בה נערוך מבחן קטן כדי לבדוק אילו אסוציאציות מעורר בכם צמד המילים הבא.

מוכנים?"מזון מהונדס".

לא צריך להיות גאון גדול כדי לנחש שעבור רבים, הדימויים הראשונים שיעלו בראש הם של סוגי מזון שכל מיני מדענים פרנקנשטיינים הוסי־

פו להם כל מיני רעלים בנוסחאות סודיות שונות ומשונות, ושום דבר טוב לא יכול לצאת ממנו.

האיחוד לבד. לא אתם חושבים, אתם כך אם האירופי, למשל, אינו משתמש במזון מהונדס גנ־

טית, וכל מי שמוכר מזון למדינות האיחוד נדרש להתחייב שמדובר במזון שאינו תוצאה של הנדסה גנטית. אבל האם לא הגיעה העת לברר, פעם אחת ולתמיד, מהו בעצם מזון מהונדס גנטית? איך עו־

שים את זה? והאם זה באמת כה מזיק?את התשובות לכל השאלות אפשר יהיה לקבל בתחילת החודש הבא, בכנס מדע בינלאומי שיע־

רוך מכון וולקני למחקר חקלאי. אל הכנס, שבעולם המדע נחשב ליוקרתי ורציני מאוד ויעסוק במזון עשרות יגיעו גנטית – מהונדס מזון טרנסגני – מדענים מהשורה הראשונה, מהארץ ומהעולם. הם יציגו בו את המחקרים החדשים בתחום וישתפו את עמיתיהם המדענים בכל ההיבטים של הנדוס הצ־מחים: המשמעויות הכלכליות, הפוליטיות וההומ־

ניטריות, ומתברר שיש לו הרבה מאוד כאלה.נתחיל בעובדות: מתוך כשמונה מיליארד בני אדם החיים כיום על פני כוכב הלכת היפה שלנו, רעבים. ממש "רעבים". מוגדרים מיליון כ־870 זאת אומרת, ילדים או מבוגרים שאין להם מספיק במדינות חיים רובם היום, את לעבור כדי אוכל מתפתחות. עוד עובדות: אחד מכל שלושה ילדים במדינות המתפתחות סובל מתזונה לקויה; תזונה לקויה גורמת לכ־3 מיליון מקרי מוות של ילדים שיעור הבאות השנים בעשר חמש; לגיל מתחת המפחיד: המספר את ולעבור לטפס צפוי העוני כ־130 של הוא הצפי מתוכם איש. מיליון 900מיליון ילדים רעבים בעולם – כבר בשנת 2020,

בעוד כשבע שנים.והם להאמיר, מוסיפים המזון מחירי במקביל, עתידים להתייקר עוד מפני שהדרישה למזון רק תגדל. הצפי הוא שכבר בשנת 2050 יחיו על פני במקביל, אדם. בני מיליארד כ־10 הארץ כדור שטחי הקרקע שעליהם אנחנו מגדלים את מזוננו

רק מצטמצמים ומתייקרים.מול הנתונים האלה, שמקורם ביוניצ"ף (ארגון האו"ם לטיפול בילדים) ובארגון הבריאות העול־מחזיק שעדיין האחרון הוא האירופי האיחוד מי, בהתנגדות נחרצת להגדלת כמויות המזון בשיטות של הנדסה גנטית. אליו נוספת התנגדות שבסי־

ארגונים התקופה": "רוח את ומייצג אופנתי סה ירוקים, תנועות אקולוגיסטיות, חסידי המ־זון האורגני ואנשי ניו־אייג'. מול כל אלה

63 8 ים ימ 7 � 16 .11. 2012

ולדמן די ג דו

האם מזון שעבר הנדסה גנטית יציל מיליוני בני אדם מרעב בשנים הבאות וימנע שימוש בחומרי הדברה,

או ינחית אסון על האנושות? כנס בינלאומי חשוב, שייערך בקרוב בארץ, ינסה לענות על השאלות וכבר מסעיר

את הקהילה המדעית. דודי גולדמן שוחח עם מדענים המצדדים בהתערבות בסדרי בראשית ושמע גם את

מתנגדיהם, המזהירים מפני הקטסטרופה הבאה

תירס. באמצעות הנדסה גנטית הוחדר לו רעלן שקטל

זחלים שפגעו בו וחסך שימוש בחומרי הדברה מזהמים

צילום: גטי אימג'ס

16 .11. 2012 � ים ימ 7 8 62

בה נערוך מבחן קטן כדי לבדוק אילו אסוציאציות מעורר בכם צמד המילים הבא.

מוכנים?"מזון מהונדס".

לא צריך להיות גאון גדול כדי לנחש שעבור רבים, הדימויים הראשונים שיעלו בראש הם של סוגי מזון שכל מיני מדענים פרנקנשטיינים הוסי־

פו להם כל מיני רעלים בנוסחאות סודיות שונות ומשונות, ושום דבר טוב לא יכול לצאת ממנו.

האיחוד לבד. לא אתם חושבים, אתם כך אם האירופי, למשל, אינו משתמש במזון מהונדס גנ־

טית, וכל מי שמוכר מזון למדינות האיחוד נדרש להתחייב שמדובר במזון שאינו תוצאה של הנדסה גנטית. אבל האם לא הגיעה העת לברר, פעם אחת ולתמיד, מהו בעצם מזון מהונדס גנטית? איך עו־

שים את זה? והאם זה באמת כה מזיק?את התשובות לכל השאלות אפשר יהיה לקבל בתחילת החודש הבא, בכנס מדע בינלאומי שיע־

רוך מכון וולקני למחקר חקלאי. אל הכנס, שבעולם המדע נחשב ליוקרתי ורציני מאוד ויעסוק במזון עשרות יגיעו גנטית – מהונדס מזון טרנסגני – מדענים מהשורה הראשונה, מהארץ ומהעולם. הם יציגו בו את המחקרים החדשים בתחום וישתפו את עמיתיהם המדענים בכל ההיבטים של הנדוס הצ־מחים: המשמעויות הכלכליות, הפוליטיות וההומ־

ניטריות, ומתברר שיש לו הרבה מאוד כאלה.נתחיל בעובדות: מתוך כשמונה מיליארד בני אדם החיים כיום על פני כוכב הלכת היפה שלנו, רעבים. ממש "רעבים". מוגדרים מיליון כ־870 זאת אומרת, ילדים או מבוגרים שאין להם מספיק במדינות חיים רובם היום, את לעבור כדי אוכל מתפתחות. עוד עובדות: אחד מכל שלושה ילדים במדינות המתפתחות סובל מתזונה לקויה; תזונה לקויה גורמת לכ־3 מיליון מקרי מוות של ילדים שיעור הבאות השנים בעשר חמש; לגיל מתחת המפחיד: המספר את ולעבור לטפס צפוי העוני כ־130 של הוא הצפי מתוכם איש. מיליון 900מיליון ילדים רעבים בעולם – כבר בשנת 2020,

בעוד כשבע שנים.והם להאמיר, מוסיפים המזון מחירי במקביל, עתידים להתייקר עוד מפני שהדרישה למזון רק תגדל. הצפי הוא שכבר בשנת 2050 יחיו על פני במקביל, אדם. בני מיליארד כ־10 הארץ כדור שטחי הקרקע שעליהם אנחנו מגדלים את מזוננו

רק מצטמצמים ומתייקרים.מול הנתונים האלה, שמקורם ביוניצ"ף (ארגון האו"ם לטיפול בילדים) ובארגון הבריאות העול־מחזיק שעדיין האחרון הוא האירופי האיחוד מי, בהתנגדות נחרצת להגדלת כמויות המזון בשיטות של הנדסה גנטית. אליו נוספת התנגדות שבסי־

ארגונים התקופה": "רוח את ומייצג אופנתי סה ירוקים, תנועות אקולוגיסטיות, חסידי המ־זון האורגני ואנשי ניו־אייג'. מול כל אלה

63 8 ים ימ 7 � 16 .11. 2012

ולדמן די ג דו

האם מזון שעבר הנדסה גנטית יציל מיליוני בני אדם מרעב בשנים הבאות וימנע שימוש בחומרי הדברה,

או ינחית אסון על האנושות? כנס בינלאומי חשוב, שייערך בקרוב בארץ, ינסה לענות על השאלות וכבר מסעיר

את הקהילה המדעית. דודי גולדמן שוחח עם מדענים המצדדים בהתערבות בסדרי בראשית ושמע גם את

מתנגדיהם, המזהירים מפני הקטסטרופה הבאה

תירס. באמצעות הנדסה גנטית הוחדר לו רעלן שקטל

זחלים שפגעו בו וחסך שימוש בחומרי הדברה מזהמים

צילום: גטי אימג'ס

16 .11. 2012 � ים ימ 7 8 62

16 .11. 2012 � ים ימ 7 8 64

ניצבים הפעם דווקא אנשי מדע הטוענים לאחרונה, כשהם מגובים בשורת מחקרים האחרון, בעשור נערכו שרובם חדשים שהפתרון המעשי וההומניטרי היחיד המ־סתמן הוא ביצירת מזון באמצעות השבחה טרנסגנית – זאת אומרת, מזון המבוסס על צמחים שהונדסו גנטית. גם אצלנו, מתב־

רר, מדעני מכון וולקני, שיארחו את הכנס שהנ־ מאמינים הבא, בחודש הבינלאומי

בעולם המרכזי הכלי תהיה גנטית דסה החקלאות והמזון בעתיד – בזכות יכולתה לייצר כמויות גדולות של מזון בריא, זול

ונקי מריסוסים.אחד מהם הוא ד"ר עמית גל־און, מנהל עשבים וחקר צמחים למחלות המחלקה וירוסים של למחלות בינלאומי ומומחה בשיחה וולקני. במכון העובד בצמחים,

עימו מתברר שד"ר גל־און כועס. גנ־ מהונדס ממזון פוחדים "אנשים שאנ־ המזון שמרבית יודעים ולא טית,

העברת על ומבוסס מהונדס אוכלים חנו גנים רבים באמצעות הכלאות, שהן טיפוח גנטי, שנעשו במשך דורות על דורות על ידי מטפחים שקדנים. העגבנייה האדומה, הצהוב, הפלפל הגרעינים, בלי האבטיח התפוח הזהוב, התפוז המתוק ומרבית המ־

זון מהצומח שאנחנו אוכלים הם תולדה של טיפוח באמצעות הכלאות גנטיות – מעשה ידי אדם שלא היו מתרחשים באופן טבעי. "מרבית המזון – מהחי ומהצומח – מבו־שהנדסה הוא ההבדל כל טיפוח. על סס העברת של מדייק' 'טיפוח היא גנטית המבוססת על החדרת הת־ גנים בודדים,

מבוסס הקלאסי הטיפוח הרצויות. כונות על העברת תכונות רבות ובחירת התכו־

נות הרצויות כמו יבול, טעם, איכות ויופי. הטרנסגנית בטכנולוגיה דומה, באופן ניתן להכניס את התכונות הרצויות בתה־

ליך מקוצר ומבוקר. בהנדסה גנטית אפשר שלא בדרך חדשות, תכונות להכניס גם ניתן לעשות בטיפוח הגנטי הקלאסי. לכן יחסית טכנולוגיה היא הגנטית ההנדסה חדשה שבאה לסייע לטיפוח הקלאסי כדי העולם. לאוכלוסיית איכותי מזון לספק מזון מהונדס גנטי מצוי בשוק כבר יותר מעשור. בישראל אין עדיין גידולים טר־נסגניים, אבל האוכלוסייה בארץ ובעולם אוכלת מזון שעבר טיפוח מדייק־טרנסגני, כמו למשל סויה ותירס, שמגיעים לארץ

מבורסות המזון בעולם".מה הם יתרונות השיטה הזאת?

זמן לחסוך יכול הטרנסגני "הטיפוח ותורם לשיפור איכות וכמות המזון, ובכך הוא מסייע לממשלות לספק מזון איכותי

המ־ חבריי יותר. נמוכים במחירים יותר של ומזיקים מחלות חוקרים ואני דענים צמחים, ואני צופה שבשימוש בטכנולוגיה בצורה להפחית יהיה ניתן הטרנסגנית הדברה בחומרי השימוש את משמעותית מזהמים ורעילים לסביבה. במקביל אפשר יהיה להעלות את איכות היבולים בצורה משמעותית. זהו שילוב מנצח: מזון בריא

יותר, זול יותר ואיכותי יותר".תן דוגמה אחת להצלחה שלכם בצמצום

חומרי הדברה."דוגמה קלאסית היא זחל 'נובר התירס' ליבולי וזחלים נוספים, הגורמים נזק רב התירס. הזחל חבוי בקלח ומצריך שימוש הנדסה באמצעות הדברה. בחומרי רב גנטית החדירו לתירס רעלן, הממית את חיים ובבעלי באדם פוגע ואינו הזחלים

הרעלן כלומר, לסביבה. ידידותי והוא קוטל החרקים הוא תחליף לחומרי הדברה

רעילים ומזהמי סביבה. "דוגמה נוספת: בגידולים אינטנסיביים, תקופת ופלפל, עגבנייה מלפפון, כמו צורך ויש רבים, חודשים נמשכת הקטיף לרסס בחומרי הדברה נגד מחלות ומזיקים בתקופה זו. לחומרי ההדברה יש זמן פירוק של ארבעה ימים עד שבועיים ובמשך הזמן הזה החקלאי לא נכנס לקטוף בגלל רעי־לות חומרי ההדברה. החדרה של עמידויות באמצעות בירקות ומזיקים מחלות נגד מא־ מדייק, טיפוח שהיא גנטית, הנדסה פשרת לחקלאי לקטוף ברצף בכל תקופת הגידול, ללא סכנת חומרי ההדברה. קבוצת המחקר שלי, בשיתוף קבוצת המחקר של ד"ר אהרון זלצר ז"ל במכון וולקני, הצלי־

חה להקנות לירקות עמידות נגד וירוסים, כך שניתן יהיה להוריד בצורה משמעותית

את כמות חומרי ההדברה".ד"ר גל־און טוען שצמחים טרנסגניים המזון, מחיר את להוזיל גם מאפשרים שכן תשומות הגידול של החקלאי יורדות, כמות חומרי ההדברה יורדת משמעותית, על שמירה תוך – זאת וכל גדל היבול

איכות הסביבה.

בלי בסיס רציונליבמינהל חוקרת קולטאי, חיננית ד"ר הכנס. ממארגנות היא החקלאי, המחקר בימים כתיקונם היא יוזמת ואחראית מד־

עית על מציאת פתרונות לבעיית הרעב העולמי באמצעות שיטות שונות, בהן גי־

סיפורה של עגבנייה מהונדסת

1 עגבנייה מותקפת על ידי מזיקים, הגורמים

לפגיעה ביבולים

2 מדענים לוקחים מווירוס מקטע גנומי, המחסן

את העגבנייה

3 המדענים מחדירים את המקטע

לגנום של העגבנייה4 העגבנייה

מפתחת עמידות נגד המזיק

5 התוצאה: מעתה אין צורך לרסס את

העגבנייה בחומרי הדברה

איורים: רועי אופנהיים

ד"ר עמית גל�און (בצילום), מנהל המחלקה למחלות צמחים וחקר עשבים במכון וולקני: "אנשים פוחדים ממזון מהונדס גנטית ולא יודעים שמרבית

המזון שאנחנו אוכלים מהונדס. העגבנייה האדומה, האבטיח בליהגרעינים, הפלפל הצהוב, התפוח הזהוב, התפוז המתוק ומרבית המזון

מהצומח שאנחנו אוכלים הם תולדה של הכלאות גנטיות"

16 .11. 2012 � ים ימ 7 8 66

שות טיפוח קלאסיות מול גישות של הנד־סה גנטית. בימים אלה, מעידה קולטאי על

עצמה, היא חשה סוג של בהילות."אנו ניצבים בפתחו של משבר רעב עו־למי. זה מתבטא בעליית מחירי המזון ובגי־

דול באוכלוסיית האדם. כדור הארץ שלנו מדובר ולא כולם, את להאכיל יכול לא רק בעליית מחירי המזון, אלא גם בילדים רעבים. יש כל מיני פתרונות שהמדע והח־

קלאות מצאו, אבל אלה פתרונות חלקיים, וכבר אין בהם משום מענה מקיף לבעיית הרעב. במשך שנים עוסקים בטיפוח ובהש־בחה של צמחים וזנים, למשל תירס שייתן חלב. יותר שתיתן פרה או קלחים, יותר אבל אלה פתרונות מוגבלים מבחינת האפ־

שרויות".אז מה אתם מציעים?

ובעולם בארץ המדענים אנחנו "כיום, רוצים שקלח תירס יכיל ויטמינים ויסודות מזון נוספים, שבטבע הוא אינו מכיל. אבל עלינו לעזור לו להכיל אותם, ואת זה אפשר זהו גנטית. הנדסה באמצעות רק לעשות כלי המאפשר לנו לעשות קפיצת מדרגה ולהכניס תכונות מועילות לאדם בגידולים בסיסיים – בוודאי עבור אוכלוסיות בעו־

לם השלישי שאינן נהנות מהשפע שלנו. גנים של החדרה עומדת התהליך בבסיס

לתוך גידולים חקלאיים או לבעלי חיים".אבל את מבינה שזה מפחיד אנשים?

שדעת לכך מודעים אנחנו "בוודאי. הקהל חוששת, וממש לא בצדק, מפני שאין כל בסיס מדעי רציונלי לחשש הזה. חשוב לי להסביר שצמחים טרנסגניים מורכבים רק מיסודות טבעיים. לא מסנתזים פה גנים גישה כל למעשה, טבעיים. רק חדשים, חקלאית משתמשת בחומרי הדברה, שאינם דווקא טבעיים, ובכל מקרה אנחנו משנים את המאזן הטבעי לטובת החקלאות. הנד־סה גנטית משתמשת רק בחומרים טבעיים. הדוגמאות הכי טובות הן מזונות בסיס כמו שמביא – המוזהב האורז – רייס הגולדן לשיפור חייה של אוכלוסייה גדולה מאוד

שניזונה רק מאורז. יאפשר טרנסגני מזון מזאת, "יתרה לקחת במקום כי תרופות, פחות לצרוך יהיה אפשר יקרים, מזון ותוספי תרופות לקבל את כל אלה ישירות מגרגיר האורז ומקורם של אלה הוא טבעי. בעתיד נשפר

בצורה כזו את חיי האוכלוסייה באופן שי־אנחנו מלכתחילה. רפואיות בעיות מנע מדברים לא רק על איכות טובה יותר של לא יותר. גדולה כמות על גם אלא מזון, ויטמי־ יותר הרבה עם אורז שנייצר רק נים, אלא שבנוסף לכך נקבל הרבה יותר יבולי אורז מכל שטח גידול – כך שנוכל להאכיל יותר אנשים מאותה פיסת קרקע נדירה. קפיצת מדרגה כזו מחייבת גישות חדשות ומחייבת הנדסה גנטית, שבהחלט יכולה וצריכה להיות מבוססת על תכונות

טבעיות", אומרת ד"ר קולטאי. העגב־ היא להצלחה הדוגמאות אחת נייה, שכולנו כה אוהבים. צוותי מחקר של ד"ר גל־און ושל ד"ר זלצר הצליחו להחדיר וירוס נגד טרנסגנית עמידות לעגבנייה עגבניות בגידול הפוגע האמיר", "צהבון

בארץ ובעולם זה עשרות שנים. בפני ה"מחוסנת" עגבנייה יצירת הווירוס מאפשרת הפחתת השימוש בחומרי הדברה גם נגד כנימת "עש החרק", המע־

בירה את הווירוס מצמח לצמח. פתרונות דומים של עמידות נגד וירוסים פיתחו שני החוקרים האלה נגד וירוסים נפוצים במל־

פפונים ובמלונים. את לכבד יש היתרונות, למרות ואולי, החשש של רבים מפני התערבות יתר של האדם בצמחים? אולי הנזק בצריכת מזון

כזה יתבטא רק אחרי כמה שנים?גל־און: "במשך 15 שנה מיליארדי אנ־שים אוכלים מזון טרנסגני ואין שום אינ־

דיקציה רפואית, אף לא אחת, לכך שמישהו חלה בגלל מזון טרנסגני מהונדס. לעומת זאת, לפני שנה וחצי פורסם שכ־50 אירו־פאים מתו ועוד 4,000 חלו בגלל אכילת אי־ מחיידק שהזדהמו אורגניים, נבטים קולי. נראה שהחששות של בני אדם בעולם השבע, ובעיקר האירופי, מפני מזון טרנס־

גני פשוט אינם רציונליים. בק־ לדוגמה, לאבסורדים. מגיע "זה ניה, אחד ממקורות המזונות החשובים הוא

שורש צמח הקסבה. גידול זה נפגע בקניה באופן קשה ממחלת וירוס הקסבה. קבו־צת מחקר אמריקאית הצליחה לפתור קסבה פיתוח באמצעות הבעיה את המחלה. בפני 'מחוסנת' טרנסגנית בקניה הממשל פרדוקסלי, באופן דחה את הפתרון. אין לזה שום הסבר

הגיוני או כזה שנעוץ ברווחת האדם. נהפוך הוא: גידול קסבה טרנסגנית עשוי להציל

ילדים מרעב באפריקה".אבל לא רק גידול אקזוטי כמו הקסבה. ידוע היטב, למשל, שרוב הסויה הנמכרת בעולם, גם באירופה ובישראל, היא טרנ־סגנית. ועד כה אין אינדיקציה לכך שהיא פגעה בדרך כזו או אחרת באדם או בבעל

חיים. לאבסורד, ביותר המובהקת הדוגמה מסביר ד"ר גל־און, היא המוצר הטרנסגני ממוות אנשים הרבה להציל היה שאמור וממחלות כמו עיוורון: הגולדן רייס. אוכ־ממחסור סובלת הרחוק המזרח לוסיית מיליון כ־400 המזון. בסל A בוויטמין בוויטמין ממחסור סובלים בעולם אנשים זה. 6,000 מהם מתים ועשרות אלפי ילדים מתעוורים – בכל שנה. ואילו עתה מתברר שבזכות הנדסה גנטית אפשר לצרף לאורז גם את הוויטמינים הדרושים, גם חומצות אמינו (שהן בסיס לחלבונים) וגם מינרלים

חיוניים כמו ברזל ואבץ. בציריך ETH המחקר ממכון מדענים החדירו לאורז בשיטות של הנדסה גנטית ובזכות הוויטמין, את לייצר היכולת את זה יהיה אפשר להציל עשרות אלפי ילדים

בעולם השלישי ממוות ומעיוורון. זו הסיבה שנדבנים מכל העולם, בהם גם ביל גייטס, תרמו ותורמים כסף רב למחקר המ־ והחברות החוקרים אבל כעשור. זה קומיות עוברים שבעה מדורי גיהינום של רגולציה בגלל התנגדויות שונות. כיום יש ניסויי שדה באינדונזיה ובוייטנאם והצפי הוא שבשנת 2014 ישווק האורז עם ויטמין להערכתו של למאכל. מורשה כמוצר Aד"ר גל־און, מרגע שבו יינצלו חייהם של מאות מיליוני בני אדם, יחול מהפך בגי־

שה.ומה המצב בישראל?

קולטאי: "במדינת ישראל חלה תפנית והרשויות, משרד החקלאות והכנסת יח־ מהיר באופן לפעול החליטו סית וליצור תשתית רגולטורים קיים בארץ. טרנסגני לגידול בישראל פרדוקס שפוגע בח־קלאים פה. אתה יכול לייבא ולאכול מזון טרנסגני, אבל עם אותו. לגדל לך אסור

מדען אפריקאי בשדה קסבה.

השורש המהונדס אמור להציל

מרעב מיליוני ילדים ביבשת

פולי סויה. "כל הסויה הנאכלת

כיום בעולם עברה טיפול טרנסגני"

ד"ר חיננית קולטאי (בצילום), חוקרת

במינהל המחקר החקלאי, ממארגנות

הכנס: "צמחים טרנסגניים מורכבים

רק מיסודות טבעיים. לא מסנתזים פה גנים חדשים, רק טבעיים.

למעשה, כל גישה חקלאית משתמשת

בחומרי הדברה, שאינם דווקא טבעיים, ובכל

מקרה אנחנו משניםאת המאזן הטבעי לטובת החקלאות"

16 .11. 2012 � ים ימ 7 8 68

זאת, מותר לפתח זנים, שיהיו מבוססים על טכנולוגיה טרנסגנית – גם לצורכי יצוא לבצע בעיה הייתה לא אמריקה. לצפון ניסויים חקלאיים ויש בארץ ועדה לרישוי צמחים מהונדסים, אבל זה לא הגיע עדיין

לשלב מסחרי".גנטית מהונדס שצמח החשש לגבי מה

יזלוג לשטחי גידול אחרים, "טבעיים"?"נכון להיום, כל הגידולים הטרנסגניים מצויים תחת פיקוח ובקרה הדוקים מאוד, גם במדינות עולם שלישי, וכל מי שרוצה מראש לקבל חייב טרנסגני גידול לגדל אישורים ולעמוד בתנאים מאוד מסוימים. אבל בגידולים חקלאיים רגילים, של חק־בה מורגלים שאנחנו כמו מטפחת, לאות

מאות בשנים, יש זליגה. "קח למשל את העגבנייה. אחרי שמטפ־חים זן שיש בו עמידות בפני מחלה, זן שפו־

תח וטופח במשך שנים, והוא גדל בשדה של פלוני, ושכנו מגדל עגבנייה שלא טופחה, עגבנייה בלאדי, סביר להניח שהעגבנייה בעוד ותמות, במחלה תיתקף הבלאדי שהעגבנייה מהזן המטופח תמשיך לפרוח העגבנייה של שזרעיה וייתכן ולשגשג, המטופחת ינבטו בשדה של השכן, שעגב־ניות הבלאדי שלו מתו ממחלה. כך שבכל תקף ואינו רציני הטיעון הזה אינו מקרה

והוא מבטא רק חשש שמקורו ערטילאי."מעבר לזה, אזורים שמגדלים בהם גי־

דול טרנסגני לצורכי ניסוי, מפוקחים כל כך רגולציות, של ברשת ומגודרים כך שלדוגמה אסור למגדל של גידול טרנסגני לתת לצמח להגיע לידי פריחה, כדי שלא

תהיה הפצה טרנסגנית דרך הפריחה, אבל אני מקווה שבעתיד נגיע למצב שבהחלט

נרצה להגיע לפריחה".אבל התחום, את כיום מובילה ארה"ב שהר־ השלישי, בעולם רבות מדינות גם עב אצלן הוא מוחשי במובן העגום ביותר, הכנסים "באחד כאלה. מהלכים מקדמות קו־ מספרת בהודו", שנערכו המדעיים שאין עמיתים מדענים לי "אמרו לטאי, מי־ להאכיל צריכים 'אנחנו ברירה. להם

ליארדים, ואנחנו לא יכולים להיות אניני דעת ולפסול את הגישה הטרנסגנית'. זה

צורך שהולך וגובר". ישראל הייתה ועודנה פתוחה לחידושים מאוד מתקדמת כאן החקלאות מדעיים. ובמקביל יש בקרה נאותה על כל תהליך חקלאי אבל גנטית, הנדסה של ההחדרה ישראל מקפידים לא לייצר גידולים טר־נסגניים של מזון, המיועד ליצוא לאירופה, כלכלית, כדאיות של שיקול מתוך וזאת מזון (בינתיים) רוכשת לא אירופה שכן

שהוא טרנסגני.תחומים נוספים הנגזרים מהמחקר המ־של הגנטי ההנדוס בתחום המתקדם דעי מכון מדעני לדברי אנרגיה. הוא צמחים וולקני, התחום הזה עתיד לקבל זינוק עצום לאחר שהמדע יצליח להפיק יותר אנרגיה מצמחים ומאצות בכך שיגרום להם לייצר הרבה יותר אנרגיה, בצורה ישירה או עקי־

פה, וגם להביא להפחתה בכריתת העצים בעולם. †

dudigoldman@gmail.com

ישראלים רבים מגיעים ל"טירונות מזון" באתרים שונים, כדי לנקות מצריכת כתוצאה לטענתם, שהצטברו בו, את הגוף ממיני רעלים

מזונות לא בריאים.התזונאי הראשי של "מצפה אלומות", יזהר יפה־רז, מרצה על תזו־

נה ומטפל באנשים, אך חושש מפני מזון טרנסגני: "אנחנו מתפתחים טכנולוגית בהרבה תחומים, אבל הרבה פעמים ההתפתחות הגנטית, הפיזיולוגית, הרגשית והנפשית שלנו הולכת לאחור. במפגש הזה אנחנו לעתים מפסידים. עם זאת, אם יכניסו יותר ויטמינים ומינרלים לגולדן רייס, אני מודע לזה שזה עשוי לעזור במקומות שבהם יש מחסור. אבל לא מספיק לשנות את הטכנולוגיה, צריך לשנות גם את הרגלי החיים שלנו. אם נמשיך ללכת לסופר ולקנות מזון מעובד, עם חיי מדף ארוכים, לא עשינו כלום. חיי מדף ארוכים הם טובים אולי לסוחרים ולשר־שרת האספקה, אבל רעים לאדם. אני לא יוצא נגד מזון טרנסגני, אבל אני מודה שאני חושש מפניו ואין לי מספיק ידע. החשש שלי הוא מה'משחק' עם הגנים. אנחנו לא יודעים איך הגוף יגיב לזה ומה תהיה היכולת שלו להשתמש בחיטה או בעגבנייה טרנסגניות. אני רק מעלה השערות בקול רם, וטוב שזה עולה לסדר

היום הציבורי".נחרץ הרבה יותר ממנו הוא ד"ר רמי שניר, שאינו רופא, אלא יועץ תזונה. שניר אומר שהמזון הטרנסגני בא לענות על כמה בעיות, שחלקן נוצרו בגלל גידול

מאסיבי בתעשיית החקלאות והמזון, לכיוון של ייצור המוני ותיעוש החקלאות."אנחנו רואים שהטיפוח והשיטות האגרוטכניות הביאו לכך שאנחנו מקבלים

יותר יבולים בכמות, אבל פחות באיכות. בנוסף לכך יש הרבה יותר רעלנים צריך ולכן היום עמידים פחות הצמחים כי הדברה בחומרי שמקורם

יותר חומרי הדברה".ומוכיח המקובלת המדעית במתודה שנעשה מחקר, קיים האם

שהעגבנייה היום ענייה באיכותה בהשוואה לעגבנייה של פעם?ד"ר שניר: "אין לי כרגע מחקרים תחת היד, אבל זה ידוע לי. אנחנו לוקחים מהקרקע הרבה מינרלים ומחזירים לה מעט. יש עשרות מינ־

רלים שלא מחזירים בחזרה, ולכן הקרקעות מידלדלות, כדי לענות על צורכי ההאכלה הגדלים והולכים של אוכלוסיית העולם".

אתה מכיר פתרון מעשי אחר?"אני לא בא לתת פתרון. אבל אני בטוח שהאיכות יורדת. לחקלאות

אין שום כוונה להחזיר לקרקע מה שהיא לוקחת. כל הכוונה של החקלאות זה להכניס לקרקע את מה שצריך בשביל היבול הגבוה הבא. כלומר, העגבנייה ביבול הבא תהיה עגבנייה יותר גדולה, יותר תפוחה ומלאה במים, אבל הערך התזונתי

שלה יהיה יותר נמוך, ולכן עדיף ירק אורגני".אתה מכיר מחקר אחד, שנעשה במתודה מדעית סטנדרטית, שמראה שירק

אורגני טוב יותר?"אני לא מכיר מחקרים, אבל אני יודע שירק אורגני הוא יותר טוב".

ומזון אורגני, בהנחה שהוא נהדר לאותם אחוזים בודדים שיש להם כסף לקנות אותו, הוא פתרון טוב לאוכלוסיית העולם שגדלה והולכת?

"זה לא פתרון גלובלי, כי החקלאות האורגנית היא לא במצב שיכול לספק את

צורכי האנושות. הרי בעולם יש בעיה של אכילת יתר והשמנה".מאחר שלא נמצאו עד כה חוקרים שביצעו ניסוי בשיטה המדעית המקובלת, יותר טוב המתנגדת העמדה את שייצג מי אין מזיק, טרנסגני שמזון שהראה מאשר פרופ' דני רבינוביץ מהחוג לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת תל־אביב, הפעיל באופן אישי וגם באופן אקדמי במחקרים על איכות הסביבה

והתחממות גלובלית וידוע כמתנגד למזון טרנסגני.פרופ' רבינוביץ: "הפתרון שלי הוא חצימחונות, כלומר חצי צמחונות. צריכת מזון מן החי גוזלת משאבים בסדרי גודל, שלכדור הארץ פשוט אין אותם. גם הנ־דוס המינים נוגע במידה רבה (אם כי לא מוחלטת) לזנים חדשים של תירס וסויה,

המשמשים להאכלת חיות."מעבר לצמחונות, שהוא למעשה חזרה אליה, כלומר אכילת סיבים מן הצומח ולא מן החי, הוא פתרון. אם לא נבחר בו בקרוב ואם לא נשנה את תעשיית המזון

בהתאם, הוא ייכפה עלינו בעתיד הלא רחוק".השחקנית ואשת הטלוויזיה צופית גרנט, חסידה של מזון טבעי ומזון לא מבושל, לא מכירה מזון טרנסגני, אבל האינסטינקטים שלה הם נגד. "אני משתדלת שלא לצרוך מזון מעובד, מסוכרזית ועד סוכרים, מנקניקים ועד נקניקיות. אני מעדיפה מזון טבעי ורצוי אורגני. אני יותר בעד טבעונות, אף שאישית אני לא טבעונית. אני לא מבינה במזון מהונדס, אבל אני כן נגד כל מיני רעלים כמו אספרטיים, הממתיק המלאכותי, וכל אותם נטולי קפאין, שהם מעובדים עיבוד יתר, כך שאני נגד. אני לא מבינה בזה יותר מדי, אבל ברמה האישית אני מודעת למה שנכון למשפחה שלי ולי, ואני משתדלת להיות הכי קרובה לטבע. כאן בישראל זה קשה וחיפוש אחר מזון

טבעי ומזון אורגני מצריך הרבה עבודה, אבל זה המעשה הנכון לעשותו".

המתנגדים: לשנות הרגלי תזונה

צופית גרנט: "אני משתדלת לא לצרוך מזון מעובד, מסוכרזית

ועד סוכרים, מנקניקים ועד נקניקיות. אני מעדיפה מזון

טבעי ורצוי אורגני. אף שאישית אני לא טבעונית, אני נגד

כל מיני רעלים"

פרופ' רבינוביץ

טירפ

הם

בולא

המ

ר, ח

של

טר,

לש

טיה

קבי

צ :

םמי

לוצי

צילומים: איי.פי

הצורך בהנדסת מזון נובע מהנתונים: מתוך כשמונה מיליארד בני אדם החיים כיום על פני כוכב הלכת שלנו,

כ�870 מיליון מוגדרים "רעבים". ממש רעבים. זאת אומרת, ילדים או מבוגרים שאין להם מספיק אוכל כדי לעבור את

היום, רובם חיים במדינות מתפתחות. אחד מכל שלושה ילדים במדינות המתפתחות סובל מתזונה לקויה