56
העובדים הסוציאליים63 גיליון 2012 מארס הסתדרות העובדים הכללית החדשה המאבק החברתי על סף המחלקה לשירותים יעל לוין, חברתיים16 עמ' הרפורמה במחלקות לשירותים חברתיים: הובלת שינוי של מדיניות מוטי וינטר ודיצה מורלי־שגיב,32 עמ' סיוע חומרי: הזמן למחשבה- מחודשת ולהתארגנות קולין קיי, מסמך לדיון28 עמ' ה, נ ש ה א נ פ א ש כ ר ל אמ ל ת ה" נ פ א ת א מ ש משנה ד· פרק ב· מסכת אבות מדיניותפרקטיקת

מידעוס גיליון 63

Embed Size (px)

Citation preview

Page 1: מידעוס גיליון 63

העובדים הסוציאלייםמארס 2012 גיליון 63

הסתדרות העובדים ת י ל ל כ הה ש ד ח ה

המאבק החברתי על סף המחלקה לשירותים

חברתיים יעל לוין, עמ' 16

הרפורמה במחלקות לשירותים חברתיים: הובלת שינוי של מדיניות

מוטי וינטר ודיצה מורלי־שגיב, עמ' 32

סיוע חומרי: הזמן למחשבה מחודשת ולהתארגנות - מסמך לדיון קולין קיי,

עמ' 28

נה, נה אש אפ אמר לכש "אל תנה" א לא תפ מ ש

מסכת אבות · פרק ב · משנה ד

ת ו י נ י ד מ פרקטיקת

Page 2: מידעוס גיליון 63

עובד סוציאלי יקר,יש לנו פנסיה במיוחד בשבילך!

הסדר ההטבות הייחודי של העובדים הסוציאלים במנורה מבטחים פנסיה כולל:הנחה ניכרת בדמי הניהול הן על סכומי ההפקדה והן על סכומי הצבירה, המהווה תרומה

גדולה להגדלת היתרה הצבורה שלך בקרן ומשפרת משמעותית את פנסיית הפרישה.שירות ייחודי לעריכת מבדק פנסיוני מקיף להתאמה אישית, בחינת מיגוון מסלולי הביטוח והכספי של כל אחד פי המצב הביטוחי ועריכת סימולציה באופן שתאפשר התאמה על

ואחת באופן פרטני.

מנורה מבטחים מלווה את חברי אגוד העובדים הסוציאלים כבר שנים רבות.דואגת לעתידם ולעתיד משפחתם במקצועיות ונאמנות, למעלה מעשור, ולעוד שנים רבות!

תנאים לך מעניק הסוציאלים העובדים אגוד עם מבטחים מנורה של הייחודי ההסדר מיוחדים, מהטובים במשק, ומשפר את פנסיית הפרישה שלך באופן משמעותי.

* עמיתי הקרן, בני משפחה של העובדים הסוציאלים זכאים להטבה, בהתאם להסכם. * האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ או חוות דעת באשר לכדאיות ההשקעה או החיסכון הפנסיוני. * האמור לעיל בלשון זכר מתייחס גם ללשון נקבה.

למידע ולפרטים נוספים ניתן לפנות למרכז קשרי הלקוחות, www.menoramivt.co.il *9699

כמו כן, עומדת לרשותכם אשת קשר לנושא מימוש ההסכם ויישומו, [email protected] 03-7555912 הגב‘ טובה צרפתי

www.menoramivt.co.il [email protected] *9699 :למידע ולהצטרפות

מבטחים החדשה, קרן הפנסיה הגדולה והיציבה בישראל עם נתח שוק של 37%: כ- 830,000 מבוטחים כ- 20,000 חברות ועסקים הון צבור של כ- 37 מיליארד ₪ 9 סניפי שירות ברחבי הארץ אתר אינטרנט מתקדם מרכז קשרי לקוחות

Page 3: מידעוס גיליון 63

העובדים הסוציאליים

3

הסתדרות העובדים ת י ל ל כ הה ש ד ח ה

מארס 2012 גיליון 63

חברי המערכת

סימון שפאק - יו”ר המערכת,מיטל ויסמן - עורכת משנה,

אהובה אוברשטיין, מעיין בורנשטיין, ד"ר טובה בנד וינטרשטיין,

ד"ר מאיר חובב, בן ציון כרם, פרופ' יוסי קטן ז"ל, מעיין שחורי,

פרופ' אלי לונטל

מו”ל

האגודה לקידום העבודה הסוציאלית

רח’ ארלוזורוב 93, ת”א 62098טל. 03-6921180

פקס. 03-6921148

[email protected]

עריכה לשונית

נעמה דותן

עיצוב גריד

אילה אילת ל”ניו יורק ניו יורק”

עיצוב גרפי

נילי גולדמן ל”ניו יורק ניו יורק”

הפקה ומודעות

ניו יורק ניו יורק )ישראל( בע”מ

יהודה הלוי 92, ת”א 65275טל. 03-5619993

פקס. 03-5625732

[email protected]

דבר המערכת סימון שפאק ומיטל ויסמן

דבר היו"ר איציק פרי

דברי הספד לזכרו של פרופ' יוסי קטן ז"ל

פתח דבר סימון שפאק ומיטל ויסמן

מן האקדמיה מדוע עובדות סוציאליות חייבות )ויכולות( לעסוק בפרקטיקת מדיניות פרופ' עידית וייס־גל

מן האקדמיה מנקודת מבט אקדמית: המחאה החברתית והעבודה הסוציאלית ד"ר בל גבריאל־פריד

המאבק החברתי על סף המחלקה לשירותים חברתיים יעל לוין

קצר ולעניין הכנסת אשפוז סיעודי לסל הבריאות – הקמת קואליציה בין ארגונית בדרך לרפורמה בתחום סבינה שוסטרמן

קצר ולעניין שיתוף פעולה בין מחלקות לשירותים חברתיים בבקעת אונו ברכה לב־רן ויצחק רוזנברג

עמדה סיוע חומרי: הזמן למחשבה מחודשת ולהתארגנות קולין קיי

הרפורמה במחלקות לשירותים חברתיים: הובלת שינוי של מדיניות מוטי וינטר ודיצה מורלי־שגיב

על המדף פרקטיקת מדיניות בעבודה סוציאלית, מאת פרופ' עידית וייס־גל ופרופ' ג'וני גל קרא וסקר: ד"ר מאיר חובב

עמדה פרקטיקת מדיניות הלכה למעשה: סיכום חוויות מסמינר מתקדם לפרקטיקת מדיניות שירה חכמון וליאת פדלון

מיזם התוצאות במשרד הרווחה - התהליך במחוז ת"א והמרכז ד"ר טל ארזי, חגית סיני־גלזר ומרינה שדה

הטמעת השפה התוצאתית בעבודה סוציאלית - האמנם שפות שונות? מיטל ויסמן

עמדה מי אני? דורית רוזנטל

מן השדה עבודה קהילתית בתחום התעסוקה בשכונה בעיר חיפה: קבוצת פעילים מפעילה מוקד תעסוקה שכונתי

פרידה קושמרין־קליין

מודל "חדר המיון הקהילתי": תפקיד העבודה הסוציאלית הקהילתית בקהילות מרובות צרכים ומענים יובל פרידמן

4568

14

10

16

22

25

28

32

39

42

45

40

42

46

51

תוכן

תיוינ

דמ

תיקטרק

פ

Page 4: מידעוס גיליון 63

דבר המערכת

4

ממש בעת כתיבת דבר המערכת, עם סגירת גיליון זה, העוסק במדיניות

רווחה על רקע המחאה החברתית, התקבלה הבשורה הקשה.

פרופ' יוסי קטן, חבר מערכת המידעו"ס, שהגה את הרעיון לנושא הגיליון

הידיעה הכתה בהלם את חברי המערכת לעולמו. וטרח על עריכתו, הלך

וציבור אדיר של אנשים שיוסי נגע בחייהם. איך אפשר לעכל כי אדם כה

ליזום, לייעץ, להדריך, לחקור, לכתוב, מפסיק אינו כי שנדמה פעלים, רב

להנהיג ועוד ועוד - נדם?

הבשורות הן כה טריות שקשה לחשוב כיצד ניתן לסכם את פועלו ולבטא את המשמעות של הליכתו מעמנו. אפילו

הכתיבה עליו בלשון עבר נראית לא מתאימה. ברור הוא שהיקף עשייתו והמשמעות של מעשיו ימשיכו ללוות את כולנו

למשך שנים רבות. הוא העמיד דורות של עובדים סוציאליים ועובדות סוציאליות בשדה ובאקדמיה, החדיר בהם רוח

ערכית וצייד אותם בכלים ובידע יקרים מפז. כל זאת הוא עשה בדרכו הצנועה, רבת ההומור ומלאת החוכמה.

ובהמשך אביב תל באוניברסיטת סוציאלית לעבודה ביה"ס ממקימי היה כי נציין חלק מתפקידיו, רק למנות אם

גם עמד בראשו. שנים רבות עסק בחקר מדיניות הרווחה והשירותים החברתיים והיה חוקר בכיר במרכז טאוב לחקר

המדיניות החברתית בישראל. הוא כיהן כיושב ראש של ועדות מקצועיות רבות, שחלקן השפיעו עמוקות על תמונת

השירותים החברתיים האישיים. היה בין היוזמים של הפורום לחקר המדיניות החברתית בישראל )Espanet( והיה כוח

ורווחה" - כתב עת לעבודה מניע בהקמתו. הוא שימש בתפקידים מרכזיים בכתבי עת רבים: עורך ראשי של "חברה

סוציאלית, עורך ראשי של "ביטחון סוציאלי" - כתב עת בנושאי רווחה ומדיניות חברתית, עורך ראשי של "גרונטולוגיה"

- כתב העת המקצועי של האגודה הישראלית לגרונטולוגיה, וכמובן, חבר מערכת המידעו"ס מזה שנים רבות. כמו כן,

כיהן כחבר בוועד המנהל של עמותות וארגונים חברתיים רבים במדינת ישראל ובין היתר היה פעיל במועצה הלאומית

להתנדבות בישראל, בעמותת רוח נשית ובאגודה הישראלית לגרונטולוגיה.

פרופ' קטן חיבר ספרים ומאמרים רבים בכתבי עת ישראליים ובינלאומיים. תחומי המחקר העיקריים שלו היו מדיניות

בנוסף ולכתוב. ללמד לחקור, המשיך האחרונים רגעיו עד חברתיים. רווחה וארגוני אישיים רווחה שירותי חברתית,

ורבים מאיתנו צעדו לצדו בהפגנות שונות. גם במחאת הקיץ האחרונה לכל אלה, הוא היה פעיל חברתי בולט

היה מעורב, היה מכותבי הדו"ח האלטרנטיבי )אליו אנו מתייחסות ב'פתח דבר'( ובין השאר, שימש כחבר בוועדת

המומחים שייעצה ליוזמי המחאה.

אנו מקדישים גיליון זה לחברנו היקר, שעזב אותנו בטרם עת. יהי זכרו ברוך.

בברכה,סימון שפאק - יו"ר מערכת המידעו"ס

מיטל ויסמן - עורכת משנה [email protected]

Page 5: מידעוס גיליון 63

5

דבר היו"ר

עובדות ועובדים סוציאליים יקרים,

במהלך 30 השנים שבהן הייתי עובד סוציאלי לחוק הנוער נתקלתי רבות באלימות מילולית, איומים, פגיעה ברכוש ואף אלימות פיזית - שהופנתה הן כלפיי והן כלפי עובדות ועובדים סוציאליים שהיו באחריותי ובהדרכתי. כמי שיודע עד כמה אירוע אלימות, מכל סוג שהוא, הינו קשה, משפיע וטראומטי, לעובד המותקף ולעמיתיו לעבודה, ראיתי חובה לנו, כעובדי ציבור העושים עבודתם על־פי חוק ועל־פי

תקנות העבודה הסוציאלית, לעשות הכול כדי למגר ולמנוע את האלימות כלפי עובדים סוציאליים.במשך כל השנים התרענו, דרשנו מיגון והגברת האבטחה, השבתנו את שירותי הרווחה, היינו בסכסוך עבודה, הפעלנו לחץ ציבורי, תבענו מהמדינה כי תדאג להגן על שלומנו ועל ביטחוננו. כמעט אחרי כל מקרה אלימות כנגד עובדי רווחה השבתנו את קבלת הקהל בלשכות הרווחה בכל הארץ - פעם לכמה שעות, פעם ליום שלם. המטרה הייתה להביא את היעדר ביטחוננו למודעות הציבור מחד, ומאידך ליצור

שינוי אצל קובעי המדיניות האחראים על כך.במאבק זה ליוותה אותנו דילמה לא פשוטה: האם פרסום מקרי האלימות כלפי עובדי הרווחה אינו מעודד אלימות אלא רק מציף את

הבעיה ואת מורכבות עבודתנו? הדילמה הזאת תמשיך ללוות אותנו, ולכן ניסינו לפעול במידת הזהירות ובמינון הנכון.ודורשים מאיתנו הרבה אחריות, רגישות וסימפתיה, לאלימות כלפי עובדי הרווחה כמה מקורות: כאבם של האנשים הבאים בשערינו ומנגד היעדר כלים ותקינה מועטה, שאינה מאפשרת לנו להעניק את מלוא תשומת הלב הנדרשת לכל לקוח. בנוסף, חלקנו עובדים במקומות

את ויוצר השירות, מקבלי את ולא אותנו לא מכבד, אינו שלהם הפיזי שהמבנה לאיש. חשובה אינה ורווחתם החברה שולי הינם השירות מקבלי כאילו התחושה

למרות כל זאת, דבר אינו מצדיק גילויי אלימות כלפינו!עובדי תוקפי של לענישה חוק הצעת יזמנו )קדימה( אדטו רחל ח"כ בשיתוף רווחה שתהא זהה לענישה של תוקפי הצוות הרפואי בבתי החולים; כלומר, חמש שנות מאסר. לחוק כזה יהיה אפקט הרתעתי והתראתי. הממשלה לא תמכה בהצעת

החוק, והיא נפלה.מול התגברות מקרי האלימות כלפינו, איחדנו כוחות עם מרכז השלטון המקומי ועם ארגון מנהלי הרווחה ודרשנו ממשרד הרווחה מתן סמכויות אבטחה לשומרים הרווחה כלפי התוקפים. משרד ענישה, כולל סנקציות, ונקיטת הרווחה בלשכות ומרכז הרווחה משרד של המשפטיות המחלקות עם ויחד זו, בדרישתנו תמך השלטון המקומי גיבשנו הצעת חוק שתהווה בסיס חוקי להרתעה והתראה כלפי

תוקפי עובדי הרווחה.הצעת החוק שגובשה מעניקה לשומרים בלשכות הרווחה סמכויות אבטחה כמו מטיפול הרחקה סמכויות הממשלתיים; והמוסדות הממשלה משרדי למאבטחי

לתוקף עובדי רווחה וענישה של עד חמש שנות מאסר למי שיתקוף עובד רווחה.הצעת החוק, שהוגשה על־ידי ח"כ חיים כץ )ליכוד(, זכתה לתמיכת ועדת השרים לענייני חקיקה וכבר עברה בכנסת בקריאה טרומית. הממשלה אישרה לח"כ אדטו להגיש שוב את הצעת החוק הקודמת שלה, ואף זו עברה בקריאה טרומית בכנסת למתן בדרך וחשוב ראשון משמעותי צעד זהו כץ. ח"כ של הצעתו עם ואוחדה

ביטחון לעובדי הרווחה בעת מילוי תפקידם.הדרך לחקיקת החוק והכנסתו לספר החוקים של מדינת ישראל עוד ארוכה. אנו נעקוב אחר החקיקה, נהיה שותפים לשלבים השונים בה וניתן, יחד עם מרכז השלטון הרווחה כץ, לשר חיים לח"כ הנדרשת הגבית הרוח וארגון המנהלים, את המקומי

משה כחלון ולמנכ"ל המשרד נחום איצקוביץ, שדוחפים ומאיצים את החקיקה. שלנו העבודה מקומות להפיכת לפעול נידרש אנו בדרך. ראשון שלב רק זהו למקומות שמכבדים את האנשים שבאים בשעריהם ובכך לתת תחושה - הן לעובדים

והן ללקוחות - שמכבדים אותם. כמו כן, נידרש להמשיך לפעול בנושא תקינה הולמת ולהפחתת המעמסה על העובדים הסוציאליים.השלמת החקיקה בנושא האלימות כלפי עובדי רווחה היא אחד היעדים שאותם אני שואף להשיג עד לסיום כהונתי כיו"ר האיגוד, בינואר הבחירות לקיום ולפעול 2013 בינואר תפקידי את לסיים בכוונתי ,2012 בפברואר שהתקיימה האחרונה, בוועידה שהודעתי כפי .2013למוסדות האיגוד במועד זה. עד אז, בכוונתי לפעול ביתר שאת להשלמת המטלות העומדות לפתחנו: השלמת נושא המומחיות, יישום מלא של הסכם השכר אצל כל העובדים המופרטים, העברה מסודרת של ענייני האיגוד למוסדות שייבחרו, וכאמור - גם השלמת החקיקה בנושא

האלימות כלפי עובדי הרווחה. בעזרת יו"ר המחוזות, מוסדות האיגוד וציבור גדול של עובדות ועובדים סוציאליים שאכפת וחשוב להם, נוכל להגיע ליעד.

בברכת חג שמח, איציק פרי - עו"ס

יו"ר איגוד העו"סים

פרופ' יוסי קטן ז"ל

מידעו"ס, של זה גיליון של עריכתו סיום לקראת לנו נודע ז"ל, יוסי של יוזמתו פרי הינו אשר

בכאב רב על מותו.הסוציאלית העבודה של התווך מעמודי היה יוסי בישראל במשך שנים ארוכות, בתפקידו כמורם של אלפי עובדים סוציאליים וכמתווה כיוונים במחשבה

ובמדיניות החברתית.מדיניות בוועדת כחבר העו"ס, לאיגוד תרומתו ובמערכת הרבעון "מידעו"ס", הייתה רבה לאין שיעור. יוסי בראש הכנס המקצועי 2010 עמד יוני בחודש הוביל שאותו בישראל, הסוציאליים העובדים של בדרכו הרגילה - בנועם הליכות, ברגישות ובצניעות. איכותי, מקצועי כנס של לקיומו רבות תרם בכך

נרחב ומרשים.העו"ס באיגוד גאים, היינו ימים כחודש לפני את לתת הסוציאלית", העבודה לקידום וב"אגודה לעבודה "מבוא היריעה רחב הספר להוצאת ידנו

סוציאלית", שיוסי היה אחד משלושת עורכיו.ומשתתף וכואב אבל הסוציאליים העובדים איגוד

בצערה של המשפחה.

איציק פרי - יו"ר איגוד העו"סים

Page 6: מידעוס גיליון 63

הידיעה על לכתו של פרופ' יוסי קטן נפלה עליי כרעם ביום בהיר. והוא לו יעמוד הרב כוחו כי הייתי משוכנע אך חולה, שיוסי ידעתי ייצא גם מזה. יוסי הוא אחד האנשים שאתה בטוח שתמיד היה פה ותמיד יהיה. כשהתחלתי לעבוד על הדוקטורט שלי בארה"ב, באמצע שנות השמונים של המאה הקודמת, חיפשתי חומר ספרותי. במהלך חיפושיי מצאתי מאמרים שיוסי כתב, שכאילו נתפרו עבור העבודה שעשיתי בנושא צוות בין־מקצועי. מאמריו המלומדים סללו עבורי את הדרך. באמצעות מאמרים אלה עמדתי על כישרונו הנדיר לתמצת ידע

בקיצור ולעניין. כך הכרתי את יוסי, בעצם עוד לפני שנפגשנו ממש.ולראשונה תל־אביב באוניברסיטת ללמד התחלתי 1988 בשנת הליכותיו, נועם מיד. לבי את שבה יוסי אישית. יוסי את פגשתי צניעותו, נכונותו לתת והתעניינותו הכנה בעבודת אחרים היו משב רוח מרענן ותומך. יוסי נרתם בחפץ לב לכל משימה שהיה בה כדי לקדם את העבודה הסוציאלית ואת החברה בישראל. לפני כשנתיים התחלנו

סוציאלית, ספר שאני לעבודה ישראלי על ספר מבוא ביחד לעבוד מקווה שיהווה מזכרת צנועה לכל הטוב שיוסי הביא לשדה העבודה לא ויוסי לשונית, עריכה בהליכי נמצא זה ספר בארץ. הסוציאלית יזכה לראות את המוצר המוגמר. בעבודה המשותפת עם ד"ר מאיר חובב פגשתי שוב בתכונותיו האינטלקטואליות יוצאות הדופן של יוסי. מעל לכול, בלטו האופטימיות הנפלאה שלו ויכולתו לראות בבהירות

קדימה.איבדנו חבר יקר מאוד, ושדה העבודה הסוציאלית בישראל איבד את אחד מגדולי מנהיגיו ומוריו. אני משוכנע כי עבודותיו, מאמריו

ותלמידיו ימשיכו את מורשתו עוד שנים רבות.

פרופ' אלי לונטל,ראש החוג לעבודה סוציאלית, המכללה האקדמית תל־חי

חבר מערכת

יוסי בדברי ההספד שלי אני רוצה להתמקד בתרומתו של פרופ' למעשה הלכה לעיצובה בישראל, החברתית המדיניות לחקר קטן ולהוראתה של מדיניות חברתית. כל מה שאגיד כאן, באחר הצהריים והעושר האדירה העשייה את ולכלול להקיף יוכל לא הזה, העצוב העצום של פעולותיו של אדם שהיה מעורב בכל כך הרבה ארגונים בשקט, נעשתה מעורבותו מהמקרים, גדול בחלק כאשר וועדות,

בצנעה, בלי לפרסם ובלי לספר.המדיניות בחקר הבולטות הדמויות אחת היה קטן פרופ' תחומים בשלושה עסקה האקדמית עבודתו בישראל. החברתית ההפרטה, תהליכי האישיים, הסוציאליים השירותים מרכזיים: האישים הסוציאליים השירותים של החלקית ההפרטה בעיקר ובעיית העוני והדרכים באמצעותן מדינת הרווחה הישראלית יכולה לצמצמה. בשלושה תחומים אלה, פרופ' יוסי קטן היה חוקר מוביל, המרכזיות בסוגיות התיאורטי ולדיון להמשגה תורם שהוא תוך

המרכיבות כל תחום. פרופ' קטן נחשב למומחה הגדול ביותר בישראל בתחום השירותים סיוע להעניק המיועדים שירותים אותם - האישיים הסוציאליים לבני אדם החווים מצוקות חיים שונות ומתמודדים עם עוני, משבר משפחתי, אלימות, מוגבלות וכד'. הוא חקר לאורך השנים את הקצאת המשאבים לשירותים הללו תוך שהוא מזהה ומדגיש את אי השוויון הטריטוריאלי הקיים בישראל בשירותים אלה ודן בסוגיות מרכזיות או בעין שירותים ריכוז, מול ביזור כגון: אלה שירותים הגשת של שירותי בהגשת ועסקיים וולונטריים ארגונים של ומקומם בכסף רווחה אישיים. כמומחה העיקרי בתחום זה, הוא שימש במשך שנים

רבות ראש תחום השירותים הסוציאליים האישיים במרכז טאוב. מחויב לחוקר דוגמא היה קטן יוסי פרופ' האקדמית, בעבודתו חברתית, שחוקר וכותב גם על מנת להשפיע ולשנות את המדיניות ולעזור בחשיפת ליקוייה. בזה הוא ביטא את המהות והייחודיות של המחקר בעבודה סוציאלית- מחקר שמבקש בין היתר גם להשפיע,

לשנות, להתריע וליצור עולם צודק יותר. ואכן, פרופ' יוסי קטן לא היה מעורב בתחום המדיניות החברתית רק באמצעות מחקריו. הוא היה אחת הדמויות הבולטות באקדמיה, שתרמה באופן מתמשך ועקבי לעיצובה של מדיניות חברתית ברמה המקומית והלאומית. פרופ' קטן עמד בראשן והיה חבר בוועדות רבות קטן", מ"וועדת החל בישראל. החברתית המדיניות בעיצוב שעסקו בין ההפרדה מדיניות על שהמליצה ה־70, בשנות עמד שבראשה טיפול סוציאלי ומתן סיוע כספי להבטחת קיום, דרך וועדת הרפורמה וכלה לאחרונה מסקנותיה את שהגישה החברתיים, השירותים של צוות במסגרת ספיבק־יונה, של האלטרנטיבית המומחים בוועדת

הרווחה בראשותה של פרופ' דוידסון־ערד במהלך הקיץ האחרון. במהלך השנים פרופ' קטן היה גם שותף בהכנת ניירות עמדה שונים בתחום המדיניות, נתן יעוץ ישיר לקובעי מדיניות ביניהם שרים, חברי כנסת ופקידים בכירים וכתב עשרות מאמרי דעה בעיתונות היומית. להקים ישראל לממשלת היתר בין קרא אלה מאמרים במסגרת

לאלתר רשות למלחמה בעוני. המדיניות בתחום ההוראה של לפיתוחה גם תרם קטן פרופ' החברתית. כמורה הוא הצליח לגרום לעובדים סוציאליים להתקרב לתחום המדיניות החברתית ולהבין טוב יותר את המושגים השונים המרכיבים את התחום והמשפיעים על עבודתם היום יומית. בעשור האחרון במיוחד הייתה לו עדנה בתחום זה והוא זכה להערכה וגם

לאהבה רבה מצד תלמידיו. פרופ' יוסי קטן גם תרם תמיד לקהילות השונות להן היה שייך. לקהילה עצמו על שלקח בכך גם היתר בין תרם הוא והמקצועית האקדמית להיות העורך הראשי של כתבי עת רבים, ביניהם "גרונטולוגיה", "חברה ורווחה" ו"בטחון סוציאלי", בו שימש כעורך ראשי עד מותו הפתאומי. אני בטוחה שיש כאן הרבה נשים וגברים שעומדים פה היום ושחוו את החוויה המיוחדת עם פרופ' קטן כעורך ראשי. איך היה נוהג להשקיע בכותבים, במיוחד הצעירים שבהם, כדי ללמדם את מלאכת הכתיבה, או לפרסום אותם "לשפוט" רק ולא אתגריה עם להתמודד לעודדם

לדחייה. החברתית המדיניות לתחום קטן פרופ' של העצומה תרומתו Espanet ישראל, שפרופ' - הובילה את הפורום למדיניות חברתית קטן היה אחד ממקימיו וגם עמד בראשו מספר שנים - להעניק לו ותרומה מיוחדת בתחום המדיניות החברתית פרס על מפעל חיים

בשנת 2011.נאלצים להיפרד מחוקר, אדם שהיה מעורב בכל רמ"ח אנו היום רבים תלמידים של ומנחה מורה מדיניות, על בהשפעה אבריו בעבודות מחקר בתחום המדיניות החברתית )גם כאלה שהוא לא היה המנחה הרשמי שלהם(, איש אקדמיה שרוצה ומוכן תמיד להשפיע

ולהשתתף ומעובד סוציאלי."יוסיניו" לו קוראת הייתי קטן, יוסי פרופ' את כשפגשתי תמיד והייתי מחבקת אותו. כמובן שהוא תמיד היה נבוך והסמיק אבל לא ויתרתי לו. אהבתי אותו מאוד ואמרתי לו "יוסיניו, אתה חייב להתרגל

לחיבוקים שלי". עכשיו אני נפרדת ממך וקוראת לך כמו תמיד, יוסיניו, אבל לצערי

הרב כבר לא אוכל לחבק אותך יותר.

פרופ' עידית וייס־גל, בית הספר לעבודה סוציאלית

"נרתם לכל משימה שהיה בה כדי לקדם את העבודה הסוציאלית ואת החברה בישראל"

דבריים שנאמרו בהלוויתו של פרופ' יוסי קטן ז"ל

6

Page 7: מידעוס גיליון 63

הוצאת הספרים של מכון מופ"ת

את הספרים ניתן לרכוש בטלפון: 03-6988616 shop.macam.ac.il :או בכתובת האתר

וברשתות הספרים המובילות

סימני דרך לשילוב בריא של הילד החולה על שילובם של ילדים חולים במחלות כרוניות קשות במערכת החינוך

יוספה איזנברג

נושא שילובם של ילדים חולים כרוניים במערכת החינוך זוכה לחשיבות מיוחדת בתקופתנו. הופכות סופניות, כמחלות בעבר שנחשבו ילדים מחלות הרפואית, להתקדמות הודות ואף שנים. משום כך לבית וההחלמה נמשכים חודשים למחלות כרוניות, שהטיפול בהן הספר – על מרכיביו השונים – השפעה רבה על תהליך השיקום, ושילוב מוצלח בבית הספר הוא גורם מכריע בשיקום ובהחלמה כמו גם מדד להסתגלותו הטובה של הילד בעתיד. מטרתו זה היא להציב סימני דרך בתהליך שילובו של הילד החולה במערכת העיקרית של ספר החינוך ולתאר את הצרכים הפיזיים, החברתיים, הנפשיים והלימודיים שלו בסביבת הכיתה. הידע שהספר מציג הופק באמצעות תצפיות וראיונות בסביבתו של הילד החולה במחלה קשה, ועל יסוד סיפורים אישיים של מורות שחוו שילוב של ילד כזה בכיתתן. הידע הזמין המסופק בו יכול לסייע לקורא לאמץ גישה מערכתית שיש בה כדי לקדם שיתוף פעולה יעיל בין הילד החולה לגורמים אחרים משמעותיים בתוך המערכות הסביבתיות שהוא חי בתוכן.

“אני מרגיש לגמרי לבד בסיפור הזה״ התמודדות צעירים בישראל עם מצבי לחץ ומצוקה – קובץ מחקרים בחינוך ובחברה

עורכים: חנה עזר, יצחק גילת, רחל שגיא

הספר מאגד סדרה של מחקרים המתייחסים למצבי לחץ ומצוקה של צעירים ישראלים ובמגזר הערבי. הספר והדתי, – החילוני היהודי לה, במגזר ומחוצה בית הספר במסגרת פורס בפני הקוראים מצוקות הקשורות לבעיות אישיות, לבעיות בלימודים, למצבי אלימות בבית הספר, לצריכה של סמים ושל אלכוהול וללחצים נורמטיביים בחיי היום-יום. כמו כן

מתוארות מצוקות של תחילת דרך מקצועית ומצוקות הקשורות בילדות.

שימוש תוך עמן התמודדות דרכי ואת המצוקות את בוחנים בספר המוצגים המחקרים במגוון מתודולוגיות, החל ממחקרים כמותיים, המספקים תיאור סטטיסטי של סוגי מצוקה ושל דרכי התמודדות ובוחנים קשרים ביניהם לבין מאפיינים אישיים, חברתיים ותרבותיים של אוכלוסיית צעירים, ועוד מנעד רחב של סוגות בתחום המתודולוגיה האיכותנית, בהן כותבי ורוב הספר עורכי ביקורתי. עצמי ומחקר השיח חקר שיטת הפנומנולוגיה, הסוגה

הפרקים עובדים ברשות המחקר של מכללת לוינסקי לחינוך, או נמצאים בקשרים עמה.

Page 8: מידעוס גיליון 63

החומר שנאסף לגיליון בוודאי שאינו ממצה את כל עולמות התוכן הדעות כלל את או הקיץ למחאת הרווחה מדיניות שבין בקשר תמונה להציג השתדלנו אך - מדיניות פרקטיקת בענייני הרווחות כותבים אקדמיה, נשות של מבט נקודות לכם הבאנו כך מגוונת. ממשרד הרווחה וכן עובדים סוציאליים הפועלים בשטח, תוך הצגת

תוכניות שהם מפעילים. ד"ר עידית וייס־גל וד"ר בל גבריאל־פריד נענו לפנייתו של פרופ'

קטן ז"ל וכתבו מאמרים במיוחד לגיליון זה, ועל כך תודתנו.וינטר, דיצה מורלי־שגיב, ד"ר טל ארזי, כמו כן, אנו מודים למוטי

שדה, ומרינה סיני־גלזר חגית חברת של לבקשתה שנענו להציג ויסמן מיטל המערכת היבטים הנוגעים למדיניות משרד הרווחה בימים אלה - אם ביישום לשירותים במחלקות הרפורמה מיזם באמצעות או חברתיים

התוצאות. כורזים, יוסי לד"ר גם תודתנו ובהתאמת בקריאה מסייע אשר המאמרים והעביר חומר רלוונטי.

בדברי המערכת בחרנו להתייחס של בראשותם הצוות של לדו"ח יוסי ופרופ' ספיבק אביה פרופ' )או אלטרנטיבה המהווה יונה, הוועדה שגיבשה לדו"ח השלמה( שבראשה עמד פרופ' טרכטנברג. בחרנו לציין כמה עקרונות בסיסיים המוצגים בדו"ח ולהציע לבחון את בגיליון שמתפרסמים המאמרים

דרך פריזמה זו. החזון של מדינת להלן תמצות רווחה על פי הצוות האלטרנטיבי:

כמדינת ישראל מדינת את בחזונו רואה הרווחה מדיניות "צוות הישראלית. החברה למאפייני ורגישה מותאמת מפותחת, רווחה זוהי מדינה מחויבת להשגת צדק חברתי, בעלת חזון ברור של חברה המאופיינת בסולידריות, ערבות הדדית, שוויון בין בני אדם וחופש חוסן בעלות קהילות קיימות בה חברה קיומית. ודאגה ממחסור המסוגלות לענות על צרכים ובעיות ובה בני אדם משתתפים, לוקחים הכלכליים שהפערים חברה זוהי לכלל. לתרום רצון וחשים חלק בעוני, בה החיים והילדים הנשים הגברים, ושיעורי קטנים בתוכה הדרה וניכור מועטים ביותר. צוות הרווחה משוכנע כי חזון זה הכרחי

ואפשרי במדינת ישראל."לערוך יש הצוות שלדעת תחומים, לשישה התייחסות יש בדו"ח בהם שינויים באם מדינת ישראל רוצה להתקרב למימושו של חזון זה, לשפר את רווחת אזרחיה, לצמצם פערים בין שכבות באוכלוסייה

ולהתמודד עם עוני: 1. מערכת מדיניות הביטחון הסוציאלי )הבטחת הכנסה, מס הכנסה שלילי, קצבאות ילדים, קצבאות זקנה וכדומה(, שתפקידה להבטיח הגנה מפני סכנות חברתיות בחברה שבה רווחתם של אנשים תלויה

ביכולת השתכרותם בשוק החופשי.2. שירותים חברתיים אישיים לאוכלוסיות שונות השרויות במצוקה ביישובים הרווחה שירותי שיפור על דגש שימת תוך משבר, או של מעמד לקבל הוועדה, לדעת צריכים, אלה שירותים מוחלשים. ולהינתן ואיכותיים , מוכרים לכול נגישים שירותים חיוניים, להיות מתוך תפיסה מניעתית ותוך שיתוף הלקוחות. על שירותי הרווחה

ולענות על הצרכים. עובדי הרווחה צריכים להעמיק להיות הולמים את הידע ולפתח מיומנויות וכלים להתערבות, תוך התאמתם לצרכים משתנים. לבסוף, מודגש הצורך להעריך את תוצאות פעולות אלה.

"ידידותית למשפחה", שתתייחס לכל הצרכים 3. מדיניות רווחה של משפחות מסוגים שונים, לרבות מחיה בכבוד לצד הורות פעילה, הולמים וחינוך טיפול מסגרות ההורים, לשני תעסוקתי מימוש

לילדים, הגברת השוויון המגדרי ודאגה להורים מבוגרים.4. הפרטת שירותים חברתיים - הצוות אומנם הציע דרכי התמודדות לכך בנוגע דעים תמים היה אך ההפרטה, תופעת עם שונות השירותים הופרטו שבו שהאופן ברמה, פגע בישראל החברתיים השירותים של ובהיקף באיכות במדינה המוחלשות לאוכלוסיות בגופים העובדים ובזכויות היא זו התנהלות המופרטים. של האחריות להסרת ביטוי של בסיסיות לזכויות המדינה

אזרחיה המוחלשים ביותר.5. התמודדות עם תופעת העוני הקצאת סדורה, תוכנית ידי על שירותים סל ובניית משאבים מרכזיים חיים לתחומי הנוגע חינוך דיור, בריאות, מזון, כגון ותעסוקה, תוך שיתוף אוכלוסיות

החיות בעוני בעיצוב המדיניות.6. בניית קהילות וחיזוקן - כדי לתת ביטוי לאינטרסים משותפים שונות יעד אוכלוסיות של חלק לקחת יכולתן את ולהגביר להן, שנוגעות החלטות בקבלת התייחסות לאפשר כך ידי ועל

נאותה יותר לצורכיהן.השגת שינויים מעין אלה דורשת מתייחסים זה בגיליון מאמרים כמה מדיניות. בפרקטיקת עיסוק

ישירות לתפקיד זה כמרכיב מרכזי במקצוע העבודה הסוציאלית. מאמרה של פרופ' עידית וייס־גל רואה בפרקטיקת מדיניות חלק - הסוציאליים העובדים כל של המקצועית מעבודתם נפרד בלתי שאכן מעורבים בשינוי מדיניות, אך במידה מועטה. לתפיסתה, עלינו להוות ראש חץ בהגשמת החזון של מדיניות רווחה תוך הפגנת רגישות

למאפייני החברה הישראלית ומחויבות להשגת צדק חברתי.ספרם של עידית וייס־גל וג'וני גל, שנקרא ונסקר על ידי ד"ר מאיר חובב, נועד לחזק את פרקטיקת המדיניות בעבודה סוציאלית ומציג בצורה מאורגנת ושיטתית, הנסמכת על מקורות רבים, משנה סדורה

של פרקטיקה זו. שירה חכמון וליאת פדלון מסכמות חוויות מסמינר אקדמי שעסק בנושא ומתחברות, כעובדות שטח, לדילמה הבסיסית לגבי תפקידה של העבודה הסוציאלית: האם מטרתה העיקרית של הפרופסיה היא הסתגלות לשם אישי טיפול להעניק או חברתיים שינויים להניע טובה יותר לסביבה הקיימת? ואם עיקר עבודתנו הוא לטפל פרטנית,

מה הערך המוסף שלנו מול פרופסיות מסייעות אחרות? גם עו"ס דורית רוזנטל, בנימה אישית יותר, שואלת מהם גבולות התפקיד שראוי שיהיו למקצוע שלנו, לאור החוויה של עומס תפקידי

הולך וגובר. הרפורמה במחלקות לשירותים חברתיים, כפי שמציגים זאת מוטי וינטר ודיצה מורלי-שגיב, צמחה בין השאר לאור שאלות לגבי "גבולות על שהוטלו הלאומיות המשימות ארוכה תקופה "כשמזה הגזרה",

סימון שפאק, מיטל ויסמן

ח ת פר ב ד

8

Page 9: מידעוס גיליון 63

עובדים סוציאליים הלכו והתרבו, מבלי ליכולתם מעמיקה מחשבה שניתנה להמשיך ולשמש כבלם זעזועים עיקרי מתוארים הישראלית". החברה של כעת הנמצאת הרפורמה, עיקרי מציגים הכותבים היישום שלה. בשלב השירותים "שמחלקות הרצון את - ללקוחותיהם יתחברו החברתיים מי שחיים קולם של ישמיעו את ויחד כיום בהדרה חברתית ובעוני." הכותבים מציינים, בין השאר, את החשיבות של על דגש שימת ושל הלקוחות שיתוף

חיזוק קהילות. הצורך בחיזוק קהילות בא לידי ביטוי מתוך שנכתבו בגיליון, מאמרים בשני קהילתית. סוציאלית עבודה של גישה קושמרין־ פרידה של מאמרה האחד,

קליין, מתאר הקמה והפעלה של שירות בתחום התעסוקה על ידי פעילים, למען אוכלוסייה נזקקת בקהילתם - בשיתוף העסקי. והמגזר הציבורי המגזר של מציע פרידמן, יובל של מאמרו השני, סוציאלית עבודה של התערבות מודל

קהילתית באוכלוסיות רב־בעייתיות. מקצוע שבין לחיבור ישירות מתייחסים נוספים מאמרים שני בקיץ שהתרחשה החברתית המחאה לבין הסוציאלית העבודה

האחרון:ד"ר בל גבריאל־פריד מתייחסת למעורבות ולתרומה של האקדמיה הן למאבק החברתי והן לעיצוב מקצוע העבודה הסוציאלית. לדידה, "בין לבחור לאקדמיה קוראת היא בזה. זה קשורים התחומים שני של אשליה לבין פעילות בין שחקנים, להיות לבין צופים להיות בתודעה הפיך בלתי שינוי מזהה היא לבחירה". ציות בין פעילות, של הציבור בכלל ושל האקדמיה בפרט, שהשכילו להשתלב במחאה נזרעו הזרעים "רק החברתית, ומבטאת אמונה שבמחאה החברתית

הראשונים לשינוי שעוד יגיע".

מאמרה של יעל לוין מציג התערבות שבה כבר נעשה ניסיון לשלב המחאה של בעיצומה בחולון הרווחה באגף מדיניות פרקטיקת החברתית. מתוארות שתי פעולות שנערכו באגף: האחת היא מעגל פרופ' האלטרנטיבית, הוועדה יו"ר עם באגף העו"סים של שיח בלהה דוידסון־ערד; השנייה כללה מעורבות של פונים במעגל שיח מקרוס, איילת ד"ר האלטרנטיבית, המומחים ועדת של נציגה עם על שתואר לחזון בדומה סוציאלי. וביטחון רווחה מדיניות בנושא ידי ספיבק־יונה, יש כאן ביטוי לעקרון השותפות של הציבור בקבלת

החלטות על חייו.

שני מאמרים מתייחסים למגמות בארץ ובעולם המשקפות תפיסה של אחריותיות )Accountability( ושל מחויבות נותני השירות כלפי הלקוחות, הגורמים המממנים והציבור, לשיפור מתמיד של האיכות קיי, קולין של מאמרו האחד, שלנו. ההתערבויות של והמועילות מבקר את האופן שבו מוגש כיום סיוע חומרי לאוכלוסיות יעד שונות במחלקות לשירותים חברתיים - בדרך הנוגדת את המלצות הצוות האלטרנטיבי. קיי מציע להקים שירות חדש, שיעסוק בגיוס ובהקצאה נכונה של משאבים על פי קריטריונים ברורים וידועים לכול, באופן

שינגיש את הסיוע ויתאימו לצרכים. שדה, ומרינה סיני־גלזר חגית ארזי, טל ד"ר של השני, המאמר

משרד של התוצאות מיזם את מתאר הרווחה והשירותים החברתיים, החותר החשיבה של והטמעה מיסוד לפיתוח, התוצאות מדידת ושל התוצאתית

בשירותי הרווחה. ויסמן מיטל של דבריה גם מוצגים ת"א במחוז התוצאות מיזם של בכנס מעכבים גורמים המתארים והמרכז, לצד התוצאתית, השפה בהטמעת היכולים וגורמים חשיבותה תיאור

לתמוך בתהליך.

שני מאמרים נוספים בגיליון מציגים במדיניות שינוים להחדיר ניסיונות

הרווחה בנושאים ספציפיים. הקמת מתארת שוסטרמן סבינה לה ששמה בין־ארגונית קואליציה למטרה לקדם את הכנסתו של אשפוז ברית יוזמת הבריאות, לסל סיעודי ההתארגנויות לעזרה עצמית בירושלים. רוב של יישום מדגימה התוכנית העקרונות שמופיעים בדו"ח של הצוות לשינויים להביא ניסיון האלטרנטיבי: המשאבים להגדלת תחיקתיים המשפחה לצורכי התייחסות לקוחות, שיתוף פגיעות, לאוכלוסיות כולה - לרבות ילדי המבוגרים שזקוקים לשירותי סיעוד, יתר רגולציה וחיזוק מוגדר שירותים סל בניית מופרטים, שירותים על ופיקוח חלק לקחת אפשרות מתן תוך הירושלמית, הקהילה של והעצמה

בעיצוב של מדיניות רווחה.קטנות רשויות של ניסיון מתארים רוזנברג ויצחק לב־רן ברכה לצרוך להמשיך במקום - משותפים שירותים ולפתח להתאגד החדשה: היוזמה מטרות בין השכנות. הגדולות בערים שירותים אוכלוסיות צורכי בין יותר טובה הלימה ללקוחות, הנגשת השירות של רצון ושביעות משאבים איגום הניתנים, השירותים לבין היעד

הלקוחות.

במשך השנים התפרסמו במידעו"ס עשרות מאמרי עמדה שהתייחסו לבעיות חברתיות ותוארו עשרות פרויקטים שנועדו לשפר את איכות "מה היא: הנשאלת הקהילתי. השאלה החוסן את ולהגביר השירות בעקבות נהגו לא הרי זה בגיליון המתוארות התוכניות נשתנה?" המחאה החברתית דווקא. האם באמת חל שינוי בתודעת העובדים

הסוציאליים בעקבות המחאה החברתית?מקצוע העבודה הסוציאלית הוא "תבנית נוף מולדתו" והוא משקף - אולי מהר וטוב יותר ממקצועות אחרים - שינויים חברתיים. עובדים סוציאליים, ובמיוחד עובדים קהילתיים, יכולים למנף שינויים אלה - ולזכות - "הפנתרים השחורים" נעשה בזמנו בתקופת - כפי שזה המקצועי מעמדם בשיפור - השכונות שיקום בתקופת שזכו כפי

ובמשאבים.

כלפי העוינות ואף החשדנות וגוברת הולכת האחרונות בשנים מייצגים אשר - סוציאליים עובדים מורים, רופאים, - שירות נותני בעיני לקוחות מתוסכלים את המחסור, את אי לקיחת האחריות ואת בין הלקוחות חזקה קואליציה התעלמות הממשלה מצורכיהם. האם ונותני השירות עשויה להפחית את האלימות )בנוסף לאמצעי הענישה ולהוביל האיגוד( יו"ר בדבר פרי איציק מתייחס שאליהם בחוק,

ל"קונטרה" לקונספירציות של "הון-שלטון"?

9

Page 10: מידעוס גיליון 63

מן האקדמיה

10

במאמר זה ברצוני לטעון כי פרקטיקת מדיניות חייבת, וגם יכולה, העובדות כלל של היום־יומית המקצועית בעבודתן שזורה להיות במגוון סוציאליות עובדות אחרות, במילים בישראל. הסוציאליות שירותי הרווחה שבהם הן עובדות, וללא קשר למוקד העבודה המרכזי שלהן )פרטני, משפחתי, קהילתי(, צריכות לראות בפרקטיקת מדיניות חלק בלתי נפרד מעבודתן המקצועית ולשלבה, ככל שאפשר, במסגרת

עבודתן. עובדים ידי על הנעשות ל"פעולות מתייחסת מדיניות פרקטיקת סוציאליים כחלק אינטגרלי מעבודתם המקצועית בכל תחומי העסוק את ולשפר לשנות או חדשה מדיניות לעצב המכוונות ואופניו, מכוונות אלה פעולות בה. לרעה שינויים ולמנוע הקיימת המדיניות ברמה ארגונית, מקומית, יישומה על והן על המדיניות הן להשפיע הסוציאלית" העבודה של ערכיה את ההולמת ובין־לאומית, לאומית העובדת סוציאלית עובדת לדוגמה, .)12 עמ' ,2011 וגל, )וייס־גל בצוות השיקום במחלקה לשירותים חברתיים בעיריית חולון, שהייתה מעורבת בשינוי הקריטריונים לזכאות של פעוטות למעון יום שיקומי

)וייס־גל ופילוסוף, בדפוס(.

מהו הבסיס לטענה שכלל העובדות הסוציאליות צריכות ויכולות לעסוק בפרקטיקת מדיניות,

ללא קשר לתחום התמחותן? לשאלה זו חמש תשובות מרכזיות:

עוצמתה של 1 מדיניות חברתית

בחייהם שונים ממדים על השפעה בעלת היא חברתית מדיניות ועל החברה כולה. ראשית, מדיניות וקהילות של בני אדם, משפחות חברתית משפיעה על חלוקה מחדש של משאבים בחברה ועל ממדי וקצבאות פרוגרסיבי מיסוי באמצעות )למשל, והאי־שוויון העוני

הביטוח הלאומי(. שנית, למדיניות חברתית יש כוח להשפיע על ההכרה החברתית לה זוכות קבוצות חברתיות שונות, כגון הומוסקסואליים או משפחות חד הוריות )למשל, באמצעות מדיניות המכירה בזוגיות חד־מינית במסגרת

הקריטריונים לזכאות במערכת הביטחון הסוציאלי(.

שלישית, למדיניות חברתית יש, או לפחות מיוחס לה, כוח השפעה בשכר, לעבודה יציאה כגון - ומשפחות פרטים של התנהגותם על ילודה או היקף המעורבות בשוק העבודה )למשל, באמצעות מדיניות

המסבסדת מעונות לילדים קטנים או יום לימודים ארוך(. רביעית, למדיניות חברתית יש כוח לעצב חלוקה מחדש בין גברים ונשים של אחריות הורית וטיפול בתלויים )כגון הורים הזקוקים לטיפול(. האופנים על להשפיע כוח יש חברתית למדיניות אחרות, במילים שבהם הורים מחלקים ביניהם משימות שונות של גידול ילדים או מתן הזוג בני לשני מדיניות המאפשרת באמצעות )למשל, להורים עזרה להמיר ימי מחלה כדי לטפל בילדים או בהורים או מדיניות המאפשרת

לאבות להשתתף בחופשת הלידה(. חמישית, למדיניות חברתית יש את הכוח להגן על אוכלוסיות פגיעות כגון ילדים, נשים או קשישים בסיכון )למשל, באמצעות מדיניות של

צווי הגנה על נשים או חוקי הגנה על ילדים(.חברתי שוויון על להשפיע כוח יש חברתית למדיניות ולבסוף, על האוסרת מדיניות )למשל, וגיאוגרפי גילאי אתני, לאומי, מגדרי,

הפליה בין נשים וגברים בקבלה לעבודה(. על להשפיע המקצועית, בעבודתן מעוניינות, סוציאליות עובדות להגביר ואי־שוויון, עוני לצמצם משאבים, של יותר שוויונית חלוקה על להשפיע והדרה, מדיכוי הסובלות קבוצות של חברתית הכרה מגדרית חלוקה על להשפיע ומשפחות, אדם בני של התנהגותם הנמצאות אוכלוסיות על להגן הטיפול, עבודת של יותר שוויונית

במצבי סיכון וסכנה ולהגביר שוויון חברתי. לפיכך, הן אינן יכולות שלא לראות במדיניות חברתית אמצעי נוסף שיש בכוחו לקדם מטרות אלה. הכרה בכוחה של מדיניות צריכה להניע עובדות סוציאליות לחפש וליצור הזדמנויות להיות שותפות בעיצוב הסוציאלית שהעבודה המטרות את שתקדם חברתית מדיניות של - להניען להיות חלק מהניסיונות למנוע הציבה לעצמה, או לחלופין

מדיניות חברתית הפוגעת בהשגתן.

הבסיס החברתי לבעיות של הפונים 2 או המופנים לשירותי העבודה הסוציאלית

של בשירותיה המשתמשים של ומצוקותיהם מבעיותיהם רבות העבודה הסוציאלית, כגון חיים בעוני, אבטלה, חולי, עבריינות, אלימות, התמודדות עם בן משפחה עם מוגבלות, קשיים ביחסים משפחתיים, לגורמים חברתיים־מבניים־סביבתיים וכדומה, קשורות ילדים הזנחת בשינויים גם נעוצים להן הפתרונות שכך, מכיוון מהם. ונובעות

חברתיים־מבניים, ובכלל זה פיתוח או שינוי של מדיניות חברתית. לפיכך, עובדות סוציאליות נוכחות לדעת בעבודתן כי רבות מהבעיות ייפתרו ללא שינויים במדיניות של בני האדם שעמם הן עובדות לא יודעות שאי אפשר לקדם איכות חיים ולפתור מצוקות חברתית. הן מחדש מחולקים שבמסגרתה מתאימה, חברתית מדיניות ללא

מדוע עובדות סוציאליות1 חייבות )ויכולות( לעסוק

בפרקטיקת מדיניות

------------------------)בר־צורי, 2004( בחרתי 1 מכיוון שרוב העוסקים במקצוע העבודה הסוציאלית הם נשים להשתמש במאמר זה בלשון המתייחסת לנשים. אולם הכוונה היא, כמובן, לשני המינים

- הן לעובדים סוציאליים והן לעובדות סוציאליות.

שאפל בוב ע"ש סוציאלית לעבודה הספר בבית ומרצה חוקרת היא וייס־גל עידית פרופ' באוניברסיטת תל־אביב. מחקריה מתמקדים בפרקטיקת מדיניות, במקצוע העבודה הסוציאלית

בישראל ובעולם ובגישות ביקורתיות בעבודה סוציאלית

תעידית וייס־גל ו י נ י ד מ פרקטיקת

Page 11: מידעוס גיליון 63

אוניברסיטת בר-אילןבית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש לואיס וגבי וייספלד

היחידה לימודי המשך

מתכבדים להודיע עלפתיחת ההרשמה

לשנת הלימודים תשע"ג )2012-2013(

אנו מזמינים אותך לבקר באתר היחידה ולקרוא חומרים נוספים על תכניות הלימודwww.biu.ac.il/soc/sw/hemshech

טל': 03-5318211, 03-5317265

תכניות להתמחותתכנית תלת-שנתית לפסיכותרפיה בגישה האנליטית של יונג •

תכנית תלת-שנתית לפסיכותרפיה בגישה פסיכואנליטית •תכנית דו-שנתית לפסיכותרפיה ממוקדת קצרת מועד •

)Mindfulness( תכנית דו-שנתית ללימודי תרפיות מבוססות מיינדפולנס •תכנית דו-שנתית לטיפול אינטגרטיבי בהורים לילדים עם ליקויי למידה והפרעת קשב. •

בשיתוף 'אגודת ניצן'תכנית הכשרה דו-שנתית לטיפול מיני •

תכנית דו-שנתית להכשרת מטפלים זוגיים ומשפחתיים •תכנית דו-שנתית לעובדים סוציאליים המטפלים בילדים ובנוער •

הנחיית קבוצות – תכנית הכשרה דו-שנתית למנחי קבוצות •תכנית דו-שנתית להכשרת מטפלים בגישת "מפנה", טיפול מערכתי ייחודי בתינוקות המאובחנים •

בספקטרום האוטיזם ובמשפחותיהם. בשיתוף 'מרכז מפנה'תכנית דו-שנתית להכשרת מטפלים לטיפול בנפגעות ונפגעי טראומה מינית •

בשיתוף מרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מיניתתכנית הכשרה דו-שנתית לטיפול במשחק •

תכנית הכשרה לטיפול בהפרעות אכילה – תיאוריה, אבחון וטיפול •המשחק – כלי להתמודדות רגשית ולהתפתחות הילד •

קורסי העמקה והתפתחות מקצועית"הורות כמרחב מיטיב" – גישה אינטגרטיבית בהדרכת הורים •

מ. קליין וד.ו. וויניקוט – "פעמיים כי טוב" •טיפול פרטני וזוגי בבעלי הפרעות אישיות •

תכניות ניהול ופיתוחתכנית למנהלים ולבעלי תפקידים בכירים במסגרות טיפול שונות בקשישים •

"מי יטפל בתקשורת" – כלים יישומיים לשימוש מושכל במדיה •קורסי הדרכה

הדרכה •פרקטיקום הדרכה חיה למטפלים זוגיים ומשפחתיים •

במרכז לטיפול במשפחה ע"ש קיוקין, שהוא חלק מהיחידה ללימודי המשך, פועלות הקליניקות לטיפול זוגי ומשפחתי הקליניקה לטיפול במשחק לילדים עם קשיים רגשיים הקליניקה לטיפול מיניהקליניקות פתוחות לקהל הרחב והשירות בהן ניתן ע"י המתמחים בתכניות הלימוד השונות תמורת תשלום סמלי

Page 12: מידעוס גיליון 63

מן האקדמיה

12

משאבים, הזדמנויות, הכרה חברתית ואחריות לטיפול בתלויים וניתנת הגנה לאוכלוסיות הזקוקות לה.

הופך קהילות או משפחות פרטים, של לבעיות החברתי הבסיס את פרקטיקת המדיניות לדרך נוספת לסייע לבני אדם, משפחות או קהילות - באמצעות התערבות המבקשת להשפיע על מדיניות חסרה

או לא מותאמת ברמה ארגונית, מקומית או לאומית.

מהות מקצוע 3 העבודה הסוציאלית

את המייחדים המאפיינים אחד הוא הסוציאלית העבודה מקצוע היום סדר על להשפיע שאיפתו החברתי. זהו מקצוע שמבקש להימנע דכאני, יום סדר מלשמש משרתו של נצלני או לא צודק ולכן מצפה מעצמו חברתיים. בשינויים מעורב להיות סדר לקדם מבקשים אלה שינויים חברתי, צדק על המבוסס חברתי יום נגישות האדם בני לכלל המאפשר ולזכויות אדם, שווה לטובין חברתיים בחירה אישית ואפשרויות למיצוי של

יכולות ורצונות. עובדות שבהן הדרכים אחת סדר על להשפיע יכולות סוציאליות היום החברתי היא באמצעות מעורבות בעיצוב מדיניות חברתית. לכן, אין זה העבודה של אתיים שקודים מפתיע הסוציאלית בישראל ובמדינות אחרות סוציאליים מעובדים דורשים בעולם עיצובה בתהליכי פעיל חלק לקחת Weiss-Gal( החברתית המדיניות של

.)& Gal, in press

תרומתן הייחודית של 4 עובדות סוציאליות

לעיצוב מדיניות חברתית

עובדות סוציאליות עשויות לתרום תרומה ייחודית לעיצוב המדיניות עובדות שהן מאחר שלהן. והערכים שלהן הידע בזכות החברתית ידע להן יש חברתית, מדיניות המיישמים מגוונים רווחה בשירותי וגם על דרכי ותרבויות ייחודי על אודות בעיות, מצוקות, אוכלוסיות החיוביות השלכותיה אודות על גם כמו אחד, מצד המדיניות יישום

והשליליות מצד שני. הפועלים אחרים מקצוע מאנשי יותר לעתים סוציאליות, עובדות במסגרת מדינת הרווחה, רואות מקרוב וממקור ראשון מגוון רחב ביותר של בעיות ומצוקות של בני אדם בחברה ועדות להשפעותיהן. הן גם מכירות מקרוב אוכלוסיות שונות, מתוודעות לאורחות חייהן, תרבותן, תפיסותיהן וערכיהן ומכירות את הדומה והשונה בין חבריהן. ידע זה, לקובעי המדיניות באמצעות מעורבות בפרקטיקת מדיניות, המועבר

עשוי לספק להם מידע חשוב ביותר, החסר להם. עובדות סוציאליות גם נמצאות בעמדה טובה כדי לדעת אם וכיצד והשליליות החיוביות השלכותיה מהן מיושמת, חברתית מדיניות לתרום עשויה הלאומי מהביטוח מזונות דמי קבלת כיצד )לדוגמה, הכנסות מבחן כיצד גם אך אחד, מצד המשפחה של חייה לאיכות נוקשה לקבלת קצבה זו לוכד נשים חד הוריות במלכודת עוני(, האם

המדיניות מצליחה להשיג את יעדיה, מהם הליקויים ביישום המדיניות גמלת של גובהה כיצד )לדוגמה, תיקון או שינוי ודורש חסר מה או אינו מאפשר למשפחה התמודדות טובה עם בישראל כיום נכה ילד מכלול ההוצאות הכספיות הכרוכות בגידול ילד עם צרכים מיוחדים, או כיצד שירותים אינם מגיעים לאוכלוסיות היעד שלהן בגלל בעיות

של חסמים בנגישות(. של ברורים בערכים מחזיקות סוציאליות שעובדות מאחר בנוסף, זכות להחלטה שוויון, היעדר אפליה, )איגוד ושותפות דמוקרטיה עצמית, ,)1994 הסוציאליים, העובדים מעורבותן בתהליכי קביעת המדיניות עשויה לתרום בשני ממדים חשובים: על הערכי הדיון בהגברת ראשית, הערכים להבהרת והדרישה מדיניות הנדונה המדיניות בבסיס העומדים - אחרות במילים המתגבשת; או מעורבותן בתהליכי קביעת המדיניות לנסח ערכיות, לעורר שאלות עשויה ערכים באמצעות והשיח הדיון את יותר ועשיר רחב לדיון לתרום ובכך ערכיה בהכנסת שנית, במדיניות. הסוציאלית העבודה של המרכזיים סוציאליות עובדות הפוליטי. לדיון קביעת של לתהליכים השותפות לפיתוח לתרום עשויות מדיניות מדיניות העולה בקנה אחד עם ערכים

אלה.

הידע על הדרכים 5 שבאמצעותן

מתעצבת מדיניות חברתית

והאמפירית התיאורטית הספרות של התפתחותה באופן העוסקת זו כי מלמדת חברתית מדיניות המסגרות בתוך רק מתגבשת אינה )פרלמנט, הרשמיות הפוליטיות החברתית המדיניות של העיצוב בתהליך עיר(. מועצת או ממשלה או הציבורית מעורבים משתתפים מגוונים ורבים. הם באים הן מתוך או שרים פרלמנט, חברי כגון הפורמליות, הממשלתיות המסגרות - כגון נציגים של והן מחוצה להן פקידים בכירים במשרדי ממשלה, דעת אנשי תקשורת, בתי משפט, אינטרס, קבוצות או סנגור ארגוני

קהל, חוקרים ואקדמאים, אנשי מקצוע שונים או יועצים. יכולות סוציאליות עובדות גם כי לטענה בסיס משמש זה ידע להשתתף בתהליך הפלורליסטי, רב המשתתפים, שבמסגרתו מתעצבת

ונקבעת המדיניות החברתית.

לשירותים במחלקות לרפורמה שהוועדה אפוא, מפתיע, זה אין את כללה ,2010 בשנת שלה הסופי הדוח את שהגישה חברתיים, להיות שצריכות ההתערבות שיטות במסגרת המדיניות פרקטיקת מאומצות במחלקות לשירותים חברתיים )מדינת ישראל, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, 2010(. בהמשך לכך, הוועדה ליישום הרפורמה, שפועלת בימים אלה, קבעה כי יש להכשיר עובדים סוציאליים לעסוק

בתחום של פרקטיקת המדיניות. לאור החשיבות הרבה המיוחסת למעורבות של עובדות סוציאליות הסוציאליות העובדות אם השאלה נשאלת מדיניות, בפרקטיקת

Page 13: מידעוס גיליון 63

13

בישראל אכן מעורבות בפרקטיקת מדיניות. ספרות המחקר המעטה סוציאליות עובדות כי מלמדת בישראל זו לשאלה ביחס הקיימת אכן מעורבות בפרקטיקת מדיניות )וייס־גל, גל ואברמי, 2009(, אולם

מעורבות זו מוגבלת ומצומצמת מאוד בהיקפה )וייס־גל, 2008(. של ההעסקה לאופני היתר, בין וקשורים, מגוונים לכך הגורמים עובדים סוציאליים )בעיקר בתוך הסקטור הממשלתי־מקומי, בהעסקה יחסית לעסוק בפרקטיקת וכדומה(, הלגיטימציה הנמוכה ישירה לא מדיניות מצד הארגונים המעסיקים את העובדות הסוציאליות )וייס־

גל ולוין, 2008(, האידיאולוגיה המקצועית של העובדות, הרואות עצמן כמי שתפקידן הוא בעיקר לטפל בפרטים ובמשפחות ולא במדיניות בהכשרה מדיניות לפרקטיקת שניתן המוגבל המקום החברתית,

לעבודה סוציאלית, ועוד.סוציאליות מעובדות למנוע אלה מעכבים לגורמים אסור אולם, המקצוע מהות את ולהגשים מדיניות בפרקטיקת מעורבות להיות ,)2005 )קאופמן, סוציאלית לעבודה ההכשרה מערכות על שבחרו. משרד הסוציאליים(, העובדים איגוד )כגון הפרופסיה של ארגונים הרווחה והשירותים החברתיים והארגונים השונים המעסיקים עובדות ושותפים, )איתן חברתיים לשירותים מחלקות כגון - סוציאליות 2009( - לתכנן ולבנות דרכים שתאפשרנה לעובדות סוציאליות להיות בשירותי שגורה לפרקטיקה ולהפכה מדיניות בפרקטיקת מעורבות

הרווחה. לשם כך, עובדות סוציאליות צריכות לחזק בקרבן תפיסות מקצועיות מדיניות בפרקטיקת שבעיסוק והחשיבות הרלוונטיות את הרואות נקבעת שבהן האופנים על ידע להגביר המקצועית, שבשגרה כדבר בפרקטיקת לעיסוק הדרושות מיומנויות ולרכוש חברתית מדיניות מדיניות. עליהן, יחד עם משתמשי שירותיהן, להשפיע על סדר היום החברתי ולא להשאירו בידיהם של קובעי המדיניות בלבד - שחסרים ידע בעלי שהם אחרים, מקצוע מבעלי מושפעים או רלוונטי ידע

וערכים אחרים, או מגופים ואנשים בעלי אינטרסים אחרים. הסוציאליות העובדות את תהפוך מדיניות בפרקטיקת מעורבות מכאלה שרק מיישמות מדיניות חברתית )שעליה, לעתים קרובות, יש להן ביקורת רבה( לשותפות פעילות בקביעתה. מעובדות סוציאליות - ומוגבלת חסרה מדיניות עם פעולה ולשתף להסכין שנאלצות ליישום מתנגדות מקצועי, קול שמשמיעות סוציאליות לעובדות טובה חברה ליצור שתוכל מדיניות לעצב ומבקשות לקויה מדיניות

יותר, שבה יימנעו ויצומצמו בעיות ומצוקות.

ספרותאיגוד העובדים הסוציאליים בישראל )1994(. קוד האתיקה. תל-אביב: המחבר. .1

איתן, ש., ארן, ל., עלו חמרה, ח., ועביד, ו. )2009(. השתלמות להרחבת מקומם של עובדים .2 ,81 סוציאליים בתהליכי עיצוב מדיניות: "במה חברתית־כלכלית". ביטחון סוציאלי,

.165-135המקצועית באידיאולוגיה הביטוי - בסביבתו האדם גישת .)2008( ע. וייס־גל, .3

ובפרקטיקה של עובדים סוציאליים בישראל. חברה ורווחה, כ"ז, 596-567.וייס־גל, ע. וגל, ג'. )2011(. פרקטיקת מדיניות בעבודה סוציאלית. ירושלים: מאגנס. .4

עובדים למעשה: הלכה מדיניות פרקטיקת .)2009( ש. ואברמי, ג' גל, ע. וייס־גל, .5סוציאליים בוועדות הכנסת. ביטחון סוציאלי, 81, 74-39.

בפרקטיקת לעסוק נדרשים סוציאליים עובדים האם .)2008( ל. ולוין, ע. וייס־גל, .6מדיניות? ניתוח תיאורי תפקיד. ביטחון סוציאלי, 77, 58-29.

וייס־גל, ע. ופילוסוף, ר. )בדפוס(. מהותה של פרקטיקת המדיניות בעבודה סוציאלית. .7בתוך: חובב, מ., לוונטל, א. וקטן, י. )עורכים(. מבוא לעבודה סוציאלית בישראל. תל

אביב: הקיבוץ המאוחד. לניסוח הוועדה דוח .)2010( החברתיים והשירותים הרווחה משרד ישראל, מדינת .8הצעה לרפורמה בשירותי הרווחה המקומיים. ירושלים: משרד הרווחה: האגף הבכיר

למחקר, תכנון והכשרה. תזונתי. לביטחון הזכות בקידום ומרצים סטודנטים מעורבות .)2005( ר. קאופמן, .9

חברה ורווחה, כ"ה, 531-511.10. Weiss-Gal, I & Gal, J. (in press). An international perspective on policy practice.

In: Gal. J., & Weiss-Gal, I. (Eds.). Social workers influencing social policy: An international perspective on policy practice. Policy Press.

החברה היונגיאנית הישראלית החדשהThe New Israeli Jungian Society

www.israjung.co.il

תוכנית הכשרה בפסיכותרפיה

אנליטית-יונגיאנית

חשיפה לפרקטיקה הקלינית של הפסיכולוגיה האנליטית יונגיאנית

ולדרך המחשבה הסימבולית, מתוך לימוד עיוני, הדרכה קלינית

והתנסות חווייתית.

התוכנית מיועדת למטפלים - פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עובדים

סוציאליים, מטפלים באמנות וקרימינולוגים קליניים.

החלה ההרשמה למחזור השביעי שייפתח באוקטובר 2012 !

www.smkb.ac. i l סמינר הקיבוצים | להרשמה: 054-6567341 | להצליח ולהישאר בן-אדם

תוכנית מעודכנת! היקף התוכנית 670 שעות

שכר הלימוד: 8,400 ש”ח

ת ו י נ י ד מ פרקטיקת

Page 14: מידעוס גיליון 63

מן האקדמיה

14

כמו אפקט הפרפר, כאשר שינויים קטנים במערכת עשויים לגרום הייתה כך הארוך, הזמן בטווח בהתנהגותה יותר גדולים לשינויים מחאת העו"ס )ולא מחאת הקוטג'( נקודת הפתיחה למחאה החברתית הרחבה יותר. סיסמאות שנשמעו בהפגנות של העו"ס, הקריאה למדינת רווחה, לצדק ולא לצדקה, שוחזרו בהפגנות הגדולות שהתקיימו ברחבי

הארץ. אולם מעבר לסיסמאות הדומות, אפשר גם למצוא הקבלות רבות בין מאבק העו"ס לבין המאבק החברתי. מאבק העו"ס, כמו מאבק הקיץ, היה רווי יצרים והצליח להוציא לרחובות ולהשאיר בהם אנשים ליותר מהתקשורת, אוהדת גבית רוח קיבלו המאבקים שני אחת. מהפגנה ובשניהם הייתה הרגשה שתחושת הסולידריות בקרב המפגינים תצליח

לשנות את השיטה. מאפיין משותף נוסף לשני המאבקים הוא שהכוח המניע והקריאה של הנוכחי הדור לצעירים. בעיקר שייכים היו להיאבק להמשיך הינו הציבור, בכלל והן הסוציאלית העבודה מתחום הן הצעירים, בין לקרוא יודע פראייר, להרגיש רוצה לא ממש רהוט, ביקורתי, מהדור בשונה אולי זאת חושב. שהוא מה את להגיד ומעז השורות המייסד, שנמצא כבר שנים במערכת, התרגל אליה והפך להיות חלק

מכללי המשחק הישנים. הדור הצעיר של העו"ס הינו אותו דור שלמד לראות את העוני דרך לייחס אותו לתרבות של עוני, אלא כמה עדשות. לא עוד עוני שקל עוני ככשל סימולטני של מערכות שונות, עוני כחלק מדיכוי חברתי, של מערכות חברתיות העושות דה־הומניזציה ובכך מקלות על עצמן את מלאכת הדיכוי. הדוגמה הקלאסית לכך היא עובדי הקבלן, אשר ולא שירותים" "רכישת של הקטגוריה תחת מקוטלגים במכרזים

כאנשים, מה שכמובן מקל על המערכת לא באמת לראות אותם. נקודת השוואה נוספת בין שני המאבקים היא התחושה, שאותה אציג באופן לא מדיד, לגבי המקום שבו נמצאות שתי המחאות. ביחס למאבק העו"ס והאופן שבו הוא הסתיים, ללא כל קשר לאיכות ההסכם שנחתם כי היא התחושה התוצאה, במבחן עומד הוא מידה באיזו ולשאלה המאבק לא הסתיים בתיקו של מנצחים כי אם בכניעה ותבוסה. השטח כוונה על מכך יוצא וכפועל השפלה, תחושת על מדבר, ועדיין דיבר, לעזוב את המקצוע שלא על מנת לחזור. אני יכולה לספר לכם שבאחד משיעורי התואר השני אצלנו, כאשר עלה נושא המחאה החברתית בקיץ ונעשה קישור למאבק העו"ס, 20 מתוך 30 הסטודנטים שנכחו בשיעור )וזה לא מדגם מייצג( אמרו שהם אומנם לומדים לתואר שני בעבודה

סוציאלית, אך אינם מתכוונים להישאר במקצוע לאורך זמן.

לעומת זאת, המקום שבו עומדת המחאה החברתית שהחלה בקיץ כך על המדברים פסימיים, קולות לשמוע אפשר ברור. אינו עדיין שהכלבים נובחים והשיירה עוברת, על כך שהממשלה ממסמסת את המלצותיה של ועדת טרכטנברג ומתעלמת מהמלצותיה של הוועדה הנוכחי הכנסת מושב תחילת עם שמיד שחשב מי האלטרנטיבית. נהיה עדים לגל חקיקות חברתיות, קיבל גל חקיקות מסוג אחר. עם זאת, קולות אופטימיים יותר אומרים ששינוי אינו נעשה ביום אחד וכי מדובר בתהליך ארוך, שבו הקיץ האחרון היה רק האמירה הראשונה )או

השנייה, אם לוקחים בחשבון את מחאת העו"ס שקדמה לה(.

שינוי התודעהיכולה אופן באיזה - האקדמיה של מקומה על לדבר התבקשתי למקצוע והן החברתי למאבק הן חלקה, את לתרום האקדמיה החברתי תפקידה מחדשת, אינני וכאן ככלל, הסוציאלית. העבודה של האקדמיה הוא הנחלת ידע, פיתוח חשיבה ביקורתית המאפשרת לחשוף את המניעים הסמויים הקיימים בתוך שיחים חברתיים, וכמובן - יצירת ידע אקדמי, אובייקטיבי ככל שאפשר, ביחס למאבקים אלה. ידע שיאפשר לנתח ולהבין את המאבק - הן של העו"ס והן זה החברתי,

לנתח את הכוחות שפעלו בו ולהציע כיווני פעולה להמשך. איך כל אלה תורגמו ומתורגמים בפועל?

האקדמיה של לזכותה העו"ס, בשביתת והן החברתית במחאה הן ראו סוציאלית לעבודה ספר בתי השן. במגדל נשארה שלא ייאמר במאבק העובדים הסוציאליים לא רק מאבק סקטוריאלי לשיפור של ההכשרה תוכנית מקצועי. אידיאולוגי מאבק גם אלא עבודה, תנאי שונתה, ובתי הספר אפשרו לסטודנטים ועודדו אותם להיות מעורבים ופעילים בפעולות המחאה השונות. מרצים השתתפו בעצרות המחאה בקורסי לנושא התייחסו ואף והעובדים, לצד הסטודנטים ובהפגנות הפרקטיקה ובקורסים התיאורטיים. כל זאת מתוך הבנה כנה ואמיתית,

שמקצוע חייב לתגמל כראוי את העוסקים בו. באשר למאבק החברתי, ההתייצבות לצד מארגני המחאה )באמצעות היו התודעה שינוי בתהליכי הפעילה והמעורבות המומחים( ועדת להתייחס רוצה אני וכאן מן התרומות המשמעותיות של האקדמיה. למושג "שינוי תודעה", כפי שהתייחס אליו פאולו פריירה, רפורמטור מברזיל. שינוי תודעתי חל כאשר ההמון מבין שהמיתוסים שהועברו אליו במשך שנים באמצעות תקשורת ההמונים אינם תקפים ונכונים. הוא מגלה שכל תפקידם של מיתוסים אלה היה, למעשה, לשמר את הסטטוס־קוו החברתי. דוגמאות למיתוסים כאלה: המיתוס בדבר שוויון המיתוס לחינוך, האוניברסלית הזכות בדבר המיתוס האדם, בני בין

בל גבריאל־פריד

מנקודת מבט אקדמית: המחאה החברתית

והעבודה הסוציאלית

ד"ר בל גבריאל־פריד - בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל אביב

Page 15: מידעוס גיליון 63

15

בזכות נדיבותן של שכבות האליטה - בעוד שמה שהן עושות )כמעמד( הינו טיפוח של רצון טוב סלקטיבי, בחשיבות וההכרה האלה המיתוסים זיהוי ועוד.

הפעולה מולם היא בעצם התפתחות התודעה. השיח במעגלי השתלבה האקדמיה הזה, בהקשר הבהירה הידע, את הנגישה השונים, במאהלים מושגים שהיו נחלתה ונחלתם של שחקנים פוליטיים מעורבת והייתה התקשורת מתחום ושחקנים התבוננות תוך נעשה זה כל אקטיבי. באופן בכך בגובה העיניים ויצירת שותפות בין האקדמיה לבין

ם אזרחים ואנשי שטח. במסמך האלטרנטיבי שנכתב היו י פ ת ו שביניהם רבים, מקצוע אנשי אם כי אקדמיה אנשי רק לא

עובדים סוציאליים וגם לקוחות שלהם. הלכה שהבינה עצמה, האקדמיה בקרב גם חל התודעתי השינוי ידע אחרים. העובדה יכול להשתלב בסוגי כיצד הידע שלה למעשה שמספר רב כל כך של אנשי אקדמיה הקדיש זמן רב לכתיבת מסמך שאינו מיועד לפרסום בכתב עת אקדמי, מעידה אף היא על החשיבות

הרבה שהאקדמיה ראתה במאבק ובמקומה בו. שינוי תודעתי הוא משמעותי וחשוב, שכן ברגע שבו הוא מתחולל - הוא בלתי הפיך. בניגוד לסיוע חומרי, שניתן לאנשים ובשלב מסוים מתכלה ונגמר, התובנה נשארת בתודעתו של האדם ואף אחד לא יכול לקחת אותה ממנו. ומכאן האמונה האישית שלי, שבמחאה החברתית

רק נזרעו הזרעים הראשונים לשינוי שעוד יגיע.

צופים או שחקנים?ממערך חלק הוא בלבד. תודעה באמצעות נעשה לא שינוי אולם

נוסף של פעולות. אחת הביקורות שהושמעו על המחאה החברתית הייתה שהיא ייצגה את מעמד הביניים. בהקשר זה, על מרצים מתחום העבודה הסוציאלית, הביניים, למעמד ברובם המשתייכים הסוציאליים, העובדים וכמובן

להתייצב לצד האוכלוסיות שלשמן יועד המקצוע הזה. באשר לתפקידה של האקדמיה ביחס למקצוע העבודה הסוציאלית, אתגרים סוציאלית לעבודה הספר לבתי זימנה החברתית המחאה

מורכבים, ואני מחלקת אותם לשתי רמות: הרמה ראשונה מתייחסת לתהליך הכשרתם של עובדים סוציאליים.

בדיקת להיעשות חייבת כאן הלימוד תוכניות של הרלוונטיות יכולה אני החברתית. למחאה

שמושגים מוסגר, במאמר לומר, וצדק רווחה מדינת קהילה, כמו

הראשון, התואר לימודי במסגרת שנלמדים חברתי, הנובעת יותר, עמוקה משמעות היום מקבלים

מכך שהם רלוונטיים מתמיד. בשיעורים? מקום ליותר זוכים הם האם אך במהלך ההוראה וההכשרה? זו שאלה שיש לבחון.

אין ספק שהמציאות בשטח מחייבת זאת. ייצרו אשר תכנים של הוספה לבחון יש בנוסף, היא הכוונה פוליטיים". "יצורים שהינם ואזרחים עו"ס החברתיות במערכות מעורבים ביקורתיים, חושבים, לסטודנטים השונות ונמצאים במוקדי השפעה על מקבלי ההחלטות. תכנים אלה אמורים להתמקד בפרקטיקה של עיצוב מדיניות, הן בהיבט התיאורטי מול כפרקטיקה מדיניות שינוי שונות: ברמות הפרקטי, בהיבט והן הלקוחות ויחד עמם, שינוי מדיניות בשירותים השונים שבהם עובדים מהשטח סוציאליים עובדים של יותר רבה למעורבות ועד - עו"ס ומהסגל האקדמי, וכן של סטודנטים, בשינויי מדיניות ברמת החקיקה. אולי יש מקום לדבר על חזון שבו אנשי האקדמיה יהיו מעורבים יותר

בהיבטים הקשורים בשינוי מדיניות. למקצוע הנוגע בכל האקדמיה של לתפקידה נוגעת שנייה הרמה ולעוסקים בו. מאחר שמדובר במקצוע שהעוסקים בו שרויים במשבר, חשוב להדגיש את החיבור בין השניים. אני חייבת לציין שאנחנו רואים ללימודי החוזרים כאלה לבין ראשון לתואר סטודנטים בין הבדל תואר שני: האחרונים, יש בהם משהו אדיש יותר, חבול ושורד. גישות רדיקליות בעבודה סוציאלית יגידו שייתכן שיש כאן קונספירציה מצד ויכרעו מי שמניעים את המערכות החברתיות - שעו"ס יהיו עמוסים תחת עומס הטיפול ב־300 לקוחות ולא יוכלו לבקר ולמחות על האופן

שבו הדברים נעשים. בפניו יותר לשטח, לשים הזה, האקדמיה, צריכה להתחבר במקרה ראשונית כך הכל לשאלה ביחס למשל, דיון. איתו ולקיים מראות הוא ימינו העו"ס של רלוונטית: האם כך כל זאת ויחד עם ובסיסית סוכן שינוי או סוכן שימור - כזה המשמר מצב קיים ואף מהווה פעמים רבות כלי לפעולות הנוגדות את ערכי המקצוע ומשתפות פעולה עם ללקוחות? הולמים שירותים נתינת אי מייצרת שבפועל מדיניות, מבחינה זו, האתגר כיום הוא לדעת איך לחנך אנשים למקצוע ולחברה,

אשר נמצאים במשבר די דומה. אמת שאין ברור כבר כאשר כיום, כי חושבת שאני ואומר אסיים ניאו־ליברלית אחת, הבחירה - הן של האקדמיה והן של מועצת העו"ס - היא האם להיות צופים או להיות שחקנים. בין פעילות לבין אשליה לפחוד לא כמועצה, לנו, קוראת אני לבחירה. ציות בין פעילות, של המצב את לבקר חושבים, שאנחנו מה את לומר הקיים - בבית ומחוצה לו, ולא להיות חותמת גומי

של מדיניות שמוכתבת מלמעלה.

ת ו י נ י ד מ פרקטיקת

Page 16: מידעוס גיליון 63

רקע כלליהחברתי המאבק פרץ העו"ס, שביתת של סיומה לאחר קצר זמן ותפס אותנו בהפתעה. תחושותיי ותחושות עמיתיי בתום השביתה היו קשות: התמיכה הציבורית והתקשורתית המסיבית במאבקנו לא קיבלה ביטוי ראוי בתוצאות של הסכם השכר החדש; המאבק ליצירת סדר יום חברתי חדש, המחויב לשיקומה של מדינת הרווחה המתפוררת בחברה שבה הקיטוב והפערים הכלכליים, יחד עם השחיתות והסיאוב השלטוני, עולים כפורחים - לא צלח; ההסכמה הגורפת בדבר "עבודת הקודש" משמעותית חברתית הכרה לכדי אז להתרומם הצליחה לא שלנו

בהכרח בשינוי שורשי ועמוק של המדיניות החברתית. והנה, גל המחאה שפרץ עם אוהלי המחאה הראשונים הנביט, בתחילה בזהירות, תחושות חדשות של תקווה והתרוממות רוח. תקווה לשינוי, תחושה שהפעם אנחנו, ציבור העו"ס, איננו לבד. בהפגנות הענק נישאו שלטים עם סלוגנים שנלקחו היישר מההפגנות שלנו, שהתקיימו רק ו"העם צדקה" רוצים לא - צדק "רוצים לכן: קודם חודשים ארבעה

דורש מדינת רווחה". מאבק החברתי: למאבק שקדמו המאבקים על מאז נכתב הרבה - שונות עובדים התארגנויות של מאבקים הרופאים, מאבק העו"ס,

כתהליכים שהשפיעו על הבשלה לקראת מאבק חברתי גדול. וסומן בתחילתו המאבק החברתי החל כמאבק של מעמד הביניים כמאבק על יוקר המחיה ומחירי הדיור. עד מהרה נכנסו לזירת המאבק קבוצות חברתיות מוחלשות. לצד פעולות המחאה של מעמד הביניים "אין ברירה" של עניים ומחוסרי דיור. יחד עם זאת, רוב קמו מאהלי במסגרת במאבק, פעיל חלק לקח לא הרווחה אוכלוסיית של רובה החברתיים הפעילים של קולם כן, על יתר ובכלל. המחאה מאהלי מבין הקבוצות המוחלשות שלקחו חלק במאבק לא נשמע ברור וחזק

דיו במסגרת השיח הציבורי והתקשורתי הער שהתקיים. כך קמו להן מסגרות פעילות נפרדות של מחוסרי דיור ואוכלוסיות מוחלשות, בהן

פורום מאהלי פריפריה. המפגש שלנו, כעו"ס, עם המאבק החברתי העלה חוויות רבות עוצמה עו"ס מהותיות. וערכיות מקצועיות שאלות גם כמו האישית, ברמה וכך הישראלית, בחברה הקורס הביניים למעמד משתייכים רבים חשו רבים מאיתנו הזדהות ברמה האישית עם המאבק ועם האמירות

הערכיות שעמדו בבסיסו. ברמה המקצועית, המאבק החברתי עימת אותנו באחת עם סוגיות ודילמות משמעותיות: האם למאבק החברתי יש רלוונטיות לתפקידם של תפקידה מה הרווחה? שירותי של והערכי המקצועי ולפועלם העבודה הסוציאלית כאשר מתארגן מאבק חברתי נרחב ללא מעורבות ישירה שלה? קוד האתיקה המקצועית שלנו מגדיר את תפקידנו כסוכני שינוי חברתי, את מחויבותנו הערכית לפעולה למען צדק חברתי ולמען מחויבות לתרגם ניתן איך מוחלשות. חברתיות קבוצות של קידומן

ערכית זו לפעולה מקצועית בזירות המאבק החברתי? היא פרוץ המאבק החברתי עם בי החזקות שנצרבו החוויות אחת מתרחשת מהפכה מעין בוער", כולו "העולם שסביבנו התחושה אך האישית, ברמה בה ופעילים מעורבים חלקנו ועכשיו, כאן ממש נוהג. כמנהגו שעולם דומה - חברתיים לשירותים המחלקה בתוככי בצל המקצועית, בעבודתנו יכולתנו וכמיטב כרגיל ממשיכים אנו התדלדלות הולכת ונמשכת של משאבים. בעל כורחנו, אנו המוציאים לפועל של מדיניות חברתית־כלכלית פוגענית ביחס לקבוצות רחבות בחברה. חלק מהפונים שלנו השתתפו באופן פעיל בפעולות המחאה ובמאהלי מחוסרי הדיור, כאשר רמת המעורבות המקצועית של עו"ס שונה שהייתה אף על למאבק, בהתייחס בארץ שונות ממחלקות ממקום למקום, הייתה באופן כללי מוגבלת. בנוסף, הורגשו עמימות וחסר בקביעת מדיניות ברורה ביחס למעורבות מקצועית פעילה של

עו"ס במסגרת המאבק.

יעל לוין

יעל לוין - עו"ס, אגף הרווחה, עיריית חולון

המאבק החברתי

על סף המחלקה לשירותים חברתיים

16

Page 17: מידעוס גיליון 63

על פי התרשמותי, תחושות אלו היו נחלתם של עו"ס רבים )חלקם הגבירו את רמת המעורבות שלהם בתקופת השביתה( ושל התארגנויות העובדים עמותת "עתידנו", תנועת כגון בשטח, עו"ס של שונות הסוציאליים הקהילתיים, פורום פעילים והתארגנויות ארצי ו"עו"סים עו"ס של המעורבות בהגברת לצורך ביחס דחיפות תחושת שינוי".

במאבק החברתי הביאה להקמת "פורום עו"ס למען צדק חברתי". בכמה לפעול החל ומהאקדמיה, מהשדה עו"ס הכולל הפורום, תחומים, ביניהם: הקמת צוות מומחי רווחה וביטחון סוציאלי בוועדת המומחים האלטרנטיבית )ועדת ספיבק־יונה(, שקמה במקביל לוועדת רווחה מדיניות של בנושא ציבוריים שיח מעגלי ייזום טרכטנברג; המחאה; ממאהלי בחלק רווחה" "אוהלי הקמת סוציאלי; וביטחון והתארגנויות ברירה" ה"אין מאהלי במסגרת בפעילות מעורבות חברתיות של אוכלוסיות מוחלשות ומחוסרי דיור; השתתפות בהפגנות ההמוניות במסגרת קבוצתית של עו"ס. יש לציין כי פעילות זו נעשתה

ברובה בהתנדבות על ידי עו"ס פעילים, מחוץ למסגרת שעות העבודה )יחד עם זאת, למיטב ידיעתי, בחלק מהמחלקות ברחבי הארץ הייתה מעורבות פעילה במסגרת שעות העבודה, של עו"ס שקיבלו היתר לכך,

סביב פעולות המאבק ובשותפות עם פעילים קהילתיים ופונים(. במסגרת הדיונים שנערכו ב"פורום עו"ס למען צדק חברתי" נבחנו במאבק העו"ס ציבור של המעורבות להגברת שונות פעולה דרכי בהתייחס - עובדים וכציבור פרופסיונלית כקהילה הן החברתי, לעצמנו, והן כבעלי תפקיד מקצועי - בהתייחס להעצמה ולקידום של

אוכלוסיות מוחלשות. עו"ס "פורום מפעילות כחלק שנערכו פעולות שתי לתאר ברצוני בחולון: חברתיים לשירותים המחלקה במסגרת חברתי" צדק למען המומחים ועדת של נציגה עם פונים של שיח מעגל - האחת והשנייה סוציאלי; וביטחון רווחה מדיניות בנושא האלטרנטיבית האישי המפגש בנושא במחלקה העובדים העו"ס של שיח מעגל -

ת ו י נ י ד מ פרקטיקת

בעל כורחנו, אנו המוציאים לפועל

מדיניות חברתית-כלכלית פוגענית ביחס לקבוצות

רחבות בחברה

17

Page 18: מידעוס גיליון 63

והמקצועי עם המאבק החברתי. שתי פעולות אלו כוונו להגברה של ולהגברת פונים של החברתית־פוליטית והמעורבות המודעות רמת המעורבות המקצועית של עו"ס סביב המאבק החברתי. בשתי פעולות

אלה הייתי מעורבת בארגון ובהנחיה של המפגשים.

מעגל שיח של פוניםועדת המומחים האלטרנטיבית, ובתוכה צוות מומחי רווחה וביטחון סוציאלי )בהובלת פרופ' בלהה דווידזון־ערד מביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב( הגדירה לעצמה כמטרה לנסח מסמך המלצות לשינוי מדיניות חברתית־כלכלית, שיקבל הד ציבורי ותקשורתי ויוצג

בפני מקבלי ההחלטות לצד מסמך ההמלצות של ועדת טרכטנברג. ברוח הדמוקרטיה ההשתתפותית שאפיינה את המאבק החברתי, צוות מומחי הרווחה והביטחון סוציאלי קיבל החלטה לגבש את המלצותיו על בסיס דיונים ציבוריים ומעגלי שיח רחבים בזירות שונות של המאבק. נציגי הוועדה קיימו מעגלי שיח בכמה מאהלי מחאה ברחבי הארץ ועם קבוצות שונות בקהילה )המאהל בחיפה, המאהל בשכונת התקוה בתל

אביב, קבוצת נשים ערביות ביפו, ועוד(. למעגלי שיח אלו הייתה חשיבות רבה בגיבוש ההמלצות של הוועדה וברמת העשייה המקצועית של עו"ס חברתיות אוכלוסיות של קולן השמעת למען בציבוריות דיו נשמע לא שקולן - מוחלשות החברתי המאבק ובמסגרת בכלל הישראלית

בפרט. שיח מעגל קיימנו 2011 אוגוסט בחודש חברתיים לשירותים המחלקה של פונים של בחולון. המפגש התקיים במחלקה. השתתפו בו כעשרים פונים ועשר עובדות סוציאליות, והוא הספר מבית מקרוס איילת ד"ר ידי על הונחה אילן בר באוניברסיטת סוציאלית לעבודה בכך טמונה זה מפגש של חשיבותו ידיי. ועל שהוא אפשר לפונים שלא היו מעורבים עד אז בפעילות במסגרת המאבק החברתי להגביר את

מעורבותם ולהשמיע את קולם הייחודי. הפונים הוזמנו על ידי העו"ס במחלקה, כאשר נעשה ניסיון לאפשר כי לציין חשוב המחלקה. צוותי בכלל המטופלים פונים של ייצוג השיח. במעגל להשתתף להצעה ובהתרגשות בשמחה נענו הפונים פונים חד־הוריות; אמהות שהינן פונות במפגש השתתפו בפועל המתמודדים עם מוגבלויות; מחוסרי דיור; פונים המטופלים בצוותים פסיכו־סוציאליות מצוקות עם ומתמודדים בעוני החיים כוללניים,

שונות; נשים נפגעות אלימות ועוד. ההשתתפות במפגש הוצגה כהזדמנות להשפיע על מסמך ההמלצות לשינוי המדיניות שתגיש הוועדה האלטרנטיבית. המשתתפים הוזמנו האישית ההתמודדות ברמת אותם המעסיקות לסוגיות להתייחס להציע וכן סוציאלי, וביטחון רווחה מדיניות של לתחומים ונוגעות

המלצות לשינוי מדיניות. זכאיות שאינן עובדות חד־הוריות אמהות כגון: סוגיות עלו בדיון לקצבת מזונות מן המוסד לביטוח לאומי )משום שהן מרוויחות סכום קצבאות גובה ממנה(; גבוה או הגמלה איפוס לנקודת שווה כסף ביצירת הצורך סביר; קיום ההכנסה, שאינו מאפשר והבטחת הנכות נפשי, טיפול של בתחומים לצורכיהם בהתאם לילדים שירותים סל סל והגדרת אישיים רווחה שירותי חוק בחקיקת הצורך ועוד; חינוך שירותי רווחה בסיסיים לכלל האזרחים; הקריטריונים לזכאות לקצבת שנים שלפני )אנשים האחרונות בשנים ומחמירים שהולכים נכות, דמי קבלת לצורך לאומי לביטוח המוסד ידי על מוכרים היו מספר

נכות, אינם מוכרים כיום על אף שאינם מסוגלים לעבוד ולהתפרנס של בדירות חמור מחסור - הדיור מצוקת הבריאותי(; מצבם בשל הדיור הציבורי )גם משפחות שמוכרות כזכאיות לדיור ציבורי נאלצות להמתין שנים עד לקבלת דירה(, וכן סכומים נמוכים של הסיוע בשכר דירה; חוויות הייאוש, ההשפלה וחוסר האונים הכרוכות בעוני, בהדרה ובשוליות החברתית ובחוויית ההעברה הבין־דורית של העוני; תחושות הזעם והאכזבה סביב היעדר סולידריות חברתית ומעילה של הגורמים

הממסדיים והשלטוניים במחויבותם לאזרחים.

להלן מקצת קולות הפונים במפגש:

מטופלים היו שלי ההורים בעוני. ואני החיים כל עובדת אני �ברווחה, וכך גם אני. רוב הסיכויים שגם ילדיי יישבו עם עו"ס. אני רוצה

לעצור את הגלגל!� שירתי את המדינה בצבא. אם לא חזרתי גופה מהשירות הצבאי, 100%, בהליך של נכה אני לגופה... היום להפוך אותי המדינה מנסה חולי סוכרת. חולה ש"ח. 2200 בגובה נכות חי מקצבת רגל, פשיטת זעום, דירה בשכר הסיוע לתרופות. מיוחד, לאוכל זקוקים סוכרת הכסף לא מספיק כדי לחיות! מתגלגל מחודש לחודש... נאלצתי ללכת לילדים אוכל להביא כדי צדקה לעמותות

שלי.מזונות לקבל יכולתי שלא מאחר �ולעבוד להתפטר נאלצתי הלאומי, מהביטוח את לפרנס כדי "שחור", באופן בית במשק ואני פנסיה, לי אין חד־הורית. כאם הילדים

נאלצת לעבור על החוק כדי לשרוד. שאינו מיוחדים צרכים בעל ילד לי יש �כפוי מוסד הוא הלאומי הביטוח כנכה. מוכר טובה. אני נשואה כבר 15 שנים, אין לי דירה וגם לא תהיה לי. ב־7/9 אני אמורה לפנות את הדירה הנוכחית שבה אנו גרים, ואין לי לאן ללכת. אין אלך? ולאן הרהיטים. להובלת כסף אפילו לי

הכול יקר... דור אני לדירה! זכאים זקנים זוגות גם �שלישי בארץ, סבי וסבתי הגיעו לארץ בעלייה דיבר סבי ציונים, היינו החיים כל השנייה, עברית עוד בהיותו בפולין, משום שהיה ציוני נלהב. המדינה בגדה בנו.

השיח במפגש היה סוער. הפונים היו מעורבים מאוד בדיון וניכר כי עבורם. חלק מהפונים שהשתתפו במעגל השיח היה משמעותי הוא קהילתית פעילות של שונות במסגרות להשתלב מוטיבציה הביעו בתחומים של דיור, זכויות אמהות חד־הוריות, זכויות של הורים לילדים הפונים ועוד. מוגבלויות עם אנשים זכויות של מיוחדים, צרכים עם הודו לנו על קיום המפגש וחלקם נשאר זמן רב אחרי שהסתיים, כדי

לשוחח עם המנחות ברמה האישית.

מעגל שיח של העו"ס במחלקה

מעגל השיח התקיים במחלקה בחודש ספטמבר האחרון והשתתפו בו כלל העו"ס העובדים במחלקה בחולון. המפגש הונחה, כאמור, על ידי פרופ' בלהה דווידזון־ערד ועל ידיי והוזמנו אליו גם עו"ס ישראל אמיר, מרכז תחום משאבי קהילה במחלקת דרום בעיריית תל אביב־

יפו ועו"ס קהילתית דור רובינזון, מהמחלקה לש"ח בבת־ים. שיח מעגלי התקיימו הראשון בחלק חלקים: שני כלל המפגש

"אני עובדת כל החיים ואני בעוני. ההורים שלי היו

מטופלים ברווחה, וכך גם אני. רוב הסיכויים שגם ילדי ישבו עם עו"ס. אני רוצה לעצור את הגלגל"

18

Page 19: מידעוס גיליון 63

התבקשו הקבוצה חברות קטנות. בקבוצות לחוויה תתייחס אחת כל שבו סבב, לערוך חווה, עדיין או שחוותה, משמעותית אישית וכן להתייחס לשאלה סביב המאבק החברתי, )דילמות כעו"ס למאבק מתחברת היא כיצד ושאלות שמתעוררות, האם היא רואה חשיבות החברתי במאבק כעו"ס מקצועית במעורבות במליאה, התקיים השני החלק אופן(. ובאיזה שהתקיים לשיח בנוגע שיתוף התקיימו ובו בקבוצות הקטנות ודיון בסוגיות שונות שעלו.

של המעורבות רמת סוער. היה המפגש עונה שהוא וניכר מאוד גבוהה הייתה העו"ס על צורך משמעותי בקיום שיח אישי ומקצועי של בתחילתו כבר החברתי. המאבק אודות

בנושא דיון לקיים מוטיבציה במחלקה עו"ס גילה החברתי המאבק המאבק. נראה היה שחלקנו חוויות ותפיסות קולקטיביות ביחס לכך שהמאבק החברתי מהווה נקודת ציון משמעותית מאוד דווקא עבורנו,

כעו"ס. שונות. חוויות עלו האישית, ברמה למאבק ההתחברות מבחינת )"תחושה ותקווה התרגשות שמחה, היו שעלו דומיננטיות חוויות הכוח עוצמה, של חוויות עלו המאבק. סביב שהתעוררו עילאית"( שיש בשותפות וביחד, תחושת העוצמה שיש ל"אדם הקטן" כתוצאה תקווה בין תנועה של חוויות גם עלו נשמע"(. שלי )"הקול מהיחד הייאוש חוויית המאבק. לתוצאות ביחס סקפטיות ושל לייאוש בשביתה )"גם העו"ס שביתת בתוצאות גם קשורה והסקפטיות שלנו הייתה תחושה שמשהו יקרה והכול התפוצץ"(. עו"ס דיברו על השתתפות - המחאה בפעולות אישית השתתפות ועל מעורבות בהפגנות הענק וביקור במאהלי המחאה. חלקם דיברו על כך שהמאבק )"זה שלהם הפוליטית המעורבות רמת את להגביר הצליח הנוכחי הפוליטית המודעות רמת ואת לרחוב"( לצאת אותי להניע הצליח )"חשוב להתפקד למפלגות"; "המאבק שינה אותי, אפילו ברמה של שהמאבק תפיסה עלתה פחות"(. צורכת אני - הקבועות הקניות רבות ודובר הכלל־חברתית ברמה היסטורית ציון נקודת מהווה החברתי; המאבק לבין העו"ס שבין מאבק הזיקה המשמעותית על הועלתה תחושה שמאבק העו"ס היה תקדים, אחד הגורמים המניעים

גאווה, )"חשתי החברתי למאבק והמאיצים חברתי צדק "הסיסמאות: קרה"; זה שבזכותנו

ומדינת רווחה - הן הסיסמאות שלנו"(. מבחינת ההתחברות למאבק ברמה המקצועית, עלו חוויות ותפיסות שונות. ראשית, עלתה חוויה האישית ברמה למאבק להתחבר יותר שקל כול קודם )"אנחנו המקצועית ברמה מאשר אנשים פרטיים"(. עלתה תחושה חזקה שמעמדם )ושהתקווה נחות העו"ס של החברתי־כלכלי השביתה בעקבות נגוזה הקרוב בטווח לשיפורו האחרונה(, ושבמצב כזה עלינו קודם כול לדאוג טשטוש של החוויה על דיברו עו"ס לעצמנו. מהעו"ס חלק כאשר הפונים, לבין בינם גבולות סביב כלכלית. מצוקה עם בעצמם מתמודדים רגשיות בעוצמות מלווה במליאה, ביותר סוער דיון זו התקיים סוגיה חזקות של כאב וכעס. עלו חוויות של חוסר אונים, ייאוש, דלדול כוחות וחוויית מובסות של העו"ס, שהתעצמה מאוד בעקבות תוצאות מאבק

העו"ס האחרון )"לא מאמינים שיש לנו כוח"(. העו"ס החברתית: ברמה לעזאזל" כ"שעיר העו"ס של חוויה עלתה הפונים, של המוצדק מהזעם והרבה החברתית בחזית עומדים נראה כלפינו. מופנה פוגענית, חברתית־כלכלית למדיניות בהתייחס כי זה היה אחד הקשיים המשמעותיים בחוויה של העו"ס במעורבות מוחלשות: חברתיות קבוצות עם החברתי, המאבק בזירות הפעילה כהן". בג'סי נתקבל באהדה במאהל לי הרגשה שלא הייתה ")כעו"ס( )במאמר מוסגר, אני מבקשת לציין כי קושי זה חוויתי בעוצמה גדולה בו התקוה, שכונת במאהל בקיץ שבו השתתפתי שיח במעגל מאוד השתתפו תושבי המאהל, נציגי ועדת המומחים האלטרנטיבית ועו"ס פעילות אחרות. במפגש עלו חוויות של ניכור, חשדנות, כעס ועוינות מ"רוטשילד", החברתית המחאה מובילי כלפי המאהל תושבי של נציגי המעמד הבינוני, האליטות, האשכנזים וכיו"ב. כשהתברר לתושבי המאהל שמנחות המעגל וכן חלק מהמשתתפות הן עובדות סוציאליות, הקשרים על רבות נסבה השיחה ועוינות. כעס של נוסף פרץ חווינו

המתסכלים והמייאשים שהם חווים עם עו"ס ש"אין להן תקציב".( אכזבה של קול היה במפגש שעלו הקולות אחד זאת, עם יחד וכאב מכך שכעו"ס לא הובלנו מאבק בתוך מכלול המאבק החברתי,

ת ו י נ י ד מ פרקטיקת

מאבק העו"ס היה תקדים, אחד הגורמים המניעים

והמאיצים למאבק החברתי; הסיסמאות "צדק חברתי ומדינת רווחה" הן

הסיסמאות שלנו

19

Page 20: מידעוס גיליון 63

ולתפקיד למחויבות ביחס בלבול של חוויה עלתה גם ובמקביל לחלק יותר התחברתי "במאבק המאבק: במסגרת כעו"ס המקצועי האישי ופחות לחלק המקצועי, אבל אם לנו קשה ואנחנו במלחמת המקום בין התבלבלתי מאיתנו. יותר הרבה המטופלים אז קיום, האישי למקצועי, טשטוש גבולות עם הפונים, אנחנו באותה סירה. זה

מערער. באיזה צד אני?" כעו"ס, יכולים, אנו שבהם האופנים לגבי שאלות נשאלו בנוסף,

לקדם את המאבק, וכן עלתה חוויה של היעדר הפונים: של והעצמה קידום לצורך משאבים "איך אנו, כעו"ס, יכולות לעזור לאנשים למצות זכויות שכמעט שאינן קיימות? אנחנו משרתים נותנת הרבה לאזרחיה." מדיניות קיימת שלא )חוויית פנימיים במשאבים מחסור על דובר לעצמי כול קודם לדאוג הצורך המוחלשות, מובסות(, וחוויית כלכלי קושי של במציאות על מדיניות חברתית־כלכלית ודלדול משאבים שאינו מאפשר מתן מענים ראויים לפונים, על חוסר בלגיטימציה ובכלים מקצועיים לפעולה מקצועית באוריינטציה של שינוי חברתי. כמו תורמים כעו"ס, אנו, האם השאלה עלתה כן, דווקא להשתקת הזעקה של קבוצות חברתיות בלם כמעין מתפקדים שאנו בכך מוחלשות,

זעזועים חברתי.

להלן מקצת הקולות שהושמעו במעגל השיח:

* התרגשתי, שאלתי את עצמי איך זה לא קרה קודם. איפה אנחנו היינו עד היום? כעס על כך שבתקופת השביתה שלנו צעקנו את אותם

הדברים, אבל היינו לבד. חשתי גאווה, שבזכותנו זה קרה.דור של הקול נשמע, שלי הקול עילאית, תחושה )במאבק( �הביניים. התרגשות שהורים מגיעים עם הילדים להפגנות. התרגשות,

תחושה עוצמתית, גאווה.� זו מחאה עם רוח אחרת, קול נשי. זה הצליח להניע אותי לצאת לרחוב. התקשרנו לכל החברים, שגם הם ייצאו מהבית. חוויה מעצימה, מדהימה, נתן כוח פנימי. הסיסמאות של צדק חברתי ומדינת רווחה -

הן הסיסמאות שלנו. � תחושה של שני כובעים בתוך המחאה: בכובע הראשון - זו מלחמה על הבית, על החיים שלי; בכובע השני - כעו"ס. הייתה לי הרגשה שלא

נתקבל באהדה במאהל בג'סי כהן.� הרגשתי בשביתה שלנו שאני עושה היסטוריה. זה נגמר רע, נורא ביאס אותי. במחאה היו אותן סיסמאות. עכשיו זה לא רק אנחנו, זה כולם. זה לא רק קבוצה מבודדת שיש עליה ביקורת. מזכירים גם אותנו,

את העוול שעשו לנו, זה מה שריגש אותי. תחושה הייתה שלנו בשביתה גם לייאוש. תקווה בין נעה אני �שמשהו יקרה והכול התפוצץ. אני תוהה לאן זה ילך, מה יקרה. יש כאן

קשר כל כך חזק בין הון לשלטון.� מבחינת מיקוד היעדים, המאבק הפך למשולח רסן. זה התחיל מדיור... הערבוב של כל המוחים הפך לכדור שלג שקשה לעצור אותו. ועדת טרכטנברג אומרת: אל תפתחו ציפיות... אני לא מאמינה שיקרה הרבה. יש כוחות חזקים מאיתנו... מה שמציעים זה צעדים קטנים, שלא

באמת פותרים את הבעיה, אני חוששת. תחושת תסכול אחרי המאבק שלנו שנכשל. תחושת אכזבה וחוסר �

כוחות. לא מאמינים שיש לנו כוח, מותשים מהעבודה השוטפת. �

איך אנחנו, כעו"ס, מקדמים את המאבק, דוחפים אותו הלאה? �את משתיקים שאנחנו יתכן האם כעו"ס? שלי התפקיד מה �

הזעקה?

דיון ומסקנות"מפץ מעין בעיניי, מהווה, האחרון בקיץ שהחל החברתי המאבק ליבה בהקשר גדול", שמעלה בעוצמה חסרת תקדים שאלות חברתי למקומו ולתפקידו של מקצוע העבודה הסוציאלית בחברה הישראלית. את בכלל, הציבור ושל שלנו, היום סדר על מחדש העלה המאבק הסוציאליים העובדים ושל בכלל העובדים ציבור של הקשה מצבם רבות שאלות העלה המאבק בנוסף, בפרט. ביחס לתפקידנו המקצועי בהתייחס לפונים של

שירותי הרווחה ובהתייחס לחברה בכלל. מחויבות כולל הייחודי המקצועי תפקידנו ערכית לקידום ערכים של שוויון וצדק חברתי. קוד האתיקה המקצועית שלנו מגדיר את מחויבותנו כדי לפעול החברה... רווחת לקידום "לפעול להבטיח לכל אדם גישה למשאבים, לשירותים ולהזדמנויות הנחוצים לו... לפעול כדי להרחיב בני־האדם, כל של וההזדמנויות הבחירה את לאנשים או לקבוצות מיוחדת התייחסות תוך חלשים ומקופחים... לתמוך במדיניות ובתחיקה שיעדן הוא שיפור התנאים הסוציאליים וקידום של המקצועית האתיקה )קוד החברתי" הצדק

העו"ס בישראל, 1994(. מחייב חברתי שינוי של תהליכים קידום התבוננות בתופעות של עוני ומצוקות חברתיות אם בין חברתית־פוליטית, עדשה דרך אחרות

מדובר בהתערבות ברמת הפרט, הקבוצה, המשפחה או הקהילה. זרמים שני בין מתח היווסדה מאז ידעה הסוציאלית העבודה עבודה לעומת הפרט, ברמת בשינוי שממוקדת עבודה מרכזיים: הדומיננטי הזרם כי נראה החברתית. בסביבה בשינוי שממוקדת לשינוי חתירה הראשון. הזרם הינו בישראל הסוציאלית בעבודה ובמישור הפרופסיה של החברתי־כלכלי מעמדה קידום של במישור של קידום אוכלוסיות מוחלשות בחברה מחייבת פיתוח תפיסת עולם ותפיסת תפקיד מקצועי חברתית־פוליטית, כמו גם פיתוח ורכישה של

ידע ומיומנויות פעולה של שינוי חברתי. העוני, בסוגיית שלנו והמקצועית האישית להתבוננות בהקשר דומיננטיות חברתיות ותפיסות אידיאולוגיות לאתגר עלינו לדוגמה, בחברה ובתרבות הישראלית. אידיאולוגיות חברתיות דומיננטיות מבנות או אישיים בכשלים שמקורותיה אישית, כבעיה העוני סוגיית את משפחתיים או בניוון מוסרי, ולא כבעיה חברתית ששורשיה במדיניות ציבורית של אפליה בהקצאת המשאבים )Polakow, 1993(. השיח על "תרבות העוני" מטיל את האחריות לעוני על אנשים עניים, וניתן לראותו החברתיות־ ההשפעות את המטשטשת פוליטית אסטרטגיה כמעין

.)Jennings, 2004( מבניות על העוני של קבוצות חברתיות מסוימותהתוצאה של אידיאולוגיות אלו היא שאנשים בכלל, ואנשים עניים האחראים החברתיים־פוליטיים בגורמים להכיר מתקשים בפרט, ולכישלונות למחדלים בעיקר אותה לייחס ונוטים העוני לבעיית אישיים. ראייה זו גם מובילה להגבלה של פעילות פוליטית למען שינוי

חברתי של אנשים החיים בעוני.Parry )1972( מגדיר השתתפות פוליטית ככל פעולה מכוונת הנוגעת פוליטית השתתפות ציבורית. מדיניות של ליישומה או לעיצובה לעוני דומיננטיות ביחס קשורה באתגור של אידיאולוגיות חברתיות

.)Krauss, 1998( "ומעמד חברתי ופיתוח "מודעות אופוזיציוניתשחוו החברתית־פוליטית המודעות הגברת תהליכי כי ייתכן להשפיע עשויים החברתי והמאבק העו"ס שביתת במהלך עו"ס גם על תפיסת התפקיד המקצועי כסוכני שינוי חברתי. בתפקידנו חברתית־פוליטית מודעות לקדם וצריכים יכולים עו"ס המקצועי,

המאבק החברתי שהחל בקיץ האחרון מהווה מעין "מפץ חברתי גדול", שמעלה בעוצמה

חסרת תקדים שאלות ליבה בהקשר למקומו ולתפקידו של מקצוע העבודה הסוציאלית

בחברה הישראלית

20

Page 21: מידעוס גיליון 63

בכל - הרווחה לשירותי הפונים אוכלוסיות בקרב אופוזיציונית רמות ההתערבות המקצועית. מעגלי שיח עם פונים, כגון זה שתואר במאמר זה, עשויים לקדם מודעות חברתית־פוליטית בקרב פונים חשוב חברתי. שינוי למען קהילתית־חברתית לפעילות ולהניעם פרואקטיבית, קהילתית סוציאלית עבודה של אסטרטגיות לחזק כגון הקמת קבוצות פעילים מקרב פוני הרווחה בתחומים השונים דיור, אלימות, מחוסרי נפגעות נשים הוריות, חד )שיקום, אמהות משפחות חיות בעוני( ורישות עם התארגנויות חברתיות־קהילתיות

קיימות ברמה הארצית. בהתייחס לעו"ס כציבור עובדים, הגברת מודעות חברתית־פוליטית ושינוי חברתי שינוי של בתחום המקצועיים והכלים הידע והרחבת מדיניות מהווים תנאי לפיתוח יכולתנו להיאבק למען מעמדה החברתי־

כלכלי של הפרופסיה. פרופסיה שסובלת ממעמד חברתי־כלכלי נחות תתקשה לקדם פונים מקבוצות חברתיות מוחלשות.

יש חשיבות רבה, בעיניי, לחשבון נפש פרופסיונלי - לא במובן של מעמיקה עצמית התבוננות של במובן אלא חלילה, עצמית, הלקאה ביחס למהות עבודתנו המקצועית, כמו גם ביחס להנהגת איגוד העו"ס, הנהגת ההסתדרות והתהליכים שעברנו במאבק העו"ס האחרון ולאחריו. השונים, הרווחה בשירותי עו"ס של שיח מעגלי קיום כי סבורה אני עצמית בהתבוננות לסייע עשוי זה, במאמר שתיארתי למה בדומה

ובקידום תהליכים של צמיחה ושינוי ברמה הכלל־פרופסיונלית. החותרת חברתית־פוליטית, אוריינטציה בעלת סוציאלית עבודה - פוליטיים ולחצים כוחות עם בהתמודדות כרוכה חברתי, לשינוי הרווחה שירותי בתוך הארגונית ברמה הפנים־פרופסיונלית, ברמה ומוכרת ידועה סוגיה זוהי והארצית. המקומית הפוליטיקה וברמת

בשדה העבודה הסוציאלית הקהילתית. של בנושא לדוגמה, ביטוי, לידי בא זה עניין החברתי, במאבק ה"אין במאהלי עו"ס של אקטיבית ונוכחות מקצועית מעורבות שעו"ס החלטה התקבלה הרווחה משירותי בחלק כי נראה ברירה". לא יגיעו ולא יהיו מעורבים במאהלים, גם בשל לחצים מצד גורמים פוליטיים ברשות. עו"ס בשטח נאלצו לעתים להתמודד במצבים שבהם מוחלשות שלקחו אוכלוסיות זה, )במקרה הלקוחות האינטרסים של חלק פעיל במאבק( שונים או מנוגדים לאינטרסים של המעסיק, כאשר ההחלטה שהתקבלה פעמים רבות הייתה הימנעות מעשייה. התוצאה של מוחלט ניתוק או מוגבלת מעורבות הייתה אלו כל של הסופית העבודה הסוציאלית מזירות המאבק החברתי, שכשלעצמו קרם עור וגידים והתנהל על ידי אנשים פרטיים, שלא למדו ולו יום אחד בבית

ספר לעבודה סוציאלית. כאשר העבודה הסוציאלית נוקטת באסטרטגיה של ניתוק בתקופה כל כך משמעותית מבחינה חברתית, היא הופכת את עצמה, בעיניי, תפיסה חברתי. ייעוד בעלת כפרופסיה רלוונטית פחות להרבה וכלים מקצועיים של פרקטיקה המכוונת לשינוי חברתי, בכל הדרגים המקצועיים, עשויים היו לסייע בהתמודדויות שנקרו על דרכנו בתקופת

המאבק. פרקטיקה המכוונת לשינוי חברתי מעלה קונפליקטים ערכיים ונוגעת לעתים בסוגיות אידיאולוגיות שנויות במחלוקת ובמוקדי שסע בחברה וכדומה(. מדיני ימין/שמאל כלכלי־חברתי; )ימין/שמאל הישראלית זאת, עם יחד שונות. לפרשנויות ונתון מורכב חברתי" "צדק המושג חתירה ערכית ומקצועית לכיוון של צמצום בממדי העוני ובאי השוויון מחלוקת לכל מעל להיות צריכה הישראלית בחברה הכלכלי־חברתי

רעיונית וערכית בתוך העבודה הסוציאלית. חשוב, בעיניי, שנלמד את התורה והפרקטיקות של עבודה סוציאלית וההכשרה הראשון התואר מלימודי החל - חברתי לשינוי החותרת המעשית בבתי הספר לעבודה סוציאלית וכלה בקרב הדרגים הניהוליים, בקרב העו"ס בשדה ובקרב הנהגת איגוד העובדים שלנו. עו"ס בשדה יוכלו ליישם ולהרחיב פרקטיקה מקצועית המכוונת לשינוי חברתי רק

לאחר שינוי תפיסתי עמוק, שעל כולנו לעבור, ועל בסיס פיתוח ידע וכלים מקצועיים מתאימים.

פה גם ההזדמנות לציין, שהפעולות המקצועיות המתוארות במאמר זה לא היו יכולות להתאפשר ללא התמיכה והשותפות של מנהלת אגף הרווחה בחולון, טובה בר־לב, של ראשי הצוותים ושל כלל העו"ס, עמיתיי

במחלקה. על כך אני מבקשת להביע את תודתי והערכתי הגדולה. אנו ניצבים כיום מול האתגר של יציקת תוכן ממשי למטבע הלשון השחוק "סוכני שינוי חברתי", תוכן שיאפשר לעבודה הסוציאלית להיות המחאה החברתית. פרופסיה רלוונטית ומשמעותית בחברה הישראלית, בבוקר שלמחרת

ספרותקוד האתיקה המקצועית של העובדים הסוציאליים בישראל )1994(. איגוד העובדים .1

הסוציאליים. 2. Jennings, P. K. (2004). What mothers want: Welfare reform and maternal

desire. Journal of Sociology and Social Welfare, 31, 113-130.

3. Krauss, C. (1998). Challenging power: Toxic waste protests and the politicization of white, working־class women. In N. A. Naples (Ed.). Community activism and feminist politics: Organizing across race, class, and gender (pp. 129-151). New York & London: Routledge.

4. Parry, G. (Ed.) (1972). Participation in politics. Manchester: Manchester University Press.

5. Polakow, V. (1993). Lives on the edge: Single mothers and their children in the other America. Chicago & London: The University of Chicago Press.

ת ו י נ י ד מ פרקטיקת

21

Page 22: מידעוס גיליון 63

קצר ולעניין

22

מבואלפני כשנתיים, ביוזמת ברית ההתארגנויות לעזרה עצמית בירושלים, הוקמה קואליציה בין־ארגונית ששמה לה למטרה לקדם את הכנסתו של אשפוז סיעודי לסל הבריאות. ברית ההתארגנויות לעזרה עצמית )ע''ר( לעזרה שונות קבוצות כמאה תחתיו המאגד ירושלמי גג ארגון הינה של משותפים צרכים מזהה זה ארגון בירושלים. הפועלות עצמית קבוצות שונות לעזרה עצמית ומנסה לקדם אותם. אחד הנושאים שעלו

לאורך שנים רבות הינו המצב העגום של האשפוז הסיעודי בארץ. שותפים בקואליציה זו ארגונים חברתיים:

האגודה לזכויות האזרח, האגודה לזכויות החולה, רופאים לזכויות אדם, קואליציית ארגוני הבריאות, ארגון בזכות, עמותת כן לזקן, עמותת נאמן, ארגון הפעולה של הנכים, ארגון גמלאי עיריית ירושלים, עמותת

פרקינסון, הסתדרות הגמלאים, ברית התארגנויות לעזרה עצמית.מרכזת הקואליציה הינה עובדת של המנהל לשירותי קהילה, המחלקה ריכוז הקואליציה ירושלים. עיריית סוציאלית קהילתית של לעבודה על מעיד ירושלים בעיריית קהילה לשירותי המנהל עובדת ידי על החשיבות שהמנהל לשירותי קהילה רואה בשנים האחרונות בעיסוק

חברתית, והתרעה מדיניות שינוי של בתחום עובדים של עבודתם של אינטגרלי כחלק סוציאליים עובדים ושל בכלל סוציאליים

קהילתיים בפרט. מדיניות לשינוי הקואליציה פעלה כה עד בתחום על ידי סדרת פעולות שיתוארו במאמר הקואליציה, של מעבודתה כתוצאה כיום, זה. סגן שר הבריאות הציע רפורמה מקיפה בתחום דיון של בשלבים שנמצאת בארץ, הסיעודי

ציבורי טרם כניסתה לתוקף.

נתוני רקעעל פי נתוני שנת 2009 של הלשכה המרכזית בארץ ה־65+ בני אוכלוסיית לסטטיסטיקה, ומונה האוכלוסייה מכלל כ־10% מהווה כ־740,000 נפש. עד 2020 צפוי שיעור זה לעלות

זו, מאושפזים ולהגיע למעל למיליון איש. מתוך אוכלוסייה לכ־12% באשפוז סיעודי למעלה מ־20,000 חולים ביותר מ־300 מוסדות. על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי לשנת 2009, ישנם כ־140,000 מקבלי גמלת סיעוד. כ־66% מן הציבור בישראל מבוטחים בביטוח סיעודי פרטי או קבוצתי )דרך קופות החולים, ארגוני עובדים או ארגוני גמלאים(, אולם ש"ח מיליארד על עולה בגינם הציבורית ההוצאה אשר הביטוחים, בשנה, נותנים ברוב המקרים מענה חלקי בלבד: רובם מוגבלים בפרק מן ומכסים חלק או האשפוז הסיעודי יממנו את הטיפול הזמן שבו

העלות ולא את כולה.מערכות שלוש באמצעות ניתנים סיעודיים ואשפוז טיפול כיום,

לאומי, לביטוח והמוסד החולים קופות הבריאות, משרד נפרדות: כאשר ההסדרים הכלכליים שונים בין המערכות השונות )מתוך עו"ד לסל סיעודי להכנסת אשפוז קואליציה של עמדה נייר סולל, יפעת

הבריאות, יוני 2011(.

מהות הבעיה והפתרונות הרצוייםתיאור המצב הקיים

אדם אשר מצבו הרפואי מחייב אשפוז סיעודי, נדרש לשלם עבור אשפוז זה. גובה התשלום הנדרש תלוי במצבם הכלכלי של המטופל,

של בן/בת זוגו ושל ילדיו. מימון משרד הבריאות מוגבל בהתאם לתקציב שעומד לרשותו בשנה הגידול פי על שוטף באופן מעודכן אינו הסיעוד תקציב השוטפת. פרטי, סיעודי ביטוח רוכש הציבור רוב האוכלוסייה. של וההזדקנות

שעלותו יקרה וברוב המקרים הוא נותן כיסוי ביטוחי חלקי בלבד.פתרון רצוי: הכללת האשפוז הסיעודי בסל הבריאות )מתוך עצומה

להכנסת אשפוז סיעודי לסל הבריאות(.

בעיות נוספות העולות מהמצב שתואר לעיל:

מנהליות מערכות טיפולי: רצף � היעדר שונות אחראיות היום על מרכיבים שונים של הטיפול באדם הסיעודי: משרד הבריאות מספק את שירותי האשפוז הסיעודי; המוסד לביטוח לאומי מספק את שירותי הטיפול בבית ועורך להעסקת הזכאות להם; הזכאות בדיקות את האוכלוסין; רשות ידי על נקבעת זר עובד העובדים בין מקשרות פרטיות סיעוד חברות הסיעודיים הזרים לקשישים הנזקקים לשירות; קופות יום; מרכזי מפעיל הרווחה משרד החולים אחראיות על הטיפול הרפואי השוטף גורם זה מצב המורכב. הסיעודי הטיפול ועל

לטרטורים רבים של הזקן ומשפחתו.הטיפול לקבלת אפשרות מתן רצוי: פתרון

בתחום הסיעודי תחת קורת גג אחת.

� כשל כלכלי: המצב כיום הוא שבעלי הכנסות נמוכות לרוב נדחפים על ידי המערכת הקיימת לפתרון של אשפוז סיעודי, כי אינם מסוגלים לעמוד בתוספת עלויות של עובד זר, ואילו האשפוז הסיעודי ממומן

להם על ידי המדינה.פתרון רצוי: יש לכונן מערכת ציבורית אשר תאפשר לכל חולה לקבל

את הטיפול המתאים לצרכיו, ללא קשר למצבו הכלכלי.

שאדם העובדה משפחתי: הכנסות ומבחן עצמית � השתתפות סיעודי או משפחתו נאלצים לשלם סכומי כסף גדולים עבור הטיפול הסיעודי, בין אם בבית המטופל ובין אם בדרך של אשפוז, אינה עולה בקנה אחד עם העובדה שמדובר בצורך בסיסי, בטיפול שהוא מחויב

הכנסת אשפוז סיעודי לסל הבריאות: הקמת קואליציה בין ארגונית בדרך לרפורמה בתחום

סבינה שוסטרמן

לעבודה המחלקה עצמית, לעזרה לקבוצות המרכז מנהלת ,MSW - שוסטרמן סבינה סוציאלית קהילתית, המנהל לשירותי קהילה, עיריית ירושלים

ריכוז הקואליציה על ידי

עובדת המנהל לשירותי קהילה

בעיריית ירושלים מעיד על

החשיבות שהמנהל לשירותי

קהילה רואה בשנים האחרונות

בעיסוק בשינוי מדיניות כחלק

אינטגרלי של עבודתם של

עובדים סוציאליים

Page 23: מידעוס גיליון 63

23

טיפול ככל המדינה ידי על להינתן חייב טיפול אשר זהו המציאות. היותר לכל או עצמית, השתתפות בלא - אחר תפקודי או רפואי בהשתתפות עצמית מינימלית. דרישת גילוי הכנסות ונכסים גם מילדי החולה היא דרישה פולשנית, הפוגעת קשות בפרטיות ולעתים יוצרת

סכסוכים משפחתיים קשים.ילדי פתרון רצוי: יש לבטל לאלתר את דרישת ההשתתפות של המטופל במימון הטיפול הנדרש לו. כפי שאין דורשים ממשפחתו לדרוש מקום אין החולים, בבתי האשפוז את לממן חולה של של העצמית ההשתתפות הסיעודי. האשפוז במימון השתתפות

החולה המאושפז במוסד צריכה להיות סמלית.

� פגיעה במערך האשפוז הסיעודי: מערך האשפוז הסיעודי הופרט אינם בודדים, אשר נותרו מוסדות ממשלתיים כיום לחלוטין. כמעט

מורשים לקלוט מטופלים חדשים. בשנים האחרונות הוחלט על עריכת סיעודי. אשפוז שירותי המספקים הפרטיים המוסדות בין "מכרז" המשמעות: קביעת מחירי מקסימום של המדינה ליום אשפוז. מחירים אלה נמוכים בחמישים אחוז ויותר מן המחיר שמשלמת המדינה עבור יום אשפוז במוסדות הממשלתיים. לאחרונה קבע בית המשפט המנהלי כי הסכומים שהמדינה משלמת עבור יום אשפוז סיעודי גורמים לכך

שהטיפול הניתן פוגע בכבוד האדם.הציבורי למערך הסיעודי האשפוז את להעביר יש רצוי: פתרון ולהכניס את השירות לתוספת השנייה של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, כך שהשירות יתוקצב על פי צרכיו. יש להקים ועדה ציבורית מתמדת, לעת מעת ותתכנס האשפוז של העלויות מרכיבי את תבחן אשר לקבוע את התעריפים הראויים )מתוך עו"ד יפעת סולל, נייר עמדה של

קואליציה להכנסת אשפוז סיעודי לסל הבריאות, יוני 2011(.

הכנסת אשפוז סיעודי לסל הבריאות: תהקמת קואליציה בין ארגונית בדרך לרפורמה בתחום

יוינ

דמ

תיקטרק

פ

Page 24: מידעוס גיליון 63

קצר ולעניין

24

תהליך העבודה עלתה עצמית לעזרה ההתארגנויות בברית לקידום בין־ארגונית קואליציה להקמת הצעה

הכנסת האשפוז הסיעודי לסל הבריאות. את החלה אשר הבין־ארגונית, הקואליציה תוך הוקמה וחצי, כשנתיים לפני עבודתה סוציאלית לעבודה בסטודנטית היעזרות הסטודנטית אשקלון. ממכללת קהילתית הודרכה על ידי מנהלת היחידה העירונית לעזרה שעברה מעשית הכשרה במסגרת עצמית, )במחלקה עצמית לעזרה לקבוצות במרכז לעבודה סוציאלית קהילתית, המנהל לשירותי ריכוז הזמן, במהלך ירושלים(. עיריית קהילה, הפרויקט עבר למנהלת המרכז לקבוצות לעזרה

עצמית בירושלים.החלטה לקבל נדרש הראשונים בשלבים לפעול האם הקואליציה: פעולות מיקוד על או בתחום, מקיפה רפורמה הצעת לקידום יותר, הצרה המטרה עם להישאר לחלופין הבריאות. לסל הסיעודי האשפוז הכנסת של הקואליציה יזמה זה בנושא הכרעה לצורך בתחום להתמקד שהציע מומחים, פאנל וברפורמה ראשון, כשלב הסיעודי האשפוז

מקיפה כשלב שני. האשפוז בהכנסת להתמקד ההחלטה פעולות לכמה תורגמה לסל הסיעודי הקוראת עצומה, נכתבה אופרטיביות: לממשלה להכניס את האשפוז הסיעודי לסל העצומה על חתמו להיום, נכון הבריאות. יזמה הקואליציה כן, כמו אזרחים. כ־31,500 פנייה לאמצעי תקשורת שונים, כדי להגדיל תמכה עוד לנושא. הציבורית המודעות את - שדולה באמצעות בעבודה הקואליציה לקידום הכנסת, במסדרונות לובי עבודת לסל הסיעודי האשפוז להכנסת חוק הצעת חיים לשעבר ח''כ של יוזמתו פרי הבריאות, אורון. הקואליציה גם יצרה מגעים בנושא עם

נציגי משרד הבריאות. על ההצבעה טרם ,2011 פברואר בחודש חוק זה בכנסת, קיים ח"כ לשעבר חיים אורון, בנושא. במהלך עיון יום הקואליציה, בשיתוף יום העיון, שנערך במשכן הכנסת, זכה הנושא רבים. ציבור אנשי ושל מומחים לתמיכה של כמו כן, התקבלה הבטחתו של סגן שר הבריאות בתחום מקיפה רפורמה להוביל ליצמן יעקב ולתמוך בהצעת חוק הנוכחית. הצעה טרומית של גורפת בתמיכה בכנסת, עברה החוק של

המליאה, בחודש פברואר 2011.בתחום הנדרשים לשינוים המתייחס עמדה נייר נכתב 2011 ביוני הסיעוד בארץ, עם דגש על הצורך העז בהכנסת האשפוז הסיעודי לסל

הבריאות - לצד צעדים נוספים הנדרשים בתחום.בקיץ 2011 הציע משרד הבריאות רפורמה מקיפה בתחום האשפוז הסיעודי. רפורמה זו עוררה תגובות ציבוריות רבות ונמצאת עכשיו בהתייחסותה טרכטנברג, ועדת וממשלתיים. ציבוריים דיון בשלבי והציעה המוצעת לרפורמה כלל התייחסה לא הסיעוד, לתחום

בהצעה מלווים בלבד, קוסמטיים שינויים להחמרת מבחן ההכנסות )שגם כך הוא קשה

לקשיש ולבני משפחתו(.כיום, הקואליציה ממשיכה בעבודתה ופועלת עוסקת הציבורית, למודעות הנושא להעלאת משרד נציגי עם ובמגעים שדולה בעבודת תוך - המוצעת ברפורמה ותומכת הבריאות העמדה בנייר המצויים עקרונות על שמירה של הקואליציה וחתירה להכנסת שינוים קלים,

בהתאם לעקרונות הללו.

סיכום ומסקנותכמעט רלוונטי הסיעודי האשפוז נושא שנים, כחמש לפני מאיתנו. ואחת אחד לכל סבא שלי חלה לפתע במחלה נדירה, שגרמה לכדי במצבו, מאוד מהירה להתדרדרות היחידה, בתו אמי, סיעודי. חולה של מצב העמידה בגיל אלמנה העמים, מחבר עולה כלכליים, הישרדות קשיי עם המתמודדת אבות. לבית להעבירו ברירה בלית נאלצה בקומה דירה לביתה, להביאו יכלה לא היא

הרביעית ללא מעלית. בזמן מחלתו נתקלה אמי בביורוקרטיה קשה הסיעודי האשפוז קוד את לקבל כשביקשה ממשרד הבריאות. היא מצאה עצמה מתרוצצת במסדרונות של רשויות, של בתי חולים ושל בתי אבות. כאשר מצאה בית אבות שהסכים לקבל את סבי עם הקוד של משרד הבריאות, התברר הקריטריונים בכל עומדת שהיא אף שעל לה מחויבת היא עדיין ההכנסה, מבחני של בתשלום של דמי כניסה בסך 5000 ש"ח, סכום כשבועיים נפטר סבי לה. הוחזר לא שמעולם

לאחר כניסתו לבית האבות הסיעודי. הסיוט מזיכרון להשתחרר מתקשה אמי אותי ושואלת חוזרת היא והמתמשך. הגדול כיצד ייתכן שבמדינה מערבית מתוקנת נאלצים לרכז במקום חולה, אדם של משפחה קרובי מלחמות עם להתמודד בו, בטיפול מאמצים

מול ביורוקרטיה קשת עורף. כעובדת סוציאלית קהילתית, אני גאה להיות הנוגע בתחום עוסק אשר לפרויקט שותפה עבודתנו כי מקווה אני אנשים. אלפי למאות במדיניות ממשי לשינוי תביא בקואליציה

הפגומה השוררת בתחום זה כיום.עבודתי מתוך שרכשתי, נוספת תובנה שלפעמים בהכרה קשורה הקואליציה, עם עיקר המאמץ המקצועי שלנו צריך להתרכז באיגום של כוחות משותפים, הפועלים באופן נפרד לשם אותה מטרה. ארגונים רבים מנסים, מזה שנים רבות, לקדם את הכנסת האשפוז הסיעודי לסל הבריאות. הסינרגיה של עבודה משותפת של אותם ארגונים, הפועלים יחד בתוך הקואליציה, ככל הנראה

הרבה יותר חזקה מאשר אוסף הפעולות שלהם בנפרד. רגישות הדורשת פשוטה, לא עבודה לרוב היא קואליציה בניית ועוצמה, רבה תועלת בה יש זאת, עם יחד בשותפות. עבודה ויכולת

שמאפשרות להשיג מטרות חשובות בצורה יעילה יותר.

אחד הנושאים שעלה במשך שנים רבות הינו המצב

העגום של האשפוז הסיעודי בארץ

על פי נתוני המוסד לביטוח

לאומי לשנת 2009, ישנם כ־140,000 מקבלי גמלת

סיעוד

הכללת האשפוז הסיעודי בסל הבריאות, יאפשר לכל חולה לקבל

את הטיפול המתאים לצרכיו ללא קשר

למצבו הכלכלי

Page 25: מידעוס גיליון 63

שיתופמבוא

במחלקות לשירותים חברתיים ביישובים קטנים ובינוניים קיים קושי הנזקקת האוכלוסייה גודל כי העובדה בשל שונים, שירותים לפתח להם אינו מצדיק את פיתוחם. ליישובים אלה נמצאו פתרונות חלקיים כמו קניית שירותים מיישובים גדולים או קניית שירות פרטי. מהניסיון שנרכש במהלך השנים עלה שיש חסרונות לפתרונות אלה, וכי מסיבות

שונות הם אינם נותנים מענה יעיל.אינם גדולים מיישובים חברתיים שירותים קניית של פתרונות

נותנים מענה מיטבי מהסיבות הבאות: בדרך מכוונים גדולים ביישובים השירות במתן העדיפות סדרי א.

כלל לטובת התושבים המקומיים;מתן לגבי המדיניות לקביעת שותפים אינם הקטנים היישובים ב.

השירות; לתושבי היישובים הקטנים יש בעיית נגישות לעיר הגדולה; ג.

השירות שנבנה ביישוב הגדול מותאם לצורכי תושביו, ולא תמיד ד. הוא מותאם לצורכי היישוב הקטן.

פתרונות של קניית שירות פרטי, אף בהם יש חסרונות: בגלל גודל היישוב - לא תמיד אפשר למצוא בו מספיק תושבים א.

הנזקקים לשירות; לא תמיד התוכנית המוצעת על ידי השירות הפרטי הקנוי עונה על ב.

הצרכים; לעתים השירות הפרטי הוא יקר, ואין משאבים לקנייתו. ג

דו"ח הוועדה לרפורמה במחלקות לשירותים חברתיים )2010( מציין: "להפרטה יש יתרונות, עם זאת היא משנה את אופיים של המש"חים, לארגונים שירותים, ובהספקת בתכנון בעיקר העוסקים מגופים בעלי אופי ניהולי ופקוחי. כתוצאה מכך, חל צמצום בקשר הישיר בין יכולת על מקשה הספקים ריבוי מלקוחותיהם. חלק לבין המש"חים המדינה והרשויות לנטר ולבקר באופן יעיל את פעילות הארגונים. הוא

מביא לכפילויות, לתחרות רבה ולחוסר תיאום."רשות בכל להקים המחייב ,1958 - התשי"ח הסעד שירותי חוק מקומית מחלקה לשירותים חברתיים, מתעלם מהשונות הרבה בגודלן של הרשויות. על פי דו"ח הוועדה לרפורמה, רוב המש"חים הם ארגונים במיוחד הראויה, ברמה ומתקשים לספק את מלוא השירותים קטנים

לאור הגיוון הרב בתפקידים הסטטוטוריים והאחרים המוטלים עליהם.אנו, מנהלי המחלקות לשירותים חברתיים ביישובי בקעת אונו )קרית להקים לפתח, כדי יחד חברנו תקוה(, גני שמואל, גבעת יהוד, אונו,

ולהפעיל במשותף שירותים עבור האוכלוסייה ביישובים אלה. לשירותים המחלקות בין פעולה שיתופי במגוון עוסק המאמר שיתוף, של שונות בצורות מענים ובמציאת אונו בבקעת חברתיים

בהתאם לצורכי האוכלוסייה.

רקע תיאורטיהשלטון המקומי בישראל הופך בשנים האחרונות לחזית קדמית של

צרכים חברתיים, מעין רשת חברתית שנדרשת לטפל במגוון רחב יותר המערכת של אמצעיה כאשר זאת כל אוכלוסיות. ושל תחומים של מוגבלים - אם מבחינה תקציבית ואם בשל מגבלות תקציביות שמטיל השירותים, של העצום ההיקף את להוסיף יש לאלו הפנים. משרד ברשות מיומן אדם בכוח והמחסור הרבה המורכבות הרחב, המגוון השלטון שמערכת לכך וגרמו יחד חברו אלו תהליכים המקומית. שירותים לאספקת יותר וחסכניות יעילות דרכים תחפש המקומי

ממלכתיים ומקומיים כאחד )שריג, 2008(.פעולה היא וחסכנית יעילה בצורה שירותים לספק הדרכים אחת משותפת בין רשויות מקומיות. קיימים הסדרים מגוונים של שיתופי היוזמה במקור מזה זה שונים אשר מקומיות, רשויות בין פעולה שלהם. הארגון ובדפוסי פעילותם בתחומי בהיקפיהם, להקמתם, בלתי וחלקם ומנהליים משפטיים הסכמים על מבוססים מקצתם

ממוסדים ולא מחייבים מבחינה משפטית )אפלבוים וחזן, 2005(. במקרים שלפיה פרגמטית, מתפיסה נובעת ארגונים בין שותפות השיטה היא בין־ארגונית שותפות - ניהוליים ומשיקולים מסוימים הנכונה לבצע דברים. ב"מדריך לפיתוח ולניהול שותפויות בין־ארגוניות בין־ארגונית: לשותפות בסיסית הגדרה מופיעה הציבורי" במגזר מתמשכים וחליפין גומלין יחסי מערכת הנה בין־ארגונית "שותפות בין שני ארגונים נפרדים או יותר, אשר נועדה לסיפוק צרכיו של לקוח משותף ומרכזי לכולם באמצעות מנגנון פעולה משותף" )טליאס וידין, החלטות קבלת היא במהותה ששותפות מציינת )2007( כץ .)2003משותפת ופעולה משותפת בכל השלבים: בפיתוח, בתכנון, בעשייה -

כולל מימון, באחריות ובקרדיט.הצלחת שותפות היא פועל יוצא של מכלול גורמים, המשתנים משותפות לשותפות. אפשר להצביע על כמה מרכיבים הנתפסים כבעלי השפעה )Rosenthal & Mizrahi, 2004( על פוטנציאל ההצלחה. רוזנטל ומזרחי טוענות כי בשותפות מוצלחת יש ריבוי הגדרות להצלחה, המכוונות למגוון של תוצאות. אפלבוים וחזן )2005( מציינות שגיבושם של הסדרי שיתוף בקיומם מותנים זמן, לאורך הצלחתם ובעיקר בין־מוניציפליים, פעולה של כמה תנאים הכרחיים: אווירה של אמון הדדי בין השותפים ותחושה וסמכויות הסיכונים המשאבים, התועלת, של בחלוקה הוגנות שקיימת הניהול של המערכת המשותפת. בנוסף, נדרשים עמדה חיובית ועניין מצד

ראשי הרשויות המקומיות ונושאי התפקידים בהן.כחבירות אותן )2007( מגדירה כץ סוגי שותפויות. מגוון של קיים ומתארת אופנים שונים של חבירות: חבירות בין־מגזריות, חבירות בין־ארגוניות, חבירות בין־תחומיות - ושילובים שלהן. אנו נתאר כמה סוגים

של חבירות שהפעלנו במחלקות לשירותים חברתיים בבקעת אונו.

רציונלהיכרות טובה ורבת שנים בינינו - מנהלי המחלקות לשירותים חברתיים ביישובי בקעת אונו, וקיומם של תקשורת דו־סטרית ויחסי כבוד והערכה פיתוח, על החלטות ולקבלת קבועים למפגשים בסיס היוו הדדיים,

הקמה והפעלה במשותף של שירותים עבור אוכלוסיית היישובים.ארבע הרשויות שחברו יחדיו - קרית אונו, יהוד, גבעת שמואל וגני תקוה - יש בהן הרבה מהמשותף, לצד ייחודיות של כל יישוב. גודל האוכלוסייה

ברכה לב־רן ויצחק רוזנברג

ברכה לב־רן - MA, מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים בגני תקוה יצחק רוזנברג - MA, מנהל המחלקה לשירותים חברתיים ביהוד מונוסון

פעולה בין מחלקות לשירותים חברתיים בבקעת אונו

תיוינ

דמ

תיקטרק

פקצר ולעניין

25

Page 26: מידעוס גיליון 63

קצר ולעניין

ביישובים אלה אינו שונה משמעותית וגם מאפייני האוכלוסייה מאפשרים שיתוף פעולה. הדירוג הסוציו־אקונומי בדירוג הרשויות המקומיות נע בכל

היישובים בין 7+ ל־8+, ובעבר היה לנו ניסיון עבודה משותף.מסוימים שירותים לצרוך עלינו היה יחסית, קטנות כרשויות בערים הגדולות. במסגרת המפגשים שאנו מקיימים העלינו ביקורת המתייחסת לבעיית הנגישות של הערים הגדולות לתושבים ביישובינו, קיים שבה בעיר שלנו לאוכלוסייה בהתייחסות העדיפות לסדרי השירות, לעובדה שבדרך כלל איננו שותפים בקביעת המדיניות למתן

השירות וכן לצורך בהתאמת השירותים ליישובים קטנים.ביישובים שלנו שאין אפשרות לתת להם מענה ישנם סוגי צרכים עובדת של ליווי מחייב המענה מתן מטופלים. מיעוט בגלל יישובי טיפול, תחום באותו שתתמחה קהילתית, או משפחתית סוציאלית

וכוח האדם המצומצם אינו מאפשר זאת בכל יישוב בנפרד.

מטרותהנגשת השירות: בגלל המרחק, המחייב השקעת זמן רב והוצאה �כספית, חלק מהמטופלים לא נסעו לעיר הגדולה כדי לקבל את

השירות;שתתאים מדיניות לקבוע צורך עלה משותפת: מדיניות קביעת �

לצורכי האוכלוסייה בכל היישובים;מעורבות המטפלים: העובדות הסוציאליות המטפלות במשפחות �או בקהילות זמינות לאוכלוסיית המטופלים, מלוות את התוכנית

או מפעילות אותה;איגום משאבים: גיוס משאבים על ידי כל המנהלים לשם מימון �

השירות במשותף, בסיוע של ראשי הרשויות;של הרצון שביעות רמת העלאת התושבים: של הרצון שביעות �התושבים מהשירותים ושימוש רב יותר בשירות בקרב הנזקקים לו.

במחלקות המטופלים אוכלוסיית כל היעד אוכלוסיית אך מטופלות שאינן ייחודיות, אוכלוסיות וכן חברתיים לשירותים הוריות, החד האימהות הגמלאים, שונים: לצרכים למענים זקוקות

אוכלוסיות רגישות תרבות, ועוד.כפועל יוצא מהצורך להציע מענים לצרכים ולבעיות התוכנית משותפים שירותים לפתח במטרה התכנסנו שונות, אוכלוסיות של ארוכי טווח ותוכניות לפרקי זמן מוגדרים עבור אוכלוסיית בקעת אונו,

על ידי איגום משאבים.הקמנו לכל תוכנית ועדת היגוי, המורכבת ממנהלי המחלקות לשירותים חברתיים בצירוף אנשי מקצוע המומחים לתחום השירות שאותו רצינו מיפוי ערכנו לסיוע, הזקוקות האוכלוסיות על נתונים אספנו להקים. חלקן - השונים בתחומים עבודה תוכניות גיבשנו ובהתאם צרכים, בשיתוף עם משרד הרווחה, חלקן עם מומחים חיצוניים וחלקן בשיתוף פעולה בין־יישובי ללא גורמים חיצוניים. פיתחנו מודלים לסוגים שונים

של התערבות משותפת, על פי צורכי האוכלוסייה ומאפייניה.

השיטהההחלטה על פיתוח שירות או הפעלת תוכנית מתקבלת במשותף בין המנהלים. ההחלטה נובעת מצרכים העולים מהשטח, שאין ליישוב בודד יכולת לתת להם מענה. לאחר זיהוי הצרכים, הנושאים מובאים עקב המנהלים אחד של כיוזמה שונים: באופנים המנהלים לישיבת צורך שזיהה, יוזמה של עובדות סוציאליות בתחום, הצעה של משרד

הרווחה או הצעה של גורם מקצועי - פרטי או ציבורי.על פי הנתונים, מאפייני הצורך, סוג האוכלוסייה וסוג השירות המוצע, מתגבשת החלטה על מודל ההתערבות הרצוי - בשיתוף עם העובדות

הסוציאליות המומחיות באותו תחום או עם אנשי מקצוע חיצוניים.

כך גיבשנו מודלים שונים של התערבות משותפת:כל עבור שירות מרכז אחד ביישוב מנהל שבו התערבות מודל .1יתרונו יישוב. בכל גם - אך ניתן בעיקר בתחומו והשירות היישובים

בנגישות ובמעורבות של בעלי התפקידים מכל היישובים. דוגמה: המרכז לשלום המשפחה, ששוכן באחד מהיישובים. המרכז מספקות אשר היישובים, מכל סוציאליות עובדות ידי על מופעל טיפול פרטני וטיפול קבוצתי. חלק מהטיפולים ניתן ביישובים השונים

וחלקם במרכז עצמו.2. מודל התערבות שבו כל מנהל מרכז את השירות ביישובו. כאשר נוצר צורך מוגבר ביישוב זה או אחר, היישובים האחרים מעבירים

משאבים לרשות הנזקקת. אדם כוח המחייב שגרה, בזמן נפגעים רב חירום אירוע דוגמה: נוהל נכתב היישובים, בכל הותאמו ההפעלה צוותי רבים. ואמצעים

לסיוע הדדי ונערכו תרגולים בנושא.3. מודל התערבות שבו ניתן שירות לאוכלוסיית כל היישובים בניהול יישוב שולח עו"ס, האחראי לאוכלוסייה משותף. בהתאם למודל, כל

של יישובו, והפרויקט מופעל במשותף, תוך חלוקת העבודה.ואחרות, הוריות חד נשים עבור משלך" "עסק תוכנית דוגמה: שנועדה להביא את הנשים להעצמה כלכלית וחברתית על ידי מימוש הפוטנציאל שלהן להקמת עסק עצמאי. הפרויקט לווה על ידי העובדות העמותה ידי על והופעל היישובים מכל הקהילתיות הסוציאליות

להעצמה כלכלית לנשים.4. מודל התערבות שבו יש שותפות בהפעלת תוכנית חד יומית עבור

אוכלוסייה ייחודית. הזקן יום במסגרת לקשישים משותף בין־יישובי אירוע דוגמאות: הבינלאומי או יום ספורט משותף לקשישים; יום עיון, הרצאה או הצגה במסגרת יום המשפחה; אירועים משותפים לנפגעי סמים, כמו מסיבת

פורים או טיול. בין פעולה בשיתוף יישובים, בין ישיר באופן שירות קניית .5הרשויות המקומיות. לדוגמה: יחידה לטיפול במתמכרים לסמים באחת

מהרשויות, שנותנת שירות ליישוב אחר.

סיכום ותוצאותההיענות של האוכלוסייה לשימוש בשירותים ובתוכניות המשותפים הייתה גבוהה מאוד. בפרויקטים אחדים הפעלנו ועדות קבלה ונאלצנו לדחות חלק מהמועמדים. בפרויקטים אחרים, היה עלינו להכין רשימת

המתנה.ועל ומנהל ארגון על ובהקפדה גבוהה ברמה ניתנים השירותים

מקצועיות העובדים המפעילים אותם.ומאנשי מקצוע, המורכבת מהמנהלים היגוי, ועדת יש שירות לכל וועדה מקצועית המורכבת מהעובדות הסוציאליות המומחיות לאותו

תחום ומלוות בפועל את התוכנית.איגום המשאבים נעשה בהתאם לאופי התוכנית. בחלק מהתוכניות, כספית בהעברה או הוועדות ידי על אחד ליישוב מועבר התקציב ישירות את חלקו יישוב מממן כל בפרויקטים אחרים, הרשויות. מכל

בפרויקט.בתוצאה הסופית ניכר עקרון הסינרגיה - השלם שנוצר בכל תחום של שיתוף גדול יותר מסכום חלקיו. אנו חשים זאת במפגשים המשותפים, שבהם כל מנהל תורם את זווית הראייה שלו, את אישיותו ואת ניסיונו - בתחום והיוועצות ומתקיימת הפריה הדדית של חשיבה המקצועי

שלמטרתו נפגשנו וגם בתחומי עבודה נוספים.

לכל המודלים היו יתרונות מובהקים:כדי תוך המנהלים ידי על נקבעת המדיניות משותפת: מדיניות �מתקיימות היישובים. של המשותפים לצרכים ובהתאם התהליך

26

Page 27: מידעוס גיליון 63

ועדות היגוי וועדות הפעלה, כדי לממש תוכניות בהתאם למדיניות.בין נוחה ותחבורה טריטוריאלי רצף גיאוגרפית, קרבה נגישות: �ומספר המטופלים יותר נגיש לכך שהשירות מובילים היישובים

הצורכים אותו גדל.בהסכמה השירותים, במימון מתחלקים היישובים כל משאבים: �אחת שכל שירותים כשאלו גם הרשויות, ראשי עם ובתיאום יכולה לממן בכוחות עצמה או בתחומי פעילות מהרשויות אינה

שהמשרד אינו מממן.פותח שבו בתחום המומחים הסוציאליים העובדים מעורבות: �השירות, וכן כל עובדי המחלקות לשירותים חברתיים, הם זמינים, נגישים ונפגשים מעת לעת כוועדת היגוי של מומחים, המשפרים

את השירות, וכמפעילים שותפים בטיפול קבוצתי או פרטני.המשתמשים המטופלים מספר התושבים: של הרצון שביעות �המשתמשים למספר בהשוואה גדל המשותפים בשירותים שפנו לקבל טיפול בעיר הגדולה. המטופלים הביעו שביעות רצון

מהשירות המקצועי והנגיש.עבורנו, נוצר המשותפות לפעילויות מוסף ערך השווים: קבוצת �- קבוצת השווים שנפגשת בקביעות לצורך התייעצות המנהלים וקבלת פידבק בתחומי הפעילויות המשותפות ובתחומים אחרים. "הוועדה לרפורמה במחלקות לשירותים חברתיים" )2010( מתייחסת למחלקות הנוגעות המלצותיה ובין זה, במאמר שהעלינו לסוגיות אלו אשכולות רשויות'. 'אשכול של בהקמה יסייע "המשרד קטנות: הם שותפויות בין־מחלקתיות מוסכמות להפעלת שירותים המגדירות דפוסי הארגוניים, הכלים המצופות, התוצאות המטרות, את מראש

המיסוד ומקורות המימון הדרושים." ביחס לקשר של מחלקות קטנות עם ערים גדולות ממליצה הוועדה: "המשרד יסדיר את מחויבות הערים הגדולות למתן שירותים ליישובים הן הקטנות ברשויות שהמחלקות שיבטיח באופן שסביבן הקטנים צריכה זו שותפות בלבד. שירותים קונות ולא הערים של שותפות לבוא לידי ביטוי בתכנון השירותים והניהול בהתאמה ושמירת מקום

למטופלים מהרשויות המקומיות." הרווחה משרד שתפקיד מציינת המלצותיה, בין ,)2007( כץ בקידום חבירות בין־מגזריות, בין־ארגוניות ובין־תחומיות במחלקות ביצירת היבטים: בשלשה ממוקד להיות צריך חברתיים לשירותים אקלים תומך, מעודד ומתגמל; בחשיפה רעיונית ומקצועית של נושא הקיימות. החבירות של נוספת ובלמידה הבין־תחומיות החבירות כמו כן, היא ממליצה "להשתמש בידע ובניסיון הקיימים במחלקות

לשירותים חברתיים".מאמר זה אינו עוסק בכל ההיבטים הכלכליים, המשפטיים והארגוניים אנו אך חברתיים, לשירותים מחלקות בין פעולה משתוף הנובעים במחלקות הרפורמה ביישום ביטוי יקבל שצברנו שהניסיון מקווים

לשירותים חברתיים.

ספרותמישראל. לקחים קטנות: רשויות בין פעולה )2005(. שיתוף א. חזן, ל., אפלבוים, .1

ירושלים: מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות.טליאס, מ., ידין, א. )2003(. שותפויות בין ארגוניות במגזר הציבורי. ירושלים, אלכ"א .2

ג'וינט.כץ, ח. )2007(. קידום חבירות בין־ארגונית, בין־תחומית ובין־מגזרית בשירותי הרווחה. .3

ירושלים, האגף למחקר, תכנון והכשרה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים.הוועדה. דוח חברתיים, לשירותים במחלקות לרפורמה הוועדה .)2010( י. צבע, .4

ירושלים, האגף למחקר, תכנון והכשרה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים.קטן, י., קיו, ט., סאנג' )1984(. יחסים בין עובדים מקצועיים בארגוני רווחה רב־מקצועיים .5

- סוגיות עיוניות ומעשיות. ירושלים, חברה ורווחה, כרך 4, 338-317.שריג, א. )2008(. יסודות השלטון המקומי - מגמות בשלטון המקומי בראשית המאה .6

ה־21. רעננה, האוניברסיטה הפתוחה.7. Rosenthal, B.R. & Mizrahi, T. (2004). Coalitions: Essential tools for organizing in

Staples. L. (ed) Roots to Power, A Manual for Grassroots Organizing. Prager, Second edition, 316-330.

ת ו י נ י ד מ פרקטיקת

נפתחה ההרשמה לשנת תשע”ג

התוכנית התלת שנתיתלפסיכותרפיה בגישה דינאמית

פסיכיאטרים – מומחים ומתמחים, פסיכולוגים – מומחים ומתמחים, עובדים סוציאליים בעלי תואר

שני טיפולי, מטפלים באומנויות בעלי תואר שני.

רוצה להתעמק בתיאוריות קלאסיות ובנות ימינו ולחוש את הקשר בינן לבין החוויות המתעוררות בקליניקה?

רוצה להתעכב על אופן ההקשבה הטיפולי?לבחון אפשרויות שונות להתערבות טיפולית?

אם כן, בוא/י ללמוד איתנו!הקורסים הנלמדים בתוכנית

קריאה מחודשת בפרויד, יחסי אובייקט מוקדמים, מרחב המעבר בטיפול הויניקוטיאני, הצורך באחר על פי קוהוט, הגישה ההתייחסותית, ה-setting כמסגרת ורקע לתהליך התוך נפשי, תהליכי העברה ותהליכי העברה נגדית, הקצה הפרימיטיבי של החוויה, 'אנליזה סופית ואינסופית'- סיומים ופרידות, אתיקה בפסיכותרפיה, אובדנות, הערכה ואבחון כחלק

בלתי נפרד מתהליך טיפולי, שתיקות ועוד...

המרצים הינם אנשי מקצוע בכירים, מהמובילים בתחומם. התלמידים בעלי הכשרה וניסיון קליני בתחומים טיפוליים שונים. הלימודים נתמכים

בהדרכה בחברותא ובהדרכות אישיות.כל אלה מאפשרים חיפוש יצירתי אחרי הקול האישי ומהווים מצע

להעשרת ההתפתחות ולהמשך גיבוש הזהות המקצועית.

מיקום השלוחות:ירושלים - ימי ראשון בבוקר, תל-אביב - ימי שישי בבוקר.

לבירורים נוספים ניתן לפנות:

קמפוס הר הצופים, ירושלים 91905,

טל' 3070*, 02-5422000, פקס 02-5881761,

[email protected]

.0212

זר האו

וס דפ

27

Page 28: מידעוס גיליון 63

28

עמדה

זה ברצוני להתייחס לאספקט של במאמר חומרית עזרה במתן העוסק הפרט רווחת לנזקקים במחלקה לטיפול בזקן )ובאגף הרווחה בכלל( של הרשות המקומית. מלכתחילה עלי לציין שדעותיי אינן מבוססות על מחקר אלא סיוע רכז בתפקיד כעו"ס ניסיוני פרי הינן אינני מוסמך 20 שנה1. לפיכך, חומרי במשך ברחבי אחרות במחלקות המצב על לדבר שהצלחתי מקווה אני זאת, למרות הארץ2. מערכתיות בעיות על האצבע את לשים

וקונצפטואליות הקשורות בנושא.לרכז היה בזקן לטיפול במחלקה תפקידי את נושא הסיוע החומרי - הן מהצד הממסדי )מת"ס וקרנות קבועות( והן של יוזמות פרטיות. אפשרי. גורם מכל משאבים גיוס כלומר, של תחושה עקב גובש שהתפקיד מניח אני ההנהלה שיש לשפר את המענה לביקוש הרב

לסיוע חומרי. לשם המחשה, להלן תוצאות סקר שערכתי, באינטייק תורנות ימי שמונה על המבוסס מכל פניות לקבלת הראשון בקו )כשהייתי

על אף שהייתי מופקד על סיוע חומרי לקשישים, הפכתי 1להיות מענה לבקשות סיוע באגף כולו, כיוון שלא הייתה

מערכת יעילה חלופית לפתרון כספי זמין.

אחרות במחלקות מתרחש מה יודע אינני לצערי, 2נתקלתי שלא מכיוון מהמניין, עו"ס של בראייתם בעבודתי בהתארגנות עצמאית או ביוזמות של הנהלות זוטרים עו"סים להפגיש בזקן לטיפול המחלקות )עומס בעניינים משותפים לדון כדי ממחלקות שונות עם יחסים פקידות, עבודת על יתר דגש ,caseloadה־

ההנהלה, שכר ותנאי עבודה(.

הפניות טלפונית, פנים, אל פנים הסוגים: מצד ג' וכדומה(.

התפלגות הפניות הייתה כדלקמן:� בקשות הקשורות בעזרה חומרית - 72%;

עזרה או הסיעוד חוק בענייני פניות �ביתית - 24%;

� שונות - 4%.בעזרה הרב הצורך על מעידים הנתונים מצד לנושא ההתייחסות זאת, עם חומרית.

הרשויות השונות היא חלקית בלבד.לדעתי, ליקוי זה נובע מכמה סיבות:

� אופן הטיפול של משרד הרווחה: הסתירה הקיימת במדיניות של משרד הרווחה מקשה על אגפי הרווחה את מתן השירות של סיוע חומרי בצורה יעילה והוגנת. מצד אחד, המשרד בצורך מכיר ובכך לסיוע תקציבים מעניק כרוך הללו התקציבים ניצול שני, מצד בהם; המתנה זמן כולל ביורוקרטיים, במחסומים ארוך, מבחר מוגבל של נושאי סיוע, השתתפות קטנה מדי ואי פרסום מהות ההטבות לציבור הנזקקים. מלבד זאת, המערכת פועלת בצורה היררכית מדי, כאשר המשרד כופה על האגף ודו־שיח משוב מהשטח דורש ואינו מדיניות

פורה.ספציפי, בתחום סיוע בקרנות בשימוש ידי ועל הרווחה משרד ידי על המופעלות יש ממשלתיים, בין־משרדיים פרויקטים בעייתיות מיוחדת: העו"ס נדרש להכין מספר את בדחיפות לנצל בכדי תביעות של רב הסיוע המוצע, כאשר אינו יודע בוודאות מתי זה. מסיוע ייהנו הנזקקים - בכלל אם או -סוגיה זו מעידה גם היא על חוסר התקשורת

בין אגף הרווחה לבין הממונים עליו.רק לשם דוגמה, לאחרונה התבקשתי לעדכן בהקשר נכה, לזקן קלנועית מימון בנושא

לכן. קודם )!( שנים שלוש שהגשתי לבקשה עדיין בקשתי האם לדעת ביקש הגורם

אקטואלית... � מעמד העזרה החומרית: מטבע הדברים, או זו ברמה כרוך, לנזקק חומרי סיוע מתן קנה לפי העו"ס. של בשיפוטיות אחרת, כלל בדרך הסוציאלית, העבודה של המידה משפילה, חד־סטרית, כפעולה הסיוע נתפס מסורבלת, פטרנליסטית ולא מקצועית )מתוך ניסיוני, לא מעט פונים המבקשים סיוע, ביניהם ותסכול נוחות אי מביעים ה"ותיקים", גם כאשר הם מעלים בקשה בתחום זה(. יתר על ביושרו של עולה פקפוק קרובות לעתים כן,

המבקש ובזכותו ליהנות מהסיוע. מימי "ירושה" בחלקן הינן אלו גישות העבודה של ההתמקצעות עידן לפני הסעד, הסוציאלית, וכן לאור צמצום בהיקף של מתן טיפולית פעילות לטובת החומרית העזרה

יותר.חומרית: עזרה במתן העו"ס תפקוד �החברה תבנית לרוב הוא העו"ס כאמור, המעריצה והחומרנית, האינדיווידואליסטית נאלצת לטפל באנשים עצמאות כלכלית אך עצמאות ללא - המתרס של השני מצדו חוסר גם ולפעמים יכולת, אי ועם כלכלית רצון, להשיג זאת. המגמה בעבודה הסוציאלית של אחריות וקבלת עצמאות לעודד הינה

הפונה על חייו, ולא לחלק סיוע חומרי. מגמת ההפרטה של השירותים החברתיים, הממשלתי והפיקוח האחריות צמצום תוך שלהם, את הם גם עושים המתרחש, על ותחושת השליחות, שבעבר ליוותה את העו"ס שנדרש למה מעבר לעשות אותו והניעה ממנו, לא תמיד קיימת. העו"ס היום הינו בעל רואה אינו כלל ובדרך שני, או ראשון תואר

סיוע חומרי: הזמן למחשבה מחודשת

ולהתארגנות

קולין קיי

באוכלוסיית בטיפול כיום עוסק עצמאי, עו"ס - קיי קולין סיוע ומחלק מגייס וכן בנתניה האנגלו־סכסית הקשישים פרטיים. ותורמים עמותות כמה מטעם לנזקקים חומרי המאמר נכתב על סמך ניסיוני בתפקידי הקודם, כ"רכז סיוע

חומרי" במשך 20 שנה

מסמך לדיון

Page 29: מידעוס גיליון 63

29

בחלוקת כעיסוק תפקידו את של כתיבה חומריים, משאבים איסוף לעמותות, בקשה מכתבי של הצעות מחיר, קבלות רכישה וכדומה. בקרב העו"סים גם רווחת

החומרי הסיוע בתחום שהתעסקות הגישה למדו אשר מקצוע, כאנשי במעמדם תפגע שבתפקודו הבעיות במכלול טיפול שיטות האישי והחברתי של הפונה. יש נטייה לראות מכיוון כמזיק, כלכליות בבעיות טיפול המטפל העו"ס את לראות עלול שהפונה ככלי להשגת עזרה חומרית, מה שיאפשר לו האמיתיות"; ב"בעיותיו מלהתמקד להימנע

קרי, תפקודו. משאבים, גיוס של לקורסים פרט כן, כמו של הלימודים בתוכנית מופיע אינו הנושא עם יחד סוציאלית. לעבודה הספר בתי תקציבים, לרווחה מספקים השלטונות זאת,

האמורים להתנהל על ידי עו"סים. )ראוי לציין כי על פי טענת נגד, אומנם של מיעוט, ההתייחסות לבקשות לעזרה חומרית דווקא תורמת ליצירת אמון בין המטפל לבין ההתערבות את מאפשרת ומכאן המטופל יודע כאלו מגעים שחווה עו"ס הטיפולית. של תשתית כשנוצרה רבים, במקרים כי נושאים להעלות מוכן הפונה אכפתיות, לבקשה מעבר אותו, המטרידים נוספים

היבשה לעזרה חומרית.( או למת"ס בהזמנות לעיסוק מעבר אגב, העו"ס לחלוקת משאבים, רשימות בהספקת במחלקה חופשי למדי להביע את התנגדותו או אפילו להתעלם מהצורך להתערב בתחום חובה בכך רואה אינה שההנהלה מכיוון זה, התפקיד )הגדרת הנעשה על מפקחת ואינה ואין ידי על נוסחה חומרי", סיוע "רכז שלי,

"נולד" מדובר בתפקיד שהוגדר רשמית. הוא מתוך תחושת חוסר אונים של ההנהלה ומתוך אי יכולתה לספק מענה לריבוי הפניות למתן בניגוד זאת הקשישים(. לקהילת חומר סיוע פקידות כמו במחלקה, אחרות לפעילויות חובה, ביקורי חובה שגרתיים אצל זכאי חוק לסדרי סעד פקידות או תפקוד של הסיעוד

דין בצל החוק. נקודה מעניינת החשובה לציון היא העובדה כי שלחתי את מאמרי זה לחמישה בתי ספר לעבודה סוציאלית - בר אילן, תל אביב, חיפה, משרד של מחוז ולכל שבע, ובאר ירושלים בכיר גורם רק אלה, והרווחה. מתוך העבודה אחד התייחס למאמר ונפגש עמי, אך גם זאת רק לצורך הבעת הזדהות עם הנושא ולא יותר

מכך.

התפקוד הלקוי של עמותות צדקה

סביב התסיסה בשיא מספר, שנים לפני בתי פתיחת עם בחברה, העוני "התפרצות" העמותות של הפעילות והגברת התמחוי סצנות משתי התרשמתי מזון, לחלוקת נראו באחת הטלוויזיה: מסך על שהופיעו עובדי אחת העמותות כשהם פורקים חבילות "נזקקים" וזורקים אותן לעבר מזון ממשאית כאילו המשאית סביב שהתגודדו היסטריים, רעב, כגון לאומי אסון של קורבנותיו היו השלישי; בעולם בצורת או אדמה רעידת

מזון ערימות הוצגו בשנייה סמטה של צדיה משני שסודרו "נזקקים" כאשר ירושלמית, כל ללא כרצונם מהן לוקחים פיקוח. מי היו הנזקקים הללו? מי

היה אחראי להפקרות הזו?חומרית עזרה של הנחות למעמד מעבר בה, מהעיסוק העו"ס של וההסתייגויות קשר בלי - הצדקה עמותות של התפקוד לכוונותיהן הטובות - מוסיף לתסבוכת שסביב

מתן עזרה חומרית לנזקקים. השיקולים פי על פועלות רבות עמותות הכללית לתמונה קשר ללא שלהן, והכללים של הסיוע בתחום שבו הן עוסקות ובדרך כלל או הכוונה של המחלקה או תיאום ללא גם האגף. ההתארגנות לאספקת מזון לנזקקים מעט כשלא הסוגיה, את ממחישה בחגים עם זו פעולה לשתף מוכנות אינן עמותות ששיתוף אף על והמחלקה, האגף ועם זו פעולה כזה נדרש כדי להימנע מחפיפה וכדי הקריטריונים על העונים לנזקקים להגיע שחלק הינה הידועה התוצאה נזקקות. של מהנזקקים מקבלים הרבה יותר, ואילו אחרים

אינם נהנים כלל. כמו כן, נוהלי הפעולה לעתים קרובות אינם של והאחריות העצמאות בחיזוק תומכים צריך מדוע לדוגמה, המשפחה. או הקשיש לגייס מתנדבים להביא "על הצלחת" חבילות מזון למשפחות, כאשר בכל משפחה יש בדרך לגשת שיכולים עצמאיים חברים גם כלל למרכז החלוקה ולקחת בכוחות עצמם? מדוע נזקקים לתלמידים lunch boxes לספק לאם המוצרים את לספק ולא הספר בבתי

התלמיד, כדי שתכין בעצמה? יתר על כן, עמותות דתיות אמורות לפעול

Page 30: מידעוס גיליון 63

30

עמדה

פנייה שכל הקובעת הלכתית, אמונה לפי לבדיקה נצרכת ואינה מוצדקת הינה אליהן גורם עם חפיפה או כלכלי מצב צרכים, של אחר - גישה שאינה מקצועית, בלשון המעטה. פי על משאבים לחלק נוטות גם עמותות או מסורתיים תדמיתיים, וצרכים מניעים או הפונה של ללחץ וכתגובה סנטימנטליים של צד שלישי. כאשר עשרות נזקקים מתחרים מקצוע אנשי או עו"ס של המלצה סיוע, על אישורי ואספו בית ביקור שערכו אחרים,

הכנסה, חיונית כבסיס לחלוקת המשאבים. ואיך לקבל צריך מי של לנושא מעבר לחלק, יש גם ביקורת על צורת הרכישה של מוצרים על ידי העמותות, שנעשית לפעמים ללא התחשבות מספקת במחירים או באיכות ולעתים מתוך נאמנות לספק זה או אחר או

בעקבות מחלוקות בתוך הנהלת העמותה.יחד עם זאת, המאמץ לאחד את פעילות העמותות קשה, מכיוון שאין מוטלת עליהן בשיתוף לפעול מוסרית או חוקית חובה עם לא ובעיקר אחר, גורם אף עם פעולה כ"אח נתפסת קרובות שלעתים העירייה, משאבים לבזבוז מובילה התופעה הגדול".

ולעיוותים לא הוגנים.

המלצותמציע אני שהועלו, בסוגיות לטפל בכדי חומרית, עזרה למתן חדשה מחלקה להקים

הקשור בכל שתעסוק כלל־אגפית מחלקה תיקים הכנת כולל חומרית, עזרה במתן

למת"ס.בהקמת כרוכה הפעלת המחלקה החדשה .1קופה מרכזית, זמינה ונגישה לשימוש בלעדי עבור אגף הרווחה, שתאפשר הוצאת כספים

באישור בכירים במחלקה;הולמת חלוקה תקבע המחלקה הנהלת .2קשישים, )נכים, האגף של הזרמים כל בין

משפחות חד־הוריות, חולי נפש וכדומה(;הראשון במקום יעמיד העדיפויות סדר .3בקשות לעזרה קיומית )מזון, תרופות, אספקת שירותים/ציוד ביתיים חיוניים( וכן סיוע חירום דירה בשכר השתתפות גניבה, אחרי )סיוע

קדם קבלת עזרה ממשרד השיכון(; שתבהיר בדיקה לאחר רק יינתן הסיוע .4או המשפחה בתוך אחר, מימון פתרון שאין

מחוצה לה;להשלמת בכספים שימוש לאפשר ניתן .5

השתתפות מת"ס;6. התקציב המיועד למחלקה החדשה שתוקם ייועד לענייני רווחה בלבד ולא ישמש למימון

פעילות אחרת. - העשרה פעילות או חוגים מימון .7העדיפויות לסדר בהתאם תיעשה ההחלטה של והחברתי הכלכלי והמצב ההנהלה של

המשתתפים.

רשמית של משרד בהכרה תזכה המחלקה יתוגמל וצוותה המקומית והרשות הרווחה

בהתאם - חומרית ובסטטוס.

משימות המחלקה למתן עזרה חומרית

ויישום פעולה נוהלי - מדיניות קביעת .1תקרה וקביעת סיוע לקבלת קריטריונים

כספית לכל פונה;גיוס כספים; .2

הסוגים, מכל לתורמים וייעוץ תיאום .3במאמץ לבנות מערכת־על;

ואיסוף הנזקק הפונה בתיק נכון רישום .4הניירת הדרושה לכל פעולה;

תיוינ

דמ

תיקטרק

פ

בדרך כלל נתפס הסיוע כפעולה חד־סטרית, משפילה,

מסורבלת, פטרנליסטית ולא מקצועית

העו"ס גם הוא לרוב תבנית החברה האינדיבידואליסטית

והחומרנית, המעריצה עצמאות כלכלית

הסתירה הקיימת במדיניות של משרד

הרווחה מקשה על אגפי הרווחה את מתן השירות

של סיוע חומרי בצורה יעילה והוגנת

Page 31: מידעוס גיליון 63

פיקוח ומעקב על הסיוע; .5פונים של מעודכנות רשימות הכנת .6

ונזקקים, לשם חלוקת משאבים;מספר על וסטטיסטיקות נתונים הכנת .7היערכות לשם ובקשותיהם, הנזקקים נכונה במחלקה וכן פרסום ויחסי ציבור -

בעיקר כלפי קבוצות התורמים;איסוף מידע על צרכנות, במישור המקומי .8

והארצי;תיווך בין הפונה המבקש לבין ספק המוצר .9או השירותים, לפי הצורך, בכדי להקל על

בעיות שפה או ביורוקרטיה;

התפקידיםבכירים:

מנהל מקצועי - עו"ס; מנהל אדמינסטרטיבי ואחראי חשבונאית בפקידות המתמחה -לרישום בתיקים ולפיקוח; מנהל גיוס כספים עירונית, קרן של למנכ"ל כעוזר יעבוד -במידה שקיימת, לענייני רווחת הפרט בלבד, המחלקה לבין העירונית הקרן בין ויתאם

החדשה.צוות פקידים )לא עו"סים(:

1. יקבל פניות לפי המלצות עו"סים באגף מקבלת ישירות או אחרים, מקצוע אנשי או

קהל;2. יגיש פניות של המבקש לאישור המנהל

המקצועי;

3. לאחר אישור המנהל המקצועי יאסוף הכנסה, אישורי הדרושה: הניירת את רפואיות המלצות קבלות, מחיר, הצעות

וכדומה;4. אחראי לגיבוש תוכנית מימון שבה הנזקק

ישלם השתתפות עצמית מראש;5. אם מדובר בהשתתפות ניכרת של הקופה, הפקיד, ולא הפונה3, הוא שיבחר את המוצר,

תוך התחשבות באיכות ובמחיר;בכדי צרכנות, על מידע יאסוף הפקיד .6

לבנות מאגר כללי למחלקה;לבין המבקש בין בתיווך יעזור הפקיד .7הספק, בכדי להשלים את העסקה או לפתור

בעיות במהלכה, לפי הצורך;8. במקרים של בקשה למוצר, הנזקק צריך או ברשותו אינו המבוקש שהמוצר להוכיח כן, כמו מתפקד. אינו שברשותו שהמוצר נמצא שהוא לאשר יש המוצר קבלת לאחר בבעלותו ובביתו של הנזקק )דרישה זו נקבעת ידרשו המצבים שני חיובי(. לא ניסיון בשל מוסמך גורם של אישורים או בית ביקורי

מחוץ למשפחה;9. על הפקיד לראות את המוצר המבוקש השירות. לגבי פרטים לברר או מראש הינה קרובות לעתים הפונה נטיית כאמור, ולא מדי, ויקר מתוחכם במוצר לבחור ממשרד סיוע קבלת של לנסיבות בהתאם הרווחה. מעבר לזה, הפקיד ינסה להאיץ את קבלת המוצר או השירות לפי הצורך, ולשם על התחייבות לספק תוציא ההנהלה כך

התשלום;10. הפקיד יפנה לעו"ס המטפל ויעדכן אותו לסיוע בנוסף "טיפולית", בהתייחסות בצורך

החומרי או במקומו.

סיכום ואינה יעילה אינה הנוכחית המערכת הוגנת והיא משקפת חובבנות, חוסר מחשבה

ובזבזנות. לרכישת אחד, מצד להוביל, עשויה היא מוצרים יקרים מדי או לרכישה לא מושלמת, גם כאשר הועבר כסף ציבורי לפונה או לספק. מן הצד האחר, היא עלולה להוביל לאי ניצול של המשאבים הקיימים בגלל אדישות, חוסר

רצון או קשר לקוי עם התורם.המחלקה הקמת שבאמצעות לקוות יש החדשה, השינויים המוצעים ייושמו והליקויים

ייושמו. העו"סים את לשחרר חשוב כן, כמו בבקשות בטיפול הכרוכה מהלוגיסטיקה לעזרה חומרית ולצמצם את תפקידם בתחום

להמלצה על מתן עזרה חומרית.

3 לעתים המידע העומד לרשות הפקיד על השוק המקומי יחסוך את הצורך בקבלת הצעות מחיר מן הפונה, אשר,

כאמור, עלול להציג עלויות מוגזמות.

התפקוד של עמותות הצדקה - בלי קשר לכוונותיהן הטובות - מוסיף לתסבוכת שסביב מתן עזרה חומרית לנזקקים

31

Page 32: מידעוס גיליון 63

מבואחברתיים לשירותים על־ידי המחלקות הרווחה המסופקים שירותי הנדבכים אחד את מהווים המקומיות הרשויות של )המש"חים( המרכזיים של השירותים החברתיים המוגשים על ידי מדינת ישראל. שירותים אלה מיועדים לאוכלוסיות הפגיעות ביותר בחברה הישראלית ובהן אנשים החיים בעוני ובהדרה חברתית, ילדים, בני נוער וצעירים הסובלות נשים כלכלית, ובמצוקה במשבר משפחות סיכון, במצבי ועוד. מוגבלויות עם אנשים עריריים, זקנים במשפחה, מאלימות ארוכה תקופה מזה העובדים חשים חברתיים לשירותים במחלקות כי המשימות הלאומיות שהוטלו עליהם הלכו והתרבו, מבלי שניתנה מחשבה מעמיקה ליכולתם להמשיך ולשמש כבלם זעזועים עיקרי של

החברה הישראלית.כתות, נפגעי פליטים, ילדי כגון - היעד אוכלוסיות התרבות כמו - וכדומה בסיכון ילדים זקנים, מלחמות, נפגעי אוטיסטים, המחלקות את הביאו בגינן, המחלקות על המוטלות המשימות גם לשירותים חברתיים ועובדיהן למצב שבו הם חשים כי הנטל המוטל שמעמידה המשאבים וכי ליכולותיהם פרופורציונלי אינו עליהם הממשלה לרשותם אינם מדביקים את קצב המאורעות ואת האתגרים

המקצועיים הניצבים בפניהם בשדה.תמונת מצב זו הועלתה בזמנו בפני שר הרווחה והשירותים החברתיים בוז'י הרצוג והמנכ"ל נחום איצקוביץ. נוכח העובדות שהוצגו בפניהם, לשירותים המחלקות מצב את שתבדוק ועדה למנות החליטו הם

חברתיים.

)1988( מציין כי הישרדותם של ארגונים תלויה במידה רבה פוקס ביכולתם להתאים את עצמם לתמורות המתרחשות סביבם: להתמודד

ולהנהיג שינויים במקום עם התהפוכות החיצוניות, לפעול בגמישות המתאים ובזמן המתאים.

על פי תיאוריית השינוי של לוין )1951, בתוך פוקס, 1988(, קיימים שלושה שלבים של שינוי:

שינוי. לבצע בצורך להכרה הארגון מגיע שבו - ההפשרה שלב .1שלב זה התבטא, למעשה, בהקמת הוועדה לגיבוש המלצות לרפורמה במחלקות לשירותים חברתיים, שנועדה לבחון את תפקוד המחלקות הוועדה המקומיים. הרווחה בשירותי לרפורמה המלצות ולגבש הוקמה ביוזמת שר הרווחה לשעבר יצחק הרצוג ומנכ"ל המשרד נחום

איצקוביץ. 2. שלב השינוי עצמו - זהו השלב שבו אנו עומדים כרגע, בעיצומם

של מהלכי יישום הרפורמה במחלקות. השינוי את לקבע כדי פעולות לנקוט יש שבו - הייצוב שלב .3

ולעשותו להוויה חדשה ויציבה של הארגון.במאמר זה נתמקד בשני השלבים הראשונים.

שלב ההפשרה: תהליך ההיערכות לרפורמה

פוקס )1988( טוען כי הנהגת שינוי בארגון הוא תהליך מורכב וארוך. אחד חזקים. מקדימים בתנאים צורך יש וייקלט יתחולל שהוא כדי התנאים הינו משבר. התרחשותם של כמה תהליכים חברתיים בעשור של מסיבית הפרטה ניאו־שמרנית, כלכלית מדיניות בהם האחרון, החברתיים, השירותים של הדרגתי צמצום הציבוריים, השירותים גרמה - הסוציאליים העובדים של עבודתם ותנאי שכרם שחיקת לתחושה של שחיקה הדרגתית של שירותי הרווחה, עם דגש על שירותי

הרווחה המקומיים. מצב זה חיזק ומחזק את ההכרה של הארגון בתחושת המשבר ובצורך בהנהגת שינוי מהותי. כחלק מהכרה זו הוחלט על ביצוע מחקר שיהווה

מוטי וינטר ודיצה מורלי־שגיב

הרפורמה במחלקות לשירותים חברתיים:

הובלת שינוי של מדיניות

מוטי וינטר - סמנכ"ל בכיר ומנהל האגף לשירותים חברתיים ואישיים, משרד הרווחהדיצה מורלי־שגיב - מנהלת תוכנית הרפורמה, משרד הרווחה

32

Page 33: מידעוס גיליון 63

הרפורמה במחלקות לשירותים חברתיים:

הובלת שינוי של מדיניות

תיוינ

דמ

תיקטרק

פ

בסיס להיערכות לקראת יישום רפורמה ולהקמת ועדה לניסוח הצעה לרפורמה. המחקר, שבוצע על ידי פרופ' אברהם אופק, נועד לתאר את ההיערכות של המחלקות לשירותים חברתיים בשמונה תחומי פעילות. בסיומו התקבלו המלצות לפעולה. להלן יפורטו ההמלצות הרלוונטיות

לתחומי הפעילות שבהם הוחלט לטפל בשלב זה:כך חקיקה, בתיקוני צורך יש כי נמצא במחקר - המאקרו � רמת

שתינתן הגנה לאוכלוסיות הרווחה. כמו כן, עלה כי יישום חוקים נתקל בקשיים מפאת היעדר משאבים. בנוסף, הוצגו ממצאים לפיהם מנהלי אסטרטגית מדיניות בעיצוב הצורך די מעורבים אינם המחלקות

חברתית.וטיפול אבחון זיהוי, כי נמצא במחקר - היעד � אוכלוסיות

העדיפויות בסדר גבוה במקום עומדים אינם היעד באוכלוסיות של המחלקות. ברוב המחלקות לא קיימת תוכנית לטיפול באנשים החיים בתנאי עוני וחסרים תכנון ויישום של תוכניות לטיפול בבעיית כל כי התגלה זה, בתחום מדיניות קביעת של במישור האבטלה.

מחלקה מגדירה עבור עצמה את אוכלוסיית היעד המרכזית שלה.� מבנה ארגוני ותקינת כוח אדם - במחקר נמצא כי אין אחידות בין

המבנים הארגוניים של המחלקות לשירותים חברתיים. של הפורמאליות ההגדרות בין התאמה אין כי התברר כן, כמו התפקידים המקצועיים הקיימים בתע"ס לבין ביצועם בפועל. הודגש היעדרם של מפתחות עומסים לתפקידים מקצועיים. ברוב המחלקות לבצע את צוותים שכונתיים אשר מתקשים נמצאו שנבחנו במחקר, הפיזית בתשתית בעיות עקב מסוים באזור או בשכונה עבודתם

התומכת את פעולתם. צוין היעדר כוח אדם ההולם את הצרכים.כי נמצא במחקר - והשתלמויות הדרכה אדם, כוח � פיתוח

קיימים פערים מהותיים בין הידע ותוכני ההכשרה של העובדים לבין המאפיינים והצרכים של אוכלוסיות היעד.

� תהליכי עבודה מקצועיים בתוך המחלקה - במחקר נמצא כי ברוב

המחלקות אין תכנון מקדים הכולל התייחסות למטרות, יעדים ומדדי הצלחה. חולשת התכנון באה לידי ביטוי בהיעדר מסלולים מובנים של

טיפול בפונים או מערך טיפול בפניות למחלקה. עוד נמצא כי מערך מפותח אינו הלקוחות שיתוף נושא וכי דיו פעיל אינו ההתנדבות דיו. כמו כן, מערך המחשוב ברוב המחלקות אינו מספק את הציפיות

והצרכים במובן של ניהול מידע שוטף.במחקר - ופוליטיים טכנולוגיים פיזיים, כספיים, � משאבים

נמצא, בין השאר, כי ההיערכות בתחום המחשוב אינה מספקת ברוב המחלקות.

- חלקית הפרטה זה ובכלל למחלקה, מחוץ גורמים עם � קשר

שוטפים עבודה קשרי מתקיימים המחלקות ברוב כי נמצא במחקר עם ארגונים בסביבה, וכי מחלקות רבות עברו תהליכי הפרטה )מיקור חוץ( ברמות שונות. הפרטה )מיקור חוץ( זו מציבה אתגר של תחזוקת

השירותים הניתנים במיקור חוץ. � פיקוח - במחקר נמצא כי ברוב המחלקות לא קיימות תפיסה או

שיטה מובנות ושיטתיות של פיקוח. יחד עם זאת, זוהו כמה מרכיבים של עבודת המפקחים, בתוכם ייעוץ מקצועי, טיפול בתלונות ובמקרים אופן כי נמצא בנוסף, כבקרה. ופיקוח מקצועית הדרכה חריגים, לפניות מענה על מתבסס המחלקות עם המפקחים של התקשורת

העובדים בסוגיות נקודתיות ולא על מסגרת פיקוח שגרתית ורחבה.

רחבה הייתה מהותי שינוי בהנהגת בצורך ההכרה כי לציין, חשוב מאוד וכללה לא רק את הנהגת המשרד, אלא גם את מנהלי ועובדי וגורמים נוספים המעורבים והנוגעים המחלקות לשירותים חברתיים מהגורמים אחד מהווה זו נרחבת הכרה הללו. המחלקות בעבודת סייעה שהיא מכיוון הרפורמה, יישום של בהובלה ביותר המקדמים

רבות בקבלת הסכמה רחבה ולגיטימציה למהלכי היישום עצמם.מתוך ההכרה בצורך המשמעותי בשיפור, בחידוש, בקדמה טכנולוגית ובהטבה של תנאי העבודה במחלקות לשירותים חברתיים, נוצר המניע שינוי, של מהלך לקידום הרלוונטיים העניין בעלי כל של המשותף בדמות הרפורמה במחלקות לשירותים חברתיים. על בסיס זה גובשה

שורה של המלצות לרפורמה במחלקות לשירותים חברתיים.

33

Page 34: מידעוס גיליון 63

המלצות לקראת יישום הרפורמה

לאור הקשיים שאותרו ניסחה הוועדה להביא שמטרתן המלצות של שורה למימוש חזון, לפיו המחלקות לשירותים על הפועלים לארגונים יהפכו חברתיים פי חוק המסדיר את פעולתם ואחריותם, בהלימה אדם ולכוח למשאבים יזכו מגוון ינהלו עליהם, המוטלות למטלות באמצעות מתוכננת בצורה התערבויות מידע במערכות וייעזרו עובדים צוות לפי המחלקות, מתקדמות. ידע וניהול על הפרקטיקה לביסוס ישאפו זה, חזון שותפות תוך ומצוינות, חדשנות ידע, החברה ארגוני ועם לקוחותיהם עם

האזרחית. ידי על שנוסחו כפי והייעוד, החזון הוועדה, משקפים את ההכרה כי הרפורמה בשירותים המקומיים הינה במהותה שינוי

שהמוקד שלו קשור לתחום העיסוק והוא כולל שינויים בתוכן העבודה ובמהותה, תמורות בידע שבתחום העיסוק או המומחיות, שינויים וחידושים בשיטות עבודה, שינויים טכנולוגיים, פעילויות הסבת הארגון, של המוצרים סל של צמצום או הרחבה

מתחום לתחום ושינויים בשיטות עבודה )פוקס, 1988(.שינוי מהותי נוסף נוגע לשינוי באוכלוסיות היעד והדגש על טיפול תוצאות הוגדרו המחלקות. של מועדף כיעד מוחלשות באוכלוסיות ברמת הלקוח, שמטרתן קידום חילוצן של משפחות מהתלות בשירותי

הרווחה.מכאן, שעיקרי ההמלצות עסקו בהיבטים חוקיים, היקפי משאבים, ישירות הנוגעים - ניהולית ותשתית ידע ופיתוח התערבות שיטות

לתחום העיסוק של המחלקות לשירותים חברתיים, כדלהלן:

שירותי חוק חקיקת - חוקיים בהיבטים הנוגעות � המלצות

את לתכנן העו"ס חובת ואת המחלקות פעילות את המסדיר רווחה "סל שירותים" כך, קביעה של יעדיה. בתוך ולהגדיר את ההתערבות ומתן אפשרות למחלקות להתאגד על מנת לספקו. כמו כן, יעגן החוק את מעמדו המקצועי של המנהל בפקודת העיריות והסדרה של דרכי

מינויו והפסקת עבודתו.� המלצות הנוגעות ברמת המשאבים במחלקות - הוועדה המליצה

בקבוצות במשפחות, בפרטים, פעילותן את ימקדו המחלקות כי ובקהילות הפגיעות ביותר ובאלו הזכאים מכוח החוק. משימות נוספות כאשר מתאימים, משאבים קבלת עם רק המחלקות ידי על יבוצעו אף הוועדה הקיים. התקציב בתוך יותר גדולה גמישות להבטיח יש המליצה לפעול להעברת האחריות לסיוע חומרי לגופים אחרים, פרט

לסיוע פרטני "תומך טיפול". הוועדה הציעה להתחיל באופן - � המלצות הנוגעות בכוח האדם

לכל מרבי עומס ובקביעת התפקידים לכל עיסוקים בניתוח מיידי השמורות משרות של ה"צביעה" את לבטל הוצע כן, כמו תפקיד. לתפקידים מוגדרים ולהגדיל את הסיוע המנהלי לעובדים סוציאליים.

הוועדה - ידע ופיתוח התערבות בשיטות הנוגעות � המלצות

ניסחה שורה של המלצות, בתוכן הגדרת המשפחה כמוקד ההתערבות כלים פיתוח המשפחה; לעו"ס הדרוש הידע פיתוח המחלקה; של "ניהול של התורה פיתוח העו"סים; התערבות של ולהבניה לתכנון טיפול" והכשרת "מנהלי טיפול" מקרב כלל העובדים; מיסוד התמיכה

תוך־ ובלמידה ידע בניהול בחדשנות, העו"סים הכשרת ובין־ארגונית; ארגונית פיתוח המדיניות"; "פרקטיקת של בתחום החיות למשפחות לסיוע התערבות דרכי

בעוני. לכל הדרכה מתן על המליצה הוועדה מסלול הבניית ועל לצרכיו בהתאם עובד משלב - העובד של מקצועית התפתחות האוריינטציה הראשונית לעבודה במחלקה, דרך הכשרה לשמש בתפקיד עו"ס משפחה

ועד להסמכה לניהול. הניהולית בתשתית הנוגעות � המלצות

הטמעת המשך על המליצה הוועדה -חברתיים לשירותים במחלקות התקשוב על פיקוח כאמצעי הרף" "שיטת והרחבת המחלקות, לצד הטמעה של שיטות בקרה הוועדה הציעה זה לצורך שלהן. פנימית להנהיג סטנדרטיזציה של השירותים ככלי עבודה של הפיקוח ולבצע האחדה בתהליכי הנרכשים השירותים והוצאת המכרזים במיקור חוץ, כדי להגביר את יכולת הפיקוח

על ההיבטים המנהליים.

זנדר )1950, בתוך פוקס, 1988( מציין כי תנאים שעשויים לעורר ברורים אינם השינוי פרטי היתר, כאשר בין הם, לשינוי התנגדות מתפרש השינוי כאשר ממנו, מושפע להיות שעתיד למי דיים וללא בכפייה נעשה הוא אם הנוכחית, העבודה דרך על כביקורת השינוי יוזמי של אישי כצורך מוצג הוא וכאשר העובדים שיתוף

ולא כצורך ארגוני.העניין בעלי כל רחבה של ושותפות נציגות כללה הוועדה עבודת הוצג השינוי השינוי. ממהלך מושפעים להיות שאמורים והגורמים כשינוי ארגוני הכולל גם שינוי בתפיסות מקצועיות, אשר נדרש לצורך ולא - העיסוק וקידום תחום עבודת המחלקות ושכלול של התאמה כביקורת על העבודה כיום. כל אלה, והעובדה כי כל תהליך העבודה של הוועדות נעשה בשקיפות ותוך העברת מידע מתמדת, יצרו בסיס טוב להשגת שיתוף פעולה ולצמצום התנגדויות צפויות ביחס לגיבוש

ההמלצות לרפורמה.

שלב היישום:יישום הרפורמה במחלקות לשירותים חברתיים

הרפורמה יישום את מוביל החברתיים והשירותים הרווחה משרד במחלקות לשירותים חברתיים באמצעות האגף לשירותים חברתיים

ואישיים. תהליך זה צפוי להשפיע על כל המערכות העוסקות במתן שירותים חברתיים, לשירותים המחלקות ובתוכן שונות, לאוכלוסיות חברתיים המגזר וארגוני והפיקוח המחוזות המשרד, של והשירותים האגפים

השלישי. ושותפות כלל־משרדית התגייסות המחייב משמעותי תהליך זהו כאמור, עוצבו, הרפורמה עקרונות ובעשייה. בתכנון בחשיבה, מלאה המקומי, השלטון מרכז השונים: העניין בעלי עם מלאה בשותפות הסוציאליים, העובדים איגוד חברתיים, לשירותים המחלקות מנהלי עם מלאה בשותפות בפועל הרפורמה מתבצעת וכדומה. האקדמיה המרכז לשלטון מקומי ותא מנהלי המחלקות לשירותים חברתיים ועם נציגי איגוד העובדים הסוציאליים, אשר שותפים בוועדות ובפורומים

34

Page 35: מידעוס גיליון 63

השונים המובילים את הרפורמה.תהליך היישום במחלקות מכוון להשגת שלושה יעדים מרכזיים:

1. מכוונות להשגת התוצאות ללקוח. היעד של תוצאות ללקוח הוגדר במונחים של הקטנת התלות בשירותים החברתיים, שיקום תעסוקתי

והתמודדות עם בעיית העוני;מדידת ומכווני מתוכננים עבודה תהליכי של ופיתוח ייעול .2

תוצאות;3. פיתוח מקצועי של המחלקות ושל העובדים.

מתוך יעדים אלו ניתן לגזור דגשים לתהליך היישום ואף להעריך מה יהיו השלכות הרפורמה על תפקוד המחלקות לשירותים חברתיים. ביניים ארגוניות, אשר ליישום הרפורמה תוצאות הוגדרו כך לצורך באמצעותן יהיה אפשר להעריך את מידת ההצלחה של המהלך כולו. התוצאות נוסחו בהתאמה לפרק ההמלצות וכללו בין היתר התייחסות חברתיים; לשירותים המחלקה להפעלת ליבה מודל הגדרת .1 ל: האנושי; המשאב וטיפוח ניהול של מדיניות של והטמעה ניסוח .2 קשה"; ובמצוקה פגיעות כ"אוכלוסיות המוגדרים בפונים טיפול .3התערבות שיטות ופיתוח ההתערבות במוקד המשפחה הצבת .46. בניית מערך 5. הצבת הקהילה במוקד ההתערבות; עם המשפחה; הדרכה והכשרה המותאם לצורכי התפקיד ולגודל הרשות; 7. ביסוס מסגרות ומנגנונים המבטיחים תרבות של למידה, חדשנות ויוזמה; 8. יישום תהליכים של מדידת תוצאות במחלקות לשירותים חברתיים; 9. יישום מתודולוגיה לפיקוח ולבקרה; 10. פיתוח, ביסוס והטמעה של מערכות טכנולוגיות תומכות; 11. המחלקות כשירות חברתי וקהילתי

תקצוב .12 חברתית; המדיניות ועיצוב תכנון על ומשפיע המוביל המאפשר להן מתן שירותים ברמה הנדרשת.

כדי שיהיה אפשר להיכנס לשלב היישום, נדרש להגדיר אסטרטגיה לפעולה שתשרת באופן הטוב ביותר את היעדים שהוגדרו לרפורמה.

"ספארי בספרם מציינים )2006( ולאמפל אלסטראנד מינצברג, גדול ניהולי אתגר הוא טובה אסטרטגיה גיבוש כי אסטרטגיות" ביותר. טבעה של אסטרטגיה הוא קביעת כיוון וסימון דרכו של הארגון מספקת שלו, הפעילויות ובתיאום המאמצים במיקוד מסייעת והיא עקביות והסבר למניע לפעולת הארגון, מגדירה את הארגון ומעניקה

משמעות.על פי ההבנה הזו, אסטרטגיית היישום שנבחרה לרפורמה נשענת על פעולה בו זמנית בכל המחלקות לשירותים חברתיים, במטרה לקבוע כי הכיוון המרכזי של פעולת המחלקות בשנים הקרובות יהיה מהלך הארגוניים והמשאבים המאמצים מיקוד - ומכאן הרפורמה, יישום לכיוון היישום בכל הרמות, תוך הענקת משמעות ותחושת התחדשות

למערכות הרווחה המקומיות.מודולרית, בצורה הרפורמה תבוצע עצמן המחלקות של בהקשר שתועמד המשאבים לכמות ובכפוף המחלקה של למצב בהתאמה לרשות התוכנית. היתרון של אסטרטגיה זו נובע מן ההשפעה המהירה עידוד תוך המקומיות, ברשויות המחלקות בכל לה להיות שעשויה מורכבת הרפורמה. אסטרטגיה ברוח והתחדשות שינוי תהליכים של ובהשקעת השותפים כל של גדול במאמץ כרוכה זו ושאפתנית

משאבים ניכרים במהלך תקופה קצרה יחסית של עד שלוש שנים.

חברת "ספורטבע" וחברת "flow" מיזגו את כל הידע והנסיון לאורך השנים ובנו תוכניות טיפול והעצמה המיועדות לאוכלוסיות המגוונות. הידע האקדמי מהעולם הרחב כמו גם ניסיון השטח הבשילו לכדי פיתוח גישה מקצועית והוליסטית

שמשתמשת בגישת הפסיכולוגיה החיובית והגישה הנרטיבית לעיבוד החוויה והשלכתה לחיי היומיום של המשתתפים.

חינוךסדנאות ותוכניות ייחודיות לנוער בסיכון, מועדוניות ילדים

ונוער וצוותי חינוך על פי מטרות וערכים מוגדרים. הסדנאות והתוכניות מועברות בשיטת הלמידה ההתנסותית ומשלבות

בתוכן תחומים רבים ומרחבי פעילות ייחודיים.

קהילה ומשפחה תוכניות הורים וילדים,

טקסי מעבר )בר\בת מצווה(, תוכנית “אחים מתבגרים”, זוגות, משפחות.

תוכניות ייחודיות להעצמת נשים, גברים ואנשים בתקופת מעבר בחיים.

חדש! גיל שלישי תוכנית העצמה פורצת דרך לגיל השלישי

העוסקת בחלומות חיים, אושר וגילוי העוצמות מחדש.

תוכנית העוסקת בעבר, בהווה ובעתיד המשותף.

ארגונים ומוסדותסדנאות ותוכניות פיתוח אירגוני והעצמה לצוותי רווחה

ועובדים סוציאליים בכלים ובשיטות פורצות דרך.

סדנאות ותכניות העצמה וטיפול באמצעות הרפתקה ומסע בטבע

רותם ינאי-050-2699-855 [email protected], www.s-teva.co.il

דותן חיים-052-4768717 www.flow2u.com, [email protected]

לפרוץ גבולות... להעז... להגשים ולהצליח!

35

Page 36: מידעוס גיליון 63

היישום תהליך כי הוחלט זאת, לאור במחלקות לשירותים חברתיים יחולק לשלושה

שלבים מרכזיים:� שלב התכנון� שלם היישום� שלב הייצוב

כל שלב ילווה בהערכה.לשלושת המשותפות הפעולה אסטרטגיות

השלבים הן:היישום מהלכי של וביצוע 1. תכנון תוך כדי תנועה - וזאת לאור העובדה שדוח כיווני קבע הרפורמה ליישום ההמלצות פעולה כלליים. היישום מתבצע כתהליך של תוך האופרטיביות העבודה תוכניות גיבוש כדי תנועה ולמידה בזמן אמת. היתרון הגדול של מצב זה הוא בהיווצרות אפשרות לשיח פעיל ומשתף עם בעלי העניין, יחד עם יכולת

השפעה על תהליכי העיצוב של יישום הרפורמה במחלקות בפועל. תהליך זה יוצר תחושה של שותפות, הקשבה, ומה שמכונה על ידי מנהלת הרפורמה "רפורמה אמפתית". אסטרטגיה זו אומנם יוצרת בנייה המאפשרת יצירתית עמימות זוהי אך מסוימת, עמימות והתאמה לנסיבות המשתנות, תוך היצמדות לעקרונות הרפורמה.

העמימות מתבהרת תוך כדי התקדמות היישום.חשיפת - בדבר הנוגעים כל של מלאה ושותפות 2. שקיפות של היישום תהליך במסגרת המתגבשים והתהליכים המידע כל הרפורמה עוד בשלבי הטיוטה, באמצעות פרסומם באתר האינטרנט אנשים של מרבי מספר של שותפות מאפשרת הידע, וקהילות התנגדויות הסרת בתהליך, אמון יצירת - היתרון היישום. במהלך ויצירת שותפות אסטרטגית המקדמת את תהליך היישום. לעתים, השונים המהלכים התקדמות את מעכב השותפות ביצירת הצורך ונדרשת השקעת זמן רבה בקבלת משובים ובמתן מענה לכל אחד ואחד. עם זאת, אסטרטגיית פעולה זו יוצרת הסכמות נרחבות יותר

עם בעלי העניין.רצון אחד, מצד כולל, היישום תהליך - נחישות בצד 3. רגישות התאמות לבצע ולנסות העולים והצלילים הקולות למגוון להקשיב - עמידה על העקרונות ומצד שני תוך כדי הכניסה למהלכי היישום, לרפורמה המלצות לגיבוש הוועדה במסגרת שהותוו הבסיסיים

בשירותים החברתיים.אסטרטגיות פעולה אלו נועדו להרחיב את מעגל ההסכמה למהלך

ולאופן יישומו, תוך כדי הקטנת ההתנגדויות למינימום הכרחי.בבסיס היו נוספים מנחים קווים כמה אלו, לאסטרטגיות מעבר

תהליך תכנון היישום וילוו גם את תהליך היישום עצמו:1. תעדוף בבחירת הדגשים המרכזיים ליישום, מתוך רשימת ההמלצות שגובשה לשנים הראשונות, נעשה תוך בחירת הנושאים המשמעותיים ביותר מבחינת המחלקות לשירותים חברתיים ומתוך הנחה שלא יהיה

אפשר לקדם בו זמנית את יישום כל ההמלצות;סמכויות ביזור תוך המחוזות, באחריות ייעשה הרפורמה יישום .2ההיגוי ועדות הביצוע, ועדת כגון - הפעולה מסגרות באמצעות הנהלתו המחוז, את הופך הביזור המקצועיות. והוועדות המחוזיות ומפקחיו לגורם המרכזי בהפעלת השינוי במש"חים. בנוסף, ביזור זה יאפשר להנהלת הרפורמה לשמור על תפקידה כמטה מצד אחד, ומן הצד השני - להרחיב את מעגל השותפים לתהליכי קבלת ההחלטות

הנוגעות לתהליכי היישום;3. הקפדה על שילוב בוועדות של כל הגורמים בעלי העניין - אגפים, מחוזות, שלטון מקומי, איגוד העובדים הסוציאליים, אקדמיה וכדומה;

4. התערבות במצבי משבר אקוטי של מחלקות, למינוף תהליכי היישום של הרפורמה;

המאפ– כבפלטפורמה ברפורמה שימוש .5של ומהלכים אינטרסים של קידום שרת המחלקות המקומיות ושל האגפים והשירותים

המקצועיים;וקידום במחלקות שפותח בידע שימוש .6

הטמעתו ברמה כוללת;מקדם ככלי ואמפתיה דיאלוג שיח, .7בתהליכי היישום של הרפורמה מול המחלקות, וגורמים המקצועיים והשירותים האגפים

רלוונטיים נוספים;8. גיוס תמיכה ולגיטימציה מהנהלת המשרד

ומהמרכז לשלטון מקומי;9. ייעול ותיאום של מהלכים, כך שהמגע מול וימנע כפילויות ויעיל יהיה מתואם המחלקות

מיותרות;10. שמירה על אוטונומיה של המחוזות, כמי שאחראים על מהלכי מהלך את לנהל המחוז עבור המתאימה הדרך בחירת תוך היישום,

היישום ולהובילו;11. העמדת משאבים, שינוהלו על ידי המחוז, לליווי תהליכי היישום

- יועצים ארגוניים;המחוזי, בפיקוח הרפורמה מול אל תיאום מקסימום ביצוע .12

שימוש ברפורמה למינוף תפקיד המפקח המתכלל;13. שמירה מתמדת על האיזון מול האגפים והשירותים המקצועיים - הרפורמה אינה מחליפה את השירותים המקצועיים אלא רק מהווה המדיניות הבניית תוך במש"חים, שלה עקרונות ליישום פלטפורמה

והסטנדרטים במחלקות;14. זיהוי בזמן אמת של נקודות מחלוקת וטיפול בהן באמצעות שיח

ודיאלוג.

מגדיר בלנצארד", של המנהיגות "תורת בספרו ,)2008( בלנצארד שמונה אסטרטגיות להובלת שינוי שהשימוש בהן עשוי להוביל לתהליך שינוי אפקטיבי, כזה המשיג באופן מיטבי את תוצאות השינוי שאליו הרצויה התוצאה את המחברים ציינו אסטרטגיה כל בצד שואפים.

ששימוש באסטרטגיה יכול להוביל לה.למעורבות ההזדמנויות מעגל הרחבת של באסטרטגיה שימוש .1של למהלך נרחבת הסכמה השגת של לתוצאה יוביל - ולהשפעה

השינוי והקטנת התנגדויות;2. שימוש באסטרטגיה של הסברת ההצדקה העסקית לשינוי - יוביל הגורמים ושכנוע השינוי לנחיצות משכנע טיעון קיום של לתוצאה

הרלוונטיים בנחיצות זו; - השינוי לאחר העתיד תמונת תיאור של באסטרטגיה שימוש .3יוביל לתוצאה של יצירת חזון מעורר השראה, המגדיל את המוטיבציה

של האנשים להיות חלק ממהלך השינוי;יוביל - השינוי עם ההזדהות הבטחת של באסטרטגיה שימוש .4הגורמים כל בין מתואמת ותשתית אחד קול קיום של לתוצאה

המובילים את מהלך השינוי;5. שימוש באסטרטגיה של לאפשר ולעודד את אימוץ השינוי - יוביל לתוצאה של שילוב ועירוב של כישורים חדשים ומחויבות של אנשים

להיות שותפים בפועל ליישום השינוי;6. שימוש באסטרטגיה של ביצוע השינוי ותמיכה בו - יוביל לתוצאה

של לקיחת אחריות לתוצאות ולהשגתן;7. שימוש באסטרטגיה של הטמעת השינוי והרחבת יישומו - יוביל

לתוצאה של קיום תוצאות בנות קיימא הניתנות להערכה;

אנו רוצים ליצור שפה

חדשה, שפה שתייצר מצב

שבו המחלקות לשירותים

חברתיים יתחברו ללקוחותיהן

ויחד ישמיעו את קולם

של האנשים החיים כיום

בהדרה חברתית ובעוני

36

Page 37: מידעוס גיליון 63

8. שימוש באסטרטגיה של בדיקת חלופות ועירוב עובדים בבדיקת האפשרויות - יוביל לתוצאה של יצירת חלופות מוסכמות ואפקטיביות

בתהליך היישום של השינוי.

בתכנון הרפורמה מנהלת את שהנחו המנחים הקווים של ניתוח מאסטרטגיות ניכר בחלק שימוש נעשה כי מראה היישום תהליך

אלו.הקפדה על שילוב כל בעלי העניין בכל הפורומים והוועדות מאפשרת השימוש גם והשפעה. למעורבות ההזדמנויות מעגל את להרחיב

בקהילת הידע מרחיב אפשרויות אלו עד אחרון העובדים.כל של מלאה שקיפות המידע, כל בחשיפת המתמיד העיסוק ולדיון בחששות של גורמים וקיום מפגשים רבים להסברה החומרים שונים הנוגעים ליישום, קידמו את השגת התוצאה של הסכמה לגבי

נחיצות השינוי.היה הרפורמה במסגרת שהוכנו הראשונים המסמכים אחד הרפורמה יישום לאחר המחלקות של עתידית מצב תמונת הצגת וגיבוש החזון והייעוד. תמונת מצב זו מעוררת תחושת אתגר ורצון פני השירותים החברתיים עיצוב היסטורי של להיות חלק ממהלך

העתידיים.מול הרפורמה בחשיבות והכרה לגיטימציה בקבלת הרב העיסוק רשויות, ראשי המקומי, השלטון התקציבים, אגף המשרד, הנהלת אקדמיה וכדומה, מקדם מאוד יצירת תשתית מתואמת להובלת מהלכי

היישום ול"קול" מנחה אחד הנוגע ליישום.

עידוד האימוץ של השינוי באמצעות תמריצים למחלקות ומשאבים יוצר מחויבות למהלך.

הערכת של והמהלך לרפורמה ארגוניות תוצאות הגדרת מעצם השגת לקידום המשרד מחויבות של תחושה נוצרת היישום, תהליך

התוצאות בקרב המחלקות.במקום - ודיאלוג שיח ליצירת הוביל אלו באסטרטגיות שימוש עימות וקונפליקט - במהלך התכנון של תהליכי היישום. עם זאת, עדיין קיימת ההבנה שמהלך כה דרמטי של שינוי יעורר גלים של התנגדויות, המשך על הקפדה היישום. במהלך שנתקדם ככל ופחדים חששות יותר וטובה נכונה השימוש באסטרטגיות המצוינות תאפשר הטמעה

של השינוי בהמשך.

הרפורמה במחלקות לשירותים חברתיים -

ניתוח מהלך השינוינוספת" שיזם ניתן להבין מהנאמר עד כה כי אין מדובר ב"תוכנית ידי ושינוי המובל על כולל של עיצוב מדיניות המשרד, אלא במהלך

המשרד.בבואנו לנתח את תהליך השינוי של הרפורמה במחלקות לשירותים פרופיל לניתוח )1988( פוקס שהגדיר בקריטריונים ניעזר חברתיים

אפיוני השינוי:

גוסט 152009 | או ס ' ' דעו מי

אוכלוסיית היעד:

13 גברים, בעלים של משתתפות התכנית.

מטרות:

ליצור בסיס איתן, שיאפשר להורים להתמודד עם השינוי; • תומך גורם שיהיה כך המשפחתי, התא את ולחזק לפתח •

בתהליך השינוי במשפחה;

לשירותים הפנייה את לעודד תמיכה, רשתות לחזק • בחיי המשפחה הגברים מעורבות ולהגביר את קהילתיים

ובחיי החברה בישראל.

תכנים:

פנימי שליטה מוקד מתוך והפעולה שינוי עם ההתמודדות

כחוט ועלו הקבוצה במפגשי מרכזיות תמות היו חיצוני ולא

השני במצבים שונים שנוצרו במהלכם. המשתתפים התמודדו

עם נושא האחריות האישית שלהם ביחס למציאות שבה הם

פועלים - משפחתית, תעסוקתית ועוד. מהם "הבורות" שאליהם

אנו נופלים שוב ושוב; מדוע, האם וכיצד אפשר להימנע מכך;

בחייהם; שונים בתחומים מבחינתם הרצוי השינוי הגדרת

היכן - כאב אני כבן, אני ובנים; אבות יחסי לב; משאלות

הורה; להיות כדי הנדרשים הכישורים השוני; היכן הדמיון,

חולשות וחזקות.

לסיכום, התוצרים העיקריים שהתקבלו מהתכנית:

יצירת רשת חברתית תומכת בין המשתתפים; 1 .

של ואימוץ הבנה וזולתם, עצמם הבנת - אישית העצמה 2 .

דפוסי חשיבה והתנהגות חדשים.

לידי לבוא הגברים של אמיתיים ואפשרות צורך אותרו

ביטוי, לחזק ולהתחזק ולשאוב נחמה ותקווה.

קבוצה זו היא תהליך משלים רצוי ביותר להתערבות בתוך

תהליך בעצמן עוברות האימהות כאשר במיוחד המשפחה,

זו השאיר שינוי. התהליך המשמעותי שהנשים עברו במסגרת

את הגברים במשפחות מאחור ויצר פערים בתפיסות ובציפיות

שלהם שהוא מקום לגברים לתת היכולת המשפחה. בתוך

בלבד אפשרה לגופים המתערבים להשלים תמונה מלאה של

המשפחה.

הגברים שמרו בקנאות על המקום הקבוצתי שבו הם נמצאים

לבדם, ללא בנות הזוג, וראו בו ערך רב. יחד עם זאת, חלקם

הביע צורך להמשיך להשתתף בתהליך נוסף, שאליו בנות זוגן

תצטרפנה.

הגברים מעורבות של הסוגיה בלטה התהליך בעקבות

בתכניות העצמה לנשים.

מתוך התהליך הקבוצתי של הגברים עלה שהם חווים חוויה

חטיבה עיונית:לימודים תיאורטיים הניתנים ב–3 תחומים:

היבטים ביולוגיים פיזיולוגיים של המיניות, 56 שעות.היבטים פסיכולוגיים חברתיים של המיניות, 56 שעות.

הכשרת מנחים לקבוצות בחינוך מיני, 112 שעות.

חטיבה מעשית:סופרוויז'ן ופרקטיקום.

תעודה: בסיום התוכנית תוענק תעודה של מוסמך למיניות למשתתף שעמד בכל דרישות התוכנית.

גמול השתלמות: התוכנית מוכרת לקבלת גמול השתלמות למורים,

ליועצים חינוכיים, לאחיות ולעובדים סוציאליים.

הזדמנות לשדרוג מקצועי ומקור פרנסה נוסף!

חוברת המפרטת את התוכנית תישלח לכל דורש

התוכנית תתקיים בתל–אביב, חיפה ובאר–שבע

בשעות אחר–הצהריים.

[email protected] | 03-5102589 .להרשמה ולפרטים נוספים: טל. 03-5101511, פקס

"מחנך למיניות"תעודות הסמכה כמנחה קבוצות במיניות האדם

האגודה הישראלית לתכנון המשפחה[email protected] מרכז הכשרה והשתלמויות ארצי רח' רמב"ם 9 תל-אביב

37

Page 38: מידעוס גיליון 63

בהתייחס לרפורמההאפיון

הסכמה לצורך בשינוי

הסכמה רחבה של כל בעלי העניין הנוגעים בדבר

יוזמה משותפת של המשרד ושל השלטון יוזמה ובחירההמקומי

התהליך בטרם השינוי

גיבוש ההמלצות היה תהליך קצר יחסית, של כשנה. תהליך תכנון היישום הינו ארוך

ואינו מתפשר עד השגת הסכמות וניהול שיח ודיאלוג

קיים, אם כי לא סגור עד סופו - מה תכנון מראששמאפשר מעורבות והשפעה של בעלי העניין

על תהליך עיצוב השינוי

שליטה של המושפעים

מהשינוי

קיימת במידה רבה - הן בהיותם מעורבים בוועדות השונות ובצומתי קבלת ההחלטות והן

בהיותם שותפים לקביעת אבני הדרך ליישום

טווח הזמן של השינוי

טווח הזמן מתחלק על פי הנושאים השונים. יש נושאים שטווח זמן היישום שלהם הוא

קצר, ואילו אחרים - טווח זמן היישום שלהם ארוך.

בכל מקרה, מדובר במהלך ארוך ולא בשינוי פתאומי וקצר

האפשרות לבטל את השינוי

מרגע היציאה ליישום, אי אפשר לבטלו

ידועים. כל החומר הנוגע ליישום הרפורמה פרטי השינוימפורסם

חיובית. אמור להשפיע ולשדרג את כל תחום מהות השינוי העיסוק

היקף ההשפעה של היישום

רחב מאוד. עיסוק בנושאים רבים וצורך לצמצם פערים שנצברו מאז הרפורמה

הקודמת, לפני כ־30 שנה

מרחב ההשפעה של השינוי

גם ברמת הפרט והלקוח וגם ברמת הארגון

העומס המוטל בעקבות השינוי

בינוני. מגובה במשאבים לתמיכה במהלך השינוי

מקור הצורך בשינוי

פנימי וחיצוני

הוכרז. טרם התקיים טקס השקה מסודרפומביות השינוי

גדול במהלך מדובר כי להבין אפשר השינוי, אפיוני ניתוח מתוך ומאתגר ובו זמנית - נדרש ונחוץ.

הצלחת המהלך תלויה בחלק לא מבוטל שלה ביכולת להוביל גורמים

ולהיות שותפים למהלך, מתוך הכרה בחשיבותו כך לתמוך כל רבים ונכונותו.

כל חיבור "שטיח", תוך ויכולת לארוג דורשת מנהיגות כזו הובלה החוטים הרלוונטיים בצורה נבונה והגונה.

בכיוון צעידה מבטיח לעיל שתוארו מהאסטרטגיות בחלק שימוש הנכון.

לסיכוםמוקדם עדיין להעריך אם יישום הרפורמה והמלצותיה השונות יחולל מהפכה שתשפיע על כל המערכות העוסקות במתן שירותים חברתיים

לאוכלוסיות השונות, או שמא תביא לשינוי חלקי בלבד.ראייה לזווית שתביא במערכת, למהפכה להוביל מנסים אנו לראות רוצים אנו השירות. מקבלי האזרחים של מחודשת להם יש שבו ונרקם, ההולך לחזון שותפים המחלקה בלקוחות זכות לקבל שירות איכותי ומקצועי במסגרת המחלקה לשירותים כל בגיוס המובילה לסוכנות להפוך אמורה אשר - חברתיים הסוכנויות החברתיות בקהילה, כדי לממש את הזכויות המגיעות

ללקוחותיה.אנו רוצים ליצור שפה חדשה, שתייצר מצב שבו המחלקות לשירותים חברתיים יתחברו ללקוחותיהם - ויחד ישמיעו את קולם של מי שחיים

כיום בהדרה חברתית ובעוני.כמו כן, אנו מקווים כי שימת דגש מיוחד על קהילתיות תביא ליצירת חבריהן, לזכויות מודעות יותר עם יותר, וחסינות מלוכדות קהילות הפועלות יחדיו לקיום עקרונות של צדק חברתי בקרב כל הרבדים של

החברה הישראלית.הרפורמה במחלקות לשירותים חברתיים נושאת עמה חזון המדגיש וגם מהווה ומקצועיים את החשיבות שבאספקת שירותים איכותיים ושותפות של כל מהלך מורכב ומשמעותי; מהלך שמחייב התגייסות הגורמים הרלוונטיים, באופן אשר יעצב את פני עבודת המשרד ועבודת

המחלקות לשירותים חברתיים בשנים הקרובות.שאלנו עצמנו לא פעם אם מדובר בתהליך שינוי או במהפכה. אנו במהלכי ונתקדם שנלך ככל תתברר זו לשאלה שהתשובה מניחים

היישום של הרפורמה במחלקות לשירותים חברתיים.

ספרות1. בלנצארד, ק. )2008(. תורת המנהיגות של בלאנצארד. ישראל: מטר.

2. וינטר, מ., מורלי שגיב, ד. )2011(. ספר הפרויקט רפורמה בשירותים החברתיים גרסה מספר 1. ירושלים: משרד הרווחה והשירותים החברתיים.

3. מינצברג, ה., אלסטראנד, ב., לאמפל, ג'. )2006(. ספארי אסטרטגיות. תל אביב: ידיעות ספרים.

4. פוקס, ש. )1988(. הפסיכולוגיה של ההתנגדות לשינוי. ישראל: אוניברסיטת בר אילן.5. צבע, י. )עורך( )2010(. דוח הוועדה לגיבוש המלצות לרפורמה בשירותים המקומיים.

ירושלים: משרד הרווחה והשירותים החברתיים.משרד ירושלים: .2010 לשנת החברתיים השירותים סקירת .)2011( )עורך( י. צבע, .6

הרווחה והשירותים החברתיים.

38

Page 39: מידעוס גיליון 63

על המדף

39

על המדף

הבקיאים מקצוע אנשי שני ידי על נכתב זה ספר וההכשרה המחקר התיאוריה, המדיניות, בפרקטיקת את לחזק נועד הספר הסוציאלית. העבודה בתחום פרקטיקת המדיניות בעבודה סוציאלית, מאחר שלטענת ויכולים צריכים הסוציאליים "...העובדים המחברים להיות מעורבים בשינוי המדיניות החברתית ובעיצובה

ולהשפיע עליה".מבנה הספר מושתת על תפיסת עולמם של המחברים, לפיה קיימות שלוש רמות: האחת - חזון חברת הרווחה, - והשלישית הסוציאלית, העבודה מטרות - השנייה העבודה מתחום חלק המהווה המדיניות, פרקטיקת

הסוציאלית ומטרתה ליישם את חזון מדינת הרווחה. פרקטיקת ידי על לקדם יש שאותו החברתי, החזון "חזון המבוסס על השאיפה הוא, לדבריהם, המדיניות, לקדם חברה המושתת על ערכים של שוויון, סולידריות, חברה ומדיכוי, מאפליה ממחסור, וחירות שותפות שבה כל בני האדם, ללא קשר למעמדם החברתי, מינם, או בריאותם גילם, הפיזית, יכולתם צבעם, מוצאם, ומספקת טובה חיים מאיכות נהנים המינית, נטייתם זכויות האדם שלהם, כולל אלה החברתיות ומהגשמת ומהיכולת והזדמנויות זכויות משוויון והכלכליות, והקהילה החברה לפיתוח ולתרום עצמם את להגשים

שבהן הם חיים" )עמ' 314(.לאנשים, "לסייע היא: הסוציאלית העבודה מטרת למשפחות ולקהילות לפתור בעיות ומצוקות תוך יצירת חברה טובה דיה, שבה יוכלו אנשים להגשים את עצמם, ליהנות מאיכות חיים ולממש את זכויותיהם כבני אדם"

)עמ' 213(.מקשרת המחברים, לדעת המדיניות, פרקטיקת הסוציאלית העבודה מטרת לבין החברתי החזון בין ומהווה את אחת מדרכי התערבותה: "פעולות הנעשות ידי עובדים סוציאליים כחלק אינטגרלי מעבודתם על המכוונות ואופניו, העיסוק תחומי בכל המקצועית לעצב מדיניות חדשה או לנסות ולשפר את המדיניות הקיימת ולמנוע שינויים לרעה בה. פעולות אלה מכוונות להשפיע הן על המדיניות והן על יישומה ברמה ארגונית, מקומית, לאומית ובין לאומית, ההולמת את ערכיה של

העבודה הסוציאלית" )עמ' 12(.

פרקי הספר מאורגנת בצורה מפורטת הספר פרקי בתשעת ושיטתית, תוך התייחסות למקורות רבים בארץ ובעולם,

משנה סדורה של פרקטיקת המדיניות:הפרק הראשון - מציג את ישראל כמדינת רווחה ואת

התפתחותו של מקצוע העבודה הסוציאלית בה. המדיניות, פרקטיקת את מגדיר - השני הפרק אחרות פרקטיקות לעומת שלה והייחוד מהותה של העבודה הסוציאלית, תוך הדגשת הצורך בשינוי המדיניות בשל זיהוי בעיות חברתיות חדשות, בעיות וקשיים הקיימת המדיניות בהפעלת וחסרונות ביישום מדיניות או פעולות בפרקטיקות לקויות. כמו כן, הפרק מתייחס לרמות הפעילות השונות ולתחומי

פעולות אחרים של העבודה הסוציאלית.הפרק השלישי - מתייחס לפער שבין החזון למציאות המדיניות פרקטיקת באמצעות עליו לגשר ניתן ואיך בעבודה הסוציאלית - על ידי הגברת הידע בנושא, מתן העדפה לתחום זה והכשרת תלמידים הלומדים עבודה סוציאלית ברמות השונות )לנושא ההכשרה מוקדש גם

פרק נפרד ומקיף, פרק תשע(.על המשפיעים לגורמים מתייחס - הרביעי הפרק בפרקטיקת הסוציאליים העובדים של מעורבותם חברתיים, הכלל - המאקרו ברמת גורמים המדיניות: גורמים ברמת המזו - הסביבה הארגונית שבה פועלים הקשורה - המיקרו וברמת הסוציאליים, העובדים

בעובדים עצמם.הפרק החמישי - הוא פרק ביניים ודן בתהליכי קביעת המדיניות במדינת הרווחה. המחברים ראו צורך להוסיף פרק זה כדי לאפשר לקורא המעוניין לפעול בפרקטיקת של עיצובה דרך ואת אלו תהליכים להכיר המדיניות

מדיניות הרווחה.ביישום עוסקים - השביעי והפרק השישי הפרק פי על לפעול מומלץ בו המדיניות, פרקטיקת של והיובל המדיניות יובל הבעיות, )יובל "היובלים" גישת הפוליטי(. בפרקים אלו מוצגים שלבי הפעולה, השימוש תקשורת, חברתית, )הפעלה ובטקטיקות באסטרטגיות הנדרשת האישית המיומנות וכן משפט( בתי כנסת, מהעובד הסוציאלי העובד בתחום. פרקטיקת המדיניות השמיני(. )הפרק בכנסת בפעילות בהרחבה מודגמת המחברים מדגישים את חשיבות ההכשרה של התלמידים פרקטיקת נושא לקידום הסוציאלית העבודה בלימודי

המדיניות ומקדישים לכך פרק נפרד )הפרק התשיעי(.

המדיניות של לתוכן מתייחסים אינם המחברים רמת כגון אידיאולוגית, מבחינה עצמה החברתית המעורבות של הממשלה בפעילות החברתית והפיקוח על פעילותה, מידת חופש הפעולה הכלכלי של הגורמים השונים במשק ושל היזמים, הפרטת שירותים חברתיים

ועוד.בתחום הפועל כפרט, הסוציאלי שהעובד סבור אני להתקשות עשוי השונות, ברמות המדיניות פרקטיקת המקצועי ותפקידו הכללי החברתי החזון בין להפריד ואישיות. פוליטיות - האידיאולוגיות עמדותיו לבין העובדים בקרב אלו בעמדות שוני שקיים עוד מה

הסוציאליים השונים."פרקטיקת התחום שם שינוי את לבחון רצוי המדיניות" למושג בעברית כמו: "מעשה המדיניות", או בישראל: הסוציאלית בעבודה אחרים בתחומים כמו

"עבודת המדיניות".

לסיכום, הספר מציג את פרקטיקת המדיניות בהיקפה הרחב בצורה שיטתית ובהירה, תוך הבחנה בין תיאוריה למציאות והדגמה של אפשרויות פעולה וכיווני פעולה דרכי ולאימוץ ללימוד לקריאה, מומלץ הספר רצויים. פעולה - לעובדים הסוציאליים ולכל מי שמעוניין בשינוי

מדיניות חברתית.

מאת עידית וייס־גל וג'וני גלהוצאת מאגנס,

ירושלים 2011

קרא וסקר: ד"ר מאיר חובב

הכותב כיהן בעבר במשרד הרווחה, כמנהל האגף לשירותי

תקון והאגף לטיפול באדם המפגר, והיה מרצה מן החוץ

בתחום שירותי הרווחה בכמה אוניברסיטאות בישראל

פרקטיקת מדיניות בעבודה סוציאלית

Page 40: מידעוס גיליון 63

40

עמדה

סיימנו לא מכבר את לימודי התואר השני בעבודה סוציאלית בבית שאנחנו אף על תל־אביב. באוניברסיטת סוציאלית לעבודה הספר משמשות כעובדות סוציאליות כבר שנים מספר, התחלנו את לימודי בחרנו למהות המקצוע שבו הנוגעות רבות התואר השני עם שאלות

לעסוק, מטרותיו וההבדלים בינו לבין מקצועות מסייעים אחרים. עוולות חברתיות: האם לסייע לאנשים תהינו מהו תפקידנו אל מול להסתגל לתנאי חייהם ולקבל את מצבם? או אולי לסייע ליחידים לשפר בכוחנו שמא או חייהם? איכות ואת והמשפחתי האישי מצבם את במילים יותר? רחבים חברתיים לשינויים לשאוף תפקידנו ומתוקף אחרות: האם עיקר עבודתנו הוא הטיפול הפרטני בחדר? ואם כך הדבר, פרופסיות מול אל הסוציאליים, העובדים שלנו, המוסף הערך מהו

מסייעות אחרות? חשוב להדגיש כי שאלות אלה, ששאלנו את עצמנו, מבטאות ויכוח הסוציאלית, העבודה מקצוע של העיקריות מטרותיו על מתמשך דיון במסגרת .)2001 וגל, )וייס בעולם ימיו מראשית עוד המתקיים של העיקרית המטרה האם ממש: שאלות אותן נשאלו זה מקצועי בקהילה בסביבה, חברתיים שינויים להניע היא הסוציאלית העבודה ובמדיניות - לקידום רווחתן של קבוצות שונות באוכלוסייה, או שמא מטרתו העיקרית של המקצוע היא להעניק טיפול אישי לפרטים, כדי

שיסתגלו טוב יותר לסביבתם החברתית? )וייס, 2005(. סוציאלי עובד כל אלה. בשאלות באריכות לדון ניתן כי ספק אין בוודאי מתחבט בהן מעת לעת ונוטה בעבודתו היומיומית לאחד משני כיוונים אלה. בפועל, לרוב המטרות משתלבות זו בזו, תוך שהן מושפעות העובד הסוציאלי, ההדרכה שהוא האוריינטציה של ממקום העבודה,

מקבל והצרכים המשתנים של אוכלוסיית הפונים שעמה הוא עובד.אנו מרגישות כי כיום, שנתיים אחרי שהתחלנו את לימודינו לתואר השני, גיבשנו לעצמנו כמה תשובות לשאלות אלה ואנו מרגישות בטוחות מתמיד בייחודיות המקצוע שבו בחרנו לעסוק לפני לא מעט שנים. אחד כעובדים ייחודנו ובחידוד תשובות בגיבוש לנו סייעו אשר הקורסים סוציאליים היה סמינר מתקדם בפרקטיקת מדיניות בעבודה סוציאלית.

עובדות 12 השתתפו סמסטרים, שלושה לאורך שנמשך בסמינר, במגוון תפקידים ניסיון בעלי כולם סוציאלי אחד, ועובד סוציאליות והפרטי. השלישי המקומי, הממשלתי, במגזר הרווחה בשירותי המשתתפים התבקשו להיות מעורבים בפועל בשינוי מדיניות קיימת עובדים, הם שבו הארגון ברמת חדשה מדיניות לקידום לפעול או

ברמת הרשות המקומית או הממשלתית. בתובנות אחרים סוציאליים עובדים לשתף ברצוננו זה במאמר נוספים קורסים גם במסגרת כמו זה, קורס הגענו במסגרת שאליהן

בלימודי המוסמך לעבודה סוציאלית.

"העיניים והאוזניים" של החברהעובדים כי להבנה קשור היה אצלנו שהתחדדו הנושאים אחד ללא הרף למציאות קשה נחשפים היומיומית, סוציאליים, בעבודתם נוטים אך גורמים, של רחב ממגוון הנובעת ויחידים, משפחות של לשמור זאת לעצמם. כפי שמתארים זאת וייס־גל וגל בספרם )בדפוס(, והם החברה של והאוזניים" "העיניים הם הסוציאליים העובדים שומעים ורואים מקרוב את הבעיות החברתיות המורכבות של החברה הישראלית במגוון תחומים. אולם מה שקורה לנו לעתים קרובות הוא שאנו "סופגים" אלינו את הסיפורים הקשים, את העוולות ואת חוסר

הצדק, במקום להוציא אותם החוצה, לידיעת הקהילה והחברה כולה. דבר הקשים, המקרים את ומכילים שומעים אנו אחרות, במילים שגורם לנו, לעתים קרובות, לחוש תסכול וחוסר אונים. אלה רק גוברים שעומדים במשאבים ניכר וצמצום כלכליים משברים של בעיתות לרשותנו כדי לסייע לאוכלוסיות שלהן אנו מספקים שירותים. על כן, פעמים רבות, הסיוע שאנו נותנים מסתכם בהכלה או "ונטילציה". אין אנו מבקרות סיוע מסוג זה. אנו מאמינות שלאפשר לבני האדם לספר חשיבות יש משקלו כובד את מעליהם ולפרוק האישי סיפורם את מרכזית בעבודתנו. יחד עם זאת, נשאלת השאלה האם די בכך, והאם

יש דברים נוספים שביכולתנו לעשות. לתפיסתנו, תפקידנו כעובדים סוציאליים אינו מסתכם בהקשבה, בהרגעת הרוחות וב"ספיגת" הסיפורים אלינו. מתוקף תפקידנו עלינו להתריע על בעיות חברתיות, על לקויות במדיניות החברתית או על בפני אלינו הפונים של קולם את ולהשמיע בה הקיים צדק חוסר קובעי המדיניות ברמותיה השונות )ראו גם וייס־גל וגל, בדפוס; וייס, אלה, פעולות במציאות. שינויים לחולל נוכל למעשה, כך, .)2006 )policy-practice( כפי שלמדנו, מרכיבות את פרקטיקת המדיניות

בעבודה סוציאלית.

אם כן, מהי פרקטיקת מדיניות?של בשיח יחסית חדש מושג הוא מדיניות" "פרקטיקת המושג העבודה הסוציאלית בעולם ובישראל )וייס, 2006(. ג'נסון )2003( הגדיר אותו כ"מאמצים לשנות מדיניות של ארגונים, מסגרות קהילתיות או זו המבוטאת בחקיקה, אם על ידי יצירת מדיניות חדשה, שיפור מדיניות Jansson,( "קיימת או מניעת ניסיונות לשנות מדיניות על ידי אחרים

.)2003, pp.13פרקטיקת מדיניות מאפשרת למעשה לכל עובד סוציאלי לפעול בגזרתו למען שינוי, גם כאשר הוא עובד עם פרטים. פרקטיקת מדיניות משתלבת תחום ואינה סוציאלית בעבודה הפרקטיקה סוגי של הרחב במגוון התמחות בפני עצמו, כפי שחושבים עובדים סוציאליים רבים. פרקטיקת מדיניות פועלת באופן ישיר למען שינויים חברתיים, מתוך הבנת בעיותיהם ומצוקותיהם הספציפיות של בני האדם, ולמעשה "נולדת" מתוך המפגש

הישיר של העובדים הסוציאליים עם מצוקות אלה )וייס־גל וגל, בדפוס(. כך לדוגמה, עובדת סוציאלית במחלקה לשירותים חברתיים, אשר במסגרת תפקידה כעו"ס משפחה נפגשת עם משפחות החיות בעוני ובמצוקה חברתית שאינן מסוגלות לשלב את ילדיהן הקטנים במסגרת באזור צהרונים היעדר בגלל - הלימודים שעות לאחר צהרונים של מבינה הסוציאלית העובדת הגבוהה. עלותם עקב או חיים הם שבו ומחליטה לנסות לפעול למען זו משותפת למשפחות רבות כי בעיה צהרונים במסגרת ילדים לשילוב ביחס העירונית המדיניות שינוי

המסובסדים על ידי העירייה. מדיניות בפרקטיקת מלעסוק נמנעים רבים סוציאליים עובדים בשירותים, הקיים העבודה עומס שבשל יתכן - מגוונות מסיבות הצמצומים והקיצוצים בכוח האדם, וייתכן שלאור תפיסתם כי עיסוק במדיניות חברתית הוא נחלתם של עובדים סוציאליים קהילתיים או

של פוליטיקאים ומומחים לדבר.

חלק בלתי נפרד מהעבודה השגרתיתמדיניות פרקטיקת כי לנו הוכיחו המדיניות פרקטיקת לימודי ידי כלל העובדים הסוציאליים, כחלק וצריכה להיעשות על יכולה

שירה חכמון וליאת פדלון

פרקטיקת מדיניות הלכה למעשהת ו י נ י ד מ ת ק י ט ק ר פ ל ם ד ק ת מ ר נ י מ ס מ ת ו י ו ו ח ם ו כ י ס

שירה חכמון - עו"ס, MSW, רכזת השירות הסוציאלי בכפר הנוער "עיינות"ליאת פדלון - MSW, רכזת מתנדבים

Page 41: מידעוס גיליון 63

41

בלתי נפרד מעבודתם השגרתית בשירותים השונים, ללא קשר להיותם בעבודה עוסקים או וקהילות קבוצות משפחות, פרטים, עם עובדים ניהול קהילתית, עבודה קבוצתית, עבודה משפחתי, טיפול קלינית, בין השילוב את מהווה מדיניות פרקטיקת ניהול. או הדרכה טיפול, יותר. רחבה ברמה מדיניות לשינוי החתירה לבין הישירה העבודה הסוציאלית: העבודה מקצוע של והייחודיות המהות גם זו לדעתנו, שיפור למען ולפעול האנשים מצוקות את לשמוע והנכונות היכולת

רווחתם וקידומה. קידום של פרקטיקת מדיניות יכול להתקיים ברמות השונות )בארגונים, עובד לכל לפעולה מקום ומאפשר הלאומית( וברמה מקומיות ברשויות מרמות אחת בכל מדיניות בפרקטיקת עסקו הקורס משתתפי סוציאלי. אלה. כולם העלו על סדר היום נושאים מגוונים, אשר צמחו מתוך עבודתם הישירה בשירותים השונים מול פרטים, משפחות וקהילות. לדוגמה: קידום מוגבלויות עם לזוגות בהוסטלים זוגיים מגורים המאפשרת מדיניות עסקי, בארגון למשפחה ידידותית מדיניות של והטמעה קידום שכליות, שינוי מדיניות ממשלתית ביחס לרמת הסבסוד של שכר הדירה לאנשים

החיים בעוני בישראל, ועוד. הבודד, העובד ידי על להיעשות אמור אינו השינוי כי להדגיש חשוב שמזהה את הבעיה ומתריע עליה, אלא על ידי קבוצת פעולה של אנשי ובעלי אינטרסים משותפים, שתשאף לחולל שינוי במדיניות או מקצוע

לקבוע מדיניות חלופית אחרת. של לשינוי הפועלת סוציאלית בעובדת לראות ניתן לכך דוגמאות מדיניות העירייה ביחס לבני נוער הנמצאים מחוץ למסגרות לימודים או עבודה ביישוב, ומקימה - בשיתוף בני הנוער וגורמים מקצועיים בעירייה - מסגרת עבור בני נוער אלה. או כאשר עובדות סוציאליות מבחינות בכך של בסיוע צמצום חל בסיכון הפעוטות בחוק שינויים שחלו שבעקבות ומקימות קבוצת עבודה לומדות את הנושא והן היום, הרווחה במעונות

שתפעל לעריכת תיקונים בחוק.

למען שיפור ושינוי במדיניותלסיכום, קורס פרקטיקת מדיניות בלימודי המוסמך פתח בפנינו צוהר ניזונה אלא בלבד, הטיפול בחדר נשארת שאינה סוציאלית לעבודה או בפונים הפוגעת מדיניות של ושינוי שיפור למען ופועלת ממנו להצעת מדיניות חסרה. למדנו שעלינו ובכוחנו, כעובדים סוציאליים, לא להיות רק "ספוג" אלא לפעול למען שיפור המדיניות החברתית. עלינו להוביל שינויים שיקדמו את הפרטים והאוכלוסיות שעמם אנו נפגשים

מדי יום. וריבוי הרווחה שינויים בתפיסת מדינת כלכלי, אלו של משבר בימים כעובדים בייחודנו שימוש לעשות נדרשים אנו מסייעים, מקצועות של סוציאליים: לשמש כמתריעים חברתיים, להשמיע את קולם של הפונים

ולפעול למען שיפור ושינוי במדיניות ברמה רחבה. השנתיים האחרונות לימדו אותנו באופן אישי שכל שינוי הוא אפשרי, הבנתה, בעיה, של איתור להשגה. וקשה מופרך גדול, נראה כשהוא גם יצירת שיתופי פעולה רבים ככל האפשר ולמידה הגדרתה באופן ברור, דבר של בסופו להוביל יכולים ומגוונים, שונים פתרונות של וחקירה

לשינוי מדיניות באופן שייטיב עם לקוחותינו במגוון השירותים.ולחברנו לחברותינו וייס־גל, עידית לפרופ' להודות ברצוננו לבסוף, לקורס, שהיו חלק ממסע מרגש של היכרות מחודשת עם המקצוע המיוחד

הזה, שבו בחרנו לעסוק עוד בתחילת הדרך המקצועית שלנו.

ספרותוייס, ע. וגל, ג'. )2001(. העדפות מקצועיות של סטודנטים מתחילים לעבודה סוציאלית .1

בישראל. חברה ורווחה, כ"א, 176-159. וייס־גל, ע. וגל, ג'. )2011(. פרקטיקת מדיניות בעבודה סוציאלית. ירושלים: מאגנס. .2

וייס, ע. )2005(. העבודה הסוציאלית בראי הביקורת. חברה ורווחה, כ"ה, 281-249. .34. Jansson, B.S. (2003). Becoming an effective policy advocate: From policy practice

to social justice (4th Ed.). Pacific Grove, CA: Thomson, Brooks/Cole Pub.

נפתחה ההרשמה לשנת תשע”ג

התוכנית לטיפול משפחתי וזוגי בגישה דינאמית-מערכתית

לבירורים נוספים ניתן לפנות:

קמפוס הר הצופים, ירושלים 91905,

טל' 3070*, 02-5422000, פקס 02-5881761,

[email protected]

.0212

זר האו

וס דפ

עובד/ת סוציאלי, פסיכולוג/ית, יועצ/ת חינוכי, מטפל/ת באומנויות, מטפל/ת ביצירה והבעה,

קרימינולוג/ית קליני

רוצה להעמיק בתיאוריות הקלאסיות ובתיאוריות בנות זמננו, לתרגם מושגים תיאורטיים מופשטים לשפה

קלינית יישומית, ולבחון את הרלבנטיות של התפיסות הטיפוליות למציאות שבה המבנה של המשפחה,

ערכיה וזכויותיהם המשפטיות של המרכיבים אותה משתנים במהירות וללא הרף?

אם כן, בוא/י ללמוד איתנו!בין הקורסים בתוכנית

מודלים בטיפול משפחתי, תיאוריות ושיטות בטיפול זוגי, בעיות מיניות בזוגיות, דיני משפחה, אתיקה, מיומנויות טיפול במשברים חריפים, טכניקות טיפוליות שונות, סוגיות בטיפול משפחתי, אימגו, הפרעות תפקוד בראיה

משפחתית ועוד...

סגל המרצים מושתת על אנשי מקצוע בכירים, מהמובילים בתחומם. ־התלמידים הינם בעלי הכשרה וניסיון קליני בתחומים טיפוליים שונים. הלי־מודים נתמכים בהדרכה בחברותא ובהדרכות אישיות. כל אלה מהווים מע

טפת המאפשרת חיפוש יצירתי אחרי הקול האישי ומהווים מצע להעשרת ההתפתחות ולהמשך גיבוש הזהות המקצועית.

הלימודים יתקיימו בתל-אביב - ימי שישי בבוקר.

Page 42: מידעוס גיליון 63

הטמעת השפה התוצאתית בעבודה סוציאלית - האומנם שפות שונות?

אסטרטגי מהלך הינו התוצאות" "מיזם החברתיים והשירותים הרווחה משרד של החשיבה של והטמעה מיסוד לפיתוח, החותר בשירותי התוצאות מדידת ושל התוצאתית "מיזם התוצאות" במשרד עולה בקנה הרווחה. המשקפות ובעולם בארץ מגמות עם אחד )accountability( אחריותיות של תפיסה הלקוחות, כלפי השירות נותני מחויבות ושל הגורמים המממנים והציבור בכללותו, לשיפור תוכניות של והמועילות האיכות של מתמיד

ההתערבות. משלים מהלך מהווה המיזם זה, במובן המתקיימות מוקדמות ליוזמות ומתכלל הרווחה שירותי הפיכת שבמוקדן במשרד, מתמיד לשיפור השואפים לומדים לארגונים של הערכה מחקרי ארגונית, למידה באיכות:

תוכניות, שיטת הרף ועוד. 2007 בשלהי הושק התוצאות" "מיזם איצקוביץ. נחום המשרד מנכ"ל בראשות הוא מובל על ידי האגף הבכיר לתכנון מחקר צבע, יקותיאל עומד שבראשו והכשרה בשותפות עם מכון מאיירס־ג'וינט ברוקדייל. שלבים בשני כה עד יושם התוצאות מיזם התנסות של כשלב הוגדר א' שלב מרכזיים: ולמידה )סוף 2007 עד סוף 2009(. שלב זה היה מהלך חלוצי שנועד לאפשר ליחידות המשרד לשירותים חברתיים לעבור משפת "התשומות" השגורה במשרד לשפת "התוצאות", להתנסות

הצרכים על מכך וללמוד המדידה בתהליכי התוצאתית החשיבה לביסוס המערכתיים שלב הרווחה. בשירותי התוצאות ומדידת מיסוד פיתוח, כשלב הוגדר המיזם של ב' על בהתבסס כה(. עד 2009 )סוף והטמעה ממצאי המיפוי, הכמותיים והאיכותניים כאחד, התוכנית גובשה בתחום, לספרות ובזיקה משלב במעבר מתמקדת אשר ב', לשלב ההתנסות והלמידה לשלב המכוון לביסוס של תהליכי מדידת תוצאות בשגרת העשייה של

תוכניות במשרד.והמרכז אביב תל במחוז התוצאות מיזם הינו חלק מהותי בשלב ב' של המיזם הארצי. המהלך המחוזי הינו פרי יוזמת מנהלת המחוז, אשר שדה, מרינה וסגניתה, שגב, אריאלה פנו אל האגף לתכנון מחקר והכשרה בבקשה לקחת חלק במיזם הארצי ולהיות נושאי הדגל בפיתוח החשיבה התוצאתית ומדידת תוצאות

ברמה המחוזית.אביב תל במחוז התוצאות מיזם במסגרת במחלקות סוציאליים עובדים והמרכז, המקומיות שברשויות חברתיים לשירותים תוכניות המשגת של בתהליך מתנסים מדידת התוצאתית, השפה פי על התערבות שיפור לצורך במידע ושימוש תוצאותיהן מנוהל המחוזי המיזם ההתערבות. תוכנית כיום על ידי חגית סיני־גלזר, בהנחיית פורום מוביל ובליווי ועדת היגוי מחוזית שבה נציגות הפיקוח חברתיים, לשירותים מהמחלקות

המחוזי והאגף לתכנון מחקר והכשרה. כיום שותפות במיזם 56 מחלקות לשירותים

השלב התערבות. תכניות 61 עם חברתיים, "התיאוריה לחשיפת מכוון בתהליך הראשון הקטנה" של התוכנית ולהמשגתה על פי המודל הלוגי. בתהליך זה מחודדים הקשרים הלוגיים בין המרכיבים השונים של תוכנית ההתערבות

)צרכים, תשומות, תפוקות ותוצאות(. האתיות, לסוגיות מענה לתת כדי המתודולוגיות והיישומיות הכרוכות בתהליכי המובילים הצוותים ולצורכי תוצאות מדידת בהתמודדות עמן, גובש מודל הליווי במסגרת המפגשים במסגרת עמיתים". "קבוצות של נעשה הסוגיות, ומלובנות נדונות הללו שיתוף בידע ובמידע וניתנת תמיכה לעובדות המתמודדות עם הקשיים והמחסומים שבדרך. הקבוצות מונחות על ידי מנהלת המיזם המחוזי ייעודיים, מחוזיים מפקחים ידי על ומלוות

שגם משתתפים בפורום המפקחים המלווים.של שפה, של שינוי מהווה תוצאות מדידת היא ככזו עשייה. של וגם ארגונית תרבות מחייבת קיומה של תשתית ומערך מלווה. לקחים שהופקו ממיפוי הפיילוטים של שלב א' במיזם מהספרות ממצאים בשילוב במטה, התוצאות יישומיים, צעדים של לשורה הביאו בתחום, ייעודי מערך הכשרה ויישום של בהם: פיתוח בניית המחלקות; ולעובדי המחוז למפקחי מאגר כלי מדידה בעולמות התוכן הרלוונטיים, תוצאות; מדידת לתהליכי מתאימים שהינם

סיוע בעיבוד נתונים, וכיו"ב.המקיפה לעשייה פומבית במה לתת בכדי והמשמעותית של העובדות במחלקות במסגרת המיזם המחוזי, התקיים במרכז הכנסים ברמת

טל ארזי, חגית סיני־גלזר ומרינה שדה

ז כ המר ו אביב ז תל חה - התהליך במחו ו ו ת במשרד הר צאו זם התו מי

ד"ר טל ארזי - מנהלת המיזם הארצי חגית סיני־גלזר - מנהלת מיזם התוצאות, מחוז ת"א והמרכז

מרינה שדה - סגנית מנהלת מחוז ת"א והמרכז

מיטל ויסמן - עו"ס קשישים, המחלקה לשירותים חברתיים "שפירים", אגף דרום, עיריית ת"א־יפו

מיטל ויסמן דברים שנאמרו בכנס "מיזם

התוצאות" של מחוז תל אביב והמרכז של משרד הרווחה

והשירותים החברתיים - רמת אפעל, 16 בפברואר 2012

כמובילת תוכנית בהערכת מעורבת אני שלום קרית בשכונת קשר קו פרויקט

שבדרום תל אביב. אביב־ בתל ידוע פורמט הוא הקשר קו

שבמסגרתו בארץ, אחרים ובמקומות יפו לבתי קבוע באופן מתנדבים מתקשרים קשישים, אחת לשבוע. הפרויקט שלנו מופעל 14 מתנדבים, המתקשרים בקביעות ידי על ל־75 קשישים בודדים - רבים מהם מרותקים

לבתיהם או מעוטי מערכת תמיכה. של הייחודים מהמאפיינים כמה אציין

השירות שלנו:תושבי קשישים, הם המתנדבים 1. כל

השכונה בעצמם;

2. רבים מהמתנדבים והפעילים בפרויקט הם פונים של הרווחה;

3. הפרויקט מנוהל מתוך עיקרון של שיתוף הציבור בקבלת ההחלטות. הפעילים מעורבים בפרויקט משלב התכנון דרך גיוס המתנדבים, ידי השתתפות על וליווי שוטף הקו הפעלת

בוועדת היגוי וביישום החלטותיה.התוכנית תוצאות של הערכה במסגרת מדדנו חוללות עצמית )self efficacy( בקרב בדידות ותחושות המתנדבים אוכלוסיית אוכלוסיית בקרב מהחיים רצון ושביעות המקושרים )הקשישים שאליהם מתקשרים(. נותחו הנתונים ראשונה, מדידה נערכה

ובקרוב תיערך המדידה השנייה.

42

Page 43: מידעוס גיליון 63

הטמעת השפה התוצאתית בעבודה סוציאלית - האומנם שפות שונות?

43

ז כ המר ו אביב ז תל חה - התהליך במחו ו ו ת במשרד הר צאו זם התו מיאפעל במהלך חודש פברואר 2012 כנס ראשון העובדות כל את יחדיו כינס אשר מסוגו, את העמיתים, בקבוצות החברות הסוציאליות במחוז, חברתיים לשירותים המחלקות מנהלי במשרד המטה ואנשי המחוזיים המפקחים

הרווחה.בכנס הוצגה תפיסת המשרד ביחס למקומה בשירותי תוצאתית חשיבה הטמעת של הרווחה ולמקומו של מהלך מדידת התוצאות המחוזי המיזם הוצג כן, כמו הארצית. ברמה על שלביו השונים וניתן ביטוי להיקף המהלך,

ייחודו וחדשנותו. המובילות לעובדות במה נתן הכנס עיקר פאנלים בשני במיזם המדידה תהליכי את מרכזיים: הראשון, "המיזם ואני", עסק בתרומה מייחסות שהעובדות והמקצועית האישית השני, המושב תוצאות. במיזם להשתתפותן הסוגיות בשלל עסק ומעשים", "אתגרים חשיבה של ובהטמעה בפיתוח הכרוכות תוצאתית ומדידת תוצאות בפעילות השוטפת האתגרים עם להתמודד ובדרכים במחלקה ולהתגבר על החסמים )ראה למטה, דברי אחת

ממשתתפות הפאנל(. עסק לאן", "תוצאות המסכם, המושב בשאלת ההיתכנות של פיתוח, הטמעה ומיסוד של תהליכי מדידת תוצאות במציאות שירותי הרווחה בארץ, מנקודות מבט שונות )אקדמיה, לשירותים מחלקות הנהלת המשרד, הנהלת

חברתיים ונציגות מכוני מחקר יישומי(.מרוז, וגיא וילנאי אורלי של האורח סדנת אחרת זווית הציגה למסך", מבעד "תוצאות

של תהליכי מדידת תוצאות בשירותי הרווחה ומקומם בזירת התקשורת הישראלית.

אביב תל במחוז התוצאות מיזם לסיכום, ונושמת. חיה למציאות מחזון הפך והמרכז התגבש והיסוסים בספקות שהתחיל רעיון לכדי מהלך כולל, שתופס מקום מרכזי בסדר למעשה הלכה ביטוי ומקבל המחוז היום של הנהלת של והמעורבות ההשקעה בהיקף

המחוז והמפקחים בתהליכים.אנו מלאי הערכה להתגייסותן של המחלקות של רבה מידה המצריך למיזם, והעובדים השקעה, ויותר מכך - התמסרות למהלך חלוצי ומעשיים רגשיים אתגרים בחובו שטומן משמעותיים. ניכר כי הולך ומתגבש האמון של התוצאתית. ובעשייה בשפה החזית קו עובדי עדיין מתמודדים אנו הרבה, לצד ההתקדמות עם חסמים שונים, ובהם גם סימני שאלה לגבי תוצאות מדידת מהלכי מיסוד של ההיתכנות הפעילות כלל ולגבי שאחרי" "היום בשגרת

במחלקה. כרוכים השאלה מסימני שחלק בעוד את לבסס והצורך המהלך של בראשוניותו תועלותיו, הרי שאחרים תלויים ומותנים בקיומם נדרשת ובראשונה בראש מקדמים. תנאים של ביוזמות המטה של למעשה הלכה תמיכה נקודתי בסיוע ביטוי לידי שתבוא המקומיות, - ובנוסף רוחבי בהתמודדות עם האתגרים, או הקצאת המשאבים הדרושים לפיתוח ולהטמעה. אנו מקווים שהתהליך המתגבש במחוז תל אביב של והטמעה לפיתוח כמודל ישמש והמרכז

מדידת תוצאות גם במחוזות האחרים.

שבהטמעת לקושי להתייחס בחרתי אני השפה התוצאתית בעבודה שלנו, העובדים הסוציאליים; קושי שלחלקנו עשוי להיראות גם אטען שהוא אני אך רבה, במידה צפוי

מפתיע. שמשתתפות התוכניות, ממובילות רבות תהליך את המלוות העמיתים בקבוצות הערכת התוצאות, נבחרו עקב זיקה לגישה לרעיון. פתיחות או תוצאתית חשיבה של החוויה בקבוצות עלתה לא פעם זאת, עם של להיות "בודדה במערכה" או תהיות בדבר התוצאתית החשיבה הטמעת של היותה

ניתנת לביצוע. מדוע?

כדי להציג את הטענה שלי, אני מבקשת להשתתף למקצוע, וחברותיי חבריי מכם, בתרגיל מחשבתי. אני מזמינה אתכם לחשוב עם לשיח בהקשר התוצאתית השפה על

לקוח/פונה המגיע למחלקה לאינטייק. הוא מדבר שפה שנשמעת לי שונה משלי

- לא תמיד הוא מובן לי.עובדת בהיותי בדרישות אליי בא הוא

סוציאלית.הוא מבקש ממני הסברים על אופן עבודתי,

ובמה אני חושבת שאוכל לסייע לו.הוא תוהה מה יידרש ממנו כדי לקבל את לו ייצא מה - ובעיקר המבוקשת, העזרה

מזה.

43

Page 44: מידעוס גיליון 63

נשמע מוכר?אם נפעיל כלפי הפונה החדש הזה עקרון רגישות - שלנו בפרופסיה חשוב עבודה תרבותית וקצת אמפתיה, האם אנו עשויים והשפה שלנו, לגלות שהשפה התוצאתית

כעובדים סוציאליים, אינן כל כך שונות?התוצאתית השפה שכן. חושבת אני ושפת העבודה הסוציאלית דומות, לדעתי,

יותר משאנחנו חושבים.

נבחן, לדוגמה, את המודל הלוגי כי אם שמשמש בסיס להערכת תוכניות:

מהם צרכים - אם לא תהליך אבחנה?של יוצא פועל לא אם - תשומות מהן

גישת הכוחות והצורך לאתר משאבים?מהן תפוקות - אם לא התהליך של בניית

תוכנית טיפול?מהן תוצאות - אם לא השאיפה של כל את שיקדם שינוי ליצור ועובדת עובד

טובת הפונה?אז למה זה קשה? אפשר למנות סיבות בהשתלמות להתייחסות זכו חלקן רבות. שפתחה את ההשתתפות במיזם התוצאות דוברים ידי על זו במה על הוצגו וחלקן

אחרים. ,2003 משנת רוזן של במאמר איעזר evidence based practiceב־ שעוסק על שמקשים גורמים לכמה ומתייחס זה מסוג ופרקטיקה חשיבה הטמעה

בעבודה סוציאלית. הוא מדגיש שניים:הכלים בין לנתק שלנו הקושי .1לבין שלנו והניסיון הידע המקצועיים, חוויות יומיומיות, שלא פעם אנחנו טועים בסיסית וגישה כ"אינטואיציה להגדירן

הרגישה לזולת" בלבד.

פרופסיונלית תרבותית מסורת יש .2כנובעת הסוציאלית העבודה את שרואה ולצדק חברתי, לכבוד האדם מהתייחסות כלא נדמים מכניסטיים כלים כאשר הומניים, אולי לא פמיניסטיים, ולא רגישים

לשונות בין־אישית. שינוי שכסוכני מאמינה אני רוזן, כמו יש לנו מחויבות ללמוד הן מההצלחות והן מהכשלים כדי לספק שירות שמקדם את סתירה שאין מאמינה אני הלקוח. טובת בין עבודה ערכית לבין מדידה. ההפך הוא להשתפר מנת על עצמית בדיקה הנכון:

מבטאת כבוד לפונים שלנו. מפני שהחששות חושבת אני זאת, עם גם בהם יש התוצאתית השפה הטמעת נקודות כמה להציע ומבקשת הצדק, מן

שיסייעו בהטמעה:חשוב כלי אינה תוצאות 1. הערכת יותר מכלים מקצועיים אחרים של עבודה יש השפות שתי בין במפגש סוציאלית. צורך בהבנה הדדית. הניצחון הוא במפגש כזה. כשם שעלינו להיזהר מלפעול באופן כך מבוקר, ולא אינטואיטיבי מתוכנן, לא תוצאות מהערכת מאוד להיזהר עלינו קרה וצרה, שאינה נותנת מקום למורכבות והקשרן, אנושיות סיטואציות של של מקצועית פרשנות מאפשרת אינה באופן תוכניות ואינה מתאימה התוצאות

אינדיווידואלי ככל שניתן. 2. קיים חשש מפני הישענות בלבדית על תוצאות בהחלטה על תקצוב תוכניות. קבלת ההחלטות צריכה להיות משולבת לדוגמה, ראוי, לעתים ערכית. בבחינה באוכלוסייה רבים משאבים להשקיע להשפיע צריכות תוצאות גדולה. לא

שיישקלו בכך גם תוכניות תקצוב על שינויים ואף סגירה של תוכניות שנמצא לפתח חשוב גם אך מועילות, אינן כי שנמצאו תוכניות בפיתוח ולהשקיע

מוצלחות. גשר להוות יכולה התוצאתית השפה בין השפה השגורה בקרב מקבלי החלטות וקובעי מדיניות, שהיא לא פעם כלכלית, רק שהיא שלנו, המקצועית השפה לבין

לכאורה לא נוגעת לכספים. 3. יש להנגיש ידע כדי לאפשר ביצוע של הערכת תוכניות באופן מקצועי ושוטף, החל ושימוש מחשב ביישומי עובדים בהכשרת במאגרי מידע וכלה בתשתיות של מחשוב, ופיתוחן מידע למאגרי ונגישות אינטרנט

המתמיד.צריכה ההערכה בתהליכי 4. מעורבות להיות מנת חלקם של כל הדרגים בארגוני הרווחה, מעובדי השטח ועד ההנהלה, כולל תפקידי פיקוח ומטה. זהו תהליך של שינוי וחשוב לחוות אותו יחד, להאמין בו ולהירתם

לו במשותף.

כי אוסיף רחבה, ובראייה לסיום, ממנהיגינו דורשים אנו שבהם בימים ההחלטות קבלת באופן שקיפות ומבקשים לוודא כי המשאבים מנוצלים לקדם עלינו הציבור, לטובת כראוי תהליכים שמקיימים את אותן דרישות. כי חשש, מתוך לא זאת לעשות עלינו המקצועית העשייה לחשיפת ככלי אם

וכמקדם לאמינותנו. בהערכת האישית לחווייתי באשר כי לציין רוצה אני הקשר, קו תוכנית אותי חיזק התוצאות הערכת תהליך המעורב הצוות של העבודה כי בהבנה אינה - כאחד ופעילים מקצוע אנשי -המסמן מצפן מהווים הממצאים לשווא. לנו באילו היבטים אנחנו פועלים כשורה מהם ובאילו - לקדמם שנמשיך וחשוב כדי מחודשת חשיבה לקיים עלינו

להשתפר. מתוכנן שהוא בפרויקט המעורבים שיפור ובתהליכי במדידה ומלווה הם לפיו החשוב המסר את מקבלים נוטלים חלק בעשייה מקצועית ורצינית. כוחות שנותן המנוע זהו פעם, לא

להרחיב את העשייה.

ספרותRosen, A. (2003). Evidence-based social 1. work practice: Challenges and promise. Social Work Research, 27(4), 197-208.

44

Page 45: מידעוס גיליון 63

עמדה

בסוף להסתכל יכולים אנשים כמה שחלף, העבודה שבוע על לאחור, השבוע עורכת הייתי השבוע לעצמם: ולהגיד שופטת, קטגורית(, וגם סנגורית )גם דין שוטרת )גם השוטר הטוב וגם השוטר הרע(, )דינמית, פסיכולוגית מזכירה, פקידה, התנהגותית־קוגנטיבית פסיכו־חינוכית, מורה, מגשרת, מאבחנת, נרטיבית(, וגם יועצת, מצילה, מאמנת, תרומות, מגייסת מטפלת ומשפחתית, זוגית מטפלת מינית, פוגעים בילדים מטפלת בילדים, מנהלת, מדריכה, גננת, מרצה, פוליטיקאית, בלשית, דוברת, יועצת, חברתית, פעילה חוקרת )סמויה וגלויה(, הילד הנזוף שעומד מנחת פרויקטורית, שחקנית, בפינה, יועצת, מורה, של: החבטות שק קבוצות, מנהלת בית־ספר, הורים, מפקחת ממשרד פוליטיקאי דין, עורך שופטת, החינוך, ילד הרווחה, ממשרד מפקחת מקומי, משמע(, תרתי חבטות שק הייתי )אצלו מתנדבת, הפירמידה, בתחתית הפועל פסיכיאטרית, בנק, חנות רהיטים ומכשירי זכויות לענייני מומחית שמאית, חשמל, מומחית נאשמת, כלכלנית, סוציאליות, לאלימות במשפחה, קרימינולוגית, ואפילו - בשביל חלק מהאנשים שפגשתי - הייתי

"המדינה"...כמה אנשים עושים את כל אלה ומצופה מהם לדעת להיות כל בעלי המקצוע הללו

וגם להצטיין בכולם?היום שלי מורכב מפגישות. עם מטופלים, תפקידים. בעלי ועם מקצוע אנשי עם לפעמים, מפגישה לפגישה, אני חווה את עצמי כאדם שונה לגמרי, ולרוב, בכל פעם מלאך, לב, חסרת אחר: באופן ממדי חד יצירתית, נוקשה, ותרנית, רכה, קשוחה,

ואף מינימלי ידע וחסרת טירונית ועד וותיקה, מקצועית שמרנית, בורה. מבעלת הסמכות, זו שכולם נושאים אליה עיניים, עד לזו שצריכה

להיות כנועה ולמלא פקודות, אויבת או אחות, מוגדלת או מוקטנת...כל הדברים האלה אינם אני. הם ציפיות שמולבשות עליי על ידי כל הגורמים שאני באה איתם במגע. כל אחד מהם רוצה שאיענה לצורך הספציפי שלו באותו רגע, לציפיותיו, וכל אחד מהם משליך עליי את הפנטזיות שלו. לתחושתי, אני כמו אותו מסך לבן מפורסם, שכל אחד, פשוט כל אחד, יכול לראות בו או לצפות ממנו או לדרוש ממנו כאוות

נפשו.אנשי שוטרים, שופטים, פוליטיקאים, מטופלים, חשים אחת לא יודעים שהם אחרים, מקצוע ובעלי פוליטיקאים פסיכולוגים, חינוך, עליי לעשות, בדיוק מה לי יגידו ושהם יותר ממני טוב את תפקידי תחושה מתוך במקומי תפקידי את לעשות המנסים יש ולפעמים יותר טוב. מצופה ממני להכיל את יודעים לעשות זאת שלהם שהם הציפיות האלה שלהם ולהגיב ברגישות ובמקצועיות לציפיותיהם של

כולם.עובדת אני באמת. שאני מי לא היא האלה מהציפיות אחת אף עובדת בעצם זו מה אבל שלמדתי. היחיד המקצוע זה סוציאלית.

מוגדר? תפקיד לה יש האם סוציאלית? ישנם מקומות עבודה שבהם תפקיד העו"ס מוגדר יותר, וישנם מקומות, כמקום עבודתי כל התפקיד הגדרת שבו רווחה, לשכת -כמעט להכיל יכולה שהיא עד רחבה, כך - כל גחמה, כל הכול. כמעט לגבי כל דבר לי ולומר אליי לבוא מישהו יכול - מטלה מה עליי לעשות, ומשום שהגדרות התפקיד כה רחבות ולא ברורות, לא פעם מצליחים למרות ביטחוני, את לערער אלה אנשים לי ולגרום שלי, השנים רב העבודה ותק אף כלולה הנ"ל המשימה אכן אם לתהות

היא בגדר הגדרת התפקיד שלי.הציפייה מאדם אחד שיהיה מומחה בכל כך הרבה תחומים ויוכל ללהטט בין כל כך הרבה משחקי תפקידים היא כמובן ציפייה חוסר לכישלון. מראש שנדונה ריאלית לא היכולת שלי )וגם אי ההסכמה שלי( להתאים מעורר האלה הציפיות לכל עצמי את פעמים רבות ביקורת, כעס, תסכול ואכזבה מצד אלה שלא עמדתי בציפיותיהם. לעתים למשל: מעצמי, מאוכזבת עצמי אני גם מצליחים לא שלי ה"שוטרות" כשכישורי "למשמע" מספיק את מטופליי, כשכישורי על לעלות מצליחים לא שלי ה"בילוש" מידע חיוני, כשכישורי ה"מטפלת" שלי לא או המצופה, ההטבה את לחולל מצליחים כשכישורי ה"פרקליט" שלי אינם מספיקים

כדי לשכנע שופט או ועדה בעמדתי.העומס רק שלא חושבת אני לפעמים הכמותי של המקרים המונחים על שולחני, ועוצמת התגובות, גודש הציפיות גם אלא

הם אלה שמתישים אותי כל כך.מקצוע העבודה הסוציאלית הוא מקצוע שהחל מנשים מתנדבות ותפח וצמח וספח לעצמו עוד ועוד מיומנויות ועוד ועוד תחומי אחריות. אני שואלת את עצמי אם לא הגיע הזמן להתחיל להתוות את גבולות התפקיד. לפני כמה שנים, כשביקרנו בארה"ב, התברר לנו כי שגור שם המונח "Job description", ולפי הגדרת התפקיד יכול בעל התפקיד להתנהל מול הפונים אליו ואף מול הממונים עליו. כמה קינאתי באותם בעלי Job description אמריקניים, כמה הייתי רוצה

גם אני Job description כזה. הסוציאליים, העובדים אנו, באמת האם חושבת, אני שני, ומצד בשלים ומוכנים לוותר על חלק מאותם תפקידים והשלכות? כי הרי יש גם משהו מחמיא ומעצים בכל התפקידים והמיומנויות הללו. יש בכך גם לא מעט כוח ושליטה, ונודה על האמת - גם גוון ועניין. אלא ציפיות ועוד עוד ולספוח להתנפח ממשיך והתפקיד עובר, שהזמן ותחומי אחריות, עד שכמו כל דבר שמתנפח יתר על המידה - סופו

להתפוצץ. תפקיד גבולות נושא כי ומשאלה תקווה להביע רוצה הייתי המטלות עומס ולדיון. לבחינה יעלה הרווחה בלשכות העו"ס שלא ויוצא תפסת", לא מרובה "תפסת בבחינת הוא והציפיות מכיוון מומחים מספיק לא או רציניים כלא נתפסים אנו אחת זאת חייבים אנו בהכול. מומחים להיות יכולים באמת שאיננו

לעצמנו ולמקצוע שלנו.

דורית רוזנטל

מי אני

דורית רוזנטל - עו"ס שמונתה לפי חוק הנוער, עיריית ראשל"צ

!?תיוינ

דמ

תיקטרק

פ

45

Page 46: מידעוס גיליון 63

מן השדה

46

מטרת המאמר

מאמר זה נועד להציג חוויה של הצלחה בהקמה והפעלה של שירות בקהילה בתחום התעסוקה, אשר מופעל באופן וולונטרי על ידי פעילים למען אוכלוסייה נזקקת בקהילתם - בשיתוף ותמיכה

של המגזר הציבורי והמגזר העסקי.

הרקע לפרויקטפרויקט הוא העבודה" "מעגל פרויקט שהוקם התעסוקה, בתחום ייחודי קהילתי במטרה חיפה העיר במערב השכונות באחת עבודה מחפשי של לאוכלוסייה מענה לתת

ושל כאלה המנסים לשפר את הכנסתם. של גבוה בריכוז מאופיינת זאת שכונה לצד העמים, חבר יוצאות מצוקה, משפחות אחד מהמשפחות, בחלק חד־הוריות. משפחות מבני הזוג או שניהם אינם עובדים, ובחלק גדול המשפחה. בפרנסת מסייעים הנוער בני מהן בסקר צרכים מדגמי שערכו פעילי השכונה נמצא

ששיעור האבטלה בשכונה עומד על 10% )בעוד שיעור האבטלה הארצי באותה שנה, 2008, היה גילאי 18-16, בני הנוער בשכונה, ושיעור ,)7.3%

המסייעים בפרנסת המשפחה, עומד על 70%. העבודה" "מעגל השכונתי התעסוקה מוקד לכל מענה לתת במטרה השכונה, בלב הוקם עקב העוני במעגל הנמצאות המשפחות להן ולסייע נמוכה הכנסה או הכנסה היעדר למצוא מקור הכנסה הולם, שישפר את מצבן

הכלכלי."מעגל העבודה" נולד מתוך חזון של תושבים. כיום, לאחר תהליך של שלוש שנים, השירות לרשת ומתעצמת הולכת אשר מציאות הוא פעילים, תושבים, בתוכה שמאגדת חברתית, ועסקים וחוץ־ממסדיים ממסדיים ארגונים בקהילה. השירות פועל מזה שנה וחצי, מופעל ומקבל השכונה פעילי ידי על בהתנדבות התעסוקה ממוקד ומימון מקצועית תמיכה

העירוני ומהמחלקה לעבודה קהילתית.

סקירת ספרותמומחיות: כתחום הקהילתית העבודה מטרתה המרכזית של העבודה הקהילתית היא קבוצות של משותפים שצרכים לכך להביא העו"ס הולמים. למענים יזכו אוכלוסייה ידי זו על הקהילתיים מקדמים השגת מטרה להתמודד אלו אוכלוסיות של כושרן חיזוק בהצלחה עם בעיותיהן ועל ידי חיפוש מענים הולמים עבורן. בין היתר, פעילות זו מתבצעת בקהילות המתגוררות אוכלוסיות עם

טריטוריאליות המורכבות מתושבי שכונות. בפעילות העבודה הקהילתית מושם דגש על חייהם את לכוון וקהילות פרטים של זכותם החברתית הסולידריות ביתרון האמונה ועל וההתארגנות הקולקטיבית כאמצעים לשיפור איכות החיים של האוכלוסייה. חלק מתפקידי הכרת את לחזק הוא הקהילתית העבודה של הולם בשיתוף הצורך בדבר הארגונים השירותים מדיניות בקביעת האוכלוסיות שירות מערכות ולקדם פעולתם ודפוסי פורמליים ארגונים המשלבות קהילתיות כורזים )יורק, פורמליות לא תמיכה ומערכות

וקטן, 1993(. לעבודה מתנגד )Eichler, 2007( אייכלר אסטרטגיית לפי עימותים עם קהילתית מצדד הוא רוטמן. של החברתית הפעולה משאבים להשגת הסכמה של באסטרטגיה להיעשות יכולה התארגנות כאשר לקהילה, ומאיו הול קרייג, נגדן. ולא מטרות למען )Craig, Hall & Mayo, 1998( מדברים על כך פיתוח על נסמכת הממסדית שההתערבות פתרונות וחיפוש שותפויות בניית קהילתי, פונים הסכמה אי במצבי כאשר בהסכמה,

לשיטות של פתרון קונפליקטים. - קהילתית "עבודה בספרה סדן, עמ' ,2009( חברתי" לשינוי שיטות קהילה, בונה תוכנית מתארת ,)207-206"כשהקבוצה בקהילה היא שמזהה את הסוגיות ומיישמת שמתכננת והיא אותה המדאיגות סוגיות. אותן עם להתמודד כדי אסטרטגיות ארוך, לטווח פעילות היא השירות הקמת

עו"ס קהילתית במחלקה לשירותים - פרידה קושמרין־קליין חברתיים מערב חיפה, עיריית חיפה

מערכת - קהילתית לעבודה היחידה לפרויקט: שותפים - חברתיים לשירותים המחלקה וקהילה; חברתיים שירותים

מערב חיפה; מוקד התעסוקה העירוני, עיריית חיפהמימון: השירות לעבודה קהילתית ומערכת שירותים חברתיים

וקהילה, עיריית חיפהאחראית ארגוני, בייעוץ MA צור, איריס הפרויקט: מנהלות פרויקטים מערכתיים מטעם מוקד התעסוקה העירוני; פרידה

קושמרין קליין, BA בעבודה סוציאלית, עו"ס קהילתית

פרידה קושמרין קליין

עבודה קהילתית בתחום התעסוקה בשכונה בעיר חיפה:

"קבוצת פעילים קד מפעילה מו

נתי" קה שכו תעסו

Page 47: מידעוס גיליון 63

47

ובין ורבות, ארוכות שעות לה שמוקצות מתרחש בתהליך המסייע לממסד הקבוצה

משא ומתן מתמיד על יחסי העוצמה".

וחוץ־ממסדית: ממסדית קהילתית עבודה מתייחס במאמרו )2002( כורזים־קורושי ממסדית קהילתית עבודה שבין להבדלים נשענת הראשונה זו כאשר וחוץ־ממסדית, שיתוף - קהילתי פיתוח של פרקטיקות על פתרונות וחיפוש שותפויות בניית לקוחות, הקהילתית שבעבודה בעוד קונצנזוס, בדרכי על נשענות ההתערבות דרכי החוץ־ממסדית ציבוריים, ניהול מאבקים קונפליקטים, יצירת עבודה - הקצוות שני בין ושדולה. סנגור חוץ־ קהילתית ועבודה ממסדית קהילתית

רבות פעילויות להגדיר אפשר ממסדית, של שילוב מעורבת: כלכלה של כמודלים

המגזר הציבורי, ההתנדבותי והעסקי. את המתארות דוגמאות מביא כורזים מגוון היחסים והפעולות האפשריות לשיתוף הלא־ למגזר הציבורי המגזר בין פעולה

ממשלתי ולעובדיהם הקהילתיים. הוא מציג העבודה לעתיד מומלצים התפתחות כיווני כוחות מאזן שיציעו בישראל, הקהילתית חדש בין בעלי האינטרסים - המגזר הציבורי, הארגונים הוולונטריים והמגזר העסקי - עם מקיפות, הגדרות ברורה, עבודה חלוקת וחלוקה חדישות באסטרטגיות שימוש שעשויים העניין, בעלי בין יותר מאוזנת להגביר את יעילות ההתערבות של העבודה

הקהילתית.

בקידום הקהילתית העבודה מרכזיות אפשר בישראל ההשתתפותית: הדמוקרטיה הדמוקרטיה לקידום בקריאות להבחין מעשיים ניסיונות עם יחד ההשתתפותית, העשורים בשני בעיקר שהחלו בתחום, מציין כרמון .)2003 וסדן, )צ'רצ'מן האחרונים בתהליכי האזרחית ההשתתפות העצמת את מוסדיים כלים באמצעות ההחלטות קבלת בתהליך מובנה כשלב הציבור, עם להיוועצות

של תכנון מדיניות )כרמון, 2009(.

מקומית: מנהיגות לקידום ספר בתי כחלק מטיפוח המנהיגות הקהילתית ותפיסת - צורך יש התושבים, אחריות של חשיבותה

בנוסף לאיתור הפעילים - גם בהכשרתם. פעילים מנהיגות הכשרת של המטרות בין לתכנון וכישורים ידע הקניית קהילתית: מוסמכים גורמים עם בשותפות פרויקטים ורגישות ציבורית אחריות פיתוח בקהילה, לצרכים של קבוצות אוכלוסייה שונות, גיבוש קבוצות פעילים בעלי נכונות לפעול בתחומים

שונים. נושאים מרכזיים ללימוד, המובילים להשגת מטרות אלו ואחרות בהכשרת פעילים: הקניית ידע בתחום קבלת ההחלטות, תקשורת, איתור נבחרת, מנהיגות עם התמודדות משאבים, הפועלים הכוחות לאבחון כלים הקניית של הצוותית העבודה יכולת שיפור בקהילה, תכנון, מיומנויות פיתוח הפעילים, קבוצות )פרדס, בקהילה תוכניות והערכת ביצוע

.)1993

סמוק )Smock, 2004( דיברה על כך שכדי העו"ס על הקהילה, מתוך פעילים להצמיח פוטנציאל עם לאנשים להגיע הקהילתיים מבתי העיקריים שהנהנים מצאה היא גבוה. ספר לפעילים הם הפעילים מן המעמד הבינוני, שצברו ביטחון ויכולות ציבוריות, שכבר רכשו כדי לקורס פעילים ומגיעים מנהיגות יכולות

להרחיב אופקים.

לתכנון התדריך קהילתי: פרויקט תכנון פרויקט קהילתי כולל כמה שלבים: זיהוי הצורך לפרויקט, ראשונית תמיכה גיוס בפרויקט, בדיקת יעדים, פירוט פעולה, מערכת יצירת השגת הפרויקט, מסמך הכנת אלטרנטיבות, משאבים, גיוס תמיכה ולגיטימציה מהסביבה, פיתוח הפרויקט, לביצוע ומטלות משימות פיתוח הפרויקט, עבור בין־ארגוניים יחסים צוות לתפעול הפרויקט, פיתוח מערכות בקרה

והערכה )יורק ואדר, 1988(.

רשתות חברתיות: משנות ה־70 החל צמצום מעורבות במקום הרווחה". "מדינת במדיניות )וולונטרי השלישי המגזר צמח המדינה, של פורמליות לא תמיכה רשתות אותן ועסקי(. הן הקהילתי. הטיפול של מרכזי נדבך מהוות כקבוצות שונות, חברתיות מסגרות כוללות רשתות יש חברתיות. ורשתות עצמית עזרה סגורות והדוקות, ויש פתוחות וגמישות. אדם לתת במקביל, רשתות לכמה להשתייך יכול וחברתיים רגשיים כלכליים, משאבים ולקבל ולהיעזר בהחלפת מידע ובתיווך. רשתות אלה

ת ו י נ י ד מ פרקטיקת

Page 48: מידעוס גיליון 63

מן השדה

48

תלות או זמן של הגבלה ללא תומכות לרוב הסעד תחושת וללא ביורוקרטיים באילוצים והסטיגמה שנוצרים בשירותים הציבוריים. הן מחזקות את הקהילה ואת המשפחה, חוסכות בהוצאה הציבורית ומתבססות על סיוע אישי

ומידי המותאם לצרכים. תופעה הן פורמליות לא חברתיות רשתות לסייע, פוטנציאל עם גוונים, ורבת מורכבת לפגוע או להיות ניטרליות. המחבר ממליץ לפתח את הפוטנציאל החיובי ולייעד להן מקום מרכזי השירותים חשבון על גם - הרווחה בשירותי זאת, אין לראות בהן תחליף הממלכתיים. עם מלא ובלעדי לשירותים הממלכתיים, כי ראייה יקבלו לא רבים שאנשים לכך תגרום כזאת יש לחתור לכן, ותחדד פערים חברתיים. סיוע וולונטריות ממלכתיות, מסגרות בין לשת"פ

ולא־פורמליות )קטן, 1989(.

תיאור הפרויקטשוכן העבודה" "מעגל התעסוקה מוקד באחת השכונות במערב העיר חיפה ונותן היום מענה לכלל האוכלוסייה בשלוש שכונות באזור. השירות מופעל על ידי 13 פעילים שכונתיים, בשני ,20:00-17:00 השעות בין לשבוע אחת

חדרים בבית ספר תיכון מקומי. הפעילים גויסו על ידי העובדת הסוציאלית על שנה במשך הכשרה ועברו הקהילתית העירוני, התעסוקה ממוקד מקצוע אנשי ידי הממומנת תעסוקה תוכנית - חיפה סטרייב על ידי ג'וינט ישראל בשיתוף משרד התמ"ת,

ועמותת ידיד - בנושא זכויות העובדים. תפקיד הפעילים במוקד התעסוקה היה לקבל ליווי כולל תעסוקתי, והכוון ייעוץ ולספק קהל אישי עד להשמה בעבודה, לספק מענה טלפוני של כניסות כולל המוקד, אתר את ולתחזק פונים ומעסיקים. בנוסף, חלק מהפעילים אחראי

לשיווק המוקד ולגיוס מעסיקים מהקהילה. בתחום מקצועית, היום מלווה השירות ידי על הפרויקט, של ובריכוז ההדרכה מוקד מטעם מערכתיים פרויקטים אחראית ידי על תקציבית ונתמך העירוני, התעסוקה לעבודה המחלקה ידי ועל התעסוקה מוקד 2012, בסיוע העו"ס קהילתית ברשות. בינואר פעילותו את הרחיב השירות הקהילתית, מעבר למענה הפרטני - גם לקבוצות העצמה

בקהילה בתחום התעסוקה.

שלבים בתכנון הפרויקט וביצועו )יורק ואדר, 1988(

הפעילים בין הדדית היכרות א': שלב תחומי על מידע וקבלת השירותים ומנהלי

העשייה של כל אחד מהםפעילים חמישה בין ראשון מפגש נערך מהשכונה למנהלי השירותים העוסקים בתחום

העירוני התעסוקה )מוקד בחיפה התעסוקה וסטרייב חיפה(, יחד עם העובדת הסוציאלית הקהילתית, שתפקידה היה לתווך ולגשר בין בממצאי שיתפו הפעילים במפגש, הגורמים. אבטלה, 10%( בשכונה שערכו הצרכים סקר היה שנה באותה הארצי האבטלה כששיעור יכולים השירותים במה לשמוע וביקשו )7.3%

לסייע. העירוני התעסוקה במוקד כי נענו הם הפניות עומס בשל אך לממצאים, מודעים שפונה למי ורק אך מענה נותן המוקד בתוכניות כספית השקעה כן, כמו לרווחה. של באזורים נעשית כלכלי פיתוח של שיקום שכונות בלבד, בשעה שהשכונה אינה חיפה" "סטרייב תוכנית ככזאת. מוגדרת עובדת עם פלח גילאים מסוים )40-21, לא אקדמאים( ומשקיעה את משאביה בקורסים תוך העבודה, למעגל ליציאה הכנה של כל של האישי הפוטנציאל על דגש שימת

משתתף בתוכנית.

שלב ב': גיוס תמיכה ממנהלי השירותיםשבהם במקומות סיור מפגשי שני נערכו השירותים פועלים, במזרח העיר חיפה. אלה היו מחוץ שקיים במה והתבוננות למידה מפגשי לשכונה. במפגשים נסקרה פעילות השירותים ונערכו שיחות עם עובדים ומנהלי השירותים, כדי להכיר לעומק את המטרות, היעדים וכיווני היו כמעין הפעולה של כל שירות. המפגשים מנהלי אחרי הפעילים של חיזור" "תהליך השירותים. גיוס המנהלים לתוכנית הפך עבורם לאתגר, שמאפשר לא לראות את ה"לא" וה"אין" כל הייתה ברקע במטרה. ורק אך ולהתמקד הזמן העו"ס הקהילתית, מגשרת בין הגורמים, שנוצר ההידברות בתהליך ותומכת מעודדת

)יורק, כורזים וקטן, 1993(.

שלב ג': בניית תוכנית עבודה משותפתהצעה השירותים למנהלי הגישו הפעילים את שישרת תעסוקה מוקד הקמת שגיבשו: ולא הסמוכות והשכונות השכונה תושבי כלל או השכלה גיל, רקע על הלקוחות בין יבדיל עצמם את הציעו הפעילים ברווחה. רישום ביקשו הם במוקד. קהל שיקבלו כמתנדבים, הארגונים של המקצועי והליווי התמיכה את המוקד את להפעיל אותם שיכשיר בתהליך ובין האוכלוסייה בין מקשר חוט ולהיות בסופו מציעים. שהם בתוכניות הארגונים את להרשים הצליחו הפעילים תהליך, של בעיניהם חן מצא הרעיון השירותים; מנהלי הפעילים עם לשותפות להיכנס הסכימו והם

ולבנות איתם תוכנית עבודה.זה במקרה הקהילתית ההתערבות ואכן, שותפות בניית הכולל קהילתי לפיתוח כוונה פתרונות למציאת לארגונים, התושבים בין מתאימים בדרך של הסכמה והדדיות בחלוקת

שיוקם בשירות יתנדבו הפעילים התפקידים: והארגונים יספקו הדרכה וליווי מקצועי )אייכלר,

2007; כורזים, 2002; קרייג, הול ומאיו, 1998(. תהליך העבודה עם הפעילים הדגים מאפיינים של "תוכנית בונה קהילה", כאשר הקבוצה היא שמגדירה את הבעיה והיא שמחליטה על הקמת הפעלתו ועל התעסוקה מוקד של השירות באמצעותה. בהמשך המיקוד נעשה פיתוח של יכולות הפעילים המתנדבים באמצעות הכשרה ופיתוח הקהילה של בנייה תוך מקצועית,

היכולות של חבריה )סדן, 2009(.

וגיבוש גיוס איתור, תהליכי ד': שלב הקבוצה

עם יחד הקהילתית, הסוציאלית העובדת ופעלו לתוכנית מגויסים היו שכבר הפעילים למימושה, התחילה בתהליך גיוס דרך קבוצות הפעילים שעמן היא עובדת בשלוש השכונות ניסיון באזור. בתהליך בחירת הפעילים נעשה ועולים ערבים יהודים, בין איזון על לשמור מחבר העמים, בהתאם לשיעורם באוכלוסייה, וכן על איזון בין נשים לגברים. כל זאת במטרה המגזרים לכל בפרויקט הולם ייצוג לאפשר

)כרמון, 2009; צ'רצ'מן וסדן, 2003(. בפעילות ניסיון בעלי היו שגויסו הפעילים בשכונתם. קודמת התנדבותית קהילתית לכל משותף צורך הייתה התעסוקה מצוקת גויסו זה משותף אינטרס וסביב השכונות,

כוחות נוספים לשירות )סמוק, 2004(.

שלב ה': שלב ההכשרההפעילים והארגונים השותפים הגיעו להחלטה העבודה" "מעגל יכונה התעסוקה מוקד כי ויהווה רשת חברתית הכוללת לקוחות מובטלים הכנסתם, מקור את לשפר הרוצים וכאלה תעסוקה, כספקי בקהילה ושירותים עסקים

פעילים ומתנדבים בשירות )קטן, 1989(.נבחר מקום להכשרת הפעילים, שבו גם יופעל שירות "מעגל העבודה" - בית ספר תיכון מקומי. מנהל "מוקד התעסוקה העירוני" יצר קשר עם מנהלת בית הספר וקיבל את הסכמתה להקצות שני חדרים לצורך התוכנית. הוא התחייב לאבזר

את החדרים בציוד משרדי ובטלפונים. ל־15 הכשרה תוכנית נבנתה הבא בשלב )דוברי השכונות משלוש נבחרים פעילים הארגונים בעזרת ורוסית( ערבית עברית, התעסוקה מוקד - ממסד ארגוני השותפים: העירוני והרווחה, ארגון שהוא גם ממסדי וגם חוץ־ממסדי )כלכלה מעורבת( - סטרייב חיפה )כורזים, ידיד עמותת - חוץ־ממסדי וארגון

.)2002הפעילים עברו הכשרה במשך חצי שנה.

הסוציאלית העובדת ההכשרה, בתום הקהילתית והאחראית לפרויקטים מערכתיים ביחד ערכו העירוני התעסוקה מוקד מטעם "מעגל של להרצה סימולציות מפגשי

Page 49: מידעוס גיליון 63

49

הפעילים עם מתרגלות כשהן העבודה", מתנדב-לקוח של בזוגות תפקידים משחקי

ומקיימות איתם תהליך של הפקת לקחים.

קורס הכשרת פעילים לתחום התעסוקה

מיומנות ידע, להקנות נועדה זו הכשרה לקדם בחרו אשר שכונתיים לפעילים וכלים

את תחום התעסוקה.מטרות: � חשיפה לתחום התעסוקה כגורם וסביבתו האדם חיי על המשפיע מרכזי יצירת � הוליסטית/מערכתית(; ראיה )פיתוח תוך התעסוקה, בתחום בקהילה מעורבות הקניית כלים יישומיים )מידע אודות ארגונים לכלי חשיפה התעסוקה, בתחום ותוכניות עבודה, לראיון להכנה כלים בסיסיים, אימון כתיבת קורות חיים ומיומנויות חיפוש עבודה(; בתחום חברתית תמיכה רשת פיתוח �

התעסוקה.

שלב ו': פיתוח צוות לתפעול הפרויקט בשלב זה כבר יכולנו לראות מי מן הפעילים ולקבל עצמאי באופן בשירות לשבת מוכנים קהל ומי מהם עדיין זקוקים לחיזוקים ולהכוונה. פעיל לכל נצמיד ההתחלה בשלב כי הוחלט הצמיחה כאשר לתגבור, שזקוק פעיל "חזק" וההתפתחות המקצועית של הפעילים נתפסות

כחלק מתהליך של למידה והתנסות אישית. במהלך ההבניה של תפקיד הפעילים בשירות עלו שאלות ולבטים רבים לגבי המצופה מהם במפגש עם הלקוחות: האם עליהם לתת מענה הקיים המשרות למאגר הפניה ידי על מידי במוקד התעסוקה העירוני? האם נדרש טיפול ועידודו הלקוח העצמת על המבוסס אישי, קידומו לשם נוספות אלטרנטיבות לחפש אחר המעקב ייעשה איך והמקצועי? האישי פניות נכנסות והפניות למשרות? האם מעקב זה יתבצע על ידי מי שקיבל את הפנייה לראשונה או יועבר למי שנמצא במשמרת של אותו יום?

הגענו למסקנה שכל הסוגיות, כשבחנו את מקרה ייבחן לגופו. אם קיימת משרה שתפורה בדיוק למידותיו של הפונה - הוא יופנה אליה, תהליך של יצירה הוא המיטבי התהליך אך על שמבוסס הפונים, מול מתמשך עבודה העצמה אישית וחיזוק היכולות לחיפוש עבודה גם באופן עצמאי. לגבי המעקב אחר הטיפול בלקוח, הוחלט כי עדיף שמקבל הפנייה יהיה בקשר רציף עם הפונה, כדי ליצור יחסים של

אמון ומקצועיות בטיפול בו.הכולל עבודה מודל נבנה העבודה: מודל תיקייה קבל פעיל וכל מסודרים, נהלים "במעגל אותו שישמשו וטפסים תדריך עם העבודה". עקרונות התדריך התבססו על ניסיון התעסוקה במוקד רבות שנים במשך שנצבר מודל הוא העבודה" "מעגל כאשר העירוני,

ת ו י נ י ד מ פרקטיקת

תוכנית ההכשרה: 12 מפגשים, מדי שבועיים, בין השעות 21:00-18:45,

מחודש מאי ועד חודש אוקטובר 2009

מי מעבירנושא המפגשהמפגש

חוץ ממסדיכלכלה מעורבתממסדי

חשיבות התעסוקה בחיי 1הפרט

סטרייב

עמותת ידידזכויות בתעסוקה2

היכרות עם מוקד 3התעסוקה העירוני

מוקד התעסוקה העירוני

בניית מודל הפעלה 4של מוקד התעסוקה

השכונתי

מוקד התעסוקה העירוני

כלים לאיתור נטיות 5וכישורים וחיבורם

לעולם העבודה ולחזון אישי

סטרייב

הסבר על כתיבת קורות 6חיים

מוקד התעסוקה העירוני

כלים להכנה 7 לראיונות עבודה

סטרייב

כלים ליצירת מוטיבציה, 8איתור מטרות וחוזקות

כאמצעי עזר

סטרייב

מוקד התעסוקה העירונימיומנויות חיפוש עבודה9

היכרות עם ארגונים 10ופרויקטים בנושא

התעסוקה הפועלים בחיפה

מוקד התעסוקה העירוני

1112

מוקד התעסוקה העירונירשת תמיכה חברתית

Page 50: מידעוס גיליון 63

ת ו י נ י ד מ פרקטיקת

בשונה אך - חיפה מערב באזור שלו מוקטן ממנו הוא פונה לקהל יעד רחב, שאינו מבוסס רק על לקוחות הרווחה ומנוהל על ידי פעילים

מתנדבים ולא על ידי אנשי מקצוע בשכר.מן ארבעה בשירות נמצאים בשבוע פעם הפעילים אחד חדר. בכל שניים הפעילים, עורך הוא שבוע ומדי עבודה, כמנהל נתמנה והכוון )ייעוץ קהל קבלת הכולל עבודה סידור

למקומות והפניה אישית העצמה תעסוקתי, אתר של תחזוקה פוטנציאליים(, תעסוקה לקוחות של לפניות מענה ומתן השירות טלפונית או האתר דרך המגיעים ומעסיקים חלק המטופלים. המקרים אחרי ומעקב בשיווק עוסקים העבודה" "מעגל מפעילי השירות בקהילה באירועים שכונתיים, על ידי העמדת דוכני מידע ורישום ל"מעגל העבודה", וכן בארגונים שבהם קיים קהל יעד פוטנציאלי:

בתי ספר, הרווחה ועוד. אחראית פרויקטים מערכתיים מטעם מוקד התעסוקה העירוני מדריכה ומלווה מקצועית את צוות הפעילים ברמה פרטנית וקבוצתית. שבה צוות, ישיבת עורכת היא בחודש פעם מועלות סוגיות לבירור ומתקיים דיון משותף

עם הפעילים.

שלב ז': בקרה והערכהגילאי תושבים של פניות מגיעות למוקד 65-30 מכל המגזרים )יהודים, ערבים ועולים שרוצים עובדים חלקם העמים(. מחבר לשפר את הכנסתם, חלקם מבוגרים שפוטרו ומתקשים למצוא עבודה מפאת גילם, חלקם מחפשים והם נמוכה שקצבתם פנסיה בגיל

השלמת הכנסה וחלקם מטופלי הרווחה. לאחר פעילות של שנה וחצי נמנו 130 פניות השמה 50% של הצלחה שיעור עם לשירות, ביעדים, העמידה מבחינת תעסוקה. במקומות השירות עלה על היעד שהצבנו לעצמנו בתחילת זו הראשונה. השנה בסוף השמה 20% - הדרך הצלחה העולה על הציפיות, והיא מועצמת לאור אשר מתנדבים, על מבוסס שהשירות העובדה

נותנים מזמנם שלוש שעות בשבוע, ולא על אנשי מקצוע בשכר העובדים במשרה מלאה.

סיכום ביקורתיבחשיבה. מהפך כול קודם הוא שינוי מאמינים סביבו ומתקבצים רעיון כשמתגבש אחריהם לסחוף יודעים הם אמונה, חדורי פעמים היא לשינוי הדרך נוספים. מאמינים במטרה כשדבקים אך ברורה, לא רבות - שבדרך המכשולים למרות מוותרים, ולא

התרחשותו של השינוי היא בלתי נמנעת.שלוש במשך הפעילים עם שעשיתי הדרך נחישות, כמה עד הוכיחה האחרונות השנים בהם יש פעילים של ויתור ואי להצליח רצון כוח כדי לגייס ארגונים, שכלל לא חשבו שזה מתפקידם, להצטרף למהלך של שינוי בקהילה.

מהי ההצלחה? השילוב של "כוח מנצח" של תושבי הקהילה, ארגוני הממסד וארגונים חוץ־

ממסדיים. הפעילים הם בעלי החזון, אך ללא

הממסד - לא היה ביכולתם לממש אותו.מן להתעלם שאין חושבת אני בנוסף, העובדה שההצלחה היא גם תוצר של עבודה קהילתית מתמשכת, והיא נזקפת לזכותם של אנשי מקצוע ושל פעילים נמרצים ומאותגרים,

שאינם מוותרים - לא לעצמם ולא לאחרים.הקהילתית העו"ס עבודת בין החיבור לאחראית פרויקטים מערכתיים מטעם מוקד ומשמעותי. הכרחי היה העירוני התעסוקה שיתוף הפעולה וההתייעצויות לאורך כל הדרך

היו אבן יסוד בבניית "מעגל העבודה".בשלב מסוים גילינו שחשוב להמשיך לאתגר עניין. ליצור כדי הפעילים את ולהמריץ הישיבה במוקד במשך שעות שוחקת, ועלולה להפחית את המוטיבציה. הצלחנו לעשות זאת באמצעות מפגשים שקיימנו בין הפעילים לבין לתת שנועדו שונים, בארגונים מקצוע אנשי במה לפעילים לספר על עבודתם ולרתום את הארגונים למיזם, באמצעות מפגשי הדרכה עם מומחים בתחום התעסוקה ובאמצעות ישיבות

צוות על בסיס קבוע, שנועדו לשתף בתהליכים עם בעבודה שעולות ובסוגיות המתרחשים ולשינוי מקצועית התייעצות לצורך לקוחות,

נהלים לשם ייעול השירות. לסיכום, הכוח לשנות טמון בכל אחד מאיתנו, לשינוי תוביל הדרך - כוחות וכשמשלבים

משמעותי ובעל תפוקות.

תודותתודה מיוחדת לד"ר יוסי כורזים, על תמיכתו

בכתיבה ובפרסום של המאמר.תודה לחנה כהן, מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים מערב חיפה, על הפרגון ועל התמיכה

בפרויקט.אחראית צור, לאיריס נתונה הרבה תודתי פרויקטים מערכתיים מטעם מוקד התעסוקה המקצועיות וההדרכות הליווי על העירוני, הפעולה שיתוף על הפעילים, לקבוצת וההתייעצויות לאורך כל הדרך, שהיו אבן יסוד

להצלחת הפרויקט.חמרה, עלו לחיריה נתונה נוספת תודה במערכת קהילתית לעבודה היחידה מנהלת שכטר, ולאריאל וקהילה, חברתיים שירותים מנהל מוקד התעסוקה העירוני בעיריית חיפה, המקצועית וההכוונה התקציבית התמיכה על

בהפעלת הפרויקט.

ספרותיורק, א. ואדר, ה. )1988(. תדריך לתכנון פרויקט קהילתי. .1

ירושלים: אלכ"א.יורק, א., כורזים, י. וקטן, י. )1993(. העבודה הקהילתית .2כתחום התמחות )מומחיות( בעבודה סוציאלית. משרד איגוד קהילתית, לעבודה השרות והרווחה, העבודה העובדים הסוציאליים והמועצה הארצית של העובדים

הקהילתיים.ממסדית קהילתית עבודה .)2002( י. כורזים־קורושי, .3מאזן לקראת כיוונה האם בישראל: ממסדית וחוץ

כוחות חדש? חברה ורווחה, כ"ב )3(, 343-325.הדמוקרטיה את מחדש להמציא .)2009( א. כרמון, .4המכון בישראל. המשילות לתיקון תבנית הישראלית:

הישראלי לדמוקרטיה.סדן, א. )2009(. עבודה קהילתית: שיטות לשינוי חברתי. .5

תל אביב: הקיבוץ המאוחד.י. )1993(. בתי ספר לקידום מנהיגות מקומית. פרדס, .6לעבודה השירות והרווחה, העבודה משרד ירושלים:

קהילתית.וא' סדן צ'רצ'מן א' בתוך: א.)2003(. וסדן, א. צ'רצ'מן, .7)עורכות(: השתתפות: הדרך שלך להשפיע, עמ' 39-25.

תל אביב: הקיבוץ המאוחד.קטן, י. )1989(. רשתות חברתיות לא פורמליות ומקומן .8

בזירת שירותי הרווחה. ביטחון סוציאלי, 34, 48-35.Craig, G., Hall, N. & Mayo, M. (1998). Editorial 9. Introduction: Managing Conflict through community development. Community Development Journal, 33(2), 77-79.

Eichler, M. (2007). 10. Consensus Organizing: Building communities of mutual self-interest. Thousand Oaks: Sage.

Smock, K. (2004). 11. Democracy in Action: Community organizing and urban change. New York: Columbia University.

מהי ההצלחה? השילוב של "כוח מנצח"

של תושבי הקהילה, ארגוני הממסד וארגונים חוץ ממסדיים. הפעילים

הם בעלי החזון אך ללא הממסד - לא היה

ביכולתם לממשו

שינוי הוא קודם כול מהפך בחשיבה. הדרך

לשינוי היא פעמים רבות לא ברורה, אך כשדבקים

במטרה ולא מוותרים, למרות המכשולים שבדרך

- התרחשותו של השינוי היא בלתי נמנעת

50

Page 51: מידעוס גיליון 63

תקציר על דבריו את מבסס זה מאמר כותב פרספקטיבה בת כשנה של עבודת שטח בשכונה בעיר במרכז הארץ, במסגרת לימודים מעשיים לקבלת תואר בעבודה סוציאלית. המאמר מעלה קשיים העולים בדרך הטיפול בקהילות מרובות צרכים, או נכון יותר - אוכלוסיות רב־בעייתיות, ומציע זווית חדשה להתמודדותה של העבודה

הקהילתית במצב מסוג זה. בנקודת בעיקרו מתרכז המוצע המודל שינוי מציע הוא למענה. הצורך בין החיבור בנותני שינוי ולא החיבור, בדרך בשיטה, מרחבי לחמישה מתייחס המודל השירות. בין הקישור מרחב הצרכים, מרחב עבודה: חדר מרחב הקהילתי, המיון לחדר הצרכים המיון הקהילתי, מרחב התיווך בין חדר המיון מרחב בקהילה, השירות נותני לבין הקהילתי דורש הכרה זה מודל נותני השירות בקהילה. מקבלי בקרב הרגולטורים ידי על מלאה גוף שיהווה כדי המוניציפליים, ההחלטות ומתווך ומענים צרכים השואב סמכותי

ביניהם.

מבוא־רקעהמודל הבא מבוסס על ניסיון ופרספקטיבה בת שנה של עבודת שטח בשכונה בעיר במרכז מצוקה. כשכונת מאופיינת השכונה הארץ. מרבית תושביה הם בני העדה האתיופית, אשר ובכללם בארץ בקליטתם רבים קשיים חווים המשפחתי בתא בעיות תעסוקה, בעיות ובעיות של עבריינות, המובילות לעתים לרמות

אובדניות ופליליות. ידי על רבים משאבים מושקעים בשכונה

גורמי ידי ועל רבים פילנתרופיים ארגונים עירייה וממשלה. בהתאם למצב השכונה, אפשר לאבחן בה מספר רב של מצבים וצרכים טעוני שיפור ושינוי, וכן גורמים רבים המנסים לספק

מענים רבים ומגוונים לצרכים הרבים. את הממחישה דוגמה אביא דבריי בראשית המצב טעון השינוי שבו אעסוק ואציג את הקשיים העולים בקהילות מרובות צרכים של אוכלוסיות רב־בעייתיות. לאחר מכן אציג את המודל, אשר לטעמי מאפשר זווית חדשה להתמודדותה של טעון במצב הקהילתית הסוציאלית העבודה

שינוי מסוג זה.

סיפור מקרה מחציתם תושבים, כ־10,000 חיים בשכונה להתמקד ברצוני האתיופית. העדה בני לערך קליטתם כי ולהדגיש האתיופית באוכלוסייה המשפיעים רבים, בקשיים לוותה בישראל ישירות על מערכות הפרט, המשפחה והקהילה ומתבטאים באלימות במשפחה, עבריינות נוער,

סמים, נשירה ממסגרות ועוד. בשכונה מספר רב של צרכים ומצבים הטעונים שינוי. אי לכך, היא שואבת לתוכה מספר רב של נותני שירות ומשאבים רבים ומגוונים. המקרה שלהלן ימקד את דבריי בהצגת שאלת מאמר

יובל פרידמן

קהילתית, סוציאלית לעבודה ג' שנה סטודנט הוא הכותב וייספלד, וגבי לואיס ע"ש סוציאלית לעבודה הספר בית

אוניברסיטת בר אילן

מודל "חדר המיון הקהילתי"תפקיד העבודה הסוציאלית הקהילתית בקהילות מרובות צרכים ומענים

המודל המוצע מתרכז בנקודת החיבור

שבין הצורך למענה. הוא מציע שינוי בשיטה,

בדרך החיבור, ולא בנותני השירות

51

Page 52: מידעוס גיליון 63

52

זה ובמודל שאני מציע.יצא אשר שירות נותן גוף פועל בשכונה העדה בני לקידום מאוד גדול בפרויקט האתיופית. הפרויקט שם לעצמו למטרה להקים קבוצה להעצמה אישית למען כמה נערים, אשר ברחובות ומסתובבים קצה" כ"נוער מוגדרים השכונה. שיאו של הפרויקט היה "טיול שורשים"

באתיופיה לקבוצה כולה, בסבסוד מלא. )כוח אדם רבים הושקעו משאבים בפרויקט להצלחה הציפיות - לכך ובהתאם ותקציבים(, התבצע, הפרויקט בפועל, מאוד. גדולות היו אינם נוער שכלל בני בקבוצה השתתפו אולם מובילים הם ולמעשה קצה כנוער מוגדרים שירות הנותן אחר בגוף קהילתיים פרויקטים שהיה בטוח ואני לדרך יצא הטיול בקהילה. תרומתו הייתה מה היא השאלה אולם נפלא,

לנוער הקצה של השכונה. מקרה זה מדגים את הפער שבין הרצוי למצוי; הפער שבין הרצון של הגוף נותן השירות לבין המענה המחויב לצורך שעלה. האם האוכלוסייה המייצגת את הצורך מקבלת את המענה הנכון?

האם המענה עונה על הצורך הנכון? ברצוני להתמקד ביחסי הגומלין שבין הצורך השירות נותני שבין הגומלין וביחסי למענה הרבים בקהילה. בנוסף, ארצה לעסוק במקומה ובתפקידה של העבודה הסוציאלית הקהילתית

בשכונה שמצבה מתואר במאמר.

הקשיים העולים בסיוע לקהילות מרובות צרכים ומענים

לימודיי במסגרת בשכונה, פעילותי במהלך קהילתית, סוציאלית בעבודה המעשיים הגופים של שונים במאפיינים להבחין יכולתי בהם בשכונה, השירות נותני המקצוע ובעלי וניכוס כבוד של רקע על ויריבויות מתיחויות של פרויקטים קהילתיים. מאפיין נוסף בא לידי בקשיים )1983 אלבק, שמתארת )כפי ביטוי צוות של וניהולו פעילותו סביב המתעוררים הדגם בבחירת מנהליים קשיים רב־מקצועי: התיאום רב־מקצועי, צוות להפעלת המתאים בכל השונים הדרגים ובין הצוות אנשי בין אנשי של המנהלית הכפיפות יצירת מקצוע, חלוקת העשייה, אופי השונים, המקצועות יש קשיים בנוסף, חלוקת הסמכויות. העבודה, ואי יותר איטית בעבודה המתבטאים טכניים ניהול מיטבי של הזמן, בשל הקושי בתיאום בין נותני השירות הרבים. כמו כן, מתעוררים קשיים הגנתיות, בתחרותיות, המתבטאים בינאישיים מקצועי סטטוס הבדלי בשל איום תחושת

והשכלה ועל רקע של חלוקת תפקידים. ולחוסר לבעייתיות מתייחס )1979( ערן באותה המטפלים ארגונים שבריבוי היעילות לכפילות לדבריו, מביא, זה מצב אוכלוסייה. בהיקף ולפערים משאבים של ולבזבוז

הארגונים של ההתמקדות בנוסף, השירותים. וספציפיים מצומצמים התמחות בתחומי גורמת להם "להריץ" את הלקוח מארגון לארגון, כשלא אחת הוא נופל בין הכיסאות, וגם ליצירת הינו העיקרי הנפגע זו. לאוכלוסייה סטיגמה

מקבל השירות. הפתרון המתבקש לקשיים אלו הוא יצירה של קורת גג אחת, על ידי הקמת גוף מתכלל לכל נותני השירות בקהילה. כדי להסביר את דבריי, הרפואה שירותי עולם מתוך אנלוגיה אציג מענה נדרש מדוע תדגים זו אנלוגיה בישראל. מתכלל, תחת קורת גג אחת, לכל תחומי הפעילות

ומתן השירותים בקהילות רב־בעייתיות.במודל הרפואי, אדם שחש ברע יפנה תחילה רופא המשפחה אינו מומחה לרופא המשפחה. הצורך, במקרה יפנה, ולכן הרפואה, סוגי בכל את החולה לבית החולים. בחדר המיון של בית החולים מתבצע אינטייק עם החולה, ומשם הוא הספציפית המומחיות בעלת למחלקה מופנה בירור ולאחר למחלתו. לאחר סיווג של מחלתו לאפשרות באשר המומחית המחלקה עם

קליטתו בה, החולה יופנה להמשך טיפול.בעייתיות רב בקהילות כמו בשכונה, בשונה קהילתי־חברתי. מיון חדר אין אחרות, מהמערכת הבריאותית, בקהילות אלו אין גורם

לבין השינוי טעון המצב שבין בתפר שנמצא החמצה של מצב נוצר בפועל, השירות. נותן במאמרם לצורך. השירות נותן שבין בקשר של קרומר־נבו, אטיאס ובן־שמאי )2002(, הם מציינים שכדי לפתח דרכי טיפול יעילות עם להתמקד צריכה ההערכה במצוקה, אנשים תהליך וביצירת הפונה בקשת של בפענוח המתאימות הסיוע דרכי למידת של משותף

לכל פונה ופונה, באשר הוא.

מרחבי העבודה בקהילות רב־בעייתיות - מצב קיים

אפשר רב־בעייתיות קהילות של במציאות לזהות שלושה מרחבי עבודה )איור 1(:

המצב מצוי שבו המרחב - הצרכים מרחב .1נער אותו או ברע החש האדם השינוי: טעון מרחב המדוברות, בקהילות שהזכרנו. קצה - ורב־מערכתיים רבים בצרכים מתבטא זה

משפחה, סביבה ועוד. למענים הצרכים בין הגומלין יחסי מרחב .2- המרחב שבו נוצרת האינטראקציה בין המצב נער אותו לדוגמה, המענה. לבין השינוי טעון בקהילה. השירות נותן ידי על המטופל קצה

במרחב זה נוצר ה"זיווג" בין הצורך למענה.

מרחב יחסי הגומלין שבין

הצרכים למענים - המרחב שבו נוצרת האינטראקציה בין

הצורך למענה

נקודות הממשק במרחב זה גורמות

לעתים תכופות למתיחות המשפיעה

על נותני השירות, מכיוון שקיים צורך שכמה נותני שירות

עונים עליו. כמו כן,

במצב שבו אותו צורך מקבל מענה

מכמה כיוונים, יהיה גם ציבור שלם שלא

יקבל כל מענה

מרחב נותני השירות בקהילה - השירותים הניתנים לקהילה כגון לשכת

הרווחה, מתנ"ס, עמותות ועוד

מרחב הצרכים - שבו מצויים

המצבים טעוני השינוי

איור 1. מרחבי העבודה בקהילות רב־בעייתיות - מצב קיים

7

השירות - -. מרחב נותני השירות בקהילה 3 נותני מצויים שבו המרחב

המענה לצרכים. בקהילות רב-בעיתיות, מרחב זה מתבטא במספר

גופים השלישי, המגזר מן גופים ובתוכם שירות, נותני של רב

פילנתרופיים וגופים ציבוריים. מרחב זה מאופיין באינטראקציה רבה

בין נותני השירות.

. מרחבי העבודה בקהילות רב-בעיתיות - מצב קיים 1 איור

מצב קיים זה מביא להחמצה של החיבור האמיתי בין הצורך לבין

המענה הנכון. ברצוני להציע מודל ראוי יותר, שיביא לחיבור מיטבי

ונכון בין הצורך לבין המענה לו.

הקמת "חדר מיון קהילתי": הצעה למודל עבודה סוציאלית קהילתית

בקהילות רב-בעייתיות

- מצויים שבו הצרכים מרחבהשינוי טעוני המצבים

- בקהילה השירות נותני מרחבכגון לקהילה הניתנים השירותים

, " , עמותות ס מתנ הרווחה לשכתועוד

הצרכים שבין הגומלין יחסי מרחב - נוצרת שבו המרחב למעניםלמענה הצורך בין האינטראקציה

גורמות זה במרחב הממשק נקודותלמתיחות תכופות לעתים

, השירות נותני על המשפיעהנותני שכמה צורך שקיים מכיוון , . במצב כן כמו עליו עונים שירותמכמה מענה מקבל צורך אותו שבו

שלא, שלם ציבור גם יהיה כיווניםמענה כל יקבל

Page 53: מידעוס גיליון 63

53

המרחב - בקהילה השירות נותני מרחב .3לצרכים. המענה - השירות נותני מצויים שבו מתבטא זה מרחב רב־בעייתיות, בקהילות במספר רב של נותני שירות, ובתוכם גופים מן וגופים פילנתרופיים גופים השלישי, המגזר ציבוריים. מרחב זה מאופיין באינטראקציה רבה

בין נותני השירות.החיבור של להחמצה מביא זה קיים מצב ברצוני הנכון. המענה לבין הצורך בין האמיתי מיטבי לחיבור שיביא יותר, ראוי מודל להציע

ונכון בין הצורך לבין המענה לו.

הקמת "חדר מיון קהילתי": הצעה למודל עבודה סוציאלית

קהילתית בקהילות רב־בעייתיות מעשית הכשרה ולאחר לעיל, האמור לאור בשדה העשייה של השכונה, ברצוני להציג את

המודל. המתרחשים שינויים בכמה להבחין אפשר בשנים האחרונות בקהילות רב־בעייתיות, בהם העין בראש המיושמת יחדיו" "מוטב תוכנית ובתל אביב. שינויים אלה נותנים מענה בעיקר )כמצוין בקהילה השירות נותני של במרחב מתכלל גוף של והקמה חבירה ידי על לעיל(,

של כלל נותני השירותים בקהילה. בנקודת מתרכז להציע שברצוני המודל שינוי מציע הוא למענה. הצורך שבין החיבור השירות, בנותני ולא החיבור, בדרך בשיטה,

מרחב עבודה: מרחבי לחמישה ומתייחס הצרכים, מרחב הקישור בין הצרכים לחדר המיון מרחב הקהילתי, המיון חדר מרחב הקהילתי, נותני לבין הקהילתי המיון חדר בין התיווך השירות בקהילה, מרחב נותני השירות בקהילה. הסוציאלי העובד לתפקיד אתייחס בהמשך

הקהילתי על פי מודל זה.איור 2 מדגים את המודל המוצע, אשר מציג

מרחבי עבודה חדשים ושונים מהקיים.

מרחבי הפעולה ותפקיד העבודה הסוציאלית הקהילתית

על פי המודל המוצעמצויים זה במרחב - הצרכים מרחב .1על זה, בשלב השינוי. טעוני המצבים הצרכים, העבודה הסוציאלית הקהילתית למפות ולזהות אותם וללמוד ולחקור אם קיימים בקהילה נותני

שירות שיכולים לענות עליהם. מרחב זה משתנה לעתים תכופות, ועל העובד הסוציאלי הקהילתי להיות ער לשינויים. העבודה הקהילתית נדרשת לערוך מיפוי לא רק ברמת הזיהוי של המצב טעון השינוי, אלא גם ברמה של הפרטים בקרב הקהילה המצויים במצב זה. וידיעה נכונה יאפשרו לתת מענה לבעלי זיהוי

הצרכים. לחדר הצרכים בין הקישור מרחב .2מעלים שבו המרחב - הקהילתי המיון לקיומו הקהילה חברי בקרב המודעות את שבו המרחב זהו הקהילתי. המיון חדר של בין הקשר נוצר ,"Reaching out"ה־ מתרחש המיון חדר של משמעותו לבין הצרכים בעלי

הקהילתי. מרחב זה חייב להיות משופע באנשי מקצוע, שבאמתחתם הכלים להטמיע אצל בעלי הצרכים אותו. לבצע הרצון ואת השינוי משמעות את תפקיד העבודה הסוציאלית הקהילתית במרחב השירותים על רלוונטי מידע לספק הוא זה עד התהליך, משמעות ועל בקהילה הניתנים לשינוי במצב הקיים. בנוסף, במרחב זה העבודה הסוציאלית הקהילתית צריכה להביא את בעלי בחדר הצורך פי על ולמיון לקליטה הצרכים

המיון הקהילתי.3. מרחב "חדר המיון הקהילתי" - מרחב זה המיון לחדר בדומה זה. במודל המרכזי הינו הינו זה מרחב הציבורית, הרפואית במערכת הגוף המקשר בין הצורך למענה בקהילה רב־

בעייתית.

יש צורך להקים גוף המוסמך על ידי

הרגולטורים )הממשלה, העירייה(, שיהיה בא

כוחם הבלעדי בהחלטות על מתן מענים לכלל

הצרכים בקהילה חדר המיון הקהילתי חייב להיות מוכר על ידי מקבלי ההחלטות כגוף הבלעדי

שבאמצעותו נוצר הקשר בין הצורך למענה כשהגורמים

המובילים בחדר המיון הקהילתי הם העובדים הסוציאליים הקהילתיים

מרחב הקישור בין הצרכים לחדר המיון הקהילתי - העלאת

מודעות בעלי הצרכים לקיומם של

המענים בקהילה, המרחב בו המצב

טעון השינוי מקבל ביטוי והבנה בצורך

לשינוי

מרחב התיווך בין חדר המיון הקהילתי

לבין נותני השירות בקהילה - מיון

ותיווך בין הצורך למענה הקיים

בקהילה. לדוגמה, נער אשר נשר

ממסגרת לימודים מופנה לשירות

המעניק מסגרות למידה בלתי

פורמליות

9

מרחבי הפעולה ותפקיד העבודה הסוציאלית הקהילתית על פי המודל

המוצע

במרחב זה מצויים הצרכים, המצבים טעוני השינוי. -. מרחב הצרכים 1

בשלב זה, על העבודה הסוציאלית הקהילתית למפות ולזהות אותם

לענות שיכולים שירות נותני בקהילה קיימים אם ולחקור וללמוד

עליהם.

מרחב זה משתנה לעתים תכופות, ועל העובד הסוציאלי הקהילתי

להיות ער לשינויים. העבודה הקהילתית נדרשת לערוך מיפוי לא רק

ברמת הזיהוי של המצב טעון השינוי, אלא גם ברמה של הפרטים

מצויים - בו הצרכים מרחבהשינוי טעוני המצבים

, -" מחד " הקהילתי המיון חדר מרחבהמצבים בעלי לכלל שואבת אבן מהווה

, , בין ומקשר מתווך ומאידך השינוי טעוני , ידי על כך מוגדר למענה הצורך

הרגולטורים

המיון לחדר הצרכים בין הקישור מרחבהצרכים - בעלי מודעות העלאת הקהילתי

, בו המרחב בקהילה המענים של לקיומםוהבנה ביטוי מקבל השינוי טעון המצב

לשינוי בצורך

הקהילתי המיון חדר בין התיווך מרחבותיווך - מיון בקהילה השירות נותני לבין. בקהילה הקיים למענה הצורך ביןלימודים, ממסגרת נשר אשר נער לדוגמהלמידה מסגרות המעניק לשירות מופנה

פורמליות בלתי

בקהילה - השירות נותני מרחב: כגון לקהילה הניתנים השירותים

, " , עמותות ס המתנ הרווחה לשכתמשותפת. עבודה אווירת יצירת ועוד

השירות נותני בין

מרחב הצרכים - בו מצויים המצבים

טעוני השינוי

מרחב "חדר המיון הקהילתי"-

מחד, מהווה אבן שואבת לכלל בעלי המצבים טעוני השינוי, ומאידך,

מתווך ומקשר בין הצורך למענה, מוגדר כך על ידי

הרגולטורים

מרחב נותני השירות בקהילה - השירותים הניתנים

לקהילה כגון: לשכת הרווחה,

המתנ"ס, עמותות ועוד. יצירת אווירת

עבודה משותפת בין נותני השירות

איור 2. המודל המוצע - "חדר המיון הקהילתי"

ת ו י נ י ד מ פרקטיקת

Page 54: מידעוס גיליון 63

חדר המיון הקהילתי חייב להיות מוכר על ידי שבאמצעותו הבלעדי כגוף ההחלטות מקבלי הגורמים למענה. הצורך בין הקשר נוצר המובילים בחדר המיון הקהילתי הם העובדים לפקח שתפקידם הקהילתיים, הסוציאליים

ולהדריך גורמי מקצוע לביצוע האינטייק. בחדר המיון שותפים נציגיהם של כלל נותני של מקום מתוך היגוי, צוות במעין השירות הקרבה בנוסף, לשטח. השירות נותני "חיבור" לניכוס הרצון את תפחית השירות לרצפת אחריות ליצירת ותביא השירות נותני בקרב הקהילתיים. הפרויקטים להצלחת משותפת לידי באה זה במרחב השירות נותני שותפות ביטוי בכך שכל נותן שירות מכיר היטב את סוג השירות שהוא מעניק ואת רמתו, ומתוך ידיעה זו מסייע באבחון המצב. חשוב מאוד שמרחב חדר המיון יוגדר כתחנת מעבר, להמשך טיפול נותני במרחב הנמצא המטפל, לגורם וקישור

השירות.

הקהילתי המיון חדר בין התיווך מרחב .4זה במרחב - בקהילה השירות נותני לבין מופנה בעל הצורך לנותן השירות בקהילה. על הגוף המפנה מוטלת החובה להכיר בכל עת את רמת ההתאמה בין בעל הצורך לבין הגוף נותן השירות - אם במובן הפיזי; לדוגמה, האם יש מקום לנער הזקוק לתמיכה לימודית במסגרת פרויקט פר"ח? האם יש מספיק חונכים? ואם לדוגמה, למענה; הצורך בין במידת ההתאמה כספי למענה זקוקה מסוימת משפחה האם כגון יותר, עמוק מערכתי למענה או מידי

עמותות "פעמונים" או "מקימי"? מוטלת גם הקהילתי הסוציאלי העובד על נותן שערי את לפתוח המשימה זה במרחב

השירות ולצמצם ביורוקרטיה מיותרת בקליטת בעל הצורך אצל נותן השירות. לדוגמה, הצורך, במקרים מסוימים, להביא טופסי ביטוח לאומי או בנק כדי להיות מוכר בשירותי הרווחה. במרחב בעל של קליטתו בהקלת עזרה נדרשת זה הצורך אצל נותן השירות. על העובד הסוציאלי

הקהילתי להיות בשלב זה מסנגר ומתווך. במרחב - בקהילה השירות נותני מרחב .5העובד על בקהילה. השירות נותני מצויים זה גופים שיוקמו לכך לגרום הסוציאלי הקהילתי השירותים סל את ירחיבו אשר נוספים, הקהילתיים, לגשר בין נותני השירות ולרכך את מתפקידו עוד ביניהם. הקיימות האינטריגות והמשתנים הקבועים הצרכים את להציג

בקהילה. הוא זה מרחב הקהילתי, הסוציאלי לעובד המקום שזה מכיוון לעבודה, ביותר הקשה השירות. נותני של ל"מבצרם" חודר הוא שבו משום כך חייבת העבודה במרחב זה להיעשות בשותפות מלאה בין חדר המיון הקהילתי לבין נותני השירות ומתוך אחריות הדדית בין כלל

גורמי השירות בקהילה.

בניתוח תפקיד העובד הסוציאלי הקהילתי על פי פרידמן )1982(,

ניתן למצוא הקבלה למרחבי הפעולה במודל המוצע:

על - ניתוח/הערכה הצרכים: מרחב .1זה בשלב הקהילתית הסוציאלית העבודה למפות ולזהות את הצרכים, ללמוד ולחקור אם יש נותני שירות קיימים בקהילה היכולים לענות לערוך הקהילתית העבודה על זה. צורך על מיפוי - לא רק ברמת זיהוי המצב טעון השינוי, הקהילה בקרב פרטים של ברמה גם אלא המצויים במצב זה. על ידי זיהוי וידיעה נכונה,

יינתן מענה לאותם בעלי צרכים. לחדר הצרכים בין הקישור מרחב .2העבודה תפקיד - מאפשר הקהילתי: המיון הסוציאלית הקהילתית במרחב זה הוא לספק מידע רלוונטי על השירותים הניתנים בקהילה במצבם לשינוי עד - התהליך משמעות ועל העכשווי. בנוסף, במרחב זה העבודה הקהילתית צריכה להביא את בעלי הצרכים לקליטה ומיון

על פי הצורך, בחדר המיון הקהילתי.יועץ, הקהילתי: המיון חדר מרחב .3הקהילתי, המיון בחדר - מקשר מתווך, הגורמים המובילים הם העובדים הסוציאליים גורמי ולהדריך לפקח תפקידם הקהילתיים.

מקצוע ליצירת אינטייק.הקהילתי המיון חדר בין התיווך מרחב .4מסנגר, מתווך, בקהילה: השירות נותני לבין הסוציאלי העובד על זה, במרחב - בירוקרט שערי את לפתוח המשימה מוטלת הקהילתי מיותרת ביורוקרטיה ולצמצם השירות נותן

בקבלת בעל הצורך אצל נותן השירות.

מגשר, בקהילה: השירות נותני מרחב .5מתכנן, מפתח - על העובד הסוציאלי הקהילתי לגרום לכך שיוקמו גופים נוספים אשר ירחיבו את סל השירותים הקהילתיים. תפקידו לגשר האינטריגות את ולרכך השירות נותני בין הסוציאלי העובד תפקיד ביניהם. הקיימות הצרכים את להציג הוא זה במרחב הקהילתי הקבועים והמשתנים בקהילה, כדי לעדכן נותני

שירות קיימים ולפתח חדשים.

כיצד ייושם המודל?ידי על המוסמך גוף להקים צורך יש בא שיהיה העירייה(, )הממשלה, הרגולטורים כוחם הבלעדי בהחלטות על מתן מענים לכלל

הצרכים בקהילה. גופים לקום ימשיכו שבו ליצור מצב חשוב הנותנים שירות בקהילה, אלא שהקשר ביניהם למקבלי השירות יעבור אך ורק דרך חדר המיון הקהילתי. מי שצריך לדאוג לכך הם העובדים צריכים אלה גופים הקהילתיים. הסוציאליים הקהילה, את השטח, את ולהכיר לנשום שבין ולאינטריגות לשינויים ערים ולהיות השלבים, בכל לעיל. שצוינו המרחבים ובתוך יש חשיבות רבה למעקב אחר החיבור בין בעל הצורך לבין נותן השירות, כדי שלא לסטות מן

המטרה העליונה.

סיכוםהינו זה מודל של יישומו לטעמי לסיכום, על מלאה הכרה דורש הוא אך אפשרי, ההחלטות מקבלי בקרב הרגולטורים ידי סמכותי גוף שיהווה כדי המוניציפליים, מחייב גם הוא למענים. הצרכים בין המתווך את העובדים הסוציאליים הקהילתיים לפעול והקהילה השכונה של העשייה בשדה בעיקר ומחייב את העבודה הקהילתית להתמודד בכל זה, תכונותיו חמשת המרחבים שצוינו. במודל ותפקידיו של העובד הסוציאלי הקהילתי יבואו

לידי ביטוי באופן מרבי. יש גופים ואנשים רבים שהם בעלי רצון עז לשנות מצבים בקהילות רב־בעייתיות. כן ירבו, הדברים שבה בדרך שינוי לערוך נדרש אך

נעשים; כלומר - "שינוי של השינויים".

ספרות1. אלבק, ש. )1983(. צוות רב־מקצועי: פתרון למבוכת המפגש ורווחה, חברה הרווחה. שירותי במערכת הבין־מקצועי

ה)2(, 125-116.י. )1979(. מטרות ותחומי פעולה בעבודה קהילתית 2. ערן,

בישראל. לקט מאמרים בעבודה קהילתית, 14, 21-16.3. פרידמן, ז. )1982(. התפתחות תפקידי העובד הסוציאלי עמ' אילן. בר אוניברסיטת גן: רמת בישראל. הקהילתי

.26-23שגרת .)2002( א. ובן־שמאי, ע. אטיאס, מ., קרומר־נבו, .4העבודה עם משפחות במצוקה עמוקה בשירותי הרווחה:

קווי יסוד לדיון מקצועי. חברה ורווחה, כ"”ב, 221-199.

ת ו י נ י ד מ פרקטיקת

הגורמים המובילים בחדר המיון הקהילתי הם

העובדים הסוציאליים הקהילתיים, שתפקידם

לפקח ולהדריך גורמי מקצוע לביצוע האינטייק

54

Page 55: מידעוס גיליון 63

עובד סוציאלי יקר,יש לנו פנסיה במיוחד בשבילך!

הסדר ההטבות הייחודי של העובדים הסוציאלים במנורה מבטחים פנסיה כולל:הנחה ניכרת בדמי הניהול הן על סכומי ההפקדה והן על סכומי הצבירה, המהווה תרומה

גדולה להגדלת היתרה הצבורה שלך בקרן ומשפרת משמעותית את פנסיית הפרישה.שירות ייחודי לעריכת מבדק פנסיוני מקיף להתאמה אישית, בחינת מיגוון מסלולי הביטוח והכספי של כל אחד פי המצב הביטוחי ועריכת סימולציה באופן שתאפשר התאמה על

ואחת באופן פרטני.

מנורה מבטחים מלווה את חברי אגוד העובדים הסוציאלים כבר שנים רבות.דואגת לעתידם ולעתיד משפחתם במקצועיות ונאמנות, למעלה מעשור, ולעוד שנים רבות!

תנאים לך מעניק הסוציאלים העובדים אגוד עם מבטחים מנורה של הייחודי ההסדר מיוחדים, מהטובים במשק, ומשפר את פנסיית הפרישה שלך באופן משמעותי.

* עמיתי הקרן, בני משפחה של העובדים הסוציאלים זכאים להטבה, בהתאם להסכם. * האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ או חוות דעת באשר לכדאיות ההשקעה או החיסכון הפנסיוני. * האמור לעיל בלשון זכר מתייחס גם ללשון נקבה.

למידע ולפרטים נוספים ניתן לפנות למרכז קשרי הלקוחות, www.menoramivt.co.il *9699

כמו כן, עומדת לרשותכם אשת קשר לנושא מימוש ההסכם ויישומו, [email protected] 03-7555912 הגב‘ טובה צרפתי

www.menoramivt.co.il [email protected] *9699 :למידע ולהצטרפות

מבטחים החדשה, קרן הפנסיה הגדולה והיציבה בישראל עם נתח שוק של 37%: כ- 830,000 מבוטחים כ- 20,000 חברות ועסקים הון צבור של כ- 37 מיליארד ₪ 9 סניפי שירות ברחבי הארץ אתר אינטרנט מתקדם מרכז קשרי לקוחות

Page 56: מידעוס גיליון 63

החלה ההרשמה למסלולי הלימודים המובילים במכון ת.ל.מ:

ללמוד מהמומחים ולהרגיש בבית

כל המסלולים בת.ל.מ מוכרים לגמול השתלמות!!!

הרשמו לניוזלטר באתר ת.ל.מ החדש ותתעדכנו בכל הקורה במכון ת.ל.מ!

www.amalsiudit.co.ill i dit il

[email protected] | 074-7292700 :לפרטיםhishtalmut@te

פסיכותרפיה בילדים ונוער תכנית תלת שנתית (מחזור שני) במכון ת.ל.מ רעננה.

התיאוריה שבין החיבור על דגש יושם בתכנית לעבודה הקלינית.

הלימודים יתקיימו בקבוצת למידה קטנה וקבועה.

ניהול אקדמי: מר עופר ספיר, הגב' רוני מרץ

טיפול דינמי בילדים תכנית דו שנתית במכון ת.ל.מ רעננה.

וקבועה קטנה למידה בקבוצת יתקיימו הלימודים

ניהול אקדמי: מר עופר ספיר, הגב' רוני מרץ

CBT למטפל הדינמיהתכנית מתקיימת במכון ת.ל.מ רעננה.

דינמי, טיפול לעומת התנהגותי קוגניטיבי טיפול והבניה ארגון וחולשות, חוזקות הטיפול, יסודות

קוגניטיבית, התנסות ותרגול.

M.A. M.H.A מנהל אקדמי: מיקי דורוןפסיכולוג קליני בכיר

טיפול זוגי ומשפחתיתכניות המסלול מתקיימות במכון ת.ל.מ רעננה,

אורנים (קרית טבעון) ובאר שבע. הכשרת מטפלים בטיפול זוגי ומשפחתי

פרקטיקום - מיומנויות וטכניקות בסיסיות בהתערבות טיפולית

הכשרת מדריכים בטיפול זוגי ומשפחתי

מנהלת אקדמית: הגב' אן מסד

טיפול דינמי בהתמכרויותתכנית דו שנתית המתקיימת במכון תל.מ רעננה.

היכרות רחבה של סוגי ההתמכרויות והשפעתן עםקשת רחבה של צורות התערבות בטיפול פרטני

משפחתי וקבוצתי.

מנהל אקדמי: הוד קציר, פסיכולוג קליני

הנחיית קבוצותתכנית דו שנתית במכון ת.ל.מ רעננה.

הנחיית קבוצות בגישה תהליכית.

ניהול אקדמי: שמוליק ברוידא, שרון שגיא ברג

טיפול בנפגעי פגיעות מיניותתכנית דו שנתית במכון ת.ל.מ.

הכשרת מטפלים בילדים, מטפלים במתבגרים ומטפלים משפחתיים לטיפול בקטינים נפגעי

עבירות מין ובני משפחותיהם ע"פ הקריטריונים של משרד הרווחה.

התכנית מוכרת על ידי משרד הרווחה.

יועצת אקדמית: הגב' שרי עוז

טיפול דיאדיתכנית דו שנתית במכון ת.ל.מ.

התערבות דרכי החיפאי. המודל לפי הדיאדי הטיפול דיאדיות באוכלוסיות ייחודיות: ילדים בסיכון, אוטיסטים, סוגיות בהתערבות עם הורים והדרכה קבוצתית.

ניהול אקדמי: ד"ר חנה קמינר

חדש!

חדש!