שכונות מזרח ירושלים

טובאאום –צור באחר

בית חנינא

צוות החוקרים

נכאלמוחמד , ליאור להרס, נאסר אבו ליל

, רייטריצחק , ישראל קמחי

כללי

במזרח העיר האוכלוסייה הפלשתינית

מהווה כיום . אינה עשויה ִמקשה אחת

(אלף310-כ )מתושבי העיר 37%

כפריםהחל מ: רבהבין השכונות שונות

, (טור' א, צור באחר)שעברו תהליכי עיור

בל 'בגסוואחרה)שהתקבע יישוב בדואי

עיר )קסבה מזרח תיכוניות , (מוכאבר

מחנות פליטים , (עתיקה גלעיני כפרים

שכונות עירוניות , (קלנדיה, שועפט)

ושכונות יוקרה ( אבו תור)ממעמד בינוני

(ובית חנינאראח'גשיח )

גם מרקמי הבנייה שונים משכונה

.לשכונה באופיים ובאיכותם

המשותף לרוב השכונות מחסור בשירותי

, פער התחלתי גדול. )ציבור ובתשתיות

( שנה47-אך ניתן היה לסגור אותו ב

בחלק מהשכונות אין הסדר קרקעות

מטרת הפרויקט

להכיר טוב יותר את שכונות מזרח •

החברתיים, העיר על מאפייניהן הפיזיים

.והכלכליים

איתור הבעיות והצרכים של התושבים•

במטרה להמליץ לרשויות לשפר ולתקן

את הטעון שיפור

:השכונות שנבחרו שונות זו מזו•

כפרים–טובאואום באהרצור

שכונה עירונית–בית חנינא

בית חנינא

באלדאל בית

חנינא

צור באחר

טובאאום

בית חנינא–נתוני יסוד

'ד6000–שטח כ. 35,000–מספר תושבים כ•

40%–גדלה האוכלוסייה ב 2010–2000בין •

24-מהתושבים צעירים מתחת לגיל 56%•

5.36–ב ממוצע "גודל מ•

. ר "מ100-גודל דירה ממוצעת כ . דירות בשכונה7200-כ •

.חדשותד"יח1,500-בעשור האחרון נבנו במקום כ •

.חנויות ועסקים למיניהם550–בשכונה •

, כנסיות, מסגדים, בתי ספר: מתאפיינת בריבוי מוסדות כלל עירוניים•

.ובריאותא"בינלארגונים

מאפיינים חברתיים קהילתיים

בחלקה , הרכב אוכלוסייה מגוון. מהשכונות היותר מבוססות במזרח העיר•

.ם"עובדי או–זרים , ערביי ישראל, נוצרית

. תושבים1000-מנה כ 1922–ב (. בלאדבית חנינא אל )במקור כפר קטן •

בגלעין הכפר , רוב התושבים חדשים. כיום השכונה בנויה על אדמות הכפר

. תושבים1000-נותרו פחות מ ( שהוא מחוץ לתחום שיפוט העיר)

עד תקופת ירדן עסקו התושבים בעיקר בחקלאות ובחציבת אבן•

, אר'אלנג, סלימאן–חמולות 4כיום בשכונה . בעבר ניהלו את הכפר המוכתרים•

למוכתרים כיום אין השפעה של ממש . זהאריהואבו אבדאח

עזיז-ביוזמת עבד אל" אגודת הצדקה של בית חנינא"השכונה התפתחה בסיוע •

.האגודה התפרקה. בעל מחצבות האבן מצפון לשכונה–אסעד אבו חמדה

בלאדבית חנינא אל –הכפר

(המשך)–קהילתיים מאפיינים חברתיים

ל "במהלך השנים חל שינוי בהרכב האוכלוסייה כתוצאה מההגירה לחו

התוצאה המבנה הקהילתי (. חברונים)של מקומיים וכניסה של אחרים

ל גרים כיום יותר מהגרים מהשכונה מאלה "בחו. המגובש נפגם

. ל"המהגרים תומכים כלכלית ומשקיעים בשכונה מחו. שנשארו בה

הפעילות הקהילתית של . להן ועדי פעולהנחלקת למספר תת שכונות

הועדים היא סביב בעיות התושבים לרבות מימון תכנון ואפילו סלילה

. ראשונית של כבישים

בשכונה פועל בהצלחה רבה מינהל קהילתי עם מתכנן שכונתי המייצג

.את התושבים כלפי הרשויות העירוניות

תת שכונות בבית חנינא

אלהוואבאב 1.

הראייבאל 2.

עדסהתל אל 3.

ועד אבו סלאח4.

אל עקבה5.

חלת אל שרקה6.

תל אל פול7.

אשקרייהאל 8.

כולייהאל 9.

אל סבל10.

ואדי אל ראם11.

.השכונה משתרעת לאורך קו פרשת המים בשטח יחסית מישורי ונוח לבנייה•

עדסהבמקום אתרי עתיקות חשובים כתל אל פול ותל •

מהם חדשים כשיכוני , מתאפיינת בשיכונים מהם ותיקים כשיכוני כנוסייבה•

.הלטינים ועוד, עובדי חברת חשמל, כנסייה האורתודוקסית, רופאים, מורים

ל"ריבוי וילות של בעלי יכולת המתגוררים בחו•

, נוצר בשל הביקוש המוגבר לאחר הקמת גדר הביטחון, המחסור בדירות•

.מעבר גם לשכונות יהודיות סמוכות

יזמות פרטית בהקמת מרכז קניות •

נמשכת ומתפתחת הפעילות . גדול

.המסחרית לאורך דרך רמאללה

מאפיינים פיזיים

בלדי"מרכז קניות"

עדסהתל אל

מעתודות הקרקע הגדולות בשכונה

מבנים ובנייה חדשה בבית חנינא

מסגד שומאן

רבי קומות

מסגד שומאן בית לתפארה

בנייה ללא תשתיות

אתרים –בית חנינא

מסגד פול -תל אל

שומאן

-מסגד אל

רבאט

שיכונים –בית חנינא

שיכוני

הרופאים

שיכוני

המורים

נוסיבהשיכוני

שירותים ומוסדות ציבור

מוסדות חינוך

תלמידים2839–בתי ספר עירוניים 3•

תלמידים7902–בתי ספר פרטיים 18•

וסכניןאל אומה -מכללות •

ס למינהל עסקים "בי•

מוסדות בריאות

אני'דגח ליולדות פרטי אל "בי•

ח כללית"מוסדות של קופ3•

ח מאוחדת"מוסדות של קופ2•

מוסדות דת

מסגדים ושתי כנסיות10בשכונה •

College des Freres

מוסדות בבית חנינא

תשתיות:מים

אספקת המים מרמאללה90-עד תחילת שנות ה

לא מספקות מים לבית חנינא–בריכות גדולות בתל אל פול ובנוה יעקב

התנגדות-מבקש לספק לבד הגיחון, בעיות באספקה מרמאללה

הגיחוןזה של רמאללה וזה של –כיום שני קוים באותו רחוב.

בעיות כאשר יש נזילות ולא מזהים מאיזה קו.

כיום אין, דוודים שחורים על הגגות מחשש להפסקות מים שהיו

:ביוב וניקוז

98% בורות סופגים בעיקר 2%-ממשקי הבית מחוברים לרשת הביוב לבחלקיה המערביים של השכונה

בכבישים שאינם סלולים והם הרוב בשכונה אין מערכת ניקוז

: תאורת רחוב

חסרה בכבישים שהתושבים סוללים לעצמם

:תחבורה ציבורית

8 אוטובוסים15–חברות של מוניות ו

תכנית המתאר

העירונית לשכונה

ביוזמתעדסההתכנית לתל

התושבים

בעיות מרכזיות-בית חנינא תאורת רחוב, סלילת כבישים ומדרכות–תשתיות 1.

מוקדי זהום בשכונה -פינוי אשפה 2.

ס "תרבות וספורט למעט המתנ, אין מקומות בילוי3.

מחסור בכיתות לימוד ושיפור הכיתות הקיימות4.

פינות משחק ומתקני ספורט, מחסור בגנים ציבוריים5.

ס"חצה את השכונה וחולף בסמוך לבי443לכביש 20החיבור בין כביש 6.

כמה מבנים מחוץ . בית העלמין של השכונה נותר מחוץ לשטח השיפוט בשטח הכפר7.

.אך מהווים חלק מהשכונה, לגדר ההפרדה

ודרום מערב השכונה מתעכבעדאסהתכנון אזור , תכניות איחוד וחלוקה, תכנון ובנייה8.

חסרה לשכת רווחה, כפילות באספקה המים גורמת בלבול כשיש תקלות 9.

יש גם בעיות ניקוז ויש מחסור בתאי דואר , לא כל הבתים בשכונה מחוברים לביוב10.

443הגשר המחבר את

עם פסגת זאב

כבישי גישה לבתים זיהום סביבתי

צור באחר

נתוני רקע

שני כפרים בדרומה של ירושלים בין הר חומה לרמת רחל ותלפיות •

.שמרנית וכפרית במהותה–אוכלוסיה מסוגרת . מזרח

השתייכו לנפת בית לחם לא לירושלים–1967עד יוני •

'ד9000–שטחם כ •

טובאבאום 3,500-בצור באחר ו 13,500. תושבים17,000–כ •

29לפיו היו בכפר מני'העותבמפקד 1596-הכפר נזכר לראשונה ב •

.ראשי אב שעסקו בחקלאות ובמרעה

למאה הקודמת הקימו אנשי שבט התעמרה מבני 20-סביב שנות ה •

.ליסוןאום -קבע בשלוחה צפונית לכפר

מצוי כיום מחוץ לתחום ( ואדי חומוס)הכפר התרחב לכיוון מזרח וחלקו •

שיפוט העיר אך בתוך תחומה של גדר הביטחון

טובאאוכלוסיית ודיור בצור באחר ואום

(גידול74%)2013–ב 18,660–ו 2000תושבים בשנת 10,677•

בכל במזרח העיר . טובאבאום 18.7–בצור באחר ו 17.4–חציון הגילים •

19.8

(.2013נתוני ארנונה )דירות 3,381–בשני הכפרים •

ר"מ84גודל דירה ממוצעת •

6.8–ב ממוצע "גודל מ•

חסרה קרקע לבנייה ולפיתוח•

אזור דיר אל עמוד וואדי חומוס •

פ בתוך גדר "הם שטחי רש

אינם מקבלים שירותים . הביטחון

למעט חשמל מהחברה המזרח

ירושלמית

חברה וקהילה.חדירת של חברונים, ליסוןמעט בדואים מתגוררים באום , האוכלוסייה כפרית•

החלה ההתחזקות בדת70-משנות ה •

-מחולקת ל)בקיראת, (תת משפחות9-מחולקת ל )אטרש: חמולות עיקריות4•

החמולות . טובאמאום –טיראבו , (תת משפחות10)דוויאת, (תת משפחות19

חוסר טולרנטיות , י מועצת חכמים"סכסוכים נפתרים ע, משתפות ביניהן פעולה

.כלפי זרים הבאים להתגורר בכפר

במתן , טיפל בבעיות הביוב, צפאפהמינהל קהילתי פעיל כשלוחה של בית

.ובפעולות חברתיות לנשים ולנוער, בתכניות לפיתוח הכפר, שמות לרחובות

מוסדות וארגונים :

" למרכז מסחרי, תרמה למסגד אל עומרי, צדקה דתית-"הזכאתועדת ,

אוספת תרומות , הועדה דתית וחברתית, הקימה ושיפצה מסגדים

. מרכז רפואי ובית מרקחת, ס"הקימה בי, תורמת לעניים, מהתושבים

יזמה מרכז לקשישים ומרכז בריאות–ס "עמותת המתנ

מחשבים, מפעילה קורסים לעברית, להעצמת נשות הכפר–עמותת הנשים ,

הקימה שני גני ילדים. חינוך דתי, תפירה

תרבות ובריאות, נוסד כמועדון ספורט, מועדון צור באחר.

אאפאקס "בבי, פעילות של חינוך סביבתי–פעילי כדור הארץ.

כלכלה(10מתוך 4אשכול )רוב התושבים ממעמד בינוני נמוך •

יש תכנית יָזמות , יש הרבה נשים המעוניינות לעבוד אך אין מקומות עבודה•

.עסקית לנשים הנושאות בתואר ראשון

שתי מרפאות האחת -הניבה חאמדיָזמות של איש עסקים מקומי פואד אבן •

.מבוטחים15,000-המשרתות יחד כ צפאפהבבית

. עודדה הקמת בתי ספר–שתי עמותות הפועלות בשכונה האחת בתחום החינוך •

בוטיק ופרויקט , הקמת משפחתון, השנייה יזמה קורסים להכשרת נשים וצעירים

.ס"סביבתי בבי

.קו התחבורה הציבורית לשכונה מופעל על ידי תושב ויזם מקומי•

יש מספר לא מבוטל . פ"יש תושבים שהקימו מפעלים באזור עטרות ובשטחי הרש•

.של קבלני משנה בתחומי הבנייה והסלילה

, ציוד משרדי, מכשירי חשמל, הלבשה והנעלה, מכולות: העסקים בכפר כוללים•

.מאפיות ועוד, מוניות

תכנון ובניה

כיום . אושרה תכנית מתאר לשכונה אך לא מומשה–1999בשנת •.עוסקים באישורה של תכנית חדשה

מהתלמידים 50%שני בתי ספר עירוניים חדשים נבנו אך עדיין •.אונראלומדים במוסדות של הווקף או

:בעיות מרכזיות בתחום התכנון והבנייה•

.ביקוש רב לדירות להשכרה, ד"יחחסרות , צפיפות דיור גבוהה–

לאחר . מבתי הכפר מחוצה לו80תוואי גדר הביטחון הותיר –Aלרבות כאלה שהיו בשטחי , מאבק משפטי נכללו בתחום העיר

.פ"של הרש

הופקעו עבור הקמת 2,000. היו בעבר לכפר' ד8,000-כ –.נשארו מחוץ לגדר הביטחון2,000-ו , ז"תלפ

התושבים –לבניית שכונה לתושבי הכפר ' ד400הופקעו עוד –בינתיים לא נבנה מאומה–התנגדו בשל ההפקעה

האדמות פרטיות-אין קרקעות ציבוריות להקמת שירותי ציבור –

תשתיות

רוב המבנים ללא היתרים לכן אין , קבלת שעון מים מותנית בהיתר בניה: מים

אנשים לא . לעיתים קרובות שעון אחד לכל הדירות בבניין, שעוני מיםריבוי –משלמים עבור המים והחובות נופלים על זה שהשעון רשום על שמו

.בארות 18בכפר . סכסוכים כתוצאה מכך

השאר בורות ספיגה או זרימה , מהבתים מחוברים לביוב1/3רק : ביוב וניקוז

.בנחל

לתושבים אין אפשרות לשלם, דורש תשלום גבוה להקמת מערכת ביובהגיחון•

.ניקוז יש רק בכביש הראשי•

כל השאר הדרכים הן , הכביש הראשי בכפר סלול עם מדרכות: כבישים ומדרכות

דרכי עפר או אספלט משובש שנסללו על ידי

.התושבים בשיפועים קשים ומסוכנים

.ריבוי גנבות, חברה המזרח ירושלמית: חשמל

.טלפון בזק , תאי דואר במרכז: תקשורת

. מגרש ספורט צפוי להיבנות, אין: גנים ציבוריים

שירותי ציבורלא–3א"אונרשל 1של הוואקף 5, מהם עירוניים5בתי ספר 16: חינוך

גנים 15–גנים עירוניים רשמיים ו 4. חינוך מיוחד רשמי–2-רשמיים ו

מוכרים לא רשמיים

.סאחורהצעירים יוצאים לבלות בבית לחם ובית . אין בשכונה: תרבות ופנאי

.מסגדים מהן אחד עם חשיבות היסטורית9: דת

.ס לקראטה"יש בי, פ"קבוצת כדור רגל המשחקת בליגה של הרש: ספורט

עסקים155: מסחר

אוטובוסים35: תחבורה ציבורית

2000תכנית מתאר

הבעיות העיקריות

לא ניתנים שירותי , (ואדי חומוס)י גדר הביטחון "בשטח שצורף לכפר ע•

פינוי אשפה אספקת מים ומערכות , תאורת רחוב, כבישים ומדרכות)עירייה

מחסנים ללא תכנון , מוסכים, במקום בנייה פראית רבי קומות(. ביוב וניקוז

. וללא פיקוח

להרוס מטעי , ביצוע כביש הטבעת המזרחית עלול לחלק את הכפר לשנים•

.זיתים ולהקשות על הכניסות אל הכפר

לא ממומשתד"יח400התכנית לבניית , קיימת מצוקת דיור רבה•

(כיתות30כ )קיים מחסור במוסדות חינוך עירוניים •

.אין שיטור מקומי. בכפר תופעות אלימות. אין עדיין לשכת רווחה•

.קיים מחסור מוחלט בגנים ציבוריים ופינות משחק לילדים•

אין מקומות תרבות ובילוי •

כמעט ואין מדרכות בכל הכפר, כבישים במצב גרועה•

בעיות קשות של פינוי אשפה יוצרות בעיות תברואה•

נוצרו קשיים בעיבודן–חלק מאדמות הכפר נשארו מעבר לגדר •

חומוסבואדיהבנייה הבלתי מבוקרת

נופים בכפר

תודה על ההקשבה