תרבותיות-הרב משבר וגבולות באירופה

האוניברסאליותבלמס מאת:משה

בתחילת נאם בריטניה ממשלת ראש קמרון דיויד גרמניה. במינכן שנערך ביטחון בנושא בכנס 1פברואר

בנאום שעסק בעיקרו באיומי הטרור האיסלמי הביע קמרוןהנוצרית אירופה שבין היחסים מערכת על גם דעתו את שבתוכה המוסלמים המיעוטים לבין הלבנה הליברלית וביקר בחריפות את הרב תרבותיות. מאמר זה עוסק בנאומו של קמרון ובביקורת עליו ומבקש לברר האם הרב תרבותיות אכן סיימה את תפקידה או שביקורת עצמית המחדדת את

שלה משמעותית ציבתהחזון כאלטרנטיבה מחדש אותה ביחס נוספת התדרדרות המבשר פוליטי יום לסדר

למיעוטים הן באירופה והן בישראל

מהדור חלק המערבית, החברה עם מהמפגש כתוצאה קמרון של לדבריו הצעיר של מוסלמים החיים באירופה אינו חש בנוח עם האיסלם המסורתי המתון מצד אחד ואינו מזדהה עם הלאומיות האירופית מצד שני. כתוצאה מכך נופלים צעיריםכי אלה טרף לאידיאולוגיה איסלמית המסכנת את החברה המערבית. הוא הסביר בהשפעת התפיסה הרב תרבותית, חוסר סובלנות של לבנים כלפי מהגרים הותקף כיחס גזעני ולא ראוי אך גילויים דומים ואף קיצוניים של חוסר סובלנות מצד המהגרים זכה ליחס סלחני ומהוסס. לטענתו, סובלנות יתר כלפי עמדות אנטי דמוקרטיות ואנטיצעירים בקרב ופוליטית דתית וקיצוניות בדלנות עודדה המהגרים, של ליברליות

מוסלמים.

כי צריך לכבד את תרבותן של קמרון תולה את האשמה בתפיסה הגורסת קבוצות מיעוט ולהימנע מהתערבות בדעות ובמנהגים של קבוצות אלה גם אם חלקהמערב. של הליברליים בסטנדרטים עומדים אינם אלה קבוצות של מהמנהגים לדעתו, לא תיתכן אזרחות וזהות לאומית משותפות באירופה ללא שותפות בערכים הליברליים דמוקרטיים. בין אלה הוא מונה את זכויות האדם, דמוקרטיה, אינטגרציה

יותר ליברלית קשוחה לגישה קורא לפיכך הוא ושוויון בפני החוק. ביחס2חברתית למיעוטים ולהצבת חזון של אזרחות משותפת שגם המיעוטים יהיו חלק ממנו.

ממשלת כראש ורציונאליים. מאוזנים קמרון של דבריו נשמעים לכאורה בריטניה הוא חייב לתת את דעתו לקנאות פוליטית אלימה, להבין את שורשיה ולפעול כדי למגר אותה. יחד עם זאת, כליברל מערבי המחויב לכבוד כלפי אמונות ודתות אין

1 http://www.independent.co.uk/news/uk/politics/cameron-livid-after-multiculturalism-speech-comes-under-fire-2206343.html

2 http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1213560.html

הוא יכול לתקוף את האיסלם או את המוסלמים ככאלה. מובן על כן כי הוא מקפיד להבחין בין האיסלם כדת לגיטימית ובין אידיאולוגיה פוליטית איסלמית קנאית כמושא המאבק. אולם, אף על פי שקמרון עושה כל מאמץ להבדיל את עצמו מהימין הגזעני ולהישאר בגבולות השיח הליברלי הלגיטימי דבריו לוקים בחוסר עקביות וחושפים לא מעט צביעות. כריכת היחס למיעוטים עם שאלות הביטחון גורמת מלכתחילה לתיוג שלילי של המוסלמים כולם. אף שהוא טוען שלא זה מה שהוא עושה, קמרון מאשים את המהגרים המוסלמים באירופה, אם לא בהיותם טרוריסטים בעצמם אז לפחות בנטייה של הקהילות שלהם לשמש לטרור בסיס תרבותי וחממה נוחה. זוהי האשמה כבדה שממנה קצרה הדרך לראות את המוסלמים במערב כיעד מודיעיני ומושא של

פגיעה של ממש בזכויותיהם. ומצדיקים בדיעבד חשד מתמיד המכשירים את הדרך

או מלחמה בטרור או רב תרבותיות

מדיניות ישנההצהרות חדשות-

ההצעה של קמרון לוקה בפגמים רבים אחרים. ראשית, היא אינה שונה מהותית מההצעות הגזעניות של הימין לטיפול במהגרים,יורוצנטריות המזהה את ערכיה נוסף של ביטוי שקמרון לכאורה מתנער מהן. היא

ודורשת להכיל אותם על כל השאר. בישראל אנו מכירים היטב אתםכאוניברסאליי "כור ההיתוך" שהוא נוסח אחר של אותה הצעה ואת הנזקים הרוחניים המודל של והחברתיים שהוא גורם לחברה. ידוע כבר כי במסווה של הגנה על ערכים משותפים גם נכסיו הרוחניים של המיעוט והזיקה של הפרט לקהילתו יותכו באמצעים של דיכויומתן במשא מדובר לא באינטגרציה מדובר כאשר בבריטניה גם אלים. תרבותי תרבותי בין כוחות שווים, אלא על הטמעות של המיעוטים בתרבות הרוב, הדרה שלוצורות מחשבה. ידע של ועל מחיקה הציבורית עשירות מהספרה ומסורות שפות

הבריטים לא שואלים מה הם יכולים ללמוד מהאיסלם ומהמוסלמים, הם מעוניינים רקבמה שהם יכולים להנחיל להם.

אינטגרציה: בגרמניה הזרים חייבים לדבר גרמנית

קנצלרית אנג'לה מרקל של להתבטאויות קמרון מצטרף של הנאום שנית, נכשלה תרבותיות הרב כי האחרון באוקטובר שבישרה תרבותיות3גרמניה הרב .

כי הגרמנים שיקרו לעצמם כשחשבו שמהגרי העבודה שהזמינו''נכשלה, אומרת מרקל או.''לארצם יעזבו יום אחד או ייעלמו לפתע ועד אז אפשר יהיה פשוט לחיות לצידם

ניקולה סרקוזי נשיא צרפת התבטא ברוח דומה.''להתעלם מהם בנימוס'' מה . גם שעולה מדברי מרקל הוא שהרב תרבותיות של אירופה מעולם לא הייתה ניסיון כנהלעבוד שיסיימו )עד אותם לסבול מאמץ היותר לכל אלא המהגרים, את לקבל ויסתלקו(. כלומר רב תרבותיות משמעותית הרואה באחר נכס תרבותי מפרה ומעשיר

מעולם לא זכתה לסיכוי אמיתי.

ההיענות על רק לא אירופה מלמד מנהיגי של ההצהרתי המתואם השינוי ניסיון לבטא את4ללחצים הפוליטיים מימין )המוכחש באופן מסורבל ( אלא גם על

רחשי ליבו של מרכז שמאל ליבראלי שמנסה להכשיר את סלידתו מהתרבות האחרת

3 CHANCELLOR ANGELA MERKEL: [translated] In Frankfurt, on the main, two out of three children under the age of five have an immigrant background. We are a country which, at the beginning of the 1960s, actually brought guest workers to Germany. Now they live with us, and we lied to ourselves for a while, saying that they won’t stay and that they will disappear one day. That’s not the reality. This multicultural approach, saying that we simply live side by side and are happy about each other, this approach has failed, utterly failed. http://www.youtube.com/watch?v=UKG76HF24_k

דוברו של קמרון הגיב לטענות כי נאומו של קמרון פנה לימין הבריטי שקיים באותו יום הפגנה גדולה ומתוקשרת 4 זהו נאום פומבי של ראש ממשלה והוא אינו יכול להתחשב בעיתוי של כל דברלנגד המהגרים ואמר כי, אחרי הכו

http://vimeo.com/19607866המתרחש בממלכה באותו זמן. ראיונות שנערכו בהפגנה בלוטון

, חברת פרלמנט5המאיימת על המרחב האירופי מבלי לחשוף את גזענותו. סיידה ורסי התיוג הגזעני של מוסלמים,בריטית ממוצא פקיסטני ציינה לאחרונה כי היא חשה כי

הפך לדיבור שגור ונורמאלי שכבר אינו מביך אנשים בבריטניה. היא כינתה זאת "תיוגז'יז'ק הפילוסוף וחוקר התרבות אמר בראיון ברשת מסביב לשולחן האוכל". סלבוי

Democracy Nowמהלכים משני מורכב הליברלי המרכז של הטיעון השלב6כי . ''אין מקום לעמדות כאלה בדמוקרטיה''הראשון הוא לגנות את הימין הגזעני ולומר:

יש משהו אוטנטי במה שמבטא הימין. עלינו להקשיב'', ''אבל''אבל אז לומר מיד: לשלוט שנוכל וכדי המיעוטים כלפי שנאה התפרצויות למנוע כדי הציבור לרחשי

.''במצבבכך מכשיר המרכז שמאל ליברלי את השנאה למוסלמים ומנרמל אותה.

להפך בהמשכה בשינוי של מדיניות אלא אין מדובר של מדיניותשלישית, להצדיק נועדו האחרונות ההצהרות בתחוםקיימת. פרקטיקות של שלמה קבוצה

מגבילה, חקיקה ההגירה: בתחום בטרור". "המלחמה ובתחום הכלכלה ההגירה, לעצירת מהגרים מאפריקה הנעשית בחלקה בסיוע וימית יבשתית פעילות צבאית ועוד. בתחום המלחמה ועוד גרוש של צוענים מצרפת לרומניה משטרים עריצים, בטרור: שיתוף פעולה מודיעיני וצבאי עם מדינות רבות בינן גם כמה מדינות ערביות בלתי דמוקרטיות, הפלישה לאפגניסטן ולעיראק. בתחום הכלכלה: קידום כלכלה ניאוהבינוני, הפרטת החינוך ליברלית, הפרטת השירותים הציבוריים, החלשת המעמד ליצירת בתי ספר סקטוריאליים פרטיים ופרטיים למחצה, העמקת אי השוויון. אלה הן

את מכלולןפרקטיקות הנהוגות כבר עשר שנים לפחות. בישראל אפשר להוסיף עליהשל התנועה הגבלת טרור, למניעת הפלסטינים נגד השלטון שמפעיל הפעולות פלסטינים, הריסת בתים, הגבלת בעלות על קרקע והתיישבות של פלסטינים אזרחיהרב על האינטגרציה לכישלון קמרון את האחריות כאשר מטיל לכן ועוד. ישראל

תרבותיות הוא מתעלם משני דברים:אירופה שנוהגת הכלכלית שהמדיניות מכך המהגרים הראשון, להחלשת תורמת

ולניכור שהם חשים כלפי המדינה וכלפי תרבות הרוב. השני, מכך שבפועל המערבהטענה ולכן עצמו בעיני מייצג שהוא הדמוקרטיים הערכים על דווקא נשען אינו

דמוקרטיהלשוויון ונאמן לשהמהגרים מייצגים ערכים אנטי דמוקרטיים בזמן שהמערב אינה עקבית עם העובדות.

מי אשם בהידלדלות הזהות הלאומית באירופה ?

5 http://www.independent.co.uk/opinion/commentators/yasmin-alibhai-brown/yasmin-alibhaibrown-david-camerons-message-is-that-muslims-are-not-wanted-2206381.html

6 The typical rhetorical trick here is in two moves. First, you of course condemn the far right—"no place in our developed democracy." But then you add, "But they are addressing the real worries of the people," and so on and so on. So, in precisely—that’s the dirty sophistic trick—in order to prevent hatred outbursts, we have to control the situation. http://www.democracynow.org/2010/10/18/slavoj_zizek_far_right_and_anti

סלבוי ז'יז'ק- השמאל נסחף אחרי השיח של הימין

כצפוי זכה נאומו של קמרון לתגובות רבות בבריטניה באירופה וגם בישראל.המזהים קמרון של היורוצנטרית המבט בנקודת בצדק הבחינו מהמבקרים רבים קידמה תרבותית ודמוקרטיה עם הערכים של אירופה הלבנה וכמעט כל ביטוי של איאף על אירופיות שאינן תרבויות עם ודיכוי פוליטית עריצות דתית, סובלנות

שההתפתחויות האחרונות בעולם הערבי מפריכות את מרבית ההנחות האלה. כי המהפכות בעולם הערבי מפריכות לא7ק'בראיון ברשת אל ג'זירה אמר סלבוי ז'יז

רק את הרעיון שהערבים מעדיפים דיקטטורות, אלא גם הופכות לבלתי רלוונטיים את 8החשדנות הרב תרבותית כלפי ערכים כביכול אוניברסאליים:

לעיתים קרובות, בעידן הרב-תרבותיות הנוכחי שבו אנחנו נוטים לגלות חשדנות כלפי אוניברסליזם, אנחנו אוהבים לשמוע על כך שדמוקרטיה כפי שאנחנו מבינים אותהאחרי שעקבתי בזמן אבל רב-תרבותיות. שיש להבין ושצריך מערבי עניין היא האירועים במצרים והקשבתי לדברים שאמרו מפגינים, התרשמתי כי כל הדיבוריםכולנו ברודן, נאבקים שאנחנו בזמן רלבנטים. ללא הפכו רב-תרבותיות על הללו הופכים לאוניברסליסטים. אנחנו מרגישים הזדהות זה עם זה. ככה בונים סולידריותאני מכבד את – רב-תרבותי וכבוד אונסק"ו כמו ידי שטויות על לא אוניברסלית. התרבות שלך ואתה את שלי – אלא דרך מאבק למען חירות. יש לנו כאן הוכחה חותכת לכך שחירות היא עניין אוניברסלי כמו גם הפרכה של הרעיון הציני לפיו ציבור

…מוסלמי מעדיף דיקטטורה דתית פונדמנטליסטית

בזמן יציבה בריטית לאומית זהות של בהידלדלותה המיעוטים קמרון מאשים את אם בעבר הייתה ''שההגירה היא חלק מתהליך גלובליזציה שקידם הליברליזם בעצמו.

הכדורגל קבוצות הספר בתי שלהם, המקומיות התעשיות עם הזדהות לבריטים הרי שהיום כל'' במכתב לעיתון, 9, כותב אזרח בריטי''העיתונים או החנויות המקומיות

זה נעלם. העסקים הפכו לבינלאומיים והם נשלטים על ידי תאגידים אמריקאים, יפנים או סעודים, קבוצות הכדורגל הן בבעלות של אנשי עסקים רוסים ואפילו השחקנים והמאמנים אינם בריטים, בתי הספר נסגרו, הופרטו או שינו את גישתם בהשפעת

מה שגרם לאלה הם לא המהגרים, מה שגרם.טרנדים כלכליים או חינוכיים חדשים להם היא המדיניות הליברלית קצרת הרואי שהונהגה בשנות השמונים על ידי מרגרט

פילוסוף ומבקר תרבות סלובני מפורסם7http://alllies.org/blog/archives/5443 'הכל שקרים' תורגם מאל ג'זירה במאמר שפורסם באתר 8-http://www.independent.co.uk/opinion/letters/letters פורסם באינדיפנדנט הבריטי 9

multiculturalism-2206382.html

והיחלשות.תאצ'ר ההגירה הן ה'' הלאומי הזהות של ההתפתחויותיםהיבט של ומשום כך יש בינן קשר. יחדםליברליז-ווהניא הקפיטליזם המאוחר שחוללוהגלובליות

עם זאת הן אינן בפשטות: סיבה ותוצאה.

באינטגרציה,גם מעוניינים אינם שהמהגרים כך על מדבר קמרון כאשר )מצוטט אצל מרב מיכאלי( 10הנתונים שלו אינם מבוססים. סקר שנערך לאחרונה

מהאוכלוסייה,5%מהמהגרים המוסלמים בבריטניה, שהם פחות מ- 86%מראה כי רואים עצמם קודם כבריטים ואח"כ כמוסלמים. מיכאלי מציינת בצדק שהדרישה לרב תרבויות לא הופיעה במקומות שמיעוטים משתלבים היטב בתעסוקה ובחברה, אלאכאשר הם מופלים לרעה. או אז, עולה הדרישה לכבד את זכויות המיעוט ואת תרבותו.

עולה רק כשמיעוט מופלה לרעה. כשאדם פרטי, מכל דת''רב-תרבותיות''הדרישה ל ומוצא, זוכה לשוויון, כששוק העבודה פתוח בפניו, כשהוא מתקיים בכבוד, כשזכויות- אין צורך ברב-תרבותיות. ותרבות, נשמרות כולל חופש דת והאזרח שלו, הפרט הדרישה המגזרית או הלאומית ל"רב-תרבותיות" עולה רק כשקבוצת מיעוט סובלת מדחייה בתוך חברה או מדינה, שאינה רוצה להכיל בתוכה את המיעוט הדתי, האתני

, אלא אפליה, גזענות וקיפוח. כשחברי''רב-תרבותיות''או הלאומי. אז, הבעיה אינה קבוצת מיעוט כזאת סובלים מאי שוויון, מעוני, מאבטלה ומאלימות הם מסתגרים בתוך הקבוצה, על ערכיה הדתיים והתרבותיים, כי החברה הכללית אינה מאפשרת

 .להם להשתלב ולאמץ את ערכיה הכלליים

אלביהאי-בראון יסמין אומרת וההתבדלות ממוצאסופרת 11ההסתגרות ופקיסטני בעלת טור באינדיפנדנט הבריטי, אינה נחלתם של המהגרים בלבד. היא

תופעה המאפיינת את האירופים הנוצרים עצמם. הבריטים הלבנים הם אלה שאינם רוצים ללמוד עם המוסלמים בבתי ספר ציבוריים. הממשלה היא זו שממנת בתי ספרזו שמעודדת את מיגזריים, פרטיים ובדלניים במקום להשקיע בחינוך הציבורי והיא

הבדלנות אצל לבנים נוצרים ואצל מוסלמים כאחד. היחידות הן באירופה המוסלמיות הקהילות כי שנוצר לרושם בניגוד לכך, בנוסף שמגלות חוסר סובלנות כלפי ביקורת או פגיעה ברגשותיהם בדתיים, ברור כי העובדות שונות לגמרי. הלחצים שמפעילות כנסיות וקהילות דתיות נוצריות על גבולות חופש

הביטוי באירופה, מורגשים לא פחות.צביעות לכן היא לבדם המוסלמים על סובלנות ובאי בבדלנות האשמה הטלת

ממדרגה ראשונה.

http://www.mabat-israel.org.il/home/mabat-articles-page.php?id=246פורסם באתר הארץ ובאתר מבט 1011 http://www.independent.co.uk/opinion/commentators/yasmin-alibhai-brown/yasmin-alibhaibrown-

david-camerons-message-is-that-muslims-are-not-wanted-2206381.html

בראון: מוצאת את החיג'ב ואת המחשופים פוגעניים באותה מידה

האם יש תשובה לגזענות ?

ה הרבעיןחדי על קמרון של ביקורתו שבין בדמיון מפתיע בודאי הבחינו , ז'יז'ק שהופיעה בציטוט למעלהתרבותיות לזו של שניהם זקוקים ליותר מאשר רב.

תרבותיות המסתפקת בעידוד של כבוד הדדי וסבלנות בין קבוצות תרבותיות .

הצהרות האחרונות של מנהיגי אירופההדמיון הזה אינו מקרי. ז'יז'ק מודה כי הלכיוון עמדות הימין הגזעני. אפילו באירופהשיח הפוליטי הן חלק מסחף של ה הוא

לניסיון להידבר עם האחר על בסיס של כבוד הדדיסכשהוא מתייחנכנע לרטוריקה הזו הכרה על המבוססת פעולה משותפת זה במקום ומציע אפילו( )ציניות בספקנות

באוניברסאליות של הליברליזם. ז'יז'ק נגרר לדיון הזו כשהוא חוזר לרוב על טיעונים משומשים של הימין כנגד הרב

נתפס כנסבל כל זמן''האחר''תרבותיות: העריצות של התקינות הפוליטית, האופן שבו . "מטרד"שהשונות שלו זניחה והוא אינו הופך ל

שב שז'יז'ק זה הוא שמדאיג לעמדהומה הליברליזם של בתביעה נאחז

אוניברסאלית ומוותר על התיאור הרב תרבותי של החברה כתיאור בעל תוקף מוסריובהיסטוריה כמו כל כי הליברליזם מעוגן בתרבות מחייב. בעשותו כך הוא מכחיש אמונה אחרת, ואף על פי שבני אדם פועלים מתוך מחויבות לאמונותיהם ואף מוכנים לעיתים למות למענן, הרי שתקפותן מותנית בגורמים רבים ואינה מוחלטת. אין בזה

אולם ההצדקה של המאבק, כדי להפחית מהחשיבות של מאבק על ערכים ליברליים

למען ערכים אלה אינה כוללת ביטול זכותם של מיעוטים דתיים לחיות על פי קודיםשאינם ליברליים וגם להצדיק אותם, כפי שעושה זאת ז'יז'ק.

האוניברסליזם של החברה המערבית הליברלית לא נמצא בעצם העובדה שהערכים הם אוניברסאליים, כלומר שכל התרבויות מחזיקות בהם., זכויות אדם וכדומה, שלו

בתור לעצמם מתייחסים פרטים אותם כאשר יותר: הרבה קיצוני הוא המובן המצב''אוניברסאליים'' את ועוקפים האוניברסאלי, בממד ישירות משתתפים הם

.החברתי המסוים שלהם

כלומר, ההתעקשות הליברלית על זכות הבחירה של הפרט )נשים, ילדים( בתוך מיעוט תרבותי החי בחברה ליברלית היא תביעה מרחיקת לכת כי היא משנה מהיסוד את

:כך למשל. המובן של השתייכות של פרט לקבוצה

זה דבר אחד לעטות רעלה בעקבות היטמעות במסורת; זהו דבר אחר לגמרי לסרב לעטות רעלה; ודבר שלישי זה לעטות רעלה לא כמעשה של השתייכות, אלא מתוך

.בחירה

ת, כמו למשל בבחירה לעטות חיג'אב כאקט של השתייכוהבחירה בהשתייכותמשום שיש לה זיקה לא רק, היא כבר אקט של תודעה ליברליתלקהילה מוסלמית

. משוםתלסמכות הדתית אלא גם למבט הביקורתי של הליברליזם על הפטריארכאליו את התום של השתייכות כהטמעות במסורת. אולם התביעה כי כל פרטהחסרכך היא

''במיעוט דתי או תרבותי יידרש לחוות את מה שז'יזק מכנה קריעה אלימה מעולמו ''כדי'' וניתוק מהשורשים שלו רק אותו מהעדר הבחירה שנכפה עליו, הוא לא 'להציל

מוצדקת בהתנגדות שתתקל דרישה גם אלא יהיר, עוועים חשבוןורעיון תפתח ק קיצונית אף יותר'יז'. במובן זה עמדה זו של זוסופו מי יישורנתרבותי-היסטורי מר ש

מזו של קמרון מכוון שהיא אינה מסתפקת במאבק נגד התופעות המטרידות, אלא בשם האוניברסאליות. זו ודאי לא צריכה להיותכוללת מכריזה על מלחמת תרבויות

ז'יז'ק יהיה מוכן להיענות לקריאתו של דרכו של השמאל הדמוקרטי/ליברלי גם אם קצת בניסיון ממשי לתיקון החברה:''ולהתלכלך''

מובן איזה עד עצמנו את ולשאול עצמנו, כלפי ביקורתית בעין להתייחס עלינו על ולקבל הזה, העניינים המדכדך הרב-תרבותיות המופשטת שלנו תרמה למצב

.עצמנו את הקרב העומד לבוא על התרבות הדומיננטית

הפעולה הסולידארית המשותפת למען ערכים משותפים היא ודאי חשובה וגם המאבק על דמותה של חברה שבה יכולות מסורות שונות לחיות זו עם זו בביטחון ולקבוע ללא כפיה את מידת ההתמזגות ביניהן. משום כך שיתוף פעולה אינו יכול להתבסס על

.תכפיה של ערכים בשם אוניברסאליות מדומיינ

לאוניברסאליותתסולידאריו התביעה כאשר רק אפשריים משותפת ופעולה ולא כאשר היא מוצבת כקנה מידה עלימושהית למען שיתוף פעולה פרגמאט

היסטורי וכתנאי להסכמה.

קווים לדמותו של שיתוף פעולה רב תרבותי ביקורתי

ובאתר העוקץ יריב מוהר במאמר שפורסם באתר גם אומר דומים דברים . מוהר טוען כי הסכמה על ערכים משותפים היא כמעט בלתי אפשרית12עמותת מבט

ובצד השני קבוצה בעלת אמונות דתיות כאשר בצד אחד נמצאת קבוצה ליברלית מושרשות המעגנות את היחס לנשים, לחינוך הילדים, למדע וכו'. הוא משוכנע כי מיליבה ערכי בצורת ליברליים ערכים ישראל על או בריטניה על לכפות שמתכונן במערכת החינוך, או בדרכים אחרות מוטב שייכון לעימות חזיתי ואלים עם קבוצות

שערכים אלה אינם מקובלים עליהם.

בעיני מי שמחזיקםעל אף שערכים נחשבים לעיתים קרובות לאוניברסאליי ''כלליםבהם, קל להבחין כי הם מעוגנים בתרבות ובמסורת מסוימים, בניגוד אליהם

עשויים להיות מועילים יותר לשיתוף פעולה בין תרבויות שונות אם מקובלמסדירים'' על הצדדים שהכללים עצמם אינם ''צבועים'' בצבע תרבותי מסוים. מוהר מציע למשלערכים בצדדים מטמיעה שקבלתו מסדיר לכלל כדוגמה בחירות של הרעיון את נוטלים בהם משותפים באמצעות היישום של הפרקטיקות המגוונות שהמשתתפים

חלק.

שביחסים בין החירות ומקסום הכוחניות מזעורמכוון שכללים מסדירים נועדו, ל האפשרי שלםלמינימולצמצם עצמם וקבוצות שונות, עליהם להיות מכפיפים ונוקשים

בגלל שמטרותיהם של כללים מהסוג הזהאדווקמטרת הסדרת היחסים בין קבוצות. אוניברסאליי ערכים של מאילו בהרבה לשמשםצנועות יותר טוב סיכוי להן יש ,

כמסלול מעשי של בנית אמון, הכרה ושיתוף פעולה.

נקודת המבט של הפילוסוף האמריקאי רוברט ברנדום עשויה לעזור לנו להביןיותר מדוע מסלול מעשי המתמקד בפעולות ובמשמעויות שלהן עשוי להיות מועיל

מניסיון עיוני להגיע להסכמות ערכיות.

ברנדום מציע לחשוב על האינטראקציה בין קבוצות ופרטים כמו על משחק כדורגל. כאשר כל המשתתפים וגם השופט, הקהל והתקשורת בוחנים כל הזמן זה את זה. לעיתים הם מעניקים למשתתף נקודות על הצטיינותו ולעיתים גורעים ממנו נקודות על משחק כושל או על חוסר הוגנות. כל אחד מהשחקנים נדרש לקבל ולתת הסברים על פעולותיו וכל השאר בוחנים את הנימוקים ונותנים להם ציון המבוסס על התאמתואותה לבחון יכולים כפי שהם עם המציאות רואות, שעיניהם עם מה הנימוק של

, כייבמיטב הכלים העומדים לרשותם. במשך הזמן הופך השיפוט שלהם לאובייקטיב עם אחרים המשתתפיםהניתן להעמיד את ביצועיו של כל שחקן או משתתף להשווא

באותו הזמן או בעבר קרוב או רחוק. הצעה זו מבוססת על הרעיון שהפעולות שאנו עושים נושאות מטען ערכי שניתן לחשיפה ולביקורת רציונאלית. את המטען הזה אנויכולים לבקר, לגנות ולדרוש ממבצע הפעולות הסברים למעשיו, פיצוי או תיקון דרכיו.

12 http://www.mabat-israel.org.il/home/mabat-articles-page.php?id=248

רוברט ברנדום

לעיתים קרובות היחסים בין קבוצות תרבותיות הם יחסים טעונים. לכל צד יש זיכרון היסטורי, משקעים לא נעימים מהמפגש עם הצד השני, דעות דומות וחששות. לכן לא תמיד יכולים הצדדים להסכים על המשמעות של פעולותיהם או על הדרכיםשעצם אחד צד ירגיש קרובות לעיתים פוגענית. מפעולה להתגונן הלגיטימיות ההסכמה לקבל על עצמו כלל מסדיר משרת את הצד השני יותר משהוא משרת אותו.

לכן גם הכללים המסדירים ואופן הציות להם עשויים להיות סלע מחלוקת.

פרטים יכולים בהן מוגנות ביצירת מסגרות הוא לכך חינוכי אפשרי פתרון כלים פיתוח על מבוקר באופן ולעבוד חלק לקחת שונות תרבותיות מקהילות

מבט עמותת שעורכת הסדנאות משותפת. עבודה היא13המסדירים לסטודנטים מסגרת מסוג זה. בתוך המסגרת המוגנת אשר גבולותיה מפוקחים בהנחיה מקצועיתחוויות ולחוות יחד לעבוד שונה מרקע סטודנטים יכולים זמן, לאורך ובביקורת משותפות המשנות בהדרגה את המשמעויות המעשיות של הנרטיב התרבותי שאיתו הם מגיעים לקבוצה, כך שבפרק זמן מסוים הם יכולים ליצור אימון בינאישי ולפתח שיח דמוקרטי המבוסס על כבוד הדדי עם הזולת, גם אם הגיעו לקבוצה עם מטען

שלילי גדול ביחס לאחר העומד מולם.

משותפת, עבודה על כלומר חווייתית פעילות על המבוססת כזו במסגרת בוחנים הסטודנטים כל הזמן את התנהגותם של האחרים ושל עצמם ועוצרים לעיתים קרובות כדי לחלוק את רשמיהם, לתת ולדרוש הסברים ולחשוב במשותף כיצד יוכלויחד. במהלך רצף של יחד את המטרות שהוצבו להם או שהסכימו עליהם להשיג

יכולות קוגניטיביות, רגשיות ואינטלקטואליות, מגבשיםתסימולציו כאלה המפעילות תוך ביניהם היחסים את מסדירים הם שבאמצעותם הכלים את המשתתפים חלק בהם בתנאים השיח. במרכז העומדות התרבותיות ברגישויות התחשבות חיים של בתנאים נעשה ממנו וחלק ומבוקרת מונחית במסגרת נעשה מהמפגש

http://www.mabat-israel.org.il/home/about-mabat.phpאודות עמותת מבט 13

הספרה אל מבוקר באופן שנבנו הכללים חודרים בקמפוס, משותפים ולימודים הציבורית ומשפיעים על איכות המשא ומתן הבין אישי והבין תרבותי ועל היכולת לחיות

ולפעול יחד למרות ההבדלים ונקודות המחלוקת.

כמו ''אוניברסאליים'' ליברלים ערכים על להסכמה לדרישה גמור בניגוד וז'יז'ק, במסגרת הסדנה לא מוצבת דרישה כל שהיא מראש פרט שמציעים קמרון לכללים המקובלים בהשתתפות בסדנה הנערכת בקמפוס. ברור כי יש יתרון לעובדה שכל המשתתפים הם סטודנטים שקיבלו עליהם כללים בסיסיים אולם אין להסיק כי

כולם הפנימו מראש ערכים ליברליים וכי הצלחתה של הסדנה מובטחת מראש.ושל הסטודנטים ביכולת של המנחה דבר בסופו של הצלחתה של הסדנה תלויה להתקדם במסלול הבונה את האימון בין המשתתפים ומפתח בהדרגה את יכולתם להסדיר את היחסים ביניהם מתוך כבוד הדדי והכרה בזכויות שוות של האחר. בסופו של תהליך לומדים המשתתפים כי ההתחשבות במאפיינים התרבותיים של האחרים

םהופך להיות מחיר קטן בעד שותפות אמיתית ומרחב בטוח שכל הצדדים מרוויחימהם.

המוכתב קשוח ליברליזם של למדיניות אלטרנטיבה להוות עשוי כזה חינוכי מודל מלמעלה אם יאומץ כמנגנון מבוקר ליצירת התנאים של חיים יחד במרחבים משותפיםנרחב שימוש הזדמנות אמיתית. לרב תרבותיות משמעותית להעניק מתוך בחירה במסגרות חינוכיות כאלה באוניברסיטאות, בשירות הציבורי, בצבא ובחברות הגדולות, ייצור כעבור זמן מסה קריטית של משתתפים שהטמעת ההבנה הבינתרבותית ביחסם

לזולת תשנה מקצה לקצה את המרחב הציבורי.

רקע המגמות המתחזקות על במיוחד ומרקל מצערים קמרון של הנאומים גורמים של הבוטחת ונוכחותם הליברמניזם עליית בישראל, המקומית בפוליטיקה כהניסטים בכנסת וברחוב הישראלי. נדמה כי ההצהרות האחרונות באירופה מפיחות רוח במפרשיהם של הלאומנים הגזעניים ומדרדרות את החברה הישראלית למקום לא טוב. כמו באירופה גם כאן, מציעים שונאי המיעוטים האתנוצנטריים את תפיסתם הגזענית כביטוי אותנטי של רחשי הלב של הציבור. גם באירופה וגם כאן השנאה אינה

יכולה לשמש יועץ נבון.