הרמב"ם של המשנה צמחי

הרב קאפח כאיש הלכה המשלב ריאליה בכל הליכותיו

רבים: פילוסופיה, מדע תחומי והקיפה רחבה הייתה זצ"ל קאפח הגר"י של השכלתו הלכה כאיש לו ועזר מאישיותו חלק היה זה ידע1ועוד. אסטרונומיה, ביולוגיה, בלשנות

בהם עסק הוא מאוד, שכן לו חשוב היה והמעשי הריאלי ובהדרכותיו. הפן בפסיקותיו ובודק. צורף, מוהל, שוחט היה קפח דתי, הרב ומנהיג דיין להיותו בנוסף2אישי. באופן

נחשים. ללכידת קורס עבר ואף הציד במלאכת התנסה הוא למסכת בפירושו הרמב"ם לדברי הנכון התרגום על קאפח הר"י את שאלתי כאשר בישיבת תלמיד כשהיה כיצד לי סיפר , הוא3"החיזרין והו ואלכ'סג, ח: " זרה עבודה המרור. באחת סוגי את אמצעי בלתי באופן לראות ניסן בתקופת הרב, יצא מרכז

החבצלת רחוב עובר שהיום במקום בגבעה נטוש בבית חבר עוד עם היה הפעמיםוחיילים לאחת מתאמנים שהם בהם חשדו כי הבית את הקיפו בריטים בירושלים,

הוכיחו וחברו קאפח שהר"י לאחר התקופה. רק באותה בארץ שפעלו המחתרותלהם. הניחו – ישיבה בתלמידי מדובר כי להם

או למשנה הרמב"ם בפירוש צמח שנזכר מקום בכל לזהות ניסה מאישיותו כחלק על בעיקר שהתבסס בידיו שהיה המידע פי על ולבארו עצמו הצמח את תורה במשנה

תואר לקבלת גם כמו קוק הרב ולפרס ישראל לפרס כראוי קאפח הר"י בבחירת הוכר זה רחב ידע 1 ידי על שיצא הזכרון בספר ותוכנם המאמרים היקף גם בר-אילן. ראה מאוניברסיטת כבוד לשם ד"ר

תשס"ג. בשנת פטירתו בר-אילן, אחרי אוניברסיטת של הקמפוס רב לשכת תשכ"א בשנת העברית האוניברסיטהו צבי בן מכון בהוצאת קאפח הרב שכתב תימן הליכות הספר 2

פטירתו לאחר ומורחבת שנייה )הוצאה בעיניו הריאליה חשיבות את ברורה בצורה ביטוי לידי מביאתשס"ב(. בשנת

עמ' קח. תשס"ב מבוארת, מעליות - מהדורה זרה עבודה למסכת הרמב"ם בפירוש ראה 3

זיהויים4תימן. מסורת לפירוש ולמהדורותי הקצרות בהערותיו מוצאים אנו אלו .6תורה ולמשנה 5למשנה הרמב"ם

מחברת צמחי המשנה של הר"י קאפח

לחיבור טיוטא קאפח הר"י למשנה, כתב הרמב"ם פירוש וההדרת תרגום עם בבד בד נכתב זה תימן. חיבור ומסורת הרמב"ם שיטת פי על חז"ל צמחי בזיהוי העוסק נוסף

לצמחים הקשורים נושאים במספר בפניו לדון וכשבאתי7ובמחברת, כרטיסיות גבי על שנהגו נוספים םלמתענייני גם זו עבודה הוצגה לי הידוע זו. לפי עבודה לי הראה הוא

לאור, זה חיבור מוציא אינו מדוע אותו קאפח. כששאלתי הר"י של ביתו את לפקוד אודות המקיף חיבורו את פירסם 8פליקס הפרופ' יהודה עבודתו כדי שתוך ענה הוא

שבכמה מפורש באופן אמר הוא בעבודתו. אומנם צורך אין ולכן 9במשנה הצומח הוצאת להצדיק כדי זה בדבר אין פרופ' פליקס, אך של עבודתו עם מסכים אינו דבריםבעניין. נוסף חיבור פרופ' של עבודתו עם הסכים לא מאוד קאפח שהר"י הטוענים יש כי אכחד ולא אודה

הפרופ' את ראיתי אני , אך10בעניין אחר חיבור להוציא שיש סבור היה פליקס, והוא

י) ההדוקה וזיקתו צמחים בזיהוי קאפח הר"י של דרכו על 4 ד"ר של מאמרו ראה תימן ?( למסורתמד.73-68( עמ' Error: Reference source not found הערה )לעיל הזכרון בספר עמר זהר

שנייה, - תשכ"ט; מהדורה תשכ"ג קוק, ירושלים הרב הערבי: מוסד המקור עם ראשונה מהדורה5 לאנשים , ציינו3 הערה117( עמ' תשס"ו אלול) יג-יד אתר עלב .- תשכ"ז תשכ"ד בלבד עברי תרגום

הר"י של מהדורתו על ריםעערמ הם שבו מכתבקאפח( הר"י פטירת )אחרי תשס"ב באדר שהפיצו ר' לתלמידו כתב שהרמב"ם כפי לענות ניתן אלו פרסומים . עלראוייה שאינה בלשון לפיהמ"ש קאפח

ספק בלא יפול שחברתיו, שהוא בעת לי ונתאמת ידעתי עמ' שא-שב(: "אני )איגרות בר' יהודה יוסף הבאים, בזמנים חסר... אבל שהוא בו, או צורך שאין ויראה מעלותיו והמקנא, שיגנה הלבב רע לידי

.לבדו" וד"ל בו ישראל בני כל השררה, יסתפקו ובקשת הקנאה כשתסור.מש"ה, תשמ"ו-תשנ"ז מכון6.Error: Reference source not found הערה לקמן ראה 7 זהר הד"ר העלה ולפעילותו לדמותו תשס"ו. קווים כסלו בר"ח לעולמו הלך פליקס הפרופ' יהודה 8

האינטרנט: ברשת למצוא גם ניתן תשס"ו ב' טבת מתאריך הצופה במוסף עמר (http://www.hazofe.co.il/web/katava6.asp?Modul=24&id=39586&Word=&gilayon=2579&mador=.) ציונים פרופ' פליקס הוסיף שלו ציון בני מדרש בהוצאת משנה סדרי לשישה הייתה כוונתו כנראה 9

תשמ"ג , תשכ"ז. בשנתשבמשנה הריאליים ערכים ושאר הצומח, החי, הכלים, המטבעות על והסברים לחקר המכון בהוצאת במשנה והחי הצומח ספרו זה, את חיבור בסיס פרופ' פליקס, על פרסם

.המשנה בספר הפרופ' פליקס, במאמרו של גם כמו קאפח הר"י של תלמיד שהיה עמר זהר הד"ר כתב כך 10

.11 הערה71( עמ' Error: Reference source not found הערה )לעיל הזכרון2

קשר על קאפח, ר' דוד, מעיד הר"י של בנו קאפח, וגם הרב של מביתו יוצא פליקסאלו. חכמים שני בין שהיה טוב העבודה את אלו, ומסרו טיוטות לאור להוציא קאפח משפחת החליטה מקום מכל

הצומח בנושא ומאמרים ספרים עשרות שפרסם בתחום עמר, מומחה זהר לד"רחז"ל. בתקופת קאפח הר"י הייתה, האומנם זה חיבור כשראיתי בפני שעלתה הראשונה השאלה

זה? חיבור לפרסם רצה בכלל שכתבתי כפי ועיקר כלל בו בטוח שאינני חיובית, דבר היא זו לשאלה התשובה אם גם

להשלים מקום היה לא האם11לאור? תצא זו גולמית שטיוטא רוצה היה לעיל, האםורק זהר ד"ר )כדוגמת בעניין בר-סמכא ידי על זה חיבור את לפרסם אז עמר(

על נעשתה שההשלמה ולהסתייגות להדגשה מקום היה זה שבמקרה הדברים? כמובןהמחבר. של דרכו לאור המהדיר ידי

פרסום טיוטות של חכמי ישראל שנמצאו בעיזבונם

פרסום האחרונות קאפח. בשנים הר"י של טיוטא פרסום הינו זה חיבור למעשה תורניים קבצים כך לשם יוחדו ואף מקובל לדבר הפך ישראל חכמי של טיוטות

12מיוחדים.

הרמב"ם. כאשר של וביניהם רבים יד כתבי התגלו הקהירית הגניזה חשיפת בעקבות13לאור יצאו לא שכלל בחיבורים מדובר אם הרמב"ם, בין יד כתב של בטיוטות נתקלים

קודש, מחמת בחרדת נאחזים , אנו14מפורסמים חיבורים של בטיוטות מדובר אם ובין פיסוק, על מקפידים לא טיוטא בכתיבת טבעי קאפח. באופן הר"י של כתיבתו את משמר הפרסום 11

הקורא. על להקל יכולים שהיו אלה סימנים הוסיפו לא שהתפרסמה בחוברת גם אך תורני, ניו-יורק )מאסף תשמ"ב(; ישורון משנת יוצא אירופה רבני )בטאון שרידים העת כתבי לדוגמה12

קבצים' ועוד. ב'שמונה קוק הרב כתבי תשנ"ז(; פרסום משנת יוצא ירושלים מצא לא אך בכתיבתם החל שהוא מפורשת בצורה הזכיר הרמב"ם אותם חיבורים לשלושה הכוונה 13

שהרי"ף הירושלמי, כדרך הלכות הרי"ף; וספר על השגות לתלמוד; קונטרסי לסיימם: פירושו פנאי י. בלאו מהדורת הרמב"ם תשובות הדיין הלל ב"ר ר' נהוראי אל ששלח בתשובה הבבלי, ראה על עשה

עמ' תשמ"ח ב' כרכים, ירושלים שילת מהד' ר"י הרמב"ם , סי' רנא; אגרותתשמ"ו מס ד' כרכים, ראובןעל קלה-קלו כרך הרמב"ם קובץ סיניב שכתבתי מה ראה לתלמוד הרמב"ם פירוש תרנב-תרנג.

לשון לשונו לרמב"ם המשנה בפירוש תקיפה תשס"ה, במקומות הלכה בפסיקת הרמב"ם של - לרמב"ם, עמ' קנא-קצח. השנה ראש מסכת לתלמוד הפירוש יחוס מסופקים, ולשאלת

בדרך בעצמו הלך המשנה. הרמב"ם לפירוש ובעיקר הנבוכים תורה, מורה למשנה שנמצאו כטיוטות 14 Error: Reference source not found הערה לעיל )מהד' שילת השמד באגרת שכתב כפי מאחרים שדרש

שרצונו מה שיחזור עד העם באזני ולדרש לדבר לו אין שתדעהו, שהאדם שראוי עמ' לג-לד(: "וממה שירשום מה בפיו. ועל בו לדבר שיצטרך מה על נאמר זה וארבע... הן ושלש ושתים פעם בו לדברזה". יתכן אלו פעמים אלף שיחזירהו ראוי – ויכתבהו בידו האדם

3

לנוסח הטיוטות בין השוואה ועוד, מתוך הרמב"ם. זאת עם אמצעי הבלתי המגע כדי תוך הרמב"ם של והתלבטויותיו מחשבתו, שיקוליו למהלך ראיה עדי אנו 15הסופיבדרך כתיבת כאילו לתהליך נדיר אשנב לפתוח ניתן זו הדברים. ניתן הכתיבה,

הסוגיא. ליבון כדי כ"חברותא" תוך הרמב"ם אל להצטרףבדבר. בטוח זצ"ל? אינני קאפח הרב של לטיוטות הצורה באותה להתייחס יש האם

מה היא הדרך הנכונה לפרסם טיוטות אלה?

את לפרסם שיש והחליטו לעיל שהצגנו בשאלות התלבטו בודאי המשפחה שבני לאחר הדרך את ולבחון לשקול קאפח, יש הר"י של לזכרו נוספים ושם יד ולהעמיד 16הדברים17החיבור. את לפרסם יש שבה הראויה

ובחיבורי עצמו בחומר מופלאה בקיאות תוך מצוינת עבודה עשה עמר זהר הד"ר ד"ר הוסיף החוברת בגוף הכתוב בפרט. על קאפח הר"י ובמהדורות בכלל הרמב"ם

המשנה. ברם בפירוש הצמח אותו על קאפח הר"י דברי את מהצמחים בחלק עמר כל את מביא הוא המשנה? אין מפירוש המובאה את בחר כיצד לשאול יש כך על

החרדל בצמח סלקטיבית. לדוגמה ובחירתו בצמח קאפח הר"י דן בהם המקומות בפירוש אך א, ב כלאים בפיהמ"ש קאפח הר"י דברי את54 בהערה ( ציטט46)עמ'

בחר החרדל. מדוע צמח על שונים מעט דברים קאפח הר"י כתב ג, ב לפאה המשנה18אותם? לצטט שלא המהדיר

כמה עד ידע קאפח הר"י את שהכיר החיבור. מי של החיצונית צורתו הוא נוסף דבר השארת היה לו הפריע שמאוד ונאה. דבר שלמה בצורה יצאו שחיבוריו מקפיד היה

הרמב"ם בדרך למעשה הלך זה בספר. בדבר ושורות פסקאות בין ורווחים שורות )ראה ריקה שורה להשאיר שלא ובלבד עמודים בסופי ופרקים מסכתות מתחיל שהיה(.1צילום

מדובר אם לטיוטא, ובין הסופי הנוסח את להשוות וניתן לאור בסוף שיצא בספר מדובר אם בין 15 לדברי או תורה במשנה לפסיקה הדברים את להשוות ניתן בו לתלמוד הרמב"ם פירוש כדוגמת בחיבור

המתאים. במקום המשנה בפירוש הרמב"םמבוא,קאפח יוסף הרב של המשנה צמחי מחברתהחיבור: שם 16 ירושלים, עמר - זהר וההדרה

.תשס"ה קאפח(, )משפחת כרטיסיות כתב קאפח קאפח. הרב הר"י של המשנה צמחי מחברת את רק פרסם עמר זהר הד"ר 17

מקום היה כי לי ( ונראה14-13עמ' קאפח יוסף הרב של המשנה צמחי מחברת )ראה יותר מפורטותאחד. ספר לכדי אלו חיבורים למזג

הרמב"ם אך הבצל מוזכר שם במשנה ג, ג. אומנם לפאה הפנה לבצל. המהדיר ביחס נוספת דוגמה 18 הסביר קאפח מכך, הר"י א, ג. יתרה כלאים לכתוב עליו לערבית. היה תרגומו את שם הביא לא

( אך11 )הערה ג, ד לפאה בהערתו בצלים של ואמהות הבצלים בעצמו( על כתב שהוא )כפי באריכותכלל. זה דבר הביא לא עמר ד"ר

4

העמוד. בתחתית ג' מצויה לפרק ערלה. הכותרת מסכת למשנה הרמב"ם : פירוש1 צילוםהרמב"ם. יד בכתב תדיר מצוי הדבר

תורה. למשנה מהדורתו של נזיקין ספר את לו שהביאו בזמן בביתו שישבתי זוכר אני קאפח הר"י19הפחם/סטנסיל. דפי בשיטת ולא במחשב שנכתב הראשון היה זה ספר של עמודות שתי בין שהופיעה רווח שורה על והצביע הראשון בעמוד מהיר מבט העיף

נוהג כך כי לו ענה האיש זה. אותו לרווח הסיבה מה לדפוס המביא את הביאור, ושאל בעמודה החדשה הפסקה את התחיל מיותמות, ולכן שורות להשאיר שלא המחשב

בקבר" ודרש רק יש המשפט: "חללים את ואמר בי הביט קאפח הר"י השמאלית. אזרווח. שורה להשאיר שלא מנת על השורות את לצמצם מאוד, רבים חללים בה שיש מגלה Error: Reference source not foundבחוברת המעיין

במהדורות בדבר להקפיד לענ"ד קאפח. יש הר"י על מקובל היה שלא שברור דברלאור. יצאו עוד שבודאי אחרים בפרסומים גם החיבור, כמו של הבאות

צמחי המשנה של הרמב"ם פאה פרקים א-ג

המשנה. צמחי בנושא קאפח הר"י של הטיוטות פרסום על ביקורת העברנו כאן עד של בתחילתה המוזכרים המשנה צמחי של ריאלי תיאור לתת לנסות ברצוני זה במאמר

מקבילות הבאת על דגש אלו, תוך לצמחים הרמב"ם בפירוש נתמקד פאה. אנו מסכת של פרשן ימצא שהרמב"ם כך הרמב"ם של בכתביו אחרים ממקומות הרמב"ם לדברי

דברי את ציטטנו ערך כל ובתחילת בית האלף סדר פי על מובאים עצמו. הצמחים

תשנ"ד. בשנת תורה. מדובר למשנה קאפח הר"י מהדורת של מהסדרה17ה- הכרך היה זה 195

הצמח שם את ניקד שהרמב"ם המשנה. במקום צמחי על במחברתו קאפח הר"י:20הניקוד את העתקנו בפירוש או במשנה

21יםזגוא

ים,זגוואשם: " הרמב"ם ", ופירשהאבפ חייבין... יםזגוהא... ובאילןא, ה: " פאה משנה".אלג'וז

קשה, ונקרא שקלפתו בגבהו, ומפריו ידוע (: "אלגוז. עץ31)עמ' הצמחים מחברת".22פרך אגוז ונקרא רכה שקלפתו סתם. ויש אגוז

מופיע בו מקום בכל הרמב"ם של במשנה, ודרכו מקומות בעשרות מוזכרים האגוזים בשפתו פירושו את לקורא להסביר מנת על לערבית לתרגמו הראשונה בפעם ביטוי

ותרגם ( חזר24שם בטיוטא )וכן ב, ב שבת בפיהמ"ש כי מצאתי זאת למרות23ובזמנו.לערבית. זו מילה

ישראל, ככאלו בארץ גדלים אינם האגוזים שרוב הוא בפאה אגוזים חיוב בדין החידוש יג, יא(. למרות מעשרות הלכות – מדמאי פטורים )ולכן במעשרות חייבים אינם כללבפאה. חייב הוא ישראל בארץ שלהם שדה מגדלים אם זאתError: Reference source not foundגאו

" פאה משנה ה: ופירשהאבפ חייבין... גאוה :ובאילןא, " שם ", גאוהרמב"ם: ".ונאכל הענבים כאשכלות אשכולות והוא ישראל. ארץ של 'אלסמאק'

הענבים. כאשכולות אשכולות אלשאמי. והוא (: "אלסמאק33)עמ' הצמחים מחברת ונאכל, עכ"ל. והסמאק במראהו אדום באשכולות תלוי פרי והוא אמר דמאי ובמסכת

מאוד". חמוץ שפריו צמח הוא

שמות את הרמב"ם ניקד כיצד לדעת מאוד גדולה חשיבות ויש למשנה פרשנות בעצם הוא הניקוד 20 מבוארת, - מהדורה ברכות במסכת שכתבנו מה ראה הרמב"ם יד שבכתב הניקוד בספרו. על הצמחים)עמ' תמח-תנ(. הנספחים תשס"ד, בחלק מעליות

שם. הרמב"ם בפירוש וגם א, ה לפאה המשנה בנוסח גם מופיע הניקוד 21 והפרשנות מהזיהויים מקומות בכמה סטה קאפח שהר"י לכך דוגמה פרך' מהווה ל'אגוז הפרשנות 22

רכה היא הפנימית קליפתם כי כך נקראים פרך אגוזי כי מסביר קאפח לצמחים. הר"י הרמב"ם של הרמב"ם פירוש מקום. ראה שם הוא פרך כי הסביר הרמב"ם הצמחים( אך במחברת11 הערה )ראה

עמ' רח. מבוארת, ה, ט - מהדורה זרה עבודה למסכת לפטירת שנה800 לציון - קובץ כה במעליות שכתבנו מה ראה בהרחבה זו תופעה על עמדנו כבר 23

.247-199עמ' לרמב"ם המשנה בפירוש וסגנון שון)תשס"ה(, ל הרמב"ם.41-40עמ' תשס"א הופקינס, ירושלים פרופ' סימון מהדורת שבת למסכת טיוטא 24

6

בעקבות היא זו . פרשנות25ישראל בארץ הגדל סמאקכ האוג את מזהה הרמב"ם "אלמרשד בחיבורו הירושלמי ר' תנחום הסביר גם . כך27גאון שרירא ורב 26רס"ג

נמוך, נשיר, ממשפחת עץ הוא זה, האוג זיהוי פי ובערוך. על 28אוג אלכאפי" בערך עדשה דמויי וצפופות. הפירות גדולות בתפרחות זעירים, מקובצים האילתיים. הפרחים

אדום. בצבע צמריות בשערות מכוסים ביותר, ולכן נרחב היה שנה מאתיים לפני עד המשנה בתקופת זה בצמח השימוש לעצים ביחס גם שנראה בפאה. כפי החייבים העצים שאר בין זה צמח הזכירה המשנה

החידוש ולתעשיית לצביעה בו שמשתמשים שלמרות הוא זה בצמח האחרים, והם פירותיו את שאוכלים הבורסקאים( מכיוון אוג – המלא שמו )וכך הבורסקאות

בפאה. חייבים הם - הרי נשמרים מקומות בהרבה לראות ניתן והענבים, ובאמת האוג שבין הדמיון את מזכיר הרמב"ם

אשכול בצורת דומים גם לגפנים. הם מאוד סמוך גדל האוג חברון( כי בכרמי )למשל מתארים העתיקה מהתקופה אנשים מצאתי כן והצבע. כמו ההבשלה הפירות, מועד

פליניוס(. )לדוגמה הגפן כצורת האוג את על חזר הרמב"ם הללו מהמקומות אחד במשנה. בכל ג' מקומות בעוד מוזכר האוג

התאפשר הרמב"ם עבור הצמח של שהזיהוי היא לכך שהסיבה לי כאן. נראה הסברו זיהוי לרמב"ם התחדש ישראל בארץ ביקורו ישראל. בעקבות בארץ ביקורו אחרי רק

שזו במשנה. נראה האוג שנזכר מקום בכל הסברו על לחזור חשיבות ראה ולכן האוג ישראל', ארץ 'של ', שפרושהאלשאמי' במילה את לשמו צרף שתמיד הסיבה גם

השערה29ישראל. בארץ הגדל אוג כלומר לפיהמ"ש בטיוטות להיבדק תוכל זו הם: האוג. המקומות מוזכר בהם במקומות

אין שאם שהקשו שבדמאי. יש כקלין מוזכר האוג דמאי א, א. במסכת דמאי הפקר, פירותיו שרוב מפני דמאי הוא כאשר מעשרות ממנו להפריש צורך בדמאי המשנה שדברי 'נשמר'? אלא בגדר אינו שהרי פאה לתת יש מדוע

)כמו מאוד ביהודה נפוץ היה שהוא מפני ממעשרות פטור ביהודה אוג שספקולכן גם וככזה משדה מגיע שאינו סיכוי יש בימנו(, ממעשרות פטור שמור,

אלשאמי", "אלסמאק בערבית הרמב"ם א, ב( כתב א, א; מעשרות א, ה; דמאי )פאה בג' מקומות 25 הביטוי את הותיר בפאה ישראל" ואילו ארץ של "אלסמאק ומעשרות בדמאי תרגם קאפח הר"י אך

אלשאמי". "אלסמאק.146עמ' תשמ"ו אלוני, ירושלים גאון, נחמיה סעדיה רב ]א[ פרקי וספרות לשון מחקרי ראה 26.178עמ' ובתרגום18 שורה174עמ' בערבית תש"ב אסף, ירושלים הגאונים, שמחה תשובות 27.11עמ' תשכ"א טולידאנו, תל-אביב ברוך הרב מהדורת 28 ארץ ספרד במאמרי למצוא ניתן המשנה בפירוש ישראל ארץ של האזכורים של מלאה סקירה 29

.63-43)תשס"ב( עמ' ח לרמב"ם, נטועים בפיהמ"ש ומצרים ישראל7

בפאה, שחייב בודאי הנשמר בשדה גדל הוא כאשר דמאי. ברם של במצבבפיהמ"ש30א, ה. בפאה המשנה כדברי בדומה הרמב"ם כתב א, א דמאי " לפאה המשנה בפירוש ללשונו מאוד ה: ארץ של 'אלסמאק', והאוגא,

".ונאכל אדום צבעו אשכולות כמו פרי והוא, ישראלבמעשרות. ופירש חייב האוג בו בזמן דנה המשנה זה א, ב. במקור מעשרות

".פירשנוהו וכבר ישראל ארץ של 'אלסמאק', והאוגהרמב"ם: " שםהאוג. כנראה פרי את הקוטפים של כפפה מתוארת זה כו, ג. במקור כלים

ולכן של לפציעה גרם מפריש היה שהאוג שהחומר ללבוש צורך היה היד, ' ".אלסמאק' וכתב: "אוג אוג המילה את הרמב"ם פירש שם כפפה. גם

אך של פירושה על לחזור טרח מקום בכל שאומנם לראות ניתן ככל המילה, מילולי. בתרגום הסתפק שלבסוף עד דבריו את הרמב"ם קיצר הפירוש שהתקדם

א, ה, פאה במשנה המופיעים העצים רשימת את הרמב"ם פסק תורה, כאשר במשנה עד מאוד מצוי היה שהוא נדירותו, מפני לא היא הסיבה האוג. כאמור את השמיט והדרשה פיהמ"ש דרשת בין להבדל קשורה לכך הסיבה כי שנה. נראה מאה ללפני

31מפאה. והפטור החיוב בעניין תורה במשנה הרמב"ם שהביא

המוות סמי בספר למאכל, ראה האוג תבלין של מרובה תוספת מפני מזהיר הרמב"ם מועיל ממנו מיעוט , אך138תש"ב( עמ' ירושלים )מהד' מונטר כנגדם והרפואות

(.277 )עמ' 61 סעיף22 מאמר משה פרקי ראה שונים רפואות לעניניאסטיסופירשבפאה חייב... אוכל שהוא כל :בפאה אמרו כללא, ד: " פאה משנה שם "

" ליכ'רג' הרמב"ם: בפאה חייבים שאינם]אסטיס[... ואלנילג' ]להוציא[... אוכל, ".ובקצרכם אמרשנ

(: "אלנילג".36)עמ' הצמחים מחברת

תו"כ לספרא בפירושו במין. הראב"ד ולא בשדה 'נשמר' היא שהגדרת לכך ראיה מהווה זה דבר 30 במין היא ישמרו שהגידולים שהדרישה עמ' פז-פח( כתב תש"ז ניו-יורק וייס )מהדורת א, ח קדושים

כלל שבדרך מין יש אם כן מפאה. אם פטורים לשומרם דרך שאין מינים שרק דבר של הגידול, פירוש יש שאם ההפוך במקרה כן במין. כמו דין שזה מפני בפאה חייב להפקירו, עדיין החליטו בעליו אך נשמר

הרמב"ם מדברי נראה מפאה. ברם פטור עדיין – עליו לשמור החליטו בעליו אך נשמר שאינו מיןא, א. דמאי בפיהמ"ש רואים שגם כפי השדה על הוא שהחיוב

של פטור ללמוד תורה, או במשנה הרמב"ם שעשה 'קציר' כפי מהמילה פאה חיוב את ללמוד ניתן 31 כדרשה נלמד האם הוא הפקר לעניין בפיהמ"ש. ההבדל שעשה כפי אחרת מדרשה ודבר דבר כל

באו שממנה המסוימת השדה את לבדוק שיש שמירה, או יש במינו האם שקובע הדבר כללית, ואז בשולים במטעים, אלא גדלים אינם האוג עצי שרוב מצא הרמב"ם כי אותה. יתכן שמרו הפירות, האם

בפאה. להתחייב שדה של דין לו אין כן ואם בודדים ובמקומות אחרים שדות של8

כך הוא האיסטיס בצמח העיקרי השימוש מפורש באופן הרמב"ם כתב לצביעה. וקוצה אסטס עמ' מו(: "פירוש 32זק"ש )מהדורת שבת מסכת על לתלמוד בפירושו

ראוי אינו הזרע הצמח, אך של בגופו היא הצבעים". הצביעה ממיני פרי, והוא אינןבכמה ולא למאכל לא לכלום האיסטיס צמח מוזכר במשנה מקומות לצביעה.

תרגם הללו המקומות א, ה( ובכל ד, ז; מכות ט, ה; מגילה )שבת צבע של בהקשר אסטיס' 'ספיחי כתוב בש"ס מקומות 'אלנילג'. בכמה וכתב לערבית זו מילה הרמב"ם

צמחים וישב, ה(: " כלאים )פיהמ"ש אותנו מלמדת ספיח והמילה זהה הכוונה אך מה, והאספסת האסטיס כגון, ושלישית שניה פעם וצומחים וחוזרים ונקצרים שנזרעיםוחזרספיח נקרא השניה בפעם שצומח " בשביעית כך על ", אסטיס ספיחיז, א:

שראינו ". כפיספיח לעולם שהוא ונמצא שוב וצומח שנקצץ לפי כן ונקרא '.אלנילג' עמ' מו( )שם לתלמוד הרמב"ם בפירוש ', אךסטיס ספיחי' כתוב בשבת בגמרא לעיל

'ספיחי'. המילה את השמיט זו גמרא שהביא של ייחודו וכן33הרקיע, כעין צובעין היו זה שבחומר הרמב"ם כתב ב, א ציצית בהלכות

34 ו- יח, ח. ט, יד שבת בהלכות גם הוזכר זה צבע

אפונין ולאל אהפ נותן- רןגול יםשבי יםומקי ,לשוק יםחל בצלים יקלחמהג, ג: " פאה משנה

".אלחמץ, יםונפאהרמב"ם: " שם ם", ופירשיפונאב ןוכ .לעצמן ולאלו ןמצעל אפונין פירש ידוע, והמאסף קטניות מין והוא35(: "אלחמץ.36)עמ' הצמחים מחברת

קשה". עגול פול מין חמוץ, ועתר בא"י הידוע הוא חמץ כי דחוק אלעתר, ופרושו והוא הראשון המקום זה ג, ג במשנה. בפאה רבות פעמים המוזכר קטניות מין הם האפונים

הרמב"ם המשנה הערבי. בפירוש בשמם הרמב"ם הציגם ולכן מוזכרים שהאפונים

.תשכ"גהשלם, הישראלי התלמוד מכון הוצאת ,זק"ש רמי"ל לתלמוד, מהדורת הרמב"ם חידושי 32 נגד יצא קאפח שהר"י21 הערה36עמ' הצמחים במחברת עמר זהר ד"ר של הערתו לי ברורה לא 33

התכלת צבע את עשו זה שמחומר האפשרות את שלל קאפח אילן'. הר"י כ'קלא האסטיס צבע זיהויאילן. לקלא התייחס לא וכלל

בפאה. מהמילה חייב שאינו מסוים סוג למעט בא א, ד פאה במשנה המובאים מהדברים אחד כל 34 וגידולו, ונשמר, אוכל שהוא כל: בפיאה אמרו כלל, תנןסח, א: " שבת בגמרא 'אוכל' למדו הראשונה

ונשמר. וקוצה סטיס ספיחי למעוטי- אוכל. בפיאה חייב- לקיום ומכניסו, כאחת ולקיטתו, הארץ מן ומכניסו, תאנה למעוטי- כאחת ולקיטתו, ופטריות כמיהין למעוטי- הארץ מן וגידולו, הפקר למעוטי צמחים או בהמה אוכלי זו? האם בדרשה מתמעטים צמחים של סוג ". איזהירק למעוטי- לקיום

( נענהוהחריע והאסטיס כופר) מהצמחים אחד לכל לקמן באורנו פי צבעים? על או בשמים המפיקים(.Error: Reference source not found )הערה זו שאלה על

בקובוץ. בקמץ, ולא אלחמץ ניקד הרמב"ם 359

וכבר צמח רבות פעמים מזכיר בפירוש זה, ראה למקום קודם פעמים הוזכר זה, ב, א. ולפאה 36א, ד לפאה הרמב"ם

כאן. האפונים הרמב"ם מתכוון אליו הצמח 'אפונה' איננו בשם בימנו המוכר הצמח בשמה מוכרת ימנו של האפונה ( ואילוCicer arietinum) החמצה אלו הרמב"ם של

וקשה. עגול פול והואPisum הלועזי )ראה אלעתר עם המשנה של האפונים את שזיהו םהביניי מימי מילונים יש כי יצוין

כא, ג שבת למסכת בטיוטא פול, והרמב"ם מן ישע( שהוא בן לר' דוד המאסף, מיוחס אפונין, של ( כתב: "שער81-80עמ' Error: Reference source not found הערה )לעיל

את לזהות ניתן עדיין )אך השחרתה ידי על פולים המילה את הפולים", ומחק קליפותהכתיבה( "אלחמץ". כדי תוך נעשה התיקון )כלומר בסמוך מיד הכתוב( וכתב

, וכך37בערכו( לקמן )ראה הפולים את שכתב מקום בכל הרמב"ם הזכיר האפונים את כמו, פה לעדשים איןכה(: " בראשית זוטרתא )פסיקתא טוב לקח במדרש מצאנו

".קטניות מיני ולשאר, ולפולים לאפוניםמנה 38בתשובה הרמב"ם בן ר' אברהם גם פד( כחלק יחד אלו מינים שני )סי'

".הקטניות ושאר והפולים כאפונים שלאמהקטניות: "חטה

האפ נותן- אחת גורן ןאשע ם, אםיטח יינמ שני שדהו את הזורעב, ה: " פאה משנה זני שני- 39ןחיטי מיני יושנשם: " הרמב"ם ", ופירשתאופ שתי נותן- תנורג שתי ;אחת".אדום ויש, צהוב ויש, קטנים ויש גדולים שגרגריו שיש לפי, חטה

וליו ,ונשמר ,אוכל שהוא כל :בפאה אמרו כללא, ד: " פאה משנה 36 ,כאחת ולקיטתו ,הארץ מן וגדות התבואה .בפאה חייב - לקיום ומכנסו וקטניות, אלקטאניהרמב"ם: " שם ", ופירשהזה בכלל והקטני]אפונין[". ואלחמץ]כגון[... מת'ל

ג פאה במשנה לדוגמה 37 " רק בפירוש הוזכר ג, ם", אךיפונאב ןוכ ...בצלים יקלחמההאפונים: פולים או אפונים או בצלים שזרעה שדהכתב: " ההלכה את שפסק ג, יג ענים מתנות תורה במשנהלאפונים. הפולים את בהן", והוסיף וכיוצא

תרצ"ח. גויטיין, ירושלים וש"ד פריימן א"ח הרמב"ם, מהדורת בן אברהם רבנו תשובות 38 שונים משנה נוסחי לתעד מנת על כדרכו זה ן' ודברחיטי' ם' ובפירושיטח' הרמב"ם כתב במשנה 39

)לעיל מבוארת - מהדורה ברכות למסכת הרמב"ם לפירוש בנספח בעניין שכתבתי מה בספרו, ראה( עמ' תנה-תנו.Error: Reference source not found הערה

10

ובתימן 41קמח גם ונקרא (: "אלחנטה. ידוע76)עמ' 40בנספחים הצמחים מחברתאוכל". ר"ל טעאם בר תרגם בר. והרס"ג במקרא וכן בר גם נקרא לגרנות או שונים בזמנים )קציר גרנות לשני היבול את מפריד אם שגם מקרים ישנם

מאותו עשויה כולה השדה כאשר – אחת בפאה שונים( חייב פיזיים מקומות הנמצאות חייב מקום לאותו זמן באותו הכל אוסף אם שגם מקרים הסוג; וישנם ומאותו המין

ביניים מקרה יש שעורה. אך ושדה חיטה שדה שקוצר המקרה כדוגמת – פאות בשתי הסוג באותו מדובר שדות, כאשר שני או אחד שדה זה האם קובעת האדם של שדעתו

השונים הזנים בין ההבדל מה מסביר בחיטים. הרמב"ם המצוי שונה, דבר מזן אך המשנה על בירושלמי מקורו כי שונה. נראה צבעם או הגרגרים גודל אם – בחיטה

ונמלך ,אחד גורן לעשותן שמותית וחצי איגדו חצי קצרא(: " טור יז )דף ב, ה פאה ".בסוף ולא בתחילה לא ,השמותית על האגדו מן מפריש אינו- גרנות שתי ועשאן

'איגדו' ו- 'שמותית', ונראה בשם הגידולים עם הסוג אותו של זנים שני הדגימה הגמראוצבעם. הגרגרים גודל על הרמב"ם לדברי המקור זה כי

ונמצאו ,יפות חטים לו מכר :במוכרין מדות ארבעה, ו: " בתרא בבא במשנה למדנו ,שחמתית... בו לחזור יכול מוכר- יפות ונמצאו ,רעות ;בו לחזור יכול הלוקח- רעות

וביארבה לחזור יכולין שניהם ...שחמתית ונמצאת ,לבנה ;לבנה ונמצאת שם ן". ונמצאת שחמתיתפד, א: " שם בגמרא ומקורו42"אדום שגוונה, שחממיתהרמב"ם: "

כן ". אםהיא סומקתי שמשא האי: מ"ש, לבנה מדקתני: פפא רב אמר'. כו לבנה א( מביא שחם )ערך )=לבן(. הערוך צהוב או אדם החיטה בגוון הוא הראשון ההבדל

אין כי המחברת. נראה בגוף ולא בנספחים נכתבו מהצמחים חלק מדוע ציין לא המחברת מהדיר 40 כך הראשונה. אם הכתיבה לאחר קאפח הר"י שהוסיף בצמחים אלא הרגיל במובן לנספחים הכוונה

האלף סדר פי על המתאים במקומם אותם משלב היה החוברת את לאור מוציא היה הוא שאם ברור אך בנספח נמצא זה שדבר והעירו תיקנו ולא הגולמי המצב את השאירו מדוע לשאול מקום בית. יש

שהר"י דגן מיני מחמשת היחידה היא החיטה מקום לאור. מכל המוציא הבנת פי על במקומו שולב בהמשך המחברת. ראה בגוף ולא בנספח רק עשה כאמור הוא זה את במחברתו, וגם הזכיר קאפח.20עמ' / תבואה דגן מיני לחמשת ביחס

כתב ראשונה שבמהדורה א, ו פאה 'קמח'. ראה לכתוב מקום בכל הקפיד הרמב"ם כי לי נראה 41 הקצורה התבואה עבור משמשים חז"ל בלשון '. שיבוליםאלקמח)פעמיים( ל' ותיקן 'אלזרע' ומחק קצירה. קודם שייך תבואה שלשון לחיטה, מפני מתבואה תיקן הגדל. הרמב"ם הפרי זה דווקא, וחיטה

השונים השלבים הפרי. על והשארת המוץ הפרדת אחרי לשלב 'חיטה' מתכוונים אומרים כאשרError: Reference source not הערה )לעיל ברכות למסכת הרמב"ם בפירוש שכתבנו מה ראה בתבואה

found.עמ' רסב-רסג ) פירש ולא המקור ללשון צמוד נשאר זו הלכה הרמב"ם פסק כאשר יז, ב מכירה הלכות תורה במשנה 42

משניהן אחד שחממית... כל ונמצאת לבנה לבנה; או ונמצאת חיטים, שחממית המוכרהדברים: " אתשונים. מינים אלו כי הרמב"ם הדגיש ". בהלכהלו שימכור שאמר המין זה בחברו, שאין לחזור יכול

11

שני יבשים. את או עבים הם הגרגרים, האם בנפח ביניהם שההבדל נוסף הסבר בין בצבע אם בין שונים זנים שיש ב, ה. כל לפאה בפרושו הרמב"ם הביא ההסברים

- גרנות אחת, לשני פאה - נותן אחד לגורן עליהם חשב אחד, שאם דינם – בצורה אםפאות. שתי נותן

נא, )ירמיה הדיש כמקום לשמש המיועדת החלקה הוא 'גורן' במקרא הביטוי משמעותובמובן השדה יבול את מרכזים בו המקום של 'גורן' בהוראה בא יותר רחב לג(,

ל(. הגורן, ששימשה )במדבר בצורה כך לשם מוקצת התבואה, הייתה לדיש יח, ציבורי בשטח הייתה לו. לרוב סמוך או התבואה שדה בתוך לכך הנצרך בזמן ארעית ידיים רחב מגרש בעצם הייתה ב, ה(. הגורן כלאים הגרנות' )משנה 'מקום שנקרה ובשאר ואויבים שודדים מפני אותו שמרו זה ובזמן הגרנות כמקום הדיש בשעת ששימש תבואה זני בשני דנה המשנה ציבוריים. כאשר לכינוסים זה מגרש שימש השנה חודשי

הדיש שתוצאות שונים, מפני כינוס לשטחי הכוונה גרנות לשתי או אחת לגורן ההולכים תוצרים בין להפריד מנת על מקום, שוב באותו שונים לזמנים שהכוונה שונות, או

שונים.כאשר של מאוד רבים וזנים מינים קיימים בתכונות מזה זה נבדלים הם חיטה,

ללחם ביותר המשובחת הגרגיר. החיטה ובתכונות השיבולת איברי השיבולת, תכונות טובה ופחות יותר רכה האירופית והאדומה. החיטה הקשה האביבית החיטה היא

דומים. מאפה ולמיני םלביסקוויטי בעיקר ומתאים צהוב הוא זה חיטה ללחם. זןחרדל דחא מכל האפ נותן שהוא ,מקומות בשלשה לדרח או תבש זורעג, ב: " פאה משנה

ופירשדחוא " שם ", מפורדות לזרען אדם בני דרך ...רדל'אלכ, חרדלהרמב"ם: ".ערוגות ערוגות עלזר שדרכן לפי אמרם והוא, במלבנות חרדל עוד חומים. ויש וגרגריו ]אלכ'רדל[. ידוע (: "כ'רדל46)עמ' הצמחים מחברתיותר". חריף והוא שחורים וגרגריו מדברי

שם את הרמב"ם תרגם זה במקרה במשנה, וגם רבות פעמים מוזכר החרדל צמח סמך האחרים ג, ב( ובמקומות )פאה מופיע הוא בו הראשון במקום לערבית הצמח

הערה ( ליד6)עמ' לעיל שהסברנו כפי הדברים על חזר ולא כאן תרגמו על הרמב"םError: Reference source not found.

הוא והשני לבן חרדל חרדל. האחד מיני שני בתוכו כולל חז"ל של החרדל כי נראה החרדל מוזכר לחרדל. במשנה חיצונית הדומה שחור כרוב בשם היום המוכר צמח

המצרי החרדל בין הבחינו ימינו. חז"ל של הלבן החרדל ממיני אחד שהוא המצרי א, ב(. כלאים )משנה בזה זה כלאים אינם אלה צמחים ששני קבעו אך הרגיל והחרדל

12

הצמח אותו הם המצרי וחרדל לוואי שם ללא סתם חרדל כי פירש שם הרמב"םשונה. שמקורם

)משניות זה לדבר הלכתיות השלכות ויש ולחיות התבואה לשדה מזיק החרדל צמח הנאכל אוכל נחשב מלכים ומאכל שם( הרמב"ם ופירוש ב, י בתרא ובבא ב, ח כלאים

שהמלכין כדרך 'בהן למשחה', בחרדל אלא... נאכלות אין כהונה מתנותחרדל: " עם.י, ד( חולין )פיהמ"ש" אוכלין

ג, ב: פאה בפיהמ"ש הרמב"ם שכתב כפי גדולים בשטחים ולא בערוגות גדל החרדל ערוגות עלזר שדרכן לפי אמרם והוא, במלבנות מפורדות לזרען אדם בני דרך"

בחלקות נזרעים זרעים כלל בדרך ירק(. אולם )ולא זרע הוא החרדל ". צמחערוגותב(: כלאים למשנה הרמב"ם )פירוש בערוגות שנזרע הירק מן להבדיל גדולות ג,

מהן שזורעין זרעים ומיני. ערוגות ערוגות נזרעין ולפיכך, מעט מהן זורעין- הירקות" מפורש באופן המשנה מיעטה כך ". בשלערוגות ערוגות נזרעין אינן- גדולות חלקות

נזרע שאינו שלמרות " לומרזרעים מין ...חרדלג, ב(: " )כלאים וקבעה החרדל אתירק. ולא זרעים מין הוא גדולים בשטחיםחרובין ין,ברווחהרמב"ם: " שם ", ופירשהאבפ חייבין... יןברוחה... ובאילןא, ה: " פאה משנה

".אלכ'רוב"אלכ'רוב48-47)עמ' הצמחים מחברת והמספיק או (: ונקרא אמר אלכ'רנוב.

על ראב"ע ועיין עגולים, שטוחים וגרעיניו מאורך שפריו ידוע עץ קרנביט, עכ"ל. והוא לברכה וקודם הארץ מזמרת שהוא כ'רנוב, ז"א נכאת תרגם גרה. ורס"ג עשרים מלתקרנביט". נקרא ובתימן43חביב. ואין שבעה ממין אין אם

הצמח שם את הרמב"ם תרגם זה במקרה במשנה, וגם רבות פעמים מוזכר 44החרוב ב, יא בתרא בבבא זאת א, ה(. למרות )פאה מופיע הוא בו הראשון במקום לערבית

כמה פירשנו כברקודם: " כבר זאת שכתב הזכיר התרגום, אך על הרמב"ם חזרא, ו. בעקצין עשה גם ' ", וכךרוב'אלכ' חרוב כי פעמים )מהתורה( מפני בפאה חייב החרוב כי מפורש באופן לכתוב צורך ראתה המשנה חרובין בתלמוד( כי מקומות בעוד ב, וכן טור נ )דף ג, א מעשרות בירושלמי שלמדנו ;חרובין תתיביני לא ,ליה אמראדם: " מאכל שאינם מפני מהתורה ממעשרות פטורים". הן בהמה מאכל חרובין

)תשס"ד(, סדר קלג בסיני שכתבתי מה ראה הרמב"ם בשיטת תמיד החביב המין הקדמת על 43המינים, עמ' רכח-רלז. שבעת פירות בברכות הקדימה

השם. באותו כן גם הנקרא המצרי הפול מסוג לקטניות ולא החרוב לעץ הכוונה 4413

כתב: "החרובין א, ט מעשרות בהירות. בהלכות אי מעט יש בעניין הרמב"ם פסיקת סוגי בין חילק אדם", ולא רוב מאכל שאינו מדבריהם, לפי אלא במעשרות חייבין אינן

פסק: "החרובין... מתעשרין א, ג רבעי ונטע שני מעשר בהלכות שונים. אך חרוביםהואיל יראה מדברי ומעשרותיהן להבא, אלא אמורים הדברים שאין לי סופרים.

מדברי שמעשרותיהן הן אדם, והן רוב למאכל ראויין שאינן בהן וכיוצא צלמונה בחרובי למעשה זו האילן". בהלכה פירות כשאר שהן לי החרובין, יראה שאר סופרים. אבל

מהתורה חייבים כן חרובין כי מעשרות, וקובע מהלכות דבריו את גם הרמב"ם מסייג שמשמע מהתורה, כפי בפאה חייבים החרובים אם כי ברור מקום במעשרות. מכל

הנדרשים התנאים מחמשת 'אוכל' כאחד בגדר הם כי ברור כן פאה, אם מפיהמ"שבפאה. לחייב

ממעשרות פטורים חרובים כי נראה לא בפיהמ"ש אחרים ממקומות גם כי לציין יש למעשרות. חיובם בגדר לזיתים החרובים מושווים ג, ד מעשרות בפיהמ"ש ואדרבה

המחשבה נולדה 45לאדם כמאכל מומלצים אינם שחרובים מהסיבה כי לומר נראהולכן מקובל בפועל במעשרות, אך חייבים שאינם כאוכל נחשבים כן הם לאוכלם, מהתורה. ומעשרות ותרומות בפאה החייב שזה הצמחים במחברת קאפח הר"י דברי עם םמתיישבי אינם אלו דברים מקום מכלהארץ. מזמרת פרי

חריעופירשבפאה חייב... אוכל שהוא כל :בפאה אמרו כללא, ד: " פאה משנה שם "

" ליכ'רג' הרמב"ם: ודומיהם ואלעצפר]להוציא[... אוכל, חייבים שאינם ]חריע[ ".ובקצרכם אמרשנ בפאה

בכלאים49)עמ' הצמחים מחברת "אלעצפר. ובעוקצים (: אלעצפר, פי' פי' תבלין ומשמשין עצפר נקראין אדמדמים צהובין הוא. פרחיו אחד אלקרטם, ודבר

לגרעיני בתבניתם ודומין קרטם ונקראים קלויים נאכלים לבנים גרעינים למרק. וזרעואלשמס". עבאד או אלשמס דואר בערבית לה( הנקרא )שבת האדאני

ה'עצפר'. בתרגום את הרמב"ם כתב אוכל שאינם מפני מפאה הפטורים הצמחים בין כך, 'אלעצפר', חריעהרמב"ם: " כתב ב, ח בקושי. בכלאים נתקלים לעברית זו מילה מהוא(: " טור כח )דף ב, ו כלאים הירושלמי לתלמוד הכוונה ", כאשרהתלמוד פירשו חזר בירושלמי החריע פירוש תבלין. על לצמח הכוונה כי נראה ", ושםמוריקא ?חריע

ושוחקין אמצעיתו את שמוציאין והוא 'קרטם'ה ככרות חריע וחלותג, ה: " בעקצים גם

מפירות עצמו אדם ימנע לעולםד, יא: " דעות בהלכות הרמב"ם כתב בעניין משמעיים חד דברים 45 הן צורכן, הרי כל שיתבשלו קודם רטובים; אבל לומר צריך יבשים, ואין אפילו מהן ירבה האילנות, ולא

".לעולם החרובים, רעים וכן כחרבות. לגוף14

הוא חריע כי לנו פירש והירושלמי, בתבשילין בהן ומשתמשין ככרות ממנו ועושין אותוואינו מעשר בכסף כמאכל להיקנות ראוי אינו זה צמח שם ' ", וגםקרטם'ה שני,

ג, א. פסחים בפיהמ"ש הוא אוכלים. וכן בטומאת מטמא הרמב"ם דברי את קוצה לצמח בפרשנות ז, א בשביעית מצאנו זה לפירוש בניגוד

אוצר בשם בהמשך ]ראה מפרשים קצת פירשוהו הצובעין ממיני, וקוצההבאים: "וכןאלעצפר' לשבת[ הגאונים ," 'עצפר' כתב לצבע ביחס ג, ב חולין בפיהמ"ש ' בניגוד שם ותורגם בפרשנות הדברים את תלה ששם בכלאים לפרשנות חריע.

– גדול הפרשנויות בין המשנה. ההבדל למפרשי הדברים את יחס התלמוד, בשביעיתלצביעה. המיועד בצמח או בתבלין מדובר האם

הוא מוריקא הוא חריע הוא קוצה )הוא אחד בצמח מדובר כי להסביר לענ"ד ונראה צבע. הראיה להפיק ניתן מגרגיריו אך כתבלין בו להשתמש עצפר( שניתן הוא קרטם )בתנאים למאכל גם כמתאים החריע את הרמב"ם הזכיר תורה במשנה שגם זה לדבר

וגם יז שחיטה לצביעה. בהלכות מסוימים( " הריאה מראות בעניין ז, וחמשכתב: חלמון כעין או, כשות כעין ירוקה או, כדיו שחורה: הן ואלו בריאה יש אסורות מראות

והוא הבגדים בו שצובעים הצבע הוא וחריע .הבשר כמראה או, 46חריע כעין או, ביצה את ציין א, ו אוכלין טומאת בהלכות ", אךלירוקה ונוטות מעט אדומות לשערות דומה

אותן אוכלין אדם שבני יפ לע ףא טומאה מקבלין שאינן דברים אלוכתבלין: " החריע או הריח מפני או במאכלות טעם שנותנין מפני אלא גופן להנאת נאכלין שאינן לפי

וחלות והפלפלין והחלתית והתיאה בשמים וראשי והחמס הקושט: הן ואלו, המראה בו משתמשים כאשר הוא אחד צמח והחריע הקוצה כן ". אםבהן כיוצא כל וכן חריע

שונים. לשימושים חלק שבת למסכת הגאונים באוצר שמצאנו זה להסבר בגאונים מקור להביא ניתן

שהסבירו: "קוצה67עמ' התשובות אחר )=ולו( שם קורטמר, ושמו של ורד הוא )=עצפר(". עוספור ערבי מוריקא, ובלשון – ארמי חריע. ובלשון חלות הקודש בלשוןכופרופירשבפאה חייב... אוכל שהוא כל :בפאה אמרו כללא, ד: " פאה משנה שם "

בפאה חייבים שאינם הכופר[... ודומיהם ]להוציא אוכל, ליכ'רג' אלחנאהרמב"ם: "".ובקצרכם אמרשנ

]אשכול הכפר אשכל פי ]וכד'א[ קיל (: "אלחנא. וכד'י50)עמ' הצמחים מחברת החנא(. אשכל שהוא הכפר באשכל אמרו וכן )החנא אלחנא ענקוד הכופר[ אנה

את הנשים צובעות ובעליו ידוע שיח אלחנא. והוא ענקוד הכפר תרג' אשכל ורס"גמאד". נעים ריח ולפרחיו בשמחות ידיהן

'עצפר'. שכתב לעיל שהובא ג, ה חולין פיהמ"ש השווה 4615

פר אשכלא, יד: " השירים שיר במקרא, ראה כבר מוזכר הכופר עין בכרמי לי דודי הכ בתיבת המוזכר לאספלט הדומה לחומר הכוונה צמח. אין ד, יג, והוא שם ", ועודגדיט, ו. שבת ו, יד( ובהלכות )בראשית נחו בשביעית המשנה פי על הורד עם יחד המוזכר בשמים צמח הוא הכופר ז,

הרמב"ם תרגם שם ז, יט(. בפיהמ"ש ויובל שמטה הלכות תורה )משנה והאפרסמון 'כופר'. הוא א, ד פאה במשנה המדויק התרגום כן ל- 'אלחנא', ואם כופר המילה את

ב'אוכל'. כלול שאינו לדבר כדוגמה א, א במעשרות גם זה צמח הרמב"ם והזכיר הקרוי הכתום-אדמדם הצבע את מפיקים שמשורשיו אלא ריחני רק אינו זה צמח

47 ידים. וכפות שערות לצביעת 'חיננא', המשמש בערבית

פול התבואה .בפאה חייב ...ונשמר ,אוכל שהוא כל :בפאה אמרו כללא, ד: " פאה משנה

ות ]כגון אלפול מת'ל 48וקטניות, אלקטאניהרמב"ם: " שם ", ופירשהזה בכלל והקטניהפול[".קלא". נקרא ובתימן ידוע קטנית (: "אלפול. מין59)עמ' הצמחים מחברת

מקומות בכמה לקטניות. אך כדוגמה הפול את הרמב"ם מביא א, ד פאה בפיהמ"ש עזריה בן אלעזר 'רא, ה: " עקצין משנה למשל מהקטניות. ראה בנפרד הפול מוזכר את למעט הכוונה מקום בכל כי נראה ". אךקטניות בשל ומטמא ,פול בשל מטהרקטניות. ממיני הפול את למעט המצרי, ולא מהפול הרגיל הפול

בחר כי וחריע(, נראה איסטיס )כופר א, ד בפאה הרמב"ם שהביא הצמחים לשלושת באורנו פי על 47 בא ולתבלין. בכך לריח גם לצביעה, אלא רק מיועדים ואינם נוספים שימושים להם שיש בצמחים דווקא לצבע המיועדים צמחים למעט המשנה באה מפאה, ולא פטור אוכל שאינו דבר שכל ללמדנו

או בצבעים מדובר כי הדגיש הנדפס בנוסח שהמתרגם )כפי דווקא, למרות בהמה מאכל דווקא( את להדגיש מנת על בפיהמ"ש אלו צמחים ציין צבעים. הרמב"ם להפיק ניתן הצמחים שמשלושת

שם גם אך התלמודיים למקורות הקפיד, כדרכו, להיצמד תורה במשנה המשנה, אך של הדין תכולת ...הארץ מן שגדוליו אוכל כלב, א-ב(: " ענים מתנות )הלכות ופסק בלבד בדוגמאות מדובר כי הדגיש

פטורין בהן וכיוצא ופואה אסטיס אבל.. .יט, ט( )ויקרא' ארצכם קציר את ובקצרכם' שנאמר, בפאה חייב צמח את לאסטיס הוסיף אלא בשבת הגמרא לשון את הביא לא תורה במשנה ". גםאוכל שאינן מפני

שבין הקשר על נוספת הלכה ללמדנו בא ז, ב( והוא )שביעית לצביעה המיועד צמח שהוא הפואה שכתב אלו בצמחים הצבעים לעניין גם כיוון הרמב"ם כי נא, ב(. ברור נדה )בבלי ופאה מעשרות [ עמ'Error: Reference source not found הערה ]לעיל זק"ש )מהדורת שבת מסכת על לתלמוד בפירושו

הצבעים". ממיני פרי, והוא אינן וקוצה מו(: "פיר' אסטס פעמים עשרות במשנה 'קטניות' מופיעה הערבית. המילה 'קטניות' ללשון המילה של מילולי תרגום 48

זו מילה בו הראשון המקום זה א, ד יח, ב( ובפאה א, ט; אהלות א, ו; ביצה מעשרות לדוגמה )ראה בהמשך המקומות לערבית, ובכל הרמב"ם מתרגמה המילה כתובה בו הראשון מופיעה. כדרכו, במקום

( ליד6)עמ' לעיל ראה נוספת פעם זה תרגום על חזר כאן, ולא תרגומו על הרמב"ם סמך הש"ס.Error: Reference source not found הערה

16

כלאים בפיהמ"ש, ראה מקומות כמה בעוד הרמב"ם הזכיר מקטניות כחלק הפול את" ב: .והשיפון שועל ושבולת וכוסמין ושעורים חטים והם, חמשה תבואה ומיניב, שדומה ממה וזולתם והכרשינין והפורקדן והפונין והספיר והשעועית הפול כגון וקטנית

" "; שבתהזרעונים מן להן ד: והאפונין הפול כגון קטניות של תבן הוא, עצהז, כגון הקטניות כל הם וקטניותיח, ב: " "; אהלותהזרעונים משאר בהן וכיוצא והתורמוס

הלשון. באותה ג, ב "; מכשיריןוהפורקדן והאפונה הפול ולעיתים יבשים כשהם זרעיהם, בעיקר את שאכלו צמחים למיני כולל שם הוא קטניות

לשלשה נחלקין הזרעוניןא, ח: " כלאים בהלכות הקטניות את הגדיר כירק. הרמב"ם ]הצמיד והכוסמין החטים ,מינין חמשה והיא .תבואה הנקרא הוא ןמה האחד .חלקים

]כולם והשיפון שועל ושבולת והשעוריןמשפחה[ מאותה הם כי לחיטה הכוסמין את לאדם הנאכל וןזרע כל םוה, תוקטני הנקרא הוא מהן והשני השעורים[. ממשפחת

והפרגין והשומשמין והאורז והדוחן והעדשים והאפונים הפול ,כגון .התבואה מן חוץ שאינן זרעוניןה שאר והן, גינה זרעוני הנקרא הוא מהן והשלישי .בהן וכיוצא והספיר

49...".והשומין הבצלים זרע כגון, אדם מאכל הזרע אותו של והפרי .אדם למאכל ראוין

תבש דחא מכל האפ נותן שהוא ,מקומות בשלשה לדרח או תבש זורעג, ב: " פאה משנה

מפורדות לזרען אדם בני דרך ..אלשבת'. ת, הובושהרמב"ם: " שם ", ופירשדחוא".ערוגות ערוגות עלזר שדרכן לפי אמרם והוא, במלבנות מדברי שבת מין עוד וידוע. ויש היאנסון (: "אלשבת. והוא71)עמ' הצמחים מחברתשמאר". נקרא ובתימן שמרה ונקרא

בפירוש להחמצת רבות בו משתמשים שבימנו תבלין צמח הוא תבש מלפפונים. לשבת. )=גופנין( דומה השומר כי הרמב"ם כתב א, א לדמאי המשנה הערבי שמו על הרמב"ם חזר מהם אחד ובכל במשנה מקומות שני בעוד מוזכר השבת

שם, הגמרא דברי פי האחרים, על המקומות בשני הרמב"ם הסבר פי הצמח. על שלהשבת. של ותפקידו צורתו את להבין ניתן

וירק זרע מתעשרת השבת ,אומר עזריאל' רלמדנו: " ד, ה מעשרות במשנה.1 ,השבתהצמח: " צורת את לתאר ניתן שם הרמב"ם פירוש פי ם", ועלוזירי

בראש הנמצאים והם... וזירים, והעלים שלו הזרע, וזירים וירק זרע. 'אלשבת דומים והם בשבת מאד ניכרים אלו וזירים, הזרע מתהוה ובהם הצמחים מקצת

".מאורכים לשקדים

;שעועית ;אפונין ;פול) א, ד פאה בפיהמ"ש הרמב"ם נקט בהם הדוגמאות כי לומר לי נראה 49 אותם מנה זאת לשלול מנת מקטניות, ועל חלק שאינם לסבור מקום שהיה צמחים ( הינןמיןושומש

דווקא.17

שונים. האחד, שימושים שני נא, ב נדה בבבלי מצאנו השבת של לשימושו ביחס.2 סתם" הגמרא הגדרת פי ועל כתישה לאחר בישול ללא יותר, לאכילה המצוי עוקצין הבישול. במשנה כדי תוך המאכל את לטבל עשויה". השני לכמך שבת הואינ ,תרומה משום הב אין ,בקדרה הטעמ נהמשנת, השבתלמדנו: " ג, ד

והסביר עד ןאכלי טומאת תמטמא " שם שימתוקו". הוא שבתהרמב"ם: דברים וענין .לקדרה ולא עשויה לכמך שבת סתם אצלינו והכלל '...אלשבת

מתבשל ואינו ,הלפתנים כל עם האוכל אחרי חי נאכל השבת כי שידוע, אלו .אכלין טומאת ומטמא ,בתרומה חייב - נתבשל שלא זמן כל ,ולפיכך .בקדרה

הרי השבת טעם בתבשיל וימצא ,בתבשיל טעמו את משיתן- נתבשל אם אבל ראוין שאינן הפסולות כמו ,כך אחר ממנו שנשאר ומה .תועלתו נגמרה

".אכלין טומאת מטמא ולא בתרומה חייב אינו ולפיכך .לאכילה בפירוש וגם במשנה גם פעמים ניקד הרמב"ם אך תבש זה צמח קוראים כיום כי יצוין

עשה גם בפתח(. כך ופעם בקמץ )פעם פתוחה ב האות את לקרוא יש כי והדגיש50.תבש בפירוש ופעם במשנה פעם שניקד מעשרות המשנה בפירוש

שומשמיןוליו ,ונשמר ,אוכל שהוא כל :בפאה אמרו כללא, ד: " פאה משנה ,הארץ מן וגד

ות התבואה .בפאה חייב - לקיום ומכנסו ,כאחת ולקיטתו ", ופירשהזה בכלל והקטני מכל וזולתם [שומשמין] אלסמסם]כגון[... מת'ל וקטניות, אלקטאניהרמב"ם: " שם

".להם הדומה ובתימן שירג גם ידוע. ונקרא קטניות (: "אלסמסם. מין72)עמ' הצמחים מחברת

אדמדם". ולבן לבן מינים שני והוא גלגלאן נקרא שהוא לכאורה מצאנו לשומשום ביחס , גםאפוניןול פולל ביחס כאן עד שראינו כפי

במעשרות... האורז, והדוחן, חייבין א, ד: "אלו חלה משנה מהקטניות. ראה נפרד במכילתא לחוד. וכן וקטניות לחוד שומשום והפרגין, והשומשמין, והקטניות", כלומר

ד, יג. אלא ויובל שמיטה בהלכות הרמב"ם פסק גם יב, טו, וכך לשמות ישמעאל דרבי תרמיל בתוך נמצא שזרעם המינים לכל אופנים: כשם בשני 'קטניות' משמש שהמונח

א, ד, כמו פאה נאכל. במשנה וזרעו תבואה שאינו מה לכל כולל כשם אפונה. או כמו הכוללת, 'קטניות' בצורה המונח את הרמב"ם בפיהמ"ש, הסביר נוספים במקומות גם

נאכל. זרעם אך תרמיל להם שאין דברים עם יחד תרמיל להם שיש דברים מנה ולכן להם שיש קטניות בין לקטניות, הכוונה שומשום בין חלוקה מצאנו בהם במקומות

הרמב"ם הלך הכוללת תבואה. בפרשנות אינם אך נאכל שזרעם צמחים לבין תרמיל

Error: בהערה שהבאנו בהפניה לעיל בעבר, ראה עמדנו כבר הרמב"ם יד בכתב הניקוד חשיבות על 50

Reference source not found.18

קצירה דבני מיני וכל)סי' ג(: " פאה בהלכות שפסק גדולות הלכות בעל בעקבות מיחייבי ,להו דדמו מינין ושאר ופולין ודוחן ואורז וכוסמין ושעורה חטה כגון ,נינהו

וסיים להם שאין דברים של דוגמאות הביא בה"ג ". גםמדאוריתא בפאה תרמיל, וזהלהו דדמו מינין ושאר" ד פאה המשנה בפירוש הרמב"ם לדברי המקור " א, ".להם הדומה מכל וזולתם"

שעועיתוליו ,ונשמר ,אוכל שהוא כל :בפאה אמרו כללא, ד: " פאה משנה ,הארץ מן וגד

ות התבואה .בפאה חייב - לקיום ומכנסו ,כאחת ולקיטתו ", ופירשהזה בכלל והקטני]שעועית[". ואללוביא]כגון[... מת'ל וקטניות, אלקטאניהרמב"ם: " שם

"אללוביא73)עמ' הצמחים מחברת והמאסף (: אללוביא ]אללוביה[. והוא פי' והערבים עכ"ל. ואינה דגרה הנקרא זו לקטנית לוביא קורין בא"י אלדגרה,

ובשריגיו הארץ על הנמשך רחב פי' צמח שעועית. והמנגד בא"י שקורין הפאצולייא וגם הדגרה על גם נופל הזה מבושל, עכ"ל. והתיאור ונאכל ושחור לבן וזרעו קוים כמוומצאתי על לוביא באונברסיטה )נמצא עתיק רפואות בספר הפאצולייא. בכ"י(

בא"י שקורין מה נכון זה ולפי פאשולייא וביוונית שעועית בעברית ונקרא בערביתשעועית". לפאשולייא

בפיהמ"ש הרמב"ם אותה והזכיר א, א כלאים במשנה הפול עם יחד נמנתה השעועיתב, ב. ובכלאים שם

שקדים" פאה משנה ה: ופירשהאבפ חייבין... יםדקהש... ובאילןא, שם: הרמב"ם ",

".ים, אללוזדקוש"מין73)עמ' הצמחים מחברת לאפרסקין דומה בגדלו שפריו ידוע עץ (: "אללוז.

והוא ומרים המתוקין שקדים או סתם שקדים ונקראין מתוקים מינין שני בקטנן, שחטי". לוז נקראין ובתימן המרים שקדים ונקראין

גם לחרובים ביחס שהסברנו כפי מקומות בעשרות מוזכרים השקדים ואגוזים, לערבית. גם זו מילה הרמב"ם תרגם ולכן הראשון המקום הוא א, ה ובפאה בפיהמ"ש

פיהמ"ש, בכלאים בהמשך נוספת פעם זו מילה הרמב"ם שתירגם מצאתי זה במקרהא, ד.ישנם של שונים סוגים ישנם קטנים, שהם רק לאכילה הראויים שקדים שקדים.

א, מעשרות )פיהמ"ש מעשרות לעניין דינם גם לכך גדולים, ובהתאם שהם רק ואחריםחייבים. השקדים כל פאה לעניין מקום א, ה(. מכל ד; חולין

19

הרמב"ם הביא בפיהמ"ש חז"ל, וגם בדברי מאוד מצוי לשקדים אגוזים בין הצימוד51ב, ו. כא, א; עקצים שבת לדוגמה יחד, ראה רבות פעמים אלה פירות

דגן מיני חמשת – תבואה הרמב"ם: שם ", ופירשהזה בכלל... התבואה... בפאה אמרו כללא, ד: " פאה משנה

והם והשעורים, מינין שני והם החטים, זרעונים מיני חמשה על נופל תבואה ושם"".המינים בחמשת הידועים והם, מינין שלשה

Error: Reference source not הערה שם וראה 10 עמוד לעיל )שנידונה לחטה פרק

foundדגן, וצ"ע מיני מחמשת אחד אף המשנה צמחי במחברת הזכיר לא קפח ( הר"י חשוב. כך כל בנושא שתק מדוע

המינים". מחמשת אלא אסור אינו – התבואה מן ז, ב: "הנודר נדרים במשנה המקור מינים ג, א: "חמשת ברכות בהלכות הרמב"ם 'תבואה' ו'דגן' הסביר בין ההבדל את

ואחר ברכות, נדרים ]לעניין מקום בכל תבואה נקראין שבלים כשהיו האלו וכו'[. 52דגן". נקראין אותן וזורין אותן שדשין

ב, בכלאים בפיהמ"ש, לדוגמה מקומות במספר הרמב"ם הזכיר דגן מיני חמשת את".והשיפון שועל ושבולת וכוסמין ושעורים חטים והם, חמשה תבואה מיניב: "

:תנאלה, א: " פסחים בבבלי ושעורים לחטים המינים חמשת כל של לחלוקה המקור א, כלאים בפיהמ"ש יותר ". ופרטשעורין מין- ושיפון שועל שיבולת, חיטין מין כוסמין

,החיטים מיני וכוסמין. המדברית השעורה והיא ',עלב'אלת סנבל', שועל ושבולתא: " צורת כלומר, שוה שניהם וצורת. מדברית שעורה מין, ושיפון. המדברית חטה והיא

החטים הם, המינים חמשתז, ב: " א, א; נדרים בחלה כך על ". וחזרוהשיפון הכוסמין ,והשיפון שועל ושבולת. חטין מין, והכוסמין. והשיפון שועל ושבולת והכוסמין והשעורים

ר' ובשו"ת ו- ח, ה ג, א פאה המשנה פירוש עוד י, ז. ראה "; מנחותשעורים מיני שניסי' פה. הרמב"ם בן אברהם

ה ,הרמונים ,ניםפהג) א, ה פאה שבמשנה הפירות ארבעת שאר עבור 51 לא ( הרמב"םוהתמרים יםתז - פירות שלהם הזיהוי לחלוטין שברור היא לכך שהסיבה לערבית. כנראה שמם את לתרגם צורך ראה

רק ולזהות פירוש לכתוב צורך שיש למדים נמצאנו כן ישראל. אם ארץ בהם שנשתבחה המינים משבעתברור. איננו שזיהויים צמחים

מבוארת - מהדורה ברכות למסכת הרמב"ם בפירוש שכתבנו מה ראה הללו השמות הגדרת על עוד 52( עמ' רסב-רסג.Error: Reference source not found הערה )לעיל

20