• הגדרות רבותבשל לפיתוח ברושונותעיצובה של, קיימא

עיר בת קיימאמקבל משמעויות

. שונות• פיזייםדגשים לתכנון עיר בתקיימא לעומת

חברתייםדגשים

Sustaining Cities \ Joseph Leitman (1999)

נקודות התבוננות על עיר בת קיימא 3ניתן למצוא לפחות :

• Ecological- עיר בת קיימא נקבעת על פי קריטריון הFootprint

• רווחה"עיר בת קיימא נמדדת על פי עקרון ה – "Wealth

• למזער השפעותעיר בת קיימא נבחנת על פי היכולת סביבתיות

של העיר או של הישוב" טביעת הרגל"מהי ?

קיימות חזקה "מדובר על תפישה של " – Strong Sustainability או קיימות אקולוגית .

? יש למדוד למשל איזה גודל של שדה חקלאי נדרש כדי לגדל את כל הגידולים החקלאיים שתושבי העיר צורכים

לצרכים אחרים\ לריהוט \ כמה דונם של עצי יער נדרשים כדי לענות על דרישות העיר להסקה ?

האם יש דלדול שלו באופן שלא יאפשר לדורות הבאים אותה כמות? האם המשאב הטבעי מנוצל כיאות : כלומר? שלו

מדוע. הדגש – משאב טבעי ולא אנושי ?

ם וחתתפראד הפ אוכזו חסית קטנהי ית קולוג א רגל ת יע להטב ש זואםי שיטה י לפ מאע עירהנהבתקיי .ה

• דגש חזק מדי על משאבים טבעייםהשיטה נותנת . • השיטה אינה מדגישה התפתחות חברתית וכלכלית כאינדיקאטור לקיימות

. עירוניתבה... אך, משום שטביעת הרגל האקולוגית שלה פוחתת" יותר בת קיימא"העיר יכולה להימדד כ: למשל

עם בעיות חברתיות רבות יותר, בעת העיר יכולה להפוך עניה יותר .בשל חסכון זה, אך מדלדלת את תחזוקתם של בנינים בתוכה, עיר החוסכת בצריכת חומרי בניה : למשל .

• נותנת מקום לחידושים טכנולוגיים\ הגישה אינה מזהה .אך בה בעת יש חלופה טכנולוגית בת קיימא, יתכן שהעיר מנצלת משאבים טבעיים: למשל

בד בבד עם ניצול עצים להסקה, ניצול אור שמש לחימום(למשאבים הללו שלא נכללת בהתבוננות ). וחימום

• אמנם מאפשרת מדידה של מידת הקיימות על פי: הגישה דסקריפטיבית מדי היא אינה אומרת מה לעשותאך , יחידת שטח שמנצל אדם לצורך התקיימותו

. עם מידע זה• מספרים. בעיות חישוביות המעלות תהיות ושאלות בדבר יעילות השיטה

. אסטרונומיים

הקטרים של קרקע כדי לתחזק- 4.3 הקנדי הממוצע משתמש ב, על פי החישוב . את רמות הצריכה והחיים היום

• כמה גנים, החישוב לוקח בחשבון למשל כמה שדות חקלאיים נדרשים לאדםוכמה יחידות שטח מיוערות נדרשות כדי לנטרל פליטת, לפנאי נדרשים לאדם

.דו תחמוצת הפחמן הנובעות מפעילותו של אדם יחיד

.ובר נק יית ו וס כל ו 47א 2, 000 ש: י א כן . ל ו , בר ונקו ל רגל ש טביעת ה ל ך כ = X 5 : ס 4 72,00 02 .36 m il lion he ctares• ששטחגיאוגרפישלפי דר מעשהנ 2 ל בר כדי00 קו שטח ונ מ כלכל" ותה" ל אה דמיוני•. א נר ש פר מס י של ונקובר•? ינ לים את שטחה המטרופול י הזה אם מכל פר מס ין את ה קט שב,ניתן לה יו ת(הפחות מ יו ).פתח להט

. גישה שניה למדידת עיר בת קיימא• עושר"דגש על ."

• עיר: הגדרה שניה של עיר בת קיימא נמצאת על, שהעושר שלה לא פוחת פר אדם

.מסלול של קיימות• . ההיבט הפיזי הוא רק נושא אחד לשכלול

• זניחת משאבי הטבע כחזות" – חלשה"קיימות . הכל

• העיר כיחידה גיאוגרפית מייצרת נכסיםמוסדות: וטובין שונים שיש למדוד אותם גם

בנינים לשימור, מוסדות תרבות, חינוךמקומות עבודה ועוד, כאייקונים לוקאליים .

• העושר מדור לדור ומאדם לאדם צריך להיות .שווה או לגדול

• אין הדבר, גם אם משאב טבעי מתדלדל, לכן אם, אומר בהכרח על אי קיימותה של עיר

המשאב מיוצרים טובין אנושיים" תמורת" .

פעילים חברתיים מתאבלים נוכח הריסת תיאטרון מורוסקו בברודווי לא פחות חשובים מאלמנטים טבעיים אותם יש לשמר במסגרת פיתוח עירוני , האלמנטים יצירי ידי האדם

להעריך קיימות\ שאליה יש לשאוף כדי למדוד " עושר"מהי הגדרת ה ?

כ" עושר"הבנק העולמי הגדיר -“The Sum of an Economy’s produced assets, natural capital and human resources”.

• וערכית מסוימת, גרסא זו של קיימות יוצאת מנקודת מבט רחבה .

• ? האמנם ניתן למדוד באופן מדויק את כל הפרמטרים הללו

• . קשיי כימות

• מידת הקיימות של העיר תיבחן לאור: קביעת קריטריונים שונים כאמת מידה לבחינה. הקריטריונים שנבחרו

• או אולי מרכזי קניות שמספקים עבודה? תיאטראות? מוזיאונים" ? נכסים שמיוצרים"מהם ?

• אולם לא: השיטה קוראת למפות את הטובין והשירותים שהעיר מייצרת ולכמת את ערכם . אומרת אילו שירותים וטובין

• באותה מידה" רעים"ו" טובים"מוצרים ושירותים , ספירתם של טובין ? • לעומת קיומם של שירותי, הפתוחים ונגישים לציבור (WC)קיומם של שירותים ציבוריים

,של עיר אחרת – לכאורה אמורים להיספר על אותה סקאלה" חצר אחורית"סילוק פסולת ל . Income Growth- כתורמים ל

• הטובין הולך וגדל אך רק חלק נהנים\ מאזן המוצרים ( התעלמות משיקולים חלוקתיים). מכך

• כגון תרומתם של: חוסר יכולת לבצע הערכה כמותית של פעילויות כלכליות שונות שירותים מבוסס על סטטיסטיקה אך\טובין\כימותם של מוצרים. מתנדבים ועמותות

. הסטטיסטיקה אינה חזות הכל ואינה מראה פעילויות בנות קיימא שונות ומגוונות בעיר

• מעשי ידי(שירותים שמיוצרים בעיר \ להתבונן על טובין : השיטה קוראת לבצע אינטגרציה טובין טבעיים) + אדם .

• לחישוב , נוסף, כקנה מידה , כיצד נעריך את כמות הטובין הטבעיים בעיר Wealth ? דרךאך הדבר אינו נותן פתרון לחישוב, החישוב המקובלת היא התבוננות על מחירי השוק כיום

של משאבים מתכלים" האמיתי"המחיר .

• אך דפוס ההתפתחות שלה, העיר אינה יכולה להיות בת קיימא: נקודת המוצא של הגישה .(David Satterthwaite)צריך לנטרל מטרדים כדי להפוך אותה ליותר בת קיימא

• על העיר לפיכך – איסוף ביוב ופסולת, הגברת סטריליות. ומדבקות, לנטרל אפשרויות למחלות מזהמות. א

. יעילמיזעור סיכונים כימיקליים ופיסיים בעיר. ב .הגנה על מבנים ומורשת תרבותית, פארקים, גינות: סביבה איכותית . ג .צריכה בת קיימא בעיר. ד .

בקורת על הגרסאהשלישית לקיימות

: עירונית• הקריטריון האחרון – נובע מגישה ערכית

מהי צריכה נורמליתומעורר שאלות בדבר ? בת קיימא

• באילו אמות מידה נשתמש להערכת? הקריטריונים

• שטח גינות או: סביבה עירונית איכותית או אולי שטח של בתי, פארקים פר אדם

?קפה עם חיבור לאינטרנט• הגדרה של סביבה עירונית איכותית –

הקשר, זמן, תלוית מקום .• הגרסא אינה מציעה אסטרטגיה ניהולית. לצורך הערכה ובדיקת בעיות של קיימות

• . אין סט אינדיקטורים מובחן

Wilfred Beckerman \ Sustainable Development: Is it a Useful Concept ? (Journal of Environmental Values (3) Autumn 1994 p. 191

• כשלעצמו אינו מועיל לשיח הקיים ואינו מחדש על השיח" קיימות"המונח . הכלכלי

• ולכן יש לחזור לקריטריון הכלכלי של, עמום, מדובר על מונח אמביוולנטי. מיקסום הרווחה

• אך אין הוא מכווין, שנבנו עליו הררים של ספרים, מדובר על מונח אופנתי. התנהגות ופיתוח בצורה טובה

:העמימות לגישת בקרמן …”What are socially responsible goals ?...how far should we protect the resource

base, whatever that means and what are the legitimate interests of future generations that have to be protected?”

Wilfred Beckerman \ Sustainable Development: Is it a Useful Concept ?

• ? מה עלינו לשמר לטובת הדורות הבאים בעיר• שימור ערכי טבע ) : מבקר את הקיימות החזקה(לא ניתן לשמור על משאבים בכל מחיר VS

סניטציה• בסופו של יום חוזרת ליסודות הכלכליים של - הקיימות החלשה Maximization of

Welfare . • אין כל עדיפות על פני התורה הכלכלית, מטרת תכנון, כמטרת מדיניות" קיימות"על כן ל .

• One is always free to define Welfare as he wishes• על כן ההגדרה של. אינה בהכרח מעידה על חוסר קיימות" עושר"או ב" רווחה"ירידה ב

אינה נכונה, קיימות בתור כזו האוסרת ירידה ברווחה של הדורות הבאים .• אך הבחירה היא, הוא מונח שיכול לתת אינדיקציה למדיניות כללית רצויה" קיימות"מכאן –

של החברה למקסם את ערך הרווחה על פני תקופה אותה החברה" אופטימום"בחירת ה. רואה כרצויה

•

ח