Prat Sociology Sikum or 2004

2004עדה יורמן / וגיה סוציולמבוא סיכום חומר לקראת המבחן -------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

©il.co.up.logistics.www : האתר הלא רשמי:חומר נוסף הילה סובול : עריכה, אור ענבי: כתיבה1



:::'''סוציולוגיה סמסטר אסוציולוגיה סמסטר אסוציולוגיה סמסטר א, , , סיכום חומר למבחןסיכום חומר למבחןסיכום חומר למבחן

:::מושגים בסוציולוגיהמושגים בסוציולוגיהמושגים בסוציולוגיה

???מהי סוציולוגיהמהי סוציולוגיהמהי סוציולוגיה •••

היא , הסוציולוגיה שואלת שאלות ומנסה להסביר תהליכים ומאורעות חברתיים, חקר החברה, תורת החברה

.ה להבין את ההשפעה של המסגרת החברתית על הפרטהסוציולוגיה מנס. אינה עוסקת ברמת הפרט

:::פרדיגמהפרדיגמהפרדיגמה •••

הפרדיגמה מגדירה , בתקופה היסטורית נתונהדירה את עמדתה של קהילה מדעיתגמערכת של הנחות אשר מ

את תחומי המחקר ואת אופי הפרשנות של המציאות כפי שנתפסים באותה תפיסת עולם דומיננטית באותה

:בילותשתי הפרדיגמות המו. התקופה

טען שאת הסוציולוגיה צריך לבחון כשם שבוחנים את קומטהסוציולוג : תהפרדיגמה הפוזיטיביסטי )1(

18-19תפיסה זו הייתה אופיינית למאות . הם ניסו לחפש חוקיות ולנבא תופעות חברתיות, מדעי הטבע

.פיה-וכיום כמעט שלא פועלים על

אין מציאות , ה זו טוענת שאין מציאות אובייקטיביתפרדיגמ, ) תופעה–פנומן : (הפרדיגמה הפנמנולוגית )2(

על תתפיסה זו מדבר. אלא המציאות החברתית היא תוצר של הפרשנות החברתית, עם גבולות ברורים

החברה מגדירה , למשל המונח קורבן.המציאות נשארת קבועה ורק הפרשנות משתנה - הבנייה חברתית

.נות אך החברה לא מגדירה אותן כךיש קבוצות שטוענות שהן קורב, מיהו קורבן

:::תרבותתרבותתרבות •••

גם , "טובים"תרבות לא כוללת רק דברים , תרבות בהקשר הסוציולוגי אינה מונח בעל משמעות ערכית

: לתרבות יש הגדרות רבות. אלימות היא חלק מהתרבות

', בוש וכוצורת ל, מיתוסים, ולכן גם שפה, טען שתרבות זה כל מה שאנחנו רוכשים כחלק מהחברהטיילור -

.הם חלק מתרבות

לעומת זאת כל הדברים , לטענתו תרבות זה כל מה שאנחנו לומדים, הבחין בין תרבותי ללא תרבותילינטון -

). 'היכולת ללכת וכו, דחף מיני(המולדים אינם תרבות

אנחנו ניתנים , שולטת בפרט ומדכאת אותו, פיו החברה היא דכאנית-על) מאסכולת פרנקפורט(אדורנו -

תעשיית , והחופש התרבותי שאנו חשים שיש לנו הוא חופש מדומה, לשליטה ופיקוח חברתי מתמיד

הוא דיבר על , "חרושת התרבות "טבע את המונחאדורנו . התרבות המערבית משרתת את צרכי הממסד

אך למעשה החברה משתמשת , תרבות זו כאילו מספקת את צרכינו כצרכני תרבות, הבידור, תרבות הפנאי

החברה משתמשת בתרבות הפנאי כאמצעי , שהיא תפיסת עולם-מערכת התרבותית כדי לקבע איזוב

.עיצוב תודעה, לעיצוב תפיסה

ידי -לטענתו השליט לא יכול לשלוט רק על, "הגמוניה תרבותית" מרקסיסט שטבע את המונח ההיגרמשי -

תרבות שכוללת ליצור , הערכיםכדי לבסס את שלטונו הוא צריך לשלוט במערכת, כוח פוליטי או משאבים

ההגמוניה . שלטיםנ ל-ולעם, לממסד-משותפת לושמערכת ערכים , נורמות ותפיסות עולם, ערכים

.התרבותית מושגת באמצעים פורמאליים ושאינם פורמאליים



o "בכל חברה , שהחברה הופכת למרכזיים בתרבותה', ערכים וכוה, תפיסותה, הסמלים: "קנון תרבותי

אנדרטאות ימי , י טקסים" השמירה על הקנון מתבצעת ע.עליונים ,דרת של סמלים דומיננטייםמערכת מוג

.זיכרון ועוד

זהו אוסף של , הון תרבותיטען שבמקביל להון הכלכלי ישנו גם , היה מהפוסט מודרניסטיםבורדייה -

רמאליות ושאינן או נרכש בדרכים פו, י המשפחה"שמועבר ע', אידיאולוגיה וכו, כללי התנהגות, קודים

ובמקרים רבים ישנו קשר בין ההון הכלכלי להון , ומאפשר לפרט להיות חלק מהחברה, פורמאליות

בעל המאה הוא בעל (" בורדייה טוען שחלוקת ההון התרבותי תלויה יותר מדי בהון הכלכלי.התרבותי

. ויש לעשות חלוקה שוויונית יותר בהון התרבותי,")הדעה

והאנשים חסרי ההון , החברה דורשת מאיתנו תעודות ,חברה מסמיכהברה המערבית כדיבר על החקולינס -

.בשולי החברה, נשארים מאחור) ככל הנראה החוסר נובע מחוסר בהון הכלכלי, וכפי שהזכרנו(התרבותי

:::תת תרבותתת תרבותתת תרבות •••

ימת זוהי תרבות של יחידה מסו, תרבויות-ישנן הרבה תתי, בכל תרבות, בכל חברה, זוהי תרבות משנה

דפוסי 3ישנן . אך יש לה מאפיינים ייחודיים, היא מהווה חלק מהתרבות הכללית, ששייכת לחברה הכללית

:תרבות-תת

הקבוצה מתייחסת לערכי החברה כערכים , קבוצה ששייכת לחברה הכללית :תרבות נורמטיבית-תת )1(

).עולים למשל(ת הקבוצה מאד רוצה להיות חלק מהתרבות הכללי, חשובים והיא משתדלת לאמץ אותם

הפוך להכויעשו , אך על דרך השלילה, הקבוצה מתייחסת לערכי החברה הכללית:תרבות נגד-תת )2(

הם קמים , כנופיות נוער ועוד, 60 -ב בשנות ה"למשל ילדי הפרחים בארה, מהנורמות של החברה הכללית

.נגד ההגמוניה התרבותית שבחברה

היא , היא לא רוצה להפוך את התרבות על פיה, הרחבה קבוצה שהיא חלק מהחברה :תרבות ערכית-תת )3(

).למשל, ארבע אמהות(רק רוצה לעשות שינוי חברתי בנושא מסוים

:::סמלסמלסמל •••

ה לוקחת סימנים חבר, סמל זה דבר שהחברה נתנה לו משמעות מסוימת,אחד מהמרכיבים של התרבות

.מחזקים את תפיסת העולם של החברהכשלמעשה הסמלים , והופכת אותם לסמלים

:::פהפהפהששש •••

מילים משתנות מתקופה , )אוסף של אותיות שהחברה נתנה להן משמעות מסוימת(השפה היא מערכת סמלים

צר המילים של י או"ע. השפה היא אחד הכלים ללמידה על השתנות תרבותית, לתקופה ונוצרות מילים חדשות

בעוד שבעברית ישנה לכך , למשל אצל האסקימואים יש כמה מילים לתאר שלג, חברה ניתן לחקור אותה

זו הסיבה לצמיחת זרם ,השפה למעשה מעצבת את הדרך בה אנו רואים את העולם .מילה אחת בלבד

לחשוב על , םולכן יש לברור היטב את המילי, המחשבה שמילים מעצבות תפיסה, פוליטיקלי קורקטה

.משמעותן



:::ערכיםערכיםערכים •••

, הערך הוא אמירה חברתית. מה צודק ומה לא צודק, אמת מידה חברתית שקובעת מה נכון ומה לא נכון

, אותן אמירות הן בעצם תפיסת העולם של אותה חברה, את מה החברה מעריכה ומבליטה, אמירה מופשטת

הערכים הקולקטיביים המובילים הם הצבא , למשל, בישראל, הוא הפרופיל הערכי של אותה חברההאתוסו

.והקרבה

:::נורמותנורמותנורמות •••

העולם הנורמטיבי .ייחסים לסיטואציה חברתית מסוימתשמת, דפוסי התנהגות מחייבים, כללי פעולה

ויש להרוג בת , חברות בהן כבוד המשפחה הוא ערך עליון(משתנה בהתאם לתפיסת העולם התרבותית

.ורמה היא סטייהוחריגה מהנ, )למשל, שבגדה

: שביניהן ישנו רצף, חילק את הנורמות לשתי קטגוריות סאמנר -o הפרת נורמות אלו אינה כרוכה בסנקציות , יומיים-דברים יום, מנהגים, פולקלור-נורמות פולקוויס

.חמורותo חלק מנורמות אלו עוברות , נורמות שנובעות מערכי המוסר הבסיסיים של החברה-נורמות מורס

.מיסוד והופכות לחוקיםתהליך

:::מיתוסמיתוסמיתוס •••

לא שואלים –למיתוס מימד של קדושה ,לא במובן הדתי כי אם במובן החברתי, גורם או רעיון שנתפס כקדוש

כאשר , "אמת מוגבלת שנתפסת כאמת מוחלטת"המיתוס הוא , תפקיד בחיזוק הלאוםיש לו, עליו שאלות

. ם שאלות על מיתוס הוא מאבד מכוחושואלי

המיתוס אינו , והוא תוצר של כוחות חברתיים, ולםאידיאולוגיה ותפיסת ע, מייצג את ערכי התקופההמיתוס

אלא מאפיינים מסוימים , המיתוס אינו תמונה, מוצנעיםיש פרטים שמוצגים ופרטים אחרים, אובייקטיבי

.)'רבה וכוהק, לחימה, גבורה-למשל מצדה (שמשרתות את החברה, שהוענקו למציאות מסיבות מסוימות

, המיתוס מונע התנגדות, לשיח החברתי במקרים רבים ישנה נטייה להפוך הרבה רעיונות ותפיסות למיתוסים

. ציבוריתתוגורם לזכייה באהדה וליצירת סולידאריו

: הבדיל בין שני סוגי סולידאריותדירקהיים -

o ה הדמיון עולה על השוניחברה ב, קיימת בחברה שבה מכנה משותף מוצק וברור-תמכאני תידאריוסול. o דבק"וצריך למצוא , מתפתחת בחברה שבה הבדלים גדולים בין הקבוצות - אורגניתתסולידאריו" ,

והמיתוס הוא , לדבר בקול אחד, כאשר יש הבדלים כאלו החברה מנסה למצוא קול מאחד. משהו מאחד

. בחברהתאחד הכלים העיקריים ליצירת אותה סולידאריו

:::זי לאתוס אינדוודואליזי לאתוס אינדוודואליזי לאתוס אינדוודואלימאתוס קולקטיבימאתוס קולקטיבימאתוס קולקטיבי •••

שדוחק את קול , הקול הדומיננטי הוא קול היחיד, 70 -זהו תהליך שעובר על החברה הישראלית משנות ה

המיתוסים כבר לא , ובמסגרתו גם ניפוץ מיתוסים רבים, תהליך הפרטה של החברה הישראלית, החברה

.שואלים עליהם שאלות, נתפסים כקדושים

" קול ישראל"מ, התפרקות החוויה התקשורתיתריונים ישראלים שחקרו את היסטו, אוחנה וויסטריך -

.לעיתונות חופשית ונשכנית, "עיתונות מטעם"מ, גוניות ושינוי אופי העיתונות-רב, לערוצי תקשורת רבים



המפנה השנייה ודתונק, ובתוכם שבירת המיתוסים הייתה מלחמת יום כיפורההפרטהנקודת המפנה של

.מהפך הפוליטיה, 1977שנת ב

:::םםםמיליטריזמיליטריזמיליטריז •••

, "?עד כמה ההכנות למלחמה נתפסות באותה חברה כלגיטימיות" הגדיר את המונח מיליטריזם ביגיל לוי -

הוא חילק , לטענתו בחברה בה ההכנות כלל לא נתפסות כלגיטימיות לא יכולה להיות לגיטימציה למלחמה

:את המיליטריזם לשלושה מרכיביםo חברתי, תרבותי, ודרים סמלים צבאיים לשיח הפוליטי עד כמה ח-השיח התרבותי . o הוצאות לביטחון וכו, מוטיבציה לגיוס( עד כמה החברה מגויסת למאמץ הצבאי -ההכנה למלחמה' .( o פני פתרונות אחרים- הנטייה של המדינה להעדיף פתרונות צבאיים על-המרכיב המעשי.

, בכל מיני צורותדשיכול להימד, "זם התרבותימיליטרי" בהגדרתו את המיליטריזם התרכז בקימרלינג -

עד כמה החוויה המיליטריסטית נתפסת כמרכיב בסיסי של החוויה "אחת האינדיקציות היא

ימי , מיתוסים: קימרלינג טוען שבחברה הישראלית התפתחה תרבות שלמה סביב הצבא, "?הקולקטיבית

'מצעדים וכו, זיכרון

.השיקול הביטחוני חודר לשטחים רבים בחברה, הצבא כצבא העם,"אומה במדים" דיבר על אליעזר-בן -

:::הפוסט מודרניזםהפוסט מודרניזםהפוסט מודרניזם •••

תפיסה שאומרת שאפשר להשמיע בחברה גם קולות , 80 -זרם שאפיין את החבר הישראלית החל משנות ה

הגיוס לצבא -אי, אחרת) סיפר(ניתן לספר את הנרטיב , ניפוץ המיתוסים הוא חלק מהפוסט מודרניזם, אחרים

.הם חלק ממאפייני הפוסט מודרניזם" יש גבול"ועת ותנ

, המיליטריזם כבר אינו במרכז, 80- שהחלה להתפתח בארץ משנות ההחברה האזרחית דיבר על אליאס -

.מחפשים פתרונות אחרים, הכוח כבר לא נתפס כפיתרון לבעיות ):אילך ו80-של שנות ה(מאפיינים של הפוסט מודרניזם והחברה האזרחית במדינת ישראל

o התערבות מאסיבית של ההורים בצבא, 70-קול שהחל להישמע מאמצע שנות ה -הורים נגד שתיקה ,

.'קים וכו"הועלו דרישות לוח, ההורים החלו למתוח ביקורת ולשאול שאלות על הצבא

o צבאיים בהם הן היו - הנשים החלו לנוע מהשוליים החברתיים90-החל משנות ה -מגדר וצבאיות

).צ מאליס מילר" לתהליך היה בגרקטליזאטו(חר מאבק נפתחו להן תפקידים רבים בצבא ולא, ממוקמות

:::הזיכרון הקולקטיביהזיכרון הקולקטיביהזיכרון הקולקטיבי •••

אילו , ולכן נעשים תהליכים של מיון ובחירה, בעברהוהחברה לא יכולה לזכור את כל האירועים שאירע

במקרים .דעה הקולקטיבית אותם אירועים הם הבסיס לתו.יישכחו, ואליו ייעלמו, אירועים יודגשו ויוצגו

החברה מספרת את הסיפור בדרך , )מצדה, השואה(רבים האירועים שנבחרים אלו האירועים טראומתיים

ישנן שתי !. זיכרון והיסטוריה אינם אותו הדבר, משרת מסרים שהיא רוצה להעביר, השהסיפור משרת אות

:גישות לנושא

o האחד את השנימשקפיםכי הזיכרון וההיסטוריה , ןלדעתם ישנה יציבות של הזיכרו -הגישה השמרנית ,

.והלחצים החברתיים לא משפיעים על האופן בו החברה זוכרת את האירועיםo הזיכרון נתון ללחצים של , בין הזיכרון להיסטוריההפער והניגודמדגישה את -הגישה הרדיקלית

הזיכרון . קשור לצרכים של החברההזיכרון, )'פרשנויות וכו, פוליטיים, חברתיים (תהמציאות העכשווי



גרסאות שונות במרוצת השנים לאותו , הקולקטיבי הוא דבר שמשתנה כל הזמן ומותאם לצרכי החברה

.אירוע

:::סוכני זיכרוןסוכני זיכרוןסוכני זיכרון •••

, ישנו ויכוח על הסיפור האמיתיולכן , כל מי שמספר את הסיפורים ההיסטוריים של החברה הוא סוכן זיכרון

.'סופרים וכו, הטלוויזי, אלא גם סרטים, א בהכרח היסטוריונים מקצועייםכי מי שמספר אותו אלו ל

:::השואה והזיכרון הקולקטיביהשואה והזיכרון הקולקטיביהשואה והזיכרון הקולקטיבי •••

:והוא עבר תהליכים רבים, א אחד מהמרכיבים הדומיננטיים בזיכרון הקולקטיבי בארץהוהשואה זיכרון

, סי הנצחה וכדומהלא עסקו בנושא בטק, השואה אופיינה בהשכחה ודחיקה לשולי החברהבעשור הראשון -

".כצאן לטווח"רצו להתרחק מהדימוי , שמנוגד ליהודי בשואה, "ישראלי חדש"החברה רצתה ליצור

נשמעו עדויות מצמררות על שאירע , השואה נכנסה ברדיו לכל בית, היווה נקודת מפנהמשפט אייכמן -

.בשואה

התחזקה תחושת , "לכלותנוכל העולם עומד " הייתה תחושה של תקופת ההמתנה למלחמת ששת הימים -

. מה שהוביל את הזיכרון הקולקטיבי לשואה, הקורבן

, ולכן החברה אימצה את זהות הקורבן, הייתה חוויה קורבנית לחברה הישראליתמלחמת יום הכיפורים -

.הזהות שניסו להדחיק עם קום המדינהo לכרטיס הביקור ורבןחווית הקאם החברה הישראלית הפכה את ה: בשיח אודות השואה עולה השאלה

".סטטוס על" איזשהו ?הקולקטיבי המייצג שלה, הפצצת הכור בעיראק (ת השואה כנימוק לרבות מפעולותיה הצבאיותהחברה הישראלית הצדיקה א

השוואת המדינות שאינן תומכות בה בנושאים מסוימים למדינות (עמדותיה המדיניות כצידוק ל, )למשל

יומי -וגם בשיח היום, )77-עם סאדאת ב(כצידוק להסכמי שלום , ) בשואהשלא הפגיזו את מסילות הרכבת

.בחברה

:הישראלית נובע משני צרכים מצרכים של החברה, במונחי הקורבן, השימוש במונחי השואה

o החברה הישראלית חשבה שהצגת עברה הקורבני תאפשר לה לזכות בתמיכה בין: צורך פונקציונאלי-

כאשר מדובר על קורבנות , הקורבן מעצם סבלו נתפס כצודק, הביטחוניותלאומית כנימוק לפעולותיה

.הם לא צריכים להוכיח ולהצדיק את מעשיהם, קשה יותר לתקוף אותםo שלילה של רדיפה (שלילת הגלות אחד העקרונות המרכזיים באידיאולוגיה של ישראל זה :צורך אידיאולוגי

.הצגת מדינת ישראל כמפלט לרדיפות אחר היהודים בעולם -וזאת תוך שלילת הזהות הקורבנית, )וכניעה

:::מחוזות הזיכרוןמחוזות הזיכרוןמחוזות הזיכרון •••

.ותנאלו מחוזות שמייצגים איזושהי תפיסה שהחברה מעוניינת להב

o החברה מעבירה בטקסים מסרים של , ו אחד ממחוזות הזיכרון בחברה הישראליתזה -טקסי הזיכרון

.פדר-לומסקי/ טקסי זיכרון בבתי הספר, 10 פריט ,להרחבת הנושא בסיכום מאמרים. 'הרואיות וכו, הקרבה

:::השיח החברתיהשיח החברתיהשיח החברתי •••

וכמות , המילים בהן בוחרים לתאר אירוע מסוים, אופן השימוש בשפה. זהו אחד ממחוזות הזיכרון החברתי

.השימוש במילים מסוימות יוצר תמונה מסוימת של המציאות, העיסוק באירוע מסוים



:::קואופטציהקואופטציהקואופטציה •••

ובכך מקהה את , והממסד הופך את אותו גוף לחלק ממנו, ף חתרני שיוצא נגד הממסדגו. מאמץ, ממסד מחבק

.בבחירות לכנסת" הפנתרים השחורים"התמודדות : דוגמא. של אותו גוףהביקורתיות

:::סטטוססטטוססטטוס •••

, חלק מהתרבות של החברהם היםהסטטוס, מיקומו בקבוצה, המיקום של אדם בתוך מערכת חברתית נתונה

:שתיים משיטות המיון של המושג סטטוסלהלן . שה מיון של המושג סטטוסהסוציולוגיה עו

o סטטוס בסיסי מול עצמאי : גם ממקומות בהם הוא זהו סטטוס שאדם מחזיק בו והוא משפיע על יחס החברה אליוסטטוס בסיסיה

."סטטוס על" זהו ,)פ בתקופת האפרטהייד"שחורים בדרא (לכאורה לא צריך להשפיע

למשל לקוח ( לעומתו זהו סטטוס שאין לו השפעה מחוץ לאותה מסגרת המסוימת מאיהסטטוס העצ

).בחנותo הישגי מול שיוכיסטטוס:

אלא אם (וי אינו ניתן לשינו, נולדים אליו, זה סטטוס שאדם לא עושה דבר כדי להשיגוסטטוס השיוכי ה

.)אתה דנה אינטרנשיונל

. )קריירה, השכלה(לות מסוימת לעומתו זה סטטוס שנרכש בפעיסטטוס ההישגי ה : מושגים הנוגעים לסטטוס

o א משתנה בהתאם לתפיסה ווה, )מנתח לב מול מורה( זהו גורם נלווה לסטטוס :היוקרה של הסטטוס

). שנה והיום30כ לפני "יוקרת הסטטוס ח(החברתית את אותו הסטטוס o ם נע כל הזמן מסטטוס אחד לשניוהאד, בחברה המודרנית לכל אדם מספר סטטוסים רב: מערך הסטטוס. o בעוד סטטוס אחר בעל יוקרה , מציאות בה סטטוס אחד הינו בעל יוקרה גבוהה:מערך סטטוס לא מאוזן

.ב בשנים מסוימות"למשל רופא שחור בארה, נמוכהo כאשר בעל הסטטוסים אינו , מצב הקשור למערך סטטוס לא מאוזן) מושג פחות נפוץ( :קונפליקט סטטוס

).? איך לנהוג איתו,פ שאחיו חייל בפלוגה שלו"מ (פי איזה סטטוס לפעול בסיטואציה מסוימת-ליודע עo אלו , כלל סמלים ומרכיבים חיצוניים שמלמדים על הסטטוס אליו שייך האדם- אלו בדרך:סמל סטטוס

.לעשות איזשהו סדר, שבמובנים מסוימים נועדו להקל על התקשורת בין אנשים, סמלים מוסכמים ).למשל, ל"סקי בחו(בישראל כיום רוב סמלי הסטטוס הם חומריים , ל חברה סמלי סטטוס מסוימיםלכ

o יש להדגיש , לו סטטוסים נוספים" מספח"ואני , מצב בו ידוע לי על סטטוס אחד של אדם: דימויי סטטוס

: טוס הםסטהכשמדובר על עבריין דימויי : למשל( מדובר על תכונות אלא על שיוך שמבצעים לאדם לאש

).'גר בשכונה מסוימת וכו, מזרחי, גברo מחבר ואני, אני יודע משהו על הסטטוס של האדם שמולי, אוסף של דימויי סטטוס ותכונות:סטריאוטיפ

).'וכו, "רוסיה זונה", "מרוקו סכין(" עקב כך לו תכונות מסוימות

:::תפקידתפקידתפקיד •••

והוא בעצם ההתנהגות , מה משמעות הסטטוסהתפקיד אומר לי , יוצק לו תוכן, החלק הדינאמי של הסטטוס

.)למשל, דברים' ג', ב', אם הסטטוס שלי הוא סטודנט תפקידי לבצע א(המצופה מנושא הסטטוס

.וחלקם נעלמים, )למשל, תפקיד האישה(משתנים בהתאם לצרכי החברה , התפקידים החברתיים דינאמיים



o שאנשים , בו שלושת המרכיבים זהיםב המצב הטוב לחברה זה מצכאשר (לתפקיד שלושה מרכיבים

):פועלים כפי שהחברה מצפה

, הציפיות מנושא סטטוס מסוים, האופן בו חברה מסוימת מגדירה תפקיד חברתי :התפקיד האידיאלי )1(

.'מערכי החברה וכו, מהתרבות, הגבולות וההגדרות של התפקיד האידיאלי נובעות מהאידיאולוגיה

כיום למשל ישנם קולות רבים בחברה , בחברה מבין את תפקידוהאופן בו היחיד: התפקיד הנתפס )2(

.כל יחיד רואה את הדברים בצורה קצת שונה, הישראלית על תפקיד האישה

.האופן בו האדם מבצע בפועל את התפקיד :התפקיד המבוצע )3(o למשל (הקשרים בין בעל התפקיד עם שותפי התפקיד שלו במסגרת תפקיד אחד מסוים :מערך התפקיד

.)מים בפלוגה"פ ועם שאר המ"עם המ, כים"עם המ, עם החיילים שלו: מ"מo מצב בו במסגרת מערך התפקיד מופנות לעבר בעל התפקיד ציפיות שונות ואף : קונפליקט התפקיד

).?למרוד עם חברי או להישמע למפקד: חייל בגולני(מנוגדות o ת שלנו כיחידים מוענקת באופן חברתי הזהו): גופמן וברגר-התיאוריה הדרמטורגיתראה (תורת התפקיד

.התפקידים שמילא האדם בחייו, למעשה, זהותו של האדם היאולכן , ומשתנה באופן חברתי

:::פיקוח חברתיפיקוח חברתיפיקוח חברתי •••

. מופעלות כלפי סנקציותאותו אופן פעולהוכשאני חורג מ, החברה מצפה ממני להתנהג באופן מסויםמצב בו

o מדוע אנחנו קונפורמים :או( :גישות להסברת הפיקוח החברתישתי?(

מכיר בצורך של החברה הואאלא כי , חושש מעונשהוא קונפורמי לא כי דם א:הגישה התרבותית )1(

ות המאסיבית ליחידות ההתנדב: לדוגמא, את נורמות וערכי החברהים הפנמהאדם, להתקיים

.התנדבותיות

שנאבקות , ין קבוצות שונותהחברה היא זירה של מאבק ב, זו גישת הקונפליקט: הגישה התועלתנית )2(

ולא , י גישה זו אנשים ממלאים אחרי הצו החברתי מתוך כפייה"עפ, אחת בשנייה על צרכים ואינטרסים

.הערכים הם לא ערכים של הכלל אלא של קבוצות הכוח, מתוך הסכמהo בשתי דרכיםתלהיעשו הפיקוח יכול :סוכני הפיקוח החברתי :

.'סוהר וכו-בתי, משפט-בתי, משטרה:סוכנים פורמאלייםי "ע -

).'נידוי וכו, רכילות (שמפעילים לחץ על האחר, כל החברים בחברה:פורמאליים-סוכנים בלתיי "ע -o לתת ביטוי , מנגנונים ממוסדים שהחברה מפעילה כדי לתת איזשהו פורקן: שסתומי ביטחון ממוסדים

.)לוטו/תר טוטואך מו, י החוק" אסור עפ-למשל הימורים (לדפוס התנהגות מסוים

:::הסוציולוגיה של הסטייההסוציולוגיה של הסטייההסוציולוגיה של הסטייה •••

, י כך לנסות להבין את תפיסת העולם של החברה"וע, בודקת את התגובה החברתית לסטייהסוציולוגיה זו

יש הבדל בין סוטה (תיתחברמציאות הבאמצעות הגדרה זו ניתן ללמוד על ה, "?מי מוגדר כסוטה" :שואלת

, לטענת הסוציולוגים אין התנהגות שהיא סוטה במהותה. )למשל, בחברה הקיבוצית לסוטה בחברה החרדית

.י החברה"אלא מוצמדת להתנהגות ע, הסטייה לא טבועה בהתנהגות עצמה

ולכן ברור , לשרת את הסדר החברתי, טוענים שהחוק נוצר כדי לשרת את החברה הבורגניתהמרקסיסטים -

.למה חברות מסוימות מוגדרות כסוטות

הגוף ,לגוף האדם, טען שהחברה דומה לאורגניזם ביולוגי, גישה הפונקציונאליסטיתמראשי ה, דירקהיים -

ישנה : כך גם המערכת החברתית.ולבסוף הגוף מגיע לאיזון, עובר מחלה ומתגייס כולו למגר את החיידק



ותהליך זה תורם , וכשיש תופעת סטייה החברה כולה מתגייסת למגר את הסוטה, סולידאריות בחברה

.י כך החברה מבהירה את גבולותיה הנורמטיביים" ע,לחברה

:::סוציולוגים שעסקנו בהםסוציולוגים שעסקנו בהםסוציולוגים שעסקנו בהםועוד כמה ועוד כמה ועוד כמה

:::דירקהייםדירקהייםדירקהיים •••

:למושג זה שני מאפיינים, "בדה חברתיתוע"הוא תבע את המושג

).למשל, השואה לחברה הישראלית(מחוץ לתודעת הפרט , העבודה החברתית קיימת במישור הכללי )1(

. מכתיב לו את התנהגותו,תנהגות הפרטלעבודה החברתית כוח מחייב על ה )2(

.חברתי-מוגבלים לצו, אנחנו מושפעים ומוטים מהחברה, כך חופשיים-במציאות החברתית אנחנו לא כל

עובדות "דיבר על הוא , דירקהיים דיבר על החברה כמשהו אובייקטיבי שניתן לבדיקה בכלים אובייקטיביים

".חברתיות

"והעולם המובן מאלי" :::אלפרד שוץאלפרד שוץאלפרד שוץ •

לא (כאשר מי שחורג מהנורמה ', ל אבא ואמא וכושמשפחה , גיוס לצבא: "העולם המובן מאליו"כתב על

מתפיסות , שמורכב מערכים, "עולם מובן מאליו"שוץ חקר ושאל שאלות על אותו . הוא סוטה) למשל, מתגייס

.ממיתוסים ועוד, עולם

:::ברגרברגרברגר •••

לחפש ,"מרגל חברתי"להיות עליו אלא , נות סדרי עולםלש, טען שהסוציולוג לא צריך להיות מתקן חברתי -

כדי שהוא יוכל לחקור באופן , ברגר טען שסוציולוג צריך להיות נטול ערכים.חוקיות בתופעות החברתיות

.אובייקטיבי

יוצרת לעצמה את בעלי התפקידים שדרושים לה , באמצעות מנגנוני העיצוב שלה, ברגר טען שהחברה -

ייצרו הרבה גיבורי , שהייתה במצור וסכנה ביטחונית, למשל, לכן בחברה הישראלית(לצורך המשך קיומה

).צבא

:::מילסמילסמילס •••

בין הרמה האישית , היכולות לקשר בין הבעיה הפרטית לבעיה החברתית, "הדמיון הסוציולוגי"דיבר על

.לרמה הקולקטיבית

)ית בחברה הישראלהשואה והזיכרון הקולקטיבימופיע בהקשר של (:::אנדרסןאנדרסןאנדרסן •

והן , קהילה שמורכבת מקבוצות שונות בחברה שיש ביניהם הבדלים רבים, "קהילה מדומיינת"הוא דיבר על

בחברות בהן , ואחת הדרכים ליצור חיבור זה, "קהילת על"מעין , מחפשות מכנה משותף רחב להזדהות עמו

.ת מאחדות ולהדגישןלמצוא חוויו, השתמש במוטיבים מאחדיםלזה , החיבור שאינו מתרחש באופן טבעי

)הסטטוסבהקשר של (:::מרטוןמרטוןמרטון •



, כולם שווים, ב"ב יכול להיות נשיא ארה"שאחרון הפועלים במפעל בארה, "החלום האמריקאי"הוא דיבר על

.חברה שוויונית שמתבססת על סטטוס הישגי ולא שיוכי, פניו-על, זוהי. ובפני כולם הדלת להצלחה פתוחה

:::דרמטורגיתדרמטורגיתדרמטורגית התיאוריה ה התיאוריה ה התיאוריה ה---גופמן וברגר גופמן וברגר גופמן וברגר •••

והמציאות , תיאטרון אחד גדול, טוענת שכל העולם הוא במה) תורת התפקיד(התיאוריה הדרמטורגית

, ואנחנו צריכים ללמוד ולאמץ אותם, כל הזמן נכתבים עבורנו תפקידים, החברתית היא מציאות בימתית

. קידו באותה עתפי תפ-על, י גישה זו כל הזמן עוטה מסיכה אחת ומחליף אותה באחרת"היחיד עפ

:::גופמןגופמןגופמן •••

:יש לעשות הבחנה בין שתי מציאויותמציאות החברתית טען שכאשר עוסקים ב

, )למשל, בצבא או בכיתה(ומה תפקיד האחר , מסגרות בהן כל אחד יודע מה תפקידו: הסדנא המובנית )1(

. על הגדרת המצבקלהיאבישנה חלוקת תפקידים ברורה ולא צריך

.ציה בה ישנו מפגש אקראי בין שני אנשים וחלוקת התפקידים אינה ברורה סיטוא:הסדנא הלא מובנית )2(

:::פוקופוקופוקו •••

ותחושת החופש , החברה מכתיבה לנו את האופן בו אנו מדברים, כיום צמוד מאדהפיקוח החברתי טען ש -

ואנחנו כחברה עיוורים למנגנונים , ו כל הזמן כבולים בכבלים חברתייםאנחנ, שלנו היא תחושה מדומה

.ם עלינושכופי

אך תוך , החברה עוסקת הרבה בתחום :והביא כדוגמא את נושא המיניות, טען שהשיח הוא גורם דכאני -

מורה ( איפה אסור לדבר על מין - טריטוריית שיחישנה : למשל, הטלת הרבה כללים על השיח בנוגע למין

לטענתו המיניות היא , )אצל הכומר בוידוי(לעומת מקומות בהם מעודדים את הדיבור על מין , )ותלמיד

.אינה שייכת לטבע האנושי אלא להבניה החברתית: כלומר, חברתית-תוצר של תפיסה היסטורית

, החברה באמצעות השיח נתנה מונחי חולי להתנהגויות מיניות שאינן מקובלות עליה: מדיקליזציה -

.הגדירה אותן כסוטות

כי הרבה מאד , וזהו עוד מנגנון של כוח, וערךהידע בחברה המערבית מאד מ, פוקו קישר בין כוח לידע -

.מעצבים אותנו כפי שהחברה רוצה, "משרתים מטעם"מומחים הם בעצם

)פיקוח חברתידיבר על (:::סטנלי כהןסטנלי כהןסטנלי כהן •

סטנלי . שכולל אספקטים רבים של חיינו, זהו מושג כוללני, טען שמתייחסים לפיקוח החברתי באופן צר מדי

:ת הפיקוח החברתישני מהפכים בהיסטורייזיהה

הגישה שלא צריך רק לבודד פושעים אלא גם לטפל , ניצחון ההומניזם על הברברים, 18-בסוף המאה ה )1(

.בהם

תחילת הגל , ההתנגדות למלחמת ויאטנם, מהפכת הסטודנטים בפריז :20- של המאה ה60-בשנות ה )2(

".רחוק מהמוסדות"ו, "מחהרחוק מהמו", "רחוק מהמדינה: "מאופיין בשלושה מושגים. הפמיניסטי ועוד



:::קארל מרקסקארל מרקסקארל מרקס •••

זה היחס בין קבוצה מעמד. לטענתו ההיסטוריה של החברה האנושית היא היסטוריה של מאבקים מעמדיים

בחברה הקפיטליסטית זה מאבק בין , ? אמצעי ייצור האדםהאם יש או אין בידי, של אנשים לאמצעי הייצור

.בעלי ההון לפרולטריון

שאנשים יבינו שבעיתם אינה (תקשורת נוחה בין חברי המעמד , שוויון עמוק בין המעמדות-אי: צריךלמהפכה

. סולידאריות והתארגנות פוליטית למאבק-צמיחה של תודעה אלטרנטיבית, )אישית אלא חברתית

:::מאמריםמאמריםמאמרים, , , רעיון מרכזירעיון מרכזירעיון מרכזי

.מאמר מבוא על מהי סוציולוגיה :::ברגרברגרברגר/ / / סוציולוגיה כבידור ליחידסוציולוגיה כבידור ליחידסוציולוגיה כבידור ליחיד .1

י "להיות מונע ע, על הסוציולוג להיות עם מינימום דעות קדומות, יא ניסיון להבין את החברההסוציולוגיה ה

, תחום עיסוקו הוא עולמם של בני האדם, בסוציולוגיה" לא נכון"ו" נכון"אין , אובייקטיביות, ימדעיושר

).תשוקות ועוד, היסטוריה, מוסדות( שם יהיה הסוציולוג -איפה שיש חברה

.ולהיפך. מספר ההתאבדויות עולה, ככל שהסולידאריות החברתית יורדת:דירקהייםדירקהייםדירקהיים///לטרואיסטיתלטרואיסטיתלטרואיסטיתהתאבדות אהתאבדות אהתאבדות א .2

שככל שרמת הלכידות החברתית או הסולידאריות , הסבר סוציולוגי להתאבדות, לטענתו, דירקהיים מצא

. כמות ההתאבדויות בחברה עולה-החברתית יותר נמוכה

ומכאן שם המאמר שנראה , אורך דראסטי על התאבדות היחידדירקהיים טען שהחברה מתערבת ומשפיעה ב

, שמשרתת את הרצייה החברתית, מעין חובה חברתית, למען החברה -התאבדות אלטרואיסטית: מוזר

וישנה שליטה כמעט מלאה של , אינדוודואליזם ההתאבדות האלטרואיסטית נגרמת בחברה בה כמעט ואין

למתאבד אלטרואיסט) חסר תכלית ומיואש, אומלל(בד אגואיסט דירקהיים משווה בין מתא.החברה ביחיד

).הוא מלא תקווה לחיים לאחר המוות, מתאבד כי יש לו תכלית(

, כי בצבא ישנו מקום מועט לאינדוודואל, הראה שגם אחוזי ההתאבדות הגבוהים בצבא הם עקב אלטרואיזם

הסיכוי –צבא והפנמת ערכיו גבוהה יותר ולכן ככל שההזדהות עם ה, הצבא בנוי על ציות ומילוי פקודות

.להתאבדות אלטרואיסטית גבוה יותר

, ודאות-נגרמת בכל מצב של אי) מחסור בתכלית ואידיאלים, אי שקט עקב חוסר ודאות (התאבדות אנומית

כל עוד אדם חי כל חייו במעמד חברתי מסוים הוא נמצא , ליכלכבמצב של משבר כלכלי כמו במצב של שגשוג

.אך בכל מעבר פתאומי של מעמד ההרמוניה נשברת והאנומיה נוצרת, באיזון, וניהבהרמ

)באנומיה (ולכן גברים לאחר גירושין, ביטחון ומורידה את אחוז ההתאבדות תחושת יוצרתהמשפחהגם

.באחוזים הכי גבוהיםאבדים תמ

-" הדת החדשה"תה אך כאשר מעמד הדת ירד ועל, היוותה גורם מרסן להתאבדות אלטרואיסטיתהדת

.עקב אנומיהעלה גם מספר ההתאבדויות , הכסף

:סיכום כמויות מתאבדים

.מונעת אנומיה, נותנת ביטחון, המסגרת הדתית מאחדת. יהודים>קטולים>פרוטסטנטים

.רעיהמסגרת החברתית יותר מאוחדת בכפר ויותר מנוכרת ואינדוודואליסטית ב. כפר>עיר

.לרווקים/ ןרושייה כגורם היוצר יציבות וביטחון לעומת האנומיה לאחר גהמשפח. בעלי משפחות>רווקים

מצביע על הקשר בין ערכים דתיים להצלחה כלכלית :::וברוברובר/ / / השתייכות דתית וריבוד חברתיהשתייכות דתית וריבוד חברתיהשתייכות דתית וריבוד חברתי. . . 333

:ל הערכים של זרם זה בנצרות היו ערכים ש-הפרוטסטנטים



.הפיזית אתה עובד אותוי עבודתך "ע, ם כדי לעבוד את אלוהי לא צריך להיות בכנסייה:יומית-עבודה יום )1(

לידיעה מה יהיה מצבך בעולם " פתח"אך ה, ברגע שנולד תינוק גורלו בעולם הבא נקבע: גזירה קדומה )2(

.הצלחה כלכלית בעולם הזה מעידה על הצלחה בעולם הבא, הבא ניתן בעולם הזה .על העולם הבא" רמזים"כדי לקבל עוד , שתי נקודות אלו מובילות את הפרוטסטנטים לעבוד קשה

היכולת של בני האדם לשנות את , )של דירקהיים" עובדה החברתית"בניגוד ל ("פעולה חברתית"ובר דיבר על

.באמצעות רצונותינו ניתן לשנות את המציאות, זוהי תיאוריה רצונית, לשנות את גורלם, מצבם

.יםים האתנוצנטר המאמר הוא ביקורת על המחקרי:::מיינרמיינרמיינר ///פולחן הגוף של היאקירמאפולחן הגוף של היאקירמאפולחן הגוף של היאקירמא .4

ומסתכל על החברה , הוא משנה את המושגים המקובלים, מאמר שמתאר את החברה האמריקאית

המאמר הוא ביקורת . מציג אותה כשבט אפוף טקסים ואמונות, האמריקאית בעיניים אובייקטיביות כביכול

.בות המערביתהתר, ם של התרבות שלי בחינת תרבויות אחרות בפרמטרי-יםיאתנוצנטרעל המחקרים ה

לא לשפוט אלא , של אותה תרבות, מסגרת, חקירת תרבות בקונטקסט-"רלטיביזם תרבותי"מיינר דגל ב

.להבין

.תרבות צריכה קפיטליסטית, התנגדות לתרבות שכופים עלינו:לאסןלאסןלאסן/ / / משבשי תרבותמשבשי תרבותמשבשי תרבות .5

קבוצות מסוימותהיא יכולה ומשרתת מטרות ואינטרסים של , לטענת לאסן תרבות אינה בהכרח משהו חיובי

החברה , מתנגדים לקפיטליזם ולגלובליזציההוא שייך לתנועת משבשי תרבות ש. על חשבון קבוצות אחרות

.הקפיטליסטית לא מספק את צרכינו אלא גורמת לעוד ועוד צרכים כדי שנקנה כמה שיותר

שלילית למוצרים הוא מצמיד משמעויות למשל , לאסן מציע במאמרו שיטות להתנגד לתרבות הקפיטליסטית

.שהתאגידים מפרסמים

הגורם להבדלים בין - הההבדלים בין גברים ונשים בצפייה בטלוויזי :ליבסליבסליבס/ / / פעם האחיות באמת היו רחמניותפעם האחיות באמת היו רחמניותפעם האחיות באמת היו רחמניות .6

.המינים הוא תרבותי ולא ביולוגי רוצה לבחון ליבס את הבדלי המגדר בין, דרך היחס למשדרי הטלוויזיה בין הגבר לאישה בקרב זוגות נשואים

).הבדלים במשמעויות התרבותיות והערכיות שאנחנו מייחסים להבדלים הפיזיולוגיים (גברים לנשים

והנשים שמרו על , שהדיון עסק בחדשותכבעיקר , נמצא שהגברים היו דומיננטיים יותר ובטוחים יותר בעצמם

.דיברו בהיסוס, פרופיל נמוך

י "לויזיה מפרשים הגברים והנשים באופן שונה עמסקנות המאמר שאת המציאות האובייקטיבית הנראית בט

.המאמר מראה שהגורם להבדלים בין המינים הוא תרבותי ולא ביולוגי, ההון התרבותי

:::סשה וויטמןסשה וויטמןסשה וויטמן/ / / שמות פרטיים כמדדים תרבותייםשמות פרטיים כמדדים תרבותייםשמות פרטיים כמדדים תרבותיים .7

70 -עד שנות ה: שנה את השינויים בשמות שניתנים ליילודים בארץ והצביע על מגמה100וייטמן בדק לאורך

ופניה לעולם צר יותר , של הדור שלפני, ישנה מגמה של הפניית עורף לעולם התרבותי הרחב20 -ל המאה הש

.לשמות קוסמופוליטיים, "יציאה החוצה"ובשנים האחרונות ישנה מגמת , ויותר

חיפוש המשמעות', רעיונות וכו, דמויות, )למשל, מכונית סיטרואן( מחקר של עצמים :"זרם הסמיוטי"שייך ל

.ולימוד ממנו על התרבות של החברה, הנוספת

?מכונית הופכת למיתוס איך :'''בארתבארתבארת/ / / הסיטרואן החדשההסיטרואן החדשההסיטרואן החדשה .8



מראה איך יצרו מימד , על מכונית הסיטרואן החדשהכתב , סוציולוג בעל תפיסה ביקורתיתיההבארת

, ת סגדה לוית למוצר שהחברה הצרפתיוהפכו את אותה מכונ, יצרו האדרה לתכונות שלה,קדושה למכונית

.מושווית לאיזושהי אלה מיסתורית, מושלם ונשאף, מוצגת כמשהו נשגב

? איך ולמה הפך הבאבא סאלי למיתוס:::אריאריארי---בילו ובןבילו ובןבילו ובן///המיתיפיקציה של הבאבא סאליהמיתיפיקציה של הבאבא סאליהמיתיפיקציה של הבאבא סאלי......... .9

אלי סהחברה הישראלית ראתה בבאבא . מפלגמיתוסלעיתים , לא תמיד מאחדהמאמר מראה שמיתוס

מיתוס ) נתיבות(לפתח בעיירת פיתוח נידחת , והצליחו, נשי והבאבא סאלי ניסוא .ילולה שלו משהו נחותבהו

, ובעזרת המיתוס הם שיפרו את מעמדם ואת תפיסתם העצמית, המערביממסדשונה מערכי ה, שייחודי להם

.בעזרת המיתוס יש להם מאפיין מייחד ומאחד

. לאומי לקהילת אבל מקומיתמסוכן זיכרון :::פדרפדרפדר---לומסקילומסקילומסקי///ספר בישראלספר בישראלספר בישראל---קס יום הזיכרון בבתיקס יום הזיכרון בבתיקס יום הזיכרון בבתיטטט .10

החוקרת רצתה לבדוק את , טקסי יום הזיכרון זכו בעבר וזוכים כיום למקום מרכזי בחוויה הישראלית

באמצעות מערכת החינוך המדינה מבססת שוהיא טוענת , את המאפיינים שלהם, המשמעות של טקסים אלו

.הומבטיחה מחויבות האזרח למדינ, את הזהות הלאומית של אזרחיה

הייתה הדגשה על סמלים ', אהבת המולדת וכו, הרואיות, היה טקס קנוני שעיקרי נושאיו היו הקרבה :בעבר

.הטקסים היו חלק מהקונצנזוס, היה מקום מצומצם לאבל אישי, הטקס התנהל כטקס צבאי, לאומיים

לכאב , מד אישייש בטקס יותר מי, אך התוכן השתנה, הטקסים עדיין תופסים מקום מרכזי בחברה: כיום

יש קבוצות שאף ,פחות הקרבה ויותר קורבן, חשבון הרואיות וקולקטיביזם-על, ולאובדן יש יותר מקום

.ייחודית, להבניית תרבות עצמאיתמשתמשות בטקסי הזיכרון

. סוציאליזציה לרצונות הממסדמבצעים הטקסים :::פלדמןפלדמןפלדמן///משלחות נוער לפוליןמשלחות נוער לפוליןמשלחות נוער לפולין, , , .........בעקבות ניצול השואהבעקבות ניצול השואהבעקבות ניצול השואה .11

עלייה פלדמן ראה במסעות אלו מעין . "השואה והזיכרון הקולקטיבי"מופיע בהקשר של הנושא מאמר זה

וית וומטרתו העיקרית של המסע לפולין היא לעגן את קדושתה של המדינה בח, של הדת האזרחית לרגל

יוצר חיבור זה, לטענת פלדמן במסעות אלו נעשה חיבור מאד ברור בין סמלי המדינה למחנות המוות. השואה

ע מגביר תחושות המס, ")משואה לתקומה ("שבמחנות המוות הוקמה מדינת ישראלאצל הנערים תחושה

.הריבונות והחוסן הציבורי מוצגים כמענה למחנות ההשמדה, לאומנות וכוחניות

מסקנות רק לגבי , הפרטי והספציפי (ישהם מדגישים את הלקח הפרטיקולאר, מסעות אלוכנגדאחת הטענות

).שזה לא יקרה יותר בעולם (יולא את הלקח האוניברסאל, )היהודיהעם

. המיקום החברתי ומעגלי הפיקוח שמופעלים על הפרט:::ברגרברגרברגר)/ )/ )/ """חברה באדםחברה באדםחברה באדם"""ספר ספר ספר הההמממ(((סטטוס ותפקיד סטטוס ותפקיד סטטוס ותפקיד .12

, "כל האמצעים שהחברה נוקטת בהם כדי להחזיר לתלם את חבריה הסוטים"פי ברגר פיקוח חברתי הוא -על

את כל , לטענתו הפיקוח החברתי מקיף את כל תחומי החיים שלנו, ה החברהאותו סדר חברתי שקבע

.ואנחנו מצויים כל הזמן במרכזם של מעגלי פיקוח חברתי, הסיטואציות החברתיות

:::מעגלי הפיקוח לפי ברגרמעגלי הפיקוח לפי ברגרמעגלי הפיקוח לפי ברגר

o המדינה יכולה לחדור לכל תחומי החיים , בחברה המודרנית זהו מנגנון הפיקוח החזק ביותר: המדינה

.שלנוo כללים ונורמות משלו, לכל מקום עבודה חוקים:עבודהה.



o אך גם חברי , קבוצה שבה אני מתוך בחירה, הקבוצה שלכאורה אמורה להיות קבוצת בילוי :החברים

.'סגנון דיבור וכו, צורת לבוש: מפעילים עלי מנגנוני פיקוחo י פיקוח קשיםאך המשפחה מפעילה מנגנונ, לכאורה המקום הבטוח ממנגנוני פיקוח:המשפחה ,

.פורמאליים ושאינם פורמאליים אני םניתן לשנות את מעגלי הפיקוח בה, שבטית-הרבה יותר מאשר בחברה מסורתית, בחברה המודרנית

).ולא מהגר" יורד מהארץ("אך גם השינוי נתון לפיקוח , חי

קיד לכל החברה מספקת תיאור תפ, "תגובה טיפוסית לציפייה טיפוסית"י ברגר הוא " עפתפקידתפקידתפקיד •

כל , )צ"לדוגמא צוער בסיום קק(שלו " נהפך לתפקיד"האדם , לתוך תפקידו" גולש"והאגם , התפקידים בה

אך , באופן חברתי -וגם משתנה מוחזקת , מוענקתהזהותלכן , תפקיד בחברה סיפח לעצמו זהות מסוימת

.בוש חברתישיאו , כאשר ההגדרות של הפרטים בחברה סותרות זו את זו יכול להיגרם סכסוך

ברוב , )למשל, קצין בצבא מול אבא(שדורשים ממנו דפוס התנהגות שונה , אדם מחזיק במספר תפקידים

.כמעט אוטומטי, המקרים שינויי התפקידים וכפל ההתנהגויות מתבצעים באופן טבעי

:::גופמןגופמןגופמן/ / / יוםיוםיום---הצגת העצמי בחיי היוםהצגת העצמי בחיי היוםהצגת העצמי בחיי היום ...131313

: חברתיותן שתי מציאויותהבחנה בייש לעשות מציאות החברתית טען שכאשר עוסקים ב

, )למשל, בצבא או בכיתה(ומה תפקיד האחר , מסגרות בהן כל אחד יודע מה תפקידו: הסדנא המובנית )1(

.הגדרת המצבישנה חלוקת תפקידים ברורה ולא צריך להאבק על

, סיטואציה בה ישנו מפגש אקראי בין שני אנשים וחלוקת התפקידים אינה ברורה: הסדנא הלא מובנית )2(

. שיתקבל הסיפור שלו, הוא רוצה לשלוט במצב, אדם צריך להשקיע הרבה יותר אנרגיה בהגדרת המצבוה :כדי להציג את עצמי באופן מסוים אני משתמש בשני סוגי אינפורמציה

.האינפורמציה שאני לא שולט עליה: ביטויים שאני מפיץ )1(

.ודע נותן לסביבהמכוון ומ, האינפורמציה שאני באופן ברור:הביטויים שאני נותן )2(בהגיעו לחברה חדשה , ליצור רושם שיתאים לאינטרסים שלו, הפרט ירצה לפקח ולשלוט ביחס החברה אליו

.י ההתנהגות הרצויה מבחינת החברה"הוא קולט אותה ופועל עפ

כדי שידע איך , לגלות את עובדות המצב, מנסה לנבא את יחס החברה אליוכשמגיע האדם לחברה הוא מצידו

אלא הוא עוסק בדימוי , החברשל אותה מוסר מה הוא ההאדם לא מתעניין ב, יו להתנהג בכל סיטואציהעל

.הסיטואציה מכריחה אותנו להיות שחקנים ולא אנחנו עצמנו, י החברה כמוסרי"להיתפס ע, שלו

. החברה זקוקה לסטייה במידה:::אריקסוןאריקסוןאריקסון/ / / רשימות על הסוציולוגיה של הסטייה החברתיתרשימות על הסוציולוגיה של הסטייה החברתיתרשימות על הסוציולוגיה של הסטייה החברתית .14

שטען הוא סתר את דירקהיים, ו היו שילוב של הגישה הפונקציונליסטית ותיאורית הקונפליקטרעיונותי

, כל פעם יש סוטה: קונפליקטיםלטענתו מה שמאפיין את החברה זה .שהפשע תורם לסולידאריות חברתית

.והפתרון מביא להיווצרות מציאות חדשה, תגובת החברה לסוטה-יש פתרון

הסטייה נשארת פחות או יותר בממדים קבועים כי החברה שומרת על: קוקה לסטייהי אריקסון החברה ז"עפ

ישנו טקס פומבי , )משפט(לאדם שעובר עבירה נערך טקס פומבי . כמות קבועה של סטייה שהיא זקוקה לה

הינה תהליך שקט ) חזרתו כאדם נורמטיבי לחברה(בעוד יציאתו מהכלא , שהופך אותו מקונפורמי לסוטה

הם מכניסים את האדם עמוק יותר לעולם הפשע ולא כפי , "חרושת לפשיעה-בתי"בתי הסוהר הם , צנעומו

. מוציאים אותו מעולם זה-שציפינו

, מה שפעם הוגדר כסטייה, ובו הגבולות הנורמטיביים כל הזמן משתנים, אריקסון דיבר על כך שישנו תהליך

).למשל, "עלה ירוק("מנסה כיום לקבל הכשר חברתי



:::'''סוציולוגיה סמסטר בסוציולוגיה סמסטר בסוציולוגיה סמסטר ב, , , סיכום חומר למבחןסיכום חומר למבחןסיכום חומר למבחן

:::פיקוח חברתי וסטייהפיקוח חברתי וסטייהפיקוח חברתי וסטייה •••

" ליישר"תפקיד המנגנונים הללו , הפיקוח החברתי כולל התנהגויות רבות שמקיפות כמעט את כל תחומי החיים

. שליטה של קבוצה מסוימת: ההגמוניה התרבותיתמטרת הפיקוח החברתי לשמור על , החברתי-אותנו לפי הצו

הפיקוח . ואות עצמן כקבוצות שוליים טוענות שמופעל עליהן פיקוח רב כדי לשמור על הסדר ההגמוניקבוצות שר

ההגדרה , )מה סוטה ומה לא זו הגדרה חברתית, כמובן שאין התנהגות שהיא במהותה סוטה (מנוע סטייהנועד ל

).מריחואנה(ואף משתנה בחברה במהלך השנים , מה סוטה ומה לא משתנה מחברה לחברהo ואף , תורמת לחברה, כמו גם לפיקוח, טען שלכל תופעה חברתית, םהפונקציונאליסטימראשי : דירקהיים

.חיונית לחברהo הוא כתב ספר על בית , מודרניסט שעסק באמצעי הפיקוח החברתיים-פוסט, גישת הקונפליקט מ:פוקו

פיקוח שנה הופעל על המשוגע 200לפני : השינוי במנגנוני הפיקוח החברתייםמשוגעים והצביע בעזרתם על

המשוגע הופך להיות סוכן : פיקוח דיסיפלינארי וכיום מופעל, קשירה והכאה למשל, מבחוץחכו: ריבוני

, אין יחס למשוגע כשהוא פועל כמו משוגע, הוא מוגדר כמשוגע ומחפש מה לא בסדר בעצמו, פיקוח של עצמו

". נורמאליכמו אדם", "כמונו"מתייחסים אליו רק אם הוא פועל

:::הסטייה הפוליטית והאלימות הפוליטיתהסטייה הפוליטית והאלימות הפוליטיתהסטייה הפוליטית והאלימות הפוליטית •••

o הפגנות(לפעילות פוליטית ) פריצה, שוד( טענו שההבדלים בין עבריינות קונבנציונאלית :::הורוביץ ולייבוביץהורוביץ ולייבוביץהורוביץ ולייבוביץ ,

:שני המושגים העיקריים שעליהם דיברו החוקרים. הולכים ומטשטשים) תעמולת בחירות

י החברה כסוטות שמשתמשות באמצעים פוליטיים לקבל "ות עקבוצות שמוגדר: פוליטיזציה של הסטייה -

).למשל, עלה ירוק(לגיטימציה , הכרה

קבוצות עם מטרה פוליטית ברורה שבוחרות באמצעים שלקוחים מעולם הפשיעה כדי : סטייה פוליטית -

לרוב הן משתמשות בכלי זה בגלל מקומן בשולי , )למשל, הפנתרים השחורים(להשיג את מטרותיהם

.וכך הן זוכות לתשומת לב ולהכרה, ברההח

o ומטרתה לכבוש, אלימות שמופעלת אך ורק בנסיבות פוליטיות" הגדיר אלימות פוליטית כ:::שפרינצקשפרינצקשפרינצק /

אך גם אלימות מילולית היא , האלימות הפוליטית הקיצונית ביותר היא רצח, "למחות על השלטון/להשפיע

:ית לתקופותחלוקת האלימות הפוליט. חלק מהאלימות הפוליטיתo 57-48 :למשל, למי החרדית נגד גיוס בנות' מחתרת ג-אלימות בהקשר עיצוב המדינה. o 67-75 :תקופה שקטה באופן יחסי, בין קדש לששת הימים. o 73-76 : מרד של קבוצות הפריפריה והעלאת הפערים , )הפנתרים השחורים(תקופת המרד הראשון

. העדתיים בחברה הישראליתo 78-73 : ועוד, ך"צמיחת כ, 76-יום האדמה ב, רבה בכמות האלימות הפוליטיתעלייה. o 84-78 :אלימות סביב , החרפה של האלימות הפוליטית על רקע הסכם השלום עם מצריים ופינוי ימית

, ש" צעירים שרובם גרו באיו11, 1984-החל מ (המחתרת היהודיתבתקופה זו פעלה , 81-הבחירות ב

האלימות , )מסגד איסלמי ועוד, ניסו לפוצץ אוטובוס ערבי, ניות הממשלהמטרתם הייתה לשנות את מדי

ורצח , שקראה לסרבנות" יש גבול"קמה תנועת , שהייתה מלחמה במחלוקת, מלחמת לבנוןעלתה על רקע

.מפגין השמאל אמיל גרינצוייגo 92-84 :תקופה יחסית רגועה יותר.



o בהסכמי אוסלו ושיאה ברצח רביןעלתה , עלייה רבה באלימות הפוליטית: ואילך92-מ.

o גל מהומות שהחל בחיפה נגד , "כור ההיתוך"בשיאו של , על רקע עדתי' 59התחוללו בשנת :::אירועי ואדי סאליבאירועי ואדי סאליבאירועי ואדי סאליב

תגובת הממסד לאירועים הייתה . המהומות התפשטו לחלקים רבים בארץ', בנק הפועלים וכו, י"משרדי מפא

לגיטימציה של המפגינים-דהו) 'בתי משפט וכו, משטרה- השלטוןי מוסדות"החזרת הסדר על כנו ע (חוק וסדר

.הממסד לא הקשיב להם וניסה לפתור את הבעיה, )בריונים, ניסו ליצור להם דימוי של עבריינים(

o רצו להלחם בממסד בדרכים אלימות ', 71פעלה בשנת , תנועה של צעירים ירושלמים:הפנתרים השחוריםהפנתרים השחוריםהפנתרים השחורים

טענו שמדינת , רצו לחסל את שכונות העוני ולתת חינוך חינם לעניים, ן אפריקהרובם יוצאי צפו, וכוחניות

ניסו להציגם , לגיטימציה-הממסד עשה להם דה. ישראל היא מדינת משטרה שחצייה מלכים וחצייה עבדים

.לא עברו את אחוז החסימה והתפרקו, ניסו לרוץ לכנסת, ממסד מחבק-קואופטציהכעבריינים ו

o דיבר על שני כלים עיקריים בהם משתמשים רוצחים ) ראה מאמרו על רצח רבין (בן יהודה :::רצח פוליטירצח פוליטירצח פוליטי

-"מערכת צדק חליפית"והכלי השני הואר , לא חלק מהחברה, להפוך את המנהיג לזר-"הזרה: "פוליטיים

קורבן הפיכת ה, חוסם בפני הקבוצה המתנגדת למנהיג דרכים להחליפו, הוא דורסני, הצדק החברתי אינו שווה

.לנאשם

האמונה הבסיסית שמנהיג לא ירצח , של החברה הישראלית" העולם המובן מאליו" הרצח ערער את :::רצח רביןרצח רביןרצח רבין •

. י יהודי"עo אין לנו , עשב שגדל בערוגה אך לא מאפיין אותה": תזת העשב השוטה) "1: התגובות לרצח נחלקו לשניים

) 2. לבין הרצח עצמו, הרטוריקה המסיתה, מו לרצחתזה זו עשתה ניתוק בין התהליכים שגר, אחריות עליו

.לגיטימציה לרבין-עשו דה, דיברה על ההסתה שקדמה לרצח והקשרה לרצח עצמו": תזת ההסתה"o הנצחתו והנצחת הנצחתו-יצחק רבין: "ראה מאמר של פייגה: (הנצחת רבין .(" o מיוחדים שבאמצעותם היא זוכרת החברה מפתחת דפוסים , כל חברה היא קהילת זיכרון: קהילת זיכרון

ביצירת הקהילה , החברתיתתדפוסי הזיכרון הם מרכיב בסולידאריו, )'מלחמות וכו, שואה(אירועים

.הוא לא קבוע, ויש ויכוח על השיח הזה, דפוסי הזיכרון הם חלק משיח חברתי. המדומיינתo אך במקרה רצח רבין . וצר סולידאריותשי, יש לזיכרון ולהנצחה תפקיד מאחד: על זיכרון והנצחה-דירקהיים

היה צד , היה קשה לנתב את הזיכרון וההנצחה ליצירת סולידאריות עקב המחלוקת שהרצח יצר בחברה

.הרצח לא יצר סולידאריות אלא הדגשי והעמיק את השסעים בחברה, מאשים וצד מתגונן

::: סוציאליזציה סוציאליזציה סוציאליזציה---חיברותחיברותחיברות •••

טען דירקהיים, יך זה האדם הופך להיות יצור חברתיבאמצעות בתהל, זהו תהליך של למידה חברתית

כ "האדם לומד תו, )האדם מתואר כילד מפונק לפני תהליך החיברות(שהחיברות מטמיעה את החברה באדם

.תפקידים ועוד, סטטוסים, אנו לומדים ערכים, אינטראקציות חברתיות כיצד להיות חבר בחברה

תהליך זה מגדיר את השאיפות , יים של הפיקוח החברתיהסוציאליזציה הוא אחד מהמנגנונים המרכז

, מדכא את הייחודיות שלנו, במובנים רבים תהליך זה הופך אותנו לאנשים מאד דומים האחד לשני, החברתיות

תהליך סוציאליזציה שבטיזהו , הסוציאליזציה יוצרת מכנה משותף שמאפשר לחברה לפעול ביתר קלות

כאשר , הסוציאליזציה יוצרת גבולות ברורים שאותם קשה לפרוץ. זיכרון השואהכמו למשל לגבי , )קולקטיבי(

. התהליך מתחיל בלידה ומסתיים רק עם מות האדם



o מושגים הקשורים לסוציאליזציה:

).למשל, שפה( כוללת כלים שיאפשרו לאדם להסתדר בחברה בה הוא חי :הסוציאליזציה הראשונית -

).למשל, מקצוע(שת מיומנויות ספציפיות כוללת רכי: הסוציאליזציה המשנית -

)למשל, מורה(אדם שהחברה נתנה לו תפקיד להיות סוכן סוציאליזציה : סוכן סוציאליזציה פורמאלי -

.למשל, כל הערה לגבי לבוש, כל אחד מאיתנו:סוכן סוציאליזציה בלתי פורמאלי -

כאשר לעיתים התהליך , ברהמעין חזרה בתשובה לחיק הח, תהליך של שחבור מחדש: סוציאליזציה-רה -

).סוציאליזציה-י רה" כתב על שיקום במוסדות כוללניים עגופמן(מרצון ולעיתים בכפייה

o יש פרשנויות , אומרת שאין מציאות אובייקטיבית:)מיד וקולי היו מראשיה ( הסימבולית הסימבולית הסימבוליתהההגישת האינטראקציגישת האינטראקציגישת האינטראקצי

האדם , )למשל, וקא קורבן בחברה אחרתקורבן בחברה אחת הוא לא דו(של המציאות , סובייקטיביות, שונות

י אינטראקציה עם "הזהות של האדם היא משהו שנרכש חברתית ע, "לוח חלק"הוא נולד , לא נולד עם זהות

כאשר האדם מנסה , הזהות נרכשת במשא ומתן בין האדם לחברה, האנשים שבסביבתו והיא אינה מולדת

, המשחקמיד וקולי דיברו על ). גופמןלפי , "הול הרושםני("י החברה "להיתפס באופן מסוים ע, ליצור רושם

הם הבדילו בין המשחק , הופך אותו לייצור חברתי, זהו כלי סוציאליזציה להפוך את הליד לחבר בחברה

המשחק "לבין ") ניצחתי"קם באמצע ואומר , לערך שלא מתחשב בחוקי הקבוצה3ילד בגיל (הפשוט

, ניהול אינטראקציה עם אחרים לטובת הקבוצה, י חוקי הקבוצה"פועל עפ, הילד הוא חלק מקבוצה" (המאורגן

). לערך8החל מגיל

o "האדם הוא מה שהוא חושב ", האחרים מהווים לנו מראה דרכה אנחנו לומדים מי אנחנו:::קוליקוליקולי, , , """האני במראההאני במראההאני במראה

. זו הפרשנות שאנו נותנים לתפיסת האחר אותנו, "שאחרים חושבים שהוא

o והוא , שמאפשרת לנו לנהל אינטראקציה בחברה, אחד הכלים המרכזיים במערכת הסמליםראה בשפה :::מידמידמיד

אנשים ספציפיים ("האחר המשמעותי"ובשלב זה התינוק עובר מ, חילק בין השלב הלא מילולי לשלב המילולי

לא אחצה את הכביש, הקבוצה, החברה ("האחר המוכלל"אל ) הורים–עמם לילד יש קשר רגשי אינטנסיבי

אם האדם רואה את הדברים בעיניים של האחר המוכלל אז , ")שוטרים תרבותיים"אלו , "כי זה אסור"באדום

).כמובן, מבחינת החברה(הוא עבר תהליך סוציאליזציה מוצלח

:לשני חלקים) self" (עצמי"מיד חילק את ה

- I ,רתיותהחלק שמשוחרר מהשפעות חב, היצרי, המולד, הטבעי, י החלק הספונטאנ:אני.

- ME ,הקול החברתי באישיות האדם, ההשפעה של החברה עלי:עצמי. ).בולט בשדה הקרב(שמע לקול הפנימי או לציווי החברתי יהאם לה, ME- לI -ישנו דיאלוג בלתי פוסק בין ה

:::סוציאליזציה לתפקידי מיןסוציאליזציה לתפקידי מיןסוציאליזציה לתפקידי מין •••

ות הזהות שלי כגבר או משמע, אישה בהתאם למינם/הסוציאליזציה לתפקידי מין זו ההתנהגות המצופה מגבר

מנת לקבל אישור להשתייכות -עיסוקים ותכונות שהאדם מאמץ על, תפקידי המין אלו כל ההתנהגויות, כאישה

. אנו נענים להגדרות החברתיות ופועלים לפיהן, המינית שלנו

o שתי תפיסות להסברת ההבדלים בין גברים ונשים:



האדם לומד התנהגויות שתואמות , כבני אדם בביולוגיהמקור כל התנהגויותינו : חברתית-התיאוריה הביו -

.נשים וגברים מבצעים תפקידים שתואמים את תכונותיהם הביולוגיות, את תכונותיו הביולוגיות

ההבדלים בתפקידי המין בין גברים לנשים נובעים באופן מוחלט : אנתרופולוגית-החברתיתהתיאוריה -

. משמעות שמנציחה את העליונות הגברית והנחיתות הנשית, מהמשמעות שהחברה העניקה להבדלים הללו

.החברה בונה עבורנו תדמית של גבריות ונשיות

o המגדר מדבר , המונח נועד להבחין בין מין כמציין תכונות ביולוגיות לבין מין כמציין הבדלים חברתיים:::מגדרמגדרמגדר

בוחרת עבורנו מה מתאים לנו החברה במקרים רבים, תרבותית שניתנה לתפקידי המין-על ההגדרה החברתית

. בנושאיזרעאלימאמרה של . ובכך מנציחה ומגדילה את ההבדלים בין המינים, כגברים וכנשים

o מונחים שמאפיינים את המגדר והסוציאליזציה לתפקידי מיןמונחים שמאפיינים את המגדר והסוציאליזציה לתפקידי מיןמונחים שמאפיינים את המגדר והסוציאליזציה לתפקידי מין:::

, י גברים"המציאות החברתית מנוהלת ע, מוסדות רבים מאורגנים כמפקדה צבאית: מפקדה פטריאכלית -

.יחסי שליטה במובן הכוחני, המושג מדבר על דיכוי, הם השולטים והנשים הן הפקודותהגברים

אלו , האתוס הקולקטיבי בארץ הוא אתוס גברי, זהו הקול הדומיננטי שמאפיין את החברה :אתוס גברי -

, רציונאליות, החלטיות, כאריזמה, קשיחות: הן, למשל, התכונות שמאפיינות מנהל, התכונות המוערכות

.להישמע) הנשי(והאתוס לא נותן לקולות אחרים , כל אלו תכונות שנתפסות כגבריות', עדר רגשנות וכוה

החברה המערבית הציגה את , שפיטת תרבויות אחרות בעיניים שלך):סנדרה בן (אתנוצנטריות גברית -

.י סטנדרטים גבריים אלו"ה עפ/ה או לא טוב/אני טוב, זוהי אמת המידה, הגבריות כסטנדרט

, הגבר חזק והאישה חלשה, האחד טוב והשני רע, החברה הגדירה שני קטבים):סנדרה בן (קיטוב מגדרי -

.אלו הבדלים שהושרשו בתפיסה התרבותית את שני המינים, הגבר עצמאי והאישה תלותית וכדומה

o פא הפנימי בעבר לתפקיד הרו: והתרכזו ברפואה הפנימית, כחקרו את ההתמחויות ברפואהיזרעאלי והולצמן

, אך ככל שהאוכלוסייה הזדקנה והתחום התפצל והתרחב הוא הפך להיות פחות יוקרתי, הייתה יוקרה גבוהה

: מודל התורי " מסבירה מצב זה עהגישה המבנית. וככל שיוקרת ההתמחות ירדה עלה כמות הנשים בתחום

, ציבים אותו בראשית התורומ) משכיל, לבן, גבר(המעסיקים מעדיפים אנשים שנראים להם אטרקטיביים

.ולמשרות האטרקטיביות מתקבלת אוכלוסייה אטרקטיבית

ooo פמיניזםפמיניזםפמיניזם:::

אידיאולוגית שמטרתה זו תנועה, חוסר שוויון זכויות בכל התחומיםישנותנועה זו נולדה כתגובה למציאות בה

גנוני הדיכוי של תנועה שחושפת את מנ" מגדירה את הפמיניזם כאורית קמיר. לשפר את מעמד הנשים בעולם

לתיאוריות ". ואת הדרתן השיטתית של נשים ממרכזי הכוח והשליטה, י המערכת הגברית"הנשים ע

השוויון נוצר -להסביר כיצד אי) 2, השוויון המגדרי-לתאר ולהציג את אי) 1: שלוש מטרות עיקריותתהפמיניסטיו

.להביא לשינוי במציאות) 3, )השוויון משעתק את עצמו-מצב אי(

ooo את הפמיניזם ניתן לחלק לשני גליםאת הפמיניזם ניתן לחלק לשני גליםאת הפמיניזם ניתן לחלק לשני גלים:::

o למשל הצבעה בבחירות(עסק בשוויון זכויות לנשים , 1960 עד 19-אמצע המאה ה: הגל הליברלי .(

o טענו שלא צריך להסתפק , צמח בשנות המהפכה והשחרור באמריקה, עד היום1960: הגל הרדיקאלי

טענו שצריך לשחרר את הנשים מהשעבוד ,יש צורך בשינוי המבנה החברתי הפטריאכלי, בשוויון זכויות



הן , לטענתן יש להשתחרר מהסטריאוטיפים הקיימים, י הגברים כדי להנציח את שלטונם"שנוצר ע, הגברי

.דיברו על שינוי תרבותי

o הן גישות תהגישות הפמיניסטיו, זו אחת הזירות שדרכן ניתן להתבונן על המציאות החברתית:::תחום המשפטתחום המשפטתחום המשפט

: לבקר את מערכת המשפטתכאשר יש שלוש שיטות פמיניסטיו, ת המשפטביקורתיות למערכ

לא , מערכת החוק צריכה לעשות שוויון בין נשים לגברים, הגל הראשון של הפמיניזם: הגישה הליברלית )1

ולהתערב כאשר ניתנות לגברים זכויות יתרץ, )למשל, אליס מילר(למנוע מנשים זכויות שניתנות לגברים

, החברה מחנכת אותנו באופן שונה, מדברים על שונות תרבותית בין גברים לנשים: הגישה התרבותית )2

.ובית המשפט משקף את התפיסות הגבריות, לגברים ונשים תפיסות שונות של צדק

לכן לא הייתה חקיקה נגד ( המשפט מייצג את הגישה הגברית ואינטרסים גבריים :הגישה הרדיקאלית )3

יש לחשוף את כל ההסדרים , ש זהו עוד אמצעי דיכוי"ביהמ, ) למשל,90-הטרדות מיניות עד שנות ה

.המשפטיים שגורמים לכך שהשעבוד הנשי נמשך

ooo ישראל והפמיניזםישראל והפמיניזםישראל והפמיניזם : : :

.הנשים בההתקדמות מה שהקשה על , תהחברה הישראלית היא חברה מסורתית ומיליטריסטי -

.נחקק חוק שוויון זכויות האישה' 51ובשנת , מיןבהכרזת המדינה הוכרז שיהיה שוויון ללא הבדלי דת גזע ו -

לא אפשרו לה לכהן כחברה , כנגד אפלייתה על רקע מינילאה שקדיאלצ עתירת "נידונה בבג' 87בשנת -

.מינויה זה פגיעה בעיקרון השוויון-וטען שאי, ש פסק לטובתה"ביה, במועצה הדתית

שלא נתנו לה , הפעם בצבא, מינישוב כנד אפליה על רקע , אליס מילרצ עתירת "נידונה בבג' 95בשנת -

צ "בבג. צ שיש לתת לה להתמודד בשם עיקרון השוויון"גם כאן קבע בג, להתמודד במבחנים לקורס טייס

י "ולא ע, י אימוץ תפקיד גברי"נשים כמו מילר מנסות לקבל מעמד ראוי ע: פרדוקסאליס מילר ישנו גם

. בעיניים גבריות הן למעשה מנציחות את המצבברגע שנשים רואות את השוויון, חיזוק התרבות הנשית

עם (ורק בשנים האחרונות היא עלתה למודעות , תופעת האלימות נגד נשים קיימת מאות שנים:::אלימות נגד נשיםאלימות נגד נשיםאלימות נגד נשים •

".קורבן"רק בשנים האחרונות הוגדרו הנשים כ, )צמיחת הפמיניזם

o אישה שנכפו עליה פעולות בניגוד , לפציעהבדרכים שגרמו לה לכאב או , בכוונה, אישה שעונתה פיזית: הגדרה

.בנוסף לפיזית, כיום מודגשת גם הפגיעה המילולית נפשית, לרצונה או שנמנעו ממנה פעולות שרצתהo גופמןראה (כוללני , מצאה במחקרה שרבות מהנשים המוכות תופסות את הבית כמוסד טוטאליאבני(. o מקור המונח במילה בעלת המשמעות , יעה כלשהיהמושג מתאר כל מצב בו קבוצה סובלת מפג: הקורבן

היו הגדרות שיצרו לכאורה , בעבר התפיסה אמרה שזהו מונח אובייקטיבי, הקרבה לאל, Victima -הדתית

. אך היו אנשים רבים שראו עצמם כקורבנות אך לא הצליחו להיכנס לקטגוריה הזו, סדר במציאות החברתית

. ולכן אין לו משמעות אובייקטיבית, "הבנייה חברתית"ג הוא תוצאה של טענו שהמושהולסטיין ומילר, קוויני

.כי כשהגדרת קורבן הגדרת גם תוקפן, הגדרת מישהו כקורבן זו פעולת פיקוח חברתיתo לכן האישה היא לא הקורבן האידיאלי', זקן חולה וכו, חלש- זהו אדם חסר ישע):קריסטי(הקורבן האידיאלי ,

).'לפנות למוסדות וכו, לצאת מהבית(ורבנות שלה בקקהיא יכולה להיאבo שכנראה לא עושה , הציבה מראה מול החברה הישראלית): ראה מאמרה של אורנה אזולאי (כרמלה בוחבוט

.הקורבן קם ועשה מעשה, היא ערערה את החלוקה בין קורבן לתוקפן, מספיק לעזור לנשים המוכותo זה בגלל שהנשים מחונכות ככאלה הפמיניזם התרבותיי" עפ?למה האישה המוכה לא עוזבת את הבית

.שלמות המשפחה היא מעל לכל, לדאוג לילדים, שתפקידן לשמור על שלמות הבית



o אישה מוכה , הפוליטיזציה העלתה את הנושא מהרמה האישית לחברתית:פוליטיזציה של הנשים המוכות

.ה מעלה את הבעיה לרמה החברתיתוהפוליטיזצי, רואה לרוב את הסיטואציה כמשהו שקשור אליהo אך ההסבר הוא חלק , יחידים או קבוצות מעניקים למציאות מסוימת הסבר כוזב:)מרקס (תודעה כוזבת

.הנשים המוכות תפסו את עצמן כאשמות ופחות כקורבנות. מתודעתם הסובייקטיבית

)מנוגד לנורמאלי, זר-קוויר (:::התיאוריה הקוויריתהתיאוריה הקוויריתהתיאוריה הקווירית •

o עיקר רעיונות התיאוריה , טבעישיוצאת כנגד הסדר החברתי שנתפס כ, 1990-ביקורתית מ זוהי תיאוריה :כללי

) נקבה/זכר(התיאוריה מערערת על כך שמהמין הביולוגי שלנו : מגדר ומיניות, מיןנוגעים ליחסי הגומלין בין

- המיניותומוגדרת גם, מייחסים לאדם זהות מסוימת, )גבריות/נשיות(נובעת הגדרות מגדרית של תכונות

. פירוק התפיסות המסורתיות-זו הסתכלות ביקורתית מפרקת. המשיכה למין השני

ooo מושגים בסיסיים בתיאוריה הקוויריתמושגים בסיסיים בתיאוריה הקוויריתמושגים בסיסיים בתיאוריה הקווירית:::

, המשמעות שניתנת לתופעות חברתיות היא תוצאה של אינטראקציה חברתית":הבנייה חברתית" -

סקסואליות אינם מאפיינים -רוסקסואליות והט-התיאוריה ההבנייה החברתית של המיניות טוענת שהומו

ומשרתות סדר חברתי , אלא אלו קטגוריות חברתיות שנוצרו בחברה המערבית, קבועים של עולם הטבע

.ההעדפות המיניות הגדירו וקבעו את כל הזהות של האדם, מסוים

ות ואינן תלויות תרב, הומוסקסואליות והטרוסקסואליות הן תכונות מולדות אובייקטיביות:המהותנות -

.התיאוריה הקווירית מתייחסת למושג כדי לסתור אותו. ומציאות חברתית

נשית /הזהות הגברית, הוא לייצר זהות מסוימת, התרבות, הכוח של השפה, "ביצועיות" מלשון :פרפורמנס -

אנו נענים , אלא תוצר של העובדה שאנו מבצעים התנהגויות מסוימות, היא לא תוצר של משהו שטבוע בנו

פעולות היחיד יוצרות את הזהות, רתיהחב-לצו

o זוהי קטגוריה מובנית שמגדירה פעילות מינית כנורמאלית או , המיניות בחברה המערבית אינה טבעית:פוקו

מדכאת את הדחפים באמצעות השיח , והחברה כל הזמן מרסנת אותנו, המין הוא דבר שטבוע בנו, כסוטה

, "טיפוסים חברתיים"החברה יצרה סביב המין , )ה הדכאנית המאמר של פוקו על ההיפותז-לפירוט(החברתי

הגדרת פעילות מסוימת כחולה (מדיקליזציההחלה , שנה100ההומוסקסואל כהגדרה לא היה קיים עד לפני

.הגדרת המיניות נעשתה כדי לאלץ אותנו להתנהג בצורה מסוימת, )או כבריאהo המשיכה המינית 20-אך רק במאה ה, ימת מאז ומעולםההומוסקסואליות הייתה קי, חיזק את פוקו:הלפרין

האדם היה יכול לקיים יחסי מין עם כל מי שנחות , יון: דוגמא(הפכה להיות מה שמגדיר את זהות האדם

. החברה הבנתה את ההומוסקסואליות כנורמה ואת ההטרוסקסואליות כסטייה, )ממנוo החברה , ביולוגי אלא הוא תוצר של מנגנונים חברתיים הוא לא שלוחה של המין המגדר, ממשיכי פוקו:באטלר

החטא הקדמון זה . באמצעות השיח יוצרת את ההומוסקסואליות כסטייה ואת ההטרוסקסואליות כנורמה

.זהו בלבול מכוון בין כוח לטבע, כוחנית כמציאות הטבעית-שהחברה מציגה מציאות חברתית



:::סיכום מאמריםסיכום מאמריםסיכום מאמרים

ooo בקרבקרבקר/ / / ואנה ואנה ואנה חניכותו של מעשן המריחחניכותו של מעשן המריחחניכותו של מעשן המריח:::

לקבוצה מסוימת שמשפיעה על התחברות דיפרנציאלית שדיבר על סאתרלנדבקר תמך בתיאוריה של :כללי

.צורת התנהגות האדם

:השלבים בלימוד עישון מריחואנה

הוא אינו יודע , האדם סקרן לגבי שימוש במריחואנה, י חיקוי מעשנים ותיקים"מתבצע ע: לימוד הטכניקה )א

צים נחו, בפעם הראשונה שהוא מעשן" תופס ראש " לאלרוב האדם, "לתפוס ראש "מה משמעות המושג

את הטכניקה בה צריך לעשן ") ותיקים"ממעשנים (האדם לומד מסביבתו , מספר ניסיונות להגיע למצב זה

. העישון נתפס כחסר משמעות ומופסקללא לימוד זה, "לתפוס ראש"כדי

וזיהוי , הופעת הסימנים שגורם עישון מריחואנה: ני חלקיםמורכבת מש" תפיסת ראש", לימוד החוויה )ב

המעשן הטירון קולט מהמעשנים הותיקים מהם הסממנים ,י המעשן"הסימנים וחיבורם לשימוש בסם ע

.ל את המושגים האלו על החוויה שלוומחי, הקונקרטיים שהוא אמור לחוש

ימוש במריחואנה מתלווה ברגשות לא לא פעם הש, ממה שהוא חשתהמעשן לומד ליהנו, לימוד ההנאה )ג

אני יוצא (" להפחיד אותו כן לא פעם הפרשנות שנותן המעשן לתחושותיו עלולה-כמו, נעימים מבחינה גופנית

, ממעשנים ותיקים, את הלימוד איך לשאוב הנאה מהסם לומד המעשן בפעילות גומלין סביבתית, ")מדעתי

ההנאה נשאבת מתוך הגדרת ,נגרמות מהשימוש במריחואנההם יפנו את תשומת ליבו לתחושות המענגות ש

.בלעדיה הטירון לא ימשיך לעשן, והגדרה זו נרכשת מאחרים, החוויה כחיובית

ooo 252525פריט פריט פריט , , , גופמןגופמןגופמן/ / / המאפיינים של מוסדות כוללניים המאפיינים של מוסדות כוללניים המאפיינים של מוסדות כוללניים:::

צור מוסד כזה מנסה לי, מוסד שמנסה להשתלט על כמה שיותר תחומי חיים של הנמצאים בו: מהו מוסד טוטאלי

, לאוניברסיטה רמת טוטאליות נמוכה, ישנו רצף של טוטאליות. לחנך את האדם מחדש, חיברות, סוציאליזציה

.ח לחולי נפש רמת טוטאליות גבוהה"ולבי

הדבר הראשון , כל תחומי החיים מתרחשים באותו מקום וכפופים לאותה רשות:מאפייני המוסד הטוטאלי

הפרט הוא חלק , מוחקים את מה שהיה לפני הכניסה למוסד, רות מחדששמתבצע זה טשטוש הזהות וביצוע חיב

, מעט מגע עם העולם החיצון-המוסד סגור, לבוש אחיד, יש כללים פורמאליים ברורים ונוקשים, מקבוצה איחדה

ביניהן יש , הסגל והחוסים-יש שתי קבוצות נבדלות, )'שינה וכו, אוכל(המוסד הכוללני דואג לכל צורכי האדם

.גם לאחר היציאה מהם, השייכות במוסדות אלו במקרים רבים גורמת לסטיגמה, מרחק רב

ooo 282828פריט פריט פריט , , , וייצמןוייצמןוייצמן, , , סוציאליזציה לתפקידי מין בספרים מצוירים לגיל הרךסוציאליזציה לתפקידי מין בספרים מצוירים לגיל הרךסוציאליזציה לתפקידי מין בספרים מצוירים לגיל הרך:::

נמצא , המחקר בדק את הסוציאליזציה המגדרים בספרי הילדים, רי הילדיםפס במחקר הם החיברותניסוכ

על כל חיה , 10%- הנשים הם עוד פחות מתמונותב, מדמויות נשיות10ספרי ילדים פי מופיעות בדמויות גבריותש

. פחות חשובות ומעניינות, מכך ילדים יכולים ללמוד שנשים פחות משמעותיות, חיות גבריות95נשית הופיעו

ת בעיקר מוצגו, הודגש בעיקר לבושן, מסתכלות מהצד, נשים תוארו כפאסיביות: תוכן הספריםניתחו גם את

.נלחמים, עובדים, אקטיביים, ואילו הגברים מניעים את העלילה, במטבח, בבית



ooo 292929פריט פריט פריט , , , חנה איילוןחנה איילוןחנה איילון/ / / היבטים כלכליים של שאיפות בנים ובנות בתחום התעסוקה היבטים כלכליים של שאיפות בנים ובנות בתחום התעסוקה היבטים כלכליים של שאיפות בנים ובנות בתחום התעסוקה : : : בבואה של העתידבבואה של העתידבבואה של העתיד:::

כי בני ,במקצועות אליהם שואפים בני הנוער, הפערים הכלכליים בעבודה מתגלים קודם לכן: השערת המחקר

.ולכן שוק העבודה מתחלק בצורה ברורה מבחינה מגדרית, את מינם" הולמים"הנוער יטו למקצועות ש

:ממצאי המחקר

.הכסף במקצועות אליהם שואפות בנות נמוך בצורה משמעותית משאיפות הבנים -

.הגורם המדויק ביותר לניבוי בחירת מקצוע לשני המינים הוא אחוז הגברים שכבר עוסק בו -

.חלק ניכר מהפער בין המינים היה נסגר, "גבריים"ם בנות היו שואפות למקצועות א -

הן , שכר כמו הגברים, עוד לפני הכניסה לשוק העבודה הנשים ממעיטות בערכן ואינן מצפות לקבל תגמול הולם -

. נצמדות להעדפת מקצועות נשיים ?"שייםנ"מקצועות שמסווגים כ, מדוע הנשים בוחרות במקצועות מסוימים

כמו (העיסוק משתלב עם ביצוע עבודות הבית והילדים, אותן" הולמים"נשים מעדיפות להשתלב במקצועות ש -

.)למשל, מורה

י "נשים מופלות לרעה ע, י הגברים"אלא מנותבות לשם ע, יהן הנשים אינן בוחרות בתפקיד:"הקצאה"כי יתהל -

.שהם בעלי הכוח, הגברים

ן "אך ככה, התעסוקה נובעת במקרים רבים מבחירה עצמית של האנשיםהממצאים מצביעים שהנצחת מצב -

.וחוסר מודעות ליכולת לשנותו, הבחירה נובעת מתוך קבלת המצב הקיים

ובני , ישנם מקצועות נשיים ומקצועות גבריים-אמצעי התקשורת ועוד מעבירים מסר ברור, ס"ביה, המשפחה -

.הנוער מעצבים את שאיפותיהם בהתאם לכך

חשובה לנערים יוקרת המקצוע, מתייחסים לשכר כגורם משמעותי למקצוע בו יבחרו, כפול מהבנות, םהבני -

ן הפער היה מצטמצם מבחינה "ככה, אם לבנות היו שאיפות לתגמול כלכלי כמו לבנים, הרבה יותר מלנערות

.לפחות מבחינת השאיפה למקצוע, משמעותית

אף -אל, ולכן, מנציחה את המצב בתודעת הנערים,פקידי נשים שדוגלת בתפקידי גברים ות,התרבות המערבית -

להתנתק ) או הרצון(חוסר היכולת , שאיפותיהן יותר נמוכות משל הנערים, ההשכלה שרוכשות הנערות

.מהתווית מביא לקיבעון במצב הנשים בשוק העבודה

ooo 303030פריט פריט פריט , , , וימןוימןוימןגבריאל גבריאל גבריאל / / / נשים וגברים בתשדירי הפרסומת בטלויזיה הישראלית נשים וגברים בתשדירי הפרסומת בטלויזיה הישראלית נשים וגברים בתשדירי הפרסומת בטלויזיה הישראלית : : : מגדר ופרסומתמגדר ופרסומתמגדר ופרסומת:::

נותח הקשר בין מגדר לנתונים , 1996 ועד 1993 משנת 2הצגת המינים בתשדירי הפרסומת בערוץ : נושא המאמר

.)'צורת שכנוע וכו, מחיר המוצר(שונים

:ממצאים עיקריים של המחקרo 4.5עד פי , גברים מופיעים בפרסומות יותר מנשים: מדדי נוכחות. o שכיחות הגברים , )אישה/גבר(קשר ישיר בין מחיר המוצר למפרסם נמצא : מחיר המוצר המפורסם

נוכחות נשית בולטת נמצאה רק . בפרסומות עולה ושכיחות הנשים יורדת ככל שמחיר המוצר גבוה יותר

.ממצא זה מצביא על תפיסה סטריאוטיפית מאד של תחומי החלטת הקנייה, בפרסומות למוצרים זוליםo נשים מוצגות יותר על רקע הבית , גם כאן המיקום דיפרנציאלי וסטריאוטיפי: מיקום הגבר והאישה בחיים

".מקומה של האישה בבית"והמסר ברור , וגברים מוצגים הרבה יותר על רקע מקום העבודה, מגבריםo מהגברים 10כמעט פי , )כביסה, בישול, ניקוי(נשים רבות מוצגות כעוסקות בעבודות בית : עיסוק בפרסומת

.)'משפטים וכו, רפואה, ניהול(הבדל הפוך נמצא במקצועות שדורשים מיומנות גבוהה . אלובמקצועות



o בעוד שיקולי הגברים , ריגוש וחשיבה אמוציונאלית, י הופעה"השיקולים הנשיים מונחים ע: שיקולי הקנייה

. י חשיבה רציונאלית ומקורות מידע מקצועיים"מונחים עo גם השימוש , לעומת שביעית אצל הגברים, יעות בלבוש מלאכמעט שליש מהנשים אינן מופ: לבוש

. אצל נשים מאשר אצל גברים7שכיח פי ) 'צילום דרך חור המנעול וכו" (מציצניות"בo מהפרסומות בהם מופיעה אישה יש 30% -וב, בחלקי גוף נשים כפול מגברים: צילום חלקי גוף ויחס למיניות

. מאשר מופיע גבר3פי , יחס למיניות :קנות מהממצאיםמס

לגבי מיקום ותפקיד הגבר והאישה " מבנים מציאות"עקבי ורציף מאד ש, בפרסומות מעבירים מסר ברור -

י מחקרים צרכי הטלוויזיה מאמצים את המציאות המובנת והמלאכותית של התקשורת כמציאות "ועפ, בחברה

.אמיתית

שהנוער הישראלי הוא מקום ראשון בעולם מחקרים מצאו, קבוצה פגיעה במיוחד למסרים אלו הם בני הנוער -

הם קולטים כביכול את , ועקב גילם הם פתוחים יותר לקלוט את המסרים שבטלוויזיה, בצפייה בטלוויזיה

.את הנורמות והכללים, את הצפוי והנדרש בחברה, השתקפות עצמם

בשעת מחנך לעקירת כך ששעה בשבוע, במסרים סקסיסטיים) ובמיוחד בפרסומות(הנוער מוצף בטלוויזיה -

.כך רלוונטית-דעות קדומות כנראה לא כל

ooo 313131פריט פריט פריט , , , דפנה יזרעאלידפנה יזרעאלידפנה יזרעאלי/ / / ל ל ל """מגדור בשירות הצבאי בצהמגדור בשירות הצבאי בצהמגדור בשירות הצבאי בצה:::

המשטר המגדרי של , השוויון בחברה הישראלית-הצבא תורם יותר מכל מוסד אחר לאי: הטיעון המרכזי במאמר

עזר " את התפקיד שיועד לנשים להיות שמנציחים,ל מבוסס על חלוקת עבודה ועל מבני כוח ממוגדרים"צה

ןהשוויו-הצבא מעצים את ההבדלים המגדריים ולאחר מכן משתמש בהם כדי להצדיק את אי, ולא יותר" שכנגד .בין נשים לגברים בצבא

ישראל זו המדינה היחידה בעולם בה הנשים מתגייסות לצבא כמו :ההיבט הפרדוכסלי בשירות הנשים בצבא

, ולשמירה עליו, אך הצבא הוא אחד המוסדות העיקריים ליצירת שלטון הגברים, לסמל שוויוןדבר שעשוי ,גברים

.ובנוסף תפקידי הנשים נתפסים כשוליים וזניחים בצבא, דוחק את הנשים לשולייםהתחלה ולאחר השחרור נקודת , זהו הון חברתי והון סמלי, ומשאבים בעלי ערך" הון"הצבא מעניק לגבר היהודי

וכמובן שמעצם השירות גם כאן , בצבא מפתח האדם הון חברתי. ברים והנשים בחיים האזרחיים שונהשל הג

ורוצים , וגם המעסיקים סומכים על הצבא, לעבודה האזרחית" חבר מביא חבר"גם תופעת , לגברים יתרון ברור

דימוס קל יותר להשתלב לקצינים ב, הדרגות גם נותנות יתרון ברור בפוליטיקה הישראלית. אנשי צבא במערכתם

.במערכת זוומעצם , )במרכז בקונצנזוס, "צבא העם(" מעצם מיקומו בחברה הישראלית הצבא דומיננטי בתהליך המגדור

הופכת את , העובדה שנשים מגויסות לשירות חובה כמו הגברים. העובדה שגם גברים וגם נשים משרתות בו

כמו "מתנהגות " גבריים"והנשים שבתפקידים ה, ארץהצבא למקום חשוב בהפעלת וקיבוע יחסי המגדר ב

.הן מזדהות עם הגברים ומחקות אותם, "גבריםאינן , הנשים מסייעות) כמעט כל(גברים לוחמים ו, הצבא שומר על חלוקת העבודה המסורתית בין גברים לנשים

, ההגמוניה הגבריתחסימת תפקידים בפני נשים זהו המנגנון העיקרי לשמירה על, במרכז הוויתו של הצבא

התפלגות , כ אומרים שללא ניסיון שדה לא ניתן להתקדם בצבא"ואח, בתחילה מונעים מנשים לצבור ניסיון שדה

.הגברים מעדיפים לקדם גברים, הנשים בהיררכיה הצבאית אינה שוויונית כללמגינים ונשים זקוקות גברים הם ה, גברים מגדירים מהם שיקולי הביטחון, זהו מושג ממוגדר":םמיליטריז"

.אין להן שייכות מלאה, הנשים אינן שוות מעמד לגברים בצבא, רק גברים יכולים להנהיג את הצבא, להגנתם



ולכן , הכשרתן בקורסים ארוכים יקרים-מה שמהווה תירוץ לאי, שירות הנשים קצר יותר: אורך השירות הצבאי

.שגברים מתקבלים אליהם ללא חתימה נוספת, ן כדי להתקבל לקורסים יוקרתיים"על נשים לחתום שס" כתובת שיפוטית"אלא יש להן , הן לא שוות לגברים, אך במספר מובנים פוגע בהן, נועד לעזור לנשים: ן"ח

וקצינות , השפעתן מועטה גם כאשר הסוגיות עוסקות בנשים, הנשים לא קובעות את המדיניות בצבא, משלהן

והתחרות בין הנשים , לא להיות קשורות אליו, נטו להתנתק מחיל זה, ן"הרחק מח, "בצבא הגברים"ששירתו

.סיכלה סיכוי להתאגדות הנשים לכוח דומיננטי במאבק להרחבת תפקידיהן בצבאתפקידי ההדרכה התמלאו בנשים רק כי , יוקרת התפקיד נמוכה-במקום בו נשים וגברים ממלאים תפקיד זהה

.וככל שנכנסו יותר נשים יוקרת התפקיד המשיכה לרדת, תהביקוש של גברים לתפקיד הלך ופח .או נכשלת, "מתנהגת כמו גבר"וכשנכנסת אישה לתפקיד כזה היא או , תפקידים רבים בצבא ממוגדרים

הן מאמצות דפוסי , "חובת הוכחה"הן כל הזמן ב, כים"כיות הרבה מגבלות שלא קיימות למ"למ: כיות"מ

, אינן מרשות לעצמן להגמיש את החוקים, להיות טכנוקרטיות, בק לכלליםהן נוטות להד, התנהגות גבריים

.כים בתפקידים זהים"כיות מקודמות הרבה פחות ממ"המנשים בצבא ממלאות , מתייחסים בעיקר להופעתה החיצונית של האישה ופחות לכישוריה -)הסמלה(תוקניזם

).'ליד נשים הגבר לא יפליץ וכו(בלבד " השפעה מתרבתת"הן , כמו פקידה פלוגתית, תפקיד סטריאוטיפיארגון מדכא נשים ולכן לא צריך להלחם ) רדיקליותתפמיניסטיו(יש הרואים בצבא , הנשים בצבא במלכוד

וגם אין ערובה שפתיחת תפקידים לנשים בדרגות , אלא להלחם לו לשרת בו כלל, לפתוח בו עוד תפקידים לנשים

.במיוחד בתפקידים הבכירים, יקום הנשים בצבאהנמוכות תביא לשינוי מבני בכלל מ

ooo 242424פריט פריט פריט , , , יהודהיהודהיהודה---נחמן בןנחמן בןנחמן בן/ / / א א א """תתת, , , כיכר מלכי ישראלכיכר מלכי ישראלכיכר מלכי ישראל, , , 199519951995 בנובמבר בנובמבר בנובמבר 444, , , ששש"""מוצמוצמוצ:::

, הממשלה-היה שייך לקבוצה שנתנה לגיטימציה ותמכה בהסתה פרועה וארסית כנגד ראש: יגאל עמיר -

עמיר הרגיש , במסגרת אידיאולוגיה מוצקהוזאת , הקבוצה יצרה אקלים חברתי בו רבין הוא בוגד ודינו מוות

".מערכת צדק אלטרנטיבית"שהוא לא יכול להשיג צדק פוליטי בדרכים המקובלות ולכן הוא פנה ל

יכולות להיות ממצב בו אין שינוי כלל ועד להתמוטטות והעלמות של מערכת התגובות החברתיות לרצח פוליטי -

.כה להיות לצידו פעילות פוליטית ענפהועל מנת שהרצח הפוליטי יצליח צרי, פוליטית

רע ) 2, רואים בתוצאות ההתנקשות את ההצדקה המוסרית-יאינסטרומנטאל) 1: הצדקות לרצח הפוליטי -

.הצדקה כחלק מפעילות טרור) 3, בא למנוע משהו רע יותר-הכרחי

מיכה מוסרית הקבוצה מספקת ת, י מתנקש בודד" ע6%ורק , י קבוצה מאורגנת" מהרציחות בוצעו ע94% -

.נותנת לו לגיטימציה, למתנקש

נותנים לגיטימציה ומעשה ולאחר המעשה -בעולם" סדר"טכניקות ליצירת ברצח פוליטי מנסים לנקוט ב -

ניסו -טכניקת הזרהלרבין ביצעו . הרוצח מנסה לשכנע שמטרתו הייתה ראויה להפגע, יכולים להסביר אותו

מראשי גישת ,זימל. אותו כאויב וכבוגד כדי לקבל לגיטימציה לרצחהציגו , לשוליים חברתיים, להפכו לזר

אין לו אחיזה , לא מעורב בחיי הקהילה, שחי בקהילה אך לא ממש שייך אליה, "הזר"דיבר על , הקונפליקט

).' וכוהצגתו בארון קבורה, SSמדי (התהליך שניסו לעשות לרביןזהו . חברתית בקהילה

ooo 141414פריט פריט פריט , , , מיכאל פייגהמיכאל פייגהמיכאל פייגה/ / / הנצחתו הנצחתו הנצחתו הנצחתו והנצחת הנצחתו והנצחת הנצחתו והנצחת---יצחק רביןיצחק רביןיצחק רבין:::

בפרשנות עצמית יותר ועוסקת באופן אובססיבי, הנצחתו של רבין מסובכת בתוך עצמה: הטיעון המרכזי במאמר

) 'נוער הנרות וכו, חולים-בתי, ג כבישים"ע(עוסקים בפולחנים של הנצחה , מאשר בתיאור תכונותיו של רבין

אלא דיון , לא דיון בהנצחתו, לא הנצחת רבין": הנצחה מדרג שלישי "יהוז. במקום להתעמק בזיכרון שבמחלוקת

.בהנצחת הנצחתו



הכנסים שנערכו בימי השנה להירצחו של רבין עסקו פחות באדם ויותר באופן :ביקורתהטקסיות וה -הנצחה

כוחים כדי לא להכנס לוי, כללי" לא לאלימות" רבין מונצח כ,בגלל השסע החברתי שהוביל לרצח, הנצחתו

.לשמור על אותה ממלכתיות טקסית, פוליטיים

:ההסברים לאופן ההנצחה

, הזיכרון לרבין הצטרפו למסורת חדשה ומבוססת של ימי זיכרון קודמים-ימי: שינוי דפוסי ההנצחה בישראל .1

יש הרבה , כך גם הנצחת רבין, פרטי-וכמו שההנצחה ביום הזיכרון נעה מהקבוצתי והממלכתי לאבל האישי

.ההנצחה נחקרת בזמן שהיא מתבצעת, אין קנון ממלכתי אחיד, נויות חלופיותפרש

עקב הפיצול שהוביל לרצח והוחרף לאחריו מחנה תזה שאומרת ש -הדרה :שתי תזות ההנצחה המרכזיות .2

, ליצור אחידות ולכידות, וההנצחה מנסה להתגבר מעל המהמורות הללו, אחד מייחס אשמה למחנה אחר

, )עולה חדש-צבר, מזרחי-אשכנזי, חילוני-דתי, שמאל-ימין( השסעים בחברה הישראלית הרצח חידד את כל

הרצח הוא חלק ממרכז החברה התזה שאומרת ש -הכלה. רבין אחד מוסכם" לקבע"ולכן קשה מאד להנציח ו

קשה , הביאה לרצח) ' וכוחיסולים, כוחניות(ההתנהלות במדינה שרבין היה חלק ממנה , ולא מהשוליים

. ולכן קשה להנציח תמונה כלשהי של רבין, "חלק מאיתנו"שים להכיל את העובדה שהרצח הוא לאנ

הגיבור הגדול של , "המחנה שלו"בעיקר מי שמנציח את רבין אלו אנשים מ: מאפייניהם של סוכני ההנצחה .3

, לוקת הוא דמות פוליטית שונה במח,אך השמאל מפולג באופן בו רצונו להנציח את רבין, מחנה השמאל

.מה שמקשה על הפיכתו של רבין למיתוס, ואנשי השמאל בתפיסתם נגד יצירת מיתוסים וטיפוחם

ההנצחה מנסה , ההנצחה נושאת בתוכה את האירוע שגרם למותו של רבין: "כינון ישיר"כינון אזרחות ב .4

למנוע , חברתימטרת הנצחת רבין היא לפעול לעיצוב, י טקסים ואמירת דברים"וזאת ע, שהאירוע לא יחזור

.ומעצם כך ההנצחה כל הזמן תחת ביקורת, ולכן לא רבין במרכז אלא הרצח, רצח נוסף

ooo 272727פריט פריט פריט , , , קוליקוליקולי+++מידמידמיד///עצמות וחברה עצמות וחברה עצמות וחברה , , , נפשנפשנפש:::

אך תוכן העצמות משתנה מחברה , כל חברה מעניקה לחבריה עצמות, הפנימית, הזהות הייחודית: עצמות

.לחברה ומאדם לאדם

.יה החברתי מעניק לאדם זהות באמצעות השאיפות שהוא מעודד ומדכא תהליך הסוציאליזצ:זהות

, החברה עוברת שינויים: אך כיום המצב השתנה ממספר סיבות, "אסון" תופעה זו נחשבה בעבר ל:העדר עצמות

הסתגלות ילד למול הסתגלות הוריו בעליה : לדוגמא(ואדם בעל זהות מקובעת עלול להתקשות להסתגל לשינוי

.חברה נעשית יותר ויותר הטרוגנית והעצמות מגבילה את התפתחות האדםה, )לארץ

ooo 323232פריט פריט פריט , , , לוילוילוי---אורנה ששוןאורנה ששוןאורנה ששון" / " / " / גברייםגברייםגבריים"""כינון זהויות מגדריות של חיילות בתפקידים כינון זהויות מגדריות של חיילות בתפקידים כינון זהויות מגדריות של חיילות בתפקידים , , , חתרנות בתוך דיכויחתרנות בתוך דיכויחתרנות בתוך דיכוי:::

:רדר בצבא הינו עיקרון גלוי ומוצה המג,ברורות של נשיות וגבריותשנשען על הגדרות , הצבא נתפס כארגון גברי

הצבא מקבע דימוי של הגבר הלוחם ,"נשיים"ו" גבריים"הבנים והבנות מתחלקים כבר לפני גיוסם לתפקידים

.והיא החלשה שזקוקה להגנת הגבר, ואילו האישה לא יכולה להתקבל לתפקידי לחימה, החזק

ממלאת תפקיד אך גם כשאישה , זעום" גבריים"מספרן של חיילות בתפקידים : "גבריים"חיילות בתפקידים

נשים בתפקידים גבריים . ומשמר את ההבדלים בין המינים, הצבא מבנה את התפקיד בצורה שונה"גברי"

אך עבור המערכת הצבאית ככלל תפקידיהן , של גבריות ונשיותהמגדרית מאתגרות את ההבניה הצבאית

על בנות אלו להתנהג כמו כדי להשתלב ולהצליח בצבא ,מאשרים את הגבריות כמקור של סמכות וכוח בצבא

ונשלטטקולוניאליס, לוי מדברת על יחסי כובש ונכבש-ששון . ולכן בנות אלו אינן משנות את מבנה הצבאגברים

":גבריים"מאפייני פעולה של נשים בתפקידים



ooo אימוץ דפוסי פעולה גברייםאימוץ דפוסי פעולה גברייםאימוץ דפוסי פעולה גבריים : : :

o מאמצות הליכה גברית , גדולים'מדי ב ("כמו בחור"נראות : מאפייני התנהגות של הבנות בתפקידים גבריים

.י מראן"בו הן לא נשפטות עפ, מצב זהשמרוצות מיש חיילות רבות . )דיבור בקול נמוך, מהירהo הן מציגות את עצמן כחיילות מקצועיות ולא כנשים, חותרות בהתנהגותן תחת הסדר המגדרי המקטבהן ,

.ובכך רוצות להשתחרר משיוך המגדר בצבאo זהות זו , בין הזהות הגברית לזהות הנשית בצבא, חמות היא זהות שנמצאת באמצעהזהות של הנשים הלו

, כאשר זהות החייל הקרבי זו הזהות המועדפת, בדלות שלה משתי הזהויות האחרותתי הה"מובנית ע

.התנהגותן זו של החיילות יוצאת מתוך קנאה בבנים הלוחמים, הרצויה :התבדלות מנשיות מסורתית

נשיות "ות עם הכוח הצבאי הגברי החיילות מרחיקות את עצמן מזהויות שנתפסות בעיניהן ככדי להיות מזוה )1

והן אף , מפונקות, עדינות, הן מתבטאות בזלזול והתנשאות כלפי נשים שהן תופסות כחלשות, "מסורתית

.נוטות להניח שרוב הנשים שייכות לקטגוריה זו

, זרות ומאשרות את הגבריות כמקור יחיד לסמכות הצבאיתולמעשה הן חו, עושות חיבור בין כוח לגבריותהן )2

".השולטת"אך בעצם הן חיזקו ואישררו את הזהות הגברית , הן רצו להבנות זהות נשית חדשה :טריוויאליזציה של הטרדות מיניות

."צחוקים"הן תוארו בפי החיילות כ, רמיזות סמויות יותר או פחותושירים ההטרדות המיניות כללו )1

, נידוי חברתי, העברת החיילת לבסיס אחר: ת בצבא בוחרות לא להתלונן על הטרדה מינית מכמה סיבותבנו )2

.ועוד, של הקצין המטריד" הריסת קריירה"האשמה ב

וההכרה בהטרדה המינית תחבר , מטרת ההטרדות המיניות היא להזכיר לחיילות את מקומן האמיתי בצבא )3

.'הזקוק להגנה וכו, א החלשהקורבן הו, את החיילת עם שיח הקורבן

, ויאליזציה של ההטרדות המיניות שעושות הנשים בצבא היא תגובה חוסמת כלפי המערכת המטרידהיהטר )4

אך מעשה זה מאפשר המשך ההטרדות , האישה אומרת שהיא מסרבת להיכנע להגדרות הצבאיות של נשיות

.ד אותןשתיקת הבנות נותנת לגיטימציה להטרי, המיניות במערכת הצבאית :החיקוי

הנשים הן החקיין של דמות שהוא אף פעם לא , הצבא משדר לחיילות כי עליהן לחקות את החייל הקרבי )1

.הגבר, "הקולונל"ולכן הן נמצאות בעמדת התבטלות בפני , למלא במלואהויוכל

צבאית אולם עבור המערכת ה, החיקוי נותן לנשים תחושת כוח והשפעה, לחיקוי הגבר יש השלכות רבות )2

ולכן החיקוי משמר ולא , ונשים רק יכולות להוות חיקוי לאותו מודל, כולה הן מאשרות שהמודל הוא גברי

.משנה את המבנה הכוחני המגדרי של הצבא

ooo 333333פריט פריט פריט , , , אורנה אזולאיאורנה אזולאיאורנה אזולאי/ / / כרמלה בוחבוט כרמלה בוחבוט כרמלה בוחבוט:::

שנה וחצי וריצתה ,היא נשפטה, שנים24 ות שללאחר התעלל, ה בוחבוט בעלהלכרמלמוות ירתה '94 בשנת :כללי

היא עשתה הבחנה , במאמר אזולאי מנסה להראות את הדיאלוג שמתנהל בין החברה לבין האישה המוכה. בכלא

:שני מושגי שיחבין

בשיח זה יש דיאלוג בין הזקוק לעזרה לזה , שייכת לשיח זה" ?מדוע היא לא פנתה לעזרה"השאלה : שיח טיפולי

. על התקווה שיקשיבו לי ויעזרו ליהשיח מבוסס, שמנסה להגיד את העזרה

.אין פתרון, יש חוסר תקווה, אני מדבר אך לא מקשיבים לי, שיח של חרשים: שיח סגור



הואשמה היא, אך כל השנים בוחבוט חשה שהיא בשיח סגור, החברה פנתה לבוחבוט בשאלה מהשיח הטיפולי

בעלה האלים בצינורות המקובלים א התלוננה עלשל, טיפולילא השתתפה בשיח הש, "לא דיברה"בכך ש

).צחות התלוננו על בעליהן האלימים מהנר80%-הנתונים מראים ש(

ooo 353535פריט פריט פריט , , , מישל פוקומישל פוקומישל פוקו/ / / ההיפותזה הדכאנית ההיפותזה הדכאנית ההיפותזה הדכאנית:::

, י החלוקה בין המהוגן למגונה"באופן פומבי שאינו נשלט ע, חייבים לדבר על המין: "שיח המיןדעת פוקו על

...".לכוון אותו לשם השגת הטוב המרבי עבור הכלל, ת של תועלתצריך להשחיל אותו אל תוך מערבול

, אודות המיןבאופן חופשי וגלוי הבושה המודרנית הצליחה להביא לכך שלא ידברו , החל הדיכוי17-מהמאה ה

מתי : ויותר מכך, עם מי ובאילו מילים מדברים על מין, יש פיקוח קפדני מתי, שיטור של מיליםזהו , צנזורה

.דבר על מיןאסור ל

תוך דגש על , בוידוי למול הכומר, על מעשים וגם על מחשבות, משכנעת את המאמינים לדבר על מין: הכנסייה

.שמים את השיח המיני תחת השגחה צמודה. כל מחשבה על מין היא חטא, ירידה לפרטים

בלב 18-במאה ה. שי ולא הרגירק בתחום הרציונאל, השיח על המין היה מוגבל מאד19- וה18-במאות הגם

והחלו ניתוחי , תדירות יחסי המין ועוד, גיל נישואין, שיעור ילודה: פוליטית ניצב המין-הבעיה הכלכלית

.והפיקוח הגיע לשיאו, המין הפך ממשהו אישי לבעיה ציבורית, ההתנהגות המינית

אלא בכך , ן להיוותר בחשיכההמאפיין המהותי של החברות המודרניות איננו בכך שגזרו על המי: "פוקו, סיכום

".תוך שהן מבליטות אותו בתור הסוד בהא הידיעה, שהועידו את עצמן לדבר עליו עד אינסוף

ooo 444444פריט פריט פריט , , , סימור וליפסטסימור וליפסטסימור וליפסט, , , בנדיקסבנדיקסבנדיקס/ / / תורת המעמדות החברתיים של קרל מרקס תורת המעמדות החברתיים של קרל מרקס תורת המעמדות החברתיים של קרל מרקס:::

ים בין המאבקים בין מעמדות אלו קובעים את היחס, מורכב ממעמד שליט וממעמד מדוכאהמבנה המעמדי -

והוא שולט גם על החיים המוסריים של , כוחו של המעמד השליט נובע משליטתו באמצעי הייצור. בני האדם

.משרתים את האינטרסים של המעמד השליט' הפילוסופיה וכו, המדע, הממשל, ולכן גם החוקים, העם

לקדם את רווחת האדם והוא מנסה, הוא נלחם במעמד השולט, חברתי-מעמד שנלחם לביצוע שינוי מעמדייש -

אלא מנסה , אך כשהמעמד העולה הופך למעמד השולט הוא אינו נלחם ליצירת קידמה, וקידמה טכנולוגית

.מתנגד לשינויים כי הם מסוכנים למעמדו כשולט, למנוע שינויים במבנה החברתי והכלכלי במדינה

ליחה לשלוט צוהיא לא מ, ור וחליפין הביאה לעולם אמצעי ייצור ענקיים של ייצהחברה הבורגנית המודרנית -

והחברה לא יכולה , עודף חרושת ומסחר, יש עודף אמצעי מחייה, נוצרת מגיפה של ייצור יתר, במה שהיא יצרה

.י הפרולטריון" מופנים עכשיו נגדה ע-כלי הנשק שהבורגנות הפעילה כדי לשלוט, להכיל את העושר הזה

".ים את אותה פונקציה בארגון הייצורכל מצבור של אנשים שמבצע: "מעמד חברתי -

.אין האדם יכול לחיות בלי לעבוד, י מרקס זו הצורה הבסיסית ביותר של הגשמה עצמית"עפ: עבודה -

עם סיפוק צרכיו הבסיסיים של האדם הופכת העבודה לחלק :והקשרם לשינויים בהיסטוריה, הצדדים בייצור -

וככל שמתרבים הצרכים יש חשיבות רבה יותר לשיפור , שיםאבל היא גם יוצרת צרכים חד, בסיסי בחיי האדם

וככל שמשתפרת שיטת הייצור חשוב יותר שיתוף הפעולה של האנשים עם שיטת הייצור , מכשירי הייצור

והעמדה שבה נמצא היחיד בארגון החברתי מצביעה על המעמד , )'ארגון הייצור וכו, חלוקת עבודה(החדשה

.החברתי אליו שייך האדם

:נאים להתפתחות הכרה מעמדית והתנגשות מעמדיתהת -o סכסוכים בין המעמדות על חלוקת תגמולים כלכליים. o המעמד התחתון מרגיש מנוצל וקורבן של המעמד השליט

o תקשורת נוחה בין האנשים באותו מעמד.



o סולידאריות בין חברי המעמד, צמיחת הכרה מעמדית. היחידים הנפרדים מהווים מעמד רק אם " כל הנקודות שמעל התאגדות והתארגנות של המעמד בעזרת:ובסוף

".הם צריכים לנהל מאבק משותף נגד מעמד אחר

היחסים החברתיים שכפתה התעשייה הרכושנית שללו מהפועלים את האפשרות :המכונות ויצירת המעמד -

.ניכורס לחוסר סיפוק זה קרא מרק, האדם הופך להיות ספיח למכונה, להפיק סיפוק נפשי מעבודתם

מצד אחד היה בו ביטחון שהסתירות שיוצר הקפיטליזם יקימו : משמעות הבסיסית בכתביו של מרקס-הדו -

אבל מצד שני מרקס ייחס להכרה . הכרה שתוביל למהפכה של הפרולטריון, פרולטריון בעל הכרה מעמדית

.המעמדית ולתיאוריה המדעית שלו על ההיסטוריה תפקיד מרכזי ביצירת המהפכה

:::ועוד קצת מושגיםועוד קצת מושגיםועוד קצת מושגים

o האם הם מפלים ?, הסוציולוגיה בודקת האם בתי המשפט משקפים את המצב בחברה: הסוציולוגיה של החוק

בעוד שהגישות , אובייקטיבי, ביקורתית רואה בבתי המשפט מקום מאוזן-הגישה הבלתי. ?קבוצות מסוימות

.את בעלי הכוח, תהביקורתיות טוענות שבתי המשפט מיצגים אינטרסים של קבוצות שונוo "בודקים האם השונות הזו רלוונטית למילוי , קריטריון משפטי שעולה בדיונים על אפליה: "שונות רלוונטית

.צ אליס מילר"הנקודה עלתה בבג. שהשונות מהווה מגבלה למלא תפקיד מסוים, התפקיד

Documents

Prat Sociology Sikum or 2004