תוכן עניינים15......................................................................................................כללי.117..................................................................................ממצאים עיקריים.2

הכנסות והוצאות לפי מעמד ראש משק הבית והרכב ההכנסות )לוחא.12)1719.........(13הכנסות והוצאות, לפי מידת דתיות והרכב ההכנסות )לוח ב.21.................................................................הרכב הוצאות לתצרוכתג.22.........(1.2הרכב ההוצאות לתצרוכת לאורך השנים האחרונות )לוח ד.23.....................................(1.1הוצאות לתצרוכת לפי חמישונים )לוח ה.25................................(4 ו-3, 2הכנסה והוצאה לפי עשירונים )לוחות ו.27..................................(7הכנסה והוצאה לפי מספר מפרנסים )לוח ז.

28.......................(8הכנסה חודשית למשק בית לפי צורת יישוב )לוח ח.

29.....................(23בעלות על מוצרים בני קיימה לאורך השנים )לוח ט. בעלות על מוצרים בני קיימה בעשירונים של משק בית, לפי הכנסהי.

30.......................................................(14נטו לנפש סטנדרטית )לוח 31...............................................................(24–35תנאי דיור )לוחות יא.

32.....................................................................מונחים, הגדרות והסברים.337.........................................................................................שיטות הסקר.4

37...............................................................................................כלליא.

38................................................................................שיטת הדגימהב.40........................................................שיטת החקירה ותקופת הסקרג.40............................................................................תוצאות הפקידהד.41................................................................................עיבוד הנתוניםה.44.......................................................................מהימנות האומדניםו.

-14-

כללי.1 הוא הסקר העשרים ואחד בסדרת הסקרים השוטפים2017סקר הוצאות משק הבית לשנת

.1997שעורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מאז שנת

נחקרו הכנסות משקי הבית בשני סקרים נפרדים בלמ"ס: סקר הוצאות2011–1997בשנים משקי בית מדי שנה( וסקר הכנסות שנערך6,000משק הבית )מדגם הסקר כלל, בממוצע, כ-

יחד עם סקר כוח אדם הרבעוני השוטף, ובו נשאלו רבע ממשקי הבית גם על הכנסותיהם משקי בית במדגם(. נתוני שני הסקרים אוחדו למערכת אחת8,500-)מדגם הסקר כלל כ

משקי בית בכל שנה.14,500והוצגו באופן משולב. מדגם הסקר המשולב כלל, בממוצע,

, בעקבות מעבר סקר כוח אדם מסקר רבעוני לחודשי, נגרע סקר הכנסות2012החל משנת משקי בית בקירוב.3,000מסקר כוח האדם, ובמקומו הורחב סקר הוצאות משק הבית ב-

משקי בית.9,017 כלל המדגם 2017בשנת

כל נתוני ההוצאות, ההכנסות ותשלומי החובה שבפרסום זה מבוססים על "סקר הוצאותמשק הבית".

ואילך, בנוסף להרחבת מדגם הסקר, נעשו שינויים נוספים באוכלוסיית הסקר,2012משנת בשאלוני הסקר ובאומדניו:

האוכלוסייה הנדגמת בסקר הורחבה, והיא כוללת עתה גם מושבים שיתופיים וקיבוצים.1 2016מתחדשים שעברו תהליך הפרטה )לא כולל קיבוצים שיתופיים(. החל משנת

לא נחקרה2015–2012כוללת שוב את אוכלוסיית הבדווים ביישובי הקבע )בין השנים לכ-95%אוכלוסייה זו עקב קשיי פקידה(, כתוצאה מכך עלה כיסוי האוכלוסייה מכ-

97%.

נכללו הכנסות חיילים2012הגדרת חיילים בשירות סדיר כעובדים שכירים – עד שנת .2 בשירות סדיר בהכנסות מעבודה אחרת, אולם בהתאם להמלצות האחידות של ארגון

, החליטה הלמ"ס, בדומה לרוב המדינות המפותחות,ILOהעבודה הבין-לאומי – לעבור ממדידת כוח העבודה האזרחי למדידת כוח עבודה כללי. מדידה זו נעשתה על

ידי צירוף החיילים בשירות סדיר לכוח העבודה בישראל. בעקבות ההחלטה, החל , כוללת ההכנסה לשכיר וההכנסה מעבודה שכירה גם את ההכנסה של2012משנת

חיילי הסדיר.

תגבור מדגם בקרב האוכלוסייה הערבית ביישובי הצפון – תגבור זה נעשה כדי לספק.3אומדנים מהימנים יותר על האוכלוסייה הערבית.

שינוי בשיטת האמידה – שיטת האמידה מיועדת לצמצם הן את טעויות הדגימה והן את.4 ההטיות העלולות לנבוע מכך שמשקי בית שלא השיבו על השאלון עשויים להיות שונים

, אמידת האוכלוסייה בסקר הוצאות2012בתכונותיהם מאלו שהשיבו. החל משנת משק הבית הותאמה למבנה החדש של סקר כוח אדם החודשי.

-15-

רוב השינויים שנעשו משפיעים בעיקר על הכנסות משקי הבית והפרטים. לכן, החל משנת חל שבר בסדרה לעומת הנתונים שהתפרסמו בשנים הקודמות.2012

נוספו לוחות של משקי בית יהודיים לפי מידת דתיות )לוחות2014החל מהפרסום לשנת על אורח החיים2014(, זאת בהתאם להוספת שאלה בסקר של שנת 35 ו-34, 22, 13

העיקרי מבחינה דתית של משק הבית. הקטגוריות סווגו לפי: חילוני, מסורתי, דתי, דתימאוד )ליהודים – חרדי(, אורח חיים מעורב ו"אחר".

-16-

ממצאים עיקריים.2 יישובים עירוניים וכפריים242 משקי בית ב-9,017הממצאים מבוססים על מדגם של

משקי בית באוכלוסייה.2,541,000-המייצגים כ

הכנסות והוצאות לפי מעמד ראש משק הבית והרכב ההכנסות א.(12)לוח

ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו לחודש למשק בית, מכל מקורות ההכנסה – עבודה, הון,

ההכנסה הכספית החציונית ברוטו ש"ח.20,027 ל-2017 – הגיעה בשנת קצבאות ותמיכות

בניכוי תשלומי חובה )מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות( הגיעה ש"ח.15,691עמדה על

5,000ההכנסה הכספית נטו לנפש הייתה ש"ח.16,518ההכנסה הכספית הממוצעת נטו ל-

המקובלת כמדד לרמת החיים, לנפש סטנדרטית, וההכנסה הכספית נטו ש"ח לחודש

2017 מההכנסות הכספיות של משקי הבית בשנת 79.0% ש"ח לחודש. 6,075הסתכמה ב-

ש"ח( מקורן בקצבאות ובתמיכות.2,186 )10.9% ש"ח(, ו-15,812מקורן בהכנסה מעבודה )

ההוצאה הממוצעת לתצרוכת, הכוללת את אומדן ההוצאה על שירותי דיור, הסתכמה בשנת

ש"ח –13,114 ש"ח לחודש, וההוצאה הכספית הממוצעת לחודש הגיעה ל-16,267- ב2017

מההכנסה הכספית נטו למשק בית.79.0%ומהווה

ומספר המפרנסים למשק בית3.3 עמד על 2017מספר הנפשות הממוצע למשק בית בשנת

.1.5היה

2017 הגיעה בשנת ראש משק הבית שכירההכנסה הכספית ברוטו של משקי בית שבהם

ש"ח בממוצע לחודש למשק בית. בניכוי תשלומי חובה הגיעה ההכנסה הכספית נטו22,461-ל

ש"ח בממוצע.18,448-למשק בית של שכירים ל

, מספר הנפשות הממוצע41.7הגיל הממוצע של ראש משק בית שבראשו שכיר עמד על

למשק בית. ההוצאה הכספית של1.9 ומספר המפרנסים עמד על 3.6למשק בית עמד על

ש"ח הוצאה14,107 מההכנסה הכספית נטו למשק בית )76.5%משקי בית אלה מהווה

ש"ח הכנסה כספית נטו(.18,448חודשית לעומת

2017 הגיעה בשנת ראש משק הבית עצמאיההכנסה הכספית ברוטו של משקי בית שבהם

ש"ח בממוצע למשק בית לחודש. בניכוי תשלומי חובה, הסתכמה ההכנסה הכספית25,679-ל

ש"ח בממוצע.20,034נטו למשק בית שבראשו עצמאי ב-

, מספר הנפשות הממוצע47.7הגיל הממוצע של ראש משק בית שבראשו עצמאי עמד על

בממוצע.1.9 נפשות, ומספר המפרנסים היה 3.7למשק בית עמד על

מההכנסות הכספיות של משקי בית שבראשם עצמאי מקורן בהכנסה מעבודה60.2%

ח(." ש6,259 מקורן בהכנסה מעבודה שכירה )24.4% ש"ח( ו-15,475עצמאית ומזדמנת )

-17-

מההכנסה הכספית נטו למשק בית )84.3%ההוצאה הכספית של משקי בית אלה מהווה

ש"ח הכנסה כספית נטו(.20,034 ש"ח הוצאה חודשית, לעומת 16,895

2017 הגיעה בשנת ראש משק הבית לא עבדההכנסה הכספית ברוטו במשקי בית שבהם

ש"ח בממוצע למשק בית לחודש. ההכנסה הכספית נטו למשק בית הסתכמה ב-8,279ל-

38.7% מההכנסה המקבילה למשקי בית של שכירים ו-42.0% ש"ח. הכנסה זו מהווה 7,753

מההכנסה המקבילה למשקי בית של עצמאים.

ומספר הנפשות הממוצע למשק68.0הגיל הממוצע שבו ראש משק הבית לא עבד עמד על

.1.9בית עמד על

לוח א. הכנסה והוצאה ממוצעת לחודש של משקי בית, לפי מעמד בעבודה של ראש2017משק הבית ולפי מקור הכנסה,

משקי בית

שבראש ם לאעובד

משקי בית

שבראש ם

עצמאי

משקי בית

שבראשם שכיר

כל משקיהבית

מאפייניםמשקי בית במדגם1,8329826,2039,017

משקי בית באוכלוסייה )אלפים(500.4283.21,757.62,541.2

ממוצע נפשות למשק בית1.93.73.63.3

ממוצע גיל ראש משק בית כלכלי68.047.741.747.6

ממוצע מפרנסים במשק בית0.01.91.91.5

5,89019,19918,07715,691 חציון הכנסה כספית ברוטו למשק בית

)ש"ח(הכנסה כספית ברוטו למשק בית )ש"ח(8,27925,67922,46120,027הכנסה כספית נטו למשק בית )ש"ח(7,75320,03418,44816,518

4,2076,7076,3076,075 הכנסה כספית נטו לנפש סטנדרטית

)ש"ח(

הוצאה כספית למשק בית )ש"ח(7,48716,89514,10713,114

הוצאה ממוצעת לתצרוכת10,22220,14817,36316,267

100.0100.0100.0100.0 הכנסה כספית ברוטו למשק בית

)אחוזים(הכנסה מעבודה – סך הכל )אחוזים(0.484.686.279.0

הכנסה מעבודה שכירה )אחוזים(24.482.867.7..

..60.23.411.3 הכנסה מעבודה עצמאית ומזדמנת

)אחוזים(

99.615.413.821.0 הכנסה שלא מעבודה – סך הכל

)אחוזים(הכנסה מהון )אחוזים(7.74.02.73.3

הכנסה מפנסיה וקופות גמל )אחוזים(42.44.73.56.8

הכנסה מקצבאות ותמיכות )אחוזים(49.56.77.610.9

-18-

משקי בית

שבראש ם לאעובד

משקי בית

שבראש ם

עצמאי

משקי בית

שבראשם שכיר

כל משקיהבית

מאפייניםמזה:

מקצבאות המוסד לביטוח לאומי )אחוזים(39.64.75.68.3

-19-

(13הכנסות והוצאות, לפי מידת דתיות והרכב ההכנסות )לוח ב.

ל-2017, הגיעה בשנת במשקי בית יהודייםההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו לחודש

ש"ח. במשקי בית אלה13,288 ש"ח וההוצאה הכספית הממוצעת לחודש הגיעה ל-21,611

.1.5 ומספר המפרנסים למשק בית היה 3.1מספר הנפשות הממוצע עמד על

הכנסות היו)כמחצית ממשקי הבית היהודיים( במשקי בית שהגדירו עצמם חילוניים הגבוהות ביותר, למעט אחר/לא ידוע, ומספר הנפשות היה הנמוך ביותר. ההכנסה הכספית

ש"ח בממוצע לחודש. בניכוי תשלומי23,470הממוצעת ברוטו במשקי בית אלו הגיעה ל- ש"ח. מספר הנפשות הממוצע18,707החובה הגיעה ההכנסה הכספית נטו למשק בית ל-

ש"ח לחודש.7,962וההכנסה הכספית נטו לנפש סטנדרטית הגיעה ל- 2.6עמד על

ומספר הנפשותמשקי בית שהגדירו עצמם חרדייםההכנסות הנמוכות ביותר היו בקרב ש"ח15,023במשקי בית אלה היה הגבוה ביותר. ההכנסה הכספית ברוטו הגיעה ל-

ש"ח לחודש. מספר13,213תשלומי חובה הגיעה ל- וההכנסה הכספית נטו לאחר ניכוי 3,504. ההכנסה הכספית נטו לנפש סטנדרטית הגיעה ל-5.3הנפשות הממוצע עמד על

בית אלה בלבד מההכנסה המקבילה למשקי בית חילוניים. במשקי44.0%ש"ח והיוותה מפרנסים. 1.4מספר המפרנסים הממוצע עמד על

מקצבאות%21.4 הכנסה מעבודה, ו-%71.9הרכב ההכנסה במשקי בית חרדיים היה מפנסיות ומקופות גמל.2.9% מקצבאות הביטוח הלאומי(, ו-11.1%ומתמיכות )מתוכם

מקצבאות ומתמיכות9.1% הכנסה מעבודה, 79.5%במשקי בית חילוניים הרכב ההכנסה היה מפנסיה ומקופות גמל.7.4%ו-

-20-

לוח ב. הכנסה והוצאה ממוצעת לחודש של משקי בית יהודיים, לפי מידת דתיותבהגדרה עצמית

2017 ולפי מקור הכנסה,

אחר/לא יהודים –חילונימסורתידתיחרדיידוע

מאפייניםסך הכלמשקי בית במדגם – סך הכל2587129151,7343,6917,310

73.6166.7249.8508.61,065.

62,064.

משקי בית באוכלוסייה )אלפים(3ממוצע נפשות במשק בית3.245.263.653.132.653.12ממוצע גיל ראש משק בית כלכלי47.240.447.849.549.648.5

ממוצע מפרנסים במשק בית1.71.41.71.71.51.518,06

412,24

716,79

716,59118,36716,971 חציון הכנסה כספית ברוטו למשק בית

)ש"ח(23,61

115,02

321,01

הכנסה כספית ברוטו למשק בית )ש"ח(219,87923,47021,61119,21

613,21

317,52

הכנסה כספית נטו למשק בית )ש"ח(216,76818,70717,661הכנסה כספית נטו לנפש סטנדרטית )ש"ח(5,9896,3637,9626,750 3,504 6,19713,88

311,22

212,75

012,72213,96613,288

הוצאה כספית למשק בית )ש"ח(

100.0100.0100.0100.0100.0100.0 הכנסה כספית ברוטו למשק בית

)אחוזים(הכנסה מעבודה – סך הכל )אחוזים(80.671.978.078.079.578.6

19.428.122.022.020.521.4 הכנסה שלא מעבודה – סך הכל

)אחוזים(הכנסה מהון )אחוזים(3.93.93.52.83.93.6הכנסה מפנסיה ומקופות גמל )אחוזים(6.72.98.38.17.47.4הכנסה מקצבאות ומתמיכות )אחוזים(8.821.410.211.19.110.4

6.411.18.39.06.67.6 מזה: מקצבאות המוסד לביטוח לאומי

)אחוזים(

-21-

הרכב הוצאות לתצרוכתג.

ש"ח לחודש –16,267 ב-2017סך ההוצאה הממוצעת לתצרוכת למשק בית הסתכמה בשנת

ש"ח15,805 )2016 במונחים ראליים, בהשוואה להוצאה לתצרוכת בשנת 2.7%עלייה של

לחודש(.

(;2016 ב-24.3% מהסל )24.4% ש"ח לחודש, 3,973מרכיבי הסל העיקריים היו: "דיור" –

(; "מזון" )כולל2016 ב-20.3% מהסל )20.2% ש"ח לחודש, 3,284"תחבורה ותקשורת" –

; "חינוך, תרבות ובידור"(2016- ב16.7% מהסל )16.9% ש"ח לחודש, 2,746"ירקות ופירות"( –

(.2016 ב-11.8% מהסל )11.6% ש"ח לחודש, 1,876–

2017–2016לוח ג. הרכב ההוצאות לתצרוכת למשק בית,

קבוצת תצרוכת

ש"חלחודש2016

אחוזים2016

ש"חלחודש2017

אחוזים2017

שינוי בהוצאותבאחוזים

1

שינויבמחירי

םבאחוזים

2

שינוי ראלי

באחוזים3

15,805100.016,267100.02.90.22.7סך ההוצאה לתצרוכת2,11613.42,20613.64.30.04.3מזון

5213.35403.33.71.62.1ירקות ופירות3,84624.33,97324.43.31.81.5דיור

1,4319.11,5029.25.01.23.7תחזוקת הדירה6143.96143.80.1-2.93.1ריהוט וציוד לבית5183.35383.33.9-3.57.6הלבשה והנעלה

9005.79315.73.41.03.4בריאות1,85711.81,87611.81.00.20.8חינוך, תרבות ובידור

3,20420.33,28420.22.5-1.70.9תחבורה ותקשורת מוצרים ושירותים

-7985.08034.90.71.10.4אחרים

.2016 להוצאה בשנת 2017באחוזים בין ההוצאה בש"ח בשנת השינוי.1 למחירים בשנת2017השינוי באחוזים, על-פי המדד של הקבוצה, בין המחירים בשנת .2

2016.השינוי בהוצאות מנוכה מהשינוי במחירים..3

-22-

(1.2הרכב ההוצאות לתצרוכת לאורך השנים האחרונות )לוח ד.

מסל הצריכה 42%בששת העשורים האחרונים הצטמצם חלקה של ההוצאה למזון מ-

.2017 מסל הצריכה בשנת 16.9%, ל-50באמצע שנות ה-

1997 נקודות האחוז משנת 2.3אחוז ההוצאה לדיור עלה בהדרגה לאורך השנים – עלייה של

.2017עד שנת

נקודות האחוז משנת1.9אחוז ההוצאה לבריאות עלה בהדרגה לאורך השנים – עלייה של

.2017 עד שנת 1997

לוח ד. הרכב ההוצאות לתצרוכת למשקי הבית, שנים נבחרות

200120032005200720092011201320152017קבוצת תצרוכת הוצאה לתצרוכת

– סך הכל –

מחירים10,05310,13910,81611,58413,00913,96714,50115,40716,267 שוטפים )ש"ח(מחירים קבועים

2017 לשנת 13,07112,39013,09913,66914,20514,35614,43415,36016,267 )ש"ח(

סך ההוצאה לתצרוכת100.0100.0100.0100.0100.0100.0100.0100.0100.0 )אחוזים(

מזון )כולל ירקות16.916.816.316.916.316.116.716.316.9 ופירות( )אחוזים(

22.622.821.922.324.425.123.724.724.4דיור )אחוזים(תחזוקת הדירה

9.310.010.410.19.79.49.99.59.2 )אחוזים(ריהוט וציוד לבית

4.94.13.93.93.74.13.83.73.8 )אחוזים(הלבשה והנעלה

3.23.73.63.43.23.13.23.23.3 )אחוזים(4.94.85.15.35.25.35.75.75.7בריאות )אחוזים(

חינוך, תרבות13.413.513.513.313.512.312.111.811.6 ובידור )אחוזים(

תחבורהותקשורת20.119.820.420.119.520.120.020.120.2 )אחוזים(

מוצרים ושירותים4.74.54.94.74.44.54.95.04.9 אחרים )אחוזים(

-23-

(1.1הוצאות לתצרוכת לפי חמישונים )לוח ה.

נתוני ההכנסות משמשים כמשתנה מסביר להתפלגות הוצאות משקי הבית לפי קבוצות

הכנסה שונות, כמו עשירוני הכנסה וחמישוני הכנסה.

נמצא שההכנסה הכספית נטוחמישוני הכנסה נטו לנפש סטנדרטיתבמיון משקי הבית לפי

מאשר בחמישון התחתון )4.8 ש"ח בחודש( גבוהה פי 30,462למשק בית בחמישון העליון )

ש"ח בחודש(23,424וההוצאה לתצרוכת למשק בית בחמישון העליון ) ש"ח בחודש(,6,365

ש"ח בחודש(. בחמישון העליון יש בממוצע10,462 מאשר בחמישון התחתון )2.2גבוהה פי

מפרנסים, ובחמישון התחתון מרוכזים משקי בית גדולים יותר –1.7 נפשות למשק בית ו-2.7

מפרנסים.0.9- נפשות בממוצע למשק בית ו4.1

עקב ההבדלים הניכרים בין החמישונים בסך כל ההוצאות של משק הבית מחד גיסא, ובגודל

מההוצאה לנפש3.4משק הבית מאידך גיסא, ההוצאה לנפש בחמישון העליון גבוהה פי

בחמישון התחתון.

מתוך סך כל ההוצאות בסל למוצרים בסיסיים כמו מזון, דיור,51.2%בחמישון התחתון הופנו

הלבשה והנעלה, לעומת החמישון העליון שבו הופנה אחוז קטן יותר מההוצאות למוצרים

(.40.3%בסיסיים אלה )

ש"ח בחודש למשק בית(, הייתה 3,345בחמישון העליון ההוצאה למזון, כולל ירקות ופירות )

מסך ההוצאות. לעומת זאת, בחמישון התחתון ההוצאה למזון כולל ירקות ופירות )14.3%

מסך כל ההוצאות.22.7% ש"ח בחודש( הייתה 2,377

הבדל נוסף בין החמישון העליון לחמישון התחתון בסעיף ההוצאות למזון נמצא בתת-סעיף

ש"ח לחודש על192"ארוחות מחוץ לבית". בעוד שמשק בית בחמישון התחתון הוציא

.4.6 ש"ח בחודש – פי 875תת-סעיף זה, משק בית בחמישון העליון הוציא

,. הוצאה לתצרוכת בחמישונים של משקי בית, לפי הכנסה נטו לנפש סטנדרטית1לוח ה2017

מאפיינים

כל משקיהבית

חמישון(1תחתון )

חמישוןאמצעי )

3) חמישון

(5עליון )

3.34.13.22.7ממוצע נפשות במשק בית

1.50.91.71.7ממוצע מפרנסים במשק בית

16,5186,36515,03730,462הכנסה כספית נטו למשק בית )ש"ח(

13,1148,98312,99418,380הוצאה כספית למשק בית )ש"ח(

-24-

-25-

,. הוצאה לתצרוכת בחמישונים של משקי בית, לפי הכנסה נטו לנפש סטנדרטית2לוח ה2017

כל משקיהבית

כל משקיהבית

חמישוןתחתון )

1)

חמישוןתחתון )

1)

חמישוןאמצעי )

3)

חמישוןאמצעי )

3)

חמישוןעליון

( 5)

חמישוןעליון

( 5)

קבוצת תצרוכת ש"ח

אחוזיםלחודש ש"חאחוזיםלחודש

ש"חאחוזיםלחודש

ש"חאחוזיםלחודש

סך ההוצאה16,267100.010,462100.015,993100.023,424100.0לתצרוכת

מזון )כולל ירקות2,74616.92,37722.72,67816.83,34514.3 ופירות(

3,97324.42,58224.73,96824.85,42223.1דיור1,5029.29709.31,4639.12,1759.3תחזוקת הדירה

6143.83663.56293.99223.9ריהוט וציוד לבית5383.33973.85283.36832.9הלבשה והנעלה

9315.74794.69065.71,4956.4בריאות1,87611.61,16811.21,95812.22,71411.6חינוך, תרבות ובידור

3,28420.21,53014.63,05219.15,62424.0תחבורה ותקשורתמוצרים ושירותים

8034.95945.68115.11,0444.5 אחרים

ההבדל הגדול ביותר בין החמישון העליון לחמישון התחתון נמצא בסעיף "תחבורה ותקשורת".

ש"ח בחודש, לעומת משק1,530ההוצאה על סעיף זה למשק בית בחמישון התחתון הייתה

.3.7 ש"ח בחודש – פי 5,624בית בחמישון העליון, שבו הייתה ההוצאה

בסעיף "תחבורה ותקשורת" נכללו מספר קבוצות הוצאה שיש ביניהן פער גדול במיוחד בין

בלבד מסך ההוצאה של1.4%חמישונים: בחמישון העליון היו הנסיעות בתחבורה ציבורית

ש"ח115 ש"ח לעומת 81 בחמישון התחתון )7.2%משקי הבית ל"תחבורה ותקשורת", לעומת

מסך ההוצאה ל"תחבורה29.1%בחודש, בהתאמה(; בחמישון העליון היו הנסיעות לחו"ל

ש"ח בחודש,205 ש"ח לעומת 1,638 בחמישון התחתון )13.4%ותקשורת", לעומת

בהתאמה(.

מאשר משק בית2.3משק בית בחמישון התחתון הוציא על סעיף "חינוך, תרבות ובידור" פי

ש"ח בחודש(.2,714 ש"ח בחודש, לעומת 1,168בחמישון העליון )

ההוצאה למשק בית על שירותי חינוך )שכר לימוד, קורסים, חוגים ושיעורי עזר( הסתכמה

.1.6 ש"ח בחודש בחמישון העליון – פי 1,048 בחודש, לעומת 670בחמישון התחתון ב-

-26-

(4 ו-3, 2הכנסה והוצאה לפי עשירונים )לוחות ו.

ש"ח לחודש,20,027 ב-2017ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית הסתכמה בשנת

.4.5%, עלייה ראלית של 2016 ש"ח בשנת 19,118לעומת

ש"ח לחודש, לעומת50,061ההכנסה הכספית ברוטו למשק בית בעשירון העליון הייתה

(.11 ש"ח לחודש בעשירון התחתון )פי 4,562

בחלוקת משקי הבית לפי עשירוני הכנסה כספית נטו לנפש סטנדרטית נמצא שההוצאה

הכספית של משקי הבית בשלושת העשירונים התחתונים הייתה גבוהה מההכנסה הכספית

נטו )נתוני ההכנסות בסקר אינם כוללים הכנסות חד-פעמיות כמו ירושות ומשיכות מתכניות

חיסכון. כמו כן, נכללות רק ההכנסות הכספיות המדווחות לסוקר ולא נכללות הטבות "בעין",

כמו הנחות בחינוך ובארנונה(.

החל מהעשירון הרביעי ההכנסות עולות על ההוצאות בהדרגה: בעוד שבעשירון הרביעי

(, הרי שבעשירון העליון ההפרש6.5%ההפרש שבין ההוצאות לבין ההכנסות קטן )פער של

.43.0%שבין ההוצאות לבין ההכנסות גדול מאוד ועומד על

קרוב למחצית מההכנסה החודשית של משקי הבית בעשירון התחתון מקורה בקצבאות

מקורה בעבודה. לעומת זאת, בעשירון העליון52.3% מסך ההכנסה(, ו-45.8%ובתמיכות )

מההכנסה מקורה בעבודה.79.5% מההכנסה מקורה בקצבאות ובתמיכות, ו-4.8%

-27-

לוח ו. הכנסה חודשית בעשירונים של משקי בית, לפי הכנסה כספית נטו לנפש2017סטנדרטית,

מאפיינים סךהכל

עשירון 1

עשירון 2

עשירון 3

עשירון 4

עשירון 5

עשירון 6

עשירון 7

עשירון 8

עשירון 9

עשירון 10

הכנסה כספית

נטו למשק

בית16,5184,2466,7639,51511,89913,91216,13318,83121,35026,10736,456 )ש"ח(

הוצאה כספית למשק

בית13,1148,0698,23010,08411,12412,17313,75614,56315,22017,17420,759)ש"ח(

הכנסה כספית ברוטו

סך הכל20,0274,5627,25210,31413,12315,64918,47722,19525,93232,74350,061)ש"ח(

הכנסה כספית ברוטו

סך הכל100.0100.0100.0100.0100.0100.0100.0100.0100.0100.0100.0 )אחוזים(

מעבודה79.052.360.070.677.879.181.583.582.881.679.5 )אחוזים(

מהון3.31.01.01.41.82.01.22.12.83.36.6 )אחוזים(

מפנסיות ומקופות

גמל6.80.91.83.23.75.26.56.46.88.99.1 )אחוזים(

מקצבאות ומתמיכות

10.945.837.224.816.713.710.88.07.66.24.8 )אחוזים(

-28-

(7הכנסה והוצאה לפי מספר מפרנסים )לוח ז.

במשקי בית ללא מפרנסים, ההפרש שבין ההכנסה הכספית נטו לבין ההוצאה הכספית קטן –

מפרנסים ויותר ההפרש גדול 3. במשקי בית שבהם 3.4%ההכנסות עולות על ההוצאות ב-

.33.2%בהרבה – ההכנסות גבוהות מההוצאות ב-

ש"ח לחודש,8,280 ללא מפרנסים למשק בית הייתה ההכנסה הכספית ברוטו 2017בשנת

ש"ח32,644 מפרנסים או יותר הגיעה ההכנסה הכספית ברוטו ל-3שבמשק בית שבו בעוד

נפשות בממוצע1.9מאחר שמשקי בית ללא מפרנסים היו משקי בית בני (.93לחודש )פי .

נפשות בממוצע למשק4.8 מפרנסים או יותר היו משקי בית בני 3משקי בית עם ולמשק בית,

. כאשר עושים את ההשוואה הזאת מגלים כילנפש סטנדרטית, נעשתה השוואת ההכנסה בית

)ההכנסה לנפש סטנדרטית במשקי בית ללא2.0מצטמצם עד כדי פי הפער בהכנסות

מפרנסים או3 ש"ח לחודש במשקי בית עם 9,112 ש"ח לחודש, לעומת 4,493מפרנסים הייתה

יותר(.

מההכנסה )49.5%במשקי בית ללא מפרנסים, שבהם נמצאת רוב אוכלוסיית הקשישים,

מההכנסה )42.4% ש"ח( מקורה בקצבאות ובתמיכות, בעיקר מהמוסד לביטוח לאומי. 4,102

ש"ח( מקורה בפנסיות ובקופות גמל.3,508

2017לוח ז. הכנסה חודשית למשק בית, לפי מספר מפרנסים,

ללאסך הכלמאפייניםמפרנסים

מפרנסיחיד

שנימפרנסים

מפרנסים 3ומעלה

3.31.92.93.94.8ממוצע נפשות במשק בית

16,5187,75311,95221,01226,724הכנסה כספית נטו למשק בית )ש"ח(

13,1147,48710,88816,13217,841הוצאה כספית למשק בית )ש"ח(

5,0004,1194,1845,4265,618הכנסה כספית נטו לנפש )ש"ח(

הכנסה כספית ברוטו סך הכל 20,0278,28014,20126,22232,644 )ש"ח(

הכנסה כספית ברוטו סך הכל100.0100.0100.0100.0100.0)אחוזים(

79.00.471.190.490.2מעבודה )אחוזים(

3.37.74.52.32.8מהון )אחוזים(

6.842.47.92.13.0מפנסיות ומקופות גמל )אחוזים(

10.949.516.55.24.0מקצבאות ומתמיכות )אחוזים(

-29-

(8הכנסה חודשית למשק בית לפי צורת יישוב )לוח ח.

, ההכנסה הכספית ברוטו למשק בית ביישובים הלא-יהודיים הייתה הנמוכה2017בשנת

ש"ח לחודש. מספר הנפשות הסטנדרטיות במשקי הבית13,354ביותר, והסתכמה ב-

נפשות סטנדרטיות(, וההכנסה הכספית ברוטו לנפש3.4ביישובים אלה היה הגבוה ביותר )

ש"ח לחודש.3,948-סטנדרטית הסתכמה ב

2,000ההכנסה הכספית הגבוהה ביותר למשק בית הייתה ביישובים היהודיים שבהם בין

ש"ח ברוטו למשק בית לחודש. ביישובים אלה מספר הנפשות27,571 תושבים – 9,999-ל

, וההכנסה הכספית ברוטו לנפש סטנדרטית הייתה3.2הסטנדרטיות במשק הבית גבוה –

ש"ח. 8,648

תושבים )ירושלים, תל אביב-יפו, חיפה,200,000מבין שמונה הערים הגדולות שבהן מעל

ראשון לציון, אשדוד, פתח תקווה, נתניה ובאר שבע(, ההכנסה הכספית ברוטו הנמוכה ביותר

3.1 ש"ח לחודש )מספר הנפשות הסטנדרטיות היה 15,469למשק בית הייתה בירושלים –

ש"ח לחודש(. ההכנסה הגבוהה4,961וההכנסה הכספית ברוטו לנפש סטנדרטית הייתה

ש"ח ברוטו לחודש )מספר הנפשות הסטנדרטיות היה23,276ביותר הייתה בתל אביב יפו –

ש"ח לחודש(.11,288 וההכנסה הכספית ברוטו לנפש סטנדרטית הייתה 2.1

-30-

(23בעלות על מוצרים בני קיימה לאורך השנים )לוח ט.

הייתה עלייה באחוז משקי הבית שבבעלותם מוצרי2017בדומה לשנים עברו, גם בשנת

תקשורת ובידור, כמפורט להלן:

.1997 בשנת 33.5% ממשקי הבית היה מחשב, לעומת 78.0% ל-2017– בשנת מחשב ביתי

4.6% ממשקי הבית היה מנוי לאינטרנט, לעומת 74.1% ל-2017 – בשנת מנוי לאינטרנט

.1997בשנת

76.2% ממשקי הבית היה טלפון נייד אחד לפחות ול-97.3% ל-2017– בשנת טלפון נייד

ממשקי הבית היה טלפון37.8% ל-1997ממשקי הבית היו שני טלפונים ניידים או יותר. בשנת

ממשקי הבית היו שני טלפונים ניידים או יותר.7.2%נייד אחד לפחות ול-

– לעומת המוצרים שהוזכרו לעיל, חלה ירידה גבוהה בבעלות על קווי טלפוןקווי טלפון

שבה ל-1997 ממשקי הבית היה קו טלפון ביתי, לעומת שנת 62.1% ל-2017ביתיים. בשנת

נקודות האחוז.33 היה קו טלפון ביתי – ירידה של כמעט 95.0%

לוח ח. בעלות על מוצרים בני-קיימה שנים נבחרות, אחוזים

20032005200720092011201320152017מוצרים74.879.583.382.884.285.185.686.1מיקרוגל

31.132.533.335.036.037.739.240.3מדיח כלים94.394.294.695.095.595.896.196.3מכונת כביסה33.936.037.838.837.840.041.143.1מייבש כביסה

61.567.770.576.581.486.689.192.0מזגן65.366.866.664.161.261.161.864.5שואב אבק

54.662.468.974.478.280.780.378.0מחשב30.848.959.366.370.370.674.374.1מנוי לאינטרנט

88.685.184.382.480.976.469.262.1קו טלפון אחד לפחות טלפון נייד אחד

80.986.489.391.893.595.2לפחות96.9

97.3שני טלפונים ניידים

47.960.164.068.970.772.174.976.2 ויותר מנוי לטלוויזיה

בכבלים70.669.068.064.361.861.859.259.2 או בלוויין

57.257.760.962.263.867.369.771.9מכונית אחת לפחות13.415.216.518.320.121.924.426.7שתי מכוניות ויותר

-31-

בעלות על מוצרים בני קיימה בעשירונים של משק בית, לפי י.(14הכנסה נטו לנפש סטנדרטית )לוח

ככל שמשק בית נמצא בעשירון גבוה יותר, כך שכיחות המוצרים בו גבוהה יותר. ההבדלים

המשמעותיים באחוזי הבעלות על מוצרים בני קיימה בין העשירונים הם:

מהם היו שתי49.3% ממשקי הבית בעשירון העליון הייתה מכונית אחת לפחות ול-94.5%ל-

ממשקי הבית בעשירון התחתון שלהם הייתה מכונית אחת41.1%מכוניות ויותר, בהשוואה ל-

מהם היו שתי מכוניות ויותר.4.9%-לפחות ול

מהם היו שני55.9% ממשקי הבית בעשירון העליון היה מחשב אחד לפחות ול-92.2%ל-

ממשקי הבית בעשירון התחתון שלהם היה מחשב אחד56.1%מחשבים ויותר, בהשוואה ל-

מהם היו שני מחשבים ויותר.12.5%לפחות ול-

בעשירון15.2% ממשקי הבית בעשירון העליון היה מתקן לטיהור מים, בהשוואה ל-42.5%ל-

התחתון.

לוח ט. בעלות על מוצרים בני קיימה בעשירונים של משק בית, לפי הכנסה נטו לנפש2017סטנדרטית )אחוזים, אלא אם כן צוין אחרת(,

מוצרים

משקי בית-סך

הכל עשירוןתחתון

עשירוןרביעי

עשירוןשביעי

עליוןעשירון

3.34.33.43.22.4נפשות במשק בית )מספרים מוחלטים( מפרנסים במשק בית )מספרים

1.50.71.51.81.7מוחלטים(

99.999.7100.0100.0100.0מקרר24.824.726.524.224.6מקפיא עמוק

40.39.529.951.975.2מדיח כלים35.615.236.342.942.5מכשיר לטיהור מים

87.473.687.091.594.2טלוויזיה52.823.249.464.672.6שתי טלוויזיות ויותר

92.076.391.496.797.8מזגן43.126.236.449.367.1מייבש כביסה

78.056.172.688.092.2מחשב33.512.525.441.355.9שני מחשבים ויותר

74.140.969.386.891.9מנוי לאינטרנט38.622.135.647.552.9טאבלט/מחשב מגע

18.211.717.023.717.4קונסולת משחקים62.134.260.369.977.9קו טלפון אחד לפחות

1.60.50.51.47.2שני קווי טלפון ויותר97.395.696.099.099.4טלפון נייד אחד לפחות

76.268.976.182.075.9שני טלפונים ניידים ויותר59.220.754.271.181.9מנוי לטלוויזיה בכבלים או בלוויין

16.041.018.26.53.8צלחת לוויין12.932.213.87.26.4ממיר דיגיטלי

-32-

71.941.165.184.494.5מכונית אחת לפחות26.74.918.739.049.3שתי מכוניות ויותר

83.478.385.587.878.8דוד שמש

(24–35תנאי דיור )לוחות יא.

ממשקי הבית גרו בדירות שבבעלותם,66.5% עולה כי 2017מסקר הוצאות משק הבית לשנת

ממשקי הבית גרו בדירות "חינם", ב"דמי5.6%ממשקי הבית גרו בדירות שכורות ו- 27.9%

חדרים,4.2הגודל הממוצע של דירות למגורים בבעלות היה מפתח" או במעונות סטודנטים.

נפשות0.8צפיפות הדיור בדירות בבעלות עמדה על חדרים.3.0ושל דירות שכורות היה

נפשות לחדר. בעשירון העליון0.9לחדר, ואילו בדירות שכורות צפיפות הדיור עמדה על

גרו בדירות שכורות. בעשירון התחתון,12.8% ממשקי הבית גרו בדירות בבעלות ו-84.2%

שכורות. גרו בדירות 52.3%- גרו בדירות בבעלות ו35.7%

מערך הדירה בעשירון התחתון2.7בעשירון העליון הערך הממוצע של דירה בבעלות גדול פי

ש"ח בעשירון התחתון(.1,039,000 ש"ח בעשירון העליון לעומת כ-2,801,000-)כ

ש"ח לחודש עבור5,406משקי הבית בעשירון העליון שגרו בדירות שכורות שילמו, בממוצע,

חדרים בממוצע, ואילו משקי הבית בעשירון התחתון שגרו בדירות3.4שכירת דירה של

חדרים בממוצע.2.7 ש"ח לחודש עבור שכירת דירה של 2,049שכורות שילמו, בממוצע,

. תנאי דיור לגרים בדירות שבבעלותם, לפי עשירוני הכנסה נטו1לוח י2017לנפש סטנדרטית,

משקי בית –תנאי דיורסך הכל

עשירוןתחתון

עשירוןרביעי

עשירוןשביעי

עשירוןעליון

66.535.764.576.884.2אחוז הגרים בדירות שבבעלותם

4.23.63.94.34.8מספר חדרים למגורים בדירה

3.55.93.83.42.5ממוצע נפשות במשק הבית

0.81.71.00.80.5צפיפות דיור

1,8011,0391,3941,8262,801ערך דירה בבעלות )אלפי ש"ח(

. תנאי דיור לגרים בדירות שכורות, לפי עשירוני הכנסה נטו לנפש סטנדרטית,2לוח י2017

משקי בית –תנאי דיורסך הכל

עשירוןתחתון

עשירוןרביעי

עשירוןשביעי

עשירוןעליון

27.952.330.519.912.8אחוז הגרים בדירות שכורות

3.02.73.13.13.4מספר חדרים למגורים בדירה

2.83.22.72.52.1ממוצע נפשות במשק הבית

0.91.20.90.80.6צפיפות דיור

3,1832,0493,1863,8965,406שכר דירה לחודש )ש"ח(

-33-

-34-

מונחים, הגדרות והסברים.3 אדם או קבוצת אנשים הגרים יחד בדירה אחת באופן קבוע ברוב ימות השבוע וישמשק בית:

להם תקציב הוצאות משותף למזון. במשק הבית נכללים גם בני משפחה שהם חיילים בשירות

סדיר.

ראש משק בית כלכלי הוא המפרנס העיקרי של משק הבית, כלומר המועסקראש משק בית:

שעובד בדרך כלל מספר רב ביותר של שעות בשבוע. אם אין מפרנסים במשק הבית, ראש

משק הבית נקבע לפי קביעת הסוקר.

משק בית שבו ראש משק הבית הוא מוסלמי או דרוזי, או נוצרי הגר ביישובמשק בית ערבי:

יהודי.-לא

משק בית שבו ראש משק הבית הוא יהודי.משק בית יהודי:

ואילך והוא אינו ערבי ואינו תושב ארעי.1990 ראש משק בית שעלה לישראל משנת עולה:

גודל משק הבית משפיע על רמת החיים שאפשר לקיים מהכנסה נתונה.נפש סטנדרטית:

על-מנת ליצור בסיס מתאים יותר להשוואת רמת החיים של משקי בית בעלי מספר נפשות

שונה, נהוג להשוותם לפי הכנסה לנפש. מקובל להניח שמספר הנפשות במשק בית אינו

משפיע באופן אחיד ושווה על רמת החיים האפשרית מהכנסה נתונה, משום שקיימים, לפי

אותה הנחה, יתרונות לגודל. לכן נערך שקלול של מספר הנפשות לפי סולם אחיד. הסולם

קובע כיחידת בסיס משק בית בן שתי נפשות; ככל שעולה מספר הנפשות, ניתן משקל שולי

הולך ופוחת לכל נפש המתווספת למשק הבית. באמצעות סולם זה מתרגמים את גודל משק

הבית למספר נפשות סטנדרטיות. פירוט הסולם בלוח שלהלן:

מספר הנפשותמשקל שולי לנפשהסטנדרטיות

מספר הנפשותלמעשה במשק בית

1.25

0.75

0.65

0.55

0.55

0.50

0.50

0.45

0.40

0.40

1.25

2.00

2.65

3.20

3.75

4.25

4.75

5.20

5.60

כל נפש סטנדרטיתנוספת

נפש אחת

נפשות2

נפשות3

נפשות4

נפשות5

נפשות6

נפשות7

נפשות8

נפשות9

כל נפש נוספת

-35-

אדם שעבד והשתכר לפחות יום אחד בשלושת החודשים לפני בואו של הסוקרמפרנס:

למשק הבית.

אדם שעבד אצל מישהו אחר תמורת שכר יומי, חודשי, קבלני או בתמורה אחרת :שכיר

הסוקר., לפחות יום אחד בשלושת החודשים שקדמו לביקור כלשהי

אדם העובד בעסק או במשק משלו ומקבל את שכרו מתוך ההכנסות והרווחים שלעצמאי:

העסק.

משק בית שבו ראש משק הבית הוא שכיר או חבר קואופרטיבמשק בית שבראשו שכיר:

)ראו לעיל הגדרת שכיר(.

משק בית שבראשו אדם שעובד כעצמאי, כולל מעסיק )ראומשק בית שבראשו עצמאי:

לעיל הגדרת עצמאי(.

משק בית שבו ראש משק הבית לא עבד אפילו יום אחדמשק בית שבראשו אדם שלא עבד:

בשלושת החודשים שקדמו לביקור הסוקר.

מהאוכלוסייה הנחקרת. העשירונים מסודרים לפי10% עשירון הוא קבוצה הכוללת עשירון:

גובה ההכנסה )ההכנסה הממיינת(, החל במשק הבית בעל ההכנסה הנמוכה ביותר בעשירון

התחתון וכלה במשק הבית בעל ההכנסה הגבוהה ביותר בעשירון העליון.

ההכנסה שלפיה ממוינים משקי הבית, יכולה להיות הכנסה ברוטו או הכנסה נטו, וכן הכנסה

למשק בית, לנפש או לנפש סטנדרטית.

(, לפי הכנסה ברוטו למשק בית הוא העשירון שאליו1לדוגמה: העשירון התחתון )עשירון

ממשקי הבית בעלי ההכנסה ברוטו למשק בית הנמוכה ביותר.10%משתייכים

הכנסת המקסימום בכל אחד מהעשירונים לפי המשתנה שעל פיו מוינו. לדוגמה,גבול עליון:

ש"ח, לפי משתנה של "הכנסה כספית3,821 היא 3 הכנסת המקסימום של העשירון ה-2בלוח

נטו לנפש סטנדרטית".

מהאוכלוסייה )כלומר שני עשירונים(, לפי משתנה20%חמישון הוא קבוצה הכוללת חמישון:

מיון כלשהו.

מדד אמצע סטטיסטי המורה על ההכנסה שחצי ממשקי הבית משתכריםחציון הכנסה:

מעליו וחצי מתחתיו.

סך ההכנסות הכספיות השוטפות ברוטו של משק הביתהכנסה כספית ברוטו למשק בית:

לפני תשלומי החובה )מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות(. הכנסה זו כוללת את

ההכנסות של כל בני משק הבית מעבודה שכירה או עצמאית, מרכוש, מריבית או מדיבידנדים,

-36-

מתמיכות ומקצבאות ממוסדות ומפרטים, הכנסות מפנסיות וכל הכנסה שוטפת אחרת. לא

נכללים תקבולים חד-פעמיים, כגון ירושה או פיצויים. כמו כן, ההכנסה לא כוללת זקיפות עבור

הכנסות הנובעות משימוש בדיור עצמי, או עבור סוגים שונים של הכנסות ב"עין" )הכנסות לא

כספיות(.

הכנסה כספית ברוטו, לאחר ניכוי תשלומי החובה )ביטוחהכנסה כספית נטו למשק בית:

לאומי, ביטוח בריאות ומס הכנסה(. נתוני תשלומי החובה לא התקבלו ישירות ממשקי הבית

שנחקרו, אלא חושבו על פי כללי המס הנהוגים במשק.

ההכנסות הכספיות השוטפות ברוטו )כלומר, לפני ניכוי תשלומיהכנסה ברוטו למשק בית:

החובה – מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות( של כל בני משק הבית וההכנסות

משירותים )שאינן כספיות( הנובעות ממגורים בדירה שבבעלות משק הבית.

הכנסה כספית נטו של משק הבית מחולקת במספרהכנסה כספית נטו לנפש סטנדרטית:

(.2הנפשות הסטנדרטיות במשק הבית )לוח

סך ההכנסות של משק הבית, הכוללות הכנסות כספיות שוטפות וכןהכנסה נטו למשק בית:

,4הכנסות שאינן כספיות, המתקבלות מאמידת זקיפות שירותי דיור של משק הבית )ראו פרק

סעיף ה, עיבוד הנתונים(.

הכנסה נטו של משק הבית מחולקת במספר הנפשותהכנסה נטו לנפש סטנדרטית:

(.1.1הסטנדרטיות במשק הבית )לוח

סך ההכנסות מרכוש בארץ ומחו"ל: הכנסות מריבית על פיקדונות ועל אגרותהכנסה מהון:

חוב ודיבידנדים על מניות.

כוללת הכנסה מפנסיה מהארץ ומחו"ל, הכנסה מקופות גמלהכנסה מפנסיות וקופות גמל:

והכנסה מקרנות השתלמות.

סעיף הכולל קצבאות ותמיכות מהביטוח הלאומי ומוסדותהכנסה מקצבאות ותמיכות:

ממשלתיים נוספים כמו משרד הבינוי והשיכון, משרד הביטחון ומשרד האוצר, וכן תמיכות

שוטפות ממוסדות אחרים כמו מישיבות.

המסים הישירים המוטלים על ההכנסות הכספיות השוטפות – מס הכנסהתשלומי חובה:

ותשלומים לביטוח הלאומי ולביטוח בריאות ממלכתי. תשלומים אלה חושבו בסקר הוצאות

משק הבית באופן ממוחשב על פי כללי המס הנהוגים במשק ולא התקבלו ישירות ממשקי

הבית.

סעיף זה נכלל בהוצאות שאינן לתצרוכת וכוללהעברות שוטפות למשקי בית אחרים:

העברות שוטפות בארץ ובחו"ל ומתנות כספיות לאירועים.

-37-

כוללים הפרשות לחיסכון פיננסי מפרמיות לביטוח חיים,(:1.1סעיפי חיסכון נבחרים )לוח

תשלומים לקופות גמל, קרנות השתלמות, קרנות פנסיה וביטוח מנהלים, וכן השקעות בדירה

ופירעון משכנתאות.

-38-

סך כל התשלומים שמשלם משק הבית על קניית מוצרים אוהוצאה כוללת לתצרוכת:

שירותים, וכן זקיפת הוצאה לצריכת שירותי דירה )שכן קניית דירה מוגדרת כהשקעה ולא

כתצרוכת(. התשלומים כוללים לעתים גם ריבית, דמי הובלה או התקנה. קניית מוצר נחשבת

לפי יום קבלתו, וסכום הקנייה המלא נחשב כהוצאה למוצר ביום הגעת המוצר לדירה, גם אם

עד למועד זה שולם תשלום חלקי. ולכן, מקדמה שמשלם משק הבית על-חשבון מוצר או

שירות שטרם נתקבל או החזר חוב על חשבון מוצר שכבר נמצא בבית, אינם נחשבים כהוצאה

לתצרוכת אלא כהגדלת החיסכון.

ההוצאה שמשק הבית מוציא בפועל על צריכת מוצרים ושירותים,הוצאה כספית לתצרוכת:

ללא אומדן ההוצאה על שירותי דיור.

קבוצה הכוללת מוצרי מזון, כגון: תה, קפה, קקאו, תבלינים, מזון לתינוקות,מוצרי מזון שונים:

אבקות, קטניות יבשות, מוצרי טבעונות וצמחונות וקנייה או הזמנה של מזון מוכן לבית.

זקיפת ערך ההוצאה החודשית עבור צריכת שירותי דירות בבעלות,צריכת שירותי דיור:

, סעיף ה, עיבוד הנתונים(.4דירות בדמי מפתח ודירות "חינם" )ראו פרק

סעיף של ההוצאה הכוללת לתצרוכת הכולל הוצאההוצאה לתחזוקת הדירה ומשק הבית:

עבור מים, חשמל, גז ודלק לבית, תחזוקה ושיפור הבית, עזרה בבית וצורכי משק בית שונים.

חדר המשמש למגורי משק הבית או לשימושים אחרים, כגון לעסק או להשכרה.חדר בדירה:

לא נחשב כחדר: מטבח, חדר אמבטיה, בית שימוש, מרפסת. חצי חדר נספר כחצי חדר.

חדר המשמש למגורי משק הבית. לא נחשב כחדר למגורים: מטבח, חדרחדר למגורים:

אמבטיה, בית שימוש, מרפסת, חדר המשמש לעסקים או עבודה בלבד וחדר המושכר לדייר.

חצי חדר נספר כחצי חדר.

חושב על-ידי חלוקת מספר הנפשות הגרות במשק ביתמספר נפשות לחדר )צפיפות דיור(:

בסך כל החדרים למגורים בדירה.

קבוצה הכוללת חומריצורכי משקי בית שונים )בתוך סעיף תחזוקת הדירה ומשק הבית(:

ניקוי לכלים, לכביסה ולבית, חומרי חיטוי, מטהרי אוויר, נרות, מפיות, מגבונים ועוד.

משלים קבוצה זו כוללת רק את התשלומים עבור ביטוח בריאות 1997משנת ביטוח בריאות: של קופות החולים ואת ביטוח הבריאות בחברות ביטוח. התשלום עבור ביטוח בריאות

ממלכתי, שנחשב כמס, הוא חלק מתשלומי החובה.

קבוצה הכוללת תשלומים לקניית תרופות, מוצרים להיגיינההוצאות אחרות לבריאות:

אישית, משקפיים ועדשות מגע, וכו'.

-39-

קבוצה הכוללת הוצאות שוטפות על כלי רכב )ביטוחים, דלק, תיקונים,הוצאות לכלי רכב:

כוללת הוצאה זו גם קניית מכוניות וכלי תחבורה נוספים2013טיפולים וכדומה(. החל משנת

)פירוט נוסף בפרק שיטות הסקר – עיבוד הנתונים(.

קבוצה הכוללת הוצאות עבור לימוד נהיגה, חידוש רישיון נהיגה,הוצאות אחרות בתחבורה:

הובלות למיניהן ותשלום עבור חנייה.

קבוצת תצרוכת "ראשית" הכוללת מוצרים כמו: סיגריות,מוצרים ושירותים אחרים:

קוסמטיקה, תכשיטים ושירותים משפטיים.

מוצר שאפשר להשתמש בו שימוש חוזר ומתמשך יותר משנה אחת. כמו :מוצר בר קיימה

לדוגמה: מכונית, מקרר, טלוויזיה, מכונת כביסה וכדומה.

שיעור משקי הבית בקבוצה מסוימת, שיש ברשותה או עומדבעלות על מוצרים בני קיימה:

לשימושה מוצר בר קיימה מסוים, למשל: אחוז משקי הבית בירושלים שיש ברשותם מכונת

(.23–14כביסה, טלוויזיה, מחשב אישי, מכונית, טלפון נייד וכו' )לוחות

אורח החיים העיקרי מבחינה דתית של האנשים השייכים למשק הבית, לפימידת דתיות:

הגדרה עצמית של משק הבית. הקטגוריות סווגו לפי: חילוני, מסורתי, דתי, חרדי )דתי מאוד(,

(.13אורח חיים מעורב ואחר )לוח

המחוזות והנפות מוגדרים לפי החלוקה המינהלית הרשמית של המדינה, שלפיהמחוז ונפה:

אזורי יהודה, שומרון וחבל עזה, כדי לאפיין1972 נפות. עליהם נוספו ב-15 מחוזות ו-6קיימים

– אזור2005את היישובים הישראליים ואת אוכלוסייתם הנמצאים באזורים אלו. החל באוגוסט

יהודה והשומרון.

-40-

שיטות הסקר.4כלליא.

הכנסות משקי הבית נחקרו בשני סקרים נפרדים בלמ"ס: סקר הוצאות2011 עד 1997בשנים

משקי בית בממוצע מדי שנה( וסקר הכנסות שנערך6,000משק הבית )מדגם הסקר כלל כ-

במשולב עם סקר כוח אדם הרבעוני השוטף ובו רבע ממשקי הבית נשאלו גם על הכנסותיהם

משקי בית בממוצע מדי שנה(. נתוני שני הסקרים אוחדו למערכת8,500-)מדגם הסקר כלל כ

משקי בית בממוצע כל14,500אחת והוצגו באופן משולב, כאשר מדגם הסקר המשולב כלל

שנה.

, בעקבות מעבר סקר כוח אדם מסקר רבעוני לסקר חודשי, בוטל סקר2012החל משנת

משקי בית3,000הכנסות מסקר כוח האדם, ובמקומו הורחב סקר הוצאות משק הבית ב-

משקי בית.9,017 כלל המדגם 2017בקירוב. בשנת

כל נתוני ההוצאות, ההכנסות ותשלומי החובה שבפרסום זה מבוססים על "סקר הוצאותמשק הבית".

, בנוסף להרחבת מדגם הסקר, נערכו שינויים באוכלוסיית הסקר, בשאלוני2012החל משנת

הסקר ובאומדני הסקר:

האוכלוסייה הנדגמת בסקר הורחבה והיא כוללת עתה גם מושבים שיתופיים וקיבוצים.1

לכ-95%מתחדשים )שעברו תהליך הפרטה(. כתוצאה מכך עלה כיסוי האוכלוסייה מכ-

. אולם הוא אינו כולל עדיין קיבוצים שיתופיים ובדווים הגרים מחוץ ליישובים.97%

הכנסות חיילים בשירות2012הגדרת חיילים בשירות סדיר כעובדים שכירים – עד שנת .2

סדיר נכללו ב"הכנסות מעבודה אחרת" אולם בהתאם להמלצות האחידות של ארגון

, החליטה הלמ"ס, בדומה לרוב המדינות, לעבור ממדידת כוחILOלאומי ה--העבודה הבין

העבודה האזרחי למדידת כוח עבודה כללי. מדידה זו נעשתה על ידי צירוף החיילים

כללה2012בשירות סדיר לכוח העבודה בישראל. בעקבות ההחלטה, החל משנת

ההכנסה לשכיר גם את ההכנסה של חיילי הסדיר.

תגבור מדגם האוכלוסייה הערבית ביישובי הצפון – תגבור זה נעשה כדי לספק אומדנים.3

מהימנים יותר על האוכלוסייה הערבית.

שינוי בשיטת האמידה. שיטת האמידה מיועדת לצמצם הן את טעויות הדגימה והן את.4

ההטיות העלולות לנבוע מכך שמשקי בית שלא השיבו על השאלון שונים בתכונותיהם מאלו

אמידת האוכלוסייה בסקר הוצאות משק הבית הותאמה למבנה2012שהשיבו. החל משנת

החדש של סקר כוח אדם החודשי.

-41-

רוב השינויים שנעשו משפיעים בעיקר על הכנסות משקי הבית והפרטים. לכן משנת ואילך חל שבר בסדרה בנתוני ההכנסות לעומת הנתונים שהתפרסמו בשנים2012

קודמות.

קבלת נתוני מרכיבי התקציב של משקי הבית ונתונים נוספיםמטרות ושימושי הסקר:

המשמשים לאפיון רמת החיים של משקי הבית מהיבטים שונים, כגון: דפוסי צריכה, בילוי

ופנאי, רמת התזונה והרכבה, רמת ההכנסה והרכבה ותנאי הדיור. כמו כן משמש הסקר

למחקרי שוק, לבניית מודלים לחיזוי התנהגות צרכנים, למחקרים על תחולת המס העקיף על

קבוצות שונות באוכלוסייה ועוד. אחד השימושים החשובים של הסקר הוא קביעת ה"משקלות"

לסל הצריכה של מדד המחירים לצרכן וחישוב חלוקת ההכנסות וקו העוני.

כל האוכלוסייה העירונית והלא-עירונית, למעט קיבוצים לא מופרטיםאוכלוסיית הסקר:

ושבטי בדווים.

לא נכללו גם קיבוצים ומושבים שיתופיים.2011–1997בשנים

לא נכללה גם אוכלוסיית מזרח ירושלים עקב קשיים באיסוף הנתונים,2001 ו-2000בשנים

ואילך שוב נכללת אוכלוסייה זו בסקר.2002אולם משנת

הוגדרה כמשק בית, כלומר: קבוצת אנשים הגרה רוב ימות השבוע באותהיחידת החקירה:

דירה ויש לה תקציב הוצאות משותף למזון.

שיטת הדגימהב.

מודל הדגימה בסקר והסתברות הדגימה(1)

בסקר הוצא מדגם דו-שלבי: בשלב ראשון הוצא מדגם של יישובים ובשלב שני הוצא מדגם

של דירות ביישובי המדגם.

, לדירה1:132הסתברות הדגימה הסופית לדירה ביישובים הערביים במחוז הדרום הייתה

ולדירה בשאר1:151ביישובים הערביים בנפות יזרעאל-עפולה ויזרעאל-נצרת ובנפת חיפה

הסתברות הדגימה נקבעה בהתאם להערכות שיעורי הלא-משיבים הצפוי .1:195היישובים

בסקר, לגודל המדגם המתוכנן ולאומדן סך משקי הבית לאוכלוסיית הסקר לאמצע שנת

הסקר ובתלוי באילוץ לתגבור היישובים באזורים שהוגדרו לעיל.

דגימת היישובים(2) מדגם היישובים מוצא מתוך רשימה של יישובים השייכים לאוכלוסיית הסקר )הנקראת

"מסגרת לדגימת היישובים"(. לכל יישוב שבמסגרת חושב גודלו – אומדן סך משקי הבית

המעודכן ביותר.

יישובים במדגם:242בסך הכל נכללו

-42-

מכלל משקי הבית באוכלוסיית הסקר, נכללו במדגם79% יישובים בהם מתגוררים כ-76

בוודאות, כאשר כל יישוב הוא שכבת דגימה נפרדת.

-43-

היישובים הנוספים שבמסגרת שובצו לשכבות דגימה לפי דמיון במשתנים שונים, כמו941

צורת יישוב, מאפיינים חברתיים-כלכליים וקרבה גאוגרפית. לכל שכבת דגימה הוקצו מנות

דירות ברוטו( בהתאם לגודלה. היישובים13פקידה )כל מנת פקידה מונה, בממוצע, כ-

סודרו בכל שכבה בנפרד לפי מאפיינים שונים והוצא מדגם מקרי-שיטתי של יישובים,

יישובים הסתברותיים.166יחסית לגודלם. בסך הכל נדגמו

.51, ראו עמוד 2017לרשימת היישובים, לפי גודל וצורת יישוב,

דגימת הדירות ביישובי המדגם(3)מכל יישוב שנדגם הוצא מדגם דירות, בדרך כלל מתוך מסגרות דגימה שהוכנו ממרשם

דירות המבוסס על קובצי הארנונה של הרשויות המקומיות, או מרשימות של משקי בית

שהתקבלו ממזכירויות היישובים )בדרך כלל ביישובים קטנים(.

בכל יישוב, אם התאפשר, מוינו הדירות במסגרת לדגימה לפני הוצאת המדגם ולפי

מאפיינים גאוגרפיים המצויים במסגרת, לצורך קבלת פיזור גאוגרפי מרבי של המדגם על

שיטתי של דירות, לפי משתנים שיבטיחו שהסתברות -פני היישוב. הוצא מדגם מקרי

הדגימה הסופית לדירה תהיה כפי שנקבע בתכנון.

דירות ממסגרת מרשם דירות ומרשימות משקי הבית שהתקבלו 13,062בסך הכל נדגמו

ממזכירויות היישובים הקטנים.

מדגמים משלימים(4)

מרשם הדירות ורשימות משקי הבית ביישובים הקטנים אינם מכסים את כל הדירות עם

משקי בית השייכים לאוכלוסיית הסקר. כדי להקטין אי-כיסוי זה, הוצאו מדגמים משלימים

הקבוצות הבאות:-ממסגרות נוספות עבור תת

דירות.200דירות חדשות שאוכלסו לאחר מועד עדכון מרשם הדירות – סך הכל

-יחידות דיור.24 האוניברסיטאות הגדולות – סך הכל 7יחידות דיור במעונות ב

יחידות דיור.7יחידות דיור במרכזי קליטה – סך הכל

יחידות11יחידות דיור בתכנית דיור מוגן שאינן מכוסות במרשם דירות– סך הכל דיור.

דירות.13,304 דירות, כך שמדגם הדירות כלל 242במדגמים המשלימים הוצאו בסך הכל

הקצאת המדגם על פני שנת החקירה בסקר(5)

בסקר מעוניינים לייצג, מלבד קבוצות האוכלוסייה, גם את כל תקופות הזמן בשנת

החקירה. לכן הוקצו מנות הפקידה לפי שבועות, כך שבכל רבע שנה יתקבל איזון של

כלכליים וגאוגרפיים שונים.-המדגם לפי מאפיינים חברתיים

-44-

שיטת החקירה ותקופת הסקרג.

– מכל משק בית נאספו הנתונים בצורה משולבת באמצעות:איסוף נתוני הסקר

שאלון שמולא על-ידי הסוקר ובו נתונים דמוגרפיים–שאלון על מבנה משק הבית (1)

וכלכליים בסיסיים לגבי כל אחד מבני משק הבית )גיל, מין, ארץ לידה, שנת עלייה,

מעמד בעבודה וכו'(.

ההוצאות היום-יומיות של כל בני משק הבית.יומן שבועי שבו נרשמו במשך שבוע(2)

סמך-שאלון על הוצאות גדולות או לא-שכיחות ועל הכנסות שמולא על-ידי הסוקר על(3)

החודשים שקדמו למועד12 החודשים או 3דיווח משק הבית, שהתייחס לתקופה של

הריאיון )בהתאם לנדירות ההוצאות על הפריטים שנחקרו(.

חודשים, החל בינואר של שנת13– נתוני הסקר נאספו "בשדה" במשך כ-תקופת הסקר

הסקר עד ינואר של השנה שאחריה. חקירת המדגם "פוזרה" על פני תקופת הסקר כולה כדי

לקבל ייצוג לכל שבועות החקירה.

אומדני הסקר לגבי הוצאות שהתקבלו באמצעות היומן התייחסו, בקירוב, לשנת ביצוע הסקר.

חודשים )אוקטובר15האומדנים לגבי ההוצאות שהתקבלו באמצעות השאלון התייחסו ל-

(, בהתאם לסוג2017 עד דצמבר 2016 חודשים )ינואר 24(, או ל-2017 עד דצמבר 2016

ההוצאה.

תוצאות הפקידהד.

(11.2% דירות )1,492 הדירות שנדגמו בפועל נמצא כי לא היו צריכות להיחקר 13,304מבין

כמפורט להלן:

מספריםאחוזיםדירות שלא היו צריכות להיחקרמוחלטים

סך הכל100.01,492ריקות42.4633

לדייריהן יש כתובת קבועה אחרת בארץ16.4244

גרו בהן משקי בית שלא היו שייכים לסקר5.172

שימשו לעסקים, למוסדות וכו'12.2182

הרוסות, נטושות או בשלבי בנייה12.0179

טעויות במסגרות הדגימה12.2182

-45-

משקי בית שהשתייכו לאוכלוסיית הסקר.11,958 הדירות שהיו צריכות להיחקר גרו 11,812ב-

מהדירות גרו שני1.1%כצפוי, ברוב הגדול של הדירות גר משק בית אחד בכל דירה ורק ב-

משקי בית או יותר.

לא השתתפו באומדני הסקר. מהם,24.6% משקי הבית שנועדו להיחקר כ-11,958מבין

משקי בית "נפסלו" בעריכה.11 משקי בית לא נחקרו ו-2,930

משקי בית, כמפורט להלן:2,941בסך הכל לא השתתפו באומדנים

מספריםאחוזיםאחוזיםמוחלטים

משקי בית שנועדו להיחקרסך הכל100.011,958-

לא נחקרו – סך הכל100.024.52,930סירובים52.412.81,535נעדרים15.73.9461קשיים בתקשורת, מחלה, אבל וכו'26.26.4767לא אותרו וקשיים אחרים בפקידה5.71.4167

נחקרו – סך הכל100.075.59,028נפסלו בעריכה0.10.111

השתתפו באומדני הסקר99.975.49,017

בין משקי הבית שלא נחקרו היו כאלה שלא נענו כלל לבקשה להשתתף בסקר, חלקם מסרו

מידע מצומצם על תכונות משק הבית בשאלון א, ומיעוטם התחילו למלא יומן אך לא השלימו

את המשימה.

מספריםאחוזיםמוחלטים

משקי בית שלא נחקרומשקי בית שלא נחקרו – סך הכל100.02,930

לא השיבו כלל70.42,064השיבו לפחות לשאלון א29.6866

עיבוד הנתוניםה.

השאלונים שהתקבלו ממשקי הבית עברו עריכה ראשונית במשרדי המרחביםעריכה וסימול:

של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לאחר מכן, הועברו השאלונים אל היחידה הנושאית

שבמשרד המרכזי, שבה נעשתה קליטת הנתונים שכללה קלידה, עריכה, ביקורת איכות,

ביקורות לוגיות וסימול המוצרים.

גישת ההוצאהרוב אומדני התצרוכת התקבלו לפי אמידת מרכיבי התקציב למשק בית: לקניית המוצר, כלומר, ההפרש החיובי בין ההוצאה שהייתה למשק הבית על המוצר לביןנטו

תקבולים שהיו לו )אם היו( ממכירת אותו סוג מוצר. לדוגמה: ההפרש בין ההוצאה של משק

-46-

בית לקניית מקרר חדש ובין התקבולים כתוצאה ממכירת מקרר ישן הוא אומדן ההוצאה של

אותו משק בית לקניית מקרר. גישה זו ננקטה לגבי מרבית המוצרים והשירותים בסקר.

-47-

,2012 התקבלה לפי גישת ההוצאה נטו. עד שנת ההוצאה על קניית רכב גם 2013החל מ-

המוצר “קניית מכונית” הוגדר בסקר הוצאות משק הבית כמוצר השקעה. הגדרה זו נובעת

מקביעה ישנה כי רכב הוא מוצר הוני/נכסי )כמו דירה( ולא מוצר בן קיימה. וכך, בסעיף

"תחבורה ותקשורת" בסקר הוצאות משק הבית, נכלל רכיב של "צריכת שירותי רכב למכונית

בבעלות", וההוצאות לרכב נאמדו בגישת "ערך השירותים" המתקבלים מהנכס. כלומר, עד

לכל משק בית שבבעלותו מכונית נאמד ערך השירותים המתקבל מהנכס, לפי2012לשנת

ערך הפחת על הנכס והריבית החלופית על ההון המושקע בנכס זה. הריבית החלופית נזקפה

גם כהכנסה לאותו משק בית.

אולם, על פי ההגדרות הבין-לאומיות והטיפול בקניית הרכב בסל מדד מחירים לצרכן, בוטלה

הותאמה2013ההתייחסות לרכישת מכונית כמוצר נכסי וחקירת קניית המכונית, והחל מ-

לרכישה של כל מוצר בן קיימה אחר.

דיור שני המרכיבים העיקריים בהוצאות לדיור הם ההוצאה לשכר דירה בדירות שכורות וההוצאה

לצריכת שירותי דיור בדירות שבבעלות. בדירות שכורות התקבלה עלות ההוצאה עבור שכר

דירה ישירות ממשקי הבית שגרים בהן, ואילו לגבי דירות שבבעלות משקי הבית חושבה צריכת

ידי זקיפת שכר דירה חלופי משוקלל בדירות שוות גודל באותם יישובים או-שירותי הדיור על

באזורים דומים בארץ.

נלקחו משלושה מקורות:2017נתוני הזקיפה של שכר הדירה בשנת

סקר שכר דירה השוטף שנעשה במסגרת מדד המחירים לצרכן;.1

נתוני שכר דירה של משקי הבית הגרים בדירות שכורות מתוך סקר הוצאות משק.2הבית עצמו;

מקורות חיצוניים..3

עבור דירות בדמי מפתח נזקף ההפרש בין שכר הדירה המשולם בפועל לבין שכר הדירה

פי המחירים הממוצעים של שכר דירה בשוק החופשי, כפי שהתקבל מתוך שלושת-המלא, על

המקורות שצוינו לעיל.

למספר מרכיבים נוספים שלגביהם לא התקבלו נתונים ממשקי הבית נעשו זקיפות "חיצוניות".

זקיפות כאלו נעשו גם במוצרים אשר תעריפיהם בדרך כלל אחידים או שהדרך לחישובם

קבועה: אגרות שונות )כגון אגרת רישוי לרכב(, ערכי רכב ותשלומי חובה )מס הכנסה, ביטוח

לאומי וביטוח בריאות ממלכתי(.

כל מרכיבי התקציב עבור כל משק בית הובאו למכנה משותף: אומדן לחודש ברמת מחירים

, על מנת להביאן4.34אחידה של ממוצע תקופת הסקר. ההוצאות שנלקחו מהיומן הוכפלו פי

-48-

,3 או ב-12לאומדן חודשי, והאומדנים המתבססים על השאלון התקבלו על-ידי חלוקה ב-

בהתאם למשך התקופה שעליה נשאלה השאלה.

=1993 נקודות, לפי בסיס 221.17 עמד על 2017מדד המחירים הממוצע לתקופת הסקר

נקודות.100.0

מיועדת לצמצם הן את טעויות הדגימה והן את ההטיות העלולות לנבוע –שיטת האמידה

מכך שמשקי בית שלא השיבו לסקר יכולים להיות שונים בתכונותיהם מאלה שהשתתפו

בסקר.

כדי לקבל אומדנים המתייחסים לכלל אוכלוסיית הסקר נקבע "מקדם ניפוח" לכל משק בית

שנחקר, כאשר לכל הנפשות השייכות לאותו משק בית יש את אותו מקדם ניפוח. מקדם ניפוח

של משק בית מבטא את מספר משקי הבית ואת מספר הנפשות באוכלוסיית הסקר המיוצגים

על-ידי אותו משק בית.

כדי לצמצם את פוטנציאל ההטייה הנובעת מאי השבה, נערך שלב מקדים לשלב יצירת

מקדמי הניפוח. בשלב מקדים זה ניתן לכל משקי הבית המשיבים גורם תיקון לאי השבה

כפיצוי עבור משקי בית לא משיבים. גורם התיקון חושב בשכבות של קבוצות גיאוגרפיות

ובתוכן נעשתה חלוקה לרמות חברתיות-כלכליות, בהסתמך על האשכולות

.2008החברתיים-כלכליים של אזורים סטטיסטיים שנקבעו במפקד

, שלפיה מתאימים אתRakingמערכת מקדמי הניפוח נקבעה בתהליך רב-שלבי בשיטת ה-

התפלגות המדגם המנופח למספר התפלגויות חיצוניות, לפי משתני חלוקה נבחרים.

ההתאמה נעשתה הן לפי תכונות משקי הבית והן לפי תכונות הנפשות בנפרד )ולא במשולב(,

לכל אחת מההתפלגויות.

לגבי משקי הבית, ההתאמה נעשתה לשתי קבוצות:

האוכלוסייה ביישובים היהודיים והמעורבים..1

האוכלוסייה ביישובים הלא-יהודיים..2

עבור התפלגויות אלה משתנה החלוקה לפי תכונות משק הבית:

קבוצות הומוגניות של משקי בית מבחינת ההוצאות שלהם שנקבעו על פי שיטות סטטיסטיות.

קבוצות של טיפוס משק הבית, שנקבעו לפי גודל משק הבית והרכב הגילים במשק הבית )קשישים הגרים לבדם, זוגות צעירים, משקי בית עם ילדים וכדומה(.

קבוצות של משקי הבית לפי מועד חקירתם, שנועדו לאזן את המדגם "המנופח" על פני שנת הסקר במטרה למנוע הטיות שעלולות לנבוע מכך שמדגם הסקר לא פוזר

באופן אחיד על פני חודשי השנה בגלל אילוצי עבודת השדה.

ההתפלגויות לפי תכונות של משקי הבית אשר אליהן הותאמו נתוני הסקר, התקבלו על-פי

אומדני סקר כוח אדם המבוסס על מדגם גדול.

-49-

לגבי נפשות, מקדמי הניפוח לקבוצות השונות של משקי הבית נקבעו גם כך שתהיה התאמה

מלאה בין אומדני הסקר להתפלגות אוכלוסיית הסקר לפי שילוב התכונות מין ולקבוצות גיל

בחתכים גאוגרפיים, בהתאם לנתונים הדמוגרפיים השוטפים של הלשכה המרכזית

לסטטיסטיקה.

מהימנות האומדניםו.

האומדנים המוצגים בפרסום זה מבוססים על סקר מדגמי ועלולים להיות חשופים לטעויותמשני סוגים עיקריים:

טעויות אלה נובעות מכך שנחקר מדגם אחד שלטעויות דגימה:(1)

משקי בית והנפשות הכלולות בו, ולא כל משקי הבית וכל הנפשות

באוכלוסייה.

טעויות אלה יכולות לנבוע מגורמים אחרים,מדגמיות:-טעויות לא(2)

שעלולים להתקיים גם כאשר נערך מפקד מלא של כל האוכלוסייה.

טעויות דגימה(1) המדגם שעליו מבוסס סקר זה הוא אחד מתוך מספר רב מאוד של מדגמים אפשריים באותו

גודל, שהיו יכולים להיבחר באותה שיטת דגימה מאותה אוכלוסייה.

Xהאומדן הוא הערך הנאמד, לפי המדגם המסוים של סקר זה, עבור הערך המקביל לו '

שהיה מתקבל אילו נערך מפקד מלא.

σטעות דגימה של אומדן ( X ' היא מידה ממוצעת של השוני בין כל האומדנים השונים שהיו(

יכולים להתקבל מכל המדגמים האפשריים באותו גודל ובאותה שיטה, לבין הערך שהיה

מתקבל לו נערך מפקד מלא, באותם תנאים של איסוף הנתונים.

המוגדרת כטעות הדגימהטעות הדגימה היחסיתלעיתים נוח להעריך את דיוק האומדן לפי

של האומדן חלקי הערך הנאמד.

ברמת ביטחון מסוימת נתונההוא רווח שמכיל את הערך המפקדי רווח-סמך לאומדן

Xמראש. האומדן σ, על-פי המדגם, והאומדן לטעות הדגימה שלו ' ' (X ' מאפשרים לבנות,(

רווח-סמך עם רמת ביטחון מסוימת, נתונה מראש, כך שהרווח מכיל את הערך המפקדי

בביטחון שנקבע.

, לכן רווח הסמך ברמת ביטחון זו מתקבל95%מקובל להציג רווחי-סמך ברמת ביטחון של

X על-ידי '±2σ ' (X ' " והערך של שתי ". לכל לוח בפרסום זה מובא, מתחת לאומדן, הסימן(

טעויות הדגימה לאותו אומדן )בספרות קטנות(.

, האומדן להוצאה החודשית הממוצעת בשקלים למשק בית7 על פי לוח דוגמה:

-50-

ש"ח. רווח209עבור הלבשה עליונה לנשים, במשקי בית שבהם שני מפרנסים, הוא

כי95%, כלומר, ניתן לומר בביטחון של 209 17 לאומדן זה הוא 95%הסמך

ההוצאה החודשית הממוצעת למשק בית בקבוצה זו עבור הלבשה עליונה לנשים

ש"ח.226 לבין 192הייתה בין

-51-

ניתן לקבוע רמת ביטחון גבוהה יותר או נמוכה יותר, ולחשב את רווח-הסמך כך:

67%80%90%95%99.5%K (α )1.01.31.72.02.8

כאשר K (α )

. )מספר טעויות הדגימה לכל כיוון( נקבע בהתאם לרמת הביטחון הדרושה

)כמעט99.5% אם מעוניינים בביטחון גבוה יותר, של בהמשך לדוגמה הקודמת:

K ונכפיל את התוצאה ב-2בוודאות(, נחלק את טעות הדגימה ב- (α )=2 .8.

יהיה:99.5%, ולכן רווח-סמך 8.5בדוגמה זו מתקבלת טעות דגימה אחת של

(17/2 )x 2.8 209 :23.8 , כלומר 209

(, שבמשקי בית שבהם שני מפרנסים,99.5%לכן, ניתן לומר בביטחון כמעט מלא )

ש"ח לבין185.2ההוצאה החודשית הממוצעת להלבשה עליונה לנשים הייתה בין

ש"ח.232.8

הערות

הסמך הם בדרך כלל סימטריים סביב האומדן, אך עבור אומדנים המבוססים על-רווחי.1

(, רווחי-הסמך אינם סימטריים. במקרים40מספר קטן של מקרים במדגם )פחות מ-

אלה, הן האומדן עצמו והן האומדן לטעות הדגימה שלו חשופים לטעות גבוהה.

כדי להזהיר את הקורא משימוש באומדנים החשופים לטעויות גבוהות הוצגו אומדנים.2

בסוגריים עגולים ") (", ואומדנים עם30% לבין 15%עם טעויות דגימה יחסיות בין

לא ניתנים לפרסום ובמקומם מצוין "~".30%טעויות דגימה יחסיות מעל ל-

השוואות אומדנים של קבוצות זרות

אפשר לערוך השוואה באמצעות טעויות הדגימה לשני אומדנים שונים, המתייחסים לקבוצות

אוכלוסייה זרות )למשל משקי בית בני גדלים שונים(, ולבחון האם ההבדל בין הקבוצות אכן

מובהק מבחינה סטטיסטית.

Xאם ' (1 X ו-1 הוא האומדן לקבוצה ( ' (2 , אזי האומדן להפרש בין שתי2 הוא האומדן לקבוצה (

D'=Χקבוצות אלה הוא: ' (1 )−Χ ' (2 ).

Xכדי לבדוק אם ' (1 Xאכן שונה מ-( ' (2 באוכלוסייה עצמה, יש לבחון מהי טעות הדגימה של(

D':σאומדן ההפרש ' (D' )=√σ ' (Χ ' (1 ) )2+σ ' (Χ ' (2 ) , כאשר טעות דגימה אחת של האומדנים2(

של הערכים המוצגים בלוחות.2מתקבלת על-ידי חלוקה ב-

σבהינתן ' (D' :D'±Kסמך להפרש ברמת ביטחון -, אפשר לבנות רווח( (α )σ ' (D' ).

-52-

אינו מובהק. כלומר, על-פי המדגם'Dאם רווח-הסמך מכיל את הערך אפס, נאמר כי ההפרש

Xהמסוים בסקר, ברמת הביטחון שנקבעה, לא ניתן לומר כי ' (1 Xאכן שונה מ- ( ' (2 )

באוכלוסייה עצמה )למרות שבמדגם הם שונים זה מזה(.

אם רווח-הסמך אינו מכיל את הערך אפס, נאמר כי קיים הפרש מובהק בין שתי הקבוצות,

D'−Kוברמת הביטחון שנקבעה ההפרש יהיה בין (α )σ ' (D' D'+K לבין ( (α )σ ' (D' ).

95%כדי להקל על הקורא, מצורף תרשים בסוף המבוא, שלפיו אפשר למצוא רווחי-סמך

להפרש בין קבוצות זרות. השימוש בתרשים נעשה כדלהלן:

עבור האומדנים וטעויות הדגימה המוצגים בפרסום, מוצאים בלוחות טעות הדגימה לשני

X –האומדנים ' (1 X-ו ( ' (2 . ערכים אלה מצוינים על גבי שתי העמודות הקיצוניות בתרשים.(

σמעבירים ביניהם קו וקוראים את ' (D' בעמודה האמצעית בתרשים )לנוחות השימוש(

בתרשים יש לשנות את קנה המידה של הגבולות(. אם, למשל, עבור שני אומדנים ערכי שתי

בעמודות הקיצוניות חותך את העמודה75 ו-60. הקו המחבר 75 ו-60טעויות דגימה הם

לכן, ערך שתי טעויות דגימה.'D – זוהי טעות הדגימה של אומדן ההפרש 96האמצעית בערך

.192=2*96של ההפרש הוא

2σ קטן בערכו המוחלט מ-'Dאם ההפרש ' (D')ההפרש אינו מובהק. כלומר, על-פי המדגם ,

)X)2 אכן שונה מ-X(1המסוים בסקר, ברמת הביטחון שנקבעה, אי אפשר לומר כי )

באוכלוסייה עצמה )למרות שבמדגם הם שונים זה מזה(.

2σ גדול בערכו המוחלט מ-'Dאם ההפרש ' (D')ההפרש מובהק והוא נמצא בתחום ,

D'±2σ ' (D ' )

, נשווה בין ההוצאה החודשית הממוצעת )בשקלים( למשק בית עבור8 לפי לוח לדוגמה:

.95%תחזוקה ושיפור הבית, בערים שונות, כל זאת ברמת ביטחון של

ההוצאה החודשית הממוצעת עבור תחזוקה ושיפור הבית היא:

11814ש"ח במשקי בית בירושלים

30647ש"ח במשקי בית בתל אביב

נשאלת השאלה, האם אכן ההפרש בין קבוצות אלה הוא מובהק. לכאורה, לפי האומדנים

בלבד, ניתן להניח כי יש הבדל בין קבוצות אלה. ההפרש בהוצאה החודשית הממוצעת בין

.'D( =306-118 ש"ח = )188משקי בית בירושלים למשקי בית בתל אביב נאמד ב-

בעמודות47 ל-14על-פי תרשים טעות הדגימה המובא בסוף המבוא, הקו המחבר בין

ולכן ערך שתי טעויות דגימה של ההפרש הוא49החיצוניות חותך את העמודה האמצעית ב-

-53-

D'±2σ לאומדן ההפרש: 95%. ניתן לבנות רווח סמך 98 ' (D' )=188±98.

ש"ח( ועל כן נאמר כי98 ש"ח ל-188רווח זה אינו מכיל את הערך "אפס" )ההפרש הוא בין

ניתן לומר כי95% מובהק. כלומר, על-פי המדגם המסוים בסקר, ברמת ביטחון 'Dההפרש

ההוצאה החודשית הממוצעת עבור תחזוקה ושיפור הבית למשקי בית בירושלים אכן שונה

מההוצאה החודשית הממוצעת עבור תחזוקה ושיפור הבית למשקי בית בתל אביב.

חישוב ישיר של שתי טעויות הדגימה של ההפרש נעשה כך:

2σ ' (D' )=2∗√(14 )2+( 47)2=2∗49=98 .0)כפי שקיבלנו בשימוש בתרשים(.

R – היחס יחס בין אומדני קבוצות זרות X בין שני אומדנים ' ' X-ו(1) ' (2 1 לשתי קבוצות זרות (

כך: נאמד2ו-

R'=X

'(1 )X ' (2)

, והאומדן לטעות הדגימה של אומדן היחס σ '(R ' )

יהיה:

σ ' (R' )=R '∗√( σ ' X (1 )X ' (1 ) )

2

+( σ' X (2 )X ' (2 ) )

2

R'±2σ יהיה: 'R ל-95%לכן, רווח-הסמך ' (R' ).

.1", הרי שהיחס אינו שונה באופן מובהק מ-1אם רווח-הסמך כולל את הערך "

, והוא נמצא1", אזי היחס שונה באופן מובהק מ-1אם רווח-הסמך אינו כולל את הערך "

הסמך דלעיל.-בתחום רווח

מדגמיות-טעויות לא(2)

האומדן המתקבל וטעות הדגימה שלו מאפשרים ללמוד על הערך המפקדי, אולם ערך זה עשוי

להיות שונה מהערך האמיתי של האוכלוסייה בגלל השפעתן האפשרית של טעויות

לא-מדגמיות. את הטעויות הלא מדגמיות קשה מאוד להעריך ולעיתים אי אפשר להעריך אותן

כלל.

הסוגים העיקריים של טעויות לא-מדגמיות בסקר זה הם:

ממשקי הבית שהיו צריכים להיחקר במדגם24.6%: כ-הטיות כתוצאה מאי-השבה.1

לא השתתפו בסקר מסיבות שונות )ראה סעיף "תוצאות הפקידה"(. מאחר שקבוצה זו

של משקי בית יכולה להיות שונה בתכונותיה ובהרגלי הצריכה שלה מקבוצת משקי

הבית שהשתתפו בסקר, אומדני הסקר עלולים להיות מוטים.

שיטת האמידה בסקר )ה"ניפוח"( מצמצמת חלק נכבד מההטיות מסוג זה, אך לא את כולן.

-54-

: אומדני הסקר מבוססים על נתונים שנמסרו על-ידי המרואיינים ולכןטעויות תשובה.2

הם עלולים להיות חשופים לטעויות תשובה.

רישום ההוצאות המפורט ביומן הדו-שבועי לא תמיד מלא ומדויק. הליקויים ברישום יכולים

לנבוע מגורמים שונים: התעייפות המשפחה במהלך השבועיים; החסרת הוצאות "קטנות"

)דמי כיס לילדים, קניות בקיוסקים וכו'(; השמטה מכוונת של הוצאות "לא מקובלות"

)משקאות חריפים, הימורים, וכו'(; תיאור לא מספיק מפורט לגבי המוצרים שנקנו; הכללת

קניות שאירעו לפני תחילת תקופת מילוי היומן בימים הראשונים לרישום והשמטת הוצאות

כתוצאה משכחה עקב אי-הקפדה על רישום שוטף ביומן.

המידע שנאסף על פריטי השאלון השונים יכול להיות חשוף אף הוא לטעויות מסוגים

שונים. מאחר שהתשובות התבססו על זיכרונם של המרואיינים )לגבי שלושה חודשים או

שנה שלמה(, קיים חשש מאי כיסוי של חלק מההוצאות, או להפך, מהכללת הוצאות שלא

אירעו בתקופת ההתייחסות אלא בתקופה קודמת לה. דיווח שגוי על הפרטים הקשורים

להוצאות השונות יכול אף הוא להיגרם כאשר מסתמכים על הזיכרון, אלא אם כן נעזרים

במסמכים לצורך הדיווח. פירוש לא מדויק של השאלות או אי-הקפדה על הוראות המילוי

של השאלון או העלמת מידע מכוונת יכולים אף הם לגרור טעויות תשובה.

למרות שהסוקרים ביקשו מהמשפחות להיעזר במסמכים, ולמרות שנעשה ניסיון לתקן

נתונים שנראו לא מהימנים על-ידי חזרה אל משקי הבית, ולמרות הביקורות השונות שנעשו

בשלבי עיבוד הנתונים, עדיין קיים חשש לאי-דיוקים בתשובות העלולים לגרום להטיות

באומדני הסקר.

: שלבי העיבוד השונים, כמו קלידת השאלונים, סימול המוצריםטעויות עיבוד.3

והביקורות הלוגיות, חשופים אף הם לטעויות שעלולות להשפיע על מהימנות

האומדנים.

בדרך כלל קשה מאוד, או לא ניתן כלל, להעריך את השפעתן של הטעויות הלא-מדגמיות

על אומדני הסקר. יחד עם זאת, מן הראוי להעיר שלפעמים ההטיות השונות הנגרמות

מטעויות אלה הן בכיוונים מנוגדים ועל כן הן עשויות להתקזז בחלקן.

-55-