30/10/2011

ההליך הפלילי מהלכה למעשה:שיעור ראשון:

www.scs-law.co.il

ofir@scs-law.co.il

(.75%( הסמסטר ואחד בסוף סמסטר )25% – אחד באמצע ) מבחנים2 המבחן הוא מבחן אמריקאי בספרים סגורים בנוסח ובסגנון בחינת לשכת עורכי הדין.

החומר המחייב לבחינה- רשימת החוקים בסילבוס.לבחינת אמצע- יש צורך רק בחוק סד"פ נוסח משולב.

רשימת פסיקה- מה שמחייב למבחן הוא החקיקה הרלוונטית וכל מה שנאמרבשיעור!

לגבי פסקי דין הם לא מחייבים רק מה שדובר עליהם בכתה. לכתה- חוק הסד"פ.

חומר לימוד המחייב לקראת בחינת האמצע כולל את החומרים הבאים –כל החומר שנלמד בכיתה עד למועד המבחן.. 11982חוק סדר הדין הפלילי ]נוסח משולב[, התשמ"ב-. 2אין צורך ללמוד את הסעיפים הבאים מתוך חוק סדר הדין הפלילי ]נוסח משולב[, תשמ"ב- 

1982– שאותו יש לדעת(99 כולל )למעט את סעיף 95-115אין צורך ללמוד את סעיפים , כולל134-142אין צורך ללמוד את סעיפים כולל221-230אין צורך ללמוד את סעיפים

, והחומר1982כל שאר הסעיפים בחוק סדר הדין הפלילי ]נוסח משולב[, תשמ"ב-הנלמד בכיתה מחייבים למבחן.

הקדמה: מהתיקים מורשעים בישראל.99.9%

אחד מאלף תיקים יוצא זכאי.

איזושהי הסכמה בין התביעה להגנה על הדרך בה מסיימים את התיק.הסדר טיעון-

הפסיקה קובעת באופן נחרץ שבתי המשפט צריכים לכבד הסדרי טיעון ורק במקרים קיצוניים הם יכולים לא לכבד הסדרי טיעון. הסדר טיעון תמיד גורר בחובו שהנאשם

יודה בעבירה המיוחסת לו. יותר ממחצית התיקים מסתיימים בהסדרי טיעון.

הסדרי הטיעון לא משנים את הסטטיסטיקה. גם כאשר אדם יוצא זכאי הוא משלם מחיר כלכלי, משפחתי, נפשי והפרסום של

תמונתו "נשארת לעולם". עובדתית יש הרשעות שווא, הנחת המוצא של המרצה היא שההרשעות שווא הם

במינימום. כמות הרשות השווא היא מועטה. ההליך הפלילי הינו הליך משולש:

בהמ"ש.1התביעה )הפרקליטות והמשטרה(.2הנאשם.3

.הקורבן או המתלונן אינו צד להליך

בהליך הפלילי הגוף בעל ההשפעה הגדולה ביותר על ההליך היא התביעה. לתביעה יתרון על פני השאר, היא מחליטה איזה תיק יובא בפני בהמ"ש ואיזה תיק ישכחו אותו במדפים של הארכיון. החלטה של תובע או פרקליט האם להגיש כתב

grandאישום או לסגור תיק היא החלטה מעין שיפוטית. ) בשיטה האמריקאית יש

juryשמביאים אל מולם עדויות קצרות והם מחליטים האם להגיש כתב אישום או לא(.

ההליך שבו מנסים לשכנע את התובע לא להגיש כתב אישום נקרא "שימוע". הפרקליטים מחליטים על אילו סעיפים להגיש את כתב האישום.

הסדר טיעון- מי שמחליט האם להגיע עם הסנגור להסדר טיעון היא התביעה. לכן הכוח שיש לתביעה הוא כוח עצום והשפעה רבה מאוד.

השופט מוגבל למה שמובא לפניו באולם.

המרצה קובע שלגוף היחיד שיש לו השפעה על הנתון הסטטיסטי )אחוז ההרשעה(היא התביעה.

הנתון של אחד מאלף שיוצאים זכאים הוא נתון משקר בכמה היבטים:

תיק נחשב לתיק הרשעה בלי קשר לאיזו עבירה הורשע בה הנאשם בסופו.1 של יום. לא מעט קורה שזה נתחיל כתיק חמור מאוד של חבלה או דריסה

ומסתיים בעבירה טכנית של קנס. האיש כמוהו כזוכה מבחינתו והתביעהמקבלת את שלה. בסטטיסטיקה זה נחשב להרשעה.

אדם הורשע בשורה של עבירות שונות באותו כתב אישום. הוא מרשע.2 בשתיים או שלוש מתוך רשימה ומזוכה בעשרים ועדיין התיק נחשב כמסתיים

בהרשעה. יש2 ומזוכים 4אם כתב האישום כולל מספר נאשמים ולכן גם אם נאשמים .3

Xאנשים שזוכו כי די מבחינת הסטטיסטיקה שאחד הורשע בכדי להגיד שהתיק הסתיים בהרשעה.

פס"ד בעניין "איתן פרחי": מקרי אונס והנאנסות לא יכלו למסור תיאור מדויק של האנס.3באזור רחובות היו

בזירות האירוע. אלו נשלחו למעבדה הארציתDNAבשפה המשפטית הנקייה נותר ונמצא שהן זהות. קרי אותו בן אדם ביצע את שלושת המקרים, הריצו במאגרים ולא

לאף אחד במאגר ולכן התיק נסגר.DNAנמצאה התאמה בין העניין עורכת דין ענת פלינר:

באירוע אחר נרצחה עורכת דין בשם ענת פלינר ברמת השרון. למשטרה לא היה קצה חוט. בפח סמוך לזירה נמצאו כפפות ועליהן נמצא דם שבהשוואה נמצא DNAמתאים לדמה של הקורבן. המעבדה לזיהוי פלילי הצליחה להוציא מהכפפה

של מי שלבש אותה. שוב הריצו אותה במאגרים ולא נמצאה התאמה. במהלך אותם שנתיים של חקירת הרצח עשתה המשטרה שימוש בחוק חדש יחסית

על מנתDNAשמאפשר למשטרה לבקש מאנשים שאינם חשודים למסור דגימת לשלול אותם מרשימת החשודים הפוטנציאלים.

החוק הרלוונטי: חוק סד"פ )סמכויות אכיפה- חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי(:בגוף אדם שאינו חשוד:פרק ו' חיפוש בהסכמה

החיפוש נדרש לשם בדיקת קשר אפשרי של אותו אדם לעבירה הנחקרת. שהאדם כמתנדב נתן , לא עורכים השוואה בין הDNAאותו חוק קובע שבדגימת ה

DNA .אלא לשם התיק הספציפי, הוא לא נכנס למאגר כדי לשלול מעורבות שלו ברצח של ענת פלינר וגילו איDNAלאיתן פרחי פנו לתת

התאמה. בשלב זה לפי חוק לא ניתן להשוות את הדגימה לתיק אחר. בודקות ואחת מהן שקיבלה את הדגימה של2 בישראל יש DNAבמעבדה לדגימות

איתן פרחי קיבלה תוצאה של אי התאמה לתיק של ענת פלינר. הבודקת פתחה

של איתןDNA"במקרה" את תיק האונס ברחובות וגילתה התאמה מוחלטת בין הפרחי למקרה האונס ברחובות.

למרות חתימתו של איתן פרחי ולמרות החוק הוצא צו מעצר כנגד איתן פרחי. המשטרה הציגה בפני השוטר את המצב כהווייתו. בהמ"ש הורה להוציא צו מעצר.

נוסף.DNAובחקירה לקחו מהכוס שתייה שלו שנות מאסר.25בבהמ"ש המחוזי הוא הורשע ונדון ל

כאשר קבע בהמ"ש שהאינטרס הציבורי גובר על החוק. הראשונה איננה קבילה.DNAבהמ"ש העליון קבע באופן חד משמעי שבדיקת ה-

השנייה? DNAאז עלתה השאלה מה קורה עם הבדיקת בהמ"ש העליון קובע שגם כל ראיה שהושגה מתוך זיקה קרובה לראיה הפסולה יש לבהמ"ש שיקול דעת לפסול אותה. )ביששכרוב דובר על ראיה שהושגה שלא

השני נפסל גם הוא. אך בהמ"ש העליוןDNAכדין אז יכול בהמ"ש לפסול אותה(. ה קבע שדי היה בראיות הנוספות – מכשיר פלאפון שדרכו נודע מיקומו.) שגם הן הגיע

דרך הראשון(.

זוהי הפרקטיקה של ההליך הפלילי ועליה נלמד בקורס.

ההליך הפלילי: כאשר מסתיימת החקירה והתיק בשל מבחינת ראיות מוגש הכתבחקירה-.1

אישום. רק כאשר החקירה מסתיימת מתחיל במשפט. בשלב זה המשטרהעושה הרבה פעולות, חוקרת חשודים ועדים.

-מבחינה פרקטית אין הבדל חיצוני בין חקירת חשודחקירת החשוד לחקירת עד. בשני המקרים השוטר מקליד את השאלות ואת התשובות

שלהם כאשר הם יושבים מולו בחדר. חקירת עדים -אם שלחו אותו כל פעולה שעושה שוטר הוא חייב לתעד אותה.חיפושים

לעשות סריקה בזירת האירוע גם אם הוא לא מצא כלום עליו לתעד בזיכרוןדברים או בדו"ח פעולה. התיעוד נעשה בתיק חקירה.

תפיסת חפצים :תרגילי חקירה

. חשודים אחד שדיבר ואחד ששתק2תרגיל חקירה בו לוקחים עימותים- א. הם יושבים עם השוטר והוא מנסה לעמת בניהם ומשאיר אותם לבד

בשלב מסוים והכל מתועד.

פעולת חקירה די נפוצה. אדם שומר על זכות השתיקה אומדובב- ב. מספר סיפורים בחדר החקירות. הוא נלקח לתא המעצר ומגלה חבר

שמתחבב עליו. המטרה היא שהאיש ישפוך את ליבו בפני המדובב. בפרשת אלזם נקבע שישנן פעולות חקירה לגיטימיות ומדובב הוא אחת

מהן.

גופים: 2 לתביעה הפרקליטותהתביעה המשטרתית- כאשר המשטרה מעבירה את התיק לתביעה לשם

החלטה היא לא מעט פעמים מלווה את ההעברה בהמלצה. אם זה תיק משטרתי המשטרה עורכת מסיבת עיתונאים. אין שום משמעות חוקית

להמלצת המשטרה. בתיקים משטרתיים ההמלצה המשטרתית יוצרת לחץציבורי להגיש כתב אישום.

המשטרה מודדת את עצמה לפי הגשת כתבי אישום אז התיק מבחינתה מסתיים בהצלחה. המשטרה היא ארגון עם מדדים והמדדים ליחידת חקירה

טובה היא כמה תיקים פוענחו שאז הוגש כתב אישום. כתב האישום מוגש לבהמ"ש(: הגשת כתב אישום )שלב ביניים

המתאים ופותח הליך משפטי. לפעמים במקביל להליכי הגשת כתבאישום יש מעצר ולפעמים לא.

בניגוד למשפט אזרחי, משפט פלילי מתחיל במשפט. הישיבהמשפט: .2 הראשונה בבהמ"ש נקראת "ישיבת ההקראה" . בה מקריאים לנאשם את

כתב האישום. לאחר שהוקרא לו כתב האישום השלב הוא : "תשובת הנאשם לאישום"- כפירה או הודאה )שיכולה להיות במסגרת הסדר טיעון וגם לא

במסגרתו(. אדם שמודה וחסך משפט יקבל עונש קל יותר מאדם שהורשעבדיוק באותו דבר בסוף ניהול משפט.

איך קורה שאדם מקבל עונש חמור יותר על ניהולמשפט?

בתי המשפט מטיבים עם מי שחסך כסף ונטל על עצמו אחריות. יש כפירה חלקית והודאה חלקית.אדם שכפר הולכים למשפט.

המשמעות היא שכל עובדה שהנאשם הודה בה רואים אותה כמוכחת

והתביעה לא צריכה להביא ראיות להוכחתה. מנהלים משט רק עלהעובדות הספציפיות שהנאשם כפר אותה. אם נאשם מודה הולכים ל"הכרעת דין".

: הכרעת דין )הקביעה האם הוא2פס"ד במשפט הפלילי מתחלק ל-נאשם או זכאי( וגזר דין. הם ניתנים בשני שלבים שונים.

לאחר "כפירה" עוברים ל"ניהול הוכחות". יש מעצר שמקביל לחקירה ומעצר שמקביל למשפט. איןשלב המעצר-.3

הכרח שחקירה פלילית או משפט פלילי ילוו במעצר. במרבית המשפטיםהפליליים אין מעצר.

6/11/2011

תפקידים: 2 לסדר הדין הפלילי מסדיר את ההליך הפלילי באופן טכני..1מסדיר זכויות נאשמים..2

פרשת התביעה: כאשר התובע מסדר את התיק מבחינת ראיות התביעה עליו לשכנע באמצעות

הראיות שבתיק שהקורבן אשם מעבר לספק סביר.ראיות התביעה-

עדי ראייה, למרות שהם יושבים מול שוטר והשוטר כתב כל מילה והוא חתום עליו, אי אפשר להגיש את התצהיר הזה לבהמ"ש אלא במקרים חריגים. דרך

המלך היא שעדי הראייה יגיעו לבית המשפט ויעידו בבית המשפט. בהמ"ש במשפט הפלילי לא מחליט ע"פ תצהירים. אם אין לתביעה עד יש לה

בעיה. 120עד זכאי להוצאות נסיעה ושכר בטלה. כאשר שכר הבטלה הוא בערך

.₪.כאשר עד מסרב לבוא הם מקבלים צו הבאה .העד כפוף לחקירה ראשית) מי שהביא אותו( , נגדית )הצד שכנגד( וחוזרתגם מוצגים מוגשים באמצעות עדים- "עד מגיש ומאמת". במידה והשוטר

מצא את הסכין עליו למלא דוח פעולה ולהגיש את הסכין ולהעיד עליו

בבהמ"ש. המוצג מוגש באמצעות העד שהוא שמגיש ומאמת את נסיבותהתפיסה.

מסמכים כמו קלסר של דפי חשבון בנק מוגשים ע"י פקיד הבנק.-פלט שיחות מוגש ע"י נציג חברת הסלולר. -תעודה רפואית מוגשת ע"י הרופא שכתב אותה.-

.עדים מומחים- העד מהמז"פ מגיע גם הוא להעיד

איך בכל זאת אפשר להגיש ראיה לבהמ"ש בלי עדים? מצבים )פחות נפוצים(:2

רשימה של תעודות ספציפיות כמו תעודות לידה או תעודות ציבוריות-.1תעודות ממשרד הפנים שאותם ניתן להגיש ללא עדים.

על הסנגור להחליט איזה עד מוצרך ובמידה ואין בהסכמת הצדדים-.2 מחלוקת על הדקירה למשל, אין צורך בתעודה הרפואית כדי לא להביא עד

מומחה - הרופא. כאשר התביעה מסיימת להביא את ראיותיה מכריז התובע: "אלו עדיי". עוברים

לשלב הבא:ראיות ההגנה:

גם ראיות ההגנה מובאים ע"י עדים. הוא הנאשם. 1 עד הגנה מספר

למרות שלפעמים הוא העד הכי טוב שישהנאשם לעולם לא יהיה עד תביעה.לתביעה.

דוגמא: פרשת רומן זדורוב. הראיה הכי טובה שיש לתביעה היא ההודאה של רומןזדורוב במשטרה. הראיה המרכזית הייתה ההודאה שלו.

נאשם יכול להיות רק עד הגנה. אי אפשר להטיל חובה על הנאשם להעיד..1אם הנאשם בוחר להעיד זה יהיה רק בפרשת הגנה כעד מספר

בשלב פרשת התביעה מי שיגיש את הודיית הנאשם הוא החוקר שחתום-עליה.

כאשר מסיים הסנגור להביא את עדין הוא מכריז: "אלו עדיי" ובשלב זה מסתיים שלב ההוכחות. בפני בהמ"ש יש מוצגים רבים ועל כן התיק מורכב מפרוטוקולים

ומוצגים.

שלב הסיכומים:סיכומי התביעה ולאחר מכן סיכומי ההגנה.

בסיכומים ניתן להתבסס אך ורק על ראיות שהוגשו במשפט. אין דרך להתבסס על ראיות שלא הוגשו במשפט ובנוסף ניתן להתבסס על כל חומר משפטי כמו מאמרים

ופסיקה.

סיכומי ההגנה:מדוע כל הראיות שהובאו לפני השופט לא מבססות את אשמת הנאשם.

ככלל, סיכומים במשפט הפלילי נערכים בעל פה. זו זכות של הצדדים בהליך הפלילילסכם בעל פה. ניתן להתעקש על זכות זו.

במרבית התיקים ובטח בשלום הסיכומים בעל פה בתיקים קטנים שאינם מורכבים. לפעמים בהמ"ש סבור שיהיה לו נוח יותר אם הסיכומים יעשו בכתב. אם הצדדים מבקשים לסכם בכתב ישנם מצבים בהם בהמ"ש לא יסכים מפאת הזמן. לפעמים

בהמ"ש רוצה שהסיכומים יעשו בכתב.

הכרעת דין: בהמ"ש צריך לתת הכרעת דין- החלטה האם הנאשם אשם או חף מפשע. אם

הנאשם הודה כבר בהתחלה מייד אחר כך נכתבת הכרעת דין.הפער בין התאוריה לפרקטיקה:

)א( לחסד"פ: "מועד למתן הכרעת הדין":181ס' יום מיום שמיעת הסיכומים או מיום הגשתם.30המועד יהיה תוך

נשיא או סגן הנשיא של בהמ"ש רשאים להאריך את התקופה האמורה מטעמיםמיוחדים שירשמו.

על ההארכה ידווחו הנשיא או סגן נשיא לבהמ"ש העליון. )לא קורה בפרקטיקה(. יום. 30ברוב התיקים לא ניתנת הכרעת דין תוך אם הכרעת הדין מזכה מסתיים המשפט.

אם הכרעת הדין מרשיעה עוברים לשלב הבא:גזר הדין:

התביעה תמיד לפני ההגנה!(:"ראיות התביעה לעונש" )בשלב הראשון: ככלל, אסור לשופט להיחשף להרשעות קודמות של הנאשםרישום פלילי -

עד לשלב זה. בכדי שלא תהיה השפעה על השופט. במידה והשופט נחשףלכך ניתן לפסול אותו.

1981חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים,

החוק שמגדיר את הרישומים שמתבצעים בענייני עבירות פליליות. "תקנת השבים"- בהלכה יש מסכת שאחת מהפרשיות בה היא תקנת השבים- אנשים

סוגי מרשמים שנכנסים תחת המרשם3שריצו את עונשם ושבים לחברה. יש הפלילי:

כל אדם שנחקר כחשוד במשטרה יש לו תיק פתוח. תיקים פתוחים-.1 תיק פתוח שלא הוגש בעטיו כתב אישום ונסגר נשאר תיקים סגורים-.2

רשום ברישום המשטרה תחת תיקים סגורים. אם הוא נסגר מחוסר ראיות הוא נשאר רשום במרשם התיקים הסגורים. אם התיק נסגר

מחוסר עניין לציבור הוא נשאר רשום במרשם התיקים הסגורים אם התיקנסגר מחוסר אשמה הוא אמור להימחק לחלוטין.

זהו בשלב זה של המשפט ניתן להגיש הרשעות קודמות. הרשעות- .3 הרישום שיכול לשמש כנגד אדם באופן ממשי) לא ניתן להגיש את

הפתוחים או הסגורים( . בעקבות הפסיקה כיום הרישום יוצא בשלושה עמודים שונים

הדבר היחיד שניתן להציג לצורך תעודתהמתחלקים לסוגי המרשמים:יושר הוא "הרשעות קודמות".

הרישום של התיקים הפתוחים והסגורים נשאר בגדר רישום פנימי שלהמשטרה.

)ב(- אסור למעט גורמים שנרשמו בחוק לבקש22החוק תוקן לפני שנה וחצי בס' רישום פלילי.

-תסקיר של עובד סוציאלי באשר למצבו של הקורבן.קורבן- תסקיר קורבן -עדות פיזית בבהמ"ש.בן משפחה

ראיות ההגנה לעונש:עדי אופי.

סיכומי התביעה לעונש: טוען התובע איזה עונש הוא חושב שבהמ"ש צריך להטיל על הנאשם. הוא לא נוקב

במספרים בדר"כ.

סיכומי ההגנה לעונש:

מרכיבי ענישה נוספים בנוסף לקנס וכלא:2

עבודות שירות- עונש מאסר. ככלל מאסר מרצים בעונש אולם החוק קובע שכל עונש של שישה חודשי מאסר בפועל ופחות רשאי בהמ"ש להמיר אותו

בעבודות שירות. צורך עבודות שירות שולחים את הנאשם לממונה על עבודות שירות שבודק את הכשירות לבצע את עבודות השירות. אם הממונה

על עבודות שירות ימליץ יכול בהמ"ש לקבוע שהעונש יהיה באמצעות עבודותשירות.

של"צ- שירות/ שעות לתועלת הציבור- נמדד בשעות. שירות המבחן קובע תוכנית לאיפה הם יבצעו אותה.

גזר דין!

בעלי הדין וייצוגם:מי הצדדים בהליך הפלילי? והיא תיוצג בידי תובע שינהל את התביעה. המדינה המאשים במשפט הפלילי:

לחסד"פ. 11ס' גורמי תביעה:2

התביעה המשטרתית- התובע המשטרתי הוא שוטר לכל דבר. הם כפופים.1למפכ"ל.

הפרקליטות- גוף של משרד המשפטים. מחולקת למחוזות. פרקליטות.2 המדינה יושבת בירושלים ומופיעה בדר"כ בבהמ"ש עליון. יחד הם נקראים

פרקליטות המדינה. חלקים: 2 עבודתם מורכבת מ-

מקבלים את התיק חקירה מהחוקרים ולהחליט האם להגיש כתב אישום או.1לסגור את התיק.

להופיע בבהמ"ש בכל התיקים בהם מוגשים כתבי אישום. .2

ההבחנה בניהם: התביעה המשטרתית מטפלת בעבירות מסוג עוון וחטא והפרקליטות בעבירות מסוג

פשע. לחוק העונשין(:24סיווג עבירות )ס'

שנים3פשע- עונשה מעל

חודשים עד שלוש שנים כולל. דוגמא: תקיפה, גניבה3עוון- עבירה שעונשה מעל ועוד.

חודשים כולל.3חטא- עבירה שעונשה עד בתוספת יש רשימה של חריגים- רשימה של פשעים שלמרות הכל מטופלים ע"יהתביעה המשטרתית. ורשימה של עוונות שמופלת בכל זאת ע"י הפרקליטות.

תובע משטרתי- ע"פ חוק לא חייב להיות עורך דין. תובע משטרתי הוא מי שהוסמךלכך ע"י המפכ"ל.

פרקליט- מי שהוסמך לכך ע"י היועמ"ש.

הנאשם: כאשר מדברים על סנגוריה שואלים את השאלה האם חייב להיות סנגור לנאשם?

באופן רעיוני כמדינה היינו רוצים שלכל נאשם יהיה סנגור. מקרים:3 החוק מחלק את מצב הסנגוריה ל-

לחסד"פ מגדיר מצבים בהם יש חובה שנאשם יהיה מיוצג15חובת ייצוג- ס' .1 שנים בבהמ"ש10ע"י סנגור. לדוגמא: נאשם שמואשם בעבירה של מעל

מחוזי. מבחינת בהמ"ש חייב להיות עורך דין. זכאות לייצוג- בכל המקרים בהם אין חובת מינוי ניתן לנהל משפט ללא.2

סנגור. הסנגוריה הציבורית נותנת ייעוץ משפטי בדר"כ למעוטי יכולת למרות שבפועל התנאים שלו רחבים. הזכאות לייצוג נמדדת לפי היכולת הכלכלית

שלך. רשות בהמ"ש למינוי- לבהמ"ש יש שיקול דעת להורות לסנגוריה הציבורית.3

למנות סנגור גם אם אין חובה ואין זכאות.

מרבית האנשים כיום מיוצגים, הוויכוח הוא בין הסנגורים הפרטיים לציבוריים.ב- לא יוטל עונש מאסר בפועל על נאשם שאיננו מיוצג. 15יש תיקון חקיקה ס'

הנאשם צריך את הייצוג בהתחלה והעונש ניתן לו בסוף ולכן קבע המחוקק סעיף אחד קודם שאם התביעה שוקלת לבקש מאסר בפועל היא צריכה להצהיר על כך בתחילת המשפט. החוק מכיר בעובדה שגם אם התובע לא הצהיר בתחילת הדרך

עליו להצהיר ברגע שזה עלה על דעתו ואז יש למנות סנגור. שופט שהבין זאת במהלך המשפט עליו להורות על מינוי סנגור גם דקה לפני גזר

הדין. לא מבטלים דבר שנקבע לפני במשפט מפאת יעילות. תיאורטית, כדי לעמוד בתנאי החוק ביום של הקראת גזר הדין אם שולחים אותו

למאסר בפועל חייב שיהיה ליד הנאשם סניגור.

סוגים:2בהמ"ש יכול להטיל מאסר מ- מאסר בפועל- .1 מרכיבים: א. משך המאסר ב. משך התנאי- בין שנה2 מאסר על תנאי-.2

לשלושאפשר לתת מאסר על תנאי לנאשם בלתי מיוצג.

13/11/2011 : 3 שיעור מספר

איך מתחילה חקירה פלילית?בתלונה-בדרך אחרת- מידע מודיעיני.-

58לא חייבת להיות תלונה, ניתן לבצע חקירה מבלי שתהיה תלונה- ס' לחוק.

כשנודע על ביצוע העבירה ניתן לבצע חקירה. חובת המשטרה לחקור- אם נודע למשטרה לחוק- הכלל: 59 ס'

חובתה לפתוח בחקירה, לא מצוי בחוק באיזה דרך לחקור.ראיות- המשטרה אוספת בשלב החקירה.

על המשטרה בשלב החקירה להפוך את החשדות לראיות. כדי לחקורצריך חשד סביר.החריג לכלל:

נעשה ע"י תובע שהחליט לסגור את התיק מסיבה כלשהי. סגירת תיק - התקיימה חקירה ולאחריה הוחלט לסגור את התיק.

המשטרה לא חוקרת בהתקיים התנאים המצטברים הבאים:החלטה של קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה. .1רק עבירת חטא או עוון יכולה המשטרה להחליט לא לחקור..2 אין עניין לציבור. )או שיש רשות מוסמכת אחרת: מס הכנסה, ני"ע.3

ועוד(. אלמנטים: 2 מהו חוסר עניין לציבור? מורכב מ-

סוג העבירה ומהותה )על רצח/שוד/ גניבה משמעותית לא נראהא. תיק שנסגר מחוסר עניין לציבור, בעבירות היותר קלות יש יותר

סיכוי שכזה(.מיהו העבריין? )רישום פלילי(.ב.

)עבירה של חייל המחליט לערוך מסיבת שחרור ויש רעש בבנייןבדר"כ נסגרת מחוסר עניין לציבור.(

המתלונן אמור לקבל מכתב הביתה שאין עניין לציבור ולכן המשטרה לא-פותחת בחקירה.

אין עניין לציבור יכול להיות בעבירות קצת יותר חמורות כמו תקיפה. -

כאשר המשטרה מסיימת את עבודתה ועורכת רישום של החקירה היא-מעבירה את התיק לתביעה.

הגופים:2 תפקידה לחקור. משטרה-.1 היא זו שתחליט האם להגיש כתב אישום או לא. סגירת תיק התביעה-.2

היא החלטה משפטית ועל כן הסמכות מוענקת לתביעה. העברת החומר- החומר עובר או לתביעה המשטרתית או לפרקליטות.

החלוקה בניהם: התביעה המשטרתית- תיקי עוון או חטא. הפרקליטות- תיקי הפשע.

כדי לחסוך עבודה לתביעה המשטרתית וכדי שתיקים שברור שהם- לסגירה, לחלק מהאחראים על התחנות נתנו הסמכה של תובע לסגור

את התיק. איך שוטר רגיל מקבל הסמכה של תובע? עליו לקבל הסמכתמפכ"ל בלבד. אז התיקים נסגרים עוד בתחנה.

כאשר התיק עובר מהמשטרה לתביעה, בתיקים מסוימים יש את- המלצת המשטרה: אם התיק פשוט ההמלצה כתובה על דף בתוך התיק.

אם מדובר בתיק תקשורתי ההמלצה מאוד מפורטת ומוקראת במסיבת העיתונאים. המלצת המשטרה הינה כלי בעייתי ובדר"כ התובע לא

מתייחס אליה מכיוון שעליו לבצע תפקידו בכל מקרה ולקרוא את התיקולהחליט בעצמו.

המשטרה נמדדת בפענוחים. פענוח מבחינת המשטרה הוא שבעקבות- חקירה מוגש כתב אישום. מבחינת מדידה לא מעניין את המשטרה מה

קרה במשפט.

א: יידוע ושימוע: "יידוע להעברת חומר חקירה לתובע בעבירת פשע". 60 ס' המונח שימוע לא מופיע בחוק הפלילי בכלל, הוא מונח שהגיע מהפרקטיקה ואין לו

אזכור בחוק הפלילי בלבד. - ניסיון לשכנע את התביעה שלא להגיש כתב אישום.משמעות המונח שימוע

השימוע נעשה ע"י סניגור , התביעה לא נפגשת עם הנאשם לצורך שימוע כי כל אמירה יש לה משמעות ראייתית. לעומת זאת אם הסניגור אומר את אותם דברים

אין להם משמעות ראייתית כי הוא אומר אותם בדרך של ייצוג. נאשם לא נוכחיםבישיבת השימוע. השימוע הוא הליך משפטי.

לפעמים ניתן לשכנע בסעיפי אישום בדרגה נמוכה יותר.לכן כאשר מדובר על השלב הזה יש הבחנה בין החוק לפרקטיקה.

זכויות: 2 א מקנה 60 ס' שולחים מכתב ומיידעים את החשוד שהתיק בעניינו עבר הזכות ליידוע- .1

הזכות לקבל מכתב שהתיק עבר מהמשטרהמהיחידה החוקרת לתביעה. לתביעה רק בתיקי פשע.

- רק זכות לחשוד לטעון טיעונים בכתב מדוע לא יוגש נגדו כתב אישום.2. )שימוע בכתב(.בעבירות פשע

לכן בעבירת פשע בנוסף לעובדה שמיידעים אותך מודיעים לך שיש לך זכות יום מיום קבלת30להגיש טיעונים בכתב. את המכתב צריך לשלוח תוך

ההודעה.בעבירות חטא או עוון לפי החוק אין זכות לשימוע ויידוע.-

כיוון שלפעמים עברו שנים רבות ולא היה לעו"ד את התיק לפניו יש- השלמה מהפסיקה לגבי השימוע בכתב שאמור להיעשות ע"י העו"ד. לפי

לחוק אדם זכאי לקבל את החומר החקירה שלו רק לאחר הגשת74ס' כתב אישום. כלומר כל מהלך החקירה החשוד לא רואה את חומר

החקירה. א( הפרקליטות נתנה את החומר בכדי שיהיה 60 לפני החוק )ס'

ניתן לקיים שימוע. כיון שהליך היידוע והשימוע לפני הגשת כתב אישום, החשוד לא זכאי לקבל את החומר. מצד אחד עליו לטעון טיעונים ומצד שניאין לפניו את חומר החקירה. על כן ישנה השלמה של הפסיקה:

מקבלים את עיקרי החומר ) לא את כל החומר(.- קצב קיבל את עיקרי החומר לפני השימוע ואילו עורכי דינו ביקשו את כל

החומר. בג"צ אשרר את הנוהג וקבע שהזכות החוקית לקבל את מלוא החומר היא אך ורק לאחר הגשת כתב אישום אם זאת לצרכי שימוע צריך

להעביר חומר אבל מספיק את עיקרי החומר ולא את כל החומר. דברים: 2 הבג"צ בעניין קצב מורה על

.הפסיקה אישרה את זכותו של החשוד לקבל את עיקרי החומר החומר.כלאולם, לא זכאי לקבל את

ברמה הפרקטית עורכים שימוע רק אם עומדים להגיש כתב אישום.עד תיק קצב לקראת שימוע הייתי מקבל טיוטת כתב אישום.

לאחר קצב החליטו לא לתת טיוטת כתב אישום כי בתיק קצב פרסמו את הטיוטא.לכן הפסיקה קבעה שהנאשם יקבל:

מכתב המפרט את החשדות והעבירות.-פרקטית אין הבדל בין המכתב לטיוטת כתב אישום.

לסכום:כיום, על פי החוק בעבירות מסוג פשע:

יום ולצורך כך אני זכאי לקבל את עיקרי החומר +30יש זכות לשימוע בכתב תוך מכתב המפרט את עיקרי החשדות.

לגבי עבירות מסוג עוון וחטא- אין זכות לשימוע או ליידוע.

מה קורה אם הגישו נגד נאשם כתב אישום בפשע ולא נתנו לו את זכותהשימוע?

.יש אסכולה האומרת לבטל את כתב האישום ולעשות את ההליך מחדשיש אסכולה הטוענת שלא צריך לבטל את כתב האישום ולתת לנאשם את

זכות השימוע.

מקרים חריגים בהם למרות שמדובר בעבירת פשע לא יהיה 3 החוק קובע יידוע ושימוע:

לפרקליט מחוז ולראש יחידת תביעות משטרתיות יש סמכות לקבוע.1 לא מפורט בסעיףשבעבירת פשע לא יהיה יידוע ולא יהיה שימוע.

מהם הקריטריונים מתי כן ומה לא. . לגבי היידוע איןחשוד במעצר אין לו זכות לא לשימוע ולא ליידוע.2

טעם לשלוח לו מכתב הביתה כי החשוד במעצר. לגבי השימוע- כל יום של הזמן30ההליכים מהירים ונגמרים בימים ולכן אין את ה-

למכתבים. לעומת זאת תיק של אדם שלא במעצר מטבע הדבריםההליך לוקח יותר זמן.

בעבירות אלימות בין בני זוג או במקרה של אלימות במשפחה אין.3 הדבר נוסע מהנסיבות של אישה שמתלוננת עללא יידוע ולא שימוע.

בעלה והחשש שהבעל יתנקם- כדי לצמצם נקודות חיכוך.

בעבירות עוון או חטא אין לי זכות מוקנית על פי חוק לשימוע-בכתב. פרקטית ניתן לטעון טיעונים בעוון או בחטא.

בפרקטיקה: .אין לי זכות לקבל שימוע בע"פ. כאשריש הרבה מאוד שימועים בע"פ

פונים לפרקליטות לפעמים הם מסכימים לשימוע בע"פ ולפעמים הם מבקשים מכתב . אין לי זכות מוקנית לשימוע בע"פ. )לתובע יש הכי הרבה

טעמים: אם הטיעונים הגיוניים עדיף לתובע לא2אינטרס שיתקיים שימוע מ- להתבזות ולהגיש כתב אישום. ואם בכל זאת הוא מחליט להגיש כתב אישום

הוא יכול לדעת מהו קו ההגנה של הנאשם(. גם בעבירות מסוג עוון וחטאכאשר אין לי זכות לכלום האינטרס הוא של התובע לקיים שימוע.

.ניתן לבקש שימוע גם בעבירות עוון וחטא

העמדה לדין/ סגירת תיקהתובע קורא את התיק ועליו להחליט האם להעמיד לדין או לסגור את התיק.

להשלמת חקירה.אופציה נוספת- יכול התובע להחזיר את התיק למשטרה

מתי התובע מחליט על העמדה לדין )תנאים מצטברים(? ראיות מספיקות להרשעה )הפסיקה קבעה בבש"פ זאדה- סיכוי סביר.1

להרשעה(. לא ברור מהם ראיות מספיקות. קיום עניין לציבור- הנחיה של היועמ"ש שאין עניין לציבור להעמיד אנשים.2

שנתפסו פעם ראשונה.

סגירת תיק:תובע סוגר תיק מאחת מהעילות הכתובות בחוק:

- יש ראיות אבל לא מספיק. חוסר ראיות.1- אין ולו שמץ ראיה לאשמתו של אדם )יציר הפסיקה(. חוסר אשמה.2

חוסר ראיות וחוסר אשמה היא החלטה של גורם מקצועי. עילה מורכבת יותר. חוסר ראיות וחוסר אשמה היא חוסר עניין לציבור-.3

החלטה של גורם מקצועי. בעייתי שתובע יחליט האם מתקיים עניין לציבור או . ולכן סגירת תיק מחוסר עניין לציבור לא תיעשה ע"י כל תובע אלא ע"ילא

בעל הדרגה הבכירה באותה יחידת תביעות. יוכל לסגורראש יחידת התביעות------- מסוג עוון או חטאכלומר בעבירות

תיק מחוסר עניין לציבור.-פרקליט המחוז יוכל לסגור את התיק. תיק מסוג פשע

עבירות מין ואלימות בין בני זוג לא יסגרו מחוסר עניין לציבור אם הסיבה- היחידה היא חזרת המתלונן או המתלוננת מתלונתו. התובע יכול לתת לך

חשיבות מעשית אך שזו לא תהיה הסיבה היחידה לסגירת התיק. בתיקים רגילים יכולה להיות סגירת תיק מחוסר עניין לציבור אם המתלונן-

חוזר בו מתלונתו, בתיקים בין בני זוג יש צורך בעילה נוספת.

ראיות מספיקות – יש צורך לבדוק כל מקרה לגופו והרף אינו בדיוקברור.

20/11/2011 : 4 שיעור מספר

כל חשוד היה רוצה שהתיק בעניינו ייסגר מחוסר אשמה כי אז התיק-נמחק מכל סוגי המרשמים.

- עילות מקצועיות שעל פיהם צריך חוסר ראיות וחוסר אשמה- הפרקליט להחליט. כל פרקליט או תובע יכול להחליט לסגור תיק מחוסר

ראיות וחוסר אשמה. - בעוד שחוסר ראיות וחוסר אשמה אלו עילות חוסר עניין לציבור-

מקצועיות חוסר עניין לציבור היא עילה ערכית.על כן החוק קובע שסגירת תיק מחוסר עניין לציבור אם זה פשע- צריך להיסגר באישור

פרקליט מחוז. אם מדובר על עוון או חטא- צריך להיסגר ע"י ראש מח'תביעות משטרתיות.

איך פשע יכול להיסגר מחוסר עניין לציבור? ₪. גניבה ממעביד1500דוגמא: עובדת בחנות פרחים שגנבה מהקופה

העונש הוא עד שבע שנים. מדובר על בחורה שהגיעה מבית בעייתי. בנסיבות הללו כאשר מדובר על בחורה ללא עבר פלילי אשר הגיעה

מבית בעייתי החליט לסגור את התיק מחוסר עניין לציבור. החשוד:

כאשר נסגר תיק החשוד אשר בעניינו נסגר התיק יכול להגיש בקשהלסגור את התיק מחוסר אשמה.

ההחלטות האלה2 על החלטה לא לחקור או לסגור תיק- על המתלונן: יכול המתלונן להגיש ערר. כאשר מדובר על ערר לא מדובר על פנייה לבהמ"ש אלא ערר בתוך גופי אכיפת החוק. ההחלטה של הפרקליט

מחוז או ראש יח' מחלקות משטרתיות אינה סופית. הערר יכול להיותמוגש פעם אחת.

הערר מוגש לגוף אחד מעל הגוף שנתן את ההחלטה: הגופים:2

-החלטות המשטרה לפרקליטות או לראשהחלטה לא לחקור ע"י פקד- מגישים את הערר -

לחוק(.62תחום עררים בפרקליטות המדינה. )ס' ניתן להגיש ערר לפרקליטות. בתיקי חטא ועוון- סגירת תיק- -

-החלטות הפרקליטות בכל עבירות הפשע פרקליט מקבל תיק ומקבל החלטה.

ראשים:2ר מוגש ל-אין גוף מעל הפרקליטות ועל כן הער

תפקידו להתוות מדיניות. עליו לקחת אחריות על החלטותיועמ"ש- - לכן תיק שסגר פרקליט מחוסר עניין לציבור הערר מגיעערכיות.

ליועמ"ש. פרקליט המתלבט ממונה בקטע המקצועי.פ"מ )פרקליט המדינה(– -

על פרקליט המדינה לפתורבתיק הולך להתייעץ עם פרקליט המחוז. את כל הבעיות המקצועיות של פרקליטי המחוז. שאלות מקצועיותאם התיק נסגר מחוסר ראיות או חוסר אשמה-

ר הוא לפ"מ. ועל כן סגירת תיק מהעילות הללו הער

כתב אישום: המסמך הכתוב היחידי שהוא מחויב בהליך הפלילי. מסמך היסוד היחיד בהליך

הפלילי. בתביעה אזרחית יש לנו כתב תביעה וכתב הגנה. כל הקלפים פתוחים בפני השופט

מהרגע הראשון. בתביעה פלילית- החשיפה של השופט לעובדות היא הדרגתית.

התובע מקבל את כל חומר החקירה מהמשטרה ולאחר שהוא הגיש כתב אישום עליו לתת את כל תיק החקירה לסנגור. בהמ"ש לא מקבל לפחות בהתחלה שום

דבר מהחומר. כתב האישום הוא מסמך קטן ורזה המפרט בצורה הכי קצרה ולאקונית מה

התביעה לא כותבת איך היא תוכיח זאת כי לא מצרפיםהתביעה חושבת שקרה. לכתב התביעה ראיות. לכתב האישום לא מצורפים מסמכים או ראיות. הראיות

בשלב של כתב אישום נמצאים בקלסר של התובע כאשר הסנגור קיבל עותק.מתי חושפים את השופט לראיות?

בפרשת התביעה ובפרשת ההגנה. השופט לא מקבל שום דבר מראש והתיק נבנה בפניו שלב אחר שלב אך ורק בעזרת העדים. רק בסוף כאשר השופט שומע את

העדים והראיות של התביעה ושל ההגנה תתקבל לפניו התמונה המלאה.כתב האישום הוא משהו שממנו מבין הנאשם את כל מה שהתביעה רוצה ממנו.

במשפט הפלילי הישראלי נאשם לא יכול להיות מופתע לעולם. בכתב האישום כתוב לנאשם במה הוא נאשם , מהם הראיות ומי העדים שיופיעו.

לאחר מכן כל החומר מועבר לעיונו של הנאשם.אין כתב הגנה במשפט הפלילי!

החלופה לכתב הגנה היא תשובה של הנאשם לכתב האישום בע"פ בבהמ"ש. היתרוןהוא שהתשובה ניתנת בע"פ בבהמ"ש והיא קצרצרה ולאקונית.

לחסד"פ- מה יכיל כתב אישום? 85 ס' שם בהמ"ש שאליו הוא מוגש.1ציון מדינת ישראל כמאשים או שם הקובל ומענו.2 שם הנאשם ומענו- מרבית התיקים מוגשים נגד אנשים שאינם נעצרים ואז.3

על מזכירות בהמ"ש לשלוח לנאשם את כתב האישום.-המהות:

תיאור העובדות המהוות את העבירה, בציון המקום והזמן במידה.4 - בכדי לאפשר לנאשם לטעון טענת אליבי ולבדוק האםשאפשר לבררם

העבירה התיישנה. תיאור העובדות לעולם בגוף שלישי בלשון עבר. רמת תיאור העובדות באופן

יבש ומתומצת. סעיפי החיקוק. אין סעיפיםציון הוראות החיקוק שלפיו מואשם הנאשם: .5

חלופיים במשפט הפלילי. רשימה זו חשובה מאוד. התובע כאשר הוא כותב אתשמות עדי התביעה: .6

.כתב התביעה חושב טוב מי הם עדי התביעה שיהיו רשומים בכתב התביעה אם התובע שכח עליו לבקש לתקן כתב אישום, לצרף את העד ואז רק העד

יופיע.

בה התביעה מבקשת את העונש. אםישנה הודעהבסוף כתב האישום - בסופו של דבר תוגש בקשה לעונש מאסר בפועל על הנאשם להיות

מיוצג. פרקטית ברוב המקרים כותבים זאת בכתב האישום אבל החוק לא מחייב

שיהיה כתוב בכתב האישום אלא החוק מחייב להודיע לנאשם ולבהמ"שהאם התביעה תבקש מאסר בפועל.

הודעה נוספת- הנאשם יכול לבקש סנגור ציבורי אם מתקיים אחד- התנאים לפי החוק. חוק הסנגוריה הציבורית מחייב שההודעה הזו תופיע

בכתב האישום. בקשת חילוט- מופיעה בסוף כתב האישום. לא מופיעה ברוב כתבי-

האישום. חילוט מדבר על רכוש. כאשר רכוש יכול להיות דירה, בית או נכס מקרקעין כלשהו ועוד. מדובר על חילוט נכסים שאינם קשורים

לעבירה.

חילוט נכסים שאינם קשורים לעבירה אפשר רק ע"פ חוק הסמים/ הלבנת הון / ארגוני פשיעה. הרעיון הוא שבכדי להרתיע סוחרי סמים

מסחר בסמים החליטה המדינה שלא מספיק שהיא תתפוס את הנאשםותכניס אותו לכלא אלא גם תחלט לו את הרכוש.

לכן אם התביעה מבקשת חילוט עליה לכתוב זאת מראש בכתב אישום. "בסופו של ההליך היה והנאשם יורשע תבקש התביעה בנוסף לכל עונש

גם לחלט את הרכוש הבא ורשימת פירוט של הרכוש". הדיון האם הרכוש יחולט או לא יהיה בטיעונים לעונש לפני גזר הדין.

סמכויות:מיקום בארץ של בהמ"ש. סמכות מקומית- - הליך פלילי לא מוגש לבהמ"ש עליון- שלום/ מחוזי. סמכות עניינית-

כערכאה ראשונה לעולם.

השאלה לאיזה בהמ"ש מוגש כתב האישום? 6-8 סעיפים

חלופות מרכזיות: 2 מבחינת סמכות מקומית- מקום ביצוע העבירה.1מקום מגוריו של הנאשם.2

התובע בוחר לאן יוגש כתב האישום. הרעיון של הסמכות המקומית הוא רק לחוק בהמ"ש 48 ו 49 מבחינת יעילות מבחינת העדים, המשטרה. )סעיף

לגבי העברת מקום(.

: 6-8 רשימת חריגים בסעיפים ?מה קורה אם לא ידוע איפה בוצעה העבירה לא ידוע מקום מגוריו של הנאשם

ועוד...

בכתבי אישום בהם יש מספר נאשמים וכל אחד מהם גר ומואשם בסעיף אחר- דיי ליבמקום אחד

בו בוצעה העבירה כדי לגרור את כל כתב האישום לשם. סעיפי אישום בוצעו באילת ואחד בקריית שמונה- ניתן להגיש או בקריית19במידה ו

שמונה או באילת.

סמכות עניינית:עבירות עד שבע שנות מאסר כולל. שלום-

עבירות שעונשן מעל שבע שנות מאסר.מחוזי-

לגבי בהמ"ש שלום: מקרי גניבה- תיאורטית ניתן לקבל עד20כאשר מוגש כתב אישום על -

שנה. 60 ופחות- 7 הסמכות נקבעת ע"י העבירה הבודדת החמורה ביותר. אם היא

- מחוזי. 7 שלום ומעל העונש המקסימאלי שיכול לתת השלום בגין עבירה היא עד שבע שנים אך אם יש כתב אישום המכיל ריבוי עבירות הוא יכול לתת עונש של יותר משבע שנים. הוא

מוגבל פר עבירה לעד שבע שנים ולא כאשר יש ריבוי עבירות.

יש עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים שעונשן גבוה משבע שנים אז- אפשר בהחלטה של פרקליט מדינה או פרקליט מחוז להגיש לבהמ"ש השלום ובלבד שבהמ"ש השלום לא ייתן יותר משבע שנים בגין אותה

עבירה. דוגמא: עבירות סחר והחזקה שלא לצורך החזקה עצמית נידונות גם

בבהמ"ש שלום. פרקליט מחוז או מדינה הורה להעביר אותן לבהמ"ש שלום. בהמ"ש שלום אשר דן בעבירת סחר למרות שעונשה בחוק הוא

שנה לא יכול לתת יותר משבע שנים. הרציונאל- הטווח של העבירות20 הללו ומגוון העונשים עליהם רחב ועל כן יכולה להתקבל החלטה להעביר אותן לשלום. ועל כן במקום להעמיס על המחוזי נותנים

לפרקליט מדינה או מחוז לעשות את הויסות.

הכלל: בהמ"ש שלום ככלל שומע דיונים בדן יחיד. החריג: לנשיא- בהמ"ש שלום יש סמכות לקבוע שתיק מסוים ישמע בפני הרכב של

שלושה.אין קריטריונים ופסיקה לגבי נושא זה.

בהמ"ש מחוזי: עבירות שעונשן פחות משבע שנים כמו לפי חוק הגבלים עסקיים עדיין-

נידונות בבהמ"ש מחוזי. עבירות שקשורות לארגוני פשיעה גם אם עונשן פחות משבע שנים-

נידונות במחוזי. עבירות כלכליות שעונשן פחות משבע שנים לפי חוק ני"ע נידונות-

בבהמ"ש המחוזי. כאשר מוגש כתב אישום מעורב ומייחסים לנאשם מספר עבירות-

הסמכות נמדדת לפי העבירה הבודדת החמורה ביותר ולכן אם יש עבירות שנים בודקים לפי7 שנים ועבירות שעונשן פחות מ7שעונשן מעל

העבירה שעונשה גבוה ביותר ועל כן זה הולך למחוזי. המחוזי מוסמך אגב אורחה לדון בעבירות שבסמכות השלום. אין מצב לפיו כתב האישום יוגש

לשלום והוא על הדרך ידון בעבירות שבסמכות המחוזי. במקרים בהם יש ריבוי נאשמים והם נאשמים במספר עבירות מעורבות-

תיאורטית ניתן לחלק את כתב האישום לשתיים אך מספיק שאחד מהםיואשם בעבירה שבסמכות המחוזי ניתן לגרור את כולם לבהמ"ש המחוזי.

שופטים. חוק3המותב בבהמ"ש מחוזי הוא לפעמים דן יחיד ולפעמים - בתי המשפט קובע שחלק מהעבירות ידונו בפני דן יחיד וחלק מהעבירות

שופטים. 3בפני

בהמ"ש לנוער חוק הנוער )שפיטה, ענישה ודרכי טיפול(- עקרונית הוא דן בקטינים שעדיין לא

.18מלאו להם בבהמ"ש לנוער האוריינטציה שיקומית לעומת הענישתית.

פרקטית יש לכך השלכות, בעוד שבהמ"ש רגיל לבגירים יש לו אפשרות רק בסוףההליך לענישה. דרכי הענישה הם מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס כספי ועוד.

בהמ"ש לנוער יכול גם לתת דרכי ענישה אך יש סעיף שלם בחוק ובנוסף לעונשלבהמ"ש לנוער יש בחוק דרכי טיפול- עו"ס, העברה למעון או למשפחה אומנת.

לכן האפשרויות של בהמ"ש לנוער יותר אפשרויות. בבהמ"ש לנוער ככלל הדיונים הם בדלתיים סגורות.

כדי ששם של בגיר לא יתפרסם כנאשם יש להגיש בקשת איסור פרסום וחריג לקבלאישור לכך. לעומת זאת לגבי קטין הכלל הוא שיש איסור פרסום על שם.

לקטין יש חובה ע"פ חוק- חו"ד לפני העונש שנותן קצין מבחן שהוא עו"ס. תסקיר לקבל תסקיר בעניינו לעומת בגיר שאז יש להגיש בקשה ולהילחם על כך. התסקיר

הוא שיקומי וסוציאלי ולכן הוא מועיל לנאשם.

מתי כתב אישום מוגש לבהמ"ש לנוער? תנאים מצטברים:2

ביום ביצוע העבירה יהיה העבריין קטין. .1. 19לפני שמלאו לו יום הגשת כתב האישום- .2

איזון בין יום הגשת כתב האישום לגיל שבו העבריין היה כאשר ביצע אתהעבירה.

והוא קטין לא יוגש נגדו כתב17דוגמא:אם האיש ביצע את העבירה בגיל לבהמ"ש לנוער. 25אישום בגיל

ישנה בעיה בעניין זה כי הפרקליטות יכולה להתמהמה עם הגשת התיק ולהחזיק את התיק הרבה זמן ואז למרות שהעבריין היה קטין בעת ביצוע העבירה יוגש כתב

. הפתרון לכך מצוי באישור של היועמ"ש19אישום לאחר שהעבריין עבר את גיל כאשר מוגש כתב אישום לאחר יותר משנה מרגע ביצוע העבירה.

)חוק הנוער קובע שחלק מהסעיפים שבחוק הנוער יחולו גם בבהמ"ש רגיל אםמדובר על עבריין שהיה קטין בעת ביצוע העבירה(.

מתי ניתן להגיש כתב אישום כנגד קטין ע"י כל תובע ומתי ניתן להגיש כתבאישום רק באישור היועמ"ש?

במצבים מסוימים צריך אישור יועמ"ש כדי להגיש כתב אישום כנגד קטין –אם חלפה יותר משנה מיום ביצוע העבירה ועד יום הגשת כתב האישום. לכן

בעוד שכל כתב אישום רגיל יכול להגיש כל תובע בלי שום צורך באישור היועמ"ש לכן לגבי קטין שחלפה יותר משנה עד הגשת כתב האישום יש

לשלוח את התיק ללשכת היועמ"ש לקבלת אישור.

הרציונאל לכך הוא שמה שקורה זה שטיפול בקטינים צריך להתבצע בצורה מהירה יותר. כדי שלא יתמהמהו עם התיק ואז כתב האישום יוגש לבהמ"ש

רגיל ולא לבהמ"ש לנוער..לא תמיד היועמ"ש נותן אישור אם חלפה יותר משנה

ישנם מצבים בהם כתב האישום כנגד הקטין יוגש לבהמ"ש לנוער ויהיה צורך באישור של היועמ"ש וישנם מצבים בהם כתב האישום יוגש לבהמ"ש רגיל ויהיה צורך באישור היועמ"ש. זה תלוי ביום הגשת כ"א והאם חלפה יותר

משנה עד להגשת כתב האישום.

קובלנה פלילית:הליך פלילי של אדם פרטי כנגד אדם פרטי.

: לחסד"פ 68 ס' רשאי כל אדם להאשים בעבירה מן המנויות בתוספת11"על אף האמור בס'

השנייה על ידי הגשת קובלנה לבית המשפט". ישנם סעיפים ספציפיים בחוקים מסוימים כמו בחוק הגנת הפרטיות שבהם רשום שכל אדם יוכל להגיש בגינם קובלנה פלילית- בנוסף לעבירות המנויות בתוספת

השנייה. קובלנה פלילית פרטית היא הליך פלילי לכל דבר ועניין.

על קובלנה פלילית חלים כל כללי סדר הדין הפלילי. מי שרוצה כסף מגיש תביעה אזרחית , קובלנה פלילית פרטית היא הליך פלילי

המסתיים בהרשעה ועונש או בזיכוי. הרבה קובלנות פליליות מוגשות כיום לפי חוק לשון הרע.

קובלנה פלילית פרטיות חייבת לעמוד בכל חוקי הסדר דין הפלילי כמו כתב אישוםבשני הבדלים:

אין מאשים ומאשימה יש קובל ונקבל. -והכותרת – "קובלנה פלילית פרטית". -

קובלנה ניתן להגיש מתי שרוצים ובלבד שמדובר על עבירה שבה ניתן להגיש קובלנה. לא חייבים להגיש תלונה במקביל. אבל אפשר גם להגיש קובלנה וגם

להגיש תלונה, אין הגבלה לפי החוק.במידה והגשתי תלונה והתיק נסגר עדיין ניתן להגיש קובלנה.

ברוב המקרים לא ניתן להגיש קובלנה כי העבירות אינן מאפשרות להגיש קובלנה.כנ"ל לגבי הערר.

קובלנה מוגשת לבהמ"ש שלום כי סוג העבירות שלגביהן מותר להגיש קובלנה הןבסמכותו.

ישנם מספר סייגים לקובלנה: כנגד עובד מדינה על מעשה שהוא עשה תוך כדי מילוי תפקידו צריך אישור.1

לחסד"פ(. נועד להגן על עובדי69של היועמ"ש להגשת הקובלנה. ) ס' מדינה בעת מילוי תפקידם.

14לא ניתן להגיש קובלנה נגד קטין שביום ביצוע העבירה טרם מלאו לו .2.12שנים. גיל האחריות הפלילית- מעל גיל

אם מוגש כתב אישום בגין אותו מעשה לא ניתן להגיש קובלנה. .3 כל קובלנה פרטית מועברת לפרקליטות המחוז ופרקליט המחוז יכול

ימים שהוא משתלט על הקובלנה ולהפוך אותה לכתב15להחליט תוך אישום והיא מנוהלת ע"י פרקליט.

27/11/2011

)לזכור מס' סעיף!(: 74 עיון בראיות התביעה-ס' )לדעת את כל החסד"פ +חומר שנלמד בכתה(.20/12בחינת אמצע-

של כל חומר החקירהזכות עיון והעתקה לנאשם יש -הכלל: 74 ס' שבידי התביעה.

מדובר על זכות של ההגנה לקבל את החומר של התביעה. אין זכות הפוכה, לסנגוריש זכות מלאה לא להעביר לתביעה חומר.

רק במהלך המשפט תיחשף התביעה לראיות של הנאשם.

אם המשטרה תעשה את עבודתה בצורה טובה לתביעה יהיה את כל-החומר והסנגור לא יוכל להביא חומר חדש.

נאשם במשפט הישראלי לא יוכל להיות מופתע בשום מקרה. כל החומר מועבר לסנגור ובמידה ואם מתברר שיש חומר נוסף, עוצרים את התהליך וחושפים את

הסנגור לחומר. בכתב האישום- העובדות, סעיפי החוק ומי מעיד. בנוסף מקבל הנאשם את כל חומר

החקירה. בכל תיק חקירה תמיד יש לפעמים מעט ולפעמים יותר חומר שלטובתהנאשם ועל התובע להעביר את הכול לנאשם.

הזכות לקבל את חומר החקירה היא לאחר הגשת כתב אישום- פרקטית רשויות החקירה נותנות את החומר לעיוןבעבירות פשע ועוון. גם בעבירה מסוג חטא.

אם התיק כנגד חשוד נסגר אין לו זכות עיון בחומר החקירה. במצבים בהם רוצה לקוח לסגור תיק בעניינו שנסגר מחוסר ראיות לחוסר אשמה

יכול הסנגור לבקש את חומר החקירה מהיועמ"ש.

מהו חומר חקירה? )גם לטובת התביעה וגם לטובתרלוונטי לאישום הוא כל חומר חומר החקירה

ההגנה(. . מי שקובע בהתחלה מה עובר ומהרשימה של כל החומרבנוסף מקבל הסנגור

לא זו התביעה. במידה ומתגלה מחלוקת פונים לבהמ"ש.

דוגמא: בוצעו האזנות סתר לא רק לנאשם, המשטרה חושפת ומתמללת את כלה שיחות הנוגעות לפרשה. הסנגור מבקש את כל השיחות אך התביעה טוענת שיש

שיחות שלא רלוונטיות. זו דוגמא למחלוקת בין התביעה להגנה. ר"פ של עד- האם מדובר על חומר חקירה? לפי הפסיקה יש להגיש את החומר

לבהמ"ש שיחליט האם הר"פ של העד רלוונטי או לא.

הסייגים לזכות העיון והעתקה של הנאשם )מקרים בהם חומר רלוונטי לאניתן או לעיון או להעתקה(:

בחור שחילק סמים לבנות השכונה וצילם אותן במצבים בש"פ מזור-.1 אינטימיים. הוגש נגדו כתב אישום על הדחת קטין לשימוש בסם ופגיעה

בפרטיות. כאשר הוגש כתב אישום ביקשו את חומר החקירה מהתביעה. הנאשם קיבל את החומר חוץ מהקלטות התובע לא נתן ואמר שבמידה וירצו לראות הסנגור מוזמן לעיין בחומר בחקירה בפרקליטות. בהמ"ש עליון קבע

שזכותה העתקה לא מוחלטת והיא נסוגה מפני זכויות אחרות במקרה זההזכות לפרטיות.

חומר רלוונטי שמשיקולים שונים כמו הגנה על חיי אדם אנו לא חומר חסוי:.2 מעוניינים להעביר אותו לצד השני. על כן חומר חסוי לאחר שהוגדר ככזה יש

סייג לגבי עיון בו. לוקחים את דו"ח הפעולה ומשחירים את הפרטים שלא מעוניינים לחשוף

אותם ומעבירים אותו מושחר. בנוסף לחומר חסוי מעבירים גם תעודת חיסיון חומר שהוגדר כחסוישעליה כתוב שיש חומר חסוי שלא מועבר להגנה.

אם התובע חושבהתביעה לא יכולה לעשות בו שימוש בבהמ"ש. שהמסמך החסוי קריטי לניהול התיק, יקבעו שניתן לעיין בחומר רק בחדרי

החקירות, ינעלו את המשפט ויהפכו אותו לדלתיים סגורות וינהגו בעוד מספרחלופות.

אם ההגנה מעוניינת לצפות בו עליה לפתוח בהליכים משפטיים.דוגמא:

בהנחה שיש תיק סמים, נערכה תצפית ע"י המשטרה מבניין רב קומות אצל משפחה מסוימת. דו"ח התפיסה ודו"ח החיפוש מועבר לידי הנאשם. אחד

הדוחות החשובים הוא דו"ח פעולה שכתבו השוטרים שערכו את התצפית ובו יש את כל הפרטים- מאיפה הם מתצפתים , מאיזה משפחה ובאיזה שעה.

מדובר על חומר רלוונטי אך דו"ח הפעולה לא יועבר מכיוון שהמשפחהשאישרה את התצפית מדירתה יכולה להיחשף ויתנקמו בה.

אם הסניגור חושב שיש חומר נוסף שלא הועבר לעיונו הוא יכול לדעת-זאת מרשימת החומר, ע"י הנאשם וכו'.

-

)ב(: במידה ויש חומר שלא הועבר לעיונו של הנאשם: 74 ס' אופן אכיפת הזכות לעיון:

באמצעות פנייה לבהמ"ש-

לעיון בחומר חקירה. בבקשה: "ברשות74מגישים בקשה לפי ס' - התביעה להשיג חומר שרלוונטי למשפט ויש להורות לתביעה להעביר

לידי את החומר". הבקשה מוגשת בכתבהבקשה מוגשת לאותו בהמ"ש אליו הוגש כתב האישום. - הדיון מתקיים בפני דן יחיד )גם אם המשפט עצמו מתנהל בפני הרכב(.-

בדיון כל צד מוסיף את נימוקיו לבקשה. בהמ"ש זכאי לעיין בחומר וזודרכו לדעת האם החומר רלוונטי או לא.

במידת האפשר בפני השופט שאינו דן בתיק. )מבחינת הרציונאל יש- היגיון שיהיה מדובר על שופט אחר כדי לא לחשוף שופט שדן בתיק לפני

חומר שלסבוף יוחלט שהוא אינו רלוונטי(.בהחלטה מנמק בהמ"ש איזה חומר יועבר ומדוע.

במשפט פלילי אין ערעור על החלטות ביניים. במסגרתכלל יסוד במשפט הפלילי: הערעור על פס"ד כולו ניתן לערער על החלטות הביניים. הרציונאל לכך הוא

יעילות.סייגים- על החלטות אלה ניתן לערער באופן מיידי:

על החלטה של בהמ"ש בדיון בבקשה לעיון בחומר חקירה ניתן )ה(- 74 ס' . 1 הערר מוגש לערכאת הערעור )אם התיק מתנהל בשלום, הדיוןלהגיש ערר.

יום30היה בשלום והערר מוגש למחוזי(. הערר הוא בזכות ויש להגישו תוך מיום שניתנה ההחלטה. ערכאת הערעור תשמע את הדיון בדן יחיד. בסיום

הדיון תינתן החלטה. על החלטת הערר לא ניתן להגיש ערעור פעם נוספת לא בזכות ולא

ברשות!. על פסלות שופט ניתן לערער באופן מיידי. . 2 על החלטת בהמ"ש לעכב ביצוע עונש. . 3

שחומר שלא העובר לעיון הסנגור לא יוכל התובע לעשות74החוק קובע לאחר ס' בו שימוש.

: 80-82 ס' סוגי מסמכים: 2 ההגנה אינה מחויבת להעביר דבר לתביעה למעט

תעודות רופא. אם בידי ההגנה מסמך שכזה היא חייבת להעבירו מראש לידי.1התביעה.

חו"ד מומחה. .2 הפרוצדורה היא שסנגור מחויב להעביר את המסמכים רק אם התובע-

ביקש אותם מבהמ"ש ובהמ"ש הוציא צו. איך התובע יודע שהולכים להגיש מסמכים כאלה? על התובע לדעת-

מההערכות ובמידה והוא לא יודע במהלך ישיבת ההקראה עליו להודיע שבמידה וההגנה מגישה תעודת רופא או חו"ד מומחה עליה להעבירם

מראש לידיו. במידה וניתן צו והסנגור לא העביר זמן מראש הוא לא (: 83 הכלל )ס' -

יוכל להגיש את המסמך בבהמ"ש. במידה והסנגור לא קיים את הצו יוכל הסנגור בכל זאת (: 84 החריג)ס'

להגיש את המסמך רק ברשות בהמ"ש או בהסכמת התובע.

תיקון כתב אישום: הליך שמתבצע רק ע"י תובע.ישנן טעויות שנופלות במסגרת כתב האישום ולכן יש

לתקנן. יש תיקונים טכניים ויש תיקונים מהותיים.

תיקון מהותי- טעות באחד מסעיפי האישום, הוספת נאשם ועוד.המועד הקובע לתיקון כתב אישום- תחילת המשפט.

קובע שהתחלת המשפט היא ההקראה. 143 ס' החוק קובע שתיקון כתב אישום לפני תחילת המשפט הוא בהודעה בלבד בכתב או

.בע"פ. התובע מודיע לבהמ"ש ולנאשם על כך שהוא מתקן את כתב האישום)חולף זמן רב מהגשת כתב האישום עד להקראה ועל כן יש זמן לתובע לשים לב(.

אם המועד לתיקון הוא לאחר תחילת המשפט יש צורך ב:-בהמ"ש ייתן את הרשות רק אם לנאשם תהיה הזדמנות רשות בהמ"ש

סבירה להתגונן.

לאחר תחילת המשפט הכוונה גם לשלבים מאוד מאוחרים. אז התיקון מצריך בקשה בכתב או בע"פ מבהמ"ש לתקן.

בקשת חילוט- בסוף כתב האישום בעבירות לפי פקודת הסמים ולפי עבירת הלבנת הון יש לציין אם

התביעה תבקש חילוט. שאלת החילוט תידון רק לאחר הרשעה במידה ואדם הורשע. במסגרת גזר הדין

והטיעונים לעונש ידונו ברכוש שמחלטים. את בקשת החילוט יכול תובע לשנות בהודעה בלבד עד גזר הדין והוא לא

צריך לבקש רשות בשונה מתיקון כתב האישום. הרציונאל לכך הוא שהדיון בבקשת החילוט הוא בסוף המשפט ובקשת החילוט היא

דינאמית כי במהלך המשפט המשטרה חושפת רכוש נוסף.

לחסד"פ 94 חזרה מאישום- ס' התביעה מבקשת למשוך את כתב האישום מסיבה שעד מרכזי נעלם או שהגיעו

ראיות חדשות ועוד סיבות נוספות.חזרה מאישום זו הדרך להפסיק את המשפט.

מה משמעות משיכת התביעה- זיכוי או ביטול? ביטול הוא לא מעשה בית דין במובן שמדובר על החלטה טכנית ולכן תיאורטית ניתן

להגיש את כתב האישום מחדש. זיכוי הוא מעשה בית דין – קביעה משפטית מחייבת שאומרת שהנאשם לא ביצע את

המיוחס לו בכתב האישום ולעולם לא יהיה ניתן להגיש את כתב האישום מחדש. בחזרה מאישום לפעמים צריך את רשות בהמ"ש ולפעמים לא.-

תשובת הנאשם לאישום.בחזרה מאישום המועד הקובע הוא: כל עוד לא הייתה תשובה המשמעות היא ביטול כתב האישום ללא צורך

. מבחינת התובע חזרה מאישום לפני תשובת הנאשם היא לאברשות בהמ"ש משמעותית כי לא מדבר על זיכוי ואין צורך ברשות בהמ"ש. לכן אם העד המרכזי

נעלם והוא יחזור הוא יוכל להגיש שוב את כתב האישום.

אחרי תשובת הנאשם:העובדה שהנאשם כבר הגיב לכתב האישום מסבכת את העניינים:

ככלל- יהיה מדובר על זיכוי ולא על ביטול. )כלומר מבחינת התובע המשמעות היאכבדה יותר(.

כמובן שיש משמעות לתשובתו של הנאשם.תשובות הנאשם:

כפירה מוחלטת.1 מהוות עבירה.שאינןהודיה בעובדות .2 דוגמא: אדם שאשם בהריגה וטוען עבירה.המהוותהודיה בעובדות .3

שמדובר על רשלנות. המשפט ממשיך להתנהל לגבי העובדות כאשרהתביעה תנסה להוכיח הריגה וההגנה רשלנות.

זיכוי ואין צורךהתוצאה:בהנחה שהנאשם כפר והתובע רוצה לחזור בו--ברשות בהמ"ש לחזור מהתביעה.

זיכוי ויש התוצאה:בהנחה שהנאשם הודה בעובדות שאינן מהוות עבירה- - צורך ברשות בהמ"ש.

אי אפשר התוצאה:בהנחה שהנאשם מודה בעובדות שמהוות עבירה--לחזור מאישום לכן מרשיעים אותו במה שהוא הודה ונותנים לו עונש.

התובע ועל כןנוצר מצב בו הזיכוי לא עוזר לנאשם אלא מזיק לו כי הוא מקבע את )ב( שלפיו- בהסכמת נאשם ניתן שחזרה מאישום לאחר תשובת הנאשם 94 חוקק ס'

תהיה ביטול ולא זיכוי.אז מדוע שנאשם יסכים לכך?

כי אם משכנעים את התובע שהתיק חלש אין ביטחון מלא שהתובע יחזור בו ועל כן ירצה להמשיך את המשפט ולחכות שבהמ"ש יזכה אותו )במקום למשוך את

התביעה ושהמשמעות תהיה זיכוי(. לכן עדיף לנאשם לא להמשיך את המשפט ולהסכים לביטול אם התובע יחזור בו לאחר תשובת הנאשם במקום שהמשפט

ימשיך. ולכן הואמי שחוקק את ס' זה מודע לכך שהסכמת הנאשם היא לא רק הסכמתו

הוסיף ס' שאומר שלמרות שמדובר על ביטול כדי להגיש כתב אישום בנסיבות תנאים מצטברים: 2 הללו נדרשים

אישור יועמ"ש.1טעמים שירשמו.2

בביטול לפני התשובה- כל תובע יוכל להגיש כתב אישום מחדש. אם החזרה היא לאחר תשובת הנאשם כנגד הסכמתו של הנאשם שיהיה מדובר על

תנאים מצטברים כדי להגיש את כתב האישום בשנית. 2ביטול ולא זיכוי הוסיפו פרקטית מבחינת הנאשם הוא יכול להיות שקט ורגוע גם אם מדובר על חזרה לאחר

התשובה שמשמעותה ביטול בגלל הסכמתו.

4/12/2011

: 6 שיעור מספר ( 126-133 הכלל: נוכחות הנאשם )סעיפים

הכלל הוא שהנאשם חייב להיות בכל שלב במשפט, אין פה בחירה, הוא חייב להיותנוכח.

- לפני מאסר בפועל על הנאשם להיות מיוצג. ייצוג נאשםחריגים: לנהל משפט ללא נאשם.

מצבים בהם הנאשם לא נוכח והמשפט ממשיך להתנהל בלעדיו, החוק מאפשר אתניהול המשפט ללא נוכחות הנאשם כולל מתן פס"ד:

:בתיאום וברשות (: נסיעה לחו"ל, אירוע חשוב בבית או 2 ) 128 בקשה )כללית(- ס' .1

בעבודה וכו'התנאים לבקשה:

א. חייב להגיש בקשהב. חייב להיות מיוצג

ג. בהמ"ש חייב לסבור שלא ייגרם עיוות דיןד. ניתן לבקש מכל בהמ"ש.

ה. במידה ובהמ"ש פטר גם מישיבת גזר הדין יכול להטיל כל עונש.ו. אין מגבלה לאיזה דיון ובאיזה שלב ניתן לבקש

132 בקשה מטעמי בריאות- ס' .2

התנאים לבקשה:נוכחותו עלולה לפגוע בבריאותו הפיזית או הנפשיתא.חייבת להיות בקשהב.חייב להיות מיוצגג.במידה ובהמ"ש פטר גם מישיבת גזר הדין יכול להטיל עונשד.אין מגבלה לאיזה דיון ובאיזה שלב לבקש.ה. הבקשות הללו מותנות בהסכמת בהמ"ש 2-

קיימת אפשרות לשלוח בדואר רשום. הנאשם ((- 1 ) 128 הודאה בכתב )ס' .3 קיימת אפשרות כזו ע"פ חוק והיאמקבל את העונש בכתב ומבצע אותו.

מוגבלת לתנאים מסוימים:חטא או עווןאפשרי בעבירות א. בכתבהודאה מלאהעל הנאשם לשלוח ב.לא טוען עובדות נוספות שיש בהן בכדי לשנות את התוצאה. ג.

אם בהמ"ש מקבל את ההודאה בכתב= הכרעת דין ובהמ"ש נותן גזרדין.

יכול בהמ"ש לתת כל גזר דין ללא מאסר: קנס/ שלילה ועוד. גזר הדין: אם בהמ"ש סובר או התובע מבקש שיש לתת עונש מאסר בין בפועל

עליו לתת לנאשם. הוא לא יכול לעשות זאת באותה ישיבה ובין על תנאי הזדמנות לטעון טענות לעונש.

במקרה כזה יש לדחות את הדיון ולשוח הזמנה לנאשם שלפיה נותנים הזדמנות לנאשם לטעון טענות עונש ואת התאריך בו נקבע הדיון. בדיון

הנדחה בין שהנאשם יגיע ובין שהנאשם לא יגיע יכול בהמ"ש לתת מאסר גםבפועל וגם על תנאי.

משמע לא חייבים באמת לשמוע אותו אלא לתת לו הזדמנות!!! הכלל הוא שבכדי שבהמ"ש ייתן עונש מאסר בפועל על הנאשם להיות מיוצג.

לכן בדיון הנדחה על הנאשם להצטייד בעו"ד ואם הנאשם לא מגיע ממניםלנאשם ייצוג ללא נוכחות הנאשם .

:התחמקות/ בריחה מהליכים מתי אפשר להמשיך לנהל משפט בהנחה שהנאשם ברח? )תנאים

מצטברים!(הנאשם היה נוכח פיזית במשפט לפחות פעם אחת. -

ברגע שתנאי זה מתקיים רק אז ניתן לעבור לשארהתנאים:

הבחנה בין עבירות חטא ועוון לבין עבירות פשע:חטא או עוון:

)מקבלים פעם אחת זימון לדיון הראשון ולאחר מכןזומן כדיןהנאשם -הזימון בע"פ/ דואר רשום עם אישור מסירה(.

ע"י בהמ"ש שאם הוא לא מתייצב יהיה ניתן לקיים אתהוזהרהנאשם - המשפט בהעדרו. אם הנאשם היה נוכח בדיון האזהרה תהיה בע"פ בסוף

הדיון ואם הנאשם זומן בדואר רשום האזהרה תצורף לזימון בכתב. . סיבה טובה לאי ההתייצבותבהמ"ש לא שוכנע שיש - עיוות דין. בהמ"ש שוכנע שלא ייגרם-

בהינתן התנאים הללו בעבירות חטא או עוון ניתן לקיים אתמשפטו ללא נוכחותו וללא סנגור עד הכרעת הדין )כולל(.

יש לקבוע ישיבה נפרדת. לישיבה זו יזומן כדין הנאשם לגבי גזר הדין: אם הנאשם מגיע לגזר הדין ניתןוישלח לו הפרוטוקול והכרעת הדין.

אם הנאשם לא מתייצב לגזר הדין לתת לו כל עונש ללא מגבלה.יכול לתת לו בהמ"ש כל עונש חוץ ממאסר.

אם הוא ממילא רצה לתת לו עונש ללאעומדת בפני בהמ"ש הברירה : מאסר יכול בהמ"ש לעשות זאת. אם בהמ"ש מתעקש לתת לו מאסר

בפועל עליו לחכות שיתפסו את הנאשם ולהוציא צו מאסר.

פשע:הנאשם היה נוכח פיזית במשפט לפחות פעם אחת. -

+התקיימות ארבעת התנאים מעבירות חטא או עוון

)מקבלים פעם אחת זימון לדיון הראשון ולאחר מכןזומן כדיןהנאשם -הזימון בע"פ/ דואר רשום עם אישור מסירה(.

ע"י בהמ"ש שאם הוא לא מתייצב יהיה ניתן לקיים אתהוזהרהנאשם - המשפט בהעדרו. אם הנאשם היה נוכח בדיון האזהרה תהיה בע"פ בסוף

הדיון ואם הנאשם זומן בדואר רשום האזהרה תצורף לזימון בכתב. . סיבה טובה לאי ההתייצבותבהמ"ש לא שוכנע שיש - עיוות דין. בהמ"ש שוכנע שלא ייגרם-

+הנאשם מיוצג- 3-7ניתן לקיים את המשפט רק בבהמ"ש שלום- רק בעבירות שעונשן -

שנים.

בהינתן כל התנאים הללו יוכל בהמ"ש לנהל את המשפט בהיעדרהנאשם עד להכרעת הדין )כולל(.

לגבי גזר הדין- לא ניתן לתת גזר דין בהיעדר הנאשם!הדרך היחידה לתת גזר דין בעבירות פשע- רק בנוכחותה נאשם!

'(130לנאשם קיימת אפשרות לבטל דיון שהתקיים בהיעדרו )ס

- הרחקת נאשם שמפריע: 131 ס'

כדי לגרוע מסמכותו130 עד 126אין בהוראות סעיפים .131נאשם המפריע בית המשפט להרחיק מאולם בית המשפט של יובאו בפניו לא שהתנהלו ההליכים אולם המשפט, בית לדיוני

לידיעתו בדרך שיקבע בית המשפט.

לבהמ"ש סמכות להרחיק נאשם שמפריע לדיונים. בהמ"ש יכול לקיים- כל הליך במקרה זה בהיעדר הנאשם ולתת לו כל עונש ובלבד שההליכים

יובאו לידיעתו. )מביאים לו פרוטוקול(.ההפרעה יכולה להיות בהתחצפות/ קללות ובכל דרך אחרת.-

פתיחת המשפט:

הודעת ההליכיםלנידון שלא בפניו

שלבים הכרחיים מקריאים לנאשם את כתב האישום. ( – 143 הקראה )ס' . 1

חריג: אם הנאשם מיוצג וסנגורו מצהיר שהוא הקריא זה מכבר את כתבהאישום ניתן לוותר על כתב האישום, על הנאשם לאשר זאת.

ניתנת בעל פה בפני בהמ"ש. הסנגור נותן את תשובה לאישום- . 2התשובה בשם הנאשם.

אופציות: 4 החוק קובע הודאה מלאהא. התביעה צריכה להוכיח כל מילה בכתב האישום. כפירה-ב. בחלק מסעיפי האישום, כל עובדה כפירה/ הודאה חלקית-ג.

שהנאשם הודה בה רואים אותה כאילו היא הוכחה בבהמ"ש והתביעה לא צריכה להביא ראיות להוכיחה. ולהפך לגבי כפירה.

- החוק מאפשר לנאשם לשתוק לגבי כתבשתיקה- 152/153ס' ד. האישום . שתיקה מהווה כפירה היכולה לשמש "חיזוק" לראיות

התביעה. תוספת ראייתית מסוג "חיזוק".

חלקים: 2 תשובת הנאשם לאישום ע"פ חוק מורכבת מ-התשובה עצמה- של בהמ"ש- חלק מהשופטים שואלים וחלקלשאלות הבהרהמענה -

לא. השאלות הינם ברמה העובדתית. אי מתן תשובה לשאלות הבהרהמשמעה גם "חיזוק".

על הנאשם לענות גם תשובה לאישום וגם לענות לשאלות ההבהרה. אי מענה לאחת מהשאלות מהווה חיזוק לראיות התביעות רק אם בהמ"ש

מזהיר מראש שהשתיקה תהווה חיזוק! אם בהמ"ש שכח השתיקה לא תהווהחיזוק.

פעמים: 3 אדם במהלך ההליך הפלילי נתקל באפשרות לשתוק אין לה סנקציה ראייתית ישירה. לא מהווה חיזוק או סיוע.בחקירה----- -חיזוק.בתשובה לאישום---- מהווה - עדות הנאשם במשפט----- אם הנאשם בוחר לא להעיד רואים אותו כמי-

כחיזוק ואף סיוע.- הדבר יהווה 162שנקט בזכות השתיקה. ס'

כאשר שופט רואה נאשם שלא עולה להעיד הוא חושב שיש : ברמה הפרקטיתלנאשם מה להסתיר )למרות שלכאורה זכות השתיקה עומדת לצידו של הנאשם(.

לכאורה שתיקה בחקירה היא אינה חיזוק או סיוע. אך נאשם ששתק בחקירה ובחר לעלות להעיד במשפטו השאלה הראשונה של התובע תהיה מדוע הוא שתק

על כן בצורה עקיפה שתיקהבחקירה. אף תירוץ שהנאשם יספק לא תופס. עדות שלא ניתנה בהזדמנות הראשונה ועל כןבחקירה נחשבת ל"עדות כבושה"-

משקלה אפסי. אלא אם סיפק מוסר העדות סיבה הגיונית מדוע הוא "כבש" אותה. בתי המשפט והספרות מכירים בנימוקים לעדויות "כבושות" של מתלוננות בעבירות

מין לדוגמא כמו פחד או בושה. לנאשם אין את הפריבילגיה הזו.

שלבים אפשריים )מתקיימים לפני תשובת הנאשם לאישום(: הליך שמתבצע בפני בהמ"ש כהליך משפטי לכל דיון מקדמי- . 3

דבר ועניין עם השופט, קלדנית, בנוכחות שני הצדדים ועם פרוטוקול. מטרתו להביא את הצדדים להסכמות עד כדי הסכמה מוחלטת

)הסכמה לגבי העונש עם התביעה וההגנה+ הסכמה של הנאשםלהודות (.

במסגרתו ניתנת הכרעת דין+גזר דין. במידה והגענו להסכמות חלקיות חוזרים למשפט עצמו. הדיוןהמקדמי הוא ניסיון להביא לסיום הדיון במסגרת דיון מקדמי.

כלומר הרשותרשאי בהמ"ש לקיים דיון מקדמי..."בחוק נכתב "-נתונה לבהמ"ש.

כל אחד מהצדדים יכול לבקש דיון מקדמי. 2 החוק קובע שניתן לקיים דיון מקדמי בכל כתב אישום למעט

חריגים:עבירות קלות כהגדרתן בחוק.א. עבירות חמורות המוגדרות כעבירות בפני בהמ"ש המחוזי במוטבב.

שופטים )בעיקר רצח ואונס(. 3של נימוק מהותי- בעבירות חמורות לא ראוי לנסות להגיע למו"מ

אלא שההליך יתנהל כדת וכדין בבהמ"ש. הנימוק הפרקטי- בהנחה שהמשפט לא מסתיים במסגרת הדיון

במקדמי התיק עובר לשופט אחר וישנה בעיית כ"א.בתחילת המשפט.דיון מקדמי מתקיים -

מספר תנאים בכדי לקיין דיון מקדמי:-הודעה מראש לנאשםא. הנאשם חייב להיות מיוצג )ההנחה היא שהשופט רוצה לסייםב.

את המשפט ועל כן על הנאשם להיות מיוצג בהליך זה(.נדרשת הסכמת הנאשםג.נדרשת הסכמת התובעד.

הכרעת דין וגזר דין.= אם יש הסכמה- והתיק עובר לשופט אחר = ממשיכים למשפט עצמו אם אין הסכמה-

הרציונאלוהפרוטוקול לא עובר יחד עם התיק ולא משמש ראייה בהליך. לכך הוא שבהליך המקדמי מצהירים הצהרות ועל כן לא ניתן להמשיך

לנהל את התיק אם התובע לדוגמא מוריד את סעיפי האישום. כמעט ולא מתקיימים דיונים מקדמיים כיום.

149 טענות מקדמיות- מנויות בסעיף . 4- טענות מקדמיות מועלות ע"י הנאשם כנגד כתב האישום.

טענות כמו: טעות בזיהוי, "לא עשיתי" ועוד אינן טענות מקדמיות. מדובר על טענות לגופן של כתב האישום ולא לגופן של הראיות

בתיק. )כולל בערעור(. טענה מקדמית ניתן להעלות בכל שלב הכלל:

טענה של חוסר סמכות מקומית וטענה של פגם או פסול חריגים: שאחרת הואבכתב האישום על הנאשם להעלות בתחילת המשפט

יאלץ לקבל את רשות בהמ"ש להעלות אותן בשלב מאוחר יותר.מדובר על טענות טכניות ללא השפעה על ההליך המשפטי.

- בהליך הפלילי כמעט לעולם לא נמנע מהנאשם להעלות טענות מקדמיות ובמידה והוא טוען אותם בזמן מאוחר תידרש רשות של

בהמ"ש.

הנאשם.149 רשאי המשפט תחילת לאחר לטעון טענות מקדמיות, ובהן –

חוסר סמכות מקומית; (1)חוסר סמכות ענינית; (2)פגם או פסול בכתב האישום; (3) העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות(4)

עבירה;המעשה(5) בשל קודמת הרשעה או קודם זיכוי

נושא כתב האישום;

טענות מקדמיות ]133]

משפט פלילי אחר תלוי ועומד נגד הנאשם בשל(6)המעשה נושא כתב האישום;

חסינות; (7)התיישנות; (8)קו חנינה-(9) פרשת לפני300בעקבות חנינה ניתנה

תחילת המשפט לשני מחבלים ועל כן הם לא נשפטו.

ההליך(10) ניהול או האישום כתב הגשת הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של

)הגנה מן הצדק- שהיתהצדק והגינות משפטית.עד כה יציר פסיקה(.

תוצאות קבלת טענה מקדמית:אם הטענה נדחית- ממשיכים במשפט.

אם הטענה מתקבלת- של הדיון.העברה: חוסר סמכות מקומית

כתב האישוםתיקון- פגם או פסול בכתב האישום ביטול כתבהתוצאה הקיצונית ביותר של קבלת טענה מקדמית-

. ולכן בנסיבות מסוימות ניתן להגיש מחדש כי זה לא מהווההאישוםמעשה בית דין )לעומת זיכוי(.

משמעות ביטול כתב האישום מחמת התיישנות. התיישנות- התיישנות היא ביטול ולא זיכוי כי כדי לזכות יש לדון ובהתיישנות לא דנים. תיאורטית ניתן להגיש כתב אישום שוב כי מדובר בביטול אך

ההתיישנות מונעת זאת.!טענה מקדמית לעולם לא תוביל לזיכוי

11/12/2011 : 7 שיעור מס'

(: כתב האישום אינו מגלה עבירה- 4 ) 149 ס' התובע התרשל בכתב האישום. בכתב האישום צריכים להופיע כל יסודות

העבירה, צריך להסתכל בסעיף החיקוק בחוק ולעשות התאמה ועל כן לרובכתבי האישום מגלמים עבירה.

" )בגין אותו מעשה(- אם אדם (: "כבר זוכיתי או כבר הורשעתי 5 ) 149 ס' נשפט כבר על אותה עבירה עליו להגיד זאת בהקראה שהוא כבר נשפט. אי

אפשר להישפט פעמיים על אותו מעשה. חריג: מתי ניתן לשפוט פעמיים על אותו מעשה?

)תיקון מס' 2007תשס"ז-

תנאים מצטברים: 2 צריכים להתקיים הוא הורשע בפעם הראשונה. )נקבע שהאדם אשם גם אם לבסוף הוא .1

אשם ללא הרשעה.(המעשה גרם למוות. .2

עבירת אלימות אשר לא גורמת למוות מיידי והקורבן מת לאחרדוגמא: שהמשפט הסתיים והנאשם הורשע כבר פעם אחת )בעבירת אלימות(,

מתקיים משפט נוסף על הקשר בין המעשה למוות וסוג הכוונה שלו.המשפט הקודם מבוטל והעונש שהוא כבר ריצה מנוקה מהעונש שיקבל במשפט הנוסף. במידה והקורבן מת במהלך המשפט על התביעה לתקן את כתב

האישום. . ברוב המקריםאשםמשפט פלילי מסתיים או שהנאשם זכאי או שהוא -

הרשעה אינהמורשע.באופן אוטומאטי אדם שנקבע שהוא אשם גם .עונשהעונש אלא הקביעה המשפטית של אישום פלילי. אז ניתן

בהם עצם ההרשעה הופכת לעונש חמורמצבים חריגיםישנם אדם שעבר עבירת מכס והורשע ועל כן לא יוכלדוגמא:מהמעשה.

לשרת באף מוסד ביטחוני. על כן קיימת אפשרות שלמרות שהוא אשם "ש קובע בהמ–"ללא הרשעה" או " אי הרשעה"-הוא יקבל

שאתה אשם אך לא מרשיע אותו כך שלא יהיה לו ר"פ אך הוא יקבל )פקודת המבחן(. עונש אחר.

"אי הרשעה" ניתן לקבל מבהמ"ש אם אני אצליח לשכנע את בהמ"ש שהנזק שייגרם לנאשם מעצם ההרשעה הוא חסר פרופורציה לעבירה

שהוא ביצע. לרוב לא מקבלים "אי הרשעה" ולכן על פי רוב במשפט הפלילי אם אתה

אשם אתה מורשע ומקבל עונש. (: התיישנות: 8 ) 149 ס'

עבירה מתיישנת במובן שמעשה פלילי שעשה אדם לא רודף אותו שנה.יש מעט עבירות שאינן20לעולמים. עבירת רצח מתיישנת כעבור

מתיישנות. עונש גם הוא מתיישן- נשפט אדם וקיבל עונש, הוא ברח מהעונש מספיק

זמן העונש מתיישן. התיישנות עבירות:

חטא- לאחר שנה. -

שנים.5עוון-לאחר - שנים .10פשע- לאחר - שנה.20פשע שהעונש עליו הוא מוות או מאסר עולם- לאחר -

מרוץ התקופה: ההתיישנות מתחילה מיום ביצוע העבירה..1 התקופה מתאפסת בקרות אירוע אירוע מנתק )אירוע מאפס(-.2

שכזה והספירה מתחילה מהתחלה. דוגמא: חקירת משטרה הינה אירוע מנתק- אם החקירה נמשכת תקופת זמן ארוכה אז הפעם

האחרונה שמתרחשת חקירה היא האירוע המנתק. פעולת חקירה כוללת חיפוש, צווים ועוד, לא מספיק עיון קצר בתיק. חקירה צריכה

להתקיים על פי חוק ועל ידי גוף מוסמך לחקור.דיון משפטי בהליך גם הוא אירוע מנתק!

כאשר הוא נופל בין הכיסאותתיק יכול להתיישן תוך כדי משפט וחולפת תקופת ההתיישנות מהדיון האחרון. לאחר תקופת ההתיישנות

יכול הסנגור לטעון להתיישנות . בתיקים בלתי מפוענחים- מחליפים כל מספר שנים צח"מ )צוות

חקירה מיוחד( ואז משאירים את התיק בחיים וכך תקופת ההתיישנותנמשכת שנים רבות.

חריגים)לגבי אירוע מנתק(:לגבי עבירת חטא אין אירוע מנתק!-עבירת רצח ראש ממשלה מכהן- לא מתיישנת לעולם. -עבירות של עשיית דין בנאצים ועוזריהם אינן מתיישנות.- עבירות מין שבוצעו באדם בהיותו קטין )פחות לחוק העונשין: 354 ס' -

(. כאשר עבירת מין נעשית בקטין מתעוררות מספר בעיות, הקטין18מלא מבין שנעברה עבירה.

בעיה נוספת היא שלוקח לקטין לא מעט זמן לאזור אומץ להתלונן. קבוצות:2על כן אלו מתחלקות ל-

- ההתיישנות מתחילה מעת שהקטין עבירות מין בתוך המשפחהא.(. 38 )עד גיל 28מגיע לגיל

(:354 )הגדרת משפחה בס' עבירות מין שלא בתוך המשפחה-ב.(. 28 )עד גיל 18ההתיישנות מתחילה מעת שהקטין מגיע לגיל

בנסיבות מסוימות יש צורך באישור היועמ"ש להגשת כתבהאישום בעבירות מין בקטינים )בתוך המשפחה ומחוץ לה(:

כאשר חלפו למעלה מעשר שנים מיום ביצוע העבירה עד ליום הגשת-כתב האישום. )אז מדובר על ההתיישנות שחורגת מהכללים הרגילים(.

התיישנות- לגבי עונשים: שנים.3כעבור חטא- - שנים10כעבור עוון- - שנה.20 כעבור פשע- -

העונש מתיישן לפי סוג העבירה. אם קיבלתי שנתיים מאסר בפועל על שוחד, שוחד הוא פשע והעונש מתיישן כעבור

שנה. על כן לכל עונש יש תקופת התיישנות שונה לפי העבירה שנעשתה. 20- החל מרגע שפס"ד נהפך לחלוט.מרוץ ההתיישנותאין אירוע מנתק.

חריגים: בהנחה שאדם החל לרצות עונש מאסר וברח באמצע- תקופת-

ההתיישנות מתחילה מרגע הבריחה. קנס בעבירת חטא- על עבירת חטא אנשים מקבלים הרבה קנסות. עצם-

העובדה שהאדם לא בחר להישפט הקנס נהפך לעונש. עונש על חטא שנים אבל בבג"צ סאצ'י קבע )לגבי קנס בעבירת חטא(:3מתיישן תוך

שנים נשלחה3 שנים אלא אם בתוך תקופת ה-3העונש מתיישן תוך הודעה בדואר רשום. על כן הרשויות מקפידות לשלוח דואר רשום תוך

פחות משלוש שנים.

עדות עדים בבהמ"ש עדים אינם מעידים זה בפני זה. הרציונאל הוא שעד ידבר אך ורק מזיכרונוהכלל-

וחושיו הוא ולא יעשה השלמות מפי עדים אחרים. העד היחיד ששומע את שאר העדים הוא הנאשם. אם הנאשם בוחר להעיד הוא יעיד

כעד הגנה.

העובדה מה קורה במצב בו עד היה נוכח ושמע את שאר העדים? - שעד אחד שמע עד אחר לא פוסלת את עדותו בשל כך אלא זו נסיבה

שבהמ"ש יביא בשיקול דעתו כאשר הוא בוחן את עדויות העדים. עדים מעידים בבהמ"ש בנוכחות הנאשם! -

חריגים )החסד"פ )חוק חקירת עדים((: נפגע עבירת מין- הטרדה מינית ועבירת סחר בבני אדם נכנסים בגדר.1

עבירת מין. 10קטינים )במקרים ספציפיים: זנות, אלימות ועבירות שעונשן מעל .2

שנים במחוזי(. יש אופציה בחוק לחריגים אלו אך לא תמיד ממומשת: צריכה להיות-

מוגשת בקשה, לנהל דיון ובהמ"ש צריך להתרשם שנוכחות הנאשם תפגע בעדות. בהמ"ש לא ממהר להתיר זאת זה נתון לשיקול דעתו. במידה

והדבר מאושר הנאשם רואה את העדות בטלוויזיה במסך סוגר, ובנוסף יש לו טלפון ע"מ לשמור על קשר בהתנהלות המשפט. אומנם הנאשם

לא נוכח פיזית, אך יש לו קשר למתרחש במשפט.

לאחר ההקראה( 2 תשובת הנאשם לאישום )מפורט בסעיף -

פסלות שופט- . 5

18/11/2011 : 8 שיעור מס'

שאלות, אורך המבחן שעה. 25

לאחר התשובה לאישום עוברים לניהול ההליך:פרשת תביעה- התביעה מביאה את העדים והראיות שלהפרשת הגנה- ההגנה מביאה את ראיותיה. אם הנאשם בוחר

להעיד הוא עולה קודם כל בפרשת הגנה כעד הגנה. הוא יהיה עד.1הגנה מספר

.סיכומי התביעה וההגנה

הכרעת הדין

עדות מוקדמת היא הליך בבהמ"ש עם לחסד"פ(- 117 ס' עדות מוקדמת ) שופט, קלדנית, פרוטוקול ולפעמים בהקלטה ולפעמים לא. העדות מוקדמת לשלב

הטבעי בה העד צריך להופיע. תיירת שהגיעה למשך שבועיים לישראל ונאנסה. חקירת אונס אורכתדוגמא:

כשבועיים/ שלושה אך התיירת רוצה לחזור הביתה, על כן תיגבה ממנה עדות מוקדמת. לא ניתן להגיש את עדותה לבהמ"ש בלי שהיא תופיע. לאחר שלב

החקירה יוגש כתב אישום ועד שנגיע לפרשת התביעה יעברו מספר חודשים, העדה אמורה להופיע בפרשת התביעה ואם לא נזרז את ההליך התיירת תלך ולא תחזור,

על כן יש לנו עדות מוקדמת. בעדות מוקדמת מתכנס בהמ"ש בשלב מאוד מוקדם. העדות המוקדמת יכולה

להיות לפני כתב אישום ולאחר כתב אישום. )פרשת טלנסקי- טלנסקי הגיע להעידלפני שהוגש כתב אישום(.

בפרשת התביעה שומעים את עדי התביעה ובפרשת ההגנה שומעים את עדי ההגנה.ניתן לגבות עדות מוקדמת גם של עד הגנה )לעומת הדוגמא(.

העדות המוקדמת יכולה להיגבות לפני הגשת כתב אישום ולפני ההקראה או בין ההקראה עד פרשת התביעה. יצרפו את העדות המוקדמת בהמשך לפרשת

התביעה או ההגנה.

תנאים מצטברים לעדות מוקדמת:3.)בקשה )של אחד מבעלי הדין, אם אין לי נאשם אז על חשוד להגישה

בהמ"ש בדיון בבקשה יכול להיעתר לבקשה או לא..עדות חשובה לבירור האשמה-חלופות:2תנאי מהותי המורכב מ

חשש )אובייקטיבי( שלא יהיה ניתן לגבות את העדות במהלך המשפט-או

חשש שאמצעי לחץ או איומים יניעו את העד מלמסור את עדותו.-

התנאים יכול בהמ"ש להחליט שנגבית עדות מוקדמת. 3 בהינתן . יום יש לגבות את העדות המוקדמת14במידה ובהמ"ש נעתר לבקשה תוך

לאיזה בהמ"ש מגישים את הבקשה לעדות מוקדמת? הבקשה מוגשת לבהמ"ש אליו הוגש כתב אם הוגש כתב אישום-

האישום והוא שיגבה את העדות. לא בהכרח אותו שופט שיגבה את העדות המוקדמת הוא שידון בתיק. הגיוני שאותו שופט ששומע את

העדות המוקדמת הוא שימשיך במשפט אך בבתי משפט יש עומסים ועלכן זה לא תמיד קורה.

קובע החוק בהמ"ש המוסמך לדון טרם הגשת טרם הגשת כתב אישום--כתב אישום הוא בהמ"ש שלום או המחוזי.

לאן אפשר מבחינה חוקית או משפטית להגיש בקשהשאלה לדוגמא:לעדות מוקדמת לתיק רצח?

לבהמ"ש שלום או מחוזי לפי חוק. נכון שמבחינה הפרקטיתהתשובה: כשמישהו עומד להגיש בקשה מוקדמת הוא מגיש לבהמ"ש לפי סוג

העבירה אך מבחינה חוקית הוא יכול להגיש לאחד משניהם ללא קשרלעבירה.

במצב שאנו טרם הגשת כתב אישום אם יש חשוד מזמנים את מבחינת חומר החקירה- החוק בעדות מוקדמת לא מתייחסהחשוד.

שלפיו העברת חומר74לחומר החקירה והס' היחיד שיש לנו הוא ס' לאחר כתב אישום.רקחקירה הוא

ניתן לגבות עדות מוקדמת גם אם אין חשוד. אם ישבמצב בו אין חשוד- חובת מינוי סנגור, יזומן סנגור מהסנגוריה הציבורית שינהל את כל העדות

המוקדמת גם אם אין לו חשוד. הסנגור יקבל את החומר ויבצע חקירהנגדית.

- מתי ניתן לזמן את העד בשנית(.117)ס' כוחה הראייתי של עדות מוקדמת הוא כמו של עדות רגילה במובן זה-

שהיא לא נפגמת מעצם היותה עדות מוקדמת. כמו כל עדות הערכת המשקל שלה נתונה ומסורה לבהמ"ש. בהמ"ש יביא בשיקול דעתו את

כל האלמנטים )אם יש חשוד או אין והאם מונה לו סנגור או לא(.

טענת "אין להשיב לאשמה": לכןאף לכאורה לחסד"פ קובע: לא הוכחה אשמה בפרשת התביעה 158ס'

בהמ"ש יזכה את הנאשם. הטענה יכולה להיות מועלית ע"י הנאשם או ע"י בהמ"ש.- בסיום פרשת התביעה ולפני פרשת ההגנה. מועד העלאת הטענה

טענת "אין להשיב לאשמה" אומרת שכבר בפרשת התביעה לא הוכחה האשמה שבהמ"ש מקבל את הטענהולכן אין טעם לנהל את המשך המשפט. בהנחה

משמעותה זיכוי!!!החקו יחד עם הפסיקה הפכו את הטענה לבלתי אפשרית:

אף לכאורה"-"כדי שתובע יגיש כתב אישום הוא צריך ראיות מספיקות.

כדי שבהמ"ש ירשיע הוא צריך וודאות מעבר לספק סביר. החוק קובע בדיקה שונה"אף לכאורה"- קובע רף שלישי )ביניים(: 158ס'

לחלוטין, ההגנה תאמר מתוך הנחה שכל הראיות שהובאו בפרשת התביעה הן אמינות לחלוטין וכל ראיות התביעה משקלם מקסימאלי היא לא הוכיחה לכאורה.

אך מספיק שיש לתביעה ראיות בסיסיות הן מספיקות ועל כן נדיר שטוענים טענה זוושבהמ"ש מקבל אותה. ה"אף לכאורה" הופך את הטענה לבלתי אפשרית.

לא בודקים מהימנות ומשקל בטענה זו. בהמ"ש יכול להעלות את טענה זו מיוזמתו.

הכלל – אין ערעור על החלטת ביניים. ועל כן אם בהמ"ש מקבל את הטענה היא מסיימת את ההליך וניתן להגיש ערעור על פס"ד המזכה כמו על כל פס"ד. אך אם הטענה נדחית, ממשיכים במשפט ולכן אינה ניתנת לערעור באופן מיידי אלא בסוף

ההליך במסגרת הערעור על פס"ד כולו.

הכרעת הדין: מהי סמכותו של בהמ"ש להרשיע בעבירות נוספות שלא כתובות

(? 184 בכתב האישום )ס' לבהמ"ש יש סמכות להרשיע בכל עבירה שהוכחה לפניו בין שהיא-

רשומה בכתב האישום ובין שלא. דוגמא: אדם מואשם ברצח לפי סעיפי החיקוק אך בהמ"ש יכול להרשיע בעבירה

פחותה שהיא הריגה.

. )על כן על על העבירה הנוספת להיות בתחום סמכותו העניינית- בהמ"ש להעביר את הדיון, במחוזי אין צורך להעביר מהכלל "גדול מכיל

קטן"(. - הנאשם לא ..."ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן..."-

יכול להיות מופתע מהכרעת הדין. לפעמים בהמ"ש מיוזמתו ולפעמיםהתביעה מודיעים לנאשם להתגונן מפני עבירה נוספת.

בהמ"ש לא יכול להטיל עונש חומר מזה שניתן היה להטיל לפי כתב- - דוגמא: הוגש כתב אישום בגין הריגה ובהמ"ש מרשיע ברצח.אישום

שנה )העונש המקסימאלי על הריגה (20בהמ"ש יכול להטיל עונש עד ולא מאסר עולם.

ניתן לתקן את כתב האישום ברשות בהמ"ש )כי מדובר על שלב לאחר הקראה(. אז ניתן להטיל עונש לפי כתב האישום המתוקן.

הכרעת הדין )אי הרשעה( כאשר בהמ"ש קובע שאדם אשם ע"פ רוב הוא גם מרשיע אותו קרי אשמה=

הרשעה. אז יש לנו גם עונש. בנסיבות חריגות יכול בהמ"ש לקבוע שלמרות שאדם אשם עצם ההרשעה יכולה לגרום לו נזק משמעותי ועל כן תהיה קביעה שהוא אשם ללא הרשעה. לכן הוא

רשאי לתת לו רשימה מצומצמת של עונשים.היא בשלב הכ"ד.האשמה קביעת

(. הרשעה)ע"פ רוב יחד עם קביעת האשמה יש

- גם אם בהמ"ש הרשיע ניתן לנסות לשכנע את בהמ"שטיעונים לעונש

טיעונים:2ב-לבטל את ההרשעה )אי הרשעה(.1לטעון טיעונים לגבי העונש..2

מוסמך בהמ"ש לבטל את ההרשעה ולתת "ללא הרשעה". גזר הדין במסגרת

דוגמא הפוכה: יכול להיווצר מצב שבו הגעתי להסדר טיעון והתביעה לא מסכימה ל"אי הרשעה". אך סיכמו שבדיון הנאשם יודה ולא יורשע. כאשר הוא גם נשלח

לתסקיר וסוכם שכל נושא הויכוח בפני בהמ"ש בנושא ההרשעה יתקיים בטיעונים לעונש. התביעה תבקש הרשעה ותסביר למה וההגנה תבקש "ללא הרשעה"

ותסביר למה. בהמ"ש בגזר הדין למרות שבהכרעת הדין הוא לא הרשיע מוסמךבגזר הדין להרשיע.

אשמה- הקביעה המהותית.הרשעה- הקביעה הרישומית שיש לה משמעות רבה.

נושא ההרשעה כרישום פלילי הוא הפיך בין הכרעת הדין לגזר הדין. בעוד שבבגירים הכלל הוא הרשעה והחריג- אי הרשעה.

ע"פ חוק בהכרעת הדין בהמ"ש מחליט אשם או לא בליבבהמ"ש לנוער-ההרשעה ובגז"ד ידונו בנושא ההרשעה.

לחסד"פ: 213 ערעור- ס' לערכאת הערעור יש סמכות לשנות/ לקבל טענות/ לדחות טענות.

לערכאת הערעור כל הסמכויות הנתונות לערכאה שמתחת. ערכאת הערעור אינה יכולה ע"פ חוק להחמיר בעונשו של נאשם אם

התביעה לא ערערה במפורש על "קולת העונש". ערעור של ההגנה לא יכול להוביל להחמרת העונש.

יום מפס"ד הסופי- ביום מתן גז"ד. 45 המועד לערעור במשפט הפלילי- תוך לשני הצדדים אפשרות לערער על הכרעת הדין או על גזר הדין.

ערעור בזכות או ערעור ברשותעל פס"ד של הערכאה הראשונה יכול כל אחד מהצדדים לערער בזכות.

על פס"ד של ערכאת הערעור יש צורך ברשות. אין לכל צד זכות לערער פעם אחת כי אם התביעה ערערה ראשונה לא יכולה

ההגנה שוב לערער בזכות. התיק יכול לעלות פעם אחת למעלה בזכות – לא משנהע"י מי מוגש הערעור.

בערעור ברשות: יש להגיש ברשת רשות ערעור )רע"פ(. לא מסבירים למה פס"ד של ערכאת הערעור שגוי אלא מדוע מדובר על מקרה

מיוחד שצריך להינתן בו רשות לערער. יום. 45בקשת הרשות צריכה להיות מוגשת לעליון תוך

יום מיום שקיבלתי את הרשות לערער.30את הודעת הערעור יש להגיש תוך

רשות הערעור ניתנת ע"י:

הבקשה מוגשת לדן יחיד שלא בהכרח דן לפני הצדדיםבהמ"ש העליון- א.בבקשה.

שיכול לתת רשות לערער ולכתוב זאת בגוףבהמ"ש הדן בערעורע"י ב. פס"ד. בפרקטיקה זה לא קיים כי העליון מתח על המחוזי ביקורת כאשר

הוא נתן רשות ערעור.

פרוצדורת הקנס במשפט הפלילי: כאשר בהמ"ש קובע קנס הוא קובע בצידו תעריף מדויק של זמן של ישיבה בכלא

תמורתו.הנאשם לא ישלם את הקנס הוא הולך לכלא.

שאלה לדוגמא:בבהמ"ש השלום-

חודשי מאסר על תנאי.8 חודשי מאסר בפעל ו-12הנאשם קיבל במחוזי-

חודשי מאסר על תנאי.6 חודשי מאסר בפועל ו-6ניתנו חודשי תמורתו.5 ₪ קנס או 50,000+

לכאורה יש הקלה בשני רכיבים והחמרה ברכיב שלישי.האם המחוזי יכול להפחית את העונש?

נקבע שבמקום שאין חולק שכאשר יש הקלה בסך הכללי של העונש ניתן לעשותשינוי ברכיבים כך שתעלה ברכיב אחד ולהוריד ברכיב אחר.

אין מחלוקת שמדובר בהקלה. אין מניעה שבהמ"ש יעשה איזון שונה בין המרכיבים של העונש כולל הוספת מרכיב

שלא היה. ז"א שהמחוזי יכול להקל בעונש אך לא להחמיר!

1/1/2012 : 9 שיעור מס'

מעצריםחוק סדר הדין הפלילי )סמכויות אכיפה- מעצרים(

סוגי מעצרים:2מעצר טרם הגשת כ"א והוא מקביל לחקירה. "מעצר ימים" – .1 מעצר לאחר הגשת כ"א. המעצר הוא במקביל מעצר עד תום ההליכים- .2

למשפט.

סוגי המעצרים היחידים.2אלו -

המעצר אינו עצמאי הוא תמיד הליך נלווה או למשפט או לחקירה. ז"א שאם מסיבה כלשהי הסתיימה החקירה, אפילו עוד לא התחילה או הופסקה באמצע, ברגע שאיןחקירה אין "מעצר ימים". כי המעצר אינו עומד לבד והוא תמיד נועד לשרת מטרה. במידה והסתיימה החקירה כדי להמשיך להחזיק את הנאשם במעצר יש להגיש כ"א

במידה ולא מגישים לאחר החקירה כ"א צריך לשחרר את העצור. סוגי המעצרים שונים לחלוטין, הם הליכים נפרדים במובן זה שהם מתבצעים ע"פ2

רוב בסמכויות בתי משפט שונים, מי שמופיע בדיונים אלו הם גורמים שונים לחלוטין. סוג ההליך שונה לחלוטין- במעצר ימים אין חקירה נגדית לעומת מעצר עד תה"ל.

המכונה המשותף היחיד הוא עצם המעצר עצמו.

בהמ"ש לפני שהוא מורה על מעצר מחויב לבחון חלופת מעצר,חלופת מעצר- למעט מקרה יחיד בו הוא אינו חייב לבדוק. חלופת מעצר בשפה המשפטית היא כל

דרך למורה פחות ממעצר שתבטיח את אותן מטרות שאנו רוצים להבטיח . אלמנטים אפשריים: 2 חלופת מעצר מורכבת מ-

תנאי השחרור המוכר ביותר נקרא "מעצר בית". המילה- תנאיי שחרור.1 "מעצר בית" מבלבלת מכיוון שהוא אינו מעצר. "מעצר בית" הוא שחרור בתנאי שאדם לא יצא ממקום מסוים בכל שעות היממה. במעצר בית יש

מספר אפשרויות כמו אזיק אלקטרוני או עצור בית רגיל שהפקיד הפקדה במזומן ובהמ"ש מחייב שיהיו מספר משגיחים על העצור או כאלו שמפקידים

הפקדה במזומן או ערבות עצמית רק. -חלק מתנאי שחרור. כאשר בעל אלים הוא מורחק מהעיר שבה הרחקה -

גרה אשתו. הערבות המשמעותית ביותר היא הפקדה במזומן או ערבות ערבויות-.2

בנקאית במטרה שהאדם ישמור על תנאי השחרור שהוצבו לו וישוחרר הפרת תנאי השחרור תוביל לחילוט הכסף. ממעצר.

האדם חותם ערבות עצמית שאם הוא יפר הוא ישלם. ערבות עצמית: - מדובר על כתב ערבות כמו שטר חוב או שטר ערבות. במידה והנאשם

יפר את התנאים עליו לשלם את הכסף.מישהו אחר יחתום על הנאשם. ערבות צד ג'- -

.אלו הן חלופות המעצר

גם כאשר בהמ"ש בטוח שמדובר על רוצח עליו לבדוק חלופת מעצר כי הוא מחויב על פי חוק.

מעצר ימים:מעצר טרם הגשת כ"א, במקביל לחקירה.

דברים: 2 כאשר מדברים על מעצר ימים מדברים על מעצר הראשוני – מעצר שמבצע שוטר: .1

לחוק המעצרים. צריך להיות חשד סביר לביצוע23 ס' ללא צו שופט-- עבירה כדי שהשור יערוך מעצר. יכול להיות אירוע ספונטני ואז מגיע

שוטר ללא צו של שופט. -חקירות יזומות וסמויות ואז שלב המעצר הוא שלב מתוכנן עם צו שופט-

הרבה זמן מראש. מקום שבו המשטרה יודעת מראש על מעצר היא חייבת להצטייד בצו מעצר. הולכים לשופט במעמד צד אחד ומקבלים צו. שופט מעיין בחומר ועל פי רוב נותן צו מעצר. קיימת עדיפות למעצר עם

צו של שופט. החוק לא קובע מה קורה במצב שבו היה צריך צו ולא היה.בין שאדם נעצר בצו של שופט ובין שלא , מרגע המעצר הראשוני עליו

שעות. אם לא היה צו על העצור לראות24להיות מובא לפני שופט תוך שעות מרגע המעצר פיזית. צו המעצר הראשוני משמעותו24שופט תוך

אישור לעצור אך כדי להאריך את המעצר יש להביא את העצור בפני שופט. שעות יש מספר אפשרויות: 24 בתום ה-

לשחרר את העצור בתחנה:- במהלך השחרור אפשר לשחרר את העצור ללא תנאים או עם

לחוק42 קצין משטרה מוסמך להטיל תנאי שחרור וערבויות )ס' תנאים. המעצרים(. הסמכויות מוגבלות, דוגמא: מעצר בית לתקופה שלא תעלה

ימים. סמכויות הערבויות שיכול להטיל קצין ממונה גם הן מוגבלות.5על

לכן שחרור בתחנה יכול להיות עם תנאים או בלי. קצין ממונה יכוללהטיל תנאים מוגבלים רק אם העצור יסכים.

אופציות:2 ללכת לבהמ"ש-- )פירוט בהמשך(. להאריך מעצראפשרות מרכזית היא א. שעות עם 24 תוך לבהמ"ש קיימת אפשרות שהמשטרה תיקח עצור ב.

סיבות: 2 מ- בקשת שחרור החשוד לא הסכים שהקצין הממונה יטיל עליו תנאים ולכן הוא נלקח.1

לבהמ"ש. רוצים להטיל על החשוד תנאי שחרור חמורים מאלה שקצין משטרה.2

ימים מעצר בית ובהמ"ש יכול5יכול להטיל. )המשטרה יכולה להטיל יום(. הרבה פעמים רוצה המשטרה להטיל ערבויות15להטיל עד

ותנאים מגבילים בגובה ובכמות שקצין המשטרה אינו מוסמך לעשות.

מתבצעת בבהמ"ש. הארכת מעצר-סמכויות בהמ"ש בעניין מעצר ימים:

כאשר כל הארכת מעצר ימים היא תמיד בבהמ"ש שלום. סמכות עניינית- . 1אדם חשוד ברצח הארכת המעצר עדיין מתבצעת בבהמ"ש שלום.

בקשת מעצר אין סמכות עניינית ומקומית למעצר עד תום ההליכים.- עד תהל"כ לעולם תוגש לבהמ"ש אליו הוגש כ"א. בעוד שכאשר אנו

מדברים על מעצר ימים- כאשר נעצר אדם למרות שאין עדיין בהמ"ש מוסמך הולכים לבהמ"ש שלום לעומת מעצר עד תהל"כ שהוא במקביל

למשפט וכבר הוגש כ"א לכן הולכים לאותו בהמ"ש אליו מוגש כ"א. חלופות )נתון להחלטת המשטרה(:2 - סמכות מקומית . 2

מקום ביצוע העבירה א.

מקום היחידה החוקרת ב. )סמכות מקומית בהגשת כתב אישום- מקום ביצוע העבירה או מקום מגורי הנאשם

מה שמבלבל עם סמכות מקומית של מעצר ימים שהיא שונה לגמרי- מקום מגורי הנאשם אינו רלוונטי כי הנאשם אינו גר בבית אלא הוא כבר במעצר ימים ולכן הכי

נוח הוא מקום היחידה החוקרת.(סמכות מקומית- אפשרות נוספת:

החלופות הראשונות מנסיבות מיוחדות 2 רלוונטית רק כאשר אי אפשר להגיע ל- שעות להביא אותו לבהמ"ש שלום במקום24. רק כאשר אי אפשר תוך שיפורטו

מתקיימתביצוע העבירה או לבהמ"ש שלום במקום היחידה החוקרת רק אז חלופה נוספת- להביא להארכת מעצר לבהמ"ש באזור בו הוא מוחזק

במעצר.

כלל ההמשכיות: שהחל לדון בעניין של מעצר הוא שימשיך לדון בכל ענייןשבהמ"שכלל זה אומר

הנוגע לאותו מעצר. כיון שמדובר על מעצר ימים ומטבע הדברים מדובר על מספר שעות לבקש מספר ימים ואם לא מספיקים לסיים את24דיונים- כי מגיעים לאחר

החקירה מבקשים מספר ימים נוסף- לפי הכלל בהמ"ש שהתחיל הוא שימשיך. השופטים הינם שופטים תורנים ולכן הם מתחלפים. הבחירה הראשונית לאיזה

בהמ"ש ללכת היא של היחידה החוקרת אך מאותו רגע שהיא החליטה היא מחויבת היו מחליטים לפנות לפי96להמשיך לפנות לבהמ"ש. מדוע זה נועד? כי לפני שנת

השופט שמופיע במקום היחידה החוקרת או מקום ביצוע העבירה )מי שיאריך את המעצר ביותר מספר ימים( ובכדי למנוע זאת מחייבים את המשטרה לפנות לאותו

בהמ"ש שהחל בדיונים. חריגים- מצבים בהם לא חל כלל ההמשכיות:

דוגמא: מגלים שבתיק חקירה כאשר התיק הועבר ליחידה חוקרת אחרת- .1 מסוימת שמדובר על רוצח מחו"ל ועל כן התיק מועבר ליחידה לחקירות

בינלאומיות. אך ברגע שהתיק מועבר ליחידה חוקרת אחרת חל נתק בכלל ההמשכיות והיחידה החוקרת החדשה יכולה לבחור מלכתחילה באחת מן

החלופות של הסמכות המקומית ורק לאחר מכן חל עליה כלל ההמשכיות. כאשר הארכת המעצר הראשונית בוצעה במקום שבו החשוד מוחזק.2

במקרה והלכנו לחלופה הנוספת בסמכות המקומית מטעמיםבמעצר- ימים ואז היחידה 5 ובהמ"ש האריך את המעצר תוך מיוחדים שירשמו

החוקרת מביאה אותו למקום היחידה החוקרת כלל ההמשכיות לא חלובהמ"ש השלום שנמצא במקום היחידה החוקרת ידון.

באיזה תנאים יכול בהמ"ש לעצור אדם )במעצר ימים(? לחוק המעצרים.13ס' תנאים מצטברים:4

שהאדם ביצע את העבירה- תלונה/מידע מודיעיני/ עדותחשד סבירא.מצולמת.

עוון או פשע.עבירת ב.

סיבה לעצור אדם. - עילת מעצרג. עילות )חלופיות(: 3 לחוק- מנויות 13 ס'

הארכת מעצר מהעילה הזו היא ((- 1 )א() 13 חשש לשיבוש הליכים )ס' .1 יום בכל פעם. 15עד

חשש שאדם יסכן את ביטחונו של אדם ((- 2 )א() 13 עילת המסוכנות )ס' .2 יום בכל פעם. 15את ביטחון המדינה, עד או

שאפשר לבצע רק כאשר החשוד במעצר-הליכי חקירה מיוחדים נקיטת .3 כאשר חשוד שותק מכניסים לתא שלומדובב- הדוגמא המרכזית הינה של

מדובב. מדובר על הליך חקירה שלא ניתן לנקוט בו רק כאשר החשודבמעצר. לכן זו העילה שנועדה לפעולות הספציפיות הללו.

העילות2עילה זו בעייתית מכיוון שהיא אינה נועדה לשרת את החברה כמו האחרות אלא רק בכדי להקל על המשטרה.

נימוקים מיוחדים שירשמו.על כן עילה זו מצריכה לעומת העילות הקודמות- בהמ"ש לא יצווה על מעצר לתקופה העולה על

ימים. 5 ימים את המעצר בגין עילה זו. 5 ניתן להאריך עד הכלל- אם בהמ"ש משוכנע שלא ניתן לקיים את ההליך בתוך התקופהחריג:

האמורה רשאי לצוות על תקופה ארוכה יותר ובלבד שסך התקופות לא יעלו יום.15על ימים הם נכללים בתוכם. יכול בהמ"ש אם הוא מוצא5 אם ניתנו יום-15 יום- אין לו מחויבות לחלוקה )יכול15 ימים לא מספיקים לשחק עם ה-5ש-

לתת בבת אחת או לחלק(. )פרקטית, מצרפים לבקשה בגין עילה זו את העילה של שיבוש הליכים

יום בכל פעם ככלל(.15ואז יש להם עד במידה ויש חלופת מעצר צריך לשחרר. - היעדר חלופת מעצרד.

מעצר ימים- סדרי הדין:בקשת מעצר כתובה שעליה להיות מוגשת ע"י המשטרה על המשטרה לציין:

חשד סביר.1עוון/פשע.2

עילת מעצר.3העדר חלופה.4

בסוף הבקשה על המשטרה לכתוב כמה ימים היא מבקשת, הבקשה מוגשת למזכירות, נפתח תיק,הבקשה מוגשת לשופט ואז מתחילים דיונים המתנהלים בצורה הבאה: יש חשוד, שוטר, סנגור )אין חובה(. השופט מעיין בבקשה ומקבל לעיונו את

כל חומר החקירה, בשלב זה החוקר יודע מה כתוב בתיק והשופט קורא אותו.לחשוד ולסנגור אין מושג מה כתוב בתיק.

אז עולה השוטר לדוכן העדים ונחקר בחקירה נגדית ע"י סנגור ובמידה ואין החשודיכול לשאול שאלות.

כל דיון מעצר ימים אורך מספר דקות. באישור בהמ"ש יכול השוטר לא לענות לשאלות הסנגור אלא לאוזני בהמ"ש בלבד.

מועדים: שעות )סנ"צ בתנאים24מרגע המעצר על החשוד להגיע בפני שופט עד -

מסוימים יכול להאריך(. . )בעילה יום 15 עד - בכל הארכה בודדת ניתן להאריך בהארכת מעצר-

(. 15 ימים או 5השלישית בסיום ימי המעצר אם יש עוד מה לחקור על המשטרה לבקש עוד ימים–

אותה בקשה מוגשת שוב ומתקיים דיון כאשר הצדדים טוענים בפני בהמ"ש: יש צורך באישור היועמ"ש. יום 30 מעבר ל- כדי להאריך מעצר של אדם -

יום הם נספרים מהיום הראשון של המעצר30כאשר אדם עצור ברצף שעות(. 24)עד

30היועמ"ש מאשר בכתב את עצם הבקשה להארכת המעצר מעבר ל-יום שעברו.

יום הבקשה מוגשת לדעת המשטרה בלבד30בתקופת הזמן הזו עד ה- יום הבקשה מוגשת עם אישור היועמ"ש30לבהמ"ש שלום ומעבר ל-

לבהמ"ש שלום. אם משחררים אדם ועוצרים אותו שוב יש להציג לפי הפסיקה-

לבהמ"ש נימוקים כבדי משקל מדוע עוצרים אותו שוב ועל כן לא ניתןלשחרר את האדם בכדי להמשיך ולעצור אותו ללא אישור היועמ"ש.

המשטרה רוצה עשרה ימים ולכן כל אימת26הרבה פעמים כבר ביום ה-- . גם לאחר יום יש צורך באישור היועמ"ש30שהמשטרה עומדת לעבור

לא ניתן לבקש יותר מ- יום מקסימום. 15 האישור הקפיצות הם רק עד יום 30 כל בקשה מעבר ל- יום. 15 יום ולא ניתן לעצור יותר מ-15

מצריכה אישור מחודש של היועמ"ש. - מוסמך יום ברצף75 להאריך מעצר מעבר ל- יום. 75 המועד הבא: ה--

בהמ"ש העליון. יום בכל90 יום ויכול להאריך עד 15העליון לא מתעסק בקפיצות של

פעם.בחוק אין מגבלה למעצר ימים.

יום כל בקשה צריכה להיות מוגשת באישור היועמ"ש.75גם אחרי ה-האדם שהיה עצור הכי הרבה זמן לצורכי חקירה היה גרגורי גרנר והוא היה

יום.125עצור -יום. 30 אחוז מהתיקים נסגרים כבר עד המועד של ה-95כ -יום ואז כבר75 יום עד המועד של ה-15אף הארכת מעצר היא לא מעבר ל

הבקשה מוגשת לבהמ"ש העליון.

המועדים הללו תופסים לגבי בגירים.-

– קיצור מועדים: 18 קטינים- מתחת לגיל ימים בכל פעם. 10כל בקשה מוגבלת ל-- יום. 20אישור היועמ"ש נדרש לאחר - יום שהקטין עצור ברצף. העליון מוסמך40לבהמ"ש עליון פונים לאחר -

יום בכל פעם ובאישור היועמ"ש.45להאריך עד שעות רק לגבי מי12מתקצרות ל- שעות הראשונות- 24 לגבי ה--

24 עליו להגיע בפני שופט תוך 14. קטין מעל גיל 14שמתחת לגיל שעות.

מעצר עד תהל"כמעצר לאחר הגשת כ"א.

מעצר שמקביל למשפט, אין אפשרות לבקש אותו אם לא הוגש כ"א.הבקשה מוגשת לאותו בהמ"ש אליו הוגש כ"א בהליך נפרד.

לאחר ישיבת ההקראה מתנהל המשפט.

שעליו לדון בדחיפות. אם יעלו שאלותלשופט אחר נפתח תיק אחר- במקבילבנוגע למעצר הם לא יופנו לשופט הדן בתיק אלא לשופט שדן בדיון המעצר.

לחוק: התנאים למעצר עד תהל"כ )מצטברים(: 21 ס' ראיה הופכת לראיה אמיתית רק כאשר היא מוגשת כדין ראיות לכאורה-.1

לבהמ"ש ובמצב זה השופט מקבל את הראיות כפי שהן כתובות. עילת מעצר:.2

עילות:3 שיבוש הליכים-א. מסוכנות-ב. בעילה זו בבקשת הפרת תנאי שחרור או אי מתן ערובה )להשלים(- ג.

לא חייבבהמ"ש בנוסף מעצר עד תהל"כ אין חובת מינוי סנגור. לבחון חלופת מעצר )הוא יכול(. הרציונאל: מדובר על עילה שמבזה

את בהמ"ש בצורה מסוימת ועל כן המערכת שוללת ממנו את כלהזכויות.

העדר חלופת מעצר.3 חובת ייצוג סנגור.4

08/01/12 – 10 שיעור

מעצרים

מעצר עד תום ההליכים

השיעור נדון בתקופות של מעצר עד תום ההליכים. מעצר עם תום ההליכים ממשיך עד שהמשפט נגמר. כלומר, עד תום ההליכים המשפטיים בפועל. אם הכרעת הדין היא מרשיעה אזי מחכים לגזר הדין, יש דיון לגזר הדין ורק אז נגמר המשפט אם בהכרעת הדין יש זיכוי אזי המשפט נגמר. אם לקראת גזר הדין מוציאים הצדדים תסקיר של שירות מבחן על מצבו של הנאשם, אזי תסקיר של שירות מבחן לוקח בין

חודשים וזה לא עוצר את המשפט ואם הנאשם הוא במעצר עד תום ההליכים3-6 אזי הוא ימשיך להיות במעצר וזה לא מצב אידיאלי. אם תוך כדי המשפט האיש

משוחרר ממעצר או שהוא נכנס למעצר בית אזי זה משנה את התמונה. למעצר בית אין מגבלה של תקופה. אדם שעצור במעצר בית, המשפט שלו יכול להמשך שנתיים לעומת זאת אם אדם עצור במעצר או במעצר עד תום ההליכים יש לחצים של אלמנט הזמן ואז ההגנה והתביעה מנסים לעשות הכל כדי לזרז את ההליך המשפטי. מעצר עד תום ההליכים הוא עד סוף המשפט כולל הכרעת הדין וגזר הדין. ישנה

9 חודשים. כלומר המשפט צריך להסתיים תוך 9מגבלה שאומרת שהמקסימום הוא תוך מסתיים לא המשפט אם צריך9חודשים. העצור הנאשם אזי חודשים

9 חודשים, במידה ולא הסתיים תוך 9להשתחרר. מעצר פלילי צריך להסתיים תוך חודשים יש לשחרר אותו )המשפט יכול להמשך אולם האיש יהיה משוחרר( כמו כן

החודשים מתחילים9 חודשים. מניין 9ישנה אפשרות להאריך את משך הזמן של ה- )לא סופרים מעצר ימים ולא משנה כמה ימיםמיום הגשת כתב האישוםלהיספר

חודשים(. בנוסף, אנו מדברים על תקופה9היה האיש עצור, זה לא חלק ממניין ה-. תקופה מצטברת חודשים- אנו מדברים על 9מצטברת לכדי

! חשוב: ישנם שני מצבים

חודשים. הפסיקה קובעת את הדבר הבא:9הכרעת דין ניתנה תוך פחות מ-(1יסתיים תוך חודשים אלא מה שמעניין9אני לא באמת מחכה שהמשפט

בתוך הכרעת דיןאותנו זה שתהיה חודשים. לאחר שיש הכרעת דין אזי9 חודשים עוצר. כלומר, מחכים להכרעת הדין. גזר הדין9מניין התקופה של ה-

חודשים6 החודשים. לדוגמא, אם הכרעת הדין ניתנה תוך 9אינו נכנס במניין 8וגזר הדין ניתן בחודש השביעי אזי אין בעיה. אם הכרעת הדין ניתנה תוך

חודשים אזי התובע לא צריך לדאוג כי אם יינתן גזר הדין בחודש העשירי זהחודשים מניין9כבר לא משנה לו. מרגע שהכרעת הדין נתנה במסגרת ה-

הספירה נעצר. כלומר, אם הכרעת הדין ניתנה בחודש השמיני נעצר המנייןוזה כבר לא משנה יכול להיות במעצר עוד חצי שנה של הספירה. האיש

לתובע כי הכרעת הדין כבר ניתנה.

חודשים אין כלום בתיק, אין הכרעת דין. אם תוך 9מה קורה אם בתוך (2 9 חודשים לא ניתנה הכרעת דין האיש צריך להיות משוחרר )זה הכלל( אלא

חודשים9אם כן העליון האריך את מעצרו. כלומר, אם לא קורה כלום תוך ואין הכרעת דין האיש אמור להשתחרר אלא אם ביהמ"ש העליון האריך את מעצרו. מי שמצוי בלחץ זה התובע כי לתובע בצמוד לתיק יש שעון שסופרצריכה להגיש היא לזה, צריכה להתארגן יודעת שהיא תקופות. התביעה בקשה להארכת מעצר, התובע מגיש את זה לפרקליטות המדינה – כלומר,

חודשים.9זה מצריך הערכות ואת ההחלטה יש לתת טרם תום תקופת ה- ניתנת ההחלטה ואז בזמן ניתן הדיון בזמן, מגישה הפרקליטות לעיתים, ואז ביהמ"ש העליון קובע שהאיש נשאר במעצר גם יותר במועד מאוחר

90 חודשים. העליון מוסמך להאריך מעצר עד תום ההליכים עד 9מעבר ל- . לצערנו, חלק גדולבכל פעם. כלומר בכל הגשת בקשה- בכל פעםיום

חודשים ובפועל הוא מאריך המון פעמים.9מהמשפטים לא מסתיים תוך חודשים. אם זה משיכת זמן9ביהמ"ש בודק מדוע המשפט לא הסתיים עד ה-

של הסנגור אזי הוא מאריך בלי בעיה, אם זה לוח זמנים בעייתי הוא עדיין מאשר הארכה ואם זה משהו שהוא בלתי נסבל מצד התביעה אזי לעיתים משחררים את העצור ולא מאריכים לו את תקופת המעצר. לרוב, אם זה באשמת הסנגור כן מאריכים את מעצר עד תום ההליכים. לאחרונה היה

יום בכל פעם ואת זה הוא יכול150תיקון לחוק שאומר שניתן להאריך עד . תיק מורכב זה תיק שיש בו הרבהרק כאשר מדובר בתיק מורכבלעשות

אישומים, הרבה נאשמים או הרבה עדים. כלומר, אנו יודעים שהעליון ככלליום ובתיקים המורכבים הוא מאריך עד90בתיקים הרגילים מאריכים בעד

יום. 150

! ברגע שיש הכרעת דין, היא לא עוצרת את מרוץ התקופה, כלומר,חשוב במצב השני לא די לי בהכרעת דין אלא חייבים לסיים את המשפט עד גזרנתן וביהמ"ש נניח לב, שימו השני. מהמצב שונה הראשון המצב הדין.

יום. מתאריך 90הארכה של ועד 1/1 , נאלצנו לבקש תקופת הארכה1/4 נוספת, לא משנה אם הבקשה הזו היא הראשונה או השנייה. במצב השני,

לאשבו כבר פנינו לעליון כדי לבקש הארכה ראשונה, שנייה או שלישית, פה . המרוץמספיקה הכרעת דין אלא חייבים לסיים את המשפט עם גזר דיןעד רוגע תחושת לי נותנת שקיבלתי ההארכה לרוץ, מה1/4ממשיך ,

שמתחיל להטריד אותנו זה אם אנו לא מספיקים )כי לא הספקנו להביא את העדים או שיש לנו שירות מבחן( ואנו מעריכים שיהיו לנו טיעונים לעונש רק

החודשים וזה9. גם אם ניתנה הכרעת דין, בגלל שזה אחרי 1/5בתאריך בתוך תקופת ההארכה של העליון אם לא סיימנו את כל המשפט באופן סופי

האיש שלנו הולך הביתה אלא אם כן יאריכו1/4כולל גזר דין אזי בתאריך ה-חודשים, אנו9את מעצרו פעם נוספת. במצב השני, אם לא סיימנו בתוך

)הכרעת הדין אינה מספיקה בתנאי של המצב השני(.עד גזר הדיןסופרים אם אני מספיק במסגרת התשעה חודשים אזי אין בעיה אולם אם יש לי רק

הכרעת דין ואני לא מספיק להגיע לגזר הדין אזי אני צריך לבקש הארכהמהעליון.

ביהמ"ש העליון לא רוצה שנטריד אותו, הוא אומר כבר נתתם הכרעת דין ומצאתם אותו אשם )כלומר הזכויות שלו כבר נפגעות פחות( כלומר, במצב השני, את הארכת המעצר הנוספת אחרי הכרעת הדין, יכול לתת ביהמ"ש שהרשיע את הנאשם. כלומר, את ההארכה של אחרי הכרעת הדין יכול לתת

יום )לא בכל פעם,90ביהמ"ש שכבר הרשיע את הנאשם והוא יכול לתת עד כלומר הוא יכול לעשות זאת פעם אחת בלבד, אם צריך שוב להאריך זה חוזר שוב לעליון(. אז הבנו שהכרעת הדין לא עוצרת והבנו שאם לא נעמוד

נוספת. רק הפעם העליון9בזמנים של ניאלץ לבקש הארכה החודשים בית משפט שהרשיע והארכהאומר שאת ההארכה הנוספת, נבקש מאותו

)לא בכל פעם(- זה בעיקר יום בלבד 90 בת מקסימום עד אחת בלבד בשל צורכי יעילות. יש לנו שתי סיטואציות: אנו מנהלים את המשפט, במידה

חודשים, נבקש הארכה, כל עוד אין הכרעת דין- מי9והוא לא הסתיים תוך שייתן בכל פעם הארכה הוא ביהמ"ש העליון. מרגע שניתנה הכרעת דין ואנו צריכים בכל זאת עוד הארכה, אזי על מנת שלא נטריד את ביהמ"ש העליון,)הכרעה( הוא ביהמ"ש נוספת אחרי הרשעה לנו הארכה שיוכל לתת מי שהרשיע. כלומר אותו בית משפט שהרשיע יכול לתת לנו הארכה חד פעמית

בלבד )ולא 90של עד ימים(. 150 החוק אומר את הדבר הבא: אחרי יום מבית90הכרעת הדין אפשר לבקש הארכה אחת ויחידה בת עד

לא המרשיע ביהמ"ש של הזו התוספת גם אם שהרשיע. המשפט מספיקה לגזר הדין אזי במצב כזה ניתן לחזור לעליון שיכול לתת עוד

- זו סיטואציה שהיא די חריגה ופחות מתקבלת. יום בכל פעם90

: השופט רוצה להיות כמה שיותר יעיל, הוא רוצה לקצר את הזמנים. לכןלסיכום הוא מנסה להספיק כמה שיותר כדי לעמוד בלוח הזמנים של התשעה חודשים. חשוב לו להגיע כמה שיותר מהר להכרעת הדין )גזר הדין פחות חשוב לו( העיקר שיוכל להגיע באותה מסגרת זמן להכרעה. ישנם משפטים בהם הסנגור מושך את הזמן ככה סתם, והתובע מנסה להשיג בכל פעם הארכות מביהמ"ש העליון- אין מגבלה לכמות הארכות עד שתהיה הכרעת דין סופית. במצב הזה שניתנת הכרעת דין )במצב השני( הכרעת הדין כבר לא מספיקה ויש לסיים את ההליך המשפטי כולל

90גזר הדין, אם הזמן לא מספיק לנו אזי אנו יכולים לבקש הארכה אחת נוספת בת

נוספת אזי פונים מאותו בית משפט שהרשיע בהכרעת הדין, אם רוצים הארכה לביהמ"ש העליון לבקש את רשות ההארכה הנוספת.

קטינים

תוך עצור עד תום6יש לסיים את המשפט אצל קטינים חודשים. כאשר קטין חודשים. אם רוצים להאריך את המעצר יש לבקש6ההליכים יש לסיים משפטו עד

. אצל קטינים איןבכל פעם יום 45אישור מביהמ"ש העליון. העליון יכול להאריך עד יום בכל פעם ללא כל חריגים. 45 יום. סה"כ ניתן להאריך עד 150חריג של

הצהרת תובע

)ד( לחוק המעצרים(.17הצהרת תובע הוא מונח במסגרת הליך המעצרים )סעיף אנו ראינו שיש מעצר ימים, מעצר ימים נועד לשלב החקירה. בסופו של דבר, חקירה נגמרת והמעצר ימים מסתיים. נניח שהמעצר ימים היה אמור להסתיים ביום ראשון

בבוקר. מהן האופציות שיש לנו? אם יש עוד10והאריכו אותו עד יום שני בשעה כיווני חקירה יש להגיש בקשה כדי לקבל ימים נוספים של הארכת מעצר ימים אם יש

10עוד חקירה. אם אין חקירה ועדיין לא הוגש כתב אישום אזי ביום שני בשעה אין תיקי החקירה ולכן מה שקורה בפועל, ברוב לביתו. בבוקר האיש משוחרר

אחה"צ בא האחראי16:00פרקליט מלווה ולכן מה שקורה שביום ראשון בשעה על החקירה עם התיק שם אותו בשולחן של התובע התורן או של הפרקליט התורןואומר להם הנה מיחידות התביעה( לכל אחת בדיוק לתיקים הללו תורנים )יש התיק, סיימנו את החקירה כדאי שתכין בקשת מעצר וכתב אישום עד למחרת )יום

בבוקר האיש ישתחרר ואכן10 בבוקר כי אם לא אזי ביום שני בשעה 10שני( בשעה אותו פרקליט תורן קורא את הדברים, מכין כתב אישום ואת בקשת מעצר עד תום

בבוקר. מה הוא מגיש לביהמ"ש?10ההליכים ומגיש אותם לביהמ"ש ביום ב' לפני שני מסמכים: מגיש אישום ( 1הוא ההליכים.(2כתב תום עם ובקשת מעצר

פותחת כל קודם הרלבנטי ביהמ"ש של עיקריהמזכירה כתבתיק של )התיק האישום( וקובעת איזה שופט ידון בתיק וקובעת מועד להקראה )זה יכול להיות לעוד

זה לא כל כך דחוף(. התיק השני שהיא פותחת הוא תיקשבועיים או שלושה- - שזה התיק הדחוף. אם אין החלטה בתיק המעצרים אזי ביום שני בשעהמעצרים

דחוף לשופט10 תיק המעצרים עולה באופן ולכן בבוקר משחררים את האיש המעצרים התורן שדן בזה. דיון המעצר עד תום ההליכים צריך להתקיים באותו רגע.

יש תור ולא יהיה ניתן9:45אם אני עולה לשופט המעצרים ביום שני בשעה להגיע בזמן. הפסיקה קבעה, די שכתב האישום ובקשת המעצר יוגשו בזמן

קרי לפני פקיעת המעצר ושהנאשם/עצור יובא לביהמ"ש בזמן כך שגם אם ההחלטה בעניין מעצרו תינתן אחרי המועד זה עדיין יחשב כאילו הוא עצור

אזי תוך רבע שעה )עד9:45אמרנו שאם אנו מגישים את הבקשה ב-. כדיןמאוחר,10:00 יהיה וזה החלטה- תינתן ולא הדיון יסתיים לא בבוקר(

הפסיקה קבעה שאם הטפסים הוגשו בזמן והעצור הובא לביהמ"ש בזמן אזי .לא משנה אם הדיון בעניינו של העצור יהיה מאוחר יותר זה עדיין ייחשב כדין

זה בסדר- מבחינתנו התחיל9:45מבחינתנו, עצם הגשת כתב האישום בשעה המשפט שלו. לכן, איך עובר אדם ממעצר ימים למעצר עד תום ההליכים? באיזה שהיא חפיפה שכתב האישום ובקשת המעצר יוגשו קצת לפני מועד תפוגת מעצר

לפני השעה ליום שני קצת )הכוונה אני10:00הימים עובד. זה וככה בבוקר( הסנגור של הלקוח, הוא היה במעצר ימים ואני הייתי איתו בדיון הקודם ולכן אני יודע

יום שני בשעה יום קודם10שעד הוארך מעצר הימים שלו, דיברתי עם התובע מגיש בקשה למעצר עם תום והוא אישום להגיש כתב לי שהוא מתכוון שאמר

בבוקר, קיבלתי את הטפסים לידיי ואנו עולים לדיון9:00ההליכים. הגעתי בשעה אצל השופט התורן ואני בשלב הזה כבר ברמה התיאורטית ביותר זכאי לקבל את חומר הראיות אבל בפועל לא נותנים לי לצלם את החומר )רק לאחר הגשת כתב האישום(. כלומר בדיון הראשוני אצל השופט התורן אני כסנגור אין לי הרבה מה לעשות. מה שאני צריך לעשות זה לבקש דחייה של יומיים שלושה כדי לעבור על החומר כאשר באותו הזמן שאני מבקש דחייה הנאשם שלנו עדיין יישב עצור. התובע הגיש את המסמכים בזמן אני כסנגור אם אני צריך זמן להיערך אזי הלקוח שלי יהיה

עצור באותו זמן.

לבקשת אישום הוגש כתב )או ישוחרר החשוד אומר- הסתיימה החקירה הכלל הוא ההליכים(. חריג תום עד הצהרת תובע שאומרת שאם הסתיימהמעצר

ימים 5 החקירה וטרם הוגש כתב אישום, רשאי ביהמ"ש להאריך מעצר עד : בתנאים המצטברים הבאים

- ההצהרה חייבת להיות של שתהיה הצהרה של תובע בכתב או בעל פה(1תובע ולא של שוטר.

להגיש כתב אישום. זה לאשעומדים- התובע צריך להצהיר תוכן ההצהרה(2 התחייבות להגשת כתב אישום אבל זו הצהרת אמת. התובע רוצה לעבור על

החומר באופן ראשוני ואז יחליט.

נותן את הארכה (3 ימים שיש עילה5ביהמ"ש צריך להשתכנע טרם שהוא למעצר עד תום ההליכים. אמנם אנו לפני הגשת כתב האישום אבל ביהמ"ש צריך להסתכל קדימה. אם כבר מעכשיו ביהמ"ש חושב שאין טעם להאריך

אזי אין פה בכלל עילה להאריך מעצר עד תום הליכים.

הצהרת תובע כמוה כבקשה- לאיזה בית משפט מבקשים? כלל אצבע- פרקטיקה . זה אומר שאנו מחילים את כל הכללים שאנו מחילים עלנוספת למעצר ימים

מעצר ימים. אנו נבקש את הבקשה הזו מביהמ"ש השלום שדן במעצר עד כה כי חליום אזי אין בעיה לעשות30פה כלל ההמשכיות. דבר נוסף, אם אנו מתחת ל-

הארכה של חמישה ימים. אם חמשת הימים הללו עומדים לעבור את השלושים יום אזי לצורך הצהרת התובע יש לקבל את אישור היועמ"ש אם אנו חורגים מהשלושיםימים כפי שדנו בזה יום. מתייחסים לזה כאילו מדובר בדיוק בהארכה של מעצר והוא מגיע לפרקליט זה תיק של הפרקליטות בשיעור הקודם. בפרקטיקה, אם יכתוב והוא בכתב הצהרה לשוטר ייתן הפרקליט אזי מספיק, לא והפרקליט שלאחר עיון ראשוני הוא מתכוון להגיש כתב אישום וכי הוא רוצה לעבור על זה שוב

ימים למשל ואז הוא חותם על זה. הפרקליט יישלח3והוא רוצה הארכה של עוד את השוטר כיוון שהגשת בקשת הצהרת תובע היא כמו הגשת בקשה רגילה, הולךנוספים מתוקף לימים ופותח תיק במזכירות שהפעם הוא מגיש בקשה השוטר הצהרת תובע. מתקיים דיון בביהמ"ש שבו מגיע השוטר ואומר שהוא מבקש הארכה של חמישה ימים מתוקף הצהרת התובע ואת זה הוא מגיש לביהמ"ש. אנו מקיימים את כל התנאים של הצהרת התובע. כלומר, זה לא בהכרח שהצהרת התובע היא אוטומטית, הרבה פעמים מקצרים בימים של הצהרת התובע ולא נותנים חמישה ימים. יש דיון ושום דבר פה לא אוטומטי וזה לא אומר שהשופט ייתן לתובע כל הזמן

מה שהוא מבקש בשביל זה הוא מקיים דיון.

. כמו כןהצהרת בכתב יכולה להיות בעל פה או בכתבמבחינת הפרקטיקה, ימים ולא דקה אחת יותר מזה. הוא5ביהמ"ש יכול לתת הארכה של מקסימום עד

. ניתן להגיש הצהרת תובע פעם אחת בלבדיכול לתת גם פחות מחמישה ימים.

ערר/עיון חוזר

נושא זה מדבר על הדרך מי מבין הצדדים יכול לתקוף את מעצר עד תום ההליכים. החלטה במעצר ימים יכולה להיות לעצור או לשחרר. החלטה אחרת יכולה להיות אם יאריכו בשבוע או ביומיים. בהחלטה של ביהמ"ש במעצרים יכולים להיות הרבה

.ערר או עיון חוזר זו דרך לתקוף החלטה של ביהמ"ש בעניין מעצראלמנטים. אלף ש"ח ואני רוצה שזה יהיה בעלות של5אם נאשם שוחרר ממעצר בערבות של

אלף אזי אני יכול לעשות שימוש בכלי הזה משום שזה מהווה דרך לתקוף החלטה3תום עד למעצר וגם ימים למעצר גם מתאים חוזר עיון או ערר ביהמ"ש. של

ההליכים.

שלערר בהחלטה טעות שיש סבור אני ערעור. כמו זה ערר של - המשמעות ביהמ"ש. כי אני חושב שהערכאה המקורית טעתה. ערר מוגש לערכאת הערעור.וערכאת זה השלום ימים מעצר שנותן מי ימים- מעצר על מדברים אנו כאשר הערעור תהיה המחוזי. ערכאת הערעור היא ערכאה אחת למעלה. ערר ידון לעולם בדן יחיד )זה נכון למעצר ימים ומעצר עד תום ההליכים(. בנוסף, יש להגיש ערר עד

האם מדובר יום מיום קבלת ההחלטה )בפועל זה מבוצע פחות משלושים יום(. 30 ? מדובר באותה לוגיקה שחלה על ערעור על פסק דיןבערר בזכות או ברשות

מי משנה ולא בזכות הוא הראשונה הערכאה של ההחלטה על ערעור סופי. מהצדדים מערער. ערעור על החלטה של ערכאת הערעור הוא ברשות.

מעצר ימים שהתבצע בשלום ואני רוצה להגיש ערר אני כותב את הערר ומגישונניח והתיק מתנהל במחוזי וההחלטה היא של למחוזי בלי אישור של אף אחד. המחוזי כערכאה ראשונה אזי אני רץ בזכות לעליון. המצב היחיד שיש לבקש רשות זה כאשר התיק התחיל בשלום, אחד הצדדים הגיש ערר למחוזי ואז מהמחוזי לעליון זה ברשות. את הרשות מבקשים מביהמ"ש העליון ביושבו בדן יחיד. לעליון יש סמכות

כלומר, רשות ערעור זה רק מהמחוזי לעליון.לדחות את הבקשה גם בלי דיון. הבקשה לרשות היא בכתב ומי שדן בבקשה הזו הוא העליון שיכול לדחות את

. הבקשה ללא דיון בכתב

- ערכאת הערעור היא ערכאה אחת למעלה, השופט יהיה דן יחיד,עררלסיכום- יום. אם ניתנת רשות הערעור אזי הדיון יהיה בעליון בפני דן30ניתן להגיש ערר עד

. דן יחידיחיד. כל נושא המעצרים תמיד יהיה בפני

הרעיון פה הוא לצמצם את כמות הערעורים ולא להרחיב אותה. עד לאחרונה היה"המצליח" הייתה מתחילה שיטת ואז ניתן להגיש ערר בזכות גם בפעם השנייה ולעיתים נדירות היו מסרבים כמו כן בעולם הפלילי אין הוצאות ואגרות ולכן למעשה לנאשם הפלילי אין מה להפסיד חוץ מלנסות. כיום לא ניתן והערר השני יהיה מוגש

ברשות בלבד.

- עיון חוזר הוא הליך שונה מערר מהטעם שהוא מוגש לעולם לערכאהעיון חוזרזה ביהמ"ש שדן בתיק )הערכאה הכי נמוכה(. כאשר הדיונית. הערכאה הדיונית הבקשה היא לא שנפלה טעות כמו בערר אלא הטענה פה היא בקשה מאותהאומר )זה לא מחדש לבחון את ההחלטה אנו מבקשים לבחון מחדש. ערכאה

אחדשביהמ"ש טעה(. לא ניתן להגיש עיון חוזר בכל מקרה אלא צריך להתקיים :משלושת התנאים הבאים

עיון חוזר. אני מגיש עובדות חדשות שנתגלו - עובדות חדשות מצדיקות לאותו ביהמ"ש שנתן את החלטת המעצר את הבקשה לעיון חוזר )זה לא לאותו שופט תורן- הוא התחלף מאז תחילת ההליך(. אם יש עובדה חדשהיוחלט מה שיוחלט בעיון החוזר ביהמ"ש מתבקש לעיין מחדש בהחלטתו.

ניתן להגיש על זה ערר.

כגון מחלה, חלילה בן משפחה חלה במחלה. ביהמ"ש עצר שינוי נסיבות - את האיש שלנו עד תום ההליכים ונתן בהחלטה שלו את החלופה הבאה: "עקרונית אם הייתה מונחת בפני חלופת מעצר אחרת ראויה הייתי שוקל,

משמעות הדבר הביאו לי חבר של החשודאבל כזאת לא הונחה בפניי", ולכן, מה שיכול להיות שינוי שהוא בעל עבר פלילי – לא סומכים עליו ולכן הנסיבות פלילי לו עבר דוד שאין שלנו לחשוד זה שמצאנו נסיבות

השתנו בכך שמצאנו חלופת מעצר אחרת שהיא כן ראויה.

הכוונה היא שגם אם אין עובדות חדשות או נסיבות חדשות חלוף זמן ניכר - חודשים4זה מהווה עילה לבקש עיון חוזר. הלקוח שלי שוחרר למעצר בית,

אחרי, המשפט מתנהל ולא צפוי להיגמר )אין שום עובדה חדשה או נסיבההעובדה שעצם לביהמ"ש אומר אני אזי זמן הרבה חלף אבל חדשה( שנשללה חירותו של אדם לתקופה כל כך ארוכה זה מצדיק את העובדה שעל בית המשפט לבחון את זה מחדש. ביהמ"ש לא חייב לשחרר את העצור אבל זה יכול להיות עילה לעיון חוזר- זה מכונה שיטת הסלאמי, כל שלושה חודשים מורידים לו תנאי למשל נותנים לו לעשן בחוץ ואז חוזר למעצר בית, לאחר מכן נותנים לו ללכת לעבודה ואז לחזור למעצר הבית וכדומה. התנאי

הזה ניתן בגלל שמשפטים פליליים לוקחים זמן רב.

כאשר יש לנו אחת משלושת התנאים שלעיל, ניתן לקיים דיון מחדש באותה ערכאה. ההחלטה של ביהמ"ש באותה ערכאה נתונה לערר. החלטה של ביהמ"ש בעיון חוזר

היא החלטה לכל דבר ואם היא לא מוצאת חין בעיני אחד מהצדדים ניתן להגיש. אין מגבלה לכמות הבקשות לעיון חוזר שניתן להגישערר.

- ניתן להגיש עיון חוזר גם בלי עובדות חדשות, בלי שינוי נסיבות ובליחריג! חשוב חלוף הזמן במקרה אחד בלבד. חריג זה אומר שאדם שמוחזק במעצר בשל אי יכולתו להמציא ערובה רשאי לפנות לביהמ"ש בעיון חוזר בכל עת. כלומר, זה אדם שיש לגביו החלטת שחרור שמותנית בהפקדת ערובה אבל אין לו את הכסף הזה וכל עוד הוא לא מפקיד את הכסף לא ניתן לשחררו. במצב כזה אם הוא נמצא במעצר רק כי אין לו כסף להפקיד ערובה אזי מגישים בקשה לעיון חוזר אפילו אם הוא לא עומד בשלושת התנאים שלעיל. ביהמ"ש לא מחויב לזה אלא זו רק זכות חוקית, ביהמ"ש עושה לעצמו איזונים ואז הוא בודק מה הוא יכול לעשות עבור אותו אדם

שלא יכול לשלם. סיטואציה זו מתרחשת המון בעיקר בקרב נרקומנים.

כי הוא נחשףהערה יכול להיות השופט שדן בתיק עצמו - שופט המעצרים לא להרשעות הקודמות של הנאשם.

פקודת הראיות

לחוק ובניגוד לחסד"פ בניגוד הראיות. פקודת הוא המחייב הרלבנטי החוק המעצרים שהם חלים רק על ההליך הפלילי. פקודת הראיות חלה הן בהליך האזרחי והן ההליך הפלילי למעט אם יש סעיף שקובע באופן ספציפי אם זה שייך לפלילי או אזרחי. במסגרת הראיות אנו דנים בשאלה אם הראייה קבילה או בלתי קבילה. ראייה קבילה זו ראייה שביהמ"ש מקבל אותה ושמע אותה. ראייה בלתי קבילה זו ראיה שביהמ"ש לא יכול לקבל ולא יכול להחליט החלטה על בסיס אותה ראייה בלתי קבילה. עדות ראייה של אחיו של הנאשם היא קבילה ואין בעיה. הוא מעיד שבעת הרצח הוא והנאשם היו בבית ראו משחק. עדות האח היא קבילה. השאלה היא האם ביהמ"ש ייתן לזה משקל או לא, זו כבר שאלה אחרת. אנו כרגע דנים בקבילות. אדם הסובל מפיגור שכלי כשיר להעיד באופן חד משמעי! עדות של אדם בעל פיגור היא קבילה, עניין משקל העדות שלו זה כבר משהו אחר שביהמ"ש יחליט לגביה. המעבר מקבילות למשקל זה אומר שאנו נטה לקבוע שיותר דברים הם

קבילים ונבחן אותם יותר בעניין של משקל.

12 שיעור מס'

כשרות עדיםלפקודת הראיות 2 סעיף 10- הכלל אומר שכולם כשירים להעיד. אדם בעל

עדות שקר. שנותן בתור אחד ידוע הוא גם אם כשיר להעיד קודמות הרשעות החריגים לזה קיימים במשפט הפלילי. החריגים הם: בני זוג שאינם כשירים להעיד אחד כנגד השני, הורים וילדים שאינם כשירים להעיד אחד כנגד השני אבל זה רק

במשפט הפלילי. בסכסוכים על כסף באזרחי אין בעיה להעיד אחד כנגד השני אפילו אם הם בני זוג

או בני משפחה וילדים. כל אדם כשיר להעיד אלא אם כן פקודת הראיות אוסרת על העדתו.

: 4 ו- 3 במשפט הפלילי יש חריגים לכלל שכולם כשירים להעיד- ס' בני זוג אינם כשירים להעיד זה כנגד זה-הורים וילדים אינם כשירים להעיד זה כנגד זה-

(? 3 מי הם בני זוג לצורך פקודת הראיות )ס' רק מי שהדין הישראלי מכיר בנישואין שלהם.

)ידועים בציבור אינם בני זוג לצורך פקודת הראיות ועל כן כשירים להעיד אחד כנגדהשני(.

)לא יום ביצוע העבירה ולא יום מתןהיום הקובע הוא יום מתן העדות בבהמ"ש העדות במשטרה(. ההיגיון בכך הוא שפקודת הראיות מדברת על קבילות מסמך או

ראיה, היא הופכת לראיה קבילה ביום שמגישים אותה לבהמ"ש.

אם היא הייתה אשתו ביום ביצוע העבירה וביום מתן ההודעה במשטרה-ובהנחה שהיא גרושה ביום מתן העדות בבהמ"ש- העדות קבילה.

אם הם נשואים איך היא יכלה לתת מתן הודעה במשטרה? חוסר הכשרות תופס רקלגבי בהמ"ש, האישה מחויבת להגיע למשטרה ולמסור הודעה.

(: 4 לגבי הסייג לעדותם של הורה וילד )ס'מדובר על ההורה והילד הביולוגי.

- ילדים מאומצים כדין הם כמו ילד והורה לכל דבר ועניין. דרושלגבי ילדים מאומציםאימוץ בתוקף ביום מתן העדות.

לכן אין סייג לעדותם והם כשירים להעיד אחדאחים ואחיות לא נכללים בחריגים! כנגד השני בכל מצב.

- עדות מותרת(: 5 )ס' סייגים לחריגים שבני זוג והורים אינם כשירים להעיד כאשר מדובר על עבירת אלימות אישה תעיד חבלת גוף או עבירת אלימות- .1

מדובר גם על איום שתהיה חבלת גוףכנגד בעלה וילד כנגד ההורה ולהיפך. או עבירת אלימות.

עבירות המנויות בקבוצה זו אלו רק עבירות שבן זוג עבר כנגד בן זוגו ועבירות.2 עבירות של הפרת חובהשעבר הורה כנגד הילד שלו והילד כנגד ההורה :

של אחראי כנגד ילד, הזנחה, אי סיפוק צרכי מחייה, זנות, פגיעה בחסרי ישעכשיר הילד ואז בילד שלך לפגוע ישע אפשר לפגוע בחסר כדי )דוגמא: להעיד, בהנחה שהילד/ההורה עדים לפגיעה בחסר ישע שהוא אדם אחר הם לא כשירים להעיד רק כאשר העבירה בוצעה כלפי ילד או בן זוג אלו יהיוולכן כשירים להעיד(. בהמ"ש קבע שכל עבירת מין היא עבירת אלימות

עצם הזנות אינה אסורהלגבי עבירת הזנות:עבירת מין כלולה בסייג הראשון. במ"י הסרסרות והחזקת מקום לשם זנות אסורה. הורה וילד או בני זוג יוכלו להעיד זה כנגד זה רק אם עבירת הזנות נעברה בתוך המשפחה, אם עבירת

הזנות נעשתה מחוץ למשפחה הם אינם יכולים להעיד. ברגע שהעבירה בוצעה בין ילד להורה ובן בני זוג אחד כנגד השני לא רק הם

דוגמא: אם עושה העבירהכשירים להעיד אלא כל המשפחה כשירה להעיד.בני המשפחה כשירים להעיד.אולם אם אותה כלפי אמא שלו, כל עושה העבירה נעשתה כלפי האחות- אחות לא מכניסה אותנו בגדר הסעיף ועל כן אחות כשירה להעיד כנגד הילד וההורים אינם כשירים להעיד כי העבירה

נעשתה כנגד האחות. הפרת הוראה חוקית- כאשר יש צו הגנה כנגד ילד או בן זוג והם א(: 2 )

מפרים את הצו, כל המשפחה כשירה להעיד כנגדם. ס' .3 לפי הליכים: 249 - 249 , 244-246 עבירת שיבוש עבירות בני א-

המשפחה כשירים להעיד בעבירות השיבוש אבל רק בעבירת שיבוש שקשורהלאחת מהעבירות המפורטות בסעיף.

אדם מגיע הביתה עם מכונת גריסה משוכללת וגורס ראיות מפלילותדוגמא: אותו בהלבנת הון )שיבוש הליכים(, האישה והילד היו עדים לכך אך עבירה זו אינה נכנסת בגדר הסעיפים הללו האישה והילד אינם כשירים להעיד כנגד

האב.

אם הילד יכול להעיד בעבירה המקורית הוא יוכל להעיד גם בשיבוש שלה )כנ"ל לגבי בני זוג(.

ניסיון לעבור עבירה מכל אלו שתוארו לעיל )חבלת גוף או אלימות, איום,.4 שיבוש הליכים, הפרת צו הגנה ועוד( עדיין בן הזוג או הילד או ההורה כשירים

להעיד.

עבירת ריבוי נישואין )ביגמיה(- גם אז כשירה אישה להעיד כנגד בעלה. -

לפקודת הראיות: 6 עדות לזכות בן משפחה-ס' כל חוסר הכשרות היא רק לצורך עדות לחובת, כלומר לא כתוב שההורה או הילד

או בן הזוג אינם כשירים להעיד לזכות.לסכום:

הורה וילד ובן זוג אינם כשירים להעיד כעדי תביעה כנגד השני, כלומר הם לא יכולים בשום פנים ואופן , למעט החריגים, לבוא כעדי תביעה. המגבלה היא חד כיוונית, התביעה לא יכולה להביא )למעט החריגים( לא הורה וילד ולא בן זוג להעיד כעדי

תביעה. לעומת זאת אם נאשם במשפט הפלילי רוצה להביא את הילד או אשתו להעיד

אלו כשירים להעיד כעדי הגנה במשפט הפלילי.לזכותו )כעדי הגנה(? זה אפשרי. משמע, היחיד שיכול להביא בן זוג או ההורה או ילד כעד הוא הנאשם להגנתו. העד יהיה כפוף לחקירה ראשית של הסנגור ולחקירה נגדית של התובע. כלומר בחקירהיהיו קבילים יאמרו דברים כנגד הנאשם, דבריהם נגדית במידה וההורה או הילד

כראיה להוכחת הנאשם.

: 4 ו- 3 סיפא של ס' "ואין כופים אחד מהם להעיד לחובת אדם המואשם יחד עם משנהו בכתב אישום

אחד". האבא והשכן מבצעים עבירות גניבה באופן סדיר, פעם אחת הם מביאיםדוגמא:

איתם את הילד ונתפסים ע"י המשטרה והילד מספר הכול.הילד- עד תביעה:

בהנחה שמוגשים שני כתבי אישום נפרדים- העבירה המיוחסת היא גניבה: ילד לא יכול להעיד כנגד הורהו. -הילד כשיר להעיד כנגד השכן ואם הוא יזומן לעדות הוא חייב להעיד. -

אם התובע מייחס לשניהם כתב אישום אחד והתובע מחליט להביא כעד תביעה אתהילד:

ולכן הוא הילד נשאר בלתי כשיר- הילד לא הופך לכשיר כלפי האבא להעיד כנגד האב.

הכלל: "אין כופים אחד מהם להעיד לחובת אדם המואשם יחד עם משנהובכתב אישום אחד".

כנגד האב הילד לא כשיר להעיד, אך כנגד השכןכאשר יש לי כתב אישום מאוחד- הילד יכול להחליט אם להעיד או לא.

אם הילד מחליט להעיד, עדותו תשמש כנגד השכן אך אם הוא יגיד דברים כנגד האבהם בלתי קבילים.

בפרקטיקה- אם הילד הוא עד מרכזי התובע יגיש שני כתבי אישום בנפרד כדי להעידאותו כנגד השכן.

קטינים במשפט הפלילי:.18קטין- פחות מגיל

ולא בחוק לא בבהמ"ש אדם של לעדותו מינימום גיל אין בפסיקה.

קטין יוכל להעיד כאשר יש לו יכולת ליכולת העדה-המשמעות היא שיש חשיבות העדה והוא יכול לשבת ולהעיד.

יש חוקים המגדירים שבעדות קטין ניתן לגבות את העדות מהקטין בלשכת השופטאו שהצדדים לא יהיו לבושים במדי משפט כדי שהסביבה תהיה פחות מפחידה.

ככלל הקטין ימסור את העדות בבהמ"ש. לפקודת הראיות- עדות קטין שאינו בר-אחריות פלילית: 55 ס'

- עדותם כשירה ככל עדות אחרת.12מעל גיל חיזוק. עדותם טעונה 12 מתחת לגיל

? 12 מדוע נבחר גיל הוא גילה אחריות הפלילית. קטין שביצע עבירה מתחת לגיל 12גיל לא ניתן12

להעמיד אותו לדין. כאשר אדם בגיר עולה להעיד בבהמ"ש, מזהיר אותו בהמ"ש שעליו לומר את האמת

שמשקר בעדות צפוי12אחרת הוא צפוי לעונשים הקבועים בחוק. ילד מעל גיל

עדותו של הקטין12לעונשים הקבועים בחוק כי הוא אחראי בפלילים. ולכן מעל גיל כשירה לכל דבר ועניין.

, אנו זקוקים לחיזוק לעדותו. 12מכיוון שאין סנקציה חוקית על ילד מתחת לגיל

חוק הגנת ילדיםחוק זה הוא החריג לכלל שקטינים מעידים.

עבירות.20חוק זה חל על כמות עבירות מאוד מצומצמת, כ- החוק חל על כל עבירות המין, חלק מעבירות אלימות ולא חל על עבירות רכוש

בכלל. דוגמא: ילד שהוא קורבן לעבירת מין, לא עובר את הסיטואציה של עדות בבהמ"ש.

דברים: 2 חוק הגנת ילדים קובע )תנאים.1 מסוימות בנסיבות להעיד מהחובה פטור

מצטברים(: על הילד להיות מתחת לגיל הוא יום מתן העדות בבהמ"ש- הגיל הקובעא.

14 בעבירות מין החוק חל בהכרח, על חלק מעבירות האלימות, סוג העבירה: ב.

בעבירות רכוש החוק לא חל.לעבירה: ג. על- הקשר הגנה קובע שהעבירההחוק מי העבירה/ קורבן

בוצעה בנוכחותו )גם אם הוא לא הקורבן(/ )חשוד(.לס' עוברים והתנאים מתקיימים חוקר 2 במידה ע"י ייחקר והילד

ילדים שיחליט האם להתיר לו להעיד או לא. מנגנון להבאת עדותו של הילד לבהמ"ש: .2

בעבירות המין ובחלק מעבירות האלימות, הילד נחקר כבר מלכתחילה- במשטרה ע"י חוקר ילדים. בניגוד לחוקר רגיל שמוסמך לחקירות רגילות,והרווחה- ילדים אינו חוקר משטרתי אלא שייך למשרד העבודה חוקר

בדר"כ עובד סוציאלי או פסיכולוג והוא יחקור את הילד.חוקר הילדים מתעד את החקירה בוידיאו-חוקר הילדים רושם דוח התרשמות מהילד.- החוקר כותב בסיום הדוח אם הוא מתיר לילד להעיד בבהמ"ש או אוסר-

על הילד להעיד בבהמ"ש.

-בחוק הגנת ילדים הגורם הקובע אם הילד מעיד או לא הוא חוקר הילדים( זה לא נתון להחלטתו של בהמ"ש או התובע. השיקול היחיד שמנחה את

חוקר הילדים הוא טובת הילד. לרוב לא מתירים לילד להעיד.( עדותו מותרת 12 אם חוקר הילדים מתיר לילד להעיד, מעל גיל

עדותו טעונה חיזוק. 12 ככל עדות אחרת, אם הילד מתחת לגיל ודוח אם הילד לא מעיד חוקר הילדים מעיד במקומו, מגיש את הקלטת

ההתרשמות. מספר לבהמ"ש על החקירה ועונה לשאלות בחקירה נגדית. -יש צורך בסיוע!כדי להרשיע על סמך עדותו של חוקר הילדים

עדות מפי השמועה

עדות מפי השמועה= עדות מכלי שני, מישהו שלא היה ומספר לי מה כן היה. עדות מפי השמועה אינה קבילה. בהמ"ש מקבל עדויות מקור- מכלי ראשון. רק מי שהיה

וראה הוא יבוא להעיד.

חריגים- מתי עדות מפי השמועה תתקבל מבחינת התוכן שלה?5

נכון גם למשפט האזרחי. : אמרת עד בעת ביצוע העבירה- 9 ס' .1 תנאים מצטברים: 3 לכך-א. בסמוך או העבירה מעשה בשעת להיאמר צריכה האמרה

ספונטניות. האמרה נוגעת במישרין לעובדה השייכת לעניין- רלוונטיות.ב. האומר המקורי הוא עד במשפט. )נועד לסיטואציה שהאומר המקורי לאג.

אומר את האמת במשפט(. בהמ"ש עליון קבע הלכה נוספת לגבי התנאי השלישי:-

אישה אנונימית התקשרה למשטרה ודיווחה על פס"ד ז'אפר נ' מ"ינעצר. על בסיס ההודעה פריצה לרכב שמזוהה ע"י המודיעה. הרכב

. זוהי עדות מפי השמועה. לפיהיומנאי קלט את ההודעהנתפס הרכב. עדות מפי השמועה אי אפשר היה להסתמך על העדות של השוטר כי הוא לא ראה בעצמו את הגניבה. נקבע שאפשר לקבל כחריג את עדות היומנאי בתנאי שהמודיעה האנונימית תהיה עדה במשפט, אך לא ניתן

להשיג את העדה. ניסיונות סביריםהיה בהמ"ש קבע שאם נעשו

ניתן היה להגיש את הראיה מפי מי שכתב אותה ואמיתיים לחיפוש העדגם אם העד המקורי לא היה במשפט.

: אמרת קרבן אלימות )עד מעיד עליה( 10 ס' .2מדובר על מקרה ספציפי כאשר העד הוא קורבן אלימות.

תנאים מצטברים:אומר האמרה המקורי הוא קורבן אלימות א.האמרה נודעת למעשה האלימות- רלוונטיות. ב.נוכח ובין שאינו נוכח ג. בהתקיים אחת מהחלופות הבאות: ד.

ספונטניות- "היא נאמרה בשעת מעשה האלימות, או בסמוך לאחריו, או.1לאחר שהייתה לו ההזדמנות הראשונה להתאונן עליו".

האמרה היא חלק בלתי נפרד בתוך האירוע:.2תנאים לתחולת החלופה:

.סמוך או בתוך האירוע עצמו .האמרה נאמרה ביחס לאירוע האלימות או הנסיבות הסובבות אותו .האמרה מהווה חלק בלתי נפרד מהמעשהגוסס עקב המעשה- הנחת.3 גוסס או מאמין שהוא אומר האמרה המקורי

המוצא היא שאנשים שגוססים אומרים אמת.

א)א(: הודעת חוץ של עד )עד נוכח( 10 ס' .3 א)ב(: הודעת חוץ של עד )אינו נוכח( 10 ס' .4 : הודיית חוץ של נאשם 11/12 ס' .5