ראיה 6 פרק

: אנחנו תופסים את המציאות בעזרת תאי רצפטור )תאים שמעבירים לנוהקדמה אינפורמציה על אנרגיה בעולם החיצוני-המייצרים פוטנציאל הרצפטור. לא לבלבל עם

החלבונים הקטנים עליהם מתחבר נ'ט( התחושה שלנו של העולם–רצפטורים האמיתי היא הפשטה מסוימת ולא רפליקציה.

והתהליך שבו מאפיינים של אנרגיהsensory receptorsתאי הרצפטור נקראים ספציפית מתורגמים לשפה של שינויים בפוטנציאל חשמלי של התאים נקרא

transductionהתמרה-. פוטנציאל רצפטורהשינוי החשמלי בתא הרצפטור בעקבות החשיפה לאנרגיה נקרא

.פוטנציאל פעולהוהוא מביא ל

הגירוי: , חיות אחרות רואות380-760אנחנו רואים רק חלק קטן מהספקטרום של האור בין

חלק מעט שונה. לאור אופי פרדוקסלי: גם תכונות רציפות כמו גלים וגם תכונותבודדות כמו פוטונים. אנחנו קובעים איזה צבע ראינו לפי שלוש תכונות של הגל:

Hueאני חושבת שבעברית זה גוון(- אורך הגל ככה: ארוך )אדום( לעומת( קצר )סגול( ככה: .

Brightness – לפי עוצמת האור.ככל שעוצמת האור עולה הבהירות עולה.– בהירות Saturation –( עד כמה האור צלול pure )–.עד כמה אורכי הגל המשולבים דומים

אם כל הקרינה היא של אורך גל אחד אנו רואים גוון צלול.אם הקרינה מכילה את כל אנו רואים צבע לבן.–אורכי הגל אין גוון מסוים

התמרה חושית )תהליך החישה( פוטנציאל פעולה פוטנציאל רצפטור אנרגיה ספציפית )אור, תנודות אוויר וכו'(

מח. העברה של האינפורמציה מסט אחד של מושגים )האנרגיה– קידוד סנסורי

הספציפית(, אל סט אחר של מושגים ) פו' פעולה שמגיעים אל המוח(.האינפורמציה שיש לקודד: מיקום הגירוי, סוג האנרגיה )אור, חום..(,עוצמה

המידע המקודד הוא: מיקום הגירוי, עוצמת הגירוי, פרטי– מידע ראיתיכשמדובר בהצורה.

יש שני סוגי קידוד סנסורי: ידע על מיקום הגירוי.מיפוי של תחושות מהאיברים על אזורים– קידוד מרחבי

מסוימים במח )דוגמא: מיפוי סומטוטרופי בקורטקס הסומטוסנסורי הראשוני( תבנית פוט' הפעולה בזמן. עוצמת הגירוי מקודד על ידי– )בזמן( קידוד טמפוראלי

תדירות הירי של הנוירון )חוק התדר (. האינפורמציה מאברי החוש מגיע כסדרות שלפוטנציאלי פעולה, והמח יכול לפרש תבניות אלו.

העין:(.ארובות העינייםצאים בתוך עצמות הגולגולת )מנ( eye ball) גלגלי העין 2

)שישה extraocular muscles - לשישה שרירים גלגלי העיניים מחוברים )דרךהאישוןשמרכיבים מערכת מוטורית. האור נכנס דרך ( לכל עין

המשמש מעין צמצם. הפתיחה והסגירה של האישון נשלטים על–הקרנית( צמצום–ידי שריר טבעתי המופעל על ידי אצטיל כולין. שחרור אצטיל כולין

הרחבת אישונים. האור עובד עד האחורה–האישון.טפטוף אטרופין לעין זהו איבר החוש! )בה נמצאים הרצפטורים הרגישים– הרטינהשל העין שם נמצאת

לאור ושם נעשה תהליך ההתמרה(. * הרטינה ועצב הראיה הם חלק מהמח.

תנועות עיניים:vergence.כיוון שתי העיניים לנקודה אחת :תנועות קופצניות לסריקת משטח )לא מודע(סקדות :מונע את הסקדות ומביא לתנועות איטיות יותר– עיקוב: אחרי עצמים נעים(

של העיניים(

: המעטפת החיצונית של רוב העין. לא מאפשרת חדירה של אור.sclera –סקלרה המעטפת החיצונית של החלק הקדמי של העין קולטת אור.– הקורניה –הרשתית

כמות האור הנכנסת נקבעת על פי גודל האישון שהוא הפתח של האיריס, הטבעת הפיגמנטית של שרירים הממוקמים מאחורי הקרנית. העדשה, הממוקמת ישר מאחורי האיריס מורכבת משורה של שכבות שקופות דמויות בצל.צורתה יכולה

להשתנות על ידי התכווצויות של שרירים. שינויים אלה מאפשרים פוקוס )Acommodation )– - מיקוד עיניים על גירוי קרוב או רחוק

מבנה הרשתית ) הרטינה(:

הרשתית כוללת שלוש שכבות עיקריות של גופי תאים: פוטורצפטורים ביפולרייםתאים .תאי גנגליון

)בגלל שהם צריכיםשל הרשתיתביותר אחוריהפוטורצפטורים נמצאים בחלקה ה האור צריך לעבור דרךלהיות בתוך שכבה עשירה שתזין אותם כל הזמן(, כלומר

אחרות בדרכו אליהם.השכבות ה

כיוון האור

כיוון העברת המידע

Photoreceptor cell layer

Bipolar cell layer

Ganglion cell layer

הפוטורצפטוריםישנם שני סוגים של פוטורצפטורים –

1.cones 2. rods –.הסוג השכיח יותר

Cones – ראיה במשך היום, ראית צבע, פחות רגישים לאור, אבל יותר רגישים לפרטים, וראיה חדה.

אחראים על ראיית צבע ועל רזולוציה גבוהה )דיוק(.משמשים לראיה במשך היום. – בחלק המרכזי של הרשתית.שהיא מעין גומה ( fovea ) פוביה תאים אלה מרוכזים ב

גומה זו מעט חשופה, והקונס חשופים לאור המגיע מהרשתית. אנו משתדלים להזיז לנו יפול על מרכז הרשתית וכך גירוי זה יהיה חד.בי החשווריאת העינים ע"מ שאזור הג

Rods – ראית לילה וראיה באור עמום, נמצאים בעיקר בפריפריה, יותר רגישים .conesמה-

גםים מופעלהםהרזולוציה פחות טובה אך רגישותם לאור היא הרבה יותר גבוהה ו משמשיםסבעוצמות אור מאד נמוכות, בהם הקונס בכלל לא פועלים. לכן הרוד

לראיה בתנאי תאורה נמוכים כמו ראיית לילה. הם לא רגישים לצבעים - כלומר לאורךהגל וזאת הסיבה שבתאורה עמומה ובלילה אנו עיוורי צבעים

.הקשר בין התאים:

סינפסה על גנגליון )הראשון סינפסה על ביפולארי פוטורצפטור )עושה התמרה( שהולך למח.לעצב הראיה האקסונים של כל תאי הגנגליון נאספים שיש לו אקסון(

יש עוד שני סוגים של תאים ברשתית שמחברים בין השכבות השונות:H orizontal cell –.מחברים בין הפוטורצפטורים לביופולארים Amacrine cell –.מחבר בין הביופולארי לגנגליון

סוגים של תאים(55)ברטינה של פרימט מכילה

היא הנקודה על גבי הרשתית שאליה נאספים האקסונים, optic disc דסקית הראייה המוליכים את המידע החזותי. דסקית הראייה יוצרת כתם עיוור, מפני שאין בה כלל

קולטנים.

– R od מבנה היש תעלות של יונים – סודיום, אשלגן, נתרן.

, המחוברים ביניהם )המכיל את הגרעין(ומקטע פנימי כל קולטן מכיל מקטע חיצוני נעשית הסינפסה בין הרוד - הפוטורצפטור וביןבמקטע החיצוני . (cilium )בגבעול דק

המקטע החיצוני מכיל כמההתא הביפולארי. בדר"כ גלוטמייט הוא הנ"ט בתא זה. -יםפוטופיגמנטאת ה המכילים קשקשי ממברנהמעין = ָלֶמּלֹותמאות דיסקים-

rodopsin. היא מולקולה הרגישה לאור ומתמירה אותוהרודואפסין – הפוטופיגמנט – אופסין ורטינל.רודופסין מורכבת מ. לתגובה כימית

.

התמרה: )מכיוון שקשורה)חושך( התעלות של הנתרן פתוחות מצב המנוחה של הפוטורצפטורב

הפוטורצפטור נמצא במצב של.לכן מעביר שניוני(cGMP– אליהן מולקולת והוא מפריש כל הזמן נ"ט.)כי נתרן נכנס פנימה(- 30 מתמשכת של בערך דפולריזציה

)כן, כן( בתא הביפולרי, ולכן הוא לא מפעיל את תאIPSPגלוטמט. הגלוטמט יוצר הגנגליון. ו לשני מרכיבימתפרקrodopsin הפוטופיגמנט , נחשף לאורפוטורצפטורכאשר ה

כלומר אנרגיית האור גורמת(, ומתפרקת מהאופסיןמשנה מבנה)מולקולת הרטינל בשםG חלבוןבעקבות ההינתקות האופסין מפעיל פוטופיגמנט.שינוי כימי ב

מאחדים מידע מתאיםסמוכים

מביא לסגירה, וכך cGMPטרנסדוצין, המפעיל את האנזים פוספודיאסראז, המפרק , האשלגן. כתוצאה הממברנה הופכת יותר שלילית )היפרפולריזציההנתרןשל תעלות

ר נפסק. שינוי זהו( ושחרור הטרנסמיטממשיך לצאת מהתא אבל נתרן לא נכנס הפסקת שחרוררצפטור.פוטנציאל בפוטנציאל הממברנה של קולטן האור מכונה

בתא הביפולרי, ולכן הוא מפעיל יותר את תאיחסיתהגלוטמט יוצרת דפולריזציה הגנגליון.

ובקיצור - )בגלל40 מתח הממברנה – הפוטורצפטור נמצא במצב מנוחה יחודי ויהיה חושך

לרוב אינהביציה של התא הביפולרי . שחרור נ'ט תעלות הנתרן הפתוחות( אקסיטציה יחסית של הפסקת שחרור נ'ט - 70 היפרפולריזציה ויהי אור

הפעלה של הגנגליון.הביפולרי גלוטמט יכול להיות אוהיות ו בשביל הבלגאן יש מקרים שזה בידיוק הפוך!

תלוי ברצפטורים על התאים הביפולרים.,אינהיביטורי או אקסטטורי

: וביתר פירוט מה עובר על התא מבפנים אופסין מפעיל טרנסדוסין אופסין משנה צורה רטינאל משנה צורהויהיה אור

תעלות נתרןcGMP הורס מפעיל את האנזים פוספודיאסטראז ( G)חלבון מופסקת לא מופרש גלוטמט התא עובר היפרפולריזציה נסגרות

הפעלה גדולה יותר שחרור נ"ט לתא הגנגליון האינהיביציה של התא הבי-פולרי יותר של תא הגנגליון.

בציורופעם שלישית גלידה...

גם לפני האור היה איזשהו קצב של פ. פעולה בגנגליון. ברגע שהיה אור קצה פ.הפעולה עלה. כלומר זה תא היורה באופן ספונטני והטרנסימטור גורם להגברת הקצב.

פ. הפעולה מתעוררים באקסון של תא הגנגליון והאקסון הוא חלק מהעצב האופטי,, ומשם זה עובר לכיוון המוח.2שהוא גם העצב הקרניאלי ה-

ההבדל בין רודס לקונס – רודס מופעל על ידי אור בכל ארכי הגל של האור הנראה. סוגים של קונס שכל אחד מהם מופעל על ידי תחום3 יש :הקונס הם יותר ספציפים

יותר צר של אורכי גל. זה מה שמקנה לקונס את היכולת להעביר אינפורמציה לגביהצבע- קרי אורך הגל שהתקבל.

פוטנציאל הרצפטור מתייחס רק לתא של הפוטורצפטור ותמיד הוא יהיההפסקת הפרשה של הנ"ט!!

העברה מתא ביפולרי לגנגליון זה לא חד חד ערכי אלא יש איזושהי אינטרגציה בין התאים כך שמספר פוטורצפטורים משפיעים על התא הביפולרי ומספר תאים

ביפורלים משפיעים על תא גנגליון זאת אומרת שתא גנגליון אחד מקבל בד"רכ מידעמכמה תאים פוטורצפטורים.

יש לנו מיליון תאי פוטורצפטורים וכל קבוצה כזו מופעלת על ידי חלק קטן משדה הראיה החיצוני. קבוצה כזו מפעילה גנגליון אחד. המספר של פוטורצפטורים

.שדה רצפטיביהמפעילים גנגליון אחד יוצרים מצב של השדה הרצפטיבי של תא הגנגליון זו קבוצה של פוטורצפטוריפ המשפיעים על הגנגליון

באופן סינפטי- כלומר מחוברים אליו דרך קשרים סינפטים דרך התאים הביפולרים.

קידוד המידע החזותי ברשתית במערכת הראייה הוא אותו חלק משדה הראייה שאותוהשדה הרצפטיבי של נוירון

נוירון "רואה", או במילים אחרות, אותו חלק ברשתית שהארתו היא המפעילה אתהנוירון )גורמת לו לירי פ"פ(.

יש מספר שווה בקירוב של תאיפוביה: ב לתאי גנגליון פוטורצפטורים היחסים בין אזור של שולי הרשתית מתכנסים קולטנים רבים אל תא גנגליון וב Cones גנגליון ושל

יחיד, המעביר מידע מאזור גדול למדי ברשתית - ומכאן גם מאזור גדול למדי בשדה הראייה. לכן הראייה בגומה מדויקת והראייה ההיקפית מטושטשת, כי תא הגנגליון מקבל מידע מהרבה קולטנים וקשה למקם מהיכן הגיע המידע. מצד שני, ההפעלה

בחלק זה רגישה יותר, כי תא הגנגליון יכול לקבל הפעלה מהרבה קולטנים. כך תיתכן סכימה )בזמן, במרחב( שתביא לכך שגם אור חלש יגרום להפעלתם של תאי גנגליון

. אלולסיכום:

ראיה )יש רק אותם בפוביה( לתאי גנגליון cones בין ה-1-1בפוביה - יש יחס של חדה.

תא ביפולארי /ואז( rods ו- conesבפריפריה של הרשתית: כמה פוטורצפטורים ) ראיה פחות חדה אבל יותר רגישות לאור. גנגליון כמה ביפולארים

תאי גנגליון: שדות הקלט של תאי הגנגליון הם בעלי מרכז עגול וסביבו טבעת. גירוי המרכז וגירוי

נעשים מעּוָררים ONהשוליים של שדה הראייה משפיעים באופנים מנוגדים: תאי

כשאור פוגע במרכז שדה הקלט, ומעוכבים - כשהאור פוגע בשוליו. לעומת זאת,

הפוכות: עיכוב בתגובה להארת המרכז ועירור - בתגובה OFF התגובות של תאי

על היחלשותה, OFF מאותתים על הגברת התאורה ותאי ON תאילהארת השוליים.

.אבל שני הסוגים מאותתים על השינויים באמצעות הגברת קצב הירי שלהם

(on גורם לפעולה הפוכה? )דוגמא מתא offאיך האיזור של ה-

כאשר אור מרכזנופל על

השדה הרצפטיבי, קצב הירי

עולהכאשר אור

שולינופל על שדה הקלט,

קצב הירי יורד יורדהירי

של IPSP גורם ל horizontal cellהסבר: כשאור פוגע בשולים של השדה הרצפטיבי ה-

המרכז.

מקבלים מידע שונה: בעקבות חסימת התאים OFFו ON תאי הגנגליון מסוג

לא תיפגע היכולת APB,בעזרת החומר ON הביפולרים המחוברים לתאי גנגליון מסוג

לראות נקודות כהות על רקע בהיר, אולם נקבל חוסר יכולת לראות נקודות בהירות על

מחוברים לתאי גנגליון Rods - כל הרקע כהה, וחסימת הראיה באור עמום. מסקנה: ON . מסוג

חלוקתם של שדות הקלט של תאי הגנגליון למרכז ושוליים - מגבירה את יכולתנו

להבחין בקווי מתאר של עצמים, אפילו כשהניגוד הממשי בין העצם לרקע שלו אינו

.רב

: לאחר סיום ההארה, משתנה תגובת תא הגנגליון לתקופה קצרהאפקט ריבאונד

באופן הפוך מהשינוי שגרמה ההארה )אקסיטציה לאחר אינהיביציה, ולהיפך(. תאי

מגיבים בעירור קצר הן להארה והן לכיבוי האור. ברשתית ON-OFFגנגליון מטיפוס

ונראה בטקטום , Superior colliculiשל פרימטים תאים אלו משליכים בעיקר ל-

.שאין לתאים האלה תפקיד ישיר בתפיסת צורה

תפיסת צבע: כי יש שלושה סוגים )כחול ירוק ואדום( שמופעלים– conseמתאפשרת על ידי ה-

באופן דיפרנצאלי בהתאם לאורך הגל שמגיע לרשתית. התאים הללו קשורים דרך

תאים ביפולארים לתאי גנגליון שהפעלתם תתפרש במח כראיית צבע מסוים. )יש

4גנגליונים:כחול, אדום, ירוק, וצהוב )מקבל מידע מאדום וירוק ביחד(, המעבר מ-

הצבעים הללו לצבעים יותר מורכבים נעשה בשלבים יותר מאוחרים במח. בעיות ב-

cones .גורמים לכל מיני עיוורוני צבעים

Horizontal cell+

-Photorecepto

rBipolar

cellGanglion

cell+ +

Light

+ +Photoreceptor

Bipolar cell

Ganglion cell

Light

: הקשרים בין העין למוח

האקסונים של תאי הגנגליון מתקבצים יחד לעצב הראיה שנשלח אל

. ומשם שבתלמוס- גרעין שנמצא LGN ה-( Lateral geniculate nucleus )ה

. ישירות אל הקורטקס הויזואלי הראשוני באונה האוקסיפיטלית

שם יש הצלבה:, כיאזמה האופטיתב עוברבדרך מהעין לגרעין בתלמוס, עצב הראייה

חוצים את קואקסונים של תאי גנגליון מהצד הנאזאלי של כל עין)שקרוב לאף(

. האקסונים הבאיםהקונטרלטרלי LGN-, וממשיכים אל ה- הכיאזמה האופטיתהאמצע

ומקשרים לרקות( נשארים באותו צד של המוחרוב )הקי של העינייםהטמפורלצד מה

מגיעות אל הצד הנזאלי של עיןקרניים מצד אחדכיוון ש . האיפסילטרליLGNאל ה

מקודדחצי השמאלי של שדה הראיה הש, יוצא אחת והחלק הטמפורלי של העין השניה

ההפוך במוח. בצד

optic )שולחים את האקסונים שלהם דרך סיבי השלכה חזותיים LGNהנוירונים ב-radiations )אל קורטקס הראייה הראשוני - האזור המקיף את ה -calcarine

fissure, וכך, ההמיספרה הימנית קולטת את המידע מן. שבאונה האוקסיפיטלית

המחצית השמאלית של שדה הראייה, וההמיספרה השמאלית קולטת מידע משדרה

.הראייה הימני

(: Retinotopic עקרון הקידוד המרחבי ) קידודוגם בקורטקס הויזואלי נשמר עיקרון של קידוד מרחבי הנקרא LGN-ב

: רטינוטופי

סידור מרחבי של הרשתית על פני האזורים השונים של מערכת הראיה.

אנטומית מקודדים באזורים סמוכים ברשתיתנקלטיםאזורים סמוכים במציאות

ובקורטקס הראייה. בכל השלבים ניתן LGN אזורים סמוכים ב )מבחינת מיקום(

. - שם חדות הראייה גבוההייצוג גדול יותר לאזור הפובאה

LGN ה. מכיל שש שכבות של נוירונים, שכל אחת מהן מקבלת קלט מעין אחת בלבד

(בעלות גופי תאים גדוליםגדולים.–)מגנו מגנוצלולריות 2-1שכבות.

פרווצלולריות בעלות גופי תאים קטנים.6-3שכבות

לכל מערכת תאי גנגליון משלה המעבירים אליהן מידע מהרשתית אל הLGN.

שמהווים את ההתחלה שליש במערכת הראיה שני סוגים שונים של תאי גנגליון

שתי מערכות ראיה שונות )אבל משולבות(. המערכת המגנוצלולארית )

Magnocellular( והמערכת הפרווצלולארית )Parvocellularבספר מספרים גם על ,)

כל תפקידה הוא להוסיף את הצבע–( Koniocellularמערכת שלישית הקיניוצלולרית )

במערכת המגנוצלולרית אין תאי קונס, הכחול. אז לא נראה לי שהיא כל כך חשובה.

גבוהה יותר לאור לעומת המערכתרגישות אלא רודס. לכן אין קליטה של צבע, אך יש

הפרווצלולרית.תודות לקונס

-המערכת העתיקה של המערכת הפרווצלולרית טובה יותריכולת ההפרדה המרחבית

,אך יש לה רגישות יתר לתנועה של אוביקטים.פרטים גסים של התמונהרק מספקת

בכל צד של המוח מגיעים אקסונים משתי העיניים אבל כל אחת מהשכבות מקבלת

. מעין אחרת3 מעין אחת ו3אינפורמציה רק מאחת העינים ולא מהעין השניה.

: LGN יש כמה איזורים שמקבלים מידע מהעינים ישירות ולא דרך ה-Superior ה- colliculus –מהמערכת בעיקר מידע בטקטום.מקבל גרעינים

מאפשר רפלקסים ראיתים של הפנית הגוף לעבר גירוים ראיתיםהמגנוצלולרית בסביבה. +תפקיד כללי בשליטה על תנועות עינים. + קשרים לאיזורים ראייתים יותר

גבוהיים.SCN – " הביולוגי" האופטית– השעון הכיאזמה מעל ההיפותלמוס בתוך איזור

וחושך( )אור ערות ושינה, טמפרטורה של הגוף,–אחראי על מחזוריות דירקאדית הורמונים וכו' .

גילו שחיות עיוורות עדין פועלות לפי המחזוריות ומזה גילו שיש תאי גנגליון מיוחדים ושולחים אקסונים מלאנופסיןשיכולים להתמיר אור בעצמם.הם מפרישים חומר בשם

. כך,תיתכן השפעה של האור גם כשיש הרס של כל הפוטורצפטורים(.SCNאל ה

מסלול הראיה המרכזי

תכונה מגנוצלולרית פרווצלולרית)M )A( P )Bתאי גנגליון

עתיקה חדשההתפתחות אבולוציונית לא כןראיית צבע גבוהה נמוכהרגישות לניגודי בהירות גבוהה נמוכה הפרדה מרחבית

גנגליון הראשוני LGN תאי הויזואלי של. V1–הקורטקס המדיאלי בצד )נמצא הקורטקס(

מאוד לאיפיונים מגיבים גבוהה( יותר )וגם הראשוני הראיתי בקורטקס התאים ספציפים של הגירוי. )נניח קו בזוויות כזו ולא אחרת(. רק האיפיון הספציפי יגרום לתא

. )אפיון מרכזי שמשפיע על התאים כאן הוא קו או גבול אור חושךEPSP /IPSPליצור-בכיוון מסוים(

מקבלים4הקורטקס הראיתי הראשוני כמו כל דבר עשוי משש שכבות )תאים בשכבה מידע מהתלמוס ושולחים אקסונים לשכבות שמעליהם ומתחתם.

כיווניות ותנועהשני סוגי תאים:לקו באוריאנטציה מסוימת תאים פשוטים מגיבים רק כשהוא במרכז השדה –

EPSP כשהוא בשולי השדה IPSP .

: הקו חייב להיות באוריאנטאציה מסוימת אבל לא באיזור מסויים. ישתאים מורכבים לו רגישות מיוחדת לתנועה בכיוון מסויים. לא משנה לו אם קו לבן על רקע שחור אותאים גם יש פשוטים( תאים לכמה מחוברים מורכבים שתאים )כנראה להפך.

מורכבים שרגישים לשכיחות מרחבית של אור וחושך )שינוים הדרגתים חוזרים(.

מגיבים לקו באוריאנטאציה מסויימת אבל–תאים היפר-מורכבים )מופיע רק בספר( יש להם איזור אינהבטורי בקצה הקו - רגישים לקצוות.

ארגון התאים בקורטקס הראיתי הראשוני: רוב החוקרים מאמינים שתהליכי תפיסה מורכבים ממודולים )מצבור תאים(, כל מודול מקבל אינפורמציה מסוימת עושה עליה מספר חישובים ומעביר את התוצאות למודול

)האוציפיטלי( ה-קורטקס המפוספס )כל אחד2500מחולק לבערך הבא. מודולים נירונים(150,000מכיל ~

EPSP

IPSPEPSP

אוראנטציה, צבע עין וכו'( נקרא עמוד-על )– שזה כל הדבר הזה ביחד )בציור –מודול hipercolum.ויש המון כאלה לכל האיזורים השונים בשדה הרצפטיבי )

נירונים שם רגשים לצבע– CO-blobכל מודול מורכב משני חלקים, כל חלק מקיף –ותדירות מרחבית נמוכה ולא רגישים לדברים אחרים. הניורונים שמחוץ לבלובים

רגישים לאוריאנטאציה, תנועה, תדירות מרחבית, טקסטורה אבל רובם לא מגיביםלצבע.

כל חצי מקבל אינפורמציה מעין אחת אבל האינפורמציה עוברת בפנים ולכן כל ניורוןשכל נראה בקו מאונך נרד אם עינים. אינפורמציה משתי דבר של בסופו מקבל לאותה ומגיבים עין מכל קלט של אחוז אותו מקבלים שלו הקו על הנירונים

בתוךאוריאנטציה, אם זאת נפגוש הן תאים פשוטים והן מורכבים. תדירות מרחבית רגישות לתדירות נמוכה והבדלי אור צל.blobsה- -מחוץ ל blobsככל שמתרחקים

מהם רגישות לתדירות גבוהה יותר אבל רגישות מופחתת להבדלי אור וצל.

או השלבים היותר מתקדמים. – תפיסה ויזולאית למרות שחיבים את הקורטקס הויזואלי הראשוני כדי לראות ולתפוס אוביקטים

הוא אינו מספיק כל איזור 'רואה' רק חלק קטן משדה הראיה ורגיש רק למאפינים מסוימים החיבור של הדברים הללו לאוביקטים שלמים נעשה באיזורים יותר

( שמעבדיםextastriateים )Vגבוהים של הקורטקס. יש קבוצה שלמה של אספטקים יותר מורכבים )צבע צורה וכו( אבל אין עדין חיבור בין האספקטים.

בקורטקס האסוצאיטיבי בשני מסלולים:יצירת התמונה כולה נעשית- שני המסולולים - יוצאים מהאיזור הראשוני.

מקבל מידע משני– )What )inferior temporal lobe מסלול ה-–המסלול הונטראלי המערכות )פרווה ומגנו(

קלט מהמערכת Cβ4הפרווסלולרית 4Cαמגנוצלולארית 3קוניוסלולארית

חיבים– )How )Posterior parital lobe וה- where מסלול ה-–המסלול הדורסאלי היה נראה לי משעמם ומיותר( 185אותו כדי לנוע. )יש פירוט בע'מ מקבל מידע–

המגנוצלולרית.בעיקר מהמערכת

OETET

= noiseL lausivaisonga

המשך תפיסה ודוגמאות של בעיות ראיה מגניבות הראיה מתבססת על קשר בין הרטינה לקורטקס, לכן פגיעה בעין, בעצב הראיה,

LGNסיבי השלכה חזותים או בקורטקס הויזואלי הראשוני עצמו יגרמו לעיוורון חלקי , או מלא )תלוי בפגיעה(

blindsight נזק החל בסיבי ההשלכה החזותיים או בקורטקס הראייה הראשוני, בצד אחד של

המוח, גורר עיוורון בצד הקונטרלטרלי של שדה הראייה )המיאנאופיה(. ואולם, או מסתבר, שאם יונח חפץ כלשהו בחלק העיוור של שדה הראייה, והפציינט

הפציינטית יתבקשו לקחת את החפץ בידם, הם יוכלו לבצע את המטלה שלפי עדותם אין הם רואים שם דבר. הם מבחינים גם בדייקנות ניכרת. למרות

מוסברת בקשרים , blindsightתופעה זאת, המכּונה . בתנועה, במידה מסוימת , Superior Colliculi-המגיעים אל הקורטקס האסוציאטיבי החזותי מן ה

השולחים מידע חזותי לחלקים במוח המכוונים את תנועת היד, אך לא לחלקי. המוח המופקדים על ההכרה המּודעת.