היתה 1596-וב, 13-ורשה ידועה למן המאה ה. בירת פולין והגדולה בעריה(. Warsaw), ורשה

שני שלישים בגדה המערבית ושליש בגדה , העיר שוכנת על גדות הנהר ויסלה. לבירת המדינה 1,300,000-וישבו בה כ, ר"קמ 140פני שטח של -השתרעה על 1935בשנת . המזרחית של הנהר

.נפש

העולם יהודי של חשוב ומרכז פולין יהדות של בירה בבחינת היתה העולם מלחמות שבין ורשה מוסדות ,המקצועיים האיגודים ,רבים סעד מוסדות ,הפוליטיות המפלגות מרכזי שכנו בעיר .בכלל

כוונה ממנה ,השונות בלשונות היהודיים העת-וכתבי העיתונים מרבית יצאו בעיר .ודת תרבות שכללה ,התרבות תנופת .הנוער ותנועות הספורט אגודות ,המגוונים החינוכיים הזרמים פעולת בניגוד עמדה ,למיניהם ומועדונים תיאטראות ,ספרים הוצאות ,והאמנות הספרות בתחום יצירה הגוברת המדינית המתיחות עקב .בורשה היהודים המוני של המשווע ולעוני בכלכלה לשפל בולט

.ודאות וחוסר מבוכה ,ליהודים פולנים בין הבנה הסתמנה למלחמה שקדמו האחרונים בחודשים

בורשההיהודים

בורשהדמוגרפיה יהודית

, יהודים 6,750נמנו בעיר 1792-ב במיפקד. 15-הן מן המאה ה בורשהידיעות ראשונות על יהודים הגדולה ביותר היתהוקהילתה , בורשהגדל מאוד מספר היהודים 19-במאה ה. כעשירית מכלל התושבים

העולם -ערב מלחמת. בקהילות ישראל בעולם, יורק-אחרי ניו, בקהילות ישראל באירופה והשנייה-כ בורשההעולם השנייה היו -ערב מלחמת(. מתושביה 38.1%)יהודים 337,000הראשונה ישבו בה

אך בחלקה הצפוני של בירת פולין , יהודים ישבו בכול חלקי העיר(. מתושביה 29.1%)יהודים 375,000התגוררה אך ורק , מסויימיםואף ברחובות , ובבתים רבים, שכונה נרחבת המיושבת ברובה יהודים היתה

. אוכלוסייה יהודית

יהודים בחיי הכלכלה של ורשה .וכספים במסחר 32.7%-ו ובתעשייה במלאכה היהודים מהמועסקים 46.8% עסקו ,1931 משנת נתונים לפי

פרט .יהודים היו הללו במקצועות המועסקים מכלל 8%-כ ,חופשיים במקצועות גם ניכר יהודים של חלקם-בדרך שהיו ,והעירייה הממשלה במנגנון ובמשרות בפקידות המועסקים יהודים היו שלא כמעט ,למורים

.היהודים בפני חסומים כלל

כנסתבתי

"אשכנזי"הכנסת הבית •

טלומיצקאיהכנסת בית •

"סיני עדת ישורון"הכנסת בית •

יק'נוזהכנסת בית •

בתי תפילה ובתי כנסת חסידיים, "שטיבלעך" 600-כ•

בורשהחיי תרבות

, פעלו סופרים ומשוררים יהודים רבים שכתבו ביידיש בורשה קצנלסוןבין היוצרים הבולטים היו יצחק . פולנית ובעברית

בן "מגדולי המשוררים בשפה העברית שכונה , (1886-1944). חי את כל חייו בפולין קצנלסון". הטיפוחים של השירה העברית

, משורר, סופר, (1894-1953)טובים יוליאןיוצר וחוקר נוסף היה אך חי ופעל ' טובים נולד בלודז. מתרגם ובלשן שכתב בפולנית

גדול סופרי היידיש בין , (1880-1957)שלום אש , כמו כן. בורשהשבין בורשההתגורר ויצר , סופר ומחזאי, שתי מלחמות העולם

, אדריכלים, פסלים, פעלו גם צייריםבעיר . העולםשתי מלחמות . אנשי קולנוע ותיאטרון ועיתונאים יהודים

בורשהפוליטיקה ומפלגות

: פעלו מפלגות יהודיות רבות כגון בורשה, ציונים רוויזיוניסטים, אגודת ישראל, "בונד"ה , "המזרחי", "התאחדות –פועלי ציון ", "תורה ועבודה"יהדות , בין מלחמות העולם". ציונים כלליים"

לאומית , פולין אופיינה בתסיסה פוליטיתלמפלגות היהודיות היו תנועות נוער . וחברתית

. בהן היו חברים רבבות בני נוער יהודייםלתנועות נוער אלה נודע תפקיד מרכזי בארגון

. ההתנגדות היהודית בתקופת השואה

מלחמה ושואה כיבוש ורשה והתקופה הראשונה של שלטון הגרמנים

מצאו , פלשה גרמניה הנאצית לפולין ואזרחי פולין פולנים ויהודים, 1939בספטמבר 1-בהשבוע הראשון של המערכה בתום . הגרמניעצמם אינם מוכנים להתמודד עם כוחות הצבא

הצבאית עלה בידי כוחות הנאצים לחסל את עוצמתם הצבאית של הפולנית והצבא הגרמני . מאז הימים הראשונים הופגזה העיר מן האוויר. ]...[ עמד בשערי ורשה

וגזירות נגד היהודים הגנרלגוברנמןהקמת ורשה נכללה . 'לשטחי פולין הכבושים גנרלגוברמן'הבאוקטובר נמסר על הקמת 26-ב

לבירת . שלו( המחוזות) הדיסטריקטיםהעיר המרכזית של אחד מארבעת והיתה בגנרלגוברנמן .קרקובשל הישות נקבעה ( Generalgouverneur)ולמוש המושל הגנרלגוברנמן

דוד -כגון החובה לענוד סרט לבן ובו מגן, יהודיים הראשונים-בנובמבר פורסמו הצווים האנטי .איסור נסיעה ברכבות ועוד, מסירת מכשירי רדיו, סימון חנויות ועסקים של יהודים, כחול

הקמתו של גטו ורשה וסגירתושהוקם בליבה של השכונה היהודית בצפון העיר בורשהנסגר הגטו היהודי 1940באמצע נובמבר

. והקיף את הרחובות המיושבים יהודים, ואז ריכזו את כל האנשים במספר רחובות. נסגר הגטו 1940תחילת אוקטובר שנת , בסוף ספטמבר"

היה חייב לעבור לאותם , מי שגר ברחובות שלא היו אמורים להשתייך לגטו הזה. ברובע מסויםכשהצד הבלתי זוגי , הרחוב שלנו חולק באמצע על ידי חומה. הרחובות שהגרמנים הועידו ליהודים

עשו . רק אסור היה לצאת לרחוב הזה. אנחנו גרנו במספר שלושים ונשארנו. היה של הנוצרים ."כניסה לרחוב המקביל שמשם היינו יוצאים

O.3/10316ארכיון יד ושם , עדותה של רחל רובין

. מיד עם הקמת הגטו נזרם לתוכו זרם פליטים-מתחומי העיר נדחסו כ 2.4%-בשטח שהיה כ

לפי נתוני הגרמנים היו בגטו . מאוכלוסייתה 30%בשטח הגטו . שש עד שבע נפשות בחדר אחד

היהודי היו הבתים רעועים ונעדרי סידורים ולא היו בגטו חתימת דשא כלשהי , סניטאריים

רחובות שבעיר נכלל בגטו 1,800מתוך . ועצים 18-אורכם של גבולות הגטו היה כ. בלבד 73גובה החומה שהקיפה אותו שלושה , מ"ק

.מטרים ועליה הושמה גדר תיל

רעב ומצוקות הקיום בגטומהערך 8%-כרבע משניתן לפולנים ו, קלוריות ליום 181יהודים קיבלו מזון בעל ערך קלורי של

נסגר בחודש שבו , 1940בנובמבר . הרשמייםתלושי המזון פי -התזונתי שקיבלו הגרמנים עלבינואר : בגטו גדלה התמותה בהדרגה אך במספרים מתעצמים, 445היה מספר הפטירות , הגטובחודש ; 5,560 – 1941באוגוסט ; 4,290 – 1941ביוני ; 2,061 – 1941באפריל ; 898מתו 1941

ועד סוף קיומו של הגטו נעה , הסתמנה ירידה קטנהלשיאה ומאז אוגוסט הגיעה התמותה בגטו חלה , הגירוש הגדולסמוך לתחילת , 1942במאי . נפש 5,000-ל 4,000התמותה החודשית בין

.נפש 3,636 היתהוהתמותה , ירידה ניכרת

עבודה בגטומבריחי מזון אל הגטו , לשכבה קטנה של אנשיםפרט

, מזה' הצד הארי'מזה וחפצים בעלי ערך מן הגטו אל שעשו עסקים עם תעשיינים מלאכה -וכן בעלי בתי

( טבנסוולטר שולץפריץ , האלמאןכגון ברנרד )גרמנים ובכללם המועסקים בעבודה , תושבי הגטושאר לא יכלו

השכר שקיבלו העובדים . ממנהלהתקיים , כלשהישבמרוצת הזמן הגיע מספרם , היהודים למיניהםששיעורם , רק למועטים ביחס איפשר, לעשרות אלפים

לספק לעצמם ולמשפחותיהם מזון , 10%-לא עלה על כהרוב המכריע ניסה להתקיים . חיוני לצורכי קיום

באורח ]...[ . מחסכונות או ממכירת חפצים שברשותםנתונה לתהליך מהיר של היתהבגטו החברה כללי

ושיעור גדל והולך חסר כול הידרדר עד , התרוששות . מיתה מרעב

הגירוש הגדול מגטו ורשהראשונים גורשו . החלו הגרמנים בגירוש הגדול מגטו ורשה, ערב תשעה באב, 1942ביולי 22-ב

בספטמבר 21-הגירוש נמשך עד ה. החולים וחסרי הבית ואחריהם גורשו מחוסרי עבודה, הפליטיםאיש למחנה ההשמדה 265,000-מתוכם נשלחו כ, מתושביו 300,000-ובמהלכו גורשו מן הגטו כ

.טרבלינקה ונרצחו שם

הקמת המחתרת הלוחמת. כונסה התייעצות של אנשי ציבור המקורבים למחרת וראשי המחתרת בגטו, למחרת יום תחילת הגירוש, ביולי 23-ב

דיברו בזכות הקמת ארגון להתגוננות ', בונד'והפעם גם נציגי ה, אחדים מהפלגים הפוליטיים ולצידםנציגי תנועות הנוער ביום השביעי של הגירוש . ]...[ מצד אישי ציבור בולטים באה רתיעה וגם התנגדות להצעות הללו. ומאבק נגד הגירוש

(. ל"אי)' ארגון היהודי הלוחם'והחליטו להקים את ה' עקיבא'ו' דרור', 'השומר הצעיר'ביולי התכנסו נציגי 28יום המחתרת הלוחמתהקמת

( תמרוף) טננבויםמרדכי , לובטקיןצביה , שמואל ברסלב, יוסף קפלן, היו יצחק צוקרמן ל"איבחבורת המייסדים של . וילנרשל העיר ובראשה הועמד אריה ' צד הארי'והחליט לשגר משלחת ל מיפקדההארגון הקים . קאנאלוישראל לא היה , מי שעתיד היה להיות מפקד הארגון בתקופה המעצבת של הארגון ולעמוד בראש המרד', אנילביץמרדכי

היו הפצת ידיעות על ל"איבין פעולותיו הראשוניות של ]...[ אחר באיזורכי היה בשליחות המחתרת בורשהבאותה עת . ביסוס קשרים עם המחתרת הפולנית והיערכות למרד חמוש, רכישת והכנת תחמושת, ההשמדה

ר והמחתרת "תנועת בית. בהנהגת הרביזיוניסטים, בתקופה שלאחר הגירוש התחיל להתארגן גרעין של ארגון שני בגטו –והוועד הלאומי וחבריהם יצרו התארגנות נפרדת ל"איהרביזיוניסטית בגטו לא השתלבו מטעמים שונים במסגרת

. י"אצאו ' ארגון צבאי יהודי'

לחיסול הגטו ולמרדההכנות , לצד ההכנה של ארגוני הלחימה היה הגטו כולו שרוי בפעילות קדחתנית לקראת הגירוש הצפוי

מוקד הפעילות של האוכלוסייה הכללית היה הכנת . הגירוש הסופישלדעת הכול עתיד להיות את . נרתמו להכנת מחבואים מתחת לאדמה, רוב דיירי בתים-פי-על, קבוצות של יהודים. בונקרים

הצלחת המתחבאים בימי דירבנה, קרקעיות-תתהבונקרים במרתפים ובחפירות -הכנת המחבואיםעל אוכלוסיית הגטו והפיח תקווה שהגרמנים מרד ינואר השפיע של הניסיון ]...[ . גירוש ינואר

את הגרעין הקשה עיר שגם ריכזה בתוכה , בורשהצבאית עם יהודי הגטו יעדיפו להימנע מהתנגשות מזה –מזה וההסתתרות –בעיני רבים התעוררה הציפייה שההתנגדות . של המחתרת הפולנית

.כך נוצר מעין מפגש אינטרסים שבין הלוחמים ובין האוכלוסייה בגטו. עשויות להיות דרך של הצלה

מרד גטו ורשה. והארגונים המחתרתיים פתחו בהתנגדות, החלה אקציית החיסול, ג"ערב פסח תש, 1943באפריל 19-ב

. בפיקודו של פאוול פרנקל י"ואצ' בפיקודו של מרדכי אנילביץ ל"איבמרד השתתפו ולחמו יחדיו חברי . הגרמנים הופתעו מגילויי ההתנגדות של הלוחמים ושל תושבי הגטו שהתבצרו בבונקרים ובמקומות מחבוא

ואילו אנשי האיגוד הצבאי היהודי ריכזו את , עמדות הארגון היהודי הלוחם היו פרושות בכל שטח הגטו . ובלמו את ניסיונותיהם של הגרמנים לפרוץ פנימה מורנובסקהלחימתם בכיכר

. לאחר חמישה ימי לחימה החלו הגרמנים בהצתה שיטתית של בתי הגטו והוא הפך למלכודת אש ליושביוהיה זה המרד העממי הראשון . מיעוט מן הלוחמים שרד. כחודש ימים ויותר נאבקו יהודי הגטו בגבורהמרד גטו ורשה שימש מופת לריכוזים יהודיים אחרים . בשטח עירוני באירופה הכבושה בידי הנאצים

המרידות שפרצו מאוחר יותר היו מצומצמות בהיקפן עקב הנסיבות האובייקטיביות של . בגטאות ובמחנות . מחסור באמצעי לחימה ועוינות הסביבה, בידוד

מרד גטו ורשה, גם לאחר שחוסל באופן רשמי שרדו בגטו

-מאות יהודים בבונקרים תת, שהיה לתל חורבותשוכני הבונקרים ההם היו מגיחים . קרקעיים

תרים אחרי מזון ומים ומקיימים קשר , בלילותאחדים מאחרוני הלוחמים הללו הצליחו . ביניהם

. 'ארי'להתקשר עם הפולנים ולהימלט לצד המעטים מאוד החזיקו מעמד בבונקרים עד תחילת

מקצתם זכו , 1944באוגוסט , מרד ורשה הפולני, 1948-ב. לשחרור העיר בידי הצבא האדום

הוקמה אנדרטה מעשה ידי נתן רפפורט בכיכר , במקום שהיה לב השכונה היהודית, גיבורי הגטו

רפליקה של האנדרטה מצויה בכיכר גטו ורשה .ביד ושם בירושלים

:מקורותחוברת . יהודי פולין בין שתי מלחמות העולם. ורשה, (איסוף ועריכה)וברוך חוה חויבן ששון . ירושלים, ס המרכזי להוראת השואה"יד ושם ביה, לתלמיד

מתוך מאגר , 1990, יד ושם וספרית פועלים, האנציקלופדיה של השואה, הערך ורשה, גוטמן ישראל . המידע המקוון אודות השואה

יד ושם, ארכיון התצלומים