הסכם השלום עם מצרים

בהסכם לא נכתב לאילו גבולות ישראל צריכה לסוג. ברירת המחדל הוא לחזור לגבולות שהיו בזמן המנדט. לא היה ויכוח היכן צריך להיות הגבול המנדטורי. גם מצרים קיבלה את זה. אחר

כך התגלעו ויכוחים לגבי היכן הוא עובר בטאבה.

- עזה- שוב חזרה לגבולות המנדט הבריטי, אבל בלי קביעת המצב לגבי עזה. בתקופת2מאמר המנדט רצועת עזה היתה בתוך המנדט של פלסטין. בקו שביתת הנשק- רצועת עזה סופחה

'. הקו הבינלאומי כלל את רצועת עזה. מי הכניס את זה המעמד הזה? ומדוע?49למצרים בקו בלי הכנסת סעיף זה היה יוצא שהגבול הולך מרפיח עד לאילת, כי מבחינת המצרים זה מיועד

לפלסטיניים, בלי לפגוע במעמד רצועת עזה – נקבעה לשון זו. יש אגדה אורבנית שבגין רצהלמסור את זה למצרים, זה פשוט לא נכון.

, והכללים של מדינות שעושים שלום. UN- א"א להתנגד למעמד ה3סעיף

, כל מדינות ערב קיבלו את הסעיף הזה- גבולות מוכרים ומאובטחים. 242שוב נכנס סעיף

כמו כן, כל מדינה תפעל נגד פופוגנדה של עידוד עוינות נגד המדינה השניה. מצרים טוענת כיהם יש להם חופש עיתונות- לא נכון ביחס לפוליטיקה.

יש שאיפה לנורמליזציה של היחסים.

יש נספח שמפרט את היחסים הנורמליים בין המדינות

סעיפים יותר פרובלמטיים:

- היה חיוני שתהיה נוכחות צבאית לאורך הגבול עם מצרים. אחר כך היה מחשבה4סעיף מחדש, והגיעו למסקנה שמה שחיוני הוא שלא יהיה צבא מצרי בגבול. לכן, היה בקשה לפירוז.

רצועה של עשרה ק"מ שאסור לנו לפי הסכם השלום להציב שם כוחות משוריינים, מהצד הישראלי של הגבול. וכן ביחס למצרים, הסכמנו שיהיה להם כוח משמעותי בתוך סיני

)דיביזציה(, אבל סמוך לתעלת סואץ. אבל בתוך סיני רק כוחות חי"ר, ואצלנו רק משטרה. השגנו שקרוב לגבול אין כוח עם יכולת התקפית. מה מונע מהם להעביר כוחות, רק ההסכם. עם זה יעשה יתעוררו נורות אדומים. הסוד של ההסדר מכך מגיעה נסיגה כוללת, אנחנו לא יושבים בשארם א שייח. והסכמנועל כך שהאו "ם יפקח שם. תפקידם של הכוחות הללו הוא

משקיפים – נוכחות אבל יש לזה נוכחות, כי כל עוד שהם שם הם משמשים כערובה שההסכם קיים. הכוחות האו"ם יסתלקו לפי דרישת המדינות. נאצר הורה למשל לכוחות האו"ם להסתלק

לפני מלחמת ששת הימים.

האו"ם לא הסכימו להציב כוחות של האו"ם, כי זה היה כרוך בסילוק הכוחות הרוסים ממצרים, והסכם השלום היה הישג אמריקאי אדיר. הרוסים התנגדו וכיום יש כוחות בינלאומיים, אך לא

של האו"ם, אלא משקיפים בראשות האמריקאית )ועוד כמה מדינות(. יש להם גם פיקוח אלקטורני )חלק מהבסיסים הישראליים הועברו לאמריקאים( גם עושים צילומים של המקום

ומעבירים לישראל ולמצרים נתונים. ברגע שתהיה סכנה לכוחות האמריקאיים הם יסתלקו משם, זה משקף יפה את הרעיון של כוחות שלום. המימון לכך הוא שליש ארה"ב, שליש מצרי,

ושליש ישראלי.

המצרים שמרו על הצד הצבאי שלהם בהסכם, זה לא יעיל נגד דעא"ש.

הצדדים לא יבקשו מהם לעזוב, אבל אם יבקשו- הם עוזבים. נישראל הכניסה תנאי של הסכמת מועצת הביטחון של האו"ם, על ידי כל חמש המדינות להסכים כדי להוציא אותם.

ניסינו- זה לא בטוח אפקטיבי, כי אנחנו לא יכולים לכבול את מועצת הביטחון..

אפשר לשנות בהסכמה.1-2יש אמירה נוספת מכל הסעיפים הללו, זה זמני. רק לסעיפים בסופו של דבר זה שירת את שני הצדדים. שעלה הטרור בסיני, עלתה השאלה שמצרים רצו להכניס כוחות פנימה )הם לא יכולים להכניס כוחות צבאיים מחופשים למשטרה, כמו ישראל,

כיוון שיש להם הפרדה מוחלטת בין הגורמים(. בהסכם כבר כתוב שאפשר לשנות רק אתהסעיף הזה ולכן זה נתן להם פתח באופן לא מכוון.

- אסור לחסום את תעלת סואץ. על בסיס הסכם קושטא שמתיר לכל המדינות לעבור.5סעיף כולל אוניות מלחמה, והמצרים שומרים על שתיקה.

מיצרי טיראן- ביקשו מרובי לנסח סעיף שיאפשר מעבר חופשי לחלוטין דרך המצרים. שוםהגבלה, לשון הדומה להגדרת הים הפתוח.

)הודגש בצהוב ( לפיו זה לא ים פתוח, השיט הוא רק5המצרים הוסיפו חלק בסוף סעיף למעבר , לא לדיג, תימרונים צבאיים, חיפוש גז וכדו' אלו הם מים טריטוריאליים מצרים, אך

המעבר הוא חופשי.

- סעיפים משפטיים שדרשנו להכניס, וזה עיכב את חתימת הסכם השלום. הבעיות6סעיף נפתרו רק לאחר בואו של ג'ימי קרטר לקהיר. נקבע בסעיף שהוא לא פוגע בזכויות שיש

למדינות לפי מגילת האו"ם. במגילת האום כתוב שלכל מדינה יש זכות להגנה עצמית, אך יש עוד אלמנט, הוכנס על ידי ישראל בשל החשש מעקרון ההגנה העצמית, לפיו51בסעיף

מדינו יכולות לבוא לעזרת מדינות אחרות שהותקפו כחלק מהגנה עצמית. מצרים חששה שישראל תתקיף מדינת ערב, נניח את סוריה, ומצרים תבוא לעזרתה כי זו זכותה לפי מגילת

האו"ם. זה הדאיג אותנו כי למצרים יש הסכמי הגנה עם מדינות ערב...

בהמשך ניסינו לפתור את זה בכך שבהמשך הסעיף אין קשר להסכם השלום לגבי הבעיה עםהפלסטינאיים. גם אם תהיה הפרה במסגרת הפלסטי ניים זה לא משפיע על ההסכם.

סעיף הבא הוא טכני- כל מדינות ערב מכניסות לכל הסכם בינ"ל סעיף החרגה של ישראל, ישראל דרשה ביטול של כל ההחרגות של המצרים כלפי ישראל בהסכמים בינלאומים.כמו כן,

ישראל הכניסה את המאמר הבא שמצרים לא תכנס לכל הסכם אחר שיפגע בהסכם זה, בשלהקשר שלהם לשאר מדינות ערב.

וכן ישראל הכניסה את המאמר הבא- שההסכם הזה לא יפגע בשל הסכמי בריתות של מדינות ערב עם מצרים, ההסכם הזה נקבע כעליון. מבחינה משפטית יש כאן בעיה , הסכם ישראל-

מצרים לא יכול לפגוע בהסכם אחר.. ידענו את זה, וזה סעיף מאוד פרובלמטי. בפועל, הם הפרו את הסכמם עם מדינות ערב. בהתחלה הם החרימו את מצרים, הסירו את השגרירים

שלהם והסירו את המטה של הליגה הערבית משם- אבל לאט לאט הם כולם חזרו ובלעו אתהצפרדע.

שיעור הבא- נמשיך בהסכם השלום עם מצרים ונדון בהסכם עם הפלסטיניים של אוסלו.