חותם של זהב

בענין זיהוי חילזון התכלת

חותם של זהב

בענין זיהוי חילזון התכלת )ץ"והיעב" חוות יאיר"פ הכרעת ה"ע(

למה משל תכלת של מעונשו יותר לבן של עונשו גדול אומר מאיר רבי היה תניא

טיט של חותם לי הבא אמר לאחד עבדיו לשני שאמר ודם בשר למלך דומה הדבר

מרובה עונשו מהן איזה הביאו ולא שניהם ופשעו זהב של חותם לי הבא אמר ולאחד

:)מג מנחות( .הביא ולא טיט של חותם לי הבא לו שאמר זה אומר הוי

.ותכלת ציצית מטיל שאינו למי - לבן של עונשו גדול :י"פרש

.עבדות סימן לשם אותן כשקונין ולעבד לבהמה עושים היו - חותם

.מרובה עונשו הביא ולא הוא שמצוי - טיט של חותם הבא המלך לו שאמר זה

,ה"מלך מלכי המלכים הקבעבדי העבדיםהמשילו המושלים הציצית לחותם

. פתילי הלבן לחותם של טיט ופתיל התכלת לחותם של זהב

.ֶתֶמת והפתילים האלהַהחֹ מההכר נא , ואנן נענה אבתרייהו

ושינוייםעם הוספות שלישיתמהדורה בני ברק ק"א לפ"שנת תשע

ה הרב "ה, ואלמלי הוא נסתלקה מצוה מישראל ח אשר משמיא קזכו ליה"נה לאותו תתודתי נתו, "ס לולאות תכלת"בעמח"א "ג שלמה טיטלבוים שליט"וכן להרה א"אליהו טבגר שליטהגאון

השיבוני לשאלות והחקירות המרובות בסבלנות חקרו את כל פרטי נושא זה מכל צדדיהם ו אשרמר יואל בקיום המצוה הרביםאת מזכה ה" פתיל תכלת"ל עמותת "ועמהם מנכ. רבה מאוד

. שאף הראני את כל תהליך הצביעה מפציעת החילזון ועד הצמר הצבוע, ט"לאוי' גוברמן שיחיג שלמה "להבדיל בין תכלת לארגמן להרה' וקונט" לולאות תכלת", כן נסתייעתי בספריהם

שמהם , )הודפסו בספרו כליל תכלת( א"ג אליהו טבגר שליט"א ובמאמרי הרה"טייטלבוים שליטוהרוצה . עד היכן שידי מגעת השתדלתי לבדוק את הדברים במקורם אף כי. ין המאמרעיקר בנ

.)י עמותת פתיל תכלת"ניתן להשיג ע(. ל"ביתר הרחבה ימצא חפץ בספרים הנלחקור ענין זה רוני הרבה א שעז"א ולבנו הרב יחזקאל משה שליט"שליט' אודה גם להרב עמיחי טופורוביץ

ש "ועמהם להרב אי. ואף עברו על הקונטרס והעירו הערות מועילות מניסיונם הרב בתחום זה' ברו על הקונטח שע"ולכל אותם ת .שידיו רב לו בהרבה הוספות שהוכנסו בו א"רפמן שליט

. ובפרט לחכם אחד מגדולי חכמי ירושלים שהרבה מדבריו שולבו בפנים והחכימוני בדבריהםל דפתח פיתחא להאי פרשתא בכוח פלפולו "צוקק מראדזין ז"בספרי הגאוהכ הסתייעתי "כמו

י "בקונטרסים להגר ,)א"להרב מנחם בורשטיין שליט" (לתהתכ"בספר וכן . ובקיאותו העצומהובקונטרסים בעלון מצוות התכלת בזמנינו ,א"שליט הרב שמואל אריאלבמאמרי ו א"ברנד שליט

ר "וד ר זידרמן"דבמאמרי כן ו "קרסי זהב"ו )א"ש רפמן שליט"להרב אי" (תכלת לחושבי שמו") א"להרב מנחם אדלר שליט" (תכלת וארגמן"כ נעזרתי בקונטרסים "כמו. 'ברוך סטרמן שיחי

. שולבו בתוך הדברים, שהתשובות כלפי השאלות שהעלו" בין תכלת לארגמן"ו.ויישר כוחם, הקודמות של קוראי המהדורותפ "בכתב ובעבמהדורה זו מהערותיהם נוסףכ "כמו

ו"הודפס על ניר שאין בו חשש חילול שבת ח

15336770709פקס . 054-8419444' ללטאפשר לפנות ' בכל עניני הקונט .הערות יתקבלו בברכה

ענינים תוכן 2 ................. ................................ 'ומהגמ התוספתא מן העולה .א 4 .................... ................................ ל"חז בדברי חילזון במהות .ב 5 .... ................................ והראשונים ל"חז מדברי רבים סימנים .ג 6 .............................. ................................ אילן לקלא דימיונו .ד 8 ......... ................................ החילזון זהות על ישראל חכמי .ה

8 .... ................................ ורומי יוון חכמי של מעדותם גדולה ראיה 8 ............................................................................ ע"באוה גם התכלת חשיבות .ו 10 ........................................................................... ע"אוה חכמי מעדות העולה .ז

11 ................. ................................ הארכיאולוגיים הממצאים .ח 12 ........................... ................................ נוספות הסתברויות .ט 13 .................... ................................ מסוים חילזון בעינן האם .י

14 ................................ ................................ ל"הנ מן העולה .יא ותשובותיהם התכלת הטלת פוטרי טענות

17 ...... ................................ התכלת מצוות החזרת אפשרות בעצם 17 ........................................................................................ המסורת חיסרון .יב 19 ............................................................................................. התכלת גניזת .יג 21 ......................................................................................... ל"ז י"האר דברי .יד 22 .............................................................................................. כנף מין ענין .טו

22 ......................... ................................ מנחותב 'הגמ סימני .טז 24 ............................................................................................ לים דומה גופו .יז 25 ...................................................................................... לדג מהדו וברייתו .יח 26 ............................................................................ שנה לשבעים אחד ועולה .יט 27 ....................................................................................... יקרים דמיו לפיכך .כ

28 .... ................................ ................................ ם"הרמב סימני 28 ................................................................................................... דג והוא .כא 28 .......................................................................................... כדיו שחור דמו .כב 30 ................................................................................. מצוי הוא המלח ובים .כג

31 ................... )א"מהפורפור תכלת הפקת על המקורות( תכלת צובעין ובדמו 31 ............................................................................. התכלת על ע"אוה סופרי .כד 34 ............................................................ ל"חז מדברי הארגמן מקור השמטת .כה

35 .......... ................................ ................................ התכלת ֵעין 35 ............................................................................. ש"בפיהמ ם"הרמב לשון .כו 36 .............................................................................................. הנצרך הגוון .כז

43 ........................ ................................ מניםוהסמ הצביעה אופן 43 ................................................................. "לה צבעיתו היכי תכילתא האי" .כח 44 ................................................................................. בחמה היורה העמדת .כט

45 ............................. ................................ סוגיות מכמה הערות 45 ................................................................................................. חילזון הצד .ל

46 ................................................................................................... והפוצעו .לא 46 ......................................................................................... בפיך המותר מן .לב

47 ... ................................ ................................ החוטים מנין .לג 51 .... ................................ ................................ דבר אחרית .לד

דברים אחדים

לעורר על השבת י מה לי ולדכוותי בענין חמור כזהכ אשר חכמים יגידו, הנה אמת נכוןוהרי כבר . לפניהם ולא לפני הדיוטות, ועומדת היא לפתח חכמי ישראל. מצוה שנעלמה

ואיך ישרוק .א שאין לחייב בזה"ש אלישיב שליט"הגרירבינו נודע מכתבו של מרן .הכנפים אל הנשר הגדול בשמי שמיםהזבוב קצוץ

בדקדוק וזהירות נאמרו שלא יתפרשו ו אמנם ֹּבא וראה היאך שקל בפלס מילותיוובפירוש מבאר כל טענותיו שהם . ספקות במציאותכאלא , כהוראה בתורת ודאי

פרטי שלא הובאו בפניו דבריוומשמעות . ש שם"בפרטים שלא הובררו אצלו כמאי בעי למיחש לטענות חוקרים ואין תשובתו אלא על מה שנשאל ,הבשאל הראיות

א לסמוך ולסייע "על כן א" "ישועות מלכו"ומסיים בדברי ה. שטוענים שמצאו החילזוןבצבע הטלית החוטים עשיית בעניןכ "ומש כח אותוב יב אותלקמן שהעלה הובאו הספקות(. "מלאכתו

).כאן 'בהערה בע "וע ,אות טולקמן ' עיצ להנהיג "איו שאין כל חששא בעלמא מוגדר כספק דאורייתא, מ מדבריו למדנו"ומ

אך מעולם לא שמענו שהורה שלא לעסוק א.מצוות חדשות מחמת חששות רחוקים ב .לראות אם אין בו צד מן הדין, ככל מצוה בתורה, בבירור הענין הזה

ולא באתי אלא . החכמיםשאין מסורה אלא ביד , ובאמת איני כדאי להורות הוראהוכתם לא כסומא בארובהו "יודע לשאול"להיות ,לברר וללבן הצדדים ופרטי השאלה

.ואז נוכל לשאול בזה להוראתם. 'מה זאת'האומר ראש בכובד ,זה ענין של לגופו לבו ליתן ,מבינים ודעת לו יםיעינ אשר כל פני ואחלה

בנקיות הראיות ויבחון .בהם למדתנ שהתורה ודעת היגיון בדרכי ,כראוי ובמתינות

.ותשובתה לאחת אחת המערערים טענותו צדק במאזני לחרוץ נכון איןו אחר במקום ועשירים אחד במקום עניים ,הזה 'בקונט הרבה פרטים כי ,ודע

."וכלימה לו היא אולת ישמע בטרם דבר משיב" אדם מכל החכם אמר וכבר .ותומ עד ומשפט

וטעם גדול בדבר ובעי זהירות יתירה שלא תהא הנהגת ההלכה לרבים ביד קלי הדעת ותשתנה חדשים א

מ ודאי לא "אך מ. גם כמה חורבות דמצי למיפק מינה ובכל שינוי ודבר חדש אחריתו מי ישורנו. לבקריםל שזהו התכלת פטור "דמאן דס ולא הורה חכם מעולם. יוב מן הדיןל דבר זה כטעם להפקיע צד ח"ס

ש הכא דלא שמענו הוראת חכם "וכ: הוריות ב' עי( .ע וחיוב גמור מדאורייתא"מורשאי לבטל מלהטילהו שאין חיוב גמור אף דתכלת אינו מעכב את הלבן פירוש ל"שרוכיון שיש .)שהעלה בבירורו שאינו החילזון

סדין ד ):ö( מיבמות כן וכיחהליש מ "מ, ה שבתורהש מכל מצו"דמדאינו כן פשוט ' לכאוו .תכלת כשמצוי' עיו. ]אלא מתכלת ודאין פטור )è ,å(ח "או' עי[ת במה שפטרוהו מתכלת "ירת דבר מההוי עקבציצית

.ה שתולה"דתושם ו 'אני הוא שעתיד ליפרע וכו ):àñ(מ "וב 'מ אומר גדול עונשו וכו"ר ):âî(מנחות בל שאין חובה להם "ענין זה ובודאי סבירור זמנינו לא ראו להכנס בועוד מחכמי ש "הגריוהנה מרן ב

שטענו שמצאוהו כמהאחר שכבר היו כיון דליכא למיחש לדבריהם, טעמו ש ביאר"ומרן הגרי. לבררו .כמבואר במכתבו, ונתבררה טעותם

מ מי שבירר "מאך . זההודאי טעם גדול כמוס ביד אלו מרבותינו הרוצים למנוע עצמם מחקירת הענין בו ,ע דאורייתא להשתדל בעושה ומעשה לאחריני"ל דחובה היא לו ככל מ"ועלתה בידו ודאי אינהו נמי ס

שייך אלא לפוסקי ) שלא לברר(שאין טעמם יתכןגם .)ש כאן שלא נאמרה הוראה בזה"ג וכ, ד רמב"הגה יו' עי(. אך לא לכל יחיד ויחיד, רבא מינייהונפיק חויש להם לחוש דושמנהגם היא הוראה לכלל , הדור ומנהיגיו

.)יהא זה ְּפטּורל ש"סלא , אמנם ודאי גם לדידהו אם יתעורר ספק דאורייתא שאפשר לבררו(

בענין זיהוי חילזון התכלת

1

אחר גניזתה , על מציאת חילזון התכלת' כמה שנים שנשמע הקול בין יראי ה זהלא ידעו היאך ו ואחרים נבוכו בו. ורבים שעשו מעשה בעצמם. ק שנה"כאלף ות ,ור ענין זה עם כל פרטיועסוק בבירכאשר אף רוב גדולי התורה לא ראו ל, לשאול בו

אשר טורח גדול וזמן , ד"חוץ לכותלי ביהממתליא בענינים ש, שהרבה מפרטי הענין הזה(

. )כביר נצרך לבירורםוהתשובות על ,הרבה ראיות שיש בידי בענין הזה, וראיתי לנכון לסדר למקום אחד

שיבוארו יש ו 'בהמשך הקונטהתשובות בחלקחלקם כתבתי . הטענות שהעלו עליו כ השתדלתי לבוא בקצרה"בד( .הרבה מהם בתוך ההערותו מאליהם מתוך הדברים

.)לפעמים במילים בודדות ממשויש שהם סימנים שאינם ו ע"יש שהם ראיות ברורות בפ, ההוכחות יבואו בכמה פנים

כמאסף מ לא באתי אלא "ומ .הם סמך גדול עם הראיות האחרותש, מובהקיםויהא רעוא דאימא .הם ידונו בהם כפי דעתםו חכמיםהלפרוש השולחן לפני , ומסדר

.מילתא דתתקבלחזר ונתגלה כי ש בדורינואלא , כי כל נידון זה לא בא לעולם, יש לדעתובהקדם

ניתן לצבוע 1)ארגמון( \א"ממיני הפורפור" מּוֶרְקס טרונקולוס"בחילזון הנקרא פני באמת כבר נטען עליו כבר לו .שום תוספת צבע ממקור אחראף ללא , תכלת בצמר

צורת הצביעה אלא שלא ידעו , שהוא חילזון התכלת של תורה י חכמי הטבע"שנה ע' כקאלא , והיו שרצו לומר מחמת כן שהתכלת של תורה הוא סגול .סגול ולאממנו תכלת שיהיה

והשתא . שאינו כמסורתינו שהתכלת הוא כחול כיון, שלא נתקבלו דבריהם בבי מדרשא .תו אין שום קושיה להפריכו, בדרך צביעתו בצורה פשוטהכחול אפשר לצבועשנתברר כי

לא הובא הנידון הזה לפניהם שהרי וממילא אין להביא ראיה מגדולי הדור שלפנינו ).ג"משנת תשנ אלאנמצא בהשג יד שאינו (כלל

. יש לו ראיות גדולות מדבריהםו ל הכתובים בו"דברי חזתואם לכל ה וא חילזוןוהובפירוש .דבר דבור על אופניו, ומתיישבים הרבה פרטים שהוזכרו בו בראשונים

וואף מצא .כמה מחכמי ישראלבשמו והזכירוהו ע"י סופרי אומה"נכתב עליו ע אריג עתיק נמצא וכן כשניכר היטב ששימש לצביעה את קונכיתו רביםמקומות ב

.הצבוע ממנו

בלשון וכן הוא יוונית בימינו בלשון ) א"או פורפיר(א "נקרא פורפור, החלזונות הזה )משפחה( כלל מין 1

)א"ואף הוזכרו בדבריהם שמות חלוקים למיני הפורפור( .וכך הוא נזכר בכתבי היוונים והרומיים לטיניתאו " מּוֶרְקס טרונקולוס"נקרא , ואילו הַזן של חילזון התכלת בפרט ,מּוֶרְקס ,ובימינו נקרא כלל המין

ין הזה ארגמונים ואילו הַזן של ק מכנים את כלל המ"המומחים דוברי לשוה. לבדו" טרונקולוס"ואמנם גם הקדמונים היוונים מתארים אותו . ארגמון קהה קוצים נקרא, חילזון התכלת בפרט

.זה ש"אך לא כינו את שמו ע, בחידודיוא כדרכם של הקונטרסים האחרונים שיצאו בענין "השתמשנו בשם פורפור' כ בכל מקום בקונט"בד

א שאז כתבנו "במקומות בהם באנו לחלקו משאר מיני הפורפורמלבד . שהשתמשו בשם הזה, הזהא של הארגמן השתמשנו בשמות העבריים "ולגבי מיני הפורפור. או קהה קוצים" מּוֶרְקס טרונקולוס

ארגמון חד והשני ]ש צורתה"ע) בוקינום(שהיוונים כינו לה חצוצרה [ארגמונית אדומת הפה האחד .קוצים

חותם של זהב

2

'א ומהגמהתוספתן מ העולה .אתכלת אין כשרה אלא מן החלזון הביא שלא מן : ")ô"è( מנחותבתוספתא ד' אי

שני תולעת מן התולעת שבהרים הביאה שלא מן התולעת ,החלזון פסולה אלאפסול תכלת לא נודע להם שום כי ,למדנו מלשון זו" שבהרים פסולה

מש בזמנם ישו ,מצא דבר ששמו חילזוןיאם ז"לפיו .מן החילזוןבא שלא כש א"בשום פנים או. לתכלת ודאי הוא כשר ,לצביעה ואפשר לצבוע בו גוון תכלת

אילו " אין כשרה אלא מן החלזון הביא שלא מן החלזון פסולה"שיבוא הלשון ואפילו לשון . צובע באותו גוון כחילזון הכשרשיש חילזון נוסף הפסול לתכלת

,ל דלא יתכן בלשון חכמים שלא באו לסתום אלא לפרש"ואצ, עילגים אינודינים שהם ב' אפי, כל תנאי מצוות שבמקדשבכל הפרק שפירטו כדחזינן

ואף במצוה זו כפלו דבריהם לצד הכשרות ולצד .למצוה ואינן לעיכובא . 2 .שלא ישאר מקום ספק בדבר כלל, הפסלות

'דאמרי ,ו כקלא אילןצבעשיש להוכיח שקיים חילזון אחד בלבד ' גם מהגמבדקוה בדרב יצחק מר ממשכי אייתי תכלתא בשני רב אחאי" .)âî(במנחות

ואיפרד חזותיה בדרב אדא ואישתנאי למעליותא סבר למיפסלה אמר י"דרבמפשטות ".להו רב אחאי אלא הא לא תכילתא היא ולא קלא אילן היא

אף שאינו מתאים לסימני (, זו' אחאי להכשיר מכח סב' הלשון ומהא דבעי רולא אסיק אדעתיה אפשרות שאולי נצבע במשהו ,)התכלת שהיו ידועים להם

אף יש בזה , פשתן פוטר בצמר ולא הוי בכלל גזירת סדין ,ד דבדאיכא תכלת"ולמ( ,אחרבע נוסף הצובע כחול כזה אין צ מלבד קלא אילןש ל"משמע דקי ,)חשש כלאים

חילזון הרי שאין לחשוש למציאות של .אלא חילזון התכלת ,)היינו כקלא אילן(.כקלא אילן וכעין הרקיעומראהו יציבה שצביעתו , אחר הפסול לתכלת

3

אף ללא ערבוב ( ,הקלא אילן וכעין הרקיע אם ימצא חילזון הצובע כגוון כ"ואתכלת של ה חילזוןהוא נתברר הדבר שהוא )ל"חזחומרים כימיים שלא היו בזמן

.אין לנו לחוש דשמא הוא חילזון אחר הצובע בגוון זההו .תורהאף אם היה ,משמש לצביעה בזמנםשהיה החילזון הזה אם נדע בפרט ו

2

כולל אף חילזון של יבשה וכמו שיבואר קא לחילזון זה דהא שם חילזוןולשון חילזון אינו דוו כ נקטו "דכמו, חילזון הידוע ולמעט חילזון אחרהחילזון אין בא לומר הוגם לשון . )ב אות (בהמשך

, עשתהומנורה אין כשרה אלא מן , כסף שלא בא למעט כסף אחרהכגון חצוצרה מן , שם בכל דברגם אין לומר דיגיד עליו . לומר דווקא מגרוטאות מסוימות גרוטאות פסולה דודאי לא באהעשאה מן

דהא הרבה , )'בברייתא דמסכת ציצית שהובאה במנחות דחלזון גופו דומה לים וכו(רעו ופירשו במקום אחר ש בזה שאינו משנה "כ, מ חזר עליהם כאן לשנותם"מדיני הפרק הזה שנויים במשניות ובתוספתא ומ

וביותר דהא בתוספתא איירי בבגדי כהונה ובברייתא לענין ,ת ציציתבשום מקום אלא ברייתא במסכדאין הברייתא דמסכת ציצית באה לומר סימניו כדי לומר )טז אות(מה שכתבתי לקמן ' ועי .ציצית

).מ גם חילזון זה מתאים לסימני הברייתא שם וכמו שביארנו במקומם"ומ, דחלזון אחר אינו כשרכמבואר -, ו מקיומו של צבע זה שהרי היה מרכז תעשייתו באזור מגוריהםל לא ידע"ואין לומר שחז 3

ע נתעלם מחכמי "גדול שנודע לו בין אוההכי למרות הפרסום ו שנאמר"חו –בכתבי הקדמונים .נוגע להלכהזה ובפרט שהוא ענין ו "ח ישראל

בענין זיהוי חילזון התכלת

3

כיון דאשכחן במקרא ובגמרא דתכלת היתה מצויה גם בין ע "שימושו לאוהואי . ל"על כרחינו שהוא הוא החילזון שהשתמשו בו חז )ו ראה אות ( ,ע"אוה

נימא דשמא יש כמה חלזונות שצובעים בגוון הזה ואף הם שימשו לצביעה .כשרים בוכ מוכרחים אנו לומר דכולם "בזמנם א

וביותר ,)ד אות' עי( 4בע כעין קלא אילןוא צ"הפורפורדם כדחזינן שמעתה ו \א"שהיה הפורפור )כד ואות' ז אות' עי(כאשר אנו יודעים מדברי חכמי האומות

, מפורסם וחשוב מאוד לצביעה בזמן שנשנית משנה זו "מּוֶרְקס טרונקולוס"שהוא אותו איזור של צביעת התכלת בזמן , מקום הכנתו היה באיזור צורואף

ודאי ).éàãë' åë úáùá . ãòå øåö ìù úåîìåñîäôéç ,ééòå"ùøá ù"åúòéáö úëàìîá íúåðîåà äúéäù é(ל "חזו "וק כוללים פסולו בדבריהםל "חזהיו ה"ואל, לתכלת כשרהוא החילזון ה

שלא היו כותבים נוסח שיש בו הטעיה5

דרק שלא מן החילזון כתבו ואיך . .א הזה"הפורפורפסול וולא פרש פסולה

א הוא חילזון "דאי איתא שהפורפור יש להעיר, בלא דיוק התוספתא ואףל מתעלמים לחלוטין מענף "כ עצם הדבר שחז"א, שאינו כשר לתכלת

א"הפורפורמ הצביעה לש, התעשייה הענק שלמרגלותיה של ארץ ישראלואינם מזהירים ).א באיזור צור"על התעשייה הגדולה של הפורפור, כמתואר בספרים(

.)אילן הוזהרנו במקומות רבים ועל הקלא( .מעורר פליאה, עליו מאומהאיך לא יזהירו מפני , שאף אי לרוב יוקרו לא הוצרכו להזהיר על הרמאות

וממילא הטעות בו הזהיזור באשהיה מצוי לצביעה א"פורפורבפרט ב, הטעותה ובסימני האריכו בסימני, במצוות ערבה הידועה ומצויה לכל' ואפי. מצויה

ש בזה שטעותו בחשש שעטנז "כ .)'äëåñãì .åëå äáøò åäæéà ( ,יתחלפוהצפצפה כדי של תן פוטר בטלית צמר פש, א דבמקום שיש תכלת"י, אף למאן דפטר סדין בציצית( דאורייתא

.כ"ודאי לא היו כותבים סימנים שאינם ברורים כ .)לחוטי לבן שלו שיתכן םמיני' שיש בים התיכון עוד ב[, א"פורפוריש להוכיח אף בתוך מיני ה ל"הנ ומכל[

" טרונקולוס"אף שה, )ובאדומת הפה הצליחו בפועל(שבאמצעים של ימינו אפשר לצבוע מהם תכלת

מהמלבד ההתאמה לכל (ל "צ, ד שרק אחד מהם כשר"דאי ס ,]'הוא המתאים ביותר לסימני הגמ

ופשוט (. ל"ה יקשה כל הנ"דבלא, שהוא אותו שהיו רגילים לצבוע ממנו בזמנם ,)שהוזכר בו

כמות 'אדומת הפה'ו 'חד קוצים'כי ב. היתה בטרונקולוס חכמי האומות שהזכירו שהצביעה הנפוצה

כחול היה ולא אדום צבע אילן בקלא ערבו דשמא, דמחטא בקופא פילא לעיולי יםהמתעקשל ואף 4

כי(, א"בפורפור גם אפשר, אילן בקלא לעשות שאפשר מה מ"מ )דחויה סברא דהיא 72 הערה' ועי(. נקי תערובת י"שע פליניוס כ"שכמ וב מצויות היו הצבעים תערובות וגם ).חומר אותו הוא שבהם הצובע

א"הפורפור מן, סגול היה האמיתי התכלת צבע אם אף כ"וא. סגול גוון מקבלים היו החלזונות מיני, כשרה החילזון מן" סתם ל"חז כשסתמו כרחינו על וממילא. שלו זיוףה את לעשות אפשר היה כ"ג

.בכלל א"הפורפור הרי, החלזונות ממיני מסוים מין על פירטו ולא" פסולה החילזון מן שלאהביא והם . כיון שאינו צובע כלל) אף שהוא חילזון שיש בו דם כחול(על הינטינה לא היו צריכים להזהיר 5

, גם אפשר שאין כחול שלו שוה לכחול של תכלת .לא הזהירו אלא על דברים שיכולים לרמות בהםלזון והדיונון אינו חי. תכלת כדחזינן מדמיונו המובהק לקלא אילןכ ודאי א דצבעו"כ הפורפור"משא

.הסממנים המעורבים בומאלא , מדם הדג עיקר צבעוואף אין

חותם של זהב

4

ואין טעם שישתמשו בהם כשאפשר לעשות ועשיית הכחול מהם קשה יותרהכחול שבהם מזערית

, ה נמי"ובלא. כולהו מין אחד הםדנ דכל המּוֶרְקסים כשרים "ולעד .טרונקולוסאותו דבר בקלות מה

])מהם כשר' טעם לומר שרק א צריך, ו"דמכולם החומר הצובע כחול הוא אינדיגכיון

ל"חז בדברי חילזון במהות .בגם ( ,הוא מהמין הנקרא חילזון בפי כל מאז ומעולם א"חילזון הפורפור הנה

.ואין אנו ממציאים דבר חדש בשם חילזון ,)כחילזון התכלת וטרם הטענות על זיהויובפשטות ( ,ל על עצם שם חילזון בכלל"הוא מתאים עם כל לשונות חז כ"כמו

:דהיינו .)שנכתבו להדיא על חילזון של תכלת מהםויש , כלול בזה כל מה שקרוי חילזוןשישנו ממין החלזונות גם בהרים אחר . ב )áã"æ ø,àé ,ãåòå(, שנרתיקו גדל עימו .א

, )çì úåøåëá :ùøòå"àë àø÷éå é,ë(שהוא כצורת נחש . ג ,) àö ïéøãäðñ .ééòå"äîø ãéá ù6(. הגשמיםהוא .ה .)áèéø"äò úáù à( ,ן"ש לקמן מהרמב"גופו אטום ואין בו איברים כמ .ד

ם "ברמב. ו )ùø"àö ïéøãäðñ é. ,éáàø" äãö÷ úáù, ø"ù áàøå"ã åú"à àúùøô òøåöî ë ,'ãé(. תולעת ).במקור בערביתה גם "כ(' צדף, 'ביאר מילת חלזון )é íéìë"à á(ש "פיהמ

.כ הראשונים קראו לדבר זה בשם חילזון"כמו7

ובערבית נקרא השבלול בשם וכל עיקר שם חילזון הוא מלשון ארמי ).øì íéùøåù"â ïáà é'ù êøò çàð.á.ì .îø ãéå"íù ä(. הזה

.שםבסנהדרין ה "ש ביד רמ"וכמ, ובודאי יש ללמוד פירושו מלשונות העמיםמראדזין צ"גהמדג הדיונון שטען ה, א"מאוד חילזון הפורפורשונה , זהבענין

ר שאינו ידוע שהוא רצה לחדש על דב. של תורה התכלת שהוא חילזוןל "זצאלא את , גם לא הביא ראיות לדבריו כלל. חילזון התכלתשזהו , כחילזון כלל

ר או שאפש, כ לדג זה"והסימנים שהביא אינם מיוחדים כ. (ח הצובע"עצם מציאת בע

מלבד עוד הרבה מאוד קושיות שיש על דבריו וכפי שהוכח. לפרשם גם באופן אחר8

לבסוף ' לא קיבלו אפיו ולכך נחלקו עליו רוב גדולי דורו .)שאינו חילזון התכלת, בודאות

.פ הוי כספק"את עיקר טענתו דלכה

ל כיד "ה הצד משמע נמי דס"ד. שבת עה' חילזון של יבשה ובתוסיש דיש חילזון של ים ו' שם כ 6

וכן ,חילזון שצובעין בו אינו יכול לחיות ביבשההד ל"ס' תוסד ,בסנהדרין י"על רשנמי ה ופליג "רמע בבאר שבע שם "וע. ה"ל כהרמ"ערכים ומשמע דס' ובערוך נמי מחלק להו לב. א שם"הוא בריטב

)ö ïéøãäðñ"à(.. אי לא משום דימיון צורתם ומשפחתם, ומסתבר דלא בכדי מכנים לתרוייהו בחד שמא. .הראשונים' ז שכ"מלשונות הלע, בספר לולאות תכלת שהכביר במקורות לזה' עי 7והדם משמש בו רק .שמוסיפים שםהתכלת של ראדזין נוצר בעיקר מתערובת הברזל כי צבע 8

. בעברג אפשר להשתמש לזה גם בדם שור וכן נהגו לעשות בייצור צבע כחול פרוסי "כסממנים ובכה -שנשמעה כבר בתקופתו -א ידע מטענה זו "ואפשר שהחזו[ )ו"בית אהרן וישראל קכא תשרי חשון תשס' עי(

" קח דם שור ותצבע בו"א לאדם ששאלו על תכלת ראדזין "א שאמר החזו"ח קנייבסקי שליט"הגרוכעדות גם .]יצלח לזה אף דם שור במידה שוה, הוא משום שידע שאין בזה ממש כלל ושבסממנים כאלו' ולכאו

אלא שהיתה אפשרות שכן הוא ולא היו , לא היו כלפיה ראיות ישירות, הינטינה שהציע הרב הרצוגלפורכו בראיות , "ארגמון או ינטינה"במאמרו א"שליט טבגרא "הר ךכבר האריו. ז פירכות"ע לו

א לצבוע "כדחזינן שא, יןבעוצממיני הכיון שאין הפרשתו , ל לא הגיע לדיון כלל"מ הנ"אך מ. ברורות .ואף הרב הרצוג עצמו לא צבע בו בפועל. בה וכן טענת החוקרים שאין בזה חומר צבען

בענין זיהוי חילזון התכלת

5

ל והראשונים"סימנים רבים מדברי חז .גמ ראינו לנכון להקדים גדרי "מ ,)שיובאו בהמשך(המובהקים להקדים הראיותהיה ראוי דאף

.)33 רההע' עיו( ,ע"בפ ראיה ברורהאף דאינם . ל"חזדברי וסימני החילזון ממה שמצאנו בו ב

וכולם ,חילזון הזה שצובעים בומצאנו פרטים רבים על ל"חזובדברי שמצוי בארץ ישראל בחוף זבולון . אדהיינו . א"מתקיימים בחילזון הפורפור

)å äìéâî(., מסולמות של צור ועד חיפה)åë úáù(. .וד מקומות שאמרו וגם נמצא בע. ב)æë ìà÷æçé,æ ,áéáå"íù ò( כגון באיי אלישה דהיינו איטליה, בו

הוא תקוע .ג. 9äð÷ä øôñá øàåáîë åéôá 'áàøä" ã( ,כמאמר הכתוב וספוני טמוני חול, םבקרקעית הי

ç áéúð äîã÷äá äøéöé øôñì' .( דלא כחלק מהחלזונות שצפים במים)וכן .ד. )כגון הינטינהש הראשונים דדמו מפקד פקיד"מ

10, )ñåú 'äò úáù .ä úåáåúëáå(:. י "דרך צידתו ע. ה

:)ãò úáù(רשתות כמבואר . ל על טבע החילזון שצובעים בו"סימנים נוספים בדברי חז' לנו גיש

שאפשר להוציא ממנו . ב .ו טוב יותר כשהוא חיבעדצ. א ,.)äò(דשבת ' בסוגיי פציעה זו של הוצאת "שהוא מת ע .ג. אלא שאינו צלול, צבע אף אחר מותו

צבעו11

.ל"א הנ"סימנים אלו קיימים בחילזון הפורפור' וג. 12

ואינם בכל מיני [ .])שהציע הרב הרצוג וכגון הינטינה(, החלזונות

" מּוֶרְקס טרונקולוס"והטבע הזה מיוחד ב(, ו להיות בקרבת החופים הסלעיים שבים התיכוןכי טבע 9

ומן התימה מה שראיתי בקונטרס אחד שהביא מציאות זו כראיה לסתור .)יותר משאר חלזונותוהרי לא הובא ענין . ל שמציאותו אינה בשום מקום בעולם אלא בחופי זבולון"וכאילו נזכר בדברי חז

ש ובודאי "עיי ).å(במגילה ' כדאי. ז"שנחלתו משובחת ופרנסתו מצויה עי, ביחס לשאר אחיו זה אלאעד היום הזה כשרוצים י "ובגבולי א. היו שאר אחיו לוקחים אותו מזבולון ולא מארצות אחרות

.מציאותו באיטליה ובצור ההוזכרבפירוש ואדרבה ,לצודו צדים אותו בנחלת זבולון ששם הוא מצוימ וכן לגבי דם בתולים "מופקד ועומד שם כנתון בכלי וכן הוא פירוש מיפקד בכ: י שבת קלג"רשע 10

מפני מה נקרא דם א "שהעיר חכ ומה" כמו פקדון כנוס ועומד ואינו נבלע: "י בכתובות ה"ש רש"כמא אלא על דברי "אין הערתו על הפורפור, כיון שהוא רק הפרשה האגורה בכיס של החילזון

, כי גם הפרשות טהורות של אשה קרויות דם, לא קשיא כללהערתו באמת ובעצם ,ל"הנ הראשוניםמחמת , בדמו של חילזון זה יותר מובן מפני מה קורים לו דם ואדרבה' כמו דם הירוק באשה וכדו

). רק אחר כמה רגעים מפציעתו אכן אדמימותו מופיעה( .צבעו הדומה לדםשאין זה מוכרח שימות מייד ממש אם יזהר בפציעתו שלא , י שם"כ יש להוכיח מדברי רש"כמו 11

שאפשר להזהר בשבירתו ולפוצעו רק במקום בלוטת , א"שגם זה מתאים לחילזון הפורפור. (להורגואלא המעט שנפצע עם השבירה ועם חיתוך מקום , צ להוציא דם חיותו"ואי. הצבע ומת רק אחר זמן

).ע יוצא אף דם החיותדבהוצאת דם הצב' בתוס' כדאי, כינוס הדםכ דבר זה "מיירי שרוצה להוציא כל דמו לצביעה וא' דלכאו, שם' וראיתי מעירים בעצם דברי הגמ12

שהרי ודאי אינו (, כ מת"כ מאי איכפת ליה בהא שאח"וא .י הוצאת כל צבעו"ע ,אפשר לעשותו מייד . והרי צבעו כבר יצא ,)מת אלא אחר הוצאת הדם

ז "י פציעת הקונכיה בפטיש ועי"ע, דתחילת דישתו של החילזון היא, ש טובא"ובאמת בחילזון זה אש טפי "או )åù"èé íäøáà úëøá ú(ם דהלשון פציעת חילזון היינו בקונכיה "א בן הרמב"מ מר"וכ( .פוצע גם גופו

מקומות דבהרבה .אי נימא דקאי דווקא על הקונכיה שהיא דבר קשה, ולא לשון חבלה לשון פציעהדנקט ואם לא יזדהר בפציעתו יכול ,)'ל על כגון דא כמו באגוזים ופציעת מוח וכדו"חז בדברינאמרה לשון פציעה

טרם שהוציא את דם הצבע שבו ואז כשיבוא לחתוך השלפוחית שלו , הוא להרגו מייד במכה ראשונהיך למהר להוציא דמו ואף כשנזהר בפציעתו צר. להוציא הדם יהיה כבר לאחר מותו ולא ייציל צבעיה

חותם של זהב

6

ברייתו דומה לדגו גופו דומה לים" דהיינו .)âî(סימני הגמרא במנחות גםובתמונות שבסוף יח -יז אותלקמן ' עי(. א"מתקיימים בפורפור "ובדמו צובעין תכלת

,)בעצם מהותו בו הוא סימן עיקריש(דהוא צבע העומד ביופיו ם"ש הרמב"ומ )'הקונט .)ש"אנמי ם"סימני הרמב דשאר )28' עמ(לקמן 'עי( .הוא סימן גדול אצלו

דימיונו לקלא אילן .דיש לציין את דימיונו , א כחילזון התכלת"מן ההוכחות לזהות הפורפור

ו"פ הערוך והגאונים עם האינדיג"המזוהה ע(המוחלט לקלא אילן 13

עד כדי ,)גם מכיל שהחילזוןאלא [ .החומר הצובעזיהוי כימי מוחלט בשויון במולקולות

)בשניהם הגווןשנותן את , ו"מלבד עיקרם שהוא האינדיג(אינדירובין קלא אילןהְּברּום והוא הטעם להבדל בעמידותם ני הזהוששהאפשר , אף שאין ניכר הבדל בגוון הצמרו

.).úåçðî âî( 'גמבבדיקת ה

. ופעמים שצריכים לחזור ולחתוך שוב כדי להוציא כל דמו וצריך שלא ימות בינתיים .טרם מותוהיינו את (שאז יכול להיות שפוצע כולם , )כדרך הצובעים(ובפרט כשפוצע הרבה חלזונות יחד

בפציעת , טשנפצע גופם מע( ,כ מוציא הדם וצריך להזהר שלא ימותו בינתיים"ואח) הקונכיות .שלא יפסד, א"שצריך למהר בהוצאת דם הפורפור כ חכמי האומות"וכ). ז"הקונכיה ומת עי

י ריסוק הקונכיה ומיצוי "שמופיעה גם היא אצל הקדמונים והיא ע, עוד דרך להוצאת הצבעויש ודאי וההוצאה בצורה זו אורכת זמן רב יותר ובזה .)וכך נהגו להוציא הצבע בחלזונות הקטנים(, דמה

י שם "וכן פשטות לשון רש. עלול למות בהוצאת דמו בינתיים ובעי ליה לשומרו בחיותו כמה דאפשר . י דחיקת התולעת עצמה"דהפציעה היא ע

כיון דכל עצמו מתכוין וטורח לשומרו שלא "' י שכ"יש לדקדק בלשון רש, איברא לקושטא דמילתאכיון דאין "מה היה לשונו חסר אי הוי אמר ' וולכא." אפילו מת אין כאן אלא מתעסק, ימות בידו

דכיוןאלא , ומלשונו משמע שהענין אינו דווקא משום שעכשיו יש לו ענין שלא ימות". רוצה במותו. אזי גדר מעשהו לא יכול להחשב ככוונת הוצאת נפש, שבכל התעסקותו בו טורח לשמרו שלא ימות

ז גם בצורה שנוהגים "ולפי. שימות אחר שעה ל"תו לא איכפ, ואף שבאותו שעה ממש שמוציא הדםגם כשגמר להוציא , יחשב גם חיתוך בשר התולעת כמתעסק אצל נטילת נשמה, היום להוציא הדם

.כל דמו ולא איכפת ליה שימות מייד בתר הכיכי הם לא כיוונו אלא , א לדקדק מלשונות הראשונים על צורת פציעת החילזון"נראה שאבאמת (

ומרהיטת לישנייהו אין להוכיח בדבר כזה שלא הכירו החילזון כלל ' ים העולים בסוגיללמדנו הדינ ).ובפרט שבכל עניני המציאות בחילזון רבו דעות הראשונים בהם ובודאי המציאות אינה כדברי כולם

שכולם :)äöåà"á â" ÷âö(ח "וכן ר) âøåáöðéâ ,á êøë ' ãåîò333(ת הגאונים "ערוך ערך קלא אילן וכן בשו' עי 13שזהו שמו של , ו"הוא האינדיג) כצבע חזק במיוחד ושהוא דומה לתכלת' הנזכר בגמ(פירשו שהקלא אילן

ם שהאיסטיס הוא הקלא אילן "וכדמשמע ברמב(המופק מצמח האיסטיס , חומר צבע ידוע עד היוםו צבע זה שעושים ממנ, ורובו מופק מצמח אחר הגדל בעיקר בהודו) מ שצבעו זהה לקלא אילן"ומ

ע הקדמונים שבהודו היו יודעים "א הרצוג מחכמי אוה"כ הגרי"והשוה למש( .י על שם מקומו"ונקרא אינדדקלא הוא לשון אבן ואילן הוא ' כ) ãì .éøä éôãî"ã ó"ïìéà ä(מ "י בב"והנמ )א מצמחים"לזייף את הפורפור

ומשתמשים בחתיכות יבשות ו והיינו דכיון שדרך הצביעה באינדיגו שמיבשים אותו"צמח האינדיגפירושו גוון כחול )ט"בלשון סנסקרי( ז"א הרצוג טען כי לשון קלא בלע"אמנם הגרי( .לכך כינוהו אבן, כאבניםדכן דרך עשייתו של , "קלאילן שדשו בעצי אשירה ישרף" )ò"å æ(ש לשון התוספתא "גם א ).ו"כאינדיג

בביאור תהליך 237' לולאות תכלת עמ' עי, שםוכן מוכח גם המשך התוספתא . י דישה"האינדיגו ע )ו"ע ערך אינדיג"ע אינצ"ע. (ייצור האינדיגו וביאור המשך דברי התוספתא

בענין זיהוי חילזון התכלת

7

הנגרמתהתסיסה כיון שבחילזון. הצביעהמשום צורת שהשוני ביניהם היה , עוד אפשראילו בקלא אילן שהיו ו .ז נקלט היטב בצמר"עיו בפירוק המולקולה תבשרו מסייע וןקבירמ

.איכות הצביעה היתה גרועה יותר, צריכים להשתמש בחומרים אחריםאף בתכלת גופה ו 14

])ה ועצם"ד יב אות (כדלקמן ,לאומניםידועה רק מלאכת הצביעה היתה אומנותá"âö ÷ :âî úåçðîå.(15( היו צבעים עמידים ביותר תכלת וקלא אילןש' בגמ מצינו

וכן .הצבעים הטבעיים העמידים ביותר אלואכן ו .ע"אומהחכמי הזכירו

16

נראה שעצם הדימיון , אילו לא היתה לנו ידיעה במהותו של קלא אילן גם מן ' שהא -, וההשוואה הגמורה של שני חומרים נדירים הצובעים כחול

יש בו כדי סימן לתלות שזו התכלת וזה הקלא -ממיני החלזונות ' הצומח והאדאי ו ,ו מעתה שיש לנו ידיעה מהראשונים במהותו של קלא אילן"ק .אילן

.דימיון מובהק זה הוא הוכחה גדולה לזהות החילזוןהוא תופעה טבעית נדירה ביותר עצם מציאותו של הצבען הכחול בכללאף

17 ,

ש שהוא יחידי "כו א מכל בעלי החיים שבעולם"הידועה רק בחילזון הפורפורהמובהק לקלא גם לולא דימיונו , וזה לכשעצמו סימן יפה לו ,במיני החלזונות

מלבד , לא ידוע על צבען כחול טבעי לצביעת בגדים בכלל הטבע ואף. אילןבדברי וגם . ל"בזמן חזש ע"בין בזמנינו ובין בספרות אוה( .א"ו והפורפור"האינדיג

.)ל הוזכר רק החילזון והקלא אילן"חזשהוא , גם לקביעת הגוון המדוייק הנצרך מסייע )של התכלת לקלא אילן( דימיון זה' עי( .בנוסף למה שנודע לנו בזה מן הגמרא והראשונים, 'לאפוקי מהסגול וכדו( .כחול נקי

.)לדחיית דברי הטוענים שהקלא אילן היה מעורב באדום 72הערה ע"וע )71 הערה

לכך אין הקלא אילן , ואפשר שמחמת שינוי שעושים היום בתהליך הצביעה של הקלא אילן 14העידני אדם נאמן שהוא עשה הבדיקה בחוט קלא אילן עתיק , אכן( ..)âî( במנחות' משתנה בבדיקת הגמ

או שנשתנו הטבעים ואין החומרים , או אפשר שאין יודעים לעשות הבדיקה כראוי .)ואיפריד חזותיהא מתאים לבדיקת "כי התכלת מהפורפור(, אין זו קושיה על זהות החילזון מ"ומ. כ"חריפים כ' הנז .פ הראשונים"המזוהה בבירור ע, אלא על הקלא אילן, )'הגמ

משמע דתכלת חזק ' וקשה דבגמ[. י צפון"שתכלת יורד ע ראפשדל "משמע דס )íéçáæ öä. ã"àäå ä(' ובתוסדלא ' דכ )ô 'éñ ìæåâä 'à 'ã"éì äîéúå ä( ק"ש ב"יש' עיו .י צפון"וקלא אילן אינו יורד ע, ם"רמבכ ב"מקלא אילן וכמש

י שם נמי פליג "דרש מוכחעצמם ' תוסבדברי ו 'תוסדברי על מה שתמה )øáã áéùî á 'æö( ב"נציב' עיו ,'כתוסמיהו ].לא משמע כן' ובגמ. י צפון"ע, ע דלדבריו יש בדיקה נוספת בין תכלת לקלא אילן"גם יל .עלייהו בהא

סממנים ' זכל מ יותר, במיוחדשהוא חומר חזק . מ לא ידעינן מהו אותו צפון שנוכל לבדקו"מ . את הכתם המעבירים

שמתרכב צבעם להיות אחד . משאר מיני הצבעים, ל נובע מחמת צורת צביעה שונה לחלוטין"הנ 15צבי ' מאמרו של פרופ' עי. הקרויים צבעני יורה, ושיטה זו קיימת רק בשני מיני צבע אלו. עם הצמר

)257' עמ(ס לולאות תכלת "הובא בסו" צבעים וציבעונים באריגים קדומים"קורן ש "כמ, ואף שהקלא אילן שהיו צובעים בזמנם כנראה היה נעשה בתנאים אחרים מאשר היום16

ש בהערה "כמ, מ עיקר ענין חוזק הצבע הוא משום שיטת הצביעה"מ, למעלה והיה חלש מעט ממנואיפריד "כ וחלק מהצביעה נשאר חיצוני ולכך "אפשר שהממיס שלהם לא היה טוב כש ד"כמו. (לעיל

).כי רק מה שמתאחד עם הצמר נשאר אחר הבדיקה', הגמ כלשון" חזותיהאלא החומרים , אינו צובע כחול) ראדזין(הדיונון [. סימן מובהקחשיב סימן זה דדאפשר 33הערה ' עי17

].וגם אין שום סמך לומר שצבעו בו בזמנם האחרים שמעורבים בו והינטינה אינה צובעת כלל

חותם של זהב

8

חכמי ישראל על זהות החילזון .הי "ע הדבר כבר הוכרעו ,נוחיפתל מוטלת האינ הזה חקירת העניןובאמת

ועוד ץ "הלא המה החוות יאיר והיעב ,אשר מימיהם אנו שותים העולםגדולי ולא נמצא להם ,)לא הכירוהו במציאות אלא מהספרים' לכאואף ש( מחכמי ישראל

דבריהם ולבטל בדאורייתא להקלומי יבוא אחריהם . בחכמי ישראל חולק .בלא שום ראיה ,אשר בדא מליבו דחוקים ואוקימתות ,חששות רחוקיםב

דדם כתבתי בחידושים" ל"וז )éñ 'çé ñ"÷ â( חיים במקור" יאיר חוות"ה כתב שנקרא דג מדם שנעשה פורפר צבע רק א"בלו אינו תכלת צובעין שבו חלזון

החילזון בזהות ברירותו לרובו )חילזוןדלשון דג כולל גם כא אותלקמן ' עי( ."פורפר הדג לומר הראשונים כל דברי עקרו כחול הוא שהתכלת קבלתינו את אף לשנות רצה ל"הנ

.סגול שהוא18

א"הפורפור על ע"אוה חכמי דברי את הביא )ô"ã( ספרים במטפחת ץ"היעב וכן, çîòá'ñ ãé ãåã( זינצהיים דוד ר"הג כ"וכ .התכלת חילזון שהוא הברור כדברåøôñá úçðî éðò ,ò 'àé÷( "מושעל פורפור ונקרא חומט שהוא המספרים כ"וכ".

)ô 'èò( "הגיבורים שלטי"אברהם רופא בספרו ר"הרהחכם ,להםקדם כבר ו19

"התכלת בו שצובעין חלזון והוא א"פורפור שנקרא הים רמש"...

ראיה גדולה מעדותם של חכמי יוון ורומי

ע"אוהגם בחשיבות התכלת .והיה ע ולא "שימש גם את אוהו צבע התכלת הכשר לציצית היה צבע עולמי

ודבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים . או ליהודים בלבד צבע למצוה בלבד .גמרינן בגמראו ומשולש בכתובים ותנינא בברייתא

א ואוהב באויב "י שהחילזון אינו הפורפור"להוכיח מדברי החוווהרבה יש לתמוה על מי שרצה 18

והרי גם אי כוונתו כפשוטו דצבע . י מוכח שצבעו בו רק סגול ולא כחול"ל דמהחוו"נתחלף לו ורשזהו ( כ ודאי כל ראייתו היתה מידיעתו על צבע דמו"הרי להדיא דיבר על דמו וא, הצמר הוא סגול

.)אלא שלא ידעו אומנות צביעתו, ת של דם צובע בחילזון הזהבדורו על מציאו נודעדבר שכבר י "ופשוט שאילו ידע החו .א עם המסורת שהוא כחול"י שהוא הפורפור"ולדברינו מיושבת דעת החוגם . ל הכי ולא הוי פליג על מסורת הדורות וכל הראשונים"הוי נמי ס, ממציאות צביעת הכחול בו

, בצמר לצבע לאו דם בעודו לדם רק שכוונתו דיותר נראה לשונוב ולדקדק, אולי יש לדחוק בענין שםז "לפיו". א"בלו אינו תכלת" אמר ולא" א"בלו אינו תכלת בו שצובעין חילזון דם" לומר מאריך דאמאי אפשר י"רש ובדברי" (לים דומה דמו ומראית"' שכ .)ïéìåç èô( י"רש לשון מפשטות לאפוקירק כוונתוומפשטות לשון ,)הצביעה אחר בצמר דמו למראית או, הצבע הכנת תהליך אחר דמו למראית שכוונתו לפרש å÷î"ç øåöé÷ úåëìä( עצמו הוא כ"ממש כן משמע קצתו .)כ בזה"לקמן מש' עי(, ם שדמו שחור כדיו"הרמב

è ,ä( "תכלת כטעם לרקיע דומה א"בלו צבע כנפות' ד עושים מדקדקים ויש". .ר אברהם רופא"ט כמה פעמים ומכנהו החכם הר"הביאו התויוהוא ספר קדמון על עניני המקדש 19

..)é ïéèéâ(ס "החתו) åà"ô÷ú ç"å( י"והברכ )åé"ô ã( ח"בפרהזכירוהו וכן

בענין זיהוי חילזון התכלת

9

æë ìà÷æçé,æ(.20( סחורת איי אלישהבו אחשוורושגבי במקרא הוזכר תכלת .א

ומדלת הארץ השאיר נבוזראדן רב טבחים לכרמים ".) åë( בשבת 'בגמ. ב ".וליגבים תני רב יוסף יוגבים אלו ציידי חלזון מסולמות של צור ועד חיפה

אמר רבי אלעזר המוצא תכלת בשוק לשונות פסולות חוטין " :)åö(בעירובין . גהיו שזורים כ"אא(, לו לתלות דאדעתא דגלימא צבעינהו דיש" כשרין

.:)èì úåçðî(וכן משמע מההוא גברא דמיכסי גלימא דכולא תכלתא ). ומופסקים

ה מחירם מלך צור איש חכם"שביקש שלמה המע תאאי )á,á,âé íùå å(י "בדה. ד.בארגמן ובתכלתשיעשה

מפורש בתוספתא ז"שע. והתם מיירי לצורך מקדש(

הרי שהיתה אומנות ). כמו במצות ציצית, דאינה כשרה אלא מן החלזון אף יותר מישראלו ,ע"התכלת מצויה אצל אוה

21.

אי לא היה לדבר זה ו ,וכן יש לדקדק מדאיתא לתכלת בתרומת המשכן. הוכן איתא . מנין היה להם תכלת במדבר קודם שנצטוו, חשיבות אלא למצוה. כל איש אשר נמצא אתו תכלת וארגמןו" )äì úåîù áåè ç÷ì(בפסיקתא זוטרתא

הכינום במיוחד ש אמנם אפשר( ."מלמד שהיו להם ממצרים כל מיני צבעונין הללו

מ "וכ, שלקחוהו משכיניהם במצרים נראהאך מהמדרש יותר . כדאשכחן בעצי שיטים, עבור זה

.)שהיו נדבות המשכן מביזת הים )äîåøú ùéø(בתנחומא ר "שהחילזון היה דבר חשוב בכל העולם דאמרינן בב, ובאמת מפורש במדרש

)àö õ÷î( שם רבי לוי דברים רבי יהושע דסכנין ב, קחו מזמרת הארץ בכליכםעצם ואף [. הרי שבכל העולם משבחים לדבר זה .'כוו חלזוןמזמרין בעולם שהן

והוזכר בכמה מקומות בגניזות "תכילתו וארגמנו"בכתובות אשוריות נמצאהלשון תכלת

].המלכים. ע היתה שונה מתכלת של תורה"גם אין שום טעם לומר כי תכלת של אוה

תכלת נ "ה, ע"זהב של אוה הואזהב של תורה וכשם שפשוט לכל בר דעת ד .וארגמן

שהיה מהזמןע "נודעת חשיבות מרובה לספרות אוה והשתא דאתינן להכאועיין הערה .ת"ועדותם נאמנת עלינו במסל. מצוי התכלת

22

שהוא דווקא מן החילזון ובודאי אי במקראאינו עשוי מחומר אחר מכל תכלת שהוזכר ' ולכאו 20

וכן ריהטת לשון .דעצם שם תכלת הוא צמר צבוע בדם חילזון, )äë úåîù ,ã(י "נימא כפשטות לשון רש .חלזון בדם צבוע צמר היא מקום בכל האמורה תכלת )ïéùò åë( ג"הסמ

ואף דאפשר .הזה שהיתה אומנותו לעשות בתכלתשם דאף אביו של חירם השתמש באומן ' ואי 21 .מ משמע שיש אומנות מיוחדת לעשות בתכלת דווקא"מ, דהאומנות שם היינו מעשה רוקם בתכלת

א שהוכיח מכמה דברים שכתבו חכמי "ר' סיד "א יו"ובביאור הגר .)æé ,ãë(ח "קידוה' הלם "רמב' עי 22אם אפשר לקבלה בלא ע"ורק לגבי סברתם יל. )òå"îô ò"ôù â"ã ,åé"ñ ã"å ,ñ"é ÷"ã(. הטבע וקיבל עדותם

דבדבר כזה לא שייך למימר )åé"ô ã ,á(ח "ובעיקרו של דבר כתב הפר, מ עדותם ודאי נאמנת"מו, בדיקהבדברים שיש בהם ' ובכל דבר סמכינן על עדות חכמיהם בעניני חולין ואפי ".אשר פיהם דבר שוא"

, éòå ' ãåòä÷ éáúë äæá"éñ íéùãçä é 'é÷" è– ë( . ע דאורייתא"ואיך לא נסמוך להחמיר בקיום מ, חיי נפשúìëú úåàìåìá íâ íàéáä(

חותם של זהב

10

ע"עדות חכמי אוההעולה מ .ז

מחורבן בית ראשון ועד, שחיו בתקופות שונות על פני מאות שנים(יוון ורומי חכמיכחילזון המשמש , א בלבד"הזכירו את חילזון הפורפור )אחר חורבן בית שני

כאשר בין הצבעים שהפיקו . האריכו בתיאורים מפורטים לגביוו לצביעה ). כד אותלהלן ' עי(ממנו מוזכר גם גוון התכלת

ומזוהים , מפורטים לפרטי פרטים בסימניהם, ל"התיאורים שבספרים הנשהאריכו בפירוט מלא של צורת ( .מּוֶרְקס\בודאות גמורה עם חילזון הארגמון

חייהם אורך . עליהםש מחוכל שנה והצ םקונכייתם ותיאור הטבעות המתווספות בהבאריכות וצורת כוורותיהם דרך רבייתם ,)מתוקים או בשביבמים , בטבע(בתנאים שונים

זמני , אופן אכילתם, )סוג האדמה שהם יושבים בהוהיכן בים , באיזה ים(מקום מושבם , גדולה, דבריהם באורך' עי( .ועוד מיקום בלוטת הצבע ואופני הוצאתו בפרטות ,אפשרות צידתם

לא נשמע מי ו א עם הארגמון"הוי הפורפורואין מקום לערער על זי. )בסוף ספר לולאות תכלתאף שמשתמשים בו (, ביוון א"ריועד היום נקרא בשם פורפ ).שמכחיש לדבר זה

.)לאכילה ולא לצבעכן ו בכתבי אריסטו, ל כתבו תיאור מקיף ביותר על הטבע"הנ הסופרים

שהאריך , "יטקטורהדי ארכ"ויטריביוס בו פליניוס על טבע העולם' באינצ, ורחוק מאוד מאוד להניח. )סטראבו ואילייאן( ועוד סופרים הצבעיםבתעשיית

, ואילו חילזון התכלת ,ל חילזון אחר שאינו חילזון התכלתכתבו רק ע שכולםנשכח .-)îë íéáø úåîå÷îá çëåîãë"ìéòì ù( ה"שהיה צבע חשוב מאוד אף בין או -

.והעיקר חסר מן הספר מתעסקים בצבעי החלזונות בעודם, מכולםא היה "שמרכז לכידת וצביעת הפורפור מעידים ל"הספרים הנש, וביותר

,.)åë úáù( כ היה מרכז ציד החלזונות"ג' פ הגמ"מקום שבו ע, באיזור צורל מציינים את פרטיהם "כ הנ"וכמו .),äãá òîùîãë"á á,å( ותעשיית צבע התכלת

יה צבעו טוביאו בעודו חי כדי שיהכגון שצריך להוצ', המקבילים למוזכר בגמ .שצריך טעימה במלאכת צביעתוו וכן את רוב יוקרו של צמר זה

, א אינו חילזון התכלת"כי בכדי להניח שהפורפור, מכל האמור המורם חלזונות ששניהם היו יקרים ביותר מיני' צריכים אנו לומר כי היו בזמנם ב

לקלא ת צמר בגוון כחול השוה ושניהם שימשו לצביע. וצבעם עמיד ביותר. צידת שניהם ומלאכת צביעתם היתה נעשית באותם מקומותאף ו אילןכ היו תכונותיהם שוות שבשניהם היו צריכים להוציא את הצבע "וכמו

.בחייהם כי היכי דליציל צבעיה ובשניהם צריך טעימה במלאכת צביעתםהוכחד זכרו ושרידיו באורח פלא חילזון התכלת של תורהאשר , ַוִיֶקר מקרה

כ שמו נשמט "וכמו. לא נמצא שום תיעוד ארכיאולוגי כלפיוו עולם לגמרימהאף , במשך מאות שנות כתיבת ספריהם, מכל וכל מספרי כל חכמי הזמן ההוא

ע"למרות שהיה מפורסם לצביעה גם לאוה(. חלזונות שבאיזור הזההשכתבו על

.)למרות שבאו לפרט על צבעי החלזונות באותו איזורו ,ש לעיל"וכמ

בענין זיהוי חילזון התכלת

11

ע "תועד רבות בכל ספרי חכמי אוה, זאת החלזון האחר הדומה לו ולעומתמוכיחים שימושו לצביעה בימים ה, נמצאו לו שרידים רבים בבתי צבעו בזמנו ).כדלהלןו 'והוזכר החילזון בגמ, באותו איזור שהזכירוהו( ,ההם. אף במדרש מהמדרשים, ל לא הזכירו את החילזון השני כלל"חזכ "כמומציאותו ו למרות היותו צובע באותו צבע, הזהירו מעשיית הציצית ממנוולא

דלעילוכ, ואף לשונם מוכיחה שאין חילזון נוסף( ,באותו איזור ואף מלאכת צביעתו

.)א אות התאמתו ו תמוהה יותר ויותר כשנוסיף גם את ריבוי סימניול "האפשרות הנ

.גדולה וחזקה שאין עליה תשובה סבראוזו .)להלןדלעיל וד( ל"לדברי חז

הממצאים הארכיאולוגיים .חערמות גדולות של קונכיות , )שזוהו כבתי צבע( נמצאו בכמה וכמה מקומות. אל נמצאו "הנ. מנוקבות במקום בלוטת הצבע, "מּוֶרְקס טרונקולוס"מ

. החלזונות צידל ידוע לנו שהיו מקומות "פ דברי חז"במקומות שבהם עוזה .בזמנם באזור זה ומוכיחים בבירור את השימוש בחלזון זה לצביעה

לא זן אחר ו שהוא הוא החילזון שהיה חשוב בתקופתםכ "יוכיח ג, י תל דור"חלקם אפשר לראות גם היום במוזיאון שע( .שנעלם בימינו, מהמּוֶרְקסים

) של מיליונים רבים(ענק ערמותעל , כ ישנם עדויות"כמו) צ לעדות ארכיאולוגים"ואי") ארגמון קהה קוצים("" מּוֶרְקס טרונקולוס"ה, שהיו ממוינים בנפרד י צידון"ע ושנמצא

" חד קוצים(" הארגמןהאחרים דהיינו חלזונות והחלזונות ,אחדשהוא חילזון התכלת בצד

ל נעשתה "הדעת נותנת שחלוקת מיני החלזונות הנ. היו מעורבים יחדיו ")הפהאדומת "ו

ò" ò( .הארגמןולצביעת התכלת היינו לצביעת' ולכאו מחמת צורת שימוש שונה ביניהם

úìëúä)îò '228( áå"ìàøùéá úìëúä" éøâäì"à âåöøä ,éòå 'öðéà"éøåö ïîâøà êøò ò(.

שהיה , "מּוֶרְקס טרונקולוס"צורת ה מוטבע עליוש עתיקי ִר נמצא מטבע צוֹ גםבכתבי הסופרים כנזכר .עד שראו להטביעו במטבע ביניהם מאוד חשוב

.עיקר פרנסת אנשי צור א"הפורפורמימיהם שהיה שרידים שלא נמצאו כלל, עליה את הדעת היאנוספת שיש ליתן נקודה

.בחלזונות אחרים שיהיו הוכחה כלשהי על צביעה בעברנמצאו תגליותכ "כמו. ב

23של צמר צבוע -,מהתקופה שנהג בה התכלת-,

למרות טבעו-ששרד (, בכחול24

.)בוקיפאון שהיה שרוי מחמת -להכחד ברבות השנים שגם זה מוכיח את הימצאות . א"פורפורהוא מהחומר הצובע של הו נבדקש

.)'ראה תמונה בסוף הקונט(. כבר בזמנם, שימושו והפקת הצבע הכחול מחלזון זה

הוא החומר ש. ו"שנבדק ונמצא אינדיג ,גם יש מחנוטי מצרים מחותלים בבגדים צבועים כחול 23

' עמ לולאות תכלת( ]אמנם לא בדקו אם הוא מן החי או מן הצומח[ ,הצובע שבחילזון ובקלא אילן178.(

. לא נמצאים כלל חוטי צמר של ציצית מן התקופה ההיא, שמחמת זה 24

חותם של זהב

12

תברויות נוספותהס .ט ואף עד היוםמאז ושנקרא כן החילזון הזה א"יש להוכיח מהשם פורפור .א

עד הדור ל ובתרגומים חיצוניים"בשם זה בדברי חזנקראת התכלת האחרון

25ם העיר חיפה ג. )א"הפורפורמ( ם אחדש שמקור"שודאי הוא ע.

הוא משום שהיו ניצודים ' ולכאו, פורפיריון) בתקופה ההלניסטית( נקראה בעבר, א"דם הפורפורכ )ò êåøò' ïåéøè(טיריון קרויתכלת ה כ"כמו .).éàãë 'åë úáùá(. בה

.)ש שמקורו מהעיר צֹור"ע(צריך מו(ושקלינא פורתא בביעתא וטעמינן להו באודרא :)áî(במנחות ' אי .ב

ומשמע שזהו חלק עיקרי .)ל שאר היורהושלא יפס תחבולות מיוחדות לטעימה זוש "א א"ובפורפור. דהא קאי על שאלת אביי היכי צבעיתו לה, בצורת הצביעה

צריך לטועמו , לצביעת הכחול אם צבעו מוכן כיון דאין ניכר בו מבחוץ, טובאא דצריך טעימה בסוף תהליך "כ פליניוס על הפורפור"וכ. לידע טבעו קודם

מראה ו, א אחר העמדתו בשמש בשלבי הכנתוצובע כחול אלנו דפעמים שאי( .צביעתואם יצבע כחול או ניכר ןואי ,)הסממניםי "ע הדם מחמת פירוק( צהוב ,היורה בתהליך הצביעה

26 .)משתנה הצבע לכחולכ "רק אחוסגול שסוף זמן שימוש התכלת הוא מעט אחר האיזכור , ש טובא"א גם .ג

27 .א בספרות העתיקה"מהפורפור )כך תורגם תכלת( וןהאחרון של צבע היאקינט

בין לכרתי תכלת בין בירושלמי וגרסינן" ,מביא גירסתו בירושלמי )ç"à - úåëøá äë( ה"ראביב 25

כליל' השבעים בתרגוםש מביאים ראיתי גם .ר"בפורפו התכלת שמכנה הרי, "פריפינין ובין פורפירין כי, הגוון שם אינו ר"פורפו ולשון .א"מפורפור כולו דהיינו, "הולופורפורוס" תרגומו', תכלת

מן מקורו ש"ע חילזון דם של הצבע שם הוא אלא, החילזון גווני שאר כלפי גם זה בשם השתמשוערך תכלת ' עי[ל "ר וארגמן פערפ"אף שבלשון אשכנז המודפס בערוך נקרא התכלת בלשון פארפע( .א"הפורפור

).מ בתרגומי התורה נקרא גם הארגמן בלשון הזה"מ] וערך ארגמן מלכות בלבוש המלך מלפני יצא ומרדכי' שנ, מרדכי מלך' אומ פנחס' ר" )èî( אליעזר דרבי ובפרקי מלכות בלבוש המלך מלפני יצא ומרדכי' שנ, מרדכי כך פורפריא לובש המלך מה', וכו וחור תכלת .ש"עיי תכלת לולאות בספר בזה האריךו רבים מקורות ועוד" וחור תכלת

טען ש כמו מדרשיםה באחד מן )תכלת של דווקא שאינו אף(' א"פורפיר' מלכות בגד נקראאם ואף, יוקרתיים מעילים בה עושים שהיו התכלת ש"ע שהוא מסתבר, "א"בתל"ו" וארגמן תכלת"' בקונט

ימא דחביל להא מייתי תכלת ערך ובערוך. המלכים אצל שימושו על, תצוה בפרשת ן"רמב ש"כמ ניויו שבלשון ערך פרפירא הערוך במוסף 'עיו' וכו שבגלימא מובחר תכלת מה" ביארו דבבל תכלתא

.תכלת בגדכן נקרא ורומיצריך לטועמו כיון שאינו נראה לעין אם , צ שמש כלל"באופנים שאי כ דהא גם"ז ראיה כ"אמנם אי 26

, ואגב דאיירינן בצורת מלאכתו. כ אפשר דאף בשאר מיני צבעים כן הוא"וא מסוגל לצביעה כבר דירית שם כתב ועוד סומק מגוון יוצא דהתכלת כתב :)÷äîåøú èî( ק"בזוהד ראיתי להביא רמז נאה

משכן של תכלת לגבי גם )øîàî úåàáö ä 'ç"á( מפאנו ע"הרמ והביאו .תכלת נעשה כ"ואח דהבא גוונא ואף. ק שם"וכן הוא המשמעות בזוה "תרומה' פ בזוהר כדאיתא סומק מגוון נפיק תכלתא" וכתב ,בו יש רמז מ"מ, עולם של ברומו העומדים בדברים דאיירי הסודות הללו מן ראיה מביאים אנו שאין

דהבא גוון נעשה הצביעה במעשה כ"ואח, אדום בדמו יש שבתחילה, התכלת צביעת אומנות למעשה .תכלת נעשה כ"ואח

.)מובא גם בספרו כליל תכלת( 144מאמר התכלת להרב אליהו טבגר הערה ' עי 27

בענין זיהוי חילזון התכלת

13

, אמנם אין זה מוכרח -'מקרה'תמוה העלמם באותה תקופה ב, שאם הם שני חלזונות( ).דאפשר שסיבה אחת גרמה שיפסק השימוש בשניהם

שמראה שני הוא ( ד דפסל מראה שני"ז הא דאיכא למ"עוד ניחא טפי לפי .דכיון , ש טובא"ובחילזון זה א. משום דדריש כליל תכלת ,)74 הערה' עי. חלש יותר

צבעים הרבהכ ב"משא. דטבעו שבצביעה שניה שלו נגרע איכות הצביעהדבר זה מצוי בכמה אמנם (. דאין בין מראה ראשון למראה שני ולא כלום אחרים

.)à äéòùé ,çé(א "כ הגר"וכ', הגמ' כמשמעות סוגי כ הכי הוא"גדבתולעת שני מיני צבע כמו על אפשרות המצאו של ראיתי מי שכתב כי אחר שכתבו הראשונים .ה

עצם כ "א )45 מ ובהערות שם וכן בהערה"ה ומ"ד יג אות לקמן ' עי( ,החילזון גם בימינום שו -החייםול ממיני בעלי לאחר הידע הגד- הדבר שלא נמצא עד היום הזה

הוא גם מחזק זיהוי , א"מלבד הפורפור בעל חי המתאים לתיאורי החילזון .29חדשים דגיםרבות בשנים שלא נמצאים בים התיכון מיני וכבר ,28זה

האם בעינן חילזון מסוים .י, הוא רק על סמך הנחה, כי כל הנידון בכללותו, יש טענה גדולהעוד

אזי אך אי נימא דכל חילזון כשר. ויםסשהחילזון הכשר הינו דווקא חילזון מובכל חילזון שצובע בגוון קלא אילן בצביעה עומדת ראיות לזהותוצ שום "אי

אין כשרה אלא מן "הברייתא ויש לדקדק לשון. תתקיים המצוה, ביפיה ,לא הגבילה במיני החלזונות' ולכאו" שלא מן החילזון פסולההביא החילזון

דכן הוא לשונם שם , אינו בא לומר החילזון הידוע דווקא, חילזוןהלשון ד )2 הערה(לעיל ' עיו(

חילזון דבעינן )'גופו דומה לים וכו(ברייתא דמנחות להוכיח מואין .)מיליבכל . באו אלא לתאר מציאות החילזון שהיו צובעים בולא כי שם משמע ש, מסוים

.שצובע כמותו ואין בזה מקור לפסול אם ימצא עוד חילזון30

טז אות לקמן' עי[

והחילזון נמצא שלא במקומות גידולו הטבעיים , הוא שלא בדרך טבעית" נגנז"אמנם אי נימא דו 28

כנגד טבעו שכמעט לא (שהם מסולמות של צור ועד חיפה אלא שיצא מהים התיכון ונדד לימים אחרים 45ע הערה "וע. ז כדי שלא נמצאהו"נסתמאו עינינו בזמהמא ש אך ,אזי אין בזה ראיה כלל ,)זז ממקומו

אמנם נמצאים מינים חדשים בגדלים . 7' א טבגר עמ"מקורות לזה במאמר התכלת לר' עי 29כן נמצאים מינים רבים בימים או דגים שהגיעו דרך מקרה למקום זה מימים אחרים ו, מיקרוסקופיים

אך לא , ועליהם ידוע שעדיין לא גילו אלא מיעוט מן החיים בים. אחרים הרחוקים ממקום יישוב .)שחקר בזהנאמן כך שמעתי מאדם (. ח הגדולים"בבעה

ממה שמוזכר כדמשמע ,תכלת הוא שם הגוון' התורה אמרה תכלת ולכאוומסברא יש לדון ד 30כגון תכלת ירוק שמקיף את העולם וכהנה , ון תכלת גם בלי שייכות לצמרלש' במדרשים רבים שכ

àúøèåæ àú÷éñô)áåè ç÷ì (ô úéùàøá"íééðéòä ïååâ éáâ á ãåîò åë÷ óã ïéòáù àðå÷ú øäåæ éðå÷éúá ïëå à , òîùî ïëå (. רביםáîøá"ìä í 'á úéöéö,à.( ד פשוטו של לחדשו נג מנלןפ לקיום המצוה "כ מה שלא מצינו תנאי בתושבע"וא

דילפי לה או, ס הוא"הלמיש לדון אי , ל שאמרו דדווקא מן החילזון"וחז ).74לקמן הערה ' ועי(. מקראמה שני תולעת דבר שיש בו רוח חיים אף כל דבר ", לגבי משכן )è íéàìë ,à( בירושלמי' מהא דאי

שמשוה שםוכבהמשך בפסוק איירי לגבי תכלת וארגמן הכתובים עמו' ולכאו" שיש בו רוח חיים .צמר לפשתים הכתוב עמו

חותם של זהב

14

ואף כותבי הסימנים לזיהוי (].להוכיח דאין הברייתא הזו באה לומר דין לעיכובאכ "משא כדי לפסול חילזון ול, למוצאוכתבו כן אלא כדי לא, החילזון מהראשונים והאחרונים

).א שהוא צובע כמותואחר אם ִיָמצֵ הערה' עי( הוא הכשר מסויםדרק חילזון לומר מקום בסברא שישדאף ונראה

חדא , אומרים כי שני חלזונות היוו מ לדברי המכחישים זיהוי החילזון"מ, )30גם ו ל"שגם הוא שימש בימי חז, א"השני הוא הפורפורו הא דכשר לתכלת

לקמן' עי, הכפי שרואים בעינים וכפי שנזכר בספרות הקדומ( ,צובע היה בצבע כחולתא שבאה לפרט כל הכשרים מסתימת התוספ, הרי לנו ראיה ברורה. )כד אות

,י תכלת שאינו כשר אלא מן החילזוןוסתמה לגב ,)ש כל הפרק"עי( והפסוליםיש כאן ראיה , לטעמייהוכ "א. א בפסולים"ולא פירטה את חילזון הפורפור

31.ולה שכל חילזון כשרגד ).אין בזה פירכא, אי היה מקום לחוש שהקלא אילן היה מעורב בגוונים נוספים' דאפי 4ע הערה "וע(

ל"העולה מן הנ .יאכי , כי בכל דרכי חקירת הענין הכל הולך אל מקום אחד, אתה הראת לדעת

יש לסתור , שלול זיהוי חילזון זהובכדי ל. א"התכלת הוא מחילזון הפורפור .לא סגי בדחיית דקדוק אחד או שתייםו עיקרי הראיות

,הוזכרה גם אצל הרב הרצוג, לציין שקביעה זו שזהו חילזון של תורהיש א החילזון "מ כתב שרחוק הוא להניח שאין הפורפור"מ, שאף שלא מסיק כן

ורק ).אזעדיין לא התגלו י"בא המציאֹות הארכיאולוגיותהרבה מש אף(. של תורהעם פירוש דומה הקונכיהמשום שלא מצא אפשרות ליישב את הגוון הלבן של

לפניו הראיה עמדהלא כ "כמו. )והיינו משום שלא ראהו בחייו במים(לים דחהו

דשם תכלת קאי ל"ל לחז"דקיואפשר . י דתכלת הוא שם לצמר צבוע בדם חילזון"אמנם משמעות רשא "וכן שמעתי מחכ. (שאינו מצוי אלא בחילזון מסוים דווקא, ת מסוימת של הצבעדווקא על איכו

דהתם קאי לשון תכלת על תכלת , אך אין זה ראיה ברורה, להוכיח מהלשון בין תכלת לקלא אילןל היתה דהתכלת היא בחוזק צביעה מסוים "ל דקבלת חז"י', תכלת'ואף אי אינו בעצם שם .)הכשר

אף אילו לא היתה החילזון (פ זה "א ע"כדי לפסול הפורפוראך . בחילזון מסוים ואיכות זו קיימת רקשהוא הצובע (ו "אינדיג אינו המקוריבחילזון שנצטרך לומר שהחומר הצובע )ל"שהשתמשו בו חז

אף אלו (ואף שבכל משפחות הארגמונים למיניהם .ו"אף שגוונו יהיה ממש כמו אינדיג, )א"שבפורפורהחומר הכחול שבהם הוא ,)אך יש בהם צבען כחול מעורב בתוך צבענים אחרים, חולשאינם צובעים כ

יותר מבחלזון , או שנאמר שיש לו חומר נוסף על הדם הצובע שגורם לצבע להקלט היטב(. ו"האינדיג )הטרונקולוס

לא נודע על צבע אחרדהא ,אין משם ראיה של תורהא הוא התכלת "שהפורפוראליבא דאמת 31 א "כי רק הפורפור( ,חילזון מסויםבצביעתו דווקא לכתוב שלכך לא ראו צורך ,שצבעו בזמנם כמותו

עוד חילזון צובע ימצא אם ( ,שכתבנו בהערה לעיל לפסול חילזון אחר מסתבר דנכון מהו. )צובע כחולאך לדברי הדוחקים דשמא שתי חלזונות יש ושתיהם צובעים ). ו"מחומר אחר שאינו אינדיג, כחול

פ מטעם זה דאינו מעכב "לכה, וממילא לדבריהם יש להם לחייב במצוות תכלת. ל"יש ראיה כנ, חולכ . דווקא חילזון מסוים

בענין זיהוי חילזון התכלת

15

ואדרבה , )כקלא אילן( כחול שהוא צובעהעיקרית שעליה עומד כל הבנין דהיינו נגד ז"של זמנו שציבעו סגול וה הידיעותדבר זה עמד אצלו כקושיה לפי

טהור כחולגוון להוציאובזמנו לא הצליחו , שתכלת הוא כחול ינוקבלת.א"מהפורפור

32, הוא מתהפך לכחולבמלאכת צביעתו י המסת הדם "מאחר ורק ע(

לצורך הצביעה בו דבר מוכרחשזה ,נודע בזמנם אומנות הצביעה וצורת המסתולא עדיין ואלא שלא , לת הוא סגולדתכ ל מחמת כן"ויש מהחוקרים שר ).הסגולבגוון 'אפי

.נגד המסורת קבל דבריהםהוכיח ' וכביכול כל א, יש לדחות הטענות על ריבוי ְמִציאֹות התכלתובזה

לא הובאו כי באמת הדיונון של ראדזין . חוזר חלילהו דבריו ופורך דברי חברולו ראיות כלל אלא שטען הראדזינר שהוא מסתדר עם הסימנים שנאמרו על

אך תכלת . וב היו דחוקיםוהרבה אדם גדול אחדל לא התבסס אלא על "גם הנ( .החילזון ).שכלם הסכימו לדעת אחת, ח ומומחים"י עשרות ת"א נבדקה ונחקרה ע"הפורפור

לא אף התכלת ו לא הובאו ראיות כלל לזהותה עם חילזוןהינטינה אף ושלא ניתן והמומחים טוענים. לא כהצעה בעלמאא, נאמרה מעולם כודאי

שיורד , והוא גרוע מאין עומד ביופיו(. מחמת סוג חומר הצבע שנמצא בה, לצבוע בה .ומעולם לא שימשה לצביעה בפועל ,)אינו נתפס בצמר כללו הצבע בקל

אי ידיעת אפשרות הוא משום , מה שלא קיבלוהו בעבר, ואילו חילזון זהלא נמצא , א"מאז שגילו שאפשר לצבוע כחול מהפורפורו צביעת הכחול בו

.על זהותו כחילזון התכלת, הארכיאולוגיהו ההיסטוריה, חולק מחכמי הטבעאוקימתות רחוקות באפשר לדחוק בסברא , אף אחר כל ראיות שבעולם הנה

שזהו החילזון עדים' במ עדיין אין כאן "דמ. המצוה ליישר הדרך לביטולשאין עוד חילזון עדותואין בידינו ).אי נימא שיש רק חילזון אחד כשר(, האמיתי

ורק הוא , לא תיארוהו ַהְמַסְּפִריםו שלא נשאר לו שרידים, ל"שעונה לכל הנ, עוד חילזון אחר שהוא פסולא שיש "ל שהוכחנו שא"ומכל דברי חז(. החילזון הכשר

אך הא מילתא .)ן לספר המלחמות"וכמבואר בהקדמת רמב ,לא ננעלו דחוקיםשערי . 'והצילו עדה'וכי צריכים אנו ראיה כדיני נפשות שנאמר בהם , דתמיהא היא

אזלינן על פיהם בכל מילי דאורייתא לחודייהו סימניםה אפילו מצדוהא סימני ב ורק. שה הנשאת על פיהם לא תצאוא, אינם מובהקים ביותר' ואפי

לא סומכים, משום דאיכא דעורבא דדמי ליונהעופות

33.)ולא קולא שהוא חומרא(

ל הוא ביטוי לנדירות "ל שהנ"אף דס(, שנה' לע' שאין זה עולה אעוד אמר ,)ô 'àé(התכלת בישראל 32

.כ בזה לקמן"מש' ועי ,)אך המורקס אינו נדיר בימינו, גדולה לא לבדו' א שכל י"אעפי כמה סימנים שאינם מובהקים "אפשר אפילו להתיר אשת איש עדא "י 33

éøäî"çá àáåä à"î( 'א באיש יחדיו הסמנים כל שיזדמנו א"דא מובהק' סי הוי יחד כולם בהצטרף' סי הויäà" òæé ,âî( ,ז"א עי"מספקא לן בסימן בינוני אם אפשר להתיר א' ובגמ. ש בזה שהוא להחמיר"וכ ,

ואפשר .)ç"î äáà" òæé ,ãî(והכא יש מסימניו שהם בגדר סימן מובהק בינוני שגדרו הוא כל דבר נדיר א לכתחילה על ידו דגדרו הוא כל שהוא "דמתירין א" סימן מובהק ביותר"דדימיונו לקלא אילן הוא

דבר שהוא בטבעו של ' וסימנים חשיב אפי )éò 'á"òäà ù"æé æ ,áò(לאלף ' נדיר מאוד ולא ימצא אלא אם ועוברי ואף כשלא נתפרשו הסימנים בתורה דהא סימני ביצי, עולם ולאו דווקא במקרה משונה

חותם של זהב

16

תכל שהוא מסתבר והוא הפשטו, בירור גמור להרוג את הנפש לנו איןאי אףוובכל (. צדדים בכולי האי ואולי להעלות מנלןו, מחויבים אנו בו מדאורייתא

לכלל ספק דאורייתא לא בא' בזה בעינן למימר דאפיהדוחקים שיאמרו 34

( יש כאן אך ,ל"עדים שזהו חילזון שהשתמשו בו חז' ב ימצאולא ובודאיצוות להמלט מקיום מו אין מקום לעורר בה ספקותו וחזקהברורה סברא

.דאורייתא עשהכל מי שכתב ומ )åù"éñ úåùãçä ú 'ïî÷ì åéøáã åàáåä ä( ,ל"וכן מוכח מדברי המהרי

עדים' ד שיבואו ב"דודאי לא ס )38ע הערה "ע(. שיתכן שיתגלה באיזה זמןגם מכל כותבי .כי הוא חילזון התכלת, יספרו מסורת אבותיהם בברירותו

פ "מוכח דסגי לן לזהותו ע, ועוד רבים מהראשוניםג "ם והסמ"סימניו כהרמבשהרי חלק מהסימנים שכתבו אינם ביאור (, דודאי כתבו כן כדי למוצאו, סימנים

מאי אהני , ואי איתא דיש לנו לחוש שיש עוד חילזון כזה .)דברי תורה מצד עצמם .לן סימנים

מ "ומ. )'éò 'åé"ô ã"ç â(דגים לא נתפרשו בתורה והוא בעצם טבעם וסמכינן עלייהו באופנים מסוימים .היכא דלא סמכינן היינו משום דמספקא לן אי סימנים דאורייתא ומחמירים מספק

מ "יהשנטילת לולב בכ, ודאי שיקיים המצוה נושאיכ הוא גם' ספק דאוד )áë äëåñ :ã"øîà ä(ן "ר' יע34 ,áá àáåä"îå äñøú é"áñøú à ,òå"åà ò"ð áì ç ,îáå"äááå íù á"âì ì ,ä( 'ואתרוג ספק מורכב כשאין לו אחר וכדו

ã"ïéà ä. åéá òîùî ïëå"ôø ã"ç ,ä.(.

בענין זיהוי חילזון התכלת

17

תשובותיהםו התכלת הטלת פוטרי טענות

מצוות התכלתבעצם אפשרות החזרת

חיסרון המסורת .יב

כי אם היה דג זה ידוע ל"ההבי דברי מביא ל"זצ מראדזין צ"הגה: שאלה .אזי חשיב כאילו יש מסורת שאינו דג זה, היתה הוצאת צבעו ידועהו בעולםא "ש אלישיב שליט"ד רבינו הגרי"אכן בטענה זו נסתפק מרן פאה: תשובה

ל שלא "ר' טענה זו שייכת כאן ולכאווכתב שאינו יודע אם , לגבי חילזון זהנודע לנו מההסטוריה של פ מה ש"ע, אכן. נודע לו מציאות הדברים

כיון שאף שנודע מציאותו של דג זה כבר מאות שנים ,לא קשיא א"הפורפוראומנות צביעתו ואפשרות עשיית הכחול ו, מ לא נודע אלא במקומות חיותו"מ

ומאז לא ישבו .חילזון התכלתשהוא נודע לא לפיכך ו עד דורנולא נודעה ממנו .)ג"שנת תשנהתכלת ניתן להשגה רק מ( על מדוכה זו גדולי הפוסקים להכריע בה

חכמי ישראל לפני מאות גדולי העולם מואמנם באמת כבר הבאנו לעיל מדברי .)במציאותהו הכירולא וכנראה בספריםפ בקיאותם "ע( שהוא חילזון התכלת שידעושנים

לא ידעו במסורת ו לשימוש האכילה במקומות חיותוהדבר שהיה נודע ועצם נתעלם מעיני האנשים דאף אם. אינה טענה כלל, שזהו החילזון של תורה

ואף דידעו שהוא ממיני כ "אף כשחזר אח, מחמת איזה סיבה דור אחדלמשך וגם לא ידעו באיזה חלזון לנסות ,תכלתלא ידעו שהוא חילזון של א "הפורפור

ק בסממנים שהוא אפשרי ר, כי נשתכח תהליך צביעתו בצמר. באיזה צורהו.'כמבואר בגמ מסוימים ובתהליך מיוחד

35שיש .)åë(בשבת ' ומשמע נמי בגמ

ו שדקדקוכמ. מומחיות בעשיית התכלת שנמצאת רק אצל אנשי המקום הזה" היא לוז שצובעין בה תכלת"נמי אמרינן :)åî(סוטה ב' גמוב. שם ס"בחת

ק פרשת "בזוה מ"כו. משמע שיש בה מומחיות יתירה שאינה ידועה לכלהיה ידוע תמיד אף ש, ע"א הזה גם מן אוה"והא קמן שנשתכח הפורפור( )ñø"ò ä"à(ואתחנן

, בשמו קוראים אותווביוון היו על מציאות החילזון הזה בעולם ויקרות דמיומהספרים ).מ כיון שלא נודעה צורת מלאכת צביעתם לא קישרו ביניהם עד לדורות האחרונים"מ

היתה גזירה על איסור כידוע שבתקופה זו(אם העלמותו היתה מחמת גזירה ואףבזמן הכיבוש (, או שנשתכחה אומנות צביעתו מחמת מלחמה, )א"השימוש בפורפור

ממילא ו, כיון שנשתכחה צורת צביעתו ,)בתחילת תקופת הגאונים, י"הערבי של א

אך אי קאי על הסממנים . משמע שהיה בזה שום קושי', הא תכלתא היכי צבעיתו וכו: מנחות מב 35

ל בזה "שר ,קרסי זהב' ש בקונט"ואפשר שהוא כמ. הסממניםכי לא פירט , לא השיב לו 'לכאו. 'לו דטעמינן ליה ביורה וכו' שהשאלה היתה היאך ידעי אם הצבע טוב וראוי לצביעת הכחול ולכך תי

א לראות אם הצבע כבר מוכן לצביעה או "א שבתהליך הצביעה א"והוא כפי המציאות בדם הפורפור 'גו' א 'סעי כט אותת בזה לקמן "ע משכ"וע .לא

חותם של זהב

18

שהיה עיקר יישוב (אין נמצא כלל בבבל גם ו, מ בידיעתו"לא היה שום נ .לפיכך נשכח גם ידיעת עצם מהותו ,)ישראל בזמנם

דאף שלא היה החילזון מצוי אף אי היה שום מילתא דתמיהא ואמנםגם בכל מאחר ונודע , היאך לא חיזרו אחריו לעשות המצוה במקומותיהם

ץ "וכפי שהזכיר היעב א"הפורפורממיני הדורות מכתבי הקדמונים שהוא שלא ידעו אפשר דכל זה בכלל גזירת גניזתו מן השמים, החוות יאירש "וכמ

י שינוי טבע "ואמאי ניחא טפי לומר שגניזתו היתה ע, דרכי הצביעה בומלומר שנשתכח מלאכת צביעתו ולא ידעו ,בחילוף מקום חיותו של החילזון

ולא על ב דבר כזה כמסורת שאיננו החילזוןא להחשי"מ ודאי א"ומ. להחזירהש "חילזון כממסורת שהוא הכ להחשיבו קרובואדרבה יותר ( .ל"ז היתה טענת הביה"כעי

).מאשר להחשיבו שיש מסורת שאינו החילזון, לעיל מדברי האחרונים. עד הראדזינר, שלא נשמע בדור מהדורות שחיזרו על מצוה זו אך האמת

רות עד הדו, דגי הים ותכונותיהם כ על"כ נודעלא והיינו משום שבדורותיהםכ "לא היו בקיאים בחכמת הכימיה כגם , האחרונים שהתפתח ענין זה מאד

שום זיהוי בלא שיראו מקבליםובודאי לא היו , לנסות בכל דרכי הצביעה .מן החילזון הזה צבוע את התכלתלשאפשר

.בלא מסורת, א לחדש מצוה התלויה בידיעת המציאות"א שא"י: שאלה

ואף , כי מנין לנו לחדש כללים חדשים בתורה. זו מילתא דתמיהא: תשובהטהור שיש גבי עוף, ולא מצינו סברא זו אלא כחומרא בעלמא. סברא אין בהם

.מעיקר הדין הוי סמכינן אסימניםהתם ' ואפי. ולא להקל, בו חשש טעות 36

יש להביא ראיה מן הראשונים שאפשר למצאו , מ להשיב לדברי הטוענים"ומ

וסברא הוא שמא : "...),åù"éñ úåùãçä ú 'ä(ל "מהא דכתב מהרי. אף בלא מסורת

מה ששלח ' כ) ל"שהיה בדורו של הביה(הראדזינר אמנם". הבית הלוי"יש תולים טענה זו בשם ה 36

דרק אילו ידעו מלאכת צביעתו ' שכ, ממש היפך זה והוא) וִּפְרְסמֹו עוד בחיי הבית הלוי(, ל"לו הביהאך אילו נודע שלא היתה ידועה הוצאת צבעו של דג זה , ולא השתמשו בו אז חשוב מסורת שלילית

הגירסאות ' ואמנם נראים הדברים כי ב. ל"ש בדעת ביה"וכן נקט מרן הגרי ,אזי יש לחייב להטילודסמכינן 'שהוא דין המבואר בגמ, לומר דלא סמכינן אסימנים ל"ביה דודאי לא היתה כוונת, אמת

כ בענינים של מציאות קשה למצוא "אך כוונתו דבאמת בד, לקולא' אסימנים בכל דוכתי ואפישהיו אלו סימנים שאינם מבררים -שעליו היו דבריו -, כ וכך היה כלפי הדיונון"סימנים מובהקים כ

מ אין למדין הלכה "ומ. ענינינוכ ב"משא ,ש בישועות מלכו שאין דבריו אלא השערה בעלמא"כלל וכמכ לא היתה "א, מפי לימוד עד שיאמר לך הלכה למעשה וכיון שכלפי הדיונון לא הוי צריך לכל זה

וכנגד השכל ' כנגד הגמ כזושמועה פי על להקל ה נמי איך נסמוך"ובלא. טענה זו הוראה למעשהחמורה היא "א "אי קיימי דברי החזוובכגון דא וד .וכנגד כל הנך ראשונים ואחרונים דמוכח שאינו כן

דהא ודאי והגע עצמך( .בהערות הבאות' עיו .)'åà"éñ ç 'è( "פ סיפורים"ההלכה ולא נתנה להקבע עלא יאמר שום בר דעת טענה זו , א"אם ימצאו טליתות רבים גנוזות וציציותיהם מתכלת הפורפור

ל שמביאים סמך לתפילין "ג מרדכי ומהרי"ח לד בשם סמ"י או"ב' עי(. דאין לנו לחדש מצוה ללא מסורתכ ודאי כל עיקר הטענה אינה אלא במקום שאין סברא "וא )י מתפילין ישנים שנמצאו בקבר יחזקאל"דרש

).מוכחת לידיעת המציאות

בענין זיהוי חילזון התכלת

19

ג דאותו דג "כ למאי דכתב סמ"כש 37 ,יחזור דבר לקלקולו שיהא התכלת מצויע הערה"ע(." 'היה לעשות תכלת וכו בקל, ב סימניןחלזון הוא בים המלח וכת

38(

מהא ו .]צ מסורת"מ חזינן שאי"מ, ל דווקא"פ הסימנים הנ"ואף שאין זיהויו מוכרח ע[, אף שאין דרכם להביא ענין שאינו נוגע למעשה ש להלכות תכלת"והראף "דכתבו הרי

.39 ל"משמע נמי כמהרי

גניזת התכלת .יג

.שהתכלת נגנז' במדרש איו ל"נוז לצדיקים לעתהחילזון גש 'בספרי אי: שאלהאלא מדבר שאינו , יראה )äëøáä úàæåãðù à÷ñéô (בכל הענין בספרי המעיין :תשובה

כמו שמאריך שם מתחילה ועד סוף . על אוצרות הגנוזים בנחלת זבולון 'בספינות של ימה של חיפה וכסף וזהב וכו

40ומסיים בפרקמטיא של חילזון

ליכא להתירוז ומשום דבר שבמנין דצריך מנין אחר "הענין איירי לגבי איסור סדין בציצית בזה 37

' וגם בתשו. משום דלא נמנו עליו, מ"דלא הוי דשב' דכ )'ç(ז "ח או"י מהרדהוא קאי על דבר, בזה' ëå"ä áî"è à(, דבר שבמנין משום דבטל טעם האיסורכתב דלא שייך ביה )'éñ 'ç(י "ש שהביא הב"הרא

ñ"æ ÷'(. ל דווקא משום דאי הוי נמצא בים המלח הרי זה ראיה מכרעת "גם אין לומר דכוונת מהרי) כ בזה"לקמן מש' עי(דהא כבר הוכיחו האחרונים , חדא. ח בים המלח"כיון שאין עוד בע, ממש

ל דאין שום בריה נוספת "מנ, ועוד דאי משכחת לה שיש שום בריה בים המלח. כוונתם לים הגדולדג לא "ועוד דמה שהביא מהסמ. 'כ דלא חיישינן להכי ואזלינן בתר סב"וסימניה דומים וע זההיא גנוש

דהיינו " ' ג וכו"סמ' ש למאי דכ"כ, שמא יחזור דבר לקלקולו"' הוי אלא כסמך לדבריו הראשונים שכג אינם אלא לרווחא דמילתא "ודברי הסמ. ג איכא למיחש שמא ימצא החילזון"דאף בלא דברי הסמ

.בקללהמצא דיכולש "מכמה ראשונים שאפשר לגלותו וכן בחמד דמוכחכ "משה וכן מוכח "ד יא סוף אותלעיל ' עי 38)äà"è ò 'ë"â( ם "ח להמלבי"ובארצוה)è õøàì øéàîä 'àî( גם . החילזון אפשרי בימינוכתבו כי גילוי

ל "ג מהרי"שמעיד על דעת רשכבה, ל"עקיבא יוסף שלזינגר זצ' בספרו הביא מכתב הגאון ר נרהראדזיוכן משמעות דברי ל שהסכימו בכללות לענין חידוש התכלת "ש סלנט זצ"ל ועמו ר"דיסקין זצ

אלא שכתב כי , צוה הזול במכתבו שאינו מתנגד לעצם ענין חידוש המ"יצחק אלחנן זצ' ג ר"רשכבה). ואף הורה כי מי שהקפיד על כך בחייו יש לקוברו בטלית עם תכלת ראדזין(, מחמת חולשתו לא מצי לבררו

מוכח שאפשר , אף מדברי הבית הלוי בדברים שהביא הראדזינער ממה ששלח לוכבר כתבתי לעיל דווכן מוכח מכל . ת שליליתאף כשאין מסורת חיובית אלא שלא תהיה מסור, לחייב בקיום המצוה

ע משום חסרון "גדולי ישראל שאמרו טעמים אחרים לפסולי החילזון ולא עלה על לב לבטל מכתב על תכלת )'åà"â ç(ובישועות מלכו .כשאפשר לברר הדבר באופנים אחרים ללא המסורת, מסורתראוי לאחוז ' אי היידוע לנו כיצד צובעין וד' בנמצא תכלת בבירור והי' איברא שאם הי" ראדזין

על טענתו בענין צורת ' לקמן בסוף הקונט' עיו(" אלא שאין לנו בירור גמור שזהו תכלת, במצוה זו -תכלת ספק להטיל- בדבר היזק שום אין הלא" א על תכלת ראדזין"שאמר מרן החזו מסופרו .)הצביעה

וידוע כמה , )÷äùòî ùéà ç"à ò 'áì(" אותו מקבלים אז הגדולים היו הלא ספק של צילו צל היה ואילו .שמועות בשמו שענינם שאין בתכלת ראדזין שום צד ספק

שידע להכריע ולפשוט כל הספקות בעומק , בדורוא "כהחזומ בעינן חכם גדול "דמ יש מי שכתב 39. וכי בשביל כך נבטל המצוה, אף אילו היה כדבריוואמנם .ועתה חסרנו כל זאת דעתו ורוח קדשו

, ליישר הדרך למצוות התלויות בארץ, א בדורם"ומרן החזו" פאת השולחן"הגע עצמך אלמלי ירדו ה . כלום לא היה עלינו לקיים המצוות כפי מה שידינו משגת

שגנוז לצדיקים לעתיד לבוא )ג יפו"י( זה ימה של חיפה, דבר אחר כי שפע ימים יינקו: ל הספרי"וז 40ין אתה אומר שאין ספינה אובדת בים הגדול וצרור של כסף ושל זהב ואבנים טובות ומרגליות מנ

חותם של זהב

20

.לבנה וטרית וזכוכית

אלא על גניזתו של , ולא דיבר על גניזתה של המצוה לא ישארו הללו אף שהחלזונות( .בימה של חיפה שהוא גנוז לצדיקים מסויםאוצר

היינו מי , ומה ששאלו מי מצוי[. )מ הרי מתרבים והולכים במקום ההוא"מ, ל"עד לעת בחיותם

בזמן קיום ברכתו של זבולוןממה שהיה בזמנםכבר נתמעט מאוד כיון ד כדי להתפרנס בו, כ"מצוי כ

כי מאות הברורה והראיה .]שם רדו בספרי דבי רבד פ"ר 'ז פי"וכעי .שהיו מתפרנסים ממנושנים

41סוף זמן עד ,תכלת נוהגתעדיין היתה דורו של רבי יוסי אחר

האמוראים42

בספרי כן' א שפי"בביאור הגרמ "וכ. 43

. הגאונים או בתקופת רבנן סבוראיר ותנחומא שחתימתם "במדורק

אחריהם44

עד לעתיד הגניזה היה תשם לא הוזכר שו הוזכר ענין גניזת התכלת ,או שהיה זה בדרך , גם אין במשמעות לשונם שגנזוהו בכוונה תחילה. לבוא

י ריבוי צידתם "ואפשר שנתגלגל הדבר ע. אלא שכך גילגל מסובב הסיבות ,נסשל הגדוללכמות דכיון שנצרכים , וביותר. [יותר עד שלא נמצאו, שנתמעטו והלכו

לצודם פשרלא היה א ]באורך מטר וחצי )8*שזור ( חוטחלזונות ל 'ז-כ[ ,חלזונות לכל צביעהלא ו כי הצביעה היא שהופסקה, החילזון נגנזנגנז ולא ' התכלת'ומדויק הלשון .לצביעה כבר

הערה' עי( .)החילזון עצמו45

(

וכלי זכוכית וכל כלי חמדה שאין הים הגדול מקיאה לימה של חיפה שגנוז לצדיקים לעתיד לבוא אמר רבי יוסי פעם אחת הייתי מהלך מכזיב לצור ומצאתי זקן אחד . תלמוד לומר כי שפע ימים ינקו

תי לו פרנסתך במה אמר לי מחלזון אמרתי לו וכי מצוי הוא אמר לי השמים שיש מקום בים אמרשמוטל בהרים וסממיות מקיפות אותו ואין לך אדם שהולך לשם שאין סממיות מכישות אותו ומת

ספוני זו חלזון טמוני , ונימק במקומו אמרתי ניכר הוא שגנוז לצדיקים לעתיד לבא וספוני טמוני חוללפי ששבטו של זבולון מתרעם לפני המקום ואומר לפניו רבונו של עולם , רית חול זה זכוכיתזו ט

לאחיי נתת ארצות ולי נתת ימים לאחיי נתת שדות וכרמים ולי נתת חלזון אמר לו לסוף שאני מצריכם לידך על ידי חלזון זה אמר לפניו רבונו של עולם מי מודיעני אמר לו סימן יהא בידך שכל מי

. גונבך לא יהא בפרגמטיא שלו כלוםש .ק"א שנים לחורבן ביהמ"א לשטרות שהוא תל"בדור שאחר החורבן ורבינא נפטר בתתי חייוסי ' ר 41ורחוק מאוד לומר שגנזו דם . 'י וכו"לרשבל אביי "א: ומנחות מב. 'נתן בר אביי וכו' ר: חולין צה 42

, ועד תקופת רבנן סבוראי .קי דעדו עליהחילזון במשך מאות שנים והיה להם למשמרת בכל הרפתא שהיה מאחרוני "אחאי גאון וי' ר א שהוא"די(. אחאי' מצינו את שימושו גבי מר ממשכי בשני דר

).האמוראיםשלח ולא את הספרי ' פר "הממ מקורו טהור, "ז דליכא תכלת"בזה" )åà"è ç, á(ע "שוש ב"מעל ' שכ 43שדברי הספרי כ"וכמש. והיינו משום שמשם אין ראיה). אף שדרכו לציין למקור היותר קדום(ל "הנ

.א"עוסקים בעמ הוזכרו במדרש זה דברים מאוחרים יותר "מ, אף שרבי תנחומא היה באמצע תקופת האמוראים 44חומא ד כי תנ"ג וכן הוא בסה"א בשה"החיד' וכבר כ. כ שלא נחתם אלא עד תקופת רבנן סבוראי"וע

ובמראית העין. אלא הוא הנקרא מדרש ילמדנו, שבידינו אינו מדרש תנחומא שהזכירו הראשונים)âî úåçðî( מדברי הגאונים' ואפי א שמעורבים בו מכמה מדרשים מאוחרים יותר"כתב החיד. ם י בפסחי"פ רש"פירש דנגנז היינו שנשכח והוא ע, )ùãçä ìùâå úøåãäî(ר שם "ובאמת העץ יוסף במ 45

ונראה דמשמע ליה הכי משום דהלשון התכלת נגנז לא משמע ( .נשתכח - י שם"ופרשה נגנז "ד :סביותר משמע שהיה איזה ,נגנז' תכלת'אך לשון ה, ל החילזון נגנז"כ הול"דא, דקאי על החילזון עצמו

ולהדיא חזינן). מניעה לצביעתו אך על החילזון עצמו אין לנו מקור מהמדרש הזה לומר שנעלם, מהספרי דלעיל שקורא לשון נגנז על אותו אוצר של חלזונות שהיה משמש בפועל אלא שנקרא גנוז

בענין זיהוי חילזון התכלת

21

, דורות אלוי גזירת המלכות הידועה שהיתה ב"ע אפשר דגניזתו היתהגם ורומי שלטה אז בכל אזור . אלא לצורך המלכות א"שלא לצבוע מהפורפור

סנהדרין ' עי(. שהוא מקום גידול החילזון וידיעת מלאכת הצביעה, הים התיכוןכבר נשתכח צורתו , ואף כשנסתיימה הגזירה )ה ובפירוש"ד כד אות ע לקמן "וע. יב

)נגנז ולא החילזון' התכלת, 'מדויק שפיר הלשון, ז"וגם לפי( .או מלאכת צביעתוק "והרי ודאי יתגלה עד בנין ביהמ, לא נאמר שם מתי יצא מגניזתו מ"ומולא מצינו במדרש מן המדרשים . כי הוא נצרך לבגדי כהונה, א"לישי בבהש

בפרט . כ מנלן לחדש דבר זה מדעתנו"א, שדווקא מלך המשיח יגלה אותו .ל שאפשר למוצאו"לעיל מוכח דס' שבכמה ראשונים שכ

ל"י ז"דברי האר .יד

. )òô"ô úéöéö øòù ç"ä( ,ק"י שאינו נוהג בזמן שאין ביהמ"משמע מדברי האר :שאלה .פ נוכיח מדבריו שלא יכול להתגלות"ולכה

הערה' עי( ס"כדמוכח בכולה הש, הרי ודאי גם אחר החורבן הלכו בזה: תשובהמסברא מר א לומר דאתא למי"וא( .ק"לזמן ביהמשאינו מוגבל דווקא וחזינן ).42

כך יכול , דהא כשם שהיה בזמן האמוראים אחר חורבן, זו שלא יהיה כן בעתידלא ו י לא בא אלא לבאר טעם למציאות קיימת"כ שהאר"וע .)להיות בזמן אחר

באופנים רביםיש לו ביאור מ "ומ. 46לחדש הלכה47

.

ואשר אצרו "פ "ע עה"כתרגום יב[. לצדיקים שמורוגניזתו היא לשון . מחמת שהיה קשה שימושושמשמע מיניה דהתכלת , ה לכבוד ולתפארת"ן תצוה ד"ע רמב"וע ]ודגנזו אבהתך )î"ë á ,æé( "אבתיך

אך באמת שם יש (, ב"כ למד במדרש שנגנז היינו שנתמעט מאוד וכיו"היה קיים עוד בימיהם וממילא ע, המלחמותלשון לדחות דכוונתו שם לגוון התכלת בכללות ולאו דווקא לתכלת הבא מן החילזון אך יש לדקדק מ

)áé úáù .éøä éôãî"ó( ," במקומות הללועכשיו )משמע דבשאר מקומות ייתכן שיהא התכלת "' כוו) שאין תכלתשכתב שאינו מצוי בכל מקום ובכל ),á úéöéö ,è( ם"וכן משמעות פשטות דברי הרמב ).ז"מצוי אף בזה

ולשון. ומשמע שלא הבין במדרש שהוא דבר מוחלט שלא יתכן כלל שיהיה מצוי בזמן הזה, זמןוהלשון הזו משמע , בטליתו לתכלת שזכה מי שמענו לא לישראל רבים ימים וזה )äåöî åôù( החינוך

שאפשר ' דכ, ל חזינן כן"וגם מדברי המהרי .ז והיינו דאין גניזתו כגניזת הארון"שאינו דבר הנמנע בזהוכן משמעות כל כותבי סימניו מהראשונים דודאי לא האריכו במילין דכדי אם לא לגלותו בקל

הבינו בפירוש גניזתו שאינו דבר הנמנע שיוכל להמצא באיזה כ"וא, יל שיהיה אפשר למוצאובשבז "הרדב ש"אלא כמ, שנשתנו סדרי בראשית ונתחלף טבעו ונשתנה מקומובלשון נגנז ' הפי איןש. זמן

)äôøú( ,בה והיינו משום סי". אפשר שהוא מצוי היום אלא שאין מכירין אותו או שאין יודעין לצודו"דוממילא אין מכירין הצביעהאופן שאין יודעים או מחמת התמעטותו וקושי צידתאו של טבעית

.ואפשר דפסקה גניזת, הטבעית הסיבהמ כשפסקה "ומ .איזהו הדגגבי נביא אמרינן אלה המצות שאין הנביא ' ואפי י לא בא לחדש הלכה"והנה הדבר פשוט דהאר 46

אך יש מדמים למידרש קראי דאין תכלת נוהגת אלא . )ã÷ úáù .íéáø úåîå÷îáå( רשאי לחדש דבר מעתהצ לפנים דאין אנו דורשים "והנה זה אי. דרק לבן נוהג לדורות' לדורותם'מקרא ד, ק"בזמן ביהמ

מביא דבר זה בתורת רמז לדברי )øáãîá åè ,çì( 'ח הק"ואמנם האוה. ל"דרשות שלא נזכרו בדברי חז, לדורותם שהלבן לומר, התכלת זכרון קודם לדורותם ואמר"ל "וז. הלבן ל דאין התכלת מעכב את"חז

ק אלא דכשאינו בנמצא "ולשונו מוכיח דלא אמר בזמן ביהמ" בו חיוב אין בנמצא כשאינו תכלת אבל

חותם של זהב

22

ענין מין כנף .טו' דאייש לחוש דמפסיד את החומרא , אינו ודאי שהזיהוי אם איתא: שאלה

נוהגים הציצית מצבע הטלית והמדקדקים "שצריך לעשות א"י" )'éñ 'è(ע "בשוכתבו הפוסקים שדין זה אינו שייך לחוטי לבן הבאים במקום :תשובה ."כן

ספק מצד אף אילו היה חיובו, מ ודאי אין חומרא עוקרת הלכה"מו .48התכלת .רייתאודא

במנחות' הגמ סימני .טזש עם "רם דלא אתלו עצמם באמ, א"רוב המפקפקים על זיהוי הפורפורכיון ש

לפיכך הוצרכנו ,)ענה זו היא מחסרון ידיעת המציאותכ ט"בד( במנחות' סימני הגמ .סיועי נמי מסייעא' ואפי מ מהתם"להראות דלק

ועולה אחד ר חלזון זהו גופו דומה לים וברייתו דומה לדג "ת .)íùãî (' דאמרי ),àåäå àúééøááà úéöéö úëñî ,é ( .לשבעים שנה ובדמו צובעין תכלת לפיכך דמיו יקרים

אי ,ים אלולצורך מה נאמרו סימנ זה יש להביןביאור מאמר לבהקדם וז "וע, ל ליתן סימן לדור אחרון שיגנז להם החילזון ויגלוהו"משום דראו חז

ל גם לבני דורם "או שר. סימנים אלופ "אמרו שלא יוברר להם החילזון אלא עאו כדי ליתן והוצרכו לזה ,דאותו חילזון שעדיין משתמשים בו זוהי צורתו

.או משום טעם אחר בעניני אגדה ,למוצאו בקלכדי בקשים אחריומלסימנים מ ודאי יש להם ביאור "ענין הברייתא הוא בדברי אגדה מאילו ובאמת (

.)'ש עם סימני הגמ"א את החילזון אלמלאלזהות לא יתכן בודאי ו פשוטוכ' י ג"ומר סימן לדור אחרון כדי לגלותו עלרייתא בהדאם כוונת ונראה

áåè ç÷ì "âð äùî éáøì' äøà çìù úùøô(" י"וכן הוזכר בדברי תלמידי האר. (והיינו כמבואר במשנה, אין חיובã" äíúåøåãì( ואינו , ק"ל דאין המצוה אלא בזמן שהתכלת מצוי ולא דתליא בביהמ"וגם שם כתוב כנ

דרשה של דין אלא רמז לעתיד שלא תוכל המצוה להתקיים וכדחזינן דבאמת לא נהגה המצוה דורות .ק הוא הטעם למציאות הזאת"דביהמ, י בא ולימד טעמו של דבר"ואמנם האר. רבים

.דכיון דטעמו משום דאין אור החכמה מאיר על המלכות ל"אפשי באופן אחד "וליישב דברי האר 47, ק"אחר שקיעת החמה שבחורבן ביהמ, משום שעדיין נשאר אור החכמה' כ אפשר דבזמן הגמ"א

ק "בזוה' כדאי, נ משנת שש מאות באלף השישי שחזר אור החכמה להאיר"וה. אכתי לא פסק לגמרישמשון ' לר' מחנה דן'וכן מטו בשם ספר . יכולה התכלת לחזור )'æé÷ .ðù äàî úéùáååëå ïé(פרשת וירא

לולאות "ח וכן הביא ב"בית אהרן וישראל סיון תמוז ס' עי(ע בקרב חסידי ראדזין "וסטרופלער זיא . )48' עמ "תכלת

חוטים בכתבו שאין דין מין כנף )éñ 'äë úåà â(א "וחזו )åà"è ç ,ä( ח"ארצוה )ô úåîáé"÷ éñ 'â(ש "יש 48ל שאין דין "כ ס"ע, יש להם כל דיני לבן הללוהחוטי ' ל דב"ואי איכא מאן דס. במקום תכלת הבאים

ע "וע .א שלא נהגו כן"וכמו שפסק הרמ". לא יהא אלא לבן"' כדמוכח מלשון הגמ, מין כנף בצבעי "כמה גדווכן ידוע מכמה ו. שלא שייך בהטלת ספק תכלת שום איסור' א שכ' ת ישועות מלכו סי"שו

38לעיל הערה ' ועי' י מפוניבז"וכן מעידים על הגרי, ם"מהרש(בתכלת ראדזין ' שלא חששו לספק זה אפי ם נכון הואוא. פ"ש בתשובה בע"בשם מרן הגרי, ובאמת כדברים האלה שמעתי )ועוד, א"בשם החזו

אולי היה מקום ', להנוהגים במנין החוטים כהתוסואמנם .הדר ביה מהא שבמכתבו העלה צד זהדלדידהו ד את ענין מין כנף"ם והראב"לדעת הרמב יםמפסידש ,תכלתלהחמיר אילו היה הדבר ספק

.הם מטילים תכלת אף בחוטי הלבן

בענין זיהוי חילזון התכלת

23

פסול אחרולחלק בינו לחלזון ,י שום דבר אחר"סימנים אלו דווקא ולא עכגון ,בכל מקום תבוכמו שכוהיו אומרים סימנים ברורים יותר , הצובע תכלת

פרטים מדויקים ובירורים מזוקקים עם, )èð ïéìåç(בסימני כשרות החיות ולא דברים מעורפלים על דימיון שלא נתפרש לאיזה . להעמיד הדין על בוריו

דאינו ( ,דהם סימנים העשויים להשתנות )ç"ôøú á"ä( ז"פ דברי רדב"ובפרט ע .נקודה בו כוונתם

.שנתנו סימנים אחרים לזהותו )ג ועוד"סמ, ם"רמב( מ מדברי הראשונים"וכ ).ק"עולה אלא בזמן ביהמדהסימנים נועדו למבקשים אחריו לזהותו משאר והביאור הפשוט יותר הוא

רצו , חילזון נוסף הצובע תכלתחשש טעות כיון דאין ואף דאין . חלזונות. ואף למי שאין מכיר יותר בקל להודיע איך לזהותו

49

הוא כעין ' וכו )'זה'ובנוסחאות ישנות הגירסא ( זהוחילזון , דידן' וגם לשון גמם אלו סימני י"עדדווקא למדבא ל שאינו' וכו 'זה'שמיר ):çî( הלשון בסוטה

. )בכל החותך כמותו סגיו דבשמיר ודאי לא בעינן דווקא לתולעת זו(. להשתמש בושרי .א"לבחון אם מתקיימים בפורפורו 'השתא יש לבאר סימני הגמ מ"ומ

50

אך כל קושיתו אין לה , א"מפני מה לא אמרו מביא חילזון ושמו פורפור, אחד הקשה' בקונט 49

. ל שם לא באו לזהות את החילזון למכירים אותו אלא למי שאינו מכירו"דברי חז ודאידהא ,ביאור, יש להקשות דאי כוונתם ליתן סימנים איזה חילזון הוא זהאינו החילזון א "ולטעמיה שהפורפוראינו ' חילזון'דשם ( .ק"מלשוה אינושם חילזון גם דהא של החילזון הזה ז"שם הלעאמאי לא אמרו את

הבהמות כשרות בדיני שאמרו כמוו, )היבשה לחלזונות גם כולל שם שהרי הוא, הגדרה דווקא למין מסוים. הללו הסימניםאף בלא ברורים דבריהם ויהיו .)ïéìåç ôñ"â òå"æ èì(. שלהם ז"הלע שמות את והעופות

כ"כ שהיה התכלת לחילזוןדווקא ש נראה איןו שונים חלזונות למיני שמות אצל היוונים בזמנם נזכרו וכבר(אכן אליבא . לתאר צורתו משום איזה טעםל "חזדבעו לא ודאיא ).מיוחד שםלהם היה לא, ויקר שימושי .ל בשמות לטיניים אלא בשמות בארמית וקושיתו מעיקרא ליתא"לא השתמשו חזדאמת

, מובהקים לגמרי סימניםהקדמנו כל הקדמה זו להוציא מלב האומרים כי לדברינו אין סימנים אלו 50מ אי אפשר למצא את "מ, לדבריהםואף ( .בסימנים אלוחילזון יתכן שאפשר למצוא לפי ביאור זה עוד ו

גם יש ).לסימניםהוא הכי מתאים " טרונקולוס"וה א"התנאי המרכזי שבדמו צובעין תכלת אלא במיני הפורפורל לא היינו מבינים ענינם בלי להכיר את הדבר בדרך אחרת וכגון "חז ויים שלשבהרבה דימ להוסיף

וא שהובא"הריטבו י"רש ש"וכמ. ב"ועוד כיו). עבות(חוטמו של אתרוג והא דהדס הוא מעשה גדילה כ כאן אלמלי ידענוהו "וכמו, דלשון דומה לאו היינו ממש כמותו, )ה ויש להוכיח"ד כז אות (לקמן

.ש במקומו"דומה לים וכמ נמיירוק דכהירושלמי אמרינן והשתא , א דדומה לים הוא דווקא כחול"הומ על "לפני כן תניא משום ר' דברי אגדה וכעין הברייתא שהביאה הגמובפרט שיש בזה הרבה מ

דהיינו לא רק . בברייתא נוספת על עוד דברים שהוא שייך לענינו של הים' ממשיכה הגמ, דימיונו לים, )ת שם"משכ' עי(אלא אף הוא עצמו דומה לים בתבניתו או בצבעו , הצבע שצובעים ממנו דומה לים

' ואף במקום חיותו דהיינו שאינו עולה מן הים אלא א, ח שבים דהיינו דגים"עוכן בצורתו שדומה לב .)èô ïéìåç( י"וכן משמע ברש[ .)éò 'âñ÷ çìù øäåæ :ãåòå(. בעלי האגדה הרחיבו בזה בספרי הקבלהו. שנה' לעשהחלזון מן הים הוא עולה אחת לשבעים שנה ומראית דמו דומה לים -שהתכלת דומה לים "' שכ, וחזינן שמקשר ענין זה של התכלת דומה לים. כדבר שאינו שייך לשם כללהוא נראה ' שלכאו" ' וכו

ה ל דגם בענין זה שהוא עול"ור, שנה' לע' עם המשך הברייתא דעולה א, שענינו לדימיון כסא הכבודòùø"é úåçðî âî :ã" ä( וזיכרון לקריעת ים סוף, הרי הוא מזכיר בזה את הים שהוא זיכרון לרקיע, מן היםíéì äîåã(. ק ותשכח "דו, "למה הוא דומה"משמע קצת מלשון הברייתא במסכת ציצית חלזון וכן

.ף"זו מהרי' מ נמי מהשמטת גמ"וכ .שלשון זו מופיעה תמיד רק בדברי אגדהלא הוי ' לכאו, למימר דיני צביעת התכלתאלא אתו לא דאי כל דברי הברייתא, יש להוסיף עוד

חותם של זהב

24

דומה ליםגופו .יזבתבנית או הואאי דומה ,בו פירושים נאמרו' ב' לכאו, ענין גופו דומה לים

בצבע51

צבע הקונכיה, והנה כשהוא בים. 52

ירוקממיני ומצוי בומגוון בצבעים ,סגולו תורכיזעד

גם ירוק חשיב ובודאי ו הרי גווניו משתנים ממקום למקוםוהים עצמ(

à úåëøá ,ä" á ïëå(ועשבים לרקיע בירושלמי ים דומה לעשבים' דאמרי, לרקיע' ואפי דומה לים

áùøãî íéìäú ãë ,éòëå'æ ááãîá"ø àùð ãé( במדרש תהלים ו)ö(, בברכות ו אילנות לרקיע)è(: משיכירודאי ב בגוון הוא' דומה'דם "ולדעת הרמב .)הרי דדמיין להדדי, בין תכלת לכרתי

ש בהא"כ ,דאפילו אדם אדמוני נקרא כן מחמת שערותיו כצבעו חשובזה דבר ואמנם אחר שמוציאים ( ,דרך קבעוצבע זה דבוק בו . דנראה כגוף הקונכיה ממש

שטבע זהמביא )295' עמ( ובספר התכלת ,)אחר זמן אז מלבין צבעו, אותו מן הים. יעותקבבכ "כמצוי בהם אך בשאר חלזונות אינו ,"טרונקולוס"ב מיוחד

אין חלקלקותםמחמת שאו , נמצאים בעומק אחר ביםכ הם "הטעם לזה הוא כיון שבד( .לחלזונות אחרים ולהבחין בינ, יש בזה סימן גםכ "וא. )נתפש בהם

אין בו את ו ,והפרשותיהם ח אחרים"עליו בע שוכנים ףבקרבת החושואף הים הדומים לקרקע (בגוונים אחרים רובםואז ,בעומק הים המצויה ירוקתה

ל "צ ].צורתו אינה ניכרת היטב בשלימותה' אפי, אשר מחמת כן[ ,)53הערה' ועידברים כשהוא נקי מ ,רק כלפי הירוקת הנראית כחלק מגופול מדברים "חזש

מקומו פ "הדבר הזה משתנה עעוד דו. חיצוניים שאינם נראים חלק מגופום לא היו מחמת ריבוי צידתל "ואפשר שבזמן חז', וכדושם דרגות הזיהום ו

אריסטו כתב גם (. כולם ירוקיםרובם כוהיו בעומק יותר אלא מצויים

והלא כל הברייתא לא . כאילו פרט זה הוא אחד מסימניו" בדמו צובעין תכלתו"מסיים ביה בלשון .'גופו דומה וכו, ל איזהו חילזון שצובעין בדמו תכלת"והול ,באה אלא לומר דבר זה

באה דהברייתא דהיינו". יקרים דמיו לפיכך"ד סיפא בתר אזלי הברייתא דברי דכל מבארים ישעוד ( כמין נראה הוא הרי אותו כשרואים וגם, לים דימיונו מחמת מוסתר שהוא כיון, צידתו קושי לפרש

לגלותו אפשר אז שרק שנה' לע' א אלא לחוץ יוצא ואינו, )במים חי שהוא, לדג דומה ל"ר ואולי( דג ).צידתו קשה כ"דכ כיון. יקרים דמיו דלפיכך ומסיים. בקל

דכיון , כ"כ אך אינו מוכרח .דומה לרקיע' ם דהתם הגי"ויש שרצו להוכיח ממסכת ציצית כהרמב 51 .פ הבבלי"א להגיה ע"דרכו של הגרן כוגירסא שלנו עיקר , דילן' שהוא אותה ברייתא המופיעה בגמ

חודש ' שהוא כמו עצם הגולגולת שלו ומחמתה יכול לחיות יותר מו', גופו' חשיבא והקונכיה ודאי 52' הוכיח מהא דהחילזון חי יותר מו )ô úáù"ä à"â(אף שהוא בריה שאין לו גידים ועצמות והירושלמי

להוכיח הירושלמי ל דכוונת"וצמשמע דאין לו עצמות ככל חיה .דחזינן שיש לו גידים ועצמות, חודשכ פוק חזי לעצמותיו ומה הוצרך "א, ח"דאי יש לו עצמות כשאר בע. (נכייתו עצםדחשבינן לקו

.)חודש שיש לו גידין ועצמות' להוכיח ממה שהוא חי יותר מוי דדומה לים היינו "ש אף אי נימא דדעת רש"לקרקע הים וא' ויש שפירשו שדומה ַלים פי 53

ם דדומה עינו לעין "ש רמב"אף למו. ל כיםחוֹ לא כתב שצריך להיות דווקא בגוון ּכָ מ"מ, במראיתוא "ומראה הפורפור) קרקע הים קרוי יםששהוכיח מהפסוקים ),à ,é(בראשית פרשת ן "ברמב' עי. (הים

, באצות בגוונים שונים מחופהואף במקומות שהים ,הזה נראה תמיד כקרקעית הים אף בצבעוקשה מאוד , מחמת טבעו זהו) 'וף הקונטוראה תמונה שמאלית עליונה בס( .א כמותו"מראה הפורפר

.לדעת מקומם ומקשה על צידתו וממילא זו גם סיבה ליקרות דמיו

בענין זיהוי חילזון התכלת

25

.)הוא מין צמח ירוקו מכוסה באצות ובעשב הים, א"הפורפורש ןאף דלשו( .התכלת לרקיע אתאילו ו לים )ì÷ðøô(ם "הרמב מדמהדחילזון , ומדוקדק היטב[

, כחולרק אין גוון שלו ו יש בו גוונים הרבה דיםוהיינו משום ) 'דומה לים'תכלת גבי גם ' הגמ ].הרקיע יש בו רק כחול שזהו צבע התכלת כמו שהארכתי לקמן אך, ב"ק וכיוושיש בו גם יר

ותינלגירס( י"אך לפרש54

, ם"הרמב' כי ביאור גופו דומה לים אינו על הגוון כפי )תבניתו הרי שדמיונו הוא ב, "מראה גופו תבנית דיוקנו: גופו"ש שם "אלא כמ

. .)áã àäë"ã á(דוותא דימא ידענינו דמחזי כאכ אפשר לבאר "וא. ולא בגווןשמציינים את הים בגלים שלו במקראמקומות כמה ומצינו ב

55וגם ענין זה .

.להבדילו משאר חלזונותו סימן לזהותויש בו גםכ "או ,טרונוקולוסמיוחד ב

וברייתו דומה לדג .יח

çì :ùøòå" é(בבכורות ד, ל שחילזון צורתו היא כנחש"דהנה מצינו בחז, יש לבאר

àë àø÷éå,ë( א "ריטבב מ"וכ .דחילזון היינו נחש 'אמרי גבי מומין שבעין)äò úáù(. ל פירש דשאני חלזון שאינו בעל "ל בשם רבו רבינו הגדול ז"ורבינו ז"ל "וז

"איברים אלא גוף אטום כחלזונות שבאשפות56

, אין צורתו כצורת דגדהרי ., .ùø" éàö ïéøãäðñ(. שהוא תולעתהראשונים כ"וכ .בחיתוך סנפירים וקשקשת וזנב

éáàø" äãö÷ úáù, ø"ù áàøå"ã åú"à àúùøô òøåöî ë ,'ãé,( ם "וגם ברמב)îäéô" ùé íéìë"à á( ביארמ "וכ( .שצורתם כתולעיםחלזונות שלנו כ הרי הוא כ"או 'צדף'מילת חלזון

דומה ברייתו"ל "הרי שאין כוונת חז ).שהוא מתפתל )áé ,ò"ø ô"òøå ù"íù á(דכלים ' במתני. לא על צורת התולעת עצמהו איירי על הקונכיהד כ"וע. לצורת גופו "דגל

וראיתי תמונות [. דימיונו לדג ברור, הרי כל רואה חילזון זה, ולגבי הקונכיה, וב כ אף סימן יש"וא ]בענין הדימיון הזה ממשהוא מיוחד ו מאד מחלזונות רבים

.להבחין בינו לחלזונות אחרים57

ויש דברייתו דומה לדג היינו בצורת חייו שהוא חי במים כדגיםויש שפירשו , צורת רבייתו כדגיםאף ו[ .)ם"לקמן דברי הרמב' עי( ,אותו בשם דג כינו שאףמהראשונים

éò 'áð øéæð .áë íéçáæ . ïëåä ïåùì'åúééøá' ìù( .בריאהמשמעותו לשון מ "לשון ברייתו בכל "בדברי חזו

íìåò([.

' וכן נראה שהיא הגיקאי על ברייתו דומה לדג , י דתבנית דיוקנו"אמנם יש שמגיהים שם בפירש 54

צ"מ גם אם אי"ומ. ם"ש בדברי הרמב"י שכוונתו על הגוון ויתפרש כמ"ברש ל גם"אפשז "ולפיהנכונה . 'עדיין יש מקום לפרש כן בגמ ,י"בפירש לפרשו

ולא מצאתי במקרא כלל דימיון הים כלפי מראהו .והמקרא מלא בהתיחסות לים כלפי גלים שלו 55ם דקאי "הוא כרמב' ת הגמדימו לומר שפשטו, דימיון זה' אלא לפי שלגבי תכלת הוזכר בגמ. וצבעו

... ל "רשב, כימא רבא. ממולאים בתרשיש"ובירושלמי . אך אין זה מוכרח כלל, דווקא לגבי המראהמה הים מסעיר אף "ועוד במדרש ).äèåñô"ä ç"à ( "' מה הים הזה בין גל גדול לגל גדול גלים קטנים וכו

מחזי כאדוותא , אמרינן על בנין הורדוס :)àð( ובסוכה .)ã( ב"ובב )îò íéùøãî øöåà '352( ,"הלשון מסעיר .ק"שראו לדמות לו את ביהמ, משמע שהגלים הם מאפיין מיוחד בים, דימא

.אלא שאין בו חילוק איברים פנימיים, אך אפשר דהתם לא קאי על צורתו 56 .בו ר מכירים"תשב' אפיבעינינו ראינו דו) כשהוא מונח כדרכו(ודימיונו לדג פשוט לכל מתבונן 57

חותם של זהב

26

ועולה אחד לשבעים שנה .יט

כי לא , א"במושכל ראשון היה נראה כי אין הסימן הזה מתקיים בפורפור .שנה' א לארץ פעם בע"שמענו על תופעה של עליה המונית של הפורפור

התכלת לא היה ה תקופת גניזתאך באמת הרי הפשטות היא שבמשך כל תגלה חזור וישיככ צריכים אנו לדעת האם "וא, שנה' אחת לע החילזון עולה

.שנה' עולה אחת לעיש הכרח לומר שחייב להיות שיחזור לו גם טבעו זה שענין ניסי או אם הוא שנה' לע' דעולה א זההבעצם ענין וצריכים אנו לדון

ש "כמ. (ה אף אם אין הנס נוהג בזמנינואין שום קושי ואם הוא ניסי. טבעי ).ובחלקו של זבולון, ק"שלא עלה אלא בזמן ביהמ )ç"ôøú á"ä(ז "רדב' בתשו

כי אין בריות כאלו , אין ענינו משום טבע החילזון עצמו' לכאו, ואם הוא טבעי, אלא אפשר כי ענינו הוא שהחילזון תקוע ונועץ עצמו בארץ, שנה' חיות ע

. עוקרים אותו ממקומו, והגלים כשהם חזקים במיוחד )הקנהש בספר "כמ(' ל בע"כ מצויים אחת לתקופה ארוכה מאד שאמדוה חז"וגלים חזקים כ

שנה58

מחמת מיעוט צידתו במשך קרוב לאלף (, והנה יתכן שמחמת ריבויו בימינו. הוא נמצא קרוב יותר לחופים ולכן הגלים הודפים אותו אחת ,)וחמש מאות שנה

' אך בזמנם שהיה בריחוק יותר היה זה פעם בע ,שנה' שנים ולא לעלכמה י "והיינו ע( ,שנה' לע' הכוונה שעולה בכמות גדולה א' או אפשר דעולה וכו. שנה

ואינו "ציצית ' מסובפרט לפי גירסת בזמנינו וזה אולי קיים גם )ל"הגלים כנאזיל דהחלזונות לטעמיה, י דעולה להרים"כ רש"אך מש(. "שנים שבעל אלאעולה

ש לעיל"כמ, אך רוב ראשונים פליגי עליה, היינו חלזון התכלת .)àö(שבהרים דסנהדרין

)והערוךא "וריטב' ה שם ותוס"מהיד רמ )6 הערה(מ אף אם ענינו מחמת טבעו בעצמו הרי בכל תקופת גניזתו לא היה "ומ

ומנלן לומר דמוכרח הדבר שכאשר , החילזון הזה עולה ונשתנה בו הטבע הזה .גם טבעו זהמיד ר עמו יחזור החילזון ויתגלה יחזו

ואם נאמר דבאמת לא נשתנה טבעו גם במשך כל תקופת גניזתו ועדיין היה כ גם בחילזון זה אפשר דכן "א, שנה ואין איש שם על לב' עולה לארץ אחד לע

59. ועדיין לא בדקו במשך שבעים שנה לומר לא זזה ידינו מתוך ידו, הוא

ז "ע, .מכות זע "וע. שהוא שנות חייו של אדם ל"הוא ענין לזמן מופלג בדברי חזשנה ' כי ענין ע 58 :ובמעילה יא: הוריות יג, :מ, :יאהפשט בזה ,לענין אחר ואף כי אין יוצא מידי פשוטו כוונתם בדרך רמזשל "מדברי חז ה יש"ובלא 59

שנה' בביאור הא דחרוב טעין לע .)åàéáâë úéðòú úåãâà éø(א "כמו שדחק הגר .יוכל להיות בדוחק יותר)âë úéðòú(. ובבכורות)ç(. "דהיינו שמוציא " שנה שבעים פירותיו גמר שעת עד נטיעתו משעת זה חרוב

. שנה' י שמוציא פירותיו רק אחר ע"ודלא כמו כפשט הענין שם שפרש, שנה' פירותיו כל עשנה ' ין משוה הענין כאן לחרוב הגדל לע'ח מוולוז"ובמקובלים דימו ענין החרוב לחילזון ואף מוהר

)íééç çåø â úåáà,à,( ז גם "ולפי, "ועכיד דחרובא עלמא חרובין אילן סוד שנה לשבעים אחד ועולה" ל"וז' א בחרובין והיינו דזמן גידול מושבותיהם הוא עד ע"ש הגר"בפשוטם של דברים אפשר לפרש כמ

úåàáö øîàî (ע מפאנו "רמבו. [שנה קל יותר ללכדם משום ריבוים הגדול או משום דניידי' שנה ובסוף עä 'ç"é á"è ã"å( ש "אפשר לפרש שעולה אחר מיתתו ואז "ולפי שנה הוא בצורת דומם' לע' עולה אד' פי

בענין זיהוי חילזון התכלת

27

טעמו משום ואולי , סימן זהבמנחות ומדלג על ' מזכיר סימני הגמם "גם יש להעיר כי ברמב( ).פ סימן זה"א לבדקו ע"וא, )ז דלעיל"כהרדב(שאין זה טבע גמור בו

משמע שצדים ' ולכאו, י שזוהי סיבת יקרות דמיו"ומה שמשמע מדברי רשדהא מדכרינן . י"הנה זה ודאי אינו כוונת רש. שנה' לע' שעולה אכאותו רק

כ היו צדים "וא :)éò 'ãò úáù(. ברשתותדוכתי על ציידי חילזון שצדוהו בכמה 60 ,י עצמו מבאר בכל מקום שעולה היינו שעולה ליבשה"ורש, אותו מן הים

שנה היו צדים ' ח שגם בתוך עכ ודאי כשאומרים שצדים אותו בים מוכ"וא. אלא דכיון דהיו צריכים לצודו ולא היה עולה מאליו היה זה ביוקר ,אותו

עשבים ומחמת צבעו א לזהותו "כיון שא) ברשתות' אפי(ובפרט כי צידתו קשה זמנים בשנה הוא ' גם רק בב. בלי צלילה קשה לידע היכן מקומוו ,ג"הגדלים ע

.לצודושהיו אנשים מסכנים נפשם , פליניוסכ "וכ. עולה לרשתות הדייגיםים ואינו עומק השהוא גנוז ב, ואמנם אפשר דדבר זה הוא חלק מענין גניזתו

שבלי , אולי משום הסכנות שבצידתו, מ ודאי נמנעה צידתו לתכלת מאיזה טעם"ומ. עולהאו משום )45 לעיל הערה' ז עי"רדב כ"וכ( .במעמקים קשה מאוד צידתוציוד צלילה מתאים

ומתיישבים גם דברי הטוענים כי , ה"ה ובלא"ד כ כ בהמשך אות "מש' ועי. המלכותגזירת .כ"והטרונוקולוס אינו נדיר כ ,פ לנדירות מופלגת"שנה הוא ביטוי לכה' לע' הא דעולה א

לפיכך דמיו יקרים .כ

פשטות דידן ' אמנם לגי ,)במסכת ציצית מ"וכ( .דמיו יקרים מחמת נדירותודי "רשפ .)ס שלנו"ל כש"אפשבמסכת ציצית ' והגי(. דדמיו יקרים משום דצובעים בו תכלת הלשון

א"הפורפור ההא חזינן דבזמנם הי ,כ"בימינו אין החילזון יקר כדאף מ"ומי "רשגם לפי ובודאי. כפי שתיארו כל סופרי האומות על יוקר דמיוו יקר

דאף אי יבוקש אחת , תלוי בביקוש שיהיה אליוהוא , שיוקרו מחמת נדירותוי ציוד "ובפרט שע. כל שאין לו דורשים ודאי לא יהיה יקר, שנה ולא ימצא' לע

.ממילא הוא זול יותרו הצלילה שבזמנינו כל ענין צידתו הוא קל ופשוטכמו כל , והענין. שודאי היום הוא מצוי יותר, נמי אין כאן קושיה ה"ובלא

לכן אחר שנעשה ו שסיבת הדבר משום ציד מוגבר, נתמעטוושח שהוכחדו "בעש על שירא פרנדא "וכמ(' נגנז'ל "ובלשון חז, נדיר יותר ונשאר רק במעמקים

ש בזה "כו, דהיינו שנעשה נדיר )éò 'ë úáù :ãåú"ïðà ä(הראשונים ' וזכוכית לבנה שבטל וכהצביעה בו וממילא הופסקה אפשרות ,)כלל ויתכן שאף לא היה אפשר למצאד

).בסנהדרין יב' הגזירה הנז יהוזש אפשר(וכן ידוע שגזירת המלכות .להמוניםוממילא הרצון , צביעתואומנות ך נשתכחה ידיעת ולפיכ. אסרתו להמונים

.כפי שהוא היום בריבוי גדולעד שנעשה , ומאז הלך והתרבה. לצידתו נמוג

ואחר מיתתו ' א הם ז"דשנות חיותו של הפורפור. לשבע שנים' מסכת ציצית שעולה א' טפי לפי גי, )י שהיו צובעים בו כשעלה ואחר מותו לא יצלח לצביעה"אך זה אינו כרש. (הרי הוא נפלט ליבשה

].תן לחכם ויחכם עוד, ל בזה"וד60

.או שעולה מקרקעית הים למים למעלה, עולה ברשתות הדייגיםד, ולא כפי שאפשר היה לומר

חותם של זהב

28

ם"סימני הרמב

והוא דג .כא

וחילזון . ם שכתב שהוא דג"א מדברי הרמב"יש שהעירו על הפורפור: שאלה ).ùîôì"ìäá ë 'á úåøåñà úåìëàî ,áé( דגולא חילזון הקרוי ן הידועמהמיזה הוא

ש "כ ר"וכשהוא תולעת ' כ )ãö÷ úáù(ה "ראביו .)àö(י בסנהדרין "הנה רש: תשובהן שצורתו "בשם הרמב .)äò úáù( א"ריטבב ןוכ )åú"à àúùøô òøåöî ë ,'ãé( ד"וראב

י עצמו "ש רש"כמ. דגמין חשוב גם תולעת שבים ד ,ואין כאן פלוגתא .כתולעת)úáù ãò :ã"ïåæìç éãö ä( וירדו בדגת הים"והעד . דג כמין שהוא" )à úéùàøá 'çë íù ïëå åë ,

òå"è ùé ,á( ח שבעולם ולא "כ חיות שבים נשתנו מכל בע"ואי לא נימא הכי א .חת האדםניתנו ת

תמוההוא , מאכלות אסורות' כהגדרתו בהלם לדג "ועוד דאי כוונת הרמבברייתו דומה 'דאמרי מנחותואי נימא דמקורו מהא ד ,ס"דאין לזה מקור בש

מדאמרו דומה ,ג ממששאינו ד )åà àðéðú"â ç( ב"הוכיח הנושם גופא הא מ ,לדגוזה באמת , ם לכל שהוא חי בים"כ דכוונת הרמב"וע .דג הרי הואולא לדג

.ס בדוכתי טובא שמקומו בים"הוזכר בשכן הוא גם במקור ( 'צדף, 'ביאר מילת חלזון )é íéìë"à á(ש "פיהמם עצמו ב"והרמב

כתב מילת חילזון בלשון ערבית שהוא )ä éãáåòì ÷éôñîä ,'ãäî 'îò äðã íéñéð '273(א בנו "ואף ר .בערבית

' ו בהלהגדרתבלא נתכוין כ ודאי"או ,)ע עד ימינו שהם חלזונות שלנו שהם שרץ המיםידואך לא ,שהדגים אינם שרצים לַחְלקֹו מן השרציםאלא מאכלות אסורות

אף כל שהוא חי במים מיקרי דגו, אתא למימר שאין השרצים קרויים דגים שרץ ושיהיה דג שיהיה יתכן הנה כי") ì"èò÷ ú(מ "בסהמוכח וכן . שאינו בצורת הדגים

א "הגר' פי' ועי "במים השטים לדגים כלל המים שרץ כי" )àé àø÷éå ,é( ן"רמבוב. "המים

)'íéìë à' â( 'חיה שבים'ם עצמו כתב לשון "ברמבכן ו( "דכל שבים מין דג הוא" )'à" øé ,à(כלים ב

שהוא א"הפורפורי שכותב על "גם החוו .)באותו דין' דג'נקט לשון )å úî úàîåè ,à(א "ובמקו

' ז גבי כילבית שכ"וכעי. הפורפור וכפי שכינוהו מחכמי האומות דגהחילזון של תכלת מכנהו

ואדרבה יש ".טמא דג"י שהוא "והראשונים כתבו בשם רש, שהוא שרץ :)æò úáù( י"רש .יםהחילזון הוא מין תולעת שבש, זההסימן המ להביא ראיה

כדיודמו שחור .כב

וגם, כ"אח צבעו מתחזקו שקוף יוצא דמו א"הפורפורד מקשים יש עוד: שאלה .משחירורק כשמתייבש כהה סגול אלא נעשה אינו

דעת . דעות' על גוון דמו של החילזון מצאנו בזה ג ,בעיקרו של דבר: תשובה דומה דמו מראיתש ,.)ïéìåç èô(י "רשדעת . דדמו שחור כדיו, ם ודעימיה"במהר

דםד )éñ 'çé ñ"÷ â(ח "שכתב במקו" חוות יאיר"ודעה שלישית היא דעת ה. ליםוהנה במושכל ראשון . פורפר צבע רק א"בלו אינו תכלת צובעין שבו חלזון

בענין זיהוי חילזון התכלת

29

דם גוון כינראה ' ולכאו. כי לא יתכן במציאות שיהיה כדברי כולם נראה . )א"ורשגם כתב להדיא שהתכלת הוא מהפורפ( דעת החוות יאירכהוא החילזון

י לדבריו הוא "דנראה שמקורו של רש ,ש"י א"אך באמת גם לדעת רשל דלא יתכן שיהיה מראה "וס( דמסתמא גוון דמו הוא כגוון הצמר הצבוע ,מסברא

א כיון שבאמת לאחר "ש בפורפור"כ א"וא. )78 הערה' י הסממנים ועי"התכלת עהדם מומס , אף שבשעת תהליך הצביעה עצמו(. תהליך הכנת הצבע הוא נעשה כחול

).נעשה כחול ולא סגולולטבעו כ חוזר "אח, וצבעו צהובם "יש לברר מנין לקח הרמבו ,ם"הרמבדעת גם ל מתיישביש לדון אי אך

וגם קשה לומר שהיה מדרש לפניו. ל"סימן זה שאין לו זכר בדברי חזדברי את ראשונים העתיקו כמהמנם א( ,הראשונים רוהולא הזכיושהוכחד זכרו

.)ם הללו"הרמבם "כי דברי הרמב ל"זצ הרצוג א"הגריהשערת , מסתברת היא לפיכך

והנה . א שחורא שהו"שתיאר שם את צבע הפורפור, לקוחים מכתבי אריסטוכותב שהוא יוצא שקוף בתחילה ורק , א"הפורפור אריסטו עצמו בתיאור

בערוך ערך מלן ' ועי. ן"והוא כתב על צבע דמו שהוא מל. כ נהפך כהה"אח שחורכינוי למראה כן שהואו, כי פירוש מלה זו הוא דיו שחור )ובמוסף שם(

הערה' ועי .כדיו61

מראה כעצם ' כינוי לכל מראה כהה ואפיעצם המילה שחור הוא ה נמי"ובלא

מצינו )ìä ' äèéçùô"æ ,æé- éè( רובמקום אח .)'ìä 'á úéöéö,ç( שחורם מכנה "הרמב השמיםוהשני שחור כדיו האחד שחור , מיני שחרות' ם מחלק את השחור לב"שהרמב

, כיון שאין שם נפרד לכל מראה שחרותכ "או :).ëå"ïåùìá î îâä 'æî ïéìåçá(, ככחולשהוא ( שחור כמראה הכחול שהוא גוון דמושלא נטעה ב לפרשם רצה "והרמב

דהיינו (א "החילזון הוא הפורפורם היתה כי "כי דעת הרמב הרצוג הוכיח מזה א"הגרי, ואדרבה 61

וכן נקרא ביוונית צבע ' כהה'באמת יש שתרגמוהו אמנם .המוזכר בכתבי אריסטו) ארגמון \המורקסד לשחרות הדיו "כ הוא כינוי לכל צבע כהה מאוד ול"וא" ם"ן אינדיקו"מל''אילן שהוא כחול הקלא

ועוד הביא שם מדברי פילון האלכסנדרוני שמכנה את התכלת עצמה . פ חומר צובע כהה נקרא כן"ולכה(, ממשתכלת ובספר לולאות .דהיינו שחור כדיו' ו כתוב אסואד"אך בתרגום הערבי של כתבי אריסט .)ס'מל

.שלא היה לפניו אלא תרגום אריסטו בערבית, ם על עצמו"מביא עדות הרמב )166-8' עמ(ומדבר להדיא ) שפשטותו שחור כדיו(ן "ו שכותב להדיא מל"כל פירוש שנפרש בדברי אריסט מ"ומ

דכיון ואפשר. ם"הוא יהיה פירוש דברי הרמב ,)שבו אין שום ספק שאנו יודעים אותו(א "על הפורפוראפשר דכשכתבו דמו , כ"נעלם אח המעורב בו כי האדום, הוא הצובע שבדמודרק החלק השחור

בתחילה אין ש, כ בשעת הצביעה"ולא לדם האדום שנעלם אח שחור מתיחסים לדם הצובע שבו' עי. בדברי הזוהר, ונמצא רמז לשינוי הגוונים הזה( .כלל כחלותואין בו ואדמימות רואים בו אלא שחרות

).26 הערהלעיל .)שבוריד הזה עיקר הצבע רע אם אפש"צו, העל וריד שחור העובר בבלוט ן"ש מל"במ כוונת אריסטוא שאולי "י(שם דדם דגים הוא ' דאי )ô"ä á"æ(כתב מקורו מירושלמי בנדה , ם שם"ואמנם בצפנת פענח על הרמב(

).א דהצבע שיש בו שחור יותר מדם דגים"ש בפורפור"ודאי א, ואם נכון הוא ,שחור

חותם של זהב

30

.לפיכך נקט שחור כדיו, אלא שחור חזק יותר, )התוצאה הסופית בצמר62

ם רוצה "הדיו עצמו עיקר שחרותו היא כשהוא יבש ובמקום שהרמב ואף

63.כתב להדיא כדיו היבש, לומר שחרות מדויקת כדיו

ובים המלח הוא מצוי .כג

כבר האריכו האחרונים64

הרי הוא , ל"מלבד שלא נזכר בדברי חז, כי דבר זה, לא בסולמות של צור עדו כי אין ים המלח בחלקו של זבולון. 'נסתר מן הגמ

דכוונתו כ "וע. וגם הקשו דבים המלח אין שום בריה יכולה לחיות בו. חיפהדהיינו הים .הגדול ים הואש' בגמ" המלח ים" .)íéçñô ë"ç( ח"ר 'כמו שפי

המלוח65

éò 'ô" é(ם בעוד מקומות "וכן דרך הרמב .)ולאפוקי מן הימים המתוקים(

ìäî 'ä íéàìë"à ,äéôå"åè íéìë î,à,( כי כן נקרא בערבית , "ים המלח"הגדול לכנות לים .)àë úáù ,èë( וים המלח נקרא אצלו ימה של סדום "אלבחאר אלמאלח"דנראה . א כמקור התכלת"לזיהוי הפורפורסמך ובאמת גם זה קצת(

כגון , פ שהוא כעין הרקיע"אע )ìä 'á úéöéö ,à(על קלא אילן וכן שם משחירין ם כתב לשון"ברמב 62

òé' ô"ìä úéöéö á 'ç 'ìäå 'æ äèéçù ,èé .ìäáå 'ã úåëøá ,è , øåçù ïéé àëéàã ìëáù äîåãîëå(, בשחורשצבעו באסטיס או åäã ìë úåîéîãà ùé ïéé. åò"äáá ò"éñ ì 'áì ,â 'éñå 'ã âì"úåòåöøä ä( הוא שם חדש , והצבע הנקרא בלשונינו כחול

כוונתו לחומר , ם שכתב פתוך שבכוחל"והרמב. בעברית של זמנינו ולא היה בשימושם של הראשונים' וגי) æè íéìë ,ç( במקומות רבים בלשון משנה כך נקרא הכחול[, מסוים שכוחלים בו העינים שקוראו ּכֹוַחל

) ,âì ç úáù ,ã úåëî 'åè ,è å úåàå÷î( וכן הוא במקומות רבים בתוספתא) ô"úáùã ç ,ôáå"úåëîã â( 'הירושלמי במתניובכל לשונות ]. ),ìä 'çé úáù ,é ,ìäå 'ãé äèéçù,âé( ם ְלְּכחֹול העיניים"וכך מכנה הרמב) 'â íéùåã÷ 'å( ובספרא

כדאמר , כל מראה כהה נקרא שחורו )י"ה גם רש"בד 71עי לקמן הערה (, אין גוון הנקרא כחול שוניםהראגבי דם דקרי ליה טיפה .)áë(ובכריתות , שחור שיינה גפן ויש' וכו כגפנים בבתוליהם נשים :)ãñ( נדהב

ואנן , וכן הלשון בכמה מקומות תאנים שחורות ולבנות. המשחרת אף שיש בהם מראה אדמימות . חזינן דמראה התאנים השחורות הוא מה שנקרא סגול בלשונינו

אין כוונתו להגדיר את צבעו בדקדוק כבמראות הדמים ולאפוקי שאין בו שמץ ז אפשר ד"לפיו תאוכל מה שנטייתו לשחור כדיו(. שאינו כחול אלא שחור, איזה מין שחרות יש בול "אלא ר, אדמימות

ז פירוש מילת "ולפי(, גם אפשר דכוונתו לגבי דרגת הכהות שלו .)מוגדר שחור כדיו, ככוחלאיותר מלשחור בין יהיה זה כחול כהה מאוד ובין אם יהיה אפור כהה , שחור אצלו אינו שם לגוון מסוים אלא לכהותו של הגוון

אך לא נתכוון בזה לדייק ברמת . ל דדמו שחור כדיו שהוא כהה מאוד כדיו ולא שחור ככחול"ור). מאודראה . הוא שחור ממש, או יבש, א מרוכז מעטוכשהו( .לא פחות ולא יותר, השחרות שיהא בדיוק כדיו

).'בסוף הקונט תמונה .ממש ואף לא סגול כעין התכלתהיינו מבקשים למצוא חילזון שדמו , ם דבריו בזה"ולולא כתב הרמב

י איתא ששחרות "וגם ברש". (והשחור כעין הדיו היבש" ),ä,ç(אסורי ביאה ' ם בהל"ש הרמב"כמ 63ובעצם שחרותו של . שאז עיקר השחרות .)ë(מ בנדה "וכ. )éìåçæî ï :ã"àúåéãë ä( הדיו היא בהיותו יבש

וביותר אמרינן שם דסתם דיו . מדמינן ליה לשחרות ענבים שיש בהם אדמימות .)ë(הנה בנדה , דיוואף אנו רואים כי דיו שדהה מראיתו . (הוא בהיר טפי ורק התם הוי כחרותא דדיותא שהוא כענבים

.)יש בו איזה אדמימותכ "ו ונעשה סגול ואהוא מאבד את שחרותשם עוד תירוץ גדולי מפרשי ' ועי 148' הביאו בלולאות תכלת עמ[ד "ץ מטפחת ספרים פ"יעב' עי 64

שהאריכו ,בים כנרתבביאור דברי הזוהר דמשמע שהוא נמצא ) א ועוד"ק והגר"הרמ, י"האר(ק "הזוה ]. 271' ש עוד בעמ"ן ועיהאחרונים בתשובה לקושיה שכנרת אינו בחלק זבולו

.)æö(בית אהרן וישראל בח סופר האריך "ח והגרי"א פי"ל בביאורו לפרדר"רד 'עיק ו"קרית מלך לגרח 65

בענין זיהוי חילזון התכלת

31

שאין יכול ' שכ, )ל בסעיף הקודם"כנ(ם למד דבר זה מכתבי אריסטו "שהרמב, לכך נקט לשון זו כלפי הים הגדולו לחיות במים מתוקים אלא במים מלוחים

ס או במדרש "בשדהא לא מצינו . כ שמכנהו ים הגדול"שלא כדרכו בד .)שמקומו בים המלח

ובדמו צובעין תכלת )א"מהפורפור תכלת הפקת על המקורות(

ע על התכלת"סופרי אוה .כד

ם מדם צ ראיות כלל והכל רואים כי צובעי"באמת דבר הנראה לעינים איאחר ,הזה את גוון התכלת ואין סברא לומר שלא ידעוהו בעבר א"הפורפור

.ועוד אאריך בזה לקמן .שהכירוהו והשתמשו בוכי , יש להקדים בזהו .66להלןכד סמךכ יש לזה "ע ג"אך מתוך סופרי אוה

שהרי היו ידועים , הסופרים הללו לא באו לתאר את מראה התכלת והארגמןם צבעיהאלא את צורת עשייתם וטבע החלזונות שמהם מפיקים את . בזמנם

אלא . א"והשתמשו בשמות הידועים לחומר הצובע שמהפורפור .הללוכלל לא פירט אריסטוו .פעמים מתוך דבריהם ניתן להוכיח על מראה הגווןלש

בדם צבעים מיני ' כתב בכלליות שהיו ברק , ממנו שצובעיםהגוונים על .שם הערהה לפיכך וב"ד כב אות לעיל' עיו השני שחורו אדום האחדא "פורפורה, מיני צבע שנישמפיקים מהם חלזונות מיני' כתב על ב פליניוסו

עשו צבע , סלעיםעל ההמצוי ) והוא הנקרא אדומת הפה, חצוצרה(" בוקינום"מהא שהתחלק "א פלאגיוהמין השני הוא הנקר, )שתרגומו ארגמן(ר "פורפו

, בתוך המים סלעיםין הב המצויהאבן מּוֶרְקסשהאחד הוא ,לכמה מיניםכ בוכרט "כ -תכלתבפירוש שהוא שתירגמוהו ויש (ּכונחיליא הצבע את עשו וממנו היה אשר ,)כ עוד מתרגמים"וכ, מאות שנה בהרבה ראיות מספרי פליניוס' לפני ד

ובמקום . סממני הצביעה שלו שוניםאף ום "מהבוקינועמיד בהרבה וצבע יקר הכולל גם את , א הימי"הפורפור( א"א פלאגי"הפורפור אחר כתב שאחד מגווני

הוא כפרח , )"חד קוצים"וגם את ה ,האבן מּוֶרְקסהנקרא שם קוצים-קהה \הטרונקולוס, שכתב על פרח זה במקום אחר שצבעו כמראה הרקיע, )היליוטרופא(מסוים

).קאערוליום(אולי נקט דוגמא זו משום שהיו ( כתב על צבעו שהוא דומה לים סוערא "ובמקו

אשר . )ודרכו במליצות על רדיפת המותרות וסיכון החיים עבורם, צידתו עבורים במסכנים נפשם ב שם ע"וע, הוא גוון התכלת א"לקמן שהיקינט' ועי(. א"ז כתב על אבן ההיקינט"כעי

שתרגם ) 263-8' ובעמ 233-5' ובעמ 107' עמ( ,המקורות שבסעיף זה נלקחו מהספר לולאות תכלת 66

ר מאיר שש אשר "וכן מתרגומו מלטינית של ד. דבריהם בהרחבה ושם צויין למקורותיהם בספריםיש לציין . (ג"חשוון תשכ, קובץ לעניני ימאות של החבל הימי לישראל -" ים"פורסם לראשונה ב

)'תכלת' =, מקום שכתבנו ּכונחיליא שתרגום זה אינו מדבר לענין חידוש התכלת ושם מתרגם כל

חותם של זהב

32

.כ כתב שהיו מצויים בו כמה דרגות של בהירות"כמו). 68סוף הערה הכינו גם את הצבע הדומה ) דהיינו אדום וכחול(הללו הצבעים' ומתערובת ב

גם זה ' לכאוו(. אלא שלא היתה איכותו כהתכלת עצמו ,)סגול(' אמתיסט'לאבן

מּוֶרְקס "שמה אפשרו .כי הסגול הוא עירוב האדום והכחול, שהּכונחיליא הוא כחוללכך סמך

.חלזונות אחרים י תערובת"הסגול נעשה רק עו ,כחול היו רגילים בזמנם לעשות רק" טרונקולוס

.)כןלא רצו לעשות , יה דהה מאד בקלואולי משום שה

גם גוונים שימושיים' מן המקרא למדנו שתכלת וארגמן היו בהא ה "בלאווגם כיום אנו רואים שהצורה הטבעית . ל דעלייהו קיימי"ובודאי י, ע"לאוה

. )אדוםו דהיינו כחול( א"הפשוטה היא להפקת אותם מיני צבע מחלזונות הפורפור ממיני השחוריםלומר שהם דיברו במין צבע ו ותימה הוא ְלַהֶּפך הסברא

לנו ו שאנו לא ידענו זכרו א"היוצא מן הפורפור )ש לעיל"שהתכלת כלול בהם כמ(, )וגם הוא ממיני השחור חילזון בצורה פשוטה אותוהמופק מדהיינו תכלת (נתגלה מין צבע

.שהם לא ידעוהואחר שביררנו לעיל דהתכלת היתה חשובה ומפורסמת מאוד אף בין ,וביותר

וכל ,ע ומקום צידתה ואומנות צביעתה היה באותו איזור שהם מתארים"אוהי הזה העיקרהצבע זהו דבר שאי אפשר ש, ענינם שם לספר בצבעי החלזונות .חסר מכל הספרים המדברים בזה

שיש מקומות , ם למקוםהזכיר כי צבע דמו משתנה ממקו, ויטריביוסגם , כי כשהדם הוא כחול(. כ ודאי צבעו בו כחול"וא. 67והיינו כחול lividumשִצְבעו ׂ

תופעה זו ניכרת גם היום שיש שינוי בין החלזונות בחוזק , אגב. אינו צובע אלא בגוון זה

).החומר הכחול שבהם :יאבחוק הקיסר הרומ א"את צביעת התכלת מהפורפורמצאנו בפירוש והן בתוך המשי הן , א הפורה"את הפורפור, אין רשות לשום אדם פרטי לפרק"

וגם , )ארגמן חזק(ה "אוקסיבלאט, )ארגמן(ה "הנקרא בלאט, בתוך הצמר, ל"ברם אם מישהו בכל זאת ימכור את הגיזה של המורקס הנ, א"יקינט

החוק - ,Codex Justinianus 4:40:1( ."שידע לו שממונו וראשו יועמדו לדין מייד

.)האמוראים תקופתהוא מסוף . כפי שהוא בתרגום השבעים לגבי התכלת, הוא גוון התכלת א"והיאקינט

הערוך הביאוכן . וגם יוסף בן מתיתיהו ופילון מכנים את התכלת יאקינטוס .68)ערך איירינון וערך טיינון( עקילס מתרגום

.שצבעו תכלת, חיפשתי מילה זו ומצאתי שנקרא כן עקרב מסויםו .כ המתרגמים"כ 67דאין אנו , אך אינו מן הענין כלל, אחד רוצה להטיל פקפוק על סמכותם של תרגומים אלו' בקונט 68

. ת"הוא התכלת והם מסלדהללו לא באו להראותינו כי הפורפור , צריכים כאן דבר שהוא בר סמכאש סופרי "א לומר שכולם סילפו דבריהם ובמקרה כוונו הלשונות למ"וחיו בזמן שראו עדיין תכלת וא

.זולכוונו ללשון , או שנפלה טעות בכל המקומות. האומות על הצבע המופק מן החילזוןערך יקינטון כתב שהוא פרח במוסף הערוך (סגול \הפרח יקינתון יש בו בגווני כחול ובגווני כחול גם כיום

וקראתי בכמה מקורות. שהוא כחול וכן במקומות רבים' וראה גם מילון עברי ערך יקנתון שכ. בגוון תכלתשרק אז 16האחרים הם מהמינים המתורבתים של היקינטון המזרחי ותחילתם במאה ההפרחים שבצבעים ש

בענין זיהוי חילזון התכלת

33

והיו ע"מקורותיהם בספרי אוה 'דלכאו, ילכל האחרונים שהבאנו לעגם , הבינו מדבריהם דאיירי בחילזון שצובעים בו תכלת, ז"בלשונות לע בקיאין

ל "וכולהו ס( .בלי שום סתירה וקושיה כחיש הבנתם הפשוטהומי יבוא להשאף הוא מכנה את התכלת ( מוסף הערוךבו ג"הש במקום אחר בש"כמ, א"דתכלת הוא בלו

רק על שמא דכ "מש 18 הערה' ועי ,ר"הוא בצבע פורפיף שדמו י הוס"ורק החוו. )א"פרפירמ גם הוא הבין בדבריהם "ומ ולא על צבע התכלת בצמר כלל עצמו דיברם דהצבע

).א הזה צבעו את התכלת"שמהפורפורצבוע בכחול שנבדק עתיק מאוד אריג מצאו, בתגליות ארכיאולוגיותואף

אף שהחומר הצובע שבחילזון הוא ממש כמו בקלא (, א"במעבדה שהוא מן הפורפור ).יש בחילזון גם שרידים זעירים של ְּברּום שאינן בקלא אילן, אילן

חכמה יתירה להרי בעינינו רואים שאין צריך , בלא כל האריכות הזאתאף לבדו אחר תהליך אלא בהנחתו בשמש, כחול מהדם הסגולצבע להפקת

ש "כו) בכמות קטנה( יעשה כחול אחר כמה שעות, וך הביתבאור היום בת' ואפי(. ַהַמַסּתוֹ ה נמי יש דרך "ובלא. מתואר בכתביהם שהיה תהליך הצביעה אורך כמה ימיםלפי הבזמנם

)י אדים"או לאחריה ע ,בתהליך המסת הדםת היורה על האש י הרתח"עלעשותו כחול שהרי רק על ידי זה , ואחר שידעו כל הסממנים המביאים אותו לידי ַהַמַסּתוֹ

כ ודאי ידעו גם אפשרות פשוטה זו של "א, )גם את הצבע הסגול(אפשר לצבוע בו .צביעת הכחול

69לא היו נצרכים לשום דבר ו, שצביעתם היתה בחוץ דנראה ובפרט[

].)ב' סעי כט אות ' עי(. מיוחד

יתכןואמנם ).שמשום כך מצוי מאד הגוון הסגולואפשר ש מוצאם"ע יקנתוןי אדם ונקראו "הוחל בגידולו ע הכרחאין שום גם . כחול מהכחול כרקיע ולכולם היו מכנים יקינתון\שלא היו מחלקים את הסגול

.הוא שם הגוון ועל שם הגוון נקרא הפרחשש הפרח ולא להפך "להניח כי שם יקינטון הוא עמביא מדרש )æôø(ובמחזור ויטרי .)וך ערך יקינטוןער' עי(הזה בגוון ואפשר שהיא גם הוא שם אבן טובה

. ש שהלוחות היו של סנפירינון"הוא ע' ולכאו יקינטייאהדברות באבנים טובות וכינהו ' שהמשיל י)÷ìé"áöù àùú éë ù( שהוא הספיר)éàãë 'íéáø úåîå÷î ãåòáå æô íéìäú ùøãîá( שעליו נאמר שהוא דומה לתכלת.

לכן לא הפך להם ו )המסת החומר –פירוש (י חיזור "אחד לומר שהם לא צבעו ע' בקונ' ומה שכ 69בלא חיזור והיינו משום ש. אלסנר' דברי פרופ 301' עמ' התכלת'. (א במציאות"הוא דבר שא ,לכחול

לזון כ יצבעו ישירות מתוך החי"אא[ .אינו עולה יפה כללואינו אלא כתם חיצוני בלבד ולא נספג בצמר מבואר דמייתינן ' אך בגמ. כ"י חימום הדם או הצמר אח"כ יכחיל ע"סממנים וגם אז בד' צ אפי"על הצמר שאז אי

אף ו. ]ולא היו צובעים מתוך החילזון עצמו, וסממנים ורמינן להו ביורה) ולא חילזון עצמו(חילזון דםם צורת כתמי החרסים י חיזור וג"הם רק ע, של הצמר הצבוע בדם חילזוןהעתיקים הממצאים

אין מועיל שהיו מערבים דם החילזון במים ואם הוא בלי חיזור ' פליניוס כו. )בחפירות מאוששת זאת כ כתב שהכניסו בו כמות גדולה של מי רגלים"וכמו. שאינו נמס בהם מאחר במים עירובו כלום

. ולמרוחקותו מן הבשר צ לכלום אלא לנ"ואי צבעו ללא חיזור אי ,עשרה ימים וחיממוהו ,ובישלוהושהם עצמם השתמשו בידע עתיק , ואין החיזור הזה תגלית חדשה של ממציאי צביעת החלזון בימינו

לא יחלש הגוון של מראה שני, כ אם לא צבעו בחיזור"וכמו. ו"שישנו בעולם ליצירת חיזור באינדיג ).ד' סעי 'אות טלעיל ' ועי, שאינו אלא משום התמעטות אחוז הצבע במים(

, הוא הופך לכחול והיאך עשו ממנו סגול תמידכ כשירתיחוהו "י חיזור א"ומה שהקשה שאם צבעו עועוד דלא מצאנו . ל בהסבר לזה"אכמו אינה קושיה כלל ויתכנו צורות מסוימות לעשותו יותר עמיד

ולא והסגול של הקהה קוצים הוא נוטה לכחול (ל שעשו בו סגול וארגמן אינו סגול אלא אדום "בחז

חותם של זהב

34

לא בניסיונות להוציא דווקא ו בימינו כל גילוי זה בא לעולם בדרך מקרה ואף, כיון שלא היו משתמשים בו לצביעה כלל, אלא שלא גילוהו עד לאחר זמן( .את הכחול

גם התכשירים של ימינו פועלים מהר. בתנאים מסוימיםו אלא לניסויים במעבדות סגורות ).כ כמו בצביעה שבזמנם"לא שהו בניסיונותיהם זמן רב כו

שזה משום הוא אולי, הארגמן לצבע כינו כןו א"פורפור החילזון שנקרא ומה נמי ה"ובלא, ו"האינדיג מן גם הופקה שהתכלת משום(. בו שצבעו המצוי הצבע היה

חשוב שארגמן" )äùøô áé( ר"בבמד 'כדאי, היה יותר עיקרי בו הארגמןשימוש אולימוסף הערוך ערך ' עי(ר היתה כינוי אף לגוון התכלת "הלשון פארפע באמת אך") שבכולן

שמתרגם השבעים מתרגום לעילבהערה שהבאנו וכמוערך תכלת בערוך א ש"ללבתרגום פרפירא ו

).הולופורפורוס= תכלת כליל שכתמיהם, הצבע בבתי שנשארו הבודדים החרסים משברי הקשו ואשר כחילזון לזהותו נוספת הוכחה זוהי ואדרבה. כלל קושיה אינה, סגולים הוא התכלת ואי. התכלת צביעת שרידי נמצאו לא אמאי כ"דאל. התכלת

אלא, החרסים על כחולים שרידים נשארים לא דבזה, ש"א א"הפורפור בעוסקי הוא וכן(, סגול הוא שאז מתחילתו התהליך בכל משמשים הכלים כי[. סגולים, עצמה הצביעה יורת לגבי וגם .)סגולים הכתמים כליהם שברוב בזמנינו התכלת מלאכת

הם כ"בד והכתמים. כתמים משאיר אינוו שקוף \צהוב הוא ההמסה אחר שביורה הצבע עם במגע באהדם ש ביורה העליונה מהשכבה שהם או, סגול היה שעדיין ההמסה מלפני

].מומס אינוו החמצן

ל"השמטת מקור הארגמן מדברי חז .כה .ל שחילזון התכלת הוא חילזון הארגמן"מפני מה לא נזכר בחז: שאלה

משמע דתכלת )æë ,æ(דביחזקאל , פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר"אע: תשובה, ומונה והולך שש ממצרים(. דתרוייהו מאיי אלישה, וארגמן מקור אחד להם

דהא כל המינים הללו , מ ודאי כוונת הנביא למשובחים שבכולם"ומ. 'אלונים מבשן וכו

.)ל שנמצא התכלת רק באיי אלישה"אין רו מצויים בעוד מקומותבתרגום המשמעות, אכן. ל אין התיחסות למקור הארגמן כלל"בדברי חז אך

ע שאף "ובכתבי חכמי אוה, תיהופילון האלכסנדרוני ויוסף בן מתבהשבעים ו )]èî úéùàøá ,âé( ת"עה השלם' תוסבמדרש שהובא בז "יש משמעות כעיו[ .חילזוןהוא מ מ לדינא"נ בזהכי אין , הארגמן מקור ל לא ראו לדבר על"חזד ונראה

דלגבי (, שאף לבגדי כהונה הוא כשר בכל מיני צבעונין דמהתוספתא משמע

' ç ùã÷îä éìë( ם"מ ברמב"וכ, תכלת כתבו דבעינן מן החילזון ואילו בארגמן לא כתבו מידיé"â( ולתרוייהו , לא הזכיר החילזוןו ך"לם כתב שארגמן הוא "ובאמת הרמב ,מ"במל ש"ועי

éçéå úùøô (וכן בבראשית רבתי )ë à÷ñéô 'äøåú ïúî úùøô(בפסיקתא רבתי ' כדאי ,)דומה לאדום כלל ãåîò239( "וארגמן היו עושים מהחלזונות ". כשיבא משיח יהא לבוש ארגמן טוב מראה וידמה ליין

י עירוב "היה נעשה ע שזהאך הוא כתב , )והוא סגול( האמתיסט צבעואמנם פליניוס הזכיר . האחרים . חלזונותמיני ' ב

בענין זיהוי חילזון התכלת

35

אין ו א להוציאו אלא מן החילזון"שא, או דנימא איפכא ).ל"מצינו מקור בחז לא הוזכרשהרי לא , מ"לקל "אך מהתעלמות חז. לו תחליף מהצומח כמו לתכלת

.ההיסטוריונים היהודים וחכמי הגוייםכ "שכמ, כלל שארגמן מהחילזוןוסמך גדול יש לו מכמה ,ארגמן מהחילזון רשאיאין הר שלומ והרוצה .א כחילזון התכלת"זיהוי הפורפור לע קושיהאין בזה שום מ"מו. ראשונים

")קהה קוצים(" "מּוֶרְקס טרונקולוס"כי צבע ה, אין כאן קושיה כלל ה"ובלא" ובדמו צובעים תכלת"ואפשר שזהו הלשון . לא לארגמןו הוא לתכלת לבדו

" קוציםחד "בין הלשבא להבחין בין חלזון התכלת , בברייתא דמנחותאף שאין סברא דאתא למימר דדווקא חד מינייהו ( .שצבעם ארגמן, "אדומת הפה"ו

יש הרבה " טרונקולוס"אלא שב, ו"כחול שבכולם הוא אינדיגהצבען הכי , כשריהיה

.)ובהם יותר ְּברּום, ו"אינדיג

ין התכלתעֵ

ש"ם בפיהמ"לשון הרמב .כו

ואינו נמצא בידינו היום לפי שאין ", )ã úåçðî ,à(ש "ם בפיהמ"לשון הרמב: שאלהאנו יודעים לצובעו שאין כל מין תכלת בצמר נקרא תכלת אלא תכלת ידועה

. )ùáù íåâøúä éôì"àðìéå ñ(" שאי אפשר לעשותה היום ועל כן אנו עושים בלבן לבדו .אלא שאין ידוע הגוון המדויק, משמע שהחילזון ידוע

והתכלת" )á,à( ציצית בהלכות בספרו ש"כמ, ברורה ם"הרמב כוונת: תשובה ולא ביופיה שעומדת ידועה צביעה צביעתה שתהיה צריך בציצית האמורה, הרקיע כעין שהוא פ"אע לציצית פסול צביעה באותה נצבע שלא וכל תשתנה

." לציצית פסול זה הרי המשחירין בשאר או בשחור או באסטיס שצבעו כגון זמן בכל ולא מקום בכל מצויה אינו והתכלת לכל מצוי שהלבן"' כ )ä"è(, ב"ובפ

שאין משום הוא תכלת מצוות העדר שסיבת משמע". שאמרנו הצבע מפני .המדויק הגוון יודעים שאין משום ולא מצוי הזה הצבע

הרקיע כעין דהיינו לעשותו יש שבו הגוון מה אומר ם"הרמב שהרי ועוד שם כותב ולא. השמים כעצם שהוא )éìë ùã÷îä ç ,âé( כתב א"במקוו, בטהרתו

.גוון אותו מהו יודעים אנו שאין אלא תכלת הוא כחול כל שלא ציצית' כמו בהל ,ש"בפיהמ כוונתו כ"וא

את לנו שאין כיון(, זה צבע לעשות יודעין אנו שאין החילזון מן הבא דווקא

תרגום שהוא, בלשון כ"כ בו לדקדק אין ש"ובפיהמ( .)החילזון70

דהא ,בלשונו קצת מ"וכ )

א הרצוג שחקר את התרגום "מביא עדות הגרי )ç"ä ÷øô ä(" והמקדש ק"העי"ינסקי ב'מ טקוצ"הגרי 70

. שלא כל חומר כחול נקרא תכלת אלא חומר ידוע הבא מן החילזון, ם ופירושו כאמור"המדויק ברמבכיון שלא נתחכמו , יודעים איך לעשות ממנו את הצבע במציאות שאין ם"הרמב דכוונת, עוד אפשר

ואף . לא היה בידם האפשרויות לעריכת ניסויים בקלות כהיוםגם כ בחכמת הכימיה ו"בדורו כ

חותם של זהב

36

שאין אלא, לעשותוא "שא לומר לו היה לא, הגוון ידיעת אי משום כוונתו אם .לעשותו יודעים אנו שמניעת, )ìä 'úéöéö åãäî 'îò äðã íéñéð '273(, 'ה לעובדי המספיקב ם"הרמב בן א"רכ "וכ

שאין יודעים אתמשום לאו( .החילזון הכרת אי משום היאבדורינו המצוהל שאין "ם ס"ורחוק מאוד לומר שנחלק על אביו בזה דהרמב .)המדויק הגוון

ומצד שני נצטרך לומר , ל דיודעים אותו"אנו יודעים הגוון המדויק והוא ס . ובדורו של בנו נשתכח, ם הכירו את החילזון"דבדורו של הרמב

הגוון הנצרך .כז

.היאך נדע את הגוון המדויק: שאלהדהיינו אם הוא כחול , ענין הגוון עצמו. א, עניניםשאלה זו יש בה שני : תשובה

.דהיינו מידת כהותו ,חוזק הגוון. ב. 'או ירוק או סגול וכדורבו מספור הראיות לזה, ולגבי הגוון עצמו שהוא כחול

71 והוסכם הדבר

,בפשיטות

.שהוא כחול נקי גוון הקלא אילןב הידועפ "וגם אפשר לזהותו ע72

כדי ( בזה ניסיונותמ עשיית "מ, שבפועל אפשר לעשות וגם עשו זאת בדורינו אף בסממנים טבעיים .כי החומרים הטבעיים יותר חלשים וכל תהליך הוא ארוך מאד .כ"אינה אפשרית כ )ללמוד דרך צביעתו

שאמרו בו דומה .)æé äèåñ. ,âî úåçðî: ,èô ïéìåç(משמעות הפשוטה של כל המקומות הא וראש לכל ה 71àðå÷ú ( בתיקוני זוהרו. שהצד השוה שבכולם הוא הכחול לבדו, )ובהמשך שם ספיר(לים ודומה לרקיע

ò åë÷ óã ïéòáù"á( חוור בעינא אינון גוונין ותלת' וכו ואית בר נש דגוון דיליה תכלת דאיהו דומה לרקיע אין ש' בדברי הגמלדחות ואף אי נימא .)כ מוכח שאינו סגול"א, קאי על גוון העיניים. (תכלת אוכם

הנה מהראשונים רבו ,)ועדיין אפשר שהוא סגול או ירוק( שהוא ממש כרקיע אלא דומה לו הכוונהאמנם חוזק (ונקטו דכעין הרקיע הוא הגדרתו המדויקת של הגוון י"איות לענין הזה שהוא גוון בלוהר

שהוא כעין הרקיע וכן ' שכ ),á,à(ציצית ' הלם "הרמבמקצתם הם . )ש לקמן"הגוון יכול להשתנות וכמ' וכן בהלוהוא כתב לשון פתוך שבכוחל ). ו"שיוצא ממנו אינדיג(משמע שם שהוא בגוון של האיסטיס

. שהוא פתוך מן הכוחל כעצם שמיםותכלת האמורה בכל מקום היא הצמר הצבוע )ç ,âé(כלי המקדש ואבן "ו "חולין פש "בפיהמוכן .ממש לשחור הנוטהשהוא הפתוך בלבן והיינו לאפוקי ' כא בנו "ור

äåöî ( ם"כ כתב כרמב"ג חינוךוב". י"ס לאוזל"ז לפי"י ובלע"התכלת שקורין אותו בלשון ערב לאזורåôù( "ורב סעדיה גאון". והתכלת אשר עינו כעין הרקיע )øéñôú ,äë úåîù,ã ( אסמאנגון"כתב שהוא "

שהוא הגוון הנקרא נחשון גאון' רמביא מ )ìä 'úéöéö( ובעיטור). תרגומו גוון שמים(והיינו כחול âë àîåé. ã"äðåäë éãâá ä .òáå"áî æ :ã" íéøçà ïéã ä( המאיריכ "וכ. גוון שמים שפירשוהוא "בערבית למאסמ

ãåòå( דתכלת הוא בצבע רקיע. רבינו יונהוכן דעת ". כי ברחוקם יראו כולם כגוון ההוא ולפיכך נקרא תכלת. "פרשת שלחן "וברמב

, דכרתי הוא חציר "בין תכלת לכרתי"שדוחה דעת המפרשים לגבי , )ã :éøä éôãî"ó(בפירושו לברכות אלא ודאי הנכון כמו שפירש הרב נתן בעל הערוך דכרתי הוא מין צבע , כלת אצל כרתידמה ענין ת"

כ היאך "דאל, בדם החילזון ותל שהוא מין כחול שונה מעט מהרגיל"וצ(" שקורין הינדי ודומה לתכלת רבינוכ "וכ )æî :ã"àìà ä(בחולין ' ז בתוס"וכעי. :)è úåëøá( שם א"הריטבוכן כתב ).מבחינים בינייהו

י הוא לפי ידיעתם "מ המקור לומר שהכרתי הוא הינד"ומ. )åàåú"ç èð"å ç"ä óã âë÷ øåè â( ירוחם .י"שהתכלת הוא הינד

)ç"éñ ã 'àìøú( ם מרוטנבורג"מהרת "ובשו". ב"ז בל"הוא העין שקורין לו בלע" )íéùøåùìëú êøò ( ק"ברדולולב ' בלויא משיכיר בין תכלת לכרתי וכרתי נקרא ירוק בפ. מראות הללו כולן בכלל ירוק הן' וכל ג"

בענין זיהוי חילזון התכלת

37

)ô ïéìåç"éñ â 'èé(ש "הרא כ"וכ .'וגעלב כשעוה וכו בלויאירוק ככרתי ותכלת דומה לים ולרקיע הוא .שם אשרי' הגהוכן ב". כעין הרקיע ה"בלואכדי שיכיר בין תכלת לכרתי ונראה שהוא צבע שקורין "

ה ומהירושלמי "דבבבלי משמע שהוא בלא משום, רפיא בידייהו )äëåñ àì :ã"÷åøéä ä(' בתוסואמנם מגיד שהתכלת דומה לים והים דומה לעשבים ועשבים )à úåëøá ,ä"á(שם ' דאי .ן"משמע להו שהוא גרי

ש"עוהוא הכחול (ז "ש בלע"שהתכלת הוא אינדי 'בתוסכתבו )æî :ã"àìà ä( אך בחולין. דומין לרקיעדדחו הראיה מן הירושלמי משום דהתם לא אמרו ל "צכ "וא .שם רבינו תםכן הוא דעת ו )ו"אינדיגכ אין להוכיח מדימיון "וא, אולי משום דבהמשך שם מדמה עשבים לרקיע, דומה לעשבים יםאלא ד

אמנם במדרש ( .כ לעשבים אלא לים"מי כמשמע דתכלת לא ד ואדרבה, ן"תכלת לעשבים שהוא גרי)ö íéìäú ùøãî( א מחק עשבים "הגרו, )תכלת דומה לעשבים ועשבים לאילנות ואילנות לרקיע' יש גי

.ת הירושלמיגירסמורבי יוסף בכור שור .)ãë úåîù,é .çë íùå ,åè( וברבינו בחיי )âñù óìà äãð(ובאגור )äìùú æîø äãð(מרדכי ע "וע

.י"דכולם נקטו שהוא בלו )åà"áé ç ,â ,ã"éðøåëæå ä(ובלקט ישר )îùãë úå,é( והחזקונימורה על הגרמים השמימיים שמראיהם אצל החוש כמראה ... וחוט התכלת ") ,åñ øáãîá ,çì( ג"רלבבו

והתבונן במראות הקשת כי הלובן בימין והאודם בשמאל והתכלת "פרשת נח ובריקאנטי. "התכלתìòá ( א אזולאי"כ ר"וכ). דהא אין לבן בקשת, על מראות הבהירים, "לובן"נראה דכוונתו ". (באמצע

"íäøáàì ãñç" åøôñá"äîçä øåà" øäåæä ìò èì÷ äîåøú.( כי אז אשתני גוונהא מתכלת "... ל "וז ו"מהרחשם ב) צהוב(ז "ת או הבינה הם ירוקים אמאריליוס בלע"והת ,)כחול(ז "ל בלע"לכרתי והענין כי היה גוון אזו )ô é øòù"á( ובפרדס רמונים". ככרתי כלולה מזה ומזה, )ירוק(ז "י בלע"ונעשית היא אז על ידם ורד

".או כמוריקא יתהוה ממנו הירוק כעשבשכאשר בתכלת יתערב הירוק כחלמון ביצה "כוונתו ש )øì ãåãì ìéëùî"ãåòå åãøô ã( פירשו בו המפרשיםשהוא ירוק ' שכ )ãåòå çìù úùøô( י"רשגם

ל שפירשוהו שהוא "הראשונים הנהרבה מן שהרי , שהוא דומה לכרתי אינו ראיה ):úåëøáè (כ "ומש(, א"לבלויוכדחזינן דכינויי שניהם משמע דדמיין להדדי ' ובגמ )הירק כרתי(ש "פורייי שהוא "כדעת רש כרתיפירשו א "בלו

בודאי הוא הגוון הקרוב ביותר אל מ "ממורכב מהכחול והצהוב ו ין"גרהירוק אף וכידוע ש). ירוק(בשם אחד וַיְרקּות החולים הוא הנקרא הוא חולה ירוקים שפניו ומי, הוא ירוק - תכלת :)æð( רכותבב י"רשו. הכחול

ãåú" äèé äãð ÷åøéä :áùøäå"áèéøä à"àøäå à"øáå íù ù" ï( ש הראשונים"כמ שהוא הירוק בסתמא[ ,בלשונינו צהובâ úåòåáù .ã"úéàøîå ä([ וכי נאמר דתכלת)אלא ודאי דכל הירוקים חשיבי כחד ודמיין להדדי. הוא צהוב )דדמי לים.(

בסוכה שהבאתי לעיל ' כמבואר בתוס. ותכלת וצהוב כולם בלשון ירוק אלא שבדבריהם כינו לירוקéò 'îø"åé äâäá à"çô÷ ã ,à ,ù"åé ê" ã( ,רבים מאוד מקומותב' ל וכדאי"ם הנ"ר בחולין ובתשובת מהר"ובתוה

ñ ãì"å ÷ ,âñù óìà äãð øåâàáå äìùú äãð éëãøî ,àáåè éúëåãá ãåò ïëå( לגוון , מיוחדם שֵ ק"לשוהולא נמצא בי מפרשו "החומר שכוחלים בו העינים ואף תכלת רשעל אלא אינו מזכירוי "רש גםכלל ו א"בלו

י כעין "כוחלא כתב רש' ובכל מקום שהוזכר בגמ. שאינו שם הגוון אלא שם לצמר צבוע בדם חילזוןא לדמותו לאותו חומר הרי שב, )ùøò"áé ïéùåãé÷ é. ,àð äëåñ: ,á"ã á .èé äãðáå .ìåçëë øåçù( כחולkּכחול או

, שמזכיר כמה מיני גוונים בריאה :)æî(בחולין ' ואף בגמ. ל שזהו שם הגוון"שכוחלים בו העינים ולא סדיותא ומשמע שאין זה שם הצבע Îכוחלא וÎכתבו , כתבו שם ירוקה ואדומה ואילו לגבי כחול ושחורר לא ירוק "כחול כמראה לזו צבע"י "ושם כתב רש. אלא שם לחומר שמדמים אליו את גוון הריאה

י"רשש "כמ, ל שם צבע ְּכחול דהיינו החומר שכוחלים בו את העיניים ולא צבע ָּכחֹול"וצ" ולא שחורשחור )èé. ã"ïëî ääéã ä( נדהב י"רשב' וכן אי" עיניהם בו וצובעות כחול ושמו צבע מין" ),âë,î( יחזקאלב

" צבע כחול"י בחולין שם לשון "ש רש"ומ. הרי דכחול הוא שם של חומר הצבע ולא של הגוון, ככחול, בכל מקום בלשון תורה דקאי על חומר שצובעין בו ולא על גוון' צבע'פירושו כמו שנקראת המילה

] ),ìà÷æçé à ,åë( ירספ אבן ְּכַמְרֵאה או ַמְרֶאה כמו ),àé øáãîá,æ(שהגוון נקרא עין כמו ועינו כעין הבדולח [שם ' וכן משמע בגמ. ר"ר ולא צבע לזו"י עצמו באותו דיבור בהמשך דבריו כתב כמראה לזו"ורש

ש שם "כמ, שהוא כחול של תכלת(, י שם דגוון הצבע הזה"מ חזינן ברש"ומ. ש לעיל"כוחלא וכמÎמלשון מקום אחר ירוק ורק שם שבאו לחלק בינו לירוק הוא בין השחור לירוק ולכך מכנהו ב ")ר"כמראה לזו"

וכשם שכתב . ל דאינו ירוק בתכלית ולא שחור בתכלית"ע ור"ואדום ושחור הוזקק ליתן לו דימיון בפ

חותם של זהב

38

על 62ע לעיל הערה "וע( "ככחול שחור"כתב )èé. ã"ïëî ääéã ä( שם על כחול שאינו שחור ואילו בנדה .)ם מכנה לגוון התכלת בשם שחור"שהרמב, ם"לשון כוחל שברמב

ç"à â÷ ÷ñô( האורה ספרי עצמו מפרש דבריו ב"יורה דרכו ואסתייע מילתא ומצאתי דרש והאמתúåôéøè ,éñ ìåãâä ñãøôáå 'æëø( דומה אם ירוקה או כדם אדומה שהוא ריאה"ממש שמדבר באותה סוגיא

הרי דמכנה ליה לאותו כחול גם בשם ירוק וגם בשם "כשירה ממש שחור ולא שחור שהוא לכחולל דאינו ירוק ממש ואינו "כ בחולין שהוא לא ירוק ולא שחור ר"שחור ולהדיא כמו שנתבאר דמש

שהיה ריאה" :)ïéìåç æî( מאיריז ב"וכעי( .ירוק מ עדיין נקרא שמו"ומ, אלא בין הירוק לשחור, שחור ממש הדיו כעין שחור היה כשרה לכחול דומה הצבע חלוש שחרות והוא והשחור הירוק בין ממוצע שלה מראה' דנקט בפי ש"ועי ,ל"דכוונתו שאינו ירוק גע' וכ, אלוי "דברי רש' פיב )÷ çì ,ñ óåñ"æ(ש "תבווכבר נתקשה ב ."טרפה

על הריאה דדמיא " ירוקה"כ כל הפוסקים לשון "וכ. הזה מעורב מן הירוק ומן השחור ל שהכחול"דבריו דר )ר"לכוחלא שהוא כמראה לזו

, דמהו לעין הרקיע המשחיר לעת ערבמ, ד לדבריו דהתכלת ירוק"תוכ )çìù óåñ( ת"י עה"ואף בפירש לדומה דומה אלא כך כל לרקיע דמי לא דתכלת" .)äèåñ æé(י "ש רש"ואפשר דמ(. ן"ודאי לא דמי לגריש

כוונתו שאינו דומה לרקיע סתם "הרקיע למראה דומה דים קחזינן ואנן הים למראה דומה תכלת כמווהוא דומה , ויותר דומה לים שכחלותו חזק יותר מרקיע, שהוא באמצע היום אלא הוא כהה יותר

ותו לרקיע לפי שאינו לרקיע המשחיר לעת ערב שהרי שם דימהו לרקיע ובסוטה כתב דלא בעינן לדמ ) כ"דומה לרקיע כא "ובמקו" לכרישין קצת דומיא ירוק צבע הוא תכלת" )ô" ÷ãúåëøá æîø èé( מרדכיי יש ב"וכעין לשון רש

.י"ל שהוא בלו"ירוק ס דתכלתהרי דאף שכתב )ñî ' úåòåáùìä' äãð àìùú(י "כתב להדיא דתכלת הוא בלול אמרו שהוא "ולא מצינו שחז" ירוק שהוא שאמרו ל"רז על נסמוך ואנו"כתב )ã äë úåîù( ע"באואף ר

והרי שנקט הלשון ירוק , אלא דכוונתו למה שאמרו דומה לים, ן ודלא ככל הנך ראשונים דלעיל"גרי. שהוא דומה למראה הרקיע" פירוש הקצר"כ ב"ולהדיא כ, א"ל שהוא גוון בלו"על התכלת אף דס

.ת שלח ובאופן אחר מביאורו של יפתן בפרש"קרוב לדברי רמבמבאר ענין תכלית המראות ש ד"עיואין לנו להרבות , י וכמראה הרקיע"וכיון דאשכחן לרבים מאוד בראשונים שהזכירו שהוא בלו

וביותר דתימה גדול הוא לומר דכל . י הוא ירוק ופליג על כל הנך דלעיל"המחלוקות ולומר דלדעת רשי ולא ראו להזכיר "פליגי על רש, י"הזכירו בפירוש שהוא בלורבותינו שבאשכנז תלמידי תלמידיו ש

הלא דבר י בענין"מ לא ראו להביא דעת רש"מואף דיש מינייהו שדנו בענין הזה ו, דעתו אפילו ברמזכרתי עצמו הוא צבע ' י שאפי"ל דאף דעת רש"משמע דס )æî ïéìåç :ã"àìà ä( 'גדולה מזו בתוס. הוא

והסכמת . י דתכלת הוא הכחול"ל דדעת רש"מ חזינן דס"ומ, )י"ם בדברי רשע ממקומות אחרי"וצ( ,כחול ר"שבכל תפוק חזי דו, ל בדברי האחרונים לאין מספר"י ואכמ"ז בלו"התכלת בלע' כל האחרונים שפי

.א שיתעלמו מדבריו לגמרי"ן א"י שהוא גרי"דברי רש שהבנתד "ואי ס. למדים כןן כלשהו שלא נתפרש שיעור תערובתו "ן המעורב בירוק גריגם רחוק הוא לומר דהוא דווקא גוו

כ "גם אין סברא להגדיר שיש גוון מסוים כ. בזמן שאין לזה שום ראיה מדבריו וכדלעיל, בשום דוכתיכ איך לא "וגם תימה הוא א. ז בשום מקום שנאמר בו דין בגוון"מראות שלא מצינו כעי' המעורב מב

שהובאו דבריהם (בספקותיהם של הראשונים על ענין גוון התכלת ואף . ל להגדירו בדקדוק"ראו חז .א"ן או בלו"אלא או גרי, לא עלה על דעתם צד כזה שיהיה הגוון בתערובות )ה ואמנם"לעיל ד

ן ומקשה "י בפירוש כרתי דאינו גוון גרי"דפליג על רש )úåëøá ã :éøä éôãá"ó(עוד יש להוכיח מרבינו יונה י פליג בגוון התכלת "ואי איתא דרש, עליו דמה ענין תכלת אצל כרתי ולכך נקט דגם כרתי הוא כחול

ן או "י דתכלת הוא גרי"ל לרש"דהא אי ס, לא היה לו להקשות על גוון הכרתי אלא בגוון התכלתי היה אצלו מילתא "וחזינן לדעתיה דהא דהתכלת הוא בלו. ן אין תחילה לקושיתו כלל"מעורב בגרי

מ לא סלקא "בסוכה העלו צד כזה מ' אף דתוס(. דפשיטא ולא אסיק אדעתיה דאיכא מאן דפליג עלה כלל ). ש לעיל"וכמ' במסק

ומה הכריחו לפרש שהוא תכלת והא להדיא, לכרתי דומה תכלת צבע -דכרתי סרבלא י"רשפ :)àì(בגיטין דע "וצ[ובתרגום אסתר מתרגם כרפס ותכלת כרתנין ותיכלא הרי דכרתי הוא , ממשבברכות דכרתי אינו כתכלת ' במתני

בענין זיהוי חילזון התכלת

39

ל "זה סבס שהיו צובעין בגדיהם "ושמא כיון דלא אשכחן בש. ואמאי לא אמר צבע כרתי ממש, ע"גוון בפדימיון הגוון הזה ממאי ל אלא מהו "או דלא ר, דומה לכרתי ולא בגוון כרתי ממשבדמסתמא לא איירי אלא

]. ע"וצ. ס"דאשכחן בש ...חמש גוונין " .)ãô á êøë íéðå÷éú( ח"דבזו ,ן"שאין התכלת גרי בבירורק מוכח "מקומות בזוהומכמה

דאש אית ליה תלת " .)÷èì(ז "ובתיקו" גוון אוכם, גוון תכלת, גוון ירוק, גוון סומק, ואינון גוון חוורהרי להדיא " ואינון דבקין בגחלת דאיהו סומקא הא חמשה תכלתואוכם ורביעאה וירוקגוונין חוור

ל "שהירוק הוא געואין לומר שכוונתו . כידוע, וכלל בזה כל הגוונים היסודיים[. דמחלק להו בתרי גווני כעלין: "קמדז "תיקווכן בלשון הזוהר ראה ( ירוק ן"גם הגרי מקום נקרא בכלל "כי בלשון חז, ן"גריוהתכלת הוא

כ לא היה משתמש בלשון ירוק כדי לחלקם בלשון זו לתרי גווני ולציין דווקא גוון "וא ")בגפנין דאינון ירוקין תכלת מימינא חוור" .)÷çìù äò(ז ברעיא מהימנא "וכעי )]ל"חזי לא נקרא ירוק בלשון "ובלו( ן"שאינו גרי. הרי מבואר דתכלת וירוק תרי גווני נינהו". ירוק תרווייהו בין יחוד דאמצעיתא עמודא, משמאלא

... שעתא מההיא, כרתי כגון ירוק לגוון אתהדר לו נגה וכד ....כרסייא איהו דא תכלת .)÷èì( תרומהוב .דהוה מכמה תכלא גוון אשתני דהא ש"דק זמנא

øô ' åö(ברעיא מהימנא ז "וכעידלעיל ז "מעצם דברי התיקו, ן"גרי מגווניתכלת הדאין הוכיח עוד יש לâì(. ן לעולם לא יהא "אך גוון גרי, הכל יודעים כי פעמים שיש גוון כחול באשדאש יש בה גוון תכלת ו

.א"ן אלא לבלוי"אין כוונתו לגרי 'ירוק' לתכלת י"כ ודאי מה שכינה רש"וא .בהוכן עקילס , תיהו ופילוןיוסף בן מת(, התרגומים הקדמונים גם יש להוכיח מתרגום התכלת בכל

שחיו בזמן שהתכלת נהגה בישראל וראו ). ותרגום השבעים ]ïåðéøééà êøòå ïåðééè êøò[שהביאו בערוך אך בשום פנים לא ירוק , יתכן להיות כחול או סגול, וכולם כאחד תרגמוהו יקינטוס ופירושו אותה

ברחוקם ן כי "כ רמב"השוה למש(, כ כתבו שהיה צבעו דומה לאויר"וכמו ).68 הערה' עי(. ולא מעורב בירוקשהוא מציין א כתב יוסף בן מתתיהו"ובמקו) דהאויר הרחוק נראה בגוון התכלת, יראו כולם כגוון ההוא

,ïåìéô- ééçâ øôñ äùî' á øåôéñ ,'úî ïá óñåéåäéú- ä øôñ íéãåäéä úîçìî úåãìåú ,ä ÷øô ,ã( .לכפת השמיםâ øôñ íéãåäéä úåéðåîã÷å 'äë ìù åìéòî øåàéúá"â .(דומה ' ל גם כתבו"ואמנם חז. וזה מפקיע את הסגול

בדברי הסופרים שבאו לתאר אך , אפשר לתלות דברי סוד ורמז ודמיון רחוק ל"אך בדברי חז, 'לרקיעואף בזמן . מסורת כל הדורות שתכלת הוא הכחולוכן . טים לא שייך לומר כןתיאורים פשו

ùéø ( "תפארת ישראל"ופוק חזי דמחמת דבר זה דחה ה. לא שמענו מי שנחלק עליו בזה, הראדזינערúáù ,íéìëåøä úôå÷ ,ùãå÷ éãâá( ל מחמת זה שהתכלת הוא סגול וכ"שר בזיהוי החילזון כיוןדברי גזעניוס '

מחמת זה את זיהוי סבר לדחותוכן הרב הרצוג . א"הוא נגד קבלתינו שהתכלת הוא בלוי ש"התפא .)אילו לא היה אפשר לעשות ממנו כחול( א"הפורפור מידי דודאי לא הוו אמרי. דכיון שהראשונים לא ידעוהו כתבו דימיונות שוא ותוהו, לומר וחלילה

ם דכתבו פסקיהם אף בהלכתא "ש בדברי הראשונים כהרמב"וכ. היה בידם דבר הברוראם לא ש. אי לא דברירא ליה מילתא במסורת ידועה, למשיחא ודאי לא היו מוציאים הוראה שיש בה תקלה

).צ לפנים ולא הוצרכתי לכך אלמלא שמעתי מי שאומר כן"וזו א(לא )éò 'øäî"ìä ñå÷øå÷ é 'ç ùã÷îä éìë 'é"â( ,אדוםם דפתוך שבכוחל היינו פתוך ב"מפרש בדברי הרמבוה

ל "ואולי ר. שהוא כעצם השמים וכרקיע הנראה לעיןם עצמו כתב "בא לחלוק אלא לפרש והרמבפ "ש טפי ע"וא. [אך עדיין הוא כגוון שמים, נעשה מראהו חזק יותר, י תערובת מעט אדום בכוחל"שעה גם "לעיל ד' עי(, הוא שם חומר שכוחלין בו העינים כ לעיל דפירוש כוחל אינו על הגוון אלא"משאלא שהאדום נותן בו יותר חוזק , כ כמראה הרקיע"ואתא למימר שאינו בהיר כ )62י וכן בהערה "רש

ובאמת בכחול ]. שהתכלת חזק יותר מרקיע, א"י והריטב"מרש )ה ויש להוכיח"ד כז אות( ש לקמן"וכמאך יתכן שמוסיף , א יש בו גם תערובת אדום מועט מאוד שאינו ניכר לעין בשינוי הגוון"של הפורפור

אתא ' הפתוך'ולדבריו . דהפתוך היינו הפתוך בלבן, ם כבר פירש"א בן הרמב"מ ר"ומ. זקומשהו בחו .לאפוקי מהנוטה לשחור

שהוא שצבע לומר דוחק כ"א, התכלת חילזון הוא א"שהפורפור לנו דנתברר דאחר להוסיף יש עוד

חותם של זהב

40

ז"רדב כתבוכבר . לגבי מידת כהותו הוא תלוי בכמות ריכוזו של החומראך )åù"ç ú"éñ ä 'çî( שאין החוזק המדויק מעכב במנחות' להוכיח מן הגמ

73ולא .

.בזהמצאנו מי שחלק עליו ,מפרשי הא דטעמה פסלהד )úåçðîáî: ã"ä íåùî (' סתו מדברי עולה ז"דברי רדבוכ פעמים מאה צבע אפילול ד"וס ,פעמים' בהיינו שצבע את אותו הצמר ד

וצביעה ואף דודאי הצבע נעשה עמוק יותר בכל צביעה , כשרז "זעג הלשמ .נמי יש להוכיח כן, פעמים' ואם נפרש דכוונתם שמשתמש ביורה ק( .שמוסיפים עליו

ז מכשיר בין את הצביעה "ובכ, ונעשה דהוי ביותר ה מאודעיהצב יתדהא באופן כזה משתנ

.)הגוון חוזקשהם שונים מאוד באף , הראשונה ובין את הצביעה האחרונהד דמראה שני כשר"מהא דאיכא למי יש להוכיח "אף לפירשו

74 )áî úåçðî(. ]אף ו

.]כשר, גווןאך מראה ראשון באותו , במראה שנילא פליג אלא שם ליגמאן דפ

י הסממנין"עדרק ואפשר, ן"גרי( רחוקות לעתים היוצא גוון ורק כשר צבע יהיה לא, הרגיל באופן מוציא ).ל בשום מקום"לא נזכר בדברי חזו. (בו הכשר הגוון יהיה, )סגול( באפילה כשעשאו או, )נעשה

ה לבדו ואנו "דאין מכיר בו אלא הקב' צבע הוא שדומה לתכלת ומשמע בגמ, י בכל מקום"דפרש 72וראיתי מי שרצה . )הובאו דברי הראשונים בזה 13לעיל הערה (ו "אינדיגצבע היודעים שהקלא אילן הוא

הרי " )åè÷ çìù(ל בכוונת הספרי "ל בכל מקום ולומר דבקלא אילן ערבו גם אדום ור"לדחוק לשונות חזאך . שהוא צובע בצבעונין מעורבים בקלא אילן" תכלתאני נותן צבעונים וקלא אילן והם דומים ל

שהרי הוא כלול , ל בספרי צבעונין כלל"דעת לנבון נקל דאי לשון קלא אילן כולל בו אדום לא היה צהמוזכר כ דלשון קלא אילן"דע, מדברי הספרי גופיה מוכח, כ ממקום שבאת"וא. בלשון קלא אילן

וכן משמע מן . או או קתני, צבעונים וקלא אילןי שם בספרכ "משו. הוא הכחול לבדו בכל דוכתיאלא על , ופשיטא דלא אתא ללמד אופן תעשיית הצבע ,ולא הריני צובע' וכו נותןהלשון הריני

. כ הוא מדבר על חוטים צבעונים וחוטי קלא אילן"וא. שיתן אותם במקום תכלת, ההטלה בטליתהרי שמדבר על כמה אופני זיוף ולא על , לתדומים לתכ 'והם'מ מדמסיים ביה בלשון רבים "וכ

. שהכין מתערובתם, של צבע אחתתרכובת ולא על חומר הצבע .בחוט או בבגד, על הצמר הצבוערק קאי , ל"מ בדברי חז"גם לשון צבעונין בכ

.ל בכל מקום צבע ובלשון רבים צבעים ולא צבעונים"שהוא נקרא בלשון חז, עצמוונלמד מהספרי שכוונתם א לומר יגיד עליו רעו "כר אלא קלא אילן לבדו אזוס דלא ה"בכולי השמ "ומ .ס"לא הוזכר כלל בשדלא שייך לומר כן בדבר כזה ש, י עירוב צבעונים אחרים"ע

. שמא יחליפום בתכלת, חוטי לבןבמקום דאסר להטיל קלא אילן ):àî(מהא דמנחות לדקדקיש ועוד ו "י התערובת ולא בסתם קלא אילן שהוא האינדיג"צבעו עולדבריהם לא היה לאסור אלא כשמשנה

ונראים דבריו "בשאר משחירין אובאיסטיס "ם שכתב "רמביש להוכיח מהוכן .ש הראשונים"כמה יש "ובלא. וחזינן לדעתיה דדברי הספרי או או קתני ,דקאי על לשון הספרי קלא אילן וצבעונין

משום שאינו מחילזון ולא משום שאינו ,טיס לבדומדפסל אף כשצבעו באיס, דבריועצם להוכיח מ .)בו שמוסיפיםולא הזכיר שום עירוב צבע אחר כלל אין תערובת אדום ובאיסטיס. (כעין התכלת

היינו משום דלא איירי על עצם הדין , ס על קלא אילן"מ שדיברו בש"ומה שלא הוזכר צבעונים בכוהרמאים לא השתמשו אלא בקלא . הקלא אילן י"אלא על הרמאים שמרמים ע, דבעינן דם חילזון

י "ע אך, ואילו שאר צבעונין רק צבעם דומה. אילן שהוא דומה לתכלת גם בטבעו ולא רק בצבעועצם מדבר בם "הרמבאך . לרמות בהםכ "כאפשר לגלות בקל שאינם מן החילזון ולכך לא מצי בדיקה

.הדין דבעינן מן החילזון ולכך הזכיר גם שאר צבעוניםהיכא דבדקנא בדרב יצחק בריה דרב יהודה לא איפרד חזותיה כשרה " .)âî úåçðî( דאמרינן שם 73

" איפרד חזותיה בדקינן לה בדרב אדא בחמירא ארכסא אישתני למעליותא כשרה לגריעותא פסולה .הרי דאף שנשתנה צבעו בכמה פנים למעליותא ולגריעותא אכתי בכשרותו קאי

בענין זיהוי חילזון התכלת

41

שנבוא לחדש מדעתינו חומרא חדשה דאתיא לידי קולא ,הדבר מאודורחוק ל לכתוב כן בשום "ולא ראו חז. ונ ׂאמר שהחוזק המדויק מעכב, לבטל המצוה

ואף הוא משתנה מחילזון משתנה לפי יחס הצמר נגד הצבע כיון שחוזק הגווןו[ .מקוםכמה דרגות בחוזק כ ודאי היה שכיח גם בזמנם שיהיו "א ,א לצמצם"פשוט שאלחילזון

.]אי כשר לתכלת ם להראות עין הצמרולא מצינו שהלכו אצל חכ .ש פליניוס"וכמ, הצבע

אדום של מראות כ, ל את ההגדרות בו"נתנו חז ויקמד גווןשיש דין ובמקום גם בזה היו כותבים כ"וא. )íéòâð ùéø( לובן מראות נגעיםו, )÷ ñô"äãðã(הדמים

בו עוד יתכן שיהיהע דציצית "שמלבד שהוא נוגע לקיום מ ,מדויקתה הגדרלא אמרו ואף הראשונים שבאו להגדיר את עין הצבע .חשש שעטנז דאורייתא

ולא כלום אילו היה דין בהגדרה מדויקת דהא ים ורקיע גווניהם משתנים . י יש בו גוונים הרבה"ואף מראה הנקרא בלו, ממקום למקום ומשעה לשעה

בכל מקום , ת בכל התורה כולה אין דין בחוזק צבע מדויקמקומוובשאר וכן במשכן לא באדמימות הפרה ולשון של זהוריתכגון . שצריך צבע מסוים

. מצינו שנאמר חוזק האדום שבארגמן ותולעת שני ועורות אלים מאדמיםלגבי הירוק אך לא )ומילפותא דקראי(, ובנגעים נמי לא נאמר שיעור אלא בלבן

âì (ל "בביאוה' דלכתחילה יהיו שחורות כעורב עי א"יוכן בתפילין אף ד. והאדום והשחור שבו

ã"úåòåöøä ä( י"בלו מראה' ואפידכל מראה הקרוי שחור כשר. )ה ואין לומר"ד 74 לעיל הערה' עי(. 75

שני דהיינו 'מראה'דקרינן ליה , ומראה שני היינו צבע שכבר נשתמשו בו והוא צבע חלש יותר 74

פ אם יהיו "עה ),à ,çé( א לישעיה"הגרפירוש ב' וכן אי. ביניהם הוא במראהו של הצבע קשהחילו . שמראה שני הוא חלש יותר) לגבי תולעת שני(שם ' שכ, חטאיכם כשנים

וק קרוי שחור והבהיר קרוי ירוק ותרי גווני נינהו ולכך לא הוצרכו גם אין לומר דהכחול העמ 75וכן הבאנו , מ קורא לו ירוק"י אף שנקט לגבי התכלת את דוגמת הרקיע המשחיר מ"דהא רש. לפרש

כדם אדומה שהוא ריאה"בענין ריאה דדמיא לכוחלא )ç"à â÷ ÷ñô úåôéøè(לעיל מדבריו בספר האורה הרי דמכנה ליה לאותו כחול גם "כשירה ממש שחור ולא שחור שהוא לכחול דומה אם ירוקה או

וחזינן דהשמות , ם דנקט הדוגמא כעצם השמים קוראהו שחור"בשם ירוק וגם בשם שחור וגם הרמבי שאינו "רש' א כ"ש שם לגבי הכחול דבמקו"י במ"ה גם רש"ד 71ע לעיל הערה "וע( שחור וירוק אינם בדקדוק

בין עמוק ובין דיהה הימנו קרויים בדברי ) י"בלו(וכל גווני הכחול )א כתב שהוא שחור"שחור ובמקו .הראשונים בשם תכלת

ל דשמא יש דין שאינו ידוע לנו בצורת מלאכת "ורפ בענין זה "בעשאין לנו התוש ראיתי מי שכתבושלא ת לחשוש לדבר כזה"מהי תימה הואו .או דבעינן גוון מסוים מאוד דלא ידעינן ליה, הצביעהרבינא ורב אשי סוף הוראה ואין מחדשים דבר אחריהם שלא נרמז הא ו ,תלמוד בבלי וירושלמינזכר ב

ריבוא ' פ קבלת גאונים כגון ס"ע הלכהכשגדולי העולם חידשו אף כדחזינן ד[. ס ובברייתות"בשיש דין חדש לחשוש שמאאיך נבוא כ "או ]ס"ר צווחו בה קמאי היאך חידשו דבר שלא נזכר בש"לרה

דוגמת מצוות התלויות בארץ שלא נידונו ככלפי דבר קיימא אתזהטענה ה ואמנם. ס"שלא נזכר בשאך לא על מצוה זו שדובר בה ) ע"וגם בזה רק לחומרא ולא להקל מקיום מ(, ס"הלכותיהם לגמרי בש

לומר שיש דין מסוים בצורת הצביעה או , כלל הוזכרהשלא הלכהאנחנו מספק שנחדש ס"הרבה בשאך כאן , אמנם אילו לא ידענו מהו הגוון כלל היה בזה טענה( .שיש דין בגוון מדויק שלא נתברר לנו

שהוא תלוי , שיש דין מסוים בחוזק הצבע להוסיףובאנו ,כדלעיל יות ברורותכבר נודע בראהגוון ).בכמות הצבע ולא במהותו

ם שכתב"ז וגדולה מזו לשון הרמב"הצבע בדימויים ובלשונות לע שתיארומוכח מהראשונים וכן כמה ,שהוא פתוך בלובן ולא הגדיר כלל, א בנו"שהוא פתוך שבכוחל ופירשו רו שהוא כעצם השמים

חותם של זהב

42

שאין דרגת כהותו של הכחול מוכרח שיהא - ,ז"להוכיח כדברי רדב ישעוד והוזכר ' דבגמ. מהצד השוה שיש בין ים לרקיע, - כעין הרקיע בדקדוק

וכן יש מן המדרשים ( ,ם הוזכר רק רקיע"וברמב, ים לרקיעו דהתכלת דומה ליםשאין זה ם "לרמבל "ועל כרחך דס )ם שתכלת דומה לרקיע"שהובא בהם כהרמב

שונים ו לוהיינו משום דגוון שניהם כחו, שהוא דומה לים' כ בגמ"סותר מש כל לרקיע דמי לא דתכלת" .)äèåñ óã æé( י"רש ש"כמ .רק בדרגת הכהות שבהם

דומה דים קחזינן ואנן הים למראה דומה תכלת כמו לדומה דומה אלא כךשאין תכלת דומה לרקיע " .)èô ïéìåç(א "הריטב ז כתב"וכעי ."הרקיע למראה

ממש אלא שעל ידי שהתכלת דומה לים קצת והים דומה לרקיע קצת נראה אלא , דדומה אינו ממש כמותו )éñ 'ð"å(צ "חככ ב"כעין משו( ".שהתכלת דומה לרקיע

שהם מדברים על דרגת , א"ל שתכלת הוא בלו"לא פליגי על כל הראשונים דסו. דומה לו שהוא( ערב לעת המשחיר כרקיע הוא דתכלת כתב עצמו י"דרש, לא על עצם הגווןו תוכהו

).י"הוא בלוש ):è úåëøá(א "ריטבה וכן דעת) י"בלו. ן"גרי-שפעמים הוא ירוק, ים איכא למיטעידב, ם רקיע ולא ים"הרמבונקט

ואף , ז כתב כרקיע בטוהרו של יום"ע, ואף דגם ברקיע יש שינוי בגווניו .מ הגוון עצמו אינו משתנה"מ ,ותו משתנה ממקום למקוםשמידת כה

ין בהעלאת וא(. אלא לברר היאך לעשות בו, חילזוןהאין זה ענין לזיהוי מ "ומו דיההכיון שאפשר לעשות, כדי לפטור מקיום המצוה צדדים אחרים בענין הזה

76או עמוק

, והמסתפק יש לו לברר ענין זה ככל נושא בתורה .)סגולו טורקיזכ(בכמה גוונים ו הימנו ).להכריעו בכללי ההלכה יש ואף אם דעתו שנחלקו בו ראשונים ל והראשונים"דברי חזמ

, הממוצע הכחולמהוא דהה יותר בטהרתו הרקיע מראה כי לומר והרוצהכל שהוא כעין וודאי הא אך .כחולשבדהה שהרקיע נימא אי(. יותר בהיר צבע לעשות יכול

ם אינו מגדיר מקום וזמן "הרמב שהרי. סגי בהכי ,זמן שהואובכל מקום באיזההרקיע בטוהרו

.)'éò 'ìä 'äåãé÷"çé ç ,á(כיום צח בימות הגשמים נמי בכלל זה מאבק ועשן נקי הרקיע ו, מסוים דווקא .כרקיע שבמקומינו שהוא מלוכלך ביותר באבק ועשן כ"בהיר כ צ שיהיה"מ ודאי אי"ומ

הוא הרקיע כמראה שכתבו שמה כיון, טענה בזה דאין נראה באמת אך תאחר דוגמא בידינו איןו. )אדום או ירוק ללא( טהור כחול הוא הגווןש להסביר כ"ג בו לטעות אפשר ים דגבי דכיון לעיל ש"וכמ( וים רקיע אלא, כחול צבע מהו להסביר

.שלו החוזק מידת על להעיד באו ולא ,)הרקיע כעין לשון נקטו לכך, ן"גרי למראה

כמה דקדק בדבריו להעמיד הגוון ),à ,ã(טומאת צרעת ' הל' עי(. יהיה מן הכחול וכמה מהלבןל "והמהרי. ואף לא אחד מהם העלה שום ספק בענין חוזק הצבע) ז"בברירות אף דאין נוהג בזה

.א לעשות תכלת"וא, ולא העלה חשש שלא נדע את הגוון המדויק, שכתב דבקל אפשר לעשות תכלתשהרי כל דבר , ז חשוב שהוא בהיר"צמר אי=י שינוי יחס צבע"ן נכון לומר דכיון שהוא נעשה עואי76

בהיר הוא משום שאין כולו צבע ומה לי אי התערובת של הבהירות היא מהדם עצמו או שהיא מן בכל אופן מ"ומ. פ המראה הנראה לעינים"וסברא הוא שבדיני התורה אנו מתיחסים ע. הצמר

.ישפיע על הגוון הסופי שלו אחר הצביעה, הטבעי של הצמרשבעולם צבעו

בענין זיהוי חילזון התכלת

43

הסממניםו אופן הצביעה "האי תכילתא היכי צבעיתו לה" .כח

דיש "מלכו ישועות"המ מביא בתשובתו א"שליט אלישיב ש"הגרי מרן: שאלה בצמר רק או היורה בתוך הם שמערבים הסממנים אם הראשונים מחלוקת

.לתכלת הנצרכים הסממנים הם אלו מנלן, לברר יש ועוד. ז"ואיך נכריע בזה ישועות"ה דיבר שעליו הדיונון כלפי אלא שייכא לא זו טענה גם: תשובה .שיבואר וכמו א"הפורפור כלפי ולא" מלכו

היכי תכילתא הא יהודה ברבי שמואל' לר אביי ל"א" :)áî( במנחות דאמרינן ליה ומרתחינן ביורה להו ורמינן וסמנין חלזון דם מייתינן ל"א לה צבעיתו

שם' והק )ק שם"צ' והגה' תוס' כגי( "בצריף אותו ששורין הצובעים כדרך" י"ופרש הסממנין עם ושמא תכלת בהדי דבר שום מערב היאך הוא תימה דבר' בתוס. בצריף אותו ששורין הצובעין כדרך בהן לשרות' פי ובקונטרס תכלת נקרא

נותן שאינו דבר דווקא הם הסממנים י"רש דלדעת כוונתו אי, להסתפק וישהגוון משנה אינו אך, לצביעה עזר חומר הוא ל"הנ ף"דהצרי נימא ואז( צבע בו

77 או ,)

ואז(, צבע בו יתנו שהסממנים ליה איכפת דלא, כוותיה נמי י"רש דדעת ל"דס)צובע חומר הוא ף"דהצרי נימא

. בהכי לן איכפת לא' תוס לדעת מ"ומ. 78 לדעת גם אמנם(. בו ליתן רשאים סממנים איזה דין שום נאמר לא ולתרוייהו

תכלת צבעו שיהיה צריך ודאי מ"מ, הצבע משנים הסממנים היו אילו גם ל"איכפ דלא' תוס

.)אחר לצבע ישתנה לאו הקמוניא כמו סממנין עמו ונותנין ליורה הדם את ונותנין" )á ,á( ם"וברמב

שיעשו כלד ומשמע, סממנים איזה' כ לאו" עושין שהצבעין כדרך ב"וכיו ל"איכפ לאו הצבע להתפיס אלא ענינם דאין והיינו משום, טוב הוא הַצָּבִעים

.המעשה בצורת דאין כיון .ם"להרמב ביןו 'לתוס בין ,י"לרש בין ע"לכו ש"א זה בחילזון והנה

אינםו הדם להמסת מסייעים אלא, כלל הצבע את בו נותנים הסממנים וממילא )ודלא כשאר מיני הצובעין שנשאר שריד גם מהסממנים(. כלל בצמר נשארים

ז צובעין בהן בגדים ומשי ויש "ם בלע"מחפורת של צריף אלו :)èò úåáåúë(י "ז כתב רש"אשר כעי 77

ושורין )åè çìù ,çì(וברבינו בחיי . לדון אי כוונתו שצובעים על ידיהם או שהם גופייהו משמשים לצבעאותו צמר תחלה בסיד ואחר כך מכבסין אותו עד שיהיה נקי ומטילין ביורה רותחת הדם ההוא

הרי שתפקידו . והצמר עם סמנין כמו אהל וצריף כדרך שעושין הצבעין כדי שיקלוט הצמר את העיןמה ם ובודאי אין מחלוקת הראשוני. (של הצריף הזה הוא שיקלוט העין ודרך הטלתו היא לתוך היורה

ף ניתן רק "י דהצרי"בדעת רש' כ דלא כמו שפירש הישועות מלכו בדברי תוס"וע, דרך הצובעים היא .)בצמר ולא ביורה עם הצבע

78וכהבנת ( י שגוון התכלת בצמר הוא רק מהחילזון ולא מהסממנים"ונראה להוכיח דדעת רש

מקורו ממה שמצאנו ' ולכאו. "לים דומה דמו ומראית" .)ïéìåç èô(י "כ רש"ממש, )הישועות מלכו בדעתול דגוון דמו של החילזון הוא כמו גוון "כ חזינן דס"וא. כלפי התכלת עצמה שמראיתה דומה לים

.התכלת עצמה ואין הסממנים משנים בה את הגוון

חותם של זהב

44

. הצביעה וצורת סממניםבמיני ה ל"איכפ לא בזה ודאי ולא בבגד רק ניתנים הסממניםד י"רשפירשו ב' דתוס כתב מלכו ובישועות

חילזון דם מייתינן בגמרא מפורש דהא כן לומר תימה דבר והוא. היורה בתוךואף .ביורה יהבינן הסממנים את דאף להדיא הרי, ביורה להו ורמינן וסמנין

דאף אי נותנים הסממנים , צ לומר כן"אי' לפי הבנתו בפירוש דברי התוסהבינו ' מ אפשר שתוס"מ, )מדברי רבינו בחיי 77כ בהערה "וכמש(לתוך היורה

.בדבריו שהסממנים הללו אינם לצורך נתינת צבע אלא רק כדי שיקלוט העין דרך" י"ברש לפניו שהיתה הגירסא הוא כך לבאר שהביאו נראה דמהו

ולא בבגד רק היא דהשריה ליה ומשמע, "בצריף בגדים לשרות הצובעים הצבעין כדרך" אלא, כן אינה י"ברש' תוס גירסת באמת אך. עצמו בצבע

.)שם ק"צ הגהותוכ(. הצבע עם והיינו" בצריף אותו לשרות הסממנים יהיו שלא שצריכים דבר של טעמו ביאר מלכו הישועות גם מ"ומ

חוץ דבר מעוד מורכב הצבע יהיה שלא', תוס שם שכתב מה משום, ביורה דאין כיון, לעיל ש"וכמ ע"לכו ש"א א"הפורפור בצביעת כ"וא. חלזון מדם

. בצמר בהתפסתו מסייעים אלא כלל הצבע את בו נותנים הסממנים .הסממניםגוון מעיקר ה השהי, הדיונון לגבי אלא איירי לא יו דבר וכל

העמדת היורה בחמה .כט

.בשמש להניחו שצריכים, עשייתו במלאכתלא הוזכר :)úåçðî áî( 'בגמ: שאלה היום אור לו מספיק קטנה בכמות, בחוץ העמדתו בלא גם .א: תשובה הוזכר וכבר(, זמן יותר לוקח שהוא אלא, כחול להעשות כדי החדר שבתוך נתברר ולאחרונה). ימים כמה נמשך הצביעה תהליך שהיה היוונים בספרי

גם כ"ובד. הדם המסת בתהליךת היורה על האש הרתח י"ע לעשותו דרך שיש. לכחול הופך) בעלמא אדים י"ע' ואפי( כ"אח ברותחין הצמר שטיפת י"ע

צביעת בשביל לאו סגול לצבוע כדי תחבולות לעשות צריכים היו כ"וא, הצביעה במלאכת שם רב שמואל בר יהודה שחידש מה שזה ואפשר. התכלת

שונה שהוא כיון, אביי בזה נתקשהואולי . הסממנים עם להרתיחו דבעי ).שצריכים להוציאו אדוםן בו שאי כיון(, רתיחה צ"שאי אילן הקלא צביעת ממלאכת

נראה ,ממלאכת הצביעה בצֹור שהיה הרע הריח על ן"סטראבו כ"לפמש. ב בלא אף השמש קרינת להם היתה תמיד כךפיל, בחוץ היתה בזמנם הצביעהש

).השמים כיפת תחת היו שהם, שנמצאו הצבע בתי נראים וכך. (לכך שכיוונו הוזכר לא דהא. ְלַצָּבִעים הצביעה מלאכת כל ללמד באו דלא משמע 'בגמ. ג

בזה והעיקר, לעיל ש"כמ מעכב דאינו משום והיינו, בו מערבים סממנים איזה ולא[ .זה פרט לכתוב הוצרכו לא גם ולכך שתהיה דרך בכל הסופי לגוון להגיע

או( בסממנים אותו שעושים לזה או הטעימה לענין אולי, מסוים פרט איזה משום אלא באושאלתו היתה על ואפשר ד ).אילן בקלא כמו בחימום סגי ולא להרתיחו דבעינן לעיל ש"כמ

]'מ תלת וכו"דאמרינן שם שדינים המיוחדים שצריכים להקפיד במלאכת צביעתו וכ

בענין זיהוי חילזון התכלת

45

סוגיותהערות מכמה

הצד חילזון .ל

הצד חילזון והפוצעו חייב שתיים .)äò(בשבת דבברייתאיש מקשים : שאלהא שהוא עומד "והפורפור. דהיינו משום צידה ולא משום חבלה 'אמרי' ובגמ

:).å÷ úáù(ל כצבי חיגר שאין מחייבים על צידתו "הו, במקומו ולא עביד לרבוייהיכי דמי מחוסר צידה אמר רב יוסף אמר רב .)ãë( אמרינן בביצה :תשובה

, א הזה"כ הפורפור"וא. יהודה אמר שמואל כל שאומר הבא מצודה ונצודנואף הוא נסתר ו מקום שאין יד אדם משגת אותו, כיון שהוא נמצא במעמקים

הוא , י פיתיון שמניחים לו ברשתות"אינו ניצוד רק עו שאין מבחינים בו בקלאו לאווזים לצבי שבור ולא דמי. דחשיב צידה" ודנוהבא מצודה ונצ"בכלל

אבל הכא . דהתם גם בלא צידתו היה עומד ברשותו, ותרנגולים שברשותוכ "אך בד, בצלילה' כיום יש צדים אותו אפי( .בלא צידה אינו עומד לשימושו של האדם

ב מטי ליה בחד ל דלא חשי"וגם בזה אפש, נצרכים לשם כך לאמצעי צלילה מיוחדים שלא היו בזמנם

).שהוא נראה כסלעי הים ואינו ניכר, מחמת הסתרתו, שיחיאשהחילזון הוא עומד במקום , ד לספר יצירה"הראב' בפי' והרי להדיא אי

.ל"כנ, כ צריכים אנו לפרש דעת המחייבים על צידתו"וע, אחד אומר אני שהוא", שרצים' לגבי חומט של ח .)äâéâçàé (י "רשגדולה מזו כתב ו

גלת תמיד כל כמה שגדלא הגדל בקליפה ההולכת ומע"צמין שרץ שקורין לימ' וח, דהא חילזון של ים הוא שרץ המים, והיינו חילזון של יבשה". 'וכו

חילזון של יבשה שאינו מסתתר ' כ אפי"וא. שרצים הם מהשורץ על הארץבתורה שמנה שרצים האמורים" .)æ÷ úáù(דהא אמרינן במשנה , כלל יש בו צידה

è÷ð ïëåéøâä"ù áéùéìà ùø éøáãá"é àáåä ( .ואף שהוא ניצוד ועומד" הצדן והחובל בהן חייב

áéô úáù úåçøåà"ã, äøòäàë(79.

דצידה לא הוי אלא במקום ששוללים , וצריך לחלק בזה בינו לבין צבי חיגרואילו צבי חיגר או חולה שכבר נשללה חירותו ממנו , 80ח"את חירותו של הבע

שיכול , ש בזה"כ כ"וא". דחייב אפשר הנהר מתוך מתים דגים שהצד מזה וגדולה" )øøåá àé( ט"אגבו 79

.)àé äâéâç( ד"תוריאמנם ה .י צורתו הדומה לסלעי הים ובצבעו הדומה לים"להלך וגם הוא נסתר ע .דלעילכ י ולדידיה יש לחלקו מחלזונות של יבשה"פליג על רש

ול אף דאין יכ, ח דבצידת צבי החולה מחמת אובצנא"ל לר"י משמע דס"דבב ,כתב )éñ 'æèù(ל "ובבה 80ואין לומר דמשום . ש מצבי חיגר"כיון דאין יכול לברוח מ, והקשה. חשיבא צידה, לזוז ממקומו

ולהאמור . :)å÷ úáù( ש מחגבים בשעת הטל דאמרינן דהצדן פטור"דמ, שעתיד להיות בריא לאחר זמןאף אם , ח שהוא בצורתו הטבעית שייך בו צידה"דבע) א"מ קרפ שליט"בשם הגרמ(שמעתי ליישב

. ורק במקום שחל בו שינוי מצורתו הטבעית חשיב שהוא כבר ניצוד ועומד. תא אין יכול לברוחהשחשיב צורת חייו הטבעית יותר מחגבים בשעת הטל או , ולכך מחמת אובצנא שהוא עייפות בעלמא

אם הם , דחגבים אפילו בשעת השרב, ש עם דברי אלעזר בן מהבאי שם"ע דלא א"ויל. צבי חולהח "אך באמת ר .ר והיינו משום דצידתם פשוטה ואף דהחגבים חיים בצורתם הטבעיתמקלחות פטו

חותם של זהב

46

, אך במקום כזה שהוא חי בצורתו הטבעית. תו אין מוסיף בו צידה, י חוליו"ע .חשיבא צידה, אזי הבאתו לתנאי שבי

שהביא [ מחלוקתם של הבבלי והירושלמיז אפשר לבאר "דלפיש טובא "ואבבריה כזו שהיא קצת ] הצד חילזון פטורש' דבירושלמי אי) .äò úáù(' בתוס

שהוא ,יש לדקדק מהא ואדרבה. ניצודת ועומדת אם תפיסתה חשיבא צידהכ יש בזה סימן נוסף "וא. ואין מחלוקתם במציאות ,קצת ניצוד ועומד

81 ).כ בלא תנועה"שעומד בד, שטבע חילזון זה(. המתקיים בחילזון זה

והפוצעו .לא

מפרק ו ,הפוצע את החילזון חייב משום מפרק .)äò úáù(לדעת רבי יהודה : שאלה .אילו בחילזון הזה אין בדמו גרוגרתו שיעורו גרוגרת

אך כבר . ם דחובל שיעורו גרוגרת"קושיה זו אינה אלא לדעת הרמב: תשובהדגם לדידיה אין שיעור זה אלא בדם שראוי ללפת ,)'ç úáù 'æ(מ שם "כתב הכס

אך לא . )בחובל וצריך לכלבו' בגמ' אמריוכד( דבזה שיעורו כאוכלין, בו הפת .נאמר שיעור זה אלא באוכלים ולא במיני הצובעין

úåáà ïâî ã" ä(מ בנעט "מהר דברי פ מה שהביאו הרבה מהאחרונים"ע ל"ועוי

äèçåùå( מהא דבמילה ליכא גרוגרת, ם"ליישב מה שמקשים על דברי הרמב דמשום , ם בנעט"ז כתב מהר"וע. בשבת הה איצטריך קרא להתיר"אפו

וכדאמרינן לגבי , נ נימא דדם חילזון חשיב"וה .שיעורו פחות המצוהחשיבות דווקארצה לומר דחילזון איירי ושם( ..)ö úáù(הוצאה דשיעורא דארגמן בכלשהו

לעיל ' ועי .)ד"ש סוה"עיי 'ומיישב בזה קושיה אחרת שהוקשה לו בסוגי ,בדליכא גרוגרת

כ שם "לפמשהעירוני דו, בפציעת החילזוןליה ר דלא ניחא "דפסי' בענין סוגית הגמ 12ה הער

כל החילזון אפשר הא מ ד"ה לק"בלא, ונכיהם דהפציעה היא בק"א בן הרמב"ממשמעות דברי ר

.ג"י היא דמחייב במשאצל"דהא ר, שהוא כגרוגרת

מן המותר בפיך .לב

אלא עור בהמה ש"כוהא לא הוכשרו למלא, הותר תכלת במשכן איך: שאלה .הוא שרץ המים והיוצא ממנו אסור א"פורפורוה .)çë úáù(. טהורה בלבד

ודהא להדיא כתב, א דווקא"דבר זה אינו קשה על זיהוי הפורפור: תשובה', ùø" éàö ïéøãäðñ. ,éáàø" äãö÷ úáù, ø"ù áàøå"ã åú"à àúùøô òøåöî ë(. שהוא תולעתהראשונים

ל דחשיבי "כ שוב אפש"י הקילוח וא"דענינו משום שהם מוכים ע, שם על מקלחות' לטעמיה דפי .ניצודים כיון דאינם בכחם לפי טבעם

81כ אין חייב אלא אי בשעת פריסתו ילכוד "א', צידתו ברשת כמבואר בגמיש מקשים דכיון דדרך ו

אך אין זו קושיה של כלום דהתם לא איירי . א שיהיה כן"ואין מצוי בפורפור ,:)æé úáù(' כמבואר בתוסי הוצאת "כשצורת הצידה היא עאך , בתוך הרשתלכוד במקום שמוציא את הרשת אלא כשנשאר

, ה נמי אפשר לאוקמי הא דצד חילזון חייב"ובלא .זו היא צידתואתו הוצודאי בהא הרשת מן הים .כשצד בידו

בענין זיהוי חילזון התכלת

47

ãé ,åë"î éøáãááèéøä"à )äò úáù(. íùá àøä"ä áîøäå"ï æå"ì "åðéáøå æ"ì íùá åáø åðéáø ìåãâä æ"ì ùøéô éðàùã

ïåæìç åðéàù ìòá íéøáéà àìà óåâ íåèà úåðåæìçë úåôùàáù."( אין לו סנפיר ד מדברי כולם נלמדודחלזון הוא , בבכורות' וכן משמעות הפשוטה בגמ. אינו כשרו וקשקשת

בין (, ה דיש להקשות כן לגבי ארגמן"וה, )çì úåøåëá :ùøòå"àë àø÷éå é,ë( .צורת נחשכ

".לך"הוא הצמר הצבוע בש) ,îäéô"è íéàìë ù ,à(ם "א ובין לדעת הרמב"אם הוא מפורפורוכן תולעת שני שהיא ודאי .)Lakshedia lacca שזה מין תולעת ידועה בהודו הנקראת

åú" ë(ד "ש וראב"כ ר"וכ שהיא הקרמז )íù(ם "וכתב הרמב ,והיא ידועה תולעת

íù( )כי , היום ידועאך , לא בגוף התולעתו שהתולעת בתוכם, שצובעים בגרגרים' ואמנם רבינו בחיי כ

-à àë úåîù(י אברבנאל "כ מהר"וכ. שגם הם שרצים האסורים, האמהות ל הם הכנימות"הגרגרים הנ

è( שהתולעת שני מתולעים ממש.( חזותא אך צבע, עור שהוא עיקר הדברבדדין זה אינו אלא כתבו האחרוניםו

, éò' åð"åà àðéðú á"â ç 'úçå"åé ñ"ç ã"òø á"å ,òùáå"âì ú( .בעלמא הוא וחזותא לאו מילתא היא

ä(. דדווקא , "בהמה טהורה עורלא א' לא הוכשרו וכו"בלשון הברייתא מ "כוַער דאיירי ביה התם בגמ, א שם"והרשב' וכן דקדקו התוס[. לגבי עור קפיד úáù (' והקשו על ֹשֶ

çë.( , ה אלא לנכרכות"ד י"רשק ב"דו, י תירץ דהא נמי חשיב עור"רשאך ) íùçë:([. אי דם חילזון דמיפקד פקיד לא דמי למי רגלים של , ע בעיקר הדבר"ילעוד

' ואפי. פירשא בעלמאהוי כו הא נמי אפשר שאינו מגופו ממשו חמור דמותריןויש לדון אי דין דם הצבע של , איצטריך קרא לריבויי דם שרצים ממש

82 .לגבי דין זהגם ממש כדם החילזון הוא

מנין החוטים .לג

וכל. הוראה כללכי לא הגעתי ל זאת למודעי ,בהנהגה למעשה באשר האמור בסעיף הזה הוא .מקום בעלמא אלא מראההאמור כאן אינו

ון שנחלקו הראשונים במנין א לקיים המצוה כי"שא יתי מי שערעררא .)חוטים' ב' ולתוס' ד חוט א"ם התכלת הוא חצי חוט ולראב"דלהרמב( החוטים

מי הא למה הדבר דומה ל, יבטל מן המצוה לגמרייה "שווכי מתמוהים ודבריוע וגר). קודם שנפסקה בזה הלכה( ת"י ור"דאיפליגו בה רש משוםתפילין שאינו מניח

.כחד מינייהו אףדאינו עושה , :)éò 'å ïéáåøéò(ה "ש וקולי ב"מהעושה כקולי ב )כדנהוג עלמא( לבן לבדו בכל גווני שיעשה לא גרע מעשייתדיש להקדים והנה

אין הלבן מעכב נ "ה אין התכלת מעכב את הלבןהא כשם שד ,או תכלת לבדולא גרע בזה ד 83'מוכחא סוגית הגמ עושה המצוה לחצאיןשכואף .את התכלת

דהא ודאי דחוטי משי כשרים , היאך הותר לעשות מצוה מדבר טמא, הא ודאי אין להקשות 82

.):èì( כדאיתא במנחות, לציצית בבגדי משילגבי הדין הזה מ "מ, דאף כשאין מקיים מצוות לבן בשלימות בחוטים הבאים במקום תכלת 83

אי ' דהיינו אפי( דאף אם לא מתקיים לבן כדינו' בגמ' כדאי, יצא" אין לו תכלת מטיל לבן"' דאמרידהיינו משום ' בתוס' ופי, ח לרבנן דלבן אינו מעכב את התכלת"מ יצא י"מ) אקדומי לבן מעכב בדיעבד

ה אי עביד את התכלת "כ ה"וא', דבמצוות גדילים מהני אף בלבן שלא כדינו דקרינא ביה גדילים דש "כמ, ם נמי מודה דאם הוסיף בתכלת ידי מצוות ציצית יצא"והרמב .שלא כדינו ידי גדילים יצא

חותם של זהב

48

וכל הנידון . לחודיה או תכלת לחודיה כמאן דלא עביד אלא לבן ולא יהא אלא 84.כדי שיקיים גם מצוות תכלת וגם מצוות לבןבזה הוא איך לעשות

אך הפסיד ,כלום לבןקיום מצוות בם ודאי לא הפסיד "העושה כרמב והנהל דגם "ד יש שר"כראב' והעושה חוט א .במצוות תכלת' ד והתוס"לדעת הראב

אך .85ואינו מפסיד כלל במצוה מצות לבן' מקיים בזה אפים מודה ד"הרמבמ "אף דמ( 86.לא קיים מצוות תכלת' התכלת ולכאו במניןמפסיד ' לדעת תוס

.)83 ת בהערה"כמשנ ,לא גרע מהעושה כולו של לבןבודאי , במצוות לבןד "ם והראב"לדעת הרמביש לדון אי מפסיד בזה ' והעושה כתוס

ושם לא הזכיר ( אחת עשה מצות קיים הרי כאחד שניהם או תכלת או לבן בה שיש טלית והלובש' בפיע משום דאין זו צריכה "ה בפנמי מבואר דהיה אפשר למנות התכלת כמצו )àé ùøåù( מ"ובסה )גרדומין

ם אי היה כולו תכלת דשמא קיים בזה אף מצוות לבן ולא גרע מקלא אילן"ויש לדון לדעת הרמב .לזואמנם , דהמדקדקים נוהגים כן )è,ä( ע"כ בשו"ם מפסיד בזה דין מין כנף וכ"אמנם להרמב, )87הערה ' עי(

.ם"דאין המנהג בדבר זה כרמב' א שם כ"ברמהכא ודאי , הציציתשאין בל תוסיף בחוטי ) ÷ éòå 'î"àé á ,ñ"ñ(א "אף אם נחמיר דלא כהכרעת הגר 84

והיינו משום דהא השתא שיש לו רק לבן הרי מחויב , אין לחוש דלא גרע מכולו תכלת או כולו לבןמ השתא דלא הטיל לבן ַאֵחר בעי "הא מ, נ אי איכא חוט דתכלת יתיר"וה. בו משום מצוות גדילים

. חוטים' ליה לחוט זה כדי לקיים מצוות ח דאמר לשונות שנא מאי כשרין חוטין פסולות לשונות בשוק תכלת המוצא" :)ïéáåøéò åö(' דאמרי 85

אדעתא נימא נמי שזורים בשזורים טוינהו דגלימא אדעתא נימא נמי חוטין צבעינהו דגלימא אדעתאמביא )úéöéö à,æ( מ"כסה והנה. "אינשי טרחי לא ודאי האי דכולי במופסקין עייפינהו דגלימא דשיפתא

תכלת מקצתו אחד חוט לטוות יש להם והשיב זו שאלה מרבינו שאלו לוניל וחכמי" ם"הרמב' תשווהמוצא חוט כזה בשוק אמאי יש , ודבר זה הוא טורח גדול הרבה יותר משזירת חוטים". לבן ומקצתו

ומצריכינן ' וכו דתכלתא קיבורא ליה איתבד אביי בר נתן רב :)äö( חוליןג אמרינן ב"וכה, לו לחושסימנין משום חשש קלא אילן והתם איירי בפקעת שלמה של חוטים ואי היה דרכם לעשות רק

והא (ם הרי ודאי אין לחוש שלא עשאום לשם ציצית כמו דלא חיישינן בשזורין "באופן שכתב הרמבוא כשר ולכך ג ה"ם גם בכה"כ דגם להרמב"וע). כ גם שזורים לא יהני"לא חיישינן שזייפם לציצית דא

ם צורת העשייה "הרמב' ומה שכ. היה דרכם לעשות באופן הזה כיון שמלאכת עשייתו יותר פשוטה, ל כזו בשום מקום"אמר רחמנא ולא שנים ולא מצאנו דרשת חז' היינו מה שמחויב מן הדין דפתיל א

אך , יל אחדל דאין לנו מקור בתורה ליותר מפת"אלא דר, ם דרשות מדנפשיה"ובודאי לא דרש הרמב )åà"ç áé( א"הגר ביאורל בדעתו דהא ב"כ כצ"וע. מ אפשר דאי רוצה לעשות כל החוט תכלת עושה"מ

ל"ת ע"בפ אחד אותן יעשה אני שומע ציצית להם ועשו בספרי ש"ממ וטעמם" ם"הרמבכתב מקור ם"והרמב שלם חוט ד"הראב ומפרש .... 'כו א"ובש ה"ב דברי משלשה פחות אין גדיל מכמה גדיל

דלא ', ם שאינו מקיים מצוות לבן בחוט הז"כ אין מקור לומר לדעת הרמב"וא". ממש' א חוט מפרש .חוטים שלמים ילפינן מגדיל דבעינן בהו לבן' ורק בג. מצינו שנאמר עליו דבעינן דווקא לבן

מ מאי דילפינן מגדילים "דפתיל משמע אחד מ) çì úåçðî .ãåú"úìëúä ä(' אף דמסקנת התוס' דלכאו 86אך . חוטים' הוא גילוי גם על מצוות פתיל תכלת שהוא ב )מוקמינן דחציו בתכלת' ומסב(חוטים ' דהוא ד

דאין לו תכלת ' מצוות הם כדחזינן דגבי מצות גדילים אמרי' שמא אפשר לדחוק דכיון דבאמת בומצות )83כדלעיל הערה , לא מצות תכלת ולא מצוות לבן אי לא מתקיימא' ואף יוצא בזה אפי(, מטיל לבן

כ אפשר דמצד מצות "וא. כ ודאי אינם באותם גדרים ממש"א, י לבן"א לקיים ע"פתיל תכלת ודאי אאך במצוה זו , תכלת' ורק מצד מצוות גדילים בעי לכתחילה ב' ט אבחו' פתיל נתקיימה המצוה אפי

ל "עם פשטות הכתוב ועם לשון חז' ז אפשר ליישב דעת תוס"ולפי. דבדיעבד נפק בכל גווני' אמריחוט אחד של ") æè ,à( י עצמו בפרשת קרח"וכן מפורש בדברי רש) 92 הערה' עי(תכלת חוטבכל מקום

והיינו דבשביל לקיים . לבן' תכלת וב' דמצוות הציצית בב' ל כתוס"ואיהו הא ס" תכלת פוטר אותהאך לגבי מצוה זו אינו לעיכובא ', ורק מצד מצוות גדילים צריך ב' מצוות פתיל תכלת צריך חוט א

או תכלת של ושתים לבן של שתים" )ïéùò åë(ג "וקצת סמך לזה בדברי הסמ .י לבן"ע דנפיק בזה גם .)éòå 'äåøò"è úéöéö ù 'á 'áá íðîà"àúâåìôì úçéîì éòá àìã äàøðã áúë é(" תכלת של ואחת לבן של שלשה

בענין זיהוי חילזון התכלת

49

כדמוכחא ' מפסיד בזה מצוות לבן לדעת תוס' לכאודאף דהעושה כולה תכלת .ד נמי מודו לדבר זה"ם והראב"יש לדון אי הרמב ,87'סוגי

ëá äéâä ï éë úùøô éøôñ(ד "כראב להדיאשפסק א "הגר הכרעתאת בידינויש מ "ומ

àöú á æåò øúéáå øåà ìäéçëø ñçðô. 88( ז "וכן הכריע ריא)àéøä é÷ñô"ìä æ 'îò úéöéö 'ëø"â( ] שמביא

ל דתכלת כמצותו חשיב מין "ס' תוס' דלכאו, ולא דמי לקלא אילן דאמרינן ביה לא יהא אלא לבן 87

וחזינן דמצוות , נקטו דהלבן אינו מעכב את התכלת היינו בעושה כולו תכלת' י ותוס"דהא רש. אחרמעכב את דמפרש דלבן אינו )åù"â ú 'ø"ô(א "והלום ראיתי מי שהביא לדברי הרשב(. לבן אינו מקיים בזה

דגרדומין הוי ' ם נקט דתירוץ הגמ"אך הרמב ).ע בדבר"וצל. י תכלת"שמקיים אף מצוות לבן ע' התכלת פימ "כ בכס"ומש. כ אין ראיה דבקיום תכלת לבדו אינו מקיים לבן"וא, ז"אף לרבנן דאינם מעכבין זא

, בד של תכלתבל' היינו כשעושה חוט א, דלא נקט בעושה תכלת לבדו משום דודאי לא יצא בזההיה אפשר לדקדק , ואדרבה מהא דלא בעי לאוקמי בעושה כולו תכלת(. )à úéöéö ,ã( וכדמוכחא לישניה שם

ם נמי מצוה לעשות "מ ודאי דלהרמב"אך מ. )דהא קיים בזה גם מצוות לבן, ג פשיטא דפטר"ל דבכה"דסומשמע דאיהו )'á ,ç(בן בטלית שכולה תכלת מצריך לעשות בה חוטי ל' ואפי, חוטי הלבן בלבן ממש

אלא דלא ברירא לי מילתא אי מעכב בדין לבן , י תכלת כדינה"נמי מודה שאין מקיימין מצוות לבן עד בפירוש לבן אינו מעכב את "מ אי דעת הראב"ומ). éò 'àî úåçðî :ãåú"øèåô ïéà ä( ,או דהוא דין דרבנן

צוות לבן בחוט הנוסף ויוצא בזה רק חוטים תכלת מפסיד מ' כ יתכן דכשעושה ב"א', התכלת כתוסד מודה בזה "דמשמע שהראב, מצד מין כנף, ועוד הפסד יש בו. כדין לבן אינו מעכב את התכלת

א"אמנם לגבי ענין זה כבר פסק רמ(, ם דצריך להיות לבן ומדבריו שם משמע שהוא דאורייתא"להרמב)åà"è ç,ä( לא מן הדיןע שם שהוא חומרא ו"דלא כוותייהו וכן משמע בשו .(

ה עיקר"ש שכ"ד וכמש"בת יחידה תכלת שבציצית והוא חוט הרביעית כדעת הראב: "... ל שם"ז 88ובאמרי ". ה בספרי שלנו"וכ )ד"ע דמשמע שנוקט כראב"אולי כוונתו למשמעות תחילת דבריו בביאורו בשו(

והפוסקים ", חוטי לבן' דיש ב' כ תוס"במש, )è úåëøá: ãåú"ä àìà ,øâä éøáãî íéèå÷éì àåäå"ò à"åéãéîìú é(נועם ע אין הכרע "א בשו"ובביאור הגר". של תכלת' ל שלא היו עושים אלא חוט א"ז וס"חולקים ע

א טבגר "מאמרו של הר' עי(" כי תצא"הישנה שבספרי ב' ד אף שמביא הגי"שבתחילתו מטין דבריו כראבדחקו במנין ' וכתב עוד שם דהתוס )ל"ספרי הנד מתוך ה"שפירש יפה איך עלתה דעת הראב, א"בדעת הגר

אך . 'דתכלת ולא מטעמייהו דתוס' ובסוף דבריו שיטה חדשה יש לו דבעינן ד', תכלת ועוד דחקו וכוד וכהגהותיו לספרי שהשוה הגירסא בפרשת כי תצא "ביהל אור כפל דבריו ובירר דעתו דעיקר כראב

משום דהוקשה , דפרשת שלח' עם שהעדיף הגיונראה דהט. (ד"כהגירסא בפרשת שלח וכדעת הראב בית דקאמרי שלשה"ד )úåøåëá èì :ã"ïéèåç äîë ä( גופייהו' תוסדפרשת כי תצא מה שהוקשה ל' לו על הגי

זו לא ' ועוד קשה דלפי גי. א בביאורו שם"וכמו שהקשה הגר" ש"לב' דד דומיא השתא הוי לא...הלל' אך לגי .והפתיל כלול בגדיל' דגדיל ג, ה בלבד"דבש אלא טעמא "פירש הספרי כלל טעמייהו דב

' ועוד קשה דלגי. והפתיל לבר מינייהו' ל דהגדיל ג"ש דס"דפרשת שלח מבואר נמי טעמייהו דבזו אין עדיפות ' ולגידווקא דאמר דגדילים קאי אלבן ,ה המשך דברי הספרי שםתמו ,דפרשת כי תצא

ה והוא "ש וב"בפלוגתא דב' וד' דנקט הלשון ג :)ðîàî úåç( ועוד יש קצת לדקדק בגמרא. לתכלת מלבןא היא "שבביאור הגר' והגי. ש אומרים רביעית של תכלת"מקביל ללשון הספרי בפרשת שלח דב

ישנה ולא מסתבר שהגיה גירסא יותר ברורה ושוב חזר בו לגירסא הישנה שהיא גירסא קשה גירסא הישנה איך ' ב אחר הגירסא החדשה ושוב חזר בו לגיא נכת"ועוד דאי ביאור הגר. יותר כמו שביארנו

).אחרת בספרי שהיא מקור הרבה יותר מובן לשיטתם' ד שיש גי"ם והראב"אינו מציין בדעת הרמבנחשב לפי צורתם אחר הכפילה ולא ' ל דמנין החוטים שבגמ"אפשר דר', מ כל הסוגי"כ שם וכ"ומש', אלא על דברי תוס דלא קאימ מוכח בריש דבריו "ומ. דהוא לפי צורתם לפני הכפילה' ש בתוס"כמ

דמנין החוטים ' וכל קושיתו לא הוי אלא לתוס. ל כוותיה"ד דס"ולא אתא לאפוקי בזה מדעת הראבד לא קשה כלל דבאמת אין "אך לראב', אלא ד' כיון דמילפותא לא ילפי' ל ח"ופריך מנ' ש הוא ח"דב

מ אין להוכיח מלשון זו עד שנבין "ומ. 'אינו מחשיבו חומה שכופלים אותם ' חוטים אלא ד' דין חאו דאתי , א"כהסבר הגר' כוונתו ונראה אם המשמעות שם היא לבאר שיטת תוס' לאיזה מקום בסוגי

.גם לאפוקי מדעת החולקים

חותם של זהב

50

וכן , ]89שלא בדרך הכרעה בסתםד ודלא כשאר ראשונים שכתבו "כל הדעות ומכריע כראב. ד"הכרעת רבי וידאל הצרפתי כראב )çìù úùøô óåñ( א בחומת אנך"העתיק החיד

90.ומי יבוא אחר המלך ,ל דהלכה כאחרון"קייא הוא אחרון ו"מ הגר"מוה שדיברו בזוכל מה .בין השיטותלהכריע נחתי לענין זהלא פוסקיםושאר

.91אזלי לטעמיהות "רבדעת אלא לא היה אלא לענין גרדומין שכל עיקרו אינו

ואילו לגבי גרדומין כתב , כיון שאינו נוגע למעשה במקומה הזו' י שאינו מכריע במח"בב דחזינן כ

ואין להחמיר בזה יותר ,ת"והיינו משום דכל עיקר החומרא דגרדומין לא הוי אלא בדעת ר .'כתוס

.דהוא לשיטתם )åà"áé ç( א שם"הגראור ביב להדיאש "וכמ. ת עצמו"מדברי רשיכול (קולא צד חומרא ויש צד שיטה כיון דבכל א"הגר דברילולא ואף

ïéìåç (ן "דאין ההלכה מוכרעת כתבו הרמבג "הרי בכה, )בתכלת או בלבןאו להפסיד

' ויש מהם שאין דבריהם כמכריעים אלא בריהטת הסוגי[', אף שרוב הראשונים נקטו בפשטות כתוס 89

' א שבמקום אחד סתם כתוס"כדמוכח ברשב, לא היה נוגע דבר זה למעשה כדי שיבואו להכריע בוו, נקטי הכי)ã úåîáé(: ם "ד או רמב"כראב "חוט תכלת" ובתשובותיו הלשון סתומה)åùú 'áùøä"ç à"ø â"ô( .[ כיון דנמצא הרבה

י מושב "דין רוב אלא עדלא נאמר בזה )åé"÷ ã"ð, ç( א"חזו' כבר כ, ואינו דעת יחידשיטות לכאן ולכאן דתלוי ספקאו. שהיתה לפניו' כל חד נקיט כגיו' ובם מראשוני אשכנז תלמידי התוסובפרט דר ,ד"בי

.)éòå '"éøô øàåú" åé"èð ã( הכרעה ביה ליכא בגרסאותלא באו ד ו"י בראב"אפשר שלא היתה לפניהם אלא גירסת הבם "המקובלים שסתמו כרמבכמה מו 90

. )'אמנם אפשר דאתו לאפוקי מדעת תוס( ולא להכריע ההלכה ם"שיטת הרמבפ "אלא לבאר הטעם ע õò úòãä(" ציציתב תכלת חוטי' וח"יש בלשונו שנקט אך ם "נקט כרמבו בכמה מקומות "מהרח הנהו

áåè úùøô çø÷ (ם"כהרמבכנפות ולא יתכן ' בכל ד' חו, דכוונתו דווקא לחוטי התכלת והמשמעות שם. ואולי יש לדחוק , ם"פ הרמב"ע )ô"ã ä"ïéèéäø äòáù ä(צ "בספד' ד פי"א אף שהכריע כראב"והנה הגר

הוא עבדינן ' ד עיקר המצוה הוא בחוט הכורך אלא דכיון דחוט א"ז דגם להראב"שלא יסתרו דבריו זאא "דברי רבינו הגר ה"ובלא .'מח אחדמ לענין טעמי המצוה יש בו גם ענין של חוט "ומ, כוליה בתכלת

צ קאי על הכריכות ולא על "דהספד' פי) שמציין אליו בסוף דבריו(ק "דבזוה, שם צריכים בירור גדול , א"י הגר"צ מראדזין לומר דלא יצאו הדברים הללו מתח"עד שמכח קושיה זו רצה הגה. החוטיםשם בתחילת ' מאי דפיפ "ק הם ע"ל דדברי הזוה"ל דנקט הכי משום דס"א דאולי אפש"מחכ ושמעתי

ם "אך להרמב, ד"כהראב' מד' דהתכלת הוא א ,זויות' חוטין כנגד ד' הוא ד' כנגד ד' צ דד"דברי הספדצ "א בספד"הגר' ומה שלא פי .אחר' א לפרש כן והוצרך לפרש פי"א, חוטים' דחשיבי ח' מח' דהוא א

כ "צ לדחוק כמש"ז אי"ולפי. ד"ד משום דכבר ציין שם שנתפרש הכל בזוהר והיינו כהראב"פ הראב"ע .ד"ש גם להראב"א שם א"לעיל דדברי הגר

ד במנין "מ הוא לא הביא כלל להראב"אך מ, ם ונקט הכי"מבאר דעת הרמב )åà"âé ç( י"ובמשכנואף כל ', ד כתוס"י שהראב"הב' ומוכח דלא היתה לפניו אלא גי )ורק לענין הכריכות הביאו שם(החוטים

. 'ד אלא בדעת תוס"כי בדעת הראבקושיותיו שם לא שייאך לא בא להכריע )÷ öøàäå"è ç 'â îá åéøáã åàáåäå"éñ á 'ñ è"ãé(' ים נקט בפשיטות כתוס"אמנם המלב 91

כי לא , ם שכמעט לא נמצא לו חבר בפוסקים הראשונים"ד אלא דנקט דלא כרמב"בזה נגד הראב בדברי בבירור וכדמוכח 'ד כתוס"שהראב הבית יוסף' ד אלא גי"היתה לפניהם הגירסא הנכונה בראב

ועתה אנו יודעים דעות ).ñ 'é"ñ õøàì øéàîá á"è ÷"æ ,çìù óåñ äåöîäå äøåúäáå ,éò"ù( אחר במקום ם"המלבין "ופשטות לשון הרמב )åôù(וכן ברור בלשון החינוך :)ä úåîáé(והמאירי )úìëú êøò(הערוך ( הרבה ראשונים כן

פ "וע. )ועוד :)è úåëøá( ח הנדפסים מחדש"ר' בפי' וכן אי) "' åè øáãîá ,òå çì"çë úåîù ò , æì"åëå äîú éðàå( ת"עהובמקובלים ', או אחד וז' וג אחדוהענין הוא , הקבלה התכלת היא המלכות והלבן כנגד שאר ספירות

. סקים הקבלה מכרעתל דבמקום שלא הכריעו הפו"וקיי. 'ד אך לא כתוס"ם או כראב"נקטו או כרמב' כיון דלכאו, ם"ואין להביא ראיה מהא דרובם נקטי כרמב, ד"ם או כראב"מ אין מוכרע אי כרמב"אך מ

אך אין בזה הכרעה ', ם לעומת תוס"לכך נקטו כרמב', י שהוא כתוס"ב' ד היתה כגי"גירסתם בראבובאמת יש , שיטתם בהלכה פ"כי המקובלים ביארו ע', כ דלא כתוס"אכן אין זה ראיה כ. ד"דלא כראב

. )çìù úùøô úå÷åîò äìâî( פ הקבלה"ע' מי שביאר גם שיטת תוס

בענין זיהוי חילזון התכלת

51

âî (:א "הרשבו)íù ãî.( ה "ש עושה וכדברי ב"הרוצה לעשות כדברי ב" קאי ז"דע "עושה

מ "מ, נמצא דאף דבכל הדעות שעושה אין מפסיד יותר מהעושה לבן לבדווואף . )בין בתכלת ובין בלבן(קרוב לשכר היותר ד הרי הוא"כשעושה כהראב

. ד"ראבכ היא )דעות' גכל ה ושהביא אלומ(הכרעת הראשונים והאחרונים ואפשר שאילו היתה גירסתו בספרי לפני .92מורין כדבריו ל"ופשטות דברי חז

. זה פלוגתא דתנאיב לחדשל כוותיה ולא היה צריך "הוי נמי ס' התוס

אחרית דבר .לדלברר אלא ולא באתי , להורות הלכה איני כדאיד הדבריםבראשית נאמרכבר

. השאלה שעליה צריכים אנו להוראת החכמים ולבאר היאך היאהמציאות כל הקושיות על ונדחוז "אפשרות צביעת התכלת בזה שנתברראחר מעתה ו

כל להעלות ,)93עצמוהוראה לל' אפיו(שלא הגיע להוראה אדם לראוי , הזיהויאם במקום כזה שנתברר לו יורהו המורה ,א לו"ואם א .הראיות בפני רבו

לעשות אי מחויב ,ע דאורייתא"מ חיוב לפניומוטל אפשרות צביעת התכלת וטצדקי למיעבד דמיבעי ליהדיש איזה טעם או , פי דעתו לעהמצוה כתיקונה

דהא ודאי דאין ( .94יום' פחות מל י טלית שאולה"למפטר נפשיה מציצית כגון ע

אלא ע שמחויב בה"מקיום מ אין שום טעם שיפטורו ,'חכמה ואין עצה ואין תבונה נגד הבציצית ונקט גבי פטור סדין ).ö(ביבמות ' ת כדאי"ח שיכולים לעקור דבר מה"י תקנ"ע

.)לגבי פטורו מתכלת רק דאיירי )åà"è ç ,å(ע "בשו, קטן טלית מצות עיקר" )åà"ç ç ,àé(ע "הנה בשו ,מחזי כיוהראמשום חוטי התכלת הצנעת לענין[

דעיקר המצוה הזו היא )ãé øáãîá ,çì( ן"רמב' עיו. "המצות ויזכור יראהו שתמיד כדי, בגדיו על ללובשו

שם איירי ( .דאין סברת מחזי כיוהרא בקיום מצוה )÷ôåà-àñ÷( הגאונים' תשוב' ועי. בחוט התכלת

אף גדולי חכמי הדור הכא ד קצת יש לחלק אך )יכול להניחם בצנעאמ הרי "שהוא חיוב גמור אך מ תפיליןב

].בו נהגו לא

ומדרשים )æé äèåñ. ,èô ïéìåç. ,áë úéðòú . - ò úéöéöä ìë ìò éà÷ íùå"úìëúä èåç ù(ס "ל בש"סתימת דברי חז 92)åè øáãîá äãâà ùøãî( של תכלת' ופעמים דנקטי לשון חוט א. חוט תכלת ,)áé" òæè øáãîá ,á . çìù øäåæáå

äò÷ :òå"äñø ïðçúàå ò .àé éìùî ùøãî ,ùøá àáåäù ùøãîå"æè øáãîá é ,à ( ועוד דתימה גדול הוא דלא פירשוגופייהו דלסברתם לישנא תוספותש "כמ .'ס בשום מקום לאפוקי מפשטיה דקרא שהוא חוט א"בש

úåçðî àî :ã"á ä" ù"àúùäå éøáñ á"ù...ãìéúô åàì à÷åã"( .]éò 'åæç" àåé"÷ ã"ð, ç ã" åðà ïéà éë íà ä( ,דקרא לאו דווקאíéðåùàøä ïéá òéøëäì íéùâð[

93אי גמיר אף דלא סביר או סביר אף דלא , דאף כשלא הגיע להוראה לאחרים:) á(וכמבואר בהוריות

לגבי להמנע דהתם הוי ,לחלקמקום אמנם יש ( .במקום שהוברר לו ההלכה יש לו לעשות לפי דעתו, גמיר .)ע"ולא בקיום מ, מעשיית איסור

÷ "âé ,â ,ñ(א "ע במג"וע. ב שם"ובמשנ' ג' סע, א יד"מג' ולענין ברכה עי. )åà"ãé ç ,â(א "וכמבואר ברמ 94ç( שם' שכ" מחזי"ויש לדון אם דין ה. שם דין חשוב לגבי המקנה טליתו כדי לפוטרו מציצית' שכ ,

.לא נהגו בו' שייך גם לגבי תכלת בזמנינו שרוב מנין ובנין של חכמי התורה ויראי ה

.'ש עם דברי הגמ"אלא להראות דא, כי אין מטרת התמונות לשמש כהוכחה לזיהוי להדגישיש

)יז אות' עי" (גופו דומה לים"

או מעט אחר , כשהם בחיותם במיםבגווניו השונים ) ארגמון קהה קוצים \טרונוקולוס(א "הפורפור

).בירושלמי ים דומה לעשבים' דאיכו דומים למראה היםאף הירוקים חשיב (. צידתם

) אות יח' עי(וברייתו דומה לדג

.)מימין( של הפורפורא "לדג דומה"ה להמחשתו ,להשואה רקהובאו אחריםה חלזונותה א "הפורפור -חילזון התכלת

) ארגמון קהה קוצים( .מלבין אחר יציאתו מהים

)ב' סעי' אות ט' עי(וטעמינן ליה באודרא ) אות כב' עי" (ודמו שחור כדיו"

.הצבוע והצמר, )צהובה(ההמסה אחר ה היֹוָר מיסת הצבע ַּביֹוָרה ת .גרגירי דם העומד לצביעה

)כשהוא נחשף לאויר הופך לכחול( .מעורבת במים בלבד

צבוע )שנמצא בחפירות(אריג עתיק מאוד

גם הסגול וגם הכחול ( .א"מדם הפורפור )א"הם מהפורפור