יזמות בתכנון: בדווי הנגב והעצמה תכנונית

אבינועם מאיר

המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי ומרכז הנגב לפיתוח אזוריאוניברסיטת בן-גוריון בנגב

באר שבעameir@bgu.ac.il

אוכלוסיות ילידים בעולם השלישי וקבוצות מיעוטים אתניים או קבוצות-שוליים מקופחות בעולם המערבי מתארגנות כבר מזה כמה

כ"פיתוח 70עשורים לפעול לקראת מה שמוכר בשיח הפיתוח משנות ה-משורשי העשב".

בעשורים האחרונים הולכת ומתגבשת בעולם הגישה המציגה פעילויות בפיתוח.העצמהפוליטיות אלה כתהליכי

המושג העצמה צמח כאשר קבוצות-שוליים )כולל חברות ילידים--עמים ראשונים( ואוכלוסיות אזורי-שוליים הבינו את חולשתן מול הדומיננטיות

של הממסד השלטוני ואזורי/מגזרי הליבה.

הבנה זו הובילה אותן לחפש מקורות כוח לגיטימיים כדי להחזיר לידיהם את השליטה במשאבים השונים ואת יוזמת פיתוחם שניטלה מהם.

מושג ההעצמה

גישת ההעצמה מדגישה כמה נושאים:

- אוטונומיה בקבלת החלטות של קהילות שלארגונן יש ביטוי טריטוריאלי בולט;

- הסתמכות הקהילות על יכולותיהן העצמיות;

- דמוקרטיה השתתפותית ישירה;

- למידה חברתית התנסותית.

גישה זו מהווה למעשה מעין פרדיגמת פיתוח ותכנון "אלטרנטיבית" מול הפרדיגמה הקונבציונלית הממסדית.

הסיבה הבסיסית לאלטרנטיביות טמונה בביקורת על השורשים הרעיוניים של גישת הפיתוח והתכנון הקונבנציונלית, ועל אופיו של הידע שעליו היא

מבוססת.

בתפישה המסורתית הקלאסית של תהליך התכנון נודע מקום מרכזי למדע הפוזיטיביסטי הרציונלי כמקור הסמכות הלגיטימי לשיח התכנון

בחברה המערבית.

הביקורת על גישה זו טוענת שבסיס אפיסטמולוגי מערבי זה נוטה לדחוק לשוליים קבוצות מקומיות ולהחלישן, שכן הוא מתעלם מקיומם של אופנים

אפיסטמיולוגיים – אופני ידיעת העולם - אחרים.

למשל כפי שהקבוצות המקומיות רואות ומבינות את העניינים הבאים:

הבנת המשמעות המסורתית הספיריטואלית של קרקע ומשאבים פיסיים-סביבתיים אחרים

הבנת מהותו הרב-פנית של יישוב וסדריו והסדריו

הבנת מהותה של יחידת ההתייחסות החברתית הבסיסית בפיתוח

לכן הגישה האלטרנטיבית תגרוס שניתן לעצב את המציאות, כלומר לתכנן אותה, בדרכים אחרות השונות מן התכנון הרציונלי.

תובנות אלה מתורגמות למה שניתן לכנות העצמה תכנונית, שיש בה שני סוגים:

העצמה תכנונית תודעתית:

שינוי תודעתי של ידע התיכנון הקונבנציונלי–מימסדי באמצעות הצגת ידע אלטרנטיבי ילידי או פנימי-מקומי כלשהו שמציג את ה'אחר' כלא פחות חשוב מן

ההגמוני.

העצמה תכנונית מרחבית: האוכלוסיה נוקטת במאורגן מהלך מרחבי קבוצתי יזום של עזיבת מקום מגוריה והגירה לכל יעד שיאפשר שינוי קיצוני בנסיבות חייה הנוכחיות,

מעבר למקום או איזור מגורים נכסף ספציפי, או שינוי התנאים )חומריים, אירגוניים ואחרים( של קיומם במקומם הנוכחי

העצמה תכנונית

חמולת-פלג אבו-גרדוד של שבט העזאזמה שכנה בעבר באזור צומת משאבים—חולות חלוצה ואף מערבה יותר בתוך סיני.

, הם פונו מאזורי הגבול מסיבות בטחוניות ושוכנו באזור רמת 60 וה-50במהלך שנות ה-חובב.

פניות רבות לממשלה לשוב לטריטוריה המסורתית שלהם נדחו שוב ושוב בתואנות שונות. החליטו שלטונות צה"ל לוותר על השטחים הללו לטובת צרכים 90בתחילת שנות ה-

אזרחיים שונים, שלא כללו את צורכי הבדווים. בני חמולת אבו-גרדוד פנו שוב בבקשה לחזור לטריטוריה המסורתית שלהם בטענה שיש

להם עדיפות על פני כל שימוש אזרחי אחר, ושוב נדחו.

עברה קבוצה מן החמולה מאזור רמת חובב 1994הפעם הם התעלמו מן הדחייה. ב- נפש, כרבע מכלל אוכלוסיית שבט 4,000לאזור ביר-הדאג' )באר-חיל(. כיום מתגוררים כ-

אל-עזאזמה. לאור בעיות שונות שהתהוו שם הועלתה הדרישה מצד המועצה האזורית רמת נגב למצוא

פתרון לאוכלוסייה זו.

העצמה תכנונית מרחבית: מקרה ביר הדאג'

נתקבלה החלטת ממשלה המורה על הקמת יישוב בדווי עצמאי באזור 1999ב- ביר-הדאג', בתחום המועצה האזורית. כיום נמצאים כל ההליכים הללו

לטיפול בתכנונן 2005באחריותה של המועצה האזורית אבו-בסמה שהוקמה ב-והקמתן של עשר עיירות חדשות לבדווים.

הבדווים נטלו לעצמם כוח בקבלת החלטות לגבי משאבים טריטוריאליים שלטענתם שייכים להם מתוקף התובנה התרבותית לגבי בעלותם המסורתית

על הקרקע.

מבחינה אפיסטמולוגית תובנה זו מנוגדת כמובן לתפישת הבעלות והשימושים של משאב זה בעיני גופי המינהל והתכנון, הפועלים מתוך הגישה הרציונלית.

למעשה בכך נאלצה המדינה להכיר באופן עקרוני בתובנתם התרבותית

המסורתית לגבי טריטוריה זו, ואף לפתוח בהליכי הכרה ותכנון היישוב כביטוי להכרה זו.

הוגשה על ידי המועצה האיזורית לכפרים הבדווים הלא מוכרים תכנית 1999ב-אלטרנטיבית לתכנית המימסדית למטרופולין באר שבע.

מטרתה העיקרית היתה הבנייה אלטרנטיבית של הידע הממסדי הקים לגביהם בכל העניינים שהתכנון הממסדי הקונבנציונלי עסק בהם.

תמונת הזהות הבדווית הממסדית צרה וחד מימדית, העונה רק על בתחום התרבותי:צרכי הממסד, ומנגד, הציגו הבדווים בתכניתם את אותה זהות בצורה מגוונת ורב מימדית.

מציגים הבדווים בתכניתם ידע אחר ביחס למבנה הארגוני בתחום החברתי-פוליטי:השבטי-חמולתי-משפחתי המאתגר את גישת המדינה הרואה בשבט ונגזרותיו את יחידת

התכנון הבסיסית.

התכנית מתמודדת עם עקרונות ארגון המרחב הרווחים בעולם בתחום המרחבי:האורבני-המודרני ובגישת התכנון הרציונלית שמתעלמים מהמרחביות הייחודית של

הבדווים כצורך סוציו-פוליטי שלהם הטמון עמוק.בכלים מושגיים אלה הם מעצימים את עצמם ואת מאבקם באופן תודעתי על מנת להשיג

את יעדיהם.עצמת חדירתה של צורת העצמה תכנונית תודעתית זו לתודעת הממסד התכנוני חזקה

והצלחתה משמעותית.

העצמה תכנונית תודעתית

על פי תפישת הבדווים המעורבים בצורות העצמה אלה, בעקבות יזמותם התכנונית המרחבית והמושגית התחוללו בשנים האחרונות

תמורות משמעותיות בתהליכי התכנון, בגישת התכנון ובמושגי התכנון הממסדיים שמובילות לגל החדש של הכרה והקמת יישובים ולזה שיבוא

בעקבותיו.

סיכום