1

*בדין תשבו כעין תדורו

המדקדקין רק בסוכה ישנים שאין, בשינה עכשיו להקל שנוהגין "ומהבסי' תרל"ט סי' ב' כתב הרמ"א א. איש סוכה דמצות משום נראה ולי(; הישן' פ מרדכי) הקרים במקומות לישן צער דיש, צנה משום א"י, במצות, מיוחדת סוכה לו שאין, אשתו עם לישן יוכל שלא ובמקום, השנה כל דר שהוא כדרך ואשתו איש, וביתו .מיוחדת" סוכה לו להיות אפשר אם, השנה כל דר שהוא כמו אשתו עם שם ולהיות להחמיר וטוב; פטור

כמו בה לישן סוכה מצות כי להקל שנהגו נראה ולי"וז"ל ,( ביתר ביאורבדרכי משה )שם ס"ק גכ"כ ו ל"במהרי ש"וכמ תדורו כעין( מב כג ויקרא) תשבו( א כו סוכה) ל"חז שדרשו וכמו ,אשתו עם איש בביתו שישן

אוכלים רבים אלא מיוחדת סוכה אחד לכל שאין הזה ובזמן ,בסוכה אשתו עם ישן שהיה( שסא' עמ ד' סי שם) יישנו והאנשים בביתן נשותיהן יניחו ואם כאחת בסוכה נשותיהן עם לישן להם אפשר אי אחת בסוכה ושותים ".תדורו כעין מקרי ולא מצטער הוי לפעמים בסוכה

כה אינו נקרא כעין תדורו ופטור מלישן ובהמשך דבריו מביא ג' ראיות דהישן לבדו בלי אשתו עמו בסו מקרי לא אשתו עם להיות יוכל שלא דבמקום בהדיא( ב ג) דערכין קמא פרק בריש אמרינן וכן" וז"ל ,1בסוכה

מן פטורות נשים וגבי ,הסוכה מן שפטור חתן גבי( שם) הישן בפרק משמע וכן ,הסוכה מן ופטור תדורו כעין ".היא גדולה וסברא המנהג נשתרבב מזה מקום מכל לדחות שיש ואף ,(ב כח שם) הסוכה

? מיחייבי מאן, מחייבי לא הני אי, פשיטא. וישראלים לוים כהנים, בסוכה חייבין הכלוהנה בערכין איתא " מה, תדורו כעין - ימים שבעת תשבו: מר ואמר, תשבו בסוכות וכתיב הואיל: א"סד, ליה איצטריכא כהנים ואשתו איש לדור יכולין ואין] נינהו עבודה ובני הואיל כהנים והני, ואשתו איש סוכה אף ואשתו איש דירה

משמע קא, ליחייבו לא רש"י[ - ניחייבו לא אימא הרגל עבודת עלייהו דרמיא לנשותיהן נזקקין שאין בסוכה עבודה בעידן שלא פטירי עבודה ובעידן מיחייבי להו דאפשר היכי כי תדורו כעין להו אפשר דלא ג"דאע] לן

דאמר, דרכים אהולכי דהוה מידי, מיחייבי חיובי עבודה שעת בלא, עבודה בשעת דפטירי נהי רש"י[ - מיחייבי ."בלילה וחייבים ביום הסוכה מן פטורין - ביום דרכים הולכי: מר

והלכך פטור כעין תדורו לא הויזו דלישן בלי אשתו בסוכה ראי' מסוגיאשהביא וקשה טובא על הרמ"א היא - ' )בד"ה קמשמע(סתורש"י ו ושפירשכמו - מסקנאאבל הההו"א, לפי רק סברא זו הוידהרי , מן הסוכה

ממה שרצה היפך לגמריחייב לישן בסוכה לבדו, עכ"פ שלא בשעת עבודה תדורו מ"מ אף דלא הוי כעיןד הרמ"א להוכיח מגמרא זו?!

שלא משום אלא חייבינהו לא וגמרא' ב' ג בערכין ש"כמוז"ל "ראי' זה, א עמד על הגר" הלכותנה בוה נהי בגמרא ש"דמש ל"ור' כו ג"דאע' שכ דחייב משמע' כו עבודה ובני ה"ד שם י"מרש אבל עבודה בשעת

ומבואר דסובר דהרמ"א ".עיקר וכן' כו ל"קמ ה"ד' ועתוס ואשתו איש משום ולא ע"בפ ענין הוא' כו דפטירי

שוחט שליט"א בישיבת אור אלחנן חב"ד סוכות תשע"ו ע"פ רשימת * שיעור שמסר הראש ישיבה הג"ר עזרא בנימין התלמידים.

לפעמים הוי מצטערולהעיר, אף דבתחילת דבריו )הועתק לעיל( כתב "ואם יניחו נשותיהן בביתן והאנשים יישנו בסוכה 1שלא יוכל להיות עם אשתו ולא מקרי כעין תדורו", היינו שהפטור הוא משום מצטער, מ"מ בסוף דבריו מזכיר רק "דבמקום

לא מקרי כעין תדורו", והיינו לימוד מיוחד שצ"ל עם אשתו. וכן מפורש בהגהותיו לשו"ע "משום דמצות סוכה איש וביתו, . משא"כ המג"א )שם סק"ח( כתב דטעם הפטור , ואינו מזכיר כלום אודות מצטעראיש ואשתו כדרך שהוא דר כל השנה"

בזה לקמן בפנים.הוא משום מצטער. ועיין עוד

2

קמ"ל דכהנים בימים שאין עובדים בבית אתא לאשמועינן דהגמ' ומפרש', סהקמ"ל דלא כרש"י ותו מפרש אז מותרים להיות עם נשותיהם חייבים לישון בסוכה עם נשותיהם., כיון שהמקדש

זכירם. אינו אפי' מו ,רש"י ותוס'שמפרש היפך פי' מסוגיא ראי'מביא הרמ"אשלדחוק טובא אך קשה אינו מובן השקלא וטריא של הסוגיא, דבקס"ד אמרינן שבשעת לפי ביאור הגר"א בדברי הרמ"א ד, קשה ועוד

", ליחייבו לא נינהו עבודה ובני הואיל כהנים והנימשמע מהלשון "וכדעבודה בין ביום ובין בלילה פטורים )המקדש ואינו דכשאינו עובד בבית -כמו הקס"ד - קמ"ל שפטורים משום העבודה(, ואמרינןהיינו שקס"ד ואין לומר שהקס"ד היא דכשאינו עובד , וכשעובד בין ביום ובין בלילה פטורים.חייב בסוכהזקוק לאשתו

סוגיא שון הל, חדא דלא משמע כן מרק כשעובד בבית המקדש הוא שפטוריןבבית המקדש ג"כ יפטר, וקמ"ל שועוד, דלפי זה אינו מובן כל .בזה מכל ישראללמה יהי' שונה שחייב ד תא דפשיטא היאהרי מילד דוכנ"ל, וע

ההמשך נהי דפטירי וכו' אינו שייך כלל להנידון, ומילתא דפשיטא היא )ועיין לקמן אות ד' מש"כ בזה אפי' שוות )סוכה נה:, רמב"ם כלי המקדש דבזמן הרגל כל המשמרותאבל אין להקשות מהא לדעת רש"י ותוס'(.

, דהא דכל המשמרות שוות אינו אלא דיש דשלא בעידן עבודה זמןפ"ד ה"ד( וא"כ אין במשך חג הסוכות .רשות לכל כהן לעבוד אבל אינו מחויב כמבואר ברמב"ם שם

בעידן כ"מ בריש ערכין דאמרינן דכהנים פטורים " על הך דינא דהרמ"אסק"ח( שםמג"א )המ"ש גם מ משמע דמפרש כמ"ש הגר"א אליבא דהרמ"א, וצ"ע כנ"ל. ",עבודה ע"ש

גם ראיתו השלישי של הרמ"א מהסוגיא דסוכה )כח:( דתשבו כעין תדורו מרבה נשים בסוכה, וכיון שאין .היפךלמוכח מהסוגיא שם דלכאו' ר מסוכה, צ"עפטו הבעלאשתו בסוכה לכן גם

את להוציא ,האזרח .אזרח זה ,אזרח: רבנן דתנו? פטורה מסוכה()דאשה מילי הני מנאדאיתא שם " גברי בין נשים בין דאזרח למימרא. הנשים את להוציא ,האזרח: מר אמר. הקטנים את לרבות ,כל. הנשים הלכתא, לי למה קרא, ותו הלכתא והי קרא הי. אקראי רבנן ואסמכינהו, נינהו הלכתא: רבה אמר... ? משמע

: אביי אמר וכו'. ,פטורות נשים גרמא שהזמן עשה מצות וכל, גרמא שהזמן עשה מצות סוכה הא? לי למה - סוכה אף, ואשתו איש - דירה מה, תדורו כעין תשבו אמינא דעתך סלקא: ואיצטריך, הלכתא סוכה לעולם

, המצות מחג עשר חמשה, עשר חמישה יליף אמינא דעתך סלקא, איצטריך: אמר רבא. לן קמשמע, ואשתו איש לרבות? לי למה קרא, הלכתא סוכה דאמרת והשתא. לן קמשמע, חייבות נשים כאן אף - חייבות נשים להלן מה ."לן קמשמע, הגרים את ולא רחמנא אמר בישראל האזרח: אמינא דעתך סלקא. הגרים את

חיוב נשים בסוכה מתשבו כעין תדורו רי בעל המימרא דבא לרבות הרמ"א, דה ראיתצ"ב טובא ולכוא'למסקנא גם אביי ס"ל דנשים הרי דיותר קשה, וב והרי ידוע דאביי ורבא הלכתא כרבא.הוא אביי ולא רבא,

דברי הגמ' כאן.מהרמ"א מהי ראית צ"בבסוכה, וא"כ םפטורות ואין תשבו כעין תדורו מחייב אות

( דהגמ' בהו"א רצה לחייב נשים בחיוב בדבריו הפמ"ג כפי'( עמד על קושי זה, ומתרץ )שם) אברהם מגןהצ"ל איש דתשבו כעין תדורו זה מ"מ מכח הלכתא, אבל דחו ההו"א במסקנא ד שלהם במצות סוכה, ומיוח

י"ל אף א דחו, ודרשה זו נשאר לפי אביי. ומוסיף הפמ"ג, דאת זה ל שמחייבםבלי לימוד מיוחד אפי' ואשתו נא מה דרך דירה איש ואשתו אף סוכה איש ואשתו( ורבא עסק רק בנוגע לימוד דגם למסק)לפי רבא כן הוא

.שמחייבם בחיוב מיוחד שלהם

שרבא )שלא הזכיר בכלל הלימוד דמה דירה איש הכרחדלכאו' אין אבל לכאו' קשה על תי' של המג"א, ואשתו וכו'( סובר שסוכה צ"ל איש ואשתו, וא"כ אינו מובן מהי הראי' מהתם.

3

, "וסברא גדולה היא", מ"מ צ"ב מעיקרא מאי קסבר, ובפרט שמסיים "שיש לדחות"הרמ"א כתב ואף ש .2וצ"ע בכל זה

שעשה ודוקא... הסוכה מן פטור מצטער( מ"תש' סי) המרדכי כתב"כתב (מ"תר סימן) יוסף ביתהוהנה ב. במקום מתחלה עשאה אבל ,כך אחר הצער לו ונולד בה ולישן ולשתות לאכול הראוי במקום מתחלה סוכתו בה מיפטר דלא מיבעיא לא מלסטים או גנבים מן שירא כגון בשינה או ובשתייתו באכילתו להצטער הראוי

בעינן דירה כעין דהא אכילה אפילו כלל חובתו ידי יצא לא בשינה אלא ובשתיה באכילה סכנה אין אפילו אלא דלצעורי כיון סוכה הויא לא מתחלה צער בלא ושינה ושתיה אכילה צרכיו כל בה לעשות יכול שאין כיון

.ל""עכ קיימא

כיונו שלא הוא פשוט ודבר ,(א אות ב"ה ו"פ) מיימוניות בהגהות הוא וכן"הוסיף ( דס"ק ) משה דרכיוב אבל ,סוכה הוי לא ולהכי לסטים או גנבים יראת מפני לישן יוכל שלא במקום הסוכה יעשה שלא רק כאן

חזקות מחיצות או אבנים בגדר עשויה הסוכה שאין רק בתוכה כשיושב מתיירא ואינו שם לישן דיכול במקום "...כשרה דהסוכה בסוכה אדם כשאין שם משומרים כליו שאין במקום ועומדת גדולות פרצות בה שיש או

.ע"ש אריכות דבריו

, בשינה או בשתייה או באכילה שמצטער במקום מתחלה עשאה ואם"וכן פסק הרמ"א בסי' תר"מ ס"ד באותה יוצא אינו, בסוכה כשהוא גנבים או מלסטים דמתיירא מחמת בסוכה מהם אחד לעשות לו א"שא או

פרק מרדכי) צרכיו כל שם לעשות שיוכל דירה כעין הויא דלא, בהם מצטער שלא בדברים' אפי, כלל סוכה ."(הישן

דאם הדין נותן דאם ומכח הלכה זו הקשו המג"א )סי' תרל"ט ס"ק ח'( והט"ז )שם ס"ק ט'( על הרמ"א, כל מי שאין לו סוכה מיוחדת אינו מקיים מצות סוכה אפי' א"כ ,אין לו סוכה מיוחדת פטור משינה בסוכה

אף ידי אכילה לא כשאוכל בסוכתו, וכדברי המרדכי שהביא הרמ"א דאם עשה סוכה במקום המצטער בשינה יצא.

דמקרי פטור הוא מ"ומ דירה דהוי כשרה הסוכה לבדו שם לישן שיכול כיון מ"דמ ל"וצ"מ"א ותירץ ה ".מצטער

ופטור מצטער היתר נשוי הוא משום שבלי אשתו ה"לטעם שכתב המג"א ולכאו' הך תי' יתכן רק לפי לא השנה, כל דר שהוא כדרך ואשתו איש סוכה דמצות משום, אבל לפי הרמ"א שטעם ההיתר הוא שם לישן

מת גם לפי המג"א קשה איתכן לתרץ שהוי דירה רק שהוא מצטער שהרי אינו יכול לדור שם בלי אשתו. וב, ששם לא בשינה או בשתייה או באכילה שמצטערמצטער ממי שעושה סוכתו מתחילה במקום מאי שנא האי

אמרינן דהוי דירה אלא שהוא מקרי מצטער ופטור?

סוכה עשה דאם הישן' פ במרדכי ש"מ" (צד סימן ת"שו) צבי חכםוהנה על דין הנ"ל דהמרדכי כתב הג. לאו תדורו כעין דתשבו ,כלל ל"נ אינו .באכילה' אפי כלל ח"י יצא לא בשינה להצטער הראוי במקום בתחלה

כעין דתהא קאמר ז"וע תהא ענין באיזה הישיבה אופן על אלא עשוייה תהיה ענין באיזה קאי הסוכה אופן על

והנה גם ראיתו השני מסוגיא דחתן פטור של הרמ"א צ"ע, דלכאו' אינו מובן דמכל הסוגיא מוכח שהוא פטור מיוחד דחתן, 2 שום ראי' דמי שאינו חתן או שושבינין שלו ועוסק במצוה, אבל לכאו' אין וכמו שחתן פטור מהרבה מצוות אחרות כיון דטרוד

וצ"ע. ה בגלל שאינו יכול להיות עם אשתו.יהי' פטור מלישון בסוכ

4

לשינה ראויה אינה אכילה של שאותה אף לשינה והשנייה לאכילה האחת סוכות' ב עושה דאם נ"ואה ,דירה .אכילה חובת ידי בה נפיק מ"מ

מצטער הוי דלא ורגליו ידיו בפישוט לישן יכול שאינו דמי ב"צ' סי ד"תה הרב הוכחת לה אזדא ובהכי" מאוד תמוה הדבר ובאמת ,ל"הנ המרדכי ומדברי טפחים' ז שהוא סוכה משיעור לה וקמוכח בה לישן וחייב

מצטער שיהיה כדי זה בענין סוכה לעשות לו אין דלכתחלה ובודאי ,מזה גדול צער לך דאין מוכיח והחוש ד"לע ל"נ גדולה יותר אחרת לסוכה מקום לו שאין או נעשה וכבר טוב ביום הוא אם אבל ,הסוכה מן ופטור

כדרכו ורגליו ידיו פישוט בלי בסוכה ולישן להצטער חייב דאינו ל"ז הרב תורת מכבוד המחילה בקשת אחר חייב אינו בסוכה אף זה באופן ישן אדם אין ודאי שבדירתו וכיון תדורו כעין תשבו אמרו גדול וכלל ,השנה כל

..." ע"ש עוד.האופן בזה בה לישן

סוכה דמשמע י"פירש' א בסוכה יוצאין ישראל שכל מלמד האזרח כל אמרינן ובהישן"ומקשה עוד שם, אלף שיאכלו דהיינו זה אחר זה לאכול ראויין דבאכילה דאף ספק ואין ,זה אחר זה בה שישבו ישראל לכל' א

ואשתו איש היא לסוכה שינה מצות שעיקר כיון שינה לענין אבל אחר רבוא או אלף כ"ואח כאחד רבוא או סברת ולפי סוכות כמה אלא' א סוכה אינה מחיצה בהפסק ואי אחת בסוכה לישן ונשותיהם אנשים לשני א"א

.ע"כ ".ל"הנ בה נפיק מיהא דחזיא ולמאי היא מילתא לאו ו"א יצאו לא אכילה מצות אף ל"הנ המרדכי

זה שהבין דברי המרדכי מיוסד על דברי המרדכי, דכל קושית הח"צ יש להבין דשפיר אבל כשנעיין נראה וכל סוכה שאינה ראוי' לכל מה דנחשב תשבו כעין תדורו קאי על הסוכה איך תהא עשוי'שתשבו כעין תדורו

, ואין דין שתהא סוכה ראוי' לכל מצותה, הישיבה, הלכך השיג דתשבו כעין תדורו קאי על אופן אינה כשירה סימןהוא כמ"ש אדה"ז ) טעמו האמיתי של המרדכי. אך אלא אפשר לאכול בסוכה א' ולישון בסוכה אחרת

נקראת אינה צער שום בלא בנחת בה ולישן ולטייל ולשתות לאכול יכול שאינו סוכה שכל לפי( "ו סעיף תרמשאינה ראוי' היינו שהטעם אינו משום ."בנחת צרכו כל שם לעשות שיכול לביתו דומה שאינו לפי כלל דירה

אלא משום שאינו נקרא דירה כלל. לכל מצותה,

וכוונת אדה"ז היא, דהסוכה צ"ל ראוי לעשות כל ענינים אלו ואז נקרא דירה, ואם אינה ראוי' אינה נקראת . היינו שאין צריך לעשות בפועל כל ענינים אלו, אבל צריך להיות ראוי לענינים כלל, אפי' לא דירת עראי דירה

ורגליו ידיו ולכפוף בה לישן וחייב כשרה זו הרי ... קטנה סוכה שעשה מי (ז סעיףאלו. ולכן פסק אדה"ז "), ומבואר דכיון שלפעמים ישן "ואיבריו גופו בכפיפת ישן שלפעמים האדם דרך שכן צער חשוב שאין לפי

בכפיפה לכן הוי ראוי לשינה, ולכן נקרא דירה.

צרכיו כל בה לעשות יכול שאין כיון בעינן דירה כעין דהאוהדברים מדויקים בדברי המרדכי דכתב "", הרי כדי שיקרא ראוי לדירה קיימא דלצעורי כיון סוכה הויא לא מתחלה צער בלא ושינה ושתיה אכילה

ולא מה שעושה בפועל.שם, העיקר אי יכול לעשות צרכיו

ג"כ בביאור ". ועיין שיוכל לעשות שם כל צרכיו דירה כעין הויא דלא" שכתב וכן מדוייק בדברי הרמ"א כמו"על הך דינא דמי שעושה סוכתו במקום שמצטער או מתיירא מלסטים שסוכתו פסולה הגר"א שכתב

כרים לקבל יכולה ואינה ,עשרה לתוך יורדין והוצין ,מעשרה ופחותה ,ושולחנו ורובו ראשו מחזקת שאינההעושה סוכה החסרון הוא בעצם הסוכה, כמו"כ דוגמאות אלו, דכמו שבונתוכו . ולכאו'"בהן וכיוצא ,וכסתות

., גם לא דירת עראיבמקום סכנה אינו נקרא דירה כלל

5

ראוי' לשינה מצ"ע וא"כ סרה קושית הח"צ מהא דכל ישראל ראויים לישב בסוכה אחת, דהרי שם הסוכהמה ראוי' ית, אבל הסוכה עצרק לא לשינת כל אחד עם אשתו, ולכן כל אחד פטור מסוכה מצד סיבה צדד

לשינה.

הוא מ"ומ דירה דהוי כשרה הסוכה לבדו שם לישן שיכול כיון" זהו כוונת המג"א )הובא לעיל(י"ל דו", והיינו דשאני הך מצטער שאינו חסרון בעצם רק סיבה צדדית, לעושה סוכתו במקום מצטער דמקרי פטור

המצטער שאינו דירה כלל.

איש ואשתו אף סוכה איש ואשתו מעכב, שאם אינו יכול לדור ולפי טעמו של הרמ"א צ"ל, אף דמה ביתו עם אשתו פטור ממצות סוכה, מ"מ עצם הסוכה נקרא דירה שהרי ראוי' לשינה, ורק פטור מצד חיוב צדדי

שצריך להיות איש ואשתו.

בשם המרדכי יש לדייק בגמ' ערכין שהובא לעיל, דהנה בדין מצטער פטור מן מסוכה כתב הרמ"א גם ד. אם לא ינצל מן סי' תר"מ ס"ב, שו"ע אדה"ז שם ס"ה( דאין מצטער פטור אלא אם ינצל עצמו מן הצער אבל )

דהרי כיון שכהנים אלו בלאו וא"כ אינו מובן ההו"א בגמ' ערכין שם, הצער חייב לישב בסוכה אע"ג דמצער. קס"דמאיזה טעם צ"ב, )כמ"ש רש"י שם( הכי יהיו אסורים לישון עם נשותיהם אפילו אם יישנו בבתיהם

לפטור הכהנים מלישון בסוכה )וראה פנ"י לסוכה כה: ד"ה מיהו בלא"ה שהקשה כעין קושיא זו(.

וכן מה בא "כל" לרבות בכ"מ, מימרות ומפרשינןעוד צלה"ב בגמ' ערכין שם, דהרי שם הובאו הרבה אי לכאו' פשיטא נן מהי החידוש דשהכל חייבין כהנים לוים וישראלים, ומפרשי ע"ד דידןמובא כמה מימרות

ומסקינן קמ"ל, ובהרבה כשמפרש מה בא לרבות מביא מפרש מאי דקס"ד הני לא מיחייבי מאן ניחייב.ולפעמים מביא רק את הקמ"ל ואינו מוסיף ולפעמים הביא ראי' להקמ"ל )כמו הא דהכל חייבין בתפילין ועוד(,

אבל כאן כותב קמ"ל, ואינו מביא ראי' או הסברה לאפוקי (.דהכל חייבין בתקיעת שופר ועוד ראי' )כמו האלהדין דוגמאמההו"א רק קאמר הדין בפועל, ומסיים מידי דהוא אהולכי דרכים, דלכאו' אינו שייך לההו"א רק

וצ"ב בכל הההמשך, למה מסיים בדבר שלא שייך לההו"א והקמ"ל, ואם רוצה לפרש הדין בפועל . בפועל אי' לזה מהולכי דרכים, כיון דכל הדין בפועל הוי רק דבר צדדי בעצם השקו"ט.למה צריך להביא ר

מו מהי הקמ"ל, משא"כ כאן שלא פי' ולכן צדבשאר הקמ"ל פירש הגמ' בעועוד צלה"ב בהסוגיא שם, הוצרך רש"י ותוס' לפרש הקמ"ל, וצ"ב למה לא פירשה הגמ' כמו שפירשה בשאר המימרות.

לבאר כ"ז יש להקדים:וה.

וליעבדי ,בלילה ובין ביום בין פטורין [ משם זזין אין] ופרדסים גנות שומרי"]ובפרש"י[ א"ע כו דף סוכהב דירתו להניח תורה הזקיקתו, בביתו השנה כל דר שהוא כדרך] תדורו כעין תשבו ,אמר אביי ,וליתבו התם סוכה: אמר רבא. [הטורח מפני שם להביאן יכול אינו וזה, ומצעותיו תשמישו וכלי מטותיו עם בסוכה כאן ולדור הפירות וגונב נכנס והוא - בלילה בסוכה יושב אותו רואה הגנב, כאן ואף, הוא הדיוט משל] לגנב קוראה פרצה ויכול לפניו תמיד שהוא, פירות של כרי] דפירי כריא מנטר דקא בינייהו איכא ? בינייהו מאי. [אחר לרוח

[.לגנב קוראה פרצה כאן ואין, לשומרן

דברייתא תדורו כעין דתשבו דרשה לרבא ליה דלית משום לאו" לגנב קוראה פרצהד"ה תוספותוכתבו ה דמשמע אלא, זה מטעם מצטער פוטר דרבא ועוד" מוסיף ש"הרא תוספותוב .":(כח דף) בפירקין לקמן היאאבל סתמו ולא פירשו למה לפי רבא אין לפטרם מצד תשבו כעין ."תדורו כעין תשבו משום לפוטרם דאין ליה

תדורו.

6

והא תדורו כעין תשבו לרבא ליה לית וכי מילתא תמיהאביתר ביאור " אהקשה הקושי א"הריטב חידושיוב כל אמרו מכאן תדורו כעין תשבו דרשינן נמי ולקמן, הוא הכי משום דרכים והולכי ומצטער דחולה טעמא מן נפטר אדם יש וכי ממון הפסד חשש משום מסוכה ליה פטר היכי ותו, קבע סוכתו עושה אדם הימים שבעת

."בכך המצוה

דרבא אית לי' דרשה דתשבו כעין תדורו, ולכאו' הו"ל להוכיח מברייתאויש לדייק למה הביא תוס' ראי' כעין תדורו, וכמו שכתב דטעם הפטור דחולה והולכי דרכים וכו' הוא משום תשבומיני' ובי' דבי' עסקינן

הריטב"א.

אפילו ליה דפטר טפי ליה דריש דאביי אלא תדורו כעין תשבו משום דתרווייהו ל"וי"ומבאר הריטב"א, כעין תשבו דרשינן לא האי דכולי ליה סבירא ורבא, שם דירתו לעשות דרכו שאין כיון הפסד במקום שלא

צערא ליה ואית בדבר הפסד לו כשיש אבל, ביתו שם לקבוע שדרכו במקום אלא סוכה לעשות שלא תדורו עכ"ל. ." תדורו כעין תשבו משום ליה פטרינן בהא ופסידא

ונראה מדברי הריטב"א, שרבא ואביי פליגי מה מלמדנו תשבו כעין תדורו, וצ"ב מהו סברת פלוגתתם.

השנה שכל כיון ,הוא תדורו דכעין טעמא האי משום למפטריה ליכאוהנה הר"ן כתב בביאור שיטת רבא "". ובסגנון אחר י"ל ביאור הר"נ דכיון שאפי' אינו בסוכה לא כלים ובאותן שבגנות[ הבתים] באותן דר הוא

ינצל מהצער לכן חייב בסוכה.

משום פטור מן הסוכה וכדומה דמצטער טעםכל ההרי , דלשיטת אבייקשה פי ביאור הר"נ עדיין והנה גם ל ' לו אותו צערוכדו', אבל אם אפי' כשיצא יהי ינצל מהצערתשבו כעין תדורו הוא דווקא אם כשיצא מן הסוכה

שהי' לו בתוך הסוכה אינו פטור מן הסוכה וחייב לישאר בסוכה )כנ"ל מהרמ"א בשם המרדכי(, וא"כ השומר עיו וכלי תשמישו וכדומה, מאיזה טעם ם מצולשמור הגינה, ובין כך לא יהי' ע הזה שבין כך צריך לישאר שם

פטור מן מצות סוכה.

. "עראי וביתו קבע סוכתו עושה אדם הימים שבעת כל" ב"ע כח דף סוכהויובן זה בהקדים הא דתנן מעלן נאים כלים לו היו? כיצד. עראי וביתו קבע סוכתו עושה אדם הימים שבעת כל: רבנן תנו" שם, גמראוב

. תדורו כעין תשבו: רבנן דתנו? מילי הני מנא. בסוכה ומטייל ושותה אוכל. לסוכה מעלן נאות מצעות, לסוכה, לסוכה מעלן - נאים כלים לו היו? כיצד. עראי וביתו קבע סוכתו אדם עושה הימים שבעת כל: אמרו מכאן

."בסוכה ומשנן, בסוכה ומטייל ושותה אוכל, לסוכה מעלן - נאות מצעות

, דיש לומר שזהו עצם מצות הדיןוהנה בהדין דצריך להעלות כליו ומצעיו לסוכה יש לחקור מהו גדר כעין תדורו , היינו דהלמוד מהפסוק תשבו ישיבה בסוכהמצות כליו ומצעיו לסוכה זהו עצם סוכה דבהעלאת

אם כל כליו מטותיו אוכמו שדירתו בביתו הו שיעשה ביתו עראי ודירתו קבעמלמדנו דגדר מצות סוכה הוא כמו"כ מצות ישיבה בסוכה הוא שצריך להעלות כליו וכו' לסוכה, ואם לא העלם לא קיים עצם ומצעיו וכו'

מצות ישיבה בסוכה.

)בסוכה תשבו שבעת ימים(, או יש לומר דמצות ישיבה בסוכה הוא שצריך לשבת בסוכה שבעת ימים עד כמה צריך אדם רק שיעור המצוה, שעין תדורו מלמדנו תשבו כהלימוד דלשבת בסוכה, ו -הגדרת המצוה ו

זה כולל העלאת כליו מטותיו ועד שיעור כעין תדורו, -להתאמץ ולהשתדל בישיבתו באופן ישיבתו בסוכה ומצעיו וכו' לסוכה, אבל אין העלאת כליו וכו' חלק בעצם מצות סוכה אלא שלימות מצות סוכה. והלכך לפי

בלי העלאת כליו וכו' לסוכה קיים מצות סוכה ורק לא קיים המצוה בשלימותה. אופן זה אם ישב בסוכה

7

דוגמא לדבר מצות ידיעת התורה, שהוא מצוה לידע כל התורה כולה, דגם בזה יש לחקור ע"ד הנ"ל. או יש לומר דידיעת כל התורה וזהו עצם מצות ידיעת התורה. דמצוה היא )כפשוטו( לידע כל התורה כולה

עד שידע כל התורה כולה ]ולהעיר, לידעועד היכן צריך ידיעת התורהדהמצוה היא ,הוא רק שיעור המצוהדגם את"ל שידיעת כל התורה הוא עצם מצות ידיעת התורה, מ"מ אפי' לא למד כל התורה כולה מ"מ קיים

הוא שיעלה כליו וכו' להסוכה אם לא העלה לא צוה המגדר מצות לימוד התורה, אבל במצות סוכה את"ל ש ואכמ"ל.קיים מצות סוכה כלל[.

מצות סוכה היא כל מה שמלמדנו הלימוד דתשבו ליגי אביי ורבא. אביי ס"ל דהגדרתובפשטות י"ל דבזה פ להניח תורה הזקיקתו, בביתו השנה כל דר שהוא כדרךכעין תדורו, וכלשון רש"י בסוכה כו. ד"ה כעין תדורו "

מצות ו מקיים ובחסרון פרט אחד בזה אינ ...."ומצעותיו תשמישו וכלי מטותיו עם בסוכה כאן ולדור דירתולכן פטור, לשם מפני הטורח וכו' ישיבה בסוכה, והלכך השומר גנות ופרדסים כיון שאינו יכול להביא מטותיו

, ולכן כשאינו פ יהי' סוכתו כדירת קבעהוא שלכה"שחיוב המצוה והיינו .כיון שלא ישב בסוכה כמו בביתו .3, דפטור משום דאינו דרך דירהיכול להעלות כליו וכו' לסוכת מפני הטורח הוי כמו פטורא דמצטער

אלא שלפי שיטת הריטב"א צ"ל בסגנון אחר, כיון שאין הדרך לקבוע דירתו שם לכן הוי פטור, כיון שגדר המצוה הוא 3 יעשה דירתו קבע, ואם לא עשאו דירת קבע לא יצא. שהאדם

לאו מלישנא דתשבו נפקא לן דאדרבה מדלא כתיב דהרי הריטב"א כתב כאן "ומאי דדרשינן בכל דוכתא תשבו כעין תדורותדורו וכתיב תשבו משמע איפכא, אלא שאנו למדין כן מכונת המצוה שאמרה תורה בסוכות תשבו שבעת ימים כלומר כמו שהייתם יושבים בבתיכם, אי נמי מדכתיב האזרח בישראל דמייתר להכי כדבעינן למימר קמן". ולקמן דף כח ע"ב ביאר "ויש

ל למה נכתב האזרח כלל, שמעתי בשם רבינו הגדול הרמב"ן ז"ל שבא לומר שלא יתחייב בסוכה אלא מי שהוא כאזרח לשאורענן פרט להולכי דרכים ושומרי פירות ומצטער וכיוצא בהן, וכל מאי דאמרינן בכל דוכתא תשבו כעין תדורו מהכא נפקא לן,

הוא אלא ישיבה כעין דירה, כענין וישב יעקב בארץ מגורי אביו ואחרים דהאי קרא גלי לן דמאי דכתיב תשבו אינה ישיבה כל ד בכתוב".

שכתב שי"ל הנ"מ בין הני תרי טעמי אי משום כוונת המצוה או משום האזרח, אי 219וראה בדבר יהודה )להגד"י שחט( ע' הוה פטור מצד חפצת המצוה או מצד הגברא.

יש לבאר עוד חילוק בין הריטב"א ורש"י על הגברא( חיוב הוא עיקרו מצד האזרח ו)די"ל שהלימוד דתשבו כעין תדורו ועפ"ז בביאור שיטת אביי שלפי רש"י טעם הפטור הוא מפני שצריך לדור "כדרך שהוא דר כל השנה בביתו... וזה אינו יכול להביאן

י הריטב"א טעם הפטור הוא "וכיון שאין שם מפני הטורח", היינו שחפצת הסוכה לא יהי' דירת קבע כדירה דכל השנה. ואילו לפ לקבוע שם. דרכודרך לקבוע שם אינו חייב לעשות שם סוכה", היינו שהפטור הוא מצד הגברא שאין

ועפי"ז יש לבאר עוד מחלוקת בין רש"י והריטב"א בדף כה ע"ב ואמר רבי אבא בר זבדא אמר רב: אבל חייב בסוכה. פשיטא א בר זבדא אמר רב: מצטער פטור מן הסוכה האי נמי מצטער הוא, קמשמע לן: הני מילי צערא מהו דתימא: הואיל ואמר רבי אב

דממילא, אבל הכא איהו הוא דקא מצטער נפשיה, איבעי ליה ליתובי דעתיה".

ובד"ה מיבעי ליה ליתובי .וברש"י בד"ה צערא דממילא "שהסוכה מצערתו, כגון חמה או צינה או סירחה בדברים שסיכך בהן" דעתיה "חובה עליו ליישב דעתו למצוה".

הא דאמרינן באבל דמיבעי ליה ליתובי דעתיה, פירש מורי נר"ו שכך ראוי שלא לפוטרו מן הסוכה כדי שיתנחם שם "ריטב"א וב ."ומייתב דעתיה לה, משא"כ בצערא דעלמא לא מיתבא דעתיה

"ד רש"י( שבאבל אין הסוכה גורם הצער ולמה כתב שבאבל הסוכה מבטל הצער? ולכאו' הו"ל להריטב"א לפרש בפשטות )עולפי הנ"ל ניחא כיון שלפי הריטב"א הלימוד דתשבו כעין תדרור עיקרו על הגברא שחיוב סוכה ניתן לאזרח רענן, ולכן יש לומר

שאבל שאינו אזרח רענן יפטר לכן מפרש שהסוכה מיישב דעתו.

תשבו כעין תדורו", מפי השמועהסעיף א' כתב "בסכות תשבו שבעת ימים ולמדו רי בסימן תרלטאבל בשיטת אדה"ז צ"ב שההיינו דלא כתי' השני של רמב"ן שתשבו כעין תדורו אינו עיקר הדרשה ועיקר הדרשה הוא מהאזרח וא"כ הוי הלימוד דתשבו

כעין תדוררו הוא על החפצא.

לו ביום ראשון ואף על פי שצער הוא לו לישב בסוכה שהאבל חפץ להיות ובסימן תר"מ סעיף יג "אבל חייב בסוכה אפימתבודד להיות טרוד בצערו ובאבלו אעפ"כ חייב לישב בסוכה ולהסיר האבלות מלבו בענין שלא יהיה לו צער כלל בישיבה

8

שיעורא הוא רק ו לאידך רבא ס"ל דהמצוה היא לישב בסוכה, והוספת הלימוד דתשבו כעין תדור במקרה דנטר לכריא דפירי )דליכא למיחש לפרצה קורא לגנב( שלימות המצוה, והלכך השומר גנות ופרדסים ל

ובסגנון אחר )בהתאים לדברי הר"ן הנ"ל(, לפי רבא כיון שזהו צריך לישב בסוכה, ולקיים שם כל מה שיכול. הרגילים, לכן חייב בסוכה )אי ומצעותיו תשמישו וכלי מטותיודרך דירת השומרי פרדסים לדור כל השנה בלי

ירצה קורא לגנב(, ואף שאין זה דרך דירת קבע, מ"מ אין הדין דדירת קבע עצם המצוה אלא לאו טעמא דפוהטעם דפירצה קורא לגנב הוא כמו פטורה דמצטער שאינו דרך דירה, ומקורו שיעורא לשלימות קיום המצוה.

ג"כ מתשבו כעין תדורו.

כעין תדורו, וכדמשמע מהריטב"א הלימוד דתשבועצם הבנת ועפי"ז מובן שהחילוק בין אביי ורבא הוא ב שחולקים בעצם הלימוד.

ועפ"י הנ"ל יש לבאר החילוק בין תוס' והריטב"א, שהתוס' מביא ראי' מהברייתא לקמן ואינו מסתפק פליגי בכוונת הלימוד רבא ו דבזה שולל דלא נאמר שאביי בראי' מהולכי דרכים וכו' וכמ"ש הריטב"א, וכנ"ל.

מוסיף חיובים או רק פטורים, שלפי אביי מוסיף גם חיובים ולפי רבא הלימוד הוא רק דתשבו כעין תדורו אם מהברייתא לקמן שמוכח משם שהלימוד דתשבו כעין שאם אינו כדרך דירה פטור מסוכה. ולכן מביא לפטור,

.4תדורו מוסיף גם חיובים, וא"כ שפיר מעיר תוס' שגם רבא אית לי' הך דרשא ופליג מטעם אחר

היא כיצד" , דהרמב"ם כתב שםה ה'כהל ולולב סוכה מהלכותונראה דכ"ז מבואר בדברי הלח"מ בפ"ו ו. דר שהוא כדרך בלילה בין ביום בין הימים שבעת כל בסוכה ודר ושותה אוכל שיהיה, בסוכה הישיבה מצות תשבו בסוכות שנאמר קבע סוכתו ואת עראי ביתו את אדם עושה הימים שבעת וכל, השנה ימות בשאר בביתו ...". עכ"ל.בסוכה הנאות ומצעות הנאים כלים כיצד, ימים שבעת

רבינו בדברי ק"וק, "'וכו עראי ביתו את אדם עושה ימים שבעת וכלוהקשה בלח"מ על הא דכתב הרמב"ם דפירי כריא אפילו דלדידיה תדורו כעין תשבו ד"כמ ודלא לגנב קורא פרצה דאמר כרבא פסק בסמוך לעיל דהא

דאפילו ל"וי. תדורו כעין דתשבו ברייתא כהך כאן פסק ואיך ה"ה בדברי כמבואר שחייב סובר ל"ז והוא פטור היה שאם לומר אלא זה על נאמר דלא ל"ס אלא תדורו כעין תשבו אמרינן דלא ל"ס לא אביי על דפליג רבא

ב דעתו כדי לקיים בסוכה" וכו', הרי שמפרש ע"ד רש"י, שאין הסוכה המיישב צערו )כמ"ש הריטב"א( אלא הוא חייב לייש

המצוה בלי צער.

ושם בסעיף כ "אבל אם היה שומר כרי של תבואה שיכול לשמור כל הכרי ממקום קביעתו חייב לעשות לו סוכה במקום קביעתו כיון שלא יגיע לו שום הפסד על ידי כך, אף על פי שסוכה זו תהיה רחוקה מן העיר בענין שאי אפשר לו להביא לשם כל

הוא משתמש בהן בביתו מכל מקום כיון שמניעה זו אינה מחמת הסוכה שהרי אף אם לא יעשה בכאן סוכה לא כלי תשמישו ש ישתמש בכלי תשמישו שבביתו לכך אינו נפטר מן הסוכה בשביל כך". הרי כתב ביאור הר"נ שמתאים לשיטת רש"י כנ"ל בפנים.

"המהלך בדרך וכו' אוכל ושותה וישן על פני השדה לפי שהסוכה היא אביי בדברי הריטב"אובסעיף טו שם כתב ע"ד שיטת טב"א". הרי ביאר פטור מצד הגברא ע"ד שיטת הריואין אדם קובע דירתו במקום שאין שם ישוב כללכעין דירת ביתו בכל השנה

היפך המבואר בשאר מקומות כנ"ל.

מש"כ בזה. 7וראה לקמן הע'

שלפי 3לי' תשבו כעין תדורו מפטורא דהולכי דרכים וכו', יובן עפ"י הנתבאר לעיל הע' והא שהריטב"א הוכיח דרבא אית 4 דכיון שחייב הוי על הגברא ולכן אין לחלק בין פטור לחיוב, )דעיקרו מהפסוק דאזרח( הריטב"א הלימוד דתשבו כעין תדורו

הוי על החפצא שהלימוד דתשבו כעין תדורו רינן משא"כ אי אמלישב בסוכה באופן קבוע צ"ל כל התלוי בו שיהי' באופן קבוע. וכה שפיר יש לחלק בין פטור לחיוב, שדירת קבע רק ממעט שאם הוא דירת עראי פטור, אבל אינו מרבה יותר חיובים בדירה דס

קבע. ולכן מוכיח תוס' מהברייתא לקמן שהלימוד דתשבו כעין תדורו מרבה גם חיובים.

9

תוס' והריטב"א הדברים על עיקר ". עכ"ל. ]ותמוה שלא הזכיר שכבר עמד 'כו לסוכה מעלן נאים כלים לו בסוכה דף כח: )הובא לעיל([.

ומדוייק בדברי הלח"מ כמו שנתבאר לעיל דלפי רבא תשבו כעין תדורו "לא נאמר ע"ז" היינו הגדרת מצות וכה", אבל אם אין לו, כעין שיעור במצות סוכה "לאמר שאם היה לו כלים נאים מעלן לס אישיבה בסוכה, אל

עיקר מצות ישבה בסוכה.מ"מ יוצא יד"ח

בהלכה שלאחר דברי הרמב"ם שם, דאחרי שכתב באריכות בה"ה כנ"ל, כתב ב עוד דיוקולפי"ז יש ליישב לסוכה חוץ סעודה לאכול ואסור, בלילה בין ביום בין שבעה כל בסוכה 5וישנין ושותין אוכליןזה )הלכה ו'( "

, דהרי כבר כתב בה"השלא לצורךהוי ' שכתב בהלכה ודברים, ומה " וכו', ותמוה דלכאו' הוי כפל שבעה כל א סעיףדב (תרלט סימן. ודיוק זה ישנו גם בשו"ע )" וכו'הימים שבעת כל בסוכה ודר ושותה אוכל שיהיה"

כדרך, בלילה בין ביום בין, הימים שבעת כל בסוכה ודר ושותה אוכל שיהיה, בסוכה ישיבה מצות כיצדכתב " כלים, כיצד. קבע סוכתו ואת עראי ביתו את אדם עושה ימים שבעת וכל. השנה ימות בשאר בביתו דר שהוא ושותים אוכליםכתב " ב עיףובס ...".הבסוכ, וכוסות אשישות כגון, שתיה וכלי; בסוכה, הנאות ומצעות הנאים...".ולכאו' הוי כפל יערא שינת' אפי לסוכה חוץ ישנים ואין, בלילה בין ביום בין, שבעה כל בסוכה וישנים .הלשון

כתב הרמב"ם מהי מצות סוכה בשלימותה, שמצות סוכה בשלימותה היא שתהי' שבהלכה ה' ולפמ"ש י"ל כלים ששיעור המצוה הוא עד כדי כך שמעלה ומפרטתשבו כעין תדורו. כח הלימוד דסוכתו קבע, וזהו מ

כל שבעת הימים. ואח"כ בהלכה ו' מוסיף שאף אם לא עשה סוכתו כל כך קבוע סוכהל הנאות ומצעות הנאיםמ"מ אין זה מעכב עכ"פ חיוב ישיבתו בסוכה, כיון שהלכתא כמו ביתו, ואף אם לא העלה כל כליו לסוכה,

דרך יש לומר גם על ''. ובלילה בין ביום בין שבעה כל בסוכה וישנין ושותין "אוכליןועכ"פ כרבא ולא כאביי, זה בדברי המחבר.

נשים לשבת ותחייביש ס"ד דמשום תשבו כעין תדורו גי אביי ורבא )כח:( אם ילדהא דפ . ועפי"ז י"לז בסוכה, הוי לשיטתייהו.

דלכאו' קשה על אביי, דהרי )גם( לפי אביי החיוב דתשבו כעין תדורו )שהוא מ"ע שהזמ"ג( הוי ,ובהקדים ?6חיוב רק על האנשים, וא"כ מאיזה טעם יחוייב גם נשים בחיוב זה מצד שהבעל צריך לישון עם אשתו

אדם הוא איש דירת ש וכיון דתשבו כעין תדורו הוי הגדרת מצות סוכה,הלימוד לפי אביי וי"ל בזה כיון ש לא מסתבר לומר דאשה אינה מחוייבת קס"ד דלאדם לקיים מצות סוכה בלי אשתו, ולכן אי אפשרא"כ ואשתו

אלא ודאי שגם אשתו מחוייב בסוכה, ואתא הלכתא למימא אבל הבעל אינו יכול לקיים המצוה, במצות סוכה דפטורים.

עצם מצות ישיבת ימותה, וגם בלי זה קיים המצוה בשל שיעורס"ל דתשבו כעין תדורו הוא רק אך רבא דוכדי שלא לאפושי בחיוב עצמי משלהם לשבת בסוכה. יב נשיםאינו מסתבר דתשבו כעין תדורו יחיולכן , סוכה

מחלוקת י"ל שגם רבא מודה דתשבו הוא דוקא איש ואשתו אלא דאין קס"ד דמשום זה יתחייבו בחיוב סוכה

בצפע"נ )על הרמב"ם הל' סוכה פ"ו ה"ב( ביאר שהטעם שהזכיר שינה רק בהלכה ו' הוא דשינה "לא הוה קיום מצוה והנה 5 214רק שאסור לישון חוץ לסוכה". אבל לבד זאת שעדיין אינו מבואר כפל הלשון, הנה כבר דחה הביאור בלקו"ש חכ"ט עמוד

עיי"ש. 215 –

וש"נ. 221 – 022וראה מש"כ בזה בדבר יהודה עמוד 6

10

כדי לקיים סוכתו קבע שאשתו תהי' בסוכהנוסף הבעל יש חיוב אלא דעל ואתא הלכתא לפוטרם כנ"ל, בשלימותה.

אחת, בסוכה לאכול אדם חייב סעודות עשרה ארבע: אומר אליעזר רבי" תנן אע" כז דף סוכהב והנהח. ". ובגמרא בלבד חג של ראשון טוב יום מלילי חוץ, קצבה לדבר אין: אומרים וחכמים. בלילה ואחת ביום

ואחת ביום אחת סוכה אף, בלילה ואחת ביום אחת דירה מה, תדורו כעין תשבו ,אליעזר דרבי טעמא מאי" ".אכיל לא בעי אי אכיל בעי אי ,נמי סוכה אף, אכיל לא בעי אי אכיל בעי אי דירה מה, כדירה: ורבנן. בלילה

, דלפי ר"א משערים כדרך משערים הך דינא דתשבו כעין תדורוונראה בביאור המחלוקת, דחולקים במה ד סעודות ר"א י"כל אחד בפרט. ולפיכך לפי של כדרך דירתו יםהעולם בבתיהם, ולפי חכמים משער רובדירת

ולפי חכמים כל אחד ,העולם הוא סעודה אחת ביום ואחת בלילהרוב דרך דירת חייב לאכול בסוכה כיון ש מחוייב כפי מנהגו הפרטי.

שערים לפי דירת רוב העולם, ממ"ש שם בהמשך הסוגיא )לפי רש"י שר"א חזר הוא שמסברת ר"א שוראי' בו לגמרי צ"ל שהוא לפני חזרה, ולפי תוס' שם שחזר רק שסעודות אלו הם מצד חיוב סוכה י"ל שהוא גם

שאיני, אני כגון: אליעזר רבי את המלך אגריפס של אפוטרופוס שאל" לאחר חזרה, וכ"ה בריטב"א ורא"ה שם( ממשיך אתה ויום יום בכל: לו אמר -? ואפטר אחת סעודה שאוכל מהו, ביום אחת סעודה אלא לאכול רגיל"א תשבו דלפי ר ומוכח מכאן". קונך לכבוד אחת פרפרת ממשיך אתה אי ועכשיו, עצמך לכבוד פרפראות כמה

אינו כמו דירת רוב הנהגתו בחייו הפרטייםשב אע"פ, רוב העולםכדרך דירת כעין תדורו מחייב כל אחד .העולם

רוב כדרך דירת החיוב דתשבו כעין תדורו לאכול י"ד סעודות כיון שמשערים חייבדדאליבא ר"א ומסתבר ולכן כל החיובים דמרבים מתשבו כעין מצות סוכה, דתשבו כעין תדורו הוא הגדרת כסברת אביי ס"ל העולם,

באכילת לחייבותדור והוי חיובים, דאילו סבר כסברת רבא שתשבו כעין תדורו הוי רק שיעור המצוה אין מקום הגדרת די"ל דאביי ס"ל ד ,)אך אינו מוכרח דאביי ס"ל כר"אביד סעודית כיון שזהו דרך דירת רוב העולם.

(.ו הפרטית )כשיטת חכמים( ולא כדרך דירת כל העולםדירתתשבו כעין תדורו הוא כדרך המצוה

:ערכין רישד יש לבאר הסוגיאהנ"ל כל ועפ"י ט.

גמ' סבר הההו"א בדלעיל הקשינו מהי ההו"א שכהנים פטורים לכאו' בין כך לא יהיו עם נשותיהם, וי"ל הלימוד דתשבו כעין תדורו הוא הגדרת שוגם סברת ר"א(, תדורו משערים כדרך דירת רוב העולם ) דתשבו כעין

הני כהנים סברת אביי. וא"כ כל מצות סוכה וכפטור מ –אם אנוס הוא אפילו בפרט אחד לכן ו ,מצות סוכהעצם ם נשותיהם סד"א דפטורים ממצות סוכה לגמרי.הואיל וא"א להם להיות ע

וכיון דבלאו הכי ו הפרטית, דרך דירת העולם אלא כדרך דירתכתשבו כעין תדורו משערים קמ"ל דאין ו, ואע"פ שאין זה כעין תדורו מ"מ כעין תדורו סוכהמצות עצםם מיכולים להיות עם נשותיהם אין זה מעכב אין

ם עוסק והלכך אף דבשעת עבודה פטורים מסוכה )משו הוא לשלימות המצוה ואינו מעכב עצם קיום המצוה, .דה חייבים בסוכה(, מ"מ שלא בשעת עבובמצוה פטור מן המצוה וכו'

וע"ז שמשערים תשבו כעין תדורו כדרך דירתו הפרטית ולא כדרך דירת העולם, הביא הגמ' ראי' מהולכי שהוא ביום ובלילה דרכים דחייבים רק כדרך דירתם )דהיינו רק ביום או רק בלילה( ולא כדרך דירת העולם

.)כמ"ש תוס' לקמן מג ע"א ד"ה וסוכה גופא(

11

ם לומר כמו שנתבאר, דמסקנת הגמ' בערכין הוא דלא כאביי, דאם כאביי והטעם דהכהנים ]ולכאו' מוכרחיחייבים בסוכה אע"ג דא"א להם לישון עם נשותיהם הוא מפני דדרך דירתם )ובמילא חפצת דרך דירתם( עכשיו

ם תשבו כעין הוא לישון בלי נשותיהם, א"כ אינו מובן דברי אביי בסוכה כו. דשומרי גנות פטורים מסוכה משותדורו, הרי דרך דירתם )ובמילא חפצת דירתם( עכשיו הוא להיות בלי מיטותיו וכלי תשמישיו ומצעותיו, דהרי

והקושיא בזה מתחזק עוד יותר, דהרי בין כך אינו מביאם, ולמה יהי' פטור, הרי יהי' לו כל דרך דירתו הפרטית. ם ביום ובלילה )ראה רש"י שם ד"ה שומרי, ובחידושי שם בסוכה כו. נראה ששומרי גנות ופרדסים קבועים ש

מהר"ם על אתר, וראה בשו"ע אדה"ז סי' תר"מ סעיף כ', ולהעיר שהמ"מ הם מדפוס ראשון(, וא"כ אינו מובן הוא דלא כאביי. ןלמה יהיו פטורים הלא זהו לגמרי דרך דירתם עכשיו. אלא ע"כ צ"ל דהמסקנא בגמ' ערכי

בדוחק( בין הכהנים דא"א להם להיות עם נשותיהם מפני ציווי הקב"ה, וא"כ זהו אמנם יש לחלק )עכ"פ דרך דירתם שלא בבחירתם ואין להם ברירה בזה )דהרי יש מצוה לשבת בבית המקדש(, ושומרי גנות ופרדסים

עבודת שמירתם יחזרו לבתיהם הרגילים, רק גמרשיש להם בתים רגילים אם כל תשמישי הבית וחושבים שבא שחושבים שזהו דרך דירתם הרגיל )ואולי לדיוק זה התכוין כשיו בבחירתם יצאו מבתיהם לזמן מסוים, ולשע

אך רש"י בדף כו. ד"ה כעין תדורו דטעם הפטור הוא משום שאינו יכול להחזיר כליו משם "מפני הטורח"(. דאין ברייתא זו לפי אביי, אולי עדיין יוקשה מהולכי דרכים דלמה יהיו חייבים בלילה לפי אביי, ואף דיש לומר

יש לתרצה אליבי' דהטעם דפטורים הוא משום דהוי כעין אונס דכיון דהולכים בדרך א"א להיות סוכה מוכן כשם, ביתו ישיבת כעין תשבו בסוכות דכתיב" י"רשעל צד הדרך, ומ"מ נקרא זה דרך דירתם משום דכיון

" )לשון למנוע הכתוב הצריכו לא טוב יום שאינו החג ימות כל כך - בסחורה בדרך מלכת נמנע אינו השנה שכל .רש"י סוכה כו. ד"ה הולכי(. ועצ"ע[

דבר צדדי בהסוגיא אלא על עצם מסקנת ל שאינו דוגמא ,כא מהולכי דרכיםמובן למה הביא הגמ' פ"זע בהשקפה ראשונה. הסוגיא, וגם מובן למה הוצרך רש"י ותוס' כאן לבאר מהו הקמ"ל, כיון שכל זה אינו מובן

וכיון שכל הטעם שחייבים בסוכה הוא מפני דבין כך לא יהיו עם נשותיהם מוכח דאם יהיו עם נשותיהם אם לא יישנו בסוכה, פטורים מלישון בסוכה.

)וגם רבא מודה ע"ז, ששלימות דרך דירתו של אדם )נשוי( הוא איש ואשתווכן מבואר מהסוגיא בדף כח , וא"כ אדם שאשתו אינה ישינה עמו בסוכתו פטורד שחל על הנשים כנ"ל אות ז'(ושם דן רק לחיוב מיוח

וכנ"ל בארוכה. מלישון בסוכה שאין זה דרך דירה וכמו מצטער,

תשבו השמועה מפי ולמדו ימים שבעת תשבו בסכות"כתב, א סעיף תרלט סימןי. והנה בשו"ע אדה"ז מטותיו עם בסוכה כאן ולדור דירתו להניח תורה הזקיקתו בביתו השנה כל דר שהוא כדרך כלומר תדורו כעין

...". ובסעיפים קבע וסוכתו עראי ביתו עושה אדם הימים שבעת כל חכמים אמרו מכאן תשמישו וכלי ומצעותיו אודות העלאת כלים איזה יש להכניס ואיזה אין להכניס. פירטג' ד'

בין הימים שבעת כל בסוכה ודר ויטייל וישן ושותה אוכל שיהיה בסוכה ישיבה מצות יצד"כ ד סעיףוב ...".השנה ימות בשאר בביתו דר שהוא כדרך בלילה בין ביום

ולכאו' קשה:

", בסוכה כאן ולדור דירתו להניח תורה הזקיקתו בביתו השנה כל דר שהוא כדרךא( מש"כ בסעיף א' "" מוכח שכל מה שהוזכר תורה הזקיקתוומהלשון "וכבר הובא לעיל שזהו לשון רש"י בדף כו. בדברי אביי,

כאן )העלאת כליו וכו'( זהו עצם גדר מצות ישיבה בסוכה, וקשה טובא איך פסק אדה"ז דתשבו כעין תדורו

12

הוא עצם הגדרת המצוה ולא כרבא שהוא רק הגדרת שיעור המצוה, ולכן אינו זקוק לדור כאן בסוכה עם כדי לקיים שלימות המצוה.מיטותיו וכו', אלא ישתדל להעלותם

"כיצד היא מצות ישיבה ב( אדה"ז משנה מסדר הרמב"ם )והמחבר(, שהרי הרמב"ם בהלכה ה' כתב ומפרט שם כל הענינים שמחוייב כדי לקיים המצוה בשלימות )העלאת כליו וכו'(, ואח"כ בהלכה בסוכה..."

אבל אדה"ז אות ו' בארוכה(,שבעה..." )וכנ"ל ישינין בסוכה כל ו' מבאר מצות ישיבת בסוכה "אוכלין ושותין ות דבריו לא הזכיר אודות ישיבת בסוכה אלא מדין עשיית סוכה כדירתו ולהעלות כליו לסוכה, וזהו מה ילבתח

וגם לא הזכיר כלום אודות אכילה ושתי', והיינו הגדרת המצוה כנ"ל, שהזקיקתו תורה בתשבו כעין תדורו, ' ו", והעתיק לשון הרמב"ם בהלכה בסוכה ישיבה מצות יצדיבה בסוכה "כורק בסעיף ד' כתב מענין יש

.הוסיף שינה וטיולוהמחבר בסעיף א' ו

וחובת ישיבת האדם ,הסוכה מצד עצמהדיני ב' ענינים במצות סוכה,שיטת אדה"ז ישנו לפי לומר שונראה (.148- 140)עיין מה שביאר באריכות בלקו"ש חל"ב עמוד בסוכה

ביתו הסוכה כדירה צ"ל באופן ד)חפצת( כדי לקבוע א( בתשבו כעין תדורו ישנו ב' דינים י"ל שגםולפי"ז עראי וסוכתו קבע, ב( אופן הישיבה צ"ל כמו שדר בביתו.

היינו, שאדה"ז מפרש מחלוקת אביי ורבא אם תשבו כעין תדורו הוי הגדרת חפצת המצוה או שיעורה רק וכתו, אבל בנוגע לקביעת הסוכה מצ"ע כדירה ע"ז לא פליגי, וכו"ע ס"ל בנוגע לחיוב ישיבת האדם תוך ס

דתשבו כעין תדורו הוי הגדרת חפצת המצוה )היינו דבעינן כל מה שמפורט בברייתא סוכה כח ע"ב לקביעות מקום שיקרא בשם דירה(.

ת המצוה גם אבל לפי הרמב"ם )והמחבר( חולקים אביי ורבא אם סוכתו קבע הוא שיעור המצוה או הגדר מצד קביעת חפצת הסוכה עצמה לדירה.

בסוכה לאכול כשרוצה וכו' אחרת לסוכה נכנס אםסעיף יד "... תרלט סימןועפי"ז יש לבאר שיטת אדה"ז ברכת לברך צריך שאין בענין היא אם אפילו בסוכה לישב ולברך לחזור צריך לסוכה חוץ לאכלו שאסור דבר זו

לאכול והלך סעודתו ופוסק בה שבירך בסוכה שאכל סעודתו באמצע עומד שהוא כגון זו אכילה על הנהנין". והטעם בזה י"ל כיון שסוכה אינו רק חובת גברא אלא גם חפצת הסוכה, ולברך לחזור צריך אחרת בסוכה

.7לכן כשנכנס לסוכה אחרת צריך לברך עוד הפעם

לקבוע סוכתו הסוכה, ולכן מצד חפצת הסוכהבסעיף א' דן אדה"ז מצד דיני היה נראה לומר שעפי"ז ומעלה אינו הזקיקתו תורה לעשות כל התלוי בו שיהי' סוכתו קבע, כולל העלאת כליו ומטותיו וכו', ואם כדירה

מצד חפצת הסוכה. אבל בסעיף ד' דן אדה"ז מצד אופן הישיבה, ולגבי חובת ישיבת לא קיים תשבו כעין תדורו ין תדורו הגדרת שיעור המצוה.האדם בסוכתו הוי תשבו כע

, דמצד שאינו בביתו אין זה סיבה מספקת לפוטרו מהחיוב שעל 3ועפי"ז יש לבאר גם הסתירה בדברי אדה"ז דלעיל הע' 7הגברא לישב בסוכה, ולכן כותב הטעם שפטור משום ש"אין שאין אדם קובע דירתו במקום שאין שם ישוב כלל", ולכן גם מצד

בשומרי גנות ופרדסים אינו פטור מהחיוב שעל הגברא ולכן כששומר כרי של פירות )שאין בה הגברא פטור מסוכה. משא"כ החשש דפירצה קורא לגנב( חייב לשבת בסוכה, אע"פ שאינו מעלה כליו וכו' לסוכה.

13

סעיף א' דן אדה"ז מצד חפצת הסוכה, שהרי סוכה ז' על ז' כשר, אע"פ באבל אליבא דאמת א"א לפרש ש, ואם הדין שסעיף א' הוא מצד חפצת הסוכה א"כ סוכה תשמישו וכלי ומצעותיו מטותיו עםשא"א לו לדור בה

אלא ע"כ שאין החיוב דסעיף א' מצד חפצת הסוכה.ז' על ז' צ"ל פסול, כיון שאין כאן חפצת הסוכה,

וי"ל שגם סעיף א' מדבר על חיוב שעל הגברא, אלא שבחיוב זה שעל הגברא ישנו שתי ענינים, א( שהאדם , ואם לאו אינו דירת תשמישו וכלי ומצעותיו מטותיוצריך לידע ולהרגיש שדירת קבע הוא דוקא כשמעלה שם

ופן הישיבה בפועל צריך להיות כמו שדר בביתו. ובסעיף א' מבאר אדה"ז מצד "(. ב( שאתורה הזקיקתוקבע )" ענין הא', ובסעיף ד' מצד ענין הב'.