קינזותרפיהFasciitis שיקום תרגילים

הגדרותסוגי שרירים

-השריר הפועל העיקרי . זהו השריר שבגלל מקומו הוא מבצע את עיקר הפעולהפרוטאגוניסט

– שריר המנוגד לשריר העיקריאנטאגוניסט

– שריר העוזר לשריר העיקרי , בפעולה הרמונית ליצור תנועה , ששריר אחד לבדו לא יכול היהסינרגיסטלבצעה

שריר קובע – מתפקידו לקבוע את חלק הגוף , המשמש כציר לתנועה או בסיס לתנועה )לדוגמא בהטיית גולפנים שרירי הירך יעבדו בתור שרירים קובעים.

פעולות שרירים

– מתקצר באורכו תוך כדי התכווצותקונצנטרית.1

– מתארך , למרות התכווצות על ידי גורם חיצוניאקצנטרית.2

– מתכווץ אולם אינו משנה את אורכואיזומטרי.3

אקצנטרי - כיווץ המלווה בהתארכות .4

קונצנטרי - כיווץ אקטיבי המלווה בקיצור..5

פליאומטרי – שני שלבים: מתיחה – מאמץ אקסצנטרי של קומפלקס השריר-גיד ולאחר מכן קיצור –.6 מאמץ קונצנטרי של קומפלקס השריר-גיד. ייתרון -אגירה של אנרגיה אלסטית בקומפלקס השריר-גיד

בשלב הבלימה וניצולה בשלב הדחיפה )יעילות מכאנית(

מהכח.60-80% שניות של כיווץ – יעילות וב 6איזומטרי – סטטי, ללא שינוי באורך השריר. לפחות .7

בכיווץ מסוג אקצנטרי לעומת קונצנטרי: ניתן לפתח יותר כח, פחות יחידות מוטוריות מעורבות באותה.8התנגדות, כשהשריר חלש – כיווץ אקצנטרי יהיה קל יותר למטופל!, צורך פחות חמצן ומאגרי אנרגיה.

בקונצנטרי – עדיפות למהירות גבוהה ובאקסצנטרי לנמוכה..9

תנועות

– תנועות השרירים אם התנגדות של משקל האבר המופעלאקטיבי חופשי .1

– מבוצע נגד התנגדות ע"י הוספת כוח להתנגדות כגון משקולות , קפיצים,אקטיבי עם התנגדות.2גוף תומך .

– המטופל לא מתנגד מבוצעות ע"י גורם חיצוני )מטפל( פסיביות.3

שרשראות תנועתיות פתוחות וסגורותישנן שתי צורות שבהן השרשרת של המפרקים עשויה לפעול:

, כךאיננו מקובע האיבר הנעה קצה כאשר -(Open Chainsשרשרת תנועתית פתוחה ) (1 שניתן להחליט האם להניע מפרק אחד, שניים או להניע מפרק אחד מבלי שתתרחש תנועה

במפרקים האחרים.דוגמאות: , ניתן לבחור האם להניע את מפרק המרפק מבלי להניע את מפרקכאשר כף היד באווירא. ידיים-

הכתף )כפיפת מרפק, פשיטת מרפק(, להניע רק את מפרק הכתף והשכמה )הרחקת כתף, כפיפתכתף..( להניע רק את השכמה )קירוב שכמות, הרחקת שכמות...( או כול אופציה אחרת.

או כול משטח מקובע אחר, ניתן לבחור האםכאשר כף הרגל איננה מונחת על הרצפה ב. רגליים- להניע רק את מפרק הברך )כפיפת ברך, פשיטת ברך(, או להניע את מפרק הקרסול, הברך והירך

)בעיטה( או כול אופציה אחרת. 

על משטח יציבמקובע האיבר הנע קצהכאשר   (-Close Chainsשרשרת תנועתית סגורה ) (2 המונע את תנועתו-לדוגמא ריצפה, כך שכול תנועה במפרק אחד שנמצב באיבר המקובע תגרום

לתזוזה קואורדינטיבית של שאר המפרקים באיבר. בשרשרת תנועתית סגורה )להבדיל מהשרשרת הפתוחה( יש מעין תגובת שרשרת ואי אפשר להחליט האם לבודד מפרק אחד ולהניע

מפרק אחר- התנועה צריכה להתרחש בכול המפרקים שבשרשרת. : ריצפה- שכיבות שמיכה..., מוט-כאשר כף היד מונחת על משטח יציב כמודוגמאות: א. ידיים-

מתח, מקבילים... במצבים הללו התרגילים יבוצעו בכול המפרקים שנמצאים מעל הכף יד. : )סקווט, מכרעים, שכיבה עלכאשר כף הרגל מונחת על משטח יציב כמו הרצפהב. רגליים-  

הגב, ברכיים כפופות, כפות הרגליים על הרצפה והרמת אגן..(- במצבים הללו כול מפרקי הרגלייםינועו יחדיו.

 שרשראות תנועתיות קינטיות וקינמטיות

בהסתכלות יותר עמוקה ניתן להבחין ששרשרת תנועתית פתוחה או סגורה עשויה להיות שרשרת ( וכדי להבין את המשמעותkinetics chains( או קינטית )kinematics chainsתנועתית קינמטית )

וההבדל יש לזכור ולהזכיר את הבסיס. בבסיס יש לזכור שתנועת האדם מושתת על יחסי הגומלין בין האנטומיה )מבנה הגוף(,

הפיזיולוגיה )תפקוד הגוף( והביומכניקה )תנועת החי והכוחות הפועלים עליו( של האדם וכדי ליצור את החיבור בין התחומים "נולד" הקינזיולוגיה; תחום במדעי התנועה השואף לשלב בין האנטומיה,

הפיזיולוגיה והביומכניקה של האדם )החי(, לשם ניתוח, הבנה ושיפור היבטים שונים הקשוריםלתנועה.

מבין שלושת התחומים המוזכרים לעיל, הביומכניקה עוסקת בתנועה של האדם )החי(, בכוחותהפועלים עליו ובאופן בו הוא מתמודד איתם.

)דינאמיקה(:גופים שנעיםישנן שני ענפים העוסקים בהבנת התנועה של עוסקת בתיאור ובניתוח של התנועה של הגוף )לא עוסק(- kinematicsקינמאטיקה ) א.

בכוחות(. עוסק בכוחות החיצוניים והפנימיים הפועלים על הגוף ובאופן שבו הוא(- kineticsקינטיקה ) ב.

מתמודד איתם 

על סמך זה ניתן להבין ששרשרת תנועתית סגורה או פתוחה עשויה להיות: - איננה קשורה להפעלה של כוחות, היא תתרחש סגורה/ פתוחהקינמטיתשרשרת תנועתית א.

במצבים שבהם הכוחות שפועלים על הגוף "מנוטרלים", לדוגמא כאשר המפרקים שמונעים נתמכים על ידי רצפה, מיטה, מים וכדומה וגורם חיצוני למפרקים שמונעים כמו מטפל מבצע את

התנועה )אפשרי גם להניע מפרקים באיזור אחד דרך מפרקים באיזור אחר(. השימוש בשרשראות קינמטיות רלוונטי במיוחד לטיפול ולשיקום פציעות, מוגבלויות וליקויים או בתחום הספורט

להגדלת טווחי תנועה באופן פסיבי. תתרחש ברגע שעל הגוף פועלים כוחות חיצוניים - פתוחה/ סגורהקינטיתשרשרת תנועתית ב.

והוא צריך להפעיל כוחות כדי להתגבר עליהם. רלוונטי ביומיום, בעבודה, בתרגול, במגוון סוגי ספורט ובעצם בכול מצב שהגוף נ וצריך להתמודד עם כוחות חיצוניים )כוח המשיכה, מכשירי

ואביזרי התנגדות וכו'( ופנימיים.

 

proprioceptionפרופיוספציה

המגיעה מקולטנים בגוף שמדווחים על מצבו ומיקומו של הגוף בחלל. במצבחושית האינפורמציהה ישנה פגיעה ב וכתוצאה מכך פגיעה בשיווי המשקל. נקעשל

טבלת היקפי תנועה במפרקי הגוף

היקף תנועהסוג התנועהצורתוהמפרקבמעלות

FL125כפיפה כדוריירך

EXT40פשיטה

ABD25הרחקה

ROT80סיבוב

FL125כפיפה גלילי מורכבברךEXT15פשיטה ROT50-70סיבוב

DFL35כפיפה גבית גליליקרסולPL-FL45כפיפה כפית

ELV-ABD25-30הרמה מחליקהעצם הבריחADD5הורדה

FL90כפיפה כדוריתזרועה לכתףEXT40פשיטה ABD90הרחקה

עד הגוףקירובמלאROTסיבוב

FL130כפיפה גלילימרפקEXT0-5פשיטה ROT180סיבוב

אתם יכולים להתחיל להפעיל את שרירי כף הרגל שלכם מיד ובעדינות על ידי המתיחה שלהם כדלקמן:

התבנית הכללית של הטיפול בכל אזורי הגוף היא:

תנועתיות אקטיבית לפיזור הנוזלים

איזומטרית, תנועתיות פסיבית, מתיחות, חיזוק, פרופריאוספציה – אלה הם התירגולים העיקריים.

תרגול פונקציטונלי – תרגול תנועות מורכבות.

כעיקרון, תרגילי הקינזיוטרפיה מיועדים לתירגול עצמאי של המטופל בביתו כהמשךטיפול שמעבר לשעות הטיפול.

הטיפולים הבאים ישמשו בעקרון להגדלת טווח התנועה גם במקרה של בעיה מפרקית וגם במקרה של בעיהשרירית – קיצורי שרירים או חולשת שרירים העוברים את המפרק.

ס"מ בכל מפרק שהוא גורמת לחולשת השרירים החוצים אותו )אינהיביציה(.5 נפיחות של מעל ל ≠

בתרגילים שיש בהם סכנת נפילה לתת למטופל משענת זמינה אוחיזוק שרירים ופרופריאוספציהלתמוך בו במידת הצורך כדי למנוע נפילה ולתת לו תחושת ביטחון.

.PRICEבשלב הראשוני הטיפול הוא:

.הגנה, מנוחה, קרח, חבישה, הרמה, ותנועה

Protection – הגנה על המקום הפגוע

Rest – -שעות48מנוחה לכ

Ice – שעות3 דק' כל 20 הימים הראשונים ל 3קרח יעיל מאד ב

Compression – חבישה אלסטית לריסון הדימום והנפיחות

Elevation – הרמה מעל לגובה הלב, Exercise – תנועתיות עדינה

מתי להפסיק את התרגיל הספציפי כדי להימנע מנזק? כשהמטופל אומר שקשה לו, שיש תנועות נלוות≠ לתנועה הרצויה, קומפנסציות, כאשר הרגל / איבר מתחיל לרעוד, כשיש איבוד שיווי משקל. הפסקת השימוש

בתרגיל נתון תהייה לאחר השגת טווחי תנועה אקטיבית תקינים.

להמליץ למטופל על עבודה מול מראה כדי שיוכל גם לראות את התופעות הנ"ל הקשורות להתעיפות ומהוותאינדיקציה להפסקת התרגיל הנוכחי.

חזרות.30 חזרות ומתקדמים בהדרגה ל 10תרגילי חיזוק אפשר לעשות כל שעה. מתחילים ב

שניות כיווץ – זהו הזמן הדרוש לגיוס כל היחידות המוטוריות של השריר.6-8במאמץ איזומטרי מקסימלי נותנים

אתרים עם פעילות גופנית

http://www.studio123.co.il/index2.php?id=9&lessonId=483

נקע בקרסול

מנגנון הפציעה בקרסול

מתרחש בזמן ביצוע סופינציה בקרסול

כל השרירים בצד הליטרלי )חיצוני( של הקרסול נפגעים

מתיחה של הרצועה הלטרלית , יכול להיות שבר דחיסה

נראה נפיחות והגבלת תנועהבשלבים הראשונים

Peroneals –Peroneus brevisשרירי הפרונאל נפגעים:

Peroneus Longus

EVRשניהם עושים תנועת

טיפול

הרמה של כף הרגל מעל לראש : תנועות בכף הרגלD-FL , PL-FLלפיזור הנפיחות ( חבישה מדיסטל ) קרוב ביותר; סמוך ביותר ( לפרוקסימל )מרוחק מהמרכזעיסוי מאחורי הברך והמפשעות )בלוטות הלימפה ( עיסוי לכיוון הברך והמפשעה במקומות שיש בלוטות

לימפה

בשלב האקוטי

D , PL ,INV , EVRלהרים את הרגל ולבצע תנועות בכל ארבעת הכיוונים

תנועה אקטיבית.שלב ראשון של תנועתיות –

מטופל שוכב על הגב. ורגליו מוגבהות. הרווח שבין הברך לשולחן נתמך ממתחת לברך בכריות.

DFהמטופל מבצע תנועות קרסול אקטיביות לכל הכיוונים כדי לפזר את הנוזלים. בעיקר ◄

הרמת הרגל בשלב האקוטי היא משמעותית יותר )מבחינת הנפיחות( מהקירור. ≠

: )מתיחה עצמית (לבצע תנועות בארבעTeraphy band ירידת הנפיחות ניתן למטופל גומיה כמה שעות לאחרכיונים נגד התנגדות הגומיה

בעמידה בפיסוק קל כשכפות הרגליים מגבילות, העברת משקל מרגל לרגל ע"י העברת המשקל מצד לצד.◄

של השוקיים )המשלבת את תנועות הקרסול ברצף(מעגליתתנועה ◄

)שיווי המשקל ( בישיבה ועמידה על משטח לא יציבproprioception – לעבוד על פרופריוספציה ימים3כעבור )פיתה(

תרגילים

מתיחות

( עמידה – הרגל הפגועה קדימה לכופף את הברך להעביר משקל אל הרגל הפגועה וכיפוף הברךD-FL)

עמידה – עמידה בפישוק עהברת משקל מרגל שמאל לרגל ימין תוך כיפוף ברכיים קדימהתרגיל לנץ – עמידה מול קיר בהונות הרגל הבריאה נוגעות בקיר כיפוף הרגל הקדמית הלא פגועה עד

נגיעה של הברך בקיר בכל שלב נרחיק את הרגל האחורית הפגועה מעט אחורה ממשיכים לנסות פעמים ביום 4-6 שנ' יש לבצע 60 שנ' מגיעים בהדרגה עד 15לגעת עם הבקך בקיר מתחילים ב

ימים 15אחרי

עמידה מול הקיר רגל פגועה אחורה גב ישר כמה שיותר , כפות ידיים בגובה הכתפיים לבצע הרמה והורדת שנ' במתיחה )כשהעקב נוגע בריצפה(15עקב להישאר

חיזוקים

מחזקים את השרירים הבאים : טיביאלים אנטריור ופסטריור , פרינאוס , פלקסורים , אקססורים גסטרוקנמיוססולאוס

גסטרוקנמיוס

10 בסטים של 30 עליות ביום להתקדם עד 10לבצע

עמידה- שתי רגליים עליה על קצות האצבעותהקשיה – עמידה על רגל אחת עליה על קצות האצבעותהוספת משקל 2הקשיה –

שיפור טווח תנועה

מחוץ למדרגה להוריד עקב נמוך ולשהות2/3 מכף הרגל על המדרגה 1/3 עמידה על מדרגה

הקשיה - עם רגל אחת

פרונאוס

תוך התנגדותEVRישיבה על כסא או על שולחן - חיבור גומי )טרהבנד ( ביצוע תנועה של כף הרגל ל

בהתחלה נעבוד עם הטרפי בנד או חגורה לכיוונם השונים ובעיקר לכיוון המתנגד למנגנון הפציעה שלהנקע –

בד"כ פרונציה – משיכת הטרפי בנד לצד הלטרלי של הקרסול תחייב את פעולת הפרונאוסים.

בישיבה על השולחן עם גומייה – טרפי בנד, המטפל יכול להוביל את התנועה כדי שהמטופל יבין מהי◄התנועה המבוקשת. מצב זה קל יותר כיוון שהרגל אינה נושאת את משקל הגוף.

רגליים , הקשיה- רגל אחת ,2בעמידה – מתיחה עם גומיה

המטופל עומד על הרגל הפגועה, טרפי בנד קשורה לרגל השולחן וסביב קרסולו המדיאלי ומפעילה לחץ◄.EVR. המטופל צריך להתנגד ללחץ ע"י הפרונאוסים בכיוון INVצדדי על השוק הדיסטלית לכיוון

שיוי משקל )פרוספציה(

תרגול על פיתה, ירידה ממדרגה, ירידה ממדרגה שעליה מונחת פיתה ניסיון לשמירת שיווי המשקל תוך כדי◄סיבוב הראש מצד לצד.

תרגול בעיניים עצומות – תחילה כששתי הרגליים דורכות על הפיתה וביצוע תנועות קרסול בכל הכיוונים,◄ לאחר השגת שיווי משקל מעבר לרגל אחת. בהתחלה פרופריאוספציה בלבד, בהמשך מוסיפים את ההתנגדות

של הטרפי בנד על הפרופריאוספציה, למשל עמידה על הפיתה + מתיחה הצידה של הטרפי בנד.

ספורטאים: כדי לחזור לתפקוד ספורטיבי המטופל )שחקן כדורסל למשל( מקפיץ כדור כשהוא על הפיתה,◄ מוסרים לו כדור וכ"ו – פעולות שמטרטן להוציא את המטופל משיווי משקל כדי שידע בעזרת הפרופריאוספציה

להתארגן במהירות בשיווי משקל דינמי. ההתארגנות הפרופריאוספטיבית המהירה תעזור במניעת פציעותעתידיות.

בשלבים מתקדמים של התרגול להצמיד את כפות הרגליים )הקטנת שטח הבסיס( על הפיתה ◄

על הרצפה – לעמוד רגל לפני רגל – עקב מאחורי אגודל ואחר-כך גם ללכת באופן זה )עקב בא למגע עם◄האגודל מלפנים(.

ללכת ברברס באותו האופן.

שמים כמה פיתות והולכים עליהם מפיתה לפיתה.◄

שימוש בטרמפולינה של מועדוני ספורט – )החישוק העגול המחזיק יריעה ע"י קפיצים בהיקפה( לקפיצות◄ – אפשרי כי האימפקט שלINVעל שני רגליים ואחר-כך על רגל אחת, קפיצות לכיוון הנקע – שיוצרות כוח

הטרמפולינה מאוד מרוכך.

קפיצות קדימה ואחורה,

קפיצות על הרצפה.

מתפקודה התקין אפשר להתחיל לחזור לפעילות הספורטיבית.85% כשהרגל מגיעה ל ≠

בבדיקה, המטופל עומד על רגל אחת וקופץ קדימה הכי רחוק שהוא יכול, לאחר מכן הוא עומד על הרגל השנייה ושוב קופץ ממנה הכי רחוק שהוא יכול. לפי מדידת את מרחקי הקפיצות קובעים את אחוזי החזרה

לתפקוד המבוקש.

תפקוד מתרחשת בד"כ לאחר שלושה חודשים.85%חזרה ל

טיפול בפלטפוס

בערך. אם הפלטפוס קיים גם בשכיבה אז זה פלטפוס מבני ואין לנו מה16 פלטפוס אצל ילדים ועד גיל ≠ לעשות, אבל אם הקשת הפלנטרית קיימת במצב שכיבה אך קורסת בעמידה אז הפלטפוס ניתן לתיקון ע"י

חיזוק שרירי. תיקון השרירי מבטל את הצורך במדרסים בגיל הבוגר.

PL-FLהתרגול: מרימים עם האצבעות איזה חפץ, תרגילים של חיזוקים לכיוון פלנטר פלקשן

INTR-Rתרגילים לפלטפוס – להרים את האצבעות + חיזוק של הירך לכיוון של אינטרנל רוטישן.

קושי בירידה במדרגות

מתחילים את התרגול בגובה נמוך – רגל פגועה משאירים על המדרגה , מורידים רגל ישרה ומחזירים אותה ולא מרים את העקבEXT-R שהמטופל לא עושה להקפידאל המדרגה

נשאיר את הרגל הפגועה על המדרגה נשלח את הרגל הבריאה קדימה ונחזור אל המדרגה , נשלח רגל בריאה קדימה ניגע עם העקב ומייד ניישר את הרגל הכפופה יש לבצע מס סטים ת נוסיף משקולת על הרגל הישרה

הבריאה, נוסיף התנגדות עם גומי על הרגל הישרה כשהגומיה מחוברת בצד הליטרלי של הרגל הישרה.

שברים בקרסול

, נפיחותDFפחות או יותר אותם עקרונות וקורים אותם דברים. יש הגבלה של

תנועתיות –אקטיבית לפיזור הנוזלים ואח"כ פסיבית כהכנה למתיחות

החזרת טווחי תנועה – מתיחות – המטופל מגיע אחרי חודש וחצי של גבס או קיבוע פנימי.

חיזוק שרירים , פרופיוספשן

חזרה לתפקוד - תרגילים מורכבים. נקעים ושברים בקרסול הטיפול פחות או יותר אותו דבר.

ברכיים

בימים הראשונים אחרי קרע ברצועה )אקוטי( ניתן למטופל קביים קיימת נפיחות כתוצאה מהטראומה

פציעות טראומה – נפילת סיבוב + נשיאת משקל עלולה לגרום למתיחה/קריעה של רצועות, מיניסקוסים,

טראומות נוספות: שבירת הפיקה, שברים בטיביאה הפרוקסימלית.

– אלה הןACL (Anterior cruciate ligament ) או MCL (Medial collateral ligament ) בברך: מתיחה של נקעים ופגיעות במיניסקוסים שיכולות להיות מטראומות קטנות.LCL ול PCLהמתיחות העיקריות, אפשר להרחיב גם ל

מגיע מטופל לפני התערבות כירורגית, קיבלנו ממנו את סיפור המקרה – מנגנון הפציעה, )דוגמא-ירד במדרגות וסובב את הברך(, אם הייתה נפיחות, אם הייתה נפיחות יום אחרי, חושדים בקרע במיניסקוס או רצועה –

עושים לו את הטסטים הספציפיים המיועדים לכך, כדי להגיע למסקנה )דיאגנוזה(.

נניח שהגענו למסקנה, או שקיבלנו מכתב מהרופא, שיש קרע במיניסקוס או ברצועה. אז בימים הראשונים מצב אקוטי המטופל מגיע עם קביים, יש שינויים ביציבת בהליכה. השינויים הקומפנסטוריים בהליכה עלולים

לגרום לפציעות באזורים הקומפנסטוריים – לכן עדיף השימוש בקביים עדיף.

המטופל מגיע עם ברך נפוחה, טווח תנועה מוגבל, בקושי יכול לדרוך על הרגל,

מנוחה קוביות קרח,חבישה הרמה rice: טיפול קלאסי של המצב האקוטי –הטיפול

משווים נפיחות בין שתי הברכיים, מבקשים ממנו לעשות תנועות אקטיביות ופסיביות – פלקשן ואקסטנשן שלהברך,

)החלקPopliteal fossa(, הברך, כפופה מעט ונתמכת בכרית ב elevationתנועתיות: רגל המטופל מורמת )האחורי של הברך ( המטופל שוכב הפוך כלומר הרגל תמוכה ע"י חלק הראש של השולחן כשהוא במצב מורם.

ראשי ללא4במקרים של שבר בפיקה המטופל לא יוכל להרים את העקב – אפשר לבקש רק כיווץ של ה ראשי מספקת לשריר גירוי שעוזר לו להתכווץ.4 במסל טסטינג.נגיעה בשריר ה 1תנועה – מה שמגביל לדרגה

אומרים למטופל לנסות להרים את העקב. גם אם הוא לא מצליח בכך עדיין יש כיווץ ב קואדריספס.

אפשר גם לבקש תנועות בקרסול, ובעיקר דורסי פלקשן ופלנטר פלקשן בשלב הראשוני, כל תנועה בקרסול תשפר את זרימת הדם וניקוז הנוזלים. קורה שהמטופל אינו יודע איך לכווץ את הקואדריספס בעקבות הפגיעה.

4ברגל הבריאה כדי לעזור לו להבין או להרגיש איך לכווץ את ה ראשי 4במקרה כזה נבקש ממנו לכווץ את ה ראשי בדרגה אחת מבקשים מהמטופל השוכב על גבו,4 בבדיקת מסל טסטינג ל של הרגל החולה.ראשי

לישר את הברך ע"י לחיצת הפופליטאל פוסה לכיוון המזרן, כנגד התמיכה המונחת מתחת לברך. – גם כך ראשי לפיזור הנוזלים. אפשר גם להשתמש ב טסט מוטורי לאותה4אפשר לבקש מהמטופל להפעיל את ה

המטרה.

ראשי4 ראשי היא שימוש בדורסי פלקשן הנותן גירוי נוירולוגי לפעולת ה 4אפשרות נוספת לעזרה בהפעלת ה

אז עשינו תנועתיות והרמה של הרגל לפיזור הנוזלים – הורדת הנפיחות, קרח,

לאחר זמן מבקשים ממנו להתחיל להרים את הקרסול מהשולחן.◄

לבקש לכופף את הברך ע"י גרירת העקבים על השולחן ולישר.◄

ההרמה של כל הרגל, אמנם השריר שעובד זה האיליופסואס כששרירי הבטן נותנים תמיכה, והרקטוס◄פמוריס. התנועה הזו היא מאוד מאוד קשה בשלבים הראשונים, בגלל הנפיחות ובגלל כוח השריר המופחת.

נגיד שהטווח של האקסטנשן מוגבל, - חסרות כמה מעלות ליישור הברך. אפשר להשכיב את המטופל על◄ של הברך. כדי varusהצד כדי לבטל את השפעת הגרוויטציה. כרית בן הברכיים ולתמוך את הקרסול למניעת

לשפר את טווח התנועה של השריר מתחילים מכיפוף גדול יותר בברך וממנו להתחיל ליישר.

אחר כך בשלבים אחרים המטופל יושב על השולחן כשהרגליים בחוץ ומנסה לישר את הרגל באופן אקטיבי◄ – המטופל מיישר את הברך עד כמה שהוא יכול, אחר כך הרגל הבריאה מגיעה מלמטה ודוחפת את הרגל

החולה מן העקב ליישור הברך.

כשהרגל החולה הגיעה למקסימום היישור הפסיבי שלה מפסיקים את תמיכת הרגל הבריאה בעקב ומבקשים▪ 6-8מהמטופל לשמור על מנח הברך הישרה )כנגד הגרוויטציה( כלומר בכיווץ איזומטרי. חיזוקים עושים בד"כ

שניות

לבסוף מבקשים מהמטופל לתת לברך להתכופף לאט לאט תוך הפעלה של כיווץ אקצנטרי.▪

.ראשי 4 ולכן עוזר בתנועה האקטיבית שמייצר ה ראשי 4דורסי פלקשן נותן גירוי לפעולת ה ≠

כך שהתרגיל משלב כיווץ קונצנטרי בהתחלה, בהמשך כיווץ איזומטרי ולבסוף כיווץ אקצנטרי.

הכיווץ האקצנטרי יהיה יותר קל למטופל בשלבים הראשונים.()

בשלבים מתקדמים, לאחר ישור מלא של הברך אפשר להוסיף דרגות קושי כגון טרפי בנד או משקולת.◄

צריך לעבוד במקביל על היישור והכיפוף בברך. ההתקדמות ביישור ובכיפוף צריכה להיות במקביל.≠

הפועלים עלתרגול הפלקשן בברך: לגבי מגבלות הנובעות ממפרק וגם מקיצור וחולשת השרירים המפרק.

בשכיבה על הצד כרית להפרדה בין הברכיים וכיפוף ויישור של הברך ננסה שהרגל תהייה כמה שיותר◄ בהמשך לגוף, באקסטנשן. ככל שיש יותר אקסטנשן דרגת הקושי עולה. זה בעצם במו בדיקת מסל טסטינג

. 2דרגה

בשכיבה על הבטן. ◄

מאמץ קונצנטרי - המטופל מכופף את הברך עד כמה שהוא יכול.▪

המטופל מביא את עקב כף רגלו השנייה אל מאחורי הבהונות של הרגל המתרגלת ודוחף איתו את הרגל▪המטופלת לכיוון של כיפוף הברך.

בהגיעו לגבול כיפוף הברך האפשרי לו, מסיר המטופל את תמיכת הרגל השנייה )בהנחה שהשוק לא עברה▪ מעלות של פלקשן( ונשאר במצב במאמץ איזומטרי כנגד הגרוויטציה הפועלת ליישור הברך.90

מאמץ אקצנטרי – יישור הברך - הורדת השוק בקצב איטי תוך כדי בלימה.▪

ע"י תנועה פסיבית. הרגל השנייה דוחפת את עקב הרגל המתרגלתראשי 4בהמשך אפשר גם למתוח את שניות. )כרגיל30 של הרגל המתרגלת. נשארים במצב במתיחה למשך ראשי 4ומביאה לכיפוף – הארכה של ה

במתיחה(. אפשר לעשות אותו דבר בשימוש בחגורה סביב הקרסול ומתיחת החגורה לקרוב העקב לישבן. צריך לשים לב שלא ייווצר כיפוף בפרק הירך כתוצאה מקיצור הרקטוס פמוריס והאיליופסואס. כיפוף פרק הירך יביא

לעליית הישבן )לאחור מבחינת הגוף( ולהגברת הלורדוזה. אותו דבר אפשר לעשות בשכיבה על הצד אובשלבים מתקדמים בעמידה.

כיפוף הברך בשכיבה על הגב – כשמביאים את הברך לכיוון בית החזה כשכפות הידיים שלובות על השוק♥ ומושכות אותו לכיוון בית החזה להגברת הכפיפה ,של הברך , יטפל בבעיית כיפוף במפרק עצמו ולא בבעיית

,רקטוס פמוריס. אפשר לעשות אותו הדבר גם עם גומי או חגורה.ראשי 4כיפוף הנובעת מקיצור ה

(? התשובה,ראשי 4ובחזרה לחיזוקים, שאלה: מתי אפשר להפסיק עם הסטטיק קואד )כיווץ סטטי של ה◄ כשהשריר עובד באופן אקטיבי ולבד, אפילו לפני השגת טווח תנועה מלא שהגבלתו נובעת מחולשת השריר או

הכוונה לרגל ישרההסטטיק קואד עוזר להוריד נפיחות.מבעיות של המפרק עצמו, וכן כאשר הנפיחות יורדת. וכיווץ סטטי – איזומטרי של השריר – כי המטופל לא יכול לעשות תנועה.

את התרגילים של האקסטנשן ושל הפלקשן עושים כאמור במקביל ובהתקדמות מקבילה בדרגות הקושי♥שלהם מבחינת השרירים עצמם ומבחינת התנועה עצמה.

עיסוי ותנועות פסיביות יכולים לעזור מאוד. אפילו שהמטופל מפעיל לבד את השריר אבל הוא לא מצליח≠ להגיע לטווח התנועה המלא לא בגלל חולשה אלא הגבלה אחרת כמו מתיחה של שריר – תנועות פסיביות

יכולות לעזור.

שאלה עד כמה יעיל קירור הברך בבעיות של מיניסקוסים? תשובה יעיל. אפשר ממש ללחוץ על המיניסקוסבקו המפרקי )מראה על המיניסקוס המדיאלי( והמטופל ירגיש את הכאב – כלומר הקירור חודר פנימה.

דקות ובשלבים20קרח מאוד יעיל בשלושה ימים הראשונים. בשלב הראשוני שמים קרח כל שעתיים ל ♥ דקות קרח. 20 שעות 4היותר מאוחרים כל

הקרח גם מוריד את כמות זרימת הדם לאזור הנפוח וכן מאלחש את המקום. לאנשים הסובלים מכאבים דקות לפני שהם הולכים לישון.20הטורדים את שנתם מומלץ להניח קרח – קירור למשך

דקות בערך הוא הופך את פעולתו וגורם להזרמת דם מוגברת לאזור שאליו20הבעיה עם קרח שלאחר ה אנחנו מעוניינים להפחית את זרימת הדם. לכן על המטפל להיות ערני ולראות שהקרח – קירור משיג את

דקות זה זמן סטטיסטי והוא יכול להיות שונה במטופל שלנו לכן יש לעקוב20המטרה המצופה. יש לזכור ש אחרי תוצאות הקירור

המשך חיזוקים.

התחלנו עם פעולות אקטיביות ללא נשיאת משקל, בלי עומס. הכל תלוי איפה הפגיעה, אם זה רצועה או מיניסקוס, עד כמה המטופל מרגיש נוח עם התרגיל, אם בשלב מסוים כואב לו, אם הוא מרגיש חוסר יציבות

עם התרגיל. המטרה כמובן היא להתקדם לתרגילים של נשיאת משקל.

)שראל אוהב דווקא להתחיל עם תרגילים של נשיאת משקל, קטן מאוד כמובן, כי בתרגילים אלה יש פחותסיכון לנזק בשלבים הראשונים של הפגיעה(.

כשהמטופל עומד בפיסוק קל.העברות משקל מצד לצדאפשר בשלבים הראשונים ◄

בעמידת פסיעה להעביר משקל קדימה ע"י כיפוף הברך הקדמית הגובר בהדרגה לשם העברת משקל גדלה מעלות זה מספיק בשלב הזה. 20-30בהדרגתיות אל הרגל הפגועה. כיפוף של

לדאוג שהפיקה לא תעבור קדימה מקצות הבהונות. אפשר לעמוד מול קיר שיגביל את תנועת הברך. ▪

של כף הרגל כדי לשמור על יציבות2-3– שמרכז הפיקה יהיה בין אצבעות varus @ valgusלדאוג שלא ייווצר ▪המפרק.

◄בעמידת פסיעה עם הרגל הפגועה קדימה, ללחוץ את הרגל בכיוון למטה וקדימה כאילו רוצים ליישר את הרגל לתוך הרצפה ובעיקר קדימה אלא שהחיכוך מהרצפה מונע את החלקת הרגל קדימה. תרגיל זה נעשה

ראשי + נשיאת משקל.4ללא תנועה והוא מייצר מאמץ איזומטרי ב

▪לא לאפשר יישור בפרק הירך ובברך

◄את אותו התרגיל אפשר לעשות מול הקיר כשקצות אצבעות כף הרגל הפגועה נוגעות בקיר והמטופל אמורראשי, ללא תנועה בפרק הירך ובברך. 4לדחוף כאילו את הקיר. שוב מאמץ איזומטרי של ה

◄אותו הדבר אפשר לעשות עם התנגדות לאחור - לכפיפה, כלומר מאמץ איזומטרי של ההמסטרינגס. נקודתהמוצא ברך כפופה קלות.

◄אותו תרגיל כפיפת ברך ניתן לעשות בעמידה עם הגב אל הקיר כשהעקב צמוד אל הקיר.

♥את התרגילים האיזומטריים האלה של כפיפה ויישור הברך אפשר לעשות גם בישיבה אלא שאז אין בהם אתהאלמנט של נשיאת משקל.

אם גיד האכילס מקוצר יש הגבלת תנועה לכיוון הדורסיפלקשן שמפריעה לתירגול. במקרה כזה אפשר לשיםהגבהה מתחת לעקב כדי שהתנועה תתחיל בעצם מפלנטר פלקשן.

באותה השיטה ניתן לעבוד גם לצדדים לחיזוקם של האדוקטורים והאבדוקטורים.◄

בעיות ברצועות הצולבות או ברצועות הקולטרליות יכולות לגרום לאי נוחות בביצוע התרגילים הנ"ל.♥

אותו תרגיל של העברת המשקל והדחיפה אפשר לעשות גם על מדרגה. התרגול◄העברת משקל הלוך וחזור. על המדרגה מפעיל גם את ההמסטרינג והגלוטאוס בנוסף לקואד.כלומר לא עולים על המדרגה אלא מכופפים

את הברך של הרגל הפגועה הנמצאת על המדרגה. שוב להקפיד שהפיקה לא תהייה קדמית לאצבעות ושתהיה . לרוב המטופלים יהיה נוח יותר להתחיל בתרגיל על המדרגה, כי הקואד עובד קצת פחות2-3מעל אצבעות

קשה עם המדרגה. אפשר להתחיל עם מדרגה גבוהה ולאט לאט לרדת למדרגה נמוכה יותר להפעלה חזקה יותר של הקואד. במשך התרגיל אין להגיע לישור מלא של הברך בגלל הרצון לשמור כל הזמן את הקואד במצב

מועמס. כך בכל התרגילים של הכוח. למשל בעבודה על הבייספס לא יהיה יישור של המרפק לאורך התרגיל.

שניות כי זה הזמן הדרוש לשריר כדי שכל היחידות6≠בתרגילי חיזוק סטטים ודינמיים משך הכיווץ הוא המוטוריות שלו יכנסו לפעולה.

◄עוד דרך לחיזוק הקואד: המטופל יושב על שולחן הטיפולים כשרגליו תלויות באוויר. המטופל מיישר את רגלו הלוך וחזור כנגד גומי או משקולת הקשורים לקרסול. התרגיל הזה בעייתי כי המומנט משתנה ומפריע ליציבות

ונוצרים כוחות גזירה.

עדיף כי הוא מתרגל כמה שרירים בו זמנית, משפר אתclose chain♥התרגול בסגנון שרשרת סגורה

וכן יש בשרשרת הסגורה נשיאת משקל שזה קרוב לפונקציה.פרופיוספציה הקואורדינציה ואת ה

2 :רגל על הפיתה עמידה עם פרופיוספציה משכללים כאמור כאשר משלבים בהם close chainאת תרגילי ה רגליים על הפיתה , על רגל אחת, עצימת עיניים וכ"ו ושילוב התנועות על הפיתה.

סקווטים. להתחיל מכפיפות קלות – כסא מוגבה מאחור, לגעת בו עם הישבן ולעלות בחזרה. ולהעמיקן אחר◄ בפרונטלי. אם2-3כך להקפיד על גב ישר, פיקות שאינן עוברות את קו הבהונות בסג'יטלי ושמרכזן בין אצבעות

גיד אכילס מגביל את התנועה לתת הגבהה מתחת לעקב.

שימוש בגומי סביב הברכיים והוראה לשמור על פיסוק מחזקים גם את האבדוקטורים ואת האקסטרנלרוטטורס.

אותו תרגיל עושים גם על פיתה כדי לשפר את ה פרופיוספציה.

תרגיל יותר מתקדם – עמידה על רגל אחת וכיפופים סקווט על רגל אחת. גם פה לא מגיעים ליישור מלא◄כדי לשמור על עבודה רציפה של השריר במשך כל זמן ביצוע התרגיל.

◄תרגילים נוספים בעמידה עם טרפי בנד לפי הכיוונים הנדרשים ואזורי הפגיעה.

עוד תרגילים שיכולים להיות טובים מבחינת תנועתיות והנעה, שיפור טווח תנועה, סבולת: רכיבה על אופניים◄הליכה על משטחים לא יציבים כמו דשא, חול ים, כל הדברים האלה גם מועילים.

תרגילים לייצוב אקססורי – תוך מפרקי של הברך. תרגילי התנגדות עם גומי ועים נסיעת משקל. הגומי מעל◄ מנסים לתרגל את השרירים שיעזרוPCLהברך או מתחת לברך מושך לפנים או לאחור. במקרה של קרע ב

מונעת את תזוזת הטיביאה לאחור ביחס לפמור. אם הגומייה מושכת אתPCLלרצועה לשאת בעומס. ה הפגועה לעמוד בעומס.כאשר הגומייה מושכתPCL הקואד מתגייס כדי לעזור לPCLהטיביאה לאחור, כנגד ה

חשוב לחזק אתACL ואז יתגייסו ההמסטרינג. תמיד ב ACLאת הטיביאה קדימה היא מפעילה עומס על ה ההמסטרינג.

.ACLאם הגומייה עוברת מעל לברך ומושכת את הפמור לאחור זה מחזק את ההמסטרינג המתגייס לעזור ל

והקואד מתגייס כדיPCLאם הגומייה מושכת עוברת מעל הברך ומושכת את הפמור קדימה, נוצר עומס על ה לעמוד בעומס. PCLלעזור ל

תוספות:

ACL:פציעה של הרצועה יכולה להיגרם מ –

גורם חיצוני – מכה בצד החיצוני של הברך כשכיוון הכוח הוא מדיאלי גורמת לולגוס. 1

פגיעות "השילוש הלא קדוש" והן: במדיאל קולטרל ליגמנט, במינסקוס3במצב זה שכיח מאוד שמתרחשות .ACLהמדיאלי וב

. גורמים תנועתיים: 2

א. סיבוב חיצוני של הפמור על הטיביאה )בספר כתוב קצת אחרת – סיבוב חיצוני של האיביאה על כף רגל נגרמות במנגנון פציעה זה(.ACL מפציעות ה 78%מקובעת – לבדוק.

פגועה עלולה לפגוע בלטרל קולטרל ליגמנט ובפוסטרוACLב. היפראקסטנשן בברך הליכה ממושכת עם .quadriceps avoidance gait(. וכן ל laxלטרל קפסולה ולעשותם רפויים )

PCL.נפגעת ממכה חזקה בטיביה האנטריורית כשהברך כפופה –

הפציעות של הרצועות הצולבות הן בד"כ קרע שלם!

MCL.נפצעת מכוח שיוצר וולגוס –

LCLנפצעת לעיתים רחוקות. מנגנון הפציעה: כוח טראומטי היוצר וורום לא בלתי שכיח שנפגעות יותר – מרצועה אחת , הקפסולה,והמיניסקוס.

נושא השיעור השלישי – בעיות כרוניות בברכיים

פטלו פמורל פיין סינדרום

אפשרות חידוש הסחוס השחוק בפיקה או בפמור או בכל מקום אחר בגוף היא מוגבלת ביותר. גם יעילותן של התרופות שפותחו כדי לשקם סחוסים שחוקים מוטלת בספק. התרגילים שיפורטו נועדו ליצור התאמה טובה

יותר בין המשטחים הפירקיים של הפיקה והפמור ובכך, בגלל הגדלת שטח המגע להקטין את הלחץ הכאבוהנזק כדי לשמר את המצב ולמנוע נזק מצטבר נוסף.

הסכמה של סדר הטיפולים היא הסכמה הכללית הנהוגה: תנועתיות, טווחי תנועה, חיזוק, פרופריאוספציה, ורק לאחר5. יש חפיפה רבה בין שלבי הטיפול השונים – לדוגמא לא מחכים עד לכוח שרירים ותרגול תפקודי

השגתו עובדים על פרופריאוספציה. אפשר להכניס את העבודה על הפרופריאוספציה לאחר השגת התקדמות בחיזוק ולעבוד על שניהם )חיזוק ופרופריאוספציה במקביל(.

הרחבה ופרשנות שלי: תנועתיות: אקטיבית תחילה כחלק מהורדת הנפיחות בשלב האקוטי. לאחר מכן תנועתיות פסיבית כהכנה▪

טווחי תנועה: ▪לעבודה על טווחי התנועה. החיזוק" יכול ▪האם הכוונה להוריד ספאזם הגנתי?

שבה השריר פועל ללא העמסת הגרוויטציה. הפעולה2, להמשיך לדרגת חוזק 1להתחיל בדרגת חוזק האקסצנטרית עדיפה על הפעולה הקונצנטרית בשלבים הראשונים של הפגיעה. )לדעתי יש להתחיל עם מאמץ

איזומטרי(. את תרגילי נשיאת המשקל )של גוף המטופל( עושים לפני העמסת השריר באופן חזק. יש תרגיליםבשרשרת פתוחה ויש תרגילים בשרשרת סגורה.

H.O.P.S הסתכלות observation:מסתכלים על :

מנח כפות הרגליים מבחינת הקשת של כף הרגל. האם כף הרגל בסופי נציה או בפרונציה.

הרגליים(2☺ בין 4מסתכלים מקדימה על המסה השרירית של הרגליים )האם יש שינויים במסת ♦

קל בירך הימני. הוא ראה זאת לפי שהפיקה קצתIR במפרק הירך? אצלי שראל ראה שיש IR או ER♦האם יש בזוית הצידה - החוצה.

♦לא אצל כל אחד, הסובל מהסנדרום, נוכל לראות את הסטייה של הפיקה ביחס לפמור. )צריך עיין מיומנת לכך( כדי להדגיש את הדבר נבקש מהמטופל לקפוץ ממדרגה ולבחון - אם הברכיים מתקרבות בנחיתה זה

סימן לסינדרום כי הפמור עושה אינטרנל רוטישן. ♦בירידת מדרגות הרגל האחורית שעל המדרגה הגבוההקורסת פנימה בזמן כיפוף הברך.

◙גישות טיפוליות

הגישה שהיתה רווחת עד לזמן האחרון אמרה שצריך לחזק את הוסטוס מדיאליס או אפילו את הוסטוס מדיאליס אובליק כדי שהפיקה תימשך בכיוון מדיאלי והלחץ המזיק בצד הלטרלי של הפיקה ירד. מכאן נבעו

התרגילים של לעשות סקווטים עם כדור בין הרגליים וכיווץ האדוקטורים כנגדו.

הגישה החדשה לטיפול בסינדרום היא לחזק דווקא את השרירים הלטרליים: האבדוקטורים והאקסטרנל IR מראה שזה לא שהפיקה זזה החוצה בזמן התנועה בברך אלא שזה הפמור שמסתובב פנימה MRIרוטטורס.

זה נראה – כפי שהדגימה שרון שהפמור כאילו קורס לאדוקשן בזמן הנחיתה מקפיצה מהכסא כשהברך מתכופפת(. בזמן התנועה שבברך. ההסבר לכך שגם התרגילים הקודמים )שבהם לחצו כדור בין הברכיים בזמן

הסקווט, כדי לחזק את הווסטוס מדיאליס או הווסטוס מדיאליס אובליק( הועילו הוא בכך שעצם הסקווט גרם ☺ גרם להשטחתה של הפיקה בתוך המסילה שלה שבפמור.4 ☺ ושחיזוק ה 4לחיזוק כולל של כל ה

כתוצאה מכך גדל שטח המגע בין הפמור לפיקה והלחץ והנזק פחתו. הסיבה השנייה היא שהכדור שבין . הכדור בין הברכיים מנע2-3הברכיים שמר על המנח הרצוי של הברך בזמן הסקווט, כלומר מעל אצבעות

.Xקריסה של הפמור למנח רגלי

כניסת הפמור לאינטרנל רוטישן מתרחשת בסקווט, הליכה, נשיאת משקל. גםסיבוב חיצוני של הטיביאה גורם ללחיצתה של הפטלה אל הצד הלטרלי של המסילה הפמורלית של הפיקה.

שמנסים למשוך פנימה את הפיקה ע"י "הדבקה" ואז אם מצב"טייפינג"אפשר לשפר את המנח של הפיקה ע"י המופל מוקל בכל מיני תפקודים אז אנחנו באמת יודעים שזה הפטלופמורל פיין סינדרום. ♥הסימפטומים של

הסנדרום הם: כאב בהליכה, כאב בישיבה ממושכת, בקימה לעמידה, במדרגות – יותר בירידת מדרגות 4במאמץ האקצנטרי של הרגל שעל המדרגה היותר גבוהה – הרגל שמאחור, וכן בעמידה כאשר מכווצים את ה

☺ . ♦גם כשהכאב מופיע בעליית מדרגות זה יכול ,Fat pad syndromeלהיות חשד לפטלו פמורל פיין. ♦צריך לשים לב שזה לא

♦אם זה לא טנדיניטיס או טנדינוזיס של הפטלה טנדון.ועוד הבחנות אפשריות נוספות. ♦ההבחנה בין האפשרויות השונות היא בעיקר לפי מיקום הכאב. בפטלופמורל פיין סינדרום הכאב יהיה בפטלה

ומסביב לפטלה. )כאב מתחת לפיקהיצביע יותר לכיוון הפטלה טנדון(.

☺. חולשת השריר גורמת לאי השטחת הפיקה בתוך מסילתה,4♥סיבה נוספת לכאבים בפיקה היא חולשת ה ,cולכן, לשטח מגע מצומצם בין הפטלה והפמור ויצירת לחצים מקומיים חזקים וכאב. ▪הפטלה זזה בצורת

מלטרל למדיאל ושוב ללטרל. בחולשת שרירים הפטלה לא נעה בדיוק במסילתה ואז נוצרים לחצים.

– ישיבה על שולחן או מיטה גבוהה, ככל שהברך יותר ביישור הלחץ על הפיקה גבוה יותר,Open chainב ◄ הדבר נכון בעיקר כשהפיקה לא יושבת טוב ואז שטח המגע קטן והלחץ גובר.לכן כדאי להגביל את היישור ל

כלומרClose fhain מעלות בלבד. שראל ממליץ לא לעשות את התרגיל הזה. ◄ב 45-60 מעלות. 45סקווט, ככל שהכיפוף גדל כך גם הלחץ גדל. לכן ההמלצה בדקווט היא עד

הסיבה העיקרית לסיבוב הפנימי של הפמור היא חולשה של האבדוקטורים ושל האקסטרנל רוטטורס.

יש בדיקה אורטופדית למיקום הפיקה: מסמנים את מרכז הפיקה והוא אמור להיות במרחק שווה משני ס"מ. השרירים שעושים אקסטרנל1הקונדיילים. הסטייה הלטרלית המקסימלית של הפיקה במדידה זו היא עד

פיריפורמיס והשאר האחוריים. השריריםTFLרוטישן ואבדקשן הם גלוטאןס מדיוס, גלוטאוס מקסימוס החשובים שעליהם אנחנו רוצים להתחיל לעבוד הם הגלוטאוס מקסימוס והגלוטאוס מדיוס.

תרגילים לחיזוק הגלוטאוס מקסימוס והגלוטאוס מדיוס כדי למנוע את הסיבוב המדיאלי של . הפמור והיווצרות הלחץ הצדדי על הפיקה

של6 פחות או יותר או 10 חזרות של 3 פעמים ביום. בכל תרגיל עושים 3 תרגילים 10ספורטאים יעשו רצף של .עם מי שאינו ספורטאי מתחילים מאוד בהדרגה ומידי פעם מוסיפים עןד תרגיל או מגבירים את הקושי של30

התרגיל.

◄לחיזוק האקגטרנל רוטישן. המטופל שוכב על הצד של הרגל הבריאה. שתי הברכיים כפופות אחת על בירך. המטפל מבקש להרחיק את שתי הברכיים האחת מהשנייה מבלי90 בברך כיפוף 90השנייה, כיפוף

לנתק בין כפות הרגליים הצמודות. התנועה איננה גדולה – היא ממשיכה רק כל עוד האגן לא זז בי רוצים לעבוד

עם הירך ולא עם הגב התחתון.כדי להקשות על התרגיל אפשר לקשור גומייה מעל הברך. המעבר לגומי הוא לאחר כשבוע באופן הדרגתי. המינון של התרגיל הזה, כדי להתחיל לבנות סבולת, הוא שלוש פעמים שלושים

ושתי דקות מנוחה בין שלושים לשלושים. מבצעים זאת פעם אחת ביום בהתחלה ואחר כך בהתאםלהתקדמות המטופל וצרכי הטיפול. יכול להיות גם שתגידו למטופל לעשות יום כן ויום לא. אין כללים ברורים.

תרגילים ללא נשיאת משקל◙

◄המטופל שוכב על הצד הבריא. רגל תחתונה נשארת כפופה את הרגל העליונה מיישרים בברך ובירך כך שהיא בהמשך הגוף. צריך להשאיר את הרגל העליונה בגובה האגן ובגובה הזה עושים אקסטרנל ואינטרנל

רוטישן הלוך וחזור. ההוראה למטופל היא תפנה את האצבעות לתקרה ואחר כך את העקב לתקרה. שוב בלי חשוב שהרגל תהיה בהמשך הגוף ולא תהיה קדימה. אם הרגל10 פעמים 3להזיז את האגן. המינון פה הוא

עובד, אנחנו רוצים לעבוד על הגלוטאוס מדיוס לכן על הרגל להיות בהמשך לקו הגוף.TFLהולכת קדימה אז ה כדי להקשות את התרגיל הזה בהדרגה משתמשים בגומי שלוחץ לקירוב הרגליים וממשיכים את הרוטציות תחת לחץ הגומי. הגומי נקשר באלכסון כלפי מטה ואחורה מהרגל העליונה אל הרגל התחתונה ולכן קיים

מאמץ נוסף על הגלוטאוס מקסימוס בכיוון של פשיטה כדי לנטרל את הלחץ של הגומי להניע את הרגלהעליונה קדימה.

◄הרמה של כל הירך לאבדקשן. מתחילים בלי הגומי ובהמשך עם הגומי. בתרגיל זה אין רוטציות אלא רק פעמים3אבדקשו והורדה - אדקשן. שוב אם רואים סיבוב של האגן אומרים לו עד לכאן. גם תרגיל זה עושים

30.

◄מטופל שוכב על הגב כשהידיים לצידי הגוף הברכיים כפופות וברוחב האגן. התרגיל לחיזוק הגלוטאוס מקסימוס וההמסטרינג ע"י הרמות אגן )גשר(. ליציבות - להכניס בטן בנשיפה תוך כדי הרמת האגן. להישאר

פעמים. ▪כדי7 שניות ועושים את זה 10עם האגן מורם להקשות אומרים למטופל להרים ידיים למעלה. ▪כדילהקשות מרימים רגל אחת באוויר כשהיא בהמשך לירך של הרגל התומכת. להקפיד שהאגן יישאר מאוזן – יש לאגן

שניות. לחיזוק האקסטרנל רוטישן במנח10נטייה לשקוע בצד של הרגל המורמת. להישאר בתנוחה למשך הזה ע"י גומי. כורכים גומייה מעל ברכי המטופל כדי ליצור כוח מקרב בין הרגליים, ומבקשים מהמטופל להרים

ולכןopen chainאת האגן תוך כדי שמירה על פיסוק ברכיים ברוחב האגן. הסבר: הרגל המורמת נמצאת ב ולכן ההתנגדותclose chainההתנגדות לגומי נעשית ע"י אבדוקציה, לעומת זאת הרגל התומכת נמצאת ב

לגומי נעשית ע"י תנועת אקסטרנל רוטישן. יש חפיפה בין השרירים המבצעים את האקסטרנל רוטישן לבין השרירים המבמעים את האבדקשן.

▪כדי להקשות שמים גליל או פיתה מתחת לכפות הרגליים, אחר כך מוסיפים גומייה סביב הברכיים, אחרכך מבקשים להרים רגל אחת למעלה במקביל לירך של הרגל שנשארה לתמוך. כמובן שמתקדמים בהדרגה בתוך

התרגיל.

. מבקשים להרים רגל אחת באבדקשן ואקסטנשן6◄תרגיל נוסף שנותנים בשלבים הראשונים – בעמידת ביחד )כמו שכלב משתין(, הרגל נעה באלכסון אחורה ולמעלה תוך שמירה שהאגן לא יתרומם בצד של הרגל המורמת וימשיך להישאר אופקי. ▪להקשות ע"י גומייה הקשורה

מעל לברכיים. אפשר לנסות להוסיף גם לטרל רוטישן לרגל המורמת

◄המטופל עומד ליד שולחן הטיפולים ומשכיב עליו, לאורכו של השולחן את פלג גופו העליון באופן שהכיפוף יבוא מפרק הירך ולא מהחוליות הלומבריות. המטופל מרים את הרגל המטופלת כמו בתרגיל הקודם באלכסון

אחורה )אקסטנשן( והצידה )אבדקשן(. אפשר להוסיף גם לטרל רוטישן לרגל המורמת.▪להקשות עם גומייה. הגומייה יכולה להיות קשורה מעל הברכיים או, כדי להקשות עוד יותר, מעל לקרסוליים.

◙תרגילים בעמידה ובנשיאת משקל )לחיזוק הגלוטאוס מקסימוס וגלוטאוס מדיוס בעיקר(

בירך ובברך צמודה מהצד למשהו קבוע )קיר או מיטה90, 90◄בעמידה ובישיבה, הרגל המתרגלת כפופה תרגיליםכבדה( ומנסה לדחוף אותו הצידה ע"י תנועה של אקסטרנל רוטישן.

בנשיאת משקל

◄תנועה של אבדקשן. עומדים על רגל אחת כשהרגל השנייה באבדקשן – באוויר. שתי הברכיים בתוך הגומייה. בתנועה זו עובד הגלוטאוס מדיוס גם של הרגל העומדת – כדי שהאגן לא ירד בצד השני, וגם של

הרגל שבאוויר. לכן אפשר לעבוד על שתי הרגליים, כלומר אבדקשן + נשיאת משקל ברגל העומדת, ואבדקשןבלבד ברגל שבאוויר.

◄לחבר סקווטים עם גומייה המאלצת את הירך לפעולת אקסטרנל רוטישן.

◄תרגיל הליכת סרטן –. הגומייה קשורה לרגל השולחן ולקרסול הרגל המתרגלת והמתרגל הולך קדימה כנגד הגומי הנמתח. ככה הולכים עד כמה שהגומי מאפשר ואחר כך חוזרים באיטיות במאצץ ובאלכסון

אקסצנטרי.

◄ את התרגיל הקודם אפשר לעשות גם בהיכה הצידה ולא באלכון קדמי צדדי.

◄בעמידה כששתי הרגליים על הפיתה והגומי שעל הרגל המתרגלת מושך את הרגל המתרגלת לכיוון הרגלהשנייה.

◄לעמוד על הפיתה רק עם הרגל שאותה רוצים לחזק כשהגומי מושך אותה לכיוון של אדקשן. מכאן אפשרלהוסיף סקווטים – לחיזוק האקסטרנל רוטישן.

תי הרגל על פיתה והגומייה מושכת את הרגל

טרוכנטריק בורסיטיס הגידים מתחברים בגריטר טרוכנטר הם של כל הרוטטורים, כל הגלוטאוסים )כולל מקסימוס לפי שראל( וגם

)אינו עובר את המפרק אלא מתחיל מחלקוorigen☺ שמחובר לגריטר טרוכנטר ב 4הוסטוס לטרליס של ה הטיפול הקינזיוטרפיהדיסטלי(.

☺(, ושל הרוטטורים של הירך4בטרוכנטריק בורסיטיס מתמקד במתיחת השרירים של הוסטוס לטרליס )של ה )פיריפורמיס וכ"ו(. הקיצור של שרירים אלה גורם לגידים שלהם להפעיל לחץ וחיכוך על הבורסה וע"י כך

לבורסיטיס. מתיחת שרירים אלה מקלה על הדלקת כיוון שהיא מרפה את הלחץ והחיכוך המופעל עלהבורסות הטרוכנטריות.

מתיחות לוסטוס לטרליס:◙ ☺. העיקרון4בגלל שאין אפשרות למתוח את הוסטוס לטרליס לבדו, מותחים אותו ע"י מתיחת כוללת של ה

של המתיחות האלה הוא קירוב העקב לישבן ע" כפיפת הברך תוך שמירה על אקסטנשן של הירך.

. גומי או חגורה אחוזים ביד שבצד של הרגל הנמתחת כשצידם השנישוכב על הבטן. המטופל 22.תמונה 1◄ )של הגומי/חגורה( מקיף מעבר לקרסול. המטופל מושך את הרגל עד שהוא שמרגיש את המתח בחלק הקדמי

שניות. חשוב שהגב יישאר ישר ושלא יהיה כיפוף של הירך –15-30של הירך. לשהות בתנוחת המתיחה בין שלו תהיה קומפנסציה בזמן המתיחה. לרוב האנשים יהיה יותר נוח לעשות את המתיחה הזאת בעמידה

)המתיחה בעמידה מתוארת בהמשך(. היתרון במנח השכיבה על הבטן הוא שתנועת הירך קדימה לפלקשן .2נמנעת ביתר קלות בגלל שהירך מונחת על השולחן. ◄

הבריא. שמים כרית בין הברכיים כדי שהרגל תהיה במנח ישר בהמשך לגוףשוכב על הצד המטופל 23תמונה )מבחינת פלקשן/ אקסטנשן ומבחינת אדקשן/אבדקשן(. מבצעים את אותה הפעולה ע"י היד העליונה )שבאותו צד של הרגל הנמתחת(, שמושכת ע"י הגומי או החגורה או בעצמה )באנשים גמישים שיכולים לאחוז בקרסול

ללא עיוות המנח הישר( את העקב לכיוון הישבן. החיסרון של התרגיל במנח זה לעומת התרגיל במנח השכיבה על הבטן הוא בכך שבמנח השכיבה על הצד הרבה יותר קל לירך לברוח לפלקשן )קדימה( לא רצוי המקטין את

מתיחת השריר. לכן חשוב להקפיד שהירך תהיה באקסטנשן ושהלורדוזה המותנית לא תגדל.

,(מתאים לשולחן טיפולים חשמלי. המטופל עומד על הרגל הבריאה כשגבו אל24,25, תמונה 06:17. )זמן 3◄ שולחן הטיפולים. גב כף הרגל הנמתחת מורם אל שולחן הטיפולים שגובהו ניתן לכיוון. חשוב, כמובן לשמור על

גב ישר, ירכיים צמודות ושהירך תהיה באקסטנשן ולא בפלקשו. . כדי למנוע את הגדלת הלורדוזה אפשר להנחות את המטופל לעמוד כשגבו אל עמוד או משקוף המאפשר4◄

את מתיחת הרגל בצד מעבר לו ) מעבר למשקוף או לעמוד( ידו הפנויה של המטופל מונחת בתוך הלורדוזה המותנית. המטופל לוחץ את היד ע"י הגב התחתון את הלורדוזה בזמן מתיחת הרגל עם החגורה או בידו. לחיצת היד נגרמת מקימור הגב התחתון הנעשית ע"י גלגול פוסטרירי של האגן )פוסטריור פלביק טילט(.

. אותו דבר אפשר לעשות כשעומדים לצד השולחן או משהו אחר ומחזיקים בו עם היד הפנויה25. תמונה 5◄לצורך יציבות, והיד שבצד של הרגל הנמתחת מבצעת את המתיחה בעצמה או בעזרת החגורה או הגומי.

(26 החל מתמונה 07:21 )זמן ◙ מתיחת לאקסטרנל רוטטורס

חלק מהתרגילים האלה עושים גם בהקשר לבעיות גב ומתיחות נאורליות. . המטופל שוכב על הגב, הרגל שבצד הבריא ישרה, הרגל שבצד של הבורסיטיס כפופה בירך ובברך1◄

ודורכת על השולחן מעברה הלטרלי של הברך השנייה. כף היד שבצד הנגדי לרגל הכפופה אוחזת בברך הכפופה ומושכת אותה לכיוון השולחן הצד הכואב של האגן מתפתל קדימה )לכיוון התקרה( בגלל מתיחת

שניות.15-30האקסטרנל רוטטורס על שתי השכמות להישאר צמודות לשולחן. להישאר בתנוחת המתיחה

שסיבתם לא ברורה,מכאבי ברכיים≠ הערה שלא קשורה לכאן: הרבה פעמים שראל נתקל באנשים הסובלים כי הבדיקות השונות של הברך שוללות טראומה, מיקום לא טוב של הפיקה, הליכה לא טובה וכ"ו, וגם

מקוצרים וכיהמסטרינג ששרירי הSLRהתרגילים השונים המיועדים לברך אינם עוזרים. התברר לו מבדיקת תרגילים למתיחתם עוזרים במקרים רבים להקלת הכאבים תוך כחודש וחצי. הרבה

בגלל שהם גורמים לסיבוב אחורי של האגןכאבי גב תחתון המקוצרים גם להמסטרינגפעמים גורמים שרירי ההגורם לעומס על הגב התחתון ולשינוי נרחב במנח החוליות.

גב תחתון

סיבות לכאבי גב תחתון: ♦ אחת הסיבות הנפוצות היא חולשה של השרירים המייצבים ♦ עומס על החוליות שגרם לבלט שמגרה עצב.

♦ קיצור של ההמסטרינג שגורם לכאבי גב ♦ קיצור של האיליופסואס ♦ ועוד המון סיבות. נתחיל מהשלב האקוטי, מגיע

מישהו שנתפס לו הגב לפני יום או יומיים בגלל שהרים משהו. הוא בקושי יכול לדרוך על הרגל. הרבה פעמים המטופלים האלה מגיעים כשהם בקושי זזים עם מקל של מטאטא להישען עליו.

♦ הרבה פעמים, כאשר המצבאיך אפשר לעזור להם: קשה, מתמשך, וחוזר על עצמו, המטופל מקבל זריקה של וולטרן.

♦ עיסוי עדין??? - הדעות חלוקות. הדעה המקובלת היא שאין לגעת במטופל בשלושת הימים הראשונים. בכל אופן, לא לעשות עיסוי עמוק בשלב האקוטי כי זה מגביר את הספאזם. גם מייטלנד לא עושים בשלב האקוטי. בכל מקרה המצב האקוטי אינו מאפשר בדיקה מדויקת ולנו כמעסים אין את הכלים הדרושים לעשות איבחון

וטיפול נכונים. לכן ראוי להימנע מעיסוי ולשלוח את המטופל לרופא לקביעת הטיפול הדרוש.

היא תרגילי תנועתיות לגב השיטה המומלצת♦ . תנועתיות מקומית עד לנקודתהתחתון

התנועה צריכה. זה טוב כדי להוריד קצת את הנוקשות ההגנתית שבשלב האקוטי. לא היכנס לכאב!!!הכאב – לעשות תנועה פסיבית )במיוחד בשלב האקוטי(, כי התנועה הפסיבית לא. להיות תנועה אקטיבית של המטופל

עלולה להחמיר את הספאזם ההגנתי של הגב או לגרום לנזקים כמו במקרה של ספונדילולסטזיס למשל.

◙ תנועתיות לגב התחתון לשלב האקוטי כנקודת המוצא. על התנוחה הנוחה נבסס את התנועתיות.התנוחה הנוחה למטופלדבר ראשון מחפשים את

כמובן נשאף לתנוחה שתהיה גם נוחה למטופל וגם תאפשר מגוון רחב של תנועתיות היוצאת ממנה. בד"כ התנוחה הנוחה היא: ♦ כשהברכיים כפופות בשכיבה

על הגב כנראה. ♦ גם תנוחת קירוס, בשכיבה על הגב? לשאול את שראל ◄♦ ♦ ♦ ♦ או תנוחה מומלצת המשלבת נוחות רבה עם

רגליים על כסא )העומד על שולחן הטיפולים( בשכיבה על הגב כך שהירךמגוון אפשרויות תנועתיות: לשים לפוסטריור ולאנטריור פלביק(. ממצב זה אפשר לגלגל את האגן 28 )תמונה מעלות. 90 , 90 והברך כפופות

של המטופל וממחיש לוASISs. כדי שהתנועה תהיה ברורה למטופל מניח המטפל את כפות ידיו על ה טילט )בעדינות רבה כי אין לעשות כאמור תנועות פאסיביות שיכולות לעורר את הספאזם או לגרום לנזק(, את

התנועה.

≠ שאלה לשראל: אחד המדדים העיקריים לקביעת כמות/עצימות התרגול, או בעצם הנקודה שבה צריך להפסיק את התרגיל כדי לתת מנוחה, הוא הכאב. אבל יש מקרים שבהם המטופל לא מרגיש את הכאב תוך

כדי התנועה אבל אחרי כמה שעות, בבית, הוא לא יכול לזוז. מהי התייחסותך לכך? תשובה: זה נכון לגבי תרגילי חיזוק ומתיחות נאורליות לכן מתחילים במינונים קטנים כדי לא להגיע למצב כזה שלמחרת או לאחר כמה שעות מהטיפול יכאב לו עוד יותר. לאחר שהדרכנו אותו לעשות פעמיים ביום מתיחה

שניות )מינון קל מאוד( ורואים שלא הייתה החמרה או אפילו אם לא הייתה הקלה, ממשיכים הלאה10של בהגברת המינונים בהדרגתיות(. ◄ תנועתיות

. הירכיים והברכייםרוטציות מוגבהות על כסא(, היא 90,90נוספת מאותה תנוחת מוצא )על הגב, רגליים צמודות נעות יחד מצד לצד לרוחב השולחן. זה יוצר תנועה קלה באגן ותנועה גדולה יותר בירך. חשוב

שהמטפל ולא המטופל הוא שיוציא בגמר התרגיל את הכסא ממתחת לרגלי המטופל תוך תמיכה ברגלי המטופל והנחתן באיטיות על השולחן כשהברכיים כפופות וכפות הרגליים דורכות על השולחן. אם המטופל

יעשה זאת לבדו תהיה פעולה חזקה מדי ובלתי רצויה של האיליופסואס, והספאזם ההגנתי )באקסטנסורים( .30עלול להתעורר מחדש. ◄ תמונה

רוטציות חזקות יותר המבוצעות מתנוחת המוצא של סיום התרגיל הקודם שבה המטופל שוכב על גבו, ברכיו כפופות וכפות הרגליו דורכות על השולחן, מתקבלות כשברכי המטופל נעות ביחד מצד לצד לכיוון משטח

השולחן. פיסוק הברכיים יכול להקל ולמנוע כאב. חשוב למנוע כאב בשלב האקוטי. מינונים: כל עוד זה לא כואב מומלץ לעשות במחזורים של חצי דקה עד שתי דקות עם מנוחות ביניהם.

≠ הערה חשובה: כאשר המטופל מתבקש לשכב על גבו כשברכיו כפופות וכפות רגליו דורכות על השולחן, עליו לכופף ולהרים רגל רגל ולא את שתי הרגליים ביחד כדי להימנע מיצירת עומס אל הגב הנמצא במצב אקוטי.

( תרגיל נוסף לתנועתיות לאנטריור ופוסטריור פלביק טילט.31◄ )תמונה תנוחת המוצא: המטופל שוכב על גבו, ברכיו הכפופות אחוזות בכפות ידיו ומשוכות ע"י ידיו לכיוון בית החזה

שלו. כפות הידיים, ליתר דיוק, אוחזות בברך או קצת מתחת לברך על השוק הפרוקסימלית. התנועתיות: כפות ידיו מהדקות את ברכיו לכיוון בית החזה ויוצרות ע"י כך פוסטריור פלביק טילט, ואז

משחררות את הלחץ ומאפשרות לברכיים להתרחק מבית החזה ולאגן לצאת ממנח הפוסט ריור פלביק טילט. המטופל לא יביא את שתי רגליו ביחד לתנוחת המוצא אלא רגל רגל כפי שמוסבר בהערה האחרונה.

▪ אפשר לעשות תרגיל זה גם עם רגל אחת בלבד כשהרגל השנייה מונחת ישרה על השולחן. ◄ בהמשך לתרגיל הקודם, לעשות רוטציות קטנות. מאותה תנוחת מוצא )על הגב, כשהידיים מושכות את

הברכיים לכיוון בית החזה(, ע"י הנעת הרגליים מצד לצד - ימינה ושמאלה.

◙ מתיחות לגב התחתון ולירך

(, תנוחת מוצא: מטופל שוכב על הגב. רגל אחת ישרה על השולחן והרגל השנייה כפופה33◄ )תמונה אחר כך מבצעים אותו שניות לכיוון בית החזה.30כשהברך שלה אחוזה ע"י שתי כפות ידיו ומשוכה למשך כ

◄ תרגול של רוטציה למתיחת הגבהדבר לגבי הרגל השנייה.

להישאר במתיחה למשך התחתון. עושים כפי שתואר במתיחת הרוטטורס בהקשר לטרוכנטריק בורסיטיס. ( מתיחה ראשונית קלה35 ◄ )תמונה שניות. 30

דריכה על השולחן. ואז מרים את הרגל, לפלקשן גדול9לההמסטרינג. המטופל שוכב על גבו מכופף ברך אחת מעלות )כדי שלא להעמיס על האילויפסואס המחובר לחוליות המותניות( ומחבק אותה בידיו מאחורי90מ

הירך קרוב לצד האחורי של הברך. המתיחה נעשית ע"י יישור הברך כשהירך מקובעת בפלקשן ע"י הידיים המחבקות אותה. מתיחה הזו אינה סטטית אלא דינמית מכיוון שהיא מערבת גם מתיחה של עצב )סיאטיק

נרב(.

≠ הערה חשובה: הקימה משולחן הטיפולים יכולה, אם היא לא מבוצעת נכון, לגרום להתחדשות הספאזם הדרך הנכונה לקום מהשולחן ממצב של שכיבה על הגבההגנתי.

נניח שהמטופל רוצה לקום לצד ימין. אז הוא מתרחק אל הקצה השמאלי של השולחן, מכופף ברכיו ודורך על השולחן, מסתובב לשכיבה על צד ימין עם ברכיים וירכיים כפופות, מכאן הוא מתחיל להוריד רגל רגל מחוץ

למיטה. כאן המשקל של הרגליים כבר מנסה למשוך אותה לישיבה. המטופל מביא את ידו השמאלית קדימה לפני החזה ודוחף איתה את גופו למעלה. כשהגוף מתחיל להתרומם, הוא מכניס את מרפק ואמת יד ימין אל

מתחת לכתף ומכאן הוא מיישר את מרפק יד ימין ומתיישב.

◙ תנועתיות לגב התחתון למי שאינו יכול לשכב על הגב. ◄ מי שקשה לו לשכב יכול לעשות תנועתיות עדינה של האגן לאטנטריור ופוסט ריור פלביק טילט בעמידה.

אחת הדרכים לעשות את זה היא להיצמד עם הגב והרגליים לקיר ולנסות להצמיד את השקע של הגב לקיר – אפשר לשים את היד בין השקע של הגב לבין הקיר וללחוץ את היד עם הגב ע"י קימור הגב התחתון הנעשה

ע"י הפוסטריור פלביק טילט. ▪ עם נשיאת המשקל קשה. אפשר לעשות תנועות אגן עדינות קדימה ואחורה לשחרור האזור המותני כשהרגל שבצד

כדי להפחית את נשיאת המשקל והלחץ מהגב בצד הכואב. רצוי לעשות זאת בצמודשרפרףהכואב מונחת על לקיר ולבקש להצמיד ולהרחיק לסירוגין את הגב התחתון אל הקיר.

◄ את אותה התנועתיות של גלגול האגן לפנים ולאחור, המגבירה ומיישרת את הלורדוזה המותנית לסירוגין, תרגיל . 6 בעמידת לעשות אפשר

זה טוב מאוד גם לפריצת דיסק. את התרגילים האלה אפשר לבצע כבר ביום הראשון להופעת הבעיה. לא להגיע לכאב. לא לעשות כשיש ספונדילוליסטזיס.◄בעמידה לתת אקסטנשן קל בגב ולחזור למצב נטרלי –

זה יכול להקל בפריצת דיסק. ◄ המטופל שוכב על בתנאי שאין ספונדילוליסטזיסהבטן ולוקח את הגב לקצת אקסטנשן ע"י הישענות על אמותיו וחזרה להרפיה.

)תנועה זו יכולה לשמש גםבכל מקרה לא להגיע לכאב. כי האקסטנשן מגביר את גלישת החוליה קדימה. לאיבחון(. בשלבים יותר מאוחרים כשכבר פחות כואב אפשר לקחת את הידיים קדימה ולעלות לאקסטנשן.

∑ היתרון בתרגול בשכיבה הוא שהחלק התחתון מקובע ואין צורך לשמור על שיווי משקל. כתוצאה מכך מופחתהעומס של התרגיל.

מתיחות נאורליות סימפטומים נאורליים כוללים נימול, עקצוץ, חוסר תחושה, הקרנות, המתיחה איננה של העצב עצמו אלה של

כל הרקמות התומכות בעצב. זו מתיחה של כמה שרירים במקביל שיש להם קשר אחד עם השני וזה משפיע על המתיחה של העצב. כמו כל מתיחה בכל מקום יכולים להיווצר קרעים מיקרוסקופיים. אם יש לחץ על העצב

באזור מסוים, אז דווקא באזור הבעייתי העצב עוד יותר נפגע. אם לדוגמא יש לחץ על העצב בנקודה מסוימת מדיסק, או שריר אוכל דבר אחר, שם במקום הלחוץ, הבעייתי תיווצר עיקר המתיחה.

מתיחות נעשות באופן אקטיבי או אקטיבי נעזר ע"י המטופל בלבד. המטפל אינו מוסיף שום לחץ או תנועה. אין להגיע לכאב. המטפל יכול ללוות את התנועה, כדי ללמד את המטופל איך לבצע את התנועה אך עליו להימנע

כאמור מהוספת כוח או לחץ. ההתחלה היא עם מינונים קטנים במשך היום. שלוש פעמים במשך היום, מתיחה שניות. חשוב שהמתיחה לא תהיה סטטית אלא תנועתית - מתיחה שאינה מגיעה לכאב והרפיה,10דינמית ל

כדי לא להשאיר את העצב מתוח לאורך זמן. כלומר עושים בעצם נאורל מוביליזישן. בפעם הבאה שפוגשים תיתכן החמרהאת המטופל שואלים אותו איך הוא הרגיש בעקבות המתיחות.

זמנית מאוחרת אך היא צריכה להיות קצרה ומצפים להטבה בעקבותיה. בד"כ כלל מתחילים את המתיחות הנאורליות בצד הבריא ורק לאחר שהן מבוצעות היטב מתחילים לבצען בצד הכואב. רק במידה והצד הכואב

אינו במצב אקוטי אפשר להתחיל את המתיחות ישר בצד הכואב.

המתיחות: ◄ סלמפ. כמו הבדיקה באורטופדיה. המטופל יושב על השולחן. השולחן מגיע עד לצד האחורי )פופליטאל פוסה(

של ברכיו ורגליו תלויות באוויר – לא מגיעות לרצפה. גבו כפוף, ידיו מאחורי הגב, סנטר לחזה. ▪ בשלבים החריפים נבקש מהמטופל ליישר ולכופף בעדינות את הברך שבצד הפחות כואב. היישור בעדינות כדי

שלא להיכנס לכאב. ▪ רק לאחר מכן יעשה המטופל אותו הדבר ברגל שבצד הבעייתי. אפשר להוסיף לפשיטת הברך גם דורסי פלקשן, אינטרנל רוטישן, והעמקת הפלקשן של הצוואר. אפשר לשחק עם

התנועות הנ"ל כדי לכוון את המתיחה לאזור מסוים. חשוב שכל הזמן תהיה תנועה – שהמתיחה לא תהיה סטטית. לדוגמא, הברך חצי כפופה ומשחקים עם מתיחה והרפיה ע"י הוספת דורסי פלקשן והרפיית הדורסי

פעמים3-10פלקשן. אחרי תקופה שאני רואה שאין סימפטומים והמטופל הגיע למינון רצוי, כלומר שתמתח שניות מתחיל לעבור לרגל השנייה – הרגל הכואבת. חשוב להדגיש שוב שאין להגיע לכאב חזק לא30ביום

בזמן המתיחה וגם לא אחרי המתיחה. ◄SLR מעלות והידיים מחבקות את הירך90 למתיחת הסאיאטיק נרב. המטופל שוכב על הגב. הירך ב

מאחור, המטופל בתנועתיות של יישור הברך ללא כאב והרפיה. אפשר גם פה לשלב דורסיפלקשן ופלנטר פלקשן ואינטרנל רוטישן בירך.

◄SLRלמתיחת הסאיאטיק נרב. מבקש להרים את הרגל ישרה למעלה בעזרת חגורה כדי לא לאמץ את שרירי הגב הירך והבטן, ולהרים את הרגל ולהוריד מעט שוב ושוב. לשמור על ברך ישרה. התנועה מגיעה

מהירך. גם פה אפשר להוסיף את הדורסיפלקשן וגם אינטרנל רוטישן של הירך. . המתיחה של הפמורל נרבשוכב על הבטן. "פרו ני בנדינג" למתיחת הפמורל נרב. המטופל 44◄ תמונה

☺אותה עשינו בטיפול בטרוכנטריק בורסה אלא שכאן המתיחה היא תנועתית4מתבצעת בדומה למתיחת ה – הלוך וחזור לפי הכללים של המתיחה הנאורלית. היד בצד של הרגל המטופלת אוחזת בגומי או חגורה

המקיפים את הקרסול, או שאוחזת בקרסול בעצמה, ומפעילה כוח למשיכת העקב לכיוון הישבן. עם חגורה מאחורה. חשוב להקפידבשכיבה על הצד. וורסייה נוספת למתיחת הפמורל נרב היא 45▪ תמונה

שהירך בהמשך לגוף. וכאן אפשר להוסיף מתיחה נוספת דרך הצוואר ע"י הבאת הסנטר לחזה שמגבירה את מתיחת חוט השדרה. אז ישנן שתי אפשרויות: מתיחה והרפיה של הנוצרת ע"י כיפוף והרפיית הכיפוף של הברך

כשהסנטר נשאר במצב סטטי מקורב לעצם החזה או שהברך נשארת מכופפת במצב סטטי והמתיחה וההרפיה נעשות ע"י קירוב והרחקת הסנטר מעצם החזה. בכל המתיחות הנאורליות אפשר לשחק בכל

המפרקים השונים. לפעמים יש מפרקים שיעזרו יותר ממפרקים אחרים. יתכן שהמתיחה דרך הדוקסיפלקשן או דווקא המטופלים שמרגישים טוב בזמן המתיחהדרך הברך תעזור יותר.

נוטים להרעה במצב לאחר הטיפול. החמרה זמנית תהיה ברוב המקרים במשך המתיחה – כאב קל, וכך גם מתוך7אחרי המתיחה אבל אנחנו מצפים לשיפור בטווח הארוך. לדוגמא אם המטופל מגדיר את הכאב שלו כ

אבל מצפים שבהמשך – אחרי יום אפילו, ירד הכאב מתחת ל8.5-9, אחרי המתיחה הכאב יכול להגיע ל 10 הכאב ירד בתוך יום אם המטופל עושה מתיחות קלות ביום הטיפול. אם המטופל עושה מתיחות יותר .7

לאחר שבוע של מנוחה מהמתיחות.7 ימים ברציפות מצפים שהכאב ירד אל מתחת ל 3-4אגרסיביות למשך בשילוב עם רוטציה. המטופל שוכב עלSLR. המתיחה החזקה ביותר של הסאיאטיק נרב ע"י 46◄ תמונה

הצד הבריא, הרגל הנמתחת מובאת ישרה קדימה אל מחוץ לשולחן ושוקעת לכיוון הרצפה כשהכתף של אותו הצד מנסה להשתטח לאחור כדי לגעת בשולחן. התנועתיות כאן יכולה לבא מהכתף העליונה אותה אפשר

לפתל לאחור ולהחזירה למעלה, או ע"י תנועת הרגל העליונה המיושרת קדימה ולהחזיר, אפשר לעשות תנועות בקרסול תוך כדי. אם המתיחה אינה מורגשת, אפשר להוסיף רצועה כדי לתת מתיחה חזקה יותר. המתיחה

נעשית ע"י רצועה שצידה האחד נמשך ע"י היד הנגדית וצידה השני חובק את סוליית המטופל. תרגיל כזה שבועות. המינונים בהתחלה קטנים. במצב אקוטי מתחילים עם הרגל שפחות כואבת, לא3-4מבצעים אחרי

נשארים סטטיים במתיחות – חשוב שתמיד תהיה תנועתיות. . מתיחה נאורלית? )השאלה מתחת(. לגב תחתון. המטופל בתנוחת51◄ תמונה

כריעת ברכיים כשהוא יושב על עקביו על השולחן, )לא כל אחד יכול להגיע לפלקשן כזה בברכיים(. ומתכופף כמו בתפילה מוסלמית כשהמצח נוגע בשולחן והידיים מתוחות כמה שיותר קדימה. התנוחה יוצרת מתיחה

קלה בגב התחתון.

מה זה מותח ואם זה נאורלי אז למה אין תנועתיות.

. עמידת פסיעה הרגל הקדמית כפופה והרגל האחורית ישרה. הרגל3. תמונה מ7מתיחת האיליופסואס שניות.10-30האחורית היא הרגל הנמתחת. נשארים סטטיים בתנוחה למשך

חיזוק הגב התחתון חיזוק הגב התחתון מבוסס על חיזוק הטרנסברסאבדומיניס וחיזוק שרירי רצפת האגן כי השרירים האלה

מורידים את העומס מהגב התחתון. כדי לחזק את הגב התחתון חשוב לחזק את הטרנסברסאבדומיניס ולתרגלו להתכווץ בתזמון הנכון – מעט לפני כיווץ שרירי הגב, או כל פעולה מאומצת שאנחנו עושים צריך להכניס את

הבטן )לפי הפילטיס צריך לכווץ תחילה את רצפת האגן – תחושה של התאפקות, ואחר כך מושכים את הבטן ע"י כיווץ הטרנסברסאבדומיניס בכיוון אלכסוני אחורה/פנימה ולמעלה כאילו שסוגרים ריצ'רצ' של החנות

במכנסיים. שתי הפעולות האלה צריכות לבא לפני הפעולה המאומצת או התרגילים(. דרגת הקושי של התרגילים גדלה בהדרגתיות.

תרגילים: ◄ לקחת נשימה עמוקה, ותוך כדי הוצאה של אוויר להכניס

את הבטן פנימה. )בפילטיס מתחילים בכיווץ קרקעית האגן וממשיכים בהכנסת הבטן פנימה(. עכשיו כשהבטן מוכנסת פנימה לאחר הנשיפה מבקשים מהמטופל לנשום פעמיים כשהבטן נשארת במצבה

המוכנס ואינה מתנפחת. הנשימה עם הבטן המוכנסת מחזקת את השריר. אפשר לעשות את התרגיל הזה בשכיבה על הצד,

בישיבה עם גוף קצת קדימה, אפשר , כאן הבטן רוצה ליפול למטה. לכן אפשר56 – תמונה 6. התרגיל בעמידת 6לעשות את זה בעמידה, ובעמידת

ממש להרגיש איך מכניסים אותה פנימה. ההמשך, אותו הדבר – לוקחים נשימה עמוקה, ומוציאים אוויר תוך הכנסת הבטן. לוקחים שתי נשימות כשהבטן נשארת מוחזקת בפנים. על זה אפשר לבנות כל מיני תרגילים

לחיזוק שרירי הגב. ◄ כשהמצב כבר פחות אקוטי והכאבים בגב ירדו, המטופל יושב על שולחן הטיפולים, מבצע את הכנסת הבטן

כפי שתואר ומרים יד אחת ואחר כך שתי ידיים אחר כך משקולות קלים לידיים להרים יד ורגל באלכסון, וכ"ו. כש כך מחזקים את התנועות מבוצעות תוך הקפדה על בטן מוכנסת פנימה גם בנשיפת וגם בשאיפת האוויר.

השרירים המיצבים את הגב התחתון ואת יציבותו של הגב התחתון. ▪ אותו דבר אפשר לעשות גם עם הרגליים עם פלקשן בירך. ▪

אותו דבר אפשר לעשות בישיבה על פיטבול. אפשר להוסיף גם פיתה מתחת לרגליים. + הכנסת אוויר, הוצאתו תוך כדי הכנסת הבטן ותרגול כשהבטן6◄ דוגמאות לתרגילים שבונים על עמידת

מוחזקת פנימה גם בנשיפה וגם בשאיפה: ▪ הרמת יד ימין, להוריד, להרים רגל, להרים יד ורגל נגדיים, יד או רגל על פיתה וכיד הדמיון הטובה, הכל לשיפור

היציבות. מינונים: כמה לעשות? כמה שיותר. ◄ בשכיבה על הגב: לעשות גשר – כפות רגליים דוחפות, אגן למעלה והשענות על השכמות. מכאן מתחילים

להגביר קושי – רגל באוויר, שם פיתה ואומר להרים רגל שנייה, גליל, כל מה שעשינו בקשר לפטלופמורל פיין, אלא שפה הדגש הוא על הכנסת הבטן פנימה. לפעמים אנשים מכניסים את הבטן עד כדי כך שהם כבר לא

.50%יכולים לדבר ואז אומרים להם להכניס בטן עד הסוף ולהוציא אפשר לשלב את הכנסת הבטן בהליכה, בכיווצים איזומטריים: דחיפת קיר וכ"ו.

◄אחד הדברים שטובים לגב תחתון זה הליכה אחורה שמחזקת את האקסטנסורים של הגב התחתון ואתהגלוטאוס מקסימוס, תוך כדי הכנסת הבטן