הטכניון ובינוי עריםהפקולטה לארכיטקטורה

המסלול לתכנון ערים ואזורים

תפקיד היועץ לשיתוף הציבור בתהליכי

תכנון סטטוטוריים בישראל היום

)209300עבודת הרחבה : במסגרת קורס( )207044שיתוף הציבור בתכנון : הרחבה לעבודה בקורס(

מן ארזה'רצ'צ' פרופ: מנחה

03638581-3הימן יהונתן : מגיש 2010 ינואר

- 1 -

:ראשי פרקים - 2 -......................................................................................................................מבוא .1

- 2 -..........................................................................................................שיתוף הציבור .2

- 2 -.................................................................................על דמוקרטיה ושיתוף ציבור .2.1

- 3 -...................................................................................................שיתוף הציבור .2.2

- 5 -............................וגיתשיתוף הציבור במסגרת מערכת קבלת ההחלטות בדמוקרטיה ייצ .2.3

- 6 -.....................................................שיתוף הציבור בתכנון ושיתוף הציבור בתכנון בישראל .3

- 6 -.........................................................................................שיתוף הציבור בתכנון .3.1

- 8 -.................................התועלות והביקורת על תהליכי שיתוף הציבור בתכנון, היתרונות .3.2

- 10 -..............................זכות הטיעון ושיתוף וולונטרי, יידוע–המסגרת החוקית בישראל .3.3

- 11 -............................סטטוטורי בישראל- שיתוף הציבור בתכנון בהקשר של תכנון מקומי .3.4

- 15 -......................................................................שיתוף כאמצעי מול שיתוף כמטרה .3.5

- 16 -.................................................................תמיכת הממסד בשיתוף הציבור בתכנון .3.6

- 19 -....................................................................................תפקיד היועץ לשיתוף הציבור .4

- 19 -................................................................................................הגדרת התפקיד .4.1

- 22 -..............................................................................................אתיקה מקצועית .4.2

- 22 -.........................................שאלות שעשויות לסייע ליועץ לשיתוף הציבור במהלך עבודתו .5

- 22 -..............................................................ת בשיתוף הציבורתמיכת הרשות המקומי .5.1

- 27 -....................................מהות הקשר הקיים בין הציבור לרשות או בינו לצוות התכנון .5.2

- 30 -................................................................................................הגדרת הציבור .5.3

- 33 -................................................................................... ידע מקצועי–ידע מקומי .5.4

- 34 -...............................................................................................ההנחיה והניתוח .5.5

- 36 -.......................................................................................תוצרי תהליך השיתוף .5.6

- 37 -...................................................................................................................סיכום .6

- 38 -.......................................................................................................רשימת מקורות .7

- 2 -

מבואון ערים עבודה זו היא עבודת הרחבה לצורך השלמת הדרישות לקבלת תואר מגיסטר בתכנ

עסקה בתהליך שיתוף הציבור בתכנון , שעבודה זו מרחיבה, הקודמתהעבודה . ואזורים -הוגשה ב, העבודה). 2000תכנית המתאר המקומית ירושלים (תכנית המתאר לירושלים

. מן'רצ'ארזה צ' ידי פרופ- שהועבר על" שיתוף הציבור בתכנון" כחלק מדרישות הקורס 2007רות קצרה של נושא שיתוף הציבור בתכנון ועסקה בעיקר בתיאור העבודה כללה סקירת ספ

עלה הקושי בהבטחת העבודה במסגרת .הערכתו ובמתן הצעות לשיפורו, התהליך שהתבצעאיכותו של תהליך השיתוף במסגרת התכנון והיעדרם של כללים מנחים ומחייבים לביצוע

. תהליך של שיתוף

סה לבחון את תפקידו של יועץ לשיתוף הציבור ולהציג עבודה זו מהווה הרחבה בכך שהיא מנאציג , זובמסגרת עבודה. דילמות ונושאים שונים שעימם הוא מתמודד במסגרת עבודתו

הסקירה תחל בהצגה של ההקשר הדמוקרטי של . בקצרה רקע לנושא שיתוף הציבור בתכנוןבכלל ושיתוף כנון בקבלת החלטות ולאחר מכן תתמקד בשיתוף הציבור בת שיתוף הציבור

אציג את מהות תפקיד היועץ בחלקה השני של העבודה. הציבור בתכנון בישראל בפרטואסקור מגוון של נושאים ושאלות ששאלתן עשויה לסייע ליועץ במהלך לשיתוף הציבור

. עבודתו

האגף לתכנון מקומי ועדה מטעם ידי -הליך שנערך עלבין השאר על תהעבודה מבוססת פעילותה של מטרת . אזורהעיר והלחקר מרכזהבשיתוף ובמשרד הפנים תכנון במינהל ה

לגבש מסמך שיסייע ו היתה לבחון היבטים שונים של שיתוף ציבור בתכנון מקומיועדה הידי מינהל התכנון במסגרת הכנת תכניות -לשפר את תהליכי שיתוף הציבור הנדרשים כיום על

שאליהם 2009שי שולחן עגול במשך שנת מפגנערכו מספר במסגרת התהליך. מתאר קבוצות . נקודות מבט שונות על תהליך השיתוף וההשתתפותשהציגוהוזמנו קבוצות שונות

שיתוף תהליכי בייעוץ הנוגעת ל צוותי תכנון והעוסקים בפרקטיקה מובילים של כללואלו דיון קבוצה עם הנערך כאשר בכל מפגש פעמיים ה התכנסכל קבוצת בעלי עניין. הציבורנושא שיתוף הציבור במסגרת היבטים שונים הקשורים ב כאשר הדגש בו היה על מונחה

לעיתים גם באו לידי ביטוי במסגרת התהליך הגישות של , להערכתי, בנוסף. תכנון מקומיהיו היוזמים שלו והמנחים של , נציגי האקדמיה ונציגי מינהל התכנון שלקחו חלק בתהליך

.נחהמפגשי הדיון המו

ציבורהשיתוף

על דמוקרטיה ושיתוף ציבור

את המודלים של דמוקרטיה ישירה , בין השאר, מציגים) 2008(שיימן וגופר - גולדמןודמוקרטיה ייצוגית כבסיס לדיון אודות דמוקרטיה השתתפותית והדרכים בהן ניתן לאפשר

.את שיתוף הציבור בקבלת החלטות

ור עצמו לוקח חלק בקבלת ההחלטות והסמכות הציבגישת הדמוקרטיה הישירהלפי דוגמאות לביטויה של דמוקרטיה ישירה הם . להחליט בעד או נגד החלטה מסויימת נתון בידיו

חשוב לציין כי גם באסיפת העם . אסיפת העם בכיכר העיר האתונאית וכן משאל עם מגבלות על קיימות, האתונאית וגם במשאל עם שנהוג במדינות שונות במקרים מסויימים

במקרה הראשון הוגבלה השתתפותם של נשים ועבדים ובמקרה השני מוגבלת . ההשתתפותהדמוקרטיה הישירה . השתתפותם של ילדים מתחת לגיל בחירה ותושבים שאינם אזרחים .אם כן היא מודל אוטופי של דמוקרטיה שאיננו נהוג כיום באף מדינה

ידי - סמכויות רבות לנבחרים מקרב הציבור עלמואצלות, הדמוקרטיה הייצוגיתלפי גישת

אילוצי היעילות במערכות . הבוחר לוותר עליהן מתוך כוונה לייצוג רצונותיו, ציבור הבוחרים

- 3 -

מכתיבים כי תהליכי קבלת ההחלטות יתקיימו בהרכבים מצומצמים , בהן הציבור הנו גדול .ולרוב ללא ייצוג אמיתי של הבוחרים

נהוגה דמוקרטיה ייצוגית שבה אמורות להתקיים , ת נוספות בעולםכמו במדינו, בישראל

גישה זו מדגישה את . שנים לרשויות המקומיות5ובכל , שנים לממשלה4בחירות בכל הכוללים בחירות תקופתיות ושמירה על שלטון הרוב בהתאם , השמירה על כללי המשחק

.לעקרונות של חירות ושיוויון הפרט

מדגישה את ההשתתפות האזרחית ולקיחת הציבור חלק שתתפותיתהדמוקרטיה ההגישת תביעה כלפי מוסדות המדינה , בבסיסה של גישה זו. בממשל העצמי שלו כמטרה מרכזית

גישה זו נגזרת , כלומר. לאפשר ואף לעודד השתתפות פוליטית אזרחית רחבה ככל האפשרשל הציבור במסגרת קבלת מקיומה של דמוקרטיה ייצוגית אך שואפת להגדלת השתתפותו

.החלטות מעבר לבחירה תקופתית במועמד זה או אחר

הכולל למשל , לביטוי ההשתתפות של הציבור בקבלת החלטותדרכיםקיים מגוון גדול של חבר מושבעים אזרחי ועוד , מרחב פתוח, ועידת אזרחים, הליכים ושיטות של שימוע ציבורי

.רבים אחרים

שיתוף הציבור

של המאה העשרים נתפסות כתחילתה של היווצרות מגמות 60 -שניה של שנות המחציתן השנים אלו עמדו בסימן של מחאה . שינוי פוליטי רדיקלי ברחבי העולם הנמשכות לימינו אנו

בין השאר הועמדו בשאלה היחסים בין המדינה . כנגד השמרנות והקונפורמיזם החברתי .לציבור שאותו היא אמורה לשרת

זמות של השלטון ושיתוף אזרחים הינו נקודת המפגש בין יטוענות כי ) 2002( ולבאנדר וקסמן

האזרחים . לבין שאיפת האזרחים להיות מעורבים בעיצוב מדיניות בתחומים הנוגעים אליהם בעוד מקבלי ההחלטות שואפים להרחיב את ,שואפים לחזק את תחושת ההשפעה על חייהם

חלשות המסגרת הדמוקרטית יה ,לדעת החוקרות. להםבסיס הלגיטימציה למדיניות שהייצוגית והתחזקות החברה האזרחית הביאו לגיבוש צורות אלטרנטיביות של השתתפות של

. הציבור בתהליכי קבלת החלטות

"מלמעלה"שיתוף : עיקריים של שיתוףשלושה דגמיםמבחינות בין ) 2002(וקסמן ובלאנדר מעורבות הציבור בדרך של מחאה - "מלמטה"שיתוף ;ות שיתוף הציבור ביוזמת הרשוי–

גוף המשמש כערוץ מקשר בין הציבור , באמצעות סוכן שינוי– "בתיווך"שיתוף ו;ומאבקבעצם שלושת הדגמים .שונים ומינהלים קהילתייםציבוריים ארגונים דוגמת כ,לרשויות

שיתוףמגדירות את המושג החוקרות , לפיכך. מתייחסים ליוזמי ומפעילי תהליך ההידברות שתכליתה לטפח אפיקי נגישות אל מקבלי החלטות וליצור פורום לדיון "מלמעלה"כפעולה

, כלומר.ינטרסים ולהשתתף בקביעת מדיניותפומבי כדי לאפשר ליחידים לבטא השקפות ואפעולה שנערכת על ידי הרשויות לצורך שיפור אפשרויות ההבעה וההתייחסות של הציבור

.יניות כלשהילמד אל דגמים אלו . מבחינות בין דגמים שונים של מעורבות תושבים בתכנון) 2003(מן וסדן 'רצ'צ

. ניתן להתייחס גם כאשר מדובר במעורבות תושבים בקבלת החלטות באופן כללי יותר" שיתוף מלמעלה"אשר מבטא שיתוףהחוקרות מציגות ציר אשר בקצהו האחד נמצא

יוזמת המשתפים שהם מקבלי ההחלטות ובעלי הכוח אשר שולטים גם ומעורבות הציבור ב שמתייחסת ליוזמה השתתפותהמצידו השני של הציר נמצאת . בתהליך השיתוף עצמו

דגם זה . היישום והבקרה, המעורבים בכל שלבי התכנון, למעורבות מצד התושבים והקהילהתהליך נמצאים בידי האחריות וקבלת ההחלטות ב, משקף מערך כוחות שבו השליטה

רצונית , שבו מערכת היחסים הדדיתשותפות הבין דגמים אלו מצויי דגם . הקהילה המקומית . אנשי המקצוע ואנשי הקהילה, המבוססת על חלוקת העוצמה בין נציגי הממסד, ומוסכמת

- 4 -

:צמן וסדן'ר'כפי שהגדירו אותה צ" שיתוף הציבור"בעבודה זו אעשה שימוש בהגדרת המושג

שיתוף הציבור הוא תהליך שבו אנשים שאינם נבחרי ציבור או פקידים לוקחים חלק בקבלת " ).2003, מן וסדן'רצ'צ" (ההחלטות ביחס לנושאים הנוגעים לחייהם

חלקם מנסה אף לבצע . קיימים מודלים רבים המתארים היבטים שונים של שיתוף הציבור

חד מהמודלים הללו מתייחס ובוחן כל א". רמות השיתוף"הערכה של מידת השיתוף או . מימדים שונים שחלקם משותף

,Arnstein( של ארנסטיין "סולם ההשתתפות"מודל המודל הבסיסי והמוכר ביותר הוא

. הציבור למוסדות השלטון שנע בין חלוקת הכוח בקבלת החלטותהמודל עוסק ב). 1969דרך שותפות אמיתית , המוסדותידי- עלבין תמרון של הציבור חלוקה זו מוצגת על סקאלה

עד לשליטה של אזרחים ועוצמת ו, בתהליך קבלת ההחלטותלציבור עוצמה רבה יותרשבה . השפעה מירבית שלהם

ביזורה של -ואי) Non-Participation(השלבים הנמוכים בשיתוף המייצגים חוסר השתתפות בשלבים ). Therapy(יפול וט) Manipulation(ים המכונים תמרון העוצמה כוללים את השלב

אלו השיתוף מטרותו היא קידום של תמיכה ציבורית במדיניות מוגדרת תוך שימוש לרעה סגרת שלבים אלו עשוי להתרחש עיוות של תוצרי השיתוף וכן עשוי במ. בכלים השיתופיים

הציבור והטמעתן של עמדות התואמות את אלו של להתקיים הליך לחינוך מחדש של ) Tokenism" (שיתוף לכאורה"לבי הביניים בסולם מייצגים רמות שונות של ש. הרשויות

). Placation(ופיוס ) Consultation(היוועצות , )Informing(וכוללים את השלבים יידוע אך לעיתים באופן חד , שלבים אלו כוללים העברת ידע שהוא תנאי בסיסי לשיתוף אמיתי

כיווני אך אין גורם -יוועצות ישנה העברת ידע באופן דובשלב הה). מהרשויות לאזרחים(כיווני בשלב הפיוס כבר . העמדות וערכי הציבור יוטמעו בתוצרי התהליך, המבטיח כי ההצעות

אך הסמכות לקבלת ההחלטה אינה , ישנה יכולת של הציבור להשפיע על קבלת ההחלטותנכללים ) Citizen Power(בשלבי הסולם המייצגים רמות גבוהות של עוצמה אזרחית . בידם

ושליטת אזרחים ) Delegated Power(האצלת סמכויות , )Partnership(שלבי השותפות )Citizen Control .(שלבים אלו כוללים את ביזור סמכויות קבלת ההחלטות והאחריות להן .

בשלב האצלת הסמכויות . דוגמא לשלב השותפות כוללת ועדות משותפות עם נציגות ציבוריתהה של שקיפות ומתקיימת חובת דיווח ויש העדפה לתהליכים של משא ומתן מת רמה גבוקיי

האזרחים עצמם מקבלים את ההחלטות ומוציאים , בשלב של שליטת האזרחים. והידברותאך דבר זה , בשלב זה ייתכן והרשויות אחראיות על הקצאת המשאבים. אותן אל הפועל

.לות בהחלטות שמתקבמתבצע באופן בלתי תלוי

Fagence -ו) 1969 (Arnsteinעבודותיהם של התבססו על ) 1981(מן 'רצ'יון וצ-לו, אלתרמןלאופן זרימת המידע , שלבים המתייחסים לבעלי השליטה בתהליך14ובנו סולם בן ) 1977(

בשלבים הנמוכים יותר זרימת המידע היא מהמשתפים אל . ולסמכויות המשתתפים בתהליךככל שעולים בשלבי התהליך כך . מכויות קבלת ההחלטה נמצאות אצלםהמשתתפים בלבד וס

צדדיים וכן המעורבות בקבלת ההחלטות ואף השליטה - כיווני זרימת המידע הופכים דו .בתהליך עוברים לידי המשתתפים

ציר –מציג מודל מופשט המחלק את התהליך לשני צירים עיקריים , )Wates, 2000(וייטס

; שלב היישום וכלה בשלב התחזוקה, דרך שלב התכנון, ל משלב הייזום החשלבי הפרויקטכיוונית של מידע מהן - משליטה של הרשויות וזרימה חד– רמת המעורבות הציבוריתציר

, בו הרשויות מקיימות שיח בו לציבור מעמד מייעץ–היוועצות , לציבור לצורך יחסי ציבורוכלה בפעילות , תפת בשלבי הפרויקט השונים בו יש קבלת החלטות ואחריות משו–שותפות

.ציבורית עצמאית שאיננה נדרשת לשיתוף פעולה עם הרשויות מודל של השתתפות " הדרך שלך להשפיע–השתתפות "בספרן הציגו ) 2003(מן וסדן 'רצ'צ

. מודל זה מאפשר בחינה רב מימדית של תהליך ההשתתפות ושל תהליך השיתוף. ושיתוף

- 5 -

המודל מאפשר . מחקר והערכת התהליכים הללו, תכנון, לשמש לצורך תיאורמודל זה נועד שהוא , בהתייחס לתהליך של שיתוף. שיתוף והשתתפותתהליכי לבנות פרופילים שונים של

ידי החוקרות המימדים הבאים שמאפשרים בין השאר התייחסות -מוצגים על, מוקד עבודה זו הן בעבור סוגי משתתפים – של התהליך סודרמת המי; מטרות השיתוף: אל מידת השיתוף

; )או המשתתפים לחלופין (מידת שליטת המשתפים; וקבוצות שונים והן מבחינה ארגונית ממוקדת משתף – שיטת הפעילותאופי ; מקור היוזמה לשיתוף; בעבור התהליךהמשאבים

ון מי מוביל ומהו סגנ– המנהיגות בתהליך ואופייה; רציפות התהליך; או משתתף לגיוס משתתפים בצורה שתייצג את הרכב מידת המאמץ המושקע, ולבסוף; המנהיגות

.קבוצות היעד לתהליך

מתייחסים בטיפולוגיה הראשונה שלהם למיון וסיווג של מיזמים ) 2008(שיימן וגופר - גולדמןאת המיזמים הם מסווגים בהתייחס למספר מימדים ". רמות השיתוף"אל , דליברטיביים

המוסדות והאישים השותפים , של הדיוןשליטת המשתתפים בסדר היוםללים את הכותוצרי תהליך , מבחינת יוזמי המיזםמשך השיתוף ומעמדו, ונכונותם ליישום התוצרים

ההנחייה ומקומו של המיזם המשתף בתהליך קבלת ההחלטות, השיתוף ומעמדם .בתהליך ומטרותיה

באמצעות , שהוא תהליך מורכב,ם את תהליך השיתוףכל המודלים השונים בוחני, לסיכום

שני המימדים הבולטים הם זרימת המידע וחלוקת הסמכויות במסגרת . בחינת מימדים שונים .קבלת ההחלטות

המודלים השונים של מסגרת ב, של מהותה של מערכת שלטונית כלשהיחשוב לציין כי בשליטה מסויימת אלא אם כן הן ישנהלרשויות תמיד , החלטותהקבלת שיתוף הציבור ב .ליה ולהאציל סמכות זו אל הציבורבוחרות לוותר ע

הציבור במסגרת מערכת קבלת ההחלטות בדמוקרטיה ייצוגיתשיתוף

טוענים כי ההשתתפות הציבורית בקבלת החלטות מהווה את ) ג"תשס(בנבנישתי ושגיא וני לדעתם מתוך ראיית הרשויות פיקוח זה חי. אחד המנגנונים לפיקוח על רשויות המינהל

בשל השפעתן של קבוצות לחץ על ההליך המינהלי ודחיקתן של , והממשל כנאמנות הציבורההשתתפות חיונית מבחינת נקודת מבטה של , לדעתם. קבוצות חלשות וצרכיהן לשוליים

בהתייחס להיבטים של שיוויון בהקצאת משאבים ציבוריים וחיזוק הלגיטימיות , המדינהתהליכים לשיתוף הציבור מהווים לדעתם מנגנון חשוב שמבטיח את כפיפותן של . שלטוניתה

. רשויות המינהל למנדט אותו קיבלו מן הציבור והנועד גם לצורך שיפור ההחלטות המינהליות

מצוייה , )2008(שיימן וגופר -בין העקרונות הדמוקרטיים הבסיסיים שמונים גולדמןלפי עקרון זה הנבחרים חייבים לנהוג בשקיפות ולמסור דין ). Accountability" (אחריותיות"ה

האזרחים מאצילים מסמכויותיהם לנבחריהם ואילו . וחשבון באופן שוטף לציבור הבוחריםהיבטים אלו באים לידי ביטוי למשל בחובה לניהול . הנבחרים מחויבים מצידם כלפי הציבור .ירסומןפרוטוקול בישיבות של מוסדות התכנון ופ

קבלת החלטות במסגרת תהליכי שיתוף הציבור בהן מואצלות סמכויות לציבור מעלה את

יש , מחד גיסא. שאלת האחריות של נבחרי הציבור כלפי החלטות אלו בדבר המדיניותהמחייב הרואים את האחריות למדיניות שמואצלת אל הנבחרים ומקבלי ההחלטות כגורם

יש הרואים , מאידך גיסא. ציבור הרחבשעולים מהרכים השונים לשיקלול ואיזון בין הצאותם כוחות ההגמוניה השולטת והסדר נים ומשמרים אתעגתהליכי שיתוף ציבור ככאלו המב

).2008, שיימן וגופר-גולדמן(החברתי הקיים

- 6 -

נבחר הציבור אחראי במעשיו להשלכות ועשוי לשלם במשרתו בשל , ראשונהלפי הגישה הדבר זה מאלץ . יות או בתכנון שמנוגד לדעתו של חלק ניכר מתושבי הרשותתמיכה במדינ

. אותו לשקלל את עמדות הציבור

לצורך מילוי חובתו של , הדמוקרטיה ההשתתפותיתגישת על הנשענת , השניהלפי הגישה ות יעיצוב המדינ הוא חייב לאפשר להם להשפיע על הציבור לייצוג אמיתי של התושביםנבחר .לקחת חלק באופן ישיר יותר בקבלת ההחלטות אותם ולעודד

במסגרת מפגשי השולחנות העגולים נטען כי מצד אחד נבחרי הציבור ברמה המקומית נבחרו לצורך מילוי תפקיד מסויים ולצורך כך הואצלו אליהם סמכויות לקבל החלטות בנושאים שונים

יתים קיימת מידה של אי לקיחת אחריות על לע, מצד שני. כגון תכנון, הכרוכים בניהול העירונילעיתים שיתוף , בעצם. ידי נבחרי הציבור או בעלי תפקיד אחרים מתוך אינטרס פוליטי

הציבור מהווה כיסוי לרצון הפוליטי שלא לקבל החלטה ותהליך השיתוף מהווה לכאורה ניסיון במקרים שבהם , רכלומ. להחזיר את הכדור לידי הציבור ולהשיב אליו את קבלת ההחלטה

אי קבלת ההחלטה בדרג הפוליטי עשויה לאפשר את , ישנה רגישות ומחלוקת ציבורית רבה .שרידתו עצמו

שיתוף הציבור בתכנון ושיתוף הציבור בתכנון בישראל

שיתוף הציבור בתכנון

מן וסדן 'רצ'והמבוססת על הגדרתן של צ" שיתוף הציבור בתכנון"הגדרה נוספת המתייחסת ל :היא) 2003(שיתוף הציבור בתכנון הוא תהליך שבו לוקחים חלק אנשים שאינם בעלי תפקיד ציבורי ואף "

ואשר בדרך כלל אינם לוקחים חלק בהליך קבלת ההחלטות בנוגע , אינם בהכרח בעלי מקצוע ).2008, בן אריה" (הופכים לשותפים לתהליך, לתכנון המרחב שבו הם חיים ופועלים

תכנון עירוני הוא אחד מתחומי פעילותו החשובים של השלטון , )2002(נדר לדעת וקסמן ובלאמתמקד ביצירת סביבה ותנאים אשר יאפשרו לתושבים רמת חיים והוא המקומי והמרכזי

קיים מתח הנובע סביב תכנון, לפי החוקרות. מרבית אפשרית בהתאם לאילוצים שונים - ם סותרים של הצדדים המעורביםממוגבלותם של משאבים קיימים וצרכים ואינטרסי

היבטי המגמות של השינוי . גורמים כלכליים וגורמים אזרחיים, המוסדות הממשלתיים תכנוןמקצוע ה של המאה העשרים באו לידי ביטוי ב60 -הפוליטי רדיקאלי שהחלו בשנות ה

. וקיבלו ביטוי בתיאוריות התכנון

Skeffington Committee on Public(תכנון דוח ועידת סקפינגטון לבחינת שיתוף הציבור בParticipation in Planning ( היה אחת הסנוניות הראשונות שהתייחסו לנושא שילוב שיתוף

ופורסם באנגליה בשנת "אנשים ותכנון" שנקרא ,דוח זה. הציבור בתכנון במדיניות הציבורית, מפקחי פיתוח קהילתייםהמליץ על שילוב הציבור בתהליך התכנון באמצעות מינוי, 1969

).Garner, 1979(קיום אסיפות עירוניות ואף לימוד התכנון כחלק ממערכת החינוך עיריות שונות באירופה החלו לפתח ולהטמיע מדיניות בנושא שיתוף הציבור 70 -בשנות ה

). Porat, 1999(וכיום אף מדובר בפרקטיקה מקובלת שם

הגישות לתכנון לגישות רציונאליות וגישות אלטרנטיביות בתיאוריות התכנון מקובל לחלק את . ורדיקליות

נשענת בבסיסה על המודרניזם ועל קבלת ) Rational Planning (התכנון הרציונאלית גיש

גישה זו מתייחסת אל . החלטות מושכלת הנסמכת על בחירת חלופות בהתבסס על ידע, ש בתיאוריות ומתודות ממדעי החברהשימובאמצעות התכנון כאל תחום מדע אובייקטיבי ש

מודל התכנון הרציונאלי הוא . להגיע למוצר תכנוני ההולם ביותר את צרכי הציבורמאפשר

- 7 -

מעריכים ו, מייצרים חלופות תכנוניות, מגבשים מדדים לתכנון, תהליך שבו מזהים בעיה Faludi, 1982(ובוחרים בחלופה מועדפת אשר נבחנת בשלבי היישום לצורך עדכון מחדש

). 1981, מן'רצ'יון וצ- לו, אלתרמן; Yiftachel, 1989אצל

תהליך של חשיבה מסודרת להכנת מערכת "תכנון הוא , לפי תיאוריית התכנון הרציונליתוך , המכוונות להשגת יעדים, לביצוע פעולות מתואמות החל מההווה) מדיניות(החלטות

את המסגרת הארגונית ליישומן של התכנון כולל גם... שימוש אופטימלי באמצעים". יות תכנון חדשהרהאסטרטגיות והמדיניות וכן מעקב אחרי ביצוע והיזון חוזר ליצירת מחזו

).2006, בתוך רימלט1993, מזור(

גישת הינן בתכנון לשיתוף הציבור שנותנות דגש שתי גישות עיקריות בתיאוריות התכנון Collaborative( תתףמשהתכנון הגישת ו)Advocacy Planning(התכנון המסנגר

Planning( מתקשר תכנון גם בשם הידועוה)Communicative Planning( . בהמשך שכן לדעתי מושג זה מבטא טוב יותר את עקרון ותףתכנון משאתייחס לגישה השניה בשם

.השותפות

, 1965שנת שהוצגה על ידי פול דוידוף ב) Advocacy Planning (התכנון המסנגרגישת התייחסה לדרישה לצדק פוליטי וחברתי מצד אוכלוסיות של שחורים ועניים בארצות הברית

מאמר זה היווה קריאת תיגר על גישת התכנון הרציונאלי והציג גישה , בעצם. תקופהאותה ב. מטרות חברתיות ואת האמצעים ליישומםתקובעש לפיה נדרשת תפיסת תכנון ,חדשה

היות והאמצעים לפתרון הבעיות ,זאת. להיות אובייקטיבינון אינו יכול התכדוידוף טען כי דוידוף . ערכי המתכנניםבהסתמך עלעימן מתמודד התכנון מבוססים על יעדים המגובשים ש

הוא , גורס כי מעבר לחובתו של המתכנן לפרט את הערכים בבסיס האמצעים שהוא מציעהופך לדעתו , בכך. דיעות אחרותמפני נדרש לאשרר אותם בקרב הציבור ולהגן עליהם

המתכנן למייצג של עמדות השוררות בקרב חלקים מסויימים בציבור והתכנון הופך בכך .לחלק משיח דמוקרטי

גישת התכנון המסנגר עוסקת בדפוסי שיתוף הציבור ובארגונה של השתתפות אזרחים מדגישה בוצות בציבור והגישה מתייחסת לפלורליזם של עמדות ודעות במסגרת ק. בתכנון

מטרתו . קיומו של דיון פוליטי אשר יביא לתכנון הוגן יותר מבחינה חברתיתב החשיבות אתשל התכנון המסנגר היא השגת ייצוג הולם של האינטרסים של קבוצות חלשות אשר נוטות

תפקיד המתכנן החברתי הוא להביא לחלוקה מחדש של . לייצוג חסר במסגרת תהליך התכנון ,Davidoff(אבים בצורה הוגנת יותר המשפרת את איכות החיים של קבוצות חלשות מש

1965 .(

תכנון המהווה משא ומתן או ) Communicative Planning(תכנון המתקשר הת וגיש)Transactive Planning( הנסיון . מודרנית לתכנון-התפתחות נוספת בגישה הפוסטמהוות

. הוא בפיתוח הבנה פלורליסטית לצרכים ולערכים, היליכפי שמציגה, של התכנון המתקשרהוא שמאפשר לדעתה את , המבוסס על השוני הקיים בתפיסות העולם, היגיון מתקשר

שמות דגש על התפקיד החשוב של , שתי גישות אלו". לחיות ביחד אך אחרת"האפשרות שורת זו בתק. וצדק חברתי" טובת הציבור"תקשורת בין המתכננים לציבור בהשגת

תיאוריה מתודולוגית ומדעית ונקודת מבט חברתית , המתכננים מצידם מספקים ידע תהליכימספק נסיון אישי והכרות עם התנאים , שמהווה את הלקוח של תוצר התכנון, הציבור. רחבה

התכנון גישת ). Healey, 1992; Healey, 1997; Lew, 1999(והצרכים המקומיים גיבוש המדיניות , שמה את הדגש על ראיית התכנון) Collaborative Planning (המשותף

,Healey(והיישום שלהם כתהליכים חברתיים דינמיים ומחזיקה בגישה של שאיפה לקונצנוס , בערכים ובצרכים של קבוצות שונות באוכלוסיה, היות וקיימת שונות רבה בעמדות). 1997

יח שמוביל למיתון הקונפליקטים בין גישה זו רואה את המכנה המשותף כבסיס ליצירת שמטרתו של תכנון משותף היא השגת תכנון שבו מתקיים שיח דליברטיבי . בעלי העניין השונים

העמדות והגישות של , עצם קיום השיח מהווה בסיס ללימוד הצרכים. בין בעלי העניין בתכנוןיומו של הדיון עצם ההסכמה לק. בעלי עניין אחרים ומתוך כך להכרה והתחשבות באחר

- 8 -

מהווה בסיס לשיתוף פעולה והתהליך שואף ליצירת שינוי בעמדות השונות וחותר להשגת להבדיל משאיפה לפתרון שיהווה את האופטימום למירב . קונצנזוס רחב ככל האפשר

קיימת שאיפה לפתרון שמכלול בעלי העניין , דבר שמהווה ביטוי לעריצות הרוב, הקבוצותגישה זו נשענת על התיאוריה של הפעולה התקשורתית של יורגן . יכולים לחיות עימו

).Habermas(האברמאס

מעורבות הציבור בתהליכי תכנון היא אמצעי הכרחי לחשיפת ידע מקומי , לפי תיאוריות אלושיתוף הציבור בתכנון פירושו הוספת שחקן נוסף לגורמים . והבאתו אל שולחן התכנוןישנן שלוש קבוצות עיקריות של המעורבים בתהליך , כך. סורתיהמשתתפים בתכנון באופן מ

. הציבור; צוות התכנון; נבחרי ציבור ובעלי מקצוע, הממסד הכולל נציגי מוסדות: התכנון

תיאוריות התכנון החלופיות מחזירות את הדגש של התכנון מקבלת , )2006 (לפי רימלטאל דגש על האדם תוך שימוש בידע , יהחלטות רציונלית של מומחים בהתבסס על ידע בלעד

בקהילה , באזור, היא העיסוק במקוםלדעתה ליבת התיאוריות החלופיות . מקומי יחסי . ובסביבה אותם מתכננים

מתייחס למעורבות של הציבור במסגרת עבודת " שיתוף הציבור בתכנון"המושג , אם כן האם הוא כל - " ו הציבורמיה: "שאלות רבות עולות בהקשר למושג זה, אולם. התכנון

מה ההבדל בין שיתוף –" האם יש רמות שונות של שיתוף"?; הפרטים או רק חלקם?; האם ניתן להגיע לשיוויון או לרמה גבוהה של צדק חלוקתי במסגרת התהליך?; לשותפות

?האם נדרש ידע מקצועי או כישורים מסויימים בכדי לקחת חלק בתהליך התכנון

תוך ומשאבים המתכננים והמשתתפים להשקיע זמןדורש מן) תכנוןב(שיתוף הציבור אני מאמין כי שיתוף הציבור בתכנון הוא כלי חיוני לצורך . רגישות ותשומת לב רבה, מחשבה

קבלת החלטות ובפרט בעת קבלת החלטות תכנוניות הנוגעות לציבור מסוים והמעצבות את , שותפות היא מהותה של קהילה, א ערךהשיתוף הו. עולמו ומשפיעות עליו ועל סביבתו

.פרטילוהשתתפות יוצרת תחושת מחויבות למרחב שהוא מעבר לאישי ו

התועלות והביקורת על תהליכי שיתוף הציבור בתכנון, היתרונות

סוקרת את היתרונות הרבים של תהליכים של שיתוף ציבור ) 2002(וישניה שבתאי , עלות כוללניות למערכת הממשל ולציבור הרחבהיא מחלקת אותם לתו. המוזכרים בספרות

. תועלות אישיות למשתתפים וכן תועלות המתייחסות לסביבה הפיזית עצמה

חיזוק ; המאוזכרות בספרות מתייחסות בין השאר לקידום הדמוקרטיההתועלות הכוללניותעילה קבלת החלטות בצורה י; גיוס לגיטימציה למדיניות; אמון הציבור במוסדות השלטון

יצירת מחוייבות ; כיווני-הנגשת ידע ומידע באופן דו, ומקיפה יותר בשל הצגת מכלול הדיעותוכן צמצום ההתנגדויות בשל המעורבות וכן בשל הבנת מכלול ; ליישום תוצרי התכנון

. האילוצים שמוזכרות כחלק מהשתתפות בתהליכי שיתוף הציבור בתכנון נכללות התועלות האישיותבין

פיתוח ; בהגברת האמון במערכות הממשל; בתחושת ההגשמה; בביטחון העצמישיפור .רכישת ידעו; תחושת שייכות לקהילה ומיומנויות חברתיות

; כוללות שיפור תדמית של האזורהמתייחסות לסביבה כתוצאה מהליכי שיתוף תועלותשחתה הפחתה של תופעות ה; התאמה טובה יותר שלו לצרכים המשתנים של השוהים בו

והזנחה בשל הגברת האכפתיות של המשתתפים בתהליך כלפי הסביבה שהם לקחו חלק .וכן בניצול של הסביבה בהתאם לכוונת התכנון; בעיצובה

Wates) 2000 ( כוללים גיוס משאבים המתבטאים בכוח יתרונות נוספים לתהליךמוסיף כי

חינוך בעלי , בניית קהילה, ותשיפור קבלת ההחלט, ידי הרשויות-אדם לפעילות המכוונת על

- 9 -

יצירת מנגנונים המאפשרים גמישות , המקצוע דרך ההיכרות הבלתי אמצעית עם התושבים .קיימא- פיתוח מהיר יותר והשגת פיתוח בר, של הסביבה לצרכים המשתנים

) 2002(שבתאי -וישניה. קיימת גם ביקורת כנגד שיתוף הציבור בתכנון, אל מול תועלות אלו

חלקם נובעים לדעתה מהתהליך עצמו וחלקם נובע . סמים שונים לשיתוף הציבורסוקרת חבין הביקורות שהחוקרת מעלה נכללים דרישת תהליך . לדעתה מהנחות שגויות לגבי השיתוף

; תהליך השיתוף צורך משאבים רבים; התכנון למומחיות שאיננה קיימת בקרב הציבור הרחב; וכתוצאה מכך התהליך עשוי להוביל לאפליה ואי שיוויוןיש קושי רב בהשגת ייצוגיות אמיתית

פשרות הנובעות מהתהליך עשויות להביא ; התהליך עשוי לעורר ציפיות שלא ניתנות למימושוכן עשויים להתעורר קשיי ; לפתרונות תכנוניים נחותים והורדת איכות הביצוע של השלטון

. ביצוע בעקבות אפשרות להתנגדות מאורגנת

אימוץ רחב . מתייחסים לנקודה של האחריות למדיניות הנבחרת) 2008(שיימן וגופר - ןגולדמבעוד . מייתרת לכאורה את הצורך בנציגות הציבורית, של שיתוף הציבור בקבלת החלטות

ידי הציבור אין מי - למדיניות שנקבעת על, ונבחרי הציבור אחראים להשלכות של המדיניותי נבחרי הציבור במערכת הדמוקרטית הנוכחית זהירים בנוגע לדעתם אין פלא כ. שאחראי לה

נקודה נוספת שמעלים . לוויתור על הסמכויות שלהם לעיצוב מדיניות וקבלת החלטותהחוקרים היא החשש מפני מניפולציות של תהליכי השיתוף בין השאר באמצעות אספקת

. מידע לא רלוונטי או מניעתו

אל מערכת התכנון בישראל וגורסת כי היא בנויה מראש מתייחסת) Alfasi, 2003(אלפסי ראו (הפרט מורחק באופן מובנה מקבלת ההחלטות שבה דמוקרטית-מערכת א-כתת

אלפסי מתייחסת גם לעובדה כי חלק מדיוני מוסדות התכנון סגורים לציבור ולבעלי ). בהמשךלדעתה היעדר הגדרות . תועניין מקרב הציבור אין מעמד בהן ולרוב הוא אינו יכול להביע דע

ה ומעמד הציבור הרחב לגופנתנבחונהלים מחייבים לשיתוף מביאים לכך שכל יוזמת תכנון את ביזור קבלת ההחלטות עד לרמה לדעתה אינו מאפשר של מערכת התכנון מבנה ה. נפגע

שמעלה החוקרת כוללות את הקושי להגיע סוגיות נוספות . של דמוקרטיה השתתפותיתהקושי ; וס בתכנון עירוני שהוא תחום קונפליקטואלי העוסק בחברות הטרוגניותלקונצנז

בתרגום עמדות הציבור להיבטים תכנוניים קונקרטיים והנטייה להכללה שכוללת את שיתוף שמהווה חיבוק דוב של הממשל וכולל קואפטציה של ; השמטתן של קבוצות מיעוט

טריים שאינם כוללים ביזור אמיתי של סמכויות קיומם של תהליכי שיתוף וולונ; המשתתפים בורק ייצוג לעמדות מסויימות והיעדר " מייצגי ציבור"היות ארגונים וגופים ; קבלת ההחלטה

.של הציבור על שלל גווניו ודיעותיו" ייצוג מובנה"

- 10 -

זכות הטיעון ושיתוף וולונטרי, יידוע– בישראל המסגרת החוקית

קובע היררכיה ,1965 –ה "תשכהחוק התכנון והבנייה , )1981(ן מ'רצ'יון וצ-לו, לפי אלתרמןשני אמצעים עיקריים לשיתוף החוק קובע . מוסדית ופרוצדורלית בתהליכי התכנון והבנייה

, בנוסף. יידוע הציבור והשני האפשרות להתנגד לתכנית בשלב ההפקדה, הראשון. הציבור של הציבור במסגרת ארגונים מקצועיים החוק קובע את מבנה ועדות התכנון ומחייב ייצוג

.וגופים ציבוריים שונים

חוק התכנון והבניה נותן מעמד שונה לאפשרות ההשתתפות הציבורית במסגרת תכניות הרמה , הרמה הארצית– רמות של תכניות 3שלו אל ' החוק מתייחס בפרק ג. סטטוטוריות

.המחוזית והרמה המקומית

הפקדתן לאחר התכניות השונות רסוםפ המתייחסות להיבטי הוראות שונותהחוק קובע , א89, 89, 77, )א(1ק "ג ס76, 9ק "א ס62, 54, א1סעיפים (לאחר אישורן ובמוסדות התכנון

חובת הפירסום במקרים של בקשות להקלה או בנוגע להחוק אף מחמיר ). 117, 93, 90הגובלים , קע הקשורה לבקשהודורש מסירת הודעות לבעלים ולמחזיקים בקרשימוש חורג

.))3 -1(ק א" ס149סעיף (פגע מאישורה יועדה המקומית עשויים להובה ואשר לדעת ה זכות העיון , לכךבנוסף .)96סעיף (החוק קובע זכות לעיון בתכניות שהופקדו , בנוסף

-של משרד הפנים מחוזר היועצת המשפטית מסגרת בבתכניות בשלבי תכנון הורחבהועדות המקומיות להציג לציבור את מסמכי התכניות השונות לאחר ושהנחה את ה 8.5.2001

לחוק התכנון והבניה 80תיקון מספר . ועדהוסיום שלב האישור הראשוני שלהן במסגרת ה .פרוטוקולים של הדיונים עצמםהקבע גם את חובת מוסדות התכנון לרישום ופירסום

לחוק 100סעיף . של הציבור הרחבות הטיעוןזכבתכניות ברמה הארצית לא מוגדרת בחוק

. מתייחס לאפשרות הגשת התנגדות לתכנית מתאר מחוזית או מקומית או תכנית מפורטתבבנין או בכל פרט תכנוני אחר הרואה עצמו , כל המעוניין בקרקע"לשון החוק מתייחסת ל

) 73סעיף (דת מתאפשרת גם הגשת התנגדות לתכנית מיוח, בנוסף"...נפגע על ידי תכניתועדה לתשתיות לאומיות מתאפשרת הגשת השגה וובתכנית תשתית לאומית הנדונה ב

מסכמים כי ההליך היחידי בחוק ) 2006( גלור ועפרון ).8ק "ג ס76סעיף (מטעם הציבור .שבאמצעותו יש לאזרח זכות השפעה על החלטה בתכנית היא באמצעות הליך ההתנגדות

וכי על מוסד התכנון ) 107סעיף ( בהתנגדויות שהוגשו ון פומבידיהחוק מגדיר שיש לקיים

).ק ב" ס108סעיף (לנמק את החלטותיו בכתב

מותחים ביקורת על מערכת התכנון הנהוגה כיום בישראל ומבחינים ) 2009(אלפסי ופורטוגלי ווה שמוצרו מה, בין הליכי חקיקה רגילים במדינה דמוקרטית לבין תהליך התכנון הסטטוטורי

אינם נבחרי בהליכי אישור התכנון ברובם אבחנתם היא שהעוסקים . מסמך חוקי ומחייבלעמדתם מדובר . ציבור אלא אנשי מקצוע והתהליך עצמו איננו נגיש לפרטים מתוך החברה

דוגמא ייחודית להאצלת , בהאצלת סמכויות חקיקה נרחבות ומהותיות לפקידים ממוניםלדעתם זוהי בין . מישור אחר של החיים במדינה דמוקרטיתסמכויות שאיננה מתקיימת באף

, כפרקטיקה ענפה וכתחום ידע ודיון אקדמי, "שיתוף הציבור בתכנון"השאר הסיבה לכך ש, תקצוב, ונעדר מתחומים שלטוניים אחרים כמו בריאות–מתקיים בעיקר בתחום התכנון

א בעיקר להרכבן של ועדות התכנון חשוב לציין כי ההתייחסות הי. חינוך ועוד, שלטון מקומיוהבניה ברמה המחוזית והארצית שלהן סמכויות רבות יותר בעוד והוועדות המקומיות

.מכילות בעיקר נבחרי ציבור

את הציבור כבעל זכות לטיעון החל שמגדיר החוק, )2002(לעמדתן של וקסמן ובלאנדר פוסט תכנוני ואינה מעודדת דוחה את מעורבות הציבור לשלב,משלב ההתנגדות לתכנית

בתחילת טוענים כי , )1981(מן 'רצ'יון וצ- לו, חוקרים כגון אלתרמן . מעורבות של הציבורת לתכניות מתאר ותכניות ניכר שימוש הולך וגדל באמצעי ההתנגדוכבר השמונים שנות

- 11 -

וא איננו ה, למרות ניסוח החוקכי אף הן מוסיפות ) 2002(וקסמן ובלאנדר . בישראלמפורטותהתפתחות מגמה לשיתוף ציבור מצביעות על אוסר את שיתוף הציבור בשלב מוקדם ו

מגמת שיתוף וולונטרי שכזה נועדה להפחית את . וולונטרי של יזמי תוכניות שונותבחלק מן . ההתנגדויות וליצור מוצר תכנוני טוב יותר שישרת בצורה טובה יותר את הציבור

. ונקבעים דפוסים ונהלים מחייביםבור ממוסדשיתוף הצי, התוכניות הללו

האפשרות לשתף את הציבור המניעה שללמרות איגורסות כי ) 2003(מן וסדן 'רצ'צ, מאידךהאלמנטים של שיתוף הציבור המשולבים בהליכי התכנון אינם תולדה של , במהלך התכנון

.כתפיסת עולם או ככלי יישום, כמדיניות, שיתוף הציבור כרעיון

הליכים של שיתוף ציבור כוללים את תכניות לאחרונה דוגמאות לתכניות בהן התקיימו , )שטחי כריה וחציבהלהארצית עדכון לתכנית המתאר (' ב14א " תמ–המתאר הארציות

תכניות מתאר מקומיות המקודמות מטעם מינהל התכנון והכוללות ; ים המלח– 13א "תמ תכניות מתאר מקומיות; ו של יועץ לשיתוף ציבורבמסגרת מסמכי המרכזים דרישה לשילוב

ותכנית המתאר )2000(תוכנית המתאר לירושלים , )1997(כגון תוכנית המתאר לנצרת .תהליך המתקיים בימים אלו, יפו- א"לת

ידי ההסכם שקיבל הרחבה כפי שבוססה עלהפרשנית הגישה חשוב להזכיר את , לבסוף 'נ' ואחעין כרם ועד שכונת 2797/01ם "עעש העליון ב"ד ביהמ" של פסתוקף

פסיקה זו מאפשרת את הגשתן ). לא פורסם ('ואח ירושלים – ובניה לתכנון המחוזית הוועדה". בעל עניין בקרקע"של תכניות למוסדות התכנון מטעם התאגדויות תושבים ורואה בהן כ

ו אל מוסדות מטעמציבור מאורגן יכול גם ליזום הגשתן של תכניותהמשמעות היא כי .התכנון

בישראלסטטוטורי-בהקשר של תכנון מקומיבתכנון שיתוף הציבור

הרחב התכנון ) קונטקסט(הקשר מתייחסים לנושא התכנון ול) 1981(מן 'רצ'יון וצ-לו, אלתרמן. כאחד ההיבטים עליו יש לתת את הדעת בעת גיבושה של אסטרטגיה לשיתוף ציבור

, מבנה הסמכויות, שר התכנון כוללים את המוסדות המתכנניםהמימדים השונים של נושא והקדרכי , יחסם לשיתוף הציבור במסגרת מערכת היעדים שלהם, יחסי הכוחות ביניהם

היחס בין תהליך השיתוף לתהליך ו, התקשורת שלהם עם האוכלוסייה וסוג הקשר הקיים .התכנון

כאשר מתייחסים לנושאים , חוקריםלפי ה. נושא התכנוןבעבודה זו אתייחס לתכנון המקומי כ

מידת ניגוד עניינים , פי רוב-על, תכנון מגלם בחובוה, סטטוטורי- הקשורים בתכנון המקומיהשפעתו הישירה יחסית על בעלי עניין שונים בתחומים שונים גבוהה יחסית הנובעת מ

, ידע מקומיתכנון מתארי ומפורט הוא כזה המצריך ידע טכני אך גם, בנוסף. הנוגעים לחייהםוטווח הזמן להשפעה שלו , פי רוב- על, מידת מוחשיות ההשפעה שלו איננה ברורה ונהירה

, למעט מימד הידע הטכני הנדרש לעיתים, כל המימדים הללו. הינו ארוך טווח באופן יחסיהופכים את שיתוף הציבור בתכנון המתארי למהותי במסגרת תהליך התכנון אך גם למאתגר

.תהליך השיתוףבפני מתכנן

לפי עבודתם של , בהתייחס אל תכנון מקומיהקשר התכנוןבבחינת המימדים השונים של עולה תמונה מעניינת המצביעה על שדה פעולה רחב ובו , )1981(מן 'רצ'יון וצ- לו, אלתרמן

, בגישתם לשיתוף, מספר רב של שחקנים המשתנה מתקופה לתקופה ביחסי הכוחות בינהםת בינם לבין האוכלוסיה ובינם לבין עצמם וכן בשונות רבה מבחינת השפעתם בדרכי התקשור

. ויחסם לתכנון המקומי

וקסמן ( התכנון הוא בעיקרו אחת מפעולות השלטון העיקריות - המוסדות המתכנניםגורמים כלכליים שונים והציבור עצמו , בנוסף לאפשרויות של יזמים פרטיים). 2002, ובלאנדר

- 12 -

מתארי הוא יוזמה של רשויות -חלק ניכר מהתכנון המקומי, ורגן ליזום תכניותכאשר הוא מא :שני מסלולים עיקרייםלתכנון מטעם הרשויות . השלטון, בו יוזמת הרשות המקומית תכנית כללית– תכנון ביוזמת הרשות המקומית .1

שטח שאמורה להסדיר את פיתוח , הנוגעת לכל שטחה המוניציפאלי או לחלקים ממנו, הקצאת שטחים לצרכי ציבור, לדאוג לדיור בכמויות מספקות: מבחינה פיזיתשות הר

כאשר המטרה , לפתח מוקדי תעסוקה וכיוצא בזאת, להתוות רשת תחבורתיתהבוחרים של , העיקרית היא לדאוג לאפשרות של איכות חיים טובה בעבור התושבים

. וזיציהוכן האופהרשות המקומית נבחרי הציבור ובהם ראש ומועצת ידי גופי השלטון - מרבית התכנון המתארי ניזום על – תכנון ביוזמת השלטון המרכזי .2

משרד , הללו כוללים בין השאר את מינהל התכנון. משרדי וגופי ממשלה, המרכזיים, כגון משרדי התחבורה, הבינוי והשיכון ומינהל מקרקעי ישראל אך גם גופים נוספים

). 2009, ורטל השירותים והמידע הממשלתיפ(הבריאות וכדומה , התיירותהשלב הראשון הוא הכנת תכנית . תהליך התכנון הסטטוטורי נערך לרוב בשני שלבים

את אופיו , מגדירה את החזון של הרשות, אב הקובעת את אסטרטגיית הפיתוחומגדירה שטחים לפיתוח , מתווה את המדיניות התכנונית ושלבי הפיתוח, הרצוי

תכנית זו איננה סטטוטורית למרות שהיא נדונה . ם וכפי שנזכר לעילמסוגים שוניהשלב השני הוא הכנתה של תכנית . ת התכנון המחוזייידי היררכי-ומאושרת על

בודקת את , מתאר מקומית שמפרטת את מסמך תכנית האב לתכנית סטטוטוריתגבי קובעת הנחיות והוראות ל, המדיניות בתכנית האב ואת האפשרות ליישומה

לעיתים . שימושי הקרקע השונים ומגדירה את שלביות הפיתוח והמימוש של התכניתהתכנון נערך בשלב אחד של הכנת תכנית מתאר אשר מהווה את הבסיס להכנת

).2009, אתר משרד הפנים(תכניות מפורטות יותר ולרוב בקנה מידה מצומצם יותר

מרביתם הגורפת של צוותי התכנון . בפועלחשוב להפריד גם בין יוזמי התכנון לבין מבצעיולמשל (ומקצתם משתייך לסקטור הציבורי ) משרדי תכנון(משתייכים לסקטור הפרטי

).במסגרת צוותי התכנון של הרשות המקומית

ניתן להבחין בחלוקה היררכית – של המוסדות המתכנניםמבנה הסמכויות ויחסי הכוחות , הרמה הארצית ובה משרדי וגופי הממשלה השונים– המתכננים המוסדותמסויימת בקרב

. והרמה המקומית הכוללת את הרשויות המקומיות

ההנחיות והכללים , אין ספק כי הרמה ההיררכית הארצית אמורה לקבוע את המדיניות. שלאורם יבוצע בין השאר גם התכנון והפיתוח ברמה המקומית, לפיתוח במדינת ישראלגם למשרדי וגופי , שרד הפנים אחראי לתחום התכנון והבנייה במדינהבעוד מינהל התכנון במ

משרד הבינוי והשיכון אחראי על אספקת דיור ברמה . ממשלה אחרים השפעה רבה וניכרת, משרד התחבורה אחראי לאספקת שירותי תחבורה טובים ויעילים, איכותית לתושבי המדינה

משרד , וח ההתיישבות ושימור הקרקעמשרד החקלאות ופיתוח הכפר אחראי לתכנון ופיתמשרד התיירות על פיתוח ואספקה של , האוצר אחראי על תכנון וביצוע התקציב הלאומי

משמע שכל אחד ). 2009, פורטל השירותים והמידע הממשלתי(שירותי תיירות וכיוצא בזאת ת הקיימת מגופים אלו מקדם מדיניות בתחום מסויים והתכנון הכולל אמור להתייחס למדיניו

יחסי הכוחות בין משרדי הממשלה והגופים השונים באים לידי . בתחומים השונים ולשלב בינןבתחום האחריות שנקבע להם ובסמכויות הביצועיות , ביטוי בין השאר בתקציב המוקצה להם

, יחסי הכוחות הללו אינם סטטיים והם משתנים לאור ההקשר הפוליטי. שהם מפעילים . הסביבתי וכן הלאה הקשורים לרוח ואופי התקופה,הכלכלי, החברתי

מועצות , רשויות מקומיות הנחלקות לעיריות251רמת הממשל המקומי מאורגנת בצורה של

ו ומשמש מצד אחד כנציגרכזיהשלטון המקומי כפוף לשלטון המ. מקומיות ומועצות אזוריותפורטל השירותים (רכזי את התושבים בפני השלטון המפני התושבים ומצד שני כמייצגב

שיטת הממשל הדמוקרטית מתבטאת בכך שהמועצות השונות ). 2009, והמידע הממשלתי .בבחירות מקומיות נבחרות, של הרשויות המקומיות

- 13 -

מציינת כי למרות תהליך השחרור של הרשויות המקומיות מכבלי ) 2008(רייש -ימיןיה

בעל מאפיינים , אלא בתהליך מורכב יותראין מדובר בעצמאות גדולה יותר , השלטון המרכזיהחוקרת מסכמת כי חלוקת התפקידים בין השלטון המקומי . ביזוריים וריכוזיים כאחד

הן , והשלטון המרכזי אינה מוגדרת בבירור וכי למרות היותן זרוע מבצעת של השלטון המרכזי הרשמיות לבין לדעתה היעדר התיאום בין סמכויותיהן. גרפו לעצמן יותר סמכויות בפועל

התפקידים שהרשויות המקומיות מבצעות מביאה מצד אחד לעצמאות רבה יותר ומצד שני החוקרת מציינת כי . להיעדר תקציבים ההולמים את התפקידים החדשים שהן לוקחות לעצמן

.לאור מצב זה קשה להעריך אם מעמדו של השלטון המקומי מתחזק או שמא יעילותו נפגעת

– דרכי התקשורת שלהם עם האוכלוסיה וסוג הקשר הקיים, יתוףכנון לשיחס מוסדות התכן ישנו הבדל בין המוסדות ברמה -כמו. משתנים בין גורם לגורם וכן בין אגף לאגף בהם

.הארצית לבין המוסדות ברמה המקומית

משרד הפנים אחראי בין השאר על תחום , בהשוואת משרדי ממשלה שונים ביחסם לשיתוףתחום המשפיע מהותית על האוכלוסיה בישראל , )2009, אתר משרד הפנים (והבניההתכנון

. והמתבקש כי יהיו בו רמות מסויימות של יכולת השפעה של הציבור על קביעת המדיניותאתר משרד (משרד הבריאות האחראי בין השאר על תכנון שירותי הבריאות במדינה , מאידך

ראי בין השאר על תכנון וביצוע של המדיניות או משרד האוצר האח) 2009, הבריאותפועלים בעיקר בכלים מקצועיים שבהם ) 2009, אתר משרד האוצר(הכלכלית של הממשלה

התרבות הדמוקרטית ועקרונותיה , עם זאת. יש לכאורה פחות מקום לשיתוף הציבור הרחבשפיע על מאפשרים את קיומם של מאבקים ציבוריים שמטרתם להביא לשינוי מהותי ולה

דוגמאות למאבקים מסוג זה ניתן לראות בהפגנות . המדיניות הלאומית בנושאים שוניםהפגנות ופעילות הארגונים הירוקים , 2007הסטודנטים כנגד המלצות ועדת שוחט בשנת

הפעילות הציבורית כנגד תכנית , כנגד התחנה הפחמית באשקלון בשנים האחרונות במשרד הפנים משתמע גם מכך שהוא האחראי העיקרי היחס לשיתוף.ההתנתקות וכדומה

חוק זה . 1965 – ה"התשכ, חוק התכנון והבניהלהפעלת המוסדות ותהליכי התכנון מכח , לעומת זאת. במעמד של התנגדותוזאת חובה לשיתוף הציבור ים שקובעבודדיםהוא אחד ה

גורף על רשויות חלים באופן 1998 -ח "התשנ, חוק חופש המידעחוקים אחרים כדוגמת יש לציין כי חוק זה מתייחס להיבטי העברת מידע . ציבוריות ובהן גם משרדי הממשלה

.ובהוראותיו נקבעו סייגים שונים המאפשרים שלא להעביר מידע מסויים מסיבות שונות

נמחיש את השוני . דרכי התקשורת של גופי התכנון השונים עם האוכלוסיה שונה מגוף לגוף, הראשון. ל לשלטון המקומי במשרד הפנים לבין מינהל היבשה במשרד התחבורהבין המינה

לטיפוחו ולחיזוק הדמוקרטיה , אחראי לאופיו ולפעולתו של השלטון המקומי בישראל, אתר משרד הפנים(המקומית והגברת אפשרותם של תושבים להשפיע בסביבת חייהם

בין , רה לצורך הסעת נוסעים ומטעניםהשני אחראי על אספקת שירותי תחבו, מאידך). 2009והוא כרוך פחות באספקת , השאר באמצעות התכנון של תשתית התחבורה היבשתית

).2009, אתר משרד התחבורה(שירותים ובמגע ישיר עם הציבור

למשל . סוג הקשר בין גופי התכנון ובינם לבין האוכלוסיה אף הוא כולל מגוון רחב של יחסיםהמסחר , יבה קשור לפיקוח ורישוי של עסקים שמשרד התעשייההמשרד להגנת הסבהמשרד לבטחון פנים נתפס בקרב חלק מהאוכלוסיה כמספק את . והתעסוקה עשוי לעודד

כגורם מגביל , כדוגמת האוכלוסיה הערבית, המצרך של ביטחון ציבורי ובקרב חלק אחר .ומטריד

היא בכך שהמרחק , ברמה המקומיתההבדל העיקרי בין הגופים ברמה הארצית לבין אלו ש

להשפעה ישירה יותר של התושבים הוא קטן יותר ברמה המקומית מאשר השפעתם על הרשות המקומית זמינה יותר באופן כללי לפניות התושבים ונבחרי הציבור . הרמה הארצית

.בה מושפעים באופן ישיר יותר מדעת הקהל המקומית

- 14 -

היות וגופים אלו משמשים כקובעי , מצד אחד– תוףהיחס בין תהליך התכנון לתהליך השי

הם עשויים לראות בתהליכי שיתוף אמצעי לשיפור גיבוש , מדיניות וכמקבלי החלטותתהליכים מסוג זה מהווים את הבסיס לעקרון הדמוקרטי הבסיסי של ניהול , בנוסף. המדיניות

התהליכים עשוי להיתפס עצם קיום , כן-על. עצמי וקשורים לאמון הציבור במוסדות הממשלבכדי לשמר את כוחם ואת הלגיטימציה , כחיובי ואף כהכרחי מבחינת הגופים השונים

.לקיומם

חלק ממוסדות התכנון הללו טרם גיבש מדיניות ברורה לגבי תהליכי שיתוף ציבור , מצד שני .לשם מה וכיצד, מתי יש להפעיל את התהליכים הללו, במסגרת התכנון מטעמם

שיתוף לשל מגמות מצביעים על תחילתן שייתכן וסימנים חיוביים ם האחרונות קיימים בשני

את למשל כוללים סימנים אלו. מטעם גופים בעלי סמכויות תכנון ברמות השונותהציבור ; 1999 - הקמתה של ועדה ציבורית לגיבוש דפוסים לשיתוף הציבור בתכנון עירוני בחיפה ב

; 2005 -יפו ב- ף הציבור בקבלת החלטות בעיריית תל אביבייזום תכנית עירונית לשיתו ;2007 -ל משרד ראש הממשלה עם אישים ונציגי ארגונים בחברה האזרחית ב"מפגשי מנכ

החברה האזרחית והמגזר , יחסי הממשלה" בעניין 2008החלטת הממשלה מפברואר וושא שיתופי יחידה מייעצת בנ"שמשמעותה הקמת שולחן עגול משותף ומיסוד " העסקי .במשרד ראש הממשלה" פעולה

איננו , כפי שמתבצע כיום בגופי התכנון השונים, באופן כללי ניתן לומר כי תהליך התכנון

לשיתוף הציבור יתרונות , עם זאת. מחוייב בהליכי שיתוף הציבור והוא יכול להתבצע בנפרדדבר זה בא לידי ביטוי בין . שונים ונושא זה תופס מקום רב יותר בתהליכי התכנון עם הזמן

נדה ' ופיתוח עקרונות אג1992בשנת ) ם על סביבה ופיתוח"ועידת האו(השאר בהצהרת ריו וכן בתהליכי שיתוף הציבור שהופכים נפוצים יותר במסגרת תהליכי תכנון 1997 בשנת 21

.שונים בישראל

בור הרחב נתפסים ארגוני המגזר השלישי והצי–והמגזר העסקי המגזר השלישי, הציבורהללו מחזיקים בידע מקומי שאיננו . אף הם כחלק ממכלול השחקנים בשדה התכנון המרחבי

מושפעים מהתכנון ויכולים להשפיע עליו בצורות שונות ובהן , בידי הגופים האחראים לתכנון .הפעלת לחץ ציבורי והתנגדויות תכנוניות

הן בייזומן של תכניות מקומיות והן , כנוןהמגזר העסקי הוא מגזר נוסף המעורב בתהליכי ת

הוא גורם נוסף המשפיע , מגזר זה מונע מתוך כוונת רווח והיות וברשותו משאבי הון. ביישומן .על התכנון בישראל

הוא מורכב בישראל רי וסטטוט-נושא שיתוף הציבור בהקשר של התכנון המקומי, לסיכום

נים על גופים שונים ורבים האמו מכילה כי מערכת התכנון בישראלמסתמן . ורב מימדישחקנים נוספים המושפעים והמשפיעים עליה כוללים את . הביצוע והיישום של התכנון

הארגונים והפרטים שוררת , בין הגופים. הציבור והמגזר העסקי, ארגוני המגזר השלישיות וגופי בעוד והרשוי. מערכת יחסים מורכבת והכוחות היחסיים בה אינם ברורים עד תום

מתגבר קולם של השחקנים , התכנון מחזיקים בסמכויות קבלת ההחלטה באופן מסורתיהנוספים ועולה הדרישה שלהם לקחת חלק בתהליכי קבלת ההחלטות המשפיעות

של קביעה באם כן תלוייה במערכת קבלת ההחלטות תהליכי השיתוףהפנמת . עליהםבהמשך פעילותם וכן המסורתית לתכנון ונים מוסדרים בקרב הגופים בעלי הסמכותנמנג

באמצעות המערכת הדמוקרטית . של גופי המגזר השלישי והציבור לקידום תהליכים אלויכול הציבור לקדם היבטים אלו בתמיכתו בנציגים , תקופתיותבחירותהמבוססת על

. זוהתומכים בגישה

- 15 -

שיתוף כאמצעי מול שיתוף כמטרה

שהתקיימו עם מובילי צוותי תכנון ויועצים לשיתוף יםל העגונותבמסגרת מפגשי השולחעלה כי ניתן להבחין בשתי גישות שונות , מטעם מינהל התכנון והמרכז לחקר העיר והאזור

. כמטרה או כאמצעי–בין המשתתפים המתייחסות לשאלת מהות השיתוף

ימציה לקיומו שיתוף הציבור הוא מטרה בפני עצמה והוא בסיס הלגיט, לפי הגישה הראשונהבנוסף נועד השיתוף לייצר תהליכים של שיח . כפי שתואר לעיל, של הממשל הדמוקרטי

.ותרבות דמוקרטיים בהם לציבור יש יכולת השפעה על חייו באופן אקטיבי

, המתייחסת לשיתוף כאמצעי והמתמקדת בתוצר התכנוני עצמו, השנייהגישהלפי ה, כפי שהוצג. את המוצר התכנוני ולהתאימו לצרכניוהתשומות מתהליך השיתוף נועדו לשפר

את גישה זו . ישנן דרכים רבות ושונות של שיח עם הציבור לצורך השגת המידע המבוקשגישה התומכת בתהליכים של שיתוף הקשורים גם לביזור הכוח והעברת : ניתן לפרק לשתיים

ישה הפוכה בהתייחס וג; הסמכות לקבלת החלטות מסויימות מהמתכננים והרשות לציבורהעושה שימוש בתהליכים שונים לצורך קבלת מידע לגבי עמדות וגישות , "רמות השיתוף"ל

רמת השיתוף כפי , במקרה של הגישה השנייה. בציבור מבלי לוותר על סמכויות כלשהןשתפורט בהמשך נמוכה יחסית ותהליך השיתוף מהווה בעצם מעין עלה תאנה לתהליך של

.יה בלבדקבלת אינפורמצ

מתייחסים בטיפולוגיה השנייה למיזמים דליברטיביים אל מטרות ) 2008(שיימן וגופר - גולדמן, 1999 -מ Button & Mattsonהחוקרים מסתמכים על מחקרם של . התהליך עצמו

בבחירתם להציג ארבע אוריינטציות מרכזיות המתייחסות למטרות תהליך השיתוף וליחסו שמדגישה האוריינטציה החינוכית: הללו כוללים את. דליברטיבייםשל הציבור כלפי מיזמים

סוגיות ובעיות ושל , את תפקידם המחנך של תהליכים דליברטיביים ללמידה של נושאיםהאוריינטציה ; המסגרת של יכולת ההשפעה של האזרחים באמצעות השתתפות

המשתתפים אשר מדגישה את התהליך שבו מגיעים להסכמות אשר כלהקונצנזואלית המדגישה את התוצר ושמה פעילה- אינסטורמטליתהאוריינטציה ה; "יכולים לחיות עימן"

השמה דגש על מגוון האוריינטציה הקונפליקטואלית; את הדגש על שותפות אינטרסים . ההסכמה לצורך זיהוין-הדיעות הקיים ועל נקודות אי

מנטלית עוסקות בתוצר ובהקשר החוקרים מסכמים כי בפועל הגישות החינוכית והאינסטרוהמיזם השיתופי ואילו הגישות הקונפליקטואלית והקונצנזואלית עוסקות בתהליך ומהותן היא

מיזם יכול שיתאפיין בשילוב כלשהו של הגישות השונות , כן-כמו. המתודולוגיה התהליכית .והוא איננו מוגבל לגישה זו או אחרת

האם . נושא המנדט שמקבלים יועצי שיתוף הציבורבמסגרת דיוני השולחנות העגולים עלה

או שמא מטרתו היא ? מטרת השיתוף היא לקדם תהליכים בוני אמון בין הציבור לממסד ? איסוף עמדות הציבור וגיוסו למען קידום ההליך התכנוני בלבד

תהליך התכנון עצמו הוא תהליך בעל מטרה ברורה שהיא תכנית סטטוטורית או תכנית

. עשוי לנבוע ממטרות רבות ושונות של בעלי העניין השונים, תהליך השיתוף לעומתו. תמדיניו. ניתן ביטוי למטרות המתייחסות הן לתוצר הרצוי והן לתוצר התהליכי, בתהליכי שיתוף שונים

היא מטרה הנוגעת לתהליך ואילו מטרה " חיזוק התרבות הדמוקרטית ביישוב"מטרה כגון . נוגעת לאופי התוצר הרצוי" לצרכים של מגזרים שונים באוכלוסיההתאמת התכנון"כדוגמת או הגדרת מספר מטרות אשר אינן , ברורה למטרות תהליך השיתוףהיעדר הגדרהייתכן כי

מביאים לעירוב בין השניים , מפורטות בשלבים מאוחרים יותר למטרות משנה ויעדיםברור כי שיתוף . ים והמשתתפיםהמשתפ, ולמחלוקות סביב הפרשנות בין יוזמי התהליך

גם מטרות שמתבטאות אולם השיתוף עשוי להשיג, הציבור כערך מתייחס להיבט ההליכי .בתוצר הסופי

- 16 -

תמיכת הממסד בשיתוף הציבור בתכנון

, לסיווגם ומיונם של מיזמים שיתופיים) 2008(גולדמן וגופר -טיפולוגיה הראשונה של שיימןההחוקרים מעריכים את רמות השיתוף . המיזמים השיתופייםשל" רמות השיתוף"מתייחסת ל

לפי מימדים שונים כאשר מיזם בעל רמת שיתוף גבוהה הוא מיזם שבו קיימת מעורבות .ציבורית הקשורה גם בהשפעה מהותית על תהליך קבלת ההחלטות

.תמיכת הממסד בשיתוףאחד ההיבטים של עוסק ב משך השיתוף ומעמדו שלמימדה

תשובה לשאלה מתבטא לדעתם ב, של השיתוף מבחינת יוזמי השיתוף ומטרותיהםדו מעמככל שמיזם , לדידם. פעמי או במסגרת מיזם ארוך טווח-האם השיתוף נערך במיזם חד

כך יש לו סיכויים רבים יותר להיטמע , פעמי- השיתוף ארוך יותר וממוסד יותר והוא איננו חד על תרבות ההשתתפות האזרחית במקום וכפועל להשפיע, או בתקנות/ולהתמסד בחקיקה ו

קשורים משך השיתוף ומעמדו חשוב לציין כי . יוצא מכך גם להיות מוטמע בתוצר עצמובמחוייבות הנדרשת , באפשרות להטמעת הידע, באפשרות לביצוע התהליכים עצמם

, יותרככל שהמיזם ארוך. מהמשתתפים וכפועל יוצא מכך גם ביחס הפוך אל הייצוגיות שלהםבאפשרות המשתתפים להטמעת , כך קיים מרווח זמן מספיק לקיום התהליכים בצורה ממצה

בנטייתם של משתתפים לנשירה מהתהליך ובאי , הידע וליצירתו של ידע דליברטיביהאפשרות של אוכלוסיות חלשות יותר לעמוד בהקדשת הזמן הנדרש להשתתפות במידה והן

.אינן מקבלות תגמול על כך המוסדות מתייחס למימד , אותו מעלים החוקרים, תמיכת הממסד בשיתוףנוסף של פן

כאשר יוזמי התהליך ההשתתפותי , לדידם. והאישים השותפים ונכונותם ליישום התוצריםכך רמות השיתוף עשויות להיות גבוהות , ויישומההם גופים בעלי סמכויות קביעת מדיניות

בעיקר , כי יש צורך בבחינת הנכונות ליישום התוצרים,מדגישים החוקרים, עם זאת. יותרר הדבר כרוך כאשר מדובר באלו המנוגדים למדיניות שאותה מנסים המוסדות להוביל וכאש

.בביזור העוצמה שלהם

מעמדם של התוצרים של מתייחסים החוקרים גם למימד " רמות השיתוף"בטיפולוגיית תוצרים בעלי מעמד מייעץ כאשר הם , ייביםהתוצרים עשויים להיות מח. תהליך השיתוף

נלקחים בחשבון בתכנון המדיניות וביצועה או כאלו בעלי מעמד הצהרתי בלבד שאיננו נלקח .בחשבון ואיננו מוצא את ביטויו במסגרת ההחלטות לגבי בחירת המדיניות

החוקרים . מקום המיזם בתהליך קבלת ההחלטותמימד נוסף שמציעים החוקרים הוא

כך מתחזקת התחושה , רסים כי ככל שתהליך השיתוף נעשה בשלבים המוקדמים יותרגובקרב המשתתפים בדבר יכולת ההשפעה של התהליך ובהערכתם את תהליך השיתוף

לעומת . דבר זה עשוי להתבטא גם בהערכה של הטמעת התוצרים עצמם כמובן. ותוצריותתף במיזם לאחר שהמדיניות כבר החוקרים מעלים את החשש כי הזמנת הציבור להש, זאת

, כגון בשלבי ההכרעה בין חלופות מוגבלות והמוסכמות מראש על קובעי המדיניות, עוצבהמהווה שימוש בתהליך לצורך הקניית לגיטימיות ציבורית למדיניות מבלי לכלול תשומות

.משמעותיות כלשהן מטעם המשתתפים

משרד הפנים והרשות (רכת הממסדית ניתן גם לבחון את המחוייבות של המע, לבסוףהקצאת ב, לשיתוף הציבור) צוותי התכנון והיועצים לשיתוף הציבור(והמקצועית ) המקומית

זמן לתהליך וכן , משאבים אלו כוללים בין השאר תקציב ייעודי. לתהליך השיתוף משאביםה . זמן עבודה של עובדים לצורך תכנון התהליך והוצאתו אל הפועל

ה באה לידי ביטוי בגישהממסדית לשיתוף הציבור בתכנון מחוייבות המערכת , לסיכום

גישה זו מתבטאת הן במעמד . הרשויות היוזמות ובעלות הסמכות המסורתית לתכנוןשלהן להיבטים של התרבות הארגונית הנוגעת לקיום , לתהליךמעניקים שגופים אלו

תוצרים ולמעמד שהם נותנים הן לנכונות שלהם ליישם את ה, תהליכים השתתפותיים, בנוסף. בתהליך התכנוןבשלבים בהם הוא מופעל במסגרת קבלת ההחלטותוהן , להם

- 17 -

בזמן , המחוייבות מתבטאת גם בהקצאת המשאבים מטעם המוסדות ובין השאר בתקציב .שניתן לתהליך עצמו ובזמן העובדים שמוקדש לו

חון את המחוייבות של הרשויות בישראל אנסה להציג כיצד ניתן לב, לאחר סקירה כללית זובעוד ורמת השלטון . רמת השלטון המרכזי ורמת הרשות המקומית–בשתי רמות שונות

יועץ במסגרת עבודתו של המרכזי מהווה את מערכת ההקשר לשיתוף הציבור בתכנון עץ בהתייחס לעבודתו של היורלוונטית יותר היא לרוב רמת השלטון המקומי , לשיתוף ציבור

.בפועל

לשיתוף הציבור בתכנוןוהמחוייבות השלטון המרכזי המסגרת הארגונית שעשוייה להצביע על המחוייבות של השלטון המרכזי לשיתוף הציבור

היבטים נוספים באים לידי ביטוי בפסיקה ובנהלים . בעיקר בחקיקהבתכנון באה לידי ביטוי מתמקדים , לעילכפי שנסקרו , טי החקיקההיב. וכן בכללי ההתנהלות שנחשבים כנורמטיביים

בעיקר בהיבטים של יידוע הציבור ובמתן מידע תכנוני במסגרת השלבים האחרונים של ניתן מעמד של זכות טיעון במסגרת הליך , עם תום התכנון בפועל. תהליכי התכנון

נון האלמנטים הללו של שיתוף במסגרת הליכי התכ, )2003(מן וסדן 'רצ'לפי צ. ההתנגדות .אינם מצביעים על מחוייבות לקיומו של שיתוף הציבור כתפיסת עולם וכמדיניות

מסגרת מחייבת של יועץ לשיתוף ציבור במסגרת המכרזים להכנת תכניות קיימת , כיום

מסגרת זו מחייבת את צוותי . מטעמו של מינהל התכנון במשרד הפניםמתאר מקומיותזו עשויה להשליך על הכרתן של הרשויות המקומיות קביעת חובה . התכנון הניגשים למכרז

הדרישה לקיומו . בדרישה הנורמטיבית לשיתוף וכפועל יוצא גם בצורך שהביא לדרישה זאתשינויי וקידומם של , )תכניות אב ומתאר מקומיות(של יועץ לשיתוף הציבור במכרזים לתכנון

של הגופים הציבורייםחקיקה שונים שמטרתם הגברת זרימת המידע והגדלת הייצוג 2)ח"תשס (86 - ו1)ג"תשס (65 או תיקונים 1998 –ח "התשנ, חוק חופש המידעכדוגמת

על עמדה התומכת בנחיצותם של מצביעים, 1965 –ה "התשכ, חוק התכנון והבניהלהיוזמה המשותפת של , בנוסף. תהליכים שונים אשר יאפשרו את השתתפות הציבור בתכנון

, מרכז לחקר העיר והאזור בטכניון לבחינת שיתוף הציבור בתכנון המקומימינהל התכנון וה, אשר מצאה את ביטויה בכינונה של הוועדה לעניין זה והקצאת המשאבים השונים לפעילותה

.הכרה בצורך בשיפור שיתוף הציבור בתכנוןמצביעים אף הם על ה

ללת במכרזי התכנון מטעם נכ2001מציינת כי למרות שהחל משנת ) 2006(רימלט , עם זאתהדרישה מנוסחת בדרך כלל בצורה , מינהל התכנון דרישה לביצוע מהלך של שיתוף ציבור

, לדעתה. לאקונית כאשר הדרישה בפועל היא לפירוט המתודולוגיה ותהליך השיתוף בלבד והיא נובעת מהעדר קיומה של מדיניות מובנית באשר הנחיה זו הינה כללית ומעורפלת

הגדרת הציבור בתהליך ובעיקר למחויבות , רמת השיתוף הרצויה, השיתוף ואופיולמטרותרימלט . מוסדית לתמוך בהיבטים המורכבים של התהליך ולפעול להטמעת תוצריו בתכנית

מציינת כי המכרז להכנת תכנית מתאר לחיפה היה יוצא דופן שכן הוא כלל דרישה לקיום .מסגרת שלבי הבקרה וההערכהתהליך שיתוף הן לאורך התהליך והן ב

אי קיומם של נהלים והנחיות ברורים הנוגעים לביזורן של סמכויות כלשהן , לדעתהמצביע על גישה שמרנית הרואה בשיתוף אמצעי להשגת מידע לצורך התכנון ואולי , לציבור

אי קביעת הפירוט של מרכיב שיתוף . אף לצורך מיתון המתח הקיים בין הציבור לרשויותית חלוקת המשאבים לצורך משאירה את סוגי, הציבור בתכנון במסגרת התקציב לתכנון

ידי צוותי התכנון אשר גישתם עשוייה לנוע מתמיכה בשיתוף לראייתו כבלתי נחוץ או ב התכנון . כמסרבל

לחוק התכנון והבניה הוסיף נציגות ציבורית לוועדה המחוזית באמצעות הוספת נציג ארגון 2002 –ג "תשס, 65תיקון מספר 1

. הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבההגג של הגופים לחוק התכנון והבניה קבע חובת פרסום של הודעות בנושאי תכנון ובניה ושל תכניות 2008 –ח "תשס, 86תיקון מספר 2

.באינטרנט

- 18 -

הוגש במסגרת מפגש בין מנהל , במסגרת ניסיונות לקדם את היבטי שיתוף הציבור בתכנון

ומנהל האגף לתכנון מקומי ומפורט לבין איגוד המתכננים בנושא מכרזי מינהל התכנון לפי מסמך זה ). 2009, רימלט(מסמך ובו התייחסות לסוגיות בשיתוף הציבור בתכנון , התכנון

, מוצע כי מינהל התכנון יטמיע את שינוי תמחורו של מרכיב שיתוף הציבור בהצעות למכרזיםהגדרתו כאחוז נדרש מההצעה במכרז או תימחורו , התכנוןלהגדיר אותו מראש על ידי מינהל

בנוסף מוצע כי מרכיב . בנפרד מהצעת המחיר הכוללת והערכתו בשלב הערכת האיכות בלבד לפחות מהערכת 10%שיתוף הציבור בהצעות המכרזים יוערך באופן איכותי בהיקף של

הגישה "רכה במסגרת ולא כפי שנהוג היום הע, ההצעות על בסיס קריטריונים מפורטים . מהערכת ההצעות15% - שמהווה בכללותה כ" התכנונית

היבטים . ם היבטים הנוגעים למחוייבות מינהל התכנון לתהליךמועלי, מסגרת אותו המסמךבאלו עוסקים בקביעת נהלים והנחיות מטעם מינהל התכנון כלפי הרשויות המקומיות בנוגע

בין השאר מועלית דרישה כי הרשות . מטעמולתהליך שיתוף הציבור בתכנון שניזום עוד מוצע לשלב במפרטי התכנון מטעם מינהל התכנון . המקומית תהיה מחוייבת לתהליך

הצעה נוספת היא הבטחתם . הנחיות הנוגעות לחובת יידוע ושקיפות מטעם הרשות המקומיתבמסמך , לבסוף.של אמצעי יידוע בסיסיים כגון פרסום אינטרנטי באתר מינהל התכנון עצמו

, מטעם מינהל התכנון, ר ועדת ההיגוי לתכנית"מוצע לעגן היבטים של אחריותיות בכך שיו . לאחר תהליך השיתוף ולאורויתחייב לפרסם התייחסות מנומקת וכתובה לתוצרי התכנון

מינהל התכנון מכיר בחשיבותו של שיתוף הציבור בתכנון באמצעות גיבוש נוהל , לסיכום

של הנחיות ןהיעדר, עם זאת. יועץ לשיתוף במסגרת מכרזי התכנון מטעמולשילוב שלכמו גם היעדר , ונהלים הנוגעים לכיצד יש לבצע את תהליך השיתוף ומהן הדרישות ממנו

משאירים את אופן היישום של התהליך כפוף , ועיגון חובות פירסום והנמקהתקצוב נפרד .ות המקומיותלפרשנות האישית של צוותי התכנון והרשוי

לשיתוף הציבור בתכנוןוהמחוייבות הרשות המקומית

נבחין בין שתי , לצורך הדיון העוסק במחוייבות הרשות המקומית לשיתוף הציבור בתכנון :גישות שעשויה הרשות המקומית להחזיק

כאשר הדרישה לקיומו של תהליך שיתוף נכפית על הרשות המקומית מעצם .1 .מכרז לתכנון מטעם משרד הפניםהכללתה כאחת מדרישות ה

כאשר הדרישה לקיומו של תהליך שיתוף על ידי משרד הפנים נתמכת בגישה חיובית .2של הרשות המקומית לשיתוף ובהתנהלות משתפת או כאשר תהליכי שיתוף הציבור

.בתכנון הם אף ביוזמתה

אך מלבד זאת ,היות ומינהל התכנון מציג דרישה לשיתוף הציבור במסגרת מכרזי התכנוןפעמים רבות תהליך שיתוף , מקצה את המשאבים לתהליך התכנון באופן בלתי מפורט

. הציבור תלוי בנכונותן של הרשויות עצמן ובשיתוף הפעולה עימן

מהות יחסי הכוחות בין מינהל התכנון והרשויות המקומית באה בין השאר לידי ביטוי נות בנושא זה רבה ובעוד וישנן רשויות חלשות השו. במסגרת ועדת ההיגוי לתכנית המתאר

כך קיימות גם רשויות חזקות היכולות להתנער מהם , אשר נאלצות לקבל תכתיביםבמסגרת דיוני השולחן העגול של הוועדה לבחינת היבטי שיתוף הציבור בתכנון . ולהכשילם

.הוצגו שתי האפשרויות הללו, מקומי

עשויה ההתנגדות לשיתוף התושבים לבוא לידי ביטוי ,ברשויות המחזיקות בגישה הראשונה, במניעת והסתרת מידע או בהזנה במידע שגוי, באי שיתוף פעולה לצורך הקצאת משאבים

בהטיית מיקוד השיתוף לנושאים בהם יש קונצנזוס ציבורי והימנעות מעיסוק בנושאים מעוררי .מחלוקת

- 19 -

המתבטאים בתמיכה , הליך השיתוףברשויות בהן יש הבנה של היתרונות הגלומים בתעוסקים ונבחרי הציבור הבכירים ביותרבעירייה יםניתן לראות את בעלי התפקיד, בתהליך

ראש האגף , כדוגמת מהנדס העיר אלו יםבעלי תפקיד. בתהליכים עצמם ומובילים אותםייע עשויים לס, עצמוחברי מועצת העיר וראש העיר , מנהל אגף הרווחה, לתכנון אסטרטגי

רבות בארגון ובהקצאת המשאבים הנדרשים ויעזרו לחדד את השאלות שמעניינות אותם ברשויות מסוג זה ייתכן כי התרבות של שיתוף הציבור . במסגרת תהליך קבלת ההחלטות

.ממוסדת במידת מה וקיימים נהלים פורמליים ובלתי פורמליים לקיום הקשר עם הציבור

סוגיית תמיכת הרשות , שפע רבות מגישת הרשות המקומיתותהליך שיתוף הציבור מוהיות , כן- על. והמקומית היא שאלה בסיסית שעל יועץ לשיתוף הציבור לבחון במסגרת עבודת

היועץ לשיתוף הציבור להעריך לעצמו את תמיכת הרשות יכול פירוט האמצעים שבאמצעותם .יבורבתפקיד היועץ לשיתוף הצובא תחת הפרק הבא שיעסוק יהמקומית

תפקיד היועץ לשיתוף הציבור

הגדרת התפקיד

קיימות דרכים שונות למענה על הצורך של הציבור בהשתתפות והצורך של המתכננים אחת הדרכים היא באמצעות יועץ או צוות יועצים בעלי ידע וניסיון בתכנון . בשיתוף הציבור

עץ לשיתוף הציבור בהתבסס פרק זה יציג את הגדרת תפקידו של היו. והובלת תהליכי שיתוף .שבתאי כחלק מעבודת הגמר שלה-על המחקר שערכה טלי וישניה

התייחסות לנושא לדעתה סוקרת מספר תפקידים הכוללים ) 2002(שבתאי -טלי וישניה

יידוע , שיתוף הציבור ואשר להם מאפיינים הכוללים בניית מנגנונים ליצירת קשר עם תושביםשסוקרת תפקידים ה. פיזי תוך התייחסות להיבטים חברתייםוייצוג תושבים וכן תכנון

מתאם ; עובד קהילתי;שכונתי/ מתכנן קהילתי;מתכנן בלשכה פתוחה לקהל כוללים תהחוקר- מנהל מחלקה לתכנון חברתי; מנהל מרכז ייעוץ ומידע לתושבים בנושאים אורבניים;התכנית

.עמנהל יחידה לתכנון אסטרטגי ומיד ו;אורבני בעירייה

שבתאי את הצורך בתפקיד יועץ לשיתוף -וישניהבין השאר בודקת , בעבודת הגמר שלהאת סוגי ורמות התכניות , את עבודתו ברשות, את התפקידים שעליו למלא, הציבור בתכנון

, עיתוי מינויו, מול הרשותעבודתומסגרת היקף , את דרכי מינויו, שבהן הוא אמור לעסוק. התפקיד ולהערכתוו שלם הנדרשים לו ואת הדרכים להטמעתתחומי ההשכלה והכישורי

המחקר נערך בקרב נשאלים .לבסוף בונה החוקרת פרופיל של יועץ לשיתוף הציבור בתכנון הן נבחרי ציבור והן – אנשי רשויות :וכללאשר בתהליכי שיתוף הציבור בתכנון והשתתפו ש

ואנשים מקרב ;ברשות או ארגון אנשי מקצוע שאינם מועסקים ; ממוניםיםבעלי תפקיד .החברה האזרחית

עמדה שיוצגה , צורך בולט ביועץ לשיתוף הציבור בתכנוןישנו ממצאי המחקר מעלים כי

גישה זו נתמכה באופן דומה על ידי אנשי המקצוע . המרואיינים במחקר76 - מ86%ידי - עלמקרב . )76% (הרשויותידי אנשי -ובאופן בולט פחות על) בהתאמה88% - ו92%(והציבור

הרשות מייצגת באופן פעולתה : הגורסים כי אין צורך בתפקיד עלו בין השאר הסיבות הבאות קיימים שעשויים למלא את יםישנם בעלי תפקיד; את הציבור והנושא מובנה במערכת

כי אירגונים חוץ ממסדיים צריכים כן שיתוף הוא חלק מובנה בתפקידי המתכנן ו, התפקיד .לנושאלדאוג

קיומו של אדם מקצועי בעל הצורך בהסיבה הבולטת בצורך בתפקיד היא , לפי המחקר

סיבות .היכולות והסמכות להוביל תהליך של שיתוף הציבור בתכנון, הכישורים, ההשכלהעדרו של גורם יהו נוספות אך מהותיות פחות כוללות צורך בגישור על נתק בין הציבור לרשות

חינת התשובות לפי קבוצות המרואיינים עולה כי ישנו קשר בין סוג בב. מסייע לציבורה

- 20 -

מבין אלו שרואים את הצורך באדם . יועץקיומו של המרואיין לבין הסיבה שבשלה יש צורך בבשל , ככל הנראה, זאת. על אנשי הרשויות34% -נמנים על אנשי המקצוע ו 44%, מקצועי

.היעדר ידע ויכולת מקצועית בתחום השיתוף מצאה החוקרת כי ההבדלים בין קבוצות המרואיינים , תפקיד היועץמהות הגדרת בדיקתב

ולאחר מכן ) 64%( והנחייתו) 74%( תכנון תהליך השיתוףהשונות קטנים והם מתייחסים לוהעלאת המודעות לנושא ) 23%(יידוע הציבור , )42% (ליצירת קשר בין הציבור לרשות

.)16% (השיתוף

) 69% (תחומית-כולל השכלה רב לפי המרואיינים שנדרש לתפקיד היועץתחום ההשכלה -גורסים כי היא צריכה לכלול את תחומי התכנון והעבודה הקהילתית וכמהם 35%כאשר , משפטים, תכנון ותחום נוסף כגון גישורחושבים כי היא צריכה לכלול את תחום ה 28%

. סוציולוגיה וכדומה

כוללים את ידי המרואיינים - שהוערכו כחשובים מאוד עלץהכישורים הנדרשים מהיוע). 59%(וכושר הדרכה והנחייה ) 72%(יצירת קשרים בין אישיים , )80% (היכולת לגשר

יכולות נוספות הקשורות לעולם התוכן של היועץ שכוללים יכולת קריאת תוכניות והכרת 45% (אך במידה נמוכה יותר ,למילוי התפקידמאוד מערכת התכנון נמצאו אף הם כחשובים

בבדיקה מצרפית של התכונות החשובות והחשובות מאוד לצורך ביצוע .) בהתאמה47% -וכאשר אחריו ) 97%( ניתן לראות כי יצירת קשרים בין אישיים היא החשובה ביותר ,התפקיד

כושר הדרכה , )94%(הכרה טובה של מערכת התכנון , )96%(בסדר יורד היכולת לגשר ).אחד- כל92%(ייה ויכולת קריאת תכניות והנח

לעומת חלק ניכר ,על היועץ להיות נייטרליטענו כי ) 66%(מרבית המרואיינים במחקר

לאור הממצאים דבר זה מקבל חיזוק).28%(פחות שטוען שהוא צריך לייצג את הקהילה מציעים כי מהמרואיינים34%, לפי תוצאות המחקר. המתייחסים למקום העבודה של היועץ

במסגרת ארגון לא 25%- מתוך משרדי הרשות וכ30%, הוא יעבוד מתוך משרד מקצועי . ממסדי או מוסד מחקר

, רשותלהוק או יועץ קבוע -שעשוי לנוע בין יועץ לתכנית אד, בבחינת היקף העסקת היועץ

כלול אשר מכיר את מ) 84%( יש צורך ביועץ קבועטען שמהמרואיינים עולה כי רוב ניכר מכיר את הרשות ואת קבוצות העניין השונות בקרב האוכלוסיה ו, התכניות הקיים ברשות

האפשרות כי הוא יזוהה עם הרשות ובכך יאבד עשוייה להעלות את עמדה זו , עם זאת. היטבהחוקרת מדגישה כי יש צורך להבחין בין היקף העסקת היועץ לבין . מהיותו גורם נייטרלי

, יועציםסוגי 2להעסיק עצמם הצעה של המרואיינים על סדר היום מעלה היא. מקום עבודתו הנדרשות לתהליך פנימי לרשות שיהיה בסמכותו למנות יועצים חיצוניים לתוכניותהראשון .והשני היועצים החיצוניים המועסקים לצורך תהליך שיתוף בתכנית מסויימת, שיתוף

יש צורך בהעסקת יועץ לתכנית ורסים כי ג) 68%(החוקרת מצאה כי מרבית המרואיינים

תומך בגישה לפיה יש ) 21%(וכי מיעוט מתוך המשיבים ההיררכיה התכנוניתמכל רמות .בתכניות רק עד רמת היישוב ולא באלו שמעליהביועץ צורך

.יותוראוי כי הגורם שממנה את היועץ יהיה מקרב הרש) 56%(לדעת מרבית המרואיינים

ההתפלגות בקרב קבוצות . ממסדי- שטענו שהוא צריך להיות חוץ26% -לעומת כ, זאתידם -המרואיינים מצביעה על כך שאנשי הרשויות והציבור מעדיפים שמינוי היועץ יתבצע על

) 61%(ואילו אנשי המקצוע תומכים בגישתם של אנשי הרשויות ) בהתאמה45% - ו63%(בכדי שהרשות לא תוכל להתנער ובמערכת הממסדית בכדי לאפשר ליועץ תפקוד מיטבי

.מהאחריות לתהליך

- 21 -

השלב שבו יש צורך במינוי היועץ הוא מהמרואיינים גורסים כי 98%לפי ממצאי המחקר . שבו עולה הרעיון והצורך בהכנת תכנית, "טרום תכנוני"השלב ה

מציעים להקים מסגרת הכשרה ייחודית ) 83%(מהממצאים עולה כי מרבית המרואיינים

) 33%(התמחות במסגרת הלימודים האקדמאיים , )61%(ללת קורסים והשתלמויות הכו ).6%(והכשרה מעשית בתחום

אלו : מימדי הערכה שונים3מציעה החוקרת , לצורך הערכת הביצוע של תפקיד היועץ

אלו ; הגורמים המשתתפים ומספר המפגשים כגון מספר ,המתייחסים לתהליך עצמו ומאפייניו כגון יצירת ערוצי תקשורת בין הרשות לציבור ויצירת ,לתוצאה לטווח הארוךהמתייחסים שביעות הרצון , מדדים לטווח הקצר המתייחסים למידת ההשפעה על התכנית; שינוי בקהילה

מרבית . ביצוע מהיר והעסקתו של היועץ בשנית, הקטנת התנגדויות ויצירת הסכמה, הכלליתמדד לפי יכולתו להשיג תוצאות בטווח יחת היועץ תמעריכים כי הצל) 66%(המרואיינים

לעמדת . מדד ביחס לתהליךימעריך כי הצלחתו ת) 26%( בעוד שיעור נמוך יותר ,הקצרידי ועדה ציבורית המשותפת לרשות - החלק הניכר מהמשיבים ראוי כי תפקוד היועץ ייבחן על

. יעריכו את התפקוד שלוטען כי ראוי שהרשויות) 26%(ושיעור נמוך יותר ) 32%(ולציבור

:במסגרת העבודה גובש הפרופיל המומלץ של יועץ לשיתוף הציבור שכולל "טרום תכנית"ידי הרשות בשלב - מינוי על � תפקידו לתכנן ולהנחות את תהליך השיתוף בכל סוגי התכניות � נאמן למקצוע ולתפקיד, היועץ יהיה נייטרלי � טיהיועץ צריך להיות עצמאי ולעבוד ממשרד פר �בעל ; תחומית הכוללת את תחום התכנון-היועץ צריך להיות בעל השכלה רב �

אישיים ובעל יכולת הנחיה טובה-ליצור קשרים בין, יכולת לגשר; הטמעת תפקיד היועץ תהיה באמצעות ביצועם של תהליכי שיתוף מוצלחים �

גיבוי של ; הכשרה של אנשי מקצוע ורשויות בתהליכי שיתוף; חינוך לשיתוף ויות בחוק ובמימוןהרש

ציבורית משותפת היא זו שתעריך את תפקוד היועץ ובעיקר לפי יכולתו הועד � להשיג תוצאות בטווח הקצר

את תפקידו של היועץ לשיתוף הציבור ניתן לבחון גם בהתייחס לתפקידו של יועץ חברתי כפי

. )2006', ואחרונן (קהילתי בתהליכי תכנון ובניה-שמוגדר במדריך לשילוב נספח חברתיאך אין , קהילתי מונח עקרון שיתוף הציבור-אמנם בבסיס המדריך להכנת נספח חברתי

הידברות עם מניעה כי הכנת הנספח תערך על ידי בעל מקצוע ללא קיומו של תהליך שיתוף ו . הציבור

קיימת חפיפה בשלבי עבודתו של היועץ החברתי לשלבי עבודתו של יועץ לשיתוף , עם זאת

שניהם צריכים לזהות את האוכלוסיות שיושפעו ועשויות להיות בעלי עניין . בור בתכנוןהציקיים דמיון בין תחומי הידע הנדרשים מהיועצים הללו והמשלבים ידע , בנוסף. בתכנית

היבט נוסף בו יש דמיון וחפיפה הוא . עבודה קהילתית ותכנון עירוני, מתחומי מדעי החברה . היועצים הללוהכלים בהם עושים שימוש

ניתן לבחון אם , בתחומי הידע ובכלים של יועצים אלו, היות וקיימת חפיפה בתוצרים, מכאן

, לחלופין. ניתן לשלבו עם עבודתו של יועץ חברתי, כאשר מתבצע תהליך של שיתוף ציבורציבור ניתן ומומלץ לשלב תהליך של שיתוף ציבור בכדי לאפשר ל, במידה ונערך נספח חברתי

המוצעות אל החלופות , התייחס גם אל המטרות החברתיות שעומדות בבסיס התכניתל . כתוצאה מיישומןההשפעות החברתיות הצפויות ו

- 22 -

אתיקה מקצועית

תפקידו של יועץ לשיתוף הציבור בתכנון איננו מוגדר באופן ברור ואחיד בקרב בעלי תפקידים כל אחד מגורמים אלו עשוי לצפות . בקרב הציבור ובקרב בעלי המקצוע עצמם, ברשויות

חשוב לדעתי להתייחס לנושא האתיקה המקצועית הנוגעת , היות וכך. מהיועץ משהו אחר .שאלות אתיותלדוגמאות אעלה מספר אציג את מהותו של קוד אתי ו, לצורך כך. לעבודתו

צד לנהוג יצירתו של קוד אתי מספקת מסגרת לבעלי מקצוע כאשר הם ניצבים בפני דילמות כי

כללי התנהגות הנוגעים לקשר הראוי של הקוד מספק קווים מנחים ומתווה . במקרים שוניםמהווה הקוד בסיס לבקרה , בנוסף. בין בעל המקצוע לבין הלקוחות שלו ובעלי מקצוע נוספים

. עצמית

מתאר מספר ערכים מנחים לעבודת ) 2005(הקוד האתי של האיגוד הישראלי לפיתוח ארגוני . שקיפות; מקצועיות; יושר ויושרה; אמון ודיסקרטיות; שמירה על כבוד האדם: ייעוץה

רמה מקצועית גבוהה ללא קשר : הקוד מגדיר מספר עקרונות בעבודתו של יועץ, בנוסףהייעוץ מעוגן בהתקשרות המבוססת על הסכמים לגבי ; או לכל אינטרס אחר, לגובה התשלום

על היועץ לדאוג ; חות והגורמים שאיתם מתבצעת העבודההעבודה והתנאים שיובהרו ללקו .לפיתוח היכולת המקצועית והאתית שלו

חובותיו של ; הקוד מפרט כללים מנחים הנוגעים להיבטי האחריות של היועץ כלפי לקוחותיו

; האחריות של היועץ כלפי עמיתים למקצוע; היועץ לשמירה על אמון ודיסרקטיות כלפיהם .וכן חובותיו בפרסום נאות; למערכת ששכרה את שירותיוהקשר בין היועץ

היועץ לשיתוף ציבור עשוי להתקל בסוגיות אתיות שונות במהלך עבודתו עם הציבור ועם

דרישות נבוע למשל מ לציבור עשוייםמצבי דילמה במסגרת עבודת יועץ לשיתוף ה. הרשויותמהציבור שמושפע בוודאות באופן שלא לכלול בתהליך השיתוף מגזר מסויים הרשויות מטעם

.דרישה למניעת מידע מסויים מהציבור וכדומה; מהותי ובאופן נבדל ממגזרים אחרים

במהלך עבודתושאלות שעשויות לסייע ליועץ לשיתוף הציבור בכדי לנסות . יועץ לשיתוף הציבור במסגרת עבודתולסייע לשעשויות אציג שאלות בחלק זה

בעבור . אלות ירוכזו תחת נושאים משותפים בכדי להקל על הקריאההש, וליצור מבנה ברורוכן אנסה לחדד מדוע ואיך , סקירה קצרה של ספרות המתייחסת אליהאציג , כל נושא

. תוך מתן דוגמאות להמחשה במידת האפשר,השאלות רלוונטיות לעבודת היועץ

תמיכת הרשות המקומית בשיתוף הציבור

מומלץ כי היועץ , הרשות המקומית על תהליכי שיתוף הציבורבשל ההשפעה הרבה של גישתלשיתוף הציבור יבחן את גישתה של הרשות לצורך הבנת הקשר הפעולה המוסדי שבו הוא

.בהמשך אמורות לסייע לו לקבל תמונה ברורה יותרשיוצגו השאלות . אמור לתפקד

פלטפורמות לשיתוף מצאותן שליהבחינת קיומם של נהלים מוסדרים לשיתוף הציבור והציבור עשויה לשמש כבחינה מקדימה לתמיכה בשיתוף הציבור כתפיסת עולם ברשות

.המקומית או כביטוי למהות הקשר בינה לבין תושביה

מידת התמיכה של הרשות המקומית ניתנת לבחינה באמצעות בחינת המשאבים , בנוסף . השונים שהיא מקציבה לתהליך השיתוף

- 23 -

בהתייחסם למשאבים ) 1978 (Glennהתבססו על , )1981 (מן'רצ'צון וי-לו, אלתרמן, מונים החוקרים את הצורך בשטחי מפגש, בנוסף למשאבי הזמן והתקציב. הדרושים לשיתוף

נדרשת בחינת אופן , בעבור כל אחד מהמשאבים השונים. בציוד ובמכשור רלוונטיים-באופן חד; וכז או באופן מבוזרהחוקרים שואלים אם המשאב נדרש במר. ההקצאה הדרוש

, וכן כיצד הדרישה למשאב משפיעה על תהליך השיתוף עצמו; פעמי או במספר פעמים שונות .על הדרישות ממבצעי השיתוף ועל המשתתפים בו

o האם קיימים נהלי עבודה מחייבים ברשות המקומית לעניין שיתוף הציבור

?פי חוקנדרש לל מעברהאם קיימים נהלי פרסום ? בתכנון קיומם של נהלי עבודה הקשורים בשיתוף הציבור מצביע כמובן על מיסוד תחום זה

נהלי העבודה מסדירים , במידה והם קיימים. בעבודה השוטפת של הרשות המקומיתבמובן של היעדר הצורך בגיבוש נהלים וכללים והגעה עליו את עבודת היועץ ומקלים

.גי הרשות המקומית ומערכת השלטון המרכזינצי, להסכמה עליהם בין צוות התכנון

ישנן מספר דוגמאות מהשנים האחרונות לגיבוש נהלים מחייבים לתהליכי שיתוף . הציבור בתכנון בערים שונות בישראל

בעיריית ירושלים גובש דגם עבודה לשיתוף פעולה בין האגף לתכנון העיר לבין

מעורבות תושבים בתכנון אורבני –המינהלים הקהילתיים במסגרת הליכי התכנון עיריית ירושלים והחברה למרכזים ולמינהלים קהילתיים (בשכונות ירושלים

: הנוהל מגדיר שני סוגי תכניות שההתייחסות אליהן היא שונה). 2000, בירושליםהנוהל מפרט את שלבי העברת המידע וההיוועצות . תכניות רגילות ותכניות מורכבות

יה עם המינהלים הקהילתיים וכן את הפעולות ולוחות הזמנים שעל של גורמי העיריהמתכנן השכונתי לנקוט ולעמוד בהם במסגרת שלבי התכנון מול העירייה ומול

חשוב . כדוגמת הוועדה הפיסית במינהל והציבור בשכונה,גורמים נוספים במינהל לייצג את הציבור לציין כי דגם זה יוצא מתוך הנחה כי המינהלים הקהילתיים שואפים

דגם העבודה מתייחס בעיקר לקשר שבין הרשות המקומית לבין , עם זאת. הרחבמסגרת העבודה של המינהלים מול . קרי המינהלים הקהילתיים, הנציגות הציבורית

. הציבור הרחב נשארת מחוץ לדיון בנוהל

ה של שיתוף בשנים האחרונות תהליך של גיבוש נהלי עבודמתקיים יפו -א"בעיריית תלפי הטיוטא לנוהל המנחה לשיתוף הציבור . הציבור בקרב כלל מחלקות העירייה

מוצגים הקריטריונים לפיהם מסווגות , )2008, אביב יפו- עיריית תל(בהליכי תכנון מפרט , להליך מסוג זההנדרשות בעבור אלו . תכניות בהתאם לצורך בהליך שיתוף

כגון הכנת נספח שיתוף , בתהליך עצמוהנוהל את השלבים העיקריים הנדרשיםוההתייחסות לתכנית ולתהליך , קידום התכנית עד לדיון לצורך הפקדתה, ציבור

ח במסגרת הטיוטא נדרשת הצגת הדו. ףמהדיון להפקדתה ועד אישורה למתן תוקועדה המקומית וכן נוספות דרישות לפרסום והליך השיתוף בפני חברי ה לשהמסכם

; הנחיות לתיאור התכנית: הנוהל כולל. מעבר למחוייב בחוקההפקדה והתכניתפירוט הנושאים ליידוע ולשיתוף וכן הגדרת מטרות הליך ; למיפוי בעלי העניין

הנחיות להכנת תכנית עבודה לשיתוף הציבור והגדרת אמצעי השיתוף ; השיתוף .המרכזיים

לשיתוף הציבור קיומם של נהלים המגדירים מתי נדרש לקיים תהליכים, לסיכום

מהווה בסיס להחלטה המקל על עבודת הרשות עצמה ביחס לתהליכי התכנון שלה ההגדרה של כיצד לבצע . וכן מייצרת מדיניות מוגדרת ושקופה בנושא בפני תושביה

באילו שלבים ביחס לתהליך התכנון ואילו שאלות דורשות מענה , את השיתוף גרת העבודה שנדרשת ממנו ומתווה לומסייעת ליועץ להבין מהי מס, והתייחסות

.בסיס ליצירת תוכנית שיתוף המותאמת להקשר הספציפי של המקום והתושבים

- 24 -

o ניהול והקצאת משאביםלהאם קיים או האם יש נכונות לקידומו של מנגנון ? מטעם הרשות המקומיתתהליך השיתוףבעבור לוגיסטי

ית שמגדירה באילו תנאים בעוד והשאלה הקודמת עסקה בקיומה של מסגרת ממסדשאלה , וכיצד יש לקיים תהליכי תכנון הכרוכים בתהליכים של שיתוף הציבור בתכנון

זו עוסקת בקיומו של מנגנון שמטרתו ברשות המקומית היא לדאוג לתיאום בהקצאת חשוב להדגיש כי בעוד והשאלה מתייחסת .המשאבים מטעם הרשות המקומית

או מחלקות שות בנויה מיחידות משנה הכוללות אגפים כל ר, לרשות כגוף אחד ושלם, לפיכך. איכות סביבה וכדומה, חינוך, רווחה, תפעול, תכנון או הנדסה כגון ,ותשונ

קיימת חשיבות רבה בקיומו של מנגנון בתוך הרשות עצמה לתיאום בין יחידות המשנה שלה המחזיקות בתחומי ידע ובמשאבים שונים החשובים בעבור תהליכי

.השיתוף

קיומו של מנגנון מסודר להקצאת המשאבים לתהליך מסייע רבות ביישומו ומקל על היועץ יכול להתמקד .היועץ לשיתוף הציבור שפעמים רבות פועל כיועץ חיצוני לרשות

במקרה כזה בתכנון התהליך עצמו והוצאתו אל הפועל ופחות בגיוס המשאבים עצם קיומו של . ם ושונים ברשות המקומיתשעשויים לדרוש תיאום בין אגפים רבי

מצביע על מחויבות הרשות המקומית לקיומה של תרבות השתתפות דר ומנגנון מס . אזרחית ולהקצאת משאבים בפועל

o האם הרשות המקומית מוכנה להקצות משאבים לתהליך השיתוף?

בתוך הרשות שתפקידו נועדו של מנגנון להבדיל מהשאלה הקודמת שעסקה בקיומ ונקבעו לו סמכויות בתחום הקצאת משאבים לתהליכי שיתוף הציבור בתכנוןלסייע ב

. השאלה הנוכחית עוסקת בנושא הקצאת המשאבים בפועל,זה

עשויים לכלול העברת ניהול לוגיסטי של תהליך השיתוףסיוע בהקצאת משאבים ו, שהקצאה של מקומות מפג, מידע ופרטים אודות פלטפורמות הקשר הקיימות

דרישת מחוייבותם של בעלי תפקיד קיימים או נוספים כמתווכים לתהליך או מתכננים שכונתיים וכן ראש , בדים קהילתייםעו, בדים סוציאלייםעו(כמשתתפים בו

טיים נוספים כגון מחלקת צוותי התכנון וראשי מחלקות רלוונ, מהנדס העיר, העיר .ארגונו וכיוצא בזאת, ם התהליךפרסו, )תפעול וכדומה, שיפור פני העיר, רווחה

שהוגש במסגרת המפגש בין מנהל מינהל התכנון ומנהל האגף לתכנון מקומי במסמך

ם היבטים מועלי, )2009, רימלט(ומפורט לבין איגוד המתכננים בנושא מכרזי התכנון הקצאת סוגייתבין השאר מועלה . הנוגעים למחוייבות הרשות המקומית לתהליך

הליך תיתקיים הוצאת מכרז מטעם מינהל התכנון לפני עוד צע כי המשאבים ומולמיסוד מחוייבות הרשות המקומית וכן תוגדר חובה של הקצאת רפרנט מטעם מחייב

. שיסייע בארגון המשאבים הנדרשים לוהרשות המקומית לתהליךת ביצוע לוגיסטי באמצעו–כמו כן מוגדרים במסמך עקרונות ניהול לוגיסטי שכוללים

אחריות הרשות על פירסום החומרים שיופקו על ידי היועץ , הרפרנט ובהנחיית היועץ .הקצאתו של תקציב לוגיסטי נפרד לשיתוףו, וצוות התכנון

נוגע לחובת יידוע ושקיפות מטעם במוצע לשלב הנחיות במפרטי התכנון , לבסוףתוצרי , כנוןפרסום מידע לגבי שלבי הת, הרשות המקומית בדבר עצם קיום התהליך

כן מוצע להבטיח אמצעי יידוע בסיסיים -כמו. ביניים עיקריים ותוצרים סופיים מלאים .או אמצעי תקשורת נוסף/כגון פרסום אינטרנטי באתר הרשות המקומית ו

האם הן ? האם קיימות פלטפורמות קשר בין הרשות לתושב �

?האם הרשות מוכנה להעביר מידע אודותן ליועץ? מעודכנות עשויות להצביע על מן ועומקן של פלטפורמות קשר בין הרשות לתושבקיו

". התושב כלקוח"נורמה של תרבות השתתפותית ביישוב ועל גישה של ; ערוצי תקשורת ופנייה אל נציגים ברשות:פלטפורמות אלו עשויות לכלול

- 25 -

קיומה של ו ;עובדים שמהותם איתור צרכים וסיוע לפלחים שונים בציבור .וכת כגון מינהלות רובע או מינהלים קהילתיים וכדומהמערכת מתו

העבודה והפעילות של הרשות המקומית כרוכה מטבעה במגע עם הציבור

ישנם אנשי קשר מקרב הציבור ברשות יםלבעלי תפקיד. בדרכים שונותעורכים פילוחים של אוכלוסיות אף יםלעיתים בעלי התפקיד. שלהםלצרכים

לדוגמא מחלקת הרווחה . רכי עבודתם השוטפתלצשונות ואנשי הקשר . ומגישה לה סיועה ענייהעם אוכלוסיבין השאר עובדת

תהליך שיתוף , לות התייחסות לאוכלוסיה מסויימתכאשר מטרות התכנון כול

קבלת פרטים של אנשי קשר . הציבור ראוי שיכלול תקשורת ישירה עימהקשר עשויה לעזור רבות באוכלוסיית היעד מטעם המחלקה שנמצאת עמם ב

היכרותה של המחלקה את האוכלוסיה והצרכים . יועץ לשיתוף הציבורללהתאים את תהליך השיתוף לצרכים עשויה לעזור לו גם , המיוחדים שלה

. אלו

העברת מידע ליועץ וההשפעה האפשרית נמחיש את החשיבות של הנכונות ל. ף באמצעות דוגמאשל העברת המידע הרלוונטי על תהליך תכנון השיתו

בתשתית הקיימות הבעיות זהות מהן לתכנית שבה מנסה צוות התכנון בה רבה יעניאוכלוסיה נניח שבאזור קיימת . בעירמסויים אזור העירונית ב תכנון של תהליך שיתוף .לצרכי פרנסתהלעבוד שעות ארוכות שנאלצת

שיתגמל את המשתתפים בו באופן כספי עשוי להגדיל את שיעורי .ההשתתפות

פרטים על מתנדבים ופעילים מקומיים פורמות הקשר עשויות לכלול פלט

התארגנויות ציבוריות מקומיות מסוגים שונים וכן מוקדי אספקת , ספציפייםלמשל התארגנויות ציבוריות עשויות לכלול . שירותים מטעם העירייה עצמה

,נוערתנועות , רגוני מגזר שלישי ברמה הארצית והמקומיתא, ועדי שכונהקידום של ועדי פעולה ל, מרכזים לגיל השלישי, ועדי הורים בבתי ספרכוללים דוגמאות למוקדי אספקת שירותים לציבור . נושאים שונים וכדומה

, מוקדי פניות ציבור במחלקות העירייה, סים"מתנ, מינהלים קהילתייםלמשל ,טיפות חלב, בתי כנסת ,בתי ספר ,רפרנטים אזוריים ברשות המקומית

.וכיוצא בזאתמרכזי סיוע לאוכלוסיות שונות

ועדכון היות ותהליך אפיון הרשות והמיפוי של פלטפורמות הקשר וכן ריכוז ישנה חשיבות רבה כי הרשות המקומית , בעבודה רבהכרוכים המידע לגביהן

תוכל לספק את המידע הנדרש לצורך עבודתו של היועץ לשיתוף הציבור לצורך כך יש חשיבות לקיומו של המיפוי אצל גורם רלוונטי . יידיבאופן מ

לעדכון לדאוג ,לנכונות הרשות לביצוע הליך מיפוי ראשוני, ברשות המקומיתולבסוף גם להגדרת הדרכים והאמצעים לאספקת , תקופתי של המיפוי

.המידע ליועץ

שויים לכלול היות וגורמי קשר שעשויים להופיע במסגרת המיפוי עיצויין כי שבמקרים ייתכן .פרטים של פרטים בציבור שאינם בעלי תפקיד פורמלי

הרשות המקומית עשוייה להיות מוגבלת בהעברת מידע עליהם לגורם , כאלו . כגון היועץ לשיתוף הציבורכלשהוחיצוני

, ועדה לבחינת שיתוף הציבור בתכנון מקומיובדיוני השולחנות העגולים של ה

של פלטפורמת קשר כתנאי מקדים לקיומו הקיומ לגבי בחינת עלתה הצעה .של תהליך שיתוף או אף כתנאי מקדים לתהליך תכנון

- 26 -

לסייע במסגרת עריכת אבחון פלטפורמות הקשר הקיימות עשויות , לבסוף

המצריך התייחסות להיבטים , כלשהוקהילתי מעודכן לצרכי תכנון ספציפי .שטחים הסמוכים לוהחברתיים והקהילתיים בשטחו וב

בעבור קיים פרופיל קהילתי בעבור אזור התכנון או ברשות האם �

?האוכלוסיה שעשויה להיות מושפעת מהתכנוןקהילה של הפרופיל קהילתי ומיפוי שתוצרו הוא הוא תהליך אבחון קהילתי

סייע ליועץ לשיתוף הציבור תוצר זה עשוי ל. אוכלוסיה בתחום התכנוןוה לצורך גיבוש תהליך ,לוסיה שעשויה להיות מושפעתלמפות את האוכ

. השיתוף , מהווה אוסף של נתונים על מאפיינים גיאוגרפייםהקהילתי פרופיל ה

פירוט של אמצעי המגורים ,וחברתיים של הקהילה, כלכליים, היסטוריים, השירותים והארגונים המשרתים אותה, התשתיות הפיזיות, והדיור שלהם

, הבעיות והצרכים שלה, המקומית ומבנה הכוח בקהילהפרטי המנהיגות סדן (הקשרים שלה עם קהילות אחרות ובעלי תפקיד מחוצה לה וכדומה

. )1987, פרי-וכהן

, ' ואחרונן(קהילתי בתהליכי תכנון ובניה -המדריך לשילוב נספח חברתיבגיבוש החלופות , נועד לסייע בגיבוש המטרות החברתיות של תכנון, )2006

בעלי העניין זיהוי מדריך נכללים בבשלב הקודם לתכנון . ן והערכתהתכנוניות מובן כי במסגרת הכנת תכנית חדשה . מאפייניהם העיקרייםתבתכנית והכר

מיפוי והערכה של האוכלוסיה שתושפע מהתכנית מחדש שליש צורך בביצועשלב זה נדרש לצורך הבנת הבעיות . ושעשויה להיות מושפעת ממנה

השלבים המוקדמים בהכנת צרכים המקומיים וקיים היזון הדדי בינו לבין וה . תכנית לשיתוף הציבור שכולל אף הוא את זיהוי בעלי העניין ומאפייניהם

תהליכים קודמים או שנוצר ב ,באם קיים ברשות המקומית פרופיל קהילתי

ון הוא יכול לסייע הן לצרכי התכנ, של הרשות השוטפתהכתוצאה מפעילותבהתייחס להיבט החברתי והן לעבודת היועץ לשיתוף הציבור בתכנון תהליכי

.השיתוף המתאימים ?האם הרשות מוכנה להקצות מקומות מפגש �

, הרשות המקומית מפעילה שירותים ציבוריים שונים כגון מוסדות חינוךכל אלו עשויים לשמש כמקומות מפגש עם הציבור לצורך תהליך . תרבות ודת

ידי הרשות לצורך קיום תהליך השיתוף מהווה תחליף -העמדתם על. וףהשיתדבר שעשוי להסתכם בעלויות , לצורך בהשכרתם של מקומות מפגש חלופיים

.נכבדות

. חשוב כי הרשות תהיה גמישה ותוכל לספק את אופי מקום המפגש הנדרשנדרשים בדרך , בשיטות לשיתוף הכוללות משתתפים רבים כדוגמת שאררט

בשיטות . כלל אולמות גדולים וכן חדרים קטנים יותר לעבודה בקבוצות, הכוללות מספר משתתפים קטן יותר כגון שולחנות עגולים או קבוצות מיקוד

. יתאימו יותר חדרים קטנים יותר האם יש ? לתהליך מטעמהאנשי קשר האם הרשות מוכנה להקצות �

לחייב בעלי נכונות ברשות להשתתף באופן אקטיבי בתהליך ו ? לקחת בו חלקיםתפקיד

- 27 -

יםמטעם הרשות המקומית לצרכי תיאום לוגיסטי חיוניאנשי קשר הקצאת הרפרנט משמש ראשית כל כאיש קשר בין . לצורך יישום תהליך השיתוף

הרפרנט משמש גם ככתובת . הציבור לרשות בהקשר לתהליך השיתוףהיות . גיסטי של התהליךיע לו בתפעול הלויבעבור היועץ לשיתוף הציבור ומס

חשוב שאיש , והיועץ הוא לעיתים יועץ חיצוני שאיננו בעל תפקיד בעירייה שאחראי גם על ,הקשר יהיה איש קשר מקומי ומטעם הרשות המקומית

שמש ככתובת הרפרנט עשוי ל, בנוסף. תיאום בין יחידות הרשות השונותיח הציבורי והוא עשוי ציבור בנושאי תכנון שונים שנמצאים בשברורה לפניות

או מדד עמדות ציבוריותגורם המאפשר הערכה ראשונית של לשמש כ . ראשוני לעוצמתן

תפקיד הרפרנט הוא בין השאר להפנות פניות בנושאים שאינם נוגעים

אחראי הרפרנט , בנוסף. לתהליך אל הגורמים הרלוונטיים ברשות המקומיתתיאום השתתפות של , לתהליךהציוד הנדרש , לארגון של מקומות המפגש

דוגמא לרפרנט . ברשות וכדומהיםאנשי מפתח מקרב הציבור ובעלי תפקידברמה המקומית שעל בסיסו נבנה תיאור זה הוא תפקיד המתכנן השכונתי

).2000, עיריית ירושלים(במינהלים הקהילתיים בירושלים

תמיכת ה על מצביעבתהליך השיתוף בעירייה םי של בעלי תפקידםמעורבות נכונותם לקיים שיח עם הציבור. הרשות המקומית בתהליך השיתוף

באופן בלתי אמצעי והיא מצרכי התושבים םהתרשללמוד ולמאפשרת להם במסגרת עבודתם צרכים אלומשפרת את היכולת שלהם לענות על

ליצור אווירה של שיתוף עשוייה השתתפותם במפגשים , בנוסף. השוטפת במידה והם מתייחסים באופן כנה בין הציבור לרשות המקומיתפעולה ואמון

.טענות וצרכים שעולים במסגרת תהליך השיתוף אל ואמיתי ?האם הרשות מוכנה לשאת בעלויות הפרסום �

בידי הרשות המקומית משאבים רבים המאפשרים ליידע את הציבור לגבי ת מודעות לוחו, בין השאר, הללו כוללים. התהליך ולהזמינו להשתתף

וכן אמצעי קשר עם גורמי במידה וקייםאתר האינטרנט של הרשות, ציבוריים .תקשורת פרטיים באמצעות מערכת הדוברות בעירייה

מימון הפקת הפרסום ותלייתו כרוך במשאבים לא מעטים ולכן יש צורך

. להתייחס להיבט זה במסגרת הכנת הערכת התקציב לתהליך השיתוף

קריאה פומבית , השיתוף הנבחר כולל פנייה לציבור הרחבבמידה ותהליךלהשתתפות מטעם הרשות שיוזמת את התהליך היא אחד השלבים

, חשוב כי הפנייה תכלול את תיאור התהליך, בין השאר. החשובים להצלחתו שימוש באמצעי התקשורת . ממנושלביו השונים והתוצרים הרצויים, מטרתו

דה והתהליך איננו כרוך בקריאה להשתתפות הקיימים יעיל מאוד גם במי .אלא בהיבטי יידוע בלבד

קיומם של בחינתבאמצעותהן המחוייבות של הרשות המקומית ניתנת לבחינה , לסיכוםבמידת שיתוף הפעולה מצידה הן מנחים ומסגרות לקידום נושא שיתוף הציבור ונהלים

.שוניםמסוגים בהיבט של הקצאת משאבים

לצוות התכנון או בינו לרשות הקיים בין הציבור הקשרמהות

ברשויות המקומיותבבחירות מציגה את הירידה בשיעורי ההשתתפות ) 2008(בלאנדר בולט חוסר , בין הסיבות שהיא מונה למיעוט ההשתתפות. לאורך השנים מאז הקמת המדינה

- 28 -

שבים כזירה שיש השלטון המקומי נתפס בעיני חלק מהתו, לדעת החוקרת. האמון והשחיתותניהול ומ,חלטות לבין מי שמושפע מההחלטותהקרבה בין מקבלי הה הנובעת מ,בה שחיתות

ם של היעדרם לדעת החוקרת הפים נוסמיםגור. לקוי שתורם אף הוא לדימוי השלילי שלו אינם הציבורנבחרי, לדעתה. ת של שיתוף אזרחיםוזמויקיומן של ו אחריותיות, שקיפות

, לרמות נמוכות יותרם הרשויות שותף לניהול הרשות ואין ביזור סמכויות מטערואים בציבור .כמו שכונות וקהילות

בין משותפים יוזמות לתהליכים מתכננים של מצב זה מצביע על קושי רב העומד בפני

. הרשויות המקומיות לציבור

זהות שתי הערכת תהליך השיתוף ניתן לשלב של ב, )2002(לדעתן של וקסמן ובלאנדר , להשפעה על תהליך התכנון ותוצריוים גיעמ בו אזרחים אכן – שיתוף אמיתי. צורות עיקריות

המשמש – שיתוף למראית עין. תוך העצמה אישית וחיזוק נורמות דמוקרטיות וחינוך אזרחיאת המוסדות כאמצעי להשגת הסכמה של הציבור הרחב למדיניות ותוכניות אשר נוסחו

. ונכתבו מראש

הוא צעד חשוב בביסוסה של , בעיקר ברמה המקומית, שיתוף תושביםהחוקרות טוענות כי מלמעלה 'זמתם ומן הראוי לבחון פרויקטים של שיתוף שי, ואולם. תרבות דמוקרטית אזרחית

ויש בכך כדי להחריף עוד יותר , שכן לעתים השיתוף הוא למראית עין, בעין בקורתית' למטהשיתוף אמיתי סולל את . המוסדות הנבחרים והבירוקרטיה, האזרחיםאת פער האמון בין

, הדרך לשיפור איכות המדיניות הציבורית ולהרחבת אופקיו של תהליך קבלת ההחלטותאלא הוא מחריף את הניכור בין האזרח , ואילו שיתוף למראית עין לא רק שאינו תורם

.והרשויות

נים כי תוצאות לוואי לשיתוף הציבור בתכנון עשויות טוע) 1981(מן 'רצ'יון וצ-לו, גם אלתרמןהקצנת חילוקי הדיעות , לכלול את העלאת ציפיות האוכלוסיה לרמה שקשה להגיע אליה

יצירת קשיי ביצוע עתידיים בשל האפשרות לארגון התנגדות , והגברת הקונפליקט בין קבוצות. מיתה של הרשות המקומיתפוגעים בתד, כל אלו כמובן .המשתתפיםמלמדיניות בקרב חלק

לאמון הציבור בין השאר תהליך שיתוף שנערך כראוי עשוי לדעת החוקרים לתרום , עם זאת) 2008(שיימן וגופר -גולדמןלדעת . ובנציגות הציבורית הממונהבמערכת השלטונית

ומביאה בין השאר לשיפור טיב היחסים בין הרשות דמוקרטיה דליברטיבית אכן פועלת .אך הם מסייגים מסקנה זו וגורסים כי ביצועו של הליך דליברטיבי איננו מובן מאליו ,לציבור

מציינים את הניסיון הקודם של האוכלוסיה בתהליכי שיתוף ) 1981(מן 'רצ'יון וצ-לו, אלתרמן

בקבלת החלטות ואת היחס לגוף המתכנן כגורמים הרלוונטיים לגיבוש של אסטרטגיית . שיתוף

האם ?רת של השתתפות הציבור בקבלת החלטות ברשות המקומיתהאם קיימת מסו �

?קיים אמון של הציבור בנבחריו. מידת האמון של הציבור בנבחריו משתנה בהתאם להקשר הספציפי ולרשות הספציפית

. בנושאים מסויימים ואילו באחרים לאיםייתכן כי קיים אמון של הציבור בממלאי התפקידהוא נושא הטעון ניגודי עניינים , הישירה על התושביםל השפעתובש, נושא התכנון המקומי

. אינטרסים שוניםלבעלי והנוגע

) 2009(במהלך השולחנות העגולים מטעם הוועדה לבחינת שיתוף הציבור בתכנון מקומי גורמים ינםעולה כי אופי התרבות הפוליטית המקומית ויחסי האמון בין הציבור לנבחריו ה

בין הרשות קשר . יש לתת את הדעת עוד בשלב תכנון תהליך השיתוףחשובים עליהםקיום בסיס טוב להוא רציף ועקבי חיובי קשר , הוק- אדקשר הנובע מצורך שאיננו לציבור

.תהליך שיתוף

- 29 -

מוצאים עצמם מול רשות מקומית שבה אין תרבות של לעיתים מתכננים ויועצים לשיתוף , במצב כזה. ונציגי הציבור טוענים לייצוג הציבור בעצמם"שיתוף אמיתי"אין רצון ל, שיתוף

או מטעם השלטון המרכזי כנים ליצור הידברות עם התושבים מטעם צוותי התכנון נסיונות .להחרפת משבר האמוןהדורש תהליכים מסוג זה עשויים להביא

תרבות הועלתה עמדה לפיה במקרים בהם יש , במהלך הדיונים בשולחנות העגולים, מאידך

קל יותר לקדם תהליכי תכנון הכוללים השתתפות , ומסורת פוליטית של מעורבות ציבוריתקיומה של מסורת הידברות בין הרשות המקומית לגופים ציבוריים ולציבור הרחב . הציבור

מסורת של הידברות . עשויה להיות נקודת מוצא טובה יותר לתהליכי שיתוף והשתתפות. במסגרת נהלים ברשות המקומית ולעיתים אף במבנה שלהן עצמועשויה לבוא לידי ביטוי

תהליכים . לעיל עשוי להיות סממן לקשר חיובי יותרופלטפורמות של קשר כפי שתוארעשויים להצביע אף , מעבר לסיועם בקידום התהליכים, מוגדרים של שיתוף הציבור בתכנון

. להידברוהם על נכונות לשתף

, דרת מסורת של פעילות והשתתפות ציבורית בעשייה המקומיתגם במידה ונע, לבסוף יוזמות לשיתוף עשוי להיות בסיס להרחבת האמון של הציבור בממשל המקומיקידומן של

לגיבוש קהילות מוגדרות ולהכרת , ולהוות בסיס ליצירת ערוצי תקשורת בין התושבים לרשותגורסים גם כי ) 2008(שיימן וגופר -לדמןגו, בנוסף. ויצירת דפוסי פעילות והשתתפות מקומיים

או /כך יש לו סיכויים רבים יותר להיטמע ולהתמסד בחקיקה ו, ככל שמיזם השיתוף ארוך יותר .בתקנות ואף להשפיע על התרבות הפוליטית בכללה

–עולה שאלה אפשרית למחקר עתידי לגבי היחס בין הסיבה למסובב , בהקשר לנושא הנדוןהאם אמון , ף מוצלחים הם הסיבה לאמון הציבור ברשות או לחלופיןהאם תהליכי שיתו

.מביא לתהליכי שיתוף מוצלחיםהציבור ברשות ?בתהליךקבלת החלטה לציבור נכונות של הרשות להאציל סמכויות האם קיימת �

, מטרת התהליךתרומה רבה לאמון הציבור בתהליך השיתוף קשורה להגדרה הברורה של .תוצריועמד של והמשלבי התהליך

במסגרת המתודולוגית שבנו אל מימד מטרות מתייחסים ) 1981(מן 'רצ'יון וצ- לו, אלתרמןקידום הללו כוללות למשל . שיתוףכיתהלי שלמגוון אפשרויות למטרות ומציעים התהליך

בעוד מטרות אלו . חינוך הציבור וגיוס לגיטימציה ותמיכה לתכנון, ערכים דמוקרטייםהחוקרים , מוצר התכנוניאינן עוסקות בהן להקשר הרחב של תהליך השיתוף ומתייחסותלמטרה זו ". התאמת התכנון לרצונותיהן של קבוצות שונות"המוגדרת כגם מטרה מציעים

מטרת . "שילוב הציבור בקבלת החלטות בתהליך התכנון"מטרת משנה של מובאת כדוגמא . שצויינו לעילהאחרות ת עשויה להתייחס גם אל המטרומשנה זו כמובן

מפרטים החוקרים " שילוב הציבור בקבלת החלטות בתהליך התכנון"המשנה של את מטרת

זיהוי התפלגות סדר העדיפויות ; זיהוי התפלגות עמדות ודיעות בקרב הציבור: יעדיםלהשגת קונצנזוס או עמדה מוסכמת לגבי סדרי העדיפויות או ; בהתייחסות לבעיות ויעדים

יצירת פתרונות תכנוניים ; הפריית המחשבה של המתכננים לפתרונות שונים; ת היעדיםהגדר; הכרעה ובחירה בין חלופות תכנוניות; הבעת העדפות לגבי החלופות השונות; חלופיים

.וביצוע הערכה ומעקב אחר הביצוע; קבלת החלטות לגבי תכנון מפורט והקצאת משאבים

ביחס לתוצר של תהליך השיתוף ר בהגדרה ברורה אמון הציבור בתהליך השיתוף קשודבר זה בעל חשיבות בהיבט של הבנת הציבור למצופה ממנו בעת הצגת מטרות . התכנוני

היעדים המפורטים לעיל מציגים באופן ברור מהי מטרת התהליך ומהו מקום . תהליך השיתוףלעומתו הכרעה . היעד של הבעת העדפות משמעותו היוועצות בציבור, למשל.הציבור בו

ובחירה בין חלופות תכנוניות משמעותו העברת סמכויות קבלת החלטה אל הציבור בהקשר .לחלופות שגובשו

- 30 -

הכנת התכנית ועד דרך , תהליך השיתוף יכול שילווה את תהליך התכנון משלב ייזום התכנון

ליך משמעות בהצגת השלבים העיקריים בתהישנה , היות וכך. לשלבי היישום והבקרההציבור המהווה את קהל היעד של תהליך בפני התכנון והנגיעה שלהם לתהליך השיתוף

וכן להבהרת , הצגה זו מסייעת להבהרת משמעות תהליך השיתוף בתהליך התכנון. השיתוף .הנדרשות מהציבור בכל שלבובתשומות השימוש שיעשה בתוצרים

שיימן וגופר -יחסים גולדמן מתי, מחייבכתוצר מייעץ או, תהליך השיתוףהמעמד של תוצריאל .תחת ההתייחסות לנושא תוצר תהליך השיתוףבהרחבה היבט זה יוצג בהמשך . )2008(

הגדרת הציבור

? הציבורוהימ �נציגים : הבדילו ביןהחוקרים . ניסו להגדיר סוגי ציבור שונים) 1981(מן 'רצ'יון וצ-לו, אלתרמןלפי מפתח ( נציגים ממונים ;)הליך התכנון באופן פרטניבבחירות כלליות או לצורך ת(נבחרים

נציגי מנהיגות מסורתית או מנהיגי ארגונים ;)של ייצוגיות או ללא דגש על ייצוגיות קבוצתית ציבור ; מדגם מייצג אקראי; קבוצות קיימות של פעילים; מתנדבים במינוי עצמי;שונים

כאשר הציבור הפוטנציאלי הוא כלל (יים ציבור בלתי מסו;כלל הציבור הרלוונטי ;הבוחרים ").מצביעים ברגליים(" וכלה בציבור בלתי ידוע ;)הציבור הרלוונטי

מציינים מגמה עולמית של הגדלת מעורבותם של גופים וארגונים ) 2006(גלור ועפרון

.המייצגים בעלי עניין בנושאי תכנון ופיתוח העיר לעומת תושבים בודדים

מתארים מאפיינים שונים של מן 'רצ'יון וצ-לו, אלתרמן, גי הציבור השוניםהגדרת סובנוסף ל גודל האוכלוסיה :אסטרטגיה לשיתוף והכוללים אתהגיבוש תהליך רלוונטיים בעבור שהציבור

אשר חשובה לצורך הגדרת הציבור המשתתף , מידת ההטרוגניות שבה;)המושפעת(כלכלית והרקע התרבותי בין קבוצות - ה הסוציו פערים ברמ;בתהליך וייצוג של עמדות ודיעות

נסיון קודם של האוכלוסיה ; ידיעת קרוא וכתוב ושליטה בשפה;בציבור ובינן לבין המתכננים ; רמת הארגון והמנהיגות המקומית; היחס לגוף המתכנן;בתהליכי שיתוף בקבלת החלטות

.ןהיחסים ביניהן והמשאבים שיש ברשות, וכוחן של הקבוצות השונות

החוקרת מביאה מספר תשובות ". ?מיהו הציבור"עוסקת אף היא בשאלת ) 2006(רימלט מהספרות שהמשותף להן הוא תחום ההגדרה הרחב של הציבור בהתייחס להגדרות חוק

המשותף להגדרות שמביאה ". הרואה עצמו נפגע", "בעל עניין בקרקע "–התכנון והבניה שיתוף מספר גדול לפיו טיעון בהתייחס ל. פע מתכניתהחוקרת הוא ההתייחסות לכל מי שמוש

מתייחסות לעובדה כי גם כאשר המעורבות ) 2003(מן וסדן 'רצ'צ, אינו ישיםשל תושבים . בפועל משתתפים המעטים שהנושא קרוב לליבם או להתמחותם המקצועית, פתוחה לכולם

נערך מיפוי שכלל , יפו-במסגרת פרויקט שיתוף הציבור בהליכי תכנון בעיריית תל אביב

עיריית תל ( מיפוי הליכי תכנון ובעלי עניין – 1בדוח . התייחסות לבעלי העניין בתהליך התכנוןמוגדרת חלוקה לקטגוריות לצורך סיוע בקביעת נהלים לאיתור בעלי העניין , )2006, יפו- אביב

ל קבוצת בעלי העניין הדוח מתייחס לגוד. הרלוונטיים לתכנון ולאופן שיתופם בתהליכי התכנון קבוצה –לאופן ההתארגנות של בעלי העניין ; הציבור הרחב, קבוצה מוגדרת, בודד–

שיוך מגזרי ; )בעלת מאפיינים משותפים אך ללא מבנה ארגוני(מובחנת , מאורגנת, ממוסדת; מועטה, חלקית, רבה–מידת ההשפעה על בעלי העניין ; עמותות וארגונים, פרטי, ציבורי–הדוח מתייחס למימדים , כן- כמו. לא מושפעים, נפגעים, נהנים–ידת ההנאה מהתכנון מו

נוספים שעשויים לסייע בקביעת נהלים והכוללים את חוסן בעלי העניין ויכולתם להתמודד עם מידת האקטיביות שלהם ומידת ההשפעה של תגמול אפשרי , תהליכי התכנון ותוצאותיהם

. להשתתפות

- 31 -

) 2008, יפו- עיריית תל אביב(יפו -אביב חה לשיתוף הציבור בעיריית תלנהמבטיוטא לנוהל המודל מוצג כאמצעי לסיוע ואיתור מראש של מירב ". מעגלי השיתוף"נעשה שימוש במודל במעגל הפנימי ביותר נמצאים בעלי העניין המיידי שלתכנית עשויה . בעלי העניין בתכנית

יםבמעגל המרכזי מצויים בעלי עניין מוגדר. עליהם ישירה וברורה, להיות השפעה מיידיתבמעגל החיצוני נמצאים . שלתכנית עשויה להיות השפעה מוגבלת להיבטים מסויימים לגביהם

. בעלי עניין שלתכנית השפעה מוגבלת או שלא ידוע אם הם יושפעו ממנה כלל

להגיע לקהלי יעד תן להבחין במספר חלוקות נהוגות בכדייבמסגרת תהליכי שיתוף שונים נלפי מרחק מגבול , לפי מקום מגורים– חלוקה גיאוגרפית :שונים בעבור תהליכי השיתוף

, יזמים, עובדים, מבקרים, תושבים, כדוגמת בעלי עסקים–חלוקה לפי תחום עניין ; התכנית מבוסס גם על(ואחרים כלכליים -חלוקה לפי מאפיינים סוציו; ארגוני סביבה וחברה וכן הלאה

, חדשים באזור-ותיקים, רקע עדתי, מידת קרבה לדת, מגדר, לפי גיל–) 2006 ,מן'רצ'צ ).2008, יפו-עיריית תל אביב(מגזר שלישי , פרטי, ציבורי–י מגזרשיוך לפי חלוקה ;וכדומה

גורמים בעלי עניין קהילתי בתהליכי תכנון ובניה מתייחס ל-המדריך לשילוב נספח חברתי

אלו , ארגונים לא ממשלתיים, מוסדות התכנון והרשויות, התכנית והמתכנניםהנחלקים ליוזמי רואים עצמם בעלי עניין אך עשויים להיות הרואים עצמם כבעלי עניין בתכנית ואלו שאינם

תושבים או משתמשים עתידיים דוגמאות לסוג האחרון כוללות ).2006, רונן ואחרים (כאלו –פי זיקתם לתכנית - על: כים שונות לסיווג בעלי עניין המדריך מציע דר.והדורות הבאים

–פי תחום הידע שהם תורמים לתכנון - על; ערכית, מינהלית, מוסדית, מקצועית, כלכליתמושפעים , משפיעים–פי סוג השפעתם על התכנית -על; מקומי על סוגיו, תכנוני, מוסדי

.ומשפיעים ומושפעים במקביל

ת וכי ייתכן שמשתתפים שונים עשויים להכלל ומלאכותיהן יל שלעותחשוב לציין כי החלוקלמשל עובד ברשות המקומית שעשוי . במספר קטגוריות שונות בהתאם להקשר הספציפי

תושב דוגמא נוספת היא. להשתייך על המגזר הציבורי אך להשתתף בתהליך באופן פרטי .שהוא גם בעל עסק

ייתכן . שוי להיות חשוב במסגרת איתור קהל היעדחשוב לציין כי גם השלב בתהליך התכנון ע

כגון איתור צרכים ,התכנוןשונים בתהליך יםכי קהל היעד יהיה שונה כאשר מתייחסים לשלבהבקרה והיישום בחירה בחלופה מועדפת או בשלבי , גיבוש חלופות תכנוניות, או בעיות .לתכנית

?חשובה הייצוגיות בתהליךהאם ועד כמה �

אלא , גורסים כי שיתוף הציבור לעולם אינו מייצג את רוב הציבור) 2009(טוגלי אלפסי ופורמעלים החוקרים את הבעייתיות של , בנוסף. רק את הפרטים המשתתפים כשלעצמם

בקיאים , למרות היותם זמינים לשיתוף. השתתפות ארגוני אזרחים בהקשר לשאלת הייצוג מייצגים אידיאולוגיה מפורשת אותה הם שואפים ארגונים אלו, בתחום ומצויים בהליכי התכנון

. אך אין הם מייצגים את הציבור בכללו,לקדם

, פולוגיה השלישית שלהם למיזמים דליברטיבייםימתייחסים בט) 2008(שיימן וגופר - גולדמן על עומק ; מספר המשתתפים משפיע על הייצוגיות,עמדתםל. אל המשתתפים כעוגן מרכזי

מרכיבים . הפעולה שמתבטא בשליטה בסדר היום של המיזם הדליברטיבי ועל חופש;הדיוןכך גדלה האפשרות להגיע , ככל שהאוכלוסיה גדולה יותר. אלו נמצאים ביחס הפוך זה לזה

ייצוגיות גבוהה למספר משתתפים גבוה שמתבטא ב. למגוון דיעות רחב יותר ולמדגם מייצג לדעת. משתתפים לשליטה בסדר היוםיש עלות מבחינת עומק הדיון והעצמאות של ה

על מארגני המיזם להחליט האם ברצונם לשים דגש על ייצוגיות או על העדפתם ,החוקריםעומק הדיון והאפשרות של , קרי" איכות השיתוף"של המדדים הדליברטיביים האחרים של

.המשתתפים לשלוט בסדר היום

- 32 -

ובהתייחס רות של תהליך השיתוףאת שאלת הייצוגיות לאור המטמוצע לבחון , לסיכוםאזי ישנה , באם התהליך נועד לכמת את התפלגות העמדות והדיעות. לתוצר המצופה ממנו

אזי , באם התהליך נועד להעלות את מגוון העמדות והדיעות. חשיבות יתרה למדגם מייצג . פחותהחשובהייצוגיות

? בקלות אל הציבור הנדרש לתהליךלאתר ולפנות ,האם ניתן להגיע � ?תהליךמסגרת הכיצד מגיעים אל הציבור או בוחרים אותו ב �

, באופן אקראי: מונים שלוש דרכים עיקריות לבחירת המשתתפים) 2008(שיימן וגופר - גולדמן מבוססת על שיטות סטטיסטיות הגיוס האקראישיטת. באמצעות הזמנה או באמצעות מינוי

קושי במציאת מחליפים , וכה בעלות גבוהההשיטה כר, עם זאת. ונהנית ממובהקות גבוההמתן הזדמנות לאלו שמעוניינים -אי, חשיפה בפני ציבור מצומצם בלבד, מהתהליךלפורשיםשיטה המבוססת על . נמוכה להשתתפות של בעלי מוטיבציה תםשיאפשרות לפרה, להצטרף

את ואף מיידעת מי שמעוניין להשתתף מאפשרת לכלהזמנה באמצעות פנייה פומבית אינה אחידה מבחירת , שיטה זו איננה מובהקת סטטיסטית. הציבור בדבר התהליך עצמו

שיטה זו נתפסת כסלקטיבית יותר וככזו בעלת נטייה להדרת . אופן הפרסום והחשיפה לציבורשיטה זו כרוכה לעיתים בשלבי המשך של מיון . אוכלוסיות מסויימות בכוונה או בשוגג

הזמנה אישית או המינוישיטת . ע במוטיבציה שלהם להשתתפותהמעוניינים ועשוייה לפגושיטה זו עשויה להיות יעילה כאשר . של אישים או נציגים אינה מקובלת במיזמים משתפים

בשיטה זו יש . מדובר בסוגיה ממוקדת הנדרשת להתייחסות של מומחים או גופים ספציפיים .במוטיבציה להשתתפותממינוי כפוי אשר עשוי לפגום מנעות יעל הלהקפיד

וכן קיומם של פרופיל קהילתי ,מידת הימצאותן של פלטפורמות קשר עם הציבור ברשות

משאבים שיאפשרו לפרסם או לתגמל את המשתתפים עשויים להשפיע על שיטת הבחירה הימצאותו של מידע רב יותר על הציבור ואמצעים רבים יותר לפרסום .בקהל היעד לשיתוף

יכולים לאפשר התאמה טובה יותר של התהליכים לצורך הגשת , תפותותגמול ההשת .התשומות המבוקשות מהם

שבחן פרויקטים שונים של שיתוף הציבור בתכנון ,APaNGOהדוח הסופי של פרויקט

Amos(כולל שש המלצות עיקריות להצלחתם של תהליכי שיתוף , ופיתוח באיחוד האירופיet al., 2007 .( שימוש נרחב יותר במדיה מקומיתמתייחסת ל המרכזיות המלצותהאחת ,

כמתאימות או ן כאשר הקהילה מזהה אות,פעילויות רחוב ותרבותבמיתוג ושל טכניקות בהיבט זה מעניין בהתייחס לזיהוי אמצעי הפירסום המבוקשים כאשר אופי . מועילות לתהליך

לדעת , בעצם. לקחת בו חלקהפנייה הוא פומבי וההשתתפות פתוחה לכל הציבור המעוניין . ניתן ומומלץ להיעזר בציבור עצמו בכדי לזהות את אמצעי הפירסום היעילים, עורכי הדוח

?מי בוחר את קהל היעד לשיתוף �

פעמים רבות ממטרות תהליך השיתוף המתייחסות למוצר התכנוני נגזר שיתוף קהל היעד לבקהל היעד לשיתוף קשורה במסגרת הבחירה . ומהשלב הספציפי של תהליך התכנוןהרצוי

. הארגונית של ייזום התכנון וביצועו

לכלול לעיתים נציגות ציבורית מקבלי ההחלטה על דרכי הביצוע של תהליכי התכנון יכולים ייתכן מצב שבו קהל היעד והציבור , במקרים אלו. במסגרת ועדה מלווה או ועדת היגוי

הציבור הרלוונטי יכול להיות , במקרים אחרים. ר בעצמוידי הציבו-הרלוונטי לשיתוף יוגדר עלצוותי מוגדר על ידי מקבלי ההחלטות המובילים את התהליך בהתאם להמלצות מטעם

.היועץ החברתי כגון היועץ לשיתוף הציבור או , והיועצים השונים לתכניתהתכנון

בלי ההחלטות על מוותרים מק, בתהליכים בהם הוחלט על שיטה של פנייה פומבית, לבסוףמובילי תהליך , לעיתים. השליטה הישירה במשתתפים בתהליך ובקהל היעד לשיתוף

בכדי לנסות , בנוסף לפניה פומבית, השיתוף משתמשים בפניה אישית אל קבוצות או פרטים .ולהבטיח השתתפות של מגוון בעלי עניין ודעות וכן ייצוג לקבוצות אוכלוסיה מסויימות

- 33 -

דע מקצועי י–ידע מקומי

?אילו סוגי ידע נדרשים בתהליך � ?אילו סוגי ידע קיימים בקרב מקבלי ההחלטות � ?אילו סוגי ידע ניתן להשיג מתהליך שיתוף הציבור בתכנון �

,בתהליךמשתתפים עוסקת בה, שלישיתהבטיפולוגיה מתייחסים ) 2008(שיימן וגופר - גולדמן ידע קוגניטיבי: סוגים עיקריים4 - החוקרים מחלקים את הידע ל. שבואל היבט הידע

המבוסס על ידע מבוסס ניסיון; המבוסס על התמחות טכנית והמוביל לדיון אינטלקטואלי; המתמקד בהשקפות עולם ובנורמות מוסריותידע מבוסס ערכים; התנסות אישית וחויות

תוך המתייחס לידע החדש ולשינוי בעמדות הנוצרים בתהליך ההשתתפות וידע דליברטיביוהקשור לקבלת החלטות או החוקרים טוענים שבכל תהליך , גם במקרה זה. כדי הדיון

המאפשרים בין השאר להבין את הקשר עירוב של סוגי ידע שוניםמתקיים , לקביעת מדיניות .סוג הידע הנחוץ בו ואופי המשתתפים בו, נושא הדיון, בין אופי הדיון

שעל ) הבעיות והסוגיות(ם תלויה באופי הנושא החוקרים קובעים כי בחירת המיזם המתאי

אופי הבעיה ואופי הצרכים המובילים לפתרון הבעיה יקבעו . הפרק ובאופי הפתרונות הנדוניםלדידם יש . את אופי הידע הדרוש למקבלי ההחלטות ולפיכך ישפיעו על בחירת מיזם השיתוף

לעיצוב מדיניות עתידית ולהעריך פי סוגי הידע הדרושים -למיפויו על, חשיבות בניתוח הנושאאילו סוגי ידע קיימים בידי מקבלי ההחלטות ואילו ניתן להשיג באמצעות מיזם משתף זה או

הציבוריים , פיון מגוון הכוחות הפוליטייםנושא והסוגיות מסייעים באיתור ואמיפוי ה. אחר . והעסקיים המעורבים בנושא

סים למידת הצורך בידע טכני במסגרת תהליך שיתוף מתייח) 1981(מן 'רצ'יון וצ- לו, אלתרמן

שיתוף הציבור בקבלת החלטות בתכנון מקומי נוגע לשני , כפי שצויין לעיל. בקבלת החלטותמקצועי -על תחום הידע הטכני. ידע מקומימקצועי ו-ידע טכני –תחומי הידע השונים

התלייה , שימושי קרקעמשתייכים הכרת עקרונות תכנוניים שונים כדוגמת עירוב ושילוב כרות עם הניסיון העולמי המצטבר בנושאים השונים של התכנון העירוני יושלביות פיתוח וכן ה

לקהילה ולסביבה , ר בידע הנוגע למקוםוהידע המקומי הנוגע לתכנון המקומי קש. והאזורי .הספציפיים

החלוקה . תכנוןמתייחסים גם הם לתחומי הידע הנדרשים לתהליך ה) 2006(ואחרים רונן

ופעילות של בעלי , הליכי אישור, הקשור להיכרות עם מדיניותידע מוסדי שהם מציעים היא ל, קהילתי– ידע מקומיו; פי המקצוע ותחום ההתמחות- על– תכנוני ידע; התפקידים ברשויות

.סביבתי ואישי

כלומר ,מקומיתהליכי שיתוף ציבור הם אמצעי להגיע אל הידע ה, בהתייחס לתכנון המרחבי בתהליך, כן-כמו. אל הידע מבוסס הערכים והידע מבוסס הניסיון של המשתתפים בתהליך

, המשתתפים עוברים תהליך של למידההיות ו, ידע דליברטיבי, עצמו נוצר סוג ידע חדשהחוויות והערכים השונים והדומים ועמדתם המקורית ביחס לנושא , הכרת מגוון הדיעות

.שתנותמסויים עשויה לה ? להשתתפותהאם נדרש ידע מינימאלי �

נראה כי סוגי הידע הנדרשים בעצם מהמשתתפים בתהליך , לאור סקירת סוגי הידע לעיל . השיתוף נמנים על סוגי הידע המקומי שנמצא ברשותם

להשתתפות במסגרת המינימאלי הידעמתייחסים להיבט ) 1981(מן 'רצ'יון וצ-לו, אלתרמן

החוקרים מציינים את האפשרות לצורך במשאבי ידע והבנה . לשיתוףהמשאבים הנדרשיםבתהליכי התכנון ובידע , הנדרשים מהמשתתפים בתהליך ומתייחסים לידע בנושא התכנון

ידע שקשור בתהליך בעוד והראשונים עוסקים ב.שיאפשר השתתפות כדוגמת קרוא וכתוב

- 34 -

יועץ . ידע שמאפשר תקשורתוסק בהאחרון ע, ם ניתנים לגישור במסגרת התהליך וההתכנוןייתקל בקשיים בהנחיית ידי התושבים -לשיתוף הציבור שדובר שפה אחרת מזו המדוברת על

-אי .נתון לחסדיהם של מתרגמיםבעצם והוא תהליך השיתוף ובעריכת תשומות המשתתפים להוות מחסום שמקשה על עבודת היא אף עשויה כרות עם התרבות והמנהגים המקומיים יה

במצלמות , דרישה לשימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים כדוגמת שימוש באינטרנט.היועץלהוות גורם נוסף המגביל את יכולת עשויה , וידאו או משלוח הודעות מהטלפון הנייד

.ההשתתפות

של סוגי " תרגום"ול, מציעים להקדיש תשומת לב לפערי הידע) 2008(שיימן וגופר - גולדמןלמשתתפים תוך שמירה על שוויוניות ההשתתפות וצמצום פערי התמקצעות או הידע השונים

מחסום מהווים אשר ,רגון מקצועי'מנעות משימוש בשפה וזיה. שימוש במושגים טכנייםתאפשר גם למשתתפים נוספים לקחת חלק , בין אלו שאינם אנשי מקצועלתקשורת ברורה

.בדיון

לעיתים תהליך של הקניית ידע וכלים מסויימים תהליכים השתתפותיים כוללים , בנוסףהסבר על , כגון לימוד של מושגי תכנון,המאפשרים תקשורת לצורך קיום התהליך עצמו

אמצעי מיפוי דיגיטאלי ושימוש במצלמות וידאו , שימושים באמצעים טכנולוגיים כגון אינטרנט .יךוסטילס במסגרת שיטות שונות למיפוי של סוגי הידע הנדרש לתהל

הניתוחההנחיה ו

?כיצד יש להנחות את התהליך �לפי . מתייחסים לאופי ההנחיה ותפקידה בתהליכי השיתוף, )2008(שיימן וגופר - גולדמן

אחרים או באמצעות עניין או בעלי / ההנחיה עשויה להתבצע על ידי יוזמי המיזם ו,החוקריםשון מאפשרת את הובלת בעוד ההנחיה מהסוג הרא. ועל ידי הנחיה מקצועית חיצונית

צמצום הביטוי של המשתתפים אפשרות להתהליך בהתאם לרצונותיהם של המנחים תוך .ההנחיה המקצועית החיצונית מטרתה לאפשר דיון מקיף וביטוי לכל המשתתפים, האחרים

כך נדרשת הנחיה מקצועית , המיזמים דליברטיביים יותר באופייםשככל , לדעת החוקרים .אף תכוון את הדיון להשגת מטרתויותר שתאפשר ו

חשוב לציין כי במסגרת תהליכי שיתוף נוספים ניתן למצוא גם כאלו שבהם מתבצעת הנחיה

כאשר בכל פעם אחד המשתתפים מקבל על עצמו ,מטעם המשתתפים או הנחיה במשותף . את האחריות לסדר ולארגן את הדיון והתהליך

תהליכים שבהם :הנע ביןהמקצועיות של ההנחיה הקשור במידת החוקרים מבחינים ברצף

שנועדה ליצור סדר וארגון שיאפשרו את קיומו הנחיה מוגבלת תהליכים שכוללים ;אין הנחיהשמביא לתוצר ותהליכים שבהם ההנחיה נועדה להוביל תהליך קבוצתי ;של דיון מובנה

ך מבוצע בנושא ככל שהתהלי. שקלול או ניסוח מוסכם של הדיעותדליברטיבי המהווה אזי , קונפליקטואלי יותר וככל שנדרשת השגת דיון בעל מאפיינים דליברטיביים מובהקים יותר

.נדרשת הנחיה מקצועית יותר

לבין ,דיעות שונותמגוון הבעתן של הביא ל לשואפת שהנחיה מאפשרתניתן להבחין בין ניתן להבחין בין , כן-כמו. הו שנועדה לכוון לקבלת תוצר מוחשי או תהליכי כלשהנחיה מכוונת

השואבת מהגישה הקונפליקטואלית שנועדה לקדם תוצר שמציג את הנחיה מרחיבההביא השואבת מהגישה הקונצנזואלית שנועדה להנחיה מצמצמתלבין , העמדות השונות

, השוני וההבדל, בעוד והראשונה מנסה לזהות את נקודות המחלוקת. יצירת תוצר מוסכםל . לזהות את המשותף והמוסכםהשניה מנסה

- 35 -

מטרות שעוסקות בקבלת , מצד אחד. ניתן להתייחס גם למטרות של תהליך ההנחיה עצמוומצד שני מטרות העוסקות בחינוך והפנמת ערכים ורעיונות , התוצר וקיום תהליך מאפשר

.שונים ובכך גם לחתירה אל תוצר רצוי הנשען על ערכים אלו

?ד ולנתח את דברי הציבורהאם וכיצד על היועץ לעב �שיטות שונות . קיימות דרכים שונות לניתוח המידע המתקבל במסגרת תהליכי שיתוף ציבור

, מן'רצ'יון וצ-לו, אלתרמן(בספרות ונסקרו ידי יועצים שונים ואף תוארו -נהוגות על, לשיתוף ;Abelson et al. 2001; Rowe and Frewer, 2000 ;2008, שיימן וגופר-גולדמן; 1981

Wates, 2000; International Association for Public Participation, 2000 and 2006; New Economics Foundation, 1998 ;Participation Works 2009(.

ואתעלם מהתוצר התהליכי " תוצר"אתייחס למידע שמתקבל כאל , התייחסות לשאלהלצורך

היעדר ל" רמות השיתוף"ית ימתייחסים בטיפולוג) 2008(שיימן וגופר -גודלמן. שתואר לעילתוצרים שמהווים סיכום או עיבוד : סוגי תוצרים וכן לשני מתהליכי השיתוףתוצרים ישירים

. ידם-ידי המשתתפים והמבוטאים על- תוצרים המופקים על ושל דברי המשתתפים

קרים השונים שנערכו מגוון הדיעות והעמדות שהוצגו והס, בחלק מהמיזמים לשיתוף הציבור. בכדי להציגם בפני מקבלי ההחלטותידי היועץ לשיתוף הציבור-עיבוד מסויים עלעוברים

. פי רוב ליצור הכללה והפשטה של העמדות בכדי להציגן באופן ברור-העיבוד נועד על

האפשרות : בהתייחס למספר היבטיםהסוגיה עלתה במסגרת מפגשי השולחנות העגוליםהמתכננים ונבחרי , למשל יועצי השיתוף,ידי גורמים שונים-ונה של התוצרים על שפרשנותל

תוצר שישרת את תהליך הצורך ב; התבטאות כלשהיתרגוםהקושי הקיים ב; הציבור .אופן ניתוח התוצרים שליבטההו; התכנון

בו מקבלי ההחלטות עצמם אינם משתתפים ואינם יכולים להתרשם באופן תהליך שיתוף בכל

התיווך . נדרש תיווך של התהליך והתוצרים שלו, בלתי אמצעי מההתייחסות של המשתתפים מיועץ שיתוף אחד למשנהו וגם לפרשנות שונה ולתרגום הפרשנותביא ליכול לההנדרש . ידי מקבלי ההחלטות-שונה על

לי לא ניתן לצפות ממקב, מצד אחד. התוצרתרגוםקיים קושי בבפני היועץ לשיתוף הציבור

-על, מטעמי יעילות, לפיכך. ההחלטות לרדת לעומקן של כל דיעה או עמדה פרטנית שהוצגהפי רוב לא ניתן להציג בפניהם את התוצרים הגולמיים של התהליכים שעשויים לכלול למשל

מצד .שאלונים שמולאו וכדומה, דפי דירוג עדיפויות, שירטוטים משותפים, הקלטות, תמלולים, לעמדות ולדיעות, ש עיבוד או נערכת פרשנות כלשהי לדברי המשתתפיםכאשר מתרח, שני

לפרש שלא בצורה טובה או שלא לייצג את , העיבוד עשוי להוציא את הדברים מהקשרם . הדברים עצמם

במילים . תוצר שישרת את תהליך התכנוןצורך במשתתפי השולחן העגול התייחסו ל

באמצעות ,במסגרת עבודתםלי ההחלטות שישמש את מקבהכוונה היא לתוצר , אחרותהעמדות , מהן הדיעותמקבלי ההחלטות נדרשים להבין . העברת המידע שהתקבל מהתהליך. לשער מה יהיו ההשלכות השונות של ההחלטות שלהםוהערכים השונים שקיימים בציבור ו

כיצד הם ,כמה אנשים יושפעו, מקבלי החלטות מעוניינים להבין מי יהיו הקבוצות המושפעותהבנת מידת הייצוג של תהליך השיתוף , כן-כמו. ומהו סדר הגודל של ההשפעהיושפעו

. מאוד מבחינתםתמשמעותי

, בניסיון להגדיר את התוצר הרצוי מתהליך השיתוף במסגרת מפגשי השולחנות העגולים שוניםהוצגה התייחסות לפיה התוצר חייב לפרט מיהם בעלי העניין השונים על מאפייניהם ה

עולה , בהתייחס לכך. מה היה התהליך שבו הגיעו אליהן מהן העמדות והערכים שלהם ווכןבעוד גישת הניתוח הכמותי . ניתוח כמותי או ניתוח איכותני– אופן ניתוח התוצריםהיבט

- 36 -

מה הייצוגיות של הדיעות מנסה באמצעים כמותיים וסטטיסטיים לענות על שאלות כגון גישת הניתוח האיכותני מאפשרת ;מה מידת ההשפעהו יושפעוכמה אנשים, השונות

מהם הקשרים בינהן ואילו עמדות וערכים , לשאלות כגון מהן הקבוצות הקיימותלהתייחס הקשר של ל, להיבטים של קטגוריזציההניתוח האיכותני מאפשר התייחסות . קיימים בציבור .ומבנה ו השיח כגון תוכנום שלהיבטילו, איסוף הנתונים

אם באמצעים , עוותים את עמדות הציבורממכוונים וכ כיםניתוח שנתפסהנחיה ו, לסיכום

ר ומקבלי ההחלטות את כלי השיתוף פוגמים בהערכת הציבו, כמותיים ואם בניתוח איכותני .קשר בין הציבור לנבחריו לפגום בים אףעשויו

תוצרי תהליך השיתוף

ני בפני הציבור לפי חוק במסגרת שלב ההפקדה במסגרת תהליך התכנון מוצג המוצר התכנולראשונה וניתן לבחון האם המוגמר בשלב זה נחשף המוצר . להתנגדויות ולאחר אישורו

התוצר התכנוני מהווה בחירה , עם זאת. וכיצד התכנית מתייחסת לתוצרי תהליך השיתוףהיבטים . לגיבושובחלופה מתוך חלופות שונות ועל פי רוב לא כולל את ההנמקות וההסברים

אינם עומדים לרשות עיתים קרובותאלו באים לידי ביטוי בחומרי הרקע להכנת התכנית של .הציבור

?לכלול תוצר תהליך השיתוףמה צריך �

שיציג אותו ואת הצעה לדוח מסכם לתהליך עצמובמהלך מפגשי השולחנות העגולים הוצגהומקבלי ההחלטות התכנון חירות צוות והנמקה לבתוצריו באופן ברור ויכלול התייחסות

דוח זה נהוג גם . משתתפיםהמטעם בהתייחס לעיקרי העמדות שהוצגו במהלך התהליך כפי שבאה לידי ביטוי במסגרת תהליכים שונים של שיתוף הציבור בתכנון ,בפרקטיקה

סדנאות ואירועי, בחלק מן המקרים מופקים ומפורסמים גם סיכומי פגישות. שנערכו בארץמוצר אחיד ומסכם חשוב לצורך הצגת , עם זאת. שיתוף שתורמים אף הם להבנת התהליך

.מכלול התובנות שעלו מהתהליך והצגת האופן שבו הן הוטמעו

שבוצע וההחלטות השיתוף את תהליך מצד אחד לתאר דוח מסכם שכזה צריך,לפי ההצעהלפי ההצעה . וטמעו בתכנוןשעמדו בבסיסו ומן הצד השני את התוצרים שלו והאופן בו ה

מיהם בעלי העניין השונים :פירוט שלבנוסף לתיאור התהליך עצמו התוצרים צריכים לכלול הדוח . וכיצד התכנית הטמיעה אותן; מהן העמדות הללו; כיצד הגיעו לעמדות שלהם;מדועו

גדרת ן תהליך השיתוף לתהליך התכנון כפי שבא לידי ביטוי בהצריך להתייחס גם לקשר בינושאים שבהם היא עוסקת ועקרונות לשהכנתה ובהקשר לשבהקשר , מטרות התכנית

.התכנון

היבט נוסף שכדאי להתייחס אליו ולרוב איננו נכלל בדוחות השונים המופקים כסיכום לתהליכי כיצד נבנה תהליך השיתוף ומדוע . כולל את ההחלטות בדבר גיבוש תהליך התכנון, השיתוף

ואינם , פי רוב-היבטים אלו אינם מתועדים על. יעדים ושיטות אלו או אחרות, נבחרו מטרותאינם מובאים כחלק היבטים אלו , לכן לדעתי. משרתים את התוצר התכנוני באופן ישיר

מהדוח המסכם את התהליך הנועד להציג את התהליך שבוצע והתייחסויות הציבור בפני .שור או דחיה של המוצר התכנונימקבלי ההחלטות בטרם קבלת החלטה בדבר אי

?מהו מעמד תוצר השיתוף �

הם .מתייחסים למעמד התוצר של תהליך שיתוף הציבור) 2008(שיימן וגופר - גולדמןתוצר דרך זה של ;תוצר מחייב זה של :נע ביןתוצר השיתוף מעמד מתייחסים לציר לפיו

מעמד הצהרתי וכלה ב;ועה כאשר ההמלצות יילקחו בחשבון בתכנון המדיניות וביצמייעץ .בלבד שאיננו נלקח בחשבון ואיננו מוצא את ביטויו במסגרת ההחלטות לגבי המדיניות

- 37 -

קיימת חשיבות רבה להצגת מעמד תוצר השיתוף בכדי למנוע אכזבה מתהליך השיתוף היות וסביר כי תהליך שיתוף הציבור לא מבוצע . ותוצאותיו בהתייחס לתוצר התכנוני הסופי

חשוב להבהיר אם יהיו לו או לתוצריו מעמד מייעץ או , הוא נועד שלא להלקח בחשבוןכאשרמונה כאחת משש ההמלצות העיקריות שלו APaNGO הדוח הסופי של פרויקט .מחייב

עשויים ניתן תהליכי השיתוףעליהם הנושאים שהגדרתם של את ,להצלחת תהליכי שיתוף .)Amos et al., 2007(להשפיע

ייעץ משמעותו גם אפשרות להסתמכות על ייעוץ של בעלי מקצוע אחרים והסתמכות מעמד מ

חשוב שבמסגרת , עם זאת. כפי שבאו לידי ביטוי בתהליךעל ערכים השונים מאלו של הציבור . התוצר הסופי הדבר יוצג וינומק בצורה ברורה

סיכוםיתוף ציבור ואת ההיבטים עבודה זו ניסתה לסכם ולהציג בקצרה את המורכבות של תהליכי ש

. השונים הכרוכים בהחלטות של יועץ לשיתוף הציבור במסגרת תכנונם והוצאתם אל הפועל. הפרק הראשון בעבודה התייחס ברמה התיאורתית לקשר שבין שיתוף הציבור לדמוקרטיההפרק השני עסק בשיתוף הציבור בתכנון והציג את המסגרת התיאורתית לו ואת המסגרת

הפרק השלישי עסק בתפקידו של היועץ לשיתוף הציבור בתכנון. והמוסדית בישראלהחוקיתוהחלק האחרון הציג נושאים ושאלות שראוי שיועץ לשיתוף הציבור יעסוק בהן במסגרת

.עבודתו

העבודה היא מעין סיכום של סקירת ספרות רחבה עם תוספות שעלו מהתנסותי האישית נחשפתי להיבטים חדשים רבים , במסגרת העבודה. םבהשתתפות בתהליכי תכנון שוניהעבודה היוותה עבורי פתח למורכבות העצומה שכרוכה . שעליהם לא נתתי דעתי קודם לכן

כדוגמת ,בשיתוף הציבור בתכנון והעלתה בי שאלות רבות שעשויות לשמש כמחקר המשךתכננים ומקבלי המ, מהם הגורמים המייצרים תהליכי שיתוף מוצלחים מבחינת המשתתפים

.ההחלטות

אני תקווה שעבודה זו תוכל לשמש את אלו הלומדים את הנושא בכדי להבין את המורכבות אין לי ספק כי , באופן אישי. הקיימת וכן גם לצורך פיתוח ועידוד הדיון האקדמי והמקצועי

שעשוי להיות מושג ,נדרש גם חינוך ערכי של בעלי המקצוע בתחום התכנון והשיתוף ואשמח עבודה זו נועדה גם לשמש כבסיס להתייחסות. באמצעות דיון וחשיפה לדעות שונות

אתם יותר .לשמוע לגבי התרשמותכם ממנה ולגבי תובנות שיש לכם כקוראים מתוך עיון בה .com.mailg@heyman.jonathanממוזמנים ליצור קשר עימי בכל עניין

- 38 -

רשימת מקורות

:יפו-תל אביב, מבנה חדש למערכת התכנון בישראל, )2009. (ופורטוגלי י. אלפסי נ .המרכז ללימודים בינלאומיים ואזוריים, א"אוניברסיטת ת

:נמצא גם בhttp://www.tau.ac.il/humanities/abraham/publications/city.pdf

, הטכניון: חיפה,בור בתכנוןהמדריך לשתוף הצ ,)1981. (א, מן'רצ'וצ. י, יון-לו, .ר, אלתרמן

. המרכז לחקר העיר והאזור

, בתוך פרלמנט, מי ולמה, כמה, איך–הבחירות לרשויות המקומיות , )2008. (בלאנדר ד .הישראלי לדמוקרטיההמכון , 60גליון

:נמצא גם בhttp://www.idi.org.il/Parliament/2008/Pages/60_2008/C_60/c_60.aspx

המכון : ירושלים, 26נייר עמדה - דגמים של שיתוף תושבים ,)2002(. וקסמן או. בלאנדר ד

.הישראלי לדמוקרטיה :נמצא ב

http://www.idi.org.il/PublicationsCatalog/Documents/PP_26/NIYAR-26.pdf

עמותת : ירושלים, שיתוף ציבור בתכנון עם האוכלוסיה הבדואית בנגב, )2008. (בן אריה ר .במקום

:נמצא גם בhttp://www.bimkom.org/dynContent/articles/PublicParticipationBedouins.pdf

. ובנדור א. דותן י:בתוך, שיתוף הציבור במשפט המינהלי, )ג"תשס (.ושגיא ג. בנבנישתי א

המכון למחקרי : ירושלים, ט חברה ופוליטיקה יצחק זמיר על משפספר, )2005) (עורכים(הפקולטה , האוניברסיטה העברית,ש הרי ומיכאל סאקר"חקיקה ולמשפט השוואתי ע

.למשפטים :נמצא גם ב

http://www.tau.ac.il/law/members/benvenisti/articals/shering.doc

הוצאת החברה : ירושלים, סוף מעשה בשיתוף תחילה, )2008. (וגופר ר. שיימן א- גולדמן . סים"למתנ

ח "לדו' נספח ט–שיתוף והשתתפות ציבור בתהליכי התכנון , )2006. (ועפרון ר. גלור ד

.משרד הפנים – מינהל התכנון: ירושלים, מסכם הרפורמה בתחום התכנון : גם בנמצא

DFCA4C9668B42/All/nsf.publications/pubwebsite/Apps/il.gov.moin.www://httpOpenElement?pdf.ationsPublic/FILE$/A57E0030FD22572C732

.הקוד האתי ליועצים ארגוניים, )2005(האיגוד הישראלי לפיתוח ארגוני

:נמצא בhttp://www.ippa.org.il/uploadimages/ethiks.pdf

בתוך , מי ולמה, כמה, איך–ות הבחירות לרשויות המקומי ,)2008. (רייש נ-היימין

.המכון הישראלי לדמוקרטיה, 60גליון , פרלמנט :בנמצא

http://www.idi.org.il/Parliament/2008/Pages/60_2008/B_60/b_60.aspx

- 39 -

: חיפה, הגדרת התפקיד–יועץ לשיתוף הציבור בתכנון ,)2002. (שבתאי ט-וישניהחיבור לשם קבלת התואר מגיסטר למדעים , הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון

.בתכנון ערים ואזורים

קובץ ,)1987 ()עורכת(. אסדן : בתוך.תדריך להכרת קהילה ,)1987(, .א. פרי-כהן, .א. סדן . משרד העבודה והרווחה,השרות לעבודה קהילתית: רושלים י,תדריכים בעבודה קהילתית

מעורבות , )2000(עיריית ירושלים והחברה למרכזים ולמינהלים קהילתיים בירושלים

.סים"הוצאת החברה למתנ: ירושלים, תושבים בתכנון אורבני בשכונות ירושלים

מיפוי הליכי תכנון –פרויקט שיתוף הציבור בהליכי תכנון , )2006(יפו -עיריית תל אביב .מינהל ההנדסה: אביב יפו-תל, ובעלי עניין :נמצא גם ב

http://www.tel-aviv.gov.il/Hebrew/_MultimediaServer/Documents/12516614.pdf

טיוטא להערות , נוהל מנחה– שיתוף הציבור בהליכי תכנון, )2008(פו י-אביב עיריית תל

.מינהל ההנדסה: אביב יפו-תל, ועדת העבודה :נמצא גם ב

http://www.tel-aviv.gov.il/Hebrew/_MultimediaServer/Documents/12517524.pdf

, קורס במסגרת המסלול לתכנון ערים ואזורים, שיתוף הציבור בתכנון, )2006. (א, מן'רצ'צ

.הטכניון, הפקולטה לאדריכלות ותכנון ערים : יפו-תל אביב, הדרך שלך להשפיע: השתתפות, )2003() עורכות(. וסדן א. אמן'רצ'צ

.הוצאת הקיבוץ המאוחד

" קהילתי-נספח חברתי"מדריך לשילוב ) 2006. (שימרון ש, .רייף מ, .שן עב, .רונן בהמרכז לחינוך קהילתי , היחידה לדמוקרטיה השתתפותית: ירושלים, בתהליכי תכנון ובנייה

. וריש חיים ציפ"ע

הפקולטה למדעי ,א"אוניברסיטת ת :יפו-תל אביב, ?תכנון ערים עבור מי, )2006. (רימלט ע .חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, הרוח

, סוגיות בשיתוף הציבור במסגרת מכרזי תכנון של מינהל התכנון, )2009 (.רימלט ע

.איגוד המתכננים

Abelson, J. Forest, P. G., Eyles. J., Smith, P., Martin, E. and Gauvin F. P. (2001). Deliberations about Deliberation: Issues in the Design and Evaluation of Public Consultation Processes. McMaster University Centre for Health Economics and Policy Analysis Research Working Paper 01-04. Also at: http://vcn.bc.ca/citizens-handbook/compareparticipation.pdf Alfasi, N. (2003). Is Public Participation Making Urban Planning More Democratic? The Israeli Experience. Planning Theory & Practice, 4 (2), 185–202.

- 40 -

Amos, G., Warburton D. and APaNGO Project Partners (Ed.) (2007). Community Engagement in Planning – Exploring the Way Forward. Oldham: RAP Spiderweb Ltd. Also at: http://www.apango.eu/closingconference/en/20071016_APaNGO_FINAL_REPORT_

PRINT_LOW_RES.pdf Arnstein, S. (1969). A ladder of citizen participation. Journal of the American Institute of Planners, 35 (4), 216-224. Also at: http://geography.sdsu.edu/People/Pages/jankowski/public_html/web780/Arnstein_ladder_1969.pdf Davidoff, P. (1965). Advocacy and Pluralism in Planning. Journal of the American Institute of Planners, 31 (4): 331-338. Also at: http://www.polsci.chula.ac.th/pitch/urbanpolitics2007/davidoff.pdf Garner, J. F. (1979). Policy Forum: Skeffington Revisited. The Town Planning Review, 50 (4): 412-436. Healey, P. (1992). Planning Through Debate: The Communicative Turn in Planning Theory. The Town Planning Review, 63 (2): 143-162. Also at: (http://74.125.155.132/scholar?q=cache:AIzfoCREBW4J:scholar.google.com/&hl=iw&as_sdt=2000) Healey, P. (1997). Collaborative Planning: Shaping Places in Fragmented Societies. Canada: UBC Press. International Association for Public Participation (2000). IAP2 Public Participation Toolbox. Also at: http://www.iap2.org/associations/4748/files/toolbox.pdf International Association for Public Participation (2006). IAP2's Public Participation Toolbox. Also at: http://iap2.affiniscape.com/associations/4748/files/06Dec_Toolbox.pdf New Economics Foundation (1998). Participation Works! 21 techniques of community participation for the 21st century. London: New Economics Foundation. Also at: http://www.dundeecity.gov.uk/dundeecity/uploaded_publications/publication_286.pdf

- 41 -

Porat, S. (1999). Public Participation in Planning: The Open Plan Process of the Wibautas. Master Thesis, University Collage London: The Bartlett School of Planning. Also at: http://eprints.ucl.ac.uk/58/1/Sagit_Porat_EPDP_Dissertation_1999.pdf Rowe, G. and Frewer, L. J. (2000). Public Participation Methods: A Framework for Evaluation. Science, Technology & Human Values, 25 (1): 3-29. Wates, N. (Ed.) (2000). The Community Planning Handbook. London: Earthscan Publications. Also at: http://www.communityplanning.net Yiftachel, O. (1989). Towards a new Topology of Urban Planning Theories. Environment and Planning B: Planning and Design, 16 (1): 23-39. Alto at: http://74.125.155.132/scholar?q=cache:aS91q4wsEo4J:scholar.google.com/&hl=iw&as_sdt=2000

- 42 -

:אתרי אינטרנט

. 2009, בדצמבר31: כניסה אחרונה. פורטל השירותים והמידע הממשלתי)il.gov.www://http(

:דפי משנה(http://www.gov.il/FirstGov/TopNav/OfficesAndAuthorities/OAFList/OAConst) (http://www.gov.il/FirstGov/TopNav/OfficesAndAuthorities/OAFList/OAHealth) (http://www.gov.il/FirstGov/TopNav/OfficesAndAuthorities/OAFList/OAmof) (http://www.gov.il/FirstGov/TopNav/OfficesAndAuthorities/OAFList/OAMoin) (http://www.gov.il/FirstGov/TopNav/OfficesAndAuthorities/OAFList/OAMot) (http://www.gov.il/FirstGov/TopNav/OfficesAndAuthorities/OAFList/OATourism)

) il.gov.mmi://http (.2009, בדצמבר31: כניסה אחרונה. מינהל מקרקעי ישראלאתר )il.gov.mof.www://http (.2009, בדצמבר31: כניסה אחרונה. משרד האוצראתר .2009, בדצמבר31: כניסה אחרונה. משרד הבינוי והשיכוןאתר

)il.gov.moch.www://http( )il.gov.health.www://http (.2009, בדצמבר31: כניסה אחרונה. משרד הבריאותאתר )il.gov.moin.www://http (.2009, בדצמבר31: כניסה אחרונה. משרד הפניםאתר )il.gov.mot.www://http (.2009, בדצמבר31: כניסה אחרונה. משרד התחבורהאתר )il.gov.tourism.www://http (.2009, בדצמבר31: כניסה אחרונה. משרד התיירותאתר

Lew, A. A. (1999) Planning Theory. Accessed: December 31, 2009. (http://www.pubplan.nau.edu/courses/alew/pl376/theory/index.htm) Participation Works. Accessed: December 31, 2009. (http://www.participationworks.org.uk/resources?filter1=HowToGuide)