שידול לרצח. על פי החוק איןמקום לשיקול דעת.

(33ניסיון לשידול )סע' שידול שלא הצליח:

לא הייתה תוצאה של עבירה פליליתחוסר בקש"סלא הושלם מעשה השידול

33עונש קל יותר לפי סע'

הבחנה בין מבצע למסייע "ההבדל בין הניסוחים בחוק הוא כה דק עד שדומה על הקורא כי הוטל עליו לפענח כתב חידה מיני

קדם ]חשין, פ"ד מרדכי[.

:2796/95פ"ד "שוק הקצבים"- ע"פ "ניתן עתה להרבות ולומר: המבצע בצוותא והמסייע אינם אך כזאב וככלב שאין מכירים ביניהם לפני

עלות השחר. גם לאחר עלות השחר, כזאב וככלב הם שלפני עלות השחר. נוכל לומר על המבצע בצוותא ועל המסייע- לא תמיד אך לעיתים מזומנות כי ההבדל ביניהם..אין הוא אך הבדל דק: הבדל דק

דק הוא, דק מכל דק, דק על דק עד אין נבדק.".

מבחנים מבצע/מסייעמבחן סובייקטיבי - האם הנאשם ראה עצמו כחלק מהמשתתפים בביצוע ואת המשימה

העבריינית כמשימתו שלו. מחשבתו נלמדת מן הנסיבות. .מבחן התרומה האובייקטיבית - חלק מהותי/תנאים לביצועה

99

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

מבחן השליטה על אופן הביצוע. אדון לביצוע]הכנה/ניסיון ]פרופ' גור אריה

מבחני הפסיקהמידת התרומה האובייקטיבית וגם בחינת מידת ההזדהות של הנאשם עםמבחן משולב -

העשייה העבריינית.מקבילית כוחות. :מבחן השליטהמבחן עזרנוכחות - אינה תנאי מספיק וגם לא הכרחי. עשויה ללמד במקרה המתאים על מידת

המעורבות.

הערות: דוגמה למבחן הסובייקטיבי: אחרי שוד הבנק, הוא יקבל את חלקו, בניגוד לסכום קבוע כלשהו שניתן

למסייע.

בפסיקה, בסופו של דבר הולכים על מבחן המשולב. מבחן השליטה הוכר כמבחן עזר, הוא לא עומדבפני עצמו. השליטה יכולה ללמד על המערבות האישית.

נוכחות יכולה ללמד על מעורבות גדולה יותר. הנוכחות צריכה להיות יותר מאקראית. היא רלוונטית אבל לא הכרחית. אפשר להרחיב את הנוכחות, ולא חייבים להימצא פיזית במקום )נוכחות בטלפון

למשל(.

פסיקה נבחרת:פ"ד מרדכי - רצח תוך ביצוע שוד.

.הבחנה קשה. שותף ישיר/עקיףמבצעים בצוותא = גוף אחד למשימה העבריינית הפועל באמצעות זרועות. תרומה פנימית תוך

חלוקת עבודה.מבצע = חלקו מהותי מתוך יחס נפשי של יוצר העבירה. משימה שלו. יש לו שליטה

פונקציונלית על הביצוע. .המסייע = עקיף, משני, איש חוץ, לא במעגל הפנימי של הביצוע. מעשי עזר פעולות חיצוניות

פס"ד מרדכי – פס"ד חשוב )!(, מתייחס לענייני הסיווג בין מסייע למבצע. הפסיקה מרחיבה אתהערה:הפרשנות של המבצע.

2111/99פ"ד חיירו- ע"פ מקבילית הכוחות . מבחן מעורב. מבחן השליטה כמבחן עזר

פלונים ]שוק הקצבים[2796/95ע"פ

גוף משותף. חלוקת עבודה. לא חייבת להיות אחידות במקום ובזמן. אדון לפעילות. שליטהפונקציונלית. אין צורך בנוכחות. מבצע=איש פנים. ראש וראשון לעשיה.

הערה: פרשנות מאוד מרחיבה למבצע.

בפס"ד שוק הקצבים, הקטינים רצו לנקום את רצח הרב כהנא. באותו יום, אחד הקטינים, ט',הערות: לא הגיע, והוא מתואר שהוא המנהיג של החבורה. באותו בוקר החברים התקשרו אליו והוא אמר "לא

היום", הם אמרו שהם הולכים בלעדיו, והוא אמר להם "תלכו". האם ט' נחשב מבצע? משתמשים באותה טרמינולוגיה: גוף אחד עם מספר זרועות, לא חייב שיהיה בזמן ובמקום. הנוכחות אינה

נפצעו.7הכרחית. גם מי שמסיע את העבריינים יכול להיחשב כמבצע. אדם נהרג ו-

100

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

בית המשפט זיהה את ט' כראשון לעשייה, הוטלה עליו אחריות פלילית מלאה. מאשימים אותוכמשתתף.

השופט חשין אומר שצריך לבדוק את חומרת המעשה על מנת לדעת את חומרת העונש הראוי. זוהירמת ההפשטה של המבחנים השונים, למרות ש"ללכת הפוך" זה משהו שלא מתקבל תמיד.

כל זמן שאין פטור עקב חרטה )מתקשר לרשויות להודיע על כך שמתוכנן הפיגוע(, אז הרחבת האחריותהיא מוצדקת. נלמד בהמשך.

ד"נ עוזי משולם

נוכחות לא הכרחית. נוכחות יכולה להיות ע"י טל'. מ. משולב. מידת קירבתו של הנאשם למעגל המבצעים. יכולת השפעה ]מבחן עזר בלבד. ר' מצא[

.יכולת השפעה. שליטה לכל האורך. התייחסות בכ"ז לסוגיית רב בעבריינים.יחס לרב העבריינים.דעת הרוב – מבצעדורנר- משדל. לא מבצע כי למבצע חייבת להיות תרומה פיסית לעבירה עצמה מעבר

לשותפות בתכנון. חשין - משדל אינו ממצה את תרומתו של רב העבריינים. רומז לכיוון של מבצע באמצעות אחר

באופן שאולי ייחשב כמבצע בצוותא. כראשי.

בפס"ד בעניין עוזי משולם יש התייחסות למבחן המשולב, למבחן השליטה כמבחן עזר ולסוגיית רבהעבריינים )הבעיה: לעיתים רב העבריינים הוא גם לא שותף לתכנון(.

חוק מאבק בארגוני פשיעהעבירות סטאטוס על עצם החברות בארגון פשיעה, כאשר צריך להוכיח שמדובר בארגון פשיעה.

לקרוא את פסקי הדין בנושא אחריות נגררת וחרטה.

101

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

(23 )שיעור 2.6.2011

אחריות נגררת קשה לעשות אבחנה בין משדל ומסייע. משדל הוא זה שהביא את האחר לביצוע העבירה, וסיוע תורם

לתנאים של העבירה. הפסיקה הרחיבה את גבולות המבצע כמו בפס"ד שוק הקצבים. אחת ההשלכות להרחבה זו היא במידת האחריות לעבירה שהתפתחה תוך כדי ביצוע העבירה המקורית: למשל, כאשר

קבעו לבצע עבירה מסוג אחד )תקיפה(, ונעברה עבירה אחרת )רצח(.

א מדבר על הכללים לאחריות נגררת )סעיף חשוב!(34סעיף

א.34עבירה שונה או נוספת, סעיף )א( עבר מבצע, אגב עשיית העבירה, עבירה שונה ממנה או נוספת לה, כאשר בנסיבות הענין, אדם מן היישוב

יכול היה להיות מודע לאפשרות עשייתה – ( יישאו באחריות לה גם המבצעים בצוותא הנותרים; ואולם, נעברה העבירה השונה או הנוספת1)

בכוונה, ישאו המבצעים הנותרים באחריות לה כעל עבירה של אדישות בלבד; ( יישא באחריות לה גם המשדל או המסייע, כעבירה של רשלנות, אם קיימת עבירה כזאת באותו יסוד2)

עובדתי. ( בעבירה שנקבע לה עונש חובה, רשאי הוא להטיל עליו1)ב( הרשיע בית המשפט נאשם על פי סעיף קטן )א()

עונש קל ממנו.

דוגמה: קבוצה יצאה לבצע שוד, ואחד מהם רצח את השומר. מהי אחריות החברים האחרים בקבוצה? הסיכון שיוצרת חבורה שיוצאתהסעיף מסביר סיטואציות של התפתחות שלא הייתה צפויה מראש.

הסדרלעשות עבירה הוא גדול מהסיכון של אדם יחיד, ועל כן יש צורך בהסדר מיוחד לנושא זה. זה מוצדק מטעמים תועלתניים, אך ניתן למצוא לו גם צידוק גמולי, שכן אדם שהוא חלק מחבורה מוכן

לקחת על עצמו סיכון שהדברים יצאו משליטתו.

בפס"ד סילגדו )שוד ורצח במהלכו( נטענה טענה כי הסעיף אינו חוקתי, שכן התיקון מאוחר לחוקיהיסוד. ערך בית המשפט בחינה של החוק ומצא אותו לתכלית ראויה, מידתי וכו' ולכן חוקתי.

א הוא האם הסעיף לא מרחיב מידי את האחריות הפלילית.34הויכוח סביב סעיף

התנאים לקיום הסעיף: צריך שאת העבירה הנוספת ביצע- בכדי להטיל אחריות פלילית על צדדים לעבירה . "עבר מבצע" 1

רק המבצע, שהוא חלק מהמעגל הפנימי, מקרין על הצדדים האחרים, ולא אחד המבצעים. . זהו מקום בו חשובה האבחנה בין מבצע/ מסייע שכן חשוב מי ביצע את העבירה שלא הייתהלהיפך

חלק מהתכנון המקורי. רק המבצע ולא שותף משני )לא מסייע ולא משדל(.

לדוגמה: במהלך שוד, נשאר אחד מאחור שתפקידו לשמור או להיות ברכב המילוט והוא יורה במישהו שמתקרב. נבחן על פי המבחנים של מידת השליטה והנוכחות האם הוא מבצע או מסייע, וצריך לפצל

את התשובה מהו הדין אם יחשב כמבצע ומה יהיה הדין אם יחשב כמסייע. יכול להיות שמדובר במסייע ש"הגדיל ראש" והוא עדיין לא חלק אינטגראלי מהחבורה ואז מעשיו לא ישקפו את האחרים.

אומר חשין שבסופו של דבר נשתמש ב"מה שנראה", ואז בכל זאת הוא יחשב כמבצע.

- הכוונה תוך כדי, במהלך, בסמוך עבירה. פרופ' רות קנאי טוענת. "אגב עשיית העבירה"2 שהמשמעות היא קשר ענייני רציונאלי ולא רק סמיכות זמנים, כלומר: קשר בין העבירה המקורית

והעבירה הנוספת, כגון: הסרת מכשולים בדרך. ד"ר ויזל חושבת ש"אגב ביצוע העבירה" משמעותוסמיכות זמנים )מספיק קשר תוך סמיכות זמנים(.

102

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

- עבירה מקורית + עבירה נוספת או העבירה המקורית. "עבירה שונה ממנה או נוספת לה" 3ששינתה צורתה.

פס"ד מרדכי )רצח במהלך שוד(, באדם מן היישוב יכול היה להיות מודע לאפשרות עשייתה.. 4 ורק אחת מהן מתאימההשופט ברק קבע כי יש בעצם ארבע אפשרויות להתפתחויות מאוחרות,

האפשרויות הן:א. 34לסעיף

א אלא זה חלק מהשותפות.34עבירה שנצפתה כחלק מהתכנון המקורי - לא נכללת בסעיףעבירה שאפשרות עשייתה על ידי אחד המבצעים נצפתה, למרות שהיא לא חלק מהתכנון

א.34המקורי – גם כאן יחולו דיני השותפות הרגילים ולא יחול עבירה שאינה חלק מהתכנון שלא נצפתה כאפשרות, ושאדם מן הישוב כן היה צופה

א.34אפשרות התרחשותה - המקרה היחיד עליו חל סעיף עבירה שגם אדם מן הישוב לא היה צופה את אפשרות התרחשותה - אזי אין אחריות ליתר

השותפים על העבירה הנוספת. דוגמה: אחד מהשודדים מגלה שאחד מהעובדים בבנק היה שכן שלו שהוא שונא ורוצה "לסגור איתו חשבון" ומחליט לרצוח אותו, או חבורה שבאו לבצע

שוד ואחד מהם ראה בחורה יפה והחליט לבצע אונס )גם אדם מן הישוב שיוצא לשוד, לאצופה שיתרחש אונס תוך כדי, ולכן אי אפשר להטיל אחריות פלילית על האחרים(.

- כדי לדעת מה אדם מן הישוב היה צופה, בודקים את האדם מן הישוב "בנעליו" שלאדם מן הישוב אותו הנאשם. כלומר: מה אדם מן הישוב היה עושה באותה סיטואציה, באותם תנאים. מדובר על עניין

אובייקטיבי )מה אדם מן הישוב היה עושה( בסיטואציה סובייקטיבית.

)לקרוא(. מס' עבריינים שותפים לאינוס של תיירת )הוכרו דהן נ' מ"י1639/98ע"פ פס"ד דהן, כשותפים לעבירת האינוס(. לאחר ששניים עזבו את המקום, אחד השותפים חבט בראשה, כיסה אותה בניילון וגלגל אותה במדרון )חשב שהרג אותה(. התיירת לא נהרגה, והתלוננה במשטרה. ביהמ"ש זיכה

לא הוכח מעל לכל ספקאת השותפים שעזבו מעבירת של גרימת חבלה חמורה וניסיון רצח, שכן סביר שאדם מן הישוב באותן נסיבות היה יכול לצפות שזה מה שיקרה לאחר שעזבו את המקום.

א:34 בהתאם לפס"ד מרדכי, ישנם שלושה תנאים להטלת אחריות של סעיף לסיכום:

את העבירה עבר מבצע..1אגב עשיית העבירה = סמיכות זמנים..2אדם מן הישוב היה צופה..3

מה היקף האחריות של השותפים לעבירה הנגררת שביצע המבצע?

יש מידה שונה של אחריות לצדדים שונים. דוגמה: המבצע המית תוך כדי שוד, כאשר אדם מן הישוב (, המבצעים האחרים נושאים1א )א( )34היה צופה )ולא הייתה צפיות בפועל – פס"ד מרדכי(. על פי

באחריות לאותה עבירה. המבצע האחר, כאשר לא הייתה צפיות בפועל, תוטל עליו אחריות פליליתכמו המבצע! )זוהי הרחבה של המעגל(.

, ישאו המבצעיםבכוונה(: " ואולם, נעברה העבירה השונה או הנוספת 1א )א( )34על פי הסייפא של בלבד". כלומר: במקרה שבו המבצע שביצע אתאדישותהנותרים באחריות לה כעל עבירה של

העבירה הנוספת, ביצע עבירה שדורשת כוונה )מחשבה פלילית מיוחדת(, אז המשמעות תהיה,שירשיעו אותם רק בעבירה של אדישות.

, אז המבצערצח בכוונה תחילה אם תוך כדי שוד בוצע לא נכונה )ומיד יוסבר מדוע(:דוגמה שהיא ( מדבר על רצח תוך כדי3 )א( )300? כי סעיף לא נכונה. מדוע הדוגמה הזו בהריגהבצוותא יורשע

כאשר, ואז הדוגמה הנ"ל לעולם לא תתקיים. מחשבה פלילית רגילהעבירה אחרת, וזהו סעיף של (, ואז גם המבצע בצוותא יואשם גם3)א()300אדם שהמית תוך כדי ביצוע שוד, הוא יואשם ב-

(.3)א()300 הוא באותה העבירה:

103

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

, אםרשלנות, כעבירה של המשדל או המסייעיישא באחריות לה גם (: "2א )א( )34על פי סעיף קיימת עבירה כזאת באותו יסוד עובדתי".

כלומר: האחריות של המסייע / המשדל לעבירה הנוספת פחותה משמעותית: ניתן להטיל עליהםעבירת רשלנות )יוכלו בדוגמה של רצח במהלך שוד להטיל עליהם אחריות בגין גרם מוות ברשלנות(.

ניתן לראות: שהמבצעים יואשמו בעבירה חמורה, ואילו המסייע והמשדל יואשמו בעבירה קלה הרבה בשום עבירה – נוצר כאן פער גדוללא יואשמויותר, ואם לא קיימת עבירת רשלנות באותו נושא, הם

מאוד בין מבצע ובין מסייע / משדל.

בפס"ד דהן התביעה ביקשה להרשיע את המבצעים בצוותא הנותרים בעבירה של גרימת חבלה חמורה, למרות שהמבצע הישיר הורשע בניסיון רצח: לא יכלו להאשים אותם בניסיון רצח, כי זו עבירה

הדורשת כוונה, ולכן בחרו גרימת חבלה חמורה שדורשת מחשבה פלילית רגילה.

א ניתן להטיל אחריות פלילית כאשר אדם מן הישוב כן היה צופה, והנאשם הספציפי כן34לזכור: על פי רק אז עובדים עם הסעיף הזה.היה צופה -

( בעבירה שנקבע לה עונש חובה,1הרשיע בית המשפט נאשם על פי סעיף קטן )א()א )ב( קובע: "34 מאפשר לבית המשפט שיקול דעת לתת פחות מעונשרשאי הוא להטיל עליו עונש קל ממנו." סעיף זה

החובה, וזה מה שבסופו של דבר "מציל" את השותף לעבירת השוד שנגררה לרצח.

הערה: אין כאן אחידות ברמות האחריות. לעיתים משדל יותר חמור ממסייע, ולעיתים המסייע והמשדלהם באותה רמה.

34פטור עקב חרטה בסעיף שכותרותו היא גם "פטור עקב חרטה". הכותרת של הסעיף28פטור זה שונה בתכלית השינוי מסעיף

לא לגמרי מתאימה, כי הוא לא ממש מדבר על חרטה במובנה הפנימי:

:34פטור עקב חרטה, סעיף )א( משדל או מסייע לא יישא באחריות פלילית לשידול או לסיוע, או לנסיון לשידול, אם מנע את עשיית העבירה

או את השלמתה, או אם הודיע בעוד מועד לרשויות על העבירה לשם מניעת עשייתה או השלמתה ועשה למטרהזו כמיטב יכולתו בדרך אחרת; ואולם, אין באמור כדי לגרוע מאחריות פלילית לעבירה מושלמת אחרת שבמעשה.

)ב( "רשויות", לענין סעיף זה - משטרת ישראל, או גוף אחר המוסמך על פי דין למנוע את עשיית העבירה או אתהשלמתה.

הסעיף הזה הוא תועלתני, שמטרתו לתמרץ משדלים ומסייעים למנוע את העבירה שהם סייעו או שידלו לה. המשדל והמסייע אין להם שליטה על הביצוע עצמו, ולכן המחוקק יצר סעיף שפותח פתח

לעצירת "הרכבת של העשייה הפלילית". במילים אחרות: משדל או מסייע, שהתרומה שלהם עקיפה –, הם יהיו פטורים מאחריות פלילית.34אם הם עומדים בתנאי

למשל: אם מסייע לעבירה של גרימת חבלה, עצר לפני שתגרם חבלה חמור, אז הוא לא יישא באחריות פלילית של חבלה חמורה )מצד שני: לעבירת התקיפה הם היו שותפים עוד קודם, ולכן הם יישאו

באחריות לה(.

דוגמה נוספת: תכנן רצח וגנב נשק. אם הודיע לרשויות ומנע את הרצח, יואשם רק בגניבת הנשק)עבירה מושלמת שביצע(.

שיש בו דגש על28בסעיף זה אין רלוונטיות לסיבות שבגינם נעשתה פעולת ה"חרטה", לעומת סעיף המניעים.

104

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

לכן אם מדובר במבצע בצוותא, אין עניין של חרטה. פס"דאין פטור עקב חרטה למבצע בסעיף זה! שרלוונטי לעניין זה ההתייחסות לט' בפרשת שוק הקצבים. לדעת ד"ר ויזל, אם הוא היה עושה מעשים

, אז בית המשפט היה מנסה לעשות מאמצעים להגדיר אותו כמסייע34כלשהם שדומים לחרטה לפי או כמשדל.

ב34נפקות של נתון אישי, סעיף שרלוונטי להגדרת העבירה, ומתקיים רק על חלק מהשותפים – אזענייניהסעיף אומר שאם יש נתון

)למשל אחד מהם לא שפוי או קטין(, זהאישיהוא מקרין על השותפים האחרים. אם מדובר על נתון לא משליך על האחרים.

נתון שהוא תנאי להתהוות עבירה, תהיה לו נפקות לגבי כל צד לאותה עבירה, אףב.34נתונים עניניים ואישיים, אם אינו מתקיים בו; ואולם נתון אישי שנפקותו מכוח חיקוק להחמיר בעונש, להקל בו, לשנותו בדרך אחרת, או

למנעו, תהיה הנפקות לגבי אותו צד בלבד שבו הוא מתקיים.

נתונים עניינים הם נתונים שמשפיעים על מידת האחריות הפלילית )זה תואם את גישת פלר: אחריות זהה לכל המשתתפים בעבירה רבת משתתפים(. למשל: גניבה ממעביד. אם המבצע גונב ממעביד ויש לו מבצעים בצוותא או מסייעים, שאינם עובדים של המעביד - אפשר להטיל עליהם אחריות על גניבה

ממעביד.

דוגמה נוספת: אם יש עבירה של שוד תוך שימוש בנשק חם – בעבירה רבת משתתפים, מספיק שרקאחד מהם מחזיק בנשק.

מאוד קשה להחליט מה זה נתון אישי ומה זה נתון ענייני. בדוגמאות לעיל קל להחליט,הבעיה בסעיף:אבל יש דוגמאות שבהם קשה יותר: על פי פלר, הדוגמאות הבאות הן של נתון ענייני.

)המתת תינוק(, סעיף שמתייחס לסיטואציה של דיכאון לאחר לידה. מה קורה אם אישה303. סעיף 1 , אבל איך מתייחסים לבעל? פרופ'303ממיתה את וולדה, אבל הבעל מסייע? היא נכנסת לסעיף של

, כי זה נתון ענייני. יש גישה הפוכה שאומרת שהסיבה שמקלים303פלר סבור שגם המסייע יורשע לפי על האישה היא אישית לאישה. אין פסיקה לעניין.

(, אדם שממית את אביו, אמו, זהו רצח. אם בת הורגת את אימה שלה, היא1)א()300. על פי סעיף 2 תורשע ברצח, אולם במה נרשיע את מי שמסייע לה? זה מאוד קשה להחליט. הנתון שמדובר

בבת-ואימה רלוונטי להגדרת העבירה, ומצד שני, זה נתון אישי.

. מה קורה אם אישה ממיתה את חמותה? היא לא תורשע ברצח, כי אין קשר. מה קורה אם בעלה3 מסייע לה, זה יהיה רצח? לדעת ד"ר ויזל לא יהיה ניתן להרשיעו ברצח: הנתונים האישיים צריכים להיות

במבצע העיקרי.

סיוע לעבירה של רשלנות האם יכול להיות סיוע לעבירת רשלנות? האפשרות להטיל אחריות פלילית על שותפות לעבירת

רשלנות זה נושא הנתון לויכוח. לדעת ד"ר ויזל, אפשר שאדם מסייע לאחר להתנהג בצורה רשלנית. למשל: אדם נוהג בצורה רשלנית, וחבריו מאחור מעודדים אותו, ואז קורה משהו ומרשיעים אותו

בעבירת רשלנות. פרופ' פלר קובע שאי אפשר להיות שותף לעבירה של רשלנות. פלר סבור שאין להטיל אחריות פלילית על שותפים שלא מילאו בעצמם את כל האקטוס ראוס, אלא אם הייתה להם

מודעות לפגיעה בערך המוגן.

105

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

פלר למעשה רואה סתירה בין דרישת המודעות שקיימת בשותפות לבין עבירות של רשלנות. לדעת ד"רויזל זה לא נכון, ויכול להיות שיהיה שותף לעבירה של רשלנות.

נשאלה השאלה הזו: שוטרים גרמו מוות ברשלנות לאישה לוי נ' מ"י4188/93ע"פ בפס"ד לוי, שנחנקה על ידם למוות בזמן שהם ניסו להוציא לה סמים מהגרון. השאלה: האם יש שותפות לעבירת

רשלנות. בית המשפט עקף את השאלה וטען שכל אחד מהשוטרים הייתה לו אחריות ישירה.

לדעת השופט גולדברג אין שותפות לעבירה של רשלנות, כי על מנת להרשיע צריך מודעות לפגיעה בערך המוגן )מינימום ביסוד העובדתי, גורר יותר ביסוד הנפשי(. מבחינת מדיניות הפללה, לא נכון להרחיב את המעגל הפלילי. הפסיקה השאירה את השאלה בצריך עיון, אבל הקביעה של פלר היא

מקובלת.

האבחנה בין מבצע בצוותא, מסייע ומשדל קריטית לשלושה עניינים:

. מבצע בצוותא ומבצע באמצעות אחר, העונש זהה למבצע העיקרי. המשדל –לעניין העונש.1 העונש שלו זהה לעונש של המבצע העיקרי. לעומת זאת, מסייע נושא במחצית העונש של

.32המבצע העיקרי + ההוראות המיוחדות של סעיף החרטה בסעיף זה רלוונטית רק למסייע ומשדל..34סעיף החרטה .2 מידת האחריות של המבצע הנותר לעבירה נוספת או שונה, שונה ממידתא.34סעיף .3

האחריות של משדל או מסייע )דובר בהרחבה לעיל(.

פרופ' אנקר טוען שההרחבה המשמעותית של הפסיקה, שמרחיבה את הגבולות של המבצע לכלהקשר )אין הפרדה מושגית בין המבצע על פי שלושת ההקשרים השונים(, היא הרחבה מוגזמת.

הערות לסיום: .המלצה: הספר "דיני עונשין" של ואקי ורבין."בשיעור האחרון: צפייה מודרכת בסרט: "רצח ללא מניעקורסי המשך: סייגים לאחריות פלילית, זכויות נפגעי עבירה וייחודן של נשים כקורבנות

עבירה...

הערות לבחינהד"ר ויזל תצמצם את רשימת הקריאה בסילבוס )לבדוק באתר הקורס(. לא צריך לזכור שמות

של פסקי דין, רק את התוכן שלהם.הבחינה היא בספרים סגורים, אבל חייבים להביא קובץ חקיקה. אנו נופנה לסעיפי עבירה

....(Xספציפיים )דונו באחריות לעבירה .סביר להניח שבשאלה נדרש לחבר כמה נושאים יחדכמעט תמיד, יידרש לנתח את הסעיף ליסוד נפשי ויסוד עובדתי ולבדוק את אפשרויות

ההרשעה. נגזרותיו.צריך יהיה לבדוק את הסעיף על.)סביר להניח שאין תשובה החלטית, ואז צריך לפצל )מתי הסעיף מוכל ומתי לא .תהיה הגבלת מקום 39, כלומר: אחרי תיקון 2011בתשובות צריכים להתייחס למצב המשפטי של שנת. .למשל: אם מישהו יכתוב על עבירות של מחשבה פלילית "היה עליוהדיוק בניסוח הוא קריטי

לדעת", אז זוהי טעות שמראה שאין שום הבנה, או כאשר מדברים על הלכת הצפיותומבלבלים עם דיני הנזיקין.

להבחין בין הדיון העקרוני )למשל: האם להכיל או לא להכיל את הלכת הצפיות( ובין יישום יש העובדות. צריך לכתוב את הדיון העקרוני, ואח"כ ליישם את העובדות של השאלה.

צריך להעלות טיעונים גם בעד וגם נגד. חוות הדעת היא טענות של שני הכיוונים, גם אם כתוב בשאלה "סניגור". גם הסניגור צריך לדעת את הטענות נגד.

106

2010-2011דיני עונשין - מחברת קורס מצטברת - ד"ר לאה ויזל - מסכמת: יעל גולדמן,

107