אביב–אוניברסיטת תל

ש סאקלר" עפקולטה לרפואהה

החוג לסיעוד

: במישור הרגשי שמופנות לאחיותציפיות

תלות מילויין בותק , מחקר איכותני אודות אופן הבנתן

בעייתיותןעם וההתמודדות

חיבור לשם קבלת התואר

"דוקטור לפילוסופיה"

מאת מיכל יצחקי

אביב-ט של אוניברסיטת תלהוגש לסנא

2006 נובמבר

Tel Aviv University

The Sackler School of Medicine

Department of Nursing

A QUALITATIVE STUDY OF EXPERIENCED VERSUS

NOVICE NURSES' CONCEPTION OF, COMPLIANCE

WITH AND WAYS OF COPING WITH ATTEMPTS TO

STRUCTURE THEIR EMOTIONS

Thesis Submitted for the Degree

"Doctor of Philosophy"

By Michal Itzhaki

Submitted to the Senate of Tel Aviv University

November 2006

This work was carried out under the supervision

of

Professor Mally Ehrenfeld

Doctor Liora Navon

עבודה זו נעשתה בהדרכת

מלי אהרנפלד' פרופ

ר ליאורה נבון"ד

תודות

: תודה על ההנחיה בכל שלבי העבודהר ליאורה נבון"ד ומלי אהרנפלד' פרופ, למנחות עבודה זו

. דרך ה כלאורךלשעמדת לצידי ויישהאמנת בי וביכולות, תודה על כך- מלי אהרנפלד ' לפרופ

.תודה על ההנחיה המסורה והמכוונת

השקעתך הרבה תודה על . והיסודיתהמאתגרת, תודה על ההנחיה המקצועית– ר ליאורה נבון"דל

.לילות כימים במשךבהנחייתי ובהדרכתי

.שאפשרה לי את ביצוע המחקר, שהעניקה לי מלגת לימודים, אביב- לאוניברסיטת תל

תודה על ההארות וההערות –מיכאל כץ ' מנפרד גרין ופרופ' פרופ: לחברי הועדה המלווה

.המועילות

. הייעוץ הסטטיסטי תודה על–ר גבי ליברמן "לד

תודה על שיתוף הפעולה ועל הנכונות לחשוף את עולמכן –לאחיות שהשתתפו במחקר

.והרגשותיכן

מורות , חנה שצמן ולחברותי לעבודה' הגב,השומר- למנהלת בית הספר האקדמי לסיעוד שיבא תל

.העצה והנכונות לסייע בכל שלבי המחקר, תודה על ההקשבה, ס"ביה

.תודה על כך שעודדת אותי להמשיך גם ברגעי המשבר, ר הלה העליון"ד, לחברתי

.על התמיכה המעשית והרגשית, אמוץ- עמי בן' פרופו עמי- בת, להורי: למשפחתי היקרה

.חזרהבשלוחים התכופים מהספריות אלי ועל העזרה במ, רון ,לאחי

.יתם לצידי במשך פרק זה בחיייהשעל , ברכט ויצחקי, טיגר, משה-בן, למשפחות גולדנצייל

. הסבלנות והעידוד הרב, ההבנה, התמיכהעל , אמיר, תודה מיוחדת לבעלי

תוך כדי , זהלאחרשנולדו זה , רז ועמרי, תודה לילדי האהובים והמופלאים: ואחרונים חביבים

.ביצוע המחקר וכתיבת העבודה

i

תקציר

במהלך לימודיהן ובמסגרת עבודתן מועברים לאחיות מסרים בנוגע לאופן בו עליהן להרגיש

לכאלו שמצריכים , המסרים מתייחסים בעיקר למצבים הכרוכים בסכנה ומתח. כלפי המטופלים

בסיטואציות אלה . רגישות מיוחדת כלפי המטופלים ולכאלו הנוגעים למערכת היחסים עמם

הספרות . גועל וכעס, ולדכא רגשות מבוכה, רוגע וסובלנות, חיות לחוש אמפתיהמצופות הא

להסוות רגשות / להציג או לא להרגיש/ שהמסרים בנוגע לציפיה מאחיות להרגיש, בסיעוד מורה

שונות מהאופן בו מקובל שציפיות אלה , מצביעה הספרות על כך, כמו כן. אלו אינם חד משמעיים

הצורך להיענות לציפיות במצבים כמו גם , הבדל זה. מות בחברה הרחבהלהרגיש בסיטואציות דו

מחקרים . במסגרת עבודתן ומחוצה להמקשים על האחיות, בהם הן סותרות את הרגש האישי

הצלחה ש, אודות קשיים הכרוכים במילוי או אי מילוי הציפיות הנוגעות לרגשות של אחיות מורים

דוגמת הזדהות יתר , עלולים לגבות מהאחיות מחיריםאי הצלחה בהתמודדות עם קשיים אלהו

בלבול בנוגע לתגובה הרגשית הרצויה ואובדן היכולת להיעזר , ניכור רגשי מהעבודה, עם מטופלים

המסרים מקורות טרם נבדקו לעומקם, עם זאת.ברגשות ספונטניים לשיפוט נכון של מצבים

, האופן בו הן מבינות אותם, המטופלים כלפיהמועברים לאחיות בנוגע לתגובותיהן הרגשיות

בעבודה ומחוץ המידה בה נחוות הבעיות הנגזרות מהם והדרך בה האחיות מתמודדות עמן

.למסגרת העבודה ומחיריה

) Goffman ) 1959 ,1961 ,1967של תוך התבססות על גישתו , המחקר הנוכחי בדק סוגיות אלה

שעוסקת ברגשות שאותן , )Hochschild) 1979 ,1983התיאוריה של לניתוח הצגות חברתיות ו

ובדרכי ההתמודדות עם הפרת הציפיות , מצפות קהילות מחבריהן לחוש בסיטואציות ספציפיות

אחיות בעלות 65לצורך המחקר רואיינו . ועם הפער המתקיים ביניהן בהקשרים חברתיים שונים

ית והפנימית בבית חולים במרכז שעובדות במחלקות המשתייכות לחטיבה הכירורג, ותק שונה

.(constant comparative analysis)ההשוואה המתמדת ממצאי הראיונות נותחו בשיטת . הארץ

שבטרם לימודיהן נחשפו האחיות לכללי רגשות בנוגע לציפיה , ממצאי המחקר הצביעו על כך

, בשונה מכך נמצא. גועל וכעס, רוגע וסובלנות ולא לחוש מבוכה, מהן לחוש בכנות אמפתיה

המחייבות העמדות , שילידות חבר העמים נחשפו בטרם לימודיהן להנחיות דרמטורגיות בנידון

, עם זאת. גועל וכעס, רוגע וסובלנות ואינה חשה מבוכה, פנים כאילו שהאחות חשה אמפתיה

כל המרואיינות נחשפו לכללי רגשות בנידון במהלך , שללא הבדלי ארץ מוצא וותק, נמצא

שלמרות שבמרוצת השנים , דיווחיהן מלמדים. לימודיהן בארץ ובמסגרת עבודתן כאחיות

ii

הורו ממצאי , בשונה מהדמיון שנמצא בקרב האחיות בחשיפה לכללי הרגשות ובפרשנותם

להתמודדות עם הפרתם , שהן נבדלות זו מזו בסוגיות הנוגעות להפרת כללי הרגשות, המחקר

הבדלים אלה נמצאו כמושפעים בעיקר מהותק המקצועי של . בעבודה ומחוצה לה ולמחיריה

ת בעלות הותק הרב במקצוע נמצאו הקשיים הפחותים ביותר בציות לכללי בקרב האחיו: האחיות

השיפור בתנאי העבודה , כגון צמצום שעות העבודה, שמעבר לגורמים, דיווחיהן הורו. הרגשות

הגורם העיקרי שתורם להפחתת הקשיים הוא הניסיון הרב שלהן , והבגרות הנפשית שהתעצמה

ות הותק הבינוני והמועט נמצא דמיון הן בסיטואציות בין האחיות בעל, לעומת זאת. בעבודה

הממצאים . שמעוררות את הקשיים לציית לכללי הרגשות והן ברגשות בהם מדובר בכל סיטואציה

שמערימים , תנאים חברתיים: שמעוררים אצלן את הקשיים, מצביעים על שלושה סוגי מצבים

ומצבים טיפוליים חריגים , יים הללושמעוררים את הקש, תנאי עבודה, קושי על הציות לכללים

.ובלתי מוכרים

שהן , מלמדים דיווחי האחיות בעלות הותק הבינוני והמועט, בניגוד לקווי הדמיון שנדונו לעיל

האחיות בעלות הותק המועט חוות את קשיי הציות . נבדלות זו מזו בתדירות הפרת כללי הרגשות

האחיות , לעומתן. כיח את התאמתן לתפקיד האחותמשום רצונן להו, לכללים בתדירות נמוכה

בעלות הותק הבינוני מפרות את הכללים בתדירות בינונית עד גבוהה ומתלבטות בנוגע להמשך

נמצא , בנוגע להתמודדות עם הפרת כללי הרגשות במסגרת העבודה. עבודתן כאחיות במחלקה

משום ההתרגלות למלא את ,שהאחיות בעלות הותק הרב בקושי נזקקות לטקטיקות התמודדות

בין האחיות בעלות הותק הבינוני והמועט נמצא דימיון . הציפיות המופנות כלפיהן בתחום הרגשי

, ברגשות שניהולם מצריך נקיטה בטקטיקות התמודדות וגם במטרות הטקטיקות הננקטות בנידון

נוקטות האחיות שלשמן , שלוש המטרות. אולם הן נבדלות זו מזו באופן בו הן מיישמות אותן

, הימנעות מעצם ההיקלעות למצב של קושי לציית לכללי הרגשות: הללו בדרכי התמודדות הינן

. שנילווית לקושי לציית לכללים, ניסיון להתאים את ההרגשה למצופה והפחתת ההרגשה הרעה

. תשהאחיות בעלות הותק הבינוני נוקטות גם בהסוואת הקושי לציית לכללי הרגשו, כמו כן נמצא

השפעות תרבותיות הובילו , שבקרב האחיות בעלות הותק המועט במקצוע, ממצאים נוספים הורו

. להבדלים בין ילידות הארץ לבין ילידות חבר העמים בדפוסי ההתמודדות עם הפרת כללי הרגשות

iii

שהאחיות , הממצאים אודות מידת הצלחת ההתמודדות עם הפרת כללי הרגשות ומחיריה הורו

אולם התרגלותן למלא את הציפיות הנוגעות לרגשות , עלות הותק הרב אינן חוות מחירים בנידוןב

, מסתבר. המתבטא בתפקוד אוטומטי בעבודה, משקפת מחיר של ציות מתמשך לכללי הרגשות

, לעומת זאת. הוא לא בהכרח נחווה באופן מודע, שלמרות תדירותה הגבוהה של חווית מחיר זה

שמאפיין את האחיות בעלות הותק , קושי לציית לכללי הרגשות לאורך זמןנמצא קשר בין ה

מחירים אלו . לבין תדירות גבוהה של חווית מחירי התמודדות עם הפרת כללי הרגשות, הבינוני

, תחושת רמאות וצביעות, אי הבנות עם עמיתים וממונים, כוללים הזדהות יתר עם מטופלים

דיווחו , בשונה מהן. עד כדי הרהורי פרישה, לית מהעבודהתסכול מתמשך ואי שביעות רצון כל

כגון -האחיות בעלות הותק המועט על תדירות נמוכה של חווית מחירי נקיטה בדרכי ההתמודדות

שהניסיון שהן תיצבורנה ישכלל את , שמוסברת בתקוותן–ספק לגבי ההתאמה לתפקיד האחות

.דרכי התמודדותן ויפחית את מחיריהן

, דרכי ההתמודדות עמה, מצאים אודות טירדת הפער בין כללי הרגשות בתוך ומחוץ לעבודה המ

מחוץ לעבודה הן . שהאחיות בעלות הותק הרב אינן מוטרדות מפער זה, מחיריהן ותדירותם הורו

אף שחלקן איבדו את הכושר הספונטאני , לרוב מגיבות כאחיות ולא משלמות על כך מחירים

האחיות בעלות הותק הבינוני חוות טירדה גבוהה מהפער , לעומתן. למקובל להגיב רגשית בהתאם

חלקן מגיבות רגשית מחוץ לעבודה כפי שהן מגיבות . בין כללי הרגשות בעבודה ומחוץ למסגרתה

מילוי הציפיות שמקובלות בעבודה לבין אלו בעבודה וחלקן נוקטות בהפרדה מוחלטת בין

מחוץ לעבודה הן משלמות מחירים הנחווים בתדירות .ודההמקובלות במצבים דומים מחוץ לעב

שלאחיות , בשונה מכך נמצא. הכוללים בין היתר ביקורות מצד מסובביהן ואי הבנות עימם, גבוהה

שהן מוטרדות במידה , בעלות הותק המועט יש ניסיון מועט בלבד עם מצבים דומים מחוץ לעבודה

.קטיקת התמודדותולפיכך נוטות שלא לנקוט בט, נמוכה מהפער

ומהתיאוריה ) Goffman ) 1961 ,1967שבנוסף לידוע מטיעוני גישתו של, ממצאים אלו מורים

ננקטות טקטיקות , או ניהול רשמים/ אודות עבודת רגשות ו)Hochschild )1979 ,1983 ,2003של

אי הרגשתו / לעורר רגש אלא למנוע מראש את הרגשתו/ שמטרתן אינה לדכא, התמודדות נוספות

שעל , כמו כן מלמד המחקר. או אף להפחית את ההרגשה הרעה שנילווית לקושי לציית לכללים

דפוסי ניהול , אף השפעותיהם של משתנים תרבותיים ושל דפוסי סוציאליזציה למקצוע הסיעוד

מושפעים בעיקר מהותק של האחות במקצוע - בעבודה ומחוץ לעבודה -של הרגשות של האחיות

הוא הגורם שמשפיע , שהניסיון המצטבר בציות לכללים שמוביל להתרגלות, מסתבר. דהסיעו

iv

שבנוגע להקשר , הוא מלמד, חקר לשכלול הבנת תהליך עיצוב הרגשות מעבר לתרומת המ

מובילות , הציפיות שמופנות כלפיהן בלימודים ובעבודה בנוגע לרגשות, הספציפי של עבודת אחיות

העלאת מודעותם של מחנכים . שמקשות עליהן בעבודה ומחוץ למסגרת העבודה, לבעיות ייחודיות

, הימנע מהעברת מסרים אודות תגובות רגשיות רצויות כביכוללומעסיקים מתחום הסיעוד לצורך

עשויה לתרום להפחתת תסכול ושחיקה בעבודה , שמחירי יישומם בפועל עולים על יתרונותיהם

דיונים אודות הקשיים הכרוכים בצורך . בקרב אחיות ועימותים בינן לבין הממונים עליהן

במסגרת סדנאות , מודדות עם הקשיים הללולהיענות לציפיות במישור הרגשי ולימוד דרכי הת

עשויים להפחית את המחירים שהן חוות עבור , וקורסים שיועברו לאחיות לאורך שנות עבודתן

הדבר עשוי להגביר את שביעות רצונן של אחיות מהעבודה . ציות או אי ציות לכללי הרגשות

ההתמודדות עם הפרת כללי מניעת חווית מחירי . ולשפר את רווחתן בעבודה ובחייהן האישיים

עשויה בסופו של דבר לסייע לאחיות לנהל את רגשותיהן כלפי המטופלים , או הפחתתם/הרגשות ו

.ואף לשפר את איכות טיפולן בהם

i

Abstract

During their studies and subsequent professional experience, nurses are subject to

messages about how they should feel towards patients. These messages are conveyed

to them mainly in connection with situations involving danger and threat, situations

requiring particular sensitivity towards the patients, or such that concern the nurse-

patient relationship. In all these situations, nurses are expected to feel empathy and

tolerance towards the patients, to remain composed, and to suppress embarrassment,

disgust and anger. According to the literature on the nursing profession, messages

regarding emotion-related expectations from nurses – to feel or pretend to feel, or

alternatively to avoid feeling or disguise feelings – tend to be ambiguous. Researchers

identify a gap between emotion-related expectations from nurses and common

emotional responses in similar situations in general contexts. This gap, and the need

to live up to expectations in situations in which expectations clash with personal

feelings, put a heavy burden on nurses both at work and outside of it. Research shows

that mental strain on account of success or failure to meet emotion-related

expectations may result in nurses’ over-identification with patients, emotional

alienation from work, confusion about the desired emotional response, and inability to

rely on spontaneous feelings necessary to adequately judge situations. However,

research is still lacking as to the sources of the messages conveyed to nurses regarding

their emotional responses to patients, their interpretation of the messages, the amount

of strain they experience on account of the messages, their coping strategies both at

work and outside of it and the ensuing emotional tolls.

The present study examines these issues on the basis of Goffman's analysis (1959,

1961, 1967), which focuses on impression management, and Hochschild's theory

(1979, 1983), which deals with society’s expectations about emotions in given

ii

situations and the strategies used to cope with unmet expectations and expectation

gaps in various social contexts. The study is based on in-depth interviews with 65

nurses of various experience levels, currently employed in surgical and internal

medicine departments at a major hospital in central Israel. The constant comparative

method was applied to analyze the interview findings.

The study’s findings indicate that nurses, prior to their academic studies, were

exposed to feeling rules implying that they were expected to genuinely experience

empathy, tolerance and composure and to suppress embarrassment, disgust and anger.

Nurses born in the Former Soviet Union (FSU), in contrast, reported being exposed

prior to their studies to impression management norms, requiring from them to

simulate empathy, tolerance and composure, and pretend not to feel embarrassment,

disgust or anger. However, findings show that regardless of the country of origin and

the level of seniority, all interviewees were exposed to feeling rules during their

studies in Israel and subsequent professional experience. The interviewees’ reports

indicate that although the messages conveyed to them had gradually become less

vague and more explicit, their basic content had not changed, and that the majority of

nurses interpreted them as feeling rules.

Contrary to the similarities found across interviewees in the exposure to and

interpretation of feeling rules, the findings show that nurses differ on issues relating to

the non-observance of feeling rules, including coping with this non-observance at

work and outside of it and the ensuing emotional tolls. These differences were found

to be influenced mainly by the nurses’ level of seniority. Nurses with many years of

experience were found to be less under strain on account of adhering to the feeling

rules. Their reports indicate that beyond such factors as reduced working hours,

improved working conditions and increased emotional maturity, the main factor

iii

contributing to reduced strain was their extensive work experience. Nurses with low

and medium seniority showed similarities both in the situations in which adhering to

the feeling rules entailed strain, and in the emotions involved in all situations. The

findings point towards three types of situation in which adhering to the feeling rules

put strain on the nurses: social conditions, working conditions, and unusual or

unfamiliar treatment situations.

Alongside the above similarities, the findings about nurses with low and medium

seniority reveal differences in the recurrence rate of non-observance of the feeling

rules. Junior nurses are less frequently confronted with difficulty in observing the

feeling rules, because of their eagerness to prove their suitability for the nursing

profession. Nurses with medium term experience difficulties in following the feeling

rules more frequently. Nurses in this group also reported having doubts about their

future in the nursing profession. The study reveals that nurses with many years of

experience hardly ever resort to coping strategies regarding the difficulties in

following the feeling rules on the job, as they had routinized the practice of living up

to emotion-related expectations. Nurses with low and medium seniority levels show

similarities in the types of emotion entailing the use of coping strategies, and in the

objectives of the coping strategies. Yet, they differ in the manner in which they apply

these strategies. Coping strategies were found to be used with three objectives:

avoiding circumstances in which obeying the feeling rules is demanding; attempting

to adujst genuine feelings to expectations; alleviating the mental strain due to the

difficulty to comply with feeling rules. In addition, nurses with medium seniority

were found to conceal the difficulty to comply with feeling rules. The study further

reveals that among the junior nurses, cultural factors accounted for differences found

iv

between Israeli-born and FSU-born nurses in the patterns of coping with non-

observance of feeling rules.

Findings on the success or failure to cope with the non-observance of feeling rules

and the ensuing emotional tolls indicate that nurses with high level of seniority are not

emotionally affected in this respect. However, their routinization of living up to

emotion-related expectations implies another toll taken on them, in terms of

mechanical performance of tasks on the job. Yet, despite the recurrence of this type of

situation, these nurses are not necessarily aware of paying a toll. In contrast, persistent

difficulty to adhere to feeling rules, characteristic of nurses with medium seniority,

was found to be correlated with the frequent occurrence of tolls taken on them by

coping with unmet feeling rules. These tolls include: over-identifying with patients;

misunderstandings with colleagues and superiors; a sense of deceptiveness and

hypocrisy; continued frustration and job dissatisfaction to the extent of considering

quitting the profession. Junior nurses, on the contrary, were found to only rarely pay

the emotional price of coping – such as having doubts about their aptitude for the

nursing profession. This is explained by these nurses’ anticipation that additional

work experience would minimize the gap between their emotional responses and the

feeling rules, and hence reduce the tolls taken on them by coping strategies.

Findings regarding the gap between feeling rules at work and outside it and the

ensuing coping strategies and emotional tolls indicate that the more experienced

nurses suffer no mental strain on account of this gap. Outside the work context, they

usually respond as nurses and pay no emotional price, though some have lost the

ability to respond spontaneously according to accepted norms. In contrast, nurses with

medium seniority suffer significant strain due to the gap between feeling rules at work

and outside of it. Some respond emotionally outside of work in the same manner as

v

they do when at work; others draw a separation line between living up to emotion-

related expectations at work and common expectations in similar situations outside

work. These nurses’ responses outside the professional context often take a toll on

them, such as criticism voiced by their environment, or misunderstandings. Junior

nurses, on the contrary, were found to be rarely confronted with this type of situation

outside work, less prone to mental strain on account of the expectation gap, and hence

less inclined to use coping strategies.

This study adds to insights based on Goffman’s analysis (1961, 1967) and

Hochschild’s theory (1979, 1983, 2003) regarding impression management or

emotion work. The study’s findings indicate that nurses use additional coping

strategies, the purpose of which is to avoid the experience or non-experience of

emotions rather than to suppress or evoke emotions, and to alleviate the strain caused

by the difficulty to adhere to feeling rules. The study also shows that despite the

impact of cultural variables and socialization patterns in the nursing profession, the

main factor influencing the nurses’ patterns of emotional management, both at work

and outside work, is their extent of professional experience. The accumulated

experience in adherence to feeling rules, resulting in routinization, appears to be the

leading factor influencing the difficulty to live up to emotion-related expectations at

work; it is also found to be the leading factor influencing the strain caused by the gap

between emotion-related expectations at work and outside of work.

Beyond its contribution to further understanding the process of structuring

emotions, the present study shows how expectations about nurses’ emotional

responses, conveyed to them during their studies and at work, impose a burden on

nurses both at work and outside of work. Teachers and employers in the nursing

profession should be more keenly aware of the emotional price paid by nurses on

vi

account of messages on allegedly desirable emotional responses. Avoiding messages

on emotion-related expectations, the price of which often exceeds the benefit they

produce, may help reduce nurses’ frustration and burnout on the job, and relieve

tension with their superiors. Open discussions on the strain caused by emotion-related

expectations, along with regular training in coping skills throughout their career, may

reduce the toll taken on nurses by their efforts to adjust their emotions. Applying

these means should improve nurses’ job satisfaction and wellbeing both at work and

in their personal lives. Avoiding or reducing the tolls taken on nurses by their coping

with non-observance of feeling rules may help them manage their emotions towards

patients, and may ultimately improve the quality of nursing care they provide to the

patients.

Table of Contents

Introduction 1-2

Theoretical framework 3-8

Dramaturgical guidelines/ feeling rules and their sources 3-4

Impression management/ emotion work and their outcomes 5-7

Discrepancies in impression management's necessity/ feeling rules'

applicability and their outcomes

7-8

Literature review 9-16

Expectations regarding emotions: The personal context 9-10

Expectations regarding emotions: The circumstantial context 10-11

Expectations regarding emotions: The social context 11-13

Difficulties entailed in meeting expectations regarding emotions at work 13-15

Difficulties entailed in gaps between expectations regarding emotions at

work and outside of work

15

Work experience's effect on the coping with difficulties resulting from

expectations regarding emotions

15-16

Nursing in Israel as a case study for examining the research questions 16

Summary of the research objectives and questions 17-18

Summary of the research questions 17-18

Methodology 19-26

Participants 19

Research tools 20-21

Data collection 21-22

Data analysis 22-26

Findings 27-121

Group 1- Short term experience: Openness 27-63

Group 2- Medium term experience: Discomfort 64-100

Group 3- Long term experience: Habituation 101-120

Discussion 121-134

Summary of the research findings and contributions

135-136

Recommendations

137-138

References 139-152

Appendixes

Appendix 1- Questionnaire for interviewing the nurses……………………………...153-172

Appendix 2 - Helsinki Committee's approval………………………………………173-174

Appendix 3 - Informed consent for participating in the study…….............................175

Appendix 4 - Statistical verification of the qualitative research findings…………….176-191

תוכן העניינים

1-2 .................................................................................................מבוא

3-8 מסגרת

...............................................................................תיאורטית

3-4 .......................................................כללי רגשות ומקורותיהם/ הנחיות דרמטורגיות

5-7 עבודת רגשות / ניהול רשמים

...............................................................ותוצאותיהם

7-8 .................................בכללי רגשות ותוצאותיהם/ פערים במידת הצורך לנהל רשמים

9-16 ....................................................................................סקירת ספרות

9-10 הציפיות הנוגעות להרגשות במישור

..............................................................אישיה

10-11 הציפיות הנוגעות להרגשות במישור

...........................................................הנסיבתי

11-13 הציפיות הנוגעות לרגשות במישור

..............................................................החברתי

13-15 ...........................אי מילוי הציפיות הנוגעות להרגשות בעבודה/ הקושי הכרוך במילוי

15 ...........ות לרגשות בתוך ומחוץ למקום העבודההקושי הכרוך בפער בין הציפיות הנוגע

15-16 השפעת הותק במקצוע על ההתמודדות עם הקשיים הנגזרים מהציפות בנוגע

...לרגשות

16 ............................הסיעוד בישראל כמקרה מייצג לבחינת הסוגיות בהן עוסק המחקר

17-18 ..........................................................סיכום מטרות המחקר ושאלותיו

17-18 ..........................................................................................סיכום שאלות המחקר

19-26 ...................................................................................שיטות המחקר

19 .............................................................................................................הנבדקים

20-21 כלי

..........................................................................................................המחקר

21-22 .......................................................................................................הליך המחקר

22-26 .....................................................................................................ניתוח הנתונים

27-121 י ממצא

...................................................................................המחקר

27-63 ..............................................פתיחות: מועטהותק הקבוצה בעלת ה – 1' קבוצה מס

64-100 ............................................נוחותאי : בינוניהותק הקבוצה בעלת ה – 2' קבוצה מס

101-120 .................................................התרגלות: רבהותק הקבוצה בעלת ה -3' קבוצה מס

121-134 ...................................................................................................דיון

135-136 ........................................................סיכום ממצאי המחקר ותרומותיו

137-138 .................................................................................המלצות המחקר

139-152 .......................................................................................ביבליוגרפיה

נספחים

153-172..................................................................... שאלון לריאיון האחיות: 1' נספח מס

173-174................... .....................................................אישור ועדת הלסינקי: 2' נספח מס

175........................................................ טופס הסכמה להשתתפות במחקר: 3' נספח מס

176-191.................................... תיקוף סטטיסטי של ממצאי הניתוח האיכותני: 4' נספח מס

1

מבוא

ממונים , בתהליך הסוציאליזציה למקצוע הסיעוד מקבלות האחיות מסרים מצד מורים

ועמיתים בדבר האופן בו הן מצופות להרגיש כלפי המטופלים ובדבר רגשות שאותם הן אמורות

(,Kozier, Erb, Berman & Snyder, 2004; Mackintosh, 2000; Smith להסוות בפניהם

שפירושו , Caring-כבר במהלך לימודיהן מודגשת בפני האחיות חשיבות יישום ה, לדוגמה. 1992)

כולל אלו שנוהגים , אמפתיה וסובלנות כלפי כל החולים באשר הם, פיתוח הרגשת אכפתיות

(;Leininger, 1981; McFarlane, 1976 באלימות או שאינם מצייתים להוראות הרפואיות

Smith, Droppleman & Thomas, 1996; Watson, 1985.( נמשך גם זהתהליך סוציאליזציה

מועמדת - בנבדל מהלימודים התיאורטיים –שבמהלכה , במסגרת עבודתן היומיומית של האחיות

-Carlsson ,Dahlberg & Drew, 2000; Elkundבמבחן יכולת יישום המסרים בפועל

Myrskog,) (2000; Falconer, 1999 .דיכוי ופיתוח ההרגשות לא זו בלבד שיישומם מצריך

על אחת כמה ; או הסוואת ההרגשות הכנותשמתעוררות או שאינן מתעוררות באופן ספונטני

הציפיות המופנות בהקשר זה לאחיות שונות מאלו המופנות בסיטואציות דומות בחברה , וכמה

האם הפנמת המסרים הללו מושפעת בעיקר , עד עתה טרם נבדקה במחקרים השאלה. הרחבה

לא ידוע באיזו מידה מבינות , כמו כן. חינוך התיאורטי או מזה המועבר לאחיות במהלך עבודתןמה

האחיות את המסרים במונחי צורך לחוש או לדכא בכנות את הרגשותיהן או במונחי הנחיה

נסה להבהיר מהמחקר הנוכחי . להעמיד פנים בפני הסובבים כאילו ההרגשות נחוות או לא נחוות

את ההתמודדות עם הקשיים ואת , את הקשיים הנגזרים מיישום המסריםבוחן וסוגיות אלה

.מחירי הצלחתה ואי הצלחתה של ההתמודדות

לצורך להרגיש הרגשות ספציפיות או להעמיד אחד הקשיים העיקריים ביישום המסרים בנוגע

ב ספציפי או לזו במצבהם התחושה הפרטית מנוגדת לזו המצופה, נוגע למצביםפנים שהן נחוות

, ניתוחים תיאורטיים של מצבים אלה מלמדים, כפי שיפורט בהרחבה בהמשך. שמתבקש להציגה

באמצעות ניסיונות להסוות את ההרגשה בהתאם לרושם שאנשים מנסים להתמודד עמם

ניסיונות להתאים או באמצעות (Goffman,1959, 1961, 1967)המתחייב מהתפקיד החברתי

אי הצלחה בכך עלולה להיות כרוכה ). Hochschild, 1979, 1983(פיות את הרגשתם לצי

אך גם הצלחה בהתאמה חוזרת , במחירים דוגמת חיכוכים עם ממונים ואי שביעות רצון בעבודה

2

Montgomery, 1992; Smith, 1991; Warelow, 1996 .( קושי נוסף ביישום

במקום עבודתו לבין בנוגע להרגשתו המסרים נגזר מהפער בין האופן בו מצופה העובד להרגיש

גם בהקשר זה מלמדת . הציפיות בנידון שמופנות כלפיו במצבים דומים מחוץ למסגרת העבודה

ה עלולה לגרום בלבול בנוגע לאופן בו מן הספרות התיאורטית שאי הצלחה בהתמודדות עם פער ז

בעוד שהצלחת ההתמודדות עלולה להוביל לביקורת מצד הסובבים על התגובות , הראוי להרגיש

למרות שבמחקרים אודות סגל סיעודי ניתן . (Hochschild, 1983)הרגשיות ולשחיקה בעבודה

סקירת , )Pelletier-Hibbert, 1998; Phillips, 1996(למצוא תימוכין לטענות תיאורטיות אלה

, למרות שניתן לשער, זאת ועוד. שהן טרם זכו לחקירה מספקת, הספרות שתוצג בהמשך מורה

שהן דרכי התמודדותן של אחיות עם הקשיים דלעיל והן מחירי הצלחתן ואי הצלחתן תלויים

.גם השפעתו טרם נבדקה לעומקה, בותק במקצוע

דדות עם הקשיים הנגזרים מהציפיות בנוגע לרגשות שמופנות חקר הסוגיות הנוגעות להתמו

עשויים להאיר בעיות במישור , כמו גם חקר מקור המסרים בנידון ואופן הבנתם, כלפי אחיות

בהינתן השפעתו האפשרית של . הרגשי הכרוכות במקצוע הסיעוד ולהצביע על הדרכים לפתרונן

הדברים במחקר הנוכחי באמצעות נבחנו, הותק במקצוע על דפוסי ההתמודדות עם הבעיות

, בהיעדר מספיק מחקרים אודות אחיות. בעלות ותק שונה במקצוע הסיעוד אחיות65ראיונות עם

,)Goffman ) 1959 ,1961 ,1967גישתו של תבסס המחקר על ה, שבכוחם להצביע על מהות הבעיות

שעוסקת בציפיות , )Hochschild )1979, 1983התיאוריה של ועל , לניתוח הצגות חברתיות

לגבי הרגשות כנות או בקשיים שמערימות ציפיות ,להרגישחברתיות בנוגע לאופן בו מן הראוי

. ובדפוסי ההתמודדות עמםצורך להציגן

3

מסגרת תיאורטית

משהומרה פרשנותם , ואילך80- חקר הרגשות זכה להתעניינות סוציולוגית רק משנות ה

חקירת תחום הרגשות בוצעה , עד לתקופה זו. ציוניסטיתבפרשנות קונסטרוקהפוזיטיבסטית

(,Lawler & Thye בעיקר בידי פסיכולוגים ואילו סוציולוגים כמעט שלא עסקו בתחום חקירה זה

(1999; S. J. Williams, 2001.חולקת עם הפרשנות הפרשנות הקונסטרוקציוניסטית

בדומה לגישת הפסיכולוגיה אך , יס ביולוגי לרגשותהפוזיטיבסטית את ההכרה בקיומו של בס

שרגש איננו התוצר הבלעדי של בסיס ביולוגי זה אלא התוצאה של ייחוס , הקוגנטיבית היא טוענת

ולפיכך , מובנית באופן תרבותישמשמעות זו , כמו כן היא טוענת. משמעות למה שמורגש פיזית

רש על ידי חבריהן במונחי הרגשות אותה תחושה פיזית שנחווית בתרבויות שונות תתפ

טענות אלה הכשירו את הקרקע (Kemper, 1990; Williams & Bendelow, 1998).שונות

אודות השלכותיה של ההבניה החברתית של )Hochschild) 1979 ,1983לפיתוח התיאוריה של

טיעונים שהוצגו נסמכת גם על )Hochschild) 1979 ,1983, בפיתוח רעיונותיה, עם זאת. הרגשות

וכן גם על ביקורת שהיא מותחת ) Goffman ) 1959 ,1961 ,1967שנים רבות קודם לכן על ידי

, )1979 ,1983 (Hochschildהתיאוריה של ו) Goffman ) 1959 ,1961 ,1967טיעוני גישת . עליהם

.מפורטים להלן, הרלוונטיים למחקר הנוכחי

רותיהםומקו כללי רגשות/ הנחיות דרמטורגיות

מאופיינת ההתנהגות של שותפי אינטראקציה בניסיון , )Goffman) 1959 ,1961 ,1967 לטענת

(traffic"" כללי תנועה"שאותן הוא מכנה , לציית לנורמות שחלות על תפקידיהם החברתיים

rules" .( כללים אלה קובעים כיצד על אנשים לנהוג לצורך העמידה בציפיות הגלומות בנורמות

אך מניתוחו , התמקד בניתוח התנהגויות ולא בניתוח רגשות) Goffman) 1959 ,1961 ,1967. ללוה

בהינתן חוסר : משתמעת גם טענה בדבר הצגות שאנשים נוטים תדיר להעלות בנוגע להרגשותיהם

הם ייטו להסוותן בהתאם לרושם , תיאום בין הרגשותיהם לבין הרושם שהם מבקשים להציג

הנחיות : "הכללים שחלים על תפקידים חברתיים יכונו להלן, צורלשם קי. המבוקש

בנוגע לפוטנציאל של ) Goffman) 1959 ,1961 1967 תוך שהיא מקבלת את טיעוני ". דרמטורגיות

, Hochschild) 1979 ,1983 מתחה , נורמות לחולל חוסר תיאום בינן לבין מה שבכנות מרגישים

בדומה , לטענתה. דותו בנורמות שנוגעות להתנהגות בלבדביקורת על התמק) 2003, 1998, 1990

מובנים בכל חברה כללים הקובעים כיצד מן , לנורמות המנחות אנשים כיצד עליהם להתנהג

4

Hochschild )1979 ,1983" ( כללי

שאינן , בנבדל מהעמדות פנים, גשות בכנות מחייבים לחוש את ההר,("feeling rules") "רגשות

.משקפות את ההרגשה האמיתית

Goffman) 1967 (כללי ההתנהגות נרכש מחשיפה הידע של הפרט אודות מהות ש, מציין

לאינטראקציות פנים מול פנים ומהדרישות ההדדיות של שותפי האינטראקציה להפגין צורת

שהידע של הפרט , טוענת בנוגע לכללי הרגשות)Hochschild ) 1979 ,1983. התנהגות מסוימת

, נרכש מחשיפה לקשר בין סיטואציות לבין ההרגשות שאנשים נוהגים להביע בהןאודות מהותם

ומסנקציות שמוטלות על אלו שאינם , ממסרים תיאורטיים אודות האופן בו מן הראוי לחוש בהן

, עדות לכךהן של הסנקציות מהוועצם קיומ. חשים בהן את מה שהחברה מצפה מהם להרגיש

במסיבת החתונה , למשל. למרות שאין הם מעוגנים בחוק כלשהו, שכללי הרגשות מחייבים ציות

לעג ואפילו , הרגשה מנוגדת לציפיה זו תגרור ביקורת. מצופות כלות לחוש שמחה והתרוממות רוח

חשים אנשים , קציותשאף בלא אכיפת סנ, עדות נוספת לקיום הכללים נגזרת מכך. התרחקות

כבמקרה של תחושת שמחה , שלא בנוח כשהרגשתם שונה מהמקובל בסיטואציה מסוימת

.המפרה את הכלל בדבר העצב שיש לחוש בהן, בלוויות

אודות כללי ההתנהגות שחלים על קבוצות ספציפיות ) Goffman) 1967בדומה לטיעוניו של

במקביל לכללי הרגשות ש, )Hochschild) 1979 ,1983טוענת , של אנשים במפגשים חברתיים

בחלק ממקומות . ישנם כאלו שהינם יחודיים לקבוצות ספציפיות, שחלים על כל החברים בקהילה

, הן במסגרת הכשרתם לתפקיד והן במהלך עבודתם השוטפת, מודרכים העובדים, העבודה למשל

רכה בנידון במחקר שע. לחוש בכנות הרגשות מסוימות ולדכא הרגשות אחרות

Hochschild)1979 1983( שהדיילות מחונכות לא רק להציג חיוכים , בחברת התעופה דלתא נמצא

לרסן רוגז שלעתים , כשבנוסף הן נדרשות לחוש אמפתיה כלפי הנוסעים, "להרגיש מחויכות"אלא

דוגמת תחושות עצב , ולדכא במהלך העבודה הרגשות שנגרמו מחוץ למסגרתה, הם מעוררים

, שהנורמות בנידון אינן בגדר חוקים שמנוסחים חד משמעיתשכיוון , ראוי לציין,עם זאת. עסוכ

עשויים הםכשם ש. נותר בידי השחקנים החברתיים מרחב תמרון מסוים בנוגע לפירוש משמעותן

כך , לא להרגיש/ להרגיש כהנחיות לגבי האופן בו הם אמורים בכנות,כלומר, נן ככללי רגשותלהבי

לא / העמדת פנים בלבד בנוגע להרגשות שכןמחייבות ש , דרמטורגיותויים לפרשן כהנחיותהם עש

).(Hochschild, 1983 נחוות

5

ותוצאותיהםעבודת רגשות/ ניהול רשמים

הרגשות להסוות/לדכא/ גם אם הפנימו חבריה של קבוצה את הכללים המחייבים להרגיש

משווה ) Goffman) 1961 .ציית להם בכל שעה ועתלא בהכרח עולה בידם ל, במצבים ספציפיים

ששחקנים עולים עליה ויורדים ממנה ובמומחיות שופטים את דרגת , מפגש חברתי לסחרחרה

שאותו הם שואפים להציג בפני האחרים לפי , הביצוע הנדרשת לשם מילוי התפקיד החברתי

רק להוליך לגילויים הבעת רגשות אסורים עלולה לא, לטענתו. איתותים שהם מקבלים מהם

, מציין) Goffman) 1967. שאינם נאותים אלא גם לחשוף בפני הקהל את מיצבו של השחקן

נוטה האדם להימנע , שכאשר באינטראקציות חברתיות נחווה איום על רושם שאדם מבקש להציג

.שבהם עלולים להתרחש איומים או סכנות על הרושם שהוא שואף להציג, מהמפגשים החברתיים

עד אשר יהיה האדם משוכנע שהם , הימנעות זו מתבצעת על ידי הצגת הססנות בפני האחרים

ניסיונות להציג כאילו שהאירוע המאיים כלל לא התרחש או נסיונות לשלוט על הבעות , יתמכו בו

(impressions"ניהול רשמים"במצבים אלו ינקוט האדם ב. (Goffman, 1967)הפנים

management (התמודד עם הציפיות הגלומות בנורמות שצמודות לתפקידיו החברתייםעל מנת ל .

היא התאמת הבעות הפנים לסיטואציה הספציפית לצורך ניהול )(face work" עבודת פנים"

).Goffman, 1961(הרשמים

, Goffman ) 1959 ,1961 ,1967( ,Hochschild) 1979 לעומת ניהול הרשמים שאליו מתייחס

עלולים העובדים למצוא עצמם בסיטואציות בהן , במקומות עבודה למשלשכאשר , ענת טו)1983

(emotion "עבודת רגשות "הם נוהגים לבצע, הרגשתם האישית מנוגדת למה שמצפים מהם לחוש

(workניסיונות להתאים את הרגשתם למתחייב מכללי הרגשות, כלומר .Hochschild) ;2003

באמצעות התמקדות (evocation)עשויה לכלול ניסיונות לעוררם שותעבודת הרגש, מציינת) 2005

על ידי התמקדות בתחושה (suppression)בתחושה שהפרט מנסה לחוש או ניסיונות לדכאם

, בחברה בה מצופים בני זוג להתחבב זה על זו בעקבות שידוך, לדוגמה. שהפרט מנסה שלא לחוש

, היא עשויה לנסות לעוררה על ידי שכנוע עצמה, יועדכשבת הזוג אינה חשה חיבה כלפי חתנה המ

בחברה בה מצופים אנשים ממוצא שונה שלא , לעומת זאת. שחובת אשה לאהוב את בעלה

שממילא , עשויים המפרים כלל רגשות זה לדכא את אהבתם על ידי שכנוע עצמי, להתאהב זה בזה

ם לשכנע עצמם להימנע מחשיבה על עשויים אנשי, באופן דומה. לא יתאפשר להם לקיים קשר זוגי

6

משקפים שימוש , ים ניסיונות אלה של התאמת הרגשות לכללים על ידי שינוי השקפות ומושג

במקרים אחרים מתבצע ניסיון ההתאמה על ידי שימוש בטקטיקות . טיביותיבטקטיקות קוגנ

הם , שחורגות מהמצופה מהם, כשמבקשים אנשים לדכא תחושות חרדה או לחץ, למשל. גופניות

להסתייע בנשימה עמוקה או להדק את אחיזתם בחפץ כלשהו , עשויים לצורך כך לנשוך שפתיים

, סוג שלישי של טקטיקות כולל אמצעים אקספרסיביים. לשאוב מהאחיזה תחושת חיזוקכדי

על מנת לדכא עצב במצבים בהם מקובל לחוש , לדוגמה. כלומר שינוי הבעות לצורך שינוי הרגשות

ניסיונות אלה . עשויים אנשים לנסות ולהתעודד באמצעות חיוך שהם עוטים על פניהם, שמחה

, Hochschild )1979 רגשות בהתאם לציפיות חברתיות מוגדרים על ידילתקן או לשנות את ה

רק משנכשלים , )1979 ,1983 (Hochschild לדעת ("deep acting")." פעולה עמוקה" כ)1983

העמדות פנים כלומר ב, )"surface acing"" (פעולה שטחית"בנוקטים אנשים , הניסיונות הללו

נם לציית לכללי הרגשות לבין חוסר יכולתם לעשות זאת המגשרות בין רצו, בנוגע להרגשתם

שמטיעוניו משתמעת , )Goffman ) 1959 ,1961 ,1967היא מתחה ביקורת על גישתו של. בכנות

.התייחסות לפעולה השטחית בלבד

, Goffman ) 1959 . להיות מחיר כבדלולעבודת רגשות עניהול רשמים או של ההצלחה לאי

כשלון בהתאמת העמדות הפנים לציפיות עלול לחשוף חוסר שליטה עצמית ואי ש, מציין) 1967

משום , מבוכה ונחיתות, בושה, האדם יחוש אשמה. מסוגלות של האדם להתעלות מעל לרגשותיו

יחווה האדם הבעות איבה , בנוסף. שהעצמי נפגע ומשום שהתערערה הגדרת המצב שהוא הטיל

משום שהופסקה בפתאומיות פעילות הגומלין , טראקציהואי נוחות כלפיו מצד שותפיו לאינ

כשלון חוזר ונשנה להתאים את ההרגשה ש , מציינת בנידון)Hochschild) 1979 ,1983 . ביניהם

עלול להוביל לחיכוכים ולאי הבנות בין העובד לבין עמיתיו , למה שמצופה במקומות עבודה למשל

ועד , אמותו למלא את תפקידו עלול להתערערבטחונו העצמי של העובד במות. והממונים עליו

התוצאה הנגזרת הינה חוסר . מהרה הוא ימצא עצמו אפוף תחושת תיסכול ואף שנאה עצמית

. החלטה לפרוש מהמקצוע–וברבות הזמן , שביעות רצון בעבודה

גה הצ. גם להצלחה מתמשכת בביצוע עבודת רגשות או ניהול רשמים עלולים להיות מחירים

לתפיסת התפקיד ככרוך לעתים מובילה , מתמשכת של הרגשות שאינה משקפת את מה שנחווה

גם אם העמדת פנים מוצלחת מקנה לפרט תחושת . (Hochschild, 1983) ברמאות ובצביעות

7

(Goffman, 1961, 1967) . במקרי היסחפות

הזדהות עמוקה עם תפקיד מסוים . פגע האפשרות להציג הצגה כהלכתהעלולה להי, בזרם תפקידו

(,Goffman, 1959או תחושת ניכור מהאינטראקציה עלולים לערער את דימויו העצמי של האדם

1967.(

Hochschild) 1979 ,1983 (מחיר לא פחות כבד יש גם להצלחה מתמשכת בביצוע ש, טוענת

ודיכויין , מאותתות לחווה אותן שהמצב מצריך טיפול, אה למשלתחושות כעס וקנ. עבודת רגשות

ציות מתמשך לכללי . לאורך ימים במקומות עבודה שולל מהעובד אמצעי בסיסי זה לשיפוט מצבו

עלול ברבות הזמן להוביל , שכרוך בעבודת רגשות המתבצעת במצבים בהם קשה לציית, רגשות

ניתוק שכזה כרוך . העובד מהפעולות שהוא מבצעהמאופיין בניתוק רגשי של, לתפקוד אוטומטי

. בדרך כלל בנוקשות יתר בעבודה והתעצמותו עלולה לחולל ניכור מוחלט בין העובד לעבודתו

עלולים ציות מתמשך לכללי רגשות ועבודת רגשות מתמדת ומוצלחת להוביל להזדהות , לחילופין

באופן שחורג מתפקידו כנותן , פיותשכלפיהם חונך העובד לחוש הרגשות ספצי, יתר עם לקוחות

התגברות תחושות הניכור או הזדהות היתר עלולה בסופו של דבר להוביל לתוצאות . שרות בלבד

. או עבודת הפניםדומות לאלו הנגזרות מאי הצלחתה של עבודת רגשות

בכללי רגשות ותוצאותיהם/ פערים במידת הצורך לנהל רשמים

Goffman) 1959 ,1961, 1967 (שקיים פער בין התנהגות האדם בנוכחות אחרים על , מדגיש

שבו מופר הרושם המטופח על ידי , היינו מאחורי הקלעים, הבמה לבין התנהגותו באיזור העורפי

שעליה מבוצע הביצוע , הערוכה לתכלית על הבמה, בניגוד להופעה המסודרת, לטענתו. הביצוע

חזרות על הביצוע , חפצים אישיים, עין הקהל למשלמאחורי הקלעים מוסתרים מ, לפני קהל

תפקיד , )1989(לדעת גופמן , השליטה על האיזור שמאחורי הקלעים ממלאת. ומנוחתו של המבצע

משום שבעזרתה משתדלים אנשים להתגונן מפני , בעל משמעות בתהליך השליטה בעבודה

אדם אינו יכול להרחיק את קשיים מאחורי הקלעים מתרחשים כשה. תביעותיו של מקום העבודה

. הקהל מהאיזור העורפי וכשנפגם מיצבו המחייב לשמור על רושם של קדושה ומסתורין

Hochschild ) 1979 ,1983 ,1990 ,1998 (שמלבד הפערים במידה בה , מוסיפה בנידון

נים שהם עשויים אנשים לחוות פער בין כללי רגשות שו, סיטואציות שונות מצריכות ניהול רשמים

הנחמדות , לדוגמה.למשל במקום בעבודה ומחוץ למסגרתה, מצופים למלא בסיטואציות דומות

שנדרשות דיילות לחוש כלפי הנוסעים אינה מצופה מהן באינטראקציות עם נוסעים שאינן

כשם שדיכוי רוגז שנוסעים מעוררים אצלן מנוגד לעידוד להביעו בנסיבות , במסגרת עבודתן

8

הן הצלחת ההתמודדות והן אי , וניהול הרשמיםכבמקרה של עבודת הרגשות, עם זאת

הפרדה מוצלחת בין התגובות הרגשיות עלולה להוביל .הצלחתה עלולות לגבות מחיר כבד

שמקורה בצורך המתמיד לשנות את התגובה בהתאם לציפיות מנוגדות שחלות , לשחיקה בעבודה

עלולה גם לעורר אצל האדם עצמו תהיות אודות הרגשתו האמיתית הצלחה בכך. על מצב ספציפי

ניסיון בלתי מוצלח לערוך הפרדה שכזו עלול לעורר אצל האדם . ואפילו אודות אופיו ואישיותו

,כמו כן. שכלל אינם מקובלים על סובביו, משהוא מתוודע לציותו לכללי רגשות, בהלה ואי נוחות

. לאופן בו יש להגיב רגשית,היינו, הות הכללים להם יש לצייתהוא עשוי לגרום בלבול בנוגע למ

הם , כשמנסים אנשים להגיב מחוץ לעבודה כמקובל במסגרתה, כלומר, כשאי ההפרדה יזומה

, גם בלא הביקורת. עלולים להיתקל בבקורות קשות מצד סובביהם על הרגשתם הבלתי מקובלת

בלחץ כשנדרשת , בשאננות כשנדרשת כוננותלמשל , עלולה התגובה הבלתי מקובלת לסכן אנשים

כשאי ההפרדה יזומה אך . בקשר רגשי כשנדרש ריחוק או בניתוק רגשי כשנדרשת מעורבות, שלווה

עלולים להתעורר ספקות לגבי הלגיטימיות של כללי הרגשות הנהוגים במקום , אינה מוצלחת

. העבודה ולעודד פרישהכל אחת מהתוצאות הללו עלולה לעורר אי שביעות רצון מ. העבודה

9

סקירת ספרות

שונים מאלו או להיענות להנחיות דרמטורגיות כיוון שאחיות מצופות לציית לכללי רגשות

ניתן לצפות שהן תיאלצנה להתמודד עם כל , המקובלים בסיטואציות דומות בחברה הרחבה

שבמחקרים על אחיות אמנם ,סקירת הספרות שתפורט להלן מלמדת .הקשיים שפורטו לעיל

Hochschild של ה בתיאוריו) Goffman ) 1959 ,1961 ,1967 בגישתו שלנבחנו הסוגיות הנידונות

ניתן לחלק את , כללית. אך הידע שהצטבר עד עתה על כל אחת מהן לוקה בחסר, )1983, 1979 (

רגשות או להסוותלא להרגיש ,הסיטואציות בהן מופנית כלפי אחיות דרישה ייחודית להרגיש

להלן תפורטנה הציפיות הצמודות . הנסיבתי והחברתי, לכאלו הנוגעות למישור האישי, מסויימים

ולאחר מכן ,לא להרגיש או להסוות בהם, האלה ותוגדרנה הרגשות שמצופה להרגישלמצבים

ם אלה והשאלות בנושאי, הקשיים הכרוכים בה, ענות לציפיותייוצגו המחקרים שנערכו אודות הה

.שעדיין מצריכות חקירה מפורטת

הציפיות הנוגעות להרגשות במישור האישי

שהטיפול בהם מצריך , אחד ממאפייני האינטראקציות של אחיות עם מטופליהן נוגע למצבים

החדרת , ביצוע התערבויות סיעודיות שגרתיות כמו רחצה, למשל. רגישות מיוחדת במישור האישי

ועלול להיתפס , כרוך בפלישה למרחב האישי של המטופל, בקבוק שתן או סירחוקן ומתן , קטטר

פורץ הטיפול נורמות , באופן דומה. ; Meerabeau, 1999)1994, צדוק(כבעל קונוטציה מינית

). Bradby, 1990 ;1994, שצמן(המגבילות את חשיפת גופו של הזולת ואת המגע בו , תרבותיות

כח התנהגות מינית לא מקובלת של מטופלים או תגובות רגישות מיוחדת נדרשת גם לנו

).Philo, Richie & Kaas, 1996; Wilkinson, 1991(אמוציונליות קיצוניות שהם מפגינים

יה אמפתיה עשולמרות ש. בכל המצבים הללו אמורה האחות לחוש אמפתיה כלפי המטופלים

מקובל להגדירה כרגש, (Hoffman, 2000)מיומנות או יכולת בין אישית , לייצג תכונה

(Schieman & Turner, 2001) , שמשקף חפיפה של התגובה הרגשית של הפרט עם הרגשותיו של

זוהי היכולת של האדם לשים את עצמו במצבו של האחר . (Eisenberg & Strayer, 1987) האחר

ותה הסיטואציה כאילו הוא היה בא, ולנסות להרגיש את הלך הנפש הפנימי שלו ואת תחושותיו

Schieman & Gundy, 2000; Schieman & Turner, 2001) .( היכולת להבין באופן מודע את

הסימפטיה כרוכה , בשונה מאמפתיה, עם זאת. תחושותיו של האחר יוצרת לעתים סימפטיה

הציפיה . (Eisenberg & Strayer, 1987)דאגה והזדהות , בשיתוף האחר ברגשות כגון רחמים

10

.(Morse, Bottorff, Anderson, O’Brien & Solberg, 1992) של האחות בחינוכה

ולהזדהות עם , שעליה לדמיין לעצמה באופן מודע את תחושות המטופל, לאמפתיה טמון המסר

אולם , )(Baillie, 1996; Reynolds & Scott, 2000יה שלה מצוקותיו כאילו הם היו מצוקות

בספרי הסיעוד הנלמדים כיום בארץ ובעולם לא מצויין באופן חד משמעי האם על האחות בכנות

(& Kozier, et al., 2004; Taylor, Lillisלחוש אמפתיה או שמא עליה להעמיד פנים בנידון

LeMone, 2005 .(מובהר האם מצופה מהאחות בכנות להרגיש בהנחיה הבאה לא , לדוגמא

הבנה אמפתית דורשת מהאחות להיות גם : "אמפתיה או שמספיקה הסוואת אי הרגשת רגש זה

למרות שאחיות לא מסוגלות . במיוחד אם היא לא חוותה חויה דומה, רגישה וגם בעלת דימיון

אגה ויספק תמיכה מטרה חשובה היא לשאוף לאמצעי שישחרר ד, להיות אמפתיות בכל המצבים

.(Potter & Perry, 1999, p. 210)" רגשית לאחרים

בנבדל מהתגובה הרגשית שברגיל , להסוות או לא לחוש מבוכהנדרשת האחות , במקביל

המבוכה מתעוררת (Meerabeau, 1999; Potter & Perry, 1999).סיטואציות כאלה מעוררות

(,Hollander לב הקשורה בהפרת נורמות חברתיותכשהאדם נעשה מודע להיותו במרכז תשומת ה

(,Sabini, Siepmann, Stein, Meyerowitz או כשהוא חש שזהותו החברתית מאוימת 2003)

;המודעות להפרת הנורמות שמעוררות את המבוכה אינה תלויה בנוכחותו של קהל ממשי). 2000

(& Marcus הנורמות שמופרותאם מניחים שהוא חולק את, היא יכולה להיווצר גם בהיעדרו

Miller,1999 .(כגון השפלת מבט או הסטת מבט, רגש המבוכה מתאפיין בסממנים חיצוניים ,

.(Scheff, 1990)חיוך או גיחוך , בלבול בדיבור, גמגום, אי שקט, הסמקה

הציפיות הנוגעות לרגשות במישור הנסיבתי

כרוך המצב הטיפולי עצמו , ומית של אחיותהמאפיינים את עבודתן היומי, בהקשרים אחרים

מהידרדרות במצבם של מטופלים וצורך , הסיבות לכך עשויות להיות מגוונות. בסכנה ומתח

(;Carlsson et al., 2000; Delin, 1999בהחייאתם עד גילויי אלימות פיזית ומילולית מצידם

(Smith, 1992. ם מראה וריח של פצעים עשוי המצב הטיפולי לחייב התמודדות ע,כמו כן ,

;Denning, 1982)1984, אדמי(עיוות גופני וציוד מזוהם כמצעי מטה וחבישות , נוזלי גוף, הפרשות

על אחת כמה , דחייה וגועל במצבים כאלה, בחברה הרחבה לא זו בלבד שמקובלות הרגשות לחץ

צריך לחוש רוגע מ, תפקידן של האחיות לעומת זאת. אנשים אפילו מצופים לחוש אותן, וכמה

11

Kozier et al., 2004; Schmitz, Neumann &)

Opperman, 2000( .מוק בני, בספרי הלימוד מצויינות הנחיות לאחיות לבצע תרגילי הרפיה

(,Dossey, Keegan & Guzzetta in Taylor et al., 2005" אחות רגועה מקדמת סביבה רגועה"ש

p. 69( , אם כי לא מובהר האם אחות רגועה היא זו שחשה בכנות רגועה או מעמידה פנים בנוגע

לכן אנשים שהינם פחות רגועים מטבעם , תחושת הרוגע מוגדרת כתלוית נטיות אישיותיות. לכך

תחושת הרוגע תלוית אירועי לחץ , מעבר לכך. י רוח חשים פחות רוגע במצבים נתוניםוקצר

שמשפיעים על , כגון משבר כלכלי, כגון מלחמות ואירועי לחץ כרוניים בעבודה ובבית, אקוטיים

(House, 2002; LaRocco, House & French, 1980; Scmitzתחושת השליטה של האדם במצב

et al., 2000 .(

בנוסף למסר שמועבר לאחיות במסגרת לימודיהן בדבר הציפיה מהן לחוש או להעמיד פנים

שמצבים מעוררי דחייה הינם , המסרמועבר להן גם , כאילו שהן חשות רוגע במצבי סכנה ומתח

הינן עדות או הפגנתן סלידה ורתיעה , ולפיכך תחושות של גועל, חלק משגרת עיסוקו של הסיעוד

טעם או , ריח, רגש הגועל מוגדר כשאט נפש ממראה). 1994, צדוק;1990, זיו(עיות לחוסר מקצו

(;Isaksen, 2002; Nabi, 2002מלכלכים או מזיקים, טמאים, מגע בגורמים שנתפסים כמזהמים

Rozin, Millman & Meneroff, 1986 .( הלכלוך והריח הרע נקשרים למחלה או לסכנה ממשית

להתרחק או להגן על העצמי ועל הגוף מהגורם שמעורר את , ורך להימנעולכן קיים הצ, או צפויה

(& Marzillier התעוררות רגש הגועל תלויית תרבות . Isaksen, 2002; Nabi, 2002)(רגש הגועל

(Davey, 2004 , אולם הפרשות הגוף ותוצריו)נמצאו כגורמים ) הקאה וליחה, שתן, צואה

). (Isaksen, 2002; Rozyman & Sabini, 2001העיקריים לגועל ברוב התרבויות

הציפיות הנוגעות לרגשות במישור החברתי

בהם מצופות אחיות להגיב רגשית בשונה מהמקובל בסיטואציות זהות , סוג שלישי של מצבים

חלק מהאינטראקציות בינן לבין המטופלים מאופיין בהבדלי . נוגע למישור החברתי, מחוץ לעבודה

, קינאה, משוא פנים, שברגיל מזמינים רגשות אפלייה, או שוני בזהותם החברתיתמעמד וכוח

או סובלנות להעמיד פנים שמשקפים מצופה האחות בנסיבות אלה , בניגוד למקובל. גאווה או בוז

) 1996(וחוק זכויות החולה ) 2004(הקוד האתי .כלפי כלל החולים באשר הםבכנות לחוש סובלנות

כבד את ערכיו ואמונותיו של המטופל ולשמור על זכותו לקבלת טיפול ללא לאותהמחייבים

12

(Browne, 1997; Koh, 1997; Smith, 1991) .

יש מקום , )2005, מנוחין ויובל( כתכונה או כעמדה גםלמרות שסובלנות נדונה בספרות

ליברליות , התייחסות שיוויונית לזולתב שמאופיין, (Carey, 1999) כרגש הגדירהל

הסובלנות באה לידי ביטוי כערך מוסרי וכיחס . Kennedy,) (1999; Mendus, 1999קרטיותודמו

להכיר באוטונומיה של היחיד , זוהי היכולת לקבל את השונה. Oberdiek,) (2001לאחר

גם כאשר הם , אמונות ורגשות ולזכות להביעם, השקפות, לתת כבוד לדעות, ובזכויותיו כאדם

הגאווה והאפליה , רגשות הבוז. (Mendus, 1999; B. Williams, 1999) שונים או אינם מקובלים

ואילו , (Carey, 1999; B. Williams, 1999)שמוערך כנחות , מבטאים עליונות כלפי הזולת

כרוכה בהערכה שלילית של נחיתות בלתי , שמהסובלנות משתמע שאין להרגישה, הקנאה בזולת

).2001, זאב-בן(מוצדקת

עשויות נסיבות אקראיות לעורר בקרב אחיות , מצבים אחרים הנוגעים להקשר החברתיב

למשל כלפי מטופל שממשיך , טינהלא לחוש מצופות ןה, אף על פי כן .טינה או עלבון, רגשות כעס

על דיאטה או שבדרך אחרת איננו נענה להוראות הרפואיות והסיעודיות מקפיד שאינו, לעשן

Brooks, Thomas & Droppleman, 1996) .( מצופות , כעסמהימנעות זו מתחושות כחלק

כלפיהם חמימותהפגיןותחת זאת ל, למשמע ביקורות של מטופליםלהיעלב האחיות גם לא

(Chambers, 1998; Kohr, 1998; Marangos-Frost & Wells, 2000).בנוסף לציפיות כגון אלו ,

ציפיות אחרות מופנות כלפיהן בנוגע , לחוש כעסבנוגע לעמידה בכללי הרגשות המחייבים שלא

דוגמאות למגוון מסרים . הפנים הם החלק ההבעתי ביותר של הגוף: "לצורך להסוות כעס

לאנשים מסוימים יש . פחד ובוז, עצב, חשד, שמחה, המועברים באמצעות הבעות הפנים הן כעס

מקשים לקבוע מה הם באמת , שמסווים את הרגשותיהם, בעוד שאחרים, הבעות פנים קיצוניות

.(Taylor et al., 2005, p. 448)" אחיות חייבות ללמוד לשלוט על הבעות פניהן. חושבים

, הנתפסת כפגיעה אישית מכוונת, כעס הוא רגש שכרוך בהערכה שלילית של פעולת הזולת

שהאירוע ככל. ;Berkowitz, 1993) 2001, זאב-בן(בלתי מוצדקת ושניתן היה להימנע ממנה

במיוחד כשהאחר , עצמת הכעס גבוהה יותר, שמעורר את הכעס מוערך כרלוונטי וכבלתי עקבי

13

(Hemenover & Zhang, 2004) .רגשות כגון תיסכול ,

אכזבה ותוכחה נקשרים לרגש הכעס ועלולים לעורר את האדם לתוקפנות כלפי האחר

VanHonk) (,Tuiten, deHaan, VandenHout & Stam, 2001; Clore, Ortony, Dienes,

Fujita,1993.

אין הספרות בתחום מבהירה באיזו מידה נגזרות הציפיות , שפורטורגשות שש הבהתייחס ל

. ממסרים שמועברים לאחיות במהלך לימודיהן בהשוואה לאלו הנלמדים במהלך עבודתן השוטפת

כיוון . אין היא מבהירה את אופן הבנתם על ידי האחיות עצמן, המסריםמעבר לציון , בדומה לכך

עדיין רב העלום על הניגלה באשר למקור המסרים ובאשר לפרשנותם על ידי האחיות , שכך

המחייבות העמדת פנים , כהנחיות המחייבות להרגיש או לדכא הרגשות ספציפיות או ככאלו

תוך , נסה להאיר סוגיות אלהמ המחקר הנוכחי .כאילו ההרגשות נחוות או לא נחוות, בלבד

.1 'אשר מפורטים בטבלה מס, התייחסות לרגשות שנידונו בזאת

ציפיות במישור הרגשי שמופנות כלפי אחיות בהקשרים שונים. 1' טבלה מס

הקשרים

ציפיות

חברתיהמישור ה המישור הנסיבתי המישור האישי

סובלנות רוגע אמפתיה

הצגת רגשות/ הרגשת

כעס גועל מבוכה

הסוואת רגשות/ דיכוי

אי מילוי הציפיות הנוגעות להרגשות בעבודה /הקושי הכרוך במילוי

בין על שום השוני בין האופן בו מקובל בחברה הרחבה לחוש בסיטואציות שפורטו לעיל ל

לא פעם הן מתקשות לחוש את מה , הציפיות המופנות בהקשר זה כלפי אחיות במקום עבודתן

עבודת רגשות שסגל לניהול רשמים או ללמרות התייחסותה של הספרות . שהן אמורות להרגיש

, )Bolton) 2001תיאורה של חריג בנידון הינו . בקושי זכו לחקירהןנסיבותיה, סיעודי מבצע

, משום שהן עוטות ארשת פנים פרופסיונאלית, אחיות הן להטוטניות של רגשותכי ה, שטוענת

תיאורן של , בדומה לכך. כעס וצער, מבוכה, חייכנית או היתולית על מנת להסוות תחושות כגון

Kozier et al.) 2004(לניסיונות של אחיות להתאים את מידת האמפתיה בהתייחסותן, יוצא דופן

נוגד את ערכיהן או כשהסבל הכרוך , ניסיון התאבדות של מטופל למשלכש, שלהן למצופה מהן

עבודת הרגשות עדיין נותרו ביצוע העמדות הפנים או גם בנוגע לאופן . בקטיעת גפה אינו מוכר להן

14

Froggatt, 1998;)

Johnson &Webb, 1995; Kander, 1994, Pelletier-Hibbert, 1998 .(ברוב המקרים , עם זאת

כאמצעים להתגברות ההתמודדויות של אחיות באמצעות עבודת הרגשות או ניהול הרשמים נותחו

כניסיונות להפגין מקצועיות או כמגמה להתחשב במטופל , על תחושות אי נעימות

Bradby,1990;) (Yegdich,1999 . בניתוחים מסוג זה לא ניתנה הדעת לקשר בין השימוש

ולפיכך הן לא נדונו במונחי עבודת , הרגשה ספציפית או לדכא יקות לבין ציפיות לחושבטקט

מופיעה רק ,)Hochschild) 1979 ,1983כהגדרתה של , התייחסות לעבודת רגשות. רגשות

שמראות כיצד ציפיות שמופנות כלפי אחיות , )1998 (Staden-ו) Smith) 1992במחקריהן של

פי מטופל המטריד אותן בבקשות שונות באמצעות צלצולי פעמון לדכא את רוגזן וכעסן כל

ביתר .מובילות לצורך לשנות את עוית הפנים לחיוך על מנת לחוש חמימות כלפיו, תכופים

ש אולא ניתנה הדעת לקשר בין השימוש בטקטיקות לבין ציפיות לחו, לעומת זאת,המחקרים

.נחי עבודת רגשותולפיכך הן לא נותחו במו, לדכא הרגשה ספציפית

עבודת רגשות טרם ניהול רשמים ו של םשגם מחירי אי הצלחת, לאור האמור לעיל לא ייפלא

מתארים תחושות אי שביעות רצון ) 1996 (-Warelowו) Mackintosh) 2000. זכו למחקר מעמיק

ות שהתעוררו בקרב אחיות שלא הצליחו לפתח אכפתי, בעבודה והרגשת חוסר התאמה למקצוע

בהתייחס להעמדות הפנים בהן נקטו אחיות שלא . כלפי מטופל אגרסיבי שאינו משתף פעולה

שברבות הזמן הן הובילו למתחים בינן לבין ,)Smith ) 1991מצאה , הצליחו לבצע עבודת רגשות

לגבי מחירי הצלחתה של . להאשמה עצמית ולתפיסת התפקיד ככרוך ברמאות, הממונים עליהן

הנוגעות בעיקר למחירי עצם הציות המתמשך , ניתן למצוא בספרות רמיזות בלבדעבודת הרגשות

המתבצעת כשמתעורר קושי להרגיש , לכללי הרגשות ולא ספציפית למחירי עבודת רגשות מוצלחת

שציות כזה מוביל לטיפול בלתי הומני , מורה) Howard) 1975מחקרו של . את מה שמצופים לחוש

Montgomeryמלמדים ממצאיה של , לעומת זאת. שות ובניכור רגשישמאופיין באדי, במטופלים

אשר מתבטאת , שהציות המתמשך גורם למעורבות רגשית בטיפול שחורגת מהמקובל,)1992(

& Smith, Barnes. למשל באי יכולת להפסיק לחשוב על מטופל גם מעבר לשעות העבודה

15

Jennings) 2000 (בהרגשותיהן פוגמת בתחושת הספונטניות שמחויבותן של אחיות לשלוט , מצאו

. אך אין הן מבהירות אם הדבר נגזר מעבודת רגשות או מהעמדות פנים, ובכושר היצירתיות שלהן

נסה המחקר הנוכחי להבהיר את הנסיבות בהן מתעורר בקרב אחיות צורך מלאור האמור לעיל

ואי תם ואת מחירי הצלחםאת הצלחת, םאת אופני ביצוע, לבצע עבודת רגשותלנהל רשמים או

.םהצלחת

הקושי הכרוך בפער בין הציפיות הנוגעות לרגשות בתוך ומחוץ למקום העבודה

הנהוגים במסגרת ההנחיות הדרמטורגיות בנוגע לרגשות מידת הפער הנחווה על ידי אחיות בין

ידוע האם ולפיכך גם לא, עבודתן לבין אלו הנהוגים בחברה הרחבה טרם זכתה למחקר כלשהו

תוארו בספרות דפוסי תגובה של אחיות התואמים את , עם זאת. וכיצד הן מתמודדות עם פער זה

שונים במצבים דומים לציית לכללי רגשותהצורך בנושא )Hochschild) 1979 ,1983של טיעוניה

מעין שחלק מהאחיות נוטות ליצור , מצאה) Pelletier-Hibbert) 1998, למשל. בעבודה ומחוצה לה

שממנו משתמעת במרומז גם הפרדה בין התגובות הרגשיות כלפי , גבול שמפריד בין העבודה והבית

).Smith et al.) 2000ממצאים דומים תוארו גם על ידי . אנשים בשני העולמות

מחיריה ומחירי חוסר , הצלחת ההתמודדות עם הפערלגבי מתיאורי מקרה של אחיות

דיכוי מתמשך של ההרגשות כלפי מטופלים במקום העבודה בא במחיר ש, ניתן ללמוד ההצלחה

(,Heald, Hollowayירידה בכושר לרחם ולהתלהב באינטראקציות עם אנשים בחברה הרחבה

(Love, Skudder, Coutts & Jones, 1998 . עדות להשפעה דומה של דפוסי ההרגשה במקום

Pongruengphant & Tysonרם של העבודה על אלו שנחווים מחוץ למסגרתה נזכרת במחק

מעודדים תגובות דומות גם בחייהן , שחוות אחיות בעבודתן,שעצב ובכי בנקל, המורה(2000)

. כשלכך מתווסף מחיר של תגובות שליליות מצד הסובבים על הבעת אמוציות מוגזמת, הפרטיים

הפרטיים להרגשות שהן שאחיות מייחסות שיבושים בתגובתן האמוציונלית בחייהן , כמו כן נמצא

(,Hibbert, 1995; Phillips והדבר כרוך בירידת דימויין העצמי, חייבות להרגיש במקום עבודתן

ההנחיות הדרמטורגיות עדר ניתוחים במונחי פער בין ילאור מיעוט המחקרים בתחום וה. 1996)

ן המחקר וחב, כללי הרגשות השונים שחלים על מצבים דומים במסגרת העבודה ומחוצה להו

את מידת הצלחתה ואת , את התמודדותן עם הפער, הנוכחי את המידה בה חוות אחיות פער זה

. מחירי ההצלחה וחוסר ההצלחה

16

השפעת הותק במקצוע על ההתמודדות עם הקשיים הנגזרים מהציפיות בנוגע לרגשות

מצריך ידע ,יפיהנהוגים במקום ספצ, או הצורך לנהל רשמים כיוון שציות לכללי רגשות

שלותק במקצוע יש השפעה הן על , יש מקום לשער, ומושפע מתהליכי אימון והתרגלותיהםאודות

אופן התמודדותן של אחיות עם הקשיים הנגזרים מהציפיות שמופנות אליהן בנוגע לרגשות והן על

קצוע הקשר הישיר שבין ותק במ זו מבוססת על שערהה. מחירי הצלחת ואי הצלחת ההתמודדות

הספרות בנוגע להשפעת הותק על ההתמודדות עם , עם זאת. (Collin, 2004) לבין ניסיון בעבודה

שכן , הקשיים המשתמעים מפערים בין ההרגשה האישית לבין הציפיות אינה מספקת מידע ברור

שבהשוואה לסגל סיעודי , חלק מהמחקרים בנושא מלמדים. אפשר לגזור ממנה השערות סותרות

יות בעלות ותק מקצועי של פחות משנה עדיין אינן מודעות לכל הציפיות במישור הרגשי אח, ותיק

, בעוד שמחקרים אחרים מורים, )(Mackintosh, 2000; Mason, 1981הנגזרות מתפקידן

על שום היותן תחת פיקוח , שדווקא בקרב אחיות חדשות קיימת מודעות רבה במיוחד לנושא

לפיכך לא ניתן . Smith, 1992)(ח את מותאמותן לדרישות המקצוע והערכה ועל שום רצונן להוכי

יותר בקרב אחיות חדשות או בקרב אחיות ניהול רשמים או עבודת רגשות שכיחיםלקבוע האם

בתוך ומחוץ או ההנחיות הדרמטורגיות ובדומה להתמודדות עם הפער בין כללי הרגשות , ותיקות

המחקר. אי הצלחת ההתמודדות גבוהים יותר/הצלחתלא ניתן לדעת בקרב מי מחירי , לעבודה

על מנת להתאים את המלצותיו לצרכיהם השונים של , נסה לברר גם את הסוגיות הללומהנוכחי

.אנשי סגל סיעודי חדשים וותיקים

הסיעוד בישראל כמקרה מייצג לבחינת הסוגיות בהן עוסק המחקר

, חון את הסוגיות בהן עוסק המחקר הנוכחי חקירת אחיות ישראליות נמצאה כמתאימה לב

מבחינת הכשרתן של אחיות למקצוע הסיעוד ואופן עבודתן , משום שהתפתחות הסיעוד בארץ

ההכשרה המקצועית . מייצגים את ההתפתחויות הכלליות בתחום הסיעוד בארצות המערב

המסגרת . ניעיוני וקלי-תיאורטי: בסיעוד בארצות מערביות מסווגת לשני תחומים עיקריים

עיונית מקנה ידע בתחומים הרלוונטיים ללומדים על פי תכניות לימודים מובנות -התיאורטית

ההדרכה הקלינית מאפשרת יישום ואינטגרציה . ומועברת על ידי מורים מומחים בתחום הנלמד

- קיגלי(של ידע ומיומנויות שנלמדו במהלך הלימודים ומתבצעת על ידי המדריך בשטח הקליני

. ;Fuszard, 1995) 1998, ושילוחשמש

- אחיות מוסמכות ו66% מתוכן 50,316 היה מספר האחיות במדינת ישראל 2003 בסוף שנת

האחות המוסמכת נבדלת מהאחות המעשית בתנאי הקדם לקבלתה . אחיות מעשיות34%

17

סיכום מטרות המחקר ושאלותיו

הדפוסים וההשלכות של האופן בו מנהלות אחיות את , המחקר נועד לבחון את המקורות

הוא מושתת גם , במקביל לאוריינטציה האינדוקטיבית שביסודו. ן כלפי המטופליםהרגשותיה

שבמוקדה מגמה לבחון מחדש תיאוריות אודות רגשות בהקשר , על גישה דדוקטיבית

הספציפי של עבודת אחיות ולגבש מסקנות תיאורטיות מכלילות אודות תהליך עיצוב

:מטרות המחקר הספציפיות היו. הרגשות

למסרים אודות האופן בו מן בהתאם הרגשותיהן של אחיות תהליך עיצוב לבחון את .1

.במצבים ספציפייםלהסוות רגשות / להציג או לא להרגיש/ הראוי להרגיש

לאתר את הנסיבות בהן מתקשות אחיות ליישם את המסרים הללו ואת דפוסי .2

.התמודדותן עם הקשיים

תהליך מוצלח של עיצוב מ כתוצאה לבדוק את המחירים שהאחיות עלולות לחוות .3

.כשלונומ או כתוצאההרגשות

/ יישומם, פרשנות המסרים המעצבים את הרגשותלבחון את השפעת הותק בעבודה על .4

אי יישומם והמחירים הכרוכים /אופן ההתמודדות עם מחירי יישומם, אי יישומם

.אי הצלחתה של ההתמודדות/ בהצלחתה

סיכום שאלות המחקר

בחן השערות מחקר אלא לא הוא לכןו, יותנ באמצעות שיטות מחקר איכותע המחקר התבצ

של ההתיאוריו) Goffman ) 1959 ,1961 ,1967גישתו של של םהנגזרות מיישומ, שאלות פתוחות

Hochschild)1979 ,1983( להלן השאלות . הרגשותיהן של אחיות והשלכותיואופן עיצובלחקר

:נבדקוש

או להיענות להנחיות חשות אחיות שהן מצופות לציית לכללי רגשות באיזו מידה) א. 1

הן מייחסות אותם ללימודי הסיעוד או למסרים שמועברים כלפי מטופלים והאם דרמטורגיות

?במסגרת העבודה

מובנים הכללים או ההנחיות כרלוונטיים לגבי תחושות כנות או ככאלו באיזו מידה ) ב

18

?דת פנים בלבד המחייבים העמ

על ידי אחיות בהינתן שננקטת, תדירותה ומאפייניה, מהי דרך ההתמודדות נסיבותיה) א. 2

?אלה במסגרת עבודתן או אי היענות להנחיות דרמטורגיות של כללי רגשות הפרה

? זו ומהם מחירי הצלחתה ואי הצלחתהדרך התמודדותמה מידת הצלחתה של ) ב

או ההנחיות הדרמטורגיות מה מידת הפער הנחווה על ידי אחיות בין כללי הרגשות ) א.3

?הנהוגים במסגרת העבודה ומחוצה לה וכיצד הן מתמודדות עמו

?מה מידת הצלחתה של התמודדות זו ומהם מחירי הצלחתה ואי הצלחתה) ב

מודדות שננקטת על באיזו מידה משפיע הותק במקצוע על תדירות ומאפייני דרך ההת) א. 4

?על הצלחתה ועל מחירי הצלחתה ואי הצלחתה, ידי אחיות

באיזו מידה משפיע הותק במקצוע על הפער הנחווה על ידי אחיות בין כללי הרגשות או ) ב

, על אופן התמודדותן עם הפער, ההנחיות הדרמטורגיות הנהוגים במקום עבודתן ומחוצה לו

?צלחתה ואי הצלחתהעל הצלחת ההתמודדות ועל מחירי ה

19

שיטות המחקר

הנבדקים

המשתייכות לחטיבה הכירורגית , מחלקות 16- עובדות בש , אחיות65 במחקר השתתפו

, כפי שיובהר בהמשך. נבדקות אלו נדגמו באופן אקראי. והפנימית בבית חולים במרכז הארץ

,(constant comparative analysis)המתמדת מספרן נקבע בהתאם למקובל בשיטת ההשוואה

התמקדות הסיבה ל .)(Strauss & Corbin, 1990שעל פיה בוצע המחקר ונותחו ממצאיו

ר אשר איפש, מגיוון האינטראקציות עם מטופלים שמאפיין אותןבעה נשצויינו לעילבמחלקות

. חקר הנוכחיבהן עסק המ, הנסיבתי והחברתי, התייחסות לסיטואציות במישור האישי

לאפשר פיקוח על מנת , ילידות הארץ ומדינות חבר העמים, יהודיות לאחיות הוגבלהההשתתפות

על השפעת ההתייחסות התרבותית הרחבה יותר לציפיות במישור הרגשי על אופן מילויין של

שהצורך לכלול במחקר אחיות , בהקשר זה יצויין. כאלו המופנות במסגרת הלימודים והעבודה

שהצביעה , האחיות המוסמכות בארץעלה מבדיקת מאפייניהן של , צאן משתי תרבויות שונותשמו

הוגבלה ההשתתפות רק , כמו כן. על היעדר אפשרות לבסס את החקירה על ילידות הארץ בלבד

במטרה לבודד במסגרת המחקר את, לאחיות שלמדו לקראת התואר אחות מוסמכת בארץ

בנבדל מכאלו , המאפיינים את הוראת הסיעוד בארץהשפעת המסרים הנוגעים לרגשות

. להיות שוניםהיו שתכניהם עשויים , המאפיינים את לימודי מקצוע זה במדינות אחרות

האחיות העובדות רשימות שמיות של מתוך רנדומלית באמצעות דגימה הנחקרות נדגמו

מתוך רשימות . במרכז הארץ של בית חולים המשתייכות לחטיבה הפנימית והכירורגיתבמחלקות

. ואלו שאינן ילידות הארץ ומדינות חבר העמים בשלב הראשון האחיות שאינן מוסמכותנופו אלו

סך הכל השתתפו במחקר. נכללו במדגם נשים בלבד, מהאחיות בישראל הינן נשים90%-כיוון שכ

שנה 33ודשים עד בעלות ותק בעבודה הסיעודית של משלושה ח23-60בנות , אחיות מוסמכות65

,בהתאם לשיעורי המהגרות מברית המועצות בכח האדם הסיעודי בישראל). שנים17: ממוצע(

מתוכן היו Ron, 2001)( ,17 1995-1989-בעקבות קליטת כחצי מיליון מהגרים מברית המועצות ב

ר ועבדו בעת ביצוע המחק, כל הנחקרות למדו סיעוד בישראל. ילידות הארץ- והשאר, מהגרות

20

כלי המחקר

שבמסגרתה נערכו , )(Struass & Corbin, 1990 המחקר בוצע בשיטת ההשוואה המתמדת

משום שהיא מאפשרת לבחון , שיטה זו נבחרה. ותחו במקביל לביצוע הראיוןראיונות וממצאיהם נ

את נושא עיצוב הרגשות והשלכותיו מזוית המבט של הנחקרים ולאתר את ההיבטים שנוגעים

(,Boeije ,2002; D'Abundo & Chally, 2004; Hewitt-Taylorלניהול רגשות שלא ניצפו מראש

2001; Patton, 1990; Rubin & Rubin, 1995; Thorne, 2000 .(שיטה זו מאפשרת , כמו כן

שהצורך בו , ;Arksey & Knight, 1999) 2004, שקדי(לנחקרים טווח ביטוי נרחב לחוויותיהם

המתבססים על ידע גלוי , בשונה משאלונים, בנוסף. רלוונטי במיוחד למחקר העוסק ברגשות

אלא גם לעודד פתיחות (Stake, 1978)סמוי לא רק לחשוף ידע , איפשרו הראיונות שנערכו, בלבד

. (Higgins, 1999)בקרב המרואיינות לחשוף ולתאר את הרגשותיהן האישיות בפירוט ובחופשיות

תוקפו הממצאים גם באמצעות בדיקות , למרות יתרונות השיטה, כפי שיובהר בהמשך

. סטטיסטיות

ורכב משאלות ה (structured in-depth interview),שעל פיו בוצע ראיון עומק מובנה , השאלון

מסגרת התיאורטית בפרקי החובר במיוחד לצורך המחקר על סמך הספרות שאוזכרה ו, פתוחות

תכני השאלון התמקדו במסרים שקלטו האחיות בנוגע לתגובות הרגשיות .וסקירת הספרות

איונות נוצרה אוירה במהלך הר. בקשיי הציות לציפיות ובדפוסי ההתמודדות עמם, המצופות מהן

הכבוד ההדדי והאמון בין , מצד אחד נשמרה תחושת הנינוחות: "balanced rapport"של

ובכך , ומצד שני המראיינת לא הביעה את התייחסותה ודעתה האישית, המראיינת למרואיינות

השימוש בראיון העומק ). (Fontana & Frey ,2000איפשרה למרואיינות לספר את סיפורן

יש לאפשר למרואיין , שכרוכים בחשיפת רגשות, שכן בראיונות, בנה הלם את מטרת המחקרהמו

העקביות והאחידות של תכני השאלון , לספר את סיפורו בחופשיות ובה בעת לשמור על המיקוד

Arksey & Knight, 1999) .(

21

ות הראשונות נבדקה הבנת שאלותיו על ידי עשר המרואיינ, לצורך תיקוף ראשוני של השאלון

משום שתיאוריהן של המרואיינות הראשונות הצביעו .ובמידת הצורך נערכו בשאלות שינויי ניסוח

צורפו לשאלון שאלות , על שינויים במועדי קליטת המסרים בנוגע לרגשות בתקופות שונות

ת בנוגע לקבלת המסרים הנוגעים לרגשו, למשל, שנועדו להבהיר את שורש ההבדלים הללו, חדשות

בתחילת העבודה כאחות , בלימודי הסיעוד, לפני ההחלטה ללמוד סיעוד: בתקופות שונות

בדקו שינויים אפשריים שחלו במרוצת השנים בקשיים לציית , שאלות נוספות שצורפו. ובהמשכה

.בדרכי ההתמודדות עמם ובמחירים שנגזרו בעקבותיהם, לכללי הרגשות

באחת משש ההרגשות בהן עסק התמקדה ן מהת אחשכל, חטיבות תוכןהשאלון כלל שש

, ניסוח השאלות אפשר למרואיינות להתייחס גם להרגשות נוספות, עם זאת. המחקר הנוכחי

אחת עשרה מהורכבה חטיבת תוכןכל .שרלוונטיות לשלושת המצבים שבמוקדו של המחקר

השאלה : ר את התכנים הכלולים בשמונה שאלות המחקשהקיפו, על עצמןשחזרושאלות

שלדעת האחיות מצופה מהן לציית , או ההנחיות הדרמטורגיות/ ובכללי הרגשותסקה הראשונה ע

התייחסה השאלה השניה . ובהשתנות המסרים הנוגעים לרגשות שהן קלטו, או להיענות להם

ולהבדלים בין ילידות הארץ לבין ילידות חבר העמים ביחס למקור המסרים אודות כללים אלה

התייחסה לאופן בו האחיות מפרשות את המסרים השאלה השלישית . מסרים הללולחשיפה ל

החמישית התמקדה השאלה . או ההנחיותנסיבות הפרת הכלליםב השאלה הרביעית עסקה. הללו

השאלה .הפרתם ובתדירות או ההנחיותבדרכי ההתמודדות של האחיות עם הפרת הכללים

השאלה . דדות ובמחירי הצלחתן ואי הצלחתן במידת הצלחתן של דרכי ההתמועסקה ששיתה

, תדירותה, או ההנחיות להשפעת הותק על דרך ההתמודדות עם הפרת הכלליםהשביעית נגעה

למידת הפער שחוות אחיות השמינית התייחסההשאלה . הצלחתה ומחירי הצלחתה ואי הצלחתה

תוך ומחוץ למקום המקובלים במצבים דומים באו ההנחיות הדרמטורגיות בין כללי הרגשות

במידה בה מטריד פער זה את האחיות ובאופן התמודדותן התשיעית התמקדההשאלה . העבודה

ואת עם הפער את מידת הצלחתה של דרך ההתמודדותהעשירית בדקההשאלה . עם טירדה זו

עם את השפעת הותק על דרך ההתמודדותהאחרונה בחנה השאלה . מחירי הצלחתה ואי הצלחתה

פתחו בבירור מאפיינים נהראיונות . ל הצלחתה ועל מחירי הצלחתה ואי הצלחתהע, הפער

ואיתור מאפייני רקע שעשויים לשם קבלת מידע כללי אודות הנחקרות , דמוגרפיים ומקצועיים

.1' הנוסח המלא של השאלון מוצג בנספח מס. להשפיע על עיצוב הרגשותיהן

המחקרהליך

22

לפני ביצוע הראיונות . 2004 עד אוגוסט 2002ים וחצי מפברואר הראיונות נערכו במשך שנתי

). 2' נספח מס: ראה(התקבל אישור לביצוע המחקר מועדת הלסינקי בבית החולים שבו הוא נערך

נמסר , כמו כן. לפני כל ראיון קיבלו המרואיינות הסבר על מטרתו הכללית של המחקר וחשיבותו

, תף במחקר ולהפסיק את השתתפותן תוך כדי ביצועולמרואיינות שהן תוכלנה לסרב להשת

: ראה(חתמו הנחקרות על טופס הסכמה להשתתף במחקר , בנוסף. במידה שהן מעוניינות בכך

הובטחה סודיות בכל הנוגע לפרטים שעלולים לחשוף את זהותן , לפני תחילת הראיון). 3' נספח מס

ולא יעשה כל , ששמותיהן יוצגו כבדויים, ישכל המידע שיימסר הינו אנונימ, הודגש. של הנחקרות

בתחילת הראיונות נמסרו הפרטים לגבי שלבי המחקר . שימוש במידע מלבד לצרכי המחקר

ופרטיה האישיים של המראיינת על מנת שהן תוכלנה לפנות בשאלות לגבי השתתפותן במחקר

מותיהן של המרואיינות שונו ש, על מנת לשמור על חיסיון מלא. או להביע אי רצון להיכלל בו/ו

ושמותיהם של אנשים שאותם הן ציינו בראיונות ולא מוזכרת המחלקה הספציפית שבה הן

. עובדות

הראיונות . כל מפגש ארך כשעה. בהתאם להספק הריאיון, מפגשים1-3 ערכו נעם כל נבדקת

לפני תחילת (תה במקום עבוד, בביתה- של כל מרואיינתקבע על פי העדפתהנבמקום שנערכו

במקרים בהם בוצעו ראיונות . במקום העבודה של המראיינת/ או בבית, )משמרת או לאחר סיומה

כגון חדרה של האחות האחראית או חדר , הם נערכו בחדר פרטי ושקט, במקום העבודה

מתוכן 16אך רק , המרואיינות נשאלו האם הן מוכנות שדבריהן יוקלטו. הסמינרים של המחלקה

המסרבות הסבירו את סירובן בחששות מפני חשיפת זהותן ותוכן דיווחיהן בפני . מו לכךהסכי

למרות יתרונותיהן של . נרשמו דבריהן במהלך הראיון, אי לכך. ממונים וקרובים, עמיתים

ברישום תשובותיהן של המרואיינות במהלך הראיון בלטו היתרונות של הפחתת תחושת , הקלטות

עידוד גילוי הלב והיכולת להדגיש בכתב במהלך הראיון מילות מפתח ,המתח שכרוכה בהקלטה

שהמראיינת עובדת כאחות וכמורה בבית , העובדה). (Arksey & Knight,1999והערות חשובות

והימנעות " רגישות תיאורטית"חייבה לשמור על , ספר לאחיות בבית החולים שבו התבצע המחקר

הניסיון . (Christians, 2000; Strauss & Corbin, 1990)שנובעות משיפוטים אישיים , מהטיות

סייע לה בהבנת הסיטואציות הנחקרות וביצירת , האישי והמקצועי של המראיינת בתחום המחקר

. אוירה של פתיחות ואמון בראיונות

ניתוח הנתונים

23

(& Struass הממצאים נותחו במקביל לביצוע הראיונות באמצעות שיטת ההשוואה המתמדת

Corbin, 1990 .(התכנים . תכני כל ראיון נוסף נבדקו בהשוואה לראיונות הקודמים שבוצעו

שכללו נושאים , בשלב הראשון הם קודדו לתמות. שהושוו התייחסו לסוגיות המפורטות להלן

תחילה נבדקו הדיווחים בנוגע למסרים שנקלטו לפני לימודי . שחזרו על עצמם בדברי הנחקרות

הקידוד הניב שתי . וגע לרגשות המצופים מהאחיות כלפי המטופלים ומקורותיהםהסיעוד בנ

חשיפה בטרם "ו" חשיפה בטרם הלימודים לכללי רגשות שחלים על אחיות: "תמות מרכזיות

, בדיקת מאפייני המרואיינות הורתה". הלימודים להנחיות דרמטורגיות שחלות על אחיות

בני משפחה וצפיה באינטראקציות , לדיווחים מפי מכריםשילידות הארץ נחשפו בטרם לימודיהן

, על פיהם אחיות מאופיינות בנטיה לחוש בכנות רגשות מסוימים כלפי המטופלים, מטופל-מטפל

נחשפו בטרם לימודיהן לדיווחים מפי מכרים ובני משפחה או , ואילו ילידות ברית המועצות

אחיות מעמידות פנים שהן חשות רגשות על פיהם ה, לאינטראקציות בין האחות לבין המטופל

.מסוימים כלפי המטופל

נבדקו עדויות בנוגע לחשיפת האחיות במהלך לימודי הסיעוד למסרים לגבי רגשות , לאחר מכן

ישירות , דיווחים אודות הנחיות רבות. המצופים מהאחיות כלפי המטופלים ומקורותיהם

הנחיות שהועברו דרך מורות , גרת הלימודיםוברורות בספרות בסיעוד שהאחיות קראו במס

בתרגולים , בדיונים כיתתיים, בהתנסויות קליניות, בסיעוד ומדריכות קליניות בשיעורים עיוניים

חשיפה במהלך : "סווגו לתימה, ובסימולציות אודות הצורך לחוש בכנות או לדכא רגשות

ות הנחיות כלליות ומעטות דיווחים אוד". הלימודים למסרים גלויים אודות כללי הרגשות

שהועברו לאחיות בלימודי הסיעוד ממורות בסיעוד וממדריכות קליניות אודות הצורך להרגיש או

". חשיפה במהלך הלימודים למסרים כלליים אודות כללי הרגשות: "סווגו לתימה, לדכא רגשות

מסוימים כלפי כי מצופה מהן לחוש בכנות רגשות , שהסיקו האחיות, דיווחים אודות מסקנות

מסבסוד לימודי הסיעוד על ידי המדינה , מתיאור סבלם של המטופלים על ידי המורות, המטופלים

חשיפה במהלך הלימודים : "סווגו לתימה, על פיהם סיעוד קשור בשליחות, וממסרים כללים

".למסרים עקיפים אודות כללי הרגשות

שמצופה , עדויות על כך. מסרים שהן קלטונבדקה הפרשנות של המרואיינות בנוגע ל, בהמשך

פרשנות : "סווגו לתימה, גועל וכעס, רוגע וסובלנות ולדכא מבוכה, מהן להרגיש בכנות אמפתיה

רוגע , שמצופה מהן להסוות אי הרגשת אמפתיה, ועדויות אודות כך" המסרים ככללי רגשות

המסרים כהנחיות פרשנות: "סווגו לתימה, גועל וכעס, וסובלנות או להסוות מבוכה

דיווחים אודות קשיים . נבדקו נסיבות אי הציות לכללי הרגשות, לאחר מכן". דרמטורגיות

24

ע דיווחים אודות ביצו. בהמשך נבדקו דרכי ההתמודדות עם קשיי הציות לנורמות הרלוונטיות

התמודדות באמצעות קיצור משך המעורבות : "סווגו לתימה, התערבויות סיעודיות במהירות

התמודדות באמצעות התחמקות : "סווגו לתימה, דיווחים אודות בריחה מהסיטואציה". בטיפול

מכרים ובני משפחה , עמיתים לעבודה, דיווחים אודות שיתוף מטופלים". מהטיפול מראש

התמודדות באמצעות שיתוף : "סווגו לתימה, להרגיש את המצופה מהןבקשיים להרגיש או לא

דיווחים אודות שכנוע עצמי להישאר במצב מעורר רגשות ". אחרים בקושי לציית לכללי הרגשות

חשיבה יזומה על , בלתי מקובלים על מנת להתחסן מפני ההרגשות הללו או לעורר הרגשות רצויות

, בליעת רוק, שסבלו של המטופל מצריך התחשבות, עצמיהמחויבות לטפל ללא אפליה ושכנוע

ייצוב ידיים רועדות ושינויים בהבעות הפנים על מנת לדכא או , תרגילי הרפיה, נשימה עמוקה

דיווחים אודות העמדות ". התמודדות באמצעות עבודת רגשות: "סווגו לתימה, לעורר רגשות

הננקטים על ידי האחיות , ימוש בכישורי משחקשינוי בטון הדיבור וש, שינוי בתנועות הגוף, פנים

דיווחים אודות ". התמודדות באמצעות ניהול רשמים: "על מנת להציג בפני האחרים סווגו לתימה

התמודדות באמצעות : "סווגו לתימה, התבדחויות של אחיות ואמירות המשקפות עליזות וצחוק

, ורת בדרכים חלופיות עם המטופלדיווחים אודות עירוב צוות מקצועי בטיפול ותקש". הומור

, שימוש במטהר אויר, העברת הטיפול למטפל ממין זכר, האצלת סמכויות וקביעת סדרי עדיפויות

הערות למטופל על התנהגותו ובקשה , הימנעות מאכילה במחלקה, רחצת פנים או ידיים, בושם

".טקטיקות יצירתיותהתמודדות באמצעות : "סווגו לתימה, לסיוע בהתערבות מעמיתים וממונים

המחירים הנגזרים מדרכי מהצלחת או אי הצלחת דרכי ההתמודדות שננקטו קודדו באופן

דיווחים אודות ספקות לגבי ההתאמה לתפקיד האחות בעקבות קיצור משך הטיפול או : הבא

חרטה בעקבות שיתוף המטופל בהרגשות הכנות וביקורות מצד עמיתים , התחמקות ממנו מראש

תדירות נמוכה של מחירי : "סווגו לתימה, מכרים בעקבות השיתוף הנחווים לעתים רחוקותאו

25

דיווחים . בהמשך נבדקו פערים בין כללי הרגשות במסגרת העבודה ומחוץ למסגרתה ומחיריהם

כשמתגלעים פערים בין כללי הרגשות בעבודה , אודות נטיה שלא לנקוט בטקטיקת התמודדות

אי נקיטה בטקטיקת התמודדות עם פערים בין כללי הרגשות : "סווגו לתימה, סגרתהומחוץ למ

דיווחים אודות נטיה להגיב רגשית מחוץ לעבודה כפי שהאחיות הגיבו ". בעבודה ומחוץ לעבודה

בעבודה או נקיטה בהפרדה מודעת בין מילוי הציפיות שמקובלות בעבודה לבין מילוי הציפיות

הפרדה בין כללי הרגשות בעבודה ומחוץ : "סווגו לתימה, ים מחוץ לעבודההמקובלות במצבים דומ

דיווחים אודות אי טירדה מהפער בין כללי הרגשות בעבודה ". לעבודה או תגובה רגשית דומה

חוסר צורך להתמודד עמו והיעדר מחירים שכרוכים בהרגשות בלתי מקובלות מחוץ , ומחוצה לה

דיווחים ". ער נתפס בין כללי הרגשות בעבודה ומחוץ לעבודההיעדר פ: "סווגו לתימה, לעבודה

ביקורות ואי הבנות מצד הסובבים על , אודות תחושת אי נוחות עקב שונות מסובביהן של האחיות

תדירות : "סווגו לתימה, הנחווים לעתים קרובות, שונות התגובות הרגשיות מהמקובל מאחות

". ללי הרגשות בעבודה ומחוץ לעבודהגבוהה של מחירי ההתמודדות עם הפער בין כ

, ונמצא, בשלב השני של ניתוח הנתונים נבדקו קשרים אפשריים בין התימות השונות שעלו

תימות אחרות מאפיינות קבוצה , שתימות מסוימות מאפיינות קבוצה אחת מקרב הנחקרות

לוש הקבוצות בדיקה של מאפייני ש. אחרת ותימות מסוג שלישי מאפיינות קבוצה שלישית

חולקו המרואיינות , בהתאם לכך. שהמשתנה המשמעותי שמבחין ביניהן הינו הותק, הורתה

, שנים23-31בנות , הקבוצה הראשונה כללה אחיות חדשות במקצוע: לשלוש הקבוצות שלהלן

. והיו בעלות ותק של שלושה חודשים עד חמש שנים1995-2000שהחלו ללמוד סיעוד בשנים

שהחלו , שנים30-47הקבוצה השניה כללה אחיות בנות . עולות ממדינות חבר העמיםמחציתן היו

הקבוצה השלישית כללה אחיות . שנים9-15 והיו בעלות ותק של 1983-1992ללמוד סיעוד בשנים

. שנים20-33והיו בעלות ותק של , 1969-1983 שהחלו ללמוד סיעוד בשנים 43-60בגילאי

26

צאו קשיים מועטים לציית לכללי הרגשות והתמודדות עם הפרתם בעיקר בקבוצה הראשונה נמ

: הקבוצה בעלת הותק המועט: "ולכן הקבוצה כונתה, באמצעות שיתוף אחרים בקושי לציית להם

הנחווים , בקבוצה השניה נמצאו קשיים רבים לציית לכללי הרגשות ומחירים רבים". פתיחות

הקבוצה בעלת הותק : "ולכן כונתה הקבוצה, הפרתםהכרוכים בהתמודדות עם, לעתים קרובות

: ולכן היא כונתה, בקבוצה השלישית נמצאה התרגלות למילוי הציפיות". אי נוחות: הבינוני

ממצאים אלה חזרו על עצמם בעקבות עריכת הראיונות ". התרגלות: הקבוצה בעלת הותק הרב"

שעלו מהקידוד והחלוקה , התימותלצורך תיקוף. שנדגמו באופן רנדומלי, עם חמישים נחקרות

. רואיינו חמש עשרה אחיות נוספות, לשלוש קבוצות

כמקובל בשיטת ההשוואה המתמדת , תיקוף ממצאי המחקר נערך באמצעות מספר שיטות

(Lincoln & Guba, 1985) . שמירה על ערך אמיתיvalue) (Truthעל ידי אומדן אמין של

הושגה , כך שהממצאים ישקפו את המידע שנותח, (Neutrality)הממצאים וניטראליות

מסקנות הניתוח משקפות . באמצעות ניתוח במקביל של מדגם מתוך הראיונות על ידי מקדד נוסף

את הדימיון שנמצא בין הניתוחים ואת ההסכמות שנדונו במשותף על מעט ההבדלים בין ממצאי

.הניתוחים

בפני עמיתים וקיום דיונים על ידי הצגתםpeer debriefingבעזרת , תוקפו בנוסףהממצאים

במסגרת סדנת , במהלך הניתוח, (Miles & Huberman, 1994)במקרי ביקורת ואי הסכמה

הוצגו הממצאים בפני שלוש אחיות בכירות בעמדות , בנוסף לכך. הדוקטורנטים של החוג לסיעוד

שמהן רואיינו , אחראיות על שתי מחלקותמנהלת בית ספר אקדמי לסיעוד ושתי אחיות: ניהול

וקויימו עמן דיונים בנוגע לחלוקת המרואיינות לשלוש הקבוצות לפי משך הותק , מספר אחיות

על ידי הצגת הממצאים member checkingתיקוף הממצאים התבצע גם באמצעות . בעבודה

הקידוד לתמותל לצורך קבלת משוב ע,)שתי מרואיינות מכל קבוצה(בפני שש מרואיינות

כגון , הוצגו בפניהן התמות שקודדו, לפיכך. (Lincoln & Guba, 1985)הספציפיות ועל פרשנותן

דרכי ההתמודדות עם קשיי הציות לנורמות והמחירים שנגזרו , פרשנות המסרים ככללי רגשות

, ניבוצע תיקוף סטטיסטי של הממצאים המרכזיים שעלו מהניתוח האיכות, בנוסף. בעקבותיהן

לשם השוואה בין . באמצעות ניתוחי שונות חד כיווניים לפי קבוצות הותק של האחיות

למדגמים בלתי t-testהמרואיינות ילידות הארץ לבין המרואיינות ילידות חבר העמים בוצע

).4' נספח מס: ראה(צדדיים - תלויים דו

27

27

ממצאי המחקר

שאפיינו שלוש קבוצות , ממצאי המחקר הצביעו על שלושה דפוסים עיקריים של ניהול רגשות

.פרק זה מציג את ממצאי המחקר בהתאם לחלוקתם לשלוש קבוצות אלה. של המרואיינות

פתיחות: הקבוצה בעלת הותק המועט – 1' קבוצה מס

1995-2000שהחלו ללמוד סיעוד בשנים , שנים23-31 אחיות בנות 23 הקבוצה הראשונה כללה

רוב הנחקרות בקבוצה זו היו בעלות ותק . והיו בעלות ותק של שלושה חודשים עד חמש שנים

מתוכן היו בעלות ותק של שנה עד ארבע שנים ולשתי אחיות היה ותק של 8, מקצועי של עד שנה

בוצה זו היו ילידות ברית המועצות אחיות מתוך כלל המרואיינות בק12. חמש שנים במקצוע

.שעלו מתוך דבריהן של המרואיינות, תימות12להלן תוצגנה . ילידות הארץ- והשאר

חשיפת ילידות הארץ בטרם הלימודים לכללי רגשות שחלים על אחיות. 1

נחשפו בטרם לימודיהן האקדמיים , ילידות הארץ מבין המרואיינות בעלות הותק המועט

על פיהם אחיות מצופות , מטופל- בני משפחה וצפיה באינטראקציות מטפל, ם מפי מכריםלדיווחי

כי בטרם , חריגה בנידון היתה אחות אחת שציינה. לחוש אמפתיה וסובלנות כלפי המטופלים

, כשביקרתי חברים מאושפזים: "הלימודים נחשפה לאי הרגשת אמפתיה וסובלנות של אחיות

לא חייכו , הן גערו בחולים ובמבקרים. פתיות אלא מכשפות לחוליםהרבה אחיות בכלל לא היו אמ

כי , כי בטרם לימודי הסיעוד הן סברו, יתר האחיות ציינו, עם זאת). 26, נגה" (בכלל ונראו רעות

כמודגם בציטוטים . האחיות מאופיינות בנטיה כנה לחוש אמפתיה וסובלנות כלפי המטופלים

היה משקל מכריע בהחלטתן ללמוד , למטופל ומיטיבות עמוכעוזרות , לדימוי האחיות, שלהלן

. סיעוד

שהאחות היא מעין אחות - על סמך סיפורי אחיות שהכרתי -חשבתי , לפני שהתחלתי ללמוד

להזדהות אתו בכל סבלותיו ולשמש לו , שאמורה להיות הכי קרובה לחולה, אמא טרזה, רחמניה

כי אני רגישה ויש לי הרבה , סוג כזה של עבודהשהאופי שלי מתאים ל, ידעתי. כאוזן קשבת

).27, הדר(סבלנות

חשבתי . חמות ואמפתיות, שהן סובלניות, ידעתי, מאחיות שהכרתי שטיפלו בקרובים שלי

).26, גלית(כי אני אכפתית ואוהבת לעזור לאחרים , שמקצוע כזה יתאים לי

28

ראיתי בה את . שם בשבילךתמיד תהיה , שהיא כזו סובלנית, יש לאמא שלי חברה אחות

שאחיות כמוה מרגישות כל מה שקשור , לפני הלימודים האמנתי. התגלמות האחות המושלמת

, ענבל(אז הלכתי ללמוד סיעוד , זה קסם לי. אכפתיות וסבלנות, רגשות של אמפתיה, לסיוע לאחר

27.(

ולה ולכן חשבתי שהאחות היא זו שנמצאת רוב הזמן ליד הח, ידעתי, שהיא אחות, מחברה שלי

, כרמית(שאהנה להיות אחות , אז ידעתי, אני מטבעי גם כזו אמפתית לזולת. שאחיות אמפתיות

26.(

יש לי שכנה שהיא אחות וגם הכרתי אחות שהיא אמא של חברה שלי ושמעתי מהן סיפורים על

וזרת אמפתית אליהם וע, שהאחות מבינה את החולים, מהסיפורים הבנתי. העבודה של האחיות

).27, שירה(שיש בו מוטיב של עזרה לאחרים , רציתי מקצוע כזה. להם

הכרתי אחיות שטיפלו בסבא וסבתא שלי . חשבתי שבאה מהלב, הסובלנות שיש לאחיות לחולים

חשבתי , שהיו מאושפזים וגם מביקורים שלי בבתי חולים כשביקרתי חברים מאושפזים

שהעירה לחולים או למבקרים למשל , ת פחות נחמדהגם אם ראיתי אחו. שהאחיות הן סובלניות

, שאני מיוחדת בסובלנות שלי, תמיד אמרו לי. חשבתי שהיא לא מייצגת את כלל האחיות, על רעש

).31, דפנה(שסיעוד זה בשבילי , אז היה לי ברור

חשיפת ילידות ברית המועצות בטרם הלימודים להנחיות דרמטורגיות שחלות על אחיות. 2

1999 לבין 1990האחיות שהיגרו מברית המועצות לארץ בין השנים , בניגוד לילידות ישראל

הן נחשפו לדיווחים מפי מכרים ובני משפחה או , בארץ מוצאן, שבטרם לימודיהן ,דיווחו

בהם בלטה הציפיה מהאחות המקצועית להיות , לאינטראקציות בין האחות לבין המטופל

אחות חייבת בעיקר לחוש כבוד כלפי , שמתוך כלל ההרגשות, הסיקומכך הן . מנומסת ומאופקת

שהאחות תעמיד פנים שהיא חשה , שדי בכך, שהן גם סברו, דיווחיהן מעידים על כך. המטופלים

חריגה בנידון היתה אחות . בלי שהדבר יהיה כרוך בציפיה להרגשות כנות, כבוד כלפי המטופל

חשפה להרגשת אמפתיה בכנות של האחות כלפי שציינה כי בברית המועצות היא נ, אחת

בתשובה (האחיות היו מאד נחמדות אליו , כשהייתי אצל סבא שלי שם בבית חולים: "המטופלים

" זו לא היתה הצגה. דאגה ואמפתיה, שהן באמת הרגישו אמפתיה אליו, אני חושבת:) לשאלה

שת אמפתיה של האחיות בברית דיווח חריג אחר בדבר חשיפה למסרים אודות אי הרג). 27, טניה(

האחיות שם הן לא אמפתיות : "המועצות כלפי המטופלים בא לידי ביטוי בדבריה של אחות אחרת

29

ברוסיה החולים לא . לא חשבתי שאחיות חייבות בכנות להרגיש משהו, לפני שהגעתי לישראל

הדגש , המנטאליות שם שונה לגמרי. כמו שהם עושים כאן, מתחבקים ומתנשקים עם האחיות

אז האחיות שומרות על , תת כבוד לאדם אחרשחשוב ל, עוד בבית ספר מלמדים שם. הוא על כבוד

אבל הן שומרות , אני לא יודעת עד כמה הן באמת מרגישות רגשות של כבוד. הכבוד של החולים

).23, אירנה(על דימוי כזה בנוגע להרגשות שלהן

אלא , "בואי הנה"לא אומרים לאחות , לא צועקים, שם החולים נותנים יותר כבוד לאחיות

, לא נכנסתי לתחנה של האחיות כמו שהחולים פה עושים, כשהתאשפזתי שם. ממתינים בשקט

חם יותר ושם נהוג לשמור על , פה החינוך מזרחי יותר. ולא היה שם כזה רעש במחלקות כמו פה

הן יותר מציגות מאשר מרגישות , למרות שלדעתי, לכן גם האחיות שם מתונות יותר. כבוד ושקט

).24, לריסה(זה יותר עשיית רושם מאשר הרגשה כנה . םבאמת שהן מכבדות את החולי

התייחס , הצוות הרפואי והסיעודי שהכרתי כקרובה של חולים שהיו מאושפזים, בברית המועצות

, החולים לא ציפו מהאחיות שתרגיש רגשות של אמפתיה. רק לבעיות הרפואיות של החולה

זה להיות , וץ מלהיות מקצועיתח, הדבר היחיד שכן מצופה מהאחות שם. אכפתיות וחום

החולים שם . אנשים לא יודעים שהוא קיים, שם אין את חוק זכויות החולה וגם אם יש. מנומסת

שיטפלו בהם טוב באופן מקצועי ומכובד מאשר שירגישו , יותר חשוב להם. פחות מתלוננים

).27, מריה(אליהם אמפתיה

כי , למרות שזה בטח לא קורה הרבה, תשם אם מישהו לא מקשיב לאחו. זו אוירה שונה

, שם מספיק לשמור על הבעת פנים מאופקת. היא תשמור על איפוק, המשמעת שם טובה יותר

). 26, יוליה(כדי להיחשב לאחות טובה , מחושבת ומכובדת

זה שברוסיה התייחסו לצוות הרפואי והסיעודי כאל מטפל , ממה שידעתי מאבא שלי שהיה רופא

אם יתנו שם לחולה לבחור . אית בלבד ולא כנותני שירות במישור הביופסיכוסוציאליבבעיה רפו

הוא יעדיף שתטפל בו , האחת שמרגישה אליו אמפתיה והשניה שמזריקה טוב, בין שתי אחיות

30

אבא שלי היה רופא ברוסיה ובכל חופש הייתי באה לבקר אותו בבית החולים שבו הוא עבד וגם

, אחות שעושה רק זריקות, יש שם אחות שעושה רק טיפולים. הייתי שם פעם אחת מאושפזת

ראיתי רק בני . הן מציגות עידון. אחיות לא רוחצות את החולים. אחות שמחלקת רק תרופות

לכן הגישה שלהן לחולה פחות ישירה ויש יותר דיסטאנס , או סניטרים שרוחצים חוליםמשפחה

אבל אני חושבת שהן יותר , יכול להיות שהן כן מרגישות אמפתיה:) בתשובה לשאלה. (מפה

).27,נדיה(מעמידות פנים כאילו שהן נותנות כבוד לחולה

ת כללי הרגשותחשיפה במהלך הלימודים והעבודה למסרים גלויים אודו. 3

ההבדלים שעלו בין ילידות הארץ לילידות חבר העמים בתקופת טרום הלימודים בנוגע לחשיפה

לא ניכרו בדיווחיהן אודות , שונה למסרים בדבר הרגשות המצופים מהאחיות כלפי המטופלים

דות הן ילי. שהן קלטו במהלך לימודי הסיעוד בישראל, המסר לגבי ההרגשות המצופות מהאחות

כי , מדיווחיהן עולה. ואילך1995החלו ללמוד סיעוד בארץ משנת , הארץ והן ילידות חבר העמים

, במהלך לימודי הסיעוד הן קיבלו הנחיות ישירות וגלויות בנוגע לכללי הרגשות המצופים מהן

. כפי שיפורט להלן, ממספר מקורות

בסיעודמסרים גלויים אודות כללי הרגשות בלימודים העיוניים . א

שתפקידן מחייב , כי בשיעורים העיוניים במסגרת לימודי הסיעוד הודגש, המרואיינות דיווחו

בדיונים . ולדכא הרגשות דוגמת מבוכה, רוגע וסובלנות, להרגיש בכנות הרגשות דוגמת אמפתיה

אודות ישירות וברורות , תרגילים וסימולציות הן קיבלו ממורות בסיעוד הנחיות רבות, כיתתיים

הן ציינו את שיעורי התקשורת ויסודות הסיעוד , באופן מיוחד. כללי הרגשות המצופים מהאחות

שהמסר בנוגע לצורך להרגיש בכנות אמפתיה , אחות אחת ציינה. כמקורות לקליטת מסרים אלה

שאמפתיה , המורות לימדו: "לא היה חד משמעי, שהועבר אליה מהמורות בסיעוד, או להציג בלבד

אבל לא אמרו בדיוק אם צריך להרגיש או שמספיק רק , רגש שחשוב להרגיש כלפי החולהזהו

שהמורות , יתר המרואיינות ציינו, עם זאת). 26, יעל" (להראות כאילו שמרגישים ככה לחולה

.שהאמפתיה זהו רגש שמצופה מהאחות להרגישו בכנות כלפי המטופלים, בסיעוד לימדו אותן

31

הן . דות הסיעוד המורות התייחסו לרגשות שהאחות אמורה להרגישבשיעורי תקשורת ויסו

, שהאחות צריכה ממש להרגיש אמפתיה, למדנו. לימדו את המושג אמפתיה וההבדל מהזדהות

).29, נטליה(אבל גם לא להזדהות יותר מדי עם החולים

שחשוב , ותשזהו רגש של אכפתי, Caring-למדנו בשיעורי סיעוד לאורך כל הארבע שנים על ה

).25, רותם(שהאחות תרגיש אותו כלפי החולים

בעיקר כשלמדנו על ראיון עם חולה ודפוסי , בשיעורים העיוניים לימדו אותנו על האמפתיה לחולה

שמתחילת , הם שפהcaring-שמושגים כמו אמפתיה ו, המורה אמרה. תקשורת פתוחה וכנה

שאחות אמורה לא רק לדבר בשפה , הבנתי מזהאני :) בתשובה לשאלה(הלימודים נלמד לדבר בה

).27, ענבל(הזו אלא גם באמת להרגיש אותה

שתפקיד האחות להרגיש , בשנה הראשונה בתקשורת וביסודות המורה לימדה על אמפתיה

שאם , לשים את עצמי במקומו ולחשוב, שלא קל לו ולא נוח לו, להבין אותו, אמפתיה לחולה

כל ארבע השנים המלה אמפתיה הוזכרה פעמים . הייתי מרגישה בנוחגם אני לא, הייתי במקומו

שהאחות צריכה באמת להרגיש אמפתיה , המסר היה:) בתשובה לשאלה(רבות בשיעורי הסיעוד

).28, אנה(לחולים

לשמוע אותו , שהאחות צריכה להיות כמו אוזן קשבת לחולה, בשיעורי תקשורת למדנו' בשנה א

, כמו תנועות גוף, ת ולהבין אותו גם על סמך מסרים בלתי מילולייםמביע רגשות ומחשבו

, למדנו גם את השלבים של התמודדות עם מוות ועם מחלה סופנית. שמביעות צער או סבל

שהאחות צריכה להרגיש אמפתיה לחולה בכל התהליך , מהכחשה ועד השלמה והמורה הסבירה

).24, לריסה(

מצוין שעל האחות , שהן קראו במסגרת הלימודים, ות בסיעודשבספר, חלק מהאחיות ציינו

הן דיווחו על ספרות החובה הנלמדת במסגרת שיעורי . להרגיש בכנות אמפתיה כלפי המטופלים

שלמרות שהספרות הנלמדת , הן ציינו, עם זאת". תקשורת בין אישית"ו" יסודות מדעי הסיעוד"

עתים רחוקות לצורך כתיבת עבודות ועל מנת הן השתמשו בה רק ל, כוללת את המסרים בנדון

.לנתח את האינטראקציות ביניהן לבין המטופלים

32

שכתוב שם , יש פרקים על אמפתיה ואני חושבת', שמהם לומדים בשנה א, בספרים בסיעוד

של ' אלה ספרים שלומדים בשנה א:) בתשובה לשאלה(שהאחות צריכה כך להרגיש לחולה

אם שאלו אותי , אני לא זוכרת". לגעת בך"ר וגם ספרים בתקשורת כמו עקרונות בסיעוד של קוזיי

קיבלתי כבר הערכה על , אבל בהתנסות בקליניקה אחר כך מהשנה השניה, על זה שאלות בבחינה

).23, אירנה(התקשורת שלי עם החולה והייתי צריכה להרגיש באמת אמפתיה לחולים

. כי רוב החומר נלמד בכתה, סודות ובתקשורתבשנה הראשונה לא פתחנו הרבה את הספרים בי

נעזרתי בספרים , כמו ניתוח מפגשים עם מטופל ודפוסי תקשורת אתו, רק לצורך עבודות

, אני לא זוכרת מה בדיוק כתוב שם. והשתמשתי בהגדרות של אמפתיה ובמודל של רמות תקשורת

).26, ני'ג(ולה שכתוב שהאחות חייבת להרגיש לח, אני חושבתcaring-אבל אמפתיה ו

תקשורת מסייעת והתייחסות , אמפתיה, למדנו בכתה את התיאוריות בסיעוד ומושגים כמו

כל זה נמצא בספרים ביסודות ובתקשורת והמורות ציפו שנפנים את . ביופסיכוסוציאלית לחולה

).27, הדר(כדי שנרגיש אמפתיה לחולים , זה

כמו אמפתיה וגישה , פס מהספרות על הגדרותשהמורה ביסודות חילקה חומר מוד, אני זוכרת

, כרמית(שהאחות צריכה להרגיש אמפתיה לחולה ולצרכים השונים שלו , הגישה היא. הוליסטית

26.(

נחשפו האחיות גם למסרים בנוגע לציפיה מהאחות שלא תרגיש , במהלך הלימודים העיוניים

מסרים אלה הועברו . במהלך הטיפולכשהיא פולשת למרחב האישי שלו , מבוכה כלפי המטופל

שאת רגש , כלפי האחיות בעת תרגולים של טיפול פיזי במטופל או ריאיון עמו והן הסיקו מהם

.אין להרגיש בכנות כלפי המטופלים, המבוכה

והמורה לימדה אותנו לשאול את החולה שאלות , בשיעורי תקשורת תרגלנו ראיון עם חולה

שהאחות אמורה באמת לא להתבייש , י מהדוגמאות שהיא נתנההבנת. הבהרה במצבים מביכים

).26, נגה(כשהיא מטפלת בחולה

המורה הדגימה , ונורא צחקנו מזה, כשתרגלנו רחצת חולה בכאילו עם בגדים האחד על השני

שלמרות , דרכים לרחצת החולה בפרטיות ובבטיחות תוך שמירה על תקשורת מסייעת ואני הבנתי

).27, שירה(ת צריכה באמת לא להרגיש מבוכה ברחצות האחו, שזה מביך

33

נשארנו רק עם חזיות וכל זוג תרגל את זה עם המורה . עשינו אומדן בית חזה אחת לשניה' בשנה א

שגם כאחיות נעשה את זה , המורה לימדה לעשות את זה לפי העקרונות והבנו. מאחורי פרגוד

).27, הדר(ונצטרך באמת לא להתבייש מהם , לחולים

בתקשורת למדנו על דיבור בגובה העיניים לחולה ועל שמירה על קשר עין ומרחב אישי בין האחות

הם אמורים , כשהמטפלים פולשים לפרטיות של החולה, שבמצבים מביכים, זה עזר להבין. לחולה

).27, נדיה(לא להרגיש מבוכה מזה

עד כמה זה מקובל להתקרב , המורה ממש נתנה דוגמאות בסנטימטרים, בשיעור בתקשורת

למדנו גם לפרש ביטויים לא מילוליים . למרחב הטיפולי של החולה ומתי הקירבה הופכת למביכה

בתשובה (נדע מה לעשות במצב מביך עם החולה , כדי שכשנגיע למחלקות, והבעות פנים של החולה

).27, רוזה(שעלינו לא להרגיש באמת נבוכות מהחולים , המסר היה:) לשאלה

כי בלימודים העבירו להן המורות בסיעוד גם את המסר בנוגע לציפיה , מדיווחי האחיות עלה

שמסרים אלה , אחות אחת סברה. מהאחות להרגיש בכנות רוגע כלפי המטופל במצבי לחץ בעבודה

המורה , כשלמדנו על תקשורת פתוחה עם החולה" :היו בנוגע לצורך להסוות אי הרגשת רוגע

המורה :) בתשובה לשאלה(שחשוב לא להילחץ כדי לתפקד נכון ולשלוט על המצב , זההתייחסה ל

). 25, אולגה" (שכשנלחצים אסור להראות את זה, אבל השתמע, לא אמרה איך הכי נצליח בזה

כלומר לצורך , שהמסר שהועבר להן בלימודים נגע לכלל רגשות, יתר המרואיינות סברו, עם זאת

כגון מודלים להתמודדות עם , הן הזכירו ספרות שנלמדה. מצבי סכנה ומתחלהרגיש בכנות רוגע ב

שהאחות אמורה , שמהם השתמע, תירגול באמצעות סימולציות ודיונים בכתה, מצבי לחץ ומשבר

.לחוש בכנות רוגע כלפי המטופל במצבי לחץ

, ו תפקידיםששיחק, בשנה השלישית ללימודי התואר הראשון עשו לנו סימולציות בעזרת שחקנים

וקשיש , חולה עם לחץ דם נמוך, תינוק שצריך לקבל דיגוקסין, למשל של חולה עם כאבים בחזה

והמורות בדקו גם את בלי להילחץ " חולה"ה צריך לטפל בכל סטודנט הי. שזקוק לתרופות

היה . ובעיקר האם הצלחנו לאתר את הבעיה בלי להיכנס ללחץ, התקשורת שלנו וגם את התפקוד

).27, שירה(שאנחנו אמורות באמת לא להילחץ , שהמסר הוא, ברורלגמרי

. להתמודדות במשברדדות במצבי לחץ של חולים מודלים למדנו מהספרים בנושא של התמו

).25, רותם(שהאחות צריכה להרגיש באמת רגועה מול כל מה שהחולה עובר , הגישה היא

34

היו תלמידים שחשפו את רגש הלחץ , טנותכשהיינו בקבוצות ק, בסמינר הקליני בשנה הרביעית

כדי שכאחיות לא , מהמפגש עם החולה במחלה כרונית וביחד דנו על הדרכים להפחתת הלחץ

).26, לי(נרגיש רגשות של לחץ כלפי חולים דומים

, אני חושבת שהיא הסבירה. ”fight or flight“באחד משיעורי הסיעוד המורה לימדה את המושג

לכן האחות , כרוכה בהתמודדות עם מצבי לחץ יומיומיים כמו החייאה ומוותשעבודת האחות

).26, יעל(אמורה לתפקד במצבים האלו ולהרגיש שליטה ורוגע

אבל תוך כדי גם עלו , בסמינר במנהל התלמידים העלו בעיות בניהול צוות ובהאצלת סמכויות

אמנם לא עברנו סדנא .החייאות ואיך האחות מתפקדת ומרגישה בהם, מצבי לחץ כמו

, שהאחות צריכה לדעת להתמודד במצבי לחץ, אבל המורה הסבירה, להתמודדות עם מצבי לחץ

).28, אלה(אלא ממש לא להילחץ , שהאחות צריכה לא להציג את זה, ואני הבנתי

היתה במיוחד דרך לימוד הטיפול , ההתייחסות לרגשות הגועל בלימודים העיוניים בסיעוד

אך , כי לרגש הגועל המורות לא התייחסו במפורש, מדיווחיהן של האחיות עלה. רשות הגוףבהפ

, אחות אחת ציינה שסברה. שזהו רגש שלא מצופה מהאחות בכנות להרגישו, השתמע מדבריהן

בשנה הראשונה בשיעורים על הפרשות : "שכאחות יהיה עליה להציג כאילו שאינה חשה גועל

. מרקם וריח, שיש להם צבע, וזיעה הם הפרשות הגוף, ליחה, צואה, תןשש, המורה לימדה, הגוף

כעל חומר שנותן מידע על מצבו הבריאותי , ההתייחסות להפרשות היתה דרך הסתכלות מקצועית

שהאחות לא אמורה שיראו שהיא , כי הגישה שנלמדת היא, של המטופל ולא כאל חומר מגעיל

שבכנות אין , שמדובר היה ברגש, המרואיינות סברויתר, עם זאת). 27, מריה" (נגעלת מזה

.במיוחד במצבים המצריכים טיפול בהפרשות הגוף, להרגישו כלפי המטופל

כשראינו . למשל על סוגי יציאות, למדנו על הפרשות הגוף' בשיעורי יסודות הסיעוד בשנה א

איזה , איכס: "אמרוחלק . כי זה היה מביך, הכתה צחקה, "עצירות ושלשול"שבסילבוס כתוב

שאחיות צריכות באמת לא , וכשהמורה אמרה שזה חלק טבעי מהעבודה של האחות הבנו" גועל

).27, ענבל(להיגעל מזה

למדנו את ההיבט המעשי איך לטפל בהפרשות וגם אם לא , בנושא של לימוד הפרשות' בשנה א

שהאחות , וירה סביב זה היתהכל הא, אמרו לנו במפורש איך להרגיש כלפי ההפרשות של החולים

).27, רוזה(לא מרגישה גועל מזה

35

המורות . בבית הספר לימדו על קבלת החולה כמו שהוא ועל הצורך לטפל בכל חולה באשר הוא

אבל אחרי שכל כך הרבה למדנו על , שהאחות לא נגעלת מהחולה, לא אמרו באופן חד משמעי

).31, דפנה( או מהצורה של החולה זה מובן שאת לא אמורה להיגעל מהריח, אמפתיה

לא . שזה לא בסדר לדחות חולה או להרגיש דחיה ממנו, משתמע מזהcaringכשמלמדים על

, אם את אמפתית? אבל איך אפשר להרגיש אכפתיות ודחיה בו זמנית, מלמדים את זה במפורש

).28, עינת(מצופה ממך לא להרגיש דחיה

אבל , לא בטוח שהמורה דיברה על הרגשות שלנו, תכשלמדנו בכתה על הטיפול בהפרשו

כי היא צריכה לטפל בזה , אז זה ברור שהאחות אמורה לא להרגיש גועל, כשלומדים את זה

).26, יוליה(

הציפיה מהאחות לחוש סובלנות כלפי המטופלים הועברה ממורות בסיעוד שלימדו את הקוד

בשיעורים אלו הודגש הצורך לחוש . ותקשורתעקרונות בסיעוד, האתי וחוק זכויות החולה

השונים מאלו של , הרגלים והשקפות, דתות, כבוד ושיוויון כלפי מטופלים בעלי אמונות, סובלנות

.שמסר זה היה בנוגע לציפיה לחוש בכנות סובלנות כלפי המטופלים, האחיות ציינו. האחות

למדנו בשיעור סיעוד ' בשנה ד. לאחיותלמדנו את הקוד האתי' בשיעורי יסודות הסיעוד בשנה א

שזו חובה אישית ומקצועית , המורות הסבירו, בשיעורים האלו. ומשפט את חוק זכויות החולה

שאני באמת צריכה , אז הבנתי, כבוד ושיוויון כלפי כל החולים, להרגיש סובלנות, של האחות

).26, יעל(להרגיש סובלנות ולא לעשות את עצמי

במבוא לסוציולוגיה . בשיעורי עקרונות בסיעוד מלמדים על כבוד האדם ושמירה על פרטיותו

כדי שהאחות תרגיש באמת סובלנות לאמונות ולדתות , מלמדים על תרבויות שונות של אנשים

).26, יוליה(של חולים שונים

, ויות החולהבשיעורי אתיקה המורה הסבירה על הקוד האתי והחובה של האחות לשמור על זכ

).27, טניה(להרגיש כבוד וסובלנות כלפי החולים

שהאחות צריכה לתת כבוד לחולים ולא להיות מושפעת , בשיעורי הסיעוד המורה לאתיקה לימדה

).27,שירה(שהתפקיד מחייב להרגיש בכנות סובלנות , דת ומין ומכך הבנו, לרעה מגורמים כמו גזע

36

, שלכל אדם יש את ההשקפות שלו, הסבירו על סובלנותביסודות הסיעוד ותקשורת המורות

כמו חולה עולה , בשיעור בתקשורת ניתחנו מצבים שונים. המנטליות והאמונות משלו, ההרגלים

בתשובה (איך האחות מתמודדות אתו ואיך לתקשר אתו בהבנה , חדש או חולה שלא מדבר עברית

).24, לריסה(מת סובלנות כלפיו שתקשורת כזאת מצריכה להרגיש בא, המסר היה:) לשאלה

שלא , כרגש שהמורות העבירו את המסרים לגביו, רגש הכעס צויין על ידי האחיות, בדומה

שבאמצעות מתן הסברים על , הנחקרות סיפרו. מקובל שהאחות בכנות תחוש אותו כלפי המטופל

שעלולים לעורר , ול במטופליםשעלולים להיות אלימים כלפי האחיות ודרך תרגול הטיפ, מטופלים

שרגשות הכעס , הועבר המסר, אצל האחיות רגשות של כעס או חוסר אמפתיה וחוסר סובלנות

.אינם מצופים מהן כאחיות

בשיעורי תקשורת המורה הסבירה על חולים אלימים פיזית ומילולית ומה יכולות להיות הסיבות

שהאחות אמורה לא להרגיש , ילים האלו ממשאם היא אמרה במ, אני לא יודעת. להתנהגות הזאת

).26, כרמית(אבל זה כן התקבל באופן כזה , כעס כלפי חולים כאלה

, שלחולה מותר לעשות ולהגיד דברים שלא נראים לנו, ביסודות הסיעוד ובתקשורת המורות אמרו

, נשמעזה היה:) בתשובה לשאלה(אבל האחות צריכה לקבל את ההתנהגות שלו ולא לכעוס עליו

).28, אנה(שהיא צריכה באמת לא להרגיש כעס כלפיו , יותר כמו

, שיכול להיות מצב, אני חושבת שהמורה הסבירה לנו, לפני ההתנסות הקלינית אולי הראשונה

כי צריך להבין , שחולה יסרב לטיפול של תלמידה בו ואז אין מקום לכעוס עליו או להיעלב ממנו

).23, אירנה(אותו

שתרגלנו טיפול , אני זוכרת. של חולה ואחות, עשינו משחקי תפקיד בשיעורי תקשורת' אבשנה

אחר כך . חולה הומלס מלוכלך וחולה שצעק על הצוות, חולה שזזה ממקום למקום, בחולה אלים

אלא , שלא מצופה מהאחות לכעוס על חולים כאלו, שהסבירה לנו, ניתחנו את הכל עם המורה

).28, עינת(ואמפתיה להרגיש אליהם הבנה

בלימודים הביאו לנו כמה פעמים הצגות על אלימות של חולים כלפי צוות מטפל ואחרי ההצגות

, המסר היה:) בתשובה לשאלה(היו דיונים בכתה עם המורה לתקשורת על הטיפול בחולה האלים

).27 ,הדר(אלא מתייחסת יפה לחולה כזה ומבינה את הרקע שלו , שהאחות באמת לא כועסת

37

מסרים גלויים אודות כללי הרגשות בהתנסויות הקליניות בלימודים בסיעוד. ב

מקור מרכזי נוסף למסרים אודות ההרגשות שמצופות מאחיות היו ההתנסויות הקליניות

שהמדריכות , הן סיפרו. שהיו חלק אינטגרלי מתכנית הלימודים של המרואיינות, במחלקות

נתנו להן לגיטימציה לא להרגיש בכנות את מה , ן בהתנסויות קליניות אלההקליניות שהוצמדו לה

שבעתיד , שבאופן מפורש הובהר להן, דיווחיהן מצביעים על כך, עם זאת. שמצופה מאחות מנוסה

. הן אמורות להרגיש בכנות את מה שמתחייב מהתפקיד ולדכא הרגשות שאינן מתאימות לו

ן המדריכות הקליניות הזדמנות לדבר על הקושי לציית לכלל נתנו לה, בנוגע לרגש האמפתיה

. הרגשות המורה לחוש בכנות רגש זה ולגיטימציה לתקופת הלימודים בלבד שלא להרגישו

ההתנסות הקלינית הראשונה הוקדשה לראיון חולים ולתקשורת אתם ועוד לא ממש טיפלנו

ית למטופל ורגישה כלפיו ולכן זה גם שהאחות היא אמפת, המדריכה הקלינית הסבירה לנו. בהם

אבל המדריכות תמיד , זה אולי קצת קשה בהתחלה וזה בסדר. מה שהיה נדרש מאיתנו כתלמידות

).26, יוליה(הרגשת האמפתיה לחולים תהיה חייבת להיות חלק מאיתנו , שכשנהיה אחיות, אמרו

כמו רחצה וסידור יחידה , ריאיינו חולים ועשינו רק מיומנויות בסיסיות' בהתנסות בשנה א

שצריך להרגיש אמפתיה לחולים אבל לא להזדהות באופן טוטאלי , המדריכה אמרה לנו. לחולה

רק כשהן לא , שהאחיות מצליחות להישאר שנים במקצוע, היא הסבירה. עם מה שהם עוברים

).27, ענבל(שההזדהות מותרת כל עוד אני תלמידה , הבנתי. מזדהות יותר מדי עם החולים

למשל , בהערכה הכתובה של ההתנסויות הקליניות יש את הסעיפים האלה שמקבלים עליהם ציון

כלומר שמירה , שימוש בתקשורת שמתאימה לצרכים של המטופל והתנהגות אישית ומקצועית

את מבינה מזה שאת , כשאת רוצה להצליח. לתת כבוד ולהיות אדיבה לחולה, על הקוד האתי

אמנם היו לנו שיחות אישיות עם . להרגיש אמפתיה וסבלנות לחולים, ש ככהאמורה באמת להרגי

אבל בסך , המדריכות שבהן ניתחנו מצבים של קשיים בטיפול כלפי חולי נפש או חולים מוזרים

שבסופו של דבר את כאחות צריכה לדעת להתמודד עם כל החולים ולטפל בהם , הכל הגישה היא

).26, נגה(באמפתיה

דיברנו עם המדריכה על דפוסי התקשורת עם המטופלים וכמה , ת הקלינית הראשונהבהתנסו

שאמפתיה של אחות לחולה זה כמו , המדריכה אמרה. שזה לא קל להבין חולה כועס או טרוד

שאמא אמורה להבין את הרגשות של התינוק שלה ועל מה מרמז סוג הבכי שלו וזה באמת לא

).24, לריסה(נהיה חייבות להבין גם חולים כאלו , חיותאבל שכשנהיה א, תמיד קל בשבילה

38

אמרתי , כשמדריכה אחת נתנה לי לטפל בפעם הראשונה בחולה שדיבר רק ספרדית, אני זוכרת

שאפשר גם בלי לדבר , היא הסבירה. שנראה לי שהוא כועס על משהו ושאני לא מבינה אותו, לה

אבל כאחיות יהיה עלי , לא להבין אותו לגמרילהבין אותו ומה הוא רוצה ושזה בסדר, עם החולה

וכחלק מזה גם להרגיש כלפיהם , כמו שכל האחיות מצליחות בכך, להצליח להבין כל חולה

).26, לי(אמפתיה

כי בהתנסויות הקליניות נאמר , דיווחו המרואיינות, בנוגע לרגשות המבוכה והרוגע, בדומה

ות תחוש בושה במצבים טיפוליים מביכים או שהיא לא אח, שבראשית עבודתה, שאך טבעי, להן

שכאחיות מצופה יהיה , הבהירו להן המדריכות הקליניות, לדבריהן. תצליח לחוש רוגע במצבי לחץ

.כיאה לתפקיד האחות, מהן לדכא מבוכה ולהרגיש בכנות רוגע

כשהיא שהיא מפחדת שהיא תילחץ ותרעד, אחת התלמידות אמרה, בהתנסות במחלקה פנימית

כל עוד , שידיים רועדות זה לגיטימי, המדריכה אמרה. תזריק לחולה זריקה בפעם הראשונה

).26, יוליה(אנחנו בתחילת דרכנו כאחיות

, המדריכה אמרה לה. חברה שלי נורא נלחצה מהטיפול בחולים מורכבים, בהתנסות בשנה השניה

ייתכן , שאם היא תמשיך להרגיש ככהאבל , מותר עדיין להילחץ, שבשלב הלימודים שבו היינו

).27, ענבל(שהיא בכלל לא מתאימה להיות אחות

. אמרתי למדריכה שזה מאד מלחיץ אותי, כשהייתי צריכה לטפל בחולה מונשם בפעם הראשונה

כי זה חלק מהתפקיד של , אבל צריך להתנסות בכך, שזה בסדר להילחץ בהתחלה, היא אמרה לי

).27, רוזה(נשמים ולא להילחץ מזה לטפל בחולים מו, האחות

אמרתי . כי עוד לא ידעתי לתפעל טוב את הבירטה, הייתי נלחצת, לעשותIVכשהיו לי יותר משני

, לחץולא אאת זה למדריכה והיא הציעה לי לקחת בירטה הביתה ולשחק איתה עד שאתחזק בזה

).27, יהטנ(כדי שאוכל לסיים את הלימודים בהצלחה ולהיות אחות טובה

כי התביישתי , באחת מההתנסויות נמנעתי מלשאול את אחד החולים על פעילות המעיים שלו

כשהמדריכה שאלה אותי למה אני לא מעדכנת את ". יציאה"מאד להגיד בנוכחותו את המלה

היא עודדה . סיפרתי לה על המבוכה שהרגשתי, הגיליון של החולה בנושא של פעילות המעיים שלו

).27, שירה" (כתלמידה"אבל היא הדגישה את המילה , שכתלמידה זה בסדר להתבייש, אותי

39

היא עודדה . אמרתי למדריכה שאני מאד מתביישת מהחולה, לפני שרחצתי חולה בפעם הראשונה

. רים עושים הרבה דברים בפעם הראשונה לחולים'שזה בית חולים אוניברסיטאי וגם סטאז, אותי

אבל ככל שמתנסים בכך , זה עוד בסדר להתבייש, שכשאתה מתחיל, כזההדברים נאמרו באופן

).26, יעל(זה כבר לא מקובל , יותר

שאלתי , הייתי צריכה להדריך חולה אחרי ניתוח לב לשחרור וכשהתכוננתי על זה עם המדריכה

רור שזה ב, היא אמרה לי. אותה איך אסביר לו על החזרה לקיים יחסי מין בלי לצחוק לו בפרצוף

אבל לאחיות אין ברירה אלא להדריך את החולה בלי להרגיש , שזה מביך בהדרכות הראשונות

).26, כרמית(נבוכות מזה

, מה יקרה אם כשהיא תרחץ את החולה, תלמידה אחת שאלה את המדריכה, באחת ההתנסויות

אם אנחנו שהסיטואציה היא טיפולית ולא אישית ושגם , המדריכה הסבירה לכולנו. הוא יתגרה

כלומר עד שנקבל , זה חייב לעבור לנו עד החתונה, מתביישות מהחולה או מרגישות נבוכות ממנו

). 28, עינת(את הרישיון של אחיות מוסמכות

שבהתנסות הקלינית לא ניתנה לה ההזדמנות לדבר על הקושי לציית לכלל , אחות אחת ציינה

ריכות לא נתנו לי שום אפשרות להיגעל מהטיפול המד: "המורה לא לחוש גועל כלפי המטופל

היא היתה מורידה לי , שאני נגעלת מלקיחת סירים, אם כתלמידה הייתי מספרת למדריכה. בחולה

יתר האחיות , עם זאת). 26, ני'ג" (אז לא דיברתי על זה, ציון בהערכה כבר באיזה סעיף של תפקוד

בהתנסות הקלינית בפני , י להרגישו בכנותציינו את רגש הגועל כרגש שהן התוודו על הקוש

שלגיטימי להרגישו רק בתקופת הלימודים , הובהר להן, ושגם לגבי רגש זה, המדריכות הקליניות

.או בתחילת העבודה כאחיות

שגם , היא אמרה לי. אמרתי למדריכה שאני נורא נגעלת מזה, כשהכנסתי זונדה בפעם הראשונה

שנגעלות , אחרת איזה מין אחיות מוזרות נהיה, חר כך זה עובראבל א, אותה זה הגעיל בהתחלה

).25, רותם(? מכל דבר

שאם , היא אמרה. הייתי צריכה לטפל בסטומה ואמרתי למדריכה שזה חדש לי וגם קצת דוחה

בפעם הבאה , האחות שאחראית על החדר תעשה את זה ואני אוכל רק להסתכל וכך, אני רוצה

, כשטיפלתי שוב בסטומה, אבל בסוף ההתנסות, זה היה נחמד ומעודד.יהיה לי יותר קל עם זה

היא מצפה ממני , שאחרי שקיבלתי ממנה הזדמנות רק לצפות בטיפול, היא אמרה לי, ושוב נגעלתי

40

דיברנו עם המדריכות לפני הטיפול על כל צעד ושעל , אשונות שעשינו טיפול בסיסיבפעמים הר

שישר , המדריכות כבר רצו, אבל בסוף הלימודים, שנעשה ועל רגשות של גועל שעלולים לצוץ

אוטוטו אתן ? כמה אפשר לדבר ולקשקש ולא לעבוד: "הן היו אומרות. נטפל בחולים ללא גועל

).28, אלה(? " תיגעלו מכל דברואז מה יהיה אם, אחיות

שזה באמת מגעיל , המדריכה אמרה לי, כשהקאתי בהתנסות בפנימית אחרי טיפול בפצע לחץ

, שאני מעדיפה לטפל בחולה ללא פצע לחץ, כשאמרתי לה בתקופת ההערכה. בפעמים הראשונות

בל בשום פנים א, שזה נורמאלי להיגעל מזה בהתחלה, היא אמרה, כדי שלא אקיא וירד לי הציון

).29, נטליה(שבקרוב תהיה אחות , ואופן זה לא מצופה מתלמידה

כשנגעלתי מלקיחת סירים או מרחצות של חולים במיטה מלאים , בהתנסויות הראשונות

. שתעזור לי בטיפול, שיתפתי בזה את המדריכה ולפעמים היא צירפה אלי כוח עזר, בהפרשות

שמספיק כבר נעזרתי ושעלי , המדריכה כבר אמרה לי, אחרי שעברו עוד ועוד ימי התנסות

).31, דפנה(כל ללא גועל יהיה עלי לטפל ב, כי כאחות, עצמילהסתדר בכוחות

הן בדרך כלל לא התקשו לציית לכללי הרגשות , סובלנות וכעס דווחו כרגשות שכתלמידות

ות עם הקושי לציית לכללי המדריכות הקליניות מנעו מהן את ההתמודד, לדבריהן. הנוגעים להם

, הרגשות הללו באמצעות בחירת מטופלים שמלכתחילה נחשבו כמטופלים שנוח וקל לתקשר עמם

מתן אפשרות לטפל במטופל מורכב על ידי שתי תלמידות ומתן , טיפול במטופל אחד בלבד

כעס כשהן חשו , בדומה ליתר הרגשות. לגיטימציה לא לטפל במטופלים שמעוררים את רגש הכעס

שהלגיטימציה לא להרגיש , הבהירו להן המדריכות הקליניות, או אי סובלנות בניגוד למצופה מהן

.סובלנות וכן להרגיש כעס תקפה רק לראשית דרכן במקצוע הסיעוד

על זה שהוא לא בחדר נפרד ושהוא , לטפל בחולה שצעק במחלקה על הצוות' יצא לי פעם בשנה ג

התעצבנתי עליו וביקשתי מהמדריכה שתתן לי לטפל בחולה אחר .מחכה יותר מדי זמן לכל דבר

אבל בסוף , המדריכה נתנה לצוות לטפל בו והחליפה לי אותו בחולה הרבה יותר נחמד. במקומו

).26, לי(לא אוכל להתעצבן על החולים ולהחליף אותם , שכשאהיה אחות, היום אמרה לי

41

אז גם לא היו , חולים שלא התנהגו יפה לצוותהמדריכות לא נתנו לתלמידים לטפל ב, מההתחלה

אז , שאחרי שנעבור את הלימודים, המדריכות אמרו. שבהם חולים ממש הכעיסו אותי, לי מצבים

).28, אנה(כבר נצטרך לדעת לטפל בחולים כאלה מבלי לכעוס עליהם

ם למשל אלא ג, לא רק מבחינה פיזית, כשקיבלנו חולה מורכב במחלקות, בפעמים הראשונות

המדריכה איפשרה לנו לטפל בו בזוג ואז התחלקנו גם בטיפול בו וגם ברגשות של , חולה נרקומן

, שאפשר לטפל בחולה בזוג, אבל תמיד המדריכות אמרו, וזה היה טוב, פחד ממנו או כעס כלפיו

, כי אחר כך כל אחת צריכה להוכיח לבד, רק בתחילת ההתנסות, לפחד ממנו או להרגיש כעס עליו

).26, ני'ג(שהיא מתאימה למקצוע

לשמוע , שסירב למשל, כשהיה במחלקה חולה מעצבן, בשנה הראשונה ואולי גם בשנה השניה

. מותר לך גם לכעוס. את עדיין תלמידה: "הגישה של המדריכות כלפינו התלמידות היתה, לצוות

ככל . ו עצבים על החוליםכמו כעסים א, הן התחשבו יותר מדי ברגשות שלנו". אל תעשי-לא רוצה

כי סירוב של אחות לטפל בחולה הוא בלתי , "פקה פקה"שהכל , שהתקדמנו בלימודים הבנתי

עלול היה לגרור הורדה בציון של ההתנסות ואפילו , לקראת סוף הלימודים סירוב שכזה. אפשרי

).29, נטליה(המלצה להפסקת לימודים

, ולהתלונן על הטיפול, חיל לצרוח על הצוות ועליוהוא פתאום הת, כשטיפלתי כתלמידה בחולה

שזה לגיטימי , סיפרתי למדריכה והיא אמרה לי. לא רציתי לטפל בו יותר. התרגזתי ונעלבתי ממנו

, לא תהיה לי ברירה, אבל כאחות, כי אני בסך הכל אורחת במחלקה, להתרגז על חולה כתלמידה

).26, נגה(בלנות אלא לא להתעצבן גם מחולים כאלו ולטפל בהם בסו

מסרים גלויים אודות כללי הרגשות בעבודה. ג

בדומה לממצא בדבר המסרים הישירים אודות כללי הרגשות שהועברו לאחיות במסגרת

נמצא שגם בעבודה מועברים לאחיות מסרים גלויים וישירים אודות כללי הרגשות , הלימודים

מסרים אלו , לדבריהן). 4' בנספח מס176-178' תיקוף סטטיסטי של ממצאים אלו בעמ: ראה(

המסר העיקרי אודות הצורך לחוש בכנות . העמיתים והממונים, מועברים אליהן מצד המטופלים

גועל וכעס מועבר לאחיות באמצעות דוגמא , רוגע וסובלנות או לא לחוש בכנות מבוכה, אמפתיה

.אישית של עמיתות

42

אלא עושות מה שצריך , ת על החולים ולא נעלבות מהםשהן לא כועסו, בעבודה האחיות מספרות

שהאחיות ירגישו אליהם , הרי זה מה שהחולים והמשפחות רוצים. ומרגישות אמפתיה וסובלנות

למחלקה או , הרבה חולים כותבים במכתבים שהם שולחים לאחר השחרור. אמפתיה וסובלנות

מת הרגישה אליהם אמפתיה שהם רואים באחות הטובה את זו שבא, להנהלת בית החולים

). 25, רותם(באשפוז

שדאגה ורוגע הם רגשות שהאחות אמורה , שכמו שלמדנו בכיתה, אני רואה, מאז שאני במחלקה

האחיות , כשמעבירים משמרת, למשל. ככה גם חושבות האחיות מהשדה הקליני, להרגיש לחולה

גם על הכאבים והסבל שלו אלא, מספרות לא רק מה שעבר פיזית על החולה במהלך המשמרת

).24, לריסה(וכמה שחשוב להבין אותו ולטפל בו בלי להילחץ

שמצפים ממני לטפל בחולים ולא להרגיש , שבשנותי במחלקה הובהר לי, אני יכולה להעיד על כך

שלא מרגישה רגשות כאלו , החולים רוצים טיפול מאחות טובה. גועל ולחץ, מבוכה, כלפיהם כעס

).31, דפנה(עיה גם לבקש את זה מהאחראית ואין להם ב

לא , שרופא או אחות שנלחצים מהמצב, מנהל המחלקה שלנו מנצל ישיבות צוות כדי להגיד לנו

הוא מצפה , שלמרות שהמחלקה לא קלה, הוא דואג להבהיר. עושים טובה גדולה לצוות או לחולה

הן לא נלחצות במצבי , ות פהאם תראי את האחי, שנבין את החולים ושלא נילחץ מהם ובאמת

).26, יוליה(לחץ

אחרת הן לא היו , שהן לא נגעלות מהחולה ולא נבוכות ממנו, רוב האחיות אומרות במפורש

).27, שירה(עובדות במחלקה הכירורגית

פרשנות המסרים ככללי רגשות. 4

, שהן הבינו, נחקרותציינו ה, בהתייחסן לכלל המסרים הרלוונטיים שהן קלטו במהלך לימודיהן

רוגע וסובלנות , עליהן להרגיש אמפתיה, שבעקבות ההתרגלות הראשונית לתפקידן

אחיות מעטות בלבד פירשו את . גועל ומבוכה, ולדכא כעס, באינטראקציות עם המטופלים

, למשל שתי אחיות פירשו את המסר הנוגע לאמפתיה כדרמטורגי, המסרים כהנחיות דרמטורגיות

וחמש אחיות פירשו את המסר הנוגע , פירשו את המסר הנוגע לגועל כדרמטורגישלוש אחיות

, שהאחות צריכה להציג כלפי החולה אמפתיה, אני הבנתי: "אחת מהן ציינה. לכעס כדרמטורגי

גם חשוב שהחולה לא ידע שאני כועסת , מבחינתי. כאילו שהיא מרגישה בדיוק את מה שהוא עובר

43

לגיטימי שאחות תרגיש , אם אין ברירה. כי זה העיקר בסיעוד, ות ליאמפתיה אמיתית חייבת להי

ועוד פחות לגיטימי שהיא , אך פחות לגיטימי שהיא תיגעל מהפרשותיו, מבוכה לעשות חוקן לגבר

אסור שהחולה , גם כשמרגישים מבוכה או גועל, בכל מקרה. גם אם הוא מעליב אותה, תכעס עליו

כבוד ושמירה על הפרטיות . הוא עלול לפקפק במקצועיות שלהכי אז, יידע שכך האחות מרגישה

האחות . שהאחות חייבת להרגיש כי הם חלק מהעקרונות של הסיעוד, הם הרגשות, של החולה

). 26, ני'ג(גם חייבת להרגיש רגועה באמת בכל המשמרות ובכל מצבי הלחץ שקורים במחלקה

אחות גם אמורה . שות ולתת יחס טוב לחוליםבמקצוע הזה חייבים להרגיש באמת אמפתיה ורגי

ואם למשל היא מתביישת או נגעלת בטיפולים שהיא עושה בפעם , לא להתבייש מהחולה

יותר לגיטימי להתבייש מאשר . עדיף שהחולים לא יראו ולא יידעו את זה, הראשונה בחייה

, מדברים אישיים שלילייםאבל כעס נובע - מחוסר ידע -גועל , מבוכה נובעת מחוסר ניסיון. לכעוס

, אחות צריכה גם להרגיש באמת בטוחה במה שהיא עושה. וזה מאד לא מתאים לכעוס על חולה

). 26, יעל(וזאת החובה שלה להרגיש בכנות סובלנות ושיוויון כלפי כל החולים

כי צריך שזו תהיה אמפתיה , להרגיש רחמים מהלב, אני אמורה להבין את הסבל של החולה

כי זה , אני גם צריכה באמת לא להתבייש מהחולה, במצבים שמעוררים אי נעימות. יתאמית

כי המטרה שלי , אני חייבת באמת לא להילחץ, כשיש המון עבודה. התפקיד ואין מה לעשות

לא לחטוף בחילה או סלידה , התפקיד דורש גם באמת לא להיגעל. כאחות היא להרגיע את החולה

עדיף שהאחות . צריך לא להראות את זה לחולה, בכל זאת יש בחילהאבל אם, מריחות מסריחים

כדי שלא נהיה עם דימוי של אחיות , לא תתעצבן על החולים המנדנדים ובאמת לא תכעס עליהם

).26, נגה(רעות

44

44

כדי לנהל נכון את . להרגיש בכנות רחמים ואמפתיה לחולים, האחות צריכה להיות רגישה

זכותי להתבייש מזה אבל לא , אם יש משהו מביך. אי אפשר להתבייש כל הזמן מהחולים, הטיפול

זה רגש שהאחות , הבנתי שדחיה מחולה, caringאחרי שלמדתי את כל העקרונות על . ליד החולה

העזרה . אשתדל שלא להראות לו את זה, אבל אם החולה מאד מעורר דחיה, שלא מצופה להרגי

). 27, הדר(לאחרים מחייבת גם לא להרגיש לחץ

כדי שאוכל ליצור , להרגיש אמפתיה, להקשיב לו בסבלנות, אני אמורה להבין את תחושות החולה

ת הצוות שעובד א, לחץ של האחות מלחיץ את הסביבה. שזה העיקר בטיפול, קשר מסייע אתו

,אם האחות שמה פנרוס או עושה חוקן. אז האחות צריכה באמת לא להילחץ, אתה ואת החולה

כדי שלא , היא צריכה להסתיר את זה מהחולה, לא מצליחה שלא להרגיש מבוכה והיא מסמיקה

,כשקשה מאד לא להיגעל מריחות רעים. זה דומה לגועל. יחשוב שהיא מתביישת וירגיש לא נוח

אני חייבת , רגשות של יחס הוגן וכבוד כלפי כל חולה. האחות צריכה להסתיר גועל מהחולה

גם , האחות אמורה גם באמת לא לכעוס על החולים ולא להתעצבן עליהם. להרגיש באמת לחולים

אולי יש להם סיבה שצריך לברר אותה . אם הם יורקים לפח את התרופות שהיא נותנת להם

).24, לריסה(

. צריכים להיות רגשות שהאחות מגישה בכנות למטופלים, שות ואמפתיה לבעיות של החולהרגי

החולה לא צריך להיעלב , אבל אם היא מתביישת, התפקיד דורש שהיא לא תרגיש נבוכה בטיפול

הטיפול . אז צריך להימנע מלהרגיש את זה, לחץ גורם לחוסר תפקוד זמני של האחות. ולדעת מזה

החולה יירתע אם הוא . שהאחות גם לא נגעלת מההפרשות של החולה, הוא כזה, הטוב מבחינתי

לשמור על פרטיות , סובלנות לאמונות שונות. אז צריך לא להראות לו גועל, יראה אותה נגעלת

). 26, יוליה(אלו רגשות שהאחות צריכה להרגיש באמת , ולתת כבוד לחולים

אלא להרגיש רגישות אליו , ת אתו כשהוא בוכהזה לא שאני צריכה להזדהות עם החולה ולבכו

התפקיד מחייב , כשאני מטפלת בגבר. גם אם אני לא ממש מבינה אותו, להבין אותו ולכבד אותו

אני לא אמורה להיגעל מצואה ושתן של . לא להתבייש ממנו או לפחות לא להראות לו את זה

היא חייבת לא , גע את האחותגם אם החולה מש. אז עדיף שלא אתן לו להרגיש את זה, חולה

). 25, אולגה(להרגיש כעס כלפיו

יהיה לה , כי אם היא לא תבין אותו ואת מה שהוא עובר, האחות חייבת להרגיש אמפתיה לחולה

עלי , למרות שזה ברור שזה מביך. להכניס קטטר לבחור צעיר בגילי זה ממש מביך. קשה לטפל בו

. גיש אי נוחות או חוסר ביטחון לגבי הניסיון המקצועי שליכדי שהחולה לא יר, לא להראות זאת

45

הפרת כללי הרגשות בתדירות נמוכה. 5

שבדרך כלל הן , הן סיפרו. לא תמיד עולה בידן לציית לכללי הרגשות, לדברי המרואיינות

וקות הן מתקשות אולם לעתים רח, מצליחות לחוש אמפתיה וסובלנות כלפי המטופלים ללא קושי

לחוש אמפתיה וסובלנות או להתחזות בפני המטופל כאילו זו הרגשתן בסיטואציות שבהן

תיקוף סטטיסטי של : ראה(המטופל מפקפק במקצועיותן או מבקר את תיפקודן המקצועי

שמפרות את כללי , חריגות בנידון היו אחיות). 4' בנספח מס183- ו179-180' ממצאים אלו בעמ

שהיא מתקשה לחוש בכנות אמפתיה , האחת ציינה למשל. הללו בנסיבות שונותהרגשות

קשה לי , כשאני מטפלת בחולה עם מחלה שאינה מוכרת לי: "בסיטואציות חדשות ובלתי מוכרות

שהיא מתקשה לחוש אמפתיה כאשר , והאחרת ציינה, )27, טניה" (להרגיש כלפיו אמפתיה

שעושה דברים שאני בחיים לא , כשאני מטפלת בחולה: "תהמטופל נוהג בניגוד לדעותיה האישיו

קשה לי להבין מה עובר עליו , למשל מעשן למרות שיש לו סרטן, אם הייתי במקומוושההייתי ע

:יתר האחיות ציינו, עם זאת). 27, נדיה" (ולהרגיש אמפתיה

ואחר כך , מתחיל לשאול אותי כמה זמן אני במקצוע, קורה שחולה קולט שאני אחות חדשה

קשה לי , לעתים רחוקות. שאקרא לאחות יותר מנוסה- לגבי כל דבר שאני עושה -מתחיל להציע

).26, יעל(לא להראות לו שזה מפחית מהסובלנות והאמפתיה שלי כלפיו

קשה לי להסתיר את זה שאני לא מרגישה אמפתיה כלפי חולה שלא סומך , רק לפעמים, לא תמיד

לחולה שבודק כל דבר שאני עושה ומפגין ספקות על הטיפול , למשל. ול שליעלי ועל איכות הטיפ

תקראי לעוד , אם את לא יודעת לטפל בזה "–או " ?את יודעת בכלל לעשות זריקות: "כמו, שלי

).27, מריה" (אחות

אבל כשחולה אחד ראה , בדרך כלל זה לא מזיז לי, כשלחולים יש ספק לגבי המקצועיות שלי

את לא יכולה לרחוץ : "הוא העיר לי, מכוח עזר שתעזור לי לרחוץ חולה אחר במטהשביקשתי

46

ולהאשים הוא התחיל לצעוק. שהבסיס של הסטומה שלו התפרק ודלף לו קצת, היה לי חולה אחד

גם לחולים כמוהו אני ". את לא עושה מה שצריך כמו שצריך. את לא יודעת שום דבר: "אותי

).27, רוזה(אבל כלפיו קשה היה לי להתייחס יפה ולהרגיש כבוד ואמפתיה , אמפתית

בגלל שאז עוד לא הייתי , שלא מכירים אותי מהאישפוזים הקודמים שלהם, יש חולים חוזרים

הם מיד שואלים אותי ממתי אני במחלקה והאם כבר טיפלתי , פני שאני נוגעת בהםעוד ל. אחות

כי הם מבקשים מאחות אחרת מנוסה , כשכבר ממש עולה לי הסעיף, לעתים נדירות. במשהו דומה

).27, הדר(זה מעליב ואני לא מרגישה אמפתיה אליהם , שתטפל בהם במקומי, יותר

שניסיונן אינו מספיק , כשהן סבורות, מוכה הן מתקשות לחוש רוגעבתדירות נ, באופן דומה

עבור התמודדות לבד בסכנה שצפויה למטופל בסיטואציות שהינן חדשות ובלתי מוכרות עבורן

כגון התנסות בתפקיד , )4' בנספח מס182- ו179-180' תיקוף סטטיסטי של ממצא זה בעמ: ראה(

.תנסו בהם שהן טרם ה,חדש בעל אחריות וטיפולים

, למשל, קורה לי לפעמים שאני לא נשארת רגועה, כשמשהו בטיפול שאני מתכננת משתבש

וכשמדדתי לחץ דם לחולה והתוצאה היתה mg% 410כשמדדתי לחולה סוכר והתוצאה היתה

שאני מאבדת שליטה וחייבת עזרה , הרגשתי שאני עדיין לא יודעת איך להתמודד עם זה, 200/130

).25, םרות(נוספת

אבל יש מצבי , לא שזה שכיח. אני לא תמיד יודעת מה לעשות קודם, כשיש עומס קשה בעבודה

).26, נגה(שלא אצליח להסתדר לבד ושמשהו בלתי הפיך יקרה לחולים , שבהם אני מפחדת, עומס

כשאני מרגישה שלא , רק לפעמים, מלחיץ אותי להיות אחראית צד בלי הרבה ניסיון במקצוע

).24, לריסה(ק לעשות את הכל כמו שצריך ובזמן אספי

אבל כשיש עדיין טיפולים לא , אני רגועה, או חולים מורכבים והזמן רץ,גם כשיש לי הרבה חולים

אני מדי פעם , שאני לא מכירה וזה לוקח לי יותר זמן מאשר לאחיות הותיקות ממני, שכיחים

).27, ענבל(נלחצת

47

, שבגלל שאין לי ניסיון בזה, כל זה לפעמים מלחיץ אותי-קה מלאהמחל, מונשמים, קבלות ממיון

).27, טניה(לא אספיק לעשות את העבודה

שביניהם , מטופלים8-9שכשיש בהן פחות צוות ואני אחראית על צד של , יש משמרות ערב ולילה

ד לא ושאני עואני מרגישה שהכל נופל עלי , בכיםשעוד הולכים ומסת, יש גם חולים מורכבים

את מרגישה ממש לחוצה ומסוגלת לאבד לעתים רחוקות אני. יודעת איך להתגבר על זה

).26, יוליה(העשתונות

מתקשות המרואיינות לעתים לדכא הרגשות אלה ואפילו , בסיטואציות מעוררות מבוכה וגועל

עבורן ולפיכך גם הפרת כללי הרגשות הללו מתרחשת בעיקר בסיטואציות שהינן חדשות . להסוותן

כגון טיפול בפעמים הראשונות במטופל שלא נימול או טיפול במטופל עם חבלה , בלתי מוכרות

.באשכים

אז לא פלא שכמעט הקאתי כשבמחלקה חולה עם חסימת , לא יצא לי לראות המון קיא בחיי

עבר שהוא לא , פתאום שמתי לב, כשהרכבתי פנרוס לחולה, במקרה אחר. מעיים הקיאה ממש עלי

והסמקתי , לא הייתי מוכנה לזה, אף פעם לא ראיתי איבר מין שלא עבר ברית מילה. ברית מילה

).27, שירה(עד שכל הפנים שלי נהיו אדומות

ביקשתי שיראה לי , כשמטופל ביקש ממני לבדוק את הנפיחות במקום העירוי שהיה ביד ימין שלו

שהיד השמאלית שלו בתיק , הוא אמר לי. ביניהןכדי שאוכל להשוות, גם את היד השמאלית שלו

שהוא קטוע יד ימין ומאד , רק אז נזכרתי. הכחול שבפינה והמשפחה שהיתה לידו התחילה לצחוק

).26, ני'ג(אף פעם לא טיפלתי בחולה קטוע יד לפני כן . הסמקתי

ה באשכים אבל כשטיפלתי בבחור צעיר עם חבל, לא נורא מביך אותי לטפל בבחורים צעירים

).26, כרמית(הרגשתי שאני מאד נבוכה ואני מאמינה שראו עלי את זה , ושמתי לו קרח עליהם

רציתי שהאדמה " אני לא הומו: "כשהייתי צריכה למדוד חום רקטלי לבחור צעיר והוא אמר לי

).27, נדיה(זו הפעם הראשונה שחולה ככה מגיב אלי . תבלע אותי

48

במחלקה זה עוד לא ממש זורם לי וכשאני מנסה , י כמה פנרוסיםלמרות שבהתנסויות הרכבת

, ענבל(אני לפעמים נבוכה , כי זה בורח פנימה, פעמים3-4לשים פנרוס לחולה ולא מצליחה איזה

27.(

שאני לא עוד לא רגילה , כשאני מטפלת בחתכי ניתוח מזוהמים ויש כמויות של מוגלה וריח נוראי

כי יש חולים , שגם רואים את זה עלי, צליחה לא להיגעל מזה וכנראהיש פעמים שאני לא מ, לזה

).26, גלית(על זה שאני צריכה לטפל בהם , שמתנצלים בפני

אני לא . היתה חולה במחלקה שהיה צריך להחליף לה טיטול כל חצי שעה בגלל מלנה מרובה

תי שאני הולכת הרגש, אבל אחרי שהחלפתי לה אולי עשר פעמים, נגעלת מטיטולים וממלנה

).28, עינת(להקיא

אבל כשנגמרים הסירים החד פעמיים , בדרך כלל יש סירים חד פעמיים בחדר הסירים במחלקה

אני , במקום לגרוס את הסיר, וצריך לתת לחולה סיר מפלסטיק ולרוקן את היציאה באסלה

).26, ני'ג(כי זה עוד די חדש בשבילי , מסתבכת עם זה ולפעמים גם נגעלת מזה

לעתים , קושי לציית לכלל הרגשות המורה שלא לחוש בכנות כעס מתעורר לדברי המרואיינות

בסיטואציות שבהן המטופלים מתלוננים על עבודה בלתי מקצועית שלהן או של הצוות , רחוקות

תיקוף סטטיסטי של : ראה(המטפל או כשהמטופלים אינם מודים להן על טיפולן המקצועי בהם

).4' בנספח מס182-ו 180-181' אלו בעמממצאים

למרות . השקעתי בה ואפילו ארגנתי לה חדר טוב במיוחד. טיפלתי בחולה אחת במסירות מיוחדת

היא ממש . היא לא הפסיקה לצעוק שהכל כואב לה ואפילו לא הודתה לי כשהשתחררה, זאת

, הדר(ם את הטיפול המקצועי לכעוס על חולים שלא מעריכי, למרות שזה נדיר אצלי, הרגיזה אותי

27.(

שרחצתי חולה במקלחת ממש בסבלנות , אבל הכעיס אותי, לא מכעיסים אותי, חולים שמתלוננים

אבל היא לא אמרה פעם אחת תודה על הטיפול הנהדר ורק התלוננה שלא , ועשיתי כמיטב יכולתי

).26, יוליה(נוח לה

49

תלוננים כל הזמן על הצוות ועל הטיפול ולא שמ, כשאני מטפלת בחולים שלא מרוצים מכלום

).26, ני'ג(אבל רק לעתים רחוקות , אני מתעצבנת, "תודה"נותנים הרגשת

אפילו שחולים . שהוא לא מקבל טיפול טוב ושהוא יתלונן על הצוות, שצעק במחלקה, היה חולה

).25, אולגה(שהוא מאיים עלינו , די כעסתי עליו, צעקניים לא גורמים לי להרגיש כעס

על זה שהתרופות ניתנות לו באיחור של כמה דקות או על , כשחולה לא מפסיק להתלונן למשל

).26, לי(יש פעמים שזה מרגיז אותי ,איכות הטיפול של הצוות

אבל התעצבנתי , זה לא קורה הרבה שאני מתעצבנת. שמעצבנים אותי, יש חולים קוטרים

שהטיפול לא ברמה גבוהה ושהוא יכתוב , שהמחלקה לא טובה, כשטיפלתי בחולה שכל הזמן אמר

). 27, רוזה(שלא טיפלנו בו טוב , מכתב תלונה להנהלת בית החולים עם השמות של כולנו

התמודדות באמצעות שיתוף אחרים בקושי לציית לכללי הרגשות. 6

שהן נוקטות , בהתייחס לאופן התמודדותן של המרואיינות עם הפרת כללי הרגשות נמצא

:ראה(עמיתים לעבודה וגם מכרים ובני משפחה בקושי לציית לכללי הרגשות , בשיתוף מטופלים

דרך התמודדות זו של שיתוף אחרים ). 4' בנספח מס183' תיקוף סטטיסטי של ממצא זה בעמ

בקשיים לציית לכללי הרגשות נמצאה כשכיחה יותר בקרב המרואיינות ילידות הארץ מאשר

בנספח 191' תיקוף סטטיסטי של ממצא זה בעמ: ראה(המרואיינות ילידות חבר העמים בקרב

).4' מס

שיתוף מטופלים בקשיים לציית לכללי הרגשות. א

בעיקר לצורך , כי הן משתפות מטופלים בקשיים לציית לכללי הרגשות, המרואיינות ציינו

. ות אי הצלחת דיכויו או הסוואתובעקב, הפחתת הגועל והמבוכה שמעוררת חשיפת הרגש הכן

מתבצעת באמצעות שיתוף , שכרוכה בתחושת גועל או מבוכה, הפחתת תחושת אי הנוחות

. לעתים על ידי אמירה מבודחת או עידודו, המטופל

וראיתי , לא הצלחתי למנוע את זה. אחת החולות לא שלטה על היציאה כשרחצתי אותה במקלחת

שאני , אז העדפתי פשוט להגיד לה את האמת, זה היה מאד מביך.שהחולה שמה לב להרגשה שלי

).27, ענבל(מרגישה בחילה ובא לי להקיא

50

, זה הזכיר לי הרכבת קונדום. ניסיתי שוב שוב כמה פעמים להרכיב פנרוס לחולה ולא הצלחתי

תי שגם או, שזה בסדר אז אמרתי לו, החולה אמר לי. התחלתי לצחוק והסמקתי, הרגשתי לא נוח

).26, נגה(זה קצת מביך

לא יכולתי שלא להרגיש , התגלש לי כמה פעמים מהידיים, שניסיתי לחזק על פנרוס, כשמיקרופור

נתגבר על זה ביחד , אבל בסך הכל זה קטן עלינו, שזה לא כל כך נעים, אז אמרתי לחולה, נבוכה

).26, יעל(כי האופציה הבאה תהיה קטטר , ולא נוותר כל כך מהר

לכן אני , אני לא תמיד מרגישה כל כך נעים, כשאני צריכה לעזור לגבר צעיר להתלבש או להתרחץ

בוא תגיד לי איך אתה רוצה . זה קצת מביך, איך אתה רוצה שאעשה כך וכך: "אומרת לחולה

).25, רותם" (שאעזור לך

תי להסתיר לא הצלח, נגעלתי מאד, כשמטופלת התחילה להקיא בדיוק כשהשכבתי אותה במיטה

, אז אמרתי לה, אחר כך הרגשתי מין חוסר נוחות מהחולה. הסתובבתי לקיר והקאתי גם, את זה

ישר יש לי בחילה ומתחיל , כי כשמישהו מקיא לידי, שטוב שהספקתי להסתובב לקיר ולהקיא שם

).27, טניה(לעבוד אצלי רפלקס ההקאה

אני , בגלל שלא נעים לי המחולה. נגעלתאני , כשאני מחליפה סיר או שקית שתן והריח זוועה

).26, לי(אבל זה לא כל כך נורא , שזה קצת מסריח או קצת מגעיל, אומרת לו

: כשהזרקתי זריקה נגד כאבים לבחור צעיר בישבן ולפני שהוא הוריד את המכנסיים הוא אמר לי

זה היה ממש . הלא הצלחתי שלא להרגיש מבוכ, "שהזריקה הזו לא תעשה לי זקפה, אני מקווה"

).27, שירה(שגם בשבילי זו קצת פאדיחה , אז אמרתי לו, לא נעים

שיתוף עמיתים לעבודה בקשיים לציית לכללי הרגשות. ב

כי הן משתפות גם אחיות עמיתות ורופאים בקשייהן לציית , מדיווחיהן של המרואיינות עלה

הפחתת המבוכה שמעוררת חשיפת הרגש הכן שנועד ל, לעומת שיתוף המטופלים. לכללי הרגשות

בעיקר , נועד הדיווח על הקשיים למי שאינם מטופלים, בעקבות אי ההצלחה לדכאו או להסוותו

תחנת האחיות נמצאה . לצורך קבלת חיזוקים מצידם לניסיונות לחוש רוגע או לדכא גועל ומבוכה

.כאתר השכיח ביותר לשיתוף העמיתים למקצוע בקשיים הללו

51

אני נכנסת לחדר . מה שהכי עוזר לי זה לשתף את אחת האחיות בקושי הזה, שאני נכנסת ללחץכ

).26, לי(ושם אני כבר מוצאת מישהי שתרגיע אותי , שבו האחיות שותות

תשמעי מה יש לאחיות הותיקות לייעץ ורק אז , תיכנסי לתחנה: אני אומרת לעצמי, כשאני נלחצת

).25, רותם(תצאי ותחזרי לעבוד

זה נותן . כשאני לא מצליחה להישאר רגועה בעבודה, חשוב לי להגיד יותר מאשר לשמור מבפנים

).26, ני'ג(לי הזדמנות לשמוע איך האחיות האחרות מתמודדות במצבים דומים

כי כשאחיות , כשהטיפול בחולה מגעיל אותי וקשה לי לא להיגעל, הכי טוב זה לשתף עוד אחיות

).24, לריסה(זה עוזר לי , דדות אותיותיקות ממני מעו

נותנות , אבל אנחנו הצעירות, כל האחיות מוציאות רגשות של גועל או מבוכה האחת עם השניה

יותר מעצימות את זה ועושות מזה , אנחנו יותר מוציאות את זה החוצה: לזה הרבה יותר רגש

אני , לת שלא להרגיש ככהכשקשה לי עם רגשות כמו גועל או מבוכה ואני משתד. יותר עניין

שגם הן עוברות את זה ומשתדלות כמוני , והן מחזקות אותי, משמיעה את זה לאחיות האחרות

).27, ענבל(לא להרגיש רגשות כאלו

, כי יש מעט מאד צוות, במשמרות לילה הרבה יותר קשה לי עם הטיפול בדברים שמגעילים אותי

ואין מי שיתן לי חיזוקים על כל מה שאני מרגישה אין לי את מי לשתף במטען הרגשי שיש לי

).27, נדיה(

שכל הזמן , אני מת שתהיה לי אחות חתיכה כמוך: "הכנסתי לחולה רקטל טיוב והוא אמר לי

נורא התפדחתי , למרות שאחיות לא אמורות להתפדח". תכניס צינורות לזין שלי ולתחת שלי

כך שאני מנסה להתגבר על המבוכה הזו שהוא על, שתעריך אותי קצת, והלכתי לספר לאחראית

).28, עינת(גורם לי

אז , ניסיתי שלא להתבייש ולא להסמיק. טיפלתי בפצע לחץ של חולה בעכוז ופתאום הוא הפליץ

).26, יעל(צחקתי וסיפרתי הכל לאחיות שהיו בתחנה , "לבריאות"אמרתי לו

52

הרגשותשיתוף מכרים ובני משפחה בקשיים לציית לכללי . ג

נועד גם שיתוף מכרים ובני , בדומה לשיתוף העמיתים לעבודה בקשיים לציית לכללי הרגשות

. משפחה לקבלת חיזוקים מצידם על הניסיונות של המרואיינות לחוש רוגע או לדכא גועל ומבוכה

רת איך למשל קשה לי לא להילחץ מהטיפול בחולים עם צנ, אני משתפת חברים בסיפורי העבודה

).26, יוליה(כדי שיעריכו אותי ויעודדו אותי על זה , ונקזים

יש לי נטיה לספר בארוחות ערב משפחתיות על כמה שקשה לי לא להיגעל במחלקה מהטיפול

כדי שהם , איך זה נראה וכמה שזה נראה דוחה, אני מספרת להם בדיוק מה זה סטומה. בסטומה

).26, לי( בדברים דוחים על כך שאני משתדלת לטפל גם, יחמיאו לי

על , להורים ולחברים על הדברים שקשה לי להתמודד אתם בעבודה, אני המון מספרת בבית

כמה , למשל, אני משתפת אותם בתחושות שלי:) בתשובה לשאלה(חולים שנפטרים ועל החייאות

להיות שזה לא פשוט , שהמקצוע נחשב, אולי הם סוף סוף יבינו. שנלחצתי בהחייאה ממושכת

).26, נגה(שאני לוקחת חלק בזה , ש"אחות ושמגיע לי צל

אלא גם על , לא רק על הגבורה שלי והסמכויות שיש לי במחלקה, אני מספרת לבעלי על המקצוע

כדי שהוא יעודד אותי קצת על המאמצים , כמו הרכבת פנרוס לבולבול נפול, הקטעים המביכים

).29, נטליה(כדי להראות לו מה זה , אחת פנרוס הביתהאפילו הבאתי פעם. שלי להתגבר על זה

אני מספרת בסוף השבוע לחברות שלי על כל מצבי הלחץ שחוויתי , אחרי שבוע קשה במחלקה

על כך , פידבקים, הן נותנות לי משובים חיוביים. במהלך השבוע כשטיפלתי בחולים המסובכים

).31, הדפנ(עוסקת באומץ בהצלת חיי אדם , שאני לעומתן

התמודדות באמצעות קיצור משך המעורבות בטיפול. 7

הינה , שנמצא כי חלק מהנחקרות נוקטות בה משמופרים כללי הרגשות, דרך התמודדות אחרת

דיווחיהן של .שבאה לידי ביטוי באמצעות קיצור משך מעורבותן בטיפול, בריחה מהסיטואציה

תמודדות זו במצבים בהם הן חשות מבוכה או גועל שהן נוקטות בטקטיקת ה, המרואיינות הורו

קיצור הטיפול נועד לקצר את משך זמן הטיפול בו הן מפרות . בניגוד למצופה מהן, כלפי מטופלים

.את כללי הרגשות בנידון

53

אני לא , שכאחות אני אמורה לא להיגעל מהם, למרות שאני יודעת, כשאני נגעלת מהחולים

כמובן שאחליף לחולה כזה שקיות עירוי לפי ההוראה , למשל.משקיעה בהם מעבר למינימום

).26, יעל(אם הוא לא ממש מלוכלך , אבל לא אחליף לו את הקיבוע, הרפואית

אני מחפפת , כשאני בכל זאת נבוכה, בגלל שאחיות לא אמורות להרגיש נבוכות ברחצות של חולים

).26, לי(משיך הלאה העיקר לגמור עם זה כמה שיותר מהר ולה, קצת את הרחצה

הסמקתי ולא הצלחתי שלא להרגיש . החלפתי לחולה טיטול ותג הזיהוי שלי נפל לתוך הטיטול

שבכלל לא סגרתי לו את הטיטול , אחר כך נזכרתי. אז הוצאתי את התג ויצאתי מהחדר, נבוכה

).26, יוליה(

, שנגעלתי נורא וידעתיבגלל , כאילו שאני במרתון, ששלשל שלשול דמי במיטה,החלפתי חולה

).26, כרמית(שאני לא אמורה להרגיש ככה

, אני משתדלת לסיים את הטיפול הכי מהר שאפשר ולברוח מהסיטואציה, בפצעי לחץ נורא דוחים

).23, אירנה(שכאחות אסור לי להיגעל מזה , כי אני יודעת

למשל , ובל שהאחות תיגעללמרות שזה לא מק, אם הטיפול נורא מביך או נורא דוחה ואני נגעלת

ועושה את הכל מהר !" קדימה, יאללה: "אני אומרת לעצמי, בלקיחת סיר מלא מחולה צעירה

).25, רותם(מהר

התמודדות באמצעות התחמקות מראש מהסיטואציה. 8

התמודדות באמצעות בריחה מהסיטואציה השתקפה לא רק בדיווחים אודות קיצור משך

תיקוף סטטיסטי : ראה(לא גם בעדויות על התחמקות מראש מהסיטואציה המעורבות בטיפול א

כשהאחיות , דרך התמודדות זו שכיחה בעיקר).4' בנספח מס183-184' של ממצא זה בעמ

. מתקשות להרגיש גועל או אי רוגע בהתאם למצופה מהן

ה ולא אדע מה אני נלחצת שאולי יקרה משהו לחול, מצפצף או לא עובד טובPCAכשמכשיר כמו

אני לא תמיד רצה לחולה אלא , שאני לא אמורה להילחץ מזה, בגלל שברור לי. לעשות איתו

).26, גלית(שמיד תגיע אחת האחיות לעזור להם , אומרת לחולה או למשפחה שלו

54

שאחיות לא , אני מודעת לכך. נלחצתי ורצתי במסדרון הלוך וחזור. היתה החייאה במחלקה

, עזרתי להביא את הציוד ומה שביקשו ממני, אז בגלל שנלחצתי, החייאותצריכות להילחץ ב

).26, כרמית(העיקר לא להיות שם בפנים

-11 או 1-8אני אומרת שאני מעדיפה את החדרים , כשצריך לקבוע את ההפקדה לחדרים, בבוקר

חיות א. זה לפעמים מלחיץ אותי, 9-10כי אם יש חולים מורכבים או מונשמים בחדרים , 16

אני ככה מנסה להתחמק מההפקדה על , אז אם אני כן נלחצת, חייבות להימנע מהרגשת לחץ

).26, יוליה(החולים הקשים

, נמנעתי מלהיכנס אליו לחדר. היה חולה שהספירות שלו לא היו יציבות והמוניטור התריע על זה

אז כשהיה , יבת להרגישבניגוד להרגשה רגועה שהאחות חי, כי פחדתי שאלחץ ולא אדע מה לעשות

).23, אירנה(חיכיתי שהאחיות יגשו אליו , צלצול מהחדר שלו

שהתפקיד של האחיות דורש לא , למרות שאני יודעת, עדיין קשה לי מאד לא להיגעל מקיא

ואומרת לו , אני מנסה למצוא תירוץ לצאת מהחדר, כשחולה מקיא. להיגעל או להסתיר את הגועל

אני כמובן מיד ". אני הולכת להביא מד לחץ דם"ש, למשל, קשור לטיפולששכחתי להביא משהו ש

זה כבר יהיה אחרי שהחולה הפסיק להקיא , אני מתפללת שכשאחזור, אבל כשאני יוצאת, חוזרת

).26, נגה(

אני משתדלת להיות זו שהצד של הפנים של , כשצריך לרחוץ חולה במטה עם עוד אחות או כח עזר

, כי אז האחות השניה היא זו שצריכה לקפל את המצעים המלוכלכים, אליההחולה יהיה מסובב

שאני פטורה מהחלק שמגעיל אותי , זה אומר. החיתול המסריח ולנקות את הטוסיק של החולה

).27, הדר(וככה אני לא צריכה להתעסק עם העבודה המלוכלכת

אז אני , ריכה לא להיגעל מזהשאני צ, אפילו שאני מאמינה, אני מדי פעם נגעלת כשחולה מקיא

לא ממש , מתמודדת עם זה בכך שאני מביאה לחולה כזה כיליה ואז הולכת מהחדר והאמת

).27, שירה(מזדרזת לחזור

כי הרי האחות , אני בבעיה, הוא מתחיל להוציא אותה וזה מגעיל אותי, כשיש ליחה לחולה

שאני , אני פותרת את הבעיה בכך.אמורה לא להיגעל או לפחות להסתיר את הגועל מהחולה

, לריסה( אפילו אם זה גורם לי לפספס את ביקור הרופאים אצלו ,יוצאת לרגע ואחר כך חוזרת

24 .(

55

שכאחות , אפילו שידעתי, נגעלתי מהלכלוך של הקיא ומהריח שלו, בגלל שהקיא, כשחולה קרא לי

ולכת להביא משהו וקיוויתי שעד אמרתי לו שאני ה, כדי להתגבר על זה. עלי לא להיגעל מקיא

).26, לי( תנקה את זה מנקההוא כבר יסיים להקיא וה, שאחזור

התמודדות באמצעות עבודת רגשות. 9

בעוד שההתמודדות באמצעות שיתוף אחרים בקשיים לציית לכללי הרגשות נמצאה כשכיחה

מים נוטות יותר מילידות נמצא כי האחיות ילידות חבר הע, יותר בקרב האחיות ילידות הארץ

רוגע וסובלנות או , גם כשהוא אינו מאפשר לחוש אמפתיה, הארץ לאלץ את עצמן להמשיך בטיפול

, משקפת דרך התמודדותן זו, כשהן מתקשות לציית לכללי הרגשות. גועל וכעס, מעורר מבוכה

לכות של במחיר נשיאה בכל ההש, החלטה לא לקצר את משך הטיפול ולא להתחמק ממנו מראש

שטקטיקת התמודדות זו כרוכה בעבודת , מהראיונות עולה. חשיפת הקושי בלהרגיש מבוכה וגועל

שהחשיפה לקשיים כאלה מחסנת מפני ההרגשות הבלתי קבילות , שבמוקדה שיכנוע עצמי, רגשות

- ו183-184' תיקוף סטטיסטי של ממצאים אלו בעמ: ראה(ותורמת לפיתוח ההרגשות הרצויות

במיוחד (שאחיות שברחו מהמצב שעורר רגשות מסוימים , הממצאים הורו). 4' פח מס בנס191

).גועל או מבוכה, כעס(לעתים נשארו במצב שעורר רגשות אחרים ) גועל וחוסר רוגע

אבל אני מתייחסת לזה כאל , כל הנושא של טיפול בסטומה עדיין חדש לי וגורם לי לגועל נוראי

אני מטפלת בחולי סטומה כמו שצריך כדי להיות .שת הגועלשיחסן אותי מפני הרג, ראתג

).26, יעל(כמו שאחות צריכה להיות , מחושלת ולהתחזק

למרות שקשה לי הגועל בטיפול בפצעי לחץ וקשה לי להרגיש אמפתיה לחולה שלא מאמין

ות כדי שאהיה אח, אני מאלצת את עצמי דווקא כן להתנדב לטפל בחולים האלו, במקצועיות שלי

).27, רוזה(מקצועית

, לריאות ולבגדים ונגעלתי מזה, הריח החריף נכנס לי לגוף, כשלקחתי כיליה עם קיא של חולה

אני מתחסנת לזה והופכת לאחות , שדווקא בזכות זה שאני עומדת במשימה, אבל הרגשתי

). 28, אנה(אמפתית בנשמה

אני , מגעיל לגעת בך, אתה חולה, דאתה מסוכן ומפחי: במקום להסתלק מהחדר ולשדר לחולה

).27, נדיה(להרגיש סובלנות , מנסה להתגבר ובמקום להרגיש רגשות של גועל ופחד, נשארת

56

אני נשארת להרכיב את הקטטר או הפנרוס , אני לא מוותרת לעצמי כל כך מהר ולמרות המבוכה

).23, אירנה(כי רק כך אתרגל לזה ואהיה אחות טובה , עד הסוף

תורמת לי לצבור עוד ניסיון , שדווקא ההתגברות שלי על המבוכה, ת של חולים אני מרגישהברחצו

).25, אולגה(במצבים האלו

הרגשתי מאד . הוא עמד ואני החזקתי לו את בקבוק השתן. טיפלתי בחולה עם קושי במתן שתן

לא , את זהעל כך שאני ממשיכה לעשות , אבל נתתי לעצמי חיזוקים חיוביים, לא נוח עם זה

).28, עינת(פורשת אלא מתחזקת

גם מדיווחים אודות , הגועל והמבוכה, הסובלנות, בדומה להתמודדות עם רגשות האמפתיה

כי האחיות ניסו לעורר את הרוגע או , התעוררות הרגשת כעס ואי התעוררות הרגשת רוגע עולה

נימוקיהן להישאר . בסיטואציהלדכא את הכעס באמצעות שכנוע עצמן להישאר באופן מאולץ

במצב שעורר כעס או אי רוגע היו הרצון להוכיח לעצמן שהן מסוגלות לעמוד בקושי ובאומץ לטפל

.בחולה

שאני מסוגלת להיות אחות טובה , אני צריכה להוכיח, שדווקא בגלל שאני חדשה, אני מרגישה

, חולה התבטל הניתוח המתוכנןכשל, ככה היה. שמתמודדת גם עם חולים שמוציאים אותי מדעתי

ניסיתי להרגיע , ודווקא אני החדשה, שיתבע את כל הצוות על העוול שנגרם לו,הוא צעק בתחנה

).26, נגה(אותו

כולם העדיפו שלא . היתה חולה שהתלוננה אצל מנהל המחלקה על הרבה אחיות מהצוות

ן אומץ שיעזור לי להתגבר על ראיתי בזה מבח, ולמרות שגם אותי היא הכעיסה, להתקרב אליה

).28, אנה(שאני רוצה לטפל בחולה הזו , אז אמרתי לאחראית, הכעס

אולי דווקא בזכותי הוא לא . חולה שמתלונן כל כך הרבה ומאיים על הצוות דווקא מאתגר אותי

, רוזה(ישלח מכתב תלונה אלא מכתב תודה ויזכיר בו את השם שלי כדוגמא לאחות הכי הטובה

27(.

אבל אני נשארתי , אחות אחרת כבר לא היתה ניגשת אליה. תנסי לא להתעצבן: אמרתי לעצמי

).26, יוליה(כבר יהיו לי יותר קלים , חולים אחרים, ועזרתי לה ואחרי התנסות כזאת

57

שאני מוכנה לעשות את כל , אני לפעמים אומרת לאחות השניה שעובדת איתי, במשמרות ערב

כי , דווקא בגלל שזה מלחיץ אותי ואני לא הכי חזקה בזה. לים במחלקה לכל החוIV-תרופות ה

).27, ענבל(רק כך אתנסה בזה ואוכל לבקש להתקדם ולקבל אחריות משמרת

אחרת איך , אפילו אם זה גולש מעבר לשעות העבודה שלי, אני נשארת בהחייאות, למרות הלחץ

).28, אנה(? אתגבר ואיך אהיה אחות מנוסה

אני מבקשת , אפילו שהטיפול בחולים שבחדרים האלו לפעמים קשה ומלחיץ, הכי קשיםבחדרים

).28, אלה(כדי שאעבור עוד משוכה בצבירת אומץ במקצוע , לטפל בהם

תדירות נמוכה של מחירי ההתמודדות עם הפרת כללי הרגשות . 10

רו בהקלת קשיי הציות לכללי באופן כללי מסייעות להן הטקטיקות שתוא, לדברי המרואיינות

חלק מהאחיות שמשתפות את , כמודגם להלן. אף שהשימוש בו כרוך לעתים במחיר, הרגשות

הנחווית , אך הן מדווחות על תחושת חרטה, המטופל בהרגשותיהן הכנות בדרך כלל מצליחות בכך

מחוסר כי תחושת החרטה נובעת, מהראיונות עולה. בעקבות שיתוף המטופל, לעתים רחוקות

האחיות בדרך כלל מצליחות לאלץ את עצמן , בדומה. הנעימות שהשיתוף גורם לדעתן למטופל

חלקן דיווחו על . להמשיך בטיפול מעורר רגשות בלתי מקובלים והן לא חוות מחירים כלשהם

: ראה(חרטה הנחווית בתדירות נמוכה מעצם ההחלטה המודעת לנקוט בטקטיקת ההתמודדות

).4' בנספח מס184-187' של ממצא זה בעמתיקוף סטטיסטי

שאולי לא הייתי צריכה , הרגשתי רע עם עצמי, שגם אני קצת נגעלת, אחרי שאמרתי למטופל

.שהוא מעורר גועל, נעים לשמועלו אבל בטח לא היה ,אמרתי את זה בשביל עצמי. להגיד את זה

).26, לי(לל זה עובר לי בסדר גמור אני מרגישה רע עם עצמי רק לעתים רחוקות ובדרך כ, בסך הכל

שהחולה , אבל אם אני רואה, שגם אני נגעלת, בדרך כלל אין לי בעיה להגיד לחולה את האמת

).27, ענבל(אני לפעמים קצת מתחרטת , שככה דיברתי, מרגיש לא טוב עם זה

כל זאת זה זה ב. אני אחר כך לפעמים מצטערת על זה, שגם אני נבוכה, כשאני אומרת לחולה

).26, נגה(ואולי זה בכלל לא במקום לשתף אותו במבוכה שלי , קצת לא נעים לחולה לדעת את זה

58

כי היא בקושי דיברה , שלא נעים לה שנגעלתי ממנה, אבל הרגשתי, החולה לא ממש אמרה לי

אז , אבל הרגשתי שהיא ממש נעלבה ממני, אני לא מתחרטת על הפתיחות שלי. איתי יותר

).27, טניה(טתי שהייתי כל כך פתוחה איתה התחר

אבל קרה לי , לא התחרטתי אחרי שחשפתי את הרגשות שלי לחולים, במהלך השנה שאני אחות

כי , שגם אני נגעלת מהריח של הסטומה, שלא הייתי צריכה להגיד לחולה, שהרגשתי, פעם אחת

). 26, גלית( ורצתה לעזור לי שהיא רדפה אחרי כל המשמרת, זה גרם לה להרגיש כל כך לא נוח

, אחרי שאני מאלצת את עצמי להתנדב לטפל בפצע לחץ ואני תקועה ליד החולה עם הפצע המגעיל

ואז , התחרטתי כי זה היה דוחה בטירוף, אולי פעם או פעמיים מאז שאני כאן. אין לי בעיה עם זה

יותר טוב ממני וגם יגעלו שזו טעות ושיש אחיות אחרות שיעשו את הטיפול גם , באמת חשבתי

).27, רוזה(פחות

אבל אתמול התחרטתי שאני עושה , תמיד אני נהנית לקחת על עצמי דווקא את מה שמלחיץ

לכל המחלקה ואפילו לא יצאתי לשתות בגלל IVכי הסתבכתי עם עשרות תרופות , לעצמי את זה

).27, ענבל(זה עם שאר הצוות

זו . בזכות הטיפול בחולים שהכי מורכבים במחלקה, ם הלחץאני כבר ארבע שנים מתמודדת ע

,שכעסתי על עצמי, לא מזמן היה לי מקרה יוצא דופן. הדרך הכי טובה לדעתי להתגבר על הלחץ

שניים מהם התדרדרו והיו צריכים , לרוע מזלי. כשביקשתי במכוון לטפל בשלושה חולים כאלו

בסוף עוד אוכל , שמרוב מוטיבציה, איות ופחדתיהיו מיליון הוראות רפו. לעבור לטיפול נמרץ

).28, אלה(אותה ואעשה טעות

בדרך כלל לא חוו המרואיינות מחירים בעקבות שיתוף העמיתים או המכרים בהרגשותיהן

שניסיונותיהן , חלקן ציינו. אולם לעתים רחוקות הן חוו את מחירי הצלחת השיתוף, הכנות

, או במכרים כדי לחוש רוגע או לדכא גועל הובילו לביקורות על כךלהסתייע בעמיתים לעבודה

כי עמיתיהן לעבודה , מדבריהן עלה.שתגובותיהן הרגשיות סותרות את מה שמצופה מאחות

. ומכריהן ציפו להתרגלותן הכנה למצבים מעוררי התחושות המנוגדות לכללי הרגשות

חשבתי שהאחיות . סיפרתי על זה לצוות, כשטיפלתי בפצע לחץ מסריח, אחרי שנורא נגעלתי

אבל כשהם שמעו שקשה , והרופאים יעזרו לי כמו שבדרך כלל הם עוזרים לי להתמודד עם הגועל

59

על כך שאני מרגישה לחוצה מהטיפול בחולים הקשים , תמאז שיזמתי שיחה עם האחות האחראי

אבל , היא לא מעירה לי על הלחץ שלי. היא נותנת לי יותר לטפל בחדרים הקלים, שבמחלקה

הלחץ שלי לא מאפשר לי עדיין לטפל בחולים מורכבים , שכל עוד אני בלחץ, שלשום היא אמרה לי

).24, סהלרי(כמו יתר האחיות , ושאני צריכה ללמוד להירגע

אבל הפעם , המשפחה שלי כן מבינה אותי והם מעודדים אותי להתגבר על הגועל, בדרך כלל

שאני הורסת להם , הם אמרו. כולם במשפחה כעסו עלי, במקום שהם יעזרו לי להתגבר על זה

).26, לי(שכאחות אפסיק כבר להתרגש מזה , הארוחה עם הסיפורים הדוחים שלי ושהגיע הזמן

הם דווקא מעריכים אותי על , מספרת למשפחה על הקושי שיש לי לא להילחץ בהחייאותכשאני

בשביל מה : "אבל השבוע אבא שלי אמר, שבחרתי להיות אחות ומעודדים אותי לעבור את הלחץ

).26, יוליה" (?בשביל שתהיי אחות פחדנית? שילמתי לך ארבע שנים שכר לימוד

הן לא הבינו על , רות שלי על הלחץ מהטיפול בשני מונשמיםכשסיפרתי לחב, בסוף השבוע האחרון

אבל , בדרך כלל הן נותנות לי פידבקים חיוביים, זה לא קורה הרבה. מה כל המהומה והלחץ שלי

).31, דפנה(שחשבה שאני מספיק מנוסה בשביל לא להילחץ מכל דבר , אחת מהן אפילו אמרה

עוררו לעתים רחוקות בקרב , תחמקות ממנו מראשקיצור משך הטיפול או ה, באופן דומה

כשטקטיקות אלה ננקטו לנוכח אי יכולת לחוש , הנחקרות ספק לגבי התאמתן לתפקיד האחות

נמצא גם אצל האחיות , מחיר זה של ספק לגבי ההתאמה לתפקיד האחות. רוגע או אי גועל

כמצופה מהן , לחוש כעסלחוש אמפתיה וסובלנות ולא, שהצליחו באמצעות ביצוע עבודת רגשות

).4' בנספח מס 184-187' תיקוף סטטיסטי של ממצא זה בעמ: ראה(

לפעמים . שההתחמקות שלי מהטיפול זה הדבר הכי רחוק מהטיפול האידיאלי, אני מודעת לזה

ולא הייתי רוצה שאחיות אחרות , אני מרגישה מאד לא בנוח אחרי שאני לא משתתפת בהחייאה

).26, כרמית(במשפחתי יטפלו ככה בי או

60

שזה כן , אבל יש פעמים, אני שלמה עם זה, כשאני לא נכנסת להחייאות בגלל שזה מלחיץ אותי

שיותר , יכול להיות. הרי לא אוכל לברוח מהחייאות לנצח. מציק לי ואני מרגישה לא טוב עם זה

). 26, רותם(שאין בה דברים מלחיצים כאלו , מתאימה לי עבודה שקטה

הרגשתי שלא , שהתעלמתי מהמכשירים שלא הפסיקו לצפצף ואחות אחרת ניגשה לחולהאחרי

אבל הפעם תהיתי אם אני בכלל מתאימה , שהמקצוע הזה כן בשבילי, אני יודעת. הייתי בסדר

). 26, גלית(להיות אחות ועוד במחלקה עם כל כך הרבה מצבי לחץ וחולים מורכבים

כי אני , לא תמיד אני מרוצה מעצמי, לא להשתתף בהחייאותגם אם זה הולך חלק ואני מצליחה

).26, אירנה(צריכה כן לקחת חלק גם בזה ולהראות שאני מתאימה למחלקה

הרגשתי קצת . היה לו חשד לחסימת מעיים והכנסנו לו זונדה, אחרי שברחתי מהקיא של החולה

, ידו ואם התחמקתי מזהאולי הוא כן רצה שאהיה ל. אשמה בפעם הראשונה מאז שאני אחות

). 27, הדר(אלי המקצוע הזה בכלל לא בשבילי

אם המדריכות , אולי משהו יקרה לחולה כשאני לא לידו ובכלל. לא תמיד אני מרגישה נוח עם זה

, כי אני נגעלת ממנו, הקליניות שהיו לי בלימודים היו יודעות שאני מעדיפה לא להיות ליד החולה

).24, לריסה(כי זה לא מתאים לאחות להתנהג בצורה כזאת , בהתנסותהן היו מכשילות אותי

שאם אני צריכה לאלץ את עצמי כדי להרגיש אליו אמפתיה וזה לא בא לי כמובן , יכול להיות

).27, רוזה(לא מתאימה לי העבודה הזאת בכלל , מאליו

חני האומץ שלי אני עומדת במב. אם בחרתי במקצוע הנכון, שאני תוהה בהם, ישנם ימים

).28, אנה(? אבל מי אמר שכך זה צריך להיות, ומתגברת על כעסים

השתמרות התיקווה להפחתת הקשיים לציית לכללי הרגשות. 11

הן , שגבו מהמרואיינות טקטיקות ההתמודדות בקשיי הציות לכללי הרגשות, למרות המחירים

ף בעבודה תפחית מהצורך בטקטיקות אלה ועל כן שקלות הציות בעקבות ניסיון נוס, הביעו תקווה

שלימים תפחית צבירת הניסיון את , כי הן קיוו, מדבריהן עלה. גם מהשלכותיהן השליליות

את הצורך לנקוט בשיתוף או בבריחה מהסיטואציה על מנת , הקשיים לציית לכללי הרגשות

.לציית לכללים ואת המחירים שכרוכים בהתמודדות בעבור הנקיטה

61

ואז גם לא אלחץ , אני בטח אלמד לתפקד טוב במצבי לחץ, עוד כמה זמן. ה הכל עניין של ותקז

).24, לריסה(שאני לא מספיק רגועה , כמו היום ואף אחד לא יבקר אותי על זה

ולכן גם לא אתחמק , אני אטפל בעוד מצבים מביכים ופחות אתבייש מזה, ככל שהזמן יעבור

).27, שירה(גם ארגיש יותר נוח עם עצמי , פו של דברובסו, מהטיפולים המביכים

לא , כך אדע לעשות הערכת זמן נכונה למיומנויות שאני מבצעת, ככל שאעבוד יותר משמרות

שאני , ואז גם ארגיש, לא אתעלם מהצפצופים, אלחץ מהטיפול גם בחולים עם מיכשור מסובך

).26, גלית(שמתאימה למקצוע , אחות יותר טובה

אני גם לא . כמו הרכבת פנרוס, כי אני אתרגל לפעולות האלו, כה תלך ותדעך עם הזמןהמבו

כי ממילא לא יהיה לי צורך לדבר איתם על המבוכה , שגרמתי לחוסר נעימות לחולים, ארגיש צער

).26, יעל(שלי

לא יהיו לי כבר כל כך הרבה סיפורים לספר למשפחה, עם הזמן כבר לא ארגיש מבוכה או פחד

).27, ענבל(על זה שאני אחות לחוצה , אז גם לא יהיה להם על מה לרדת עלי, שלי

כי התנסות ביותר מצבים תעזור לי , שאני נורא נגעלת מהקיא של החולים, אני לא דואגת מכך

, לא אצטרך להיפתח איתם ולספר להם על רגשות הגועל שלי, כשלא אקיא יותר. להיגעל פחות

).27, טניה(החולים נרגיש יותר נוח שגם אני וגם , ובטוח

ואין , לא אלחץ מזה כמו שהיום אני נלחצת, שנות ותק נוספות יעזרו לי לצבור ניסיון בהחייאות

).25, רותם(שלא אברח מהחייאות אלא אפילו אנהל אותן ביד רמה ובזרוע נטויה , ספק

מחוץ לעבודהבעבודה וי הרגשות אי נקיטה בטקטיקת התמודדות עם פערים בין כלל. 12

שמחוץ למחלקה חלים עליהן כללי רגשות דומים לאלו , שהן סבורות, דיווחי האחיות הורו

הפער , לדעתן. אם כי כללים אלו מחייבים יותר בעבודה מאשר מחוצה לה, שחלים עליהן בעבודה

ת דומות בעבודה ומחוץ הגדול ביותר קיים בין הציפיה לחוש רוגע ולא לחוש גועל בסיטואציו

. קטן- בינוני והפער שנוגע לאמפתיה ואי כעס - הפער שנוגע לסובלנות ואי מבוכה , למסגרתה

פיגוע , תאונות דרכיםכגון, שכשהן עדות מחוץ לעבודה למצבי סכנה ומתח, המרואיינות ציינו

פער בין כללי הן מוטרדות באופן מועט מה, מוות או חולי של אנשים זרים או קרובים, טרור

62

כשמישהו לידי פתאום מתעלף או מאבד את , בעבודה ולא בעבודה אני אמורה להרגיש רגועה

בכל חיי . מטריד אותי רק קצתאבל זה, לא בעבודה זה הרבה יותר מקובל כן להילחץ, ההכרה

כשהייתי , הייתי עדה רק פעם או פעמיים לאיבוד הכרה של אנשים לא מוכרים ברחוב ולא מזמן

).27, הדר(כבר אחרים ניגשו לעזור , עד שהחלטתי מה לעשות, במסעדה ומישהי התעלפה

בין הרחוב אבל יש הבדל גדול, במחלקה או ברחוב אני צריכה לעזור לפצועים ולא להילחץ

לא , כי למזלי, זה לא מאד מפריע לי. כי בעבודה אני הרבה יותר מחוייבת לא להיחלץ, למחלקה

קרה לי מקרה יוצא דופן כשהייתי . זכור לי שעד היום ראיתי פצועים של ממש שזקוקים לעזרה

, חששתי. שהיה שם הפיגוע שביצעה המחבלת המתאבדת, ליד המסעדה בתחנת הדלק בחיפה

ביחד , אז פשוט התפניתי משם, לא נלחצתי אבל גם לא נשארתי אדישה, י יהיה עוד פיצוץשאול

).27, שירה(עם כולם

למשל לא להימנע , כל אחד שרואה מישהו במצוקה אמור להתייחס אליו ולא להיגעל ממנו

כי מטפל אמור לא להיגעל , הפער קיים והוא גדול. מהנשמה של אדם זר בגלל הרגשת גועל

ואדם , כשהייתי בכינרת. אותי זה רק מעט מטריד. וטין מהחולה ולא מטפל רשאי כן להיגעללחל

הרי אני , לא ידעתי אם אצליח לנשק זר בלי להיגעל, שצריך לעשות לו החייאה, טבע ומישהו צעק

אז עמדתי , ובמחלקה יש מכשירי הנשמה ולא צריך להנשים מפה לפה, אפילו עוד לא נשואה

).26, כרמית(איך אחרים עוזרים לו , מהצד והסתכלתי

כאחות ולא כאחות מצופה ממני לא להיות נורא במבוכה ולהסמיק מטיפול בערום של , לדעתי

. כי זה חלק מהתפקיד ולא בעבודה זה יותר בסדר, בעבודה אני חייבת לא להרגיש מבוכה. חולה

ף זה לא משהו שאני כי בשבילי לראות אדם חשו, הפער בינוני אבל לא מאד מטריד אותי

אז נכון , עדיין אני לא צריכה לטפל בהורים קשישים, אין לי ילדים וברוך השם. מתעסקת איתו

).25, רותם(זה עוד רחוק ממני , להיום

63

כוויה או תאונת , חנק מגוף זר, לא בעבודה לא יצא לי עדיין להיות עדה למצבים כמו טביעה

, אני חושבת. ארגיש במצב כזה ואם אדע לתפקד נכוןכי אני לא יודעת איך , דרכים וטוב שכך

, אני אמורה להרגיש דאגה ואמפתיה לאדם שסובל, שכשדברים כאלו קורים כשאני לא בעבודה

).31, דפנה(אבל במחלקה זה קצת יותר מוקצן מאשר מחוץ למחלקה

אולי , ותיהפער לא מטריד א. כי מצופה ממני להרגיש אמפתיה כלפי כל אדם שחולה, הפער קטן

חוץ למשל מהתקופה שבה , ורק מעט התנדבתי במדא, כי עוד לא התנסיתי בטיפול בבני משפחה

כי זו היתה הפעם הראשונה שטיפלתי במישהו קרוב , פחדתי מהמצב הזה. סבא שלי גסס בבית

).24, לריסה(אלי במצב כזה סופני

64

אי נוחות: הקבוצה בעלת הותק הבינוני - 2' קבוצה מס

, שנים במקצוע9-15 בעלות ותק של 30-47 אחיות מוסמכות בגילאי 21בקבוצה השניה נכללו

4מלבד , בקבוצה זו רוב המרואיינות היו ילידות הארץ. 1983-1992שהחלו ללמוד סיעוד בשנים

מפורטות , שקודדו מתוך דבריהן של המרואיינות, ימות ת11. שהיו ילידות ברית המועצות, אחיות

.להלן

חשיפת ילידות הארץ בטרם הלימודים לכללי רגשות שחלים על אחיות. 1

שהובעה על ידי , דיווחי האחיות בעלות הותק הבינוני מלמדים על אי התגשמות התיקוה

ואת דיווחי האחיות ממצא זה יובהר להלן על רקע השו. המרואיינות בעלות הותק המועט

שהצביעה על היעדר הבדלים , אודות תקופת תחילת עבודתן ,המשתייכות לשתי הקבוצות

גם האחיות , בדומה לדיווחיהן של האחיות בעלות הותק המועט במקצוע. משמעותיים ביניהן

על סמך, בעלות הותק הבינוני זיהו בטרם לימודי הסיעוד את האחות עם רצון כן לעזור למטופלים

שסברו בתקופת , חריגות היו שתי אחיות. מטופל-סיפורי מכרים או צפיה באינטראקציות מטפל

האחת מחשיפה לידע אישי , שהרגשת חוסר אמפתיה משקפת את האחיות, טרום הלימודים

קרות , אחיות שהכרתי מבתי חולים נראו לי לבנות כאלו: "והשניה מחשיפה לאמצעי התקשורת

כשדן שילון בתכנית האירוח , לפני יותר מעשר שנים", )35, רינת" (יותההיפך מאמפת, ומנוכרות

, והאחיות הן באמת פרובוקטיביות, חשבתי שאולי יש בזה משהו, של המעגל השווה אחיות לזונות

:יתר המרואיינות לעומת זאת ציינו). 36, דלית" (לא מתחשבות ולא אמפתיות

חשבתי שכל האחיות . רה שלה למטופלים קסמו ליוסיפוריה על העז, הכרתי קרובה שהיא אחות

).36,אורלי (מטפלות כמוה בחולים ברחמים ובסובלנות

האחיות . כשסבא שלי היה מאושפז, מה שידעתי על אחיות היה מבוסס על ביקורים בבית חולים

).39, איילה(וחשבתי שהן באמת כאלה , היו קשובות ונחמדות, נתנו לו יחס אישי

מקצוע במסגרת שירות לאומי בבית חולים והרגשתי שהעזרה והנתינה של האחיות נחשפתי ל

).37, דורית(שמאפיין אותן , זה משהו מאד חזק, לחולים

65

הכרתי את מקצוע הסיעוד מסיפורים של חברות . עבדתי קודם במקום אחר כפקידה ורציתי שינוי

חיות נקשרו אצלי לסיוע לאחר הא. אחיות ומאחיות שהכרתי דרך ביקורים במסגרות טיפוליות

).47, חוה(אמפתיה ויכולת הקשבה לחולים , מיומנויות, ידע, לבעלות תושיה

חמם לי את הלב לראות איך . כי הייתי שובבה ונפצעתי הרבה, כילדה הייתי הרבה בטיפת חלב

).40, סמדר(שהאחיות אמפתיות לחולים , האחיות תומכות בחום באנשים ומאז האמנתי

חשיפת ילידות ברית המועצות בטרם הלימודים להנחיות דרמטורגיות שחלות על אחיות. 2

גם המרואיינות ילידות ברית , שנכללו בקבוצה הראשונה, בדומה לילידות ברית המועצות

נחשפו בטרם לימודיהן , ושנכללו בקבוצה הנוכחית1989-1991שעלו לארץ בין השנים , המועצות

בהם מצופה היה מהאחות , מטופל- ים מפי מכרים או לאינטראקציות מטפלבארץ מוצאן לדיווח

ובניגוד לילידות , בדומה לילידות ברית המועצות בעלות הותק המועט. להיות מנומסת ומאופקת

. שמצופה מהאחות להעמיד פנים כאילו שהיא חשה כבוד כלפי המטופל, הן הסיקו, הארץ

. שסיפרו לי על הביקורות שהאחות הראשית עשתה להן, בברית המועצות היו לי חברות אחיות

איך , אם הניירת במקום, היא היתה מגיעה אליהם כל חודש ובודקת אם חדר הטיפולים מסודר

פעם היא תפסה את חברה שלי עם שיער . אם הכובע שלהן יושב טוב על הראש, האחיות לבושות

שהכל יהיה מסודר ורק אחרי זה ,שם חשוב. לא מספיק אסוף ונתנה לה הערה בתיק האישי

זו יותר העמדת פנים כאילו שהן . אבל האחיות צריכות לתת יחס של כבוד לחולים, היחס

).33, ילנה(כי יותר חשוב הסדר והניקיון , מתייחסות יפה

שהאחיות שם פחות מעורבות , יש לי שם אח רופא ומהביקורים שלי אצלו בבית החולים ידעתי

כי יש מטפלות וסניטרים , הן לא רוחצות חולים ולא מחליפות אותם. ולהבטיפול הבסיסי בח

זה לשלוט , כי חלק מהתרבות, הן גם פחות מעורבות ברגשות שלהן עם החולים. שעושים את זה

כאילו , שהן עושות מין הצגה כזו, אני חושבת. להבליג ולהיות מנומס אחד לשני, ברגשות שליליים

).33, נינה(ומכבדות אותם שהן באמת מתחשבות בחולים

חשובה . שהאחיות שם הפגינו חשיבות לעבודה ולא לרגשות, אני זוכרת, ממה שהכרתי ברוסיה

למשל במחלקות ילדים אסור למבקרים להיכנס ובשאר המחלקות יש , שם המשמעת והסדר

אנשים לא מתפרצים שם על . שעות ביקור מאד מדויקות ויש חדרים מיוחדים רק לביקורים

והיחס ההדדי בין החולים והצוות , אין כזו קולניות במסגרות כמו בתי חולים, הצוות כמו פה

66

המחטים והמזרקים , היינו צריכים להביא את כל התרופות, בא שלי היה מאושפז שםכשא

האחיות מקרינות . זו הבעיה שלו, כי כל אחד צריך לדאוג שם לעצמו ולמי שאין כסף, מהבית

הן מעמידות פנים כאילו , לדעתי. שהטיפול יתבצע בזמן, אבל קודם כל מתייחסות לכך, נימוס

).32, דיאנה(ים שבאמת אכפת להן מהחול

חשיפה במהלך הלימודים והעבודה למסרים כלליים אודות כללי הרגשות. 3

הבדל מסוים בין האחיות שנכללו בשתי הקבוצות עלה מדיווחיהן אודות האופן בו הועברו להן

לדברי המרואיינות שנכללו . מסרים במהלך לימודי הסיעוד אודות ההרגשות המצופות מאחיות

היו , המסרים שהועברו להן בלימודים בנוגע לכללי הרגשות המצופים מהן , הנוכחיתבקבוצה

, הן ציינו). 4' בנספח מס176-177' תיקוף סטטיסטי של ממצא זה בעמ: ראה(כלליים בלבד

, שבשיעורים העיוניים המורות בסיעוד התייחסו באופן מועט רק לרגשות האמפתיה והסובלנות

המורות התייחסו לכך באופן כללי ביותר ולא . הרגישם כלפי המטופלשמצופה מהאחות בכנות ל

. פירטו את המצבים הספציפיים שעליהם חלות הנורמות הללו ואת הקשיים השונים לציית להם

מהמעט שהועבר להן בנידון , למרות היעדר חינוך ישיר אודות כללי רגשות שמצופים מהן כאחיות

. אמפתיה וסובלנותאודות הצורך לחוש בכנות, הן הסיקו

אלא רק על העזרה שהאחות צריכה לתת , המורות בסיעוד לא דיברו באופן ספציפי על רגשות

ולהרגיש סבלנות , שהאחות צריכה באמת לעזור מרצון, אבל זה הספיק כדי להבין, לחולה

). 30, נועה(ורגישות

הן רק . שהיא מטפלת בהם, מצופה מהאחות להרגיש כלפי מחבלים, מה למשל, המורות לא לימדו

כלומר , שזה צריך להיות אמיתי, אני הבנתי. שהאחות מסייעת לחולים, הסבירו באופן כללי

).40, סמדר(כשאת עוזרת לחולה , באמת להרגיש שאכפת לך

זה רק שהאחות צריכה להיות קשובה וסובלנית , בבית הספר לאחיות מה שלימדו על רגשות

לי זה היה . לא אמרו לנו תעמידו פנים, יחסות מאד מועטה לרגשותגם אם זו היתה התי. לחולה

).39, ורדית(שכאחיות עלינו להרגיש באמת סובלנות לחולים , שהמורות מתכוונות לזה, נראה

67

רק אולי ממש מעט הסבירו פה ושם , המורות לא התייחסו בלימודים לרגשות של האחיות בפירוט

שאנחנו צריכות באמת , כה לספק לחולה ומזה הבנושהאחות צרי, על העזרה ורגשות ההבנה

).38, נטע(להרגיש כך

שקשה לו , שאם החולה מבקש משהו, בלימודים המורות בסיעוד הסבירו באופן כללי ביותר

, אז הסקתי, האחות צריכה לענות לו בסבלנות ולעזור לו, לעשות לבד או אם הוא שואל משהו

).37, ענבר(רגשת סבלנות ודאגה אליהם שאחיות חייבות לעזור לחולים תוך ה

שאחיות צריכות לשמור על כבוד האדם , בלימודים הדגש היה על חולי ובריאות והמורות הזכירו

, בכל זאת. אלא כבדרך אגב, אבל ההתייחסות לרגשות לא היתה באופן מובנה ומעמיק, ופרטיותו

שאחיות מחוייבות להרגיש ,הצלחנו להבין, כנראה שמבין המילים המעטות שנאמרו בנושא

).35, רינת(אמפתיה לחולים

הועברו המסרים בנידון באופן כללי , גם בהתנסויות הקליניות, בדומה ללימודים העיוניים

משום שהן עדיין עבדו גם , המדריכות הקליניות לא היו צמודות באותה עת לסטודנטיות. ומועט

, שלמרות היעדר הדרכה צמודה כזאת, ות מוריםדיווחיהן של המרואיינ. כחלק מצוות המחלקה

ית בתגובות הרגשיות של בתחילת עבודתן הן הסיקו אודות כללי רגשות שחלים עליהן מתצפ

שהסיקו מתצפיות דומות אודות הנחיות , חריגות בהקשר זה היו שתי מרואיינות. המדריכות

המדריכות לא מפסיקות איך, רק במחלקות כשראיתי: "לדוגמא אחת מהן ציינה, דרמטורגיות

שהן מציגות כאילו שהן לא כועסות ולא , לטפל בחולה בגלל שהוא מגעיל או מכעיס אותן חשבתי

שמהדוגמא האישית של תפקוד מקצועי של המדריכות , יתר האחיות ציינו). 33, נינה" (נגעלות

רוגע , שהאחיות מרגישות בכנות אמפתיה, הן הסיקו, הקליניות והאחיות האחרות בעבודה

-177' תיקוף סטטיסטי של ממצא זה בעמ: ראה(מבוכה וכעס , וסובלנות ולא מרגישות בכנות גועל

).4' בנספח מס178

כשהתחלתי . כמו שיש היום, לא היו לי מדריכות שליוו אותי בכל דבר, בהתנסות במחלקות

לא להיגעל , שצריך להרגיש אמפתיה לחולה, למדתי מהתגובות של האחיות והמדריכות, לעבוד

).40, סמדר(מהטיפול ולא להילחץ בהחייאות

68

היו חלק בלתי נפרד מצוות המחלקה וחוץ מלהדריך , כי המדריכות, לא היו לי מדריכות צמודות

הן נתנו לי דוגמא באמפתיה שלהן לחולים ובשלווה שלהן לחולים . הן גם עבדו עם הצוות, אותי

,ויקי(אמפתיה ושלווה , ות אמורה להרגיש ביטחוןשהאח, ומהדוגמאות האלה כנראה שהבנתי

40.(

ניסיתי לחקות אותן לא רק . המדריכות במחלקות הקרינו דוגמא אישית באמפתיה שלהן לחולים

).34, רויטל(אלא בלהרגיש אמפתיה לחולים , בתפקוד

ישה היא לא נרתעה ולא התבי. הבנתי איך המדריכה התמודדה עם ערום, כשראיתי רחצת חולה

רציתי . הפרשות של חולים ומה לא, בפעם הראשונה בחיי גם ראיתי במחלקות החייאות. מהחולה

).34, סיגלית(דחיה או לחץ , להיות כמו המדריכה והאחיות ולא להרגיש מבוכה

אם יש , את חייבת להאכיל אותו ברגישות ובסבלנות, שאם קשה לחולה לאכול, המדריכות הראו

אסור לך לכעוס עליו ואם את , כמו לצלצל הביתה מהטלפון של המחלקה, תלו בקשות לא שגרתיו

אבל , הן לא דיברו על זה איתנו. את חייבת לעשות את זה ולא להתבייש מזה, צריכה לנקות אותו

שהאחיות חייבות להרגיש אמפתיה וסבלנות ולא להתבייש , כשראינו שכך הן נוהגות הבנו

).36, שרון(מהחולים

כך גם אני , כמו שהאחיות לא צעקו על החולים והיו סובלניות כלפיהם. שכולן עשועשיתי מה

).36, אורלי(שצריך לא להרגיש כעסים אלא סובלנות לחולים , הבנתי

כשאת רואה . איך האחיות רוחצות חולים, לא תרגלתי את זה קודם ורק במחלקות ראיתי

חוששות מזה וגם לא נגעלות מהחשיפה של זה נראה שהן לא נבוכות ולא, אחיות רוחצות חולה

חשש או גועל מהטיפול , שהאחיות אמורות לא להרגיש מבוכה, אז פשוט הנחתי, החולה בפניהן

).39, ליאת(בחולה

לא מתרגזות עליהם ולא מפחדות , עוזרות להן, שהן מקשיבות לחולים, ראיתי על המדריכות

יבר איתי בשנות עבודתי על מה שמחייב התפקיד הערצתי אותן וגם אם אף אחד לא ד. לטפל בהם

דאגה , שכך את צריכה להרגיש כאחות, אני מבינה ממה שקורה סביבי, כאחות להרגיש לחולים

).39, יסמין(ולא רוגז

69

פרשנות המסרים ככללי רגשות. 3

לא השפיע על פרשנותן , שההבדל בין הקבוצות באופן קבלת המסרים הרלוונטיים, מסתבר

תיקוף סטטיסטי של ממצא זה : ראה(שלהן אחות מצופה לציית , לגבי הנורמות הנוגעות לרגשות

דיווחיהן של האחיות בעלות הותק הבינוני במקצוע אודות אופן פרשנותן ). 4' בנספח מס178' בעמ

שכאחיות חדשות הן פירשו את המסרים ככללי , את המסרים בתחילת העבודה מצביעים על כך

.רגשות

כשהן נוגעות באיברים אינטימיים של , שהאחיות באמת אמפתיות ובאמת לא נבוכות, אמנתיה

שהן גם לא מפחדות לטפל בחולים מסוממים או נרקומנים ושהן באמת לא , חשבתי. המטופל

).39, ליאת(מתרגזות על חולה נודניק

חשבתי שהן , יםראיתי את האחיות מאכילות חולים ומחליפות להם טיטול, כשבהתחלת העבודה

שלחץ הוא חלק משגרת , הבנתי גם. באמת לא מתביישות מהם ולא נרתעות מהטיפול בהם

).40, אודליה(וחשבתי שהאחיות באמת רגועות ולא מרגישות חוסר אונים , העבודה

שהקיאה אחרי , שמעתי את האחיות הותיקות צוחקות על אחות אחת, כשהתחלתי לעבוד

כשראיתי איך האחיות עושות . שהתפקיד מחייב לא להיגעל מפצעים,הבנתי. שטיפלה בפצע לחץ

שהאמפתיה חזקה מכל רגש אחר ושאחיות , את העבודה עם מחויבות מוסרית לחולים הבנתי גם

).34, רויטל(חייבות להרגיש אמפתיה כלפי החולים

הוא שלמרות ש, שמעתי את מנהל המחלקה מספר לאחיות ולרופאים, מיד כשנכנסתי למחלקה

שרגשות של , מזה הבנתי מיד. כשהוא מטפל בהם, הוא לעולם לא מפלה חולים לרעה, ימני קיצוני

).38, נטע(מצופים גם ממני כאחות , שיוויון לכל אדם ללא אפליה בין חולה לחולה

, שהאחיות באמת דואגות לחולים ומרגישות אמפתיה כלפיהם, כשהייתי אחות צעירה חשבתי

).39, איילה(גשות של סובלנות ושהן לא מרגישות כעס עליהם שיש להן באמת ר

דיווחיהן של המרואיינות אודות האופן בו הן מפרשות כיום את המסרים הנוגעים לרגשות

להרגיש , שמצופה מהן כאחיות לציית לכללי רגשות, שגם בתקופת הנוכחית הן סבורות, הורו

חריגות היו , בהקשר זה. גועל וכעס, ש בכנות מבוכהרוגע וסובלנות ולא להרגי, בכנות אמפתיה

ארבע , לדוגמא. המחייבות העמדות פנים, שפירשו את המסרים כהנחיות דרמטורגיות, אחיות

70

, לדעת איך הוא מרגיש ומה הוא רוצה, אחיות צריכות להרגיש באמת אמפתיה ולהבין כל חולה

, מבוכה זהו רגש. אם הוא מונשם או לא מתמצא בזמן ובמקום, גם אם לחולה יש הפרעה בדיבור

האחות גם חייבת באמת . גם כשהיא רוחצת ומלבישה חולה, שהאחות הטובה לא אמורה להרגיש

וכעס מפריע ,אחרת יהיה לה קשה להתרכז בטיפול ולייצב את מצבו של החולה, להרגיש לחץלא

, סמדר(אני בכלל לא אמורה להרגיש , שגם אותו, אז כמובן, לה לטפל בחולה באיכות ובמהירות

40.(

, גם אם לא נעים לי לטפל בחולה. אני כאחות מחויבת להרגיש לחולים, דאגה ואמפתיה, נחמדות

אבל אלו , חלק מהתפקיד זה באמת לא להרגיש דחיה או מבוכה, ל לא שולט על הסוגריםשלמש

. אז בלית ברירה צריך לעשות כאילו שלא מרגישים אותם, רגשות שיכולים מאד לפגוע בחולה

לא רק , פלשתינאים או מתנחלים, כשמאושפזים במחלקה חולים ימנים או שמאלנים קיצוניים

אלא אני חייבת להרגיש אליהם באמת סובלנות ולא להתנשא , ים איתםשאסור לי להיכנס לויכוח

).32, דיאנה(ללא קשר לדעותי הפוליטיות , מעליהם

לכן האחיות חייבות להבין את החולים ולהרגיש כלפיהם , התקשורת עם החולה חשובה ביותר

אבל חלק , יהמצבים רבים בעבודה מזמינים מבוכה ודח, בגלל המגע של האחות בחולים. אמפתיה

רק כשאין . לטפל בחולה בלי להתרגש ולהיגעל ממנו, מהמקצועיות זה באמת לא להרגיש מבוכה

גם אם החולה . אסור שהחולים ירגישו בזה, שום אפשרות אחרת והטיפול נורא דוחה או מביך

התפקיד מצריך לא להרגיש כעס כלפיו , מוציא בצעקות את כל טענותיו המוצדקות על האחות

).36, יתדל(

לכן להיות אחות מבחינתי זה להרגיש באמת , שהכי קרובה ומסייעת לחולה, כאחות הרי אני זו

לא לעשות ענין , לא להרגיש נבוכה גם אם אני דוחפת אצבעות למקומות אינטימיים, אכפתית

צריך , מביך או מגעיל, כשזה ממש קשה. מערום או מהפרשות של חולה ובאמת לא להיגעל מזה

71

כמו על ידי , כאחות אני אמורה להרגיש אמפתיה ולזהות מסרים גם לא מילוליים של החולים

אנחנו כאחיות חייבות , ועם זאת, במחלקהמצבי סטרס מאד שגרתיים . מבטים ותנועות גוף

רק כך אנחנו מצליחות להקשיב לחולים . בניגוד למשברים שהמטופלים חווים, להרגיש רגועות

שלא מקשיבים לאחיות ואי אפשר לדבר , כשמאושפזים חולים. ולתמוך בהם בשעת לחץ ומשבר

אלא , גיש כעס כלפיהםהאחיות צריכות באמת לא להר, כי הם פסיכיאטריים או דמנטיים, אתם

).39, רדיתו(לטפל בהם בסובלנות

מחויבות להרגיש באמת סובלנות ורגישות לחולים בעלי רקע , כמו כל מטפל אחר, האחיות

האחות נמצאת הכי , בשונה ממטפלים אחרים. תרבותי או סוציואקונומי ששונה מהרקע שלה

היא אמורה לא להרגיש נבוכה , נותלכן כשהם נחשפים בפניה מכל הבחי, הרבה זמן עם החולים

אלא באמת להרגיש הבנה , אלא להקשיב ולעזור להם ולא לעשות את עצמה, או סלידה מהם

).47, חוה(ואמפתיה

. אין פה שום דבר שקשור להצגות. אחיות צריכות להרגיש באמת סובלנות כלפי החולים, לדעתי

האחיות מבינות את . הן אמיתיותהרגשות של האחיותהלכן גם , חלק מהמקצוע זה אמינות

אחות טובה עושה . הן צריכות לא לפחד מהם ולא להתבייש מהם, החולים מהרגש האמיתי שלהן

).30, נעה(כי זה אמור להיות רגש של רוגע בכנות , זו לא הצגה.הכל ברוגע

רחצות ועצבים של , החייאות: כל מה שקורה בעבודה. אחות חייבת שיהיו לה רגשות חמים

האחות צריכה לסייע לחולה . הם לא דברים שמכוונים באופן אישי לאחות, החולים והמשפחות

לא נגעלת , להשתקם ולצאת מהמחלה ואת זה היא יכולה לעשות רק אם היא באמת לא נלחצת

בגלל שלא מקובל להרגיש נבוכה . אמת מרגישה כלפיו דאגה ואמפתיהולא מתעצבנת עליו אלא ב

שמשהו לא , כדי שהוא לא יחשוב, היא צריכה להסתיר זאת מהמטופל, כשהאחות נבוכה, בעבודה

).37, דורית(בסדר אצלו

הפרת כללי הרגשות בתדירות גבוהה. 5

, מרואיינות. דה לכללי הרגשות דימיון נוסף בין הקבוצות נוגע לקושי לציית בתחילת העבו

הן התקשו , שבתחילת מלחמת המפרץ, סיפרו למשל1989-1991שהתחילו לעבוד בין השנים

72

גם הצוות , כשהיו אזעקות. אולי כי הייתי אחות חדשה, הייתי לחוצה בהתחלת מלחמת המפרץ

כי לא תמיד , נלחצתי. כ לחולים"וגם המשפחות נכנסו לחדרים האטומים ושמו מסיכות אב

אחרי . מרי לוחמה כימייםופחדתי שאצטרך לטפל בחולים שייפגעו מחו, הספקנו להיכנס בזמן

).35, רינת(המצב המיוחד הזה התחיל לשעשע אותי , שטילים כימיים כנראה לא יפלו, שהבנתי

. א ידענו איזה טילים יפלוכשעוד ל, הרגשתי שאני במצב של סכנה במחלקה בזמן מלחמת המפרץ

ל ויגיעו פצועים שיפול טי, היה מתח. כי בדיוק התחלתי אז לעבוד, תי לזה מהלימודיםישר נחת

).37, דורית(זה תרם לאוירת מתח והלחיץ גם אותי , היו חולים שנלחצו מהאזעקות. רבים

ופחדתי שיש להם שחפת , שהשתעלו נורא, אושפזו במחלקה עולים מרוסיה, כשהתחלתי לעבוד

והכי הגעיל אותי , גם לפשק רגליים לחולה לפני הכנסת קטטר נורא הביך אותי. ושאדבק מהם

).36, שרון(טפל בחולה הומלס עם כינים ל

ולמחלקה הגיעו האתיופים עם שברי " מבצע שלמה"היה , כשהגעתי למחלקה והייתי אחות חדשה

היה . את המנהגים שלהם והתרבות השונה, לא הצלחתי להבין את השפה שלהם. הליכה ואבסצים

, עשה פיפי בחדר על הרצפהכשהוא. שיש דבר כזה שירותים, שאפילו לא ידע, חולה אתיופי אחד

).39, יסמין(חשבתי שאני חולמת

שמתלכלכים , עם הפרעה בבליעהCVAכמו חולי , בהתחלה הייתי נורא נבוכה לטפל בחולים

גם להכניס זונדה לחולה ותוך כדי ההכנסה לראות אותו כמעט . כשבורח להם האוכל, מעצמם

).33, ילנה(נורא הגעיל אותי , מקיא

לא הפחית את הקשיים הללו ואף לא את , שהזמן שחלף מאז תחילת עבודתן, ר מתבר

שבתדירות גבוהה הן , הן סיפרו, בהתייחס לתקופה בה נערך המחקר, כמודגם להלן. תדירותם

מתקשות להרגיש בכנות סובלנות בסיטואציות המאופיינות במחלוקות אישיות בינן לבין

-179' תיקוף סטטיסטי של ממצא זה בעמ: ראה(יניהם המטופלים משום שוני במעמד או בכוח ב

כי הן מתקשות לציית לכלל הרגשות המורה לחוש סובלנות , מדבריהן עולה). 4' בנספח מס 182

73

אין לי , שהיו מעורבים בפיגוע או בפגיעה בחיילים, חבלים ערביםבכל פעם כשמתאשפזים אצלנו מ

אבל לא מגיע , אמנם בדרך כלל הם שוכבים עם כאבים ולא מזיקים לאף אחד. חשק לטפל בהם

).38, נטע(להם הטיפול הטוב שלנו

שמועברים אלינו מבית החולים , אני לא מבינה למה אני צריכה להשקיע בטיפול בפלשתינאים

שיורים עליהם כתגובה בחזרה , ל" בדרך כלל הם נפצעים בגלל זריקת אבנים על חיילי צה.בעזה

לפעמים הם מקללים בערבית והיה לנו . ואפשר להרגיש את השנאה והזעם לצוות במבטים שלהם

וסתם שוכבים פה , גם אם הם לא מתנהגים ככה. שאפילו ירק על אחד הרופאים, נער ערבי כזה

, לבזבז עליהם ציוד רפואי ויחס טוב, למה להשקיע בהם. ת לטפל בהםאני לא סובל, בשקט

).37, ענבר(? במקום להשקיע את האנרגיות בחולים היהודים

מה הוא : שאני חושבת, קורה, שמנדנד עם כל מיני בקשות וטענות, כשאני מטפלת בחולה חרדי

אז באיזו זכות הוא מרשה , הוא לא הולך לצבא ורק מתפלל כל היום? בכלל עושה בשביל המדינה

).36, דלית(? לעצמו לבקש כל כך הרבה

שיחזרו למוטב ויפסיקו , בא לי לחנך אותם אחת ולתמיד, כשמאושפזים אצלנו חולים עבריינים

אני לא מרגישה כלפיהם רגשות של , גם אם אני לא יודעת בדיוק על מה הם יושבים. להזיק ולפגוע

).36, אורלי(אהדה וסובלנות

אני מפחדת להידבק מהם . אפילו אם אין להם איידס, א מתאים לי לטפל בחולים נרקומניםל

).32, דיאנה(שהם עוד יפרצו לארון הטוקסיקה ויגנבו לי משם משהו נרקוטי , רק חסר לי. ממשהו

כי מפה הם הולכים ישר , שעות ביממה24ששוטרים צמודים אליהם , כשיש במחלקה אסירים

יש כאן עכשיו שני עבריינים שדקרו ונדקרו בקרבות . שלא שווה לי לטפל בהם, שהאני מרגי, לכלא

אבל למה אני צריכה את הסיכון , במחלקה הם שקטים כמו טאטאלך. סכינים על רקע פלילי

, סיגלית(אף אחד לא יתן מדליית זהב על זה שטיפלתי בהם ? שהם שידקרו אותי, אפילו המינימלי

34.(

74

כשהמחלקה , שנמצאים בארץ בניגוד לחוק, א פייר לטפל בעובדים הזריםשזה ל, אני חושבת

שמגיע להם , למה שעובד זר יתפוס מקום בחדר לאחרים. מפוצצת ויש חולים ששוכבים במסדרון

). 36, שרון(? יותר

שכולם פה דוברי רוסית ופונים , הם חושבים. העולים החדשים מרוסיה יכולים לשגע את האחיות

כי , אני משתדלת לדחות את הטיפול בעולים מרוסיה, כשיש לי הרבה חולים. סיתלאחיות ברו

).40, אודליה(אפשר להיתקע אצלם וזה תוקע לי את כל העבודה

קושי נוסף שדווח על ידי המרואיינות נוגע לצורך לחוש רוגע בסיטואציות בהן עמיתים או

כאשר הן מייחסות חוסר מיומנות לעמיתים או וגם, ממונים מבקרים את תיפקודן המקצועי

שהן , דיווחיהן גם מלמדים. הן מפרות את הכלל המורה לחוש רוגע לעתים קרובות, לממונים

, מתקשות להישאר רגועות כשמצב המטופלים מוגדר על ידן כמורכב במיוחד וכשהן סבורות

' בנספח מס179-182' בעמתיקוף סטטיסטי של ממצאים אלו : ראה(שהעומס בעבודה רב מתמיד

4.(

ועובד אתי צוות לא מספיק , כשאני אחראית משמרת, אפילו כיום אני מתקשה להישאר רגועה

במצבים . אני בלחץ גם כשבמחלקה יש הרבה חולים מונשמים וחולים מורכבים ודינאמיים. מיומן

).40, סמדר(אני מפחדת לעשות טעויות ולא לעמוד בלוח הזמנים , האלה

יש אחיות שבמשך הזמן לומדות לא . הלב דופק לי בפראות, עד שהטובוס בפנים, חייאותבה

).39, ליאת(אבל אני לא הצלחתי לסגל את זה , להיות בלחץ בהחייאות

גם אם . אני נלחצת כשעובד אתי צוות חלש או אחיות חדשות, למרות שאני כבר עשר שנים אחות

במיוחד אם חולה פתאום מדרדר , אני נלחצת, קצועיהרופא במשמרת שאני האחראית בה לא מ

).30, נועה(

כשהמחלקה מלאה וחולים שוכבים גם , כשיש הרבה חולים מורכבים, אני עדיין לחוצה

כי אני , ר של מישהו מהצוות שלא מגיע למשמרת'בפרוזדורים ובחדר האוכל וגם כשיש פאנצ

).47, חוה(במצב של החולים לא אשים לב לשינויים קריטיים , מפחדת שמרוב עומס

75

, שאני מרגישה לחוצה, כשיש הרבה קבלות ממיון והמחלקה קשה, קורה לי הרבה במשמרות ערב

זה , אם האחראית מחפשת אותי ומתערבת לי בעבודה. כי אני מפחדת לא להספיק את כל העבודה

).39, איילה(עוד יותר מוסיף לי ללחץ

המצב של חולה אחד או כמה חולים ביחד משתנה לרעה כשבשניה אחת , במשמרות ערב ולילה

לטפל , לקרוא לרופא: מה לעשות קודםודעתאני לא י. אני נלחצת, ואין רופא זמין במחלקה

).40, ויקי(בחולה או לדאוג לכל שאר החולים במחלקה

או כשתורן החוץ לא מכיר את, כי הרופא בחדר ניתוח או במיון,ואין רופא, כשחולה מדרדר

אם מנהל המחלקה מעיר לי על האופן שבו אני , במשמרות ערב. אני בלחץ, החולים של המחלקה

זה מלחיץ אותי , כי שיקול הדעת שלי לא נראה לו, עובדת ומתחיל להגיד לי מה לעשות ומתי

).33, ילנה(

יש לי. אני נלחצת, כשמשהו לא צפוי קורה לחולים ויש עוד דברים אחרים שצריך לדאוג להם

בדיוק היו כמה משפחות של , חולה פתאום הקיא דם בכמות גדולה. דוגמא אפילו מאתמול בערב

, כי אין הרי מזכירה בערב, היו גם טלפונים שצריך היה לענות להם, חולים שרצו משהו ממני

).36, דלית(ונלחצתי

גועל בהם הטיפול קשיים נוספים בציות לכללי הרגשות מאפיינים לדבריהן מצבים מעוררי

לטיפול , הן סיפרו על אי התרגלותן להפרשות הגוף של חולים. דוחה במיוחד או בלתי שגרתי

שמפרות את הכלל המורה , דיווח חריג בנידון היה דיווחן של שתי אחיות. בפצעי לחץ וסטומה

רק שהיא מפרה כלל רגשות זה, אחת מהן ציינה, למשל, שלא לחוש גועל לעתים רחוקות בלבד

אבל עכשיו אני בהריון השני שלי , בדרך כלל הכל נסבל בשבילי ואני לא נגעלת: "כשהיא בהריון

" אפילו ריח של אפטרשייב של חולה, הריחות של החולים דוחים אותי, ותמיד כשאני בהריון

.יתר האחיות מפרות כלל זה לעתים קרובות, עם זאת). 33, ילנה(

בעיקר אם , שתן או קיא נוגע בי, שמשהו נורא מגעיל כמו ליחה, יעד היום מגעיל אות, מה לעשות

).34, רויטל(זה ממש מסריח או דוחה במראה

כשאני מרוקנת שקית סטומה וריח מסריח במיוחד של , בכל פעם מחדש קשה לי מאד לא להיגעל

).36, אורלי(גזים מתפרץ לי בפנים

76

למשל , וכשלחולה יש, יטריות ממש מסריחותאני לא מצליחה להתחבר לפצעי לחץ מוזרים ולפ

).33, נינה(יש לי מיד בחילה , פטריה בפה והריח מזעזע

).39, יסמין(נורא קשה לי עם זה ואני נגעלת . תמיד מפריעה לי, ליחה סמיכה ורבה של חולה

ואני צריכה לקחת להם תרבית , כמו קלוסטרידיום, כשלחולים יש שלשולים מסריחים במיוחד

שבה טיפלתי בזה , אני נגעלת כמו בפעם הראשונה, לרוקן סיר או להחליף להם טיטול, הצוא

).40, ויקי(

כשהן , אבל זה לא שינה את התחושה שלי מההפרשות של טרכיאוסטומי, שנים15אני אחות

).39, ליאת(אני מאד נגעלת מזה . רבות וסמיכות יותר מתמיד

אולי בגלל , זה לא עבר לי עם השנים ואני נחנקת מהגועל. הפעולה שהכי מגעילה אותי זה סקשן

).36, דלית(שההפרשות מסקשן עפו לי על הפנים או על הבגדים , שקרה לי הרבה פעמים

).47, חוה(מגעיל אותי מאז ומתמיד , כזה שהופך לנמק, פצע לחץ שהוא בור

שפונים אליהן בכעס וכאלו כאלו, ממשיכים להכעיס אותן מטופלים טורדניים, באופן דומה

בסיטואציות אלה הן מפרות את כלל הרגשות המורה שלא . שמעירים להן הערות אישיות בוטות

.לחוש בכנות כעס לעתים קרובות

ללא , יש חולים שמרגיזים אותי עם דרישות שלא פוסקות. כעס זה לא דבר שאני מצליחה למנוע

).34, לרויט(התחשבות בעומס העבודה שמוטל עלי

שבנוסף לטיפול , יש כאלו שלא מבינים, שאני לא אמורה לכעוס על חולים, למרות שאני יודעת

, חולה שחיכה הרבה זמן לאחות, לא מזמן, למשל. האחיות מטפלות גם במישהו אחר, בהם

לא יכולתי לסבול את . שהוא מאחל לכולנו את כל הכאבים החזקים שלו, פתאום צעק במסדרון

).39, יסמין( הזאת וזה מאד הכעיס אותי ההתייחסות

77

למשל לפני כמה . שפותחים עלי את פה שלהם,שאני כועסת על חולים, קורה לי לעתים קרובות

אבל בגלל שהיה לו לחץ דם נמוך והוא קיבל שעתיים לפני זה , חולה ביקש ממני נגד כאבים, ימים

פתאום הוא ואשתו פתחו עלי . ים בינתייםשאני לא יכולה לתת לו נגד כאב, הדרכתי אותו, פטידין

כל הרופאים שהיו . שמתאים לי להיות זבנית בחנות, הם צעקו עלי. כמו שבחיים לא פתחו עלי, פה

).33, ילנה(בביקור בחדר שמעו את זה וזה הכעיס אותי מאד

בת "שאמר לאחות שעבדה אתי , כמו חולה אחד, יש חולים שמדברים בצורה לא יפה לאחיות

חולים ". בובהלה"שקרא לי , ועוד אחד, "שאמא שלך תמות: "שאמר לי, או חולה אחר" זונה

).36, דלית(כאלה מצליחים להכעיס אותי

היתה פה לפני שבוע , למשל. אני מרגישה כלפיהם כעס, שחולים פונים אלי בכעסכ, בכל פעם

. ראתה שהחלפנו לה חדרהיא, שחזרה מחופש של סוף שבוע בבית וכשהיא הגיעה למחלקה, חולה

הבן שלה הצטרף אליה וירק ". מטורפים, משוגעים"היא צרחה עלי וקיללה אותי ואת הצוות

). 47, חוה(הם ממש הכעיסו אותי . הייתי המומה. בתחנה

שמבלבלים לי , חולים נודניקים ודרשניים. לא אומר שצריך לבלבל לי את המוח, זה שאני אחות

,סמדר(מעצבנים אותי , יחס על כל פסיק ורוצים כל הזמן אותי לידםדורשים ממני, את המוח

40.(

, למשל. שמגיע להם הכל ומצפים ליחס מועדף שלא בצדק, מכעיסים אותי החולים שחושבים

חבר כנסת , מיליונר, כמו טייס, חולים שמצפים להיות תמיד הראשונים רק בגלל הייחוס שלהם

).36, שרון(סים אותי מכעי, או סתם אחד פרוטקציונר

שפה זה בית חולים פרטי ודורשים לקבל חדר נפרד על חשבון חולה מזוהם או , החולים שחושבים

).39, איילה(מרגיזים אותי , שבאמת זקוקים לחדר כזה, חולה טראומה

מפרות האחיות בעלות הותק הבינוני את , כי בהתייחס לאמפתיה ומבוכה, מהממצאים עלה

לכלל המורה לחוש בכנות אמפתיה הן מתקשות לעתים . שות בתדירות בינונית עד גבוההכללי הרג

תיקוף : ראה(כשהמטופל נוהג בניגוד לדעותיהן האישיות או בשונה מאמונותיהן הפרטיות , לציית

). 4' בנספח מס179-182' סטטיסטי של ממצא זה בעמ

78

למשל , ים דברים שאני מתנגדת אליהםשעוש, קורה לי שאני לא מרגישה אמפתיה כלפי מטופלים

הסתבר שבתאונה נפצע גם בחור , כשטיפלתי בבחורה צעירה במצב בינוני לאחר תאונת דרכים

היה לי קשה להרגיש אליה . הם היו שיכורים והתנגשו בעץ. ושכנראה היה להם רומן נסתר, נשוי

להשתכר ולסכן גם חיי , איך היא הרשתה לעצמה להרוס חיי נישואים, כי לא הבנתי, אמפתיה

).30, נועה(אנשים אחרים

אני לפעמים לא מצליחה , שבאופן אישי קשה לי עקרונית איתו, כשחולים מבקשים ממני משהו

שאכניס לה זונדה , שביקשה ממני, מאושפזת כאן אצלנו רופאה, היתה למשל. להרגיש אמפתיה

אני בחיים לא הייתי מבקשת .חשבתי שהיא מטורפת. רק כדי לראות איך זה, בלי הוראה

).47, חוה(להתנסות בדבר כל כך לא נעים בלי סיבה הגיונית

לחולים שמסרבים לרדת . שקשה לי להבין, אולי בגלל זה יש חולים תחמנים, אני טיפוס מאד הגון

שלאחיות לא היה , מהמיטה ואז בביקור עוד מנסים לתפור תיק לאחיות ואומרים למשל לרופאים

).33, נינה(אני לא מרגישה אמפתיה , למרות שזה שקר, ריד אותם מהמיטהזמן להו

ולמרות שאני , אמונה בדת יכולה להועיל לאנשים להחלים,שבעת מחלה, אני מאמינה בכך

, שדווקא אוכלים בשר וחלב ביחד, גם לי לפעמים קשה להבין חולים במחלקה, אמפתית לחולים

).33, ילנה(טלויזיה ומדברים בפלאפונים בשבת , דליקים רדיוצוחקים על הדתיים ובאופן מופגן מ

היה חולה , למשל. אני לא תמיד מרגישה אליהם הבנה, כשחולים מבקשים ממני בקשות משונות

פתחתי לידו את המעטפה וראיתי בה . שביקש ממני שאשמור בשבילו מעטפה חשובה אצלי בבית

שאקח את זה ממנו ואסתבך בגללו , א העיז לחשובלא האמנתי ולא הבנתי איך הו. המון מזומנים

).39, יסמין(

, לדבריהן. הן מפרות לעתים את כלל הרגשות שמורה לא לחוש בכנות מבוכה, בדומה לאמפתיה

עם . גילן ובגרותן הנפשית, משום הניסיון הקליני, בדרך כלל הן אינן מתקשות לא להרגיש מבוכה

, במיוחד בסיטואציות בלתי צפויות, קשות לא להרגיש מבוכההן מת, שמשהופר הכלל, זאת

,)4' בנספח מס179-182' תיקוף סטטיסטי של ממצא זה בעמ: ראה(שמעוררות את רגש המבוכה

. אך מסתירות זאת מפניו, שהמטופל חושד בהן שהן מרגישות מבוכה, למשל כשהן סבורות

79

מביכים אותי , היום למשל. שנים שאני אחות 10שאני הפסקתי להרגיש נבוכה אחרי , אני חושבת

כשהסטתי את הוילון וראיתי , כמו במקרה שהיה לי, רק החולים שמצליחים ממש להפתיע אותי

, נטע(שמישהו יתפוס אותם , את החולה והחברה שלו מקיימים יחסי מין במטה ללא בושה ופחד

38.(

חוץ מחולים , ין לי כמעט בעיה עם מבוכהתורמת לזה שא, שאני אמא ויש לי ניסיון קליני, העובדה

. שאני לא מוכנה אליו מראש, בעיקר כשפתאום הם עושים או אומרים דבר, שמביכים אותי

כל . והיא אמרה לי שהיא לסבית ושיש לה בת זוג, צינטרתי את שלפוחית השתן לחולה, למשל

).36, דלית(מרגישה את זה שהיא , הייתי נבוכה ופחדתי, המחשבות שלי נדדו לקטע המיני שבעניין

היה חולה כזה . כשיש חולים שמקשרים מיניות לטיפול, אבל זה מביך לפעמים, התרגלתי למבוכה

, כי הוא אמר, פעמים3-4במהלך הלילה הוא הזעיק אותי . שנכנס לעוררות חושים, השבוע

נה ממגע חוזר שהוא נה, אבל בהמשך הבנתי, שזה באמת נכון, בהתחלה חשבתי. שהפנרוס נפל לו

ם נשיות באיבר המין שלו ובגלל זה הוא תולש לעצמו את הפנרוס והרגשתי נבוכה ממנו ישל ידי

).36, אורלי(

שיש , אבל כשעזרתי לבחורה צעירה לרדת מהמטה אחרי ניתוח ושמתי לב, אני לא נבוכה הרבה

ה היה מביך וז, שאני בהלם מהשערות, הרגשתי שהיא קולטת, לה המון שערות על הרגליים

).39, ליאת(

מביך רק כשחולים , אותי למשל. את לא נבוכה כמעט מכלום, כשיש ותק של חמש עשרה שנה

כשפתחתי את , למשל. כמובן, למרות שאני לא אומרת להם את זה, יודעים שאני נבוכה מהם

לי הוא שאו, זו העובדה, מה שהביך אותי יותר מהכל, הוילון באחד החדרים וראיתי חולה מאונן

).39, ורדית(שאני נבוכה מזה , חושב

80

80

התמודדות באמצעות עבודת רגשות. 5

בתחילת העבודה הן התמודדו עם הקושי לציית לכללי הרגשות בעיקר , לדברי המרואיינות

עבודת הרגשות כללה . שנועדה לעורר סובלנות ורוגע ולדכא מבוכה וגועל, באמצעות עבודת רגשות

צבים בעלי הפוטנציאל לעורר שכללו שכנוע עצמי להימנע מחשיבה על המ, טקטיקות קוגניטיביות

הן היסוו את הרגשותיהן , משהן לא הצליחו בכך, כפי שמורים דיווחיהן. רגשות בלתי מקובלים

.הכנות

, כשהלחץ נמשך. להירגע ולא לחשוב על הגרוע מכל, הרבה פעמים אמרתי לעצמי במצבי לחץ

).37, דורית(פשוט לא הראיתי שאני בלחץ

, וב על הסכנות שעלולות להתרחש לחולים וכשבכל זאת נלחצתישנמנעתי מלחש, אני חושבת

).35, רינת(עשיתי את עצמי כאילו שאני לא בלחץ

. שכנעתי את עצמי לא לחשוב על המצב המביך, שכשהרגשתי מבוכה, אני חושבת, כאחות חדשה

).33, ילנה(ניסיתי להסתיר מהחולה את המבוכה שלי , אם זה לא עזר

כי בסך הכל רוב החולים הם לא , שבטח לא יצא לי לטפל בהרבה באתיופים, שכנעתי את עצמי

).39, יסמין(לא הראיתי את הזלזול שלי בהם , ואם לא השתכנעתי, עולים חדשים

הסתרתי את . הסתרתי את הגועל שלי, כשהייתי אחות חדשה, כשהרגשתי גועל מטיפול בצואה

ול שקשור לצואה של חולה כעל משהו שלא דוחה אחרי שלא הצלחתי למנוע מחשבות על הטיפ, זה

).40, אודליה(אותי

כי גם כיום נוקטות האחיות בהתמודדות באמצעות עבודת רגשות משהן , מהממצאים עולה

' בנספח מס183-184' תיקוף סטטיסטי של ממצא זה בעמ: ראה(מתקשות לציית לכללי הרגשות

ללו את דרכי התמודדותן עם הפרת כללי הרגשות והדבר בא במרוצת השנים הן שכ, לדבריהן). 4

בהקשר זה הן . כחלק מעבודת הרגשות שהן מבצעות, לידי ביטוי בגיוון הטקטיקות בהן הן נוקטות

המשמשות אותן בעיקר כדי לעורר , הננקטות בתדירות גבוהה, סיפרו על טקטיקות קוגניטיביות

טיקות אלה כוללות חשיבה יזומה על המחויבות טק, כמודגם להלן. רגשות אמפתיה וסובלנות

.שסבלו של המטופל מצריך התחשבות, ושכנוע עצמי, להעניק טיפול ללא אפליה

81

שגם ככה , אני מזכירה לעצמי, כשקשה לי להרגיש אמפתיה כלפי חולים שהם אסירים נרקומנים

ותי שהם שלמעשה לא צריך להטריד א, אני גם חושבת על זה. הם כבר קיבלו את שלהם

אני הרי לא הולכת לקיים –ובכלל , אני עובדת עם כפפות, כי יש פה שוטרים צמודים, נרקומנים

).34, סיגלית(יחסי מין עם החולים האלה

כשברדיו , זה בכלל לא פשוט להרגיש סובלנות כלפי הנערים הפלשתינאים שמאושפזים פה

כשהם . אז אני חושבת על זה שהם מסכנים, אבל אני חייבת לטפל בהם, שומעים על כל הפיגועים

בסביבה לא , הרחק ממשפחה וחברים, והם בודדים, אין להם כסף, יש להם קשיי תקשורת, כאן

).39, ורדית(מוכרת וזרה

כאלו שלא מסתכלים לי בעיניים , לחרדים קיצוניים, כדי לעודד את עצמי להרגיש אמפתיה למשל

סובלים וכאובים , שבמחלקה הם מסכנים, חושבת על כךאני , ומפחדים מכל נגיעה שלי בהם

).37, ענבר(

אני חושבת על , כשאני צריכה לטפל בהם, אפילו שקשה לי מאד להרגיש סובלנות לעובדים הזרים

הם צריכים להתמודד עם , המשפחות לא יכולות להגיע לפה ולהיות לידם. שהם די אומללים, זה

).36, שרון(ים מכאבים מה שעובר עליהם פה לבד ועוד סובל

שאני חייבת לספק להם טיפול הולם וגם , אני חושבת על כך, כשאני מטפלת בזונות או באסירים

שמתוך שלא לשמא יבוא : "אני גם אומרת לעצמי משפט מהגמרא. להרגיש אליהם אמפתיה

נהנה שהאילוץ הפך למשהו שאתה , אבל בסוף מבין, כלומר אתה עושה דברים מאולצים, "לשמא

).37, דורית(לעשותו

שכרגע , אני משכנעת את עצמי, גם כשאני לא מצליחה להבין את החולים הכפייתיים והתחמנים

יש פה , התנאים הפיזיים פה לא נוחים, לשכב פה במחלקה זה לא תענוג גדול. הם מסכנים

בסך הכל צריך אז , זיהומים והרופאים לא תמיד יודעים איך לפתור נכון את הבעיות של החולים

).33, נינה(להבין את החולים ולעזור להם לצאת מפה

אני תמיד , שאני מתנגדת אליהם וקשה לי להרגיש אמפתיה כלפיהם, כשחולים עושים דברים

הייתי , אם הייתי אני או קרוב שלי חס וחלילה במצבם. מעמידה את עצמי או בן משפחה במקומם

).36, דלית(כי זו המחויבות של מטפל , תיהירגיש אלי אמפ, שמי שמטפל בי, רוצה

82

אני , כשאני צריכה לטפל בעבריינים או במחבלים ואני לא מרגישה כלפיהם אמפתיה או סובלנות

כפו . הם הרי גם מתים לא להיות פה, לטפל בכל אדם וחוץ מזה, שזה התפקיד שלי, אומרת לעצמי

שאין לך , שתפסו אותם וזה לא נעים, הם סובלים מהפציעה ומהעובדה. עליהם את האישפוז פה

).38, נטע(כי יש שוטר שנדבק אליך כמו עלוקה , פרטיות כשאתה כאוב

שהן נוקטות בהן גם לשם , טקטיקות קוגנטיביות דומות דווחו על ידי האחיות כטקטיקות

ות הן משכנעות את עצמן להימנע מחשיבה על התדרדר, במקרים כגון אלה. דיכוי תחושת לחץ

שבהם הן לא תפקדו בצורה , אפשרית במצב המטופל או נמנעות מחשיבה על מקרים דומים בעבר

.באופן שהוביל למתיחת ביקורת עליהן ואפילו להתדרדרות בפועל במצבו של המטופל, יעילה

שהחולה לאו דווקא יסתבך ויותר נכון , אני משכנעת את עצמי, במקום להילחץ בהחייאות

).39, ליאת(תפקד כמו שאחות חייבת לתפקד ל, מלשקוע בלחץ

אני מנסה לא לחשוב על החייאות לא מוצלחות , כשאני לחוצה מעומס וממורכבות של החולים

כי אולי לא הייתי , מנהל המחלקה לאחר מכן, שהשתתפתי בהן ושקיבלתי על הראש מהבוס

ך הכל אני כבר מכירה שבס, אני מעודדת את עצמי. מספיק עירנית לשינויים במצב של החולים

).47, חוה(את השגרה והסדר של המחלקה ויודעת לעבוד טוב בהחייאות

שהתפקיד , שהכל דופק, חושבת על זה, בהחייאות אני מריצה לעצמי בראש את סדר הפעולות

).32, דיאנה(מחייב להרגיש ביטחון ושאין סיבות להילחץ

אלה : אני אומרת לעצמי, הישאר רגועהכשעובד איתי צוות לא מיומן במשמרת וקשה לי ל

שעבדת איתם והכל התחרבש , אל תחשבי על המשמרות הקודמות. האנשים שעובדים אתך היום

).40, סמדר(כי אחיות חייבות לעבוד ולא להילחץ , לך

שלא הוצאתי הוראות בזמן כי , אמנם קרה לי כבר. שאין סיבות ללחץ, אני חושבת על זה

אבל לא צריך לחשוב על , ואז חטפתי מהאחיות של המשמרת הבאההמחלקה היתה עמוסה

).37, דורית(שלא חזר על עצמו מאז , מקרה בודד וחריג

ניסיונות לדכא תחושת כעס מתבצעים על ידי האחיות באמצעות חשיבה על מצב החולי בו

טופל נמצא שהמ, אחדות אף ציינו חשיבה על כך. שגורם לו לתסכול ולמצוקה, שרוי המטופל

83

מצב של . אני מנסה להבין אותם ולא לכעוס עליהם, למרות כל הדרישות המעצבנות של החולים

עדיף שיוציאו את . ול עלירע להם וקשה להם והם מוציאים את התיסכ. חולי הוא באמת קשה

כי אותי הם לא יראו יותר אחרי , הבעיות שלהם על מישהו בתפקיד במקום על המשפחה הקרובה

).34, רויטל(אבל עם המשפחה הם צריכים לחיות , האישפוז

בעזרת , גם כשהחולים מדברים אלי או לאחיות האחרות בצורה לא יפה וזה יכול להכעיס אותי

? מה יש לכעוס על אדם כזה: אני חושבת, למשל. מנסה להוריד ממני כעסיםאני, המחשבות שלי

).36, דלית(אפילו שהוא קצת דוחה בהתנהגות שלו , יש לו בעיה

, כי זה התפקיד, אני מנסה בכל זאת לא לכעוס עליהם, שמנבלים את הפה, כשאני מטפלת בחולים

הם סובלים ממחלות . מצוקהאז אני מתמקדת במחשבות על אנשים שאומרים דברים מתוך

קשות שמתקדמות במהירות והמחלה היא זו שגורמת להם להיות חסרי סבלנות או חוצפנים

).33, ילנה(

אני מעודדת את עצמי , כשקשה לי לא לכעוס על חולים שחושבים שהם מספר אחד במחלקה

, מים ספוריםהחולים פה מאושפזים בדרך כלל רק י. שהקשר שלי איתם הוא רק לטווח הקצר

אני לא צריכה . שלושה ואני צריכה לראות אותם רק שמונה שעות ביום-מקסימום חודשיים

).36, שרון(אז חבל לכעוס עליהם , לחיות איתם או להתחתן איתם

שמטפל , שלא מקובל, אני חושבת על זה, למרות שהחולים הם לפעמים נודניקים בלתי נסבלים

).40, סמדר( שעות 8ום העבודה תמיד נגמר אחרי שי, ירגיש כעס על חולה והעיקר

בעיקר , נוקטות האחיות גם בטקטיקות גופניות, נוסף על השימוש בטקטיקות הקוגנטיביות

טקטיקות אלה כוללות בליעת . חרדה והרגשות בוז וזלזול כלפי המטופלים, גועל, לשם דיכוי לחץ

. רועדותתרגילי הרפיה וייצוב ידיים, נשימה עמוקה, רוק

).39, איילה(אני לוקחת נשימה עמוקה וממשיכה לעבוד , כדי להפחית את הרגשות הלחץ

84

אני מנסה להשתלט על הרעד ולייצב את הידיים ואז אני גם מצליחה לתפקד כמו , כשאני נלחצת

).30, נועה(אחות טובה

).38, נטע(במצבי גועל אני פשוט מנסה לבלוע רוק כי זה עוזר לי לא להיגעל

, ויקי(אני נושמת לאט מהבטן וככה מתפקדת , כדי פחות להיגעל מכל השילשולים המסריחים

40.(

זה עוזר לי לשמור על השלווה . שלמדתי פעם בקורס יוגה, אני עושה לעצמי תרגילי הרפיה

).37, ענבר(הפנימית ולהמשיך לטפל בפלשתינאים ביותר סובלנות

ם לוקחת נשימה יותר עמוקה וזה עוזר לי לטפל בחולים האסירים אני סופרת עד עשר ובכל פע

).34, סיגלית(ולא להרגיש כלפיהם בוז

דיווחו המרואיינות על נקיטה בטקטיקות , בנוסף לשימוש בטקטיקות הקוגניטיביות והגופניות

עסת והמרת הבעת פנים כו, דוגמת עטיית ארשת פנים נינוחה לשם דיכוי לחץ, אקספרסיביות

. בחיוך כדי לדכא כעס ולעורר אמפתיה

). 38, נטע(וזה עוזר לי גם להרגיש יותר אמפתיה , אני מחייכת, במקום להתרגז

אני מחייכת חיוך תומך ולא , כדי לא להתרגז עליהם, כשהחולים דורשים ממני דברים בלי גבול

).34, רויטל(מבקר

אני מחייכת לחולים וזה עוזר , ווצים וכועסיםאז במקום פנים מכ, החיוך מלווה אותי בעשייה

). 39, יסמין(לכעס להתפוגג

אלא עוצרת את עצמי ובמקום , אני לא מתלהמת, כשהחולים מרשים לעצמם לפנות אלי בכעס

לחייך במקום ללכת עם פנים זעופים , זה החוזק הכי גדול וזה גם הכי מרשים. מחייכת, להתרגז

).39, ליאת(ס וזה גם עוזר להפחית את הכע

85

שהחולים , כאילו שלא מזיז לי, אני שומרת על הבעת פנים כזאת רגועה, כדי שלא אלחץ כל כך

).33, ילנה(שאין רופא או שמנהל המחלקה יורד עלי , מדרדרים

ככה שהפנים שלי לא יראו , אני מנסה להפחית לחצים, כשהצוות שעובד איתי לא מספיק מקצועי

).30, נועה(בהלה אלא הבעה נינוחה

אני מקרינה בפנים שלי שלוה וזה , כשכל כך הרבה דברים בבת אחת מלחיצים אותי בעבודה

).36, דלית(מוריד גם אצלי את רמת הלחץ

התמודדות באמצעות ניהול רשמים. 6

כי האחיות מתמודדות עם הקושי לחוש רוגע ולהפחית תחושת גועל גם , מהממצאים עולה

, )4' בנספח מס183-184' תיקוף סטטיסטי של ממצא זה בעמ: ראה(מים בעזרת ניהול רש

הן , לדבריהן. אפילו ללא כשלון הניסיונות לבצע עבודת רגשות, שמתבצע במצבי מתח וסכנה

כשחקניות הן משתמשות . נוקטות בכישורי משחק על מנת להציג כאילו שהן רגועות ולא נגעלות

ן דיבור על מנת להציג בפני קהל המטופלים שלוה ואי תחושת או טו/תנועות גוף ו, בהעמדות פנים

כאילו שהן שלוות , כי מדי האחות מסייעים להן להיכנס לתפקיד ולנהל רשמים, חלקן ציינו. גועל

לעתים מתבצע ניהול הרשמים לפני עבודת הרגשות . שמעורר רגשות אלה, ולא נגעלות מהטיפול

.ולעתים לאחר ביצועה

, וזה עושה רושם, אני מקפידה על סדר וארגון. אילו שאני לא נגעלת ולא נלחצתלמדתי להציג כ

הלב שלי , שבמצבי לחץ במחלקה, אף אחד לא מרגיש. אבל זו הצגה שכזו, שהכל אצלי בשליטה

).37, דורית(דופק

מתמקדת , כי אני מציגה פני פוקר, החולים לא יודעים את זה, כשאני נלחצת כשחולה מדרדר

אני מציגה כלפי , במקום להסתכל לחולה בעיניים, למשל. ופחות יוצרת קשר עין עם אתםבטיפול

).40, אודליה(המנורה או הכסא שבחדר , שאני רגועה על ידי הסתכלות על הוילון, חוץ

אני גם לא מראה את , לא רק שאני משכנעת את עצמי לא לחשוב על סיבוכים במצב של החולה

מחלקת הוראות , עונה במשפטים קצרים לחולה, ברת על תחושת הלחץאני לא מד. הלחץ לחולה

).39, ליאת(שאני לא מאבדת את העשתונות , לצוות ויוצרת אשליה

86

תנועות הגוף שלי בטוחות והדיבור . אני יוצרת רושם של ביטחון בטיפול שלי לחולה, במצבי לחץ

).35, תרינ(שעובדת כאילו שהיא מאד רגועה , רגוע וזה מייצג אחות

שם המשחק הוא לא לתת לחולים ולצוות . אני מתעלה מעל לכל ומשתמשת בכישורי משחק

כאילו , אני כאילו שמה מסיכה על הפנים ומשתמשת בטון דיבור רגיל. להרגיש את הגועל שלי

). 37, ענבר(שאני לא נגעלת

אני כמו , מדיםברגע שאני לובשת. זה מין משחק. לא רואים עלי את הגועל שיש לי מליחה

).39, יסמין(אבל בתוכי הולכת למות , "תשתעל, יופי: "למשל, שחקנית מקצועית ואומרת לחולה

, אז אני משחקת את כללי המשחק, אני משתדלת שהחולה או המשפחה לא יראו עלי את הגועל

). 36, דלית(כמו למדוד חום לחולה , כאילו שלעשות סקשן זה כלום בשבילי

. השמיעה והראיה, כי אני משתיקה את חושי הריח, שלי לא רואים גועל ולחץעל הפנים

כאילו שאני לא מרגישה גועל , זו כמו תחפושת של אחות ואני נכנסת לתפקיד, כשהמדים עלי

).32, דיאנה(

התמודדות באמצעות טקטיקות יצירתיות. 7

ציינו האחיות , ניהול הרשמיםשכוללות את עבודת הרגשות או , בנוסף לטקטיקות ההתמודדות

תיקוף סטטיסטי של : ראה(טקטיקות יצירתיות נוספות שננקטות משמופרים כללי הרגשות

טקטיקות אלה ננקטות ללא כישלון ניסיונות לעבודת ). 4' בנספח מס183-184' ממצא זה בעמ

רוב צוות רב על מנת לחוש אמפתיה וסובלנות נוקטות חלק מהאחיות בעי. רגשות או ניהול רשמים

. או תקשורת בדרכים חלופיות עם המטופל/מקצועי בטיפול ו

וזו , אני נותנת להם לצייר על פתק בקשות או טענות, שלא דוברים עברית, כשקשה לי להבין זרים

).34, סיגלית(דרך נחמדה שעוזרת לי להתקרב אליהם ולהרגיש כלפיהם יותר אמפתיה וסובלנות

שיש להם בקשות שאני לא מבינה מאיפה הם ממציאים , ולים המוזריםאני מפתחת שיחה עם הח

ותוך כדי , כמו לעובדות הסוציאליות, ומפנה אתם לגורמים המתאימים במחלקה ובקהילה, אותן

לפעמים אני מגבירה את האמפתיה . שהאנושיות שלי וההבנה שלי אליהם גדלה, זה אני מרגישה

87

שאני צריכה לטפל גם במחבלים הערבים ולהרגיש כלפיהם יותר מטיפת , כדי לקבל את העובדה

שיהיו בסביבה , שאני מכירה אותן, אני מנסה להיעזר במנקות הערביות שעובדות במחלקה, כבוד

).38, נטע( לי להבין טוב יותר את החולה ויעזרו

אני קודם כל פותרת את , כדי שיהיה לי יותר כוח רצון וחשק לטפל בעולים החדשים המעצבנים

, שמדבר בשפתם, אז אני קוראת לכוח עזר או לכל אחד אחר מהצוות, בעיית התקשורת איתם

.)39, איילה(כדי שאבין גם אותו , שיראו אם המטופל הבין אותי

אני פשוט מבקשת עזרה ממישהו מהצוות לדבר איתם ולברר ביחד , כשיש חולים תחמנים במיוחד

או שאני מערבת את האחות האחראית ובמקום להתעצבן , איתי את הסיבות להתנהגות שלהם

).33, נינה(אני מצליחה בעזרת האחרים להרגיש יותר אמפתיה

, אני מנסה לדבר אתם בשפה שלהם, נרקומניםכדי להגביר את רגשות הסובלנות כלפי חולים

).32, דיאנה" (יש לי עוד משהו להזריק לך, בוא, יאללה: "כמו

נוקטות חלק מהאחיות בהאצלת , משהופר כלל הרגשות המורה לחוש רוגע בכנות במצבי לחץ

חלקן מתמודדות עם הקושי לציית לכלל הרגשות . סמכויות לאחיות האחרות ולכוחות העזר

טקטיקות אלה ננקטות . על ידי קביעת סדרי עדיפויות של הטיפול מעורר הלחץ, המורה לחוש רוגע

.על ידן על מנת לעורר את תחושת רוגע המצופה מהן

אני כותבת לי על דף את מה שאני . אני משתמשת בתכונות יעילות שפיתחתי, כדי להילחץ פחות

).40, ויקי(צריכה לעשות ועוברת על זה דבר דבר

בשבע וחצי אני , בשבע בבוקר אני מגיעה לעבודה: אני משתמשת בסדר ואירגון, כשאני נלחצת

כבר מוכנה לחלק תרופות ובשעה עשר החולה כבר קיבל את כל מה שהוא היה יכול לקבל ממני

אז גם אם יש פתאום הרעה , מדידות וגם דיברנו ויצרנו קשר, תרופות, נוזלים: תרתי משמע

אני יותר פנויה , הרבה מהדברים כבר סיימתי לעשות, חד החולים או של כמה חוליםבמצב של א

).39, ורדית(לזה ופחות נלחצת

88

, אני לוקחת את העניינים בידיים, כשאני לא רגועה והאחראית עוד מבקרת את ההחלטות שלי

).34, רויטל(עושה קודם כל מה שדחוף ואחרי זה את מה שפחות דחוף

אני מחליטה , במקום להילחץ מזה, שיש לי משמרת עם צוות גרוע, סידור העבודהכשאני רואה ב

אני אומרת , לנצל כל אחד מהם בדברים שהוא חזק בהם וגם אם אני לא אחראית על המשמרת

).38, נטע(לכל אחד מהם מה כדאי שיעשה

לצוות האחיות אני מאצילה סמכויות , כשיש ברדק במחלקה, חוץ מליצור רושם של ביטחון ורוגע

).35, רינת(ולכוחות העזר ואז אני לא נלחצת

נוקטות האחיות בפתרונות , משמופרים כללי הרגשות המורים לא לחוש מבוכה או גועל

שימוש במטהר , ביניהם העברת הטיפול למטפל ממין זכר, יצירתיים על מנת לדכא רגשות אלה

שהן , או אחריו והימנעות מאכילת אוכל/הטיפול ורחצת הפנים או הידיים לפני , אויר או בבושם

.שהפרשות המטופל נגעו בו, סבורות

ומבקשת ממנו שיעשה , אם יש אחד כזה במשמרת, אני מתמודדת עם המבוכה על ידי פניה לאח

עוד השחייבים פ, אמרתי כבר לאחראית. חוקן או כל דבר מביך או דוחה, במקומי פנרוס לגבר

אני מבקשת מאחד הרופאים הצעירים , אבל אם אין אח במשמרת, נשיאחים לאיזון הכוח ה

).36, אורלי(אני מטפלת בזה , ורק כשאין ברירה, אם הוא יודע, שיעשה את זה

אני מבקשת מאחד , כשיש סיטואציה שאני לא צופה אותה מראש עם חולה גבר וזה מביך אותי

ר שהוא יטפל בדבר הספציפי שגורם לי כלומ, שנתחלף בטיפול, ר'אח או סטאז, הגברים מהצוות

).35, רינת(למבוכה ואני אעזור לו בתמורה במשהו אחר

שגם עוזרים , בנוסף למדים, שטיפת הפנים לפני הטיפול בסטומה ואחריו עוזרת לי להיגעל פחות

).32, דיאנה(לי בזה

).33, נינה(רחצת ידיים לעתים קרובות עוזרת לי מאד לא להיגעל

שתן או , קיא, כך שאם אטפל בליחה, ה על עצמי הרבה בושם לפני שאני מגיעה לעבודהאני שמ

).34, רויטל(הריח הטוב יעזור לי לא להיגעל , צואה

89

אני מאווררת את החדר וגם משתמשת במטהר , שעוזרות לי להפחית גועל, ביחד עם הנשימות

).40, ויקי(אני נגעלת פחות , כשאני מנטרלת ככה את הריחות. אויר

, ילנה(כדי שהטיפול פחות יגעיל אותי , אני פותחת חלון בחדר ונושמת אויר צח, עוד לפני הטיפול

33.(

אני משתדלת לא לאכול את האוכל של , בשביל שלא אגעל כל כך מההפרשות המסריחות

שלפחות , או שאני לא אוכלת כלום או שאני מביאה לי אוכל מהבית ואז אני יודעת. המחלקה

).37, דורית(אף הפרשה של חולה לא נגעה , באוכל שאני אוכלת

. כוחות העזר נגעו אחרי שהן ניקו שתן וצואה של חולים, שבסלט או בלחם, מגעיל אותי לחשוב

לבן , כמו גבינות, במחלקה אני אוכלת רק אוכל מכלים סגורים, כדי להיגעל פחות מהשתן והצואה

).30, נעה(וחומוס

מודדות נוספות בהן נוקטות האחיות לשם התמודדות עם הקושי לציית לכלל הרגשות דרכי הת

שמעוררת אצלן את רגשי , הנוגע לציפיה שלא לחוש כעס כוללות מתן הערות למטופל על התנהגותו

. הכעס

אלא כדי לא , שעדיף שיוציאו הכל עלי, אני לא רק מחייכת אל החולים הדרשניים וחושבת על כך

תדבר בנימוס ואז אגש : "אני אומרת להם משהו כמו, אפילו להרגיש אליהם אמפתיהלהתרגז ו

).34, רויטל" (אליך

: אני מעמידה אותם במקום ואומרת, במקום לכעוס, כשהחולים מצליחים ממש להכעיס אותי

).47, חוה" (אני איש מקצוע ולא משרתת: "או" אני בצורה כזאת לא יכולה לטפל בך, סליחה"

זה לא מצדיק : "אני מעירה להם הערות כמו, לחשיבה על החולים שמקללים כעל בעייתייםמעבר

, גם אם הם לא משנים את התנהגותם, ואז" לא מקובלת עלי ההתנהגות שלך:"או" מלים כאלו

).36, דלית(שניסיתי לשנות את המצב ואני גם פחות כועסת , לפחות אני מרגישה

אתה : "למשל, אני לא מתעצבנת אלא עונה להם, שומעים את זהכשחולים מתלוננים עלי וכולם

).35, רינת" (קורה שלא מצליחים? חושב שבכוונה לא הצלחתי להכניס לך עירוי או קטטר

90

כשיש עיכוב בתכנית הניתוחים של המחלקה והחולים שמחכים הרבה שעות בצום לניתוח

אני מורידה את , ה חדר הניתוח יתפנהכי אני לא יודעת להגיד להם באיזו שע, מתעצבנים עלי

. שהאחות אשמה, בכך שאני מעירה לחולים כאלה על הגישה המוטעית שלהם, רמות הכעס שלי

ועם כל הצער , כמו ניתוחים דחופים ולא מתוכננים, שיש דברים שלא בשליטה, אני מסבירה להם

).32, דיאנה(הם חייבים להבין את זה , והכאב

, זה כמו שהיום. אני מעירה להם, האחיות את כל הזעם על המחלה שלהםכשחולים מוציאים על

, צעקה עלי ועל אחות נוספת שיש לה סרטן ולא מגיע לה יחס לא טובlumpectomyחולה אחרי

כי רופא זרק באויר שיעשו לה פיזיותרפיה בלי , שאנחנו רעות ואינספור נאצות, שאנחנו לא בסדר

עניתי , כדי שלא אתרגז עליה בחזרה. תרפיסטית לא ניגשה אליהאז פיזיו, לרשום את ההוראה

פצעים וצרות אחרות והם עדיין לא מוציאים את , סרטן, שכל החולים פה עם מחלות קשות, לה

).40, ויקי(כי זו לא התנהגות נאותה , זה ככה החוצה על הצוות

התמודדות באמצעות הומור. 8

שבנבדל מהאחיות בעלות הותק המועט , נוני במקצוע הורו דיווחי האחיות בעלות הותק הבי

תיקוף סטטיסטי של : ראה(משמופרים כללי הרגשות , הן נוקטות יותר בהומור, והרב במקצוע

, אמירות המשקפות עליזות וצחוק, באמצעות התבדחויות). 4' בנספח מס183-184' ממצא זה בעמ

.הן מפיגות מבוכה וגועל ומעוררות סובלנות

אבל ". זה סימן שאתה בריא, נו שוין: "אני זורקת עליו מגבת ואומרת, לחולה יש זקפה בטיפולכש

כדי להפיג , אני מספרת בדיחה, רק לחולה שלא ייפגע מתגובה כזאת. לא עם כולם אני מגיבה ככה

).47, חוה(את המבוכה שלי

בח מנות גלאט כושר שנזמין להם מהמט, כשהחולים החרדים משגעים אותנו ואת כוחות העזר

איך נקרא חדר התעמלות : "כמו, אני מספרת להם בדיחה, כדי להרגיש יותר בסדר איתם, בלבד

).40, אודליה" (kosherחדר ? של דתיים

אנחנו : "אני מתבדחת עם החולה ואומרת לו, אם אני לא מסוגלת לחיות עם הריח של ההפרשות

).37, דורית" (רגילות לריחות כאלו

91

למשל , הומור עוזר לי להפיג את זה, צא לי לטפל בלסביות או הומואים וזה מביך אותיכשיו

שאני מכירה רק , אני מלמדת אותך לצנטר ואת תלמדי אותי דברים אחרים: "ללסבית אמרתי

).36, דלית" (מסרטים כחולים שבעלי רואה

לה ולשפר לו את מצב אני מנסה להצחיק את החו, כדי לנטרל את תחושת הגועל בטיפול בסטומה

).36, שרון" (כמעט כל המחלקה עם סטומות, אתה לא היחידי: "הרוח ואומרת

הצחוק עוזר לי להפחית קצת את הגועל והמבוכה שלי , כשאני מנקה שלשולים ונורא נגעלת מזה

? מה אתה חושב שרק אתה ככה: "אז אני צוחקת ככה בצורה חיובית ומספרת לחולה, מהחולה

).40, ויקי" (וך פה כמ90%

תדירות גבוהה של מחירי ההתמודדות עם הפרת כללי הרגשות. 9

לעתים קרובות הן , אף על פי שכלול דרכי ההתמודדות של האחיות עם הפרת כללי הרגשות

מחירי עבודת רגשות . משלמות מחיר משמעותי הן עבור כשלון טקטיקות אלה והן עבור הצלחתן

יקר בהתייחס להזדהות יתר עם מטופלים בעקבות ניסיונות לחוש מוצלחת דווחו על ידן בע

כוללים חשיבה על המטופל ודאגה , הנחווים לעתים קרובות, מחירים אלה. אמפתיה וסובלנות

תחושת צער ועצב כשהמטופלים נפטרים ואף יצירת קשרים , לשלומו מעבר לשעות העבודה

. יעו חלקן אי שביעות רצון מהעבודהשבמהלך הראיונות הב, אין זה מפתיע. חברתיים עמם

תיקוף סטטיסטי של ממצא : ראה(אחדות אף שקלו לפרוש מהעבודה או מהמקצוע , כמודגם להלן

).4' בנספח מס184-186' זה בעמ

קורה , כדי להרגיש כלפיהם אמפתיה, כמה שהם אומללים, מרוב שאני מנסה לחשוב על החולים

אני מוצאת את עצמי מסתובבת , שחולים נחמדים נפטריםכ, למשל. שאני דואגת להם יותר מדי

זה מחיר לא קל עבור הצורך להיות . ולפעמים אני אפילו הולכת ללוויות שלהם, כל היום עצובה

אולי אני צריכה לעבור למחלקה . לפעמים בא לי לחתוך את הורידים. וזה סוחט אותי, אמפתית

).39, יסמין(כמו מחלקת יולדות , משמחת יותר

שגם ככה הם כבר קיבלו את שלהם והם נורא סובלים וגם הנשימות , המחשבות שלי על החולים

שאני יודעת , יש חולים. אבל יש לזה השלכות, עוזרים לי להרגיש סובלנות לחולים, שאני לוקחת

אני זוכרת בעל פה את השמות של כל בני המשפחה שלהם ואני , הכל עליהם ועל המשפחות שלהם

זה . כאילו שהם באמת קרובים שלי, אני עוברת איתם את כל המשברים של המחלהש, מרגישה

92

, ך כאחות לטפל בכל אדםאני מצליחה להרגיש אמפתיה לחולים בזכות המחשבות שלי על הצור

כי כשחולים שאני מסתדרת איתם ואפילו מחבבת אותם סובלים , אבל זה משפיע עלי לרעה

אני חושבת עליהם הרבה בבית , קשה לי להתנתק מהם, ממחלות קשות או מסתבכים במחלקה

אני מאד לא מרוצה מזה וחושבת לעבור למחלקה עם חולים קלים . ולפעמים בוכה כשהם נפטרים

).38, נטע(ותר י

, ככה אני מרגישה גם יותר אמפתיה לחולים. אין לי בעיה לחייך לחולים במקום לכעוס עליהם

שאני ממש מרגישה כבר חלק , יש חולים. אבל אני גם מתקרבת אליהם יותר מדי מבחינה רגשית

, מרוב האמפתיה שהרגשתי לחולה צעיר במחלקה, מהם וממה שעובר עליהם ולפני כמה שנים

אחרי ששמעתי שהוא נפטר וכשאני שומעת על עוד ועוד . התאהבתי בו ואפילו יצאנו כמה פעמים

אין לי כוחות להמשיך . אני לא יכולה רק לתת ולתת. זה סוחט אותי, חולים שהיו פה שנפטרים

).39, ליאת(הלאה

לחולים כשאני נקשרת, הבעיה מתחילה. זה קלי קלות בשבילי, לחשוב על החולים כעל מסכנים

לעתים קרובות אני נותנת את מספר הטלפון . לא קלות לי, כשהם משתחררים, והפרידות מהם

כי זה סתם מטריד וגוזל , ואחר כך מצטערת על זה, שאני במיוחד נקשרת אליהם, שלי לחולים

).39, ורדית(ממני כוחות נפש להחזיר צלצול ולהיות נחמדה אליהם

, שהמטופלים פה במצב של סבל קשה ושצריך להתחשב בהם,כשאני מצליחה לשכנע את עצמי

וכשהם עוברים לשיקום או למחלקות אחרות ואין לי , אני באמת מתחשבת ואמפתית אליהם

כשאני . כדי לראות אם הם נפטרו, יש לי דחף לדפדף במודעות אבל בעיתונים, יותר קשר איתם

אני לוקחת את זה , זים במחלקהמוצאת במודעות אבל שמות מוכרים של חולים שהיו מאושפ

).39, איילה(קשה וחושבת הרבה עליהם ועל המשפחות שלהם

מחירי ניהול רשמים מוצלח דווחו על ידי חלק מהאחיות בתחושת רמאות וצביעות שנלוותה

גם הצלחת השימוש . לניסיונות ההתחזות כאילו שהן אינן נגעלות או רגועות במצבי סכנה ומתח

שההומור הביך את המטופל או , וחה ככרוכה בהרגשת אי נוחות לנוכח ההתוודעות לכךבהומור דו

גם מחירים אלו הובילו לעתים לתחושת , בדומה למחירי הצלחת עבודת הרגשות. אף העליב אותו

93

הצגה כאילו שאני לא נגעלת ולא נלחצת עושה אותי ללא אמיתית וזו תכונה שדי שנואה עלי ה

מה אני עושה : יש ימים שאני חוזרת הביתה עם פלפיטציות ושואלת את עצמי. אצל אנשים

הצגתי מספיק כאילו שזה לא עושה לי כלום , ראיתי כבר מספיק מחלות והפרשות? במחלקה הזו

).37, דורית(ות בחברת היטק משגשגת ומגיע לי לעבוד לפח

בכך , אבל זה משפיע עלי, אני מצליחה להשתמש בכישורי המשחק ואף אחד לא יודע שאני נגעלת

אדישה , אני מתפקדת כמו מישהי אחרת. אני מרגישה שאני לא אני, שבביצוע התערבות כמו חוקן

הרגשות האמיתיים מדרבנת ההסתרה של . למרות שבפנים אני כן רגישה ונרתעת מזה, וקשוחה

יש רופא . יש לי בראש כבר עבודה אחרת? למה אני צריכה את זה. אותי להיות שחקנית רמאית

שם אוכל לעבוד ברבע רמה של קושי ולפחות . שרוצה שאעבוד כמזכירה בקליניקה הפרטית שלו

).37, ענבר(אהיה אני

אני מרמה את עצמי ואת כולם . שקראבל זה , אני שחקנית מעולה ולא רואים עלי שאני נגעלת

).39, יסמין(אני לא הכי שלמה עם זה ? והאמת

יותר . אבל זה עושה אותי לצבועה, אני מצליחה ליצור את הרושם שאני בטוחה בעצמי ולא נלחצת

אני עם רגל אחת . אבל אצלי זה כבר אבוד, נכון היה להודות בלחץ ולנסות להתמודד איתו אחרת

, רינת(שהגשתי את עצמי אליו , ובה ממכרז לתפקיד במחלקה הרבה יותר רגועהבחוץ ומחכה לתש

35.(

כשהחולים נעלבים , אני לא מרגישה נוח, למרות שיש לי כוונות טובות להצחיק את החולים

, שרון" (זו עדיין לא סיבה לצחוק, גם אם לכולם יש סטומה: "ולמשל אומרים לי, מההומור שלי

36.(

אבל כשהחולים הרבה פעמים לא מבינים את , שאני יכולה לשלוף מהשרוול, טובותיש לי בדיחות

).40, אודליה(שאולי הבכתי אותם , לא נעים לי מהם, הבדיחות שלי

94

לנקוט בטקטיקות , לנהל רשמים, שכשלו ניסיונותיהן לבצע עבודת רגשות, חלק מהאחיות

הנחווים , ת עם עמיתים לעבודה וממוניםסיפרו על אי הבנו, יצירתיות או להשתמש בהומור

באופן מיוחד בולט מחיר זה בעדויותיהן אודות . שנתגלעו במרוצת השנים, לעתים קרובות

אמפתיה וסובלנות למה שמצופה , ניסיונות בלתי מוצלחים להתאים אי הרגשת רוגע או אי כעס

קוט בהומור לשם הפגת אמפתיה וסובלנות ואי הצלחה לנ, ניסיונות כושלים להציג רוגע, מהן

כשלון השימוש בטקטיקות אלו מוביל אף הוא עבור חלקן לאי שביעות רצון . מבוכה וגועל

' בנספח מס184-186' תיקוף סטטיסטי של ממצאים אלו בעמ: ראה(מהעבודה ולשיקולי פרישה

4.(

מרגישה שהמחבלים הערבים הם בסך הכל כאובים ואני לא , כשאני לא מצליחה לשכנע את עצמי

שאני לוקחת את זה לא , קשה לי לשמוע את האחיות שאומרות לי, כלפיהם אמפתיה

).30, נועה(הן פשוט לא מבינות אותי . בפורפורציות הנכונות

כשאני . ואני כן נלחצת, שאין סיבה להילחץ לא עוזרות לי, הרבה פעמים המחשבות שלי על כך

מרגיז אותי , ל בסדר ושלא עשיתי טעויותמתקשרת אחרי סיום המשמרת למחלקה לראות שהכ

אני . שאחזיק פה מעמד עוד הרבה זמן, אני לא חושבת. שיש אחיות שצוחקות עלי על הלחץ שלי

).32, דיאנה(צריכה למצוא לי מחלקה עם קצב עבודה רגוע יותר

בגלל שאני לא מצליחה לחשוב על החוצפה שלהם שנובעת בסך הכל, כשאני מתרגזת על החולים

שהעצבים שלי , הוא טורח להביע את דעתו, ממצוקה ומסבל ומנהל המחלקה נמצא באזור

).33, ילנה(מיותרים ושהוא לא מבין למה אני כזאת עקשנית ורגזנית

האחות האחראית . הצוות לא מבין אותי, כשאני לא מצליחה להציג כאילו שאני לא נלחצת

שנשארות רגועות גם כשהמצב , אחיות אחרותמתחילה להשוות את התגובות שלי להתנהגות של

אני . קשה לי עם הדרישה להיות רגועה כל הזמן ולחייך כל הזמן. במחלקה עוד יותר קשה

כמו שיווק תרופות , אני שוקלת לעזוב למקצוע אחר. שזה גרם לי להישחק במקצוע הזה, מרגישה

).36, שרון(

ואז , כאילו שאני לא נלחצת, ת האשליהשאני לא מצליחה ליצור א, קורה לי לעתים קרובות

. עדיין נלחצת, שאני עם ותק של חמש עשרה שנים, לאחיות האחרות קשה לקבל את העובדה

שחולים מורכבים עדיין , שזה מוזר לה, האחראית יותר צעירה ממני וכבר אמרה לי לא פעם

95

אני לא מצליחה להיעזר במנקות . יש לי עדיין בעיה לטפל בפלשתינאים שחשודים כטרוריסטים

שהצוות , ות כדי להפחית את הפחד והעוינות שאני מרגישה אליהם וקורה לי הרבההערבי

אחרי שהם , במילא הם יפציצו אותנו, חבל על כל ההשקעה, עזבו אותם: "מתעצבן כשאני אומרת

).38, נטע" (ישתחררו

כי , אז הפסקתי לעבוד לילות, אני לא מצליחה לקחת את העניינים בידיים והלחץ לא עובר לי

כי אני לא חלק , הצוות לא מסתכל עלי בעין יפה. במשמרות לילה יש פחות צוות והכל יותר מלחיץ

נמאס לי כבר לשמוע את האחיות . מהם בכל המשמרות ובגלל זה אחרים עובדים קשה יותר

כדי שאעבוד רק בקרים , אז ביקשתי כבר לעבור לאחד המכונים, שאני לא עושה לילות, מלכלכות

).34, רויטל(וע בלי סופי שב

שלא , יש אחיות וכוחות עזר, כשאני לא מצליחה להצחיק את עצמי ואת החולה ובכל זאת נגעלת

. עוד לא התרגלתי לזה, מבינות איך אחרי מאה פעמים שכבר לקחתי סירים והחלפתי חיתולים

טובים בתועמלנות רפואית יכולתי להיות עצמאית ולקבל תנאים . אולי לא בחרתי במקצוע הנכון

).40, ויקי(בלי להתלכלך ולהיגעל , יותר

הרבה פעמים לא עולה לי שום דבר מצחיק לראש ואני לא מצליחה להשתמש בהומור כדי להפיג

שמצליחים , שהומואים ולסביות, שצוחקים עלי על זה, יש במחלקה שני רופאים. את המבוכה

).36, דלית(עושים לי את זה , להפתיע אותי

ין כללי רגשות בעבודה ומחוץ לעבודה או תגובה רגשית דומההפרדה ב. 10

גם האחיות בעלות הותק הבינוני , שבדומה לאחיות הפחות ותיקות מהן, הממצאים מלמדים

רוגע וסובלנות , כי בחברה הרחבה נהוגים כללי רגשות המחייבים לחוש אמפתיה, במקצוע סבורות

בהן הן מצופות להרגיש או לא להרגיש , דומות לאלוגועל וכעס בסיטואציות, ולא לחוש מבוכה

, כמו האחיות בעלות הותק המועט. אך כללים אלה הרבה פחות מחייבים, זאת במסגרת העבודה

כי הפער הגדול ביותר קיים בין הציפיה לחוש רוגע ולא לחוש גועל בסיטואציות , הן גם מאמינות

בינוני והפער שנוגע -לנות ואי מבוכה הפער שנוגע לסוב, דומות בעבודה ומחוץ למסגרתה

96

בעבודה אני . לדעתי יש פער גדול בין מה שמצופה ממני להרגיש במצבי הלחץ בעבודה ולא בעבודה

ולא בעבודה אם אני רואה אדם , מצופה להרגיש רגועה כשמשהו לא שגרתי קורה לחולים ולתפקד

הרי , כי בכל זאת, אבל זה פחות נורא אם כן אלחץ, אני כמובן גם אמורה לעזור, הושקרה לו מש

לכן כשאני , להרגיש ולא להרגיש לחץ, זה לא פשוט להשתנות בעבודה ובחוץ. אני לא בתפקיד

לפני חודש עברתי ברחוב , למשל. בדיוק כמו בעבודה, אני מנסה להרגיש רגועה, מחוץ לעבודה

עשיתי לו , הייתי רגועה כמו במחלקה. בתאונת אופנוע שוכב על הכביששנפצע, וראיתי פצוע

).39, ורדית(חבישת לחץ בצוואר עם אצבע ומגבת וחיכיתי עד שפינו אותו למיון

כי אחרת לא , שבעבודה לא ממש מקובל שקיא יגעיל אותי, ההבדל בין העבודה לרחוב הוא למשל

אם אני רואה במקרה ברחוב , יש הבדל גדול, ת זאתלעומ. הייתי צריכה לבחור במקצוע של אחות

אבל זה יותר מקובל , אמנם זה ייחשב גם ללא נורמאלי אם אקיא גם מרוב גועל. אלמוני שמקיא

או שאני עם ,ההבדל הזה בעייתי וכשאני בבית והילדים שלי חולים ולמשל מקיאים. להיגעל מזה

: כמו שאני מרגישה ומתנהגת בעבודהאני מתמודדת, חברות והילדים שלהם מקיאים פתאום

).38, נטע(כמו במחלקה , גם לא נגעלת מזה, בודקת את הילד וכמובן, מביאה מה שצריך

יש פער בינוני בין הציפיה שלא לחוש מבוכה במצב כאחות לבין הציפיות שמופנות אלי כאדם

ורואה אשה ערומה מתקלחת במקלחת ציבורית במלתחה בבריכה , שאם אני למשל, זה כמו. רגיל

שבו , יותר מקובל להרגיש נבוכה מזה לעומת המצב, לא מטופחת עם יער של שערות על הרגליים

שיש לך כבר , נקודת ההנחה היא, כשאת אחות. אני מטפלת במחלקה באשה לא מטופחת כזאת

. לטפל ללא מבוכה, ניסיון בהתמודדות עם מצבים מביכים קודמים כאלה ושזה התפקיד שלך

אני מנסה לא להרגיש מבוכה , וגם כשאני לא בעבודה, י ההתמודדות עם הפער הזה דומהאצל

).39, ליאת(במצבים כאלה ולא להתבייש מזה

בעבודה מצופה ממני להרגיש סובלנות ושיויון כלפי החולים החרדים ולא להפלות ביניהם לבין

כמו , ניים לאנשים ששונים ממנימחוץ לעבודה המחויבות להיות סובל. כמוני, החולים החילוניים

אני מתמודדת עם הפערים האלה , אבל עדיין, פחות גדולה מאשר המחויבות בעבודה, החרדים

97

בקושי יש הבדל בין האמפתיה שאני אמורה להרגיש כאחות לבין האמפתיה שאני אמורה להרגיש

ניסיתי להבין עד כמה היא , בסבתא שלי שהיתה במצב סופני, כשטיפלתי למשל. לא כאחות

שאני נכנסת לראש של החולים במחלקה ומנסה כמו , סובלת ולהיכנס לראש שלה ולרגשות שלה

).30, נועה(להבין את הסבל שלהם

במסגרת העבודה לא מקובל לכעוס על החולים שמבלבלים לאחיות את המוח וגם מחוץ למחלקה

הן , כשאחד הילדים של חברות שלי חולה, לדוגמא. אבל זה קצת יותר לגיטימי, זה לא מקובל

אלו תרופות לתת ולאיזה רופא ילדים כדאי , אמא לארבעה ילדיםבגלל שאני , מתייעצות אתי

לכן אני מנסה , זה לא יהיה יפה להתעצבן עליהן, גם אם אני משתגעת מכל השאלות שלהן. לפנות

).40, סמדר(כמו שאני מנסה לא להתעצבן על החולים במחלקה , לא להתרגז עליהן ולעזור להן

שהן מתמודדות עם הפער בין כללי הרגשות , במקצוע ציינו אחיות אחרות בעלות ותק בינוני

בעבודה לבין אלו המקובלים מחוץ לעבודה באמצעות הפרדה מודעת בין מילוי הציפיות

.שמקובלות בעבודה לבין מילוי אלו המקובלות לדעתן במצבים דומים מחוץ למסגרת העבודה

בעוד שבמחלקה זה לא , צבי לחץמחוץ למחלקה זה הרבה יותר מקובל להילחץ ולהיבהל ממ

תינוק בן , למשל כשהייתי באירוע של ברית, אני מפרידה בין העבודה לבין חיי הרגילים. מקובל

שהתינוק בסכנת חיים ולא , הרגשתי. האמא צרחה וכולם נלחצו. עשרה חודשים פרכס והכחיל

ה כולם מסביבי נלחצו פ, שכולם רצים ויודעים איך לעזור ויש גם ציוד להחייאה, כמו במחלקה

).47, חוה(אז גם אני נלחצתי , והיו חסרי אונים

בעבודה האחות . כמו כל אדם אחר, כי לא בעבודה זה נחשב למצופה להרגיש גועל, הפער גדול

מסיימת משמרת וחוזרת הביתה , כשאני למשל. כמו כל האחיות האחרות, חייבת לא להיגעל

שבהם לא , רועי היום בעבודה וחושבת על המקריםאני משחזרת לעצמי את אי, באוטובוס

98

, למשל כשאמי חלתה והייתי צריכה לשים לה סיר לשתן, מחוץ לעבודה המבוכה יותר מקובלת

לתת סירים ובקבוקי , במחלקה. בדיוק כמו שזה הביך את אחותי, הרגשתי נבוכה בכל פעם מחדש

אני לא לוקחת . שאת בתפקיד או לא בתפקידכי זה משהו אחר כ, שתן לחולים פחות מביך אותי

לכן , ומפרידה בין שני הדברים, את הרגשות שלי מהעבודה לבית ולא את הרגשות מהבית לעבודה

).35, רינת(בבית אני מרשה לעצמי להרגיש נבוכה

כי אם ארגיש כלפיהם , במחלקה אני משתדלת לטפל בסובלנות גם בפלשתינאים. ההבדל קיים

כשאני רואה . כל להמשיך לטפל בהם וזה גם נוגד את העקרונות של תפקיד המטפללא או, שנאה

ויהודים מפנים אותם לבתי חולים ואף , שנפצעו בתקריות עם חיילים, בטלויזיה פלשתינאים

, ענבר(לא כאחות אני לא חייבת להם כלום . אני מרגישה כלפיהם פחות סובלנות, עוזרים להם

37.(

כשחמותי חלתה בסרטן והיתה , למשל. אבל הוא קטן, הציפיות לגבי אמפתיהלדעתי יש פער בין

לא . כך שכל הזמן יהיה לצידה מישהו שיעזור לה, התחלקנו כל בני המשפחה במשמרות, בבית

. דאגתי לילדים שלי שהשארתי בבית, יותר מלדאוג לה. תמיד היה לי חשק להגיע ולטפל בה

זאת אני מקבלת שכר והערכה מקצועית עבור הטיפול כי בכל, במחלקה זה קצת יותר מחייב

).40, אודליה(כי זה התפקיד של האחות , והאמפתיה שלי לחולים

. אני אמורה לטפל בחולים בהבנה ולא בכעס, כי גם במחלקה וגם לא במחלקה, ההבדל קטן

שיש , כרהוא טרטר אותי כל היום וכל הלילה בבקשות וכאילו לא ז, כשבעלי חלה במחלת הנשיקה

במחלקה אני מטפלת בסבלנות ובהבנה בחולים . שגם בו אני צריכה לטפל, לי עוד תינוק

למשל על , אבל לא במחלקה, גם אם לא אכפת להם שיש עוד חולים מלבדם, שמטרטרים אותי

).32, דיאנה(זה יותר נחשב למקובל להוציא את הכעסים האישיים , בעלי

דדות עם הפער בין כללי הרגשות בעבודה ומחוץ לעבודהתדירות גבוהה של מחירי התמו. 11

99

כי הצלחת הנטיה להגיב רגשית מחוץ לעבודה כמו בעבודה כרוכה לעתים , מהממצאים עולה

גם הצלחת הניסיונות ליצור הפרדה . קרובות בתחושת אי נוחות עקב שונות מסובביהן של האחיות

ריד בין מילוי הציפיות שמקובלות בעבודה כשהאחיות מצליחות להפ. מודעת כרוכה במחירים

הן זוכות לביקורות , לבין מילוי אלו המקובלות לדעתן במצבים דומים מחוץ למסגרת העבודה

שתוהים אודות שונות תגובותיהן הרגשיות בהשוואה לא למקובל , ולאי הבנות מצד סובביהן

מצפים מהן , היותן אחיותשמודעים ל, מסתבר שסובביהן. ם למקובל מאחותכי א, בחברה הרחבה

כשהן מגיבות רגשית כאדם רגיל ולא . להרגיש או לא להרגיש כמצופה מאחיות גם מחוץ לעבודה

189-190' תיקוף סטטיסטי של ממצאים אלו בעמ: ראה( אותן על כך מבקריםסובביהן , כאחיות

).4' בנספח מס

אני , מרגישה גועל בעבודהכמו שאני לא , הרבה פעמים אחרי שאני לא נגעלת מחוץ לעבודה

אחרי שלא נגעלתי להחליף , למשל. שבעצם כולם חוץ ממני נגעלים, מרגישה קצת לא נוח עם זה

כל בני המשפחה נגעלו מזה נורא ועשו הכל כדי . הרגשתי פתאום קצת מוזר, טיטול לסבא שלי

).33, ילנה(ורק לי זה לא עשה כלום , שהמטפלת ששכרנו תעשה את זה במקומם

לעתים קרובות אני מרגישה כמו , גם לא במחלקה, בגלל שאותי לא מביך לטפל באנשים חשופים

, לעזור למשל. אני הרי פשוט מתייחסת לזה כמו שאני מתייחסת לחולים במחלקה. שונה" עוף"

אבל הבת שלה הרגישה נורא נבוכה , בכלל לא הביך אותי, לדודה שלי להתרחץ אחרי ניתוח בטן

, כי זה נורא מביך, שהיא לא מסוגלת לרחוץ אותה, כשבת דודתי אמרה לי. ותר ממניהרבה י, מזה

הרי תמיד בילדות . הרגשתי קצת לא נוח, שזה בכלל לא מביך אותי, ואני לעומתה הרגשתי

).39, יסמין(הרבה יותר ממנה , נחשבתי לרגישה ועדינה

, לדבר על הירושה שאולי נקבלכשכל הנכדים נפגשו לקראת מותו של סבי והתחילו ככה בצחוק

כמו שזה לא מקובל שהאחות , שזה ממש לא לעניין לדבר על ירושה בפני אדם שגוסס, הרגשתי

שמכל , כששמתי לב. תחשוב על עניינים כאלו כשהיא מטפלת במחלקה בחולה לקראת מותו

הבנתי ,שצריך לכבד אותו ולהרגיש אליו אמפתיה עד ליומו האחרון, הנכדים רק אני חושבת

).36, אורלי(שהתפקיד קצת שינה אותי ולא הרגשתי הכי נוח עם זה

כשישנו כל המשפחה אצל , למשל. בדרך כלל אני מצליחה להפריד בין העבודה וחיי היומיום

כשמצאנו את . נלחצתי כמו כל בני המשפחה, דודתי בצפון ובאמצע הלילה שמעתי חרחורים ורעש

100

אני לעתים קרובות . למשל משלשולים,זה מקובל להיגעל, דווקא לא בעבודה, בניגוד לעבודה

כשהיה מחסור באחיות באחד הימים , למשל. נגעלת מחוץ לעבודה ואז חוטפת ביקורת על זה

נגעלתי מזה , והיה צריך להחליף לה טיטול מלא בצואה, ובת משפחה שליבבית האבות של קר

שחשב שאתנדב לעשות את זה ולא אגעל , דוד שלי אמר. כמו כל המשפחה, וניסיתי להתחמק מזה

).40, ויקי(בגלל שאני אחות כבר עשר שנים , מכך

, ל חולים לבין זהאני מוציאה כעסים מחוץ לעבודה ומפרידה בין זה שלא מקובל שאחות תכעס ע

כשאמא שלי חלתה בדלקת בדרכי השתן ולא הסכימה לקחת את . שלא בעבודה זה בהחלט מקובל

היא . שהיא חייבת לקחת את התרופות ולשמוע לרופא, כעסתי עליה, התרופות שהרופא רשם לה

אבין אותה ואת הפחדים שלה מתופעות , שדווקא בגלל שאני אחות, כי היא חשבה, נפגעה ממני

).37, דורית(הלוואי של התרופות

כשאני לא , ולכן אני נבוכה כמו כל אדם אחר, אני מצליחה לשכוח את העבודה בחיי היומיום

שאחות כמוני נבוכה מדברים כמו מדידת , קשה לקבל את זה, לאנשים מחוץ העבודה. בעבודה

,רינת(י לא במדים גם כשאנ, כי הם חושבים שזה לא אמור להביך אותי, חום בטוסיק לאדם זר

35.(

101

101

התרגלות: הקבוצה בעלת הותק הרב – 3' קבוצה מס

שנה 33 עד 20בעלות ותק של , 60 עד 43 אחיות מוסמכות בגילאי 21 הקבוצה השלישית כללה

, רוב המרואיינות בקבוצה זו היו ילידות הארץ. 1969-1983שהחלו ללמוד סיעוד בשנים , במקצוע

שעלו מתוך דבריהן של , תימות7לן יוצגו לה. שהיו ילידות חבר העמים, מלבד שתי אחיות

.המרואיינות

חשיפה בטרם הלימודים לכללי רגשות שחלים על אחיות. 1

שרבות מהאחיות בעלות הותק הרב מזה של האחיות שנכללו , ממצאי המחקר מצביעים על כך

ות של אלו הבנת ניהול הרגש. פונות לתפקידים שאינם כרוכים בטיפול מעשי, בקבוצות הקודמות

שאף על פי כן מתמידות בטיפול במטופלים במחלקות האשפוז מחייבת תיאור של הסוציאליזציה

בדומה לאחיות בעלות הותק . כפי שהוצג בהתייחס לאחיות בקבוצות האחרות, שלהן לתפקיד

המזהים , גם האחיות בעלות הותק הרב קלטו לפני הלימודים מסרים, הבינוני והמועט במקצוע

חברות או , מרביתן שמעו משכנות. רחמנות וסובלנות, ות עם הרגשות כנות של אמפתיהאת האח

שדואגות לחולים , סיפורים מרשימים אודות אחיות רחמניות, קרובות משפחה שהיו אחיות

עם . למסרים אלה נתווספו קונוטציות של אומץ ותרומה לכלל ולמדינה. ולפצועים ומסייעות להם

.ועטים בלבדמסרים אלה היו מ, זאת

המשפט המפורסם של קנדי . בעבר טובת האחר יותר הודגשה מטובת האני בחברה הישראלית

תשאל מה אתה . אל תשאל מה המדינה שלך יכולה לעשות למענך: "משקף את מה שאנשים חשבו

שבזמן הלימודים , מדודה שלי שהיתה אחות, שמעתי למשל."יכול לעשות למען המדינה שלך

אחיות , על סמך הסיפורים ששמעתי. אסור היה להתחתן ולהיכנס להריון, אחיותבבית הספר ל

שמחויבות באופו טוטאלי לדאוג לחולים שלהן ולטפל , רגישות וככאלו, הצטיירו בעיני כרחמניות

).55, חיה(בהם

ולטפל , שהאחות אמורה ממש לתת את עצמה לאחרים, לפני שהתחלתי ללמוד האמנתי

שהיו , חברות שלי. בחיילים גיבורים ובחולים שסובלים, בפצועי מלחמהבהרואיקה מסוימת

סיפרו לי על האמפתיה שלהן כלפי הפצועים ועל האומץ , אחיות בתקופת מלחמת יום הכיפורים

).47, ורדה(שהטיפול בהם הצריך

102

. טוב לב ורחמן, שהצטיירה בעיני כאדם רגיש, הכרתי את עולם הסיעוד דרך שכנה שהיתה אחות

ובמיוחד הגבורה , העזרה שלה למען האחרים, הסיפורים שלה על המקצוע מאד קסמו לי

גם כשראיתי . והתושיה שהיו לה כשטיפלה בפצועי מלחמת יום הכיפורים מאד הרשימו אותי

כמו שהלהיבו אותי סיפורי . זה מאד הרשים אותי, על הראשcapאחיות לבושות במדים וחובשות

כך גם התלהבתי מהיכולת של האחיות לעזור , לות למען טובת המדינהעל פעו, הנוער העובד

).43, נאוה(לאנשים שזקוקים לעזרה

רק מחברה שלי שהיתה אחות שמעתי קצת סיפורים על אחיות . בקושי ידעתי משהו על אחיות

שהיתה גיבורה שהצילה רבים , שידעתי, כמו פלורנס נייטינגל, שטיפלו ברחמנות בפצועי מלחמה

אבל , אני לא יכולתי להילחם בעצמי במלחמת יום הכיפורים נגד הערבים. caring-ונתנה דוגמא ל

).53, רינה(זו עזרה של ממש למדינה , הרגשתי שלטפל כאחות בפצועי המלחמה

היה בזה . בניגוד לעבודות פיזיות בשמש ובחום, ראיתי את הסיעוד כמקצוע נקי, לפני הלימודים

שזה מקצוע שעוסק במגע , רה וידעתי מעט על המקצוע מאחיות שהכרתימשהו של נתינה לחב

).54, מלכה(שיש להן אהבת אנוש ורגישות אמיתית לזולת , שהאחיות אמפתיות, חשבתי. אנושי

חשיפה במהלך הלימודים והעבודה למסרים עקיפים אודות כללי הרגשות. 2

ות של אחיות על ידי המרואיינות הותיקות מאפיין ייחודי נוסף של אופן גיבוש תפיסת ההרגש

מורותיהן כלל לא היו מודעות , לדבריהן. להם הן נחשפו בזמן לימודי הסיעוד, נוגע למסרים בנושא

לצורך להדריכן מה מצופה מהן להרגיש או לא להרגיש במסגרת תפקידן ובתכנית הלימודים לא

עם . ו לא להרגיש כלפי המטופליםשהאחיות מצופות להרגיש א, היתה כלל התייחסות לרגשות

שחלים עליהן כללים המחייבים אותן לחוש , שבדומה ליתר המרואיינות הן הסיקו, זאת מסתבר

שהן הסיקו זאת , דיווחיהן מורים. סובלנות ורוגע כלפי המטופלים, רחמים, בכנות אמפתיה

ד על ידי המדינה מסיבסוד לימודי הסיעו, מתיאורי המורות לגבי כאבי המטופלים וסבלותיהם

דיווחים אלו הצביעו על . על פיו המקצוע כרוך בשליחות, שהיה נהוג באותה עת וממסר כללי

תיקוף סטטיסטי של : ראה(הממצא אודות חשיפתן למסרים שהינם עקיפים אודות כללי הרגשות

).4' בנספח מס176-177' ממצא זה בעמ

היה ברור לכולנו שאחות צריכה , מרגישהגם אם בתקופה ההיא את אף אחד לא עניין מה את

כי למדנו שהסיעוד זה מין , הבנו את זה בלי שזה ייאמר מפורשות. להקדיש את כל כולה לחולים

103

כמו , בלימודים העיוניים תיארו לנו מצבים שבהם חולים מביעים ביטויי התנהגות אלימים

אבל דיברו איתנו רק על הרגשות של המטופלים ולא על הרגשות של , תוקפנות ואגרסיביות

לא . והמדינה תתגמל אותנו, חברהשכאחיות נוכל לתרום את תרומתנו ל, ידענו. האחות כלפיהם

שילמנו אז שכר לימוד בבית הספר לאחיות ומדינת ישראל אפילו נתנה לנו משכורת בסיסית עבור

). 52, נעמי(כחמישים לירות לחודש , הלימודים

אבל הן תיארו את הסבל של חולים , "תרגישי ככה וככה"בשיעורים בסיעוד המורות לא אמרו

התיאורים האלה הספיקו . ואת שאר החוויות הקשות של חולים במצבים שוניםבמחלות סופניות

שזה מה שמצופה , רחמנות ואמפתיה וכדי ללמד אותנו, כדי לעורר בנו הרגשות כנות של הבנה

). 60, מינה(מאחיות

, לכן למדנו על העבודה האינסטרומנטלית, מרבית ההוראה נעשתה על ידי אחיות מהשדה הקליני

חלוקת תרופות ומתן זריקות אבל אף אחד לא לימד ולא נתן טיפים איך האחות אמורה כמו

זה היה מובן , כשהסבירו לנו כמה שהחולים מסכנים. להרגיש ומה מקובל שהאחות לא תרגיש

).44, צביה(שהאחות צריכה לספק את כל הדרישות שלהם באמפתיה ובסובלנות , מאליו

רים למה לחולה יש את כל הסיבות להיות עצבני אבל על הרגשות בלימודים נתנו לנו מיליון הסב

מסיפורים . כי כל מה שקשור לרגשות היה הס מלהזכיר, שלנו במצבים מכעיסים לא למדנו

שהאחיות ממש , שנלמדו בכתה על אחיות שטיפלו בפצועים בתקופות של מלחמות ומצוקה הבנתי

, נילי(ילה ברוגע ומרגישות סובלנות כלפיהם עובדות בשעות יום ול, מקריבות את עצמן לחולים

45.(

הן החלו לעבוד , שכמקובל בתקופה הרלוונטית, האחיות בעלות הותק הרב במקצוע דיווחו גם

מחשיפה לציפיות של מטופלים ועמיתים שכתוצאה, תיאוריהן מלמדים. תוך כדי הלימודים

בדומה למורות . ם מהעוסקים בסיעודשעליהן לחוש בכנות רגשות שמקובלי, התחזקה אמונתן

, עם זאת. העמיתים והממונים לא התייחסו לנושא הרגשות המצופים מהן, גם בעבודתן, בסיעוד

104

בבית החולים ממש הרגשנו את . יפורים פרצה כשעבדתי בתקופת הלימודיםמלחמת יום הכ

שהיו , טיפלתי בחיילים הפצועים. כמו במלחמה, שעות ביממה24ועבדנו בהתחלה , המלחמה

שאני ממלאת תפקיד הירואי ותורמת את , הרגשתי. קטועי רגליים או סבלו מכוויות קשות

גם תלמידות כמוני היו אמורות להישאר , פואיכמו יתר הצוות הר. תרומתי לחברה ולמדינה

התייחסו , שלא ידעו שאנחנו תלמידות, הפצועים. רגועות לגמרי למרות הלחץ והמראות הקשים

).51, גילה(אלינו כאל אחיות מנוסות

במשמרות הלילה הראשונות חשבתי שאני עובדת עם פלורנס נייטינגל שבתקופת מלחמת קרים

האלטרנטיבות היו לעבוד בלילה , לא היתה אז תאורה לילית. העששיתטיפלה בפצועים לאור

המסירות . ולכן האחיות טיפלו בחולים בחושך בעזרת פנס, בחושך מוחלט או להדליק אור מלא

, ושגם אני אמורה לדאוג לחולים, שזה מה שמקובל, הבנתי. הזאת שלהן עשתה עלי רושם עז

).53, רינה(באחריות ובמסירות , ד בשקטלהרגיש אכפתיות כלפיהם ולמלא את התפקי

לא היה זמן . ההכשרה המעשית היתה כבר בתקופת הלימודים וכחלק בלתי נפרד מהצוות

האחיות והרופאים . כי רצו שנלמד מהר מיומנויות ולנצל אותנו ככוח אדם, להתעסק עם רגשות

ת לעבוד כמוהם אנחנו אמורו, שמהרגע שכף רגלנו דורכת במחלקה, נתנו לנו את ההרגשה

, כשהייתי בשנה השניה במחלקת עיניים למשל. בסובלנות כלפי החולים וללא רגשות של לחץ

שאני , מינה אותי מנהל המחלקה לממלאת מקום של האחות האחראית והיה ברור לכל הצוות

).55, ירדנה(למרות שהייתי בסך הכל תלמידה , אתפקד בשיא הרוגע ולא ארגיש לחץ

ובלימודים פתאום הייתי , לא הכרתי אנשים מתרבויות שונות, בקיבוץ אשכנזישגדלתי , אני

שהיו קולניים עם , צריכה לטפל בחולים ערבים שמוקפים בחמולות או בעולים חדשים מגרוזיה

שאם אני , שהאחיות מטפלות גם בחולים כאלו בהרבה סובלנות והבנתי, קלטתי מיד. שיני זהב

ששונים ממני , יכה להרגיש סובלנות ולדאוג לשלומם גם של החוליםגם אני צר, רוצה להיות אחות

).46, עליזה(במאה שמונים מעלות

למדנו , לא היו לנו מדריכות קליניות. בבית הספר לאחיות עבדנו בלילות ובבקרים למדנו

. מהאחיות עצמן בצורה של למידה שוליתית והיינו משובצות בסידור העבודה שלהן כחלק מהן

105

, רוגע וסובלנות, בניגוד לתמימות הדעים של המרואיינות בנוגע לצורך לחוש בכנות אמפתיה

ממצא זה בלט פחות בכל הנוגע . שהמסר נגע לצורך להסוות בלבד את הרגשתן, חלקן סיפרו

שבאמת מצופה מהן לא , שהמסר לגביה לפי דיווחיהן של מרבית האחיות היה, להרגשת המבוכה

שהמסר אליו הן נחשפו היה , דיווחו חלק מהנחקרות, לגבי גועל וכעס לעומת זאת. לחוות אותה

כדי לעמוד בציפיות הנגזרות מתפקיד , שמסוות הרגשות אלה, י בהעמדות פניםשד, בנוגע לכך

שניתן לייחס את פרשנויותיהן אלה להיעדר חשיפה למסר ישיר וברור , תיאוריהן מלמדים. האחות

. בנוגע לכללי הרגשות שחלים עליהן

. מחלקהמה שידעתי בתחילת העבודה על מה שמצופה ממני להרגיש היה תלוי במה שראיתי ב

ומזה , כשהן מנקות פצעים כירורגיים, האחיות המנוסות נראו לי כמעמידות פנים שהן לא נגעלות

כשהייתי צריכה לנקות פצע כירורגי . שמצופה ממני בסך הכל להציג כאילו שאני לא נגעלת, הבנתי

נחשב והרגשתי נורא כי להיגעל, לא הצלחתי להסתיר שאני נגעלת, במהלך מבחן מעשי בכירורגיה

).52, זהבה(ללהיכשל

מהתגובה של אחיות . מה שציפו ממני לגבי כעס היה פחות ברור מהציפיות בנוגע לאמפתיה

הבנתי שהן לא מראות כלפי חוץ , שהטרידו אותן בלי להתחשב בהן, ותיקות כלפי חולים נודניקים

, מאירה(א כועסת שגם אני אמורה להתחזות כאילו שאני ל, המסקנה שלי היתה. את הכעס שלהן

43.(

שמטפל טוב לא אמור להראות שהוא עוד רגע עומד להתעלף מהטיפול בדברים , בהתחלה הבנתי

כשהייתי . מסריחים ומגעילים ולא מראה גועל, כי ראיתי שהצוות מטפל בדברים נוראיים, דוחים

שאני הרגשתי שאני הולכת להתעלף מרוב גועל ולמרות, למטופלLPבבדיקת , נוכחת למשל

אף אחד מהרופאים והאחיות שנכחו בבדיקה לא שאל אותי איך אני , בטוחה שראו את זה עלי

).50, רותי(מרגישה

שאחיות מציגות כאילו שהן לא כועסות על חולים , נחשפתי לכך, כבר כתלמידה שעבדה במחלקה

ן והוא קרא אחות שאמרה לחולה לא לעשן ליד החמצלמשל, אני זוכרת. ים שמקללים אותןחצופ

למרות ". את סדיסטית ונהנית מהסבל של החולים: "שאמר לאחות, וחולה אחר" נאצית"לה

106

כשצפיתי באחיות האחרות מטפלות בבחורים . ההנושא של רגשות מבוכה לא היה כלל נושא לשיח

שהן לא נבוכות ושכדאי גם לי לאמץ , צעירים אחרי מלחמת יום כיפור בלי להתבייש מהם הסקתי

).55, ירדנה(אם אני רוצה להיות אחות כמוהן , את זה ולא להרגיש מבוכה

פרשנות המסרים ככללי רגשות. 4

,שהן תסוונה את הרגשותיהן הבלתי מקובלות, יות למרות חשיפתן של חלק מהאחיות לציפ

לא שינתה את אופן פרשנותן את , הבנה שכזו של הציפיות במישור הרגשי שמופנות כלפיהן

סבורות האחיות בעלות הותק הרב , בדומה לאחיות הפחות ותיקות מהן. המסרים ככללי רגשות

:ראה(גועל וכעס , א לחוש מבוכהרוגע וסובלנות ול, שמצופה מהן לחוש בכנות אמפתיה, במקצוע

שיש , בהתייחס למבוכה וגועל הן מציינות). 4' בנספח מס178' תיקוף סטטיסטי של ממצא זה בעמ

חריגות בנידון . במידה שהאחות מתקשה לציית לכללי הרגשות שחלים עליה, להסוות רגשות אלו

ארבע אחיות פירשו , דוגמאל. שמצופה מהן להיענות להנחיות דרמטורגיות, היו אחיות שסבורות

שלוש פירשו את המסרים הנוגעים לרוגע , את המסרים הנוגעים לכעס כדרמטורגיים

, למשל. כדרמטורגיים ושתי אחיות בלבד פירשו את המסרים הנוגעים לאמפתיה כדרמטורגיים

. אני חושבת שהאחיות צריכות כל הזמן להציג כאילו שהן רגועות ואמפתיות: "אחת מהן ציינה

האחיות גם צריכות להסתיר את הכעס והנרווים שלהן על החולים ולא להפגין כלפי חוץ מבוכה

:ציינו יתר המרואיינות, עם זאת). 52, רחל" (וביישנות

האחות . שאני כאחות חייבת להרגיש באמת לחולים, הדבר הכי בסיסי בסיעוד זהו רגש האמפתיה

כשקשה להם לבטא , חשבותיהם ורצונותיהםלקרוא את מ, צריכה להתייחס ברגישות לחולים

לא מקובל להרגיש לחץ , בגלל שהאחיות צריכות להשרות אוירה של רוך ונועם. אותם בעצמם

לא מקובל גם להתבייש מהטיפול בגוף של החולה ולא . כשספירות הדם של החולה צונחות, למשל

מחויבת לא לנצל את אני כאחות, מעבר לכל זה. להיגעל מהחלפת תחבושות וחיתולים שלהם

, מינה(כלומר עלי לכבד את הרצונות של החולים ולא להרגיש כעסים עליהם , הכוח שבידי לרעה

60.(

107

וגם אם , זה להרגיש את הרגעים הקשים שהוא עובר, מבחינתי להרגיש באמת אמפתיה לחולה

אותי עם גם כשהחולים מתישים. אלא לרחם עליו, לא לכעוס, החולה מסוגל להיות לא נחמד

המקצוע כולל גם טיפול בדברים מאד לא . אני אמורה באמת לא להתרגז עליהם, בקשות וטענות

היא , כמו דם והפרשות מנקזים ואם זה מקשה על האחות את העבודה והיא נגעלת, סימפטיים

).44, צביה(צריכה לעשות כאילו שזה לא מגעיל אותה

לזהות את המצוקות שלהם , עניק חמלה וחום לחוליםשהאחיות צריכות לפני הכל לה, אני חושבת

בגלל שכולם צריכים . לדאוג לשלומם ולהרגיש אמפתיה כלפיהם, עוד לפני שהם מבטאים אותן

האחות צריכה לא להרגיש התנשאות כלפי מי שהיא מטפלת , לקבל את אותו הטיפול ואותו היחס

לכן כשהאחות , ה הרבה איכסה וסירחוןיש במקצוע הז. בו ולא להפלות בין החולים בין טוב לרע

היא אמורה להסתיר את הרגשת הגועל שלה , בהקאה וקשה לא להיגעל מזה, מטפלת למשל

).43, מאירה(מהחולה

מה בהיא צריכה להיות בטוחה , שהמצב שלהם נע בין חיים למוות, כשהאחות מטפלת בחולים

אין להראות לחולים שזה דוחה , דוחהכשהטיפול בקקי ופיפי. שהיא עושה ולהרגיש באמת רגועה

צריך בסך הכל להבין אותם ולא להרגיש כעס , את האחות וגורם לה לגועל וכשהחולים תובעניים

).53, דליה(

סבלנות וסובלנות לכאב של החולים , שהאחיות אמורות להרגיש אמפתיה מהלב, אני מאמינה

אני אמורה , מרגישה שהחולה סובלכשאני רואה ו: זה כמו מראה. ולדמיין את עצמן במצבם

ההפרשות והלכלוך של , למרות שיש פחיתות בגלל הניקיונות. להחזיר לו רגשות של הבנה

).54, נעמי(היא צריכה להסתיר את זה , כשהאחות נגעלת. לא צריך להיגעל מזה, החולים

להרגיש : ההאחיות צריכות שתהיה להן יכולת ומוכנות לתת מעצמן לחולים במלוא מובן המל

הטיפול בכל סוגי ההפרשות לא אמור לגרום לאחות . שהן באמת מתעניינות בהם ומבינות אותם

. צריך להראות כאילו שזה לא מגעיל, אבל אם הוא מעורר בה גועל וקשה לה עם זה, להרגיש גועל

כמו שחולים משוגעים , קטועי רגליים וידיים לא אמורים להלחיץ את האחות, פצועים קשה

).52, זהבה(לא אמורים להכעיס אותה , גרסיבייםוא

אהבת האמת כוללת את . האחות צריכה לעשות את העבודה בשמחה מאהבת אמת למקצוע

גם אם הוא למשל ערבי והאחות ימנית , המחויבות להרגיש אמפתיה ולקבל כל חולה כפי שהוא

יונות מפריעים לאחות כשניק. או גרמני והאחות היא בת למשפחה של ניצולי שואה,קיצונית

108

כי אני , רבחתיך או במכוע, בצעיר או בקשיש, זה בכלל לא משנה אם אני מטפלת בגבר או באשה

כשאני מטפלת , צריכה להרגיש לכולם אמפתיה ורק אם קשה לי לא להרגיש מבוכה או סלידה

שבאמת לא נלחצת ולא סתם , האחות הטובה מבחינתי היא גם זו. עלי להסתיר זאת מהם, בהם

).46, מירי(מעמידה פנים

הפחתת הקשיים לציית לכללי רגשות. 5

דווחו על ידי מרבית המרואיינות כקשיים שהתעוררו בתחילת קשיים לציית לכללי הרגשות

. להסוות גועל ולחוש בכנות רוגע/הן התקשו במיוחד לדכא, לדבריהן. הקריירה הסיעודית שלהן

שבמסגרתם הן נאלצו לטפל בחולים , 80- וה70-הן ייחסו קושי זה לתנאי העבודה ששררו בשנות ה

. וציוד חד פעמיבעזרת מיכשור בלתי משוכלל וללא כפפות

גרמו לי בתחילת העבודה להרגשה , ניקוי סירים והחלפת טיטולים מלאים בשתן או בצואה

ניגבנו את , ובגלל מחסור במגבות, לא היו אז טיטולים חד פעמיים. נוראית של גועל ובחילה

איתי היה קשה לי לא להיגעל אבל לא היה לי עם מי לדבר על זה כי לא ר. החולים עם סדיניות

, ולכן נאלצתי לסבול בשקט, הן גם לא נלחצו בטיפולים מורכבים. סביבי אחיות מנוסות שנגעלות

).51, גילה(כשלא הצלחתי להרגיש רוגע

הכי הגעיל אותי לטפל . הציוד היה יקר ונדרשנו לחסוך, כשהתחלתי לעבוד היו תנאי מחסור

, מרות שאף אחד לא דיבר אתי על זהל. בחולה סטומה ולשטוף לו את שקית הסטומה ללא כפפות

אבל , שאני מסוגלת לטפל בחולה כזה בלי להראות שאני נגעלת, ידעתי שאני צריכה להוכיח

). 52, רחל(בתנאים האלה היה קשה מאד לשלוט בגועל ולהתחזות כאילו שלא נגעלים

הצוות לא השתמש . לא היתה מודעות כמו היום לזיהומים ולמחלות מדבקות, כשהגעתי למחלקה

אני זוכרת שהלחיץ אותי לגעת בדם של חולה . בהכנסת קטטר או זונדה, בכפפות בלקיחת דם

בגלל שהרופאים והאחיות לא התייחסו . שתן השפריץ לי על היד, כשבהכנסת קטטר, ונגעלתי

לא להילחץ ולא להיגעל , היה לי קשה לא לפחד, לטיפול הפיזי בחולהלרגשות שלהם אלא רק

).45, נילי(

109

כי לא היו חד , השתמשנו באותם המזרקים והמחטים לכל החולים, כשהייתי אחות צעירה

לא נחשפתי לאחיות שנלחצות . עשינו בעצמנו סטריליזציה למזרקי הזכוכית ולמחטים. פעמיים

הייתי צריכה להיות עדה אילמת לפשע של חיסכון בציוד . החוליםמהזרקות או בכלל מהמצב של

).55, ירדנה(זה לא היה פשוט לא להילחץ מכל זה . והיעדר קידמה על חשבון הזיהומים

שהיו להם תולעים , הייתי בהלם מהטיפול בחולים עם גנגרנות, כשהייתי אחות חדשה במחלקה

שהתולעים , אבל הגישה הטיפולית היתה אז, לא ציפיתי לכזה גועל. שזחלו ברקמות נימקיות

הרגשתי כזה גועל לטפל בזה ועוד בלי . יאכלו את הרקמה הנקרוטית ובכך יסייעו לריפוי הפצע

, שמאד היה לי קשה עם זה, אני חושבת. שלא היו קיימים, כפפות חד פעמיות או חלוק חד פעמי

המשטר אז היה , ם כאלו הזוייםכי לא ראיתי אחיות במחלקה שמקיאות מגועל מטיפול בדברי

).60, מינה(חזק והיה צריך לטפל לפי ההוראות של האחראית בלי להניד עפעף

שבתחילת עבודתן סייעה להן עבודת רגשות בהתמודדות עם הקושי לחוש , המרואיינות ציינו

בצעה עבודת הרגשות נועדה לעורר רוגע ולדכא גועל והיא הת. רוגע ולהימנע מהרגשת גועל

שכללו הימנעות מחשיבה על המצב כמלחיץ או כמעורר סלידה , באמצעות טקטיקות קוגניטיביות

שנועדה להציג רוגע והיעדר , נקטו האחיות בהעמדת פנים, משנכשלה עבודת הרגשות. וגועל

הן נהגו להיעזר בעמיתים לשם הסחת , במצבי קושי להעמיד פנים, כמודגם להלן. תחושת גועל

.שות שנחוודעתן מההרג

ניסיתי להחניק את ההרגשה , כשבתור אחות חדשה נגעלתי מריקון סיר מלא בהפרשות

, ואם זה לא הצליח, לצורך כך התמקדתי בטיפול המעשי. ולא לתת לה להתגבר, שהתעוררה

). 45, נעמי(שהסווה את מה שאני מרגישה , סיגלתי לעצמי פני פוקר

כי כבר בהתחלת העבודה הייתי צריכה , הסתיר גועלמהר מאד למדתי להתמודד עם הקושי ל

אז , הריח של הריקבון היה בלתי נסבל. שתולעים זחלו על כף הרגל שלו, לטפל בחולה סוכרת

ואז יותר , מדברים אחד עם השני, כשעובדים ביחד. ביקשתי מאחיות מנוסות שיעזרו לי בטיפול

).44, צביה(קל להסתיר את מה שמרגישים

שהאחריות שמוטלת עלי לחיי אדם כל , הייתי צריכה לטפל בחולה מונשם והרגשתיבהתחלה כש

מה : "הפחתתי פחדים ולחצים בכך שקברתי את רגשות הלחץ ונמנעתי מלחשוב על, כך עצומה

לא הוצאתי את זה החוצה אלא הסתרתי את , אם המשכתי להילחץ, בכל מקרה..." יקרה אם

110

. במיוחד במשמרות לילה, כובד של אחריות ערער לי את השקט הנפשי, כשהייתי אחות חדשה

שאפילו שיש פחות צוות והמשפחות לא נמצאות כדי לעזור לעקוב אחר מצב , נהגתי לחשוב

ניסיתי לשחק באופן , אם בכל זאת נלחצתי. ף הכל יסתדרכי בסו, אין לי סיבות ללחץ, החולים

).47, ורדה(כאילו שאני רגועה , טבעי

אימצתי לי את שיטת , כשהוצאתי בפעמים הראשונות אבני צואה ורציתי להקיא מהגועל

ואם לא השתכנעתי , שכנעתי את עצמי לסלק את רגשות הגועל ולהכניס אותן לתוכי. הקנגורו

את הכל עשיתי . שיעזרו לי, ת הגועל ואפילו קראתי לעוד אחות או לכוח עזרלא הראיתי א, מזה

).54, מלכה(כדי לא לחשוף את הגועל שבאמת הרגשתי

תיקוף סטטיסטי של : ראה(שכיום הן אינן מפרות את כללי הרגשות , אף על פי כן נמצא

ם פחתו קשייהן להישאר רגועות שבמרוצת השני, מסתבר). 4' בנספח מס180-182' ממצא זה בעמ

בהסבריהן בנידון נכללה התייחסות להשפעת השימוש הגובר באמצעי . ולהימנע מתחושת גועל

הן התייחסו להשלכות המרגיעות של , כמו כן. חלוק וציוד חד פעמי, מסיכה, דוגמת כפפות, מיגון

–ן מכשור אלקטרוני כגו–ושל פיתוח ניתוחים מתקדמים ועזרים , שיפור נוחות תנאי האשפוז

דיווח חריג אודות השינויים שחלו בסביבת העבודה כמחזקים . שעוקבים אחר מצבו של המטופל

באו לידי ביטוי מדבריהן של שתי , את כלל הרגשות בנוגע לצורך לחוש אמפתיה ולא לחוש מבוכה

האחות , והאחות יושבת הרבה מול המחשב, בגלל שהיום הכל ממוחשב: "האחת ציינה. אחיות

כדי לחפות על הזמן הרב , אמורה לתקשר יותר עם החולים ולהרגיש כלפיהם עוד יותר אמפתיה

החולים התחילו לבקש 80- משנות ה: "והשניה טענה, )55, חיה" (שהיא יושבת מול המחשב

אז כבר לא קיימת , כי הם בעצמם מפחדים להידבק בזיהומים, בעצמם מהאחות שתשים כפפות

יתר ). 53, דליה" (כדי לא להעליב את החולה, שלא נעים לשים כפפות, הרגשת המבוכה

את סביבת העבודה המתקדמת כמקלה על ההיענות לכללי הרגשות , המרואיינות ציינו כאמור

:הנוגעים לצורך לחוש רוגע ולא לחוש גועל

111

ץ דם עד מכשירים דיגיטליים למדידת לח.C.T-מ, היום יש מכשור וטכנולוגיות שפעם לא היו

כיום אני , שהמכשיר הידני מאפשר לי למדוד נכון לחץ דם ודופק, אם פעם לא הייתי בטוחה. וחום

).57, שושי(כי המכשיר הדיגיטלי עושה את העבודה במקומי , רגועה לגמרי

כשיש עזרים , זה הרבה יותר מרגיע. במשך השנים נוסף עוד ועוד מכשור רפואי מתקדם

, מירי(מצב של החולה במקום שכל האחריות תיפול רק על האחות ומכשירים שעוקבים אחרי ה

46.(

המנתחים עברו לנתח בשיטה הלפרוסקופית הסגורה במקום בשיטה , ככל שחלפו השנים

אבל החולים פחות , הניתוחים היום יותר מסובכים. לכן האשפוז מהיר וקל יותר, הפתוחה

מסיבוכי פתיחת בטן וישתחרר תוך זמן קצר שאני יודעת שלא יסבול , הטיפול בחולה. מסתבכים

).51, גילה(מאד מרגיע אותי , יחסית

כשהייתי צריכה , נורא נלחצתי בכל פעם. שנה עבדנו בביתנים ולא במגדל האשפוז20עד לפני

כי ההעברה היתה מסובכת , להעביר חולה לחדר ניתוח או לשלוח חולה לצילום או לבדיקות

בטיחותי וזמין וזה הופך את העבודה של האחות לפשוטה , יום הכל נוחה. וכרוכה בסיכון לחולה

).53, רינה(ומרגיעה יותר

מלבד . כיום האחות מחויבת להגן על עצמה, בהם לא השתמשנו בכפפות, בניגוד לימים עברו

שבעבר עוררה הנגיעה בדברים מגעילים , הכפפות עוזרות לי להתגבר על הרגשת הדחיה, ההגנה

).52, רחל(

היום משתמשים כולם , נגעתי במו ידי בהפרשות של החולים ונגעלתי מזה70-אם בשנות ה

ממש מקל על היעדר , החיץ הזה שנוצר בין המטפל למטופל. כמו חלוק וכפפות, באמצעי מיגון

).50, רותי(רגשות של גועל מהטיפול בחולה

מציה להשתמש באביזרים כמו מסיכות שינויים כלכליים וטכנולוגיים הובילו ללגיט80-משנות ה

, המודעות למחלות מדבקות כמו איידס וסארס גברה ובמערכת הבריאות ניתנו הוראות. וכפפות

מהרגע שהתחלתי להשתמש בכל . אחרת האחות שוגה, שחובה להשתמש בכפפות ובציוד חד פעמי

).54, מלכה(נגעלתי הרבה פחות , זה

112

היום יש עזרים . אפילו קולוסטומי וזה היה דוחה, מיששנו הכל ביד80-בתחילת שנות ה

שהן חלק ממני ותמיד נמצאות , חלוק לרחצות וכפפות, כמו מסיכה, שמאפשרים להיגעל פחות

).43, נאוה(אצלי בכיס

מדבריהן של , שסייעו להיענות לכללי הרגשות, נוסף על השינויים שחלו בסביבת העבודה

ע המקצועי הפחיתה את קשייהן לציית לכלל הרגשות המורה שגם צבירת היד, האחיות עולה

כי הידע הרב שהן רכשו במרוצת השנים , חלקן ציינו. לחוש רוגע כלפי המטופל במצבי סכנה ומתח

אלא גם של יתר , מוביל עמיתים וממונים להיוועץ בהן ובכך תורם לתחושת הרוגע לא רק שלהן

.הצוות המטפל

שיש לי המון ידע שצברתי עם השנים ושהידע עוזר לי להירגע , גישהרק בשנים האחרונות אני מר

, שאם אני במשמרת, אחיות ורופאים מתייעצים אתי ויש כמה רופאים שאומרים לי. במצבי לחץ

).53, דליה(שאדע מה לעשות בכל מצב , כי הם יודעים, הם רגועים

של החולים והטיפולים שניתנים לא ידעתי מספיק על האבחנות , בעשור הראשון שבו הייתי אחות

. בדרך כלל גם יותר מהרופאים, היום אני יודעת הרבה יותר. לאט לאט למדתי יותר ויותר. להם

).57, שושי(לפעמים גם יותר ממה שיש להם וזה הרבה יותר מרגיע , יש לי ניסיון וידע

ירים ואני לא שהידע המקצועי שלי גדול משל הרופאים הבכ, בשנים האחרונות אני מרגישה

אני מתקנת הוראות לרופאים . כשהרגשתי תלות גמורה בהם בגלל חוסר ידע, לחוצה כמו פעם

, חיה(והרופאים מתייעצים איתי לגבי סוג התרופות שיש לתת לחולים ומתי כדאי לשחרר אותם

55.(

על החלטתי להשלים לימודים לתואר ראשון וגם למדתי בקורס , אחרי חמש עשרה שנה במקצוע

ואני , התיאוריות בסיעוד, הניתוחים, היום יש לי ידע רב על המחלות. כדי לדעת יותר, בסיסי

).46, מירי(רגועה יותר בעבודה

. והידע שרכשתי עוזר לי מאד לא להיחלץ, הסיעוד כמקצוע אקדמי אפשר לי ללמוד לתואר ראשון

כך שאני צופה , ויים לחוליםאני יודעת כל כך הרבה על הסיבוכים האפשריים והסיכונים שצפ

).46, טובה(מה הטיפול הדרוש ולא מאבדת את העשתונות , עוד לפני הרופאים, מראש

113

שבעשר השנים , נלחצתי אבל אפשר לומר, כשחולה התקיל אותי בשאלת ידע, עד לפני עשרים שנה

ופות גם על תרלמשל, כשחולה שואל אותי שאלת ידע. האחרונות שום דבר כבר לא מלחיץ אותי

).54, מלכה(אני יודעת את התשובה , לא מוכרות

אני יודעת מה צריך לעשות במצבים השונים וזה עוזר לי להישאר . היום יש לי ביטחון שנובע מידע

).44, צביה(רגועה

הגורמים העיקריים להם ייחסו המרואיינות את הפחתת הקושי לציית לנורמות , עם זאת

חריגות בנידון . בגרותן הנפשיתוסיון בעבודה שהן צברו במשך השנים ים הנהינ, הנוגעות לרגשות

כי גילן המבוגר מקשה עליהן לציית לכלל המורה לחוש בכנות רוגע , שציינו, היו שתי מרואיינות

שקשה להן יותר , משום זריזות הידיים שפחתה עם הגיל והעבודה הפיזית, במצבי סכנה ומתח

כי , שאני פחות זריזה בידיים וזה מלחיץ אותי, ל המבוגר שלי גרם לכךהגי: "האחת ציינה. מבעבר

שאני , מלחיץ אותי: "והשניה טענה, )52, זהבה" (אני מפחדת לאבד את המיומנות הטובה שרכשתי

והתפקוד שלי גם יותר , לכן קשה לי לעמוד על הרגליים משמרת שלמה, כבר לא בחורה צעירה

, שעם חלוף השנים, בריהן של יתר המרואיינות מדגימים את טענתןד). 50, רותי" (איטי בהחייאות

לפתח הבנה מעמיקה יותר של החיים בכלל ,הנפשית שהתעצמהניסיונן ובגרותן , סייעו להן גילן

.והבנה זו מאפשרת להן לחוש באופן טבעי את מה שמצופה מהן, והמטופלים בפרט

ובגלל פער הגילאים האמפתיה שלי , ם ממניהמטופלים היו מבוגרי, כשגמרתי בית ספר לאחיות

ובאופן טבעי אני מזדהה , היום רוב המטופלים בני גילי. כלפיהם היתה פחותה מכפי שהיא כיום

. היכולת להבין ולהזדהות ממילא גוברת עם הגיל ועם ניסיון החיים שמצטבר. עם הקשיים שלהם

כי אני אמא לבן חייל , אציה מיניתכיום כבר אין חשש למבוכה במצבים שעלולים להתפרש כסיטו

בגיל שלי ועם הניסיון שלי כבר לא עולות שאלות לגבי . ומרגישה כמו אמא של החולים הצעירים

).54, מלכה(איך להרגיש ומה להרגיש

נהייתי סובלנית יותר לצרכים של . הבגרות הנפשית והניסיון בעבודה חידדו את התובנות שלי

כבר לא מטרידות , בעיות בעבודה שהטרידו אותי פעם. ם שלי כאחותהמטופלים ולצרכים הרגשיי

).51, גילה(התפקיד נהפך לטבע השני שלי , גם בנוגע לרגשות. אותי

לא הרגשתי בנוח לטפל בהם ואפילו . החולים המבוגרים נראו לי קשישים, כשהייתי אחות צעירה

אז זה נוגע אלי ואני מבינה אותם , יהיום המטופלים המבוגרים הם בגילאים של הור. נגעלתי מהם

114

אני . פורפורציות בחיים קירבו אותי לסובלנות. אני מפוקחת יותר מבעבר. פיתחתי חוסן רגשי

, יש דברים בחיים שחשובים יותר וכאלה שחשובים פחות, שיש שונות גדולה בין אנשים, יודעת

).45, נילי(ואין לי שום בעיה להרגיש או לא להרגיש את מה שהתפקיד של אחות דורש

הוא יכול להיות הבן שלי , היום כשאני מטפלת בגבר חרמן, שפעם היה מביך, גם אם יש משהו

. שנבוכה ומתרגשת מכל דבר, אני לא כבר לא בחורה צעירה. ואני כמו האמא שלו או הדודה שלו

).46, עליזה(שהרגשות שלי כאחות מופנמים אצלי היטב , כבר ראיתי כל כך הרבה חולים

, בעשייה בידיים, הניסיון מאפשר לי להתרכז פחות בהיבט הפיזי. ביטחון עצמי כאחותצברתי

עוברים לידי כאילו כלום , דברים שפעם הוציאו אותי מהשלווה ומהכלים. ויותר להקשיב לחולים

).44, שרה(

התרגלות למילוי הציפיות. 6

הן אינן נוקטות , ותשמשום שהאחיות אינן מפרות את כללי הרגש, הממצאים מורים

תיקוף סטטיסטי של ממצא זה : ראה(והן לא חוות את מחירי ההתמודדות בטקטיקות התמודדות

כי המרואיינות בעלות הותק הרב במקצוע התרגלו למלא , מסתבר). 4' בנספח מס183-186' בעמ

רך לחוש ההתרגלות לציית לכללי הרגשות בדבר הצו. את הציפיות המופנות כלפיהן בתחום הרגשי

הודות לעבודתן , אמפתיה וסובלנות כלפי המטופלים התאפשרה לדברי האחיות הותיקות

שהעבודה במחלקה קשה מבחינה פיזית , הן הסבירו. במחלקה בשנים האחרונות בחלקיות משרה

להן לשמור על היכולת לחוש בכנות מסייע, צמצום שעות העבודהכי , ונפשית ומדבריהן משתמע

.ות כלפי המטופליםאמפתיה וסובלנ

ככה אני . נמאס לי לעבוד קשה ורציתי להיות יותר בבית. אני עובדת חצי משרה1998משנת

).52, זהבה(מגיעה הרבה יותר בכיף לעבודה ומרגישה יותר סובלנות לחולים

115

. שאני עובדת רק משמרת אחת בשבוע במחלקה והשאר במרפאה בקופת חולים, כבר תשע שנים

במקום להתעצבן על , במשמרות הבודדות שלי במחלקה. צעירה ועשיתי את שליאני כבר לא

).50, רותי(אני נותנת מעצמי להם המון אמפתיה , החולים

היום אני בחלקיות משרה . עליתי וירדתי אחוזי משרה, הייתי כבר סגנית, בקריירה שלי עד היום

כה אפשר להחזיק מעמד ולהמשיך רק כ. זה מקצוע קשה פיזית ונפשית. וזה מספיק לי50%של

).55, חיה(להרגיש סובלנות ואכפתיות לחולים

בזכות העבודה בחצי משרה , אני נשארת רגועה במחלקה. קצב העבודה במחלקה כבר לא קל לי

,גילה(אני מגיעה למחלקה עם כוחות מחודשים להתגבר על כל מה שמצפה לי . כבר כמה שנים

51.(

, אחרי חמש עשרה שנים במערכת הגעתי למסקנה. נה משחיקת מורותשחיקת אחיות אינה שו

היא הדרך להגיע בחשק ולטפל , שעבודה במחלקה בחצי משרה ובשאר הזמן שמירה על הנכדים

).60, מינה(בחולים באמפתיה

, ההתרגלות לציית לכללי הרגשות ללא קושי הושפעה גם מאמונתן של האחיות הותיקות

בניגוד לאחיות החדשות ולסטודנטיות , מצופה מהן ההתרגלות, ן והותק הרב שלהןשמשום הניסיו

והסטודנטיות אודות אי היחשפותן לדיבורן הגלוי של האחיות החדשות. שמתנסות במחלקתן

שלא בהתאם , גועל וכעס, או הרגשת הרגשות מבוכה, רוגע וסובלנות כמצופה, אמפתיההרגשת

. וןחיזקה את השקפתן בנד, למצופה

מדברים עם המדריכות הקליניות הרבה יותר על , היום התלמידים שמגיעים להתנסות במחלקה

שחשודים או , כלפי חוליםלמשל, סיטואציות שבהן הם לא מרגישים אמפתיה או סובלנות

התרגלתי כבר לטפל בכל דבר שזז במחלקה בסובלנות רבה , אני בניגוד אליהן. שידועים כמחבלים

.)45, נילי(

לכן האחיות , פעם השתיקו כל דבר אבל היום העולם פתוח יותר ומקבל יותר את השונה והחריג

דברים שאני כבר , מהמראה או מהריח שלו, שהן נגעלות מהחולה, החדשות אומרות בלי להתבייש

).43, מאירה(מזמן כבר התרגלתי אליהם

116

להן מהחולים המורכבים ביותר של על הלחצים שלהן והפחדים ש, האחיות היום מדברות על הכל

יש לי פחות ברירה , בגלל שאני מנוסה וטיפלתי בחולים מורכבים המון פעמים. המחלקה

).55, ירדנה(שותיקה כמוני תעשה את העבודה ביי הוק אור ביי קרוק , מלאחרות וזה ברור

, עומת זאתהצעירות ל. אנחנו נזרקנו לעבודה תוך כדי הלימודים ולא למדנו בכלל תקשורת

מקבלות אפשרות לדבר על , שנכנסות לעבודה בצמר גפן עם מדריכה צמודה ואחות קולטת

אני כבר מזמן לא מזילה דמעות . לא לקבל צד קשה או לבכות לאחראית, הרגשות הלחץ שלהן

אמורה כבר להתרגל , אחות עם ותק של למעלה מתשע עשרה שנים? מי יטפל אם לא אני. בעבודה

).47, ורדה(חץ האפשריים עלי אדמות לכל מצבי הל

הן חופשי מדברות על מין בכלל ועל . אני רואה את זה על האחיות החדשות. היום מדברים אחרת

הן משתפות אותנו , למשל אחרי הרכבת פנרוס, מצבים שגורמים להן למבוכה עם החולים

, לי מאה פנרוסים ויודעתאני הרכבתי כבר או. במבוכה שלהן אם לחולה יש אבר מין קטן או גדול

שדברים כאלו לא יגרמו לי , כך שזה מתבקש, שבסך הכל לכולם יש את אותו הדבר שם למטה

).44, צביה(למבוכה

, דיווחו המרואיינות, ניתן להבין מדוע בהתייחס לתקופה בה נערך המחקר , לאור האמור לעיל

גשות שחלים עליהן או לנורמות שמחייבות שאין הן מוטרדות מקשיים מיוחדים בציות לכללי ר

שציינו כי לא התרגלו לריחות ולהפרשות , חריגות היו ארבע אחיות. הסוואת הרגשות ספציפיות

ולכן התקשו לציית לכלל , המעוררים תחושת גועל בסיטואציות בהן הטיפול דוחה במיוחד

תרגלים לריחות ולהפרשות לא מ: "שתיים מהן ציינו, לדוגמא. הרגשות המורה שלא לחוש גועל

, נעמי" (מלנה ועד שתן, מסקשן , לכן הפרשות מסריחות מאד עדיין מגעילות אותי, של אדם אחר

אני עדיין נגעלת מהפרשות חריגות , ליחה וקיא, למרות שטיפלתי כבר המון פעמים בסקשן", )54

משך הזמן למילוי מרבית האחיות התרגלו ב, כמודגם להלן, עם זאת). 51, גילה" (של הריאות

למרות שהתרגלותן . הציפות המופנות כלפיהן להרגיש או לא להרגיש רגשות כמתחייב מתפקידן

נראה כי אין הן , למילוי הציפיות ניתנת לפירוש כמחיר של ציות ממושך לנורמות בנוגע לרגש

לה שעו, שהן חוות בתדירות גבוהה, מודעות לכך ולתפקוד השיטתי והאוטומטי שלהן בעבודה

).4' בנספח מס185-188' תיקוף סטטיסטי של ממצא זה בעמ: ראה(מדבריהן

117

118

119

117

כיום אני עושה את . רחצות, חוקנים, הכנסת קטטר, מדידת חום רקטלי: הכל הפך לשגרתי בעיני

).53, דליה(ושום דבר כבר לא מלחיץ או מרגש אותי , כמו בעבודה עם סרט נע, הכל בצורה טכנית

אחרי כל כך הרבה. דיווח וחוזר חלילה, הוראות, רחצה, סידור: אני עובדת לפעמים כמו פס ייצור

).52, רחל(רגשות הם כבר לא מרכיב מרכזי בפס ייצור הזה , שנים

שדברים לא מביכים אותי ולא , עובדת באופן ממוחשב ולא אכפת לי, אני כבר רגילה לכל

).46, עליזה(מלחיצים אותי

לא מפחדת ולא , אני יודעת להתארגן ולעבוד נכון. כמו רובוט, הכל נעשה אצלי בצורה מסודרת

).60, מינה(נלחצת

אני עושה את הטיפול באופן שיטתי ביותר ובכלל לא מציקים לי רגשות . נהייתי מאד משימתית

).43, מאירה(של כעס או גועל

קולטת את הנתונים מהמשמרת : אני עובדת כמו בבית חרושת, כשאני מקבלת צד קשה של חולים

הרגשות שלי הם , ל התהליך הזהבכ. מעבדת אותם ומוציאה החוצה הוראות וטיפולים, הקודמת

).47, ורדה(שאני שמה לב אליו , הדבר האחרון

הכל חוזר על עצמו בעבודה ובכל משמרת אני עושה כמעט את : אני מרגישה כמו אחות סדרתית

).57, שושי(אותם הדברים בלי לתת חשיבות לרגשות שלי

היעדר פער נתפס בין כללי הרגשות בעבודה ומחוץ לעבודה. 7

שלא קיים פער בין , כי רוב האחיות בעלות הותק הרב במקצוע סבורות, הממצאים מורים

הן אינן מוטרדות . כללי הרגשות הנהוגים בחברה הרחבה לבין אלו שמקובלים במסגרת העבודה

188-189' תיקוף סטטיסטי של ממצא זה בעמ: ראה(מהפער ואינן חשות צורך להתמודד עמו

כי קיים פער בין כללי הרגשות בעבודה , יגות בנדון היו מרואיינות שסבורותחר). 4' בנספח מס

עמו הן מתמודדות באמצעות הפרדה מודעת בין מילוי הציפיות שמקובלות בעבודה , ומחוצה לה

ההפרדה המודעת ננקטה על (לבין מילוי אלו המקובלות לדעתן במצבים דומים מחוץ למסגרתה

, שלוש אחיות-סובלנות וכעס, מבוכה, אמפתיה: התייחס לכל רגש של אחיות במצםידי מספר מצו

יש הבדל גדול ומחוץ למחלקה : "ציינה אחת מהן, לדוגמא). ארבע אחיות-שתי אחיות וגועל-רוגע

118

, למרות שהאחיות אינן מוטרדות מהפער בין כללי הרגשות בעבודה ומחוץ למסגרתה, עם זאת

תיקוף סטטיסטי של : ראה(כפי שהורגלו להגיב בעבודה , ות מחוץ לעבודה כאחיותרובן מגיב

שכרוך באיבוד הכושר ,חלקן מציינות מחיר שהן משלמות). 4' בנספח מס187-188' ממצא זה בעמ

189-190' תיקוף סטטיסטי של ממצא זה בעמ: ראה(הספונטאני להגיב רגשית בהתאם למקובל

).4' בנספח מס

כי אני הרי רגילה לראות , אני בדרך כלל נשארת רגועה, עולה החום לבני המשפחה שליכשבבית"

, שמרוב הרוגע שהרגשתי, קרה לי כבר. חום גבוה של חולים במחלקה ויודעת איך לטפל בזה

השפעת הסתבכה לדלקת , כי לא פניתי לרופא בזמן, כמעט אכלתי אותה, כשלבתי היה חום גבוה

).47, ורדה" ( אותה בבית חוליםריאות ואפילו אשפזתי

case-אני מתייחסת יותר ל. אני מיד שואלת מה יש לו ומה הוא מקבל, כשמספרים לי אדם חולה

כי חשדו שיש לו את , הבן שלי החייל התקשר ממתקן אשפוז צבאילפני חצי שנה . מאשר לבן אדם

לפי מה הגיעו לאבחנה , לואיזה בדיקות עשו : התחלתי לשאול אותו המון שאלות. מחלת הנשיקה

שלא הייתי מספיק רגישה , שמתי לב, כשנסעתי אליו, אחר כך. ומה שמו של הרופא שבדק אותו

התנהגתי יותר כאחות מאשר כמו . לשאול אם הוא רוצה שאביא לו משהו מהביתלמשל, כדי

).55, חיה(אמא

היה ,דרך כלל מזריק להשב ,כי בעלה, משהו אורטופדי, שכנה שלי ביקשה שאזריק לה זריקה

רק כשהיא ביקשה ממני שנעבור . אפילו בסלון, הייתי מוכנה להזריק לה תיכף ומיד.במילואים

, הבנתי שהיא בניגוד אלי, כי היא מתביישת שמישהו מבני הבית יראה אותה ערומה, לחדר סגור

).44, צביה(ווקא התגובה הזו שלה נראתה לי פתאום נורמאלית יותר מזו שלי נבוכה מזה וד

למשל אני מייעצת , כשאני לא בעבודה אני לא נגעלת מלדבר או לטפל בנושא הפרוקטולוגי

שמשהו מהרגשות של גועל , כנראה. לחברים מה לעשות עם טחורים כאילו שמדובר בכאב גרון

). 47, טובה(הלך לי לאיבוד

119

בדרך כלל הן אינן חוות מחירים שכרוכים בהרגשות בלתי מקובלות מחוץ , עם זאת

אמנם הסובבים ). 4' בנספח מס189-190' תיקוף סטטיסטי של ממצא זה בעמ: ראה(לעבודה

אך באופן הומוריסטי או תוך כדי הבעת הערצה על שלוותן , מעירים את תשומת ליבן לשוני

או על כך שהן אינן נגעלות ,אי מבוכתן כשהאחרים נבוכים, אגתן לאחריםד, כשהאחרים נלחצים

. כשהאחרים נגעלים, או שהן מצליחות להסוות זאת

שמשהו פתאומי כ, מקובל להרגיש רגועה, בשני המקומות. אין הבדל מבחינתי בין המחלקה לבית

ד הילדים נחנק משאיפת כשפתאום אח, בחגיגת סוף השנה של הבן שלי.ומסוכן קורה למישהו

אחרי זה הן רצו לסיים את . אבל הוא השתעל והסוכריה נשלפה, כל האמהות נורא נלחצו, סוכריה

שהן מקנאות בי על היכולת שלי להתמודד במצבים , הן אמרו. נשארתי רגועה, החגיגה אבל אני

).43, נאוה(כאלו ולא להילחץ

שכשראיתי תאונת , זה כמו. ריכה להישאר רגועהאני צ, כשאני רואה פצועים ברחוב או בעבודה

לא . שיש לי תמיד באוטו, עצרתי וטיפלתי בפצועים עם כפפות, דרכים בין אופנוע להולך רגל

שאמא שלו לא , אחר כך התגאה בפני החברים שלו על כך, שנסע איתי באוטו, הבן שלי. נלחצתי

).45, נילי(נלחצת מדם

כשמישהו . שמצופים ממני בעבודה כאחות או בבית לא כאחותלדעתי אין הבדל בין הרגשות

אני מרגיעה את , אני המרגיעה הלאומית בדיוק כמו שבמחלקה, מצונן או חולה בשפעת במשפחה

שאם למישהו במשפחה אין , בעלי צוחק עלי. לא מתים מזה: בבית אני בדרך כלל אומרת. כולם

, מלכה( דברים לפורפורציות מכניסה אני פשוט ,אבל זה לא נכון, אני לא מתייחסת, חזה פתוח

54.(

. כשאדם מסכן מקיא לידם, גם מי שאינו במערכת הבריאות וגם אחות לא אמורים להיגעל

גם , ניקיתי אותה ולא נגעלתי, מיד תמכתי לה בראש, כשחברה שלי הקיאה פתאום במסעדה

שהלך להם התיאבון , רוכולם אמ. כשהיא המשיכה להקיא וחלק מזה היה על הבגדים שלי

).52, רחל(להמשיך לגמור את הקינוח , ושהלוואי שהיו מסוגלים כמוני

אלא כלפי כל , מצופה ממני כאדם להרגיש לא רק כלפי החולים במחלקה, אמפתיה כלפי חולה

, טיפלתי בה בביתה, כשחברתי חלתה בסרטן השד ומצבה לא היה טוב. אחד אחר במצב של חולי

120

לכן כשאני לא , לא רוצה שהמטפל בו ירגיש חוסר נעימות ומבוכה כלפיו, אדם שזקוק לסיר

כשטיפלתי באמא , לא מזמן. מהםאני גם לא מרגישה מבוכה , בעבודה ומטפלת בקרובי משפחה

אותי זה לא הביך ואחיותי . שאני נותנת לה סיר לקקי, לא היה לה נעים, שלי שאושפזה בפנימית

שאני מטפלת בה מאשר להתחנן , שבסופו של דבר לאמא היה נוח יותר עם זה, הודו לי על כך

).51, גילה(למטפל זר שיעזור לה

כך היה לי . שים אמורים להרגיש בנוח לידו ולדאוג לואנ, כששוכב אדם במצב של מחלה קשה

. נכנסה לבצקת ריאות והיתה בטיפול נמרץ, שהפכה לכלתי, כשאמא של חברה של בני, למשל

הרגשתי שצריך לעזור , למרות שהיא לא שלטה על הסוגרים והיה קשה לראות אותה במצב כזה

).46, עליזה(ו אותי מאד עזרתי לנקות אותה ובני וכלתי העריכ, ריחמתי עליה. לה

, כשאשתו של אבי. גם מהצוות וגם מאנשים אחרים, לכל אדם שמאושפז מגיע רגש של סובלנות

כמו , התייחסתי אליה בהבנה, התאשפזה לניתוח בבית חולים בדרום, שאני לא סובלת אותה

ם וכך ג, שאני מתחברת למצבה בסובלנות, אחי שמח. שאני מתייחסת למאושפזים במחלקה

).47, טובה(מקלה את המצב לאבא

121

דיון

את , המחקר הנוכחי בדק את דפוסי ניהול הרגשותיהן של אחיות כלפי מטופלים

.פרק זה עוסק בסיכום ממצאי המחקר ובפרשנותם. מקורותיהם ואת השלכותיהם על האחיות

חשיפה לכללי רגשות ופרשנותם

בני , י מכריםבטרם לימודיהן נחשפו האחיות למסרים מדיווח, שבאופן כללי, המחקר מורה

רוגע , על פיהם אחות מצופה להרגיש בכנות אמפתיה, משפחה ואינטראקציות שבין מטפל למטופל

, חריגות בנידון הינן אחיות שעלו ממדינות חבר העמים. גועל וכעס, ולא להרגיש מבוכה, וסובלנות

רוגע ,שהיא חשה אמפתיה, שדי בכך שהאחות תעמיד פנים, אשר בטרם לימודיהן נחשפו למסר

, ואף ללא הבדלי ותק, ללא הבדלי ארץ מוצא, עם זאת. גועל וכעס, וסובלנות ואינה חשה מבוכה

שעליהן להרגיש בכנות , כלל האחיות קלטו במהלך לימודיהן ובתחילת העבודה את המסר

הצורך לציית לכללי רגשות אלה . גועל וכעס, רוגע וסובלנות ולדכא הרגשות של מבוכה, אמפתיה

שבמסגרת הלימודים והעבודה קלטו האחיות מהמטופלים , ם על ידי מסרים בנידוןהועצם ג

.ומהחברה הרחבה

שבמרוצת השנים חלו שינויים בבהירות המסר שהועבר לאחיות אודות , עם זאת מסתבר

הועבר המסר 1969-1983לאחיות שהחלו ללמוד סיעוד בשנים . הצורך לציית לכללי הרגשות הללו

בלא שהמורות לסיעוד תתייחסנה כלל לשאלת ההרגשות שאחיות מצופות , ה בלבדבצורה עקיפ

שהן מצופות לציית , הסיקו אחיות אלה, אף על פי כן. להרגיש או לא להרגיש כלפי מטופלים

קרוביהן ומורותיהן כמקצוע שכרוך , מהצגת הסיעוד על ידי מכריהן, לכללי הרגשות בהם מדובר

מקורות נוספים להסקת מסקנה זו היו תיאורי . הול רגשות בהתאםולפיכך מחייב ני, בשליחות

שלימודי הסיעוד מומנו , והעובדה, שפורטו על ידי המורות לסיעוד, הסבל והכאב של המטופלים

כמקובל בתקופה , בנוסף. דבר שהעצים את זיהוי המקצוע עם שליחות, באותה עת על ידי המדינה

ובמסגרת זו הן נחשפו , נידונה לעבוד תוך כדי הלימודיםהחלו האחיות הכלולות בקבוצה ה, זאת

.גועל וכעס, מבוכה, סובלנות, רוגע, לציותן של אחיות ותיקות לכללים שנוגעים לאמפתיה

כבר נשזרו הנחיות כלליות 1983-1992שהחלו ללמוד סיעוד בשנים , בחינוך לסיעוד של האחיות

, עם זאת. אך גם הללו נעדרו פירוט ומיקוד, ותבנוגע לכללי הרגשות הצמודים לתפקיד האח

האחיות בהן מדובר נחשפו למסרים ברורים יותר בנידון במסגרת , בהשוואה לקבוצה הקודמת

בהן הן , חשיפתן לדוגמא אישית מצד מדריכות קליניות ולציותן של אחיות אחרות לכללי הרגשות

במסגרת , לעומת זאת. בודתן בתחילת ע–ולאחר מכן , צפו במהלך ההתנסויות הקליניות

נכללו הנחיות ישירות , 1995-2000הלימודים העיוניים של האחיות שהחלו ללמוד סיעוד בשנים

122

למרות שעל פניו מצטרפים השינויים לתהליך שבמסגרתו המסר המחייב ציות לכללי הרגשות

שבתקופה בה למדו , ניראה: הוא משקף למעשה תהליך הפוך, הפך מעקיף ומעורפל לגלוי וישיר

שהם כלל , היו כה ברורים ומובנים מאליהםכללי הרגשות החלים על האחות , האחיות הותיקות

, דווקא הצורך להדגיש בפני האחיות בעלות הותק המועט. לא הצריכו הוראה מפורשת בנושא זה

משקף חשש של המופקדים על החינוך , לדכא הרגשות ספציפיות /שהאחות מצופה להרגיש

ניתן להבין חשש . דוניםלא תדענה האחיות שעליהן לציית לכללים הני, שללא הדגשה זו, לסיעוד

זה על רקע השינויים בסוציאליזציה לתפקיד האחות בעקבות התפתחות החינוך בסיעוד מאמצע

אוניברסיטאיים במסגרות הלימודים הרחבת העד ל, מהכשרה שוליתית בבית החולים, 80-שנות ה

שינויים . );Fealy, 2004 1996, שטוקלר ושרון- אדמס(אקדמיות והתמקצעות ההדרכה הקלינית

, אליה נחשפו האחיות הותיקות במקצוע בצעירותן, אלה ערערו את התפיסה שרווחה בעבר

בהקרבה ובמחויבות , הסיעוד כרוך בשליחותעל פיה, במסגרת לימודיהן ובראשית עבודתן

הקשורים , וחיזקו הבטים אחרים,)2004, זרובבל;2004, ויצטום;2004, דרור: ראה(לקולקטיב

. הסיעוד כיום לקראת מעמד של פרופסיהלהתקדמות

לא חל במרוצת השנים שינוי , למרות השינוי בבהירות המסרים בנוגע לכללי הרגשות, כאמור

, מדריכות, שאליה מצטרפת עקביות המסרים שנקלטו ממורות, לנוכח עקביות זאת. בתוכנם

רוב האחיות שהשתתפו , שללא הבדלי ותק וגיל, אין זה מפתיע, עמיתים לעבודה ומטופלים

רוגע וסובלנות ותדכאנה , במחקר פירשו את המסרים במונחי ציפיה שהן תרגשנה בכנות אמפתיה

, שאפילו האחיות בעלות הותק המועט הביעו תמימות דעים בנידון, ראוי לציין. גועל וכעס, מבוכה

ם על האחות למרות שהספרות המקצועית העדכנית בנושא אינה מבהירה באופן חד משמעי הא

לא /לציית לכללי רגשות או להסתפק בהעמדות פנים בכל הנוגע להרגשות שהן מצופות להפגין

עקביות זאת של המסרים ופרשנותם . (Kozier et al., 2004; Taylor et al., 2005)להפגין

שנמשך גם -עבר הסיעוד תהליך של חילון , שלמרות שמאז שנזירות שימשו כאחיות, מלמדת

אין הדבר חל על ההרגשות -ו במסגרת הפרופסיונליזציה והאקדמיזציה של התחום בימינ

123

Ellis & Hartley,)

2000; Street, 1992 .(

הפרת כללי הרגשות ותדירות הפרתםנסיבות

הן חוות , שהן מצופות בכנות להרגיש או לא להרגיש רגשות, כתוצאה מההשקפה של האחיות

שהאחיות , ממצאי המחקר מורים.קושי כשההרגשה הסובייקטיבית אינה תואמת את הציפיות

תר בציות לכללי חוות את הקשיים הפחותים ביו, שנים20-33של , בעלות הותק הרב במקצוע

בניגוד למחקרים קודמים . שהניסיון הרב בעבודה תורם להפחתת הקושי, מסתבר. הרגשות

בהם לא ניתנה תשומת , בתחום קשייהם של עובדים למלא את הציפיות הנוגעות לרגשות בעבודה

(.Cשלאחר שנות ותק רבות תיתכן התרגלות למילוי הציפיות הנוגעות לרגשות, הלב לכך

(Williams, 2003; Briner, 2005 ,שבמשך הזמן חלה התרגלות למילוי הציפיות , מורה המחקר

) Hochschild )1979 ,1983. עד כדי הפיכתו לסוגיה שולית במסגרת התיפקוד בעבודה, הללו

, שהציות המתמשך לכללי הרגשות הופך בסופו של דבר לתיפקוד אוטומטי בעבודה, מציינת בנידון

.י של העובד מהפעולות שהוא מבצעהמאופיין בניתוק רגש

, בעקבות הניסיון המצטבר, מעבר לממצא העיקרי שנוגע להתרגלות לציות לכללי הרגשות

שלדעת האחיות הותיקות הפחיתו את קשייהן לציית לכללי , מצביע המחקר על גורמים נוספים

עבודה בחלקיות הפחתת שעות העבודה השבועיות ו. וביניהם צמצום שעות העבודה, הרגשות

בנוגע להשפעתם על הפחתת שחיקה בעבודה ותשישות רגשית של משרה נחקרו עד עתה בעיקר

אולם הם צויינו על ידי האחיות כבעלי השפעה , (Evers, Tomic & Brouwers, 2001)עובדים

ציות לכללים , זאת ועוד. ניכרת על הפחתת הקשיים לציית לכללי רגשות מקובלים בעבודה

משום , ים רוגע ודיכוי גועל נתפס בעיניהן של האחיות בעלות הותק הרב כקל יותרהמחייב

, ציוד חד פעמי, עת בוצעה העבודה ללא מיגון הולם, השוואתו לקושי לעמוד בציפיות בימים עברו

מדיווחיהן של האחיות הותיקות במקצוע עולה גם , בנוסף. מיכשור משוכלל ותנאי אישפוז נוחים

.שמקלה את הציות לכללי הרגשות, ת שהתעצמההבגרות הנפשי

, עולה מהמחקר, בעוד שהאחיות בעלות הותק הרב חוות קשיים פחותים בציות כללי הרגשות

5- חודשים3של , והאחיות בעלות הותק המועט, שנים9-15של , כי האחיות בעלות הותק הבינוני

שהסיטואציות שמעוררות את הקשיים , מממצאי המחקר עולה. חוות את הקשיים הללו, שנים

אולם , אינן שונות בקרב האחיות בעלות הותק המועט והבינוני במקצוע, לציית לכללי הרגשות

124

המועט במקצוע הותק כי מצב חברתי מערים קושי גם עבור האחיות בעלות , בהקשר זה נמצא

, מביע המטופל ביקורת על מידת המקצועיות של האחות, בסיטואציות בהן. לציית לכללי הרגשות

מתקשות האחיות , יפולה המקצועי של האחותאו כאשר קיימת אי הכרת תודה מצד המטופל על ט

בעוד שהאחיות . בעלות הותק המועט במקצוע לחוש אמפתיה וסובלנות ולדכא כעס כלפי המטופל

בעלות הותק המועט מייחסות חשיבות לביקורת של המטופלים עליהן ולתגובתם של המטופלים

יבות שהן מקנות לביקורת של מתווספת לכך גם החש, עבור אחיות שצברו ותק בינוני, על טיפולן

שאינם תמיד , שהמטופלים, ניתן לייחס הבדלים אלה לכך. עמיתים וממונים על מקצועיותן

מפנים בדרך כלל ציפיות דומות בתחום הרגשי כלפי כלל , מודעים לותק הספציפי של האחות

גבוהות מפנים ציפיות, שמודעים לותק הספציפי של האחות, בעוד שעמיתים וממונים, האחיות

. יותר כלפי אחיות בעלות ותק רב יותר

המחייבים , שמערימים קושי על הציות לכללי רגשות, ממצאים אלו בדבר תנאים חברתיים

שמזמינות , מתיישבים עם ממצאי מחקרים אודות סיטואציות חברתיות, סובלנות ודיכוי כעס

ות כלפי אחיות ציפיות שנוגעות שבהן מופנ, בעייתיות מיוחדת במערכת היחסים עם המטופלים

(,Browne, 1997; Marangos-Frost & Wellsלהרגשת סובלנות ולאי הרגשת כעס כלפי המטופל

שתנאים חברתיים מערימים קשיים נוספים על , ממצאים אלה מבהירים גם, עם זאת. 2000)

אלא גם , ברתילא רק בנוגע לציפיה מהאחות להרגיש או לא להרגיש רגשות במישור הח, האחיות

ספציפית בהתייחס לאחיות . בנוגע לציפיות המופנות כלפיה להרגיש אמפתיה במישור האישי

, שבסיטואציות חברתיות אלה הן גם מתקשות לחוש את הרוגע, בעלות ותק בינוני בלבד נמצא

. המאפיין מצבי מתח, שהן מצופות לחוש במישור הנסיבתי

125

בסיטואציות חברתיות אלו קיים שוני בולט יותר בין האחיות כי, מממצאים אלה ניתן ללמוד

שגורמת , במאפייני הסיטואציה החברתית, בעלות הותק הבינוני לבין אלו בעלות הותק המועט

שבשונה מסיטואציות אחרות שמעוררות , ניתן להבין שוני זה בכך. לקושי לציית לכללי הרגשות

המאופיינות בהבדלי מעמד וכוח ובביקורות , רתיותסיטואציות חב, קשיים לציית לכללי רגשות

הן השכיחות ביותר בעבודת האחות , שנמתחות על האחות על ידי מטופלים או עמיתים וממונים

. מאפייניהן מגוונים יותר וגורמים לקשיים מסוג שונה בקרב האחיות בעלות הותק השונה, ועל כן

דוגמת חוק זכויות , ת אלה מעוגנת בחוקהמחויבות לציית לכללי רגשות בסיטואציו, כמו כן

מדבריהן של האחיות בעלות הותק הבינוני במקצוע משתמעת ). 2004(והקוד האתי ) 1996(החולה

לכן כשעולה הצורך להישמע , הביקורת החמורה ביותר על המקצועיות של עמיתיהן וממוניהן

.קשייהן לציית לכללי הרגשות אף מתעצמים, לחוקים ולקודים הללו

שבהם , כולל מצבים, שנמצאו כמעוררים קושי לציית לכללי רגשות, הסוג השני של מצבים

כשהאחיות בעלות הותק הבינוני . מקשים על הציות לכללים, שהטיפול מצריך, תנאי העבודה

הן מתקשות , שהמצב הטיפולי מורכב במיוחד או שהעומס רב במיוחד בעבודה, במקצוע סבורות

כשהן , קושי דומה להרגיש רוגע נחווה על ידי האחיות בעלות הותק המועט במקצוע. געלהרגיש רו

שבניסיון המקצועי שהן רכשו עד עתה אין די כדי לאפשר התמודדות לבד עם סכנה , מאמינות

שעבור שתי , ממצאים אלה מורים. משום שהטיפול מצריך ניסיון רב שחסר להן, שצפויה למטופל

שמקשים על , כשמדובר בתנאים של העבודה, ות הותק הבינוני והמועטבעל, קבוצות האחיות

ממצא זה דומה לידוע מסיכום . הקושי ממוקד ביכולת להרגיש רוגע, הציות לכללי הרגשות

כשהמצב הטיפולי עצמו כרוך בסכנה ומתח , שמצופה מאחיות להרגיש, הספרות בנושא רגש הרוגע

(Schmitz et al., 2000).

שלישי של מצבים מעוררי הקושי לציית לכללי הרגשות כולל מצבים חריגים ולא הסוג ה

מתקשות האחיות בעלות הותק , כשהטיפול דוחה במיוחד או בלתי שגרתי, במצב חריג. מוכרים

ממצא זה . הקושי שלא לחוש מבוכה מתעורר אצלן במצב בלתי צפוי, כמו כן. הבינוני לדכא גועל

שכולל סמכויות לטפל , ן שצברו האחיות בעלות הותק הבינונישהניסיו, ניתן להסבר בכך

, בדומה לכך. מסייע לא לחוש מבוכה או גועל בסיטואציות שגרתיות, בסיטואציות מורכבות יותר

מממצאים . האחיות בעלות הותק המועט במקצוע מתקשות לדכא מבוכה וגועל במצב בלתי מוכר

כשהמצב הטיפולי מצריך , אחיות לדכא מבוכהשלמרות שעל פי הספרות מצופות ה, אלה עולה

(,.Kozier et alולדכא גועל במצבים מעוררי סכנה ומתח, (Meerabeau, 1999)רגישות מיוחדת

. הקושי לדכא את שתי ההרגשות הללו מתעורר דווקא במצבים חריגים ובלתי מוכרים, )2004

126

והמועט בסיטואציות שמעוררות את למרות הדימיון שנמצא בין האחיות בעלות הותק הבינוני

, הממצאים מצביעים על כך, הקשיים לציית לכללי הרגשות וברגשות בהם מדובר בכל סיטואציה

בעוד שמחקרים קודמים . שהאחיות נבדלות זו מזו בתדירות הפרת כללי הרגשות שחלים עליהן

הקשיים הכבדים ביותר חווים את , של עד חמש במקצוע, שעובדים בעלי ותק מועט, הצביעו על כך

כגון תחושת לחץ ומתח בעבודה, ובתדירות הגבוהה ביותר בעקבות הרגשת רגשות בלתי מקובלים

(Humpel & Caputi, 2001; Yagil, 1998) ,שתורם למקצועיות של , משום שחסר להם ותק

(,Collin, 2004; Gerbert, Caspersלמומחיותם וליכולת עמידתם בדרישות התפקיד, עובדים

Moe, Clanon, Abercrombie & Herzig, 2004( ,שהאחיות בעלות הותק , מלמד המחקר

חוות בתדירות נמוכה את הקשיים בציות לכללי הרגשות ואילו , שנים5- חודשים3של , המועט

הן אלו שמאופיינת בהפרת כללי הרגשות בתדירות בינונית , האחיות בעלות הותק הבינוני במקצוע

. עד גבוהה

שהרצון של האחיות בעלות הותק המועט במקצוע להוכיח , ניתן להבין הבדלים אלה בכך

מקל את קשייהן לציית לכללי , לעמיתים ולממונים את התאמתן למקצוע הסיעוד, לעצמן

קשייהן של , למרות שקשייהן של האחיות בעלות התק הרב במקצוע פחתו, בנוסף. הרגשות

משום שהן אלו ששרויות בשלב ביניים בתפקידן כאחיות , מוהאחיות בעלות הותק הבינוני התעצ

שינוי מקום , שלב זה מתאפיין אצלן בהתלבטות בנוגע להישארותן במחלקה. במחלקות האישפוז

הקטגוריות . לתחום מקצועי אחר או קידום בתפקיד שונה, עבודתן לעבודה במחלקה אחרת

שנמצאו כמאפיינים את האחיות , שותהמרכזיות של המצבים מעוררי הקושי לציית לכללי הרג

.2' מפורטות בטבלה מס, בעלות הותק המועט והבינוני במקצוע

127

מצבים מעוררי קושי לציית לכללי הרגשות. 2' טבלה מס

נסיבות הפרת כללי הרגשות על ידי האחיות

מאפייני המצב

וני במקצועאחיות בעלות ותק בינ אחיות בעלות ותק מועט במקצוע

ביקורות ואי הבנות בין האחות

לבין עמיתים וממונים בהקשר של מקצועיותה של האחות

מחלוקות עם המטופל שנוגעות

לשוני במעמד או בכוח בינו לבין האחות

שנוהג בניגוד , מחלוקות עם מטופל לדעותיה של האחות

ל הבעת ביקורת מצד המטופל ע מידת המקצועיות של האחות

אי הכרת תודה מצד המטופל על טיפולה המקצועי של האחות

שמערים , מצב חברתי

קושי על הציות לכללי הרגשות

מצב טיפולי מורכב במיוחד

עומס רב במיוחד בעבודה

טיפול שמצריך ניסיון רב

שבו תנאי העבודה , מצב

מקשים , שהטיפול מצריך לכללי הרגשותעל הציות

מצב חריג ובלתי צפוי

מצב בלתי מוכר

, מצב חריג ולא מוכר

שמעורר קושי לציית לכללי הרגשות

ההתמודדות עם הפרת כללי הרגשות במסגרת העבודה

, בדומה לדימיון. נוקטות האחיות בדרכי התמודדות עם הפרתם, משמופרים כללי הרגשות

ק הבינוני והמועט לגבי מאפייני הסיטואציות שמעוררות את שנמצא בין האחיות בעלות הות

שקיים דימיון בין שתי קבוצות אלה של , מורים הממצאים, הקשיים לציית לכללי הרגשות

האחיות גם במטרות הנקיטה בדרכי ההתמודדות עם הפרת הכללים בעבודה וברגשות בהם מדובר

שהתרגלו למלא את הציפיות המופנות ,שהאחיות בעלות הותק הרב, כמו כן נמצא. בכל מטרה

כי , מממצא זה עולה. בקושי נזקקות לטקטיקטות התמודדות בנידון, כלפיהן בתחום הרגשי

.פוחת גם הצורך לנקוט בטקטיקות ההתמודדות, משמופחתים הקשיים לציית לכללי הרגשות

, שלוש מטרותשקיימות , מורים הממצאים, בהתייחס לדרכי ההתמודדות עם הפרת הכללים

מטרות אלה . בדרכי ההתמודדות, שלשמן נוקטות האחיות בעלות הותק הבינוני והמועט במקצוע

מטרת טקטיקת . אולם ביצוען נעשה בדרכים שונות, דומות בין שתי קבוצות אלה של אחיות

. ההתמודדות הראשונה היא הימנעות מעצם ההיקלעות למצב של קושי לציית לכללי הרגשות

128

שמטרתן , גם האחיות בעלות הותק המועט נוקטות בטקטיקות התמודדות, בדומה לכך

אולם הן משתמשות בדרכים , הימנעות מעצם ההיקלעות למצב של קושי לציית לכללי הרגשות

, מנת למנוע את הצורך להיות במצב של קושי לציית לכללי הרגשותעל . אחרות לשם ביצוען

כדי למנוע את הקושי . הן מקצרות את משך מעורבותן בטיפול, המורים שלא לחוש מבוכה וגועל

משום היעדר הניסיון במצבי .הן אף מתחמקות מהטיפול מראש, שכרוך בהרגשת אי רוגע או גועל

הן נוטות לנקוט בטקטיקות קיצוניות של קיצור , ות בעבודהסכנה ומתח ובסיטואציות בלתי מוכר

הדימיון שנמצא בין שתי קבוצות . משך המעורבות בטיפול או התחמקות מהטיפול מראש

האחיות בהתייחס למטרת הנקיטה בטקטיקות ההתמודדות של מניעת עצם ההיקלעות למצב של

שרגשות אלה קשורים , ניתן להסבר בכך,גועל ורוגע, קושי לציית לכללי הרגשות הנוגעים למבוכה

ולכן קיים הצורך להימנע או להגן על העצמי , להפרת נורמות חברתיות בסכנה ממשית או צפויה

ניתן להסביר את השימוש של , סובלנות וכעס, בהתייחס לאמפתיה. מהגורם שמעורר רגשות אלה

בכך שהחשיפה וההתנסות , האחיות בעלות הותק הבינוני במקצוע בלבד בטקטיקות יצירתיות

מאפשרים להן לגוון את דרכי התמודדותן עם הפרת הכללים ואף , החוזרת במצבים דומים בעבר

.להפגין יצירתיות בכך

היא ניסיון להתאים את ההרגשה , מטרת טקטיקת ההתמודדות השניה שנמצאה במחקר

הן , שלשם כך, צוע הורו הממצאים לגבי קבוצת האחיות בעלות הותק הבינוני במק.למצופה

עבודת הרגשות . רוגע וסובלנות ולדכא גועל וכעס, נוקטות בעבודת רגשות במטרה לעורר אמפתיה

בדומה .גופניות ואקספרסיביות, המתבצעת על ידן כוללת שימוש נרחב בטקטיקות קוגנטיביות

129

.(Hochschild, 1983; 2003; 2005)מבצעות , בשונה מהאחיות שצברו ותק בינוני, עם זאת

גם , המועט את עבודת הרגשות באמצעות אילוץ עצמן להמשיך בטיפולהאחיות בעלות הותק

תוך שיכנוע , גועל וכעס, רוגע וסובלנות או מעורר מבוכה, כשהוא אינו מאפשר לחוש אמפתיה

שהחשיפה לקשיים מחסנת מפני ההרגשות הבלתי קבילות ותורמת לפיתוח ההרגשות , עצמי

טת עבודת הרגשות לשם התאמת ההרגשות ננק, למרות שבשתי קבוצות האחיות. הרצויות

בניגוד לאחיות הפחות , הניסיון הרב יותר של האחיות בעלות הותק הבינוני תורם להן, למצופה

.לנקוט במגוון דרכים במטרה לבצע את עבודת הרגשות, ותיקות מהן

שנילווית, היא הפחתת ההרגשה הרעה, שעלתה מממצאי המחקר, מטרת הטקטיקה השלישית

האחיות בעלות הותק הבינוני במקצוע משיגות מטרה זו באמצעות . לקושי לציית לכללי הרגשות

ההומור מאפשר להן להבליט את הקושי שכרוך בהרגשת מבוכה . שימוש באסטרטגיה של הומור

שגורם להפיכת הקושי לפחות מאיים , אך בקונטקסט היתולי, וגועל ובאי הרגשת סובלנות

האחיות בעלות הותק המועט במקצוע משיגות מטרה , לעומתן. Csikszentmihalyi, 1975):ראה(

מכרים ובני משפחה בקשיים לציית לכללי , עמיתים לעבודה, באמצעות שיתוף מטופלים, זו

, קבלת החיזוקים מהסובבים מפחיתה את ההרגשה הרעה. מבוכה וגועל, הרגשות הנוגעים לרוגע

. הללושנילווית לקושי לציית לכללי הרגשות

שקיבלו האחיות , ניכרת השפעת החינוך לפתיחות, בדרך התמודדות ספציפית זו של השיתוף

, בעלות הותק המועט במקצוע בדבר הלגיטימציה לדבר בגלוי על הקשיים לציית לכללי הרגשות

להודות בכישלון אישי להרגיש או לא להרגיש רגשות בהתאם למצופה מהן ולשתף את האחרים

בהשפעת הסוציאליזציה של האחיות הללו בעידן , ניתן להסביר את הממצא בנידון, מו כן כ.בכך

בפלורליזם של זהויוית ובעידוד פתיחות כלפי חשיפה , המאופיין בריבוי של שונויות, הפוסטמודרני

).(see Lyotard, 1984; J. Williams, 1998מסורתיות מקובלות ברבים של אי ציות לנורמות

ילידות ברית המועצות נקטו , עוד שילידות ישראל מתוך קבוצה זו נקטו יותר בשיתוףשב, מסתבר

ניתן להסבר ממצא זה. יותר באילוץ עצמן להתמיד בטיפול הכרוך בקשיים לציית לכללי הרגשות

ניכרת השפעת תרבות , שבדפוס ההתמודדות של ילידות ברית המועצות בעלות הותק המועט, בכך

הן נחשפו , שהושפעו מהפוסטמודרניזם, לילידות ישראל בעלות הותק המועטבניגוד. ארץ מוצאן

130

see)

Korolenko & Kensin, 2002; Shalin, 1996.(

קיטה בדרכי בניגוד לדמיון בין האחיות בעלות הותק הבינוני והמועט בשלוש מטרות הנ

שקבוצת האחיות בעלות הותק הבינוני נוקטת , מורים הממצאים, ההתמודדות שפורטו לעיל

טקטיקה . שאין לה מקבילה בקבוצת האחיות בעלות הותק המועט, בטקטיקת התמודדות נוספת

הסוואת הקושי לשם(Goffman, 1961),ניהול רשמים המתבצעת באמצעות , זו נוגעת להתחזות

בטון , שינוי בתנועות הגוף, העמדות פנים, באמצעות נקיטה בכישורי משחק. י הרגשותלציית לכלל

מציגות האחיות בפני קהל המטופלים שלוה והיעדר , הדיבור ומתן משמעות ללבישת מדי האחות

משום , טקטיקת התמודדות זו ננקטת בעיקר על ידי האחיות בעלות הותק הבינוני. תחושת גועל

ובשונה מהאחיות בעלות , שהתרגלו להרגיש כמצופה מהן, לות הותק הרבשבשונה מהאחיות בע

הן אלו שחוות את חוסר התיאום הגדול ביותר בין , שחושפות את קשייהן, הותק המועט

לפיכך הן חשות בעוצמה הרבה ביותר את הצורך . הרגשותיהן לבין הרושם שהן מבקשות להציג

. לי הרגשותלהימנע מחשיפה ברבים של קשייהן לציית לכל

, הניסיון שצברו האחיות בעלות הותק הבינוני מחייב אותן התמודדות עם הפרת כללי הרגשות

משום שבמצבי , הן נוקטות בהתחזות בהתייחס לשני רגשות אלו. כך שהן לא תרגשנה לחץ וגועל

בקשות נחווה האיום המשמעותי ביותר על הרושם שהן מ, המעוררים אי רוגע וגועל, סכנה ומתח

טקטיקת התמודדות זו ננקטת על ידן אף ללא שיקדם לה . כאחיות מנוסות ומקצועיות, להציג

מממצא זה משתמע אישוש חלקי בלבד של . כשלון בניסיון להתמודד באמצעות עבודת רגשות

הצגות חברתיות ננקטות רק משנכשלים הניסינות לתקן על פיה, )Hochschild )1979 ,1983טענת

דרכי ההתמודדות עם הפרת כללי הרגשות . את הרגשות בהתאם לציפיות חברתיותאו לשנות

, שנמצאו כמאפיינות את האחיות בעלות הותק הבינוני והמועט במקצוע, במסגרת העבודה

.3' מפורטות בטבלה מס

131

ההתמודדות עם הפרת כללי הרגשות במסגרת העבודה. 3' טבלה מס

טות על ידי האחיותטקטיקות ההתמודדות הננק

מטרת טקטיקות

ההתמודדות

אחיות בעלות ותק בינוני במקצוע אחיות בעלות ותק מועט במקצוע

טקטיקות יצירתיות

קיצור משך המעורבות בטיפול

התחמקות מהטיפול מראש

הימנעות מעצם

ההיקלעות למצב של קושי לציית לכללי הרגשות

בודת רגשות באמצעות טקטיקות ע

גופניות , קוגניטיביות ואקספרסיביות

עבודת רגשות באמצעות הישארות

במצב

ניסיון להתאים את ההרגשה למצופה

הפחתת הקושי על ידי הבלטתו

בקונטקסט היתולי

שיתוף הסובבים בקושי

הפחתת ההרגשה הרעה

שנלווית לקושי לציית לכללי הרגשות

מיםניהול רש

אי נקיטה

הסוואת הקושי לציית לכללי הרגשות

מידת הצלחת ההתמודדות עם הפרת כללי הרגשות ומחיריה

נמצאו , הן הצלחה והן כשלון בשימוש בטקטיקות ההתמודדות בקשיי הציות לכללי הרגשות

הרב היעדר מחירים בנידון דווח בעיקר על ידי האחיות בעלות הותק. ככרוכות לעתים במחיר

שחוות את הקשיים הפחותים ביותר בציות לכללי הרגשות ולפיכך גם בקושי נזקקות , במקצוע

שייתכן שפרישתן , אחיות אלה התמידו בתפקיד טיפולי וניתן להסיק. לטקטיקות התמודדות

ההתרגלות למילוי , עם זאת. נמנעה בגלל דבקותן בערכים המקשרים את הסיעוד עם שליחות

משקפת מחיר של , שנמצאה בקרב האחיות בעלות הותק הרב במקצוע, לרגשותהציפיות הנוגעות

שכמסתבר , המתבטא בתדירות גבוהה של תיפקוד אוטומטי בעבודה, מתמשך לכללי רגשותציות

, מבהירה בנידון) Hochschild )1979 ,1983. נחווה באופן מודעלא בהכרח , מממצאי המחקר

שמושתת על , ון זיהוי בעייתיותן של סיטואציות ספציפיות מנגנשבעקבות התרגלות שכזאת נפגע

.תגובות רגשיות ספונטניות

בקבוצת האחיות בעלות הותק הבינוני במקצוע נמצאה תדירות גבוהה של מחירי ההתמודדות

כמשתמע מהצורך , שבמשך השנים קשייהן לא פחתו, חקירתן הורתה. עם הפרת כללי הרגשות

שהנקיטה במגוון , ממצאי המחקר מורים. טקטיקות ההתמודדותשלהן לשכלל ולגוון את

132

שהן חוות , על כך, דיווחו האחיות בעלות הותק המועט, בשונה מהאחיות הותיקות מהן

הנחווים , המחירים העיקריים. בתדירות נמוכה מחירים בעקבות הנקיטה בדרכי ההתמודדות

כוללים תחושת חרטה על חוסר הנעימות שנגרם למטופל עקב שיתופו , לעתים רחוקות

חרטה על ההחלטה המודעת לאלץ עצמן להמשיך בטיפול מעורר רגשות בלתי , הרגשותיהן הכנותב

, מקובלים וספק לגבי ההתאמה לתפקיד האחות בעקבות ההצלחה לקצר את משך הטיפול

התדירות הנמוכה של מחירי התמודדות אלה עם . להתחמק ממנו מראש או לבצע עבודת רגשות

שבעזרת הנסיון שהן תיצבורנה ,בר על ידי התקוה שהן הביעוהפרת כללי הרגשות ניתנת להס

. תשוכללנה דרכי התמודדותן ויפחתו מחיריהן, לימים

מחיריהן , דרכי ההתמודדות עמה, מידת טירדת הפער בין כללי הרגשות בתוך ומחוץ לעבודה

ותדירותם

דר טירדה מפערים שקבוצת האחיות הותיקות במקצוע מאופיינת בהיע, מממצאי המחקר עולה

אך לרוב , כפי שהתרגלו בעבודה, מחוץ לעבודה הן מגיבות כאחיות. בכללי הרגשות מחוץ לעבודה

מדברים שנאמרו על ידי חלק מהמרואיינות בקבוצה זו עולה איבוד הכושר . לא משלמות מחיר

משום שתפקיד האחות הפך עם השנים לטבע השני. הספונטאני להגיב רגשית בהתאם למקובל

. מאלו של אדם רגילסובביהן אף מתייחסים בהומור או בהערצה להרגשותיהן השונות, שלהן

שקבוצת האחיות בעלות הותק הבינוני במקצוע מתאפיינת בטירדה גבוהה , בשונה מכך נמצא

חלק מהאחיות בעלות הותק הבינוני נוטות .מהפער בין כללי הרגשות בעבודה ומחוץ למסגרתה

מחוץ לעבודה כפי שהן מגיבות בעבודה וחלקן נוקטות בהפרדה מוחלטת בין מילוי להגיב רגשית

ממצא זה .הציפיות שמקובלות בעבודה לבין אלו המקובלות לדעתן במצבים דומים מחוץ לעבודה

אשר הצביעו על קונפליקט שמטריד אחיות , מנוגד למעט המחקרים הקודמים שבוצעו בנושא

(,Hogberg או כאדם רגיל במצבים דומים מחוץ לעבודהבנוגע לצורך להתמודד כאחות

Magnusson & Lutzen, 2005.(

133

שבמסגרת העבודה משלמות האחיות בעלות הותק הבינוני מחירים על , בדומה לכך, עם זאת

, הן גם דיווחו על מחירים שהן משלמות מחוץ לעבודה, נקיטה במגוון טקטיקות התמודדות

או /מחירים אלה כוללים תחושת אי נוחות בגלל השוני מסובביהן ו. הנחווים בתדירות גבוהה

מצפים מהן להרגיש או לא להרגיש , שמודעים להיותן אחיות, ביקורת ואי הבנה מצד סובביהן

כי , מממצא זה עולה. כמצופה מאחיות גם מחוץ לעבודה ותוהים שאין הן מגיבות רגשית בצורה זו

הנגרמת עקב שחיקה בעבודה וקשיים לשלב בין , בעבודהבנוסף לאי שביעות רצון של אחיות

(,Killienטיפול כאחות במטופלים בעבודה במשרה מלאה לבין טיפול כאמהות לילדים קטנים

(2004; Letvak, 2001 , מאפיינים אישיים שנמצאו בקבוצת האחיות בעלות הותק הבינוני

מובילים אף הם למחיר , י ההתמודדותקשיים לציית לכללי רגשות וקשיים לעמוד במחיר, במקצוע

שמוטרדת במידה רבה מהפער בין כללי הרגשות בעבודה ומחוץ , בשונה מהאחיות הללו. דומה

חלקן . קבוצת האחיות בעלות הותק המועט נמצאה כמוטרדת במידה נמוכה מהפער, למסגרתה

הן התנסו בכך מעט ש, בעוד שחלקן העידו, שהן טרם התנסו במצבים דומים מחוץ לעבודה, דיווחו

הן , כשהן נתקלות מחוץ לעבודה בסיטואציות דומות לאלו שבעבודה, לדבריהן. פעמים בלבד

. נוטות שלא לנקוט בטקטיקת התמודדות ולא חוות מחירים הכרוכים בהתמודדות

) Goffman ) 1961 ,1967 מכלול ממצאי המחקר מאשש באופן חלקי בלבד את טיעוני גישתו של

כי מעבר לעבודת רגשות , משום שעולה מהם, )Hochschild )1979 ,1983 ,2003ריה של והתיאו

, ננקטות טקטיקות התמודדות נוספות, שאנשים מבצעים לשם עמידה בציפיות, או ניהול רשמים/ו

אלא למנוע מראש את הרגשתו או אי הרגשתו או אף , שמטרתן איננה לדכא את הרגש או לעוררו

, טוענת) Hochschild)2005 -בעוד ש. הרעה שנילווית לקושי לציית לכלליםלהפחית את ההרגשה

caringתובעים המטופלים ובני משפחותיהם , שבתקופה המודרנית בתרבות המערבית

בגלל המעבר מייצור לצריכה וקניית שירותים רגשיים טיפוליים , מהמטפלים אף יותר מתמיד

שאינם , caring-יות חוות קשיים ביישום השהאח, מורה המחקר, ממקורות שמחוץ למשפחה

כפי שקיימת גם שונות בין האחיות בדרכי ההתמודדות עם , זהים במאפייניהם ובתדירותם

. הקשיים ובמחירי כשלונה והצלחתה

לקושי לציית לכללי הרגשות ולאופן ההתמודדות שנוגעות , למרות שבנוגע לסוגיות ספציפיות

י גם השפעות של משתנים תרבותיים ושל דפוסי הסוציאליזציה נמצאו במחקר הנוכח, עמו

- בעבודה ומחוץ לעבודה -שניהול הרגשות של האחיות , מורים הממצאים, למקצוע הסיעוד

Goffmanממצאים אלה מוסיפים לגישתו של . מושפע בעיקר מהותק של האחות במקצוע הסיעוד

134

את חשיבות תרומת הניסיון ) 1979 ,1983 ,2003 ,2005( Hochschildולתיאוריה של ) 1967, 1961 (

לא רק להפחתת הקושי , או בהיענות להנחיות הדרמטורגיות/המצטבר בציות לכללי הרגשות ו

לציית לכללים או להיענות להנחיות אלא גם להפחתת הצורך לבצע ניסיונות להתאים את

. תההרגשה למצופה או להסוות את הקשיים הכרוכים בציות לכללי הרגשו

135

סיכום ממצאי המחקר ותרומותיו

שלאורך השנים המסרים בנוגע לרגשות שאחיות מצופות להרגיש או לא , המחקר הנוכחי הורה

הן במסגרת לימודי , החברה הרחבה והמטופלים, להרגיש מועברים אליהן מצד המורות בסיעוד

מוטבעות חזק , גשות המצופות מאחיות כלפי המטופליםכיוון שההר. הסיעוד והן במסגרת עבודתן

שינויים שחוללו הפרופסיונאליזציה , שהן נדרשות ליישםcaring-כחלק מה, בתפקידן

לא השפיעו על שוני בפרשנותן את המסרים , והאקדמיזציה במקצוע הסיעוד במרוצת השנים

, סיעוד בתקופות זמן שונותאחיות שעברו סוציאליזציה שונה למקצוע ה, עם זאת. ככללי רגשות

בהתמודדותן עם הפרה זו בעבודה , בתדירות ההפרה, נבדלות זו מזו בנסיבות הפרת כללי הרגשות

קיים שוני בין האחיות בסוגיות הנוגעות לטירדת הפער בין כללי הרגשות בתוך , כמו כן. ובמחיריה

.בדרכי ההתמודדות עמה ובמחיריה, ומחוץ לעבודה

שבעוד שהניסיון הרב של האחיות בעלות הותק הרב הוביל להתרגלות למילוי , המחקר מלמד

האחיות בעלות הותק הבינוני והמועט חוות קשיים בציות לכללי , הציפיות הנוגעות לרגשות

, שמערימים קושי על הציות לכללים, תנאים חברתיים: בעיקר בשלושה סוגי מצבים, הרגשות

אחיות אלה . ומצבים טיפוליים חריגים ובלתי מוכריםשיוצרים קושי כזה , תנאי עבודה

אולם מטרות הנקיטה בהן , משתמשות בטקטיקות שונות לשם התמודדות עם הפרת הכללים

התאמת , דומות וכוללות הימנעות מעצם ההיקלעות למצב של קושי לציית לכללי הרגשות

האחיות בעלות לגבי . ליםשנילווית לקושי לציית לכל, ההרגשה למצופה והפחתת ההרגשה הרעה

לגבי . נוקטות בהקשר זה גם בהסוואת הקושי לציית לכללי הרגשותשהן , נמצאהותק הבינוני

האחיות החדשות במקצוע נמצאו הבדלים בדרכי ההתמודדות שננקטו על ידי ילידות הארץ

, הרגשותבעוד שילידות הארץ משתפות את סובביהן בקשייהן לציית לכללי . וילידות חבר העמים

הבדל . ילידות חבר העמים מאלצות את עצמן להתמיד בטיפול שמעורר קושי לציית לכללים הללו

זה הוסבר בפתיחות המאפיינת את ילידות הארץ כתוצאה מהשפעות הפוסטמודרניזם על התרבות

לעומת האיפוק המאפיין את ילידות חבר העמים כתוצאה מחינוכן להתאפקות בארץ , הישראלית

.מוצאן

שנחווים , שהצלחת ההתמודדות עם הפרת כללי הרגשות כרוכה במחירים, מהממצאים עולה

האחיות בעלות הותק הרב לא בהכרח מודעות , עם זאת. ללא הבדלי ותק וגיל, על ידי כל האחיות

חוות - שמתמודדות עם הקושי לציית לכללים לאורך זמן - בעלות הותק הבינוני , למחירים הללו

, ובעלות הותק המועט חוות אותם בתדירות נמוכה, ומרה ובתדירות הגבוהים ביותראותם בח

הסיבה .ישכלל את דרכי התמודדותן ויפחית את מחיריהן, ניסיון שהן תיצבורנהשה, בגלל תקוותן

136

מחוץ למסגרת העבודה מגיבות האחיות בעלות הותק הרב כאחיות וחלקן אף איבדו את

האחיות בעלות הותק הבינוני מוטרדות במידה . הכושר הספונטאני להגיב רגשית בהתאם למקובל

רבה מהפער בין כללי הרגשות בעבודה ומחוץ למסגרתה ומגיבות מחוץ לעבודה כפי שהן מגיבות

. בעבודה או שהן נוקטות בהפרדה מוחלטת בין מילוי הציפיות שמקובלות בעבודה ומחוץ לעבודה

האחיות . הנחווים בתדירות גבוהה, הן משלמות מחירים, קיטה בדרכי התמודדות אלהבעקבות הנ

בעלות הותק המועט מוטרדות במידה נמוכה מהפער ונוטות שלא לנקוט בטקטיקת התמודדות

.במצבים דומים מחוץ לעבודה

ל בכך שהם מוסיפים לגישתו ש, ממצאי המחקר תורמים לשכלול הבנת תהליך עיצוב הרגשות

Goffman ) 1961 ,1967 ( ולתיאוריה שלHochschild )1979 ,1983 ,2003 ( את השפעתו של

כמו . הניסיון המצטבר על הפחתת הקשיים לציית לכללי רגשות או להיענות להנחיות דרמטורגיות

שמאפייני מצבים שונים מעוררים קשיים מסוג שונה בכל הנוגע לציות לכללי , מלמד המחקר, כן

עבודת רגשות או ניהול רשמים אינן טקטיקות ההתמודדות היחידות הננקטות הרגשות וש

מרחיבים ממצאי המחקר את הידע אודות הבעייתיות , באופן זה. בעקבות הפרת כללי הרגשות

. שכרוכה בעמידה בציפיות במישור הרגשי

רגשות שלהן כי דפוסי ניהול הה, בהקשר הספציפי של עבודת אחיות מורה המחקר, זאת ועוד

אלא בעיקר , מושפעים לאו דווקא ממשתנים תרבותיים ומדפוסי סוציאליזציה למקצוע הסיעוד

ממצא זה זורה אור על הקשיים הייחודיים של האחיות בעלות . מהוותק המקצועי של האחות

ומאפשר איתור דרכים לסייע , הותק השונה להיענות לציפיות במישור הרגשי שמופנות כלפיהן

להפחתת מחירי ההתמודדות עם הפרת כללי רגשות או למניעתם . תמודד עם הקשיים הללולהן לה

להעלות את , עשויה להיות תרומה משמעותית בסיוע לאחיות לנהל את רגשותיהן כלפי המטופלים

עימותים בינן לבין עמיתים וממונים ואף למנוע , שחיקה, להפחית תיסכול, שביעות רצונן בעבודה

תרומות אלו עשויות לשפר גם את ההתנהלות הרגשית של האחות . מהמקצועפרישה מוקדמת

לשפר את תיפקודן של האחיות , בסופו של דבר, כל זאת עשוי. במצבים דומים מחוץ לעבודה

. בעבודה ואת התמיכה הרגשית שהן תוכלנה להעניק למטופלים

137

המלצות המחקר

מובנית וקבועה לאחיות ללא קשר , ית מממצאי המחקר עולה הצורך לקיים הכשרה תקופת

אודות הקשיים שעלולים להתעורר אצלן במהלך הקריירה המקצועית , לותק המקצועי שלהן

עשויה , הכשרה כזו באמצעות סדנאות וקורסים לאחיות. בניהול רגשותיהן כלפי המטופלים

פיות במישור לדון בקשייהן הייחודיים להיענות לצי, לאפשר לאחיות לכל אורך שנות עבודתן

לספק להן דרכים להתמודד עם קשיים אלה בעבודה ומחוץ לעבודה , הרגשי הנגזרות מתפקידן

מומלץ לקיים , בנוסף. שהנקיטה בדרכי ההתמודדות עלולה לגבות מהן, ולהפחית את המחירים

שבמהלכן הן תוכלנה לשתף זו את זו בקשייהן לציית לכללי הרגשות , קבוצות תמיכה לאחיות

יש להתמיד את , כמו כן. ד מניסיונן של אחיות אחרות דרכים להתמודדות עם הקשיים הללווללמו

משום ששיפור במיכשור ובמיגון עשוי להפחית את הקשיים , השיפור בתנאי עבודתן של האחיות

.ואת מחיריהן, את הצורך לנקוט בטקטיקות התמודדות, לציית לכללי הרגשות

. מומלץ לעודד עריכת מחקרים נוספים בנושא, מעשיות אלה במקביל ליישומן של המלצות

שעובדות , אחיות בלבד65- רגשות בלבד וב6-שהתמקד ב, המחקרצורך זה נגזר ממגבלות היקף

באופן כיוון שמשתתפות המחקר רואיינו . גית והפנימית של בית חולים אחדרק בחטיבה הכירור

, רום לימודי הסיעוד ועד התקופה העכשוויתרטרוספקטיבי אודות פרק זמן שמשתרע מתקופת ט

זאת . שיבחן את דפוסי ניהול הרגשות של אחיות בתקופות זמן שונות, מומלץ לערוך מחקר אורך

מאחר שהמחקר הנוכחי התמקד בהשפעות של הבדלים בין תרבותיים כלליים ושל גיל וותק , ועוד

מקום לבחון כיצד מושפעים במחקרים עתידיים יש , על דפוסי ניהול הרגשות של האחיות

- שבמרוצת הזמן התחוללו ברמת הפרט וברמה הכלל, הדפוסים הללו גם מאירועים ספציפיים

, למרות שבמחקר הנוכחי השפעות הגיל יוחסו למיקום במעגל החיים, יתירה מכך. חברתית

, יןראוי לצי, ואילו השפעות הותק יוחסו לניסיון בעבודה, לניסיון החיים ולבגרות הנפשית

, לפיכך מומלץ. שקיימת חפיפה בין ההשפעות של שני משתנים אלה על דפוסי ניהול הרגשות

שעשויים להיות , תינתן תשומת לב להבדלים בהשפעת הותק, שבמחקרים נוספים בנושא

.מוסברים על ידי הגיל של האחיות

ת כאלו מהמגזר דוגמ, רצוי לחקור הבדלים בניהול הרגשות של קבוצות שונות של אחיות,בנוסף

מחקרים נוספים . הערבי לעומת כאלו מהמגזר היהודי ואחיות שעובדות במסגרות טיפוליות שונות

יכולים להתמקד בהשפעות תרבותיות או מגדריות על מילוי ציפיות במישור הרגשי שמופנות

. שמשפיעים על ניהול הרגשותיהן כלפי המטופלים, באופן שיבהיר משתנים נוספים, לאחיות

138

139

ביבליוגרפיה

עקות ריגושית ופיזיולוגית ועל, השפעותיה של הכנה חיסונית ללחץ על לחצים). 1984. (ח, אדמי

עבודת גמר לקראת התואר מוסמך במדעי .רמת ביצוע קלינית בקרב תלמידות בסיעוד

.אוניברסיטת תל אביב, החברה

קובץ מחקרים היסטוריים. ציוני דרך בסיעוד, .)עורכות). (1996. (ר, ושרון, .ר, שטוקלר-אדמס

,ש סאקלר"הפקולטה לרפואה ע, אביב-אוניברסיטת תל: אביב- תל. בסיעוד שנכתבו בישראל

.החוג לסיעוד, בית הספר למקצועות הבריאות

.ביתן-זמורה: אביב-תל. שנאה ומה שביניהן, על אהבה. בסוד הרגשות). 2001. (א, זאב-בן

.רשפים: אביב-תל. הצגת האני בחיי היומיום). 1989. (א, גופמן

" ציונות חלוצית" מ-מערכת החינוך כסוכנת הפטריוטיזם היהודי במדינת ישראל). 2004. (י, דרור

אוהבים אותך : פטריוטיזם, .)עורכים(טל - בר. עמוס וד-בן. בתוך א". ישראליות מאוזנת "- ל

.אביב- אוניברסיטת תל, הוצאת דיונון: אביב-תל. )137-173' עמ(מולדת

.הסתדרות האחיות והאחים בישראל: תל אביב). 2004 (.לאחים בישראלו לאחיותהקוד האתי

האוניברסיטה , ההוצאה לאור, משרד הביטחון: אביב- תל.אבל ושכול, נפש). 2004. (א, ויצטום

. המשודרת

עבודת גמר לקראת תואר .של אחיות במצבים מעוררי דחייהדרכי התמודדות ). 1990. (ד, זיו

.אוניברסיטת תל אביב, מוסמך בסיעוד

.תמורות באידיאולוגיות ההקרבה הפטריוטית בישראל: קורבן, הקרבה, קרב). 2004. (י, זרובבל

-תל). 61-99' עמ (מולדת אוהבים אותך : פטריוטיזם, .)עורכים(טל -בר. עמוס וד-בן. בתוך א

.אביב-אוניברסיטת תל, הוצאת דיונון: אביב

).1996 (.ו"חוק זכויות החולה התשנ

. חינוך מוסרי בעולם מגוון: ?האם הסובלנות תנצח, .)עורכים). (2005. (י, ויובל, .י, מנוחין

.ה"תשס, ל מאגנס"ש י"הוצאת ספרים ע: ירושלים

.משרד הבריאות: ירושלים. 2003אדם במקצועות הבריאות כוח ). 2004(, משרד הבריאות

140

תחושות ודפוסי התנהגות של תלמידי סיעוד הקשורים בטיפול פיזי, תפיסות). 1994. (צ, צדוק

.אוניברסיטת תל אביב, עבודת גמר לקראת תואר מוסמך בסיעוד. במטופלים

-תל. על הוראה והדרכה קלינית בסיעוד- הדיאלוג החינוכי). 1998. (מ, ושילוח, .ר, שמש-קיגלי

.יוזמות הייליגר: אביב

.יוזמות הייליגר: תל אביב.חולה-קשר מסייע ביחסי אחות. לגעת בך). 1994. (ח, שצמן

הוצאת: אביב- תל. תיאוריה ויישום-מחקר איכותני: מילים המנסות לגעת). 2004. (א, שקדי

.אביב- אוניברסיטת תל, רמות

Arksey, H., & Knight, P. (1999). Interviewing for social scientists. An introductory

resource with examples. London: Sage Publications.

Baillie, L. (1996). A phenomenological study of the nature of empathy. Journal of

Advanced Nursing, 24, 1300-1308.

Berkowitz, L. (1993). Towards egeneral theory of anger and emotional aggression:

Implications of the cognitive-neoassociationistic perspective for the analysis of

anger and other emotions. In R. S. Wyer & T. K. Srull (Eds.), Perspectives on

anger and emotion. Advances in social cognition, Volume VI (pp. 1-46). New

Jersey: Lawrence Erlbaum Associcates, Publishers.

Boeije, H. (2002). A purposeful approach to the constant comparative method in the

analysis of qualitative interviews. Quality & Quantity, 36, 391-409.

Bolton, S.C. (2001). Changing faces: nurses as emotional jugglers. Sociology of

Health and Illness, 23, 85-100.

Bradby, M. B. (1990). Status passage into nursing: Undertaking nursing care. Journal

of Advanced Nursing, 15, 1363-1369.

141

Briner, R. B. (2005). What can research into emotion at work tell us about researching

well-being at work? International Journal of Work, Organisation and Emotion, 1,

67-73.

Brooks, A., Thomas, S., & Droppleman, P. (1996). From frustration to red fury: A

description of work – related anger in male registered nurses. Nursing Forum, 31

(3), 4-15.

Browne, A. J. (1997). A concept analysis of respect applying the hybrid model in

cross-cultural setting. Western Journal of Nursing Research, 19, 762-780.

Carey, G. (1999). Tolerating religion. In S. Mendus (Ed.), The politics of

toleration. Tolerance and intolerance in modern life (pp. 45-64). Edinburgh:

Edinburgh University Press.

Carlsson, G., Dahlberg, K., & Drew, N. (2000). Encountering violence and aggression

in mental health nursing: A phenomenological study of tacit caring knowledge.

Issues in Mental Health Nursing, 21, 533-545.

Chambers, N. (1998). ‘We have to put up with it – don’t we?' The experience of being

the registered nurse on duty, managing a violent incident involving an elderly

patient: A phenomenological study. Journal of Advanced Nursing, 27, 429-436.

Christians, C. G. (2000). Ethics and politics in qualitative research. In N. K. Denzin &

Y. S. Lincoln (Eds.), Handbook of qualitative research (2nd ed.). (pp. 133-155).

California: Sage Publication.

Clore, G. L., Ortony, A., Dienes, B., & Fujita, F. (1993). Where does anger dwell? In

R. S. Wyer & T. K. Srull (Eds.), Perspectives on anger and emotion. Advances in

social cognition, Volume VI (pp. 57-88). New Jersey: Lawrence Erlbaum

Associcates, Publishers.

142

Collin, K. (2004). The role of experience in work and learning among design

engineers. International Journal of Training and Development, 8, 111-127.

Csikszentmihalyi, M. (1975). Beyond boredom and anxiety. San Francisco: Jossey-

Bass.

D'Abundo, M., & Chally, P. (2004). Struggling with recovery: Participant

perspectives on battling an eating disorder. Qualitative Health Research, 14, 1094-

1106.

Delin, J. (1999). Patience for Terrence. American Journal of Nursing, 99 (10), 80.

Denning, D. C. (1982). Head and neck cancer: Our reaction. Cancer Nursing, 5, 269-

273.

Eisenberg, N., & Strayer, J. (1987). Critical issues in the study of empathy. In N.

Eisenberg & J. Strayer (Eds.), Empathy and its development (pp. 3-13). New

York: Cambridge University Press.

Elkund-Myrskog, D. G. (2000). Student nurses' understanding of caring science.

Nurse Education Today, 20, 164-170.

Ellis, J. R., & Hartley, C. L. (2000). Managing and coordinating nursing care (3rd

ed.). Philadelphia: Lippincott.

Evers, W., Tomic, W., & Brouwers, A. (2001). Effects of aggressive behavior and

perceived self-efficacy on burnout among staff of homes for the elderly. Issues in

Mental Health Nursing, 22, 439-454.

Falconer, D. (1999). The emotional labour of nursing. Assignment, 5 (1), 11-15.

Fealy, G. M. (2004). 'The good nurse'. Visions and values in images of the nurse.

143

Journal of Advanced Nursing, 46, 649-656.

Fontana, A., & Frey, J. H. (2000). The interview. From structured questions to

negotiated text. In N. K. Denzin & Y. S. Lincoln (Eds.), Handbook of

qualitative research (2nd ed.). (pp. 645-672). California: Sage Publication.

Froggatt, K. (1998). The place of metaphor and language in exploring nurses'

emotional work. Journal of Advanced Nursing, 28, 332-338.

Fuszard, B. (1995). Innovative teaching strategies in nursing (2nd ed.).

Maryland: Aspen publishers.

Gerbert, B., Caspers, N., Moe, J., Clanon, K., Abercrombie, P., & Herzig, K.

(2004). The mysteries and demands of HIV care: Qualitative analysis of

HIV specialists' views on their expertise. AIDS Care, 16, 363-376.

Goffman, E. (1959). The presentation of self in everyday life. London:

Penguin Books.

Goffman, E. (1961). Encounters: Two studies in the sociology of interaction.

Indianapolis: Bobbs-Merrill.

Goffman, E. (1967). Interaction ritual: Essays on face-to-face behavior. Chicago:

Aldine.

Heald, M., Holloway, T., Love, D., Skudder, C., Coutts, E., & Jones, S. (1998). Being

a nurse is not what I do, it’s what I am. Nursing Times, 94 (6), 28-31.

Hemenover, S. H., & Zhang, S. (2004). Anger, personality, and optimistic stress

appraisals. Cognition and Emotion, 18, 363-382.

Hewitt-Taylor, J. (2001). Use of constant comparative analysis in qualitative research.

Nursing Standard, 15, 39-42.

144

Hibbert, M. (1995). Stressors experienced by nurses while caring for organ donors

and their families. Heart and Lung – the Journal of Acute and Critical Care, 24,

399-407.

Higgins, P. A. (1999). Research methodology issues related to interviewing the

mechanically ventilated patient. Western Journal of Nursing Research, 6, 773-784.

Hochschild, A. R. (1979). Emotion work, feeling rules and social structure. American

Journal of Sociology, 85, 551-575.

Hochschild, A. R. (1983). The managed heart: Commercialization of human feelings.

Berkeley: University of California Press.

Hochschild, A. R. (1990). Ideology and emotion management: A perspective and path

for future research. In T. D. Kemper (Ed.), Research agendas in the sociology of

emotions (pp. 117-142). Albany: State University of New York Press.

Hochschild, A.R. (1998). The sociology of emotion as a way of seeing. In G.

Bendelow & S. J. Williams (Eds.), Emotions in social life: Critical themes and

contemporary issues (pp.3-15). London: Routledge.

Hochschild, A.R. (2003). The commercialization of intimate life: Notes from home

and work. Berkeley, CA: University of California Press.

Hochschild, A. R. (2005). "Rent a mom" and other services: markets, meanings and

emotions. International Journal of Work, Organisation and Emotion, 1, 74-86.

Hoffman, M. L. (2000). Empathy and moral development: Implications for caring

and justice. Cambridge, U. K.: Cambridge University Press.

Hogberg, T., Magnusson, A., & Lutzen, K. (2005). To be a nurse or a neighbour? A

145

moral concern for psychiatric nurses living next door to individuals with a mental

illness. Nursing Ethics, 12, 468-478.

Hollander, J. (2003). Honor dishonorable: Shameful shame. Social Research, 70,

1061-1074.

House, J. S. (2002). Understanding social factors and inequalities in health: 20th

century progress and 21st century prospects. Journal of Health and Social

Behavior, 43, 125-142.

Howard, J. (1975). Humanization and dehumanization of health care. In J. Howard &

A. Strauss (Eds.) , Humanizing health care. (pp. 57-102). New York: John Wiley

& Sons.

Humpel, N., & Caputi, P. (2001). Exploring the relationship between work stress,

years of experience and emotional competency using a sample of Australian mental

health nurses. Journal of Psychiatric and Mental Health Nursing, 8, 399-403.

Isaksen, L.W. (2002). Toward a sociology of (gendered) disgust: images of bodily

decay and the social organization of care work. Journal of Family Issues, 23,

791-811.

Johnson, M., & Webb, C. (1995). Rediscovering unpopular patients: The concept of

social judgement. Journal of Advanced Nursing, 21, 466-475.

Kander, K. (1994). Therapeutic intimacy in nursing. Journal of Advanced Nursing,

19, 215-218.

Kemper, T. D. (1990). Themes and variations in the sociology of emotions.In T. D.

Kemper (Ed.), Research agendas in the sociology of emotions (pp.3-23).

Albany: State University of New York Press.

Kennedy, H. (1999). The politics of intolerance. In S. Mendus (Ed.), The politics of

146

toleration. Tolerance and intolerance in modern life (pp. 107-118). Edinburgh:

Edinburgh University Press.

Killien, M. G. (2004). Nurses' health: work and family influences. Nursing Clinics of

North America, 39, 19-35.

Koh, A. (1997). Non-judgmental care as a professional obligation. Nursing Standard,

13 (37), 38-41.

Kohr, R. (1998). Taking the edge off of verbal abuse. Nursing, 28 (1), 48-49.

Korolenko, C. P., & Kensin, D. V. (2002). Reflections on the past and present state of

Russian psychiatry. Anthropology & Medicine, 9, 51-64.

Kozier, B., Erb, G., Berman, A. J., & Snyder, S. (2004). Fundamentals of nursing.

Concepts, process and practice (7th ed.). Old Tappan, NJ: Prentice-Hall.

LaRocco, J. M., House, J. S., & French, J. R. P. (1980). Social support, occupational

stress, and health. Journal of Health and Social Behavior, 21, 202-218.

Lawler, E. J., & Thye, S. R. (1999). Bringing emotions into social exchange theory.

Annual Review of Sociology, 25, 217-244.

Leininger, M. M. (1981). The phenomenon of caring: Important research questions

and theoretical considers. In M. M. Leininger (Ed.), Caring: an essential human

need: Proceeding of three national conferences (pp. 3-17). Detroit: Wayne State

University Press.

Letvak, S. (2001). Nurses as working women. AORN Journal, 73, 675-682.

Lincoln, Y. S., & Guba, E. G. (1985). Naturalistic inquiry. Beverly Hills: Sage

publication.

147

Lyotard, J. F. (1984). The postmodrn condition. Manchester: Manchester University

Press.

Mackintosh, C. (2000). “Is there a place for "care” within nursing?”. International

Journal of Nursing Studies, 37, 321-327.

Marangos- Frost, S., & Wells, D. (2000). Psychiatric nurses' thoughts and feelings

about restraint use: A decision dilemma. Journal of Advanced Nursing, 31, 362-

369.

Marcus, D. K., & Miller, R. S. (1999). The perception of live embarrassment: A social

relations analysis of class presentations. Cognition and Emotion, 13, 105-117.

Marzillier, S. L., & Davey, G. C. L. (2004). The emotional profiling of disgust-

eliciting stimuli: Evidence for primary and complex disgusts. Cognition and

Emotion, 18, 313-336.

Mason, D. J. (1981). An investigation of the influences of selected factors on nurses'

inferences of patient suffering. International Journal of Nursing Studies, 18,

251-259.

McFarlane, J. K. (1976). A charter for caring. Journal of Advanced Nursing, 1,

187-196.

Meerabeau, L. (1999). The management of embarrassment and sexuality in health

care. Journal of Advanced Nursing, 29, 1507-1513.

Mendus, S. (1999). My brother's keeper: The politics of intolerance. In S. Mendus

(Ed.), The politics of toleration. Tolerance and intolerance in modern life (pp. 1-

12). Edinburgh: Edinburgh University Press.

Miles, M. B., & Huberman, A.M. (1994). Qualitative data analysis: An expanded

148

sourcebook. (2nd ed.). Thousand Oaks, California: Sage.

Montgomery, C. L. (1992). The spiritual connection: Nurses' perceptions of the

experience of caring. In D. A. Gaut (Ed.), The presence of caring in nursing (pp.

39-52). New York: National League for Nursing.

Morse, J. M., Bottorff, J., Anderson, G., O’Brien, B., & Solberg, S. (1992). Beyond

empathy: Expanding expressions of caring. Journal of Advanced Nursing, 17,

809-821.

Nabi, R. L. (2002). The theoretical versus the lay meaning of disgust: Implications for

emotion research. Cognition and Emotion, 16, 695-703.

Oberdiek, H. (2001). Tolerance. Between forbearance and acceptance. Maryland:

Rowman & Littlefield Publishers.

Patton, M. Q. (1990). Qualitative evaluation and research methods (2nd ed.).

Newbury Park: Sage Publication.

Pelletier-Hibbert, M. (1998). Coping strategies used by nurses to deal with the care of

organ donors and their families. Heart and Lung – the Journal of Acute and

Critical Care, 27, 230-237.

Phillips, S. (1996). Labouring the emotions: Expanding the remit of nursing work?.

Journal of Advanced Nursing, 24, 139-143.

Philo, S. W., Richie, M. F., & Kaas, M. J. (1996). Inappropriate sexual behavior.

Journal of Gerontological Nursing, 22 (11), 17-22.

Pongruengphant, R., & Tyson, P. D. (2000). When nurses cry: Coping with

occupational stress in Thailand. International Journal of Nursing Studies, 37, 535-

539.

Potter, P. A., & Perry, G. A. (1999). Basic nursing. A critical thinking approach (4th

149

ed.). Missouri: Mosby.

Reynolds, W. J., & Scott, B. (2000). Do nurses and other professional helpers

normally display much empathy?. Journal of Advanced Nursing, 31, 226-234.

Ron, P. (2001) The process of acculturation in Israel among eldery immigrants from

the former Soviet Union. Illness, Crisis & Loss, 9, 357-68.

Rozin, P., Millman, L., & Nemeroff, C. (1986). Operation of the laws of sympathetic

magic in disgust and other domains. Journal of Personality and Social Psychology,

50, 703-712.

Rozyman, E. B., & Sabini, J. (2001). Something it takes to be an emotion: The

interesting case of disgust. Journal of Theory of Social Behavior, 31, 29-59.

Rubin, H. J., & Rubin, I. S. (1995). Qualitative interviewing: The art of hearing data.

Thousand Oaks: Sage Publication.

Sabini, J., Siepmann, M., Stein., J., & Meyerowitz, M. (2000). Who is embarrassed by

what? Cognition and Emotion, 14, 213-240.

Scheff, T. J. (1990). Socialization of emotions: Pride and shame as casual agents. In

T. D. Kemper (Ed.), Research agendas in the sociology of emotions (pp. 281-

304). Albany: State University of New York Press.

Schieman, S., & Gundy, K. V. (2000). The personal and social links between age and

self-reported empathy. Social Psychology Quarterly, 63, 152-174.

Schieman, S., & Turner, H. A. (2001). When feeling other people's hurts: The

influence of psychosocial resources on the association between self-reported

empathy and depressive symptoms. Social Psychology Quarterly, 64, 376-389.

150

Schmitz, N., Neumann, W., & Oppermann, R. (2000). Stress, burnout and locus of

control in German nurses. International Journal of Nursing Studies, 37, 95-99.

Shalin, D.N. (1996). Soviet civilization and its emotional discontents. International

Journal of Sociology and Social Policy, 16, 21-52.

Smith, P. (1991). The nursing process: Raising the profile of emotional care in nurse

training. Journal of Advanced Nursing, 16, 74-81.

Smith, P. (1992). The emotional labour of nursing: How nurses care. London:

Macmillan.

Smith, P., Barnes, S,. & Jennings, P. (2000). The secret ingredient. Nursing Times, 94

(6), 32.

Smith, M., Droppleman, P., & Thomas, S. P. (1996). Under assault: The experience of

work – related anger in female registered nurses. Nursing Forum, 31 (1), 22-33.

Staden, H. (1998). Alertness to the needs of others: A study of the emotional labour of

caring. Journal of Advanced Nursing, 27, 147-156.

Stake, R. E. (1978). The case study method in social inquiry. Educational Researcher,

7, 5-8.

Strauss, A., & Corbin, J. (1990). Basics of qualitative research: Grounded theory

procedures and techniques. Newbury Park, CA: Sage.

Street, A. F. (1992). Inside nursing. A critical ethnography of clinical nursing

practice. New york: State University of New York Press.

Taylor, C., Lillis, C., & LeMone, P. (2005). Fundamentals of nursing. The art and

science of nursing care. (5th ed.). Philadelphia: Lippincott Williams & Wilkins.

151

Thorne, S. (2000). Data analysis in qualitative research. Evidence Based Nursing, 3,

68-70.

VanHonk, J., Tuiten, A., DeHaan, E., VandenHout, M., & Stam, H. (2001).

Attentional biases for angry faces: Relationships to trait anger and anxiety.

Cognition and Emotion, 15, 279-297.

Warelow, P. J. (1996). Is caring the ethical ideal?. Journal of Advanced Nursing, 24,

655-661.

Watson, J. (1985). Nursing: Human science & human care: A theory of nursing. East

Norwalk, Conn: Appleton-Century-Croft.

Wilkinson, S. (1991). Factors which influence how nurses communicate with cancer

patients. Journal of Advanced Nursing, 16, 677-688.

Williams, B. (1999). Tolerating the intolerable. In S. Mendus (Ed.), The politics of

toleration. Tolerance and intolerance in modern life (pp. 65-76). Edinburgh:

Edinburgh University Press.

Williams, C. (2003). Sky service: The demands of emotional labour in the airline

industry. Gender, Work and Organization, 10, 513-550.

Williams, J. (1998). Lyotard: Towards a postmodern philosophy. Cambridge: Polity

Press.

Williams, S. J. (2001). Emotion and social theory: Corporeal reflections on the

(ir)rational. London, Thousand Oaks: Sage.

Williams, S. J., & Bendelow, G. (1998). Introduction: Emotions in social life:

Mapping the sociological terrain. In G. Bendelow & S. J. Williams (Eds.),

152

Emotions in social life: Critical themes and contemporary issues (pp. xv-xxx).

London: Routledge.

Yagil, D. (1998). If anything can go wrong it will: Occupational stress among

inexperienced teachers. International Journal of Stress Management, 5, 179-188.

Yegdich, T. (1999). On the phenomenology of empathy in nursing: Empathy or

sympathy? Journal of Advanced Nursing, 30, 83-93.

153

1 'נספח מס

שאלון לריאיון האחיות

הבהרות בנוגע לשאלון

שהמרואיינות אינן חשות בפער בין הרגשתן האישית לבין זו שהן ,הסתברבמקרים בהם במסגרת עבודתן או בין תגובותיהן הרגשיות בעבודה ומחוץ או להסוות מצופות לחוש

מחירי , מידת הצלחתה, רפעהעם להן השאלות המתייחסות להתמודדות הוצגולא , למסגרתה . אי הצלחתה והשפעת הותק על משתנים אלו/הצלחתה

היתה מטרתן . לנחקרותהוצגשתוכנן לא , תוספות בסוגרייםהופיעוברבות מהשאלות שאודותיהם כדאי לבקש מהמרואיינות , לשמש כתזכורת עבור עורכת המחקר בנוגע לתכנים

אם , ם מן הראוי להציג שאלות יותר ספציפיותשלגביה, פירוט רב יותר או בנוגע לתכנים . מקיפה דיהלא היתההשאלה הכללית שהוצגה לא הובנה דיה או אם התשובה שסופקה

נתונים דמוגרפיים ומקצועיים

.מין. א

.גיל. ב

.מצב משפחתי. ג

.מקום לידה. ד

.שנת עליה. ה

.השכלה. ו

.שנת תחילת הלימודים בסיעוד. ז

.מידת דתיות. ח

.שנות ותק במקצוע כאחות. ט

.תפקיד נוכחי. י

הרגשותיו , והטיפול כרוך בפלישה למרחב האישי שלו או בחשיפת גופו, כשאת מטפלת בחולה .1

לגבי -פירוט (? מה מצופה ממך כאחות להרגיש כלפיו, הפרטיות או התנהגויותיו האינטימיות

ממך כאחות להרגיש כלפי פרטי והדגימי מה שחשבת שמצופה). רגשות שקשורים לאמפתיה

בלימודים בסיעוד ובתחילת עבודתך כאחות באותם , המטופל לפני שהחלטת ללמוד סיעוד

האם חשבת שתפקידך כאחות מחייב בכנות להרגיש : בהתייחס לכל אחת מהשאלות. המצבים

?את ההרגשות שציינת או להעמיד פנים כאילו את מרגישה אותן

154

פה במצבים הללו להרגיש או להציג כאילו את מרגישה את את מצו, מאין ידוע לך שכאחות .2

נחשפת האם :) במידה שהמקור שצויין מתייחס רק ללימודים או לעבודה(? ההרגשות שציינת

פרטי והדגימי באילו ? העבודה/ גם במסגרת הלימודיםדומים או אחרים בנושא זה מסרים ל

מטעם מי וכיצד הם , ת בנושא זהאילו מסרים בדיוק קיבל, נסיבות התוודעת לציפיות הללו

דוגמה אישית של אחיות ותיקות , סנקציות, ביקורות, רמיזות, הנחייה ישירה(? הועברו אליך

לאיזה מסרים נחשפת בברית המועצות :במידה שהמרואיינת ילידת ברית המועצות). 'וכו

חל שינוי האם:לכלל המרואיינות? בנוגע לאופן בו האחות אמורה להרגיש כלפי המטופלים

איך את מסבירה –אם לא ? במסרים שנחשפת אליהם מתקופת הלימודים בסיעוד ועד היום

. פרטי והדגימי מהו השינוי–אם כן ? את זה

האם מדובר בהרגשות כנות ? מה בפועל את בדרך כלל מרגישה כלפי המטופל במצבים האלה .3

.פרטי והציגי דוגמאות מהתקופה האחרונה? או בהעמדת פנים

את מה שמצופה ממך להרגיש או שלא הצלחת הרגשתאם קרה שבמצבים האלה לא ה .4

אם ? איך את מסבירה את זה–אם לא ? להעמיד פנים כאילו שאת מרגישה את מה שמצופה

הרגשה (? איך הבחנת שאינך ממלאת את הציפיות? באילו נסיבות זה קרה: פרטי והדגימי–כן

למה זה קרה דווקא בנסיבות ). ציות מצד הסובביםסנק/ביקורות, השוואה לעמיתים, אישית

האם חל שינוי מתקופת : בהתייחס לכל אחת מהשאלות ?באיזו תדירות זה קורה לך? אלה

–אם כן ? איך את מסבירה את זה–אם לא ? הלימודים בסיעוד ועד היום בקשיים שציינת

.פרטי והדגימי מהו השינוי

ה שמצופה ממך או להעמיד פנים כאילו שאת כיצד התמודדות עם הקושי להרגיש את מ .5

להעמיד / האם ניסית להתאים את הרגשתך למה שמצופה?מרגישה את מה שמצופה ממך

? )כולל רצף של טקטיקות(להתמודד בדרך אחרת / פנים כאילו את מרגישה את מה שמצופה

ירות את באיזו תד? למה התמודדת דווקא בדרך זו. פרטי והדגימי מה בדיוק עשית בנידון

האם חל שינוי מתקופת הלימודים בסיעוד ועד : בהתייחס לכל אחת מהשאלות ?נוקטת בה

פרטי והדגימי מהו –אם כן ? איך את מסבירה את זה–אם לא ? היום באופן התמודדותך

.השינוי

להתמודד במצבים האלה עם הפער בין הרגשתך האישית לבין מה את מצליחה באיזו מידה .6

אם ? רגיש או עם הפער בין הציפיה שתעמידי פנים לבין יכולתך לעשות זאתשמצופה ממך לה

155

? האם בכך נפתרה לגמרי הבעיה או שלהצלחת ההתמודדות בדרך זו יש גם מחירים–

ניתוק רגשי מהפעולות , תפקוד אוטומטי, עמעום פונקצית האיתות של הרגשות(פרטי והדגימי

תפיסת , הזדהות יתר עם מטופלים, יכור מהעבודהנ, נוקשות יתר בעבודה, המתבצעות

האם לאי הצלחה זו יש ? מדוע– מצליחהאם לא ). התפקיד ככרוך ברמאות ובצביעות

אם יש ? תפקודך בעבודה ויחסך לעבודה ולמטופלים, למשל מבחינת הרגשותיך, מחירים

יטחון ערעור הב, ממונים/חיכוכים ואי הבנות עם עמיתים( פרטי והדגימי - מחירים

).הרהורי פרישה, חוסר שביעות רצון בעבודה, שנאה עצמית, תיסכול, במותאמות לתפקיד

נקטת בדרכי התמודדות , האם לאחר שלא הצלחת להתמודד בדרך ההתמודדות שציינת

). כולל הצלחת ההתמודדות ומחיריה ואי הצלחתה ומחיריה( פרטי והדגימי –אם כן ? אחרות

נקטת בדרכי התמודדות , דד גם בדרכי ההתמודדות שציינתהאם לאחר שלא הצלחת להתמו

). כולל הצלחת ההתמודדות ומחיריה ואי הצלחתה ומחיריה( פרטי והדגימי –אם כן ? אחרות

האם חל שינוי מתקופת הלימודים בסיעוד ועד היום במידת הצלחתך או אי הצלחתך

פרטי –אם כן ? את זה איך את מסבירה –אם לא ? להתמודד עם הפערים שציינת ומחיריה

.והדגימי מהו השינוי

הותק שלך במקצוע חולל שינוי בתדירות בה את חשה בפער , בהתייחס למצבים האלה, האם .7

בין הרגשתך האישית לבין מה שמצופה ממך להרגיש או בפער בין הציפיה שתעמידי פנים לבין

האם הוא ? ר הזההאם הוא חולל שינוי באופן התמודדותך עם הפע? יכולתך לעשות זאת

האם הוא השפיע על מחירי ? השפיע על מידת ההצלחה של דרך ההתמודדות בה את נוקטת

איך את מסבירה –אם לא : בהתייחס לכל אחת מהשאלות? אי הצלחת ההתמודדות/הצלחת

.פרטי והדגימי? מה מהות השינוי ואיך את מסבירה אותו–אם כן ? את זה

במסגרת העבודה ה שמצופה ממך להרגיש במצבים האלה האם לדעתך יש או אין פער בין מ .8

, בחברה הרחבהכאדם רגילבמצבים דומים כאחות במחלקה לבין מה שמצופה ממך להרגיש

האם לדעתך יש או אין פער בין מה שמצופה ממך להסוות - או?כשאת מחוץ למסגרת העבודה

להסוות כאדם רגיל במצבים האלה במסגרת העבודה כאחות במחלקה לבין מה שמצופה ממך

אם ? איך את מסבירה את זה– אם אין פער ? כשאת מחוץ למסגרת העבודה, בחברה הרחבה

? קיומו של הפערבאילו נסיבות חשת ב? עד כמה הפער שציינת גדול: פרטי והדגימי–יש פער

השוואה לתגובתם , מסרים ברורים מחוץ למסגרת העבודה(? מה בדיוק גרם לך לחוש בקיומו

האם חל ).סנקציות מצידם על תגובות רגשיות לא מקובלות/ביקורות, אנשים אחריםשל

156

ן אם כ? איך את מסבירה את זה–אם לא מטריד ? באיזו מידה הפער הזה מטריד אותך .9

האם ניסית להתמודד אתה על ידי ? איך את מתמודדת עם הטירדה הזאת? מדוע–מטריד

על ידי החלטה להגיב / יצירת הפרדה ברורה בין תגובותיך הרגשיות בעבודה ומחוץ למסגרתה

. פרטי והדגימי מה בדיוק עשית בנידון? בדרך אחרת/ רגשית באותו אופן בשתי המסגרות

האם חל שינוי : בהתייחס לכל אחת מהשאלות ?א בדרך זולמה בחרת להתמודד דווק

? איך את מסבירה את זה–אם לא ? מתקופת הלימודים בסיעוד ועד היום באופן התמודדותך

. פרטי והדגימי מהו השינוי–אם כן

הצליחהאם ? עם הטירדה שמעורר אצלך הפערבדרכים האלה להתמודד הצלחת באיזו מידה .10

למשל , י הבעיה או שלהצלחת ההתמודדת בדרך זו יש גם מחירים האם בכך נפתרה לגמר–

המידה בה את שלמה עם תגובותיך , מבחינת הנטל או הסכנות הכרוכים בדרך ההתמודדות

קושי לשנות את ( פרטי והדגימי –אם יש מחירים ? הרגשיות או תגובות סובביך כלפיהן

, תהיה אודות ההרגשה האמיתית,נתק בין ההרגשה לבין צרכי המצב, ההרגשה באופן מתמיד

שנובעים , האם לאי הצלחה זו יש מחירים? מדוע– הצליחהאם לא ). ביקורות מצד הסובבים

מקושי לשפוט כיצד להגיב רגשית או , למשל מהשוני בין תגובתך הרגשית לבין זו של סובביך

בהלה (גימי פרטי והד–אם יש מחירים ? מספקנות לגבי מה שמקובל בנידון במסגרת עבודתך

ספקנות לגבי כללי , בלבול לגבי התגובה הרגשית הראויה, ואי נוחות לנוכח השוני מהסובבים

האם לאחר שלא הצלחת להתמודד בדרך ההתמודדות שציינת נקטת בדרכי ).הרגשות בעבודה

כולל הצלחת ההתמודדות ומחיריה ואי הצלחתה ( פרטי והדגימי –אם כן ? התמודדות אחרות

האם לאחר שלא הצלחת להתמודד גם בדרכי ההתמודדות האלה שציינת נקטת ).ומחיריה

כולל הצלחת ההתמודדות ומחיריה ואי ( פרטי והדגימי –אם כן ? בדרכי התמודדות אחרות

האם חל שינוי מתקופת הלימודים בסיעוד ועד היום במידת הצלחתך או ). הצלחתה ומחיריה

אם ? איך את מסבירה את זה–אם לא ? חיריהאי הצלחתך להתמודד עם הפערים שציינת ומ

. פרטי והדגימי מהו השינוי–כן

האם הוא חולל שינוי ? האם הותק שלך במקצוע חולל שינוי במידה בה את חשה בפער הזה .11

? האם הוא חולל שינוי באופן התמודדתך עם הטירדה? במידת הטירדה שהפער מעורר אצלך

האם הוא השפיע על ? ך ההתמודדות בה את נוקטתהאם הוא השפיע על מידת ההצלחה של דר

157

איך את –

. פרטי והדגימי? מה מהות השינוי ואיך את מסבירה אותו–אם כן ? מסבירה את זה

הרגשותיו , במצבים שבהם הטיפול כרוך בפלישה למרחב האישי של המטופל או בחשיפת גופו .12

? את מצופה כאחות גם לא להרגיש הרגשות מסוימות, הפרטיות או התנהגויותיו האינטימיות

פרטי והדגימי מה שחשבת ). לגבי רגשות שקשורים למבוכה–פירוט (? איזה הרגשות–אם כן

בלימודים , שמצופה ממך כאחות לא להרגיש כלפי המטופל לפני שהחלטת ללמוד סיעוד

האם : בהתייחס לכל אחת מהשאלות. עבודתך כאחות באותם המצביםבסיעוד ובתחילת

באמת לא להרגיש את ההרגשות האלה או שבסך הכל את חשבת שתפקידך כאחות מחייב

?מצופה להסוות אותן

את מצופה במצבים הללו לא להרגיש או להסוות את ההרגשות , מאין ידוע לך שכאחות .13

האם קיבלת מסרים :) ק ללימודים או לעבודהבמידה שהמקור שצויין מתייחס ר(? שציינת

פרטי והדגימי באילו נסיבות ? הלימודים/ גם במסגרת העבודהדומים או אחרים בנושא זה

מטעם מי וכיצד הם הועברו , אילו מסרים בדיוק קיבלת בנושא זה, התוודעת לציפיות הללו

).' אחיות ותיקות וכודוגמה אישית של, סנקציות, ביקורות, רמיזות, הנחייה ישירה(? אליך

לאיזה מסרים נחשפת בברית המועצות בנוגע :במידה שהמרואיינת ילידת ברית המועצות

האם חל שינוי : לכלל המרואיינות? לאופן בו האחות אמורה לא להרגיש כלפי המטופלים

איך את מסבירה –אם לא ? במסרים שנחשפת אליהם מתקופת הלימודים בסיעוד ועד היום

. פרטי והדגימי מהו השינוי– כן אם? את זה

? מסווה אותן את באמת לא מרגישה את ההרגשות האלה או שבסך הכל את, האם בפועל .14

. דוגמאות מהתקופה האחרונהפרטי והדגימי

האם קרה שבמצבים האלה חשת את מה שמצופה ממך לא להרגיש או שלא הצלחת להסתיר .15

פרטי –אם כן ? מסבירה את זה איך את–אם לא ? את ההרגשות שאת מצופה להסוות

, הרגשה אישית(? איך הבחנת שאינך ממלאת את הציפיות? באילו נסיבות זה קרה: והדגימי

? למה זה קרה דווקא בנסיבות אלה). סנקציות מצד הסובבים/ביקורות, השוואה לעמיתים

האם חל שינוי מתקופת : בהתייחס לכל אחת מהשאלות ?באיזו תדירות זה קורה לך

–אם כן ? איך את מסבירה את זה–אם לא ? ודים בסיעוד ועד היום בקשיים שציינתהלימ

.פרטי והדגימי מהו השינוי

158

להסתיר עם הקושי את מה שמצופה ממך לא להרגיש או כיצד התמודדת עם הקושי לחוש .16

להסוות / האם ניסית לדכא את הרגשתך בהתאם למצופה? את ההרגשה שאת מצופה להסוות

פרטי והדגימי מה בדיוק ? )כולל רצף של טקטיקות( להתמודד בדרך אחרת /את הרגשתך

בהתייחס לכל ?באיזו תדירות את נוקטת בה? למה התמודדת דווקא בדרך זו. עשית בנידון

? האם חל שינוי מתקופת הלימודים בסיעוד ועד היום באופן התמודדותך: אחת מהשאלות

.טי והדגימי מהו השינוי פר–אם כן ? איך את מסבירה את זה–אם לא

באיזו מידה את מצליחה בדרך זו להתמודד במצבים האלה עם הפער בין הרגשתך האישית .17

לבין מה שמצופה ממך לא להרגיש או עם הפער בין הציפיה שתסווי את הרגשתך לבין יכולתך

האם בכך נפתרה לגמרי הבעיה או שלהצלחת ההתמודדות בדרך –אם מצליחה ? לעשות זאת

, תפקוד אוטומטי, עמעום פונקצית האיתות של הרגשות(פרטי והדגימי ? יש גם מחיריםזו

הזדהות יתר עם , ניכור מהעבודה, נוקשות יתר בעבודה, ניתוק רגשי מהפעולות המתבצעות

האם לאי ? מדוע–אם לא מצליחה ). תפיסת התפקיד ככרוך ברמאות ובצביעות, מטופלים

תפקודך בעבודה ויחסך לעבודה , ינת הרגשותיךלמשל מבח, הצלחה זו יש מחירים

ערעור , ממונים/חיכוכים ואי הבנות עם עמיתים( פרטי והדגימי - אם יש מחירים ? ולמטופלים

הרהורי , חוסר שביעות רצון בעבודה, שנאה עצמית, תיסכול, הביטחון במותאמות לתפקיד

דת הצלחתך או אי הצלחתך האם חל שינוי מתקופת הלימודים בסיעוד ועד היום במי).פרישה

פרטי –אם כן ? איך את מסבירה את זה–אם לא ? להתמודד עם הפערים שציינת ומחיריה

.והדגימי מהו השינוי

הותק שלך במקצוע חולל שינוי בתדירות בה את חשה בפער , בהתייחס למצבים האלה, האם .18

יפיה שתסווי את בין הרגשתך האישית לבין מה שמצופה ממך לא להרגיש או בפער בין הצ

? האם הוא חולל שינוי באופן התמודדותך עם הפער הזה? הרגשתך לבין יכולתך לעשות זאת

האם הוא השפיע על ? האם הוא השפיע על מידת ההצלחה של דרך ההתמודדות בה את נוקטת

איך את –אם לא : בהתייחס לכל אחת מהשאלות? אי הצלחת ההתמודדות/מחירי הצלחת

. פרטי והדגימי? מה מהות השינוי ואיך את מסבירה אותו–ם כן א? מסבירה את זה

האם לדעתך יש או אין פער בין הציפיות בתחום הרגשי שמופנות כלפיך במצבים האלה .19

כשאת מוצאת את עצמך במצבים , כאחות במחלקה לבין אלו שמופנות כלפיך כאדם רגיל

פרטי –אם יש פער ? ה את זה איך את מסביר–אם אין פער ? דומים מחוץ למסגרת העבודה

159

אם כן ? איך את מסבירה את זה–אם לא מטריד ? באיזו מידה הפער הזה מטריד אותך .20

האם ניסית להתמודד אתה על ידי ? איך את מתמודדת עם הטירדה הזאת? מדוע–מטריד

על ידי החלטה להגיב / דה ברורה בין תגובותיך הרגשיות בעבודה ומחוץ למסגרתה יצירת הפר

. פרטי והדגימי מה בדיוק עשית בנידון? בדרך אחרת/ רגשית באותו אופן בשתי המסגרות

האם חל שינוי : בהתייחס לכל אחת מהשאלות ?למה בחרת להתמודד דווקא בדרך זו

? איך את מסבירה את זה–אם לא ? ן התמודדותךמתקופת הלימודים בסיעוד ועד היום באופ

. פרטי והדגימי מהו השינוי–אם כן

–אם מצליחה ? באיזו מידה את מצליחה בדרך זו להתמודד עם הטירדה שמעורר אצלך הפער .21

למשל , האם בכך נפתרה לגמרי הבעיה או שלהצלחת ההתמודדת בדרך זו יש גם מחירים

המידה בה את שלמה עם תגובותיך , דרך ההתמודדותמבחינת הנטל או הסכנות הכרוכים ב

קושי לשנות את ( פרטי והדגימי –אם יש מחירים ? הרגשיות או תגובות סובביך כלפיהן

, תהיה אודות ההרגשה האמיתית, נתק בין ההרגשה לבין צרכי המצב, ההרגשה באופן מתמיד

שנובעים , ו יש מחיריםהאם לאי הצלחה ז? מדוע–אם לא מצליחה ). ביקורות מצד הסובבים

מקושי לשפוט כיצד להגיב רגשית או , למשל מהשוני בין תגובתך הרגשית לבין זו של סובביך

בהלה ( פרטי והדגימי –אם יש מחירים ? מספקנות לגבי מה שמקובל בנידון במסגרת עבודתך

י כללי ספקנות לגב, בלבול לגבי התגובה הרגשית הראויה, ואי נוחות לנוכח השוני מהסובבים

האם חל שינוי מתקופת הלימודים בסיעוד ועד היום במידת הצלחתך או אי ).הרגשות בעבודה

–אם כן ? איך את מסבירה את זה–אם לא ? הצלחתך להתמודד עם הפערים שציינת ומחיריה

.פרטי והדגימי מהו השינוי

ולל שינוי האם הוא ח? האם הותק שלך במקצוע חולל שינוי במידה בה את חשה בפער הזה .22

? האם הוא חולל שינוי באופן התמודדתך עם הטירדה? במידת הטירדה שהפער מעורר אצלך

האם הוא השפיע על ? האם הוא השפיע על מידת ההצלחה של דרך ההתמודדות בה את נוקטת

160

איך את –

. פרטי והדגימי? מה מהות השינוי ואיך את מסבירה אותו –אם כן ? מסבירה את זה

מה ,בסכנה או במראות וריחות לא נעימים, במתחוהטיפול כרוך , כשאת מטפלת בחולה .23

פרטי והדגימי מה ). רוגע לגבי רגשות שקשורים ל-פירוט (? מצופה ממך כאחות להרגיש כלפיו

בלימודים , החלטת ללמוד סיעודשחשבת שמצופה ממך כאחות להרגיש כלפי המטופל לפני ש

האם : בהתייחס לכל אחת מהשאלות. בסיעוד ובתחילת עבודתך כאחות באותם המצבים

חשבת שתפקידך כאחות מחייב בכנות להרגיש את ההרגשות שציינת או להעמיד פנים כאילו

?את מרגישה אותן

את מרגישה את את מצופה במצבים הללו להרגיש או להציג כאילו , מאין ידוע לך שכאחות .24

נחשפת האם :) במידה שהמקור שצויין מתייחס רק ללימודים או לעבודה(? ההרגשות שציינת

פרטי והדגימי באילו ? העבודה/ גם במסגרת הלימודיםדומים או אחרים בנושא זה מסרים ל

מטעם מי וכיצד הם , אילו מסרים בדיוק קיבלת בנושא זה, נסיבות התוודעת לציפיות הללו

דוגמה אישית של אחיות ותיקות , סנקציות, ביקורות, רמיזות, הנחייה ישירה(? ליךהועברו א

לאיזה מסרים נחשפת בברית המועצות :במידה שהמרואיינת ילידת ברית המועצות). 'וכו

האם חל שינוי :לכלל המרואיינות? בנוגע לאופן בו האחות אמורה להרגיש כלפי המטופלים

איך את מסבירה –אם לא ? הלימודים בסיעוד ועד היוםבמסרים שנחשפת אליהם מתקופת

. פרטי והדגימי מהו השינוי–אם כן ? את זה

האם מדובר בהרגשות כנות ? מה בפועל את בדרך כלל מרגישה כלפי המטופל במצבים האלה .25

.פרטי והציגי דוגמאות מהתקופה האחרונה? או בהעמדת פנים

צופה ממך להרגיש או שלא הצלחת את מה שמהרגשת האם קרה שבמצבים האלה לא .26

אם ? איך את מסבירה את זה–אם לא ? להעמיד פנים כאילו שאת מרגישה את מה שמצופה

הרגשה (? איך הבחנת שאינך ממלאת את הציפיות? באילו נסיבות זה קרה: פרטי והדגימי–כן

נסיבות למה זה קרה דווקא ב). סנקציות מצד הסובבים/ביקורות, השוואה לעמיתים, אישית

האם חל שינוי מתקופת : בהתייחס לכל אחת מהשאלות ?באיזו תדירות זה קורה לך? אלה

–אם כן ? איך את מסבירה את זה–אם לא ? הלימודים בסיעוד ועד היום בקשיים שציינת

.פרטי והדגימי מהו השינוי

161

כיצד התמודדות עם הקושי להרגיש את מה שמצופה ממך או להעמיד פנים כאילו שאת .27

להעמיד / האם ניסית להתאים את הרגשתך למה שמצופה?מרגישה את מה שמצופה ממך

? )כולל רצף של טקטיקות(להתמודד בדרך אחרת / פנים כאילו את מרגישה את מה שמצופה

באיזו תדירות את ? למה התמודדת דווקא בדרך זו. פרטי והדגימי מה בדיוק עשית בנידון

האם חל שינוי מתקופת הלימודים בסיעוד ועד : אלותבהתייחס לכל אחת מהש ?נוקטת בה

פרטי והדגימי מהו –אם כן ? איך את מסבירה את זה–אם לא ? היום באופן התמודדותך

.השינוי

להתמודד במצבים האלה עם הפער בין הרגשתך האישית לבין מה את מצליחה באיזו מידה .28

אם ? ים לבין יכולתך לעשות זאתשמצופה ממך להרגיש או עם הפער בין הציפיה שתעמידי פנ

? האם בכך נפתרה לגמרי הבעיה או שלהצלחת ההתמודדות בדרך זו יש גם מחירים– מצליחה

ניתוק רגשי מהפעולות , תפקוד אוטומטי, עמעום פונקצית האיתות של הרגשות(פרטי והדגימי

תפיסת , הזדהות יתר עם מטופלים, ניכור מהעבודה, נוקשות יתר בעבודה, המתבצעות

האם לאי הצלחה זו יש ? מדוע– מצליחהאם לא ). התפקיד ככרוך ברמאות ובצביעות

אם יש ? תפקודך בעבודה ויחסך לעבודה ולמטופלים, למשל מבחינת הרגשותיך, מחירים

ערעור הביטחון , ממונים/חיכוכים ואי הבנות עם עמיתים( פרטי והדגימי - מחירים

).הרהורי פרישה, חוסר שביעות רצון בעבודה, צמיתשנאה ע, תיסכול, במותאמות לתפקיד

נקטת בדרכי התמודדות , האם לאחר שלא הצלחת להתמודד בדרך ההתמודדות שציינת

). כולל הצלחת ההתמודדות ומחיריה ואי הצלחתה ומחיריה( פרטי והדגימי –אם כן ? אחרות

רכי התמודדות נקטת בד, האם לאחר שלא הצלחת להתמודד גם בדרכי ההתמודדות שציינת

). כולל הצלחת ההתמודדות ומחיריה ואי הצלחתה ומחיריה( פרטי והדגימי –אם כן ? אחרות

האם חל שינוי מתקופת הלימודים בסיעוד ועד היום במידת הצלחתך או אי הצלחתך

פרטי –אם כן ? איך את מסבירה את זה–אם לא ? להתמודד עם הפערים שציינת ומחיריה

.יוהדגימי מהו השינו

הותק שלך במקצוע חולל שינוי בתדירות בה את חשה בפער , בהתייחס למצבים האלה, האם .29

בין הרגשתך האישית לבין מה שמצופה ממך להרגיש או בפער בין הציפיה שתעמידי פנים לבין

האם הוא ? האם הוא חולל שינוי באופן התמודדותך עם הפער הזה? יכולתך לעשות זאת

האם הוא השפיע על מחירי ? ל דרך ההתמודדות בה את נוקטתהשפיע על מידת ההצלחה ש

162

איך את מסבירה –

.פרטי והדגימי? מה מהות השינוי ואיך את מסבירה אותו–אם כן ? את זה

ת העבודה במסגרהאם לדעתך יש או אין פער בין מה שמצופה ממך להרגיש במצבים האלה .30

, בחברה הרחבהכאדם רגילבמצבים דומים כאחות במחלקה לבין מה שמצופה ממך להרגיש

האם לדעתך יש או אין פער בין מה שמצופה ממך להסוות - או?כשאת מחוץ למסגרת העבודה

במצבים האלה במסגרת העבודה כאחות במחלקה לבין מה שמצופה ממך להסוות כאדם רגיל

אם ? איך את מסבירה את זה– אם אין פער ? חוץ למסגרת העבודהכשאת מ, בחברה הרחבה

? קיומו של הפערבאילו נסיבות חשת ב? עד כמה הפער שציינת גדול: פרטי והדגימי–יש פער

השוואה לתגובתם , מסרים ברורים מחוץ למסגרת העבודה(? מה בדיוק גרם לך לחוש בקיומו

האם חל ). תגובות רגשיות לא מקובלותסנקציות מצידם על/ביקורות, של אנשים אחרים

? איך את מסבירה את זה–אם לא ? שינוי מתקופת הלימודים בסיעוד ועד היום בפער שציינת

. פרטי והדגימי מהו השינוי–אם כן

אם כן ? איך את מסבירה את זה–אם לא מטריד ? באיזו מידה הפער הזה מטריד אותך .31

האם ניסית להתמודד אתה על ידי ? רדה הזאתאיך את מתמודדת עם הטי? מדוע–מטריד

על ידי החלטה להגיב / יצירת הפרדה ברורה בין תגובותיך הרגשיות בעבודה ומחוץ למסגרתה

. פרטי והדגימי מה בדיוק עשית בנידון? בדרך אחרת/ רגשית באותו אופן בשתי המסגרות

אם חל שינוי ה: בהתייחס לכל אחת מהשאלות ?למה בחרת להתמודד דווקא בדרך זו

? איך את מסבירה את זה–אם לא ? מתקופת הלימודים בסיעוד ועד היום באופן התמודדותך

. פרטי והדגימי מהו השינוי–אם כן

הצליחהאם ? עם הטירדה שמעורר אצלך הפערבדרכים האלה להתמודד הצלחת באיזו מידה .32

למשל , ש גם מחירים האם בכך נפתרה לגמרי הבעיה או שלהצלחת ההתמודדת בדרך זו י–

המידה בה את שלמה עם תגובותיך , מבחינת הנטל או הסכנות הכרוכים בדרך ההתמודדות

קושי לשנות את ( פרטי והדגימי –אם יש מחירים ? הרגשיות או תגובות סובביך כלפיהן

, תהיה אודות ההרגשה האמיתית, נתק בין ההרגשה לבין צרכי המצב, ההרגשה באופן מתמיד

שנובעים , האם לאי הצלחה זו יש מחירים? מדוע– הצליחהאם לא ). צד הסובביםביקורות מ

מקושי לשפוט כיצד להגיב רגשית או , למשל מהשוני בין תגובתך הרגשית לבין זו של סובביך

בהלה ( פרטי והדגימי –אם יש מחירים ? מספקנות לגבי מה שמקובל בנידון במסגרת עבודתך

163

האם הוא חולל שינוי ? האם הותק שלך במקצוע חולל שינוי במידה בה את חשה בפער הזה .33

? נוי באופן התמודדתך עם הטירדההאם הוא חולל שי? במידת הטירדה שהפער מעורר אצלך

האם הוא השפיע על ? האם הוא השפיע על מידת ההצלחה של דרך ההתמודדות בה את נוקטת

איך את–אם לא : בהתייחס לכל אחת מהשאלות? אי הצלחת ההתמודדות/מחירי הצלחת

. פרטי והדגימי? מה מהות השינוי ואיך את מסבירה אותו–אם כן ? מסבירה את זה

את מצופה , סכנה או במראות וריחות לא נעימים, במתחם שבהם הטיפול כרוך במצבי .34

לגבי רגשות –פירוט (? איזה הרגשות–אם כן ? כאחות גם לא להרגיש הרגשות מסוימות

פרטי והדגימי מה שחשבת שמצופה ממך כאחות לא להרגיש כלפי המטופל ). גועלשקשורים ל

. סיעוד ובתחילת עבודתך כאחות באותם המצביםבלימודים ב, לפני שהחלטת ללמוד סיעוד

באמת לא להרגיש את האם חשבת שתפקידך כאחות מחייב : בהתייחס לכל אחת מהשאלות

?ההרגשות האלה או שבסך הכל את מצופה להסוות אותן

את מצופה במצבים הללו לא להרגיש או להסוות את ההרגשות , מאין ידוע לך שכאחות .35

האם קיבלת מסרים :) צויין מתייחס רק ללימודים או לעבודהבמידה שהמקור ש(? שציינת

פרטי והדגימי באילו נסיבות ? הלימודים/ גם במסגרת העבודהדומים או אחרים בנושא זה

מטעם מי וכיצד הם הועברו , אילו מסרים בדיוק קיבלת בנושא זה, התוודעת לציפיות הללו

).'דוגמה אישית של אחיות ותיקות וכו, סנקציות, ביקורות, רמיזות, הנחייה ישירה(? אליך

לאיזה מסרים נחשפת בברית המועצות בנוגע :במידה שהמרואיינת ילידת ברית המועצות

האם חל שינוי : לכלל המרואיינות? לאופן בו האחות אמורה לא להרגיש כלפי המטופלים

בירה איך את מס–אם לא ? במסרים שנחשפת אליהם מתקופת הלימודים בסיעוד ועד היום

. פרטי והדגימי מהו השינוי–אם כן ? את זה

164

? מסווה אותן את באמת לא מרגישה את ההרגשות האלה או שבסך הכל את, האם בפועל .36

. דוגמאות מהתקופה האחרונהפרטי והדגימי

האם קרה שבמצבים האלה חשת את מה שמצופה ממך לא להרגיש או שלא הצלחת להסתיר .37

פרטי –אם כן ? איך את מסבירה את זה–אם לא ? את ההרגשות שאת מצופה להסוות

, הרגשה אישית(? איך הבחנת שאינך ממלאת את הציפיות? באילו נסיבות זה קרה: והדגימי

? למה זה קרה דווקא בנסיבות אלה). סנקציות מצד הסובבים/ביקורות, השוואה לעמיתים

וי מתקופת האם חל שינ: בהתייחס לכל אחת מהשאלות ?באיזו תדירות זה קורה לך

–אם כן ? איך את מסבירה את זה–אם לא ? הלימודים בסיעוד ועד היום בקשיים שציינת

.פרטי והדגימי מהו השינוי

להסתיר עם הקושי את מה שמצופה ממך לא להרגיש או כיצד התמודדת עם הקושי לחוש .38

וות להס/ האם ניסית לדכא את הרגשתך בהתאם למצופה? את ההרגשה שאת מצופה להסוות

פרטי והדגימי מה בדיוק ? )כולל רצף של טקטיקות(להתמודד בדרך אחרת / את הרגשתך

בהתייחס לכל ?באיזו תדירות את נוקטת בה? למה התמודדת דווקא בדרך זו. עשית בנידון

? האם חל שינוי מתקופת הלימודים בסיעוד ועד היום באופן התמודדותך: אחת מהשאלות

. פרטי והדגימי מהו השינוי–אם כן ? זה איך את מסבירה את –אם לא

באיזו מידה את מצליחה בדרך זו להתמודד במצבים האלה עם הפער בין הרגשתך האישית .39

לבין מה שמצופה ממך לא להרגיש או עם הפער בין הציפיה שתסווי את הרגשתך לבין יכולתך

ודדות בדרך האם בכך נפתרה לגמרי הבעיה או שלהצלחת ההתמ–אם מצליחה ? לעשות זאת

, תפקוד אוטומטי, עמעום פונקצית האיתות של הרגשות(פרטי והדגימי ? זו יש גם מחירים

הזדהות יתר עם , ניכור מהעבודה, נוקשות יתר בעבודה, ניתוק רגשי מהפעולות המתבצעות

האם לאי ? מדוע–אם לא מצליחה ). תפיסת התפקיד ככרוך ברמאות ובצביעות, מטופלים

תפקודך בעבודה ויחסך לעבודה , למשל מבחינת הרגשותיך, יריםהצלחה זו יש מח

ערעור , ממונים/חיכוכים ואי הבנות עם עמיתים( פרטי והדגימי - אם יש מחירים ? ולמטופלים

הרהורי , חוסר שביעות רצון בעבודה, שנאה עצמית, תיסכול, הביטחון במותאמות לתפקיד

ד ועד היום במידת הצלחתך או אי הצלחתך האם חל שינוי מתקופת הלימודים בסיעו).פרישה

פרטי –אם כן ? איך את מסבירה את זה–אם לא ? להתמודד עם הפערים שציינת ומחיריה

.והדגימי מהו השינוי

165

הותק שלך במקצוע חולל שינוי בתדירות בה את חשה בפער , בהתייחס למצבים האלה, האם .40

או בפער בין הציפיה שתסווי את בין הרגשתך האישית לבין מה שמצופה ממך לא להרגיש

? האם הוא חולל שינוי באופן התמודדותך עם הפער הזה? הרגשתך לבין יכולתך לעשות זאת

האם הוא השפיע על ? האם הוא השפיע על מידת ההצלחה של דרך ההתמודדות בה את נוקטת

איך את –אם לא : בהתייחס לכל אחת מהשאלות? אי הצלחת ההתמודדות/מחירי הצלחת

. פרטי והדגימי? מה מהות השינוי ואיך את מסבירה אותו–אם כן ? סבירה את זהמ

האם לדעתך יש או אין פער בין הציפיות בתחום הרגשי שמופנות כלפיך במצבים האלה .41

כשאת מוצאת את עצמך במצבים , כאחות במחלקה לבין אלו שמופנות כלפיך כאדם רגיל

פרטי –אם יש פער ? איך את מסבירה את זה–אם אין פער ? דומים מחוץ למסגרת העבודה

מה בדיוק גרם לך לחוש ? באילו נסיבות חשת בכך? עד כמה הפער שציינת גדול: והדגימי

השוואה לתגובתם של אנשים , מסרים ברורים מחוץ למסגרת העבודה(? בקיומו של הפער

שינוי מתקופת האם חל).סנקציות מצידם על תגובות רגשיות לא מקובלות/ביקורות, אחרים

פרטי –אם כן ? איך את מסבירה את זה–אם לא ? הלימודים בסיעוד ועד היום בפער שציינת

.והדגימי מהו השינוי

אם כן ? איך את מסבירה את זה–אם לא מטריד ? באיזו מידה הפער הזה מטריד אותך .42

ידי האם ניסית להתמודד אתה על? איך את מתמודדת עם הטירדה הזאת? מדוע–מטריד

על ידי החלטה להגיב / יצירת הפרדה ברורה בין תגובותיך הרגשיות בעבודה ומחוץ למסגרתה

. פרטי והדגימי מה בדיוק עשית בנידון? בדרך אחרת/ רגשית באותו אופן בשתי המסגרות

האם חל שינוי : בהתייחס לכל אחת מהשאלות ?למה בחרת להתמודד דווקא בדרך זו

? איך את מסבירה את זה–אם לא ? ועד היום באופן התמודדותךמתקופת הלימודים בסיעוד

. פרטי והדגימי מהו השינוי–אם כן

–אם מצליחה ? באיזו מידה את מצליחה בדרך זו להתמודד עם הטירדה שמעורר אצלך הפער .43

למשל , האם בכך נפתרה לגמרי הבעיה או שלהצלחת ההתמודדת בדרך זו יש גם מחירים

המידה בה את שלמה עם תגובותיך , כנות הכרוכים בדרך ההתמודדותמבחינת הנטל או הס

קושי לשנות את ( פרטי והדגימי –אם יש מחירים ? הרגשיות או תגובות סובביך כלפיהן

, תהיה אודות ההרגשה האמיתית, נתק בין ההרגשה לבין צרכי המצב, ההרגשה באופן מתמיד

שנובעים , אם לאי הצלחה זו יש מחיריםה? מדוע–אם לא מצליחה ). ביקורות מצד הסובבים

166

בהלה ( פרטי והדגימי –

ספקנות לגבי כללי , יהבלבול לגבי התגובה הרגשית הראו, ואי נוחות לנוכח השוני מהסובבים

האם חל שינוי מתקופת הלימודים בסיעוד ועד היום במידת הצלחתך או אי ).הרגשות בעבודה

–אם כן ? איך את מסבירה את זה–אם לא ? הצלחתך להתמודד עם הפערים שציינת ומחיריה

.פרטי והדגימי מהו השינוי

האם הוא חולל שינוי ? הזההאם הותק שלך במקצוע חולל שינוי במידה בה את חשה בפער .44

? האם הוא חולל שינוי באופן התמודדתך עם הטירדה? במידת הטירדה שהפער מעורר אצלך

האם הוא השפיע על ? האם הוא השפיע על מידת ההצלחה של דרך ההתמודדות בה את נוקטת

איך את –אם לא : בהתייחס לכל אחת מהשאלות? אי הצלחת ההתמודדות/מחירי הצלחת

. פרטי והדגימי? מה מהות השינוי ואיך את מסבירה אותו–אם כן ? ת זהמסבירה א

שמכלול השקפותיו או מעשיו אינם מקובלים עליך או בחולה , באדםכשאת מטפלת .45

? מה מצופה ממך כאחות להרגיש כלפיו, שהתנהגותו במחלקה או כלפיך אינה מקובלת עליך

הדגימי מה שחשבת שמצופה ממך כאחות פרטי ו). סובלנות לגבי רגשות שקשורים ל-פירוט (

בלימודים בסיעוד ובתחילת עבודתך , להרגיש כלפי המטופל לפני שהחלטת ללמוד סיעוד

האם חשבת שתפקידך כאחות : בהתייחס לכל אחת מהשאלות. כאחות באותם המצבים

?מחייב בכנות להרגיש את ההרגשות שציינת או להעמיד פנים כאילו את מרגישה אותן

את מצופה במצבים הללו להרגיש או להציג כאילו את מרגישה את , דוע לך שכאחותמאין י .46

נחשפת האם :) במידה שהמקור שצויין מתייחס רק ללימודים או לעבודה(? ההרגשות שציינת

פרטי והדגימי באילו ? העבודה/ גם במסגרת הלימודיםדומים או אחרים בנושא זה מסרים ל

מטעם מי וכיצד הם , אילו מסרים בדיוק קיבלת בנושא זה, נסיבות התוודעת לציפיות הללו

דוגמה אישית של אחיות ותיקות , סנקציות, ביקורות, רמיזות, הנחייה ישירה(? הועברו אליך

לאיזה מסרים נחשפת בברית המועצות :במידה שהמרואיינת ילידת ברית המועצות). 'וכו

האם חל שינוי :לכלל המרואיינות ?בנוגע לאופן בו האחות אמורה להרגיש כלפי המטופלים

איך את מסבירה –אם לא ? במסרים שנחשפת אליהם מתקופת הלימודים בסיעוד ועד היום

. פרטי והדגימי מהו השינוי–אם כן ? את זה

167

האם מדובר בהרגשות כנות ? מה בפועל את בדרך כלל מרגישה כלפי המטופל במצבים האלה .47

.ת מהתקופה האחרונהפרטי והציגי דוגמאו? או בהעמדת פנים

את מה שמצופה ממך להרגיש או שלא הצלחת הרגשת האם קרה שבמצבים האלה לא .48

אם ? איך את מסבירה את זה–אם לא ? להעמיד פנים כאילו שאת מרגישה את מה שמצופה

הרגשה (? איך הבחנת שאינך ממלאת את הציפיות? באילו נסיבות זה קרה: פרטי והדגימי–כן

למה זה קרה דווקא בנסיבות ). סנקציות מצד הסובבים/ביקורות, לעמיתיםהשוואה, אישית

האם חל שינוי מתקופת : בהתייחס לכל אחת מהשאלות ?באיזו תדירות זה קורה לך? אלה

–אם כן ? איך את מסבירה את זה–אם לא ? הלימודים בסיעוד ועד היום בקשיים שציינת

.פרטי והדגימי מהו השינוי

עם הקושי להרגיש את מה שמצופה ממך או להעמיד פנים כאילו שאת כיצד התמודדות .49

להעמיד / האם ניסית להתאים את הרגשתך למה שמצופה?מרגישה את מה שמצופה ממך

? )כולל רצף של טקטיקות(להתמודד בדרך אחרת / פנים כאילו את מרגישה את מה שמצופה

באיזו תדירות את ? וקא בדרך זולמה התמודדת דו. פרטי והדגימי מה בדיוק עשית בנידון

האם חל שינוי מתקופת הלימודים בסיעוד ועד : בהתייחס לכל אחת מהשאלות ?נוקטת בה

פרטי והדגימי מהו –אם כן ? איך את מסבירה את זה–אם לא ? היום באופן התמודדותך

.השינוי

לבין מה להתמודד במצבים האלה עם הפער בין הרגשתך האישית את מצליחה באיזו מידה .50

אם ? שמצופה ממך להרגיש או עם הפער בין הציפיה שתעמידי פנים לבין יכולתך לעשות זאת

? האם בכך נפתרה לגמרי הבעיה או שלהצלחת ההתמודדות בדרך זו יש גם מחירים– מצליחה

ניתוק רגשי מהפעולות , תפקוד אוטומטי, עמעום פונקצית האיתות של הרגשות(פרטי והדגימי

תפיסת , הזדהות יתר עם מטופלים, ניכור מהעבודה, נוקשות יתר בעבודה,המתבצעות

האם לאי הצלחה זו יש ? מדוע– מצליחהאם לא ). התפקיד ככרוך ברמאות ובצביעות

אם יש ? תפקודך בעבודה ויחסך לעבודה ולמטופלים, למשל מבחינת הרגשותיך, מחירים

ערעור הביטחון , ממונים/יתיםחיכוכים ואי הבנות עם עמ( פרטי והדגימי - מחירים

).הרהורי פרישה, חוסר שביעות רצון בעבודה, שנאה עצמית, תיסכול, במותאמות לתפקיד

נקטת בדרכי התמודדות , האם לאחר שלא הצלחת להתמודד בדרך ההתמודדות שציינת

). כולל הצלחת ההתמודדות ומחיריה ואי הצלחתה ומחיריה( פרטי והדגימי –אם כן ? אחרות

168

הותק שלך במקצוע חולל שינוי בתדירות בה את חשה בפער , בהתייחס למצבים האלה, האם .51

בין הרגשתך האישית לבין מה שמצופה ממך להרגיש או בפער בין הציפיה שתעמידי פנים לבין

האם הוא ? אופן התמודדותך עם הפער הזההאם הוא חולל שינוי ב? יכולתך לעשות זאת

האם הוא השפיע על מחירי ? השפיע על מידת ההצלחה של דרך ההתמודדות בה את נוקטת

איך את מסבירה –אם לא : בהתייחס לכל אחת מהשאלות? אי הצלחת ההתמודדות/הצלחת

.פרטי והדגימי? מה מהות השינוי ואיך את מסבירה אותו–אם כן ? את זה

במסגרת העבודה ך יש או אין פער בין מה שמצופה ממך להרגיש במצבים האלה האם לדעת .52

, בחברה הרחבהכאדם רגילבמצבים דומים כאחות במחלקה לבין מה שמצופה ממך להרגיש

האם לדעתך יש או אין פער בין מה שמצופה ממך להסוות - או?כשאת מחוץ למסגרת העבודה

קה לבין מה שמצופה ממך להסוות כאדם רגיל במצבים האלה במסגרת העבודה כאחות במחל

אם ? איך את מסבירה את זה– אם אין פער ? כשאת מחוץ למסגרת העבודה, בחברה הרחבה

? קיומו של הפערבאילו נסיבות חשת ב? עד כמה הפער שציינת גדול: פרטי והדגימי–יש פער

השוואה לתגובתם , המסרים ברורים מחוץ למסגרת העבוד(? מה בדיוק גרם לך לחוש בקיומו

האם חל ).סנקציות מצידם על תגובות רגשיות לא מקובלות/ביקורות, של אנשים אחרים

? איך את מסבירה את זה–אם לא ? שינוי מתקופת הלימודים בסיעוד ועד היום בפער שציינת

. פרטי והדגימי מהו השינוי–אם כן

אם כן ? את מסבירה את זה איך –אם לא מטריד ? באיזו מידה הפער הזה מטריד אותך .53

האם ניסית להתמודד אתה על ידי ? איך את מתמודדת עם הטירדה הזאת? מדוע–מטריד

על ידי החלטה להגיב / יצירת הפרדה ברורה בין תגובותיך הרגשיות בעבודה ומחוץ למסגרתה

. פרטי והדגימי מה בדיוק עשית בנידון? בדרך אחרת/ רגשית באותו אופן בשתי המסגרות

האם חל שינוי : בהתייחס לכל אחת מהשאלות ?למה בחרת להתמודד דווקא בדרך זו

? איך את מסבירה את זה–אם לא ? מתקופת הלימודים בסיעוד ועד היום באופן התמודדותך

. פרטי והדגימי מהו השינוי–אם כן

169

הצליחהאם ? עם הטירדה שמעורר אצלך הפערבדרכים האלה להתמודד הצלחת באיזו מידה .54

למשל , האם בכך נפתרה לגמרי הבעיה או שלהצלחת ההתמודדת בדרך זו יש גם מחירים–

המידה בה את שלמה עם תגובותיך , מבחינת הנטל או הסכנות הכרוכים בדרך ההתמודדות

קושי לשנות את ( פרטי והדגימי –אם יש מחירים ? הרגשיות או תגובות סובביך כלפיהן

, תהיה אודות ההרגשה האמיתית, הרגשה לבין צרכי המצבנתק בין ה, ההרגשה באופן מתמיד

שנובעים , האם לאי הצלחה זו יש מחירים? מדוע– הצליחהאם לא ). ביקורות מצד הסובבים

מקושי לשפוט כיצד להגיב רגשית או , למשל מהשוני בין תגובתך הרגשית לבין זו של סובביך

בהלה ( פרטי והדגימי – יש מחירים אם? מספקנות לגבי מה שמקובל בנידון במסגרת עבודתך

ספקנות לגבי כללי , בלבול לגבי התגובה הרגשית הראויה, ואי נוחות לנוכח השוני מהסובבים

האם לאחר שלא הצלחת להתמודד בדרך ההתמודדות שציינת נקטת בדרכי ).הרגשות בעבודה

ואי הצלחתה כולל הצלחת ההתמודדות ומחיריה( פרטי והדגימי –אם כן ? התמודדות אחרות

האם לאחר שלא הצלחת להתמודד גם בדרכי ההתמודדות האלה שציינת נקטת ). ומחיריה

כולל הצלחת ההתמודדות ומחיריה ואי ( פרטי והדגימי –אם כן ? בדרכי התמודדות אחרות

האם חל שינוי מתקופת הלימודים בסיעוד ועד היום במידת הצלחתך או ). הצלחתה ומחיריה

אם ? איך את מסבירה את זה–אם לא ? ד עם הפערים שציינת ומחיריהאי הצלחתך להתמוד

. פרטי והדגימי מהו השינוי–כן

האם הוא חולל שינוי ? האם הותק שלך במקצוע חולל שינוי במידה בה את חשה בפער הזה .55

? האם הוא חולל שינוי באופן התמודדתך עם הטירדה? במידת הטירדה שהפער מעורר אצלך

האם הוא השפיע על ? על מידת ההצלחה של דרך ההתמודדות בה את נוקטתהאם הוא השפיע

איך את –אם לא : בהתייחס לכל אחת מהשאלות? אי הצלחת ההתמודדות/מחירי הצלחת

. פרטי והדגימי? מה מהות השינוי ואיך את מסבירה אותו–אם כן ? מסבירה את זה

נם מקובלים עליך או כשהתנהגותו במצבים שבהם מכלול השקפותיו או מעשיו של המטופל אי .56

? את מצופה כאחות גם לא להרגיש הרגשות מסוימות, במחלקה או כלפיך אינה מקובלת עליך

פרטי והדגימי מה שחשבת ). כעס לגבי רגשות שקשורים ל–פירוט (? איזה הרגשות–אם כן

ים בלימוד, שמצופה ממך כאחות לא להרגיש כלפי המטופל לפני שהחלטת ללמוד סיעוד

האם : בהתייחס לכל אחת מהשאלות. בסיעוד ובתחילת עבודתך כאחות באותם המצבים

באמת לא להרגיש את ההרגשות האלה או שבסך הכל את חשבת שתפקידך כאחות מחייב

?מצופה להסוות אותן

170

את מצופה במצבים הללו לא להרגיש או להסוות את ההרגשות , מאין ידוע לך שכאחות .57

האם קיבלת מסרים :) ור שצויין מתייחס רק ללימודים או לעבודהבמידה שהמק(? שציינת

פרטי והדגימי באילו נסיבות ? הלימודים/ גם במסגרת העבודהדומים או אחרים בנושא זה

מטעם מי וכיצד הם הועברו , אילו מסרים בדיוק קיבלת בנושא זה, התוודעת לציפיות הללו

).'דוגמה אישית של אחיות ותיקות וכו, ותסנקצי, ביקורות, רמיזות, הנחייה ישירה(? אליך

לאיזה מסרים נחשפת בברית המועצות בנוגע :במידה שהמרואיינת ילידת ברית המועצות

האם חל שינוי : לכלל המרואיינות? לאופן בו האחות אמורה לא להרגיש כלפי המטופלים

ת מסבירה איך א–אם לא ? במסרים שנחשפת אליהם מתקופת הלימודים בסיעוד ועד היום

. פרטי והדגימי מהו השינוי–אם כן ? את זה

? מסווה אותן את באמת לא מרגישה את ההרגשות האלה או שבסך הכל את, האם בפועל .58

. דוגמאות מהתקופה האחרונהפרטי והדגימי

האם קרה שבמצבים האלה חשת את מה שמצופה ממך לא להרגיש או שלא הצלחת להסתיר .59

פרטי –אם כן ? איך את מסבירה את זה–אם לא ? ותאת ההרגשות שאת מצופה להסו

, הרגשה אישית(? איך הבחנת שאינך ממלאת את הציפיות? באילו נסיבות זה קרה: והדגימי

? למה זה קרה דווקא בנסיבות אלה). סנקציות מצד הסובבים/ביקורות, השוואה לעמיתים

שינוי מתקופת האם חל: בהתייחס לכל אחת מהשאלות ?באיזו תדירות זה קורה לך

–אם כן ? איך את מסבירה את זה–אם לא ? הלימודים בסיעוד ועד היום בקשיים שציינת

.פרטי והדגימי מהו השינוי

להסתיר עם הקושי את מה שמצופה ממך לא להרגיש או כיצד התמודדת עם הקושי לחוש .60

להסוות /האם ניסית לדכא את הרגשתך בהתאם למצופה? את ההרגשה שאת מצופה להסוות

פרטי והדגימי מה בדיוק ? )כולל רצף של טקטיקות(להתמודד בדרך אחרת / את הרגשתך

בהתייחס לכל ?באיזו תדירות את נוקטת בה? למה התמודדת דווקא בדרך זו. עשית בנידון

? האם חל שינוי מתקופת הלימודים בסיעוד ועד היום באופן התמודדותך: אחת מהשאלות

. פרטי והדגימי מהו השינוי–אם כן ? את זה איך את מסבירה–אם לא

באיזו מידה את מצליחה בדרך זו להתמודד במצבים האלה עם הפער בין הרגשתך האישית .61

לבין מה שמצופה ממך לא להרגיש או עם הפער בין הציפיה שתסווי את הרגשתך לבין יכולתך

ההתמודדות בדרך האם בכך נפתרה לגמרי הבעיה או שלהצלחת –אם מצליחה ? לעשות זאת

171

האם לאי ? מדוע–

תפקודך בעבודה ויחסך לעבודה , למשל מבחינת הרגשותיך, ש מחיריםהצלחה זו י

ערעור , ממונים/חיכוכים ואי הבנות עם עמיתים( פרטי והדגימי - אם יש מחירים ? ולמטופלים

הרהורי , חוסר שביעות רצון בעבודה, שנאה עצמית, תיסכול, הביטחון במותאמות לתפקיד

סיעוד ועד היום במידת הצלחתך או אי הצלחתך האם חל שינוי מתקופת הלימודים ב).פרישה

פרטי –אם כן ? איך את מסבירה את זה–אם לא ? להתמודד עם הפערים שציינת ומחיריה

.והדגימי מהו השינוי

הותק שלך במקצוע חולל שינוי בתדירות בה את חשה בפער , בהתייחס למצבים האלה, האם .62

גיש או בפער בין הציפיה שתסווי את בין הרגשתך האישית לבין מה שמצופה ממך לא להר

? האם הוא חולל שינוי באופן התמודדותך עם הפער הזה? הרגשתך לבין יכולתך לעשות זאת

האם הוא השפיע על ? האם הוא השפיע על מידת ההצלחה של דרך ההתמודדות בה את נוקטת

את איך –אם לא : בהתייחס לכל אחת מהשאלות? אי הצלחת ההתמודדות/מחירי הצלחת

. פרטי והדגימי? מה מהות השינוי ואיך את מסבירה אותו–אם כן ? מסבירה את זה

האם לדעתך יש או אין פער בין הציפיות בתחום הרגשי שמופנות כלפיך במצבים האלה .63

כשאת מוצאת את עצמך במצבים , כאחות במחלקה לבין אלו שמופנות כלפיך כאדם רגיל

פרטי –אם יש פער ? איך את מסבירה את זה–פער אם אין ? דומים מחוץ למסגרת העבודה

מה בדיוק גרם לך לחוש ? באילו נסיבות חשת בכך? עד כמה הפער שציינת גדול: והדגימי

השוואה לתגובתם של אנשים , מסרים ברורים מחוץ למסגרת העבודה(? בקיומו של הפער

ם חל שינוי מתקופת הא).סנקציות מצידם על תגובות רגשיות לא מקובלות/ביקורות, אחרים

פרטי –אם כן ? איך את מסבירה את זה–אם לא ? הלימודים בסיעוד ועד היום בפער שציינת

.והדגימי מהו השינוי

אם כן ? איך את מסבירה את זה–אם לא מטריד ? באיזו מידה הפער הזה מטריד אותך .64

ה על ידי האם ניסית להתמודד את? איך את מתמודדת עם הטירדה הזאת? מדוע–מטריד

על ידי החלטה להגיב / יצירת הפרדה ברורה בין תגובותיך הרגשיות בעבודה ומחוץ למסגרתה

. פרטי והדגימי מה בדיוק עשית בנידון? בדרך אחרת/ רגשית באותו אופן בשתי המסגרות

האם חל שינוי : בהתייחס לכל אחת מהשאלות ?למה בחרת להתמודד דווקא בדרך זו

172

–אם מצליחה ? באיזו מידה את מצליחה בדרך זו להתמודד עם הטירדה שמעורר אצלך הפער .65

למשל , האם בכך נפתרה לגמרי הבעיה או שלהצלחת ההתמודדת בדרך זו יש גם מחירים

המידה בה את שלמה עם תגובותיך , ו הסכנות הכרוכים בדרך ההתמודדותמבחינת הנטל א

קושי לשנות את ( פרטי והדגימי –אם יש מחירים ? הרגשיות או תגובות סובביך כלפיהן

, תהיה אודות ההרגשה האמיתית, נתק בין ההרגשה לבין צרכי המצב, ההרגשה באופן מתמיד

שנובעים , האם לאי הצלחה זו יש מחירים? ע מדו–אם לא מצליחה ). ביקורות מצד הסובבים

מקושי לשפוט כיצד להגיב רגשית או , למשל מהשוני בין תגובתך הרגשית לבין זו של סובביך

בהלה ( פרטי והדגימי –אם יש מחירים ? מספקנות לגבי מה שמקובל בנידון במסגרת עבודתך

ספקנות לגבי כללי , הראויהבלבול לגבי התגובה הרגשית , ואי נוחות לנוכח השוני מהסובבים

האם חל שינוי מתקופת הלימודים בסיעוד ועד היום במידת הצלחתך או אי ).הרגשות בעבודה

–אם כן ? איך את מסבירה את זה–אם לא ? הצלחתך להתמודד עם הפערים שציינת ומחיריה

.פרטי והדגימי מהו השינוי

האם הוא חולל שינוי ? פער הזההאם הותק שלך במקצוע חולל שינוי במידה בה את חשה ב .66

? האם הוא חולל שינוי באופן התמודדתך עם הטירדה? במידת הטירדה שהפער מעורר אצלך

האם הוא השפיע על ? האם הוא השפיע על מידת ההצלחה של דרך ההתמודדות בה את נוקטת

איך את –אם לא : בהתייחס לכל אחת מהשאלות? אי הצלחת ההתמודדות/מחירי הצלחת

. פרטי והדגימי? מה מהות השינוי ואיך את מסבירה אותו–אם כן ? רה את זהמסבי

173

174

175

3' נספח מס

טופס הסכמה להשתתפות במחקר

________________ , ________________ , ___________________מ "אני הח

ז כתובת. שם ת

הרגשי שמופנות במישור ציפיות" : בזאת שאני מסכימה להשתתף במחקר בנושאמצהירה

:לאחיות

".בעייתיותןעם תלות מילויין בותק וההתמודדות , איכותני אודות אופן הבנתןמחקר

:שנמסרו לי הפרטים שלהלן בנוגע למחקר ולהשתתפות בו, כ הריני מצהירה"כמו

. אביב-ג לסיעוד באוניברסיטת תלהמחקר מתבצע במסגרת עבודת דוקטוראט בחו .1

. מטרתו לבדוק את האופן בו מנהלות אחיות את הרגשותיהן כלפי המטופלים

. שלוש פגישות עם כל מרואיינת- המחקר מתבצע באמצעות ראיונות אישיים במהלך אחת .2

.הראיונות יוקלטו רק אם תינתן הסכמה לכך

בלי שהדבר יפגע , בכל עתאני חופשיה לסרב להשתתף במחקר ולהפסיק את השתתפותי .3

. בזכויותי

.הובטחה לי סודיות בכל הנוגע לשמי ולפרטים שעלולים לזהות אותי בפרסומים מדעיים .4

הובטחה לי נכונות לענות לשאלות שאעלה ואפשרות להתייעץ בגורמים נוספים לגבי .5

.החלטתי להשתתף במחקר או להמשיך את השתתפותי בו

אני מצהירה בזאת שנתתי את הסכמתי להשתתפות במחקר מרצוני החופשי ושהבנתי את כל

.האמור לעיל

__________________ __________________ ___________________

תאריך שם המשתתפת חתימת המשתתפת

ל אחרי שהסברתי למשתתפת במחקר את כל האמור לעיל ווידאתי שכל "קיבלתי את ההסכמה הנ

.הסברי הובנו על ידה

_____________ _______________ ____________________

חתימה תאריך שם החוקרת

176

177

176

נספח מס' 4

תיקוף סטטיסטי של ממצאי הניתוח האיכותני

לבדיקת מקור ההבדלים בין שלוש קבוצות הותק של האחיות במדדים השונים של אופן ניהול

תוקנו על ידי מבחן . 05הבדלים ברמת . כיווניים לפי קבוצת ותק-נעשו ניתוחי שונות חד, הרגשות

Bonferroni) גם על ידי מבחן הבדלים אלו תוקנוScheffe ,בלוחות הבאים ). שהניב תוצאות דומות

ההבדלים בין קבוצות הותק . של ניתוחי השונות השונים Fסטיות תקן וערכי , מוצגים ממוצעים

, במידה. סומנו באותה האות, שלא נמצאו ביניהן הבדל, קבוצות . .c- וb, a צויינו על ידי אותיות

הממוצע צויין על ידי האות . ל"לא צויינו האותיות הנ, מהקבוצותשקבוצה אינה נבדלת מאף אחת

.M הרגשות בהם 6 התוצאות המוצגות מתייחסות למספר שימושים של הקטגוריות השונות מתוך

).סובלנות וכעס, גועל, רוגע, מבוכה, אמפתיה(עוסק המחקר

F-ון בונפרוני למובהקות ניתוחי הנעשה תיק, ניתוחי שונות עבור המדדים השונים50 -מכיוון שנעשו כ

, לאחר חלוקת רמת המובהקות במספר ההשוואות, ולכןp<.05נקבעה רמת מובהקות של . השונים

בלוחות מוצגת רמת . p<.001הוחלט לקבל כהבדלים מובהקים רק הבדלים ברמת מובהקות של

.p<.001ברמת אם כי כאמור נלקחו בחשבון רק הבדלים , המובהקות לפני תיקון בונפרוני

ממוצע החשיפה בלימודים למסרים הנוגעים לרגשות לפי קבוצת ותק. 1לוח

1קבוצה סוג המסר – חודשים 3ותק של שנים5

2קבוצה שנים9-15ותק של

3קבוצה שנים20-33ותק של

F(2,62)=

.ת.ס ממוצע .ת.ס ממוצע .ת.ס ממוצע ***a5.22 1.17 b 0.57 0.93 b 0.33 1.06 150.30 ישיר ***a 0.43 1.08 b 4.48 1.08 a 0.67 1.39 77.97 כללי ***a 0.00 0.00 a 0.00 0.00 b 4.57 1.96 119.38 עקיף

דוגמא אישית של מורות ומדריכות קליניות

a 4.91 0.85 a 4.29 1.45 b 0.48 0.81 107.61***

דוגמא אישית של עמיתים

2.13 1.46 1.52 1.91 3.43 1.89 6.47

*** p<.001

177

:עולים הממצאים שלהלן 1מלוח

,F(2,62)=150.30(נמצאו הבדלים מובהקים בחשיפה למסרים ישירים בלימודים לפי קבוצה •

p<.001 .( נחשפו ליותר מסרים ישירים 1נמצא כי האחיות מקבוצה )M=5.22 ( מאשר

).M=0.33 (3ומקבוצה ) M=0.57 (2האחיות מקבוצה

,F(2,62)=77.97(בדלים מובהקים בחשיפה למסרים כלליים בלימודים לפי קבוצה נמצאו ה •

p<.001 .( נחשפו ליותר מסרים כלליים 2נמצא כי האחיות מקבוצה )M=4.48 ( לעומת

). M=0.67 (3ומקבוצה ) M=0.43 (1האחיות מקבוצה

,F(2,62)=119.38(נמצאו הבדלים מובהקים בחשיפה למסרים עקיפים בלימודים לפי קבוצה •

p<.001 .( נחשפו למסרים עקיפים 3נמצא כי האחיות מקבוצה )M=4.48 ( לעומת האחיות

.שלא נחשפו כלל למסרים עקיפים, 2 - ו1מקבוצה

נמצאו הבדלים מובהקים בחשיפה למסרים של דוגמא אישית של מורות ומדריכות קליניות •

נחשפו 3כי האחיות מקבוצה נמצא ). F(2,62)=107.61, p<.001(לפי קבוצה בלימודים

2ומקבוצה ) M=4.91 (1מאשר האחיות מקבוצה ) M=0.48(לפחות מסרים מסוג זה

) M=4.29.(

ממוצע החשיפה בעבודה למסרים הנוגעים לרגשות לפי קבוצת ותק. 2לוח

1קבוצה סוג המסר – חודשים 3ותק של שנים5

2קבוצה שנים9-15ותק של

3קבוצה שנים20-33של ותק

F(2,62)=

.ת.ס ממוצע .ת.ס ממוצע .ת.ס ממוצע ***a 4.35 1.23 b 0.57 1.03 b 0.38 0.97 94.36 ישיר ***a 0.35 0.41 b 4.48 1.36 a 0.76 1.18 90.04 כללי ***a 0.00 0.00 a 0.00 0.00 b 4.24 1.67 141.83 עקיף

דוגמא אישית של עמיתים

a 5.43 0.84 4.48 1.29 b 3.71 1.82 8.82***

*** p<.001

178

:עולים הממצאים שלהלן 2מלוח

,F(2,62)=94.36(נמצאו הבדלים מובהקים בחשיפה למסרים ישירים בעבודה לפי קבוצה •

p<.001 .( נחשפו ליותר מסרים ישירים 1נמצא כי האחיות מקבוצה )M=4.35 ( מאשר

).M=0.38 (3ומקבוצה ) M=0.57 (2האחיות מקבוצה

,F(2,62)=90.04(נמצאו הבדלים מובהקים בחשיפה למסרים כלליים בעבודה לפי קבוצה •

p<.001 .( נחשפו ליותר מסרים כלליים 2נמצא כי האחיות מקבוצה )M=4.48 ( מאשר

).M=0.76 (3ומקבוצה ) M=0.35 (1האחיות מקבוצה

,F(2,62)=141.83(ה נמצאו הבדלים מובהקים בחשיפה למסרים עקיפים בעבודה לפי קבוצ •

p<.001 .( נחשפו למסרים עקיפים 3נמצא כי רק האחיות מקבוצה )M=4.24 ( לעומת האחיות

). M=0.00 (2ומקבוצה ) M=0.00 (1מקבוצה

נמצאו הבדלים מובהקים בחשיפה למסרים של דוגמא אישית של עמיתים לפי קבוצה בעבודה •

)F(2,62)=8.82, p<.001 .(נחשפו ליותר מסרים מסוג זה 1צה נמצא כי האחיות מקבו

M=5.43) ( 3מאשר האחיות מקבוצה) M=3.71 ( 2ולא נמצאו הבדלים בנידון עם קבוצה

M=4.48).(

ממוצע פרשנות המסר לפי קבוצת ותק. 3לוח

1קבוצה פרשנות המסר – חודשים 3ותק של שנים5

2קבוצה שנים9-15ותק של

3קבוצה שנים20-33ותק של

F(2,62)=

.ת.ס ממוצע .ת.ס ממוצע .ת.ס ממוצע 0.10 1.50 5.05 1.36 5.05 1.62 5.22 כללי רגשות

נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בפרשנות המסר ככללי רגשות שלא, עולה3מלוח

F(2,62)=0.10, p>.05).(

179

ממוצע נסיבות הפרת כללי הרגשות לפי קבוצת ותק. 4לוח

1צה קבו הנסיבות חודשים 3ותק של

שנים5-

2קבוצה 9-15ותק של שנים

3קבוצה 20-33ותק של שנים

F(2,62)=

.ת.ס ממוצע .ת.ס ממוצע .ת.ס ממוצע סיטואציות חדשות ובלתי 1

מוכרות

a 2.09 1.12 b 0.00 0.00 b 0.00 0.00 72.11***

סיטואציות של ביקורות 2מצד המטופלים על התיפקוד

:ועי של האחותהמקצ

a 2.30 1.33 b 0.24 0.44 b 0.14 0.36 45.56***

סיטואציות בהן המטופל 21 מפקפק במקצועיות האחות

a 1.48 1.08 b 0.10 0.30 b 0.00 0.00 34.34***

סיטואציות בהן המטופל 22מתלונן על העבודה המקצועית

של האחות

0.52 0.51 0.14 0.36 0.14 0.36 6.08

ואציות בהן המטופל סיט23אינו מוקיר תודה על טיפול

מקצועי של האחות

a 0.30 0.47 b 0.00 0.00 b 0.00 0.00 8.76***

סיטואציות חריגות ובלתי 3 :שגרתיות

a 0.65 0.88 b 2.81 0.81 a 0.71 1.01 39.34***

המטופל בהן סיטואציות 31במיוחד מורכב במצב

a 0.13 0.34 b 0.76 0.44 a 0.14 0.36 19.19***

סיטואציות בהן העומס 32 בעבודה רב מהמקובל

a 0.04 0.21 b 0.48 0.51 a 0.10 0.30 9.28***

הטיפול בהן סיטואציות 33שגרתי בלתי או במיוחד דוחה

0.35 0.65 0.86 0.36 0.29 0.46 8.05

סיטואציות בלתי צפויות 34 מראש

0.13 a 0.34 0.71 b 0.46 0.19 a 0.40 13.53 ***

סיטואציות של ביקורות ואי 4הבנות בין עמיתים וממונים

לבין האחות על תיפקוד בלתי :מקצועי

a 0.13 0.34 b 0.71 0.64 a 0.14 0.48 9.52***

ביקורות של סיטואציות 41 אי על וממונים עמיתים מצד

האחות מקצועיות

0.13 0.34 0.38 0.50 0.05 0.22 4.63

ביקורות של ציותסיטוא 42 מקצועיות אי על האחות מצדוממונים עמיתים של

0.00 0.00 0.33 0.48 0.10 0.30 6.12

על הבנות אי של סיטואציות 5 לבין האחות בין אישי רקע

:המטופל

a 0.57 0.90 b 2.81 1.21 a 0.81 0.81 33.52***

מחלוקות של סיטואציות 51 לבין האחות בין אישיות במעמד שוני שוםמ המטופל

ביניהם בכח או

0.04 a 0.21 0.67 b 0.48 0.24 a 0.44 14.50***

סיטואציות בהן המטופל 52 מטריד את האחות

0.09 0.29 0.38 0.59 0.10 0.30 3.50

סיטואציות בהן המטופל 53מעיר לעבר האחות הערות

אישיות בוטות

a 0.13 0.34 0.33 a 0.58 0.19 a 0.40 1.17

7.37 0.30 0.10 0.51 0.48 0.29 0.09סיטואציות בהן המטופל 54

180

פונה לעבר האחות בכעס המטופל בהן סיטואציות 55 האישיות לדעותיה בניגוד נוהג בשונה או האחות של

הפרטיות מאמונותיה

0.22 a 0.60 b 0.95 0.86 0.19 a 0.40 9.45***

אי הפרת המסר 6 a 0.43 0.84 a 0.71 0.96 b 4.29 1.35 87.10*** *** p<.001

:עולים הממצאים שלהלן 4מלוח

בסיטואציות חדשות , לפי קבוצה, נמצאו הבדלים מובהקים בנסיבות הפרת כללי הרגשות •

יש הפרה 1נמצא כי רק בקרב האחיות מקבוצה ). F(2,62)=72.11, p<.001(ובלתי מוכרות

).M=0.00 (3ומקבוצה ) M=0.00 (2וצה לעומת האחיות מקב) M=2.09(של כללים אלה

בסיטואציות של , לפי קבוצה, נמצאו הבדלים מובהקים בנסיבות הפרת כללי הרגשות •

נמצא ). F(2,62)=45.56, p<.001(ביקורות מצד המטופלים על התפקוד המקצועי של האחות

יות מאשר בקרב אח) M=2.30( יש יותר הפרה של כללים אלה 1כי בקרב האחיות מקבוצה

).M=0.14 (3ומקבוצה ) M=0.24 (2מקבוצה

בסיטואציות בהן , לפי קבוצה, נמצאו הבדלים מובהקים בנסיבות הפרת כללי הרגשות •

נמצא כי בקרב האחיות ). F(2,62)=34.34, p<.001(המטופל מפקפק במקצועיות האחות

2מאשר בקרב אחיות מקבוצה ) M=1.48( יש יותר הפרה של כללים אלה 1מקבוצה

M=0.10)( , 3ומקבוצה) M=0.00.(

בסיטואציות בהן , לפי קבוצה, נמצאו הבדלים מובהקים בנסיבות הפרת כללי הרגשות •

נמצא כי ). F(2,62)=8.76, p<.001(המטופל אינו מוקיר תודה על טיפול מקצועי של האחות

וצה לעומת בקרב האחיות מקב) M=0.30( מופרים כללים אלה 1רק בקרב האחיות מקבוצה

2) M=0.00 ( 3ומקבוצה) M=0.00.(

בסיטואציות חריגות , לפי קבוצה, נמצאו הבדלים מובהקים בנסיבות הפרת כללי הרגשות •

יש יותר 2נמצא כי בקרב האחיות מקבוצה ). F(2,62)=39.34, p<.001(ובלתי שגרתיות

3ומקבוצה ) M=0.65 (1מאשר בקרב אחיות מקבוצה ) M=2.81(הפרה של כללים אלה

M=0.71).(

181

בסיטואציות בהן , לפי קבוצה, נמצאו הבדלים מובהקים בנסיבות הפרת כללי הרגשות •

נמצא כי בקרב האחיות מקבוצה ). F(2,62)=19.19, p<.001(המטופל במצב מורכב במיוחד

) M=0.13 (1מאשר בקרב אחיות מקבוצה ) M=0.76( יש יותר הפרה של כללים אלה 2

).M=0.14 (3ומקבוצה

בסיטואציות בהן העומס , לפי קבוצה, או הבדלים מובהקים בנסיבות הפרת כללי הרגשותנמצ •

יש יותר 2נמצא כי בקרב האחיות מקבוצה ). F(2,62)=9.28, p<.001(בעבודה רב מהמקובל

3ומקבוצה ) M=0.04 (1מאשר בקרב אחיות מקבוצה ) M=0.48(הפרה של כללים אלה

M=0.10).(

בסיטואציות בלתי , לפי קבוצה, בנסיבות הפרת כללי הרגשותנמצאו הבדלים מובהקים •

יש יותר הפרה 2נמצא כי בקרב האחיות מקבוצה ). F(2,62)=13.53, p<.001(צפויות מראש

).M=0.19 (3ומקבוצה ) M=0.13 (1מאשר בקרב אחיות מקבוצה ) M=0.71(של כללים אלה

בסיטואציות של , לפי קבוצה, נמצאו הבדלים מובהקים בנסיבות הפרת כללי הרגשות •

ביקורות ואי הבנות בין עמיתים וממונים לבין האחות על תפקוד בלתי מקצועי

F(2,62)=9.52, p<.001) .( יש יותר הפרה של כללים אלה 2נמצא כי בקרב האחיות מקבוצה

)M=0.71 ( 1מאשר בקרב אחיות מקבוצה) M=0.13 ( 3ומקבוצה) M=0.14.(

בסיטואציות של אי , לפי קבוצה, בנסיבות הפרת כללי הרגשותנמצאו הבדלים מובהקים •

נמצא כי בקרב ). F(2,62)=33.52, p<.001(הבנות על רקע אישי בין האחות לבין המטופל

1מאשר בקרב אחיות מקבוצה ) M=2.81( יש יותר הפרה של כללים אלה 2האחיות מקבוצה

)M=0.57 ( 3ומקבוצה) M=0.81.(

בסיטואציות של , לפי קבוצה, ים בנסיבות הפרת כללי הרגשותנמצאו הבדלים מובהק •

מחלוקות אישיות בין האחות לבין המטופל משום שוני במעמד או בכוח ביניהם

F(2,62)=14.50, p<.001) .( יש יותר הפרה של כללים 2נמצא כי בקרב האחיות מקבוצה

).M=0.24 (3ומקבוצה ) M=0.04 (1מאשר בקרב אחיות מקבוצה ) M=0.67(אלה

182

בסיטואציות בהן , לפי קבוצה, נמצאו הבדלים מובהקים בנסיבות הפרת כללי הרגשות •

המטופל נוהג בניגוד לדעותיה האישיות של האחות או בשונה מאמונותיה הפרטיות

)F(2,62)=9.45, p<.001 .( יש יותר הפרה של כללים אלה 2נמצא כי בקרב האחיות מקבוצה

)M=0.95 (1 מקבוצה מאשר בקרב אחיות) M=0.22 ( 3ומקבוצה) M=0.19.(

,F(2,62)=87.10(לפי קבוצה , נמצאו הבדלים מובהקים בנסיבות אי הפרת כללי הרגשות •

p<.001 .( יש יותר מקרים של אי הפרת כללים אלה 3נמצא כי בקרב האחיות מקבוצה

M=4.29) ( 1מאשר בקרב אחיות מקבוצה) M=0.43 ( 2ומקבוצה) M=0.71.(

ממוצע תדירות הפרת כללי הרגשות לפי קבוצת ותק. 5לוח

1קבוצה תדירות – חודשים 3ותק של שנים5

2קבוצה שנים9-15ותק של

3קבוצה שנים20-33ותק של

F(2,62)=

.ת.ס ממוצע .ת.ס ממוצע .ת.ס ממוצע ***a 3.87 1.42 b 0.62 0.74 b 0.33 0.66 83.01 נמוכה 5.86 1.01 0.56 1.20 1.96 1.22 0.96 בינונית ***a 0.74 0.86 b 2.71 1.15 a 0.48 0.68 37.88 גבוהה

*** p<.001

:עולים הממצאים שלהלן 5מלוח

לפי קבוצה , נמצאו הבדלים מובהקים בתדירות הנמוכה של הפרת כללי הרגשות •

F(2,62)=83.01, p<.001) .( ה יותר ממוצע זה גבו1נמצא כי בקרב האחיות מקבוצה

M=3.87) ( 2מאשר בקרב האחיות מקבוצה) M=0.62 ( 3ומקבוצה) M=0.33.(

לפי קבוצה , נמצאו הבדלים מובהקים בתדירות הגבוהה של הפרת כללי הרגשות •

F(2,62)=37.88, p<.001) .( ממוצע זה גבוה יותר 2נמצא כי בקרב האחיות מקבוצה

M=2.71) ( 1מאשר בקרב האחיות מקבוצה) M=0.74 (3מקבוצה ו) M=0.48.(

183

ממוצע דרכי ההתמודדות עם הפרת כללי הרגשות לפי קבוצת ותק. 6לוח

1קבוצה דרכי התמודדות חודשים 3ותק של

שנים5-

2קבוצה 9-15ותק של שנים

3קבוצה 20-33ותק של שנים

F(2,62)=

.ת.ס ממוצע .ת.ס ממוצע .ת.ס ממוצע שיתוף אחרים בקשיים 1

ללי הרגשותלציית לכ

a 1.61 1.62 b 0.52 1.08 b 0.10 0.30 10.15***

קיצור משך המעורבות 2 בטיפול

0.70 0.97 0.10 0.44 0.00 0.00 7.96

התחמקות מראש 3 מהסיטואציה

a 0.61 0.78 b 0.00 0.00 b 0.00 0.00 12.67***

***a 2.61 2.08 a 2.67 1.15 b 0.76 0.83 11.40 עבודת רגשות4 ***a 0.13 0.46 b 0.90 0.94 a 0.10 0.30 11.40 ניהול רשמים5 ***a 0.22 0.67 b 2.00 1.52 a 0.38 0.74 19.29 טקטיקות יצירתיות6 7.70 0.80 0.38 0.94 1.10 0.45 0.26 הומור7 אי נקיטה בטקטיקת 8

התמודדות

a 0.43 0.84 0.71 a 0.96 4.29 b 1.35 87.10***

*** p<.001

:עולים הממצאים שלהלן 6מלוח

בשיתוף , לפי קבוצה, נמצאו הבדלים מובהקים בדרכי ההתמודדות עם הפרת כללי הרגשות •

נמצא כי האחיות מקבוצה ). F(2,62)=10.15, p<.001(אחרים בקשיים לציית לכללי הרגשות

) M=0.52 (2מאשר האחיות מקבוצה ) M=1.61( נוקטות יותר בדרך התמודדות זו 1

).M=0.10 (3ומקבוצה

, לפי קבוצה, נמצאו הבדלים מובהקים בדרכי ההתמודדות עם הפרת כללי הרגשות •

נמצא כי רק האחיות מקבוצה ). F(2,62)=12.67, p<.001(בהתחמקות מראש מהסיטואציה

3ומקבוצה ) M=0.00 (2לעומת האחיות מקבוצה ) M=0.61( נוקטות בדרך התמודדות זו 1

M=0.00).(

בעבודת , לפי קבוצה, נמצאו הבדלים מובהקים בדרכי ההתמודדות עם הפרת כללי הרגשות •

נוקטות פחות בדרך 3נמצא כי האחיות מקבוצה ). F(2,62)=11.40, p<.001(רגשות

).M=2.67 (2ומקבוצה ) M=2.61 (1מאשר האחיות מקבוצה ) M=0.76(התמודדות זו

184

בניהול , לפי קבוצה, עם הפרת כללי הרגשותנמצאו הבדלים מובהקים בדרכי ההתמודדות •

יש יותר התמודדות 2נמצא כי בקרב האחיות מקבוצה ). F(2,62)=11.40, p<.001(רשמים

).M=0.10 (3ומקבוצה ) M=0.13 (1מאשר בקרב אחיות מקבוצה ) M=0.90(בצורה זו

בשימוש ,לפי קבוצה, נמצאו הבדלים מובהקים בדרכי ההתמודדות עם הפרת כללי הרגשות •

נוקטות יותר 2נמצא כי האחיות מקבוצה ). F(2,62)=19.29, p<.001(בטקטיקות יצירתיות

).M=0.38 (3ומקבוצה ) M=0.22 (1מאשר האחיות מקבוצה ) M=2.00(בדרך התמודדות זו

בשימוש , לפי קבוצה, נמצאו הבדלים מובהקים בדרכי ההתמודדות עם הפרת כללי הרגשות •

נוקטות יותר בדרך התמודדות 2נמצא כי האחיות מקבוצה ). F(2,62)=7.70, p<.01(בהומור

).M=0.38 (3ומקבוצה ) M=0.26 (1מאשר האחיות מקבוצה ) M=1.10(זו

ממוצע מחירי ההתמודדות בעקבות הנקיטה בטקטיקות ההתמודדות עם הפרת כללי הרגשות . 7לוח

לפי קבוצת ותק

1קבוצה מחירי דרכי התמודדות חודשים 3 ותק של

שנים5-

2קבוצה 9-15ותק של שנים

3קבוצה 20-33ותק של שנים

F(2,62)=

.ת.ס ממוצע .ת.ס ממוצע .ת.ס ממוצע תחושת חרטה על חוסר 1

הנעימות שנגרם למטופל עקב הנקיטה בטקטיקת

ההתמודדות

a 1.78 1.24 b 0.00 0.00 b 0.00 0.00 43.17***

ל ביקורות מצד עמיתים ע2תגובות רגשיות שסותרות את

המצופה מאחות

0.52 1.04 0.33 0.80 0.05 0.22 2.07

ביקורות מצד מכרים על 3תגובות רגשיות שסותרות את

המצופה מאחות

0.26 0.45 0.00 0.00 0.00 0.00 7.07

ספק לגבי ההתאמה לתפקיד 4 האחות

a 1.96 1.64 b 0.05 0.22 b 0.00 0.00 28.74***

***a 0.22 0.60 b 1.37 1.07 a 0.24 0.54 16.00 זדהות יתר עם המטופלים ה5 a 0.35 0.49 b 2.33 1.62 a 0.43 0.93 22.30 אי שביעות רצון מהעבודה6 הרהורי פרישה מהעבודה או 7

מהמקצוע

a 0.13 0.34 b 2.05 1.43 b 0.05 0.22 37.96***

4.84 0.00 0.00 0.59 0.38 0.42 0.09 תחושת רמאות וצביעות8 תחושת אי נוחות מחוסר 9

הנעימות שנגרם למטופל עקב הנקיטה בטקטיקת

ההתמודדות

a 0.00 0.00 b 0.67 0.86 a 0.10 0.30 10.51***

***a 0.21 1.24 b 0.94 0.48 a 0.81 15.43 0.04אי הבנות עם עמיתים 10

185

וממונים על אי ההצלחה לנקוט בטקטיקת ההתמודדות

***a 0.00 0.00 a 0.00 1.67 b 2.24 12.16 0.00 תיפקוד אוטומטי 11 ***a 0.87 1.14 a 1.48 1.29 b 3.00 1.92 11.92 היעדר מחירים 12

*** p<.001

:עולים הממצאים שלהלן 7מלוח

נמצאו הבדלים מובהקים במחירי ההתמודדות בעקבות הנקיטה בטקטיקות ההתמודדות עם •

בתחושת חרטה על חוסר הנעימות שנגרם למטופל עקב , לפי קבוצה, הרגשותהפרת כללי

1נמצא כי רק האחיות מקבוצה ). F(2,62)=43.17, p<.001(הנקיטה בטקטיקת ההתמודדות

3ומקבוצה ) M=0.00 (2לעומת האחיות מקבוצה ) M=1.78(חוות מחיר התמודדות זה

M=0.00).(

דדות בעקבות הנקיטה בטקטיקות ההתמודדות עם נמצאו הבדלים מובהקים במחירי ההתמו •

,F(2,62)=28.74(בספק לגבי ההתאמה לתפקיד האחות , לפי קבוצה, הפרת כללי הרגשות

p<.001 .( חוות מחיר ההתמודדות זה באופן גבוה יותר 1נמצא כי האחיות מקבוצה

M=1.96) ( 2לעומת האחיות מקבוצה) M=0.05 ( ת מחיר שכלל לא חוו3והאחיות מקבוצה

).M=0.00(התמודדות זה

נמצאו הבדלים מובהקים במחירי ההתמודדות בעקבות הנקיטה בטקטיקות ההתמודדות עם •

). F(2,62)=16.00, p<.001(בהזדהות יתר עם המטופלים , לפי קבוצה, הפרת כללי הרגשות

ר מאש) M=1.37( חוות מחיר ההתמודדות זה באופן גבוה יותר 2נמצא כי האחיות מקבוצה

).M=0.24 (3ומקבוצה ) M=0.22 (1האחיות מקבוצה

נמצאו הבדלים מובהקים במחירי ההתמודדות בעקבות הנקיטה בטקטיקות ההתמודדות עם •

,F(2,62)=37.96(בהרהורי פרישה מהעבודה או מהמקצוע , לפי קבוצה, הפרת כללי הרגשות

p<.001 .( אופן גבוה יותר חוות מחיר ההתמודדות זה ב2נמצא כי האחיות מקבוצה

M=2.05) ( 1מאשר האחיות מקבוצה) M=0.13 ( 3ומקבוצה) M=0.05.(

נמצאו הבדלים מובהקים במחירי ההתמודדות בעקבות הנקיטה בטקטיקות ההתמודדות עם •

בתחושת אי נוחות מחוסר הנעימות שנגרם למטופל עקב , לפי קבוצה, הפרת כללי הרגשות

186

2נמצא כי האחיות מקבוצה ). F(2,62)=10.51, p<.001(הנקיטה בטקטיקת ההתמודדות

) M=0.10 (3מאשר האחיות מקבוצה ) M=0.67(חוות מחיר ההתמודדות זה באופן גבוה יותר

)M=0.00( שכלל לא חוות מחיר התמודדות זה 1והאחיות מקבוצה

נמצאו הבדלים מובהקים במחירי ההתמודדות בעקבות הנקיטה בטקטיקות ההתמודדות עם •

באי הבנות עם עמיתים וממונים על אי ההצלחה לנקוט , לפי קבוצה, כללי הרגשותהפרת

חוות מחיר 2נמצא כי האחיות מקבוצה ). F(2,62)=15.43, p<.001(בטקטיקת ההתמודדות

ומקבוצה ) M=0.04 (1מאשר האחיות מקבוצה ) M=1.24(ההתמודדות זה באופן גבוה יותר

3) M=0.48.(

ם במחירי ההתמודדות בעקבות הנקיטה בטקטיקות ההתמודדות עם נמצאו הבדלים מובהקי •

נמצא כי רק ). F(2,62)=12.16, p<.001(בתפקוד אוטומטי , לפי קבוצה, הפרת כללי הרגשות

1לעומת האחיות מקבוצה ) M=1.67( חוות מחיר התמודדות זה 3האחיות מקבוצה

M=0.00) ( 2ומקבוצה) M=0.00.(

חירי ההתמודדות בעקבות הנקיטה בטקטיקות ההתמודדות עם נמצאו הבדלים מובהקים במ •

נמצא כי ). F(2,62)=11.92, p<.001(בהיעדר מחירים , לפי קבוצה, הפרת כללי הרגשות

לעומת האחיות ) M=3.00( אינן חוות מחירים באופן משמעותי ביותר 3האחיות מקבוצה

).M=1.48 (2ומקבוצה ) M=0.87 (1מקבוצה

כללי הפרת עם ההתמודדות בטקטיקות הנקיטה בעקבות ירות מחירי ההתמודדותממוצע תד. 8לוח

הרגשות לפי קבוצת ותק

1קבוצה תדירות – חודשים 3ותק של שנים5

2קבוצה שנים9-15ותק של

3קבוצה שנים20-33ותק של

F(2,62)=

.ת.ס ממוצע .ת.ס ממוצע .ת.ס ממוצע ***a 4.04 1.36 b 0.43 0.81 b 0.38 0.50 103.31 נמוכה 0.24 0.89 1.00 1.45 1.24 0.95 1.09 בינונית ***a 0.04 0.21 b 2.81 1.63 c 1.57 1.89 20.93 גבוהה

*** p<.001

187

:עולים הממצאים שלהלן 8מלוח

הנקיטה בעקבות נמצאו הבדלים מובהקים בתדירות הנמוכה של מחירי ההתמודדות •

). F(2,62)=103.31, p<.001(לפי קבוצה , הרגשות כללי הפרת עם ההתמודדות בטקטיקות

מאשר בקרב אחיות ) M=4.04( ממוצע זה גבוה יותר 1נמצא כי בקרב האחיות מקבוצה

).M=0.38 (3ומקבוצה ) M=0.43 (2מקבוצה

הנקיטה בעקבות של מחירי ההתמודדותגבוההנמצאו הבדלים מובהקים בתדירות ה •

). F(2,62)=20.93, p<.001(לפי קבוצה , הרגשות כללי הפרת עם ההתמודדות בטקטיקות

אחיות המאשר בקרב ) M=2.81( ממוצע זה גבוה יותר 2נמצא כי בקרב האחיות מקבוצה

כמו כן נמצא כי ממוצע זה גבוה יותר בקרב ).M=0.04 (1ומקבוצה ) M=1.57 (3מקבוצה

.1 מאשר בקרב האחיות מקבוצה 3האחיות מקבוצה

למסגרתה לפי קבוצת ותק ומחוץ בעבודה הרגשות כללי בין הפער טירדת מידתממוצע. 9לוח

1קבוצה טירדת הפער – חודשים 3ותק של שנים5

2קבוצה שנים9-15ותק של

3קבוצה שנים20-33ותק של

F(2,62)=

.ת.ס ממוצע .ת.ס ממוצע .ת.ס ממוצע ***a 4.00 1.65 b 0.71 1.01 b 0.48 0.87 56.10 נמוכה a 1.09 1.35 a 0.90 1.34 a 0.67 1.20 0.58 בינונית ***a 0.13 0.46 b 3.43 1.63 a 0.86 1.15 47.65 גבוהה

***a 0.78 1.17 a 0.95 1.47 b 3.95 2.22 24.53 היעדר טירדה

*** p<.001

:עולים הממצאים שלהלן 9מלוח

כללי הרגשות בעבודה ומחוץ במידת טירדת הפער הנמוכה ביןנמצאו הבדלים מובהקים •

מידה 1נמצא כי בקרב האחיות מקבוצה ). F(2,62)=56.10, p<.001(לפי קבוצה , למסגרתה

).M=0.48 (3ומקבוצה ) M=0.71 (2מאשר בקרב אחיות מקבוצה ) M=4.00( יותר ה גבוהזו

במידת טירדת הפער הגבוהה בין כללי הרגשות בעבודה ומחוץ נמצאו הבדלים מובהקים •

מידה 2נמצא כי בקרב האחיות מקבוצה ). F(2,62)=47.65, p<.001(לפי קבוצה , מסגרתהל

).M=0.86 (3ומקבוצה ) M=0.13 (1מאשר בקרב אחיות מקבוצה ) M=3.43( יותר ה גבוהזו

188

, בהיעדר טירדת הפער בין כללי הרגשות בעבודה ומחוץ למסגרתהנמצאו הבדלים מובהקים •

ה גבוהמידה זו 3נמצא כי בקרב האחיות מקבוצה ). F(2,62)=24.53, p<.001(לפי קבוצה

).M=0.95 (2ומקבוצה ) M=0.78 (1מאשר בקרב אחיות מקבוצה ) M=3.95(יותר

למסגרתה לפי קבוצת ומחוץ בעבודה הרגשות כללי בין הפער עם ההתמודדות ממוצע דרכי. 10לוח

ותק

1קבוצה דרכי התמודדות – חודשים 3ותק של ם שני5

2קבוצה שנים9-15ותק של

3קבוצה שנים20-33ותק של

F(2,62)=

.ת.ס ממוצע .ת.ס ממוצע .ת.ס ממוצע תגובה רגשית

דומה1.09 1.59 2.52 1.86 3.24 2.00 8.05

5.08 1.39 0.86 1.72 2.52 1.93 1.57 הפרדה מודעתאי נקיטת בטקטיקת התמודדות

a 3.39 1.95 b 0.00 0.00 b 0.00 0.00 63.47***

*** p<.001

:עולים הממצאים שלהלן 10מלוח

נמצאו הבדלים מובהקים בדרכי ההתמודדות עם הפער בין כללי הרגשות בעבודה ומחוץ •

נמצא כי ). F(2,62)=63.47, p<.001(באי נקיטת טקטיקת התמודדות , לפי קבוצה, למסגרתה

לעומת אצל האחיות ) M=3.39(רה זו ישנה התמודדות בצו1רק בקרב האחיות מקבוצה

).M=0.00 (3ומקבוצה ) M=0.00 (2 מקבוצה

189

למסגרתה לפי קבוצת ומחוץ בעבודה הרגשות כללי בין הפער עם ההתמודדות ממוצע מחירי. 11לוח

ותק

1קבוצה מחירי ההתמודדות חודשים 3ותק של

שנים5-

2קבוצה 9-15ותק של שנים

3קבוצה 20-33 ותק של

שנים

F(2,62)=

.ת.ס ממוצע .ת.ס ממוצע .ת.ס ממוצע תחושת אי נוחות עקב 1

השונות מהסובבים0.91 1.35 2.19 1.69 0.81 1.54 5.40

ביקורות ואי הבנות מצד 2 הסובבים

a 0.52 0.79 b 2.14 1.46 a 0.71 1.27 11.77***

איבוד הכושר הספונטאני 3 ובללהגיב רגשית בהתאם למק

a 0.00 0.00 a 0.00 0.00 b 1.81 1.78 22.82***

2.01 2.08 2.67 1.62 1.67 1.04 2.09היעדר מחירים 4

*** p<.001

:עולים הממצאים שלהלן 11מלוח

נמצאו הבדלים מובהקים במחירי ההתמודדות עם הפער בין כללי הרגשות בעבודה ומחוץ •

). F(2,62)=11.77, p<.001(הבנות מצד הסובבים בביקורות ואי , לפי קבוצה, למסגרתה

מאשר בקרב ) M=2.14( מחיר ההתמודדות זה גבוה יותר 2נמצא כי בקרב האחיות מקבוצה

).M=0.71 (3ומקבוצה ) M=0.52 (1אחיות מקבוצה

נמצאו הבדלים מובהקים במחירי ההתמודדות עם הפער בין כללי הרגשות בעבודה ומחוץ •

באיבוד הכושר הספונטני להגיב רגשית בהתאם למקובל , לפי קבוצה, למסגרתה

F(2,62)=22.82, p<.001) .( חוות מחיר התמודדות זה 3נמצא כי רק האחיות מקבוצה

M=1.81) ( 1לעומת האחיות מקבוצה) M=0.00 ( 2ומקבוצה) M=0.00.(

למסגרתה לפי ץומחו בעבודה הרגשות כללי בין הפער עם ההתמודדות מחירי ממוצע תדירות. 12לוח

קבוצת ותק

1קבוצה תדירות – חודשים 3ותק של שנים5

2קבוצה שנים9-15ותק של

3קבוצה שנים20-33ותק של

F(2,62)=

.ת.ס ממוצע .ת.ס ממוצע .ת.ס ממוצע 2.17 0.81 0.43 0.97 0.67 1.15 1.04 נמוכה * **a 0.13 0.34 a 0.86 1.24 b 2.81 1.89 24.68 בינונית ***a 0.00 0.00 b 2.81 1.75 a 0.10 0.30 53.45 גבוהה

*** p<.001

190

:עולים הממצאים שלהלן 12מלוח

עם הפער בין כללי של מחירי ההתמודדותבינוניתנמצאו הבדלים מובהקים בתדירות ה •

נמצא כי בקרב ). F(2,62)=24.68, p<.001(לפי קבוצה , הרגשות בעבודה ומחוץ למסגרתה

1מאשר בקרב אחיות מקבוצה ) M=2.81( ממוצע זה גבוה יותר 3ת מקבוצה האחיו

M=0.13) ( 2ומקבוצה) M=0.86.(

עם הפער בין כללי של מחירי ההתמודדותגבוההנמצאו הבדלים מובהקים בתדירות ה •

נמצא כי בקרב ). F(2,62)=53.45, p<.001(לפי קבוצה , הרגשות בעבודה ומחוץ למסגרתה

3 מאשר בקרב אחיות מקבוצה ) M=2.81( ממוצע זה גבוה יותר 2האחיות מקבוצה

M=0.10)(1קבוצה ולא היה קיים כלל ב) M=0.00(.

191

5בעלות ותק של , לבדיקת הבדלים בין האחיות ילידות הארץ לבין האחיות ילידות ברית המועצות

נמצאו הבדלים מובהקים רק . בלתי תלויים דו צדדיים למדגמיםtנעשו מבחני , שנים במקצוע הסיעוד

נמצא הבדל מובהק בין השונויות במדד דרכי , המקדיםLevene'sעל פי מבחן . עבור מדדים מועטים

לכן , ההתמודדות עם הפרת כללי הרגשות באמצעות שיתוף אחרים בקשיים לציית לכללי הרגשות

במדד דרכי ההתמודדות עם , לעומת זאת. (unequal) עם שונויות לא זהות tנעשה שימוש במבחן

המקדים הבדל בלתי מובהק Levene'sנמצא במבחן , הפרת כללי הרגשות באמצעות עבודת רגשות

מציג את התוצאות שהתקבלו 13לוח . (equal) משתמש בשונויות זהות tבין השונויות ולכן מבחן

.עבור מדדים אלו

של המדדים בעלי ההבדלים המובהקים לפי מוצאtי סטיות תקן וערכ, ממוצעים. 13לוח

ילידות הארץ) n=11(

ילידות חבר העמים n=12)(

df t המדד

.ת.ס ממוצע .ת.ס ממוצעדרכי התמודדות עם : הפרת כללי הרגשות

בקשיים אחרים שיתוף הרגשות לכללי לציית

2.55 1.75 0.75 0.87 14.32 3.07**

דרכי התמודדות עם : כללי הרגשותהפרת

עבודת רגשות

1.18 1.40 3.92 1.73 21 4.14***

** p<.01 *** p<.001

: דרכי התמודדות הבאות עם הפרת כללי הרגשות עולה כי נמצאו הבדלים מובהקים עבור13מלוח

לידות נמצא כי האחיות י): (t(14.32)=3.07, p<.01הרגשות לכללי לציית בקשיים אחרים שיתוף. 1

מאשר האחיות ילידות חבר ) M=2.55(הארץ משתפות אחרים בקשיים לציית לכללי הרגשות יותר

).(M=0.75העמים

נמצא כי האחיות ילידות חבר העמים נוקטות יותר בעבודת ): t(21)=4.14, p<.001(עבודת רגשות . 2

).M=1.18(מאשר האחיות ילידות הארץ ) M=3.92(רגשות