התאבדויות וניסיונות התאבדות בקרב ילדים ובני נוער

התאבדות – הסיבה השלישית למוות בקרב מתבגרים* 15-198/100000* שיעורי ההתאבדות בארה"ב בקרב גילאי

6.9/100000- בישראל יותר מאשר בנות5* בנים מתאבדים פי

* בנות חושבות יותר, מתכננות יותר ומנסות יותר90* בישראל השעורים נשארו יציבים במשך שנות ה-

* שעורי ההתאבדות הגבוהים ביותר בישראל בקרב יוצאי רוסיה ואתיופיה* החודשים הקריטיים להתאבדויות בישראל: מאי, יוני, ינואר, אוקטובר

התנהגות של קבוצות שלושאובדנית

מחשבות אובדניות.1

ניסיון התאבדות.2

התאבדות.3

מעט נתונים...

:אפטר, מתבגרים100,000 לכל 5שיעורי ההתאבדות)1995(

מניסיונות התאבדות10על כל התאבדות אחת, יש יותר מפי )2000ידועים (ברק,

ניסיונות 50-100הערכה: על כל ניסיון התאבדות ידוע, יש פי שאינם מדווחים

שיעור ההתאבדות בקרב בני נוער דומה לגילאים הבוגרים, אךיש יותר ניסיונות ומחשבות התאבדות

התופעה בארץ

-בני נוער מתאבדים כל שנה* 15בממוצע כ -40% השנה האחרונות- עליה של 15ב*-בני נוער מגיעים כל שנה למיון על רקע ניסיונות 500כ

אובדניים*יש הרבה יותר ניסיונות שלא מדווחים 4, בנים "מצליחים" יותר פי 4בנות מנסות יותר פי

2003המועצה לשלום הילד, *

נתונים סטטיסטיים

117 1990 ,התאבדו בשנים 17ילדים ובני נוער עד גיל -2000

21 בני עולים117מתוך 15 12.8% יוצאי חבר העמים המהווים 21מתוך

מן האוכלוסייה הכללית11%באוכלוסיית המתאבדים, 2.56% והם 3חלקם של יוצאי אתיופיה הוא

מאוכלוסיית המתאבדים, וחלקם באוכלוסיה הכללית המהווה יצוג כפול מול חלקם באוכלוסייה1.3%הוא

גורמי סיכון

-מהמתבגרים המתאבדים סובלים מהפרעה 50%כ ) 1998דכאונית (אפטר,

,הפרעות שכיחות נוספות: שימוש בסמים ואלכוהולהפרעות אכילה

גורמים משפחתיים: המשפחה הסימביוטית, משפחהמרובת בעיות והמשפחה הדוחה את הילד

2-3נטייה הומוסקסואלית- שיעור האובדנות גבוה פי מכלל האוכלוסייה

גורמי סיכון נוספים

אירועי חיים שליליים עכשוויים נגישות לתרופות (בליעת כדורים היא הדרך השכיחה

ביותר בקרב בני נוער)היחשפות למקרי אובדנות בסביבה הקרובההשפעת חשיפה לאירועי אובדנות בתקשורתהגירהאינטרנט

גורמי סיכון משמעותיים המאפשרים זיהוי 4 בני נוער בסיכון

ניסיון אובדני בעברמחשבות עכשוויות על התאבדותהפרעה דיכאוניתשימוש בסמים ואלכוהול

על שמצביעים רקע סממניגבוה סיכון בעלי

היסטוריה של התאבדויות במשפחהניסיונות קודמים או איום בהתאבדות אצל המתבגר מוות או פרידה קשה אחרתאירוע מכאיב שקרה לאחרונהמשפחה כאוטיתגרושים טראומטיים במיוחדמחלת נפש במשפחהניסיונות או תוכניות התאבדות של מישהו מהקרובים אליואבדן אהבה ותחושת דחייהביטוי לשאיפות נרמזות של המשפחה הרוצה להפטר מהמתבגרהסתבכויות קשותקשיים בעיצוב הזהות המינית של המתבגרביה"ס כמקור לתחושת השפלה וכשלוןבדידות חברתית והעדר תמיכה חברתית בעת מצוקהסיכונית השתייכות לקבוצות חברתיות המהוות קרקע להתנהגות

התראה סימניתחושות של טורח על הוריו וסביבתו הקרובההולך לאיטו, יושב בדלדול אבריםמדבר לאט או בקשייםבוכה לעיתים קרובות

נראה עצוב, דיכאונימדבר בחופשיות באהדה ובחוסר פחד על מוותמתייחס בעקיפין וברמזים לכוונת התאבדותמפזר הגדים של ערך עצמי נמוך ותחושות אשםמספר על דברים שנראים כהזיותמבודד חברתיתמגלה שינויים בהרגליו הישנים, בכוון של ירידה בתפקודמשנה את יחסו לרעה לגבי משפחה, חברים,קרובים ומוריםמחלק את רכושו כמתנות לאחריםמבטא בכתב בציור או בע"פ משיכה ושאיפה למוותמבטא גישה פילוסופית המצדיקה מוותמעשים מסוכנים הנעשים בפומביפרידותבעיות משמעתהתנהגות שאינה תואמת את אישיותו המוכרת של המתבגר

חוזר מנכ"ל החדש :אובדנות ילדים ובני נוער: מניעה והתערבות

) 1990מחליף את החוזר האחרון בנושא( בהמשך לתשומת הלב הרבה המושקעת בשנים

האחרונות בנושא (הוועדה הבין משרדית) הפנית תשומת הלב של מנהלים, מחנכים, יועצים

ופסיכולוגים לתופעה המדאיגה

שלושה חלקים מרכזיים:

התנהגות תלמידים במצוקה רגשית בסיכון לאובדנות .1

נהלי התערבות לנוכח:.2

סכנה אובדנית

איום בהתאבדות

ניסיון התאבדות

. מניעת אובדנות תלמידים3

. התנהגויות תלמידים במצוקה רגשית בסיכון 1לאובדנות (לפי סדר חומרה עולה)

ילדים המתייחסים לנושא ההצלחה בצורה אובססיבית ירידה לא מוסברת בהישגים לימודיים בקרב תלמידים

בעלי צורך הישג גבוהשלא מוסברות רפואיתריבוי היעדרויות ומחלות ריבוי "מקרי" של תאונות ופגיעות תוך זמן קצר התנהגות דיכאונית: מצבי רוח ירודים, הפרעות בשינה

ובתיאבון, הסתגרות, ייאוש

התנהגויות תלמידים בסיכון (המשך)

התנהגות מסוכנת: סמים ואלכוהול, נהיגה פרועה, הסתכנותבטיולים וכדומה

.התנהגות של אבל, האדרה של המוות, עיסוק מוגזם במוות ,הצהרות על חוסר טעם בחיים, תחושות נטל על המשפחה

חלוקת רכוש אישיביטויים של רצון למות: שירים, יומנים, מכתביםהצהרה ברורה על כוונה להתאבדתוכנית אופרטיבית להתאבדות

. נהלי התערבות: יידוע 2

ידוע מנהל ביה"סיידוע פסיכולוג ביה"ס והתייעצות עימויידוע יועץ ביה"סמנהל ביה"ס יוצר קשר עם ההורים ומיידע אותם איש טיפול יוצר קשר עם התלמיד ומיידע אותו בקשר

לחובת הדיווח למשפחה במקרה של ניסיון אובדני: יידוע המפקח על ביה"ס

והיועץ הבכיר

נהלי התערבות: הפנייה

מנהל ביה"ס יזמן את ההורים ואיש טיפול לצורך התוויתהתערבות מתאימה

במקרה של ניסיון התאבדות יש להפנות לגורם טיפוליבקהילה

כאשר קיים איום ממשי באובדנות, יפנה היועץ(בשיתוף הפסיכולוג) את התלמיד לבדיקת אובדנות

שתיערך ע"י פסיכולוג קליני או פסיכיאטר, תוך הסכמת ההורים

כאשר יש צורך בהפניה לגורם בריאות הנפש אךההורים מסרבים יש לפנות לפקידת סעד לחוק הנוער

התערבות ברמת הפרט

מנהל ביה"ס יקיים הערכת מצב עם הצוותהבינמקצועי בנוגע לצרכי ההתערבות של התלמיד

עצמו וכלל תלמידי ביה"ס זיהוי איש הצוות החינוכי המתאים ביותר להימצאות

בקשר מיידי עם התלמיד המפגין מצוקה (תוך מתן הדרכה מאיש טיפול)

שמירה על קשר רציף עם הורי התלמיד

התערבות לנוכח ניסיון התאבדות

זיהוי צרכי ההתערבות בהתאם להערכה של מעגליסיכון

הפעלת תוכנית התערבות המכוונת לתלמידיםשנחשפו או בקבוצת סיכון

הערכת הצורך בפניה והתערבות המכוונת להורים אולצוות החינוכי

נהלי בדיקה בעקבות ניסיון אובדני

נהלי התערבות לנוכח התאבדות תלמיד

:יידוע הגורמים הבאים

מנהל ביה"ס- מודיע למפקח

יועץ ביה"ס/פסיכולוג חינוכי- מודיע ליועץ הבכיר

מפקח ביה"ס- מודיע למנהל המחוז

יועץ בכיר- מודיע לשפ"י

נהלי התערבות לנוכח התאבדות תלמיד: התערבות בית ספרית

מנהל ביה"ס יקיים הערכת מצב עם צוות בינמקצועיבאשר לצרכי ההתערבות של התלמיד עצמו, חברי התלמיד, ילדי הכיתה והשכבה וכלל תלמידי ביה"ס

הצוות יחליט לגבי יידוע, הסברה, התווית התערבויות ישירות בטווח הקצר והארוך והפעלת תוכנית מניעה

נהלי התערבות לנוכח התאבדות תלמיד: התערבות בית ספרית (המשך)

מנהל ביה"ס בשיתוף היועץ/פסיכולוג ידאג לקיוםמפגש הדרכה עם צוות המורים שיתמקד בשיחה

עם התלמידים ואיתור מעגלי פגיעות יועץ ביה"ס, באמצעות מחנכי הכיתות, ידאג

למעקב שוטף אחר תלמידים שהפגינו תגובות מדאיגות לנוכח האירוע

הצוות הבין מקצועי ישקול פעולות הסברה להורים מנהל ביה"ס יהיה בקשר עם הורי התלמיד ויידע

אותם בקשר לועדת הבדיקה

ניסיון לאחר בכתה שיחה לניהול קויםהתאבדות

יש לתת לתלמידים מידע והסבר אמין על מה שהתרחשיש לאפשר לתלמידים לספר על האירועיש לתת לגיטימציה לתגובות חרדהמנחה השיחה יכול לחלוק רגשותיו באופן מבוקר יש לאפשר לתלמידים לספר על התנהגויות המתאבד בזמן

האחרוןיש להשרות אוירה של שותפות תמיכה ורצון לעזור יש לחזור ולהעביר את המסר שהתאבדות היא פתרון בלתי הפיך

לבעיה שעשויה להפתר יש לשדר אכפתיות למה שעובר על התלמידים בכלל ובמצבי

לחץ בפרט יש להביא מידע מפורט על סוכנויות סיוע בקהילה למצבי

מצוקה המיועדות לנוער

. מניעת אובדנות תלמידים3

להנהלת ביה"ס ולצוות החינוכי מחויבות כוללתלשמירת שלומם של תלמידים

יועץ ביה"ס (בשיתוף הפסיכולוג) יבחן צורך בהפעלתתוכנית מניעה

על מנהל ביה"ס לדאוג שלפחות אחת לשנה (בשלישהראשון) יתבצע מפגש של כל צוות המורים עם היועץ לצורך רענון ההיכרות עם סימני מצוקה רגשית ואופני

התערבות

היבטים בהנחיית הצוותים החינוכיים:

זיהוי תלמידים המראים מצוקה רגשיתנהלי התערבות וסיוע בתוך המערכת לתלמידיםנהלי יידוע והתערבות לנוכח איום וניסיון אובדני הנחית תלמידים באשר לשיתוף אנשי חינוך ודיווח בכל

הנוגע לתלמידים המדברים על כוונת התאבדות

נקודות מרכזיות

אחריות של כלל הצוות החינוכיערנות ורגישות(לא להישאר לבד) שיתוף ויידוע לכל אורך הדרךלהרבות בהתייעצות עם אנשי מקצוערענון תמידי של הידע המקצועיהתאמת התוכניות לאוכלוסייה הספציפית

ואל עשה של כללים מספרתעשה

אל תעשהאל תדחה את קושי הבעיה .1

בתשובות פשטניותאל תגביר רגשות אשם.2אל תתעלם מרגשות.3אל תסרב לשוחח.4אל תיתן לו להישאר לבד.5אל תשפוט ואל תאשים.6אל תראה סימני בהלה.7המנע מעימותים וויכוחים.8

עשהשוחח בחופשיות וביושר.1

הראה עניין אמיתי.2

שוחח על רגשות.3

ברר אם יש תוכנית.4

ברר אם נעשו צעדים למימוש.5

הזהר אחרים.6

השאר בקרבת המאיים.7

עודד פניה לעזרה מקצועית.8

לקחים ראשוניים מניתוח ממצאי וועדות בדיקה בנושא אובדנות

מעל לשליש מהמקרים- עולים חדשים מרקע סוציו-אקונומי בינוני-גבוה75%מעל ברובם הגדול של המקרים- יש סימני אזהרה מוקדמיםנמצאה תקשורת לקויה בין הגורמים השונים"ישנה תופעת "הדבקה חברתית.נושא ההיעדרויות כ"אור אדום". קדם בכל המקרים

פעילויות מתוכננות:

המשך עבודה עם צוותים מובילים לחירום"הטמעת חוזר מנכ"ל באמצעות "מודל המניפהניתוח ממצאי וועדות הבדיקה כתיבת תוכנית להגברת החוסן ומניעת אובדנות עם

התאמה לעולים המהווים קבוצת סיכון יצירת מסגרות תמיכה לאנשי טיפול שהתמודדו עם

אובדנות תלמיד

במקרא

אנו מוצאים חמישה מקרים של התאבדות ולגבי אחדים מהם נשאלתהשאלה האומנם התנאים הצדיקו את המעשה. אצל שמשון (שופטים ט"ו)

ייתכן כי היה זה אקט של נקמה בפלישתים יותר מאשר הרצון לשים קץ לחייו שהיו במצב של השפלה ומצוקה, וקריאתו "תמות נפשי עם פלשתים"

תוכיח עליו. על שאול המלך מסופר (שמואל א', ל"א) "ויקח שאול את החרב ויפול עליה" המדרש רואה את מעשה התאבדות של שאול כמי שממלא את

פקודת שמואל הנביא. אחיתופל "ויחבוש את חמורו ויקם וילך אל ביתו, אל עירו ויצו על ביתו ויחנק

וימת, ויקבר בקבר אביו" (שמואל ב' י"ז). זמרי, שר מחצית הרכב שמרד באלה המלך, מסופר (מלכים א' ט"ז): "ויהי בראות זמרי כי נלכדה העיר

ויבוא אל ארמון בית המלך, וישרוף עליו את בית-מלך באש וימות". יש פרשנים המטילים ספק אם מדובר בהתאבדות. אפשר לשייך לשורת

המתאבדים גם את חנניה מישאל ועזריה (דניאל ג'). המקרא אינו מגלה את יחסו השיפוטי למעשיהם.

שאל את הרב – אתר כיפה

תוכן השאלהשלום, הנני מדריכת נוער ועניין אותי לדעת על נושא

ההתאבדות. בימינו התרבו מקרי ההתאבדות בקרב נוער, ורציתי

לשאול כיצד מתייחסת ההלכה היהודית למתאבדים? והאם יש הלכות מיוחדות בנוגע לנושא זה?

זה באמת חשוב ואני ממש אשמח אם תענה על זה. תודה :

תוכן התשובה

שלום רב, הנושא אכן חשוב ביותר, כיוון שמדובר בעניין של חיים ומוות, ולצערנו מתרחשות

התאבדויות רבות, ומצווה גדולה לעשות כל אשר לאל ידנו למנוע מקרים אלה. לאור זאת אפרט מעט.

היהדות רואה בחיים מתנת א-לוקים שאסור לקחתה, רק א-לוקים עצמו יכול להמית אדם. החיים הם ערך נעלה ביותר, ואותם יש לשמור. בתנ"ך מוזכרים מספר מקרי התאבדות: אבימלך, שמשון, שאול ואחיתופל. לגבי שמשון ושאול חכמים דנו מה היתה סיבת ההיתר שלהם, ואילו השנים האחרים אכן לא היו

צדיקים ומעשיהם, כולל מעשה זה, לא היו רצויים. גם בספרות חז"ל מסופר על מקרים של התאבדות שנתפסו כלגיטימיים, אך זאת בנסיבות מיוחדות מאוד,

בדרך כלל על קידוש השם. סיפור ההתאבדות הידוע ביותר בתולדות ישראל שהיו מי ששיבחו אותו היה, היינו

סיפור התאבדותם של מגיני מצדה., עליו כתב יוסף בן מתיתיהו: "...אשר קיבלו עליהם לבחור בחיי כבוד או מוות.... ויראים אתם את המוות הזה, הבא לפדותכם

מצרות נוראות....... כי אסון האדם הוא החיים ולא המוות, כי המוות קורא דרור לנשמות ושולח אותן לשוב אל נווה הטוהרה...... עלינו לתת מופת ולקבל את

המוות באהבה".

המשך

באופן כללי חז"ל הסתייגו בכל תוקף ממעשה התאבדות, ומצאו לכך אסמכתאות בתנ"ךלגינוי המעשה:

) "לא תרצח-לא תתרצח" ראו איסור למעשה ההתאבדות,שכן משמעותה הרחבה של 1דיברה זו הוא דין רוצח עצמו הוא כדין רוצח זולתו.

) "אך את דמכם לנפשותיכם אדרוש" (בראשית ט´ ה´) חז"ל למדו מכאן במסכת בבא קמא 2שאסור לו לאדם להתאבד.

) הרמב"ם מציין כי "ההורג את עצמו- כל אחד מאלו שופך דמים הוא, ועוון הריגה בידו, 3וחייב מיתה לשמיים." כלומר האדם הוא איננו הבעלים על גופו, שכן הגוף נמסר לו כפיקדון

מאת הבורא, ע"מ שימלא באמצעותו את ייעודו ומשימותיו ע"פ רצון ה´ . ) לא רק שההלכה אוסרת מפורשות את ההתאבדות, אלא אף מטילה עונש כבד על 4

המנסה לשים קץ לחייו ונכשל. לפי הרמב"ם הורג את עצמו (שנכשל) דינו בידי שמים. ואף על פי שדינו בידי שמים, הרשות בידי המלך ובית הדין להורגו. ואם המלך או בית הדין לא

הרגוהו, יש להענישו בעונש גופני אחר חמור. לחומרת האיסור ניתנו מספר טעמים:

) קדושת החיים- ערך החיים גדול ביותר, ולכן חובה עלינו שמירתם. 1) האדם אינו בעלים על גופו, אלא הקב"ה. 2) המאבד עצמו לדעת כופר בעיקרון היהדות של שכר ועונש ועולם הבא. 3) המתאבד אין מיתתו כפרתו,היות שבאמצעי כפרה זה פשע ורצח את עצמו- איננו יכול 4

חזור בתשובה. ) גופו של האדם נמסר לו כפיקדון מאת הבורא לצורך מילוי משימותיו על פי התורה. 5

המשך

:ע"פ היהדות ישנם מצבים מיוחדים שבהם התאבדות מותרת) למען קידוש השם או כדי לא לעבור על אחת משלושת העברות: 1

עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכת דמים. ) פחד מייסורים - א. הפחד מייסורים כדי שיעבור על אחת 2

משלושת העברות החמורות הנ"ל. ב. מהייסורים עצמם- חולה המתאבד עקב דיכאון, ייסורים וחששות מפני הבאות, רוצח כאשר

ההשערה היא שעשה תשובה תוך תהליך המוות. ) רוח שטות-שיכור או מסומם, בטענה שלא היה בר דעת בעת 3

ביצוע המעשה. ) תשובה על חטא שביצע. (הדעות בנושא זה חלוקות) 4) לצורך הצלת הרבים. 5) קטן המאבד עצמו לדעת, חשוב כשלא לדעת. וכן גדול המאבד 6

עצמו לדעת, והוא אנוס כשאול המלך, אין מונעין ממנו כל דבר (שולחן ערוך יורה דעה סימן שמה, סעיף ג).

המשך

הרמב"ם (הלכות אבל פרק א הלכה יא) כותב: "המאבד עצמו לדעת אין מתעסקין עמו לכל דבר ואין מתאבלין עליו ואין מספידין אותו, אבל עומדין עליו בשורה ואומרין עליו ברכת אבלים

וכל דבר שהוא כבוד לחיים, ואי זהו המאבד עצמו לדעת, לא שעלה לגג ונפל ומת אלא האומר הריני עולה לראש הגג, ראוהו שעלה מיד דרך כעס או שהיה מיצר ונפל ומת, הרי זה

בחזקת שאבד עצמו לדעת, אבל אם ראוהו חנוק ותלוי באילן או הרוג ומושלך על גב סייפו הרי זה בחזקת כל המתים ומתעסקין עמו ואין מונעין ממנו דבר."

ניתן לראות כאן שההלכה קבעה סנקציות חריפות נגד מתאבדים, כדי להתריע מפני מעשה זה. יחד עם זאת משתדלים לקבוע לגבי מי שככל הנראה התאבד, שלמעשה לא היתה זו התאבדות, או שהוא חזר בו ברגע האחרון וכבר היה זה מאוחר מדי. ועל כן בדרך כלל אין

מענישים את אותו אדם כדין מתאבד. בנוסף המסורת היהודית מחפשת נקודות זכות למתאבד, ומשתדלים להניח שמי שאבד עצמו לדעת לא פעל מתוך צלילות הדעת, אלא

מתוך יראה, או צער, או שיצא מדעתו, או שסבור היה, כי בכך הוא מונע עצמו מלעבור על עבירות אחרות, ולכן היחס כלפיו חיובי יותר וסלחני יותר על פי ההלכה. כמו כן יש מי שכתב

(שדה חמד, מערכת אבילות קכג) שלא נחשב מאבד עצמו לדעת אלא כשהתרו בו שלא להתאבד, וקיבל ההתראה, שאמר: על מנת כן אני עושה, אבל אם לא התרו בו אין לו דין

מאבד עצמו לדעת.

המשך

ניתן לסכם ולומר שגישתה של היהדות מקורה ברצון להחדיר לכל יהודי אתההכרה שתורת ישראל היא תורת החיים. היא מחייבת את החיים ומסתייגת

מהמוות. ההתנגדות להתאבדות נובעת מתוך העיקרון הרואה קדושה בחיי הפרט. התפיסה היא שכשם שאסור לאדם להרוג את זולתו, כך אסור לו להרוג את עצמו, ולכן ההלכה קובעת שאין להתאבל על המתאבד וכו´ כאמור לעיל. עניין זה חשוב ביותר גם כדי להרתיע אחרים מללכת בעקבות המתאבד, שכן ידוע שהתאבדות היא תופעה מדבקת. משום כך כאשר קורה מקרה של התאבדות חשוב להרבות

בהסברה ובהשגחה על מי שהיו בקרבת המתאבד, ובמיוחד אמורים הדברים בבני נוער. יחד עם זאת, כאשר בפועל קרה ומישהו התאבד, מגלים כלפיו את מידות

החמלה והחסד, וברוב המוחלט של מקרים לא נוהגים כלפיו לפי הלכות המחמירות.

כל טוב, רונן לוביץ

התשובה התקבלה מהרב רונן לוביץבתאריך כ"ב שבט ה´תשס"ח

ר' יחיאל מיכל אפשטיין בספרו "ערוך השולחן", חלק יורה דעה שמ"ה:

כללו של דבר המאבד עצמו לדעת תלינן בכל, איזה"תלייה כל שהוא, כגון לתלות היראה או בצער או שיצא

מדעתו או שסבור היה שזה מצוד לבל להיכשל בעברות אחרות וכיו צא באלו הדברים מפני שזהו

באמת דבר רחוק שאדם יעשה נבלה כזו בדעת צלולה. צא ולמד משאול הצדיק שנפל על חרבו לבלי

יתעללו בו הפלשתים וכיוצא בזה מקרי אונס, וכל שכן קטן המאבד עצמו לדעת וחשוב כשלא לדעת".