1

היד המלאימה של הכלכלה הישראלית

" היד הלא נעלמה : הפוליטיקה של התיעוש בישראל , "פאור-דוד לוי מתוך ספרו של

2001 -תשס"א , צבי-יד יצחק בן הוצאת

על ועל סיפור ההלאמה של מפעלי האשלג שהוקמו ביוזמה פרטית והון פרטי

.לבין בעלות ציבוריתהון פרטי השקעות ומאבק האידאולוגי בין רקע ה

. 1930בינואר בשנת 1-חברת האשלג שהוקמה בהלאימה מדינת ישראל את 1952בשנת

חלק מהאסטרטגיה שדחקה השקעות פרטיות אל מחוץ לישראל והובילה זאת היתה

היה אחראי לכמחצית האשלג מפעל לשליטה ממלטית מלאה בענפי הכימיה והמחצבים.

ים המלח" הוקם ונוהל כ"מפעלי ומוכר גם בתחילת שנותיה מכלל הייצוא של מדינת ישראל

על ידי משה נובומייסקי כיזמות קפיטליסטית המבוססת בהון פרטי והשקעות בינלאומיות.

דוד מתוך ספרו של פאור.-לפניכם מסכת האירועים כפי שהיא מתוארת במחקרו של דוד לוי

(.5-ו 3". )פרקים היד הלא נעלמה: הפוליטיקה של התיעוש בישראל ",פאור-לוי

ציונות סוציאליסטית מול ציונות קפיטליסטית

החברה "זו היתה —ים קבוצת בעלות אחת פעלה בענף הכימיה הכבדה בתחילת שנות החמיש

שהיתה בעלת ". PEC -Economic Corporation (Palestine (הכלכלית לארץ ישראל

. בשני מייסדות של דשנים וחומרים כימיים, ובין החברות החברת האשלג המניות העיקרית של

תפקיד מכריע בהוצאה לפועל של היזמה המקרים להשתתפותה של החברה הכלכלית היה

באמצעות חברת ארצות הברית ישראל לפלסטיקה השתתפה החברה .המפעליםלהקים את

לחברה .אחוזים בהקמת התעשייה הפטרוכימית ליד בתי הזיקוק 10הכלכלית בשיעור של

.הכלכלית מקום מרכזי בהיסטוריה הכלכלית של הציונות

Louis, )ברנדייס .החברה נקשרת במחלוקת בין חיים וייצמן ללואי ברנדייס( 27)הקמתה של

s BrandeistDembiשופט בית המשפט העליון בארצות הברית, ממנהיגיה של ( שימש כ

יהדות ארצות הברית ויועץ קרוב לנשיא וילסון. בפעילותם הציונית ניהלו ברנדייס וחבריו

האמריקנים ויכוח עם וייצמן ועם ציוני מזרח אירופה בנוגע לשורה של נושאים הקשורים

—באחד הזעזועים המרכזיים בתולדותיה של התנועה הציונית ית. נועה הציונהתבפעילות

להתפטרותו של ברנדייס מתפקידו כנשיא כבוד של ההסתדרות 1921זעזוע שהוביל ביוני

תרבותיים .כוחניים .אישיים —לוויכוח בין וייצמן לבין ברנדייס היו ממדים שונים .הציונית

.ואידאולוגיים

2

.השאלה שעמדה על הפרק -מדיניות הפיתוח של הארץ פאור הינו -ק ספרו של לויבו עוסהממד

.היתה איך לבנות את ארץ ישראל

ברנדייס לא קיבל דעתם של הציונים האירופאיים אשר גרסו שיש לתמוך בהקמת בתי ספר

הוא התנגד להקצאת המשאבים .ואוניברסיטה בארץ בטרם הוקם משק כלכלי רנטבילי

ללימוד השפה העברית ולהוצאת .המוגבלים שבידי ההנהלה הציונית לתעמולה ציונית

.לפני שהובטחה התשתית הכלכלית והוקם משק ריווחי בארץ ישראל ,שבועונים וירחונים

להון הוויכוח בין ברנדייס לווייצמן משמש בהיסטוריוגרפיה הציונית ביטוי למאבק בין הון פרטי

והדיון במקומה של החברה הכלכלית לארץ ישראל בפיתוח ענף .לאומי וציבורי בבניין הארץ

,הכימיה מקשר בין המציאות של שנות העשרים ואסטרטגיית הפיתוח שנקטה התנועה הציונית

כדי שלא להקדים את המאוחר .לבין אסטרטגיית הפיתוח שנקטה המדינה בשנות החמישים

.ס ולחבריו ולוויכוח בין ברנדייס לווייצמןיש לחזור לברנדיי

בתמיכת קבוצת .על אף המחלוקת והתפטרותו מראשות התנועה הציונית המשיך ברנדייס

הקבוצה ניגשה .במעורבות בפעילות הציונית .פעילים מרכזית בקרב ציוני ארצות הברית

יים ל"קרן היסוד" של ניית גופים חלופב לפיתוח כלכלי של הארץ באמצעות לעיצוב דרך חלופית

מון של ההסתדרות הציונית כזרוע המי 1920קרן היסוד הוקמה ביולי .ההסתדרות הציונית

. תרומות שגויסו בקרב יהדות העולם . פעולות הקרן התבססו על מס וולונטרי ועלהעולמית

, כך ששיקולי ההסתדרות הציונית את הקרן על כסיס עסקי ברנדייס וחבריו לחצו לארגן

. העולמית בפיתוח הארץ יהיו בעלי אוריינטציה עסקית

הקימה המועצה 1921בספטמבר .הקמת המועצה לפיתוח ארץ ישראל הצעד הראשון היה

שהיתה לבסוף הגרעין העיקרי של החברה הכלכלית .את החברה הקואופרטיבית לארץ ישראל

הון המניות הרשום של החברה הקואופרטיבית הועמד על מיליון דולר ומטרות .לארץ ישראל

: בדו"ח החברה פעולתה הוגדרו כך

הארץ זקוקה למתיישבים מודרגים .הבניה של פלשתינה היא עניין יהודי חיוני"

מסחר ותעשייה יכולים .חקלאות .אלפי יהודים חפצים להתיישב שם .חרוצים

על ידי ביטוי מתאים של מדיניות .אשראי עיסקי מתאיםלהיות מקודמים על ידי

כלכלית זו ההתיישבות של יהודים המתקיימים מיגיע כפיהם יכולה להיות מואצת

."במידה רבה

כי השליטה בחברה הוענקה למועצה לפיתוח ארץ ישראל באמצעות .ח לבעלי המניות מגלה"דו

.נות רוב של דירקטורים בחברהשהעניקו למועצה את הזכות למ .הקצאת מניות רגילות

.שהעמידה את גיוס הכספים בארץ על בסיס עסקי .בהתאם לתפיסה הכלכלית של הקבוצה

1922עד סוף דצמבר .אחוזים לשנה 6הובטחה לרוכשי המניות בחברה תשואה מצטברת של

3

איש אמונו ו"תלמידו" של .לנשיא החברה מונה רוברט סולד .דולר 000 .387גויסו במניות כ

קיבל הג'וינט החלטה לאחד את פעולות הוועדה לשיקום מטעמו עם 1925בשנת .ברנדייס

החברה הכלכלית לארץ 1926בינואר 18פעולות החברה הקואופרטיבית ולשם כך נרשמה ב

חברה זו נוסדה על מנת לשמש "הרישום המחודש לא שינה את המטרות הכלכליות: .ישראל

דרכו יוכלו יהודים אמריקניים ומעונינים אחרים, לעזור באופן מוחשי על בסיס עסקי מכשיר

טהור לעסקים יצרניים בא"י לפיתוח כלכלת הארץ הקדושה וליישובם מחדש של מספר גדל

פעולות החברה הכלכלית (. 260והולך של יהודים בה" ) אהרוני , מבנה והתנהגות , עמי

הארגון שברנדייס סלד ".לקרן היסוד תחרות .בעצם .עסקי והיו ישראל נעשו על בסיס-לארץ

ואשר תפקד כקרן תרומות שנאספו בקרב המוני היהודים באמצעות תעמולה לאומית ".מפניו

.ענפה

כאשר היה דומה כי קיימת אפשרות לגייס כספים .במחצית הראשונה של שנות השלושים

להפוך " הועלה מפעם לפעם הרעיון .לפיתוח הכלכלי של הארץ על בסיס רווחי ולא פילנתרופי

".את החברה הכלכלית לארץ ישראל לחברת ההשקעות המרכזית של הסוכנות היהודית

לויות ההסתדרות הרעיון הזה לא מומש והחברה הכלכלית לארץ ישראל פעלה במקביל לפעי

.הציונית וקרן היסוד

מציאות שגישות שונות לפיתוח תפקדו בה זו בצד זו .בעצם נוצרה בארץ מציאות פלורליסטית

שבה תרם כל .המציאות הפלורליסטית הזו .וכל אחת תרמה את תרומתה היא לפיתוח הארץ

איזו דרך .י בשאלהלא השכיחה את הדיון הציבורי והאקדמ .זרם כמיטב יכולתו לבניית הארץ

בהקשר של החברה הכלכלית לארץ ישראל .מהדרכים אפקטיבית ויעילה יותר בפיתוח הארץ

עולה השאלה עד כמה ייצגה החברה חלופה ממשית לפיתוח כלכלי ? דווקא היומרה של

רציונל עסקי" לפיתוח הכלכלי של הארץ ולרתום את כוחות השוק "שנוסדה כדי להכניס .החברה

.מדגישה את השאלה הזו הקולקטיביותלמטרות

:" Private Enterprises forנשא נייר המכתבים של החברה את הכותרת .כך למשל

Public good " מטרות אלה כמעין הצהרה על יעדיה"( פרטית למען טובת הציבור)"יוזמה .

סולד, וי להם נתנו דבריו של רוברט . ביטלפעילות החברה במשך שנים ארוכות שימשו מוטו

: יו"ר החברה והרוח החיה בה

. הזמן הגיע לשילובם של כלי המלא של ישראל עדיין לא נבנההבסיס הכל

אנו .המשאבים השיטות וההון הפרטי האמריקאי והנחתם על כפות המאזניים

עתה נוסיף ובהדרגה נמלא את מקומו של האלתור בשימוש במשחק החופשי של

יין שלנו הוא בהבטחת מקומו של ההון הפרטי הענ .הכוחות הכלכליים הנורמליים

כושר ההמצאה והטכניקות המודרניות אשר מונעות .כך שישוחררו האנרגיות —

כי המדינה המודרנית חייבת —פנייתנו היא לאותם המבינים .בידי המאמץ הפרטי

4

. אנו מאמינים ביכולת האמריקאית ; היעילות .לעמוד על בסיסי כלכלי

של אותם כוחות כלכליים אשר .של העבודה והרמה של האחריותוהפרודוקטיביות

נאום רוברט סולד במלון ולדורף ) עשו את אמריקה המדינה הגדולה בעולם.

( 1953בדצמבר 2אסטוריה ניו יורק , ב

רוברט סולד והחברה הכלכלית לארץ ישראל עמדו בשנות החמישים בפני מבחן האחריות על

יה יותר מכל הדמויות שפעלו בענף הכימאך . הכימיה הגדולים בארץניים ממפעלי גורלם של ש

י. בולטת דמותו של משה נובומייסק

על ידי משה נובומייסקי על הקמת מפעל האשלג

אחראי לייסודם של 1873 י שנולד בסיביר בשנתנ, יהודי וציונובומייסקי, מהנדס מכרותמשה

ראשיתו של מפעל האשלג של נובומייסקי . האשלג ושל דשנים וחומרים כימיים מפעל

, ובה בדק את האפשרות לקבל אישור עם ארתור רופין 1906שניהל בשנת בהתכתבות

ה של הגיע לים המלח לעריכת סדר 1911. בשנת ים המלחמהממשלה העות'מאנית לניצול מי

בשנים חמת העולם הראשונה וחודשו. הניסויים נקטעו בשל מלניסויים ושל אנליזות כימיות

צד נובומייסקי בעקבות תוצאות הניסויים נעשתה פעולת שתדלנות ממושכת מ .1921-1925

היתה השגת זיכיון שיאפשר ניצול אוצרות הטבע של ים (39), שמטרתה אצל שלטונות המנדט

קיבלו משה נובומייסקי והמייג'ור טולוק הבריטי את הזיכיון לניצול מי 1929באוגוסט .המלח

. הענקת הזיכיון אפשרה הקימו את חברת האשלג לארץ ישראל 1930בינואר 1-ים המלח וב

את תחילת עבודות ההקמה ולקראת סוף אותה שנה כבר נשלחו לשוק מאות 1932בפברואר

מלחמת העצמאות הגיעה יכולת הייצור של המפעל לכדי יותר ממאה ערב .טונות של אשלג

שמל ( המפעל התעשייתי לצד חברת החלג )היה מפעל האש 1947בשנת .לגאלף טונות אש

זים בחשיבותו של מפעל אשר ייצואו, בסך של יותר משבעה מיליון . קשה להגהגדול בארץ

. מוביל בחקלאות הישראלית באותה עת, ענף הייצוא השני רק לייצוא ענף ההדרים, היה דולר

של היישוב היהודי לפעולתו של נובומייסקי כיזם תעשייתי יש רק מקבילה אחת בהיסטוריה

. שני אלה היו המפעלים ל פנחס רוטנברג מייסד חברת החשמלזאת ש —בארץ ישראל

. שני רים למרכזי ההון הגדולים בלונדוןהתעשייתיים היחידים בבעלות פרטית שהיו מחוב

המפעלים ושני המייסדים היו בעלי מסכת קשרים ענפה עם גופים כלכליים יהודיים וציוניים ועם

. מנהיגותו הענפית של נובומייסקי באה וכלכליים בבריטניה ובארצות הבריתם פוליטיים גורמי

, בניסיונות להפיק מוצרים כימיים נוספים מיהלידי ביטוי בתמיכה בפעולות מחקר בתחום הכי

. רץ חיפה לאחר מלחמת העולם השנייהדשנים וחומרים כימיים" במפ"מים המלח ובייסוד מפעל

חורבן מפעל האשלג ית של נובומייסקי הועמדה בביקורת בעקבות עמדת ההנהגה הענפ

., ידעו להכיר בזכויותיובמלחמת העצמאות, אך גם מתנגדיו, אשר צידדו בהלאמת המפעל

5

תפקידו היה במידה מרובה מאוד תפקיד "( נכתב אודותיו:54-53בדו"ח ועדת ים המלח )עמ.

, יות גדולות היתה ידועה מכבר, זה דורותבכמו העובדה עצמה שבים המלח טמון אשלג .חלוצי

קרוב לעשר .תכניות רציניות לניצול מעשי של מי הים אולם מר נובומייסקי היה הראשון שתיכנן

לתיכנון תכניות ולמשא ומתן כספי משפטי ופוליטי עד .שנים הוא הקדיש לחקירות ולנסיונות

מר נובומייסקי ניהל .שהשיג את הזיכיון לניצול מי הים והעבירו לידי החברה שהוא יסד אותה

המפעל כולו הוא יצירתו .את פעולותיה עד היום והקדיש למפעל ים המלח את מיטב ימי חייו

ושלא השקיע בו את .את עיונו העמוק ואין בכל מסכת הפעולות פרט אחד שלא הקדיש לו

בתנאי .במדבר שומם .הפעולה היתה חלוצית במלוא מובן המילה .ידיעותיו ואת רעיונותיו הוא

, עם בתנאי הובלה רעים עד מאוד .בכיםאקלים בלתי נוחים בתנאים פוליטיים קשים ומסו

היה —היו מספיקים שכמעט תמיד לא .ובאמצעים כספיים .פועלים שרק לאט לאט רכשו נסיון

על מר נובומייסקי להקים את המפעל ולהשתדל להביאו למצב כזה שלא זו בלבד שישא את

אלא שגם יביא לבעלי המניות את ההכנסות שהיו ראויים להן אחרי שנים רבות של צפייה .עצמו

.בסבלנות"

ות היתה חלק מאסטרטגיה מקיפה שהובילה להשתלט 1952הלאמת מפעלי ים המלח בשנת

חקרי אירוע" " שלושהפאור -באיור המצורף מציג לויהמדינה על תחום הכימיה והמחצבים.

. האירוע ימיה מבעלות פרטית לבעלות המדינההמתייחסים למעבר מפעלים מרכזיים בענף הכ

מהבחינה המשפטית .הראשון הוא העברת מפעל האשלג מהסקטור הפרטי לידי הממשלה

מפעלי "כרוכה במעבר מניות הבעלות על חברת 1952, ביולי 24שנעשתה ב .היתה ההעברה

נים דש" האירוע השני הוא העברת .מפעלי ים המלח" הממשלתית" לידי חברת "אשלג לא"י

דשנים וחומרים כימיים" תוכנן כמפעל הכימי הגדול ביותר ".וחומרים כימיים" לידי הממשלה

והעברתו לסקטור הממשלתי שופכת אור על בישראל. הקמתו כמפעל של הסקטור הפרטי

האירוע השלישי הנבדק כאן הוא העברת בתי .הרקע להיווצרותו של הסקטור הממשלתי

.בריטיש פטרוליום" לידי מדינת ישראל" הזיקוק מידי חברת הנפט הבריטית

6

.

ההלאמה

המלח כבר , החל את פעילותו לניצול אוצרות ים משה נובומייסקי, מקימו של מפעל האשלג

קבלת הזיכיון לניצול אוצרות ים המלח והפעלתו המוצלחת עשתה את מפעל .בראשית המאה

.במקורו הוקם המפעל בקצה הצפוני של ים המלח .האשלג למפעל התעשייתי הגדול בארץ

כמה ימים לאחר הכרזת העצמאות .לסדום( 2) הועבר מרכז הייצור העיקרי 1934אבל בשנת

אתר הייצור —שני המאחזים היהודיים בצפון ים המלח .פונה האזור הצפוני של ים המלח

המפעל עצמו פוצל בין שטח בשליטה ירדנית ) בצפון (3) .חרבו —בית הערבה" "צפוני וקיבוץה

.(שטח בשליטה ישראלית ) בדרום ים המלח ים המלח ( לבין

ה"חברות יהודה אלמוג נגד ההון הפרטי ווההסתדרות ה"פעיל החברתי" ואיש המפלגה

הרכושניות".

מלח ובטראומה הדיון הציבורי על עתידו של מפעל האשלג נקשר באבדן חלקו הצפוני של ים ה

. היו שהציגו את נובומייסקי ואת חברת האשלג כמי שנושאים לפחות של פינוי בית הערבה

הסירוב להניח בידי נובומייסקי ושותפיו את שיקום המפעל .אבדן האזורבמקצת האשמה ל

במאבק על עתיד חברת שני מחנות התנצחו .חשבון היסטורי" זה"על .במידה רבה .הסתמך

ם אנשי , ובהקי וחברי מועצת המנהלים של החברה. במחנה האחד ניצבו נובומייסהאשלג

7

. ה לשמור על אופיו הפרטי של המפעל, שייצגו את הדרישהחברה הכלכלית לארץ ישראל

. היה זה ין השניים היה יותר מוויכוח אישי. הוויכוח בבראש המחנה האחר עמד יהודה אלמוג

. נובומייסקי ייצג את האב טיפוס וס מתחרים בפיתוח הכלכלי של הארץויכוח בין שני אבות טיפ

הציוני, ך למפעל הבנייה של יזם פרטי המפעיל את עסקו על בסיס של רווח והפסד ותורם בכ

האשלג, את האב טיפוס של החלוץ , בהקשר של המאבק על מפעלואילו יהודה אלמוג ייצג

עלי הניקיון והאחזקה . להלכה היה יהודה אלמוג אחד מעשרות פוהציוני, איש מפלגות הפועלים

בוץ פלוגת הקי"יה הרוח החיה בקרב קבוצת הפועלים, ובמיוחד. בפועל הוא הבמפעל האשלג

, שלקחה על עצמה את הפעלת מפעל האשלג כאמצעי להבטיח את האחיזה היהודית "המאוחד

, שנעשה בר פלוגתא למשה נובומייסקי, היזם התעשייתי , פועל הניקיוןים המלח. אלמוג בחבל

עצמתו התבססה .נשא תפקיד מפלגתי כלשהו , לארטי הבולט ביותר בכלכלה הישראליתהפ

מרתק ורב )סיפור חייו של אלמוג ) קופלביץ . ליישוב חבל ים המלחעל מסירותו האידאולוגית

אלמוג היה ממייסדי הוועד הזמני (עלילות. חלקו נפרס בביוגרפיה שכתב קושניר )יהודה אלמוג

ציר של החלוץ בארץ ישראל. שחתר לאיחודה של תנועת העבודה בארץ ישראל. כמו כן היה

לוועידת הייסוד של ההסתדרות ומראשי המייסדים של גדוד העבודה. מילא שליחויות שונות

היה נתון כל כולו לחבל הנגב. 1934של התנועה בחוץ לארץ. היה חבר קיבוץ כפר גלעדי מ

אישיותו . עין גדי -קודם למפעלי ים המלח בסדום. ולאחר מכן למפעלי פיתוח בחבל סדום

אלמוג מתבררת . תפיסת התפקיד שלתיק גדוד העבודה הוסיפו לו יוקרהו"זכויותיו" כווהחזקה

ואשר הוקדש לחבל ים המלח : 1944מן ההקדמה לספר שהוציא בשנת

שלא ייהפך .לעמוד על המשמר .פועלי ארץ ישראל ואנשי הקיבוץ .הוטל עלינו "...

.למפעל חרשתי סתם —פרי כוחות ציוניים ונושאי חזון המולדת —המפעל הזה

מקור לעבודה זרה ונחלת .לחברת מניות נכרית שאין עיניה אלא לרווחיה

(8) ".זרים

שבה התייחס .את מטרותיו המאוחרות יותר של אלמוג אפשר להבין ממהדורה נוספת של ספרו

בעלי הון " המשימה הכבירה" של פיתוח אזור ים המלח על" לשיקום המפעל ובה שלל הטלת

לתפיסתו של ".פרטי וחברות רכושניות אשר ינצלו חזון לאומי גדול לטובתם של מעטים

כי ההון הפרטי הרכושני אינו מסוגל " .אלמוג לימד הניסיון של עשרים שנות חברת האשלג

החלופה ".ורגני את צרכי בנין המפעל הזה עם צרכי פיתוח הארץ וביטחונהלתאם תיאום א

במתכונת רשות עמק .שאלמוג צידד בה היתה פיתוח חבל ים המלח באמצעות רשות ציבורית

הסתדרותי ופרטי יקחו בה חלק. .לאומי .שהון ממלכתי .טנסי שבארצות הברית

(10)ג בפעולה נמרצת להעברת מפעל עוד בטרם הסתיימה מלחמת השחרור החל יהודה אלמו

, שהיה מנותק מכל יהודה אלמוג. מכאן ואילך נעשה אשלג לבעלות סולל בונה ההסתדרותיה

. בלת ההחלטות לגבי גורלו של המפעלעמדת עצמה פורמלית, הכוח המדרבן של תהליך ק

8

ארב .נדנד" לשר האוצר קפלן "הפציץ" את מנהיגות מפא"י ואת ההסתדרות בתזכירים,"אלמוג

שלג לבן גוריון בצאתו מפגישות ואף הצליח להניח את ידו על מברקים שהחליף מטה חברת הא

. בוויכוח הציבורי סביב עתידו של מפעל האשלג גייס אלמוג בארץ עם המשרד הראשי בלונדון

ים של חברת העתקי מכתבים פנימי) .את כל מטעני הביקורת שהיה יכול להטיח בנובומייסקי

האשלג שהועברו מהמשרד בארץ למטה המרכזי בלונדון נמצאו בארכיון אלמוג . מקורם של

(.5פרק 11, הערה ההעתקים באגף החקר , המברקה והצנזורה

הסכם שעשה .בעיקר בלט הערעור על כשרותם הלאומית של נובומייסקי ושל חברת האשלג

כביכול נציג חברת האשלג פול זינגר עם המלך הירדני עבדאללה נזקף לחובתם של נובומייסקי

ולמעשה ,של הקרבות העביר את המפעל הצפוניוחברת האשלג. ההסכם שנעשה בעיצומם

שנדחה על ידי בן גוריון, אינה .האחריות להסכם .לחסות עבר הירדן .את כל אזור הזיכיון

.נציגו של בן גוריון (יחד עם זינגר השתתף במשא ומתן גם רודי ) אמנון זעיר .זינגר בלעדית של

בין שהאחריות על ( 12) .והוא אכן ציין בזיכרונותיו שהאחריות על הכרעת הנסיגה היא עליו

על םהפרשה כולה כת (13)ההסכם היא על בן גוריון ובין שהיא על חברת האשלג השאירה

. העובדה שהמשא ומתן עם הירדנים החברה ועל מעמדו של נובומייסקיל מעמדה הציבורי ש

כדי מעורבות פעילה של נובומייסקי, רק הגבירה את במסגרת הסכמי רודוס נמשך תוך

.. כנגד נובומייסקי הועלו טענות המבקרות את פעולותיו תחת שלטון המנדטהרינונים סביבו

אי כנתפסו על ידי מבקריו .ו של נובומייסקיפעולות אלו שהיו פרגמטיות למדי מנקודת ראות

אחד מנושאי הביקורת כלפי החברה היה אי הקמת יישוב .הכרה בקדימות של העניין הלאומי

במיוחד .לגבי דידה של הפרקטיקה ושל האידאולוגיה הציונית .של קבע לפועלי המפעל

ת קיומה לא הצליחה במשך שנו .נרכשת ארץ ישראל על ידי התיישבות .בתפיסה הפועלית שלה

אלה התגוררו במחנה עבודה והיו עולים מדי תקופה .חברת האשלג להקים יישוב לעובדיה

:לטענת יהודה אלמוג נכשלה החברה בנושא זה כישלון חרוץ ".ל"חופשה משפחתית

אותיו בעבר . שגיעצר כוח מפעל האשלג לעמוד במבחן בהתחולל המאבק לאלדברי אלמוג,

. בשמונה עשרה שנות קיומו לא הצליח ללכד מסביבו את ציבור עובדיו על פניובאו וטפחו לו

לעובדיו, הוא הנחיל אכזבות מרות —. להיפך קבע שיהא מושרש באדמתו ויאחוז בהביישוב

, מחברה וממקום קבע; הם היו כאבק אדם, נע ונד ,, תלושים מחיי משפחהשנמצאו מקופחים

השקיעו את מיטב כוחותיהם ושבו טוו חלומות נלהבים ללא קשרים נפשיים עם המפעל שבו

(14) .שנתבדו

מעשה הבגידה" בתקופה שהיה ברור לכול כי צפוי ".לגבי דידו של אלמוג .לחטא זה הצטרף

, שבועיים לפני סיום המנדט 1948 .באפריל 30. ב אבק צבאי על קיום המדינה היהודיתמ

15יטורים לתוקף נקבעה ליום . כניסת הפליםאחוזים מהפוע 60על פיטורי כ הודיעה החברה

, והיה ת והן מעשית, הן מורליהפיטורים הנחיתה מכה על הפועלים . הודעת החברה עלבמאי

9

. הפועלים החיילים שנדרשו להגן ן לשמור על האחיזה היהודית באזורבה משום איום על הניסיו

תם המניעים העיקריים להישארועל האזור ) ואשר משפחותיהם נשארו בצפון ( איבדו את אחד

(15. ). כך נפגמה קשות הגנת האזורההגנה על מקום עבודתם —במקום

א פעלה די לניצול אוצרות ים המלח. הזנחה זו , כי להאשמה אחרת שהוטחה בחברה היתה

. קיומם של אינטרסים בריטיים בחברה, לחובתו של רפיון ידיים ולעתים לנזקפה, לעתים

מו ניצול אוצרות מסוימים של ים המלח בשל מחויבותם למפעלי ייצור אחרים אינטרסים אלה חס

, שייצורו בראש ובראשונה הוזכר עניין הברום. גע מן התחרות מצד ים המלחשהיו עלולים להיפ

אשר ( ICL) תעשיות כימיות אימפריאליות" "טינמנע כביכול בשל התנגדות קונצרן הענק הברי

חברה בריטית" "עם ממשלת בריטניה. העובדה כי החברה היתה( 16) נהנה מקשרים הדוקים

; צירוף גורמים הזיכיון היה מושב החברה בלונדון נזקפה גם היא לחובתה. בהתאם לתנאי

, היו תנאי מלכתחילה למתן הזיכיון. בתנאים של מדינה חדשה ורוב אנגלי בחברה (17)בריטיים

ורם חשוב בקביעת תה לאומיותה של החברה ג, הימשתחררת זה עתה משלטון קולוניאליה

. חברה בריטית נתפסה כמייצגת אינטרסים קולוניאליים לא רק בעיני התדמית הציבורית

.השמאל אלא אף בעיני הימין

. חורבן חלק מהמפעל ופיצולו בין שטחים בשליטה ם רבים עמדו עתה בפני נובומייסקיקשיי

הביאו לידי שיתוק ההפקה בו. הדרך בין ים המלח רדנית לבין שטחים בשליטה ישראלית, י

. הקשר בין אתר הייצור נחסמה .יעתה בשלטון ירדנ, שעברה דרך יריחו ונמצאה לירושלים

ות דרך חצבה בערבה( ומנע מעבר משאיות נושאין צפון הארץ נעשה ארוך ומפותל )בסדום לב

. מים המתוקים מהצד הירדניהתלות ב . קושי נוסף שמנע את חידוש העבודה היה בעייתאשלג

. נוסף על כל אלה היתה שתייה אלא גם לצורכי הפקת האשלג מים אלה שימשו לא רק לצורכי

. קופתה של החברה לא הכילה את הסכומים ת האשלג בעיה כספית לשיקום המפעללחבר

. קשייו של מתקדם להפקת האשלג בממדים רחבים הניכרים שהיו דרושים להשקעה בציוד

לו המתקדם היתה משמעות בפני . גם לגיס הכספים הזינו את משבר האמון בונובומייסקי בגיו

. יכולתו לשקם אתהיה נובומייסקי בן שבעים וחמש .שנת חורבן המפעל 1948 . בשנתעצמה

. הערעור הפנימי על עמדת המנהיגות של נובומייסקי המפעל בגיל כה מופלג הוטלה בספק

. בתזכירים מיולי שני פקידים בכירים של חברת האשלגתנו לאלמוג מתברר גם מן הסיוע שנ

, ומכתבו של כהנר כלל א' כהנר וא' דה ליאו, ביקורת על הנהלת החברה .חו השנייםמת 1948

. גם שותפיו הבכירים של ת עליוגם המלצה ברורה לבדיקת עתידו של המפעל מבחינת הבעלו

נשיא .רוברט סולד, ולראל, לא תמכו בו נמרצותאנשי החברה הכלכלית לארץ יש .נובומייסקי

יותר מארבע שנים נמשך המאבק הפוליטי ., היתה ביקורת קשה על תפקודוהחברה הכלכלית

את התקופה הזאת אפשר לחלק לשלוש תקופות משנה : .על גורל המפעל

10

ת ועדת ים המלח לבין להקים א 1949 ., מנובמברא ( התקופה שבין החלטתו של קפלן )

להעביר את המפעל לאשר את החלטת הממשלה שלא 1950, החלטת הכנסת, במארס

. לבעלות ממשלתית

, לגייס שבה ניסה נובומייסקי, בלא הצלחה 1952ליולי, 1950ב ( התקופה שבין מארס )

עם החלטת הממשלה 1951, באוקטובר 4מפעל. תקופה זו הסתיימה ב כספים לשיקום ה

.לניצול מי ים המלח מחברת האשלגלהפקיע את הזיכיון

ל על פיצוי בעלי המניות של ) ג ( תקופת המשא ומתן בין חברת האשלג לבין ממשלת ישרא

.1953במארס 18, הסתיים ב החברה. המשא ומתן, שנמשך כשנה ומחצה

כאשר אישרה חברת האשלג לממשלה להיכנס לשטח המפעל ולפעול לחידוש הפקת האשלג.

, שיתוק הייצור במפעל הדרומי וקשיי השיקום של צפוני של חברת האשלגורבן המפעל הח

יצרו קרקע נוחה .בצד הפגיעה בדימוי הציבורי של נובומייסקי ושל חברת האשלג .המפעל

כרעה על העברת המפעל , כי היעה להעביר את המפעל לידי הממשלה, אבל היה ברורלתב

, לא תוכל להיעשות ההסתדרותי כפי שדרש יהודה אלמוג , או לידי סולל בונהלידי הממשלה

מאמציו של אלמוג כוונו להקמת ועדה שתדון בנושא ואשר מסקנותיה .בלא בדיקה מעמיקה

.את הלאמת המפעל ופיתוח נרחב של חבל ים המלח .כך קיווה .יאפשרו

הדחיפות שבצורך שלח יהודה אלמוג מכתב לשר החוץ שרת, ונימק בו את 1948ביולי 18ב

פעולת .להקים ועדה. למכתב לשרת צירף אלמוג את התזכיר של א' דה ליאו שהוזכר לעיל

הגיש 1948באוגוסט 13השתדלנות של אלמוג הצליחה להביא לידי הקמת הוועדה המקווה. ב

להרכב 22שר האוצר אליעזר קפלן לראש הממשלה דוד בן גוריון ולשר החוץ משה שרת הצעה

אז שר המסחר התעשייה .לאחר משא ומתן על הרכב הוועדה מינה פרץ ברנשטיין .הוועדה

יהודה .א' דה ליאו .ד"ר א' ברגמן .א' ולטר .יו"ר —את החברים האלה : א"ז הרפיין .והאספקה

(23)ד"ר יהושע גרינבאום. .אלמוג

חקירת הבעיות "קבע גם את הגדרת תפקיד הוועדה : .באוקטובר 13שנחתם ב .כתב המינוי

( 24) ".הקשורות בניצול ים המלח וחבל ים המלח

הקמת הוועדה היתה ניצחון של יהודה אלמוג לא רק בשל ההזדמנות ליצור מומנטום של בחינת

אלא .(כל נושא הפיתוח של חבל ים המלח וניצול משאביו ) תחת המטרייה של ועדה ממלכתית

שהיה .לוועדה גם צורף אי דה ליאו .י הוועדהגם בשל העובדה כי הוא עצמו נכלל בין חבר

.מעובדי החברה והביע כבר את עמדתו הביקורתית עליה (25)בעבר

דוח הוועדה .הוועדה קיימה יותר משמונה עשרה ישיבות מליאה ובמקביל פעלה ועדת משנה

: והמסקנות שעלו ממנו היו חותכות וברורות 1949 .באוגוסט 8נחתם ב

11

משותק ואין להשאירו בשיתוקו.המפעל . 82

כשעיינו בשאלה אם יש להתייחס באמון אל חברת האשלג בתור הרשות המכריעה הפועלת 83

והפעילה בכיוון החיאה נמרצת ומהירה ועד כמה שאפשר רחבה ושלמה של מפעל ים המלח

..באנו פה אחד לידי הכרה כי חסר לנו האמון הזה

.את הזכיון מידי החברה אין לממשלה ברירה אחרת מלקחת 84

אלא .עם פרסום מסקנות הוועדה היה דומה כי קרובה פעולת הלאמה מצד הממשלה

שבחן את העניין החליט .שר האוצר אליעזר קפלן .שהאישיות הכלכלית הבכירה בממשלה

.להתנגד לפעולת ההלאמה

. מפעל האשלגריון נדון גורל בביתו של בן גו 1949בספטמבר 27בישיבה שהתקיימה ב

שבחן את .אליעזר קפלן .בן גוריון —בישיבה השתתפו שלושת השרים הבכירים של מפא"י

בביתו 1949בספטמבר 27העניין החליט להתנגד לפעולת ההלאמה. בישיבה שהתקיימה ב

בישיבה השתתפו שלושת השרים הבכירים של מפא"י .של בן גוריון נדון גורל מפעל האשלג

ומשה .מנכ"ל משרד האוצר .וכן דוד הורוביץ —ליעזר קפלן ומשה שרת א .בן גוריון —

ההחלטה שהתקבלה בפורום בלתי פורמלי זה ייצגה את מגמת שלושת השרים .נובומייסקי

להשאיר את המפעל בידי משה נובומייסקי ושותפיו. שמונת הסעיפים של המסמך, שלעיצובו

ת להסכם בין חברת האשלג לבין הממשלה. יצרו את המסגרת הכללי .היה נובומייסקי שותף

אין מבטלים את הזיכיון." הסעיף השני הבטיח לנובומייסקי "הסעיף הראשון הצהיר ברורות, כי

הממשלה תשתדל לאפשר מתן הלואה "ולחברת האשלג סיוע כספי לנוכח קשיי המימון שלהם:

מיליון 2-3 של לחברת האשלג, מהמלוה האמריקאי, מהבנק לאקספורט ואימפורט, בסך

מיליון דולר 2דולרים." הסעיף השלישי קבע את התחייבות החברה לגייס סכום מקביל של

חברת האשלג "כתנאי לקבלת ההלוואה שהובטחה בסעיף השני. הסעיף הרביעי הבטיח, כי

תהפך לחברה ישראלית. אם יגיעו הממשלה והחברה לידי מסקנה שדבר זה הוא בלתי אפשרי,

ושב ההנהלה וכן יועברו לישראל כל הפעולות המעשיות של הנהלת עניני יועבר לישראל מ

הסעיף החמישי והסעיף השביעי נגעו לאספקת המים ולסלילת הדרך שיבטיחו את החברה."

תהליך הייצור. הסעיף השישי חייב את החברה לא לשקם את אתר הייצור הצפוני שהיה

ממשלת ירדן בעניין. הסעיף השמיני בשליטה ירדנית ואף אסר עליה לנהל משא ומתן עם

לממשלה בהנהלת החברה. נציגות זו היתה מיועדת לספק את מי שראו באוצרות הבטיח נציג

העמדה שגיבשו (29)הטבע רכוש העם ותבעו להבטיח פיקוח מתאים על ניצול אוצרות אלה.

פוליטית. שלושת השרים בישיבה בביתו של בן גוריון לא אושרה בקלות במוקדי העצמה ה

בוועדת הכספים של .בן גוריון ושרת נאלצו להיאבק על עמדתם בארבע זירות: בממשלה .קפלן

הכנסת, במזכירות מפא"י ובמליאת הכנסת. העמדה הספקנית, או אולי העוינת, כלפי חברת

באוקטובר 4במסמך בעקבות ישיבת הממשלה מ (30)האשלג מתבררת מהשינויים שהוכנסו

12

שיבה תוקן הסעיף השלישי של ההחלטה והוגבל הזמן שבו היה על החברה באותה י .1949

לגייס את הכספים לשיקום המפעל )מסגרת הזמן היתה צריכה להיקבע בין קפלן לבין החברה

רצוי שבמשא ומתן עם החברה ישיג שר "שינוי מהותי יותר היה התוספת לסעיף השמיני : (.

" על אף תיקון זה .ויים מתאימים ובמועד שייקבע'האוצר לממשלה הזכות לרכוש המפעל בפיצ

ההחלטה העקרונית שלא להלאים את המפעל על כנה. הוחלט .בעיקרו של דבר .נשארה

לאפשר לחברת האשלג להמשיך ולפעול ואף להעניק לה סיוע כספי ניכר במטבע זר. אלא

ספים של שבהחלטת הממשלה לא היה סוף פסוק ועניין חברת האשלג הועלה בוועדת הכ

הכנסת. שם הועמדה הממשלה בביקורת והיה דומה כי צפויה החלטה מנוגדת להחלטת

לשאלת הפעלת מפעל 1949באוקטובר 16הוועדה. בנסיבות אלה נדרשה מזכירות מפא"י ב

.ההקשר שבו הובא עניין הזיכיון למזכירות מפא"י מתברר מדבריו של ח"כ שמואל דיין .האשלג

ן : אשר טען במהלך הדיו

מצב חברינו בוועדת הכספים קשה. הם הועמדו באופן פתאומי לפני השאלה הזו

מבלי שלמדו אותה ומבלי שידעו את הענין. בוועדת הכספים הושפעו חברינו

מדברי המתנגדים. הם אמרו, כי בים המלח אוצרות גנוזים ואנו עומדים למסרם

הארץ ומיפעלים רבים לקחנו לאחרים, לבעלי המניות. כוחנו רב עתה, כבשנו את

הבה ניקח גם את זה. המיפעל הוא —לידינו, מבלי לשאול לחוקים בינלאומיים

.. רציתי לקבל כאן הסברה והשפעה, כדי שאוכל .בידינו, ולפעולתנו יש תוקף.

להצביע בלב שלם נגד הצעות מפ"ם והרויזיוניסטים ושתהיה לי לפחות ההרגשה

(33).שהצדק איננו עמם

ביטאו ספקות לגבי תמיכת הממשלה באופציה .דובדבני .בריו של חבר מזכירות מפא"יגם ד

הפרטית :

.. אני מניח שנובומייסקי היה מצליח למצוא כסף, ולאו דוקא יהודי, אלא גויי, לו .

אלה של ים המלח היה הדבר כרוך ברווח גדול. במידה שאני מבין בתפוחי זהב

.אני חושב שזה מפעל אשר יצטרכו להשקיע בו השקעה גדולה מאד. והממשלה

תצטרך לסייע ולקדם. הקבוצה הזאת אינה מוכנה .אם תרצה או לא תרצה

להשקיע יותר כסף והיא פונה לקפלן שיתן כסף מהמלווה האמריקאי אשר צריך

חברינו בממשלה: האם בכל ללכת לפיתוח הארץ בדרך כלל. ואני רוצה לשאול את

(34)מה שאתם מציעים לנו אתם מבטיחים שהמפעל יופעל?

מטענותיו של דובדבני היה אפשר ללמוד על ספקנות כלפי יכולת שיקום המפעל בידי נובומייסקי

חלקם בהקמת מפעל —לקחיו התבססו על ניסיון העבר .וקבוצת המשקיעים שפעלה עמו

החשש שבלט בדבריו, כמו גם בדברי חבריו, היה מפני אי ( 35)המים ב"התיישבות האלף."

יכולתו של נובומייסקי לעמוד במטלה. מול הספקנות והביקורת של חברי מזכירות מפא"י נדרשו

13

משה שרת ואליעזר קפלן למאמץ רב כדי לשכנע את הרוב לאמץ את עמדתם. טיעונו המרכזי

ים של ישראל, שכן במקרה כזה תראה של משה שרת היה כי הפקעת הזיכיון תפגע באינטרס

עצמה ירדן משוחררת אף היא מתנאי הזיכיון ויש חשש שתפעל להקמת מפעל מתחרה.

במקרה של הפקעה נחלש גם הסיכוי להשיג מים מתוקים, אשר נמצאו בשליטת ירדן ואשר היו

בר חיוניים לתהליך ייצור האשלג. הפקעת זיכיון האשלג היתה עלולה לדחוף את ממשלת ע

הירדן לפעול לביטול זיכיון חברת החשמל, זיכיון שהבטיח את שליטתה של חברת החשמל על

מי נהר הירדן. בסיכום דבריו טען שרת : יש כאן מבנה אשר אנחנו צריכים להיות האחרונים

המעונינים לערער אותו. אם אנחנו נבהלים מזה שיאמרו עלינו שאנחנו מכורים למערב

זם, אם דבר זה הוא הקובע, ואם מפני שהחברה הזאת היא אנגלית, ומשועבדים לאמפרילי

צריך לאבד, להרוג ולהשמיד רק בכדי להפגין בפני מוסקבה שאנחנו עצמאיים, אזי השאלה

אחרת. אולם אנחנו עכשיו יושבים במפלגת פועלי ארץ ישראל אשר היא באמת עצמאית ויש

ה למסקנה שיש אינטרס ישראלי המחייב לא לה אומץ לב לנקוט מדיניות עצמאית, ואם היא בא

לנתק קשר עם זיכיון בריטי, אזי היא תעשה זאת ולא תרתע ולא תיבהל ממה שיגידו

(37).אחרים

שטענה כי הבררה .שדיבר אחרי שרת, הציג גישה פרגמטית כביכול .שר האוצר אליעזר קפלן

להשאיר את ים המלח "או .העומדת בפני ישראל היא לנסות לשנות את הזיכיון להפקת האשלג

רשימת התנאים שהעמידה (38) " במאמץ לרצות את חברי המזכירות הציג את.לעת עתה .מת

הממשלה בפני נובומייסקי ועמיתיו להנהלת החברה. הטיעון המסכם של קפלן נגד ההלאמה

אשר הממשלה מקבלת אותו מידי אנשים פרטיים" לא יקבל הלוואה מידי הבנק"היה, כי מפעל

האמריקני לייצוא וייבוא. זה היה הרמז היחיד בדבריו של קפלן לטיעון בעל בסיס פוליטי. הדיון

, אפשר למפא"י להציג עמדה ים בניצחון הקו שהציגו קפלן ושרתבמזכירות מפא"י, שהסתי

הופיע שרת 1949באוקטובר 17בדיון שהתקיים ב .אחידה יותר בוועדת הכספים של הכנסת

נימוקיו היו אותם נימוקים .והציג את עמדתו בזכות השמירה על הזיכיון בוועדת הכספים

. לשאלת הזיכיון נדרש בוועדת הכספים גם אליעזר עלה יום קודם לכן במזכירות מפא"ישה

קפלן הציג בפני הוועדה סיכום דברים עם 1949 .באוקטובר 31קפלן שהופיע בפני הוועדה ב

לחידוש הייצור במפעל מצד אחד (41)לסלול את הדרך נובומייסקי. סיכום דברים זה נועד

היה בה כדי לשכנע . ואולם גם הופעתו של קפלן לא את מחייבי ביטול הזיכיון מצד אחרולרצות

נדרש להופיע . ההתנגדות לחברת האשלג היתה כה גדולה עד שבן גוריוןאת חברי הוועדה

מץ את עמדת הממשלה. הופעת בן ניסיון לשכנע את חבריה לא( ב42)בפני ועדת הכספים

גוריון הכריעה את הכף בזכות עמדת הממשלה והחלטתה זכתה בסופו של מאבק לאישור

בוועדת הכספים. עם זה נקבעו תנאים ברורים יותר לקבלת המלווה האמריקני. התנאים הוצגו

יו בלתי התנאים הללו לא ה 1950במארס. 27לאישור הכנסת על ידי יו"ר הוועדה ד"צ פנקס ב

עצמו בעצה אחת מתקבלים על הדעת ולמעשה היו זהים ברובם לתנאים שגיבש נובומייסקי

14

.. השוני העיקרי נגע לסעיף השמיניעם דוד בן גוריון, משה שרת, אליעזר קפלן ודוד הורוביץ

:שאליו נוסף התנאי הבא

שייתכן שבמועד מסויים תחשוב הממשלה למוטב לקבל .כן צריכה החברה לדעת

את הנהלת המפעל ואת .או לרשות חברה שהיא תציין אותה .לרשותה היא

מוקדמת על פי הודעה .שהיא תהיה חייבת .משום כך נמסר לחברה .הבעלות עליו

.. במקרה כזה .של שנה אחת מצד הממשלה לבוא בדברים אתה לשם משא ומתן

מתאימים לבעלי המניות של החברה תמורת העברת המפעל ישולמו פיצויים

43.. .לידים אחרות

תגובת מועצת המנהלים של חברת האשלג לתנאים שהציבה ועדת הכספים ואשר אושרו על

לפי המכתב קיבלה על עצמה 1950 .באפריל 5הועברה לאליעזר קפלן במכתב מ .ידי הכנסת

כמו כן קיבלה על עצמה להמשיך .החברה להעביר את מושבה ואת מקום רישומה לישראל

הון ממשלתי ישראלי ונציג .וכן לקבל כמשקיעים הון יהודי .ולשמור על רוב יהודי בחברה

ממכתב החברה עלתה גם הנכונות להשתתף בסלילת .מממשלת ישראל במועצת המנהלים

החברה גם .סדום ולפעול יחד עם הממשלה לפתרון בעיית המים המתוקים-ביש באר שבעכ

מול התגובה החיובית לתנאים .היתה מוכנה לדון עם ממשלת ישראל על שינוי תנאי הזיכיון

כמו .אלה ציינה החברה את הקושי שהיא צופה בקשר לדרישה לגיוס שני מיליון ל"י במטבע זר

משא ומתן .הנושא השמיני שהוא עניין שגרם לנו דאגה ניכרת"בי :כן הובעה הסתייגות לג

שהגיע לשלב רציני על סכום של כמיליון דולר הפסק באופן מידי בשל הערפול של משפט זה

ועל ידי הסיבה של הרושם שלמרבה הצער נפוץ רק בחו"ל שהמטרה של ממשלת ישראל היא

על אף ההסתייגויות שהביעה ( 44)" .תעשייה בכלל ותעשייה בסיסית בפרטלהלאים את ה

, ואכן במשא ש העבודההחברה נוצר עתה בסיס למשא ומתן ומעתה היתה הדרך סלולה לחידו

כמו כן סוכם בין הממשלה ( 45) .גו סיכומים על רוב דרישות הממשלהומתן עם הממשלה הוש

כתנאי לקבלת 1195לבין החברה כי על החברה לגייס סכום של שני מיליון ל"י עד סוף יוני

(46) ההלוואה בסך של שניים וחצי מיליון דולר מהמלווה האמריקני.

אלא שמאמציהם .נדמה היה בשלב זה כי הדרך לחידוש הפעולה של חברת האשלג סלולה

קשייו של .של נובומייסקי ושל אנשי החברה הכלכלית לארץ ישראל לגיוס הכסף עלו בתוהו

אך על אף הזמן שחלף לא נקטה הממשלה צעדים לביטול .נובומייסקי נעשו ברורים יותר ויותר

שנה וחצי לאחר החלטת הכנסת לאפשר לחברה להמשיך ולהחזיק בזיכיון לייצור אשלג .הזיכיון

כי החברה תיגש לייצור מידי .בפגישה עם מנהל משרד האוצר דוד הורוביץ .הציע נובומייסקי

היתה בעמדה זו של נובומייסקי הודאה .באמצעות הכספים החלקיים שכבר עומדים לרשותה

.הוצגה לפני נובומייסקי ההצעה הנגדית של קפלן 1951באוגוסט 7ב .בכישלון לגייס כסף

15

ההצעה היתה שהממשלה תמציא חצי מיליון ל"י לחידוש המפעל בררום ולחידוש הייצור

להבטחת השימוש היעיל בכסף הזה .חשבונה של הממשלה כסף זה יוצא על .השהיה בלא

בכספי המלווה של הבנק לייבוא וייצוא תקנה הממשלה ציוד .יוקם ועד לפיקוח על מהלך הייצור

כל השאלות הנוגעות לזכויות החברה כבעלת הזיכיון מעמדה ופיקוחה הכרחי ".בארצות הברית

יידרש זמן עד שתגיע הממשלה החדשה .ןיתר על כ .להניח את העיון בהן למעמד אחר בעתיד

( 47)" ישורה של הכנסת.להחלטה סופית בשאלות המסובכות האלה ועד שתקבל את א

, אך בד בבד כיון ודחיקת רגליו של נובומייסקיהצעת קפלן היתה מכוונת למניעת ביטול הזי

מבחינתו של קפלן הצעה זו .להבטיח את השפעת הממשלה בחברה שנכשלה בגיוס כספים

רצון זה גבר על ההכרה כי .היתה ביטוי לרצון לשמור על הצביון הפרטי של חברת האשלג

המשא ומתן המתמשך פוגם בשיקום מהיר של הייצור ומונע מהמדינה הכנסות ניכרות במטבע

4ב .בשלב זה החליטו חברי מועצת המנהלים של חברת האשלג שהתכנסו בלונדון .זר

כי המוצא היחידי שנשאר למועצת המנהלים הוא להציע למכור את זכויות "1951פטמבר : בס

החברה כבעלת הזיכיון ואת נכסיה לממשלת ישראל במחיר הוגן ובמגמה להגן על עניניהם של

ויתור על .בכך ויתרה מועצת המנהלים במו ידיה על שליטתה בחברת האשלג ".בעלי המניות

.לפי הצעת קפלן .עדיפה על פני שיתוף פעולה עם הממשלה גם כשזוהזיכיון נתפס כאופציה

1951 .באוקטובר 4ב .חודש לאחר מכן .החזיקה רק במקצת ההשפעה והבעלות על החברה

חר והתעשייה ושר המשפטים , שר המסליפות כוחם של שר האוצר "הממשלההחליטה

".הזיכיון בהתאם לתנאיו , בדבר הודעה לחברת האשלג על בטוללהחליט, על דעת הממשלה

11מ .החלטה זו הובאה לידיעת חברת האשלג במכתב שר המסחר והתעשייה דב יוסף

ונומקה בטענה כי : 1951 .באוקטובר

שחברתכם לא יצרה בשלוש השנים .החברה אינה מפעילה את הזיכיון באופן נאות ויעיל ; ב ."א

ום כלוריד אשר החברה היתה צריכה האחרונות בממוצע את התוצרת המינימלית של פוסטי

שחברתכם לא שילמה לממשלה סכומים המגיעים ממנה לפי הזיכיון תוך .ליצור לפי הזיכיון ; ג

ששה חודשים מזמן פרעונם." 50

הם החלטת הממשלה לפעול לביטול הזיכיון הביאה לידי פתיחתו של משא ומתן על התנאים שב

תה ההחלטה הראשונה להעביר מפעל תעשייתי . זו הייועבר מפעל האשלג לידי הממשלה

.החלטה שהניחה את היסוד לסקטור הממשלתי בתעשיית הכימיה —פרטי לידי המדינה

16

הערות

1951 .9 .4 ..הארץ ".זיכיון ים המלח".וכמו כן נובומייסקי משה 53עמ' ; 1949 ..ראו דוח ועדת ים המלח. 2

החורבן הסופי .של חברת האשלג נעשתה על ידי הפועלים הנסוגיםהחבלה הראשונה באתר הייצור הצפוני . 3

58-59 .עמ' .סדום .קורן .נעשה על ידי הלגיון ומחפשי שלל בקרב הבדואים

סקירה כוללת של טיעוני הצדדים .ציוניותו" של נובומייסקי היתה בעלת משקל מפתח בדיון על עתיד החברה".4

כך שאין לגזור משפט היסטורי על אחד מהשניים בעקבות הטענות .אינה בתחומי העיסוק של מחקר זה

.המועלות כאן

עדות על אופיו ועל מעמדו המיוחד אפשר למצוא במכתב .לפיתוח האזור היתה בדיבוקשל אלמוג מסירותו 7

לענות אודה ולא אבוש כי לא קל ".השר הממונה עליו בתקופת עבודתו כמשרד הפיתוחי .שכתב לו מרדכי בנטוב

אך נוסף לזה אינני יודע מה .אמנם שמחתי מאד לבשורה על הדלקת נרות חנוכה על צוק מצדה .על מכתביך

ניסיתי כבר לא פעם לכתוב לך ולשוחח אתך אך בסופו של דבר תמיד יוצא אני מהבירורים .לענות על טענותיך

כלום כל כך רע אנכי ? כלום —כל פעם ואמנם שואל אני את עצמי .האלה מלא חטאים כרימון על לא עוול בכפי

.זהו להשאיר לך חופש פעולה מלא ואתה כל כך מפריע אני בעבודתך ? נדמה לי שהמקסימום שיכולתי לעשות

לא בדיווח ולא .אשר איננו חייב לא במרות, לא במשמעת .האדם היחידי המקבל משכורת מהמדינה .נדמה לי

(. 1959 .1 .23 .כתב בנטוב לאלמוג) מ "?מה תדרוש ממני יותר .בהתיעצות

103-108 .עמ' 1980 .גן שמואל, בעריכת דליה אמוץ ויסליב, גן שמואל-ראו זיכרונותיו של אמנון זעיר, וינה 12

ברור המניע הציוני של הקמת המפעל וכן .שאלת מהימנותו הציונית של נובומייסקי אינה חלק מעבודה זו . 13

.עם זה הועלו כנגדו טענות חמורות בעניין המשא ומתן עם עבדאללה .יחסיו הקרובים ותמיכתו בתנועה הציונית

במו"מ עם פקיד גבוה בממשלת עבר הירדן חתם נובומייסקי על הסכמה ".הבוטה ביותר בעניין זה היה אלמוג

'לידים הנאמנות' .גם בצפון וגם בסדום .ובזה הסגיר את המפעל ואת אנשיולהעברת המפעל לממשל עבדאללה

אין זאת כי לא .אך הם לא באו .למחרת צריכים היו הז'נדרמרים מעבר הירדן להיכנס למפעל .של הערבים

פרשת המשא ומתן 406) .עמ' .חבל ים המלח .האמינו בויתורינו וראו בהם משום תמרון" ) אלמוג ואשל

לגרסתו של קורן קיבל בן גוריון את הכחשתו של נובומייסקי לגבי .סדום .ה מתוארים בספרו של קורןוספיחי

נציגו של נובומייסקי ) נובומייסקי אושפז באותה עת .ובאשר לחתימת ההסכם על ידי פול זינגר .חלקו בפרשה

) עוד יותר .ן זעיר ) רודיאמנו .האחריות על החתימה חלה על נציג הממשלה והסוכנות —בשל שבר ברגלו (

ניסה נובומייסקי להיכנס למשא ומתן עם 1948 .במהלך החודשים יוני ויולי .גם בהמשך .מאשר על זינגר

6ב .כל אותה עת היתה האווירה סביב נובומייסקי עכורה .שלטונות עבר הירדן במטרה להציל את מפעלו

.י כותב לך בענין יחיד ומיוחד הנוגע לים המלחהננ"כתב משה שרת לוולטר איתן מפריס : 1948בדצמבר

עמדתי אתו כאן בקשר אמיץ ) .הברקתי לך לא להטות אוזן לכל תעמולת הלחש המתנהלת סביב נובומייסקי

הלוואי היה פחות אמיץ כי היתה בזה הקלה פורתא מהמעמסה הכבדה שטרדנותו של זקן זה הטילה עלי ( ויש

אצבע מבלי לשאול את פי" ) המכתב הועמד לרשותי באדיבות דוד קורן בלא ציון לי ביטחון גמור שאין הוא נוקף

) .המקור הארכיוני

.132 ' עמ .חבל ים המלח .אלמוג ואשל. 14

.59 ' עמ .סדום .קורן 405-406עמ' ; .שם. 15

17

; אין זה אין זה סוד שלפני מלחמת העולם השנייה לא גילתה חברת האשלג עניין רב בהגדלת תפוקתה". 16

שהרוב האנגלי של בעלי המניות לא היה מעוניין להיכנס בריב עם הקרטל .סוד שהפיגור בא בעקבות העובדה

.שהם נכונים להסתגל לשינוי התנאים הפוליטיים .הגרמני צרפתי ; אך האנגלים גילו במקומות שונים בעולם

אין סיבה שלא להאמין באפשרות של .ולפי תנאי ממשלתנ .וכשמרכו הכובד של חברת האשלג יועבר לישראל

את תשובת חברת האשלג לטענות אלה 1950 .3 .24) ..שותפות ישראלית בריטית במפעל זה '' ) הארץ

. 1950 .הוצאה פרטית .ים המלח : מה הם הישגיה של חברת האשלג .אפשר למצוא אצל בנימין ישראל ברודי

.הזיכיונות .ארן 17

.1953סדום והושלם רק בשנת -הכביש נסלל לבסוף בעבודה מאומצת של מע"ץ בנתיב דימונה. 18

ראו את .להערכת גורמים שונים היה בגיל זה כדי לפגוע בתפקודו 75 .בן 1948נובומייסקי היה בשנת . 19

' י ;) כמו כן חטיבת מפא ' .אב"ג 1950 .1 .1 ..גישתו של קפלן לעניין ) דיון הנהלת סיעת מפא '' י בכנסת

בדבר יכולת הפעולה של חברת האשלג ) פרטיכל מזכירות .דובדבני .החשש שהביע חבר מזכירות מפא"י

שרומז ליכולתו .וכן את ההערכה בדבר המשבר בהנהלת החברה 49/ 24;) .אמ"ע 1949 .10 .16 ..מפא"י

האישית של נובומייסקי : מסמך בדבר ניצול אוצרות ים המלח מצורף למסקנות הוועדה לפיתוח כספים כלכלה

מכתבו של כהנר כלל גם המלצה 20 49/ 24 ..אמ"ע .ועדת המשנה לתעשייה .ותעשייה שליד מזכירות מפא"י

ם הועמדו לרשותי באדיבות דוד קורן ; ראו המכתבי .ברורה לבדיקת עתידו של המפעל מבחינת הבעלות עליו

ראו חילופי המכתבים בין רוברט סולד לבין פול זינגר כהקשר של העמדת כספים 21 118 .עמ' .סדום .גם קורן

F.43חטיבה 40 .תיק .אצ"ם 1947 .8 .28 .ושוב ".1947 .4 .20דשנים וחומרים כימיים ; "לרשות

דבר לוועדה מחוסר זמן פנוי , מילא את מקומו של ולטר איתן נציג אחר ד"ר ברגמן לא הצטרף בסופו של . 23

מונו שלושה נציגים נוספים ממשרדי הביטחון , החקלאות , 1949בינואר 20של משרד החוץ , ד"ר ח' רדי . ב

. העבודה והבינוי כחברי הוועדה

נתונים שונים שנמצאו בידי החברה משה נובומייסקי ותומכיו הביעו תרעומת על הרכב הוועדה ומנעו ממנה. 25

. מאוחר יותר , בעקבות פרסום המסקנות , טען נובומייסקי במאמר תגובה מקיף על המלצות הוועדה : "עד

מהרה נתגלה , שהמלים התמימות 'חקירת הבעיות הקשורות בניצול ים המלח וחבל ים המלח , ' שבהן הוגדרו

שר עם כוונותיהם האמתיות של אותם אנשים , שלחצו למנות ועדה תפקידי ועדת ים המלח , לא היה להן כל ק

כזו . מתוך הדין והחשבון של הוועדה ניכר , שבמקום להצטמצם בתחום שהוגדר בתפקידה , היא שאפה

מלכתחילה לדחוק את רגלי החברה ולהלאים את מפעלי ים המלח . '' נובומייסקי , האמת על זיכיון ים המלח ,

1-3ראו גם דוח ועדת ים המלח , עמ' . 1950. 5. 4הארץ , .