המחתרת היהודית בבלגיה

המחתרת היהודית בבלגיה

כתב : משה פלדמן

מאפייני הכיבוש הגרמני בבלגיה

ממשל צבאי ולא אזרחי כמו בפולין.•מחלוקות בין שלטונות הצבא לבין גורמי ה ס"ס והגסטאפו.• החלה רדיפת היהודים בצורה 1942כתוצאה – רק במחצית •

ממוסדת.אין השפלות פומביות והתעללויות.•יחס אוהד של האוכלוסייה המקומית ליהודים והענות למאמצי •

הצלה.

1942רחוב בבריסל, מחצית

היהודים בבלגיה בתקופת הכיבוש

מבין היהודים שהיו בבלגיה 90%יותר מ-• לא היו אזרחים בלגיים.1940ב-

לאחר הכיבוש, רוב היהודים נמלטו •לאנגליה.

היודנראט . A.J.B הגרמנים הקימו את ה-•בבלגיה שעסק בשם השלטונות, בעיקר

ברישום היהודים, לצורך "התיישבות מחדש ועבודה במזרח".

אירגוני ההתנגדות היהודית

)"הועד להגנת . C.D.J מחתרת ה-•כללה קומוניסטים, ציונים מכל היהודים"(

.הגוונים, ובלגים לא-יהודים

Armée)"צבא הפרטיזנים הבלגי" •Belge des Partisans .)

מאפייני המחתרת

גרילה עירונית הנתמכת באהדת האוכלוסיה.•חלוקה לתאים. •סה"כ מנו הקבוצות כמה עשרות חברים.•מידור בין הקבוצות. •העדר תיאום בפעילות בין שתי המחתרות.•שימוש בבלדרים לתקשורת בין הקבוצות, בעיקר •

נשים..קשרים עם המחתרת הבלגית•

פעולות המחתרת

תקיפת משתפי פעולה:•ההתנקשות בחיי הולצינגר-ראש היודנראט•חיסול "ז'אק המוסר"•

תקיפת גרמניים:•חיסול קצין ס"ס בכיר בביתו, •חבלה במפעלים שעבדו לטובת הצבא•

חילוץ פצועים יהודיים מבתי חולים•

הסתרת ילדים יהודיים•

הכנת תיעוד מזוייף.•

תעודת זהות מזוייפת ע"ש ג'ילברט רנארד

)לפי ר"ת : גיטה רוזנצוויג*(

*אמו של משה פלדמן

הכנת עלוני המחתרת

הוחל ברדיפת היהודים ובריכוזם לקראת 1942החל ממאי השילוחים למזרח. במחנה צבאי, בעיר מאלין )מכלן בפלמית(, נהג הגסטאפו לרכז את היהודים המיועדים לגירוש למזרח, בו

.שהו מספר שבועות בין טרנספורט לטרנספורט

אמור היה לצאת הטרנספורט העשרים, ובו לפי 1943באפריל יהודים. המחתרת קבלה החלטה 1600הערכות המחתרת כ

לתקוף הטרנספורט ולשחרר יהודים רבים ככל האפשר. התפקיד הוטל על האחים ג'ורג' ואלכסנדר ליפשיץ ואליהם

חבר בלגי לא יהודי.

מאלין/מכלן

אמור היה לצאת הטרנספורט העשרים1943באפריל

יהודים. 1600 ובו לפי הערכות המחתרת כ

המחתרת קבלה החלטה לתקוף הטרנספורט ולשחרר יהודים רבים ככל האפשר.

התפקיד הוטל על האחים ג'ורג' ואלכסנדר ליפשיץ ואליהם חבר בלגי לא יהודי.

ליפשיץ אלכסנדר 'ליפשיץ ג'ורג

מלוחמי המחתרת אשר עצרו את ה"טרנספורט העשרים"

הפעולה נגד "הטרנספורט "העשרים

, השלושה עצרו את 1943 אפריל 19בליל ה •הרכבת בכיסוי של עובדי מסילת הברזל, ירו על

השומרים ופתחו את דלתות חלק מהקרונות.

:תוצאות הפעולה•600-700 -200 יהודים ברחו, מהם נתפסו כ. -נהרגו.60עשרות נפצעו ויותר מ שני האחים ליפשיץ נתפסו על ידי הגסטאפו והוצאו

.להורג

Deportation train stopped by the Underground youth http://www.youtube.

com/watch?v=SomVdaB-hyk

היה המקרה היחיד בכל אירופה הכבושה של

התקפה חמושה יהודית על משלוח של יהודים

המיועדים להשמדה.

עיתויו המקרי ליום פרוץ המרד בגטו ורשה הוסיף לסמליות

שבפעולה.

המבצע נגד הטרנספורט העשריםפרסום בעיתונות אודות

הוצאה להורג של שלושה חמושים

סיפורו של ה"טרנספורט העשרים" במוזיאון ב מאלין

שמואל )סם( פוטשניקהשתתף בחיסול קצין ס"ס.

1943 ספט' 8הוצא להורג ב

יעקב גוטפרויינדמפקד המחתרת היהודית

משה )מוריס( רוזנצוויג*השתתף בחיסול קצין ס"ס.

1943 ספט' 8הוצא להורג ב

*דודו של משה פלדמן

מצבתו של מוריס רוזנצוויג בבית הקברות הצבאי בבריסל

המכתב האחרון.נשלח מכלא סנט ג'יל, בריסל, ערב הוצאתו להורג

1943 בספטמבר 8בריסל, •ג'ילברט* יקירתי,•כשתקבלי את המכתב הזה שוב לא אהיה בחיים. זה טראגי אך נכון. יודע אני כי •

ביום קוראכם מכתב זה , תסבלו סבל איום, אך אני אלך מפה ומחשבותי האחרונות מופנות כולן אליכם. לבי שותת דם בשעה שאני חושב על מה שהורי כבר סבלו בגללי, ומה גדול יהיה סבלם כאשר יקראו מכתב זה. תמצאו במכתב זה ביטוי אחרון שלי לאהבתי אליכם ולכל משפחתי. מותי יהיה קל עלי יותר אם

אדע כי הם במצב בריאותי טוב יותר ומוגנים מפני העוני.אינני רוצה להאריך בעינוי זה, ודעו כי רצוני האחרון הוא שהורי יסיימו את הסיוט •

ושיחיו חיים מאושרים וקלים, כפי שהם ראויים להם.שלום לכל המשפחה ולכל חברי וחברותי. אני מחבק את כולכם, אבא ואמא •

אחיות ואחים, בכל הכוח שעוד נותר בי ובכל מאודי . מאמין כי רצוני האחרון יכובד. שלום

מוריס רוזנצוויג•

שמה הבדוי של אחותו, אמו של משה פלדמן* •

בית הקברות הצבאי בבריסלבזמן הכיבוש – מקום הוצאתם להורג של לוחמי מחתרת

סיכום

המאבק בבלגיה היה מרי יהודי מאורגן. •הלחימה היהודית צמחה ברחוב היהודי, נבעה מצרכים •

ייחודיים יהודיים. משום כך נקטו הבלגים באופן טבעי בהגדרות "מרי יהודי", •

"פרטיזנים יהודיים". מדובר על מעורבות יהודית, בשטח המחייה היהודי , ללא •

סממן או מניע לאומי בלגי. הייתה זו קבוצה של פרטיזנים יהודיים שייצגו את הציבור •

היהודי , הגנו על כבודו וקיומו.ראויה לציון הסולידריות שחלקים גדולים מהאוכלוסייה •

המקומית הפגינו כלפי המאבק היהודי ותרמו להצלחתו.לאחר המלחמה קבלו הלוחמים היהודיים בקבוצות השונות, •

אותות הצטיינות מאת ממשלת בלגיה, כהכרה רשמית בפועלם.