רפואה פנימית:

עדיין בנוירולוגיה:

MS.טרשת נפוצה -MULTIPLE SCLEROSIS.

חברת טבע פיתחה תרופה שקשורה למחלה.מחלה אוטו'.ישנו נוגדן בגוף שמתביית על רקמות תקינות ואז משפעל את כל מע' החיסון ויוצר דלקת.המע' האוט' תוקפת את תאי הגליה שנמצאים במע' העצבים המרכזית.מדובר בוג תאי גליה שנקרא אוליגודנדרוציטים.תאי הגליה תפקידם לתמוך בתאי העצב,להגן

שמונע ממולקולותBBBעליהם,לייצר מיאלין כדי שההובלה תיהיה מהירה יותר והם עוזרים ביצירת גדולות לעבור למוח.היום הרבה חוקרי מוח שואלים את עצמם מדוע לא התייחסנו לתאי הגליה.יש הרבה יותר תאי גליה מאשר נוירונים.היום מתחילים להבין שלתאי הגליה יש תפקידים יותר חיוניים

מאשר רק תמיכה בנוירונים.ייתכן והם קשורים לעיבוד מיידע זה עדיין בסימן שאלה.

האוליגודנדרוציטים מייצרים מיאלין.לייד האקסונים יש אוליגודנדרוציטים שמפרישים את המיאלין שמטרתו העברה חשמלית מהירה יותר.)תאי שוואן מייצרים מיאלין במע' העצבים ההיקפית

והאוליגודנדרוציטים מייצרים מיאלין בתאי מע' העצבים המרכזית(.

פלוס,נוצרים נוגדנים כנגד האוליגודנדרוציטים20אנשים שחולים בטרשת נפוצה-בדר"כ נשים בגילאי ה והנוגדנים נקשרים לתאים ומאותתים למע' החיסון להגיע לשם ולתקוף את האיזור ובכך הורסים את

הוליגודנדרוציטים וגם את האקסונים באיזור.נוצרת תגובה דלקתית באיזור.

כימוטקסיס: יש תנועה של חומר בעקבות ריכוז כימי גבוה.ואז הכד"ל יודעות לנוע בעקבות הריכוז הכימי שמופרש .במצב התקפי של המחלה יש קשירה של הנוגדנים לאוליגודנדרוציטים,ויש מצב דלקתי

שייפגע בהולכה החשמלית לאורך האקסון.הדלקת תתרחש במע' העצבים המוטורית והסנסורית-באוליגודנדרוציטים שקשורים לשלוחות ארוכות של מע' העצבים המרכזית,כאלה המצויים

בסנסורית ובמוטורית.

עד כה דברנו על הפתופיזיולוגיה של המחלה )מה השתנה מהפיזיולוגיה הרגילה במחלה זו( כעת נדוןבסימנים והסימפטומים.שכיחות המחלה היא חצי אחוז באוכלוסיה.

פט ופיזיולוגיה-מה השינוי הלא תקין מהפיזיולוגיה הרגילה,כלומר מה הבעייתיות מה קרה שעכשיו זהפטולוגי.בטרשת נפוצה המרכיב הפטולוגי זה אותם נוגדנים שתוקפים את האוליגודנדרוציטים.

הפגיעה בסיבים הארוכים בעיקר אבל יכולה להיות בכל אקסון שמצוי במוח.בפן הקוגנטיבי במוח- שם האקסונים קצרים-גם שם יכולה להיות פגיעה אך סטטיסטית יש יותר סיכוי שייפגע בסיבים הארוכים

ולא בקצרים כי יש יותר שטח.ולכן הפגיעה הקוגנטיבית תגיע בשלבים יותר מאוחרים של המחלה.

סימנים וסימפטומים:

במוח אין רצפטורים לכאב,האדם לא ירגיש כאב אם ייחלה במחלה.הביטויים של המחלה זה התקלות עצביות סנסוריות ומוטוריות.הפגיעה הראשונה תיהיה בדר"כ בראייה כי שליש מהקורטקס שלנו עסוק

בראייה שלנו.

ביטוי ראשוני-ירידה בראייה- או פגיעה בשיווי משקל.

–EMGדרכי אבחון: בבדיקות נראה חולשה מוטורית שקיימת.נרצה לברר ממה נובעת החולשה- תקין-אין בעיה בהולכה העצבית ואין בעיה בשריר. אח"כ בודקים מוליכות חשמלית מהפריפרייה למוח

באמצעות בדיקת ברה.

סוגי טרשת נפוצה:

סוגים של טרשת נפוצה:3יש

- יש דלקת ואח"כ יש רמיסיה וחוזר למצב תקין.כי פה לא הייתה הצטלקות יותר מידי גדולה.תאי1סוג האוליגודנדרוציטים )רקמת החיבור( יודעים לעשות רה גנרצייה אין פגיעה בתאי העצב.

במצב התקף- יהיו חולשות,לא יראה טוב, ויעברו כמה ימים והוא יהיה בסדר.

זה יכול לתקוף שוב, אי אפשר לדעת מתי זה יהיה, גם סטרס יכול להביא להתפרצות.

סוג שני- יש רקמה צלקתית גדולה שמונעת את ההחלמה המלאה ולא מוליך טוב אח"כ. בהמשך זה מצטבר ויש החמרה במצבו לאורך זמן.כל הזמן יש עליות אין רמיסיה.כל פעם מתווסף עוד ליקוי וכל

הזמן נוצרות צלקות שמונעות את ההולכה.

בגלל העובדה שאין פגיעה בגופי תא אז הפגיעה הקוגנטיבית תיהיה רק בשלבים מאוחרים יותר.והבעייתיות תיהיה בעיקר במרכיב מוטורי וסנסורי.

דרכי אבחון:

EMG.תקין- אין בעיה בפריפריה

אבל קיים גם מרכיב סנסורי.בודקים כמה זמן לוקח לגירוי להגיעEMG תקין-זה כמו BERAגם ה- – EEGלקורטקס של המוח.עושים זאת על ידי

EMG.בודק שאין בעיה פריפרית לגבי חולשה סנסורית –

BERA.לבדוק שאין פגיעה פריפרית כשמדובר על חסר סנסורי בהולכה –

EEG.)בדיקה של הפעילות החשמלית בקורטקס של המוח )בתאים –

יכול להיות תקין- או לא תקין.BERAבטרשת ה-

– כי אנשיםLP למוח.שם יראו פלקים.אפשרות נוספת זה ניקור מותני MRI זה MSהבדיקה שמאבחנת שיש להם מצב דלקתי יהיה להם שם נוגדנים כנגד האוליגודנדרוציטים.

פלאקים=נקודות לבנות קטנות מאוד נובעות מהצטלקות באיזור מדלקות.האבחנה בטרשת נפוצה: מעל פלאקים.בזמן הריון יש שיפור דרסטי במצב החולות בטרשת נפוצה.3

טיפול:

בהתקף חריף יקבלו סטרואידים.לא פתרון לטווח רחוק.

מקל על המרכיב הדלקתי.יש תרופה של טבע- קופקסון-התרופה הזו הורידה את המצב ההתקפי ב- .החולים יהיו מודעים למצב ההולך ומדרדר.תפקודי הנשימה לא ייפגעו כל כך מהר.יכולים להגיע33% .יש מרכיב גנטי אבל מדובר בהרבה גנים.זה לא בהכרח שאם יש להורה יהיה גם לילד-50-60לגיל

מורכב ביותר.

אוטיזם:

אחד הדברים המסתוריים בחקר המוח.

אוטיזם זה נושא נבדק ונחקר מאוד עדיין בגדר תעלומה.יש ספקטרום=רצף באוטיזם.ואנשים יכוליםלהיות בכמה מקומות על הרצף הזה.

באיזור היותר חמור זה נקרא אוטיזם.באיזור היותר קל זה נקרא אספרגר.

מדובר בבעיה שיש פגיעה ביכולות חברתיות.המוח של אוטיסט פיזיולוגית ייראה רגיל.אם נבדוק לעומקקוגנטיביות נראה בעיות.יטפל בזה נוירולוג )בכל זאת( ולא פסיכיאטר.אין בעיה מוטורית או סנסורית.

אוטיזם: המרכיב הקיצוני ביותר,הילד לא קשור להורה,אין קשר עיין,הוא עסוק מאוד בעולם של עצמו. הגילוי יהיה כך בגיל שנה שנתיים ולפעמים מאוחר יותר.במקרה החמור הילד יהיה בעולם פנימי משלו

וכתוצאה מזה הוא יכול להיות במצבי רוח משתנים,בלי שום סיבה חיצונית.באוטיזם יש ניתוק מוחלט ביןהסביבה לבין הילד.האוטיסט רגיש מאוד לקול.

האבחון: בדיקה נוירולוגית ע"י נוירולוג ילדים.לא על ידי בדיקות דם כי שם יהיה תקין.

הפגיעה היא במרכיב קוגנטיבי באיזור שקשור לקשר עם החיצון-עם החברה.ככל שיהיה בצד החמור שלהאוטיזם הפגיעה הקוגנטיבית תיהיה רחבה יותר.

אספרגר: גם פה יש בעיה חברתית אבל האדם כן יכול ליצור קשר עיין עם הסביבה.בעבר ילדים אלהנחשבו סתם מוזרים.הם לא אוהבים שנוגעים בהם מאוד אובססיביים.בעלי אינטליגנציה גבוהה.

שנים.חוקר מצא מבחן שיכול לאתר אנשים8 – פותח לפני THEORY OF MINDאבחון: מבחן שנקרא שנמצאים על הספקטרום.בודק עד כמה הילד יודע .

טיפול: בתקופה הראשונה יש עבודה מאסיבית על הילד- עבודה התנהגותית וקוגנטיבית לתת פידבקיםטובים כאשר נוצר קשר טוב.

קרדיולוגיה- באה מרפואה פנימית לכן הוא לא מנתח.

דרכי נשימה

גסטרואנטרולוגיה

רפואת משפחה )זיהומית,אנדוקרינולוגיה,מניעתית(

המטולוגיה

ילדים

קרדיולוגיה:-המצבים הללו יובילו לפגיעה בתפוקת הלב

IHDמחלות לב איסכמיות-

מחלות של המסתמים

הפרעות קצב

דלקות בלב

מומים מולדים

מחלות לב איסכמיות מצבים שבהם יש פגיעה בזרימת הדם לשריר הלב וכתוצאה מכך יש סבל. מצבים:3המחלות האלו מתחלקות ל-

SAPתעוקת חזה יציבה .1 USAתעוקת חזה בלתי יציבה .2 )התקף לב(.MIאוטם בשריר הלב .3

הכל עובר דרך העורקים הקור ונריים.COהתפוקה של הלב.כמה דם יוצא בכל פעימה לעורקים וכולל מס' פעימות בדקה- כלומר –

כמה דם הלב מצליח להזרים בדקה.מדד הפעילות התקינה של עד כמה הלב טוב.HF – HEART FAILURE.פגיעה בתפוקת הלב.יכול להיות כרוני או אקוטי –

AHFאקוטי – CHF.כרוני –

–D\T –(DEU TO )- IHD- כלומר כרוניק הארט פאיילור-בעקבות –כלומר-CHTלעיתים יהיה רשום כלומר פגיעה כתוצאה ממחלות לב איסכמיות.רק אדם שהיה לו אוטם בשריר הלב-יהיה לו-

CHF!כלומר כרוניק הארט פאיילור-זה אומר שתמיד היה לו התקף לב בעבר–

SP-STATUS POST בעברו היה לו – MI.עבר אוטם בשריר הלב–

HR –HEART FAILURE.חריף או כרוני – L. C. H.F.- LEft CHRONIC HEART FAILURE.

מע' עצמאיות לחלוטין-חלק שמאל וחלק ימין.2הלב מורכב מ

החדר השמאלי לא מצליח להוציא את הדם שמגיע אליו אל האורטה.L.C.H.Fאי ספיקת לב שמאלית- - כתוצאה מזה-מתחיל להיות לחץ ופקק תנועה.בוורידים שמביאים את הדם אל העליה השמאלית-הלחץ

בהם גובר-אלה הוורידים הריאתיים.פתאום יש עליה של לחצים בכניסה לעליה השמאלית-וכתוצאה מזה הדם תקוע באיזור של הריאות.הלחץ ההידרוסטטי של הדם בכלי הדם הוא מאוד מאוד

PULMUNARגדול-וכתוצאה מזה יש יציאה של פלזמה אל הריאות-ומצב זה נקרא בצקת ריאות.)EDEMA.)

בצקת ריאות-הבעיה היא לא בריאות! הבעיה היא אי ספיקה לבבית שמאלית שגרמה לבצקת ריאות.

אצל אנשים עם אי ספיקת לב שמאלית-יש בעיתיות כשתוקפת אותם שפעת ויש להם חום והדופק פעימות בדקה-הוא לא מצליח לעמוד בעומס ואז הם נכנסים למצב של130שלהם עולה –ועובד למשך

בצקת ריאות.איך זה מתבטא אצלם? הם יגיעו למיון עם היפר ונטילציה-כי נאדיות הריאה חסומות בנוזלים ואין להם יכולת לקבל אוויר.האנשים האלה יכולים להגיע לבית החולים למצב שקרוב למוות

כבר.

היפר ונטילציה.אם הרופא ישים סטטוסקופ על הריאות-הוא ישמע כמו בועות בכל שדותאבחון: הריאה.)נקרא קריפיטציות(.קרפיטציות בצד אחד-של הריאות-מכוון יותר לדלקת ריאות.אבחון

סופי-צילום חזה.יראו כמו צמר גפן בתוך הריאה-הריאה אמורה להיראות שחורה בגלל האוויר כשישבצקת ריאות יש מים-והקרינה לא עוברת.

: חייב להיות מיידי כדי להציל חיים.צריך להוציא את המים מהריאות.חומר שנקרא פוסיד:משתן.טיפול החומר הזה גורם לכך שנתרן ייצא מהדם לכליה-ומשם יתפנה דרך השתן.אם נתרן יוצא-מייד גם מים

ייצאו איתו החוצה.דבר זה יגרום לנוזלים מאיזורים בין תאיים לצאת חזרה אל הדם-בעיקר מהריאות-ולכןהנוזלים יתנקזו מהריאות.

כי לא מספיק חמצן מגיע-ולכן חיוני.חמצן במסיכה-מצב קל .חמצן במצב ביניים-מכשירמסיכות חמצן- –מכשיר שדוחס אוויר לתוך הבן אדם.הוא פחות מתאמץ כדי לנשום.הוא בהכרה מלאה.CPAPשנקרא

אצל אוכלוסיה שהמצב שלה קשה ביותר- מרדימים את המטופל ומנשימים אותו בצורה מלאכותית. מחכים שהווירוס יעבור-והגוף יחזור למצב הקודם ואז ניתן לגמול ממכשיר ההנשמה.לחכות שהמע'

החיסון תעשה את העבודה.

כשל של הלב בצד ימין:

פחות חמור כשתיהיה אי ספיקת לב ימנית.יש פגיעה בזרימה של הדם לעורק הפולמונרי.מתחיל להיצטבר דם בחדר הימני.הפקק ממשיך אחורה לעלייה הימנית,וממשיך להצטבר דם בסופריור ונה

קאווה ובאינפריור ונה ק אווה-וריד נבוב תחתון ועליון.)הסופריור ואנה קאווה מנקז את כל הדם מהחלק העליון של הגוף,והאינפיריור מהחלק גוף התחתון(.פגיעה בלחץ=פגיעה בזרימה=עליה בלחץ

הידרוסטטי=מוביל לבצקות.

–INTERNAL JUGULAR VEINEכתוצאה מהלחץ בווריד נבוב עליון,יהיה גם עומס בווריד בצוואר בשם הבדיקה לכך היא גודש וורידי צוואר-היא מאוד מדוייקת ולפי הגובה לפיו הווריד מנופח-יודעים שהמצב

יותר חמור.בבדיקה זו לא משתמשים כיום.

אינפריור ואנה קאווה- מנקז את כל הוורידים מפלג גוף תחתון ומשם לעליה הימנית.ברגע שהלחץ דברים שייקבעו את המיקומים של2בווריד זה עולה-יש עליה בלחץ ההידרוסטטי ונוצרות בצקות.

הבצקות: פגיעה קשה בזרימה-או מקום שיש בו חלל.המקום עם הפגיעות: רגליים.הן הכי רחוקות מהלב ובהן תיהיה את הפגיעה הקשה ביותר מבחינת זרימה.מהוורידים תצא פלזמה לאיזור הבין תאי שמתחת

לעור.

הרגלים.לא להסתמך עד כמה זה נפוח מבחוץ-אולי זה רקמת2באי ספיקת לב ימנית-הבצקת תיהיה ב-שומן,או רקמת שריר,אולי זה עצמות.הבדיקה צריכה לאתר נוזל מיימי באיזור הדרמיס.

PITTING EDEMAבצקת תגובתית- ללחוץ עם פטישון על האיזור הבצקתי- אם נוצרת גומה-לבן אדם - - יש בצקת.אם זה משומן או משריר-האלסטיות תחזיר את העור למקום ולא תיווצר גומה.ככל שהבצקת

יותר גבוהה ברגל-המצב יותר גרוע.)יותר פרוקסימלי(.

בצקת בבטן- יכולה להעיד על אי ספיקת לב ימנית-נקרא מיימת.

הרגליים:2 בעיות בהן יכולות להיות בצקות ב 2

בעיה בכליה

בעיה בכבד

חוסר תזונה-חוסר חלבון.

בכל אחד מהמקומות הללו הביטוי זה הפרה של מאזן הלחצים הרגיל שקיים בין הסביבה הבין תאיתלבין כלי הדם.

מחלה קשה בכבד-הכבד לא מייצר את חלבון האלבומין.חלבון זה מאפשר את החזרה של הפלזמהלנימים.

בעיה בכליה- אם הכליה פגועה אנחנו מאבדים אלבומי בשתן-ואז יהיה פחות אלבומין בדם ואז פחותחזרה של פלזמה לכלי הדם.

חוסר תזונה-לא אוכלים חלבונים-ולכן נוצרת הבעיה.

אבחון של אי ספיקה ימנית-

על ידי צנתור.

או על ידי ווריד הסאבקלאוויאן-למדוד את רמת פקק התנועה בווריד.

מרכיב טיפולי:

הבצקות לא מסכנות חיים.הטיפול צריך להיות טיפול תומך לסיבה באי ספיקה.

מבחינת הטיפול התרופתי-האי ספיקה חריף,או כרוני.

חריף- אומר שפתאום ברגע אחד-קרה משהו באופן פתאומי: התקף לב,הפרעת קצב,קריסה של מסתם וכו'.והשינוי הפתאומי שקרה היה מספיק חזק כדי לשבש את התפקוד הלבבי ואת תפוקת הלב.מצב כזה

נקרא אי ספיקה חריפה.

אי ספיקה כרונית-האדם עבר התקף לב כתוצאה מזה חווה אי ספיקה חריפה-ובהמשך המצב הגיע לאיספיקה כרונית.

הגוף יודע להסתגל למצבים משתנים בתנאי שיש הדרגתיות.אבל יש לו בעיה קשה בהסתגלות מהירה.

התקופה הראשונה אחרי ההתקף-היא מאוד חשובה וקריטית כי הגוף חייב להתרגל למצב החדש.הימיםהראשונים אחרי ההתקף-הבן אדם נמצא באי ספיקת לב חריפה.אלה חייבים להיות בהשגחה מתמדת.

השתלה של משאבה קטנה שתעזור להזרים דם לאורטה-לעיתים נדרשת כדי לעזור לאנשים במצבאקוטי-כשהלב שלהם הולך וכושל.

במידה אם הצלחנו לעבור את המצב החריף-המצב כבר יותר טוב.

במקביל לשיפור תפוקת הלב רוצים להבין ממה נבעה הבעיה ולפתור את המקור לבעיה.

כרוניק הארט פאיילור-עבר את התקופה החריפה-היום הלב לא עובד בצורה תקינה.

אקיוט הארט פאיילור של לב שמאלי-גרוע יותר מכרוניק הארט פאיילור של צד ימין.

באי ספיקה שמאלית-כדי לדעת עד כמה היא קשה-בודקים בדיקת דם עורקית-ובודקים שם רמות שלCO2-חמצן ורמת ה, PHבדיקת גזים בדם(.הבדיקה תוכיח עד כמה המצב חמור והאם יש צורך(.

.CPAPבלהרדים ולתת חמצן או להסתפק ב

מסתמים בלב:

המסתמים בלב הם ארבע-

בין הוורידים לעליות אין מסתמים-הזרימה היא רק הודות להפרשי לחצים.

מסתמים בין העליות לחדרים-בצד שמאל יש מסתם מיטרלי-ובצד ימין מסתם טריקספידלי.

ויש מסתמים בין החדרים לבין העורקים.מסתם אורטאלי-נמצא בין החדר לבין האורטה בצד שמאל,וישמסתם פולמונרי-שמחבר בין החדר הימני לבין עורק הריאה.

המסתם בין העליות לחדרים-יאפשר רק זרימה לכיוון החדר.

המסתם שבין החדרים לעורקים-מאפשר זרימת דם מהחדר אל העורק.יש שלב שבו הלחץ בעורק גדוליותר מהלחץ בחדר-שלב הדיאסטולה-ולכן אם המסתם לא יהיה תקין דם יחזור חזרה לחדר.

בעיות קליניות במסתמים יתבטאו בתפוקת הלב\ביכולת של החדר להזרים דם לעורק.

איך יכול להתבטא כשל של מסתם?

כשל ראשון-הוא לא יצליח להפתח בצורה תקינה-היצרות של מסתם-סטנוזיס.

.IN SUFFICIENCYכשל שני- המסתם לא נסגר עד הסוף-אי ספיקה של מסתם.

עדיף שתיהיה בעיה במסתם בצד ימין...

מיטרל סטנוזיס-המסתם בין העליה לבין החדר.

מצב זה יוצר מצב שהדם בעליה רוצה להגיע לחדר-אבל המסתם המיטרלי לא נפתח עד הסוף.ככל שההיצרות יותר קשה-המצב יותר קשה.בכל הייצרות יש פגיעה בזרימה של הדם.אם לא מספיק דם

.היצרות של מסתםHR – HEART FAILUREמגיע לחדר שמאל-לא מספיק דם ייצא לאורטה-ואז יהיה לנו גורמת לירידה בתפוקת הלב פר הגדרה.

אי ספיקה של המסתם המיטרלי- המסתם לא נסגר עד הסוף.הבעיה כאן-זה שדם חוזר מהחדר אל .HFהעליה-ודבר זה יכול להוביל גם ל

סיבות להיצרות של מסתם: )סטנוזיס(

השריר הפפילרי שקשור לתנועת המסתם לא מתכווץ בצורה תקינה.סיבה מוכרת וידועה.

סיבה אחרת: הצטלקות של המסתם.המסתם הוא סחוס-ואם עבר פגיעה הוא הצטלק וכתוצאהמההצטלקות שלו הוא יותר נוקשה,ומבחינה טכנית לא יכול להגיע לטווח תנועה מלא.

סיבות לאי ספיקה של מסתמים: )המסתם לא נסגר עד הסוף(

MVPמצב מולד-קשור למסתם המיטרלי.המסתם המיטרלי שלהם מבחינה אנטומית נמצא בתנוחה – שהסגירה היא לא מוחלטת-נקרא גם צניחת מסתם.כמה המצב חמור-עד כמה האי ספיקה חמור?

האנשים האלה יכולים גם לא להרגיש שום דבר.

)דלקת במסתמי הלב(חיידקים שנמצאים על המסתם.המסתם הוא סחוסי-בתוך אנדוקרדיטיס: הסחוס אין כלי דם-ולכן המע' חיסון לא מגיעה לשם והחיידקים יכולים לשגשג ולהתרבות.החיידקים

מפרישים חומצות שפוגעות ברקמה אורגנית-ופוגעים ברקמה הסחוסית של המסתם ויגרום לחריציםבמסתם-מצב זה יכול לגרום לאי ספיקה חריפה של הלב!

בקטרמיה-חיידקים בדם.מצב שהוא לא נורא לאדם בריא.לחיידקים אין צאנס להצליח לברוחלמסתמים.)אחרי צחצוח שיניים,אחרי רופא שיניים,אם מצחצחים שיניים ויורד דם מהחניכיים(.

יש אוכלוסיה של אנשים שלהם יש שינוי אנטומי או פגיעה קטנה במבנה של המסתם,שאפילו לא באליידי ביטוי ביום יום.הבעיה הקטנה-יכלה ליצור כיסוני אוויר-שחיידקים עלולים להתחבא בהם ולשגשג.

דבר זה יכול לגרום לאנדוקרדיטיס.

כל אדם שיודעים שיש לו בעיה ולו הקלה ביותר במסתמים-צריך לדעת שאצלו בקטרמיה יכולה להיותבעייתית.מבקשים מהאנשים האלה לקחת אנטיביוטיקה מניעתית-לפני שהם מגיעים לרופא שיניים,

לפני ניתוח,או כל טיפול שהולך להיות חשש לבקטרמיה.

אבחנה:

על ידי האזנה בסטטוסקופ-נקודת האזנה –שם את הסטטוסקופ מעל מסתם.מצב שבו יש פגיעה .MARMARבמסתם-ולא משנה אם זה סטנוזיס או אי ספיקה-תתבטא באיוושה-

הרופא מבין שיש בעיה-הוא יכול לדעת את עוצמת הבעיה ע"פ העוצמה של האיוושה-ככל שהאיוושה לפני עוצמת האיוושה.1-6חזקה יותר האי ספיקה או ההיצרות חמורות יותר.יש דירוג מ

האיוושה מלמדת על בעיה במסתם-וצריך מאיזה מסתם שמענו אותה-ומה העוצמה שלה.

הבירור לאיוושה: אקו לב-בדיקת הבחירה: מראה את האנטומיה דרך האולטרא סאונד עצמו ומראה את המסתמים.)אקו לב עושה קרדיולוג(,כמו כן הוא יכול לבדוק את הזרימה של הדם דרך

המסתמים-והדופלר יכול להראות לו כמה דם חוזר ויוצא מהמסתמים.אנחנו רוצים שמסתם יהיה חדכיווני-והדופלר יכול להראות שהמסתם ממלא את הפונקציה הזאת.

טיפול:

אם הסיבה מולדת,ולא מפריעה-לא עושים סיפור.

הבעייתיות תיהיה כשיש פגיעה בתפוקת הלב-ואז צריך להציע טיפול מתאים.

הטיפול הראשון: תיקון של המסתם.יכול להיעשות על ידי צנתור.

כשהבעיה גדולה מידי-ההיצרות או האי ספיקה-ואז חייבים לעבור השתלת מסתם.

אפשרויות להחלפת מסתם:2יש

מסתם מלאכותי-מבנה מטיטאניום שמאפשר מעבר רק לכיוון אחד-.1יתרון: מדובר במכונה שלא עוברת בלאי.

חסרון: נמצא שבגלל שמדובר במבנה מתכתי-הזרימה של הדם על המסתם שונה מאשר פגיעה במסתם אמיתי.ואז יכול לעודד התפתחות של קרישים בצורה ספונטנית.לכן אלא

אנשים שיקבלו קומדין-מדכאי מע' קרישה שניונית.מסתם של חזיר- הלב של החזיר זהה ללב של הבן אדם..2

יתרון: מדובר בסחוס-הריבאונד של הדם שניתז הוא בדיוק כמו מסתם אנושי-ולכן לא צריךלקחת נוגדי קרישה.

חסרון: עובר בלאי מוגבר.החזיר חי פחות שנים מבן אדם.לכן הרקמות של החזיר חיות פחות שנים.8-10מרקמות של בן אדם: המסתם יחזיק

אנשים צעירים-יעדיפו מסתם של חזיר-רוצים להיות פעילים,ואם יש סכנה לדימום-בעייתי.

אנשים מבוגרים יותר-בלי חיים ספורטיבים מידי-יעדיף לקחת קומדין-לא יעשה עוד ניתוחיםולכן יעדיף מסתם מלאכותי.

או אנשים שיש סיכון מבחינתם לעבור ניתוחים חוזרים.

3\10-הפרעות קצב:

קרדיאק ארסט-דום לב-אין זרימת חשמל בכלל בלב.מצב כזה אומר שאין בכלל חשמלבמערכת-לתת לו תרופות החייאה כמו אדרנלין,ועיסויים בחזה )לידוקאין,ביקרבונט,אדרנלין(- התרופות הללו יודעות לגרות את תאי השריר בלב להתכווץ.רוב הסיבות של דום לב זה בגלל

שלא הגיעה חמצן לתאי שריר הלב לתקופה ארוכה כמו דקות ארוכות.דבר זה נגרם מכשלנשימתי או סיבה אחרת שגרמה לחוסר אספקה של חמצן ללב.

מה קורה מבחינה חשמלית בלב במצב רגיל? דברים שקשורים לחשמל.הם יודעים להוליך זרם חשמלי.יש2תאי השריר בלב יודעים לעשות

תאי שריר בלב שהתמחו ביצירה של חשמל.הם נקראים תאי הקוצב. SA NODEנמצא בעלייה הימנית.סינוס אטריאל - - AV NODEנמצא-בחיבור בין העליות לבין החדרים.אטריום ונטריקל –

סיבי פורקנייה-יש תאים בחדרים שגם להם יש פוטנציאל ליצור חשמל.הולכה:

בין העליות לבין החדרים יש מחיצה מבודדת-זהו תנאי בסיסי להולכה החשמלית.ההולכה נוד-במרכזAVבעליות תיהיה מאוד מהירה אבל לעולם לא תעבור לחדרים-חוץ מהאיזור של ה-

.BUNDLE OF HISהלב בין החיבור בין העליות לחדרים.יש שם תאי שריר באיזור שנקראים תאים אלה היחידים שיכולים להעביר את הזרם החשמלי מהעליות לחדרים.תאי השריר

בחדרים הם גם מוליכים זרם חשמלי ונקראים סיבי פורקנייה. שריר הלב בעבודתו כמוליך-חייב זמן מסויים של התאוששות מהפולסתקופה רפרקטורית-

הקודם שהוא קיבל,כך שהוא לא יכול להעביר חשמל כל הזמן.יש זמן מסויים שבו גם אם הלביקבל פולס הוא לא יוכל להעביר אותו אם הוא נמצא בתקופה הרפרקטורית.

SA NODE-פולסים בדקה.80 יודע לייצר כ בדקה.40-60 סביב AV NODEשל ה-

וסיבי הפור קנייה הרבה פחות. פעימות בדקה,80בגלל התקופה הרפרקטורית-מה שיקרה זה שאם בבת אחת יש מי שנותן

פעימות בדקה-הם לא יוכלו לחיות בשלום.לכן לכל אחד יש40וצרור אחר של תאים שנותן .רק מולו יש בקרה לתדירות –יש רצפטוריםSA NODEקוצב דומיננטי-והקוצב הדומיננטי הוא ה-

לאדרנלין ולאצטיל כולין-אלה קריטיים כי ברגע שיש אצטיל כולין שנקשר לרצפטור-יש ירידה בפעילות של שריר הלב-וברגע שהאדרנלין נקשר לרצפטור-יש עלייה בפעילות של שריר הלב.

.SA NODEולכן אצל כל אדם בריא הוא צריך להיות הקוצב הדומיננטי ה- יש חשיבות קריטית-הוא מאפשר דבר קריטי-מאפשר שההולכה בין העליותAV NODEל-

לחדרים תיהיה איטית יותר.דבר זה מאפשר שקודם יהיה כיווץ של עליות ורק אחכ כיווץ שלחדרים.

–BUNDLE OF HISצריך שלא תיהיה הולכה בשום מקום אחר בין העליות לחדרים רק באיזור יש הולכה איטית יותר.BUNDKE OH HISוב

בפועל העליות מתכווצות יחד-בתכלס בגלל שיש נתק חשמלי בין העליות לחדרים-החשמל צריך לעבור לבנדל אוף היס,ואז יעבור לחדרים-שם יש האטה בהולכה-ואז הוא עובר לתאי

החדר-והחדרים מתכווצים למעשה יחד כי זה במהירות האור.א.ק.ג- מספר על הפעילות החשמלית שקיימת בלב.

E.C.G המכשיר בנוי בצד אחד מאלקטרודות-שיודעות לקבל זרם חשמלי-והם מרטיטות מחט – זעירה עם דיו וכל זרם חשמלי שעובר –גורם לרטט של המחט ונראה את הגלים של החשמל

על גבי נייר רץ.ככל שהזרם שהגיע או התרחק יותר עוצמתי-כך הגובה של הגל יהיה גבוהה יותר.

כיוון הזרם החשמלי והעוצמה של הזרם החשמלי נראית על ידי האלקטרודה.א.ק.ג תקין:

כיווץ ראשוני של עליות-לאפ ואז כיווץ חדרים דאפ.

דרך האקג אפשר ללמוד הרבה מאוד על הלב-התאי שריר הם התאים שמעבירים חשמל-אם הם לא היו תקינים-דבר זה יתבטא בפעילות החשמלית שלהם-וכאן הגאוניות של האקג-הוא לא מראה רק הפרעות קצב.אפשר לדעת הרבה על מצב תאי השריר כי הם אלה שמעבירים

את הזרם החשמלי. – והוא מתאר את הכיווץ של העליות.Pהגל הראשון באקג נקרא גל

– והוא מציין את הכיווץ של החדרים.QRSהגל השני נקרא כיווץ החדר הוא יותר גבוהה מכיווץ עלייה.

– מציין את ההרפייה של החדרים.Tגל ייראה גדול יתר עלQRSהיפרטרופיה של שריר הלב-גם החדרים יהיו גדולים יותר-ולכן גל ה

המידה-כי הכיווץ של החדרים עוצמתי יותר כי הלב מתאמץ יותר להעביר את הדם. הכיווץ של החדרים קריטי הרבה יותר מכיווץ עליות.פרפור עליות-מצב שבן אדם יכול לחיות

איתו. הוא הדומיננטי.NA NODE – לא עובד ה-sa nodeכשהעלייה לא מתכווצת- ה

לפניP לא דומיננטי.זה הדבר הראשון שהרופא בודק באקג-האם יש SA NODEאין קצב סינוס- .QRSכל

הפרעות שקשורות למחלות לב איסכמיות באקג:הפרעות מצב של סבל- או מצב של נמק.נמק-תאי שריר מתו.

גם בזמן התקף לב וגם אחרי התקף לב נראה נמק והצטלקות.מה הם השינויים שמלמדים על סבל של תאים,איסכמיה אבל עדיין לא נמק:

– מלמדות על מצב של סבל לתאי שריר בלב.טיפול:צנתור.STצניחת מקטע – סבל לתאי שריר.Tהיפוך גל

מצבים בהם הבן אדם עכשיו עם התקף לב,נמק של שריר הלב: – מעיד על התקף לב-אם יש גם סימנים של קליניקה-אם לא-יכול להעידSTעליה של מקטע על התקף בעבר.

– התקף לב עכשווי או כתוצאה מהתקף לב קודם שהיה לו.Qהופעת גלי –ישר לשלוחQאם הבן אדם בלי סימנים של קליניקה ועושים לו אקג ויוצא שיש לו הופעת גלי

וטרופונין.אם האנזימים לא תקינים-יש לו התקףCPKלבדיקת אנזימים כדי לשלול התקף לב-לב.

SP- STATUS POST MI.אומר-שבעברו עבר התקף לב – סיכום: מה הרעיון של אקג? מלמד על פעילות של השריר ולכן גאוני.

פטולוגיות עיקריות שהוא יכול להראות עליהם:הפרעות קצב,גודל השריר בחדר,ומחלות לב (.Q ויצירה של גלי STאיסכמיות: סבל של תאים,ונמק ויצירת צלקת )עליית מקטעי

הפרעות קצב:הפרעה ביצירה,או הפרעה בהולכה.

לגבי בעיה ביצירה של החשמל:

SSS –SICK SINUS SYNDROMEלא תמיד יודעים למה זה קורה )סינדרום(.בסינדרום – אין טיפול יעיל לבעיה עצמה ובדיסאורדר יש אפשרות לטפל בצורה טובה.

.התאים במקום הזה עוברים למצב שבו הם לא מצליחיםSA NODEהבעיה תיהיה ב- לקיים את הבקרה שלהם עם המע' הסימפטטית והפרהסימפטטית.כלומר אין להם בקרה עם האצטיל כולין ועם האדרנלין.הדופק של הבן אדם יהיה קבוע,ולא יהיה תחת

בקרה. ביטויים: הבן אדם מרגיש עייפות.מתעייף מהר ולא מבין למה.הכושר שלו יורד בצורה

דרסטית כי הלב לא מזרים את הדם בצורה מספקת לרקמות .-60בן אדם אחרי מאמץ-מתנשף בכבדות-והדופק שלו כמו במצב מנוחה באיזור

.SSSהמצב לא תקין-מראה כנראה על אבחון: על ידי מאמץ ולראות שקצב הלב לא עולה והבן אדם מתעייף מאוד.

על יכוון לב.הקוצב קוצב מנוחה90פתרון: השתלת בזמן גם בדקה-ואז פעימות פעימות בדקה.90ומאמץ יהיה לו

מה זה השתלת קוצב לב?התמחות פנימית,תת קרדיולוג-אלקטרוקרדיולוגיה.התמחות זה את עושה

בקרדיולוגיה,על התמחות באלקטרו קרדיולוגיה. צריך להצמיד אלקטרודות לעלייה או ולחדר-תלוי מה הבעיה של הבן אדם.זה נעשה

על ידי צנתור-ומצמידים את הקוצב לחלק הפנימי של המקום שבוחרים לפי הבעיה. אין בעיה לשים את הקוצב בחדר ימין-יש את מהירות האור לחדר שמאל ולכן תפעיל

אותם בבת אחת.)בדרך כלל שמים בעליה הימנית-כי יותר קל להגיע לשם(. ייקח את הפיקוד.SA NODEאם הקוצב מפסיק לפעול-ה-

בטריות-זה המנוע של הקוצב שהחוט שלו2משתילים מתחת לעור פאוטץ קטן עם עובר דרך הווריד ומגיע ישירות לקוצב.

פעם בחצי שנה מגיעים לביקורת ודרך אמצעים אלקטרונים אפשר לשלוט על המנועעצמו-יש שלט רחוק שיכולים לשנות את הפעימות בדקה של הקוצב.

היתרון של קוצב לב- כל אדם שמושתל קוצב לב יש לו דפיברילטור בנוי בתוך הקוצב עצמו-במידה ויש לו התקף לב-והלב פועל בצורה לא יעילה-הוא לא יצטרך לחכותפולסים תקין-וייתן לא כמצב המצב את לקרוא יידע לב הקוצב לדפיברילטור

חשמליים.הפרעות הקצב שקשורות להולכה החשמלית:

– תקין.הבעיה היא בהולכה החשמלית.SA NODEה- איזורים שנמצאים בלב:3הפרעות קצב הולכתיות מחולקות ל

עליות-אטריאלגבול בין עליות לחדרים

חדרים : סוג של הפרעת קצב אבל לא מטפלים בהם.משחק בין האס אייפעימות מוקדמות

נוד לאיי וי נוד בתקופה הרפרקטורית.האיי וי מוציא פעימות אבל אף אחד לא מעביר אותן כי הם נמצאים בתקופה הרפרקטורית .פעימה מוקדמת זה שהאיי וי נוד הצליח להעביר פעימה-האס איי נוד שנותן פעימה רגילה-לא יכול להתקבל כי התאים במצב

רפרקטורי מהפעימה של האיי וי נוד.יוצר מצב של רווח גדול בין הפעימות-יש ירידה לשנייה בלחץ הדם.

האיי וי נוד הצליח להחדיר פעימה והפעימה הבאה של האס איי נוד נתקלה בתקופהוחוזר מסתדר שהמצב פעימה"-עד "החסרת מרגיש אדם הבן ולכן הרפרקטורית

למצב הרגיל.יש צורך לאבחן פעימה מוקדמת על ידי אקג.

ביטויים לפעימה מוקדמת:מרגישים את הדופק-מרגישים פעימת לב.-נקרא פלפיטציה.

הבן אדם יכול לספר על תחושה שהוא נופל,ואז הוא מסתדר.יכול להגיד שהוא מודד לעצמו דופק והוא שומע אי סדירות בדופק שלו.

יש אנשים שיש להם את זה פעם בדקה,או פעם בשבוע,פעם ביום או יותר. שעות-והוא מקליט את הפעילות החשמלית של48הולטר-מצמידים לבן אדם מכשיר

הלב במשך יומיים.המכשיר יודע לספר את האירועים הלא שגרתיים שהוא מצא.גורמי סיכון:

שתיית קפה,עישון,חוסר שעות שינה,גאט לג,סטרס. לא מטפלים מזה-מנסים לרדת מהגורמי סיכון.לא נחשב כממצע פטולוגי.רק הסנכרון

נפגע אין פגיעה במערכת.

בעיה בהפרעות קצב מהסוג העלייתי:

– אטריאל פיבריליישן.AFפרפור פרוזדורים:פרוזדור=עלייה.יוצרSA NODEכתוצאה מפגם בהולכה החשמלית,נוצר מצב שבו הזרם החשמלי שיוצא מה

פעימות של העליות בדקה-בגלל המעגל400מעגל חשמלי,שיוצר מחזור חשמלי מעגלי,יש לא נכנס כי יש תקופה רפרקטורית.המצב לא מסכן חיים.הדופק לאsa nodeהחשמלי שנוצר ה

יהיה סדיר-כי כל פעם יקפוץ פולס חשמלי מהעליה לחדר ויכווץ את החדרים בצורה לא סדירה.

אנשים כאלה אין להם בעיה לחיות אבל לא מסוגלים לעשות פעילות מאומצת כי אין סדירותבכיווץ החדרים.

טיפול: תרופות שיכולות לעזור ולהשפיע על ההולכות החשמליות כמו דיגוקסין,קלציום בלוקרס.ללב-נקרא היפוך חשמלי-המטופל מקבל עזרו: השלב הבא-שוק חשמלי לא אם התרופות נשימה אבל חזק דורמיקום-התרופה מאפשרת טשטוש תרופה שנקראת חזק של טשטוש

מתבצעת כרגיל.וה- ייפול על התקופה הרפרקטורית ולקוות להצליח שזה SAועושים בעצם ריסטארט למע'

NODE.יצליח להזרים את הפעימה שלו הבעיה עם היפוך-יכול להצליח ליומיים שלושה ואז שוב המע' תצא מאיזון.

הפתרון השלישי: אבלצייה- צריבה.סיב יצרוב הקרדיולוג הצנתור שדרך שבלב-המטרה השריר לתאי צנתור עם נכנסים

ייכנס לפעולה.sa nodeשריר-ולמעשה ניתק את המעגל החשמלי ואז המצליח לתמיד ולעיתים צריך לחזור על זה שוב.

כשגם האבלצייה לא מצליחה-שמים קוצב.קוצב לעלייה לא יעזור-שמים קוצב בחדר למאה פעימות-והתאי שריר בחדר יעבדו לפי הקוצב-העליות ימשיכו בפעימות המהירות אבל החדרים

יותר חשובים. הם לא מעביריםBOUNDLE OF HIS משהו קרה ל BLOCKהפרעות בין העליות לחדרים: זהו ה-

את הזרם כמו שצריך. הטיפול: הטיפול הראשוני הוא תרופתי.אם לא יעזור המעבר יהיה להשתלת קוצב- נשים את האלקטרודה בחדרים.האדם ירגיש אי סדירות- פעימות שנובעות מירידה במס' הפעימות שהחדרים מתכווצים.כל האנשים עם הפרעות קצב ירגישו חולשה,פלפיטציות,ולכולם יהיה י

סדירות כשמודדים דופק.הפרעות חדריות: הפרעות – אחת קריטית- פרפור חדריםץ.כאן המעגל נוצר בחדרים.הדבר2הכי מסוכנות.יש

היחידי שיכול להציל את זה זה שוק חשמלי.דפיברילטור. VT-VENTRICULAR TACHICARDIAטאקיכרדיה:

פעימות200-250קצב כיווץ חדרי מוגבר אבל לא מגיע למצב של פרפור חדרים.משהו כמו בדקה.הפעימות עדיין יעילות.זהו מצב בעייתי.דורשת מיידית תרופות שמורידות קצב לב.יכול

להיות כרוני.אם כן-הטיפול השתלת קוצב לב.

3\17

דלקות בלב:

זו תגובה של הגוף להרס של תאים או רקמות.ברגע שיש תאים בגוף שמתים- מע' דלקת החיסון מתחילה לעבוד כדי לפנות את התאים המתים-תוצאה סופית יכולה להיות ברגנרציה,

דלקות: סוגי 2או בצלקת.

)ווירוס,חיידק, שהיה מזיהום זה לדלקת זיהומית-הסיבה למזהמים-דלקת שקשורה דלקת פטריה,

או טפיל( . דלקת סטרילית- הנזק עצמו לא נגרם על ידי מזהמים –למשל במחלות אוטואימוניות,\שהמע'

החיסון תוקפת את עצמה. ככלל,אנחנו מברכים על הדלקת כשיש לנו מזהם שיצר לנו את הדלקת,כי אז לדלקת יש תפקיד

להרוג את המזהם. כשהדלקת סטרילית-תגובת הדלקת מיותרת –כי הגוף שלנו מגיב תמיד ביתר.הסיבות של

המרכיב הדלקתי הן טובות אבל הגוף מגיב ביתר ונוצרת אינטראקציה לא טובה.הטיפולים בדלקת סטרילית הם אנטי דלקתיים-כי הדלקת גורמת לכל הבעיות.

ויראלי,אנטי חיידקי,אנטי המזהם-אנטי הגורם כנגד לטפל זיהומית-נרצה היא כשהדלקת פטרייתי.

דלקות בלב:

זיהומיות- כמו אנדוקרדיטיס.סטריליות- יכולות להיות בשלושת שכבות הלב:

.פריקארד- פריקרדיטיס-כמעט תמיד סטרילי.מיוקארד-מיוקארדיטיס- כמעט תמיד סטריליזיהומית,ויש אנדוקרדיטיס מבפנים.יש הלב את שעוטפים אפיטל אנדוקארד-תאי

סטרילית.אנשים עם בעיה במסתם-החיידקים יכולים להתיישב בפגם במסתם ונוצרתדלקת בלב )בעייתי אחרי רופא שיניים או צחצוח שיניים(.

פריקארדיטיס: הפריקארד זאת רקמת חיבור שעוטפת את שריר הלב.)פאציה(.יש עליה גם מרכיב

שומני כמו שקית ניילון שעוטפת את הלב. יכול להיות מצב שיהיה מוות של תאים בפריקארד: לא ממש יודעים איך קורה הרס של תאים שם.יכולים להיווצר מיקרו קרעים ברקמת חיבור כתוצאה מזה שהשריר

מתכווץ ומתרפה. מדובר ברקמת חיבור-לכן תיהיה רגנרציה.לכן פריקרדיטיס הוא לא מצב חירום רפואי

אבל בהחלט לא נעים.אין פגיעה בשריר הלב-והכל יחזור למקומו בשלום. יש עוד סיבות בהן יכול להופיע פריקארדיטיס אבל הפריקרדיטיס הוא שניוני: לאנשים עם מחלות אוט',יכול לקרות מצב בו הגוף מייצר נוגדנים שיתקוף רקמת חיבור כמו

פריקארד.ביטויי המחלה:

בפריקארד יש הרבה רצפטורים לכאב-כי זאת רקמת חיבור.הכאבים יכולים להיות לא נעימים בכלל במרכז החזה.הכאבים יהיו ממוקדים במרכז החזה.דבר שמאוד מוכרמבצע לדוגמא הפריקארד: את מותח כשהאדם ביותר מחמירים וברור-הכאבים מתיחה כלשהי.לכן האנשים האלה יהיו במצב כפוף-קשה להם לישון בשכיבה כי זה מותח להם את האיזור ומחריף להם את הכאב.יכול להיות גם חום סיסטמי כי יש

דלקת.אבחון:

הרופא יקשיב ללב של הבן אדם-בדלקת יש בצקת ולכן יש נוזל שממלא את החלל בין הפריקארד לבין הלב-לכן בזמן שהלב פועם ישמעו שפשוף פריקארדיאלי-שריר

הלב משתפשף עם הפריקארד ולכן בהאזנה אפשר לשמוע את זה.אבחון סופי זה אולטרא סאונד-אקו לב יראה את הנוזל בין הלב לפריקארד.

גם באקג אפשר לראות סימנים של פריקארדיטיס.טיפול:

–ולחכות שהדלקת תעבור-תוך כמהNSAIDS תרופות אנטי דלקתיות כמו אספירין או ימים יש החלמה מהדלקת ויש רגנרציה.

טמפונדה לבבית: )לא קשור לדלקת(- קשור לפריקארד: מצב בעייתי ביותר.מצב שבו כתוצאה מפגיעות של הדף-)יכול להיות גם מתאונת דרכים,פיגוע,נפילה( יש אפשרות למיקרו קרעים בשריר הלב שייגרמו לדימום מתוךהלב( כביכול בג'לי-שזה קרעים שמנערים-יווצרו ג'לי עם שקית )כמו הלב. שריר הדימום לא יהיה גדול-אבל הדם ייצטבר בין שריר הלב לבין הפריקארד ,לכן לא יהיה

ניקוז לדם-כי הפריקארד עצמו לא נפגע )השקית עצמה(.למרות זאת תיהיה קרישה. בגלל המצב הזה הלב לא יכול להתרחב בצורה חופשית.מצב זה הוא מצב חירוםרפואי.לחץ הדם צונח.במצב כזה עושים פריצינטזיס: צריך לעשות חור בפריקארד. חודשים עם מחט ארוכה ונותנים דקירה קטנה בפריקארד.אין סכנה לאיבוד דם כיוהייתה קרישה.הפרוצדורה הפשוטה הזאת מצילה אדם הקרעים היו מיקרו קרעים

ממצב קשה למצב קל.

הבעיה היא אם טעית באבחנה וזה לא טמפונדה לבבית-עלולים לדקור את הלב .כי אין הצטברות של דם והפריק ארד והלב צמודים ולכן עלולים לדקור את הלב וליצור

נזק ללב כי אין מרווח בין הפריקארד ללב.

מיוקארדיטיס:

המיוקארד זו השכבה השרירית בשריר הלב.מיוקארדיטיס זה דלקת בשריר הלב. כל התקף לב פר הגדרה מלווה במיוקארדיטיס כי יש הרס של תאים בשריר הלב.כל

אדם שעובר אירוע לבבי יקבל גם טיפול אנטי דלקתי.קרדיומיופטייה:ישנו מצב שבו יש מחלות מולדות של דלקת בשריר הלב:

ביטויים:2כתוצאה מהדלקת הזאת יכולים להיות השכבת מיוקארד תיהיה מאוד עבה ונוקשה.יהיו בה מרכיבים צלקתיים משמעותיים.

החדרים יהיו קטנים יותר.והביטוי השני הוא ששריר הלב עצמו יהיה מאוד דק.החדרים יהיו גדולים יותר.

בשריר הלב אין רצפטורים לכאב.יש להם מבנה לא תקין של השריר ובגלל שהתאים שם מתים נוצרת שם דלקת.הבן אדם לא יודע שיש לו קטסטרופה בלב.אנשים יכוליםזה בכלל.מה שיתחיל להגביל אותם זה ולא לדעת את להיות עם המחלה הזאת מצבים שבהם תיגרם להם אי ספיקת לב.למשל אחרי ריצה ירגישו שהלב לא מתפקד

טוב. במקרה הטוב הבן אדם ייכנס לאי ספיקת לב ואז מתוך הבירור הזה יגיעו על ידי אקו לב להבנה שזוהי הפטולוגיה.זה יהיה יותר אצל אנשים שיש להם שכבת מיוקארד עבה

ונוקשה. כשהשריר דק והחדר גדול: הבעיה של האנשים האלה זה שהלב חלש אצלם יותר כיויהיה קרע מידי יכול להיות מצב שהם מתאמצים יש שם פחות רקמת שריר.ואז

בשריר הלב.השתלת לב מיידית יכולה לעזור במקרה כזה.)הסמן הספציפי לפירוק תאים בשרירMB CPKאחד הדברים שיוכלו לכוון: רמות

הלב( וטרופונין גבוהות בדם: כי כל הזמן יש הרס של תאים בשריר הלב. כללי בדם: כי יש מיקרוCPKלבן אדם שעושה פ.ג.-יכול להיות גם רמות גבוהות של

קרעים בשרירים בגוף ולכן הוא עולה. : )צפי לעתיד להחלים( נמוכה מאוד.המחלה עצמה היא גנטית.מייד ישהפרוגנוזה

לתת תרופות שייקלו על הפעולה של הלב-להוריד דופק,להוריד לחץ דם.יש להפסיק פעילות ספורטיבית עצימה.אורך חיים יותר רגוע.

וכן-יהיה מועמד יהיה מעקב-לראות האם הוא נכנס לאי ספיקת לב.במידה בנוסף להשתלת לב.

אנדוקרדיטיס: אנדוקרדיטיס סטרילית.

האנדוטל מכסה את החלק הפנימי של הלב.איתו הדם בא במגע.דלקות סטריליות במסתמים:

נוגדנים שתוקפים רקמות חיבור בגוף-ובין דלקות אוטואימוניות.הגוף בטעות פיתח REUMATIC HEART DISEASEהיתר רקמת החיבור אלה מסתמי הלב.למחלה קוראים

ראומטיק פיבר- שם כללי יותר-מבטאת מחלה אוט' שבה יש פגיעה ברקמות חיבורבגוף כתוצאה מיצירה של נוגדנים כנגד רקמת חיבור.

והם הלב במסתמי פגיעה יש באנדוקרדיטיס.כי דיזיס-מתבטאת הארט ראומטיק נמצאים בשכבת האנדוטל.

הגוף מפתח נוגדנים כנגד רקמות החיבור. מהאוכלוסייה קורית טעות קטלנית ביצירה של נוגדנים בגוף.2%ל

הכל מתחיל אצלם בדלקת גרון שיצר אותה חיידק הסטרפטוקוקוס.הוא יכול לתקוףאת הגוף גם בפצעים על העור.)יש לילדים קטנים(.

)כל הסטרפטוקוקים רגישים לפניצלין-מתים ממוקסיפן או רפאפן.הסטרפטוקוק הרגיל ייצור דלקת-אבל לא יפריש חומרים רעילים.הגוף יידע להתגבר עליו בלי אנטיביוטיקהאחרי שבועיים שלושה.סטרפטוקוק הוא סוג החיידק שהגוף יודע להתגבר עליו לבד . יש סוג אחד של סטרפטוקוק שעבר מוטציה-והוא יודע להפריש טוקסין-הטוקסין הזה

הוא חומר שנקרא סטרפטוקינאז-מדובר באנזים שיודע לפרק חלבונים.זה "החיידקהטורף".

שבועות-כי החיידק יכניס הרבה מהטוקסין3לא רלוונטי שהגוף יתגבר עליו במהלך לגוף ואז ייעשה הרס פנימי של הרקמות בגוף שלנו.כתוצאה מזה החיידק יכול להגוןנדיר הזה-שזה מהזן סטרפטוקוקוס להם שיש טוב.האנשים יותר עצמו על לקבל צריכים נמרץ.הם טיפול בחדר להיות חייבים האלה יחסית-האנשים אנטיביוטיקה לווריד-ומייד לוקחים אותם לחדרי ניתוח ומוציאים להם רקמה נמקית

מהגוף-שמכילה גם את הרעלנים.נקרא דברינמנט.(

כתוצאה מהסטרפטוקוק יש דלקת וחום. באופן טבעי אחרי שבועיים גם אדם בליאנטיביוטיקה יחלים לחלוטין מהסטרפ' הרגיל שתקף את הגרון.

למה שומעים מרופאים כל הזמן אנטיביוטיקה? הסיבה: ראומטיק פיבר. מהאוכלוסייה לא צריכים אנטיביוטיקה.הסטרפ' יעבור אחרי שבועיים וחצי ולא98%

יודעים לאפיין2%יהיה להם דבר.בגלל לכולם אנטי'-כי לא נותנים מהאוכלוסייה יבריאו מהסטפ'-אבל הנוגדנים שייווצרו להם כנגד2%ולזהות את אותה אוכלוסייה.ה

הסטרפ' יכולים להקשר לרקמות חיבור בגוף שלנו-כלומר זו טעות של מע' החיסון. כלומר גם אחרי שיבריאו-יש להם בגוף נוגדנים שיכולים להיקשר לרקמות חיבור.נוגדןשנקשר לרקמת חיבור-הוא מנחה כדורית לבנה שתבוא ותהרוס את אותה הרקמה. הבעייתיות תצוץ אצלם שבועיים אחרי שהבריאו מהסטרפ'.הם לא יודעים שיש להם

נוגדנים בגוף שעלולים להיקשר לרקמות חיבור בגוף וליצור הרס גדול.אחרי שבועיים מההבראה מהסטרפ' מתחילות להיות התקפות:

.נקרא ראומטיק פיבר או אנדוקרדיטיס.נוגדנים נקשרים לתאיזה הלבמטרה ראשונה-ויתחילו לתקוף את הסחוס.זה מוביל יבואו הסחוס במסתמים.ואז תאי דם לבנים

.RHEUMATIC HEART FEVERלאנדוקרדיטיס סטרילי- גם רקמתהמפרקיםהמקום השני- הסינוביאלית של המפרקים שהיא .הקפסולה

חיבור..למרכיבים של רקמות חיבור במוח עצמו.זה המוחהמקום השלישי-

סוג של זה מין נקרא- כוריאה.הביטוי הפיזי פיבר במוח הביטוי העצבי לראומטיק רעידות\ריקוד בזרועות באצבעות או בשורשי כף יד-פעילות עצבית ספונטנית בלתי

נשלטת-זה יקרה כל עוד יש את המרכיב הדלקתי והאוטואימוני.יש אפשרות שיהיה שילוב ותיהיה התקפה בשלושת המוקדים שציינו.

איך אפשר למנוע את המצב הזה? ניתן לכולם אנטיביוטיקה מייד שמתחילה להם הדלקת החיידקית בגרון.כי לנוגדנים לוקח כמה ימים עד שהם נוצרים.ככה נהרוג את

החיידקים כך שלא יצטרכו להיווצר נוגדנים כנגדם.איך האנדוקרדיטיס הסטרילית תתבטא?

הנוגדנים נצמדו למסתמים ויש שם התקפה של מע' החיסון.ומע' החיסון מחוררת אתהמסתם.זהו תהליך מתמשך.

לב.המסתמים ספיקת לאי להגיע עלול הקשה סיסטמי,ובמצב חום יש ביטויים: בהדרגה מאבדים את התפקוד שלהם.

כל רופא יודע שבא אליו בן אדם עם חום-בין היתר הרופא ייבדוק את הלב.כי רוצהאיוושה איוושה.כל שומעים למסתם-ישר קטן סטרילית.נזק אנדוקרדיטיס לשלול

חדשה דורשת מייד בירור. : אם אין נזק קשה סטרואידים וטיפול אנטי דלקתי.אם המצב חמור: השתלתטיפול

מסתמים.בהשתלת מסתם ביולוגי-לא ייתנו מדכאי חיסון או מדכאי קרישה.רק במלאכותי.

– סימןSPLINTER HEMORHGEסימן בציפורן-נקרא סימן היכר לאנדוקרדיטיס סטרילי:יש קשר יותר.דימום קטן-לא מבינים למה אבל שחור בציפורן-בחלק הפרוקסימלי

בצורה מובהקת.עוד סיבה לאנדוקרדיטיס זיהומית וסטרילית:

וההזרקה הלא )הרואין( פגיעה בסחוס ליצור יכולה נרקומנים.החומר הפעיל בסם סטרילית יכולה ליצור את המרכיב הזיהומי ולהכניס חיידקים.

בארץ יש הוראה שכל אדם שמגיע לבי"ח ומצהיר שהוא מכור לסמים-כדי שלא יקבלקריז-נותנים לו חומר דמויי הרואין-מטאדון,או אדולן.

הפרעות מולדות שקשורות ללב:

אחרי התחילה ההריון הקטסטרופה בעיה במהלך שום היתה לא שבהם מקרים הלידה.

קשור למומים מולדים קשים בלב.מומים קשיםמומים קלים

מומים קשים: VSD- VENTRICULAR SEPTAL DEFECT.יש חור בין החדרים -יוצאת מהחדר הימני-והעורק הפולמונרי טרילוגיה על שם פלוט- האורטה

יוצא מהחדר השמאלי.

אין בעיה עם המצבים הללו.הסיבה היא שהריאות של העובר לא לעובר מתפקדות-כי אין לו בכלל מחזור דם ריאתי.הוא מקבל את הדם מחומצן מחבל הטבור שמגיע לו מהאם.לעובר באופן טבעי ותקין אין מחיצה שלמה

העליות שלו.הלב רק דואג לזרימה וסירקולציה של הדם.הזרימה היא2בין אל הלב ומהלב לאורטה עצמה.השלייה עצמה גם מנקה את הדם וגם נותנת

צדדים2חמצן לדם.לכן הלב מתפקד כיחידה אחת אין הכרח שיתפקד כ- שונים.

נסגרת באופן טבעי ואז לעולם יוצא לפעולה כשהתינוק נכנסות הריאות המחיצה בין העליות.

( מהשנייה שהוא נולד הוא בצרה צרורה:החדר השמאליVSDכשהעובר נולד )מהלחצים גבוהים השמאלי בחדר הגוף-הלחצים לכל דם להזרים צריך בחדר הימני.הדם המחומצן לא יכול להגיע לאורטה-אבל בגלל שיש פתח ביןימין במקום שיזרום לאורטה.אין החדרים-דם ישפריץ מחדר שמאל לחדר מספיק דם שזורם לאורטה.צריך מייד לזהות את זה-עדיף לפני הלידה-ואז זה

ניתוח חירום לסגור את המחיצה בין החדרים. טרילוגיה על שם פלוט- האורטה יוצאת מהחדר הימני והעורק הפולמונרי מהחדר השמאלי.זהו מצב לא תקין.יש גם פתח בין החדרים.בשניהם איןזרימת הדם של זרימת דם לריאות כל בעיה כשהם בעובר-כי לעובר אין מחיצה אין תקין באופן דרך חבל הטבור מהאם.לעובר מתחמצן העובר שלמה בין שתי העליות שלו.כלומר-אין לו צורך במחזור דם ריאתי אז הלב של העובר עובד כמו מכונה אחת והלב כך דואג לזרימה וסירקולציה של

הדם.הזרימה היא רק אל הלב ומהלב אל האורטה עצמה.לחדר יעבור הוא השמאלית,ומשם ללב,לעליה דם מכניס הטבור חבל השמאלי ומשם לאורטה.הדם הוורידי יילך לכלי דם כחלק מהטבור לשליה, ולריאות האם.לכן הלב של העובר מתפקד כיחידה אחת.כאשר הילד נולדהעובר מתחיל לנשום לכן מכים בו בטוסיק,כדי שיבכה ואז אומר שהוא נושם. רק לאחר הלידה מתחיל המחזור הריאתי ואז באופן טבעי נסתמת המחיצה

בין העליות.VSDאין אין בעיה- כי – אם יש מחיצה פתוחה בין החדרים.כאשר עובר

מחזור ריאתי.כאשר העובר נולד יש צרה.כי הלחצים בחדר השמאלי )מזריםכתוצאה לריאות( דם )מזרים הימני בחדר מהלחצים גדולים לגוף( דם יגיע מהפגם דם שצריך להגיע לאורטה )מחומצן( במקום להגיע לאורטה יהיה זה העובר ימין במקום לאורטה.אם פספסו את מחדר שמאל לחדר

ובניתוח חירום סוגרים את המחיצה בין החדרים.כלומר זהVSDבמצוקה מצב חירום רפואי אי אפשר לחיות עם זה.

בעיה אין ובעורק הפולמונרי באורטה שינוי יש פלוט- טרילוגיה על שם 2בהריון. ברגע שנולד- דם שמחומצן נכנס שוב לריאות.דם עשיר בסי או

יזרום תמיד סגורים.דם מחומצן מעגלים שני הדם.זה למחזור מגיע שוב לריאות, ודם לא מחומצן תמיד לגוף.איך מזהים- התינוק כחול בצורה קשה.והעורק האורטה בין מקום להחליף מיידי- חירום ניתוח זה הפתרון-

הפולמונרי.וגם לתקן את הפתח בין החדרים. מומים קלים: המום הקל ביותר- הלב נמצא בצד הימני זהו לב ימני. הכלתקין.אין שום השלכות רק צריך לדעת בצילום רנטגן או בבדיקת אנדוסקופ,

כדי לדעת לבדוק במקום הנכון.ולא לחשוב שהאדם הולך למות.ASDהספטום בין העליות לא נסגר- אחרי הלידה.הוא אמור להסגר באופן –

בין גדולים לחצים הפרשי אין כי גדולה סכנה לא הלידה.זו אחרי מיידי בין העליות. הבעיה של האנשים האלה זרימת דם מטורפת ואין העליות בטווח ארוך זה שהם קב' סיכון להיווצרות קרישי דם ספונטניים. כתוצאהבגוף. אחרים למקומות לעבור העליות.עלולים שתי בין הקטן מהזרם כשמגלים זאת נותנים נוגדי קרישה,ויוזמנו לצנתור בו שמים בלון ולילדים יכול

להסגר עם הזמן.

3\24

מחלות דרכי הנשימה:

UPPER RESPIRATORY TRACTעליונות LOWER RESPIRATORY TRACTתחתונות

בלב-מטפל רק קרדיולוג-בדרכי נשימה עליונות מטפל רופא אף אוזן גרון.

בדרכי נשימה תחתונות מטפל פולמונולוג-תת התמחות של רפואה פנימית)עוד שנתיים לימודים(.הוא מטפל בריאות-אבל הוא לא כירורג.

UPPER TRACT RESPIRATORY DISEASEמחלות דרכי נשימה עליונות:

אנטומיה ופיזיולוגיה רלוונטיםמחלות דלקתיותשינויים אנטומיים \גידולים\ממאירויות

פרינקס,אורה פרינקס,לרינגו פרינקס(,חלל הפה, )נזו אף,פרינקס שגורם הגרון-סוגר בחלק האחורי של )סחוס שנמצא אפיגלוטיס

להפרדה של המזון לושט ולא לדרכי נשימה(,לרינקס.טרכאה-קנה הנשימה.

בתוך הלרינקס יש מבנה חשוב-מייתרי הקול.

איברי עזר בדרכי נשימה עליונות:

סינוסים: מאפשר לגולגולת להיות יותר קלה כי יש שם חללים של אוויר,ומאפשר לקול להיות עם איכול נוספת-כי החללים הם כמו

תיבת תהודה.הסינוסים הם בתוך הגולגולת.איזורים של כיסי אוויר.

מסביב לאף-יש סינוסים. ובמצח יש סינוסים.לא לכולם יש סינוסים במצח.אם הם קיימים הם מאוד עצמאיים ומבודדים-אין להם פתחי ניקוז.לכן מהבחינה הזאת הרבה מהבעיות הן בסינוסים האלה-ואי אפשר לנקז כי הם יחידות

עצמאיות.)סינוסיטיס(.משותף לסינוסים זה שיש להם ניקוז לתוך האף שלנו.)רק בסינוסים באף(.

החלל בדרכי הנשימה ובסינוסים מצופה ברקמת אפיטל נשימתי.האפיטל הנשימתי מכיל תאים,שיודעים להפריש ריר.הריר הזה יופרש במידה ויהיה

גירוי לאפיטל הנשימתי.הריר הזה זה מוקוס,בדרכי נשימה תחתונות-ליחה.הנשימה, מאוד-ריסים במערכת הגנה חשובות צורות יש הנשימה לדרכי מבנה מיוחד של האף שמאפשר לאוויר שנכנס להיות מסונן,חם יותר ולח

יותר.העיטוש.הרעיון-מתחיל המקומית-זה מההגנה חלק שהם הרפלקסים

ממרכיב סנסורי שמפעילה בעקבותיה מע' מוטורית על מנת להתעטש.הנשימה מדרכי בעייתים מרכיבים להוציא רפלקס.כדי כן שיעול-גם

התחתונות.

פטולוגיות בדרכי נשימה עליונות:

לדלקת.כמעט גרם מה מבינים בסינוסים.לא סינוסיטיס,דלקת סינוסים: תמיד הדלקת תיהיה זיהומית.

יש מרכיב זיהומי באיזור הסינוסים,שגרם לתגובה דלקתית.אחד מהביטויים של דלקת זה בצקת.אם יש רירית נשימה בצקתית-היא עלולה לחסום אתבאיזור הלחץ מודלק-ומבודד,ולכן בסינוס הסינוסים.האיזור של הפתחים

מתחיל לגדול. ביטויים: הלחץ יוצר כאב,יכול ליצור כאב ראש.כשהבן אדם מוריד את הראש יש לו יותר כאב-מכוון יותר לסינוסיטיס,כי אתה מגביר את הלחץ כשאתה מוריד את הראש.יכול להיות גם חום סיסטמי.סינוסיטיס יכול לבוא בנוסף

הנשימה.) בדרכי אחרת .U.R.T.Iלדלקת – UPPER RESPIRATORY TRACT INFECTION

אבחון: בבדיקה גופנית ניקוש על הסינוסים.אם הסיבה היא ויראלית-הגוף יצליח להתגבר על הוירוס והבצקת תיעלם.

במידה ומדובר בחיידק-יש צורך באנטיביוטיקה עבור הטיפול. במידה והבעיה ממשיכה-לאחר הטיפול האנטיביוטי-רופא אף אוזן גרון יכול לבצע ניקוז.)כי האנטיביוטיקה לא מצליחה להגיע לאיזור המטרה(.הבצקת

גרמה לחסימה-לכן הוא ייכנס באיזור הבצקתי ויישאב משם את הנוזלים.

סינוסים פרונטאליים במצח-החיידקים יגיעו לאיזור דרך מחזור הדם.הדבר ייצור כאב ראש,אולי גם חום.לא תיהיה נזלת כי אין פתחים כמו בסינוסים

לייד האף. יכול להיות שהחיידקים מצאו כיס בו הם מתחבאים ויוצרים מצב של דלקתאלה-ייצטרכו יעזור.אנשים בטוח לא אבל יינתן אנטיביוטי כרונית.טיפול

לעבור ניתוח כדי לנקז את הבצקת באיזור.

דלקת זיהומית באיזור האף: דלקות נאזאליות- תמיד יתחילו כתוצאה מתגובה של הגוף.דלקת זיהומית,או

סטרילית.זיהומי- יש ווירוס או חיידק שנמצאים באיזור.והביטוי הוא דלקת.

דלקת סטרילית- יכולה להיות בגלל מרכיב זר-לא חי,שגורם להפעלה שלהרצפטורים,ולעוררות של מנגנוני ההגנה: נזלת,עיטוש ותגובה דלקתית.

אם העירור של המע' היה ממושך-תיהיה תגובה דלקתית.יש מרכיבים שייגרמו לכולם לעיטוש,נזלת ואולי דלקת-כמו פלפל שחור.

לעומת זאת-שמדובר על אלרגיה-זה סובייקטיבי. כשמדברים על חומר לא חי-שאצל חלק ישפעל מע' חיסון ואצל חלק לא-זה

פר הגדרה אלרגיה.

עליונות- נשימה הביטויים של המצב הדלקתי בהקשר של דלקות בדרכי יותר לכיוון ודלילה יותר לחיידק,נזלת שקופה ירוק-מכוון )נזלת עם מראה

וירוס או דלקת סטרילית(. חוש הטעם-הטעם לא נפגע-כי הוא נמצא בחלל הפה שלנו.הטעם הסופי של המזון קשור גם לחוש הריח שלנו.מולקולות של המזון דרך האורו פרינקסהדרך האף-ומשם חלל של לאיזור מאחורה ומגיעים לנזופרינקס עולים

לרצפטורים של הריח מאוד קצרה.)עצב בשם אולפקטורי-עצב הריח(.

אם אי אפשר להוציא אוויר-כמו בהצטננות-פחות נרגיש את הטעם של האוכל.או כשיש חסימה כלשהי בחלל האף באיזור הרצפטורים של הריח.למעשה הבצקת שנמצאת מתחת לרירית האף-ולא מאפשרת להוציא אוויר-כמו שהאף סתום-וגורמת לסתימה של חללי האוויר

שקיימים.

ייגרמו לשינוי במפל לחצים שקיים,וברגע שכלי דם ובצורה כזאת טיפות אף-מכווצות את כלי הדם מתכווץ הבצקת נפסקת,כי נוזלים מפסיקים לצאת.

הבעיה של טיפות אף- החומר הפעיל שם פועל על רצפטורים שמאפשרים כיווץ של כלי דם.הרצפטוריםייפעלו רק שיהיה יותר חומר-ולכן הגוף יוצר מצב של התרגלות.

אם הדלקת היא כתוצאה של חיידק יש אפשרות לשימוש באנטיביוטיקה.אם כתוצאה מאלרגיה,נדרשמרכיב אנטי היסטמיני.

שינויים אנטומיים באף:

דמם באף:רקמת האפיטל הנשימתית עשירה בכלי דם שמגיעים אליה.אם יהיה נזק קטן ברקמה-יהיהדימום מהנימים באף.)חיטוט באף,עיטוש,יובש,חום(.

יש סיבות אחרות שיכולות להתבטא בדמם באף-יכול להעיד על יתר לחץ דם,או חסר במנגנוני קרישהוכו'.

רוב המקרים-הדימום מהאף הוא מיקרו טראומה מקומי.התפקיד של רופא יהיה לשלול מקרים בעייתיםבדימום מהאף.

הטיפול בדימום מהאף יהיה צריבה של כלי דם על ידי חימום.ובזמן הדימום החריף זה בטח לא להרים את הראש למעלה-כי הדם עלול להכנס לדרכי הנשימה ולגרום לחנק.כדי לפתור דימום צריך להפעיל

לחץ כדי לגרום למע' הקרישה לפעול.להוריד את הראש וללחוץ על האף.

מכה למחיצה,כמו קטנה איזורים.טראומה לשני אותו שמחלקת באף מחיצה יש מחיצה: סטיית באף-יצרה טראומה קטנה למחיצה.יכול לשנות את הציר של המחיצה בבגרות- ולכן היא גדלה לכיוון

נחיר מסויים.

כל עוד זה לא מפריע- לא צריך להתעסק.

ברגע שזה מפריע- כמו דימומים מהאף,או קשיים בנשימה דרך האף )יכול לגרום גם לאף סתום(,או יכוללגרום גם לנחירות.יכול אף לגרום לפגיעה ביכולת להריח.

טיפול: ניתוח להסדרת המחיצה.

פרינקס: נאזו פרינקס-נמצא באיזור האחורי לאף.

פוליפ-רקמה של מע' החיסון.בנאזו פרינקס יש רקמה ששייכת למע' החיסון.לכולנו יש פוליפ נאזאלי.יש אנשים שהאיזור הזה אצלם הוא ריאקטיבי.לכן,האיזור הזה יהיה יותר בולט כלפיי פנים.ואז הוא ייצור מרכיב חסימתי.וזה יהיה גם הביטוי- הבעייתי.דבר זה יתבטא בקושי להכניס

ולהוציא אוויר.אולי גם בנחירות,ובפגיעה בחוש הטעם.הטיפול: טיפול כירורגי.מסירים את כל הרקמה של האיזור.

פתח של צינור אוסטכיוס )צינור שמקשר בין הנאזו פרינקס לבין האוזן התיכונה(.מטרת הצינור זה להשוות לחצים כדי שעור התוף לא יהיה קעור.מצב של דלקות באיזור יכולות להשפיע על

האוזן עצמה. :איזור האורו פרינקס\איזור הגרוןTONSILS:שקדים\

מרכיבים דלקתיים יכולים לגרום לאודם,בצקות,כאב,וחום סיסטמי באיזור. דלקות סטריליות או זיהומיות.דלקת שמערבת רק את האורופרינקס תקרא פרינגיטיס.דלקת

שמערבת רק את השקדים תקרא טונסיליטיס.דלקות באיזור זה ייגרמו בעיקר מסטרפטוקוקוס.

חיטוי,הרדמה מקומית )כדורי מציצה-יש בהם זיהומיות\ויראליות גם להיות יכולות הדלקות וטעם מתוק(.

כמו כן יכול להיות מצב של דלקת סטרילית באיזור.גם כתוצאה מאלרגיה למשל.מתי נכנס דגל אדום במקרים של טונסיליטיס?

במקרה של הגדלה בצקתית של השקדים-הבן אדם יכול להיחנק-לכן ישר לחדר מיון.ישר לתתסטרואידים כדי להציל את הבן אדם.

יש אנשים שהשקדים שלהם גדולים באופן טבעי-מדובר באנשים שסבלו מטונסיליטיס כרוניבעבר-והשקדים עברו סוג של הצטלקות ולכן הם גדולים.

מייתרי הקול נמצאים בתוך הלרינקס.הלרינקס מתחת לאפיגלוטיס.הלרינקס מקשר בין הפרינקס לטרכאה-הטרכאה זה קנה נשימה.

אנשים שמדברים בזמן האוכל,או אוכלים בשכיבה-הכיסוי של האפיגלוטיס לא יהיה מושלם ויכולות להיות בעיות.)חתיכת אוכל שתקועה מאחורה,או אוכל שגרם לשריטה בחלק האחורידבר שלשאול לנפיחות(.כמובן שגרמה קטנה דלקת יש מהשריטה הלרינקס,וכתוצאה של ראשון אם יש קשיי נשימה.אם הבן אדם גם צרוד אחרי שנתקע לו משהו בגרון-יכול להעיד על

שריטה על מיתרי הקול.לרינגיטיס: דלקת בלרינקס: יכולה להיות זיהומית וסטרילית.

לרינגיטיס בדרך כלל היא ויראלית.הלרינגיטיס מתבטאת בצרידות.כי התגובה הדלקתית יצרה בצקת מקומית באיזור של מיתרי הקול וגרמה לעיבוי שלהם-העיבוי שלהם גורם להם לרטוט

בתדירות נמוכה.אצל ילדים קטנים\תינוקות הלרינגיטיס יכול להתבטא גם בחסימה יותר גדולה של האיזור.

המרכיב החסימתי הוא בצקתי.השאלה כמה לחץ מופעל כתוצאה מהבצקת. כשהאוויר יזרום מהריאות החוצה לא תיהיה לו בעיה לצאת כי הפרשי הלחצים גדולים ולכן קל לאוויר לצאת.הבעיה תיהיה אצל תינוקות בשאיפה.מצב זה נקרא סטרידו-מצב זה מצוי אצל

ילדים קטנים-ויתבטא בקושי בשאיפה.מצב זה יעיד על לרינגיטיס.בדרך כלל נובע מוירוסים-ויש להכחיד את הבצקת-למשל כמו הזרמת אוויר קר לגרון.

של הרגשה מווירוס-ותיהיה המקרים ברוב יהיה הלרינגיטיס מבוגרים אנשים אצל גם מלזיה-תחושת מחלה.הלרינגיטיס יתבטא בצרידות כתוצאה מהבצקת באיזור.

מרכיב טיפולי: סימפומטי בעיקר.ייפגע במיתרי דלקות סטריליות: המקרים הקלאסים זה עישון או שימוש יתר בקול.דבר זה

הקול. לאורך זמן יכול לגרום ליבלות-צלקות על מייתרי הקול.ככל שמיתרי הקול מעובים יותר-יהיה

צליל נמוך יותר.וזה יוצר שינויי קול לדוגמא אצל אנשים מעשנים.

גידולים ממאירים במיתרי הקול:

מקום מועד לפורענות זה מקום עם יכולת רגנרציה.כי יש יותר סיכון לתקלות.לכן רקמות שרירורקמות עצב-יותר נדיר שיהיו בהן גידולים כי הרקמה לא מתחדשת.

אם יהיה מצב שתאי האפיטל כל הזמן מודלקים עוד יותר יש סיכון להתפתחות גידול סרטני. כמו אנשים שמעשנים-יש בלאי מואץ של תאי אפיטל-יש יותר סיכון להתפתחות סרטן.העשן

יוצר דלקות סטריליות.גרורות.המיקום של הגידול נוטים לשלוח ולא יחסית מקומיים הגידולים במיתרי הקול הם

יחסית מבודד בגוף.הביטוי הראשוני של הגידול במיתרי הקול זה צרידות.

מדובר במצב שהצרידות מתפתחת בצורה הדרגתית ביותר ונעשית יותר חמורה.בלרינגיטיס מהיום למחר יש צרידות.אבל אדם כמעט צרוד-שהצרידות הולכת ומדרדרת לאורך זמן-דורש

בירור מעמיק יותר. בדיקה: רופא אף אוזן גרון- מחמם מראה כדי למנוע הצטברות אדים כאשר יסתכל על מיתרי הקול.הוא מסתכל עם המכשיר עם חור- ומסתכל במראה שמשקפת לו את מיתרי הקול. אם יש נגע ובצקת- ישר ביופסיה.הביופסיה היא בהרדמה מלאה.אם מדובר ביבלת- אם זה מפריעאת מסירים והקרנות.גם כימוטרפיה משלבים ממאיר- הגידול בניתוח.אם להוריד אפשר

הגידול.

3\31

LOWER RESPIRATORY TRACT:

פולמונולוגיה:

סקירה אנטומית רלוונטית

פטולוגיות בדרכי נשימה תחתונות

מחלות חסימתיותמחלות רסטרקטיביותהפרעות נוספות

הכל מתחיל בטרכאה:קנה הנשימה.הטרכאה בנויה טוב-היא מצופה בסחוסים שמגנים עליה ומשאירים אותה פתוחה כל הזמן-הסחוסים הם חצי טבעתיים-החלק האחורי שלה הוא ללאאין מידי-למזלנו סחוסים.הושט היא אפוסטריורית לקנה הנשימה.אם נאכל איזה ביס גדול סחוסים בחלק האחורי של הטרכאה:הביס היה גדול וכל הדרך שהוא עשה בושט עד שנכנס לקיבה הוא לחץ מאחורה על קנה הנשימה וסתם אותו-אבל ההרחבה של הושט אפשרה לו

להמשיך ולרדת למטה.הודות לזה שאין סחוסים-הושט יכולה להתרחב .ריאות: מדובר באיבר שהמטרה הבסיסית שלו זה שהחמצן יגיע ויוכל להכנס לנאדיות הריאה, אליהן נימי דם מגיעים ויוכלו לאסוף משם את החמצן,והפחמן הדו חמצני ייצא מהנאדיות,וייצא

בנשיפה.העץ הברונכיאלי: צינור נשימה מתפצל להרבה צינורות קטנים.

כשמסתכלים על הצינורות נשימה בריאות-הן נהיים יותר ויותר קטנים-הסחוס נעלם ואת ריריתהנשימה מקיף שריר חלק.המרכיב האנטומי הזה הוא קריטי לפטולוגיות מסויימים.

השכבה הראשונה בצינור-רירית הנשימה-השכבה הכי פנימית.מבחוץ יש שריר חלק טבעתי.דורות הראשונים של הצינורות -ולאחר מכן יש רק 2מסביב לשריר החלק יש גם סחוס-ב 2

שכבות. בריאות יש לנו גם כלי דם- יש לנו את העורק הפולמונרי ואת הווריד הפולמונרי שנמצאים

בריאות כאיבר בפני עצמו.בשער הריאה יש גם מקום של צינור לימפה שמנקז.דרכי נשימה(1כלי דם-עורקים וורידים(2לימפה(3

האוויר נכנס לריאות – תלוי בהפרשי הלחצים שניצור. יש הרחבה של הריאות על ידי הסרעפת ושרירי עזר לנשימה.הלחץ בריאה קטן-מהלחץ בחוץ וזה מאפשר לאוויר להכנס לריאות.בנשיפה נפח הריאות קטן,הלחץ גדל ואז האוויר

יוצא החוצה. תאי המוח זקוקים לחמצן כל הזמן.תדירות הכיווץ של הסרעפת נתון לפיקוח מרכזי על ידי

גבוהות-יש איתותco2 בדם.כשרמות הco2רפלקסים.הפיקוח הזה,נעשה על ידי רמות ה למרכז הנשימה בגזע המוח להגביר את התדירות של כיווץ הסרעפת.

כל תחושה שאנחנו מרגישים- אומר שיש איזור במוח שפועל.במצב התקין יש סיבה למההאיזור המסויים הזה פעל.

תחושה של חנק לדוגמא- אפשר להרגיש אותה כשיש התקף חרדה.היה שיבוש במנגנון.האיזור של תחושת החנק מקבל איתות לפעול ברגע שבתאים עצמם אין מספיק חמצן.

.CO2המרכיב שיראה את זה יותר זה רמות גבוהות של תחושה של חנק אפשר להרגיש בהרבה מצבים בלי קשר לחנק פיזי בדרכי הנשימה.

לדוגמא רעל בשם ציאניד.הוא נמס במים לכן מסוכן מאוד.מציאניד מתים מהר מאודבגוף,ומנטרל את הפעולה למיטוכונדריות בתאים נקשר הזה מחנק.הסיבה היא שהגז

שלהן.הפגיעה היא בנשימה התאית. לאנשים האלה תיהיה תחושה של חנק.הפחמן הדו חמצני לא מתפנה ומצטבר ויוצר את

תחושת החנק.

תסחיף ריאתי- מצב שבו הריאות בסדר אבל הבעיה היא שאין אפשרות לדם להגיעלנאדיות הריאה כדי להתחמצן מחדש.גם שם הביטוי יהיה של חנק.

הפרעות שקיימות בדרכי הנשימה: -מחלות חסימתיות OBS -

גורמות לבעיה של אוויר בדרכי הנשימה.מה שמשותף לפטולוגיות הללו זה שיש פגיעה במעבר של אוויר בדרכי הנשימה.

-מחלות רסטרקטיביות RES -האוויר מגיע לנאדיות הריאה אבל עדיין יש בעיה – יוכל להשתחלף. בין הנאדיות לכלי דם,והחמצן לא לדוגמא אם תיהיה דלקת

המצב הפטולוגי למעשה הוא בשחקן חיצוני,אחר-צנרת הנשימה תקינה.

מחלות חסימתיות:

מצבים בהם זה קורה:3הבעיה בחסימה של דרכי הנשימה.נדבר על C.F-מחלה גנטית תורשתית.הגן של המחלה הוא רצסיבי )אם יש לאחד ההורים

שהילד יהיה חולה(.החלבון1:4אין סיכוי שיהיה לילד,אם יש לשניהם,יש סיכוי של הבעייתי נמצא בכל התאים בגוף וקשור לחדירות ממברנה.יש פגיעה באיזון של רמות נתרן בתוך התא ומחוץ לתא.החלבון הזה גורם להפרשה של נתרן מהתאים עצמם.למשל: יהיו בעיות במע' עיכול,בלבלב,יהיו שינויים שקשורים לרוק,בדרך כלל הם עקרים.הריאות הם האיבר שהכי סובל מהביטוי של השיבוש ברמות הנתרן בתאים.הסיבה היא שיש להם הפרשה מוגברת של מוקוס מדרכי הנשימהיוצאת בצנרת שכביכול לא קשורה כבר לגוף-והיא התחתונות.ההפרשה הזאת חייבת לצאת החוצה.ההפרשה של המוקוס היא קבועה ומוגברת.בגלל שהם לא יכולים להוציא את הכל-המוקוס יצטבר ויגרום למצב שבו הוא ניהיה צמיגי יותר ויותר.כתוצאה מכך יש חסימה של דרכי הנשימה.עוד בעיה: יש איזורים שחסומים עם המוקוס,אין שליטה בהפרשה והחיידקים יכולים לחגוג שם,זה מהווה עבורםמצע טוב למחייה,וגם חסרים לאנשים האלה מנגנוני הגנה כנגד החיידקים הללו.ליצור דלקת,ולאחר מכן דלקת כרונית,ולהצטלקות.הבעייתיות אצל חולים יכול אלה זה דרכי הנשימה-זה הדבר שמגביל להם את החיים.השתלת ריאות יכולה לפתור את הבעיה באופן תמידי-לריאות המושתלות אין את ה"דפקט" של החלבון הפגוע ולכן יכול להציל חיים.כלומר-שאר האיברים ייסבלו משאר הסימפטומים

שציינו,אבל הריאות החדשות יהיו תקינות לכן לא ייוצר המוקוס. אם תינוק מגיע עם סיפור חוזר של דלקת ריאות-הרופא יודע שיש סיכוי שיהיה

.זאת תיהיה אחת מה- CFלהם DDיכול להיות גם מבליעת גוף זר(.יש בדיקה(. זיעה.ריכוז תבחין במחלה: חולה התינוק אם להראות שיכולה וזולה טובה

יהיה גבוה מאוד! CFהמלחים אצל חולי טיפול-יש פיזיוטרפיה נשימתית: טופחים בדפיקות קלות על הגב כדאי להעלותיכלול אנטיביוטיקה גם ולהוציא אותו החוצה.הטיפול את המוקוס כלפי מעלה

למניעת זיהומים.פוגעת בדרכי הנשימה.אסטמה-

פט ופיזיולוגיה: מצב כרוני דלקתי שכל הזמן קיים ,והוא מתגבר כל הזמן.לחולי יתר שיש רגישות זה לדלקת נמוכה.הסיבה היא ברמה הדלקת עצמה אסטמה במע' החיסון.אסטמה היא מהמשפחה של המחלות האטופיות-מחלות אלרגיות.רגישות היתר של המע' החיסונית מתבטאת במע' הנשימה.יש מרכיבדלקתי קבוע ונמוך אצלם: בצקת באיזור,תאים של מע' החיסון,הכל על אש קטנה.יכול להיות ברמות יכולים להרגיש טוב.הביטוי של המחלה כך שלכאורה הם יכול להיות שמיעת צפצופים מהריאות-דבר זה מעיד על שונות.הביטוי הקליני חסימה.ויש כאלה שלא יהיה להם צפצופים בכלל והם ירגישו טוב.הרגישות הזאת מלכתחילה קורית אצלם מחלקיקים אלרגנים שאנשים רגילים לא ייפתחו אליהם

שום תגובה.לעוצמות מינורית,עולה עכשיו עד קרה משהו,והתגובה שהייתה בזמן התקף: מוקדמת.הגורם הכנה בלי אחת פתאום,בבת לקרות יכול גבוהות.ההתקף החיצוני גורם לגירוי שיכול להוביל לעליה בתגובת יתר: אבק,קרדיט האבק,אווירדווקא לחלקיקים אלא לתנאים סביבתיים שיכולים יתר היא לאו קר,הרגישות להיווצר כמו לחץ נפשי,פעילות גופנית )שחיה לא גורמת להתקפי אסטמה(.כליהיה מה ואי אפשר לדעת להיות טריגר להתקף אסמטי שינוי-יכול גורם בר

הגורם אצל כל אחד ואחד זה אינדיוידואלי ושונה.בזמן התקף : הביטוי הראשון זה הפרשה של מוקוס.

דבר שני- התכווצות שרירים חלקים בברונכוסים של מע' הנשימה.ברגע שיש כיווץהמרכיבים חריף יותר שהמצב באיזור.ככל חסימה החלק-יש השריר של החסימתיים יהיו יותר חריפים.הרירית עצמה לא תגיע למצב של חסימה מלאה.

הבעיה של החיים או מוות זה השריר החלק שמתכווץ.)אפשר למות מאסטמה(.סימנים וסימפטומים: ביטוי של מצוקה נשימתית בזמן התקף.

הבעיתיות זה כיווץ שרירים חלקים בדרכי נשימה תחתונות.כתוצאה מזה באופןפתאומי יתחילו קשיים בנשימה.

מאחר ודרכי הנשימה הן תחתונות,כאשר יש הרחבה של הריאות,יהיה פער גדול בלחץ בין האוויר האטמוספרי לאיזור שבו תיהיה את החסימה-ואז האוויר ייכנסכלוא בנשיפה.האוויר בעיה תיהיה נשמר.אבל- הלחצים של הפער כרגיל.כי מתרחבות, הריאה,וכשהריאות לנאדיות קרוב החסום הריאה,האיזור בנאדיות איפה לבין נמצא שהאוויר איפה בין לחצים הפרשי ,אין האוויר מבחינת שהחסימה קיימת.האוויר במקום החשיפה לא רואה את הלחץ החיצוני שנמצא באטמוספירה –אלא רק את הלחץ הפנימי בתוך הריאות שהוא למעשה קטן

מאוד-לכן קשה להם להוציא את האוויר. אם הקושי בשאיפה-יכול להיות על רקע נפשי-לא אומר שזה אסטמה.אולי התקףיכולה אסטמה לעבור-גם יכולה שאלרגיה כמו ונטילציה.בדיוק חרדה,היפר

לעבור.כשזה אצל ילדים-יש יותר סיכוי שהמצב יעבור. אם לא שומעים צפצופים בכלל-יכול להיות להעיד שהחסימה היא מאוד רצינית

עד שלא שומעים צפצופים! דגל אדום דורש בירור מקיף ומעמיק.CO2יוצא.בסך הכל רמות החמצן בדם לא כי האוויר מצטבר בדם כל הזמן

תקינות.CO2רמות גבוהות שלו גורמות לעלייה בחומציות הדם-כשהדם נהפך לחומצי –

אף חלבון לא יכול להתקיים בו.ולכן עלול להוביל למוות. של הדם.הבדיקהPH , וCO2בדיקת גזים: בדיקת דם בעורק-בודקים ריכוזי חמצן,

הזאת מספרת הכל. דרכי אבחון: האם מדובר על מצב של אסטמה או על סיבות אחרות? דרכי

– אומרים לאדם לקחת אוויר ובכל הכוחFEV1האבחון הן מגוונות.בדיקה בשם להוציא את האוויר החוצה.הרעיון לראות במשך שנייה אחת כמה נפח אוויר הבן

.FORCED EXPERIUM VOLIUM IN 1 SECONDאדם מוציא. הרעיון בבדיקה: אם הייתי בודק רק את נפח האוויר שהוא מוציא-אם יש הייצרות קטנה בריאות-בטוח שהוא יצליח להוציא את הכל.הרעיון הוא לבדוק כמה אוויר הוא מוציא ביחס לשנייה אחת.אם התוצאה לא תקינה,רוצים להיות בטוחים שזהאדם לבן לבדוק.נותנים בנשימה-וממשיכים לבעיה שגרם אנטומי מבנה לא

ונטולין-תפקיד הונטולין זה להרחיב שרירים חלקים בדרכי נשימה תחתונות.ואז עושים לו שוב את הבדיקה:אם הוא לא השתפר-זה לא אסטמה-אם אחרי הונטליןוהונטולין הרחיב את דרכי הנשימה ולכן היה רואים שיפור-מבינים שהיה כיווץ

שיפור-ואז מאובחנים כחולי אסטמה.סטרידור-קשה לקחת אוויר ואין בעיה להוציא אוויר.

דרכי טיפול:הטיפול תלוי בקושי המחלה.יש חולים קלים שיצטרכו לקבל טיפול רקבזמן ההתקפים.יש אנשים עם התקפים תכופים יותר.

במצבים הקלים יותר,הטיפול הוא בזמן התקף.הטיפול בזמן התקף הוא ונטולין.ונטולין מרפה שרירים חלקים.

במצב קשה יותר האנשים צריכים לקבל טיפול מונע.זה יהיה גם סוג של מרפהשרירים.

המרכיב השלישי הוא: סטרואידים אנטי דלקתיים. המרכיב הנפשי חשוב באסטמה.אם הוא יהיה במצב רגוע לחלוטין ההתקף יכול

לעבור.

COPD – CHRONIC OBSTRACTIV PULMUNARY DISEESמחלה כרונית חסימתית בריאות.יש בעיה בצנרת של הנשימה.

והשלבים שלפני המחלה הזו היא של המעשנים.הביטויים שלה עד כדי מוות המוות יש בלון חמצן קבוע שמחובר אליהם.

פט ופיזיולוגיה: מתחילה מדלקת כימית.הגוף מגיב בצורה דלקתית כי יש פגיעה ברקמות-אין גורם מזהם-זו דלקת סטרילית שנובעת מחומר כימי.הדלקת הכימיתבאלרגיה מלכתחילה,כמו שרגיש למי רק ולא לכולם לאלרגיה-תקרה בניגוד

לדוגמא.יכול לקרות גם מעבודה במכרות,מגורים לייד תעשיות וכו'.

העשן מכיל חלקיקים שיכולים לגרום לדלקת כימית.הדלקת הכימית ,יוצרת בעיהל לגרום שמצטבר-הולך מוקוס.המוקוס של בהפרשה דברים2שתתבטא

בעייתים:בברונכוסים.המרכיב(1 שתיהיה כרונית דלקת כרונית- ברונכיטיס

הדלקתי ההתחלתי,יוריד יכולות התגוננות של דרכי הנשימה )פגיעהזיהומית-הבעיה לדלקת גם להפוך יכול ואז בריסים,בריריות( בדלקת כרונית זה הצטלקות.מתחילה הצטלקות בדרכי הנשימה.יש איזורים שהצלקת מלאה-ויכולה לחסום ולגרום לתמת-ויש איזורים

שהחסימה היא חלקית. כשהחסימה היא חלקית-מקבלים מצב בו האוויר נכלא בין האיזור(2

החסום-הוא נכנס בקלות אבל לא יוצא בקלות.דבר זה יוצר איזור "מת" בריאות ולא מתפקד-איזור זה בו יש הרחבה של דרכי נשימהמצלקת-נקראת שנובעת חלקית מחסימה כתוצאה דיסטאלים

אמפיזמה. מה שמשותף לשני המצבים- יש איזורים דיסטאלים בריאות שלא מתפקדים יותר.הביטוי של המחלה-יותר איזורים בריאה מפסיקים להיות רלוונטים בהעברה של חמצן ופחמן דו חמצני.המצב הזה הואלגרום יכול הזה מצלקות.המצב קורה הוא כי הפיך בלתי

לחנק-החמצן לא מגיע לדם. : מצב חמור של "רעב" לחמצן".לאנשים כאלהסימנים וסימפטומים

קשה ואף אסור לעשות פעילות.שהבן אדם ייחלה בשפעת לדוגמא- יכול להיות הרסני עבורו כי אם ייצטרך לצרוך יותר חמצן הוא יהיהריוויון )אחוז נמוכה חנק,סטורציה תחושת להם בבעיה.תיהיה

החמצן בדם(.COPDיאובחן כשיש הצטלקות בריאות ויש אבחון שתפקוד הריאות

ירד.

כרונית, עישון,ברונכיטיס סיפור רקע של לאFEV1דרכי אבחון: תקין-דבר ראשון על האדם להפסיק לעשן.

בריאות את לראות רנטגן.אפשר צילום זה לאבחנה שיוסיף מה האמפיזמה-איזור מלא אוויר-נראה בצילום ששדה הריאה הוא שחור

יש שם רק אוויר. אם המצב קל-חשוב לא להחמיר אותו.להפסיק לעשןדרכי טיפול:

אנטי סטרואידים-הם של אינהלציות יקבל שני- ראשון.דבר דבר דלקתיות אבל ימנעו דלקות .הסטרואידים יכולים למשוך מושבות

של חיידקים-לכן הנתינה היא תוך כדי ביקורת צמודה.דרכי הייצרות של בנושא האלה-גם לאנשים לעזור יוכל ונטולין

נשימה.אבל הצלקת כבר קיימת לכן כמובן לא ייגרום לריפוי מלא.התנאי להכנס לרשימת המתנה להשתלת ריאה: הפסקת עישון.

צעד אחד לפני: ניתוח בריאות: ניתוח שבו מסירים את האיזוריםהאמפזימטיים של הריאות וזה יכול להקל על האנשים.

האיזור האמפיזמטי לוחץ על האיזורים התקינים בריאות ובכך מעכבגם אותם בשחלוף הגזים.לכן בניתוח מסירים את האיזורים הללו.

הבעיה אצלם יכולה להיות אפילו מחלה קטנה,לחץ נפשי שדורש יותר חמצן ואז ייכנסו למצוקה נשימתית והמצב יכול להיות מסכן

חיים.4\7

פולמונולוגיה: דרכי נשימה תחתונות- המקצוע של הפולמונולוגיה.אובסטרקטיב דיזיס

רסטרקטיב דיזיסריאתית כי משהו לא תקין קורה יש פגיעה הצנרת פתוחה אבל

באיזורים אחרים בריאה.ריסטרקטיב דיזיס:

בצקת ריאותדלקת ריאות

תסחיף ריאתיפיברוזה ריאתית

בצקת ריאות: האדם סובל מבצקת ריאות אבל למעשה הבעיה בלב.בעקבות האי ספיקה בצד שמאל-אין יכולת לרוקן את הלב השמאלי-פקק תנועה כלומר עליה בלחצים בעליה השמאלית- הלחצים נעשים גבוהים גםלדם סיבה עולה,אין שם הלחץ הפולמונרים.אם בעורקים בלחץ עליה ריאות.כלומר בצקת בריאות-יוצר נתקע לזרום-הדם הנוזלים בריאות,ויציאת פלזמה של לעליה וסטטי,שגורם ההדר לפרנכימה )הקרום שעוטף את הריאה( הריאתית,ובאיזור הבין תאי מוצף בנוזלים-פגיעה ביכולת הדיפוזיה של החמצן בין האלביאוליות

לבין כלי הדם. למעשה דרכי נשימה פתוחים-אבל עדיין יש קושי בנשימה כי חמצן לא נכנס לנימים והחמצן לא מגיע לתאי הגוף.בצקת ריאות זה בעיה

לבבית למרות שהביטוי ריאתי.דלקת ריאות: נקרא גם פניאומוניה.דלקת ריאות שונה מברונכיטיס.הנשימה. בדרכי הוא הדלקתי שהמרכיב מספרת הברונכיטיס באיזור בפרנכימה- הדלקתי שהמרכיב מספרת ריאות הדלקת

הריאתי.הרקמה הריאתית עצמה,לא בצנרת עצמה.ברונכיטיס.אם הדלקת בפרנכימה-דלקת זה אם הדלקת בצנרת- אונה כל כי אחת מבודדת-באונה תמיד ריאות ריאות.הדלקת

כל לא אז דלקתי מרכיב בה יש אחת פרנכימה עצמאית.אם האיזורים נפגעו.

פניאומקוקוס-גורם נקרא זיהומית.החיידק דלקת על נדבר אנחנו אחוז מהמקרים האנשים50לדלקת ריאה אצל האדם הבוגר.בעבר

לא אחוז וחמישים החיידק על להתגבר הצליחו כאשר החלימו זה זה לא קורה.אנשים שמתים מדלקת ריאות הצליחו מתו.היום ריאות.כאשר והסתבך עם דלקת אנשים שיש להם בעיה לבבית החיידק מתרבה באונה אחת הוא יכול לעבור לאונה האחרת )כשלאיכולת איוורור מטפלים( כשיש דלקת בפרנכימה,היא בצקתית,אין יש את האונה אז יש בעיה לאדם בריא באונה אחת- טובה.אם

אחוז מהיכולת של הריאות- עדיין20השנייה.אם הדלקת משביתה לא תיהיה בעיה בנשימה.אדם לא בריא ירגיש זאת.בעיקר אם יש

בעיה באיזור אחר בגוף,או אם יידרש למאמץ גופני מיוחד.

ריאות גבוה,דלקת סיסטמית.חום וסימפטומים:דלקת סימנים :הריאתיים המקומיים הביטויים עם יבוא רעה.זה כללית תחושה שיהיו: שיעול,אם הדלקת חיידקית השיעול יהיה עם ליחה והליחהדלקת של שקופה.בשלבים ההתחלתיים צהובה\ירוקה.לא תיהיה מכמה להיות יכול כאבים-זה שמרגיש כאבים.מי יהיו לא ריאות כבר.עצם מפושט יותר במצב היא שהדלקת מספר סיבות: השיעול-והשיעול הוא כתוצאה מגירוי מקומי,עצם השיעול ייתפסו לו

שרירים בין צלעיים ויכאב לו. במצב שבו דלקת ריאות היא מפושטת,היא יכולה לערב את קרומי הפלאורה.ובריאות עצמן אין רצפטורים לכאב אבל בקרומי הריאהיהיה ניתן יש.במידה והמצב הדלקתי מערב את קרומי הפלאורה

להרגיש כאב.הדבר החשוב ביותר שרופא יכול להיות במצב כזה: האזנה לריאות. כי היא למעשה הכלי הטוב ביותר בשביל להבין האם זה רציני או לא רציני.נשמע מעל האונה הדלקתית קריפיטציות.קריפיטציות שהן באונה אחת של הריאה-עם החום והשיעול-מצביע חזק לנושא של

דלקת ריאות. בשלב מסויים לנאדיות הריאה נכנסים מרכיבים דלקתיים- והנוזלים נכנסים לנאדיות הריאה ואז שומעים את הקריפיטציה )בועות שלנרגילה(.רוב הרופאים יבקש גם צילום חזה כדי לאשר את האבחנה.יאשרו את נראה באונה אחת מקטעים לבנים-אשר בצילום חזה

הקליניקה.יש מצבים בשם א-טיפיקל פליאומוניה.דלקת ריאות לא טיפוסית.הריאות אבל שיעול,וליחה עם מצבים בהם האדם שמגיע מגיע נקיות-בהאזנה אין קריפיטציות ובכל זאת הטיפול זה אנטיביוטיקה.פניאומוקוקוס,והמרכיב לא שהם חיידקים מס' שיש זה הסיבה החיידקי הוא קטן יותר-הם יוצרים דלקת בריאות אבל הדלקת לא

על אש גבוהה מאוד.אבל עדיין ייתנו אנטיביוטיקה. המטרה היא להצליח ולעזור לאנשים האלה ,להתגבר על המרכיב

החיידקי כשהוא בשלב החריף שלו. מחלה מאוד מדבקת.בשביל להיותמחלת השחפת\טוברקולוזיס-

חולה בשחפת-אתה צריך להדבק פעמיים במחלה.הפעם הראשונההחיידק פעילה,אבל מחלה תתפתח לשחפת-לא נחשף שהאדם יידע לעטוף את עצמו בקפסולה בריאות,והוא יהיה במצב לטנטי. הצרות יתחילו כאשר תיהיה הדבקה שנייה של החיידק.איך נדבקים- אדם שחולה,החיידק יכול לעבור דרך רסיסי רוק בזמן שיעול.זאת הצורת הדבקה שכל העולם פוחד ממנה.בהדבקה השנייה יש את

ההתפרצות של המחלה עצמה.הביטוי הוא ריאתי נשימתי.החיידק שנמצא בדרכי הנשימה מתחיל לשגשג ולהפעיל מנגנוני דלקת לאיעילה.ואז מתחיל הביטוי המחלתי: הביטוי הוא של דלקת ריאות, אבל בגלל המרכיב הקשה של הדלקת ריאות-הוא ממושך.מדובר בזה שהאדם משתעל, יש לו חום,כייח,מרגיש חלש,כאבים באיזור הצלעות.אנטיביוטיקה רגילה לא תעזור בשחפת.ואז האנטיביוטיקה

לא תעזור. דרך בדיקת דם לראות אם יש נוגדנים פעילים כנגד חיידקאבחון:

השחפת. צורות של נוגדנים שיש בדם:2

IGGIGM

לכל מחלה הרופא מבקש לראות נוכחות של נוגדנים כנגד המחלהשהוא חושד בה.

.IGMנוגדנים שכרגע פעילים כרגע מחלה שעכשיו קיימת- זכרון-הייתה פעםIGGנוגדנים מסוג נוגדנים שהם חלק מתאי –

מחלה אבל היא לא פעילה עכשיו.IGG.גבוהה- פעם היה את הנוגדנים IGM.מחלה אקוטית כרגע שהנוגדנים שלה נמצאים בדם –

בדיקה דרך הכיייח.בדיקה ציטולוגית. לאבחון:2אפשרות חצי שנה-קוקטייל אותו במשך לקחת צריך את הטיפול לשחפת גדול שיפור שלוקחים-מרגישים חודש אחרי אנטיביוטיקה.כבר מאוד.ובני אדם מפסיקים לקחת-אבל הם עדיין יכולים להדביק אם

יפסיקו לקחת את האנטיביוטיקה.לכן חייבים להמשיך לקחת . בארץ חוקקו את חוק השחפת-החוק מחייב את החולים בשחפתואז נותנת את התרופות יום למרפאות שחפת-האחות יום לבוא

אתה הולך הביתה.איך מאבחנים אנשים שנדבקו בפעם הראשונה?

עושים מבחן בשם מבחן מאנטו: נמצא חומר,שברגע שהוא מוזרק מתחת לעור-הגוף יפתח תגובה

– מרכיבי זכרון חיסוני כתוצאהIGGאלרגית במידה וקיימים אותם הההדבקה את יש לאדם חיובי- הראשונית.מנטו מההדבקה

במשך וחיובי-מקבלים בשחפת.במידה שבועות3הראשונית אנטיביוטיקה.אפשר להכחיד את החיידק שנמצא בריאות שלך.

להיות שיכולות ריאה דלקות ויראלית.ויש ריאות דלקת גם יש סטריליות:

סיבה סטרילית לנזק ברקמות יכול להיות מחשיפה של הפרנכימהשל הריאה לגופים סטרילים שייצרו תגובה דלקתית כנגדם.

לדוגמא אנשים שעובדים במכרות פחם,שייש וכו'.במצבים הקשיםריאתי,הצטלקות פיברוזיס כרוני-נקרא הוא הדלקתי שהמרכיב

בריאה.כשיש מרכיב צלקתי-יש חסימה בדרכי הנשימה וזה דבר בעייתי.

פיברוזה להיות יכול שלהן הביטוי אוטואימוניות מחלות מס' ריאתית.

ברגע שהדלקת היא אוטואימונית היא מפושטת לכל שדות הריאהויכול להתפתח מצב שהריאה הופכת לצלקתית.

ידי על זה לטיפול היחידה האפשרות סטרילית והדלקת במידה סטרואידים.

נושא יותר: מאוח להיגרם שיכולים לדברים שקשור מרכיב עוד האסבסט.

חומר האסבסט מורכב מסיבים דקים שמלוכדים יחד.שאיפה שללעובדה מעבר הזה החומר ביותר.למה? סיבים,בעייתית אותם

שהוא יכול ליצור דלקות ומרכיב פיברוטי,הוא גם יכול ליצור גידוליםממאירים בריאה ובקרומי הפלאורה.

מי שגר בתל אביב ויש לו גג של אסבסט-אין מה לדאוג.הרעיון הוא שזה כבר נמצא-לא מהווה שום בעיה.הבעיה שטוחנים את זה,או

מפרקים את זה-אז הוא יהיה חשוף לאותם הסיבים הקטנים. יש חוק בארץ איך מפנים אסבסט-אסור לבן אדם מהיישוב לקחת

לבד.יש תקנות איך מפרקים ומה עושים עם האסבסט. מבחינת הממאירות של האסבסט: יכול להיות גורם סיכון לגידולים ריאתיים,אבל הגידול שיותר מאופיין אליו זה גידול ממאיר בקרומישל הריאתית מזלטיומה.ההפרעה הגידול: של הפלאורה.השם

הפיברוזיס הריאתי כתוצאה מאסבסט: נקרא אסבסטוזיס.ריאתי: הדםתסחיף בכלי שקיימת בעיה אמבולי: פולמונרי

שמגיעים לריאות.מדובר בחסימה של כלי הדם שמגיעים לריאות.ישחסימה בעורק הפולמונרי.

תסחיף מי שפיר: האשה בזמן הלידה,איכשהו מי שפיר שנמצאיםבחלל הרחם שלה,מי שפיר נכנסו למע' הדם הוורידית של האם. החומר הזה הוא כמו חומר זר.מכיל מרכיבים שומניים ולכן נשאר

כגוש ולא מתפזר. המי שפיר יגיעו לווריד נבוב עליון,לעליה ימנית,לחדר הימני,לעורקי הריאה.בגלל שהוא זורם כמו גוש-מתישהו הוא יכול להתקע באחדלזרום הלאה.כשזה יוכל לא דם ייתקע מכלי הדם.במקום שהוא

לחמצון.מאבדים דם מספיק מקבלת לא ריאה חצי 25%קורה מתכולת החמצן בדם.האשה תרגיש את המצוקה הנשימתית )אחרי

הלידה(. ברגע שיש פחות חמצן שמגיע לריאות- מתפתחת דרישה לחמצןלתסחיף הראשוני ונטילציה.הביטוי בהיפר גם שמתבטאת

ריאתי-לא משנה מה הסיבה שלו-זה היפר וונטילציה. DVT – DEEP VAINהסיבוך של המקרה הקלאסי של תסחיף ריאתי:

TROMBOSISבוורידים ספונטני שנוצר באופן דם .טרומבוס-קריש העמוקים של הרגליים.

מהוורידים יותר קשה לדם לזרום-יש יותר כוח כובד כלפי מעלה. יכול להיות מצב שייתפתחו שם טרומבוסים. גורמי סיכון: אנשים שיש להם פחות זרימה- אנשים נכים,אחרי ניתוחים,במהלך טיסה

שטסים הרבה,קשישים ,נשים בהריון וכו'. אם חס וחלילה הטרומבוס הזה מתנתק-המסלול שלו יהיה מהכלי הדם העמוקים,מגיע לאיליאכ ויין,ולאינפריור ונה קאוה-עליה ימניתלא ככה גם טרומבוס לו שיש הריאה.האדם ימני,ולעורקי חדר מכמות חלק יאבדו אם אלה ביותר-אנשים הבריאים מהאנשים

החמצן-מסוכן מאוד,יכול להסתיים במוות פתאומי. יכול להיות בלי סימן מקדים.DVTה

לא תמיד יגרום למוות-יש כאלה שיתפקדו ברמות נמוכות יותר של חמצן אבל כן יהיה היפר ונטילציה.המוח יאותת לתת תחושה של

.CO2מצוקה נשימתית-ותמיד יפעל שיש חסר חמצן או עודף של של פתיחה תיהיה אולי הראשונות. השעות זה הקריטי הזמן

החסימה,או שהגוף יימצא מנגנוני הגנה.אתDDב להיות צריך מחרדה,תמיד חוץ ונטילציה היפר של

המודעות לתסחיף ריאתי. ברגע שיש קריש דם שחוסם את הזרימה הוורידית- יש הגברה של הלחץ של הדם ויש פגיעה ברקמת אנדותל ויכולה להתפתח דלקתבסדר. לא שמשהו להיות שיכולים לאיתותים הסיבה באיזור,וזו

דלקת= כאב.בדרך כלל באיזור השוק האחורי אבל לאו דווקא.

ברגע שיש חשד –צריך לאבחן. על ידי אולטרא סאונד לשוק של הרגל.הסתכלות אנטומיתאבחון:

ואפקט הדופלר שמראה זרימה של דם.זה יתחיל מתלונות בכאביםבאיזור של השוק.

יש היום חומרים שיכולים להמיס קרישי דם.טיפול:החומר הוא ממש מפרק פיברין.יש אותם בארס של נחש.

שזה וברור היפרויטילציה עם אדם בן שמגיע רק אותו נותנים מתסחיף ריאתי.אם זה לא מסתדר בשעות הראשונות- ניתן לתתהנכון המינון את לתת צריך דם קרישי שממיסה התרופה את

ולהזהר. – המרכיב הטיפולי שלו יהיה מדללי דם.חומריםDVTאדם שיש לו

מונעי קרישה: אספירין,קומדין,הפרין. אנשים שרואים שלמרות שנותנים להם מדללי דם עדיין לא משתפר מצבם-מציעים להם פרוצדורה ניתוחית בשם אמברלה- לשים רשתיש אם האיליאכ-אבל ווריד באיזור הדם לזרימת מפריעה שלא

טרומבוס הוא ייתקע שם.סיפור עם ונטילציה.אדם היפר של הסיפור זה החשוב- הדבר מרכז של בפעולה ושינוי שיבוש אומר:יש זה מה להבין כזה-יש מסיבות או אמיתיות מסיבות להיות יכול במוח-וזה הנשימה

נפשיות.

גידולים סרטניים(1 COהרעלת (2

(- גידולים סרטניים:1

לא כל גידול בריאות הוא ממאיר.מ שמעל מראה להם90%הסטטיסטיקה שיש מהאנשים

גידול בריאות- היו מעשנים. בריאה עצמה-אין רצפטורים לכאב )בפרנכימה( ולכן לא יהיו כאבים בריאה.רק כשהגידול יגיע למימדים גדולים הוא ייצור

סימפטומים ואז יוכלו לאבחן. גידול ממאיר-תאים סרטניים שהצליחו ליצור לעצמם אופציה לפרוץ לרקמות שכנות.התא הצליח ליצור אנזימים שיכולים להרוס רקמות שכנות,וככה לפלס לעצמו את הדרך הלאה

ולפתח גרורות.לגידול יש מרכיב מקומי ומרכיב של גרורות )מטה סטזות(.

גידול בריאות יכול לפתח גרורות למוח.אפשר גודל בריאות.כשהגידול לגידול סימפטום שום אין

לראות ביטויים.הביטויים יהיו מקומיים,וסיסטמיים.

ביטוי מקומי לגידול בריאה –הגוש יוצר תהליכים דלקתיים. יכול להיות כייח דמי.יכול להיות גם כאבים באיזור בית החזה

כתוצאה ממעורבות של הפלאורה.ירידה סיסטמיים: ביטויים להיות יכולים לזה מעבר

במשקל-דגל אדום רציני.הבן אדם אוכל ומאבד משקל.גבוהות יותר-הדרישות המטבוליות שלו גדול ככל שהגידול

יותר.מצבים כמו מלז-תחושה כללית רעה.

בבדיקות דם יהיה אפשר לראות אנמיה. חוסר בהמוגלובין.ויזינו אליו שיגיעו דם כלי למשוך חייב הגידול אנגיוגנזיס- אותו-הוא מפריש חומרים שמעודדים צמיחת כלי דם לכיוון

הגידול והנימים האלה הם לא טובים כי הכל נבנה מהר ולכןיהיה איבוד דם.

– אומר מה הטווחRDWהאנמיה תיהיה מהסוג הנורמוציטי- בין הגודל של הכדוריות-יהיה גבוה.מח העצם יזרוק כדוריות דם אדומות לא בשלות ולכן יהיה פער גדול בין הגדלים של

הכדוריות דם האדומות.תקין MSVכשיש RDWכתוצאה אנמיה על גבוה-מחשיד

מדימום.הרטיקולוציטים יהייו גדולים בנפח. אלה הסימנים ההתחלתיים.אם עש כבר גרורות יש פגיעותחסרים ליצור עלול למוח.בהמשך הן הגרורות כי עצביות נוירולוגים.שיש כבר שינויים מוחיים יכולים להיות ביטוי של

עלית חום,טמפרטורה,פרכוסים.מוטורי\ להיות יכול כזה נוירולוגים.חסר גרורות=חסרים

סנסורי\קוגנטיבי. מבחינת האבחנה: מתחיל מקליניקה.צילום חזה רנטגן-רואים

גוש )יכול להעיד גם על דלקת ריאות,או צלקת(. – יכול יותר להחשיד לגבי גידול ולראותCTאפשר לעשות גם

את המיקום המדוייק. דברים:2בשביל לבצע אבחנה אפשר לעשות

בדיקה ציטולוגית-ייבדקו בכייח שלו תאים סרטניים.הבדיקהסרטניים.אם תאים מוצאים ולא במידה סרטן שוללת לא שלילי-יבקשו לעשות ביופסיה.יתחילו בצורה פחות פולשנית דרך ברונכוסקופיה )הכנסת צינור דרך מע' הנשימה עם סיב

אופטי(.אם לא- פתיחה של בית חזה כדי לקחת דגימה לבדיקה.

במקביל לכל זה- יירצו לראות אם יש גרורות.

טיפול: לעיתים יסירו את הגידול כי הוא קטן.אם כבר התפשט-דורש התערבות טיפולית מורכבת יותר.

מבררים גריידינג וסטייגינג של הגידול: כמה התאים של הגידול שונים מהתאים התקינים של הרקמה.

לחמש.ציון חמש-התאים שונים לחלוטין מהתאים המקוריים.1בין

זה גרורות.5סטייג- עד כמה הגידול מפושט?

אחרי האבחון של הגידול הממאיר-בודקים את הגרייד ואת הסטייג.סי טי מוח,מיפוי עצמות-להבין אתהסטייג המדוייק.

ולאחר מכן יש תוכנית טיפול.

הגידול,הקרנות ניתוח להסרת בתוכו לכלול נקבע הפרוטוקול הטיפולי.יכול הללו פי הממצאים על לאיזור,וכימוטרפיה.

הפרוגנוזה לא טובה לגידול בריאות כשהוא לא בשלב ההתחלתי שלו.

מחקר שממש נעשה בשנים האחרונות-זה לעשות הדמיות לאנשים מעשנים מגיל חמישים ומעלה-כל שנה הדמיה בשביל לראות אם אפשר לראות את סרטן הריאות בשלבים ההתחלתיים כדי למנוע את

ההתפשטות שלו.

מושג כללי: טיפול פליאטיבי-רק לשפר את הסימפטומים,לשפר את איכות החיים של המטופל בידיעהשאי אפשר להציל את המטופל.

4\28

גסטרואנטרולוגיה:

אנטומיה\פיזיולוגיה רלוונטית

כאבי בטן

שלשולים\עצירות

מע' העיכול: בושט יש שני סוגרים: הם שרירים טבעתיים )ספינקטר(.התפקיד שלהם זה יעילות טובה בהעברה של האוכל עצמו.הושט למעשה חוצה את בית החזה,נמצאת פוסטריורית,וחודרת לבטן דרך

פתח מיוחד דרך הסרעפת.

.LESהספינקטר התחתון נקרא

באופן תקין הסוגר הזה נמצא כל הזמן במצב מכווץ.כשאוכלים משהו ובולעים-ברגע שהמזון מגיע קרובאליו הוא מקבל הוראה להתרפות המזון נכנס ושוב הוא מתכווץ ונסגר.

ידי על מוגנת שריר.הקיבה היא הקיבה בבטן.ברובה שמאל בחלק נמצאת הקיבה בקיבה: תקין-כדי שהקיבה לא תעכל אתPHמוקוס-המוקוס צמוד לדפנות הקיבה ושומר את החומציות התקינה-עצמה,כי הקיבה ברובה מורכבת מחלבון כמו שאר הרקמות בגוף...

החלק הדיסטלי של הקיבה-נקרא פילורוס-החלק האחרון בקיבה.יש באיזור זה ספינקטר-מזון יעבור את הפילורוס רק אחרי שהוא בקוטר של מילימטר לכיוון התריסריון.אם אוכלים משו גדול מימילימטר-אחרי שהקיבה התרוקנה-וכל מה שיכל לעבור עבר-הקיבה נותנת כמה דחיפות רציניות-כדי שהספי נקטר של

הפילורוס ייגדל ואז גם שאר החלקים יוכלו לעבור.)בין היתר הקרקורי קיבה(.

זה דק מקסימום,לאחר מכן מילימטר תוך עשרים לקוטר יגיעו עוברים הכי מהר.הסוכרים נוזלים החלבונים )בין חצי שעה לשעה(,ולאחר מכן השומנים שלהם ייקח סביב השלוש לארבע שעות להגיע

לקוטר של מילימטר.

תריסריון:

מדובר בחור-פתח,שנמצא בתריסריון,דרכו נכנסת צנרת מהכבד,שאלו דרכי המרה,ומהלבלב שמוביל מובילים- מוביל אחד מנקז את נוזלי המרה לתריסריון,2את אנזימי הפירוק.הפתח על שם ווטר-מנקז

והפתח השני מנקז את אנזימי העיכול.

ללבלב יש כובע אחד של ייצור אנזימים,וכובע שני של ייצור אינסולין וגלוקגון.

החשיבות של התריסריון זה שמתנקזים אליו אנזימי העיכול,ונוזל המרה.

חומרים עיקריים:3נוזל המרה מכיל

מלחי מרה-דטרגנט-כמו סבון-השומן שהיה בקיבה יהפוך לבועות קטנות.אנזים הליפאז שמפרק את השומן לא יצליח לפרק את כל הבועיות הללו בעצמו.במעי הדק חייבים לפרק את כל השומן שנאכל.מלחי המרה יש להם צד הידרופובי-וצד הידרופולי שאוהב להיקשר למים.מלחי המרה נקשרים לכל בועית שומן וגם למים שמסביב ובצורה זו מקיפים את הבועיות ומונעים מהם להתגבש חזרה לכתם

שמן אחד גדול.

הלבלב מייצר את הליפאז-הליפאז מפרק את השומנים-את הבועיות.

לסבון יש גם צד שנקשר למים,ומצד שני לשומן.וכך יכול לפרק את השומן.

שתן הוא סטרילי-לא אמורים להיות בו חיידקים.לכן שטיפה במים זה מספיק.

כולסטרול.בילירובין- פגמנט שהגוף נפטר ממנו בתהליך זה.לכן הצבע של הצואה הוא חום

בכבד פירוק כד"א-עובר של הטבעי מהפירוק שנוצר פגמנט הוא בילירובין ומופרש החוצה דרך נוזלי המרה.

מרבית הספיגה של המזון נעשית במעי הדק.המעי הדק הוא קריטי לקיום שלנו. הפירוק הוא על ידי האנזימים שמגיעים מהלבלב,אבל יש גם אנזימים שהתאים של רירית המעיים יודעים לייצר ולהפריש לחלל המעיים-כמו הלקטאז שמפרק

את סוכר הלקטוז. – זה המקום היחידי שבו הוא נספגB12האיזור בשם טרמינל איליום-נספג שם ה-

לגוף.זהו החלק האחרון של המעי הדק. החומר השני שנספג שם זה מלחי המרה-הגוף ממחזר שוב את מלחי המרה כדי

לא לאבד חומרים.במעי הגס-המשך ספיגה של מים.אבל אפשר לחיות בלעדיו.

התעלה את יש הצואה.משם נאגרת הגס-שם המעי את מסיים הרקטום האנאלית-שמורכבת מהספי נקטר הפנימי,והחיצוני.

הפנימי הוא לא רצוני-אין בו רצפטורים לכאב.הספינקטר החיצוני הוא רצוני,ושםיש כבר רצפטורים לכאב.

כאבי בטן: כאב זה מסר,רצפטור שפעל והגיע למוח.במוח הוא פורש ככאב.

אם באותו האיזור אין רצפטורים לכאב,לא נרגיש את הכאב. -ההבדל העיקרי בין חריף לחד ובין עמום זה הסיפור שלכאב בטן חריף וחד

הרצפטורים.כשהכאב הוא חריף וחד-ואז ניתן למקם את הכאב-אומר שמדובר ברצפטורים שהם רצפטורים עם ייעוד לחישה של כאב.במידה והכאב הוא חריףו הכאב על לנו לספר אמורים פועלים שעכשיו שהרצפטורים אומר וחד-זה מיקומו.אלה נמצאים במס מקומות לדוגמא על קרום הפריטוניאום.הקרום מפריד

בין דופן הבטן לבין הבטן העמוקה.זהו קרום הצפק.בדפנות כלי הדם-גם שם יש רצפטורים לכאב חד וחריף.

- המצבים בהם הכאב הוא עמום-הרצפטור שגורה הוא לא ייעודיכאב בטן עמוםלכאב.בדרך כלל רצפטורים שקשורים ורוצים לספר עד כמה הרקמה מתוחה. המוח מקבל את האיתות מהם-והאיתות לגבי מתיחה עובר שינוי לתחושה של

כאב.ואז הכאב שמקבלים הוא כאב מסוג אחר.לבדוק אם הכאב הוא בבטן עליונה,תחתונה,או בצד השמאלי או הימני.

הבטן ברום להיותכאב יכול גסטריטיס.אבל כמו בקיבה דלקת להיות -יכול כאבים ברום הבטן גם התקף לב.

-יכול לכוון על כיס מרה.גם הכבד נמצא שם.כאב בצד עליון ימני-כל מחלה שקשורה למעי הדק.במרכז הבטן בצד שמאל

בצד שמאל יש את הטחול.טחול לא נימוש-זאת הבדיקה התקינה.-יכול להיות מעי דק,מעי גס.כאב בבטן שמאלית תחתונה

:יכול להיות בסיגמואיד-כאב בבטן שמאלית תחתונה לוקח אולידברטיקוליטיסלשם את האבחנה.

-די צועק אפנדיציטיס.בטן ימנית תחתונה כאב בטן מכל סוג שהוא שיש לבחורה-אם אין לבחורה שלשולים-חובה להגיע

למיון גניקולוגי.-כרגע זה שולל מצב בעייתי-בעיה שדורשת הסתכלות של כירורג.אם הבטן רכה

הבירור ייעשה על ידי רופא פנימאי.כיווצה את שרירי הבטן.קשור בטן קשה-מעיד על דלקת בפריטוניאום-הדלקת

לכירורגיה.

הגס,הלבלב,הכליה, מהמעי חלק רטרופריטניאלית-למשל היא הבעיה כאשר שנמצאים בחלק האחורי של הפריטוניאום.כשיהיו בעיות באיברים הללו-תיהיה

הקרנה לגב ולמותניים.

שלשולים\עצירות:נפח המים בצואה.מה נפח המים ביציאה עצמה?

סוגי שלשולים,וסיבות לשלשולים:

מחלקים את השלשולים לשניים:אוסמוטי

הפרשתי.שניהם יכולים להיות דמיים.שלשול דמי אומר שיש פגיעה ברירית המעיים.

כל שלשול עם דם-זה דגל אדום.חייבים לעשות בירור מקיף דרך רופא.אוסמוטי: לחצים.לחץשלשול של הנושא זה לשלשול הסיבה שבו מצב

אוסמוטי. בצינור המעיים יש חלקיקים,שמאיזהשהי סיבה לא נספגו לתוך הגוף,ונמצאים בצינור המעי,החלקיקים מושכים אליהם מים.ולכן יהיה שלשול.למה החלקיקיםביותר-כשנאכל תקין שיהיה אוסמוטי שלשול להיות יכול נמצאים שם? הללו

הרבה תאית-מזון שמראש לא יודע להתעכל ולהכנס לתוך הגוף.פרפין-שמן שהגוף לא קולט אותו.יכול ליצור שלשול אוסמוטי.

כמו כן-אם משתמשים הרבה בממתיקים מלאכותיים אפשר לשלשל.כשמשלשלים חובה לשתות הרבה כדי לא להתייבש.

מעי רגיז-בזמן התרגשות ולחץ-יש פריסטלטיקה מהירה,המזון זז מהר יותר,ישארו חלקיקי מזון שיימשכו מים וייוצר שלשול אוסמוטי.גופנפש-תסמונת מעי רגיז-יש

לשלול כל אבחנה אחרת טרם מאבחנים כתסמונת מעי רגיז. שלשול עם דם-לא יכול להיות מעי רגיז-כי יש דלקת.מעי רגיז זה רק פריסטלטיקה

מהירה יותר.סיבה שלישית לשלשול אוסמוטי-פגיעה באנזימים שתפקידם לפרק את המזון.

אנזים אחד מסויים לא מיוצר.לדוגמא-הלקטאז.אם אני לא אוכל לקטוז-לא תיהיה בעיה .בחסר של לקטאז יש בעיה כשנחשפים ללקטוז.יהיה להם בעיה לפרק את

הסוכר של החלב.לחלב שלאאלרגיה בגוף דלקתית תגובה שעורר רגיל :אלרגיה=דלקת.חומר

אמורה לקרות במצב רגיל.באלרגיה לחלב הגוף מבחינתו רואה את החלבוניםהמרכיב זה לחלב באלרגיה הדלקת את שיוצר זר.הגורם כגורם החלב של הם החלב סוכר את שמפרקים האנזימים החלב-קזאין.כלומר של החלבוני בסדר-זה בכלל לא העניין.השלשול יכול להיות עם דם כי יש פגיעה של הרירית

גם.התמונה יותר רועשת כאן מאשר ברגישות לחלב.: גם כאן יהיה שלשול אוסמוטי-אבל גם כאן מדובר על מצב דלקתי.חולי צליאק

יש מנגנון אוטואימוני כנגד איזור מסויים לאורך המעיים,שהאיזור הזה מתמחה בספיגה של הגלוטן הגלוטן שיגיע לאיזור המסויים במע' העיכול,יפורק לחומצות אמיניות,יגרום לתגובה חיסונית אוטואימונית של הגוף,כנגד האיזור כולו.בסופונוגדנים כנגד הגלוטן עצמו.אנשים אלה צריכים לאכול מזון דל ייוצרו של דבר

בגלוטן.הגלוטן זהו החלבון של החיטה.בעיהקרוהן- תיהיה במעיים-ואז באיזורים לפגוע יכולות הללו המחלות שתי

בספיגה-יגרום לשלולים אוסמוטיים.שתי המחלות הן אוטואימוניות..קוליטיס

יותר בגלל החיידק-ולכן יש שלשול ויראליות-יש פריסטלטיקה מהירה בדלקות אוסמוטי.

חלק אחר מהחיידקים יכול ליצור מנגנון דלקתי ברירית של המעיים.במצב כזה,אם חיידק מערב גם את רירית המעי,ויש מרכיב דלקתי יהיה גם דם בשלשול.

חיידק בשם שיגלה-הוא הרבה פעמים פוגע ברירית המעיים ולכן יהיה שלשול וגםיכול להיות שלשול דמי.המחלה נקראת דיזנטריה.

ואימודיום-שיודעים לעכב את הציר העצביSTOP ITכיום יש חומרים כימיים כמו הזה שיגרום להאטה של הפריסטלטיקה.

התרופה יכולה להציל חיים כתוצאה מהתייבשות.כפית מלח שמונה כפיות סוכר על ליטר מים-למניעת התייבשות.

ברגע שלא אוכלים שום דבר-לא משלשלים שום דבר.הכי טוב בשלשול אוסמוטי-לשתות הרבה,לנוח ודיאטה מיוחדת.

כל אוכל קל לפירוק: אורז לבן,שוקולד.רוב השלשולים הם אוסמוטיים.

הסיבות לשלשול אוסמוטי: אכילת תאית,מעי רגיז,ופגיעה באנזימים.3סהכ

מקום האנשים שסובלים מזה-בבית חולים.שלשול הפרשתי:הדוגמא לשלשול הפרשתי-כולירה.

המנגנון של שלשול זה שונה לחלוטין מהשלשול האוסמוטי.מים מזוהמים הייתה הסיבה לכולירה.

נתרן משאבות בתא-על איזור על מתיישב הזה טוקסין-הטוקסין יש לכולירה אשלגן,ופשוט מפסיק את הפעולה שלהן.כתוצאה מזה ,יש דליפה קבועה של נתרן לתוך חלל מע' העיכול.המשאבה דוחפת נתרן לחלל המעיים.הנתרן מושך מים

ולכן יש שלשול. לא משנה אם הבן אדם יאכל או לא יאכל,ההפרשה של המים למעיים תימשך כל

הזמן.אבחנה של שלשול הפרשתי-בדיקת צואה-בודקים את ריכוז הנתרן בגוף.

הגוף מייצר כל הזמן חום-הדרך היחידה שלנו להיפטר מחום זה על ידי הזעה.אם יש התייבשות אין הזעה-ואז אין דרך לגוף להיפטר מחום.בהתייבשות אתה חשוף למכת חום.כמו כן יש מצב שהתאים בגוף סובלים.ויש שיבוש תאי תקין-והסכנה

שזה יקרה במוח.גם עודף פעילות של בלוטת התריס יכול לגרום לשלשולים.

עצירות:

לא תוגדר על פי כמה פעמים היתה יציאה-אלא תוכן המים ביציאה.ריכוז המיםאמור להיות נמוך במצב זה.

סיבות שיכולות להוביל לעצירות:יהיה האוסמוטי פוד,הלחץ תזונתיים,גאנק סיבים דלי תזונה:מאכלים

נמוך באיזור המעי הגס-אין נוכחות גבוה של נוזלים.מצב שבו הצואה תשהה זמן ממושך במעי הגס:המעי הגס יודע לספוג

נוזלים,ולכן הצואה תתייבש ותיתקע.יכול וסטרס לחץ לעצירות.במצבי לגרום איטית-יכולה פריסטלטיקה

לגרום למצב כזה.תת פעילות של בלוטת התריס יכולה לגרום לעצירות כי הפריסטלטיקה

נמוכה..מצב של דיכאון-יכול גם לגרום לעצירות

מה ריכוז המים בצואה?התאפקות-יכולה לגרום גם לעצירות.הצואה שוהה הרבה זמן

ברקטום-יש ספיגה של נוזלים והצואה מתקשה.יהפוך הגס במעי פוליפ הגס.)כל במעי אחר-פוליפים מצב

לממאיר(.ולחילופין שלשול על מספרים אנשים שבהם מצבים

עצירות-לשים לב יכול להיות דגל אדום למצבים של פוליפים. בן אדם שלא שותה-ויש מרכיב של התייבשות-ויש מצוקה שליבשה-הבן הפה חיצוניות.)רירית הפרשות פחות נוזלים-יהיו

אדם בהתייבשות(

האנאלית.הצואה בתעלה לנזק לגרום יכולה כרונית עצירות יכולה לפצוע את רירית התעלה האנאלית.יכול לגרום לפיסורה,

או טחורים.יכול להיות גם באוכל: המרכיב הטיפולי החשוב: מרככים.זה ואוכל שמכיל הרבה סיבים תזונתיים כמו שזיפים,שמן פרפין

פסיליום. אבני צואה- מתאר מצב שבו כתוצאה משהייה ממושכת של צואה בתוך הרקטום-נספגו הרבה מים ממנה ולכן נקרא אבניכאלה הלחץ.במקרים את יגביר מרככים-זה ניתן צואה.אם

לעיתים בבדיקה רקטאלית מוציאים את האבן צואה.חוקן-יכול לעזור במקרה של עצירות.

הורמון הטירוקסין מעלה את המטבוליזם של הגוף-הוא גורםנהיית גם יותר גבוהים-הפרלסטלטיקה להיות עם טורים לנו מהירה יותר ואז יש פחות ספיגה של מזון-גורם לבלאי מטורף

של הגוף.במהירות מתערבים לא היום שניתנים המשלשלים

הפריסטלטיקה.האוסמטי במישור רק מתערבים לדיאטה,הם יעזרו לא לכן

והאיבוד יהיה של נוזלים. קשורה לדרכי עיכול עליונות-קיבה,תריסריון.הקאות:

מטה,בהקאה, כלפי כיוון עם תנועה שיש בהקאה,במקום ממה מעלה.ההיפך כלפי היא הכללית השרירים התכווצות

שאמור להיות.מהלחץ גבוה יותר שהוא לחץ יפעילו שהשרירים ברגע

בחוץ-תיהיה יציאה של החומרים.למע' נגרם יתכווץ-השיבוש שריר אם קובעת העצבים מע' השריר.והשינוי התכווצות את משבשת היא ולכן העצבים

בתפקוד שלה,יכול להיות מבעיה מקומית,או מבעיות אחרות.והקאה,ווסת,מגרנה, לבחילה לגרום יכולה חרדה זה בגלל

אלכוהול.עצב הואגוס-העצב המרכזי שמעצבב את הקיבה.

מקומי:גסטריטיס דלקת בקיבה עצמה.להיות מחסימה של מעי דק שהמזון לא מצליח לעבור יכול

הלאה. כשמקיאים מאבדים יונים,אשלגן,ונוזלים,מינרלים ונוטריאנטים

חשובים. יש קלקולי קיבה שהם לא במנגנון דלקתי בכלל.כמו אכילת חומוס שהיה בחוץ עשר שעות גם אם אני יכניס את החומוסיישארו יקיא-כי אני אותו אוכל שאני אחרי למקרר חזרה לא הם חלבונים הם ואלה הפרישו שהחיידקים טוקסינים

נהרסים ונשארים בחומוס.תוכן ההקאה: מה אתה מקיא?

חוטים של דם לא מדאיגים.אם יש דימום גדול-בעייתי מכוון לקיב ודימום בקיבה.זה מייד לחדר מיון-גסטרוסקופיה וסגירה

של כלי דם.ריכוז מקיא האדם בעייתית-כאשר שהיא השנייה האפשרות

גבוה של נוזל ירוק ביותר-אלה הם המיצי מרה\מלחי מרה.דבר זה יכול לרמז על חסימה בדרכי המרה.

יגיד שהנ"ל הקיא תוכן כשרופא רוצה להרגיע את כולם-הוא קיבה.

וירוס יכול לגרום פעילות של דרכי עיכול ותחתונות ולכן יהיהגם שלשול וגם הקאה.

5\5

גסטרואנטרולוגיה:

תלונה של דם בצואה:יכול להיות מהרבה גורמים. צריך להבדיל אם היה דם על הנייר טואלט,או ממש דם על

האסלה. דימום במע' עיכול עליונה-)ושט,קיבה,תריסריון( – אם הדימום נובע מהאיזור הזה-בצואה הוא ייראה בצורה של מלנה-מלנה זוכתוצאה הוא הצואה של השחור שחורה-והצבע צואה

מהתחמצנות של ההמוגלובין. אפשרות אחרת-הדם לא יהיה נפרד מהצואה אלא יהיה חלק מהצואה עצמה-אומר שיש דימום פעיל אבל באיזורים נמוכים

יותר במע' העיכול-ואז אין לו זמן להתחמצן והדם אדום.יהיה מהצואה.הדימום נפרד שלישית-צואה,ודם אפשרות מאיזור נמוך יותר-טחורים או פיסורה שפגעו בכלי דם שייצרו

שטף דם ודימום. דם בנייר טואלט-מטופל יגיד שיש לו דם בצואה.דם שיש רק על הנייר-מראה על בעיה פריפריאלית באיזור החיצוני של התעלה

האנאלית.בדרך כלל:שריטה,טחורים או דברים אחרים. אם הבדיקה הרקטלית תקינה-והדברים יחזור-יש לברר ולשלוח

לגסטרואנטורולוג.קולונוסקופיה-בדיקה שבודקת את כל הקולון לכל אורכו.

יש בדיקות אחרות שיכולות לראות איזורים פחות עמוקים.כמומדובר לא שבהם למקרים טובה סיגמואידסקופיה-בדיקה

בדימום משמעותי או כשיש הפרדה בין הצואה לבין הדימום.

פטולוגיות:מה שקורה בפה-קשור לרופא פה ולסת.איזור הפה:

לויקופלקיה- מצב שבו הרירית של הפה או החניכיים נהפכיםלצבע לבן.

במקרה הבעייתי זה צועק התחלה של גידול.שינוי של הריריתשמספרת שיכול להיות שמגיע בקרוב גידול ממאיר.

יכולים להיות לויקופלאקיות שנובעים מדלקות כרוניות-ואז חלקמהשינוי הצלקתי זה שהאיזור נהפך ללבן.

אוהבת ריריות.אדם בריא לא צריך שיהיו לואוראל קנדידה: פטריות מסוג קנדידה בסוג הגוף שלו.מע' החיסון אמורה לחסל אותה לפני שתתפתח.בריריות-אצל אדם בריא לחלוטין-הסיכוי שהפטריה תיהיה הוא קטן.אבל יש אנשים בריאים שיש להםעם שאנשים לחשוב שנהוג היא בריריות.הנקודה קנדידה קנדידה בפה ולשון-יש חולשה של ההגנה המקומית שבגללה

יש להם קנדידה בפה. רופא פה ולסת נמצא בבית חולים ורואה את המקרים הקשיםלו שיש קנדידה בלשון:לחשוב עם יגיד שאדם יותר.לכן הוא

איידס ולכן ישר לבדוק בדיקת איידס.זה הרבה,ומידי פעם אפשר את רופא משפחה,יגיד שרואים לזהות אצל אנשים בריאים קנדידה בלשון,שבכלל לא ידעו שיש

להם...שגרמה המקומית בהגנה מסוימת חולשה יש מקרה בכל

לקנדידה.חולשה-יכול להיות איידס.

רקע נפשי,על רקע על חיסונית ירידה גם להיות יכול אבל מחלה פעילה אחרת ,או שאדם לוקח אנטיביוטיקה למשל.או

אנשים שלוקחים תרופות שמדכאות את המע' חיסון.לא עצמה הפטרת הלשון? על קנדידה יש אדם לבן למה בעייתית כמו הסיבה העמוקה יותר למה לבן אדם יש פטרת על

הלשון? לכן יש להבין שהקנדידה עצמה היא לא בעיה-ניתן לרפא אותהעמוק משהו פה קורה שאולי היא ימים.הנקודה בכמה

יותר-אחרת למה יש ירידה חיסונית לבן אדם הזה.סרטן הלשון: אחד הגידולים שאף אחד לא מדבר עליו.

של לשכיחות זהה הלשון סרטן של השכיחות בפועל מלנומה-סרטן העור.

סימני היכר לסרטן הלשון: ברוב המוחלט של המקרים מתפתח בשליש האחורית של הלשון.כי שם יש רקמה של תאים של מע'

החיסון-תאים לימפטיים.זה איזור מועד לפורענות. כל פצע באיזור הזה-שלא עובר אחרי שבועיים-דגל אדום ודורש

בירור.צינור שרירי שתפקידו להוביל את המזון לכיוון הקיבה.ושט:

כאב.בושט יהיה לא לכאב רצפטורים אין בושט:אם גידול העליונה יש מעט רצפטורים לכאב,ולכן קשיי בליעה יהיו ביטוי

אחד לסרטן בושט. גם אדם שמתלונן על קשיי בליעה,דרך הסיפור אפשר לדעת אם זה דגל אדום חמור:אם יש החמרה שנבנית בהקשר של

הבליעה-החמרה זו נובעת מזה שהחסימה נהיית גדולה יותר.לבלוע שקשה או מים לבלוע שקשה זה ביותר חמור מצב

רוק-ואפילו יש ריר שנוזל מהפה. מספר שתוכן קיבה עולה לכיוון הושט.ריפלוקס:

PH 3,4הבעיה ברפלוקס זה שהמרכיב החומצי של הקיבה- מהמוקוס.אבל מוגנת היא כי הקיבה לרירית נזק יגרום לא חומצה מהקיבה ריפלוקס בזמן מוגנת,ולכן לא הושט רירית של הפעלה יוצרת הזאת הושט.הפגיעה של ברירית פוגעת הצרבת. תחושת התחתונה..וזאת בושט לכאב רצפטורים

הצרבת זה ביטוי של הריפלוקס.הצריבה יכולה להיות קלה-ויכולה להיות קשה ביותר.

דלקת ליצור יכול קבוע,זה הוא הזה כשהרפלקס בעיה יש כרונית בושט-פעם ביום זה נחשב קבוע,וגם פעם בשבוע.

יכולה הבעיה בושט תתחיל מדלקת כרונית.הדלקת הכרונית ליצור צלקות בושט,וליצור חסימה בושט ולקשיים בבליעה.הדבר היותר בעייתי-זה שינוי לממאירות של רירית הושט.

כשישנים שלה-למשל הטיול את להמשיך יכולה החומצה בלילה במצב שכיבה.

במצב זה-החומצה תגיע ללרינקס,ואז היא עושה סיבוב ויכולה להמשיךלריאות.לא מעט אנשים סובלים מדלקות ריאה כימיות,כתוצאה מהמצב הזה.

חלק מבירור של רופא לאדם שמתלונן על דלקות ריאה חוזרות,או בעיה נשימתית-בין היתר זה לשלולרפלוקס.

למה שלבן אדם יהיה רפלוקס?

צריך להבין שיש כאן שני שחקנים:

השחקן הראשון-הקיבה.

ספינקטר תחתון-הקצה של הושט לבין הקיבה.LESהשחקן השני-הושט.

הסיפור זה עניין של לחצים.

אפשרויות:2בשביל שיקרה מצב של ריפלוקס יש

או שהלחץ בקיבה גדל מאוד-ואז הזרימה מתהפכת,

או לחץ נמוך יותר בושט.

אם תתקים אחת מהאפשרויות הללו יהיה ריפלוקס.

הסיבה העיקרית הנפוצה ביותר-זה שפתאום יש מצב שהקיבה נכנסת מהבטן לכיוון בית החזה.

הושט זה צינור שחוצה את בית החזה ויורד לבטן.יש בסרעפת פתח שדרכו הושט נכנסת ועוברת לקיבה.

הסיבה העיקרית לריפלוקס: הרניה סרעפתית.

הספינקטר ביום יום נמצא בבטן.הלחצים בבטן הרבה יותר גבוהים מהלחצים בבית החזה.

כשיש התרופפות של סיבים בשריר הסרעפת-הלחץ בבטן גדול מהלחץ בבית החזה-ואז הספינקטרעולה לבית החזה.

כשהספי נקטר עבר לבית החזה-מאזני הלחצים השתנו.ורוב הקיבה עדיין בבטן-עליה יש את הלחץ-ולכןדבר זה מאפשר לריפלוקס להתרחש.

איך לעזור לאנשים האלה?

מצבים בהם הלחץ בקיבה יהיה גבוה יותר-זה מצבים שאפשר לשלוט בהם.לכן הורדה של הלחץ בקיבהיעזור לאנשים שסובלים מריפלוקס.לאכול ארוחות קטנות,לא גדולות,לא לאכול מאכלים שומניים מידי. ולא לאכול מייד לפני השינה ארוחות כבדות.לישון עם כרית גבוה-הגבהה לראש-ומאכלים מטובלים

מאוד,חריפים מאוד מחריפים את הריפלוקס.

הטיפול יהיה לפי מדרג הבעייתיות.

סותרי חומצה קלים יכולים לעזור.

.HCLבמידה וזה לא עוזר:אפשר לנטרל את התאים שמפרישים את החומצה בקיבה.

גם התרופות האלה מתחלקות לחזקות יותר,או חזקות פחות.

הדבר האחד הבעייתי שקיים-ריח לא נעים מהפה-כי אין חיידקים בקיבה.

יש אנשים שגם זה לא עוזר להם: האנשים האלה יהיו מועמדים לניתוח.הניתוח יחסית מורכב-לתיקון ההרניה.הוא דורש פתיחה של בטן,פתיחה של בית חזה-לדחוף חזרה את הושט ואת הקיבה למקום

הנכון-ולסגור את המקום של הפתח הגדול כדי שזה לא יחזור.

עוד סיבה לריפלוקס:

שהסוגר היא היחידה חיזוקLESהבעיה יהיה זה ניתוח צריך ואם הטיפול נחלש.הטיפול-אותו השריר-לגרום לסוגר להיות יותר מכווץ.

דלקת בקיבה:גסטריטיס:

לא עניין רציני.דלקת חריפה שקיימת ברירית הקיבה.

סיבות:

טוקסינים של חיידקים מסויימים )כמו עם החומוס שמשאירים בחוץ ואז אוכלים(.

כאשר יש דלקת בדרכי עיכול עליונות-הביטוי יהיה כאבים,וגם בחילות והקאות.

יכול להיות מזיהום חיידקי\ויראלי שיגרום לגסטריטיס.

בדר"כ היא לא לבד,מלווה אותה גם דלקת במעיים.

המצב הזה נקרא:גסטרואנטריטיס.

אם הדלקת היא זיהומית סביר שזה יהיה גם בקיבה וגם במעיים-גסטרואנטריטיס.

– אולקוס:ULCERקיב פפטי-

מספר שיש פצע קיבי ברירית הקיבה או ברירית התריסריון.

הביטוי של הפצע-זה חסר של רקמה.

פצע כזה יכול לקרות מכמה סיבות.

כיב פפטי זו לא אבחנה,אלא ביטוי\סימן.לדעת ממה הכיב נגרם?

בקטסטרופה-הכיב יכול להיות סרטן-הגידול הממאיר מתבטא בכיבים.

פצע יכול לדמם.לכן אנשים יכולים למות כתוצאה מדימום.

הבעיה בכיב פפטי-לא משנה מאיזה סיבה:שיהיה כלי דם שייקרע ויהיה דימום מאסיבי.

הכיב יכול לקרות כתוצאה מחשיפה של הרירית לחומצה שנמצאת בקיבה.הו הכיב הקלאסי.גם הוא יכולליצור דימום.

ביטויים של כיב:

כאבים ברום הבטן.)בקטסטרופה הנוראית יכול להיות גם התקף לב(.

פחות הקיבה ארוחה,כי אחרי יותר קלים הריפלוקס-יהיו משל האלה-בשונה הכאבים של הסיפור חומצית בגלל המזון.

והכאבים של הריפלוקס יהיו חריפים יותר אחרי ארוחה,כי הלחץ בקיבה עולה.

סיבות שיכולות לגרום לכיב הפפטי:2

הסיבה הראשונה: הליקובקטור פילורי.

חיידק שתוצאה מחשיפה\או ממעורבות שלו ברירית הקיבה הוא גורם למצב שבו היא תיהיה רגישהיותר לחומצת הקיבה.

NSAIDSהסיבה השנייה:תיהיה בגילאים מאוחרים יותר בדרך כלל: נובעת משימוש קבוע בתרופות בשם .

התרופות פוגעות בתאים שמייצרים את המוקוס-לכן אם תיהיה פגיעה זה בקיבה.

אם לוקחים אדויל,ארקוקסיה,אטופן-לקחת את זה עם אוכל.

אם מדובר בהליקובקטור:טיפול אנטיביוטי לשבועיים.

לעיתים החיידק חוזר-ואז עושים סדרה נוספת של אנטיביוטיקה.

בשביל לבצע את הטיפול כנגד החיידק-צריך להוכיח שיש קיב פפטי-ולהוכיח שהחיידק נמצא.

זאת עושים בתבחין נשיפה.

מעי הדק:

: קרוהון,קוליטיס,חסימות מעיים-האנשים האלה יהיו בהשגחה כירורגית.IBDנמצאים פה

גסטרואנטריטיס:זיהום חיידיק\ויראלי לאורך המעיים-שגורם לביטוי של בעיה בספיגה,ובעיה בהפרשה.

)הפרשה=שלשול(. סיבוך של גסטרואנטריטיס: יש אנשים שאחרי דלקת במעיים-המעיים שלהם יפסיקו לייצר את האנזים

לקטאז.ואנשים אלה לא יוכלו לאכול מוצרי חלב כי לא יוכלו לפרק את סוכר החלב-לקטוז.

צליאק:מתפתחים נוגדנים כחלק מרכיבים של חלבון החיטה.

הפרעה אוטואימונית.הביטוי יהיה דרך מע' העיכול-אבל בגלל שזה אוטואימוני קורים להם דברים בתוךהגוף.

המחלה כבר הופכת להיות סיסטמית-בניגוד לרגישות ללקטאז שזה מקומי כי זה חוסר באנזים.

מעי גס: הדלקות יכולות להיות גם לאורך המעי הגס.

הכאבים יכולים להופיע דווקא בגב-כי הוא נמצא פוסטריורית לקרום הפריטוניאום.ואין בו רצפטוריםלכאב-רק למתיחה.

יש בדיקה קריטית שנקראת הפקת כאב-הרופא רוצה לראות אם הוא יכול להפיק את הכאב.הרופאבכוונה יילחץ על המקומות-ואחר כך ישאל האם זה אותו סוג של כאב שמפריע לך?

אם הכאבים חזקים-נשלח לאולטרא סאונד.אם הצלחתי להפיק את הכאב בלחיצה-הרופא יהיה רגוע.

פוליפים-גידולים שפירי.כל פוליפ מתישהו יהפך לממאיר לכן חשוב מאוד להוציא!

תעלה אנאלית-רקטום-סוף המעי הגס.שם יש את "המחסן" של הצואה.

התעלה האנאלית מורכבת מאיזור שהוא פנימי-ואיזור חיצוני.

הרקמה הזו מכילה שרירים טבעתיים.

לשריר הטבעתי החיצוני-ספינקטר חיצוני.שריר רצוני.באיזור שלו יש רצפטורים לכאב.

לשריר הפנימי-ספינקטר פנימי.הוא מסמל את הסוף של הרקטום.הוא שריר לא רצוני.באיזור הפנימי-אין רצפטורים לכאב. לאורך הרירית של התעלה האנאלית-יש רקמה שנקראת רקמה המורואידית-רקמה

דמית.יש בה אספקה דמית גדולה מאוד.

כתוצאה מתהליך דלקתי-הרקמה משגשגת ואז נוצרים טחורים.

הביטוי הדלקתי ברקמה-זהו הביטוי של הטחורים.הטחור-זאת רקמה המורואידית במצב של דלקת.

כל סיטואציה שבגללה יהיה נזק לתאים באיזור הזה יגרום לזה:

אם אדם יושב כל הזמן-יש שם לחץ על האיזור.

אם בן אדם יש לו עצירות-ולוחץ חזק-יכול גם לגרום לזה.

אם לא שומרים על הגיינה טובה-יכול לגרום גם לטחורים.

ניגוב אגרסיבי ופציעה של הרקמה.

או אחרי לידה כתוצאה מלחץ,או בהריון.

יש אחוז אחד מהאנשים שסובל מטחורים ויש לו קטסטרופה.

הקטסטרופה שהביטוי שלה זה טחורים:

כל המזון שמגיע למע' העיכול מגיע אחכ לכבד.

הנימים שעוטפים את המעי הדק-קולטים נוטריאנטים מהמזון-מעבירים אותם לכבד.

לאחר הביקורת של המזון בכבד-המזון עובר לנימים אחרים-שהם חלק מהמחזור הסיסטמי.

יש מס' מצומצם של כלי דם,שיש להם קישור גם למע' השער-וגם למע' הסיסטמית.

יש נימים-ברקמה ההמרואידית-שחלק מהנימים שלה הולכים למע' השער בדרך לכבד אבל חלק אחרמהנימים שלה זה נימים שהגיעו מהלב כדי להביא חמצן,והנימים האלה בכלל חוזרים ללב.

צירוזיס-מחלה בה הכבד הופך לצלקתי.הכבד הופך לצלקתי ויש בו לחץ גדול כתוצאה מכל הנימים שמתרחבים.הדם שמגיע לכבד לא יכול-כי הלחץ שם גדול מידי.לכן הדם יחפש להגיע למקום אחר בו

יש קשר בין המקום הסיסטמי למקום הפורטלי.

המקום הראשון זה הרקמה ההמורואידית )גם בושט יש קשר למקום הסיסטמי ולמקום הפורטלי(.

דבר זה מעלה את הלחץ ברקמה ההמורואידית-ולכן יכול להיות שיהיו טחורים.

לכן הטחורים מספרים שלאדם יש שחמת הכבד-צירוזיס.)באחוז אחד מהמקרים(.יכול להיות טחוריםפנימיים או חיצוניים.

ביטוי:

טחורים פנימיים-דימום רב בזמן הצואה.)הדם לא יהיה בתוך הצואה( הדימום הוא דימום עורקי-כי זהדם שנמצא בנימים.והדם הוא בצבע אדום בהיר.)כי הדם הגיע מהריאות-מהמערכת הסיסטמית(.

ואין כאבים-כי אין רצפטורים לכאב.

טחורים חיצוניים: יש בהם פחות דימום משמעותית מהפנימיים.אבל יש כאבים קשים.יש באיזור הרבהרצפטורים לכאב.

טיפול:

דבר ראשון-לשאול מי איבחן שיש לך טחורים???

חס וחלילה יכול להיות גידול-לכן ישר לשלוח לאבחון אצל רופא.

כשמדובר בטחורים-וכשנשלל צירוזיס-הטיפול צריך להיות משולב:מרככי יציאות,מצד שני לתת מרכיבשל משכך כאבים,נרות לדוגמא,וכמובן להגיד לא לשבת יותר מידי,לאפשר ריפוי.

הרופא חושב-כמה דם הבן אדם מאבד?

אם זה לא עוזר-קושרים-המטרה שלה זה להכחיד את הדימום-לגרום לנמק לרקמה שמדממת.

הרקמה כל את מלאה-כורתים כירורגי:הרדמה עוזר:מרכיב לא דבר ושום במידה השלישי: השלב ההמורואידית.

זה פותר את הבעיה של הטחורים-השיקום לא קל ויש כאבים אדירים.

יש רצפטורים לכאב-וזה מאוד כואב פיסורה- הרירית של התעלה האנאלית שיש בה סדק.בתעלה בעיקר בזמן היציאה.כל מיני חומרים בצואה יפעילו את הרצפטורים לכאב מבחינה כימית.

הפיסורה-הסדק-יעברו.ייתנו מרככי יציאות שלא יהיו עצירויות-ובסופו של דבר זה יעבור.

גם פה הרופא חייב לאבחן פיסורה.

במידה ומדובר במצב שבו הפיסורה רחבה מידי-יכול להיות שצריך התערבות ניתוחית-בניתוח חותכיםמהצדדים ותופרים.

סיבות לפיסורה:

כל דבר שיימתח את האיזור:עצירות,אחרי לידה,אצל הומוסקסואלים )יחסים אנאליים(.

לבלב אקסוקריני:

איבר שנמצא עמוק בבטן )לעיתים הכאבים הם בגב(.

ראש הלבלב – נמצא פוסטריורית לקיבה-וההמשך שלו כמעט מגיע לטחול.

ללבלב יש שני כובעים שאין ביניהם קשר.

מרכיב אקסוקריני-תאים שיודעים להפריש אנזימים למע' העיכול.)מע' העיכול היאע מחוץ לגוף(

ותפקיד אנדוקריני- ייצור הורמונים כמו אינסולין וגלוקגון-שקשורים למשק הסוכר בגוף.

בין הצנרת שיצאה את הקשר יש ווטר-האיזור שבו לעיכול מהפפילה על שם יגיעו העיכול אנזימי מהלבלב לתריסריון.

אנזימי העיכול-חיילים שיודעים לפרק חלבונים,שומנים,סוכרים.האנזימים האלה הם לב הבעיה שיכולה להיות אם משהו משתבש.באופן תקין-תאים בלבלב מייצרים אנזימים שופכים אותם לתריסריון ושם הם

עובדים.

מסויים הוא הופך להיות פעיל PHיש מע' בקרה:כמו המצב של הפעלת האנזים-ורק שהוא נחשף ל )כמו טרפסין\טרפסינוגן(

: דלקת בלבלב.הדלקת בלבלב היא תמיד סטרילית-הלבלב הוא בחלל הבטן.פנקריאטיטיס

הסיבה לדלקת בלבלב זה שפתאום דברים יצאו מחוץ לשליטה-האנזימים שאמורים להיות פעילים במע' העיכול,מתחילים להשתחרר מהלבלב ולהיות פעילים כשהם בסביבה של הלבלב.הרס של רקמה-גורם

לדלקת ולכן הפנקריאטיטיס קורה.

יש פנקריאטיטיס חריפה ויש כרונית.

במצב החריף-ביום בהיר אחד הלבלב השתגע והתחיל לשחרר אנזימים.הבן אדם פתאום עם חום,כאביקשה המקרים.במצב לחלוטין-ברוב יעבור סוער.אבל-הפנקריאטיטיס מאוד לגב.המצב בטן,הקרנה האנשים האלה יהיו מאושפזים ובהשגחה שהמצב לא מדרדר.מבחינה של עיכול-הוא לא יוכל לעכל כי

לגב-אחד ה וכאב בטן שמקרין חום בן אדם עם אליו רופא שמגיע בעיכול.כל אנזימים זהDDאין פנקריאטיטיס.

בבדיקת דם \שתן-נראה את אנזימי הלבלב-אותם האנזימים שאמורים לצאת למע' העיכול-שזה ליפאזועמילאז )הליפאז יותר ספציפי ללבלב(.

סטרואידים יכולים לעזור-כי הדלקת סטרילית לחלוטין.

פנקריאטיטיס כרונית-הרבה יותר בעייתית.

להבות נמוכות-הבן אדם מתפקד.הדליפה של האנזימים קורית בהדרגה:בעיה עם דלקת כרונית:צלקת,וגידול.

זה בלבלב ממאיר-גידול גידול להתפתח הלבלב-ויכול של בתפקוד פגיעה תיהיה קטסטרופה-הסטטיסטיקה מזמן הגילוי-חצי שנה של חיים.

5\12

לבלב-פנקריאטיטיס חריפה

או פנקריאטיטיס כרונית.

גידול ממאיר בלבלב-הקטלני ביותר שקיים.אין רצפטורים לכאב בלבלב עצמו לכן הגידול יתחיל לתתאת אותותיו כשהוא כבר יתפשט.

כשהגידול בראש הלבלב-נמצא מתחת לקיבה.האנשים שיש להם את הגידול שם-במרכאות יש להם מזל.מה הסיבה-בגלל שגידול בראש הלבלב,הגידול עדיין מקומי.ראש הלבלב שגדל צובר מסה והוא חוסם את הפפילה ע"ש ווטר.היא חוסמת את הניקוז של דרכי המרה.צהבת בלי כאבים-יכול להגיד גידול

בראש הלבלב.

שהגידול ממוקם בראש הלבלב.CTאת הניתוח הזה עושים רק שרואים ב

-9זהו אחד הניתוחים המסובכים היום-פרוצדורה ע"ש ויפל.אחד הארוכים שקיימים היום ברפואה.נמשך שעות.כורתים בו את ראש הלבלב.10

הכבד:

תפקידים:

פירוק רעליםמחזור השערייצור אלבומיןיצירת פקטורי קרישה)בילירובין )את הישיר הגוף יודע להיפטר ממנו בעזרת המרה ובעזרת השתן

בעיה בכבד: בעיה שיכולה להיות עדיין בלי שום סימנים-כמו כבד שומני.או דלקת חריפה בכבד

או דלקת כרונית בכבד-מוביל לצירוזיס.

כבד שומני: מתאר מצב שבו בתוך תאי הכבד יש מרכיב גבוה של רקמה שומנית או של טריגליצרידים.הרבה מאוד אנשים עם כבד שומני הכבד שלהם גדל.הכבד השומני זה תהליך הפיך,והמצב הזה מקדים לדלקות כרוניות בכבד.בבדיקות דם שגרתיות רואים אנזימי כבד ברמות גבוהות.לאחר מכן-אולטראסאונד לבטן.יכול להיות קשורבבדיקה גם זה את לאבחן וכו'.אפשר גבוהים לתורשה,אלכוהול,טריגליצרידים

ידנית-משרעת כבד גדולה יכולה להעיד על כבד שומני-יבקש אולטרא סאונד.דלקות בכבד: יש הרס של תאים הדלקת זה התגובה של הגוף להרס של התאים.אם

הדלקת חריפה-היתרון שכמו שהיא תבוא ככה היא תלך-אבל אם היא תלך... היתרון של דלקת כרונית-היתרון הוא שהביטויים לא כאלה רועשים...כי הכבד מצליחלבצע את התפקיד שלו בצורה כלשהי.כלומר אין סכנת חיים שהדלקת היא כרונית.

אבל לטווח ארוך אם הכבד יהפוך לצלקתי הוא יאבד את התפקוד שלו.גורמים שייגרמו לדלקת חריפה או גורמים שייגרמו לדלקת כרונית:

דלקת יכולה להיות סטרילית או זיהומית.כשהדלקת החריפה בכבד היא זיהומית:

– שם של ווירוס.Aהפטיטיס דלקת חריפה סטרילית:

(NSAIDSכתוצאה מטיפול תרופתי )כנגד פטריות,לאקנה,אותו הוא נפגע.הביטוי בכבד-הכבד אותו ממה הפגיעה מעניין הגוף-לא מבחינת

הביטוי.

איןסימנים לדלקת חריפה בכבד: מושבת.לגוף להיות בבת אחת מתחיל הכבד יהיו הדרגתיים.בדלקת חריפה-אין לגוף זמן בעיה עם שינויים אבל הוא חייב שהם

להתרגל לשינוי הכבד פשוט מתחיל לקרוס. הביטוי המיידי הוא פגיעה במע' העצבים-כי יש פגיעה בפירוק הרעלים בכבד.הראשוןקוגנטיבי.אנשים מוטורי,סנסורי הערוצים בשלושת המוח.פגיעה זה שייסבול

מבולבלים,תנועות מוטוריות נפגעות,עד כדי מוות.שהכבד כדי שמרני טיפול נותנים עצמה.לעיתים לבעיה בהתאם טיפולי מרכיב

ישתקם לבד.סיבות לדלקת סטרילית כרונית:

אלכוהולחסימת דרכי מרה

לעומתם יש גורמים מזהמים שייגרמו לדלקות כרוניות מגוון של וירוסים: הפטיטיסB, C, D כנגד C.אין חיסון

הכל קורה לאט,ובהדרגה.לכןהביטוי של הדלקת הכרונית בכבד: עכשיו נוכל למצוא בעיות בתפקוד שקשורים לכל הבעיות בכבד:

בעיה במרכיב מוטורי סנסורי קוגנטיבי.פירוק רעלים: בדלקת כרונית שמתחיל להיות מרכיב צלקתי-הדםמחזור השער:

מחפש מקומות שבהם יוכל לעשות מעקף למחזור הסיסטמי:מקום אחד זה ברקמה ההמרואידית ולאורך הושט.לכן האנשים עם הביטויברקמה דליות או טחורים גם ייפתחו הכרונית הדלקת של ההמרואידית ודליות בושט.-סכנה זה דימום.)אנסטומוזות זה קישורבלחץ הכבד(.עליה של הדם מחזור לבין הסיסטמי המחזור בין ההידרוסטטי במחזור השער גורמת למיימת-פלאזמה יוצאת מתוך

הנימים לחלל הבטן. כל תא כבד יודע לייצר אלבומין ולמסור אותו לדם.ייצור אלבומין:

ברגע שיש פחות תאי כבד יש פחות ייצור של אלבומין.אלבומין הוא הנשא האולטימטיבי של הרבה חומרים בדם.אלבומין מאפשר את הלחץ האוסמוטי-כשיש פחות אלבומין אין סיבה לפלזמה לחזור-ישלהוביל הדם.יכול לכלי בחזרה הפלזמה של משיכה כוח פחות

לבצקות.אי ספיקה של הלב יכולה גם להוביל לבצקות.

DD.של בצקות:בעיה בלב,בכבד,בכליה,תת תזונה,הריון תזונה-חייב דם,חוסר כלי בככבד היא שהבעיה שנחשוב בשביל להיות סימטרי זה מראה שזה סיסטמי.ברגע שהבעיה מקומית-אולי

יש פגיעה בכלי דם,סוג של חסימה. פחות פקטורי קרישה חשיפה יתרה לדימומים-ישפקטורי קרישה:

יהיה גם צירוזיס.DDיותר סימנים כחולים לדוגמא.ב קשור לצהבת.אדם עם דלקת כרונית בכבד-יכול להיותבילירובין:

עם צהבת.אם ההפטיטיס הכרונית היא כתוצאה מאלכוהול-הצהבתהמחלה.לדוגמא לא סימפטום-זה רק זה מדבקת.הצהבת לא

)דיו טו( מאלכוהול-לא מדבק.אותו דבר עםD\Tמטופל עם צירוזיס הצהבת כתוצאה מחסימה בדרכי המרה.

קלאבינג-לציפורן יש צורה קמורה במקום ביטויים לצירוזיס:2עוד באיבר כרונית לדלקת ציפורניים-מחשיד במס' יהיה שטוחה.זה

ב- גם –יהיה )המחלה של המעשנים(.יכול לקרותCOPDפנימי לאסמטים קשים,ויכול לקרות בדלקות כרוניות בכבד.

SPIDER HEMANGIUMA– ביטוי על פני העור-בצבע אדום במרכז נעלמת לא הנקודה זה- על –לוחצים אדום בצבע ושלוחות

עד להיות יכול נעלמות.לנשים לא3והשלוחות בגוף-וזה כאלה יכול ליצור את זה בפני מעיד על שום דבר כי הורמון האסטרוגן

עצמו.אם יש יותר משלוש-אפשר לעשות בדיקה לתפקודי כבד,איןמה לדאוג אם זה לבחורה.

אצל גברים-אסור שיהיה אפילו אחד-אם יש דורש בירור.כף יד מאוד אדומה-ממצא שנקשר לצירוזיס בכבד.

השתלת כבד יעשו רק לאלכוהוליסט שנגמל. גידולים בכבד יוכלו להרגיש רק כשילחצו על רקמת חיבור שעוטפת

אותו.מהבחינה הזאת הסיבה לגידולים בכבד זה דלקות כרוניות בכבד.

המקום השכיח לשלוח גרורות לכבד-זה גידול במעי הגס.

אנדוקרינולוגיה:

חזרה על מע' הורמונאליתציר היפותלמוס היפופיזה\תאירויד\אדרנל

פרהתאירוידלבלב אנדוקריני

להפריש ויודעות אפיטל מתאי שמורכבות בגוף בלוטות יותר מרוחק איזור ומשפיעים על לדם מופרשים הורמונים-תמיד קבוע מינון יש אותו.להורמון שייקלטו הרצפטורים את יש ששם

בזרם הדם.יש הורמונים שומניים,חלבוניים,גליקוליפידים.

של ושפעול מסרים העברת הורמונים-מאפשרים של החשיבות בגוף.המע' ההורמונאלית קשורה להפעלות ממושכות-כל איזורים מיני דברים שצריכים לפעול בצורה קבועה,מחזורית איטית.בניגוד

למע' העצבים שמפעילות באופן מהיר.לכן המע' ההורמונאלית היא חיונית!

בזמן סטרס-יש את הנוירואדרנלין שמופרש ממע' העצבים-במקביל פועלת המדולה של האדרנל לייצר אדרנלין.אם הסטרס ממושך-ישמבלוטת כהורמון מופרש החומר-אדרנלין מאותו עצבי גיבוי

האדרנל. עוד הורמון שיופרש במצבי סטרס ממושכים זה הקורטיזול-הורמון

סטרס. ריכוז ההורמונים בדם צריך להיות תחת בקרה: הבקרה העיקרית

שקיימת זה לפי משוב שלילי\חיובי. כשרמות גבוהות בדם של ההורמון אותו הבלוטה מייצרת עולות

יתר על המידה-זהו משוב שלילי של הבלוטה-ויעכבו אותה.לדם-זה שלח שההיפותלמוס ההורמון את רואה ההיפופיזה אם

יגרום לה להפריש הורמון משלה.זהו משוב חיובי.מסויים חומר הורמונאלית,רואה בלוטה זה-שכל חיובי משוב

שקיים-ואם היא רואה אותו היא מפרישה הורמון משלה.שנקרא הורמון רואה הוא הטאירואיד-אם של -tshבמקרה

הורמוני חיובי-ויופרשו למשוב לו גורם מההיפופיזה,וזה שמופרש .T3 T4הטאירויד-

לדוגמא-שהלבלב האנדוקריני רואה סביבו גלוקוז-זה מה שגורם לולייצר ולהפריש את האינסולין.

בדרך כלל החומר שיידכא זה התוצר של הבלוטה בעצמה.מכירה-והיא ההיפופיזה הורמונים-שאותם היפותלמוס-מפריש

בתגובה לזה מפרישה את ההורמונים שלה. סוגי בעיות: 3 יכולות להיות

עודף בהפרשה של הורמוןחוסר בהפרשה של הורמון מסויים

גידול בבלוטה הורמונאלית

הכל מתחיל מההיפותלמוס-איזור במוח-הוא חלק מהמוח העצבי.גם קשור מרכזים:הוא מס' בו המוח.וקיימים במרכז נמצא הוא

,FFFלמרכז התיאבון,שם מוכתבת ההתנהגות האוטומטית במצב יש שם איזור שקשור לקליטה של אור –כדי לקבל מסר להתנהגות מחזורית-קשור להפרשה של מלטונין גם-אמור להיות מופרש רקיודע יודע לחשב שנה-המוח בחושך.הדבר המדהים הוא שהמוח עברה אם לדעת זה האור-ולפי בשעות ההפרשים את לראות

שנה-לפי כמה היום קצר או ארוך.להיפותלמוס תפקיד במע' העצבים האוטונומית-הוא הבקר העיקרי.

בהיפוטלמוס יש תאים שיתחילו את הציר:

רק תאים יש להיפותלמוס-בהיפופיזה נמצאת מתחת ההיפופיזה שקשורים למע' ההורמונאלית.

היפופיזה קדמית והיפופיזה אחורית: אקסונים מההיפותלמוס מגיעים עד להיפופיזההיפופיזה אחורית:

האחורית והם הולכים להפריש לדם שני סוגי הורמונים:זה המקרההיחידי שהורמון מופרש מתאי עצב

באופןאוקסיטוצין הזה המוח.ההורמון בחקר חם -הורמון של והשרירים הרחם שריר של לכיווץ שלו הקשר הקלאסי-ידוע הצינורות של בלוטות החלב בשד.ולכן מוכר כמופרש אצל האישה לקראת הלידה.גילו בשנים האחרונות שההורמון הזה משפיע עלבערוץ משפיע גם הזה במוח-וההורמון קוגנטיבים איזורים הקוגנטיבי-ויוצר מצב שבו האדם החשוף להורמון קל לו להיקשרבסיסיים הכי הדברים את משנה זה בסביבו.הורמון אדם לבני שיכולים להיות-וזאת את התגובה שלו בזמן איום.ההורמון משנה את התגובה-כמו חתולה שיש לה גורים-אם נבהיל אותה היא לא

תברח-אלא היא תתקוף כדי להגן על הגורים.ADHוהאוסמולריות של זה-במידה דיורטיק הורמון-הורמון –אנטי

נמוך-מופרש המים ריכוז בדם אם גבוה.כלומר הדם את יגביר בכליות-הוא רצפטורים לו יש הזה ההורמון-ההורמון של הריכוז את מהנפרונים.יעלה המים של החוזרת הספיגה יהיה השתן כזה מרוכז.במצב יותר להיות לשתן יגרום השתן-כי צהוב.הרגישות של ההיפותלמוס לאוסמולריות של הדם אליו מאודאת לנו ויעורר במוח יפעל אחר שאיזור לפני תפעל גבוה-והיא הצמא.כאשר השתן צהוב-לא לחכות להיות צמאים-כי קודם השתןאת מקדים השתן של צמאים.הצבע ניהיה אז ורק צהוב יהיה תחושת הצמא.)דיכוי צמא על ידי נוזל מוגז,קר מידי,או רק להרטיב

את השפתיים(. : היא בעצמה מייצרת הורמונים שיופרשו למחזורהיפופיזה קדמית

מההיפותלמוס-הוא החיובי המשוב את צריכה היא הדם.אבל ההורמונים את מזהה כתגובה שונים-והיא הורמונים לה מפריש

הללו-והיא תפריש את ההורמונים שלה.

נכיר את ההורמונים שההיפופיזה תפריש:

LH וה-FSHהורמון ה-הןפרולקטין- עוד וכל ההריון בלבד-בסוף נשים אצל מופרש

מניקות.הרצפטורים אליו נמצאים בבלוטות חלב בשד-וברגע שהואולהפריש אותו לייצר חלב יאפשר לבלוטות ייקשר לרצפטור הוא

לצאת לחלב עוזר ולכן הצינורות את מכווץ החוצה.האוקסיטוצין בשם נוירוטרנסמיטר ידי על הוא שלו השלילי החוצה.המשוב

דופמין-שמופרש מההיפותלמוס. סיבות למצבים הללו:2התקלה-עודף של ההורמון.

תופעת לוואי מוכרת בטיפולים פסיכיאטרים:הטיפולים התרופתייםשלו את ההפרשה נדכא דופמין.אם נוגדי האנטי פסיכוטיים הם במוח-בין היתר –אם ההיפופיזה לא רואה דופמין היא תפריש את

הפרולקטין.:גידול בתאים שמייצרים את הפרולקטין.גידול בשם פרולקטינומה

שפיר בדרך כלל.לגבר-ייצור גניקומסטייה.שדיים תפוחות והפרשה מוח.הטיפול זה הוצאה של הגידול על ידי נוירוCTשל חלב.אבחון:

גבוהים פרולקטין ריכוזי רואים דם האף.בבדיקת דרך כירורגיים בדם.

GH הורמון הגדילה.יש לו חשיבות גדולה ביומיום גם כמבוגרים – וגם כצעירים.בגיל הצעיר להורמון תפקיד קריטי בכל הנושא שלהעצמות בקצות איזורים זו-אלו הגדילה.פלטה פלטת שפעול להפוך שינוי עובר הזמן סחוסי,שכל מרכיב יש הארוכות,ששם לאוסטיאוציטים.ברגע שפלטת הגדילה נסגרת-זה האורך הסופי שלהעצם.בגיל המאוחר יותר ההורמון אחראי על מאזן השומנים בגוף,

מצבי סטרס ומצבי רגיעה-קשור למטבוליזם כללי. מצבים בעייתים בהורמון: עודף או חוסר שלו בזמן הילדות,ועודףשפיר מגידול לנבוע יכול הבגרות בזמן הבגרות.עודף בזמן

בהיפופיזה בתאים שמפרישים אותו.בילדות: הילד עוד גדל,יש לו עוד את פלטת הגדילה.בזמן הגדילה , חוסר של ההורמון יוביל למצב של גמדות.הסיבה זה עיכוב בצמיחה עצמה.יכולות כמובן להיות לזה סיבות שונות.אותו אדם שלא מצליח להתפתח-הוא מתחיל לעבור בירור.לאותו ילד יהיה מזל אם יראובעיה אין גדילה-כי בהורמון חוסר זה הגדילה לחוסר שהבעיה

להזריק את ההורמון והם חוזרים להתפתח כרגיל. למה בכל זאת יש אנשים שהם נמוכי קומה? הבעיה היא שלא חסר להם ההורמון-אבל אין להם יכולת ייצור של החלבון שהוא הקולטן

של ההורמון גדילה.ולכן הם יהיו כל החיים גמדים.אנשים לענקות-נמצא הגדילה-יוביל בזמן גדילה הורמון עודף

שגובהים בצורה לא פרופורציונאלית.ב ללכתGHעודף להגיד צריך אלה מבוגרים:לאנשים אצל

לבדיקה-כי הסיבה העיקרית לעודף זה גידול.קל באופן יחסי לזהותבבגרות-יש התעבות של העצמות.GHאותם:כאשר יש עודף של

עודף האלה האנשים הסיפור.אצל לרוחב.וזה גדלות העצמות בהורמון ייגרום לעצמות לגדול ברוחב שלהם.

הדגלים האדומים שיהיו: יש השפעה על המראה החיצוני.השינויים הם איטיים לכן לעיתים קשה לזהות.התווי פנים שלהם נהיים גסים יותר ורחבים יותר.לכן הם בעצמם לא ישימו לב.צריך לבקש מהם לראות תמונה מלפני

חצי שנה ולראות את השינוי. דבר שני-בוא תספר לי על הטבעת נישואין שלך-יהיו סיפורים של

טבעת שלוחצת,שאני לא יכול לענוד אותה כבר. דבר שלישי-נעליים-כל העצמות מתעבות הרגל נעשית רחבה-יספרו

כדי לאבחןCT בדם.לבצע GHשהנעלים לוחצות להם.בדיקת דם בצורה ברורה.

למצב הזה קוראים אקר ומגליה. -בלוטת התריס ופטולוגיות שלה: 19 \5

TSH– את התאים בגוף מעניין שהם יראו מספיק טירוקסין.הפעולה ההיפותלמוס ידי על היא הטירוקסין-הבקרה של היא עצמה לטירוקסין.על רצפטורים יש שלנו בגוף התאים וההיפופיזה.לכל הממברנות שלהם יש את הרצפטורים אליו.שטירוקסין מגיע לתאים ונקשר אליהם התאים קיבלו איתות "לתת גז"-כל מה שעושים בדרךשמתקיים הבלאי את להחליף צריך יותר.הוא מהר כלל-לעשות אצלו-זה הפעילות למען עצמו הוא משחזר את עצמו כל הזמן.למעןשריר,תא מסוימת-תא התמיינות עם להיות יכול תא הכלל-כל הגוף-כשטירוקסין בשביל יעבוד התא וכו'.ושם עצב אפיטל,תא יותר לייצר מתחיל לזרז תהליכים-הוא מתחיל התא לתא נקשר

חלבונים לדוגמא. חשוב שיהיה טירוקסין בדם-כי אם לא יהיה בכלל התא מבחינתו לאלאט-והבלאי יקרה הכל מתרחש-אבל דבר-הבלאי שום עושה יצטבר מהר בתא.מצד שני-אם יהיה הרבה טירוקסין-תיהיה שחיקה

מהירה-כי הכל יעבוד מהר יותר על טורבו. המצב הנכון והחיוני-שיהיה איזון-רמה נכונה של טירוקסין-ושהרמה הזאת תיהיה עם תנודות לפי רמת הפעילות\סטרס של האדם.חילוף

חומרים-ייצור חלבונים והחלפת החלבון הישן בחלבון חדש. .t3 T4הטירוקסין מתחלק ל

זקוק יוד.כמו שההמוגלובין צריכה בלוטת התריס שניהם בשביל לברזל.

T4.היכולת פעילות שלו קטנה – T3הוא החומר שהפעילות שלו – רצינית ביותר- האם החומר נקשר לרצפטור והאם הוא עושה את

האפקטי. – פחות.T4 – יותר חזקה-וה-T3האפיניות לרצפטור של

T4 -בסופו של דבר נהפך ל T3. מפריש ההיפותלמוס לבקרה: אחראים וההיפופיזה ההיפותלמוס

–טאירוד רליסינג הורמון-התאים בהיפופיזה רואיםTRHחומר בשם את ההורמון הזה-הוא נקשר לרצפטורים בתאים ומיד מפעיל את

ולהפריש ליצור בהיפופיזה סטימיולטינגTSHהתאים –טאירוד רק לתאים של הטאירויד.TSHהורמון.לאף תא בגוף אין רצפטורים ל

שנמצא ביוד משתמשים הם הזה ההורמון את רואים וכשהם בתוכם-)התאים האלה הם התאים היחידים בגוף שמזהים יוד בדם ומייד מושכים אותו ומכניסים אותו לתוך התאים( היוד הוא מרכיב

ש רק הוראהTSHחיוני-אבל יקבלו האלה בסביבה,התאים יהיה ליצור את הורמון הטירוקסין ולהפריש אותו.

חשוב שתיהיה גם בקרה שלילית-שההיפוטלמוס וההיפופיזה רואים את הטירוקסין בדם-הם מפסיקים להפריש את התוצרים שלהם.אםאת לייצר ימשיכו קטנה-הם רואים שהם הטירוקסין כמות

ההורמונים שלהם .או שיש רמות טירוקסין גבוהות בדם,או נמוכות בדם,או שיש גידול.

גבוהות וראו רמות טירוקסין היפרטאירודיזם-עשו בדיקת מעבדה .בבדיקות דם-T4 ואת T3בדם.במעבדה אפשר לבדוק את FT3–

– כלומר לא קשור לאלבומין ולכןFREEאומר שזהו החומר הפעיל הוא פעיל.

גבוהה-פר הגדרה אומר שיש היפרטאירודיזם.FT3אם זה כמו לאבחן אנמיה-יש בעיה ,אבל לא יודעים עדין ממה נגרם

החסר של האנמיה.סימנים של היפרטאירודיזם:

טאכיקרדיה-קצב לב מוגברנשימות מהירות יותר-היפרונטילציה טאכיפניאה

מהפעולה של נובע יוצר חום-החום שהגוף תחושה של המיטוכונדריה.יהיו לאנשים האלה חם והם יזיעו.

בגוף תא יותר-כל אוכלים שהם למרות במשקל ירידה השומן מרקמות זה את לוקח והוא אנרגיה יותר דורש

במידת הצורך.'יכול להיות שלשולים,אולי תיהיה פעילות עודפת של מע

העיכול.בתחום הנפשי-הפעילות העודפת יכולה להשפיע בתחום

למצב כניסה כדי עד לחרדות לגרום יכול הקוגנטיבי- פסיכוטי.

עוד ביטויים-זפק-כל תא בבלוטה גדל בנפח שלו.דבר זה (.GOITERיכול להיות גם בתת פעילות. )

של שגשוג יש שבו אקזופטלמוס-מצב אחר-נקרא מצב ושומן שנמצאות פוסטריורית לגלגל העיין. רקמות חיבור דבר זה יגרום לבלט של גלגל העיין,כי גלגל העיין יידחף

קדימה.סיבות להיפרטאירודיזם:

בהיפופיזה נדיר.הביטויבעיה בהיפופיזה.יחסית -גידול רמות הזהTSHיהיה במקרה התריס גבוהות.בלוטת

הן בגלל ההוראות תקינה-הרמות הגבוהות של ההורמון את לה משבש בהיפופיזה-הגידול מקבלת.הבעיה שהיא

להפריש ממשיכה והיא זהTSHהבקרה את נזהה .איך במעבדה?

שמופרש מההיפופיזה.TSH וגם רמות T3היום בודקים גם גבוהות.שהסיבהT3במקרה של היפרטאירודיזם רמות ה

רמות גם בהיפופיזה-יהיו בעיה בנוסףTSHזה גבוהות .T3לרמות הגבוהות של

עזרה לא שתרופה לאחר בניתוח הגידול טיפול-הוצאת לדכא את הגידול.

-זאת הסיבה השכיחה יותר.בלוטתבעיה בבלוטת התריסוזורקת מפרישה היא הבעיה-בטעות את יוצרת התריס ההיפר.במקרה של המצב את יוצר לדם.וזה טירוקסין

ה רואה הרבהTSHהזה-רמות נמוכות-כי ההיפופיזה יהיו TSHטירוקסין ליידה ולכן תקבל משוב שלילי להפסיק לייצר

.TSH.לכן בבדיקות הדם ייראו רמות נמוכות של כשבלוטת התריס אשמה- נקרא היפרטאירודיזם ראשוני.

היפרטאירודיזם בהיפופיזה-נקרא היא האשמה כאשר שניוני.

– T3 היפרטאירודיזם ראשוני-עודף של מחלה על שם גרייבס- סיבה עיקרית לזה שאנשים ייסבלו לעודף פעילות של בלוטת התריס-שהאשמה היא בבלוטת

התריס.– בגוף שנוצר אוטואימונית.החומר היא הזאת המחלה מתהליכים כתוצאה בגוף שנוצרת המולקולה

ל אתTSHדלקתיים-זהה ולהפעיל להיקשר יכול .הוא .TSHהרצפטור של ה

נשים יותר סובלות מהמחלה הזאת .בשם חומר להם לתת כדורים,שהםPTUטיפול: –

ל ברצפטורים נקשרTSHאנטגוניסטים בכדורים .החומר ה- של לכןTSHלרצפטורים המקום את –ותופסים

מקרים להיקשר.יש יכולה לא המזוייפת המולקולה

שהטיפול הזה מפסיק להשפיע והם חוזרים לרמות גבוהותשל טירוקסין.

אפשרויות:כריתה של חלק2השלב הבא בטיפול זה להציע ביוד הבלוטה את להקרין שנייה מהבלוטה,אופציה רדיואקטיבי ולהרוס אותה-המטרה שההרס יהיה סלקטיבי

אבל אי אפשר לדעת בודאות מה יקרה. בהיפרטאירודיזם הגוף מזדקן מהר מאוד-הגוף עובר בלאי

מהיר מאוד. במקרה שמהיפר עוברים להיפו אפשר לתת אלטרוקסין מבחוץ.על מצב של היפר אי אפשר לשלוט ולכן זה הרע

במיעוטו להגיע להיפו.היפוטאירודיזם:

.T3 T4אבחנה: בבדיקת דם ראו חסר של פר הגדרה מדובר בהיפו.תת פעילות בלוטת תריס.

מצבים שונים:2הבעיה יכולה להיות מאו שההיפופיזה אשמה-היפרטאירודיזם שניוני

טאירויד אשם-היפוטאירודיזם ראשוני נוכל למצוא את האשם: TSH אם נראה רמות

של רמות מספיק אשמה-אין ההיפופיזה ולכןTSHאם התאירויד לא מקבל משוב להפיק את הטירוקסין.

נמוכות.T3 T4 נמוכות וגם רמות TSHרמות – זה גידולTSHהמצב המוכר שמונע מההיפופיזה להפריש

ולא מאפשר לוחץ על התאים והגידול באיזורים מסביב להם לפעול בצורה תקינה.

לדוגמא אנשים עם פרולקטינומה יכול להיות שיהיה להםהיפרטאירודיזם שניוני.

יכול כשהבעיה בטאירויד-זה יתבטא בזה שהטאירויד לא להפריש טירוקסין-ההיפופיזה תקינה-ההיפופיזה לא רואה

הרבה מפרישה הדםTSHטירוקסין,ולכן בבדיקות –לכן .TSHיהיה הרבה

אוTSHאם ה נובע מהיפו זה גבוה-אי אפשר לדעת אם במידה וזה תקיןTSHהיפר.לכן הרופא מוציא בדיקה של

.t4 ואת הt3יופי במידה ולא-בודקים אחכ את ההסיבה העיקרית להיפוטאירודיזם: מחלה בשם השימוטו.

חולות הנשית האוכלוסיה מבחינת מאוד הרבה ביפן פוגעת הזו אוטואימונית.המחלה הזאת.מחלה במחלה

בבלוטת התריס-לכן זה היפוטאירודיזם ראשוני. הביטוי הוא במקרה הזה נוגדן שברגע שהוא נקשר לאתר שלו-והאתר שלו זה התאים של בלוטת תריס-למעשה הוא מפעיל את המע' חיסון שיבואו וייתקפו את הבלוטה.מחלה אוטואימונית קלאסית.הנוגדן מסמן לתאים הבולעניים לאן

להגיע ואז המע' חיסון מחסלת אותם.–מתחרה על האתרTSHבגרייב במקרה הנוגדן הוא כמו

ואז הפעיל-בהשימוטו הנוגדנים מתיישבים על הבלוטה המע' חיסון מחסלת את הבלוטה.

ההרס הולך ומתגבר בבלוטה. התסמינים של ההיפו ההיפך מההיפר:התאים מתנהליםלא לאט.המצב קורה חומרים באיטיות,והחילוף תקין-ההחלפה של הבלאי בקצב איטי יותר,אבל לבלאי יש

קצב קבוע,והפסולת יכולה להצטבר.דופק איטי-ברדיקארדיה

נשימה יותר איטית ברדיפניאהעצירות,מע' עיכול עובדת יותר לאטמייצרים והם לאט עובדים קור-התאים תחושת

את החום..אוכלים רגיל אבל משמיניםעור יבש,נשירת שיערההתנהגות מבחינת האטה קוגנטיבי-יש מרכיב

הפסיכו מוטורית.גם יכולת ריכוז,זכרון ייפגעו.דכאון

אתאבחנה: שתוקפים הנוגדנים את לזהות בלוטת התריס.עושים בבדיקות מעבדה.

הטיפול הוא בטירוקסין.יכול להיות גם זפק-התאים היו בהיפוטאירודיזם רואים ולפעול-כשהם טירוקסין להפריש רוצים

גבוה הן רוצות להפריש את הטירוקסיןTSHרמות של למצב לגרום יכול יכולים-זה לא הן אבל

GOITER.

גויטר? אפשר לזהות במראה אבל )איך מזהים לגויטר-הבדיקה זה..הבדיקה את לחפש צריך

מנצלת את האנטומיה הבסיסית: הבדיקה שיעשה הרופא-זה לבקש לבלוע-בבליעה הבלוטה תתרומם ותרד-אותו איזור שעולה הרופא ממשש את הבלוטה עצמה-רק הגויטר יעלה ויירד

בזמן הבליעה אם זה שומן הוא ישאר במקום.

גידולים בטאירוייד:בדיקת מישוש-קשרית לימפה לא תזוז כשבולעים.

לא חייב להיות קשור להיפר או היפו.אפילו או שפיר בגידול שמדובר להיות יכול בדלקת.אם הרופא גילה קשרית-דורש שלילה של

פטולוגיות אחרות.שום ציסטי-אין סאונד-גוש אולטרא עושים

בעיה-תוכן נוזלי שמוקף ברקמת חיבור. גוש סולידי-דורש המשך בירור.יכול להיות שהגושגם להיות צלקת.)סוליד=מוצק(.יכול זאת הזה

גידול שפיר.המשך הבירור-אפשר לעשות ביופסיה.

יש עוד בדיקה שאפשר לעשות לפני הביופסיה כיביופסיה זה כואב.

יכול מיפוי התריס: בלוטת של מיפוי נקראת ממצא חמה-זה בקשרית שמדובר לנו להגיד

משמח.בירור הסתיים.את ציטולוגיה-בודקים קרה-עושים הקשרי אם

התאים במעבדה.חשיבות לו שיש חומר ידי על נעשה המיפוי ביולוגית ולסמן אותו רדיואקטיבית ולראות אם יש

קליטה במקום שמעניין אותנו.

לוקחים יוד מסמנים אותו בטכני ציום-יוצרים יודרדיואקטיבי ומזריקים לדם.

אם תא הוא תקין אנחנו מצפים שהוא יקלוט אתהיוד.

אם תא לא תקין-כמו תא סרטני הוא לא יקלוטאת היוד.

של הרדיואקטיבית הקרינה רמות את בודקים מוציא לא הבעייתי האיזור התריס-אם בלוטת ממנה נפלט קרה-לא בקשרית קרינה-מדובר

חומר רדיואקטיבי. אם המקום פולט קרינה-מדובר בקשרית חמה-וזה

המצב הנורמלי כי התאים לקחו את היוד.זה אם תראה קרה-הביופסיה שהקשרית גם צלקת או גידול.כי אם זה צלקת היוד לא ייכנס כי

אין שם תאים...יש אם בביופסיה-בודקים ממאיר גידול אובחן יש וסטייגינג-האם גריידינג גרורות-בודקים

גרורות,מה הגודל של הגידול.גרורותCTעושים יש ,מיפוי עצמות לראות אם

כדי הרגיל מהתא שונים התאים כמה ולראות לקבוע את הרמה של הגידול.

עושים ניתוח,הקרנה,וכימוטרפיה.

ציר היפותלמוס-היפופיזה

ציר נוסף-בלוטת האדרנל\יותרת הכליה

נמצאת בחלק העליון של הכליה.מכילה את המדולה-החלק האמצעי

ואת הקורטקס-החלק החיצוני.המדולה-מייצרת ומפרישה הורמון בשם אדרנלין.

הורמון זה חשוב בנושא הפעלה של הגוף במצביאת ויש האדרנלין את סטרס.יש הוא הנוירואדרנלין-נוירואדרנלין עצבים.הוא מקצות מופרש נוירוטרנסמיטר-הוא גם במוח,אבל גם כנוירוטרנסמיטר מופרש

למקומות אחרים,כחלק מהמע' הסימפטטית.זהה חומר,שהוא לייצר יודעת האדרנל בלוטת

לנוירואדרנלין. –FFFמע' העצבים עובדת במישור האקוטי-כמו ב

ואז יופרש נוירו אדרנלין. אם יש לחץ לאורך זמן וסטרס-אז האדרנלין יופרש

מהאדרנל.לגוף למצב דחק לגרום יכול חולי מתמשך גם

ולגרום להפרשה של אדרנלין. גידול שפיר במדולה של האדרנל-יהיו זינוקים של

עליות באדרנלין. כשיש הפרשה של נוירו אדרנלין מקצות עצבים-אז

האדרנל תפריש את האדרנלין. סוגי שכבות3מורכב מ הקורטקס של האדרנל:

תאים: שכבה ראשונה של תאים-הכי מדיאלית-מפרישה אנדרוגנים-הורמוני מין זכריים גם אצל(1

נשים.

שכבה שנייה\אמצעית-הפרשה של הורמון האלדוסטרון-קשור למשק הנתרן בדם-כשיש(2 רמה גבוה של אלדוסטרון-הוא מונע מהכליה להפריש נתרן-ולכן לעלות את רמות הנתרן

בדם.כשיש הרבה אלדוסטרון-לחץ הדם יהיה גבוה יותר כי יש יותר נתרן שמושך נוזלים. למעשה-הרבה אנשים עם יתר לחץ דם-אם מורידים להם רמות אלדוסטרון אפשר לעזור להם ברמות טובות.פועל על רמות האלדוסטרון.התרופות הללו מגיעות לכל מיני תחנות

כדי להשפיע על רמות האלדוסטרון.

:תחנה אחת שקיימת- כאשר הן יצליחו למנוע מהורמון בשם אנגיוטנסין להיווצר בגוף.בגדול)לא למבחן החשיבות בהקשר של האלדוסטרון-זה שתרופות שמונעות את היצירה שלו-הן תרופות טובות ליתר לחץ

דם.נקרא רנין-אנגיוטנסין.(

מפריש (3 היפותלמוס-היפופיזה.ההיפוטלמוס לציר :שייך ביותר החיצוני –CRHהחלק מפרישה פוגש ACTHההיפופיזה –ושהאדרנל ACTH.הקורטיזול את מפריש –הוא

הקורטיזול זה הורמון שמופרש לדם-והוא קשור להכנת התשתית למצב של סטרס.במצבשל סטרס התאים יתחילו לתפקד יותר מהר:תיאבון גדול יותר,אספקות שומן גדולות יותר,

גודל מסויים של כלי דם,וכו'.כדי להכין תשתית לסטרס המתקרב.לכן הוא משפיע על יוצר רצף דברים הקורטיזול הרבה תהליכים: על כל הרקמות בגוף בעצם,ומשפיע גם על התפקוד הנפשי.הוא אנטיניהיה בבעיה דלקתי,ומחליש מע' חיסון.במצבים בהם יופרש ביתר-או לא יופרש בכלל

קשה מאוד. נזהה את החשד על פי – CUSHINGמצב שיש עודף קורטיזול בדם: נקרא קושינג דיזיס.

המראה והסימפטומים.יש כמה סיבות למחלה.סימפטומים:

-השמנה במקומות ספציפים:בפנים,ובשכמות.)צוואר באפלו(. -תשתיות של מצבי סטרס:ביטויים במע' עיכול,שינויים ביציאות,שינויים נפשיים,גם מצבים

של -בעיה בצפיפות העצם-דלילות של העצם.-טאכיקרדיה-הגוף בהיכון.הרבה מהביטויים של היפרטאירודיזם יכול להופיע גם פה.

-שומנים וסוכרים-כחלק מההכנה לסטרס-יש שינויים בביוכימיה לאורך זמן עלול להוביללסוכרת.

-דיכוי של מע' החיסון.סיבות:

ACTH-בעיה בהיפופיזה-עודף הפרשה של -יכול להיווצר מגידול שפיר באדרנל-זה המצב היותר נפוץ.

במחלות אוטואימוניות לוקחים סטרואידים-ולעיתים נותנים את זה גם בגידולים שאז זה ניתן בצורה סיסטמית-האנשים הללו בלי קשר למחלה-ייראו חולי קושינג-אבל לא חולים בזה-הגוף מקבל סטרואידים ולכן מפתח את אותם הסממנים של המחלה.)צריך להיות

מסוג קורטיזול (.גידול באדרנל,גידול בהיפופיזה,ולקיחת סטרואידים-יכולים ליצור קושינג.

אדם שכרגע לוקח את הקורטיזול מבחוץ-במקרה הזה קריטי מאוד להפסיק בהדרגה. האדם שלוקח קורטיזול אין לו הפרשה טבעית מהאדרנל-כי יש בדם מספיק, ההיפופיזה

.אדם שיפסיק מהר-יהיה עם אפס קורטיזולACTHרואה קורטיזול לכן היא לא תפריש בדם-זה אומר טיפול נמרץ.

טיפול:כתלות בסיבה עצמה-בעיה באדרנל-להוציא גידול שפיר. יש פגיעה בפעילות של כל הקורטקסמצב שיש חוסר של ההורמון בדם-נקרא אדיסון-

מחלה השכבות.זוהי כל אלא הקורטיזול של החיצוני האיזור רק לא האדרנל-זה של אוטואימונית.

הקריטי-יגרום הביטוי האדרנל.מבחינת קורטקס בכל שפוגעים האדנרל כנגד נוגדנים ללחץ דם נמוך ביותר-כי התאים של האלדוסטרון נפגעו-אין מינון בסיסי של אלדוסטרון

ונתרן יוצא בשתן ולא חוזר חזרה לדם.האנשים האלה-אחד הדברים שמאפיין אותם זה עודף פיגמנטציה.

–והמולקולה הזאת חלק ממנהACTHהסיבה לזה –ההיפופיזה מבחינתה מפרישה הרבה הולכת להפעיל את תאי המלנין בעור שלנו להוציא יותר מלנין.

– יכול ליצור יותר פגמנטים.ACTH יותר מ11\5\26

פרה תאירויד: בלוטות קטנות.יש לה קשר למשק הסידן בגוף.4נמצאת מאחורי בלוטת התריס.יש שם

חשיבות בהולכה עצבית,הולכה שרירית,ושליח בהרבה מסרים בתאים שלנו.יש פיקוח על הורמונים:2ריכוז הסידן על ידי

אחד יופעל כשיהיה בחוסר סידן בדם-המטרה זה להעלות סידן בדם.השני יופעל כשיהיה עודף בדם-ואז המטרה תיהיה להוריד את הרמה של הסידן בדם.

ורמון שמופעל כשיש עודף סידן בדם-מופרש מבלוטת התריס.גם טירוקסיןקלציט ונין:המופרש מהבלוטה-הוא ההורמון הראשי.

PTH .פרה טאירויד הורמון-מעלה את ריכוז הסידן בדם-מופרש מהפרה תאירודי –ההורמון יוציא מהעצם סידן כדי לבסס את הדם במידה ורמת הסידן בדם נמוכה.

בעצם יש הרבה מאוד סידן-זה בעצם מחסן של סידן.כליה:עוד אתר פעולה של ההורמון-ההורמון ידאג שלא יהיה איבוד של סידן בכליה.

מע' עיכול: ההורמון משפר את הספיגה של הסידן-שלא יהיה הרבה סידן שיופרש החוצהמהגוף.

וכך יש עליה של ריכוז הסידן בדם-זה טוב עד גבול מסוים-מעל ריכוז מסוים של סידן זהפוגע בפעילות השרירית,עצבית,ופוגע גם בתהליכי הקרישה לדוגמא וכו'.

המצב הבעייתי הוא גידול שפיר בבלוטת הפרהתאירויד.בעיות בפרה תאירויד:גידול שפיר בבלוטה שמפרישה-נקרא אדנומה

)קרצינומה-הגידול הוא בתא אפיטל,סרקומה-אומר שהגידול הוא בתאי חיבור(. PTH משתוללת-גודלת ומפרישה הרבה 4זאת הפטולוגיה הכי נפוצה-בלוטה אחת מתוך ה-–הורמון זה נכנס לפעולה שרמות הסידן נמוכות.

במצב נורמלי הסידן ייתן את הבקרה אם צריך להפריש עוד או לא. –מבחינת ריכוז הסידן בדם הוא יהיה גבוה מאוד! האנשים האלהPTHרמות גבוהות של

מרגישים טוב-אין להם כאבים,הביטויים שהם יבואו איתם יכולים להיות מאוד כלליים,וזהאומר היפרקלצמיה-איך היפרקלצמיה מתבטאת?

זהו אחד הדגלים האדומים לגידול שפיר על הפרהטאירויד-היפרקלצמיה. אפשר לגלות בבדיקות דם רגילות,או שהאדם יגיע לרופא עם תלונות שקשורות לעודף

סידן בדם:תלונה ראשונה:עצירות קשה-זאת התלונה העיקרית שיש לאנשים עם היפרקלצמיה.

יהיו ביטויים שקשורים לשרירים ולעצבים:פלפיטציות,נימולים,התכווצות שרירים. הרופא ייבצע בדיקות דם,כימיה כללית ויזהו היפרקלצימיה-מייד שהוא מזהה זאת הבדיקה

.PTHהבאה זה רמות בבדיקות דם:נבקש בדיקת PTHאם גבוה חוזר CTכדי להבחין לאיזור הפרהטאירוייד

בגידול.)הרופא יבקש חתכים דקים כי הבלוטות קטנות(.מורכב,אבל לא כללי.הניתוח כירורג עושה אותו לניתוח אינדיקציה יש מכן לאחר

האנטומיה שם עדינה יש שם הרבה עצבים וכלי דם. שולחים לביופסיה את הבלוטה המוגדלת,-הוא משאיר רק את בלוטה אחת כי מספיק אחת כדי לתפקד.הפטולוג בודק-ואחרי עשר דק רבע שעה הוא בודק שזה אדנומה ולא

גידול ממאיר-ואז אפשר לסגור את המטופל.הבעיה בניתוח:המיקום האנטומי של הבלוטה.

בלוטה הורמונאלית שנמצאת במוח עצמו.הבלוטה היא לא קשורה לציר-היאאיצטרובל: מפרישה את ההורמון עצמו לדם.נמצאת באיזור מרכזי של המוח-נמצאת בדיאנצפלון

במוח.מה במייחד אותה-היא מפרישה הורמון בשם מלטונין.

וחושך. היום-אור ההוראות להפרשה של ההורמון הזה מתקבלות דרך המחזוריות של ההורמון יופרש בתנאי חושך.

קוגנטיבית מאפשר את הילוך",ומבחינה "מוריד שינה-הוא בזמן לפעילות תאית קשור העייפות.

אינפורמציה מהעיין מגיעה לבלוטת האצטרובל-האינפורמציה מהעין צריכה לספר-האם יש אור כחול בהיר,או אין אור כחול בהיר.מבחינת בלוטת האצטרובל-יום ולילה זה אם יש אור כחול בהיר או אין.הבלוטה היא מופעלת כשהיא מקבלת דיווח מהעיין שאין אור כחול

בהיר-ואז מופרש המלטונין.זה המצב התקין.

יכולות להיות בעיות-ממצא מדהים שגילו לאחרונה,נשים שישנות עם אור בלילה-יש להםסיכון מוגבר ללקות בסרטן השד.

אשה שישנה עם אור-לא מופרש אצלה מספיק הורמון המלטונין.לא היה מספיק שקטלתאים יכול להיות שקשור עם התפתחות הגידולים הממאירים.

אנשים שיש להם הפרעות שינה-נוטלים מלטונין בצורה של כדור. האנשים שהכי יהנו מהמלטונין זה אנשים עם שעות משוגעות מבחינת הלוז:יהיו ערים

בלילה ויישנו ביום. יש משקפים-שלמעשה מראות את כל הספקטרום של הצבעים אבל חוסמות את הכחול

הבהיר.מבחינת בלוטת האצטרובל אם אין כחול בהיר היא מפרישה מלטונין.

סוכרת:

מדובר על עודף של גלוקוז בדם\היפרגליקמיה-עודף סוכר בדם. הבעיתיות-כל הסיפור של פגיעה בכלי הדם-הסוכר יחיש תהליך של טרשת עורקים-שיוצר

חסימה בכלי דם קטנים,בעורקים קטנים שפוגעים באספקת דם לאיזורים חיונים בגוף.מי האיברים שייפגעו?

איבר שמקבל אספקת דם מעורקים מאוד קטנים שהם חלק עיקרי באספקת הדם אליו.אין לאיבר רזרבה תפקודית גבוה.

איברים בעייתים שעלולים להפגע:לב,עיניים,כל העצבוב התחושתי שקשור לרצפטורים בגוף שלנו.בהמשך הכליה יכולה להפגע,ויכול להיות קריסה של מערכות-כי הבלאי מוגבר

ברמות גבוהות.הפנימיים האיברים של גבוה בלאי להם יש בדם גלוקוז עודף עם במקביל-האנשים

שלהם-ההזדקנות של הגוף שלהם גבוה.סוכר בדם אמור להכנס לפעולה הורמון האינסולין שמופרש גבוהות של כשיש רמות

מהלבלב האנדוקריני,והוא מאפשר כניסה של הסוכר לתאי הגוף.האינסולין לא קשור לתאים במוח-הגלוקוז נכנס לתאים במוח בצורה של דיפוזיה.

יופרש נכנס לתוך התאים-כמובן שהכמות שהוא גלוקוז נמצא בדם ברגע שהאינסולין -80תיהיה כזאת שלא תיהיה נפילה בסוכר ושיהיה מספיק למוח.בבדיקות דם צריך שיהיה

גלוקוז בדם.90מפעיל מידי.הגלוקגון נמוכה בדם הגלוקוז שרמת לפעולה נכנס רגיל הגלוקגון-באופן מעגלים ביוכימיים כמו גלוקוניאוגנזה-יצירת גלוקוז מחלבונים,ומחומצות שומן,כך שבמידה ויש חוסר של גלוקוז הורמון זה מופעל.התהליך הזה לוקח זמן-לכן אם בצורה הדרגתיתיורדת-אין בעיה.הבעיה הגדולה-שהיא נדירה אצל אדם בריא,זה שפתאום רמת הסוכר יורדת משמונים לאפס-ואז הגלוקגון מופרש אבל הוא לא מצליח לעבוד רמת הגלוקוז באופן מהיר-ויש טווח של חצי שעה קריטית-זה מצב של היפוגליקמיה-ייקרה רק בנפילה דרסטית של נפילות סוכר כזאת שנדיר שתיהיה אצל אדם בריא.זה יקרה אצל אנשים שמטופלים באינסולין-אם יהיה עודף אינסולין בדם-בצורה מיידית-יגרום להיפוגליקמיה,לכן

חובה לתת להם סוכר.הגוף יודע להסתגל עם דברים שקורים לאט-קשה לו מאוד עם שינויים קיצוניים.

-מחלה אוטואימונית שבה יש פגיעה עצמית באיי לנגרהנס-התאים שמפרישים את1טייפ האינסולין.קורה בשלבים צעירים בחיים.

: על ידי הזרקה של אינסולין.טיפול: איך הרבה פעמים מזהים שלילדים יש את הסוכרת הזאת:דגשים

:דגלים אדומים -מנגנון הצמא עובד לפי ריכוז המים.כשיש ריכוז גבוה של סוכרהיפרגליקמיה

בדם-האוסמולריות של הדם עולה וזה מאותת למרכז הצמא לפעול.ואז האנשים

צמאים והם שותים-והם עושים הרבה שתן.לכן ילד ששותה הרבה ועושה הרבה.1פיפי-לשים לב אולי צריך לבדוק סוכרת טייפ

אצל ילדים2 הדברים קורים מהר יותר-וזה פתאומי יותר לגוף מבטייפ 1בטייפ. -קטואצידוציסהפגיעה מאוד קריטית-כי אין כמעט בכלל אינסולין-מצב שנקרא

תאי השריר ותאי הכבד חייבים את הגלוקוז-והם סובלים כל עוד לא מגיע אליהםאינסולין-כמו בטייפ -אין את המצב הזה2הגלוקוז.המוח לא סובל.כשיש קצת

חייבים בכלל.התאים גלוקוז להם שאין ואומרים לחלוטין סובלים שהתאים אפשר התא אמינו-ובתוך וחומצות שומן חומצות לוקחים הם להתקיים-ולכן הגלוקוז.הרעיון במקום טוב אנרגיה ספק שיהיה כזה למרכיב אותן להפוך הוא-שהודות למעגל הביוכימי הזה שקיים אף תא בגוף לא סובל.אבל העניין הוא שיש לזה מחיר-יש חומרי פסולת כתוצאה מהשימוש בחומרים הללו שצריכים להפלט,שלא נפלטים כשמתמשים בגלוקוז.החומרי פסולת האלה נקראים גופי

.2 הם רזים לעומת טייפ 1קטו.הרבה אנשים שהם טייפ יכול הגופי קטו-הם למעשה חומצות-וגופים אלה מופרשים לדם מהתאים,וזה מזה את החיים.הריח של האצטון-כתוצאה ולסכן חומציות הדם על להשפיע יתחיל האלה-שרק בנשימה.הילדים קטו מהגופי להפטר מנסה שהגוף הקטואצידוזיס,הם יקיאו,יהיו עייפים,הגוף שלהם יסבול,יהיו להם נשימות מהירות,

ריח של אציטון.הילד חייב1חייבים לבדוק רמות סוכר בדם במצב כזה.ומיד אבחנה של טייפ

אינסולין שיציל לו את החיים.הטיפול-על ידי אינסולין.

-יהיה הביטוי הראשוןאצל אדם מבוגר כלל סיבוך-זה בדרך שום לו אין אם הכל הדרגתי.2.בטייפ 2היחידי-יכול להיות תקף גם לטייפ

הלבלב מתפקד טוב,האינסולין מופרש בלי בעיה.הבעיה היא שיש תנגודת לאינסולין-יש כשל:2טייפ בחיבור אינסולין רצפטור לאינסולין כך שלמעשה יש פחות אפקטיביות לפעולה של האינסולין-כלומר יש

מהאפקטיביות לדוגמא-ואני70%אפקטיביות מסוימת לאינסולין אבל נמוכה.פר הגדרה יש ירידה של אני מחזיר את הבן אדם למצב מאוזן.70%מעלה את רמות האינסולין בדם ב

באופן עקרוני אם היה כשל טוטלי בין האינסולין לרצפטור-הנתינה של האינסולין מבחוץ לא היתה עוזרת.בגלל שאפשר לכמת את זה-כי יש אחוז מסוים שכן נקשר לאינסולין-ולכן אפשר לעלות ריכוז

אינסולין ברמה מסוימת ולהחזיר את המצב לנורמה.

מרכיב גנטי משמעותי לקבלת סכרת-אם ההשמנה גנטית והיא זאת שיוצרת את הסכרת-אם הבן אדםישמור על האכילה-הוא עקף את המרכיב הגנטי.

עודף משקל,פ.ג,כולסטרול-קשורים להתרחשות של התנגודת לאינסולין.

הורמוני הסטרס קשורים בעקיפין גם לסוכרת-הורמוני הסטרס כמו הקורטיזון קשור לפרופיל שומני-2ולפרופיל סוכרי-הוא מכין את הגוף למצב שהולך להיות חילוף חומרים מוגבר יותר.הבעיה בטייפ

עודף גלוקוז בדם-הפסגה בגילאים מבוגרים אבל יש גם ילדים שסובלים מזה.

אחבון\טיפול:

אנשים שמספרים על סיבוכים שיש להם,או שתיה מרובה\השתנה מרובה\או בבדיקות דם שגרתיות.

עושים בדיקת העמסת סוכר.

- הזרקת אינסולין.1טיפול טייפ

–אם רמות הסוכר לא גבוהות ואין סיבוך-הרופא יבקש שינוי באורך חיים.כלומר כשהסוכרת2טייפ גבולית.

חודשים זמן לבצע שינוי בתזונה ובאורך חיים ויקרא לו לבדיקות סוכר לראות מה3הרופא ייתן לחולה המצב.

(.2ההתחלה-טיפול בכדורים )טייפ

זה בגדול גלולות משני סוגים:2הטיפול בגלולות לטייפ

קשור לעובדה שהוא יכול להקטין את הספיגה של הגלוקוז לתוך הדם1

קשור להפעלה בעודף של הלבלב של הפרשה של יותר אינסולין.2וה-

גם מהתרופה הם יכולים להכנס להיפוגליקמיה-כי יש הרבה אינסולין.

ברוב המקרים בהתחלה הסיפור הזה מצליח.

מתישו,יש מצב שהם יצטרכו2יכול להיות ששנים אחרי זה הלבלב כבר מותש.ואז למעשה חולי טייפ לעבור לזריקות אינסולין.

עדיין מתבקש שינוי באורך חיים מבחינת כמות הסוכר שהם צורכים.

HBA1C.היה ידוע הרבה שנים שההמוגלובין קושר אליו גם גלוקוז–

גלוקוז4ההמוגלובין-נמצא רמות רק היום בדקו עד אומרת-אם נעלם.זאת הוא ואז חודשים בדם חודשים האחרונים-לא רק עכשיו.4עכשיו-אפשר לפתח בדיקה שתראה את הרמות סוכר הממוצעות ב

כי אם היו תקופות שהיו רמות סוכר גבוהות-אז הן נדבקו להמוגלובין שנמצאו בדם.

4לכל חולה סוכרת בודקים כמה גלוקוז מחובר לו להמוגלובין-ויכולים לדעת מה היה המצב איזון שלו ב חודשים האחרונים.

-עד שבע תקין-מעל שבע זה לא תקין.7זאת בדיקה שגרתית לסכרתיים.הערך הקריטי הוא

רפואת משפחה:

רופא להיות מסוגל פרפקציוניסט לא יש אדם שהוא רופא המשפחה צריך לדעת קצת מהכל-אם משפחה.

רפואה מניעתיתמחלות זיהומיות-סקירההמטולוגיהרפואת ילדים

רפואה מניעתית:רופא משפחה=רפואה מניעתית.

צורות של רפואה מניעתית:בכל התערבות אתה מונע משהו.3יש -מדברים על מצב שבו האדם לא חולה,אין לו ביטוי או סימנים,אין בעיהראשונית

המניעה בעתיד.ואז בעיה לפתח סיכון בקבוצת זאת-הוא בכל בבדיקות-אבל הראשונית-המטרה שיפסיק להיות חלק מקב' הסיכון הזאת.לא להיות בשמש,

לאכול נכון,פ.ג וכו'. -קשורה למצבים שבהם למעשה יש שינויים בגוף-שמתבטאים בכל מינישניונית

פרמטרים ובדיקות,אבל אין פר הגדרה שום נזק לגוף.השינויים שיש הופכים את הבן אדם להיות בקב' סיכון גבוה לקראת נזק לגוף.אף תא בגוף לא נפגע.פהטריגליצרידים,היפרגליקמיה.חשוב כולסטרול,עודף דם,עודף לחץ יתר נכנס

עבורם להוריד אותם מהמצבים הלא תקינים שהם נמצאים בהם.

עודף כולסטרול ויתר לחץ דם:אם מדובר על מצב של רפואה מניעתית שניונית,היחידי שיפגוש את האנשים האלה זה רופא משפחה-כי אין להם פגיעה בתאים.

כולסטרול- שלו-ויישקעLDLעודף ייפרד מהנשא הוא הוא הבעייתי-כי מתישהו בדפנות כלי הדם ויתחיל תהליך של טרשת עורקים.בדיקת דם שגרתית הראה עודף כולסטרול-כשרופא רואה את זה הוא צריך להפעיל שיקול דעת:אפשרות

,אפשרות שנייה זהLDLאחת עכשיו להתחיל טיפול תרופתי שמייד מוריד רמות חודשים-ולבקש שינוי של אורח חיים במהלכן.3לדחות את הטיפול הזה ל

,וגורמי סיכון אחרים לטרשת עורקים )יתרLDLהרופא ייקח כמה פרמטרים:רמות לחץ דם,עישון,גנטיקה,מין זכר,פ.ג,טריגליצרידים ועוד(.

חיים-לשנות באורח לשינוי צאנס חמור-לתת לא החליט שהמצב הרופא אם תזונה,כולסטרול,שומן רווי-שממנו הכבד יוצר את הכולסטרול-להוריד מהתזונה.

וסביב 100-120 לבבי אירוע שיש כחלק120-130-לאנשים בריאים לאנשים .LDL זה כבר גבולי מבחינת ה-130ממניעה שניונית.

רמות גבוהות של כולסטרול-בקורלציה עם עליה בתחלואה לבבית .לפי מחקרים. –עם חוסר תחלואה לבבית.HDLכמו כן רמות גבוהות של

תרופה-סטטינים.תרופה שלא היתה מוכרת מאז ומעולם. הטיפול התרופתי-הכל התחיל מתחום חשוב ביותר בהשקה לרפואה וזה נקראכחלק ידוע מיפן-שהיה פטריה זה שלהם המקור בוטניקה.הסטטינים אטניק מרפואה טבעית שם שנתנו אותה גם למצבים של יתר כולסטרול.ראו שהחומר

.התרופהLDLהזה מעכב את האנזים בכבד שמייצר את הכולסטרול,ולכן לא נוצר או 70מעכבת כולסטרול-וגם80% יש התא של הממברנות מהאנזים.בכל

בהורמוני מין.לעומת עלות של נושא זה לוואי תופעות להיות יכולות כימי חומר לכל תועלת-לשים לב לתפקודי כבד בעת לקיחת הסטטינים.יכול להיות התכווצויות

ברגליים וכו'. רפואה מניעתית שניונית.מצב שבו הטורים שהדם זורם בהם אלויתר לחץ דם:

טורים גבוהים.בלחץ דם גבוה-יש לחץ על כלי הדם.כלי הדם סובלים.כתוצאה מהסבל הזה יכולים לקרות דברים בעייתים:תהליך של טרשת עורקים-כלי הדם ייפצעו,יותר קל יהיה לכולסטרול ליצור את הפלאק הטרשתי.יתר לחץ דם מחיש

תהליך של טרשת עורקים.יש עידוד להפעלת מע' הקרישה-יכולים להיווצר קרישי דם ספונטנים.

בנוסף-קרע בכלי דם כתוצאה מהלחץ הגבוה.105-140ערך סיסטולי- סביב

-60-90ערך דיאסטולי ביתר לחץ דם-הבן אדם אומר שהוא מרגיש מעולה-יכול להיות שיש כבר לאדםלחץ יתר אצלו כזה-שאובחן אדם עדיין-שרואים זה את יודע לא והוא נזק דם-שואלים אותו אם הרגיש נימולים,עקצוצים-יכול להגיד שלא.אבל יש בדיקה חשובה ביותר שעושים כדי לוודא שהוא עדין בשלב השניוני-האם באמת לא קיים לו נזק לתאים בגוף-בשביל לדעת את זה ,הולכים לכלי דם הכי קטנים שיש-כי הםכלי דם יש להיפגע-ולראות שהם תקינים.הבדיקה לראות אם יהיו הראשונים סקופיה.להגדיל פונדו העיין.נקרא קרקעית של בדיקה תיהיה שנפגעו קטנים ולהרחיב את האישון-הרשתית זה עצבים קטנים מאוד-עצב חייב לקבל אספקת דם.אם יש פגיעה בכלי דם הקטנים-למעשה אפשר יהיה לראות תמונה אופיינית

של עכירות במקום הזה. אם ביתר לחץ דם הבן אדם יש לו איזהשהיא בעיה שגרמה לו ליתר לחץ דם-צריך

לטפל לו בבעיה הראשונית-אם לבן אדם פגיעה בהיענות של האורטה.

יש נזק לתאים בגוף-אבל רוצים למנוע את המשך הנזק והסיבוכיםשלישונית- הבאים למשל יתר לחץ דם,עם פונדו סקופיה לא תקינה,שנרצה למנוע בעיות בכליות.או אדם שעבר התקף לב נרצה למנוע את ההתקף הבא.לאפשר לבן אדם שיש לו כבר נזק לתאים בגוף-לאפשר לו למנוע המשך התרחבות הנזק.חייבים

להינתן חייב הוא תרופתי טיפול גם יש אם חיים-אבל באורך שינוי גם פה במקביל.הבן אדם צריך לשנות גם את האורך חיים שלו.

דם לחץ יתר של המצבים את לפגוש אפשר שלישונית-יהיה במניעה וכולסטרול-ושכבר התחיל נזק-יש גם התקף לב,שבץ,מחלות אוטואימוניות וכו'.

וחולפת-לא כמו דלקת בגרון שהיתה הרעיון הוא-שהתחלואה היא לא חריפה ועברה.אם מדובר במצב כרוני-שכבר גרם נזק לתאים,יש על מקום לדבר עם

מניעה שלישונית.יכול להיות הפוגות במצב-כמו קרוהן,וקוליטיס לדוגמא.

11\6\2

2

הזיהומולוג למד תת התמחות עוד שנתיים בזהומולוגיה.מחלות זיהומיות:משפ' של מזהמים:

חייקוירוסטפיל

פטריהבתוך הגוף-מע' העיכול היא לא חלק מהגוף אלא מע' נפרדת.

המזהם גורם לאיזה שהיא בעיה בגוף. דברים בעייתים אצלנו מבחינת החיידקים:3באופן עקרוני יש חיידקים:

החיידק מפריש חומרי פסולת.במקרה הטוב-הוא מפריש רק חומצות בגוף לחומצי יותר.PHכלליות.שזה גם לא טוב-כי הוא הופך את ה

המולקולה שלנו-במקרה לגוף טוקסינים גם שמפרישים חיידקים יש שהחיידק הפריש היא הרסנית לגוף שלנו כי יש לה אופציה ליצור הרסזה דוגמא לחיידק שהבעייתיות שלו זה ופגיעה לרקמות שלנו.כולירה ולגרום אשלגן נתרן לתעלת להיקשר יודע שלו הטוקסין-הטוקסין לדליפת נתרן לתוך המעיים.)זה שלשול הפרשתי-ההיפך מאוסמוטי-לא משנה מה תעשה אתה תשלשל כל הזמן.(עוד דוגמא לטוקסין-החיידק הטורף-החיידק הטורף הוא מוטנט של סטרפטוקוקוס.החיידק מפריש טוקסין-והטוקסין הזה זה פרוטאזה-אנזים שיודע לפרק חלבון.הוא מתחיל לפרק את כל מה שנקרא בדרכו-והופך את הגוף שלנו לרקב.במקרה זההוא לשמוע שיש פצע חיים-הרעיון מצילה רופא משפחה ערנות של בגוף-וחדר משהו לגוף-משם יש כאבים,והסימנים הם חום גבוה,וסימני

דלקת סיסטמית..החיידק מתרבה והוא תופס מקום יכול ללחוץ על איברים אחרים בגוף.ביתר אם הוא בעייתי להיות יכול הגוף עצמו של המרכיב הדלקתי

יוצר לחץ ייצור בצקת וזה לדוגמא חיידק במוח-הגוף יגיב בדלקת ואז והבצקת עצמה הורסת תאים במוח כי היא מגבילה את אספקת הדם אליהם.לעיתים המרכיב הדלקתי יכול לגרום לבעיות.בזיהומים חיידקים במוח לעיתים הרופאים ייתנו סטרואידים כדי להוריד את הבצקת בנוסף

לאנטיביוטיקה. חיידקים בדם כמו בקטרמיה-לא מסה גדולה של חיידקים מע' החיסוןבדם נמצאים דם-החיידקים מהר.ספסיס-אלח די אותם להרוג תדע וגרמו לפגיעה.הם ייגרמו לדם להיות חומצי-ישר דורש טיפול נמרץ.כשיש כל פעם דלקת באיבר אחר-צריך לשים ב אולי בגלל שיש דלקת זיהומית

כל פעם באיבר אחר- יכול להיות דלקת במסתמי הלב-אנדוקרדיטיס.

מצבים שבהם החיידקים מזהמים איברים ספציפיים: : האם הגורם הוא חיידק או ווירוס.אם זה חיידק טיפול נמרץמנינגיטיס

ישר-יכול להיות שיהיו נכויות-לעומת אם זה וירוס ואז זה מצב קל יחסית.

חום גבוה,כאב ראש,קשיון עורף,פריחה )פורפורה-אם לוחצים הסימן לא נעלם( לעומת פריחה שאם לוחצים עליה היא נעלמת בלחיצה-ההקשר כאן הוא שיש הרחבה של כלי הדם-של הנימים.ואז למעשה הם צובעים את העור בצבע אדום.ברגע שנלחץ-אם זה רק מורחב-כשאנו לוחציםזה זה ולכן לא מגיע לשם דם-אבל שנעזוב את זה אנו מכווצים את סיפור של פריחה שנעלמת יהיה אדום.זה ושוב פעם יתרחב בחזרה אלרגי.הסכנה דלקתי קטנים-מנגנון דם כלי של הרחבה בלחיצה.יש הויראלית מוחית.המחלה להיות יכולה הפגיעה במנינגיטיס-אוטוטו לעבור שיודעת חיבור רקמת המוח-זאת קרומי של ברמה נשארת

רגנרציה.לכן לא מסוכן .- מצב חירום רפואי-יש זיהום בתוך המוח עצמו.אנצפליטיס

-לא ממהרים לתת אנטיביוטיקה.כל עודדלקת זיהומית במע' העיכולהשלשול הוא אוסמוטי אפשר לחכות שמע' החיסון תפעל-אם יש סכנה

ולמוות-או אם זה מלווה בנזק נוסף כן ייגרום להתיבשות שהשלשול ייתנו אנטיביוטיקה.

לזיהוםזיהום בדרכי השתן: החיידק מגיע מהאורטרה-יכול גם לגרום בכליה.כל עוד שהוא גרם לדלקת ולפטולוגיה והוא נמצא באורטרה או

.L UTI – LOWER URINARY TRUCT INFECTIONבשלפוחית שתן-נקרא לאגן ולהגיע לטפס יכול טופל-החיידק לא הזה הסיפור כאשר

U U T I – UPPERהכליה-המקום שבו הכליה מחוברת לאורטר ויוצר – URINARY TRUCT INFECTION.או פיילונפריטיס-דלקת באגן הכליה –

על ידי טיפול אנטיביוטי וטיפול מניעתי אחר-נאפשר לבן אדם למנוע אתההגעה של הדלקת לדרכי השתן העליונות.

חיידק בדרכי השתן התחתונות:יש דלקת והגוף מגיב אליו. הביטוי הוא במידה והחיידק עכשיו יצר את הדלקת ונמצא באורטרה-אז

הביטוי הוא צריבה במתן השתן.אומר שיש דלקת בדרכי שתן תחתונות.אם הדלקת היא בשלפוחית השתן-הביטוי יהיה בדחיפות,ותכיפות.

השריר של שלפוחית השתן נפגע מהפעילות התקינה שלו.דחיפות-ברגעקורית אותו.והתכיפות-התחושה הזאת לרוץ לעשות שיש שתן חייבים אפשר הקלאסית-ולפעמים בצורה זה ביום.לפעמים פעמים הרבה סוגרים על שליטה חוסר להיות אחרות:יכול בצורות זה את לראות

אפילו.הרבה פעמים יש דלקת גם בשלפוחית וגם באורטרה.

ייתן אבחנה סופית אבל האבחנה:בדיקת סטיק לשתן.המקל הזה לא : חיידקי בזיהום שמדובר יצעקו שהכי שם לכוון.הפרמטרים יכול ניטריטים-חומרי פירוק של החיידקים אם הם בשתן די אומר שיש זיהום.

אבל לא עושים אבחנה עם בדיקת סטיק. הרופא ייקח עוד בדיקת שתן לתרבית-ואז ייתן את האנטיביוטיקה לפני

התוצאות.לראות האם היה חיידק לפני שהתחלנו את הטיפול.לפי זה לדווח האם להמשיך לקחת או להפסיק לקחת.

נשים יותר מועדות להיות עם דלקת בדרכי השתן כי האורטרה שלהןפחות להם לגברים-יהיה שיש הארוכה האורטרה יותר.בגלל קצרה דלקות בדרכי שתן תחתונות.אם יש לו:עושה אולטרא סאונד לבדוק שאין

בעיה בערמונית או נזק אחר שגורם לדלקת. אם לאישה יש דלקות בדרכי שתן חוזרות ונשנות-הרופא יכול להמליץ

לקחת טיפול אנטיביוטי במינון נמוך בצורה קבועה.רוצים למנוע את הפיילונפריטיס בכל מחיר.

לאשה היו כמה ימים של צריבה-התעלמה מהם וזה עברפיילונפריטיס:לה.החיידקים לא מתו-הצריבה עברה כי התגובה הדלקתית הפסיקה. אחוז לא קטן של דלקת בדרכי שתן תחתונות לא עובר-אם לא מטופל יכול להתקדם לעבר פיילונפריטיס.אחרי טווח של שבועיים יש התחלה

של מרכיב דלקתי באיזור אגן הכליה.הבעייתיות לזיהומים החיידקים זה לאו דווקא הזיהום עצמו-אלא הטוקסינים שמופרשים,או תגובת היתר של הגוף שמפתחת דלקת ברמות גבוהות.השתן יכול להתקע בנפרונים ברגע שיש לחת על הכליה מהבצקת-ולהרוס את כל הנפרונים.כלומר אפשר לאבד כליה כתוצאה מהמצב החריף של הפיילונפריטיס.במקריםוליצור כרונית מדלקת כתוצאה לקרות יכול החריף המצב האחרים לפגיעה ולגרום השתן של היציאה את לחסום יכולה צלקת.הצלקת הדלקת כי עולה שהחום תחתונה-נדיר שתן בדרכי בכלייה.בדלקת נוצרת ולכן מתפשטת שהדלקת כבר ברור מקומית.בפיילונפריטיס המותן-בצד באיזור מאוד חזקים גבוה,וכאבים סיסטמית-חום דלקת אחד.כשמגיעים לרופא במצב כזה-ולאו דוקא צריבה בשתן כי המרכיב הדלקתי עבר-הרופא יעשה בדיקה מאוד פשוטה-וזה ניקוש מותני-הבן אדם מתקפל מכאבים רק מנקישה קלה על המותן.וישר לחדר מיון-צריךהכלייה.יעשו של לקריסה שגרמה קטסטרופה-בצקת ישר לשלול לתת אפשר יהיה כליה-ואז תפקודי של סאונד,בדיקה אולטרא

אנטיביוטיקה.טיפול:אנטיביוטי.

מניעה שניונית-מבצעים לנשים בהריון ולזקנים-כשמצאו חיידקים בשתן אבל אין אף סימפטום.ייתנו להם טיפול אנטיביוטי למרות שאין להם

כאבים.התחתונות: השתן בדרכי הדלקת את תמנע ראשונית ראומניעה

שדברים שקשורים לאורך חיים בעייתי יכול להיות קשור בצורה מיידיתלהתפתחות של דלקת בדרכי שתן תחתונות:

התאפקותהגיינהיחסי מין אנאלייםתחתוני חוטיני אמבטיות עם קצף,שימוש בסבון בליPHמתאים לנגב טוב-רצוי הנרתיק-לא לכייון הטבעת מפי הניגוב צורת

מהנרתיק לפי הטבעת.שתיית נוזלים מרובה

אם יש אבן חוסמת-יכולה לגרום לזיהום.אבנים בדרכי השתן:הצנרת-גורמים את מעבר,ופוצעות חוסמות והאבנים במידה

נקרא הזה וקשים-המצב איומיים RENALלכאבים COLIC– חוסמת שכרגע אבן זה שלהם העיקרית שהסיבה כאבים

ופוצעת. האפיון הקלאסי של הכאבים-כאבים בבטן הצידית שמקרינים

לכיוון המפשעה.ישר לחדר מיון.זיהומים בעור:

זיהומים בשכבות השונות של העור,חיצוני מאוד-כמו פרונקל. יכול להיות זיהום ממש מתחת לאפידרמיס עצמו,או יכול להיות

זיהום שכלוא בתוך האפידרמיס.המע' מפני עליהם מגן קרום-שפשוט בנה אבצס:החיידק החיסונית ולכן הטיפול האנטיביוטי לא יעזור תמיד.לכן הרעיון הטיפולי לאבצס זה ממש טיפול כירורגי-עושים חתך שחוצהאת האפידרמיס-מנקזים את האבצס ומכניסים לתוכו צינורית,

תופרים,ומשאירים את הצינורית כדי שהנוזל ימשיך להתנקז. עומקים שונים מתחת לעור:2זיהום חיידקי ב

ERISAPELAאבצס.לכן הדרמיס.לא בשכבת שושנה-נמצא – זה השוק.הביטוי זה לזה מוכר יעזור.מקום אנטיביוטי טיפול

כאבים ואודם גדול באיזור.החיידקים מגיעים מהאצבעות.

צלוליטיס-הזיהום נמצא בשכבת הדרמיס העמוק-עד כדי סאבקוטן.

צלוליטיס במושג הקליני שלו מספר על זיהום חיידקי ברקמות עמוקות בעור.זה לא קוסמטי כמו צלוליט.דבר זה מחייב אישפוז

עם אנטיביוטיקה לווריד. מלווה בחום סיסטמי גבוה .הגבולות של האודם בצלוליטיס הם

לא ברורים ביחס לאריזפלה.המצבים הקשים של צלוליטיס מחשידים לאיידס,או לסוכרת.

לעצמם ייצרו יותר-החיידקים באנטיביוטיקה שתשתמש ככל לא שהיא אנטיביוטיקה עם כספת יש בי"ח אמידות.בכל בשימוש יומיומי-הן יקרות מאוד.רק אישור וחתימה של זיהומוחולים קשים יאפשרו להשתמש באנטיביוטיות האלה.רק לוג

מאוד ייקבלו את האנטיביוטיות הללו.אתה הזיהומולוגים.אם הם לזה גיאוגרפית-המומחים רפואה הולך לטיול לתקופה ארוכה-ואתה רוצה את הרופא הכי טוב שיגיד לך למה להתחסן,ומה לקחת איתך-הכי טוב זה להתייעץ

עם זיהומו לוג.

וירוסים:לחיידק יש תא-הוא יודע להלחם בבלאי ולקיים את התא שלו.וירוס הוא גם לא תא-הוא לא ייצור חי על פי ההגדרה הזאת. אבל יש לו פוטנציאל לחיות-וירוס יש לו את המטען הגנטי שלו עטוף בקפסולה.הוא יודע לחדור לתוך תא-כשהוא חודר לתאבו ולהשתמש התא בתוך שיש בכלים להשתמש יכול הוא

לצרכיו. הוירוס עצמו לא יודע להתרבות-הוא חייב תא שיאפשר לו את

זה.יכול להתרבות ולהרוס את התא שבו הוא בצורה כזאת הוא היה-ואז כל וירוס שיצא מהתא יעבור לתא אחר כדי להתרבות

שם. לדוגמא-וירוס שנכנס לתוך תא ורק נשאר בתוך התא.וירוס כזה

הוא לא מסוכן. וירוס בעייתי הוא כזה שמתרבה והורס את התא שהוא נמצא

בו.וירוס יש לו את סוג התא שהוא וירוסים הם די מפונקים-כל

רוצה ללכת אליו- – שאוהב להתאכסן בתאי כבד.Aלדוגמא הפטיטיס

וירוס הכלבת: רוצה ללכת לגופים של תאי עצב-מוח זה איברהמטרה.

הנשימה לרירית ללכת לשפעת-רוצים שקשורים הוירוסים בצינורות הנשימה.

רוטה וירוס-אוהב את המעיים ויגרום לשלשולים.יש וירוסים שרק ייתקפו כלבים,או חתולים וכו'.

הטיפול שלנו בוירוסים-הוא לא מדהים.יש כמה תכשירים אנטי ויראלים.

סומכים על מע' החיסון שתעשה את העבודה.

טפילים: ייצורים שמורכים לפחות מתא אחד.טפילים עוברים כל מיני גלגולים בחיים שלהם-ותמיד תלויין במאכסן שייתן להם את

החברה שלו.הם לא יכולים לשרוד בעולם בזכות עצמם.דוגמאות לטפילים יותר רלוונטים:

טפיל עורי-ייגרד-נפצע את העור ואז חיידק יכול להכנס לתוךהגוף.

זיהום משני זה סיבה לתמותה-בעיקר אצל חולי סוכרת.יש טפילים שממש זקוקים לגוף שלנו-

כמו מע' העיכול-תולעים למיניהם מתיישבים במע' העיכול ולאהולכים לצאת ממנה.הטיפול יהיה אנטי טפילי

יכולים להיות טפילים יותר בעייתים מבני אדם,כאלה שחודרים לתוך הגוף שלנו.כמו האכינוקוקוס-טפיל שנמצא בנילוס,ויכוללחדור דרך העור .המקום שהיא תרצה להתרבות בו זה הכבד.

מלריה-הטפיל הזה נכנס לכד"א ואז מפוצץ אותם.סיבת המוותהראשונה בעולם.טיפול-מקור מצמח בשם כינין.

סוגים ויש3היום יש טיפול מונע כנגד טיפול למלריה-אבל יש .הטפיל מגיע על ידי עקיצת יתוש בשם1טיפול רק כנגד סוג

אנופלס.הבעיה עם היתוש-הוא לא מזמזם.

טפיל בשם טוקסופלזמה- הטפיל הזה ידוע כפוגע פגיעה קשהבמע' העצבים של העובר-ולכן יכול לגרום לנזק קשה לעובר. לכל אשה עושים בדיקה כזאת בדם,והאם יש לה מחלת חום בהריון.חוץ מזה הוא לא מסוכן לבני אדם-יכול לגרום למחלה

כמו שפעת.

פטריות:יכולה רגע בכל עצמה.הפטריה בזכות לחיות יכולה פטריה להחליט באיזה צורה היא רוצה לחיות:כמו תא-כלומר להיותיכולה לסביבה-היא בהתאם ורגע רגע בכל תאי.אבל ייצור לגדול שלה-להתחיל הקיום צורת את לשנות להחליט ויתמחה יתמיין בה חלק שכל לדאוג יכולה ולהתרבות-והיא פוטוסינתזה,פינוי פסולת מזון,קליטה של שונה:אגירת בנושא וכו'.הפטריה יכולה להתקיים בזכות עצמה ולחיות בצורה כזאת בה המושבה תתחיל להתמיין לתפקידים וכל תא יעשה עבודה

אחרת.פטריה בעייתית תיהיה כזאת שתגרום לבעיה בגוף.

אצל אדם בריא אין שום סיבה שתיהיה לו ביטוי פטרייתי בתוךהגוף-כי מע' החיסון צריכה לחסל אותה כבר שהפטריה בדם.

להתקיים.מע' בעיה אין ריריות-לפטריות עיכול,או בעור,מע' החיסון לא מגיעה לשם בקלות.

11\6\9

ריאומטולוגיה:

תחום העיסוק של הריאומטולוגים: מטפל בבעיות שמתבטאותבמפרקים סינוביאלים בגוף,בשריר ובשלד.

כשיש פנימאי-ולכן רופא של בהכשרה התחיל הריאומטולוג מחלות סיסטמיות-פה הריאומטולוג ייכנס לתמונה.

לדוגמא:זיהום במפרק-יישלחו לאורטופד כי הבעיה היא במפרקעצמו.

– יישלחו את המטופל לריאומטולוג.כיRAאם יש דלקת פרקים המחלה היא אוטואימונית שהביטוי שלה הוא גם במפרק.

RA

גאוט

בין הבחנה ידי על במפרק מכאבים להתרשם יכול הרופא תגובה דלקתית בעוצמה גבוה,או בעוצמה נמוכה.

השפעות כבר לה שיש דלקת גבוה-זאת בעוצמה דלקת סיסטמיות.

לדוגמא אולי יש חום,ותחושת מחלה.מה שנקרא מלז-תחושתמחלה.

הדלקת יכולה להיות בינונית-האיזור יהיה כואב,בצקתי,חם-אבלאין חום סיסטמי או תחושת מחלה.

SEVERחמור-MODERATEבינוני-

MILDקל– אחרי שמבינים את חומרת הדלקת זה לחלק את הגוף לאיזורים

פנים מפרקיים וחוץ מפרקיים: -גידים,רצועות,בורסות-איזורים חוץ מפרקיים כאלהחוץ מפרקי

שנמצאים מחוץ לקפסולה המפרקית.מפרקי: תוךפנים הסינוביאלית,סחוסים,ומרכיבים הקפסולה

מפרקיים. דבר ראשון הרופא יישאל:איך זה קרה? האם היתה טראומה,או

לא הייתה טראומה. אם הכאב הוא סימטרי-מעיד על משהו סיסטמי-לכן יהיה יותר

שייך לריאומטולוג.לוחץ באיזור של הרופא עושה בדיקה של הפקת כאב: הוא כל על לחיצה ידי על כאב להפיק הכואב,ומנסה המפרק המבנים החוץ מפרקיים שקיימים-ולראות אם המקור לנזק הוא במקור חוץ מפרקי.במידה וזה כואב-מפנים לאורטופד-יש נזק

מקומי בבורסה,ברצועה,ולכן שייך לאורטופד.במידה ואין כאב חוץ מפרקי-מפנים לריאומטולוג.

במידה והדלקת היא מקומית חוץ מפרקית-אפשר לתת נוגדי –כדי לפתור את הבעיה.אם הבעיה היא תוךNSAIDSדלקת כמו

מפרקית הריאומטולוג צריך להבין מה הסיבה לדלקת:האם תקבע כלשהי-והיא בדיקה לעשות צריך הריאומטולוג המטופל הוא עבורו או להחזיר אות לאורטופד.זה נקרא ניקור

של מפרק.בבדיקה הריאומטולוג שואב נוזל סינוביאלי מהמפרק:

אפשרויות:4יכולים להיות הנוזל יוצא שקוף- הכל תקין.אין בעיה.כנראה שהסיבה היא חוץ

מפרקית.חזרה יפנה טראומה-לכן שיש דמי-אומר הסינוביאלי הנוזל

לאורטופד.אם הנוזל הסינוביאלי מוגלתי- גם כאן יפנו לאורטופד.

נוזל סינוביאלי עכור-זה אומר שהמקום של הריאומטולוג פה בסיפור-יש הרבה מאוד תאים לבנים ונוגדנים בנוזל הזה.אבל אין זיהום.כלומר יש דלקת סטרילית.הראומטולוג יצטרך להבין

מה הסיבה לדלקת הסטרילית.

כדוריות גם יהיו הדלקתי במפרק שבו מיוחד מצב גאוט: חומצה זוהרים של אורט-גבישים גבישי יהיו גם לבנות-אבל

אורית שהתגבשה ויצרה גבישי אורט.

RA:ראומטיד ארטריטיס.דלקת פרקים שגרונית –

נקשר לממברנות נוגדן-הנוגדן אוטואימונית.נוצר בגוף מחלה הסינוביאליות של המפרקים הסינוביאלים בגוף.ברגע שהנוגדןכאבים,נפיחות למקום-ויש מגיעות הלבנות הכדוריות נקשר

ואודם במקום.האוכלוסיה שנפגעת היא יותר נשים.

אחרי שמזהים את המחלה-בד"רכ יהיה דו צידי

יהיה במפרקים קטנים ודיסטאלים יותר בגוףהטיפול יהיה בהתאם לחומרת המחלה.

לעיתים ישתמשו בסטרואידים,או בכימוטרפיה אם המצב מאודקשה.

הרקמה את שתוקף הנוגדן את לבדוק אפשר דם בבדיקת .RAהסינוביאלית.אנטי

כמובן שאין ריפוי מלא למחלה. יכול להיות עיוות גרמי-ויהיה אפשר לראות עיוותים במפרקים

של האצבעות לדוגמא.

גאוט:מחלה-לא אוטואימונית למרות שהמרכיב הוא דלקתי סטרילי.

אנשים שיש להם עודף של חומצה אורית בדם-יכול ליצור גםאבנים בדרכי השתן.

חומצה אורית זה פירוק של חומצות גרעין:פורינים.חלבונים,בשר:עודף אכילת לעודףDNAעודף לגרום יכול

חומצה אורית בדם. אנשים עם עודף חומצה אורית יכולים ליצור מצב-שהחומצהתהפוך היא נמוכות יחסית לטמפ' נחשפת כשהיא האורית

לגבישית.המקום זה ובבוהן.ולכן הרגל כף בגוף-זה קר הכי המקום העיקרי שבו תיהיה התגבשות של אותה חומצה אורית.בתוך

החלל של המפרקים הסינוביאלים בתוך הבוהן.)פודגרה(.יש לזה מרכיב תורשתי-שכיח יותר אצל גברים.

בשביל שיהיה גאוט צריך שהגוף יחשוב שהחומצה האורית זה אוייב שצריך לתקוף אותו-רק למי שיהיה תגובה דלקתית כנגד

גבישי האורט-זה אומר שיש לו גאוט. הנוגדנים הם כנגד גבישי האורט לכן המנגנון של המחלה הוא

לא אוטואימוני.הטיפול:

דיאטה נכונהתרופה שנקראת כולכיצין.

FMFקשורה לא מהסוג של המחלות האוטואימוניות-אבל – לדלקת סטרילית.יחסית נפוצה בארץ.בעברית נקרא קדחת ים

– מאפיין אנשיםFAMILIAN MEDITERENIAN SYNDROMתיכונית,ממוצא טורקי,עירק,מרוקו-יוצאי עדות המזרח.

דלקת סטרילית יש זה התקפים שבהם הביטוי של המחלה שנובעת מהעובדה שהכדוריות הלבנות לא מצליחות להכחיד

את הדלקת. כל התקף הוא במשך כמה ימים-שבהתקף הזה יש מצב שאין

יכולת להפסיק את המצב הדלקתי.מה גורם לזה? לא ממש יודעים.לחץ נפשי יכול להיות טריגר.

הדלקת הזאת יש לה מקומות ספציפיים:פריטוניאום-רקמה שמפרידה בין דופן הבטן לחלל הבטן.

קרומי הפלאורהבמפרקים-ברקמה הסינוביאלית.

כמו שזה מתחיל-כך זה גם מסתיים. זה מאוד עוצמתי-החום עולה,אם זה בפריטוניאום זה כאבי בטןלאפנדיציט. קשור שזה ולחשוב לבלבל מאוד,יכול חריפים

הכאבים קשים מאוד.רצפטורים יש חום.בפלאורה של בפלאורה-עליה זה אם נמתחת. שהפלאורה השאיפה בזמן יהיו לכאב-הכאבים יעדיפו אוויר.לכן להכניס קשה להם יהיה האלה האנשים

נשימות שטחיות. והם יעדיפו מנח מכווץ-להיות שפופים קדימה כדי לא למתוח

את הפלאורה.המחלה לא מאיימת על החיים.

אחוז מהאנשים עם המחלה-נוצר חלבון כתוצאה10-20סביב מהדלקות הללו-שזה חלבון שמופרש לדם,והגוף לא יודע מהלפרק יודעים לא בגוף הזה-האנזימים החלבון עם לעשות אותו-נקרא עמילואיד.)באלצהימר נמצא בתאים במוח ולא יוצא

מהם(.עמילואידוזיס-יש הפרשה של עמילואיד ששוקע ברקמות בגוף. והדבר הבעייתי שהוא גורם לו זה אי ספיקה כלייתית-הוא פוגי

בתפקוד הכלייתי.היא המוטציה.ישראל את יש שבו הגן את בודדו למעשה מעצמה במחקר שקשור למחלה הזאת.המחלה הזאת מזוהה

כבר בילדות.כי ההתקפים הראשונים הם בגילאי הילדות.קשור למרכיב בנויטרופילים שמונע הכחדה של הדלקת עצמה.

יש טיפול למחלה. הטיפול שמוכיח את עצמו כל הזמן- זה כולכיצין.אבל הפעם לא

2 מדובר בכדור או FMFרק בזמן התקף כמו שלוקחים בגאוט,בליום לכל החיים.זה מנוע התקפים ומונע עמילואידוזיס.

האבחון על ידי בדיקה גנטית.לופוס\זאבת:

מחלה אוטואימונית.יותר תוקפת נשים.הבעייתיות היא שנוצרים נוגדנין כנגד רקמות חיבור בגוף.

גם בלופוס –הנשים שחולות בה חלק יהיו עם מחלה קלה,וחלק עם מחלה קשה ביותר שאפילו תגרום למוות לאחר זמן קצר

והשאר בטווח הזה.המקרים הקלים: הנוגדנים הם כנגד רקמת הדרמיס בעור.

של אדום סימן יש הלחיים צידי בשני הפרפר: סימן נקרא פרפר-ביטוי של דלקת בדרמיס.

סימן שמופיע ברגע מקיפות דם בדיקות לעשות חייבים הפרפר.יש חשש ללופוס.

אם זה לופוס-במקרה הטוב סימן הפרפר זאת הבעיה היחידה.אבל המחלה יכולה להיות הרבה יותר קשה:לפגוע,במפרקים,רב נזקים להם יש הלופוס מחולי .הרבה בריאות,בכליה מהפגיעה כתוצאה בגוף מע' להם נפגעות כי מערכתיים

ברקמות החיבור.אבחנה: לזהות את הנוגדנים למחלה ולאמוד נזקים בגוף.

הטיפול הוא אנטי דלקתי:סטרואידים,כימוטרפיה כדי להכחידאת הדלקת האוטואימונית.

אנשים אלה קריטי עבורם להוריד רמות סטרס בחיים שלהם.

גריאטריה: נחשב גריאטרי.65 60מגיל

התאים בגוף הם במלחמה בלתי פוסקת בבלאי הטבעי.וזאתלמעשה ההזדקנות.

לאדם מבוגר הרזרבה התפקודית שלו נמוכה יותר מאשר בןאדם צעיר.

אם הכבד פועל יותר לאט-הוא יפרק יותר לאט את התרופותשהבן אדם נוטל-וזה הבנה קריטית שהגריאטר חייב לזכור.

לכן המינון של התרופה חייב להיות נמוך יותר. הגריאטרים אלופים בלקחת בחשבון בצורה הטובה ביותר אתהניהול של בהקשר המיידים לביטויים הגיל של המרכיב

הטיפולי.אותו להיות ואלצהימר-יכול בגיל המבוגר דיכאון של הביטוי

הביטוי.הגיל של פסיכיאטריות בהפרעות פסיכוגריאטריה:מטפל

המבוגר.הרופא הזה ייתן תשובה האם מדובר בדיכאון או לא.

לדאוג יכול לא שהאדם שמספר משפטי נפש-מושג תשוש לאנשים.אנשים קריטי עצמו.מושג של הבסיסיים לצרכים

סיעודיים.

רפואת עור:

שנים במחלקת עור.מתוכם המתמחים חייבים4התמחות של להיות בין חצי שנה לשנה במחלקה פנימית.

אחת ההתמחויות המבוקשות ביותר-יחסית רפואה מאוד נוחה. העור הוא ראי הגוף-צריכים לדעת את כל המחלות הסיסטמיותשהביטוי שלהם בעור.חייבים להכיר את כל הדגלים האדומים.

לשאול את הבן אדם עם נגע בעור:האם אמרו לו שזה רק בעיהסימנים לצירוזיס( הביטויים )אחד המנגיומה בעור?,ספיידר בציפורניים שיכולים להעיד על אנדוקרדיטיס,פורפורה-פריחההמוח(,קושינג קרום )דלקת בגוף חיידק על להעיד שיכולה דיזיס,יש עודף של קורטיזול בדם-שיכול לגרום לסימני מתיחה,

ולהצטברות שומן בשכמות. סוגי גידולים ממאירים: הסיבה העיקרית3בעור יכולים להיות

שלהם זה חשיפה לשמש. מלנומה-בתאי מלנוציט.נקודות חן חשודות-נבוסים-עברו למצבבשלב חן נקודת נראית ממאיר.איך טרום מטהפלסטי-מצב

המטהפלסטי שלה: אסימטריה-כל נקודה שבה נחלק-אמורה לחצות לשני חצאיםיש אסימטריה-עונה למצב של אסימטריה-מצב לא זהים.אם

טוב.גבולות לא חלקים-

צבע-צבע לא אחיד-מצב מחשיד. קוטר-גודל של מחק עיפרון-יותר מזה כבר מחשיד.חצי ס"מ זה

נורמלי.

גידולים ממאירים בעור-גידולים של התאים הקרטינוציטים:BCC-.עמוק יותר-מגיעה לשכבה הבזאליתSCC שטחי יותר –

כמו קטלניים לא גרורות-לכן שולחים לא הם כלל בדרך המלנומה אבל יכולים לגרום לעיוות מטורף של הפנים.

אלרגיות:סטרילי. דלקתי במרכיב בעור-תתבטא שתתבטא האלרגיה

נקרא דרמטיטיס.אטופיק דרמטיטיסקונטקט דרמטיטיס

המצבים: 2 יש הבדל בין אטופיק דרמטיטיס:מצב שבו האלרגן הגיע לעור דרך מע' הדם.תיהיה הפריחה כלל העור.בדרך בכל פריחה אדם לבן ויש

סימטרית כי זה סיסטמי אבל לא מחייב...דמעת,נזלת, של ביטויים להיות יכולים דרמטיטיס לאטופיק

אסטמה.יש כאן מרכיב סיסטמי כי האלרגן נכנס למחזור הדם.

ולכן הטיפול יהיה בהתאם.

דרמטיטיס: שלקונטקט אלרגית תגובה שגם מספר שלא מאלרגן כתוצאה היא האלרגית התגובה העור-הפעם ביטוי הוא העור.הביטוי מבחוץ-דרך אלא הדם דרך הגיעה זה חומר אותו אלרגן-אלרגן מקומי של העור למגע שלו עם שלרוב האנשים לא יעשה שום דבר-רק האנשים עם האלרגיה

יגיבו לאלרגן בתגובת יתר.)בשמים,ניקל,מתכות,ועוד(זה האלרגיה מצב את שיחמיר הפקטור קייץ,חום,ולחות: זיעה-הזיעה תוליך בצורה טובה יותר את החומר שאליו אלרגים

לחשיפה יותר מובהקת לעור.המרכיב הטיפולי הוא מניעתי.

אנטי היסטמינים הם ספציפיים לתגובה הדלקתית במקרה שלאלרגיה.

פסוריאזיס:מדובר במצב של דלקת סטרילית\אוטואימוני.

נדירים לעור-במקרים רק קשורה מחלה שהיא כמעט תמיד יכולה לערב מפרקים.

יכולה להיות מקומית,ויכולה להיות מפושטת בעור. במצב הרגיל אצל אנשים עם קשקשת-אם תחרוץ להם את זהדם כלי יש דם-בפסוריאזיס מתחת להם יהיה לא קצת עצמה-אושפיצ האפידרמיס .לשכבת למעלה שמטפסים של קטנה פסוריאזיס-חריכה שזה שאומר סיין-סימן

העור-ורואים שיוצא דם מתחת לקשקשת.המחלה בעיקרה אסטית ותו לא.

של ובעוצמה בחומרה כתלות יהיה הטיפולי המרכיב סיסטמי אנטי דלקתי,ועד בטיפול ההתלקחות:מטיפול מקומי מפושטת-נקרא יותר-כשהמחלה מקיף טיפול בשביל

פסוריאזיס וולגריס. אנשים אלה צריכים להיכנס למצב של רוגע ואנטי סטרס וככהאת וכך הסטרס של ההתפרצות כמות את להוריד אפשר

התפרצות המחלה.המרכיב הטיפולי:

בריכוז סיליצילית חומצה זאת שנותנים הראשון הדבר גבוה-ומקלף וממיס את הקשקשת.

באיזור ישירה בצורה מקומי טיפול לתת אפשר מכן לאחר הדלקתי עצמו.

– עוזרת בהכחדה של המצב הדלקתי,UVחשיפה לקרינה של ויש טיפול פוטוטרפי.

–מאפשר הכחדה של המצב הדלקתי.TARחשיפה לזפת-חיסון:כמו מע' לדיכוי שקשורים סיסטמים טיפולים ישנם

סטרואידים וכימוטרפיה.טיפול כימוטרפי=טיפול ציטוטוקסי.

במחלה-רסימיה.אבל הפוגה יש נעלמים כשהסימפטומים המחלה לא נעלמת לחלוטין.

המטולוגיה:

שנים ועוד4המטולוג-אדם שעשה התמחות ברפואה פנימית שנתים התמחות בהמטולוגיה.

נושאים: 2 מתעסק ב מחלות שקשורות למח העצם-ששם נוצרים תאי הדם.

קשריות את גם הפריפרי-כולל בדם התאים של ומחלות הלימפה.

ההמטולוג מתעסק עם בעיות בתאי הדם. מח העצם-למעשה זה איזור שבו נוצרים כל תאי הדם-דרך תאיבעצמות נמצא זה בוגר אדם האב.ואצל הגזע\תאי – הארוכות העצמות של באגן,ובקצוות השטוחות-בעיקר

באפיפיזות של העצמות הארוכות.6\16

מח העצם: איזור של עצם אוורירית נמצא בעצמות השטוחות ,ובאפיפיות של העצמות הארוכות.

אצל תינוק- מח העצם נמצא בכל העצמות בגוף.תא גזע יכול להתחלק-וליצור תא שימשיך ויתפתח.תא אב-שממנו מתפתחים התאים של מח העצם.

סוגים:4 בעיות במח העצם יכולות להיות מ מעודף תאים-מעין גידול שפיר והתאים תקינים.מצב תקין של עודף-יהיה למשל בכד"א כשנמצאים במקום גבוה.יכול להיותתאים של עודף וורה- פוליצטמיה העצם: במח שפיר גידול קרישה ליצור ויכול דם בזרימת פגיעה היא אדומים,הבעיה כל דם הקזת ע"י לטפל עודף.אפשר של במצב ספונטנית חודש,או במקרה קשה פעילות תרופתית כדי לעכב את פעילות

מח העצם. שינוי של תאים\שינוי צורה- יש מס' תקין של תאים אבל הם שינו את צורתם וזה פוגע בתפקוד שלהם.במצב קשה יש בעיה

כמו באנמיה חרמשית,טלסמיה.ייצור של תאים.כתוצאה מסיבות חוסר יש חוסר של תאים- כמו עצמו העצם במח שפגע גורם ויראלי,ועד וזיהום רבות טיפול כימוטרפי או מחלה אוט',שפוגעת בתא הגזע.במצבים קיצוניים צריך לעשות השתלת מח עצם בכל אחד משלושת

המצבים כשיש סיכון לחיים.יש שילוב: שינוי בכמות\בצורת התאים בחוסר\עודף-סרטן.

גידול היא לוקמיה.לוקמיה הגזע-תיהיה בתאי ממאיר גידול ממאיר בתאי הגזע בתוך מח העצם.תאי הגזע ומח העצם הם

ערוצים:2קשורים לערוץ מיאלואידי או לימפואידי-

מיאלואידי- תאי גזע שיילכו ליצור כד"א וטסיות-וחלק מכד"ל.ערוץ רחב יותר.

לימפואידי- תאי הגזע שיילכו ליצור את הלימפוציטים )תאי ביאו לימפואידית לוקמיה- סוג אחר של יהיה לכל אחד ) וטי

מיאלואידית.יהיה רק בערוץ אחד ולא בשניהם.לוקמיה מיאלואידית- יכולה להתבטא במצב סוער מאוד-חריף,

פגיעה מיידית והגידול צומח מהר.או גידול כרוני ממאיר שקורה לאט וכך גם ההידרדרות.

בערוץ הלימפואידי גם יכול להיות ביטוי חריף או כרוני איטי.

חשוב לבדוק איזה סוג לוקמיה יש מתוך הארבעה: אקוטיAMLמילואידי-חריף -כרוני -CMLמילואידי כרוני-

ALLלימפואידי חריף- .CLLלימפואידי כרוני-

והמצב החריף.ALLאצל ילדים אופייני .CMLבמבוגרים נפוץ

ניתן להגיע לריפוי אם באבחנה של סרטן קשה לאבחן אבל - כי סטטיסטית יש להם50 45נמצא תורם מתאים והם עד גיל

יותר סיכוי למות ושההשתלה לא תצליח.במצב חריף המטרהעצם- מח או השתלת כימוטרפיה ידי על להבריא CLCהיא

CML. 10מראש יודעים שהטיפול הוא פליאטיבי והתוחלת היא סביב

שנים.במרכיב הכרוני יש עוד הרבה שנים לחיות.

ערוץ לימפואידיומיאלואידי

דם,ולתאי לטסיות לכד"א,או להתפתח יכול מיאלואידי תא )לא ומונוציטים אאוזינופילים מאסט,בזופילים,נויטרופילים

לזכור(.נוצרים הלימפוציטים- Bתא לימפואידית-מהם CELLS T CELLS

נטורל קילרס.עודף יצירת תאיםחוסר יצירת תאים

תאים שונים מהרגיל שמיוצריםוהדבר הכי בעייתי-גידול ממאיר בתאים הללו.לוקמיה.

הלוקמיה תיהיה בשורה האמילואידית,או בשורה הלימפואידית.כדי לאבחן סופית לוקמיה צריך לקחת דגימת מח עצם.

פרוצדורה פגועים.זאת גזע תאי עצם-להחליף מח השתלת שמתבצעת במס' מצבים-כאן זה בשל לוקמיה.יעשו את זה רק במצב אקוטי ולא בכרוני.במצב הכרוני אנשים סה"כ מרגישים

טוב. אנשים במצב האקוטי מגיעים במצב של קטסטרופה-חייבים

לטפל בהם מייד.השתלה עצמית-יסננו את התאי גזע התקינים-מאותו הבן אדם.

אין מע' חיסון,יש אפס כד"ל-זה במצב של לוקמיה.למות אפשר ולפעמים מצליחה לעיתים העצמית ההשתלה מסתבך-גם והכל קטן עצמית-זיהום השתלה של מסיבוכים ככה הגוף חלש.לעיתים ההשתלה לא תצליח-למרות שתיהיה התאוששות אבל המצב של הלוקמיה עדין מתקיים-במצב כזה

עוברים לשלב הבא-בנוסף לכימותרפיה.

אחר.הלוגני-ממישהו מתורם עצם מח להשתלת עוברים אחר-אוטוגני מעצמי.

חלבונים לו יש בגוף תא כל התאמה: של קריטי קטע יש – היומן לויקוציט אנטיגן.HLAשיוצרים זיהוי עצמי לגוף נקרא

אנטיגנים שהם עם רצף מוגדר וקבוע קשורות לזיהוי של כל תאבגוף שלנו כתא ששיך לנו.

לכל בני אדם שונים יהיה הבדל בסידור הזה.מדובר על עשר קודים-אצל כולנו הן יהיו אותו דבר.הן צריכות להיות אותו דברחיסון של כדי שהמע' מבחינת הסדר-כדי שתהיה התאמה

המקבל לא תתקוף את התאים המושתלים. אנשים שונים2 – נדיר שיהיה ל ALAבתאומים זהים יש אותו ה

את אותו הרצף.יהיה שהכל נדרשים איברים-לא תרומות מיני בכל

זהה-לפעמים מתפשרים כי יודעים שזה אפשרי. קריטריונים מתוך עשר.7מח עצם-צריך כמעט שלמות בדיוק.

לקחת דם,או בדיקת לקחת העצם-אפשר מח לבנק פונים שקיים הרצף את בודקים הזה מהרוק.בתא או מהעור

זה למאגרHLAאצלך-בודקים להזין את .ואז אפשר הייחודי נתונים.

אם יש התאמה ומצאו תורם-הוא צריך לתרום את תאי הגזע-STEM CELL.

עקרונות טיפול חשובים:2בהשתלה שהיא מאדם זר יש לתת תאים תקינים למטופל.

אתה שמח על זה שהתאים שהשתלת הם לא בדיוק התאים שזהים לתאים בגוף עצמו-בגלל שאתה רוצה שתיהיה התקפהשל הסרטניים התאים כנגד שהשתלת התאים של קטנה

המושתל עצמו.

המשך המטולוגיה:כד"א-בעיות באריטרוציטים.אריטרוציטים-

פר הגדרה-הבעיה היא לא מתאי הגזע כי אם היא משם זהקשור להפרעות במח העצם.

.בעיה בכמות-פחות מידי,יותר מידיאריטרוציטים-פוליציטמיה של לעודף המוכר המצב

וורה מבחינת חוסר-לא ממש חשוב כמה אריטרוציטים יש לי-מה שחשוב זה כמה המוגלובין יש לי.החוסר יתבטאבחוסר בהמוגלובין.בדרך כלל זה יהיה ביחד-לא חייב.שיש בעצם האנמיה-זה של כאנמיה.ההקשר מוגדר

חסר בהמוגלובין במקרה הזה.לי פגיעה1 יש ליצור מצב שבגללו (איבוד דם-יכולה

וחסר באריטרוציטים.האריטרוציטים.האריטרוציטים2 של מוקדם (הרס

חודשים.נקרא המוליזה.4אמורים לחיות כתוצאה אוט.או ממחלה המוליזה לקרות יכולה ממחלות אחרות שיש שפוגעות בקרום של הכדוריות

–שם של אנזים-במידה והאנזיםG6PDהאדומות כמו הזה לא קיים בגוף-יהיו חומרים שלא יוכלו להתפרק והנוכחות שלהם בדם תיצור פגיעה בדופן של הקרוםאלה אנשים בטחול-אם יושמדו הן הכד"א-ולכן של ייחשפו לפול,או סולפה-תיהיה להם פגיעה בתאים של

י גרעין-ולכן הכד"א וכתוצאה מזה הם יושמדו.לכד"ל המרכיב את להחליף אפשר מוגבר בלאי יש אם ולכן הן שהתבלה ולתקן את ההרס.לכד"א אין גרעין הכד"א של טחול-ההשמדה ואין נהרסות.במידה

תתבצע בכבד.מלריה-הטפיל עצמו יכול להכנס ולהרוס את הכד"א.

במצב קיצוני הטיפול הוא כריתת טחול-שבהם הטחול פשוט הורס ללא הרף את הכד"א כי יש תהליך לא נכוןיכולת להשתלט עליו,שמשנה את הקרום בגוף שאין של הכד"א וכתוצאה מזה הטחול הורס את הכד"א.אלו

הן מחלות אוט' מסויימות נדירות יחסית.גם אריטרוציטים-יכול של שונה בצורה-צורה בעיה

לגרום יכול שלהם העיוות אבל אנמיה על להעיד לאנמיה עצמה.

מחלה מוכרת בשם אנמיה חרמשית-מדובר במחלהמשתנה האדומה-היא הכדורית של שינוי יש שבה צורה חרמש.השינוי של לצורה האובאלית מהצורה קורה כל הזמן-בגלל בעיה בחלבון הגלובין-שיוצר מצבקשור לא חמצן שכאשר של המולקולות להמוגלובין-דיאוקסיהמוגלובין-כל ונדבקות אחת לשניה במקום ההמוגלובין-מצטמקות כל יצא ורגילה-כשהחמצן נרחבת בצורה שיהיו ההמוגלובינים מתרכזים למקום אחד-כמו מגנט הם נמשכים לקוטב אחד של הכדורית האדומה.מבחינתהכדוריות היא שהצורה של בעיה-הבעיה אין חמצון יכולה לעורר פציעות של כלי דם כי זאת צורה שפיצית

ועלולה לעורר חסימות. הבעיה היא בעיה מבנית של הגלובין-מזה הכל התחיל המחלה היא גנטית והבעייתיות תיהיה בוורידים.בשלב הזה שבו ה"בננות" נתקעות בדפנות כלי הדם-יש בלאייותר מהר אותתן יהרוס שלהן-הטחול הצורה של כורתים את לעיתים ונקבל מצב של אנמיה.גם כאן

הטחול.–בכל גם בחלבוני הגלובין טלסמיה: מדובר בבעיה ביטא-מולקולה וגלובין אלפא גלובין יש המוגלובין

אלפא 2תקינה מכילה ביטא וקב' הם בכל גלובין2 גלובין של במתכון במתכון,או פגיעה כזה.הבעיה: אלפא או במתכון של גלובין ביטא.המחלה היא גנטית

תורשתית נמצאת בעדות המזרח יותר. הביטוי של המחלה-יהיו כתלות באחוז הפגיעות,באחוזדרגות עם להיות יכול אדם שפגוע-כי ההמוגלובין הדרגה את לו שיהיה חי אדם בן שונות-אין ביטוי

הגבוה ביותר כי ימות כעובר.באלפא2יש דרגות ושלוש דרגות בבטא טלסמיה

טלסמיה. הביטוי היומיומי יהיה אנמיה-להמוגלובין יש גלובין לא תקין אז כושר נשיאת החמצן מוגבל.כל השאלה היאה מיקרוציטית אנמיה נקראת אתה? דרגה באיזה

MCVיהיה נמוך.אנמיה של טלסמיה דומה עד לכאן ו נמוך –המוגלובין ברזל של מחוסר MCVלאנמיה

נמוך-נפח הכדורית דם הממוצעת.

לפי ברזל לאנמיה שהיא מחסר אבחנה עושים לא ו המוגלובין שמראה דם צריךMCVבדיקת –

טרנספרין,פריטין וברזל. נמוך האבחון שלה יהיהMCVהביטוי הראשוני אנמיה ו

נקרא יקרה- יחסית בדיקה שהיא בדיקה ידי על התכונות את בודקים שבה פורזה-ב'דיקה אלקטרו החשמליות של ההמוגלובינים בדם.במקרים קלים-לא

מטפלים.במקרים קשים-אפילו עושים עירוי .משטח דם-דגימה של הדם מסתכלים במיקרוסקופ.

יש הרבה סיבות לאנמיה-מי שלא מכיר את התמונהעל או ברזל על שרופאB12המלאה-ממליץ .כמו

מתי לדעת לנו גם להמטולוג-חשוב משפחה מפנה כדי להפנות לייעוץ מקצועי בנושא.

לויקוציטים- (B T NKלימפוציטים:נמצאים בזרוע הלימפואידית )

וכל השאר-נמצאים בזרוע המיאלואידי.חשוב לדעת קלינית-כיתיהיה לו בעיה במע'AMLילד שסובל מלויקמה מיאלואידית

החיסון לדוגמא.כי לא יהיו לו נויטרופילים.פגיעות שיכולות להיות בכד"ל: מחלות אוט',זיהומים וכו'.

: נוצרו במח העצם.את תקופת ההתבגרות שלהםלימפוציטים הם עושים באיברים לימפטיים: כמו הטימוס.הם עוברים שם מהלך קריטי שחשוב להתבגרות שלהם.בהמשך הם מגיעים)שנמצאות הלימפה קשריות האחרים: הלימפטיים לאיברים לייד הקיבה,לייד הריאות,לייד הכבד( השקדים בכל הגוף-גם איבר הוא הטחול גם האף, שלייד לימפתיים,הפוליפים הם לימפתי.באיברים הללו נמצאים הלימפוציטים-קשורים להגנה של הגוף ולמע' חיסון-בטחול זה גם קשור להשמדת תאי דם

אדומים שהוכרו כזקנים כבר.גם כאן יכולות להיות תקלות-באיברים הלימפטיים:

לימפומה:גידול ממאיר של הלימפוציטים: לא יקרה בזרם הדם, הוא יקרה בתוך האיברים הלימפטיים.יכול להיות מצב שהגידוליהיה הגידול ואז חיצונית- שהיא לימפתית בקשרית יתרחש לא וקשה,הצורה נייחת אותו.)קשרית לראות ונוכל חיצוני סימטרית,לא כואבת-קשרית ריאקטיבית-אומר שיש דלקת זה

המצב הטוב( הלימפומה יכולה להיות בכל קשרית גם בעמוקות יותר.מתישויהיה בקשרית שהיא לייד זה ירגיש כאבי בטן אם הבן אדם

הקיבה בדוגמא.)יותר ביטויים ללימפומה:חולשה,כאב לא מוסבר,הזעות לילה ספציפי ללימפומה-האנשים מספרים שהם קמו באמצע הלילה והיו צריכים להחליף את הפיגמה(-אם זה ממש הזעות חריפות

מספיק רק זה ולשלוח לאבחון אצל רופא.או סאונד אולטרא לעשות חיצונית-אפשר היא אם הקשרית

ביופסיה מקומית לקשרית הזאת.ביופסיה מאשרת אבחנה. אם יש חולשה,הזעות לילה,וכאבים לא מוסברים-השלב הבא

בטן.יש לעשות ביופסיה כדי לאשר אבחנה.CTיהיה אחרי האבחנה של הגידול" עד כמה הגידול התפשט ועד כמה

.יעשו כימוטרפיה והקרנות.GRADING STAGINGיש גרורות: ולהשאיר גבולות כמובן שאם זה משהו מוגבל אפשר לנתח

נקיים. סוגים:2הלימפומה מתחלקת ל

יש ביניהם הבדלים היסטולוגים:אוצ'קין לימפומה-

נון אוצ'קין לימפומה-הפרוגנוזה לגבי אוצ'קין יותר טובה.

סיכויי החלמה.80%אוצקין בקשריות חיצוניות-יש טיפול: כימוטרפיה,סטרואידים.

הניתוח לאחר פעיל-אולי גידול יש אם לדעת כשרוצים שמשלבות בדיקות סוכרCTאפילו-עושים מיפוי.להכניס עם

ייקחו את הסוכר-התאים של לדם-לדעת שרק תאים פעילים סוכר כמה לדעת נוכל הסוכר-וכך את לקחת יירצו הגידול הקשרית לוקחת-אם אין קליטה של הקשריות-המצב טוב מאוד.

.וזאת למעשה רמיסיה.PET CTנקרא מתחילים עצם:למעשה מח השתלת זה הכבד התותח תקינים-אפשר הזה הם הגזע במקרה עצמית.תאי בהשתלה מפסיקים בגוף שמתחלקים התאים כל שבו מצב ליצור להתחלק-בכל הכוח.יודעים שהתרופות ישביתו לגמרי את מח העצם.למעשה הרסת לחלוטין את מח העצם-וזה אומר שכל

התאים המתחלקים נהרסו לגמרי.במידה והגידול חוזר-השתלת מח עצם מאדם אחר.

GVH.התאים ששתלנו יפעלו כנגד התאים הממאירים – אם זה חוזר-אז טיפול פליאטיבי.

-הפרעות בטסיות:טסיותחוסר בייצור-קשור למח העצם.

או הרס מוקדם-קשור לשני דברים: סיבות אידיוטיות-לא ידוע למה יש הרס של טסיות)טרומבוציט

ופנייה-כמות קטנה של טסיות בדם הפריפרי( סיבה שנייה-הפרעה אוטואימונית-יש נוגדנים שתוקפים טסיות

וגורמים להרס שלהם:נקראת לזה אוטואימונית.ITPמחלה חשובה שקשורה –לא

להרבה שאופיינית ופנייה.מחלה טרומבוציט אידיופטיק עשרה חיות טסיות.טסיות של תרומות לקבל ילדים-צריכים ימים.המחלה יכולה לחלוף גם באופן ספונטני יכול להיות גם

במבוגרים.

א