)23:40, 2.8.09( רגשות אחרי הרצח יהושע גורטלר

אף פעם . אנחנו הולכים ברחוב יד ביד, מהיום שעברנו לכאן. שש שנים אני גר בתל אביב עם בן הזוג שלי

שהולכים , אחד מהם עם כיפה, כשאנשים מסובבים את הראש אחרי שני גברים. לא חשבנו על זה פעמיים . אותנוזה בעיקר משעשע , יד ביד ברחוב

כשחזרנו מהעצרת המאולתרת שהתארגנה מחוץ למרכז העירוני לקהילה , במוצאי שבת לפנות בוקרהאם –מחשבה שאף אחד מאיתנו לא העז לבטא בקול רם . חלפה בראש של שנינו אותה מחשבה, הגאה

נו את סגר? זה באמת בטוח, כשרוצח מתועב שמחפש ממש אותנו מסתובב חופשי, ללכת יד ביד בתל אביב .גם תל אביב לא הייתה מובנת מאליה, פתאום. האצבעות חזק יותר אחד על ידו של השני

על הפיגוע נגד החופש והביטחון , על המתקפה נגד הנוער של הקהילה הגאה, מאז ששמעתי על הרצחלא . לעשייה למען הקהילה, והכעס, העצב, הפחד, אני מנסה לתרגם את הבלבול, העצמי של כל ישראלי

ביממה שחלפה מאז ". יש עם מי לדבר"הקו שנקרא , מהיום אני מתנדב בקו הקשב והמידע של הקהילה, בית, להיות מסגרת –אני מרגיש באופן ברור מתמיד ששמו של הקו מבטא את הסיבה לקיומו , הרצח

ו של הק ןהמשרד הקט. או להקשיב, להתייעץ, לבכות, לשתף, לכל מי שצריך לדבר, קצה חוט, כתובת. גם כדי להיעזר אך בעצם, כולנו כאן כדי לעזור. יכול להכיל שהואמלא מאז הרצח ביותר מתנדבים ממה

שלווה העצמי והביטחון האת , שיחה אחרי שיחה, אני מרגיש שאני מחזיר לעצמי, "העוזר"כשאני בעמדת .ידי היריות מרובהו של הרוצח-על ופנימית שזועזעה

–ויותר מכולם , נחמני-בפינת רוטשילד, ונות המרכז העירוני של הקהילהבמסדר, השיחות בקו הטלפוניכולם הזכירו לי ,ים של תל אביבברחובותיה הראשי, עם מאות אחרים, הצעידה הספונטנית באישון לילה

הרגשתי ביממה , יותר מבכל אירוע אחר. צמה ומטרהומישות שיש לה ע, שאני חלק ממשהו גדול ממני . לק מקהילהשאני ח, האחרונה

יפגע בפעילויות הנוער של , יותר מכל, בשעות שאחרי הרצח בעבע בי הפחד המצמית שהאירוע הזהצעירים וצעירות יפחדו –אין לי ספק שפעילות הנוער תספוג מכה . שהן ציפור הנפש שלנו, הקהילה

ככל שנקפו . הורים שיודעים שילדיהם משתתפים בפעילות עלולים לפחד לשלוח אותם לפעילות, לבואהבנתי שזו העוצמה , וראיתי עוד ועוד בני נוער זורמים למקום האירוע ולמרכז העירוני בגן מאיר, השעות

גם , היא סביבה תומכת ומחבקת, רהיא מקום מגונן ומאפש, היא בית –האמיתית של הקהילה שלנו רק ילכדו , מבעיתים ומזעזעים ככל שיהיו, המוות והפציעה שאירעו במוצאי שבת. ובעיקר בזמנים קשים

ידרבנו אותנו , יגבירו את הנחישות שלנו להיאבק על ביטחוננו ועל זכויותינו, ויחזקו עוד יותר את הקהילהצים שלנו להגביר את הסובלנות והשוויון בחברה הישראלית ויעודדו את המאמ, לשלוח יד מסייעת זו לזה

זה ברור לי מעל כל צל , ביממה האחרונהכשאני רואה את מה שקורה במוסדות הקהילה בכל הארץ . כולה .של ספק

ימצא , מי שיכול. בלבולועצב , כעס ובעיקר, ורבים אחרים נחוש תמהיל של רגשותאני , בימים הקרוביםרבים במקומות אחרים יחושו . או של ארגוני הקהילה ,חבריםשל , בנות ובני זוגשל נחמה בזרועותיהם

פעיל זכויות הגייז , הרווי מילק. פחד ובושה, התכחשות, ביתר חריפות את המצוקה שבחיים של הסתרהמי , אם כדור יפלח את רקתי"אמר פעם , האמריקאי ששילם בחייו על מאבקו למען שוויון זכויות לקהילה

לדרוש ולהתעקש , לנו נותר רק לקוות". תן ויקרע לרווחה את דלתותיהם של ארונות בכל מקוםיילא רק , שהכדורים שפילחו את גופם וגזלו את חייהם של נערים ונערות במרתף האגודה ברחוב נחמני

לתקווה חדשה ו, שוויון זכויותל, העצמהאלא יסללו דרך ל, יקרעו לרווחה את דלתותיהם של ארונות .ולחברה הישראלית כולה ה הגאהלקהיל

י כהמרכז החינו, ן"ובחוש, קו הקשב והמידע של הקהילה הגאה, "יש עם מי לדבר"- ידי מתנדב ב- נכתב על(

)של הקהילה הגאה