תיאוריה 19.9.2011 - 1 שיעור

רו"ח יבגני אוסטרובסקי

תשע"ב – האונ' העברית א' תיאוריה חשבונאית – סמסטר conceptual framework המסגרת המושגית-

מהי המסגרת המושגית?המסגרת המושגית היא פרסום נפרד שפורסם ע"י המוסד לתקינה בינלאומית )

IASB.מדובר על פרסום כללי מאוד המשמש בתור תשתית לעקרונות חשבונאיים .)

מטרות המסגרת המושגית ומעמד המסגרתלמסגרת המושגית יש שתי מטרות ראשיות:

לפתח תקני חשבונאות בעתיד לפי עקרונות המסגרת.IASBלסייע ל- .1 לסייע למכיני הדו"חות הכספיים להבין כיצד לטפל באירועים שאין להם טיפול.2

ברור לפי התקנים הקיימים. בנוסף למטרות אלו, ישנן מטרות נוספות, כגון הכוונה לרו"ח והכוונה לגופי תקינה

ביחס לתקנים ספציפיים.נחות. מעמד המסגרת המושגית הינו IASBשהם לא ה- במילים אחרות, אם יש תקן ספציפי העוסק בסוגיה מסוימת ונראה כי הטיפול לפי

התקן סותר את המסגרת המושגית, יש לטפל בסוגיה לפי התקן.

מהם הנושאים הנידונים בתוך הפרסום ששמו המסגרת המושגית? בתוך הפרסום יש התייחסות לארבעה נושאים עיקריים. כולם ברמה הקונספטואלית

)מושגית כללית רעיונית(: מטרת הדו"חות הכספיים- חלק זה מגדיר מהי המטרה של הדו"חות הכספיים.1

תוך כדי התחשבות בסוגי המשתמשים השונים. כמו כן, חלק זה מבסס אתהנחות הבסיס לעמידה במטרות שנקבעו.

דיון במאפיינים האיכותיים של המידע הכלול בדו"חות הכספיים- חלק זה מגדיר.2 את המאפיינים שיאפשרו לדו"חות הכספיים להשיג את מטרתם וכמו כן, מציין

את ההתנגשויות העלולות לעלות בין עקרונות אלו. הגדרה, הכרה ומדידה של רכיבים בדו"ח הכספי- חלק זה מגדיר את אבני.3

הבניין הבסיסיות של הדו"ח הכספי )נכסים, התחייבויות, הכנסות, הוצאות והוןעצמי(.

עקרונות שימור ההון ותפיסת ההון- חלק זה הינו כללי מאוד וסביר להניח.4 שרוב השאלות ישאלו על החלקים האחרים. נלמד אותו בקצרה ונקרא את

הסעיפים הרלוונטיים. הערה: חשוב להבין כי המסגרת המושגית מתייחסת רק לדו"חות הכספיים ולמידע

שנכלל בביאורים )הביאור הוא חלק בלתי נפרד מהדו"ח(. עם זאת, בישראל ובעולם, מקובל לפרסם את הדו"ח הכספי במסגרת חבילת דו"חות עבה יותר שכוללת דו"חות נוספים. למשל- פעם בשנה חברות ציבוריות מפרסמות דו"ח

תקופתי. הדו"ח התקופתי כולל את תיאור עסקי התאגיד, דו"ח הדירקטוריון, פרטים , לאIFRSנוספים וגם את הדו"ח הכספי. המסגרת המושגית, כמו כל תקני ה-

בהכרח מתייחסים למה שהוא לא דו"ח כספי.

מטרת הדו"חות הכספיים לפי המסגרת המושגית, מטרת הדו"חות הכספיים היא לספק מידע לגבי המצב

הכספי, הביצועים והשינויים במצב הכספי של הישות. המידע האמור צריך להיות כזה שיהיה שימושי למגוון משקיעים ומטרות שונות. מכאן אנו מבינים כי הדו"חות

1

הכספיים נועדו לשרת צדדים נוספים ולא רק משקיעים. להלן כמה מהמשתמשיםהפוטנציאליים:

משקיעים מעוניינים להבין את הפוטנציאל לקבל תשואה על השקעתם-.1 תשואה יכולה להיות בדרך של עליית ערך מניה, דיבידנד ובמצב של פירוק-

קבלת העודפים לאחר תשלום ההתחייבויות ומימוש הנכסים. נושים- נושה הוא מילה נרדפת לבעל חוב. קבוצה זו כוללת בנקים, בעלי.2

אג"ח, ספקים ועוד. הם מעוניינים ביכולת הפירעון של החברה. עובדים- מעוניינים בהבנת מצב החברה ויכולתה לשלם שכר ולצמוח..3 לקוחות- מעוניינים בהבנת מצב החברה, הפוטנציאל שלה ויכולתה לספק את.4

המוצר או השירות. ממשלות ומוסדות ממשלתיים- מעוניינים בהשגת מידע לצרכי מדיניות,.5

סטטיסטיקה, מיסוי, רפורמות, מענקים, מיסים, תמלוגים וכו'. 11 ס' אחריות על דו"חות כספיים-

המסגרת המושגית מדגישה שהאחריות לדו"חות הכספיים היא על החברה ועלההנהלה. להם קיים שיקול דעת מסוים בעת הכנת הדו"חות.

הנחות היסוד של המסגרת המושגית לצורך העמידה במטרה הראשית של הדו"חות הכספיים, נקבעו במסגרת המושגית שני עקרונות יסוד המשמשים להכנת כל התקנים וגם כבסיס פונדמנטאלי )מהותי(

לכל החשבונאות: - לפי עקרון זה הדו"חות מוכנים בהנחהgoing concernעקרון העסק החי- .1

שהחברה תמשיך להתקיים ולא תפורק. עקרון זה בא לידי ביטוי בעת מדידה של הרבה פריטים בדו"חות הכספיים, שהיו נמדדים אחרת אם העיקרון לא

היה קיים. למשל- תכניות הטבה מוגדרת לעובדים, אג"ח. מכאן שכאשר הנחת העסק החי מופרת, למשל במקרה של פירוק החברה, לכאורה יש להכין את

אינו מציין מהו הבסיס האחר. ככל הנראהIFRSהדו"חות על בסיס אחר. ה- - להדגיש.23ס' נכין את הדו"חות לפי ערכי מימוש.

לתקן25-26סעיפים דן גם הוא בנושא העסק החי בIAS 1תקן חשבונאות IAS 1 צריכה לבחון את יכולתההנהלה. סעיפים אלה מוסיפים ואומרים כי

חודשים מיום המאזן.12העסק להמשיך ולהתקיים לכל הפחות לתקופה של בסיס הצבירה- לפי הנחת מוצא זו הדו"חות הכספיים מוכנים לא על בסיס.2

עיתוי זרימת המזומנים, אלא על בסיס התרחשות האירועים. במילים אחרות, כדי ליצור יתרות בגין אירוע מסוים כגון מכירה או ירידת ערך, אין הכרח כי

תהיה זרימה של מזומנים.

המאפיינים האיכותיים של המידע הכלול בדו"חות הכספיים המסגרת המושגית מגדירה ארבעה מאפיינים איכותיים של מידע הכלול בדו"חות

הכספיים: מובנות- לפי מאפיין איכותי זה המידע הכספי צריך להיות כזה שיהיה מובן.1

למשתמש הסביר בדו"ח הכספי. עם זאת, נקבע במפורש שאם יש צורך לכלולמידע רלוונטי שהוא מורכב, אין בעקרון זה כדי לפגוע בהכללת המידע.

רלוונטיות- השאיפה היא כי המידע בדו"ח הכספי ייתן למשתמש בו כלים לנטר.2 את תוצאות החברה, ובמידת הצורך- לתקן הערכות עבר שלו על בסיס מידע חדש. ככל שהמידע הוא יותר מהותי )הכוונה מהבחינה הכמותית- מספרית(, בדרך כלל המידע הוא גם יותר רלוונטי. עם זאת, רלוונטיות של מידע נגזרת גם מרכיב איכותי. כך למשל, מידע יכול להיות רלוונטי גם אם הוא לא מהותי

כמותית אם הוא כולל מידע שעשוי היה לשנות החלטת השקעה. דוגמאות למידע כזה יכולות להיות- עסקאות עם צדדים קשורים בסכומים לא מהותיים,

פריט שמעביר את החברה מהפסד לרווח. חשוב להבין שאין במסגרת התקינה

2

כללים ברורים לשאלה מהו מידע מהותי / רלוונטי. מקובל להתייחס לפרשנויות - הרשות לני"ע האמריקאית, באשר לשאלה מהוSECשל רשות ני"ע ושל ה-

מידע מהותי / רלוונטי, כאשר יש קריטריון כפול- מבחן כמותי ומבחן איכותי. מההון2% מהרווח הנקי או 5%מהבחינה הכמותית, נבדוק בדרך כלל

מההון העצמי5%העצמי. כיום יש הצעה לשנות קצת את המבחן הכמותי ל- מהרווח הנקי או5%המיוחס למחזיקי הזכויות ההוניות של החברה האם או

הכולל. המבחן האיכותי כולל בחינה של נסיבות איכותיות. למשל- האם המידע/הטעות/פריט גורם לחברה לעמוד בהתניות/אמות מידה פיננסיות-

financial covenantsמבחנים נוספים יכולים להיות כפי שכבר הזכרנו- מעבר ? מהפסד לרווח ולהיפך, ועוד.

מהימנות- על מנת שמידע יהיה שימושי המידע צריך להיות מהימן )נטול פניות,.3שגיאות והטיות(. לפי המסגרת יש כמה רכיבים למאפיין המהימנות:

מצג מהימן- הכוונה היא שהמידע בדו"ח ישקף כמה שיותר מידע מבוססא.על אירועים אמיתיים או עובדות מוצקות.

- לפי רכיב זה המהות הכלכלית של35ס' מהות קודמת לצורה- ב. העסקאות היא שצריכה לשקף את ההצגה בדו"ח הכספי ולא הצורה

הפורמאלית / משפטית של העסקאות. למשל- חכירה מימונית,דו"חותמאוחדים, מלאי במשגור וכו'.

ניטראליות- על מנת שמידע יהיה מהימן, המידע חייב להיות ניטראליג. במובן זה שכללים ותקינה חשבונאית צריכים לחול בצורה רוחבית

ושוויונית על החברות מבלי להיות מוטים כדי להשיג מטרה מסוימתבחברה מסוימת.

זהירות- שמרנות חשבונאית- חלקים גדולים בדו"חות מבוססים על שיקוליד. דעת ואומדנים. בקביעת האומדנים יש להיות זהירים. בחלק מהמקרים

ההתמודדות עם חוסר ודאות היא ע"י גילוי. למשל- לגבי התחייבויותתלויות.

מידע מלא- שלמות- על מנת שמידע ייחשב כמהימן המידע צריך לכלולה.את כל הפרטים הרלוונטיים, ללא השמטות של מידע מהותי.

השוואתיות- על מנת שמידע כספי יהיה בעל ערך, המידע צריך לאפשר כמה.4 שיותר השוואתיות בין החברה למתחרים ובין החברה לבין עצמה על פני זמן.

לצורך עמידה בעקרון זה יש מספר כללים בתקני החשבונאות. דוגמאות-הצגה של מספרי השוואה.א. אימוץ לראשונה של תקנים שלעיתים מבוצע בדרך של למפרע- מאזב.

ומעולם. במקרה של שינוי במדיניותIAS 8דוגמא נוספת ליישום למפרע היא ב- ג.

חשבונאית. עם זאת, לפי המסגרת המושגית אין בעקרון ההשוואתיות כדי לפגוע ביצירה

של תקנים חדשים או בשינוי של מדיניות חשבונאית כשהדבר מוצדק.

האילוצים בין המאפיינים האיכותיים קיימת התנגשות מובנית בין המאפיינים האיכותיים השונים שהזכרנו. במילים אחרות, לא תמיד ניתן להשיג את כל המאפיינים באמצעות טיפול יחיד, ולכן לעיתים קיימות

פשרות. המסגרת המושגית מציינת את האילוצים העלולים להתעורר:1.trade- offבין מהימנות לרלוונטיות- מידע רלוונטי יותר התורם למשתמשים

לכאורה עשוי להיות לא מבוסס ולכן גם לא מספיק טוב לקבלת החלטה. לכן התקנים השונים כוללים לעיתים נפוצות התפשרויות בין מהימנות לרלוונטיות.

פעמים רבות גם כאן ההתמודדות היא באמצעות גילוי בביאורים. דוגמא לפשרות כאלה- מודל העלות לגבי נדל"ן להשקעה- מצד אחד המודל לוקח את העלות המופחתת של הנכס כבסיס להצגה בדו"חות, אך אחת לשנה יש

3

להציג גילוי לשווי ההוגן בביאור. דוגמא נוספת- התחייבויות שהן הפרשות בגין תביעות- במקרה זה המדידה היא בדרך כלל לפי הסכום הצפוי ורק אם

. דוגמא נוספת- עודף עלות שלילי בגין50%ההסתברות לתשלום עולה על הפרשות לתביעות בדו"חות מאוחדים.

תיאוריה 26.9.2011 - 2 שיעור

עלות- תועלת- התועלת מהכנת הדו"חות הכספיים צריכה לעלות על העלות.2 של ההכנה של הדו"חות. בתקינה הבינלאומית אנו יכולים לראות מקומות

רבים בהם ישנה פשרה בין העלות לבין התועלת. במילים אחרות, ישנם מקומות שאם היינו הולכים לפי העיקרון שבתקן עד הסוף, העלות הייתה

גבוהה מדי ביחס לתועלת ולכן ישנן הקלות. דוגמאות: כאשר מפרסמים תקן חדש, לעיתים היישום לראשונה של התקן סותרא.

)נלמד בהמשך(. כלומר, אין צורך ליישם אתIAS 8את ההוראות של התקן במקרים מסוימים כאילו התקן היה קיים מאז ומעולם. למעשה, לא

תמיד צריך לתקן מספרי השוואה. דו"חות כספיים מאוחדים לא נדרשים מכל סוגי החברות )יש לראות אתב.

(.IAS 27הוראות התחולה של

הגדרת הרכיבים בדו"חות הכספיים המסגרת המושגית כוללת הגדרות כלליות לאבני הבניין של הדו"חות הכספיים

)הכנסות, הוצאות, נכסים, התחייבויות והון עצמי(. עם זאת, אסור לשכוח כי יש הגדרות ספציפיות יותר בתקנים השונים. במאמר מוסגר, חשיבותו של החלק הזה במסגרת היא במקרים ובשאלות שבהם יש לנו התלבטות האם רכיב מסוים מקיים

הגדרה מסוימת. זהו חלק שעשוי להיות פופולארי יחסית בשאלות שונות.

הגדרת נכסים למסגרת מגדיר נכס כמשאב הנשלט ע"י הישות כתוצאה מאירועי עברא'49 סעיף

אשר כתוצאה ממנו הישות חוזה להפיק הטבות כלכליות עתידיות. מהם המרכיבים של נכס שבאים לידי ביטוי בהגדרה זו?

שליטה- נדרש כי המקור להטבות יהיה בשליטת החברה לתאריך המאזןא.כתוצאה מאירוע עבר.

הטבות כלכליות- צריך להיות חזוי שהחברה תקבל הטבות כלכליות מהמשאבב. הזה. הטבות כלכליות יכולות לזרום בכמה דרכים. למשל- קבלה של כספים,

קבלה של נכסים, חיסכון, השתמשות במשאב על מנת לייצר משאב אחר. רכיב השליטה שנדרש בהכרת נכס לא חייב להיות משפטי. במילים אחרות, לעיתים

מסתכלים דווקא על הצד הכלכלי של השליטה. למשל- חכירה מימונית.

קריטריונים להכרה בנכס למסגרת מוסיפים את הקריטריונים להכרה בנכס בדו"חות הכספיים-89-90ס'

נדרש שאותו פריט יעמוד בהגדרת נכס שהזכרנו, ובנוסף-( שההטבות הכלכליות יזרמו אל הישות, וגם-50%יהיה צפוי )מעל א.עלותו או ערכו של הנכס ניתנים למדידה מהימנה.ב.

בדרך כלל, כשחברה מוציאה כסף, היא מקבלת מקור כלכלי. עם זאת, לא בטוח שהמקור הכלכלי הזה עומד בהגדרת נכס. אם הוא לא עומד בהגדרת נכס, יש לנו

הוצאה )כנראה(.

4

דוגמת הוצאות שכירות מראש כאשר משלמים על שכירות מראש לכמה שנים, עולה השאלה האם הסכום ששולם

עומד בהגדרת נכס ובקריטריונים להכרה. התשובה היא שבדרך כלל כן, כי צפויה לנו הטבה כלכלית מהשימוש בנכס המושכר ויש לנו זכות משפטית לדרוש מבעל

הנכס להשתמש בו בתקופת החוזה תמורת המזומן ששילמנו. כמו כן, הוצאותהשכירות או ההטבה הכלכלית ניתנות למדידה מהימנה.

ישנם מקרים שבהם נכסים שאנו מכירים בהם לפי תקנים ספציפיים לא מסתדריםטוב עם הגדרת נכס במסגרת המושגית. דוגמאות יכולות לכלול:

- לא חלק מחומרIFRS 6נכסי חיפוש והערכה של משאבים מינראליים- -הלימוד.

מוניטין שנוצר בצירוף עסקים, שגם לגביו יש סוג של שאלה האם בכלל הוא-מגלם בתוכו רכיב העונה להגדרת נכס.

דוגמא- הוצאות הנפקה מראש של אג"ח לא עומדות בהגדרת נכס.

התחייבות כמחויבות בהווה של חברה הנובעת מאירועי עבר אשרב49התחייבות מוגדרת בס'

סילוקה חזוי לגרום לתזרים שלילי של משאבים. מרכיבי ההגדרה הם: מחויבות בהווה כלפי חיצוניים כתוצאה מאירועי עבר. בהקשר לכך חשוב לצייןא.

כי מחויבות היא בדרך כלל משפטית, אבל לעיתים מחויבות נוצרת גם בדרך(.IAS 37של נוהג )נלמד בהמשך במסגרת

חזוי שהמחויבות תניב תזרימים שליליים החוצה. גם כאן, בדומה לנכסים, ישב.יותר מדרך אחת שבאמצעותה הזרימה יכולה להתרחש.

למסגרת המושגית קובע גם את הקריטריונים להכרה בהתחייבות:91ס' ההתחייבות צריכה לעמוד בהגדרת התחייבות, ובנוסף:

( תזרים שלילי כתוצאה מהמחויבות שקיימת50%צריך להיות צפוי )מעל א.בהווה, וגם-

סכום ההתחייבות צריך להיות ניתן למדידה מהימנה.ב. IASעם זאת, אין הכרח שסכום ההתחייבות יהיה ודאי. כפי שנלמד בהמשך במסגרת

, התחייבויות שאנו לא יודעים את העיתוי או הסכום שלהן בצורה וודאית נקראות37הפרשות.

דוגמאות להתחייבויות הצהרה כי ההנהלה מתכוונת לקנות נכסים- לא מדובר בהתחייבות כי אין.1

מחויבות כלפי חיצוניים וכמו כן, לא ברור מהם המשאבים הכלכליים שיזרמו החוצה, שכן תמורת קניית הנכס יוצא מזומן, אך בנטו אין כאן זרימה החוצה

של משאבים. חוזה לרכישה של מלאי או מפעל )ר"ק(- לפי החשבונאות, חתימה על חוזה.2

כזה לא מהווה התחייבות. ניתן להצדיק זאת בכך שהצד השני של החוזה, כלומר- המלאי או הר"ק שאנו צפויים לקבל, גם הם לא עומדים בדרך כלל

בהגדרת נכס. לכן, בנטו, אין פה זרימה של משאבים החוצה. חריג לכך הוא "התחייבות מכבידה" או "חוזה מכביד", שנלמד עליו בהמשך.

5

הון עצמי כזכות השייר בנכסי החברה לאחר ניכוי כל התחייבויותיה.ג49ס' הון עצמי מוגדר ב

מהגדרה זאת אנו לומדים כי אין הגדרה ישירה להון עצמי, אלא רק לאחר הגדרת מוסיף על ההגדרה ומכניס לתחולתIAS 32הנכסים וההתחייבויות. חשוב לציין שתקן

גם מוציא מתחולת ההון העצמיIAS 32ההון העצמי גם רכיבים נוספים. מנגד, רכיבים שלא בטוח כי הם עומדים בהגדרת התחייבות.

לדוגמא- אופציות שהנפיק התאגיד בעלות תוספת מימוש לא קבועה )למשל-צמודה למדד או במטבע שהוא לא מטבע הפעילות(.

ההון העצמי אינו חייב להיות שווה לשווי השוק. רוב הסיכויים שהוא שונה משווי השוק. בנוסף, אין גם הגדרה להון עצמי שמחייבת שהוא יוצג כמקשה אחת. כלומר- ניתן לפצל )וצריך לפצל לפי תקנים מסוימים( את ההון העצמי לרכיבים שונים, כגון-

(, קרנות הון, ועוד.retained earningsעודפים )

הכנסה ההגדרה של הכנסה היא גידול בהטבות הכלכליות בדרך של גידולא70ס' ע"פ

בנכסים או קיטון בהתחייבויות )גידול נטו בהון העצמי(, וזאת למעט גידול בהוןהעצמי הנובע מהשקעת בעלים.

IAS 18שנלמד בהמשך, הוא התקן הספציפי יותר להכנסות. עם זאת, הכנסות , מוגדרות גם במסגרת המושגית. כאשר מתבצעת השקעת בעלים זוהי לא הכנסה,

אלא דבר שיבוא לידי ביטוי בדו"ח על השינויים בהון העצמי. (.gain( לבין רווח הון )incomeהמסגרת המושגית מדברת גם על ההבדל בין הכנסה )

(, למשל- רווח הון,gain( הינה במהלך העסקים הרגיל ואילו רווח )incomeההכנסה ) אינו במהלך העסקים הרגיל. שניהם צריכים לעמוד בהגדרת הכנסה. עם זאת,

ההצגה בדו"ח רו"ה שונה- הכנסות מוצגות בדרך כלל על בסיס ברוטו, כלומר- בלילנטרל את ההוצאה באותה שורה, ואילו רווחים פעמים רבות מוצגים על בסיס נטו.

הכרה- למסגרת קובע כי הכללים להכרה בהכנסה הם כאשר הפריט עומד בהגדרה 92ס'

של הכנסה ובנוסף, כאשר חל גידול בהטבות כלכליות עתידיות הקשור לגידול בנכס או לקיטון בהתחייבות ואשר ניתן למדידה באופן מהימן. למעשה, יכולת המדידה המהימנה של ההכנסה היא מאפיין שעלול להפיל פריטים רבים מלהיות מוכרים

כהכנסה בשלבים מוקדמים. דוגמא- מדען מעביר את ההמצאה שלו לחברה, כדי שהיא תמשיך לפתח את

מהמכירות.10%ההמצאה, ובבוא היום היא תעביר לו תמלוגים עתידיים בגובה האם המדען יכול להכיר בהכנסה?

כנראה שלא, גם בגלל שקשה לאמוד בצורה מהימנה את ההכנסה וגם מכיוון שאיןפה גידול בנכס. לא בטוח שהזכות לקבל תמלוגים עומדת בהגדרת נכס.

לכן, ברוב המקרים הללו נמתין לשלבים מאוחרים בהרבה על מנת להכיר בהכנסה.למשל- כאשר ההכנסות מהתמלוגים יתחילו להתקבל.

ציינו בנוסף כי עסקאות עם בעלי המניות בכובעם כבעלי מניות לא באות לידי ביטויכהכנסה.

דוגמאות לחלוקות:חלוקת דיבידנד במזומן..1 דיבידנד בעין, שהוא למעשה חלוקה של נכסים לבעלי מניות במקום מזומן כמו.2

בדיבידנד רגיל. כפי שהזכרנו, כל העסקאות הללו עם בעלי מניות בכובעם כבעלי מניות לא עומדות

בהגדרת הכנסה וגם לא בהגדרת הוצאה.

הוצאה

6

כקיטון בהטבות כלכליות בדרך של קיטון בנכסים או גידולב70ס' הוצאה מוגדרת ב בהתחייבויות, למעט קיטון בהון העצמי הנובע מחלוקה לבעלים )לגבי חלוקה- ראה

לעיל(. , לפיו- הוצאות מוכרת כאשר הן עומדות בהגדרה94ס' ההכרה בהוצאה מוגדרת ב

וכאשר חל קיטון בהטבות כלכליות עתידיות, הקשור לקיטון בנכס או לגידול בהתחייבות ואשר ניתן למדידה בצורה מהימנה. גם כאן קריטריון המהימנות הינו

חשוב.

במסגרת הדיון בהוצאות, המסגרת המושגית מגדירה גם את עקרון ההקבלה. לפיהעיקרון, אנו נכיר בהוצאות במקביל להכנסות שההוצאות הללו עזרו לייצר.

מצוין כיsic 15דוגמא ליישום העיקרון- עלות המכר ומכירות, הוצאות פחת, במסגרת כאשר בעסקת חכירה תפעולית ניתנים לשוכר הטבות שמעודדות אותו להיכנס

לשכירות, כדוגמת חודשי שכירות חינם או מענק, יש להכיר בהכנסות או בהוצאות השכירות בצד של השוכר לפי המהות הכלכלית. כלומר- לפרוש את ההכנסה

האמיתית לאורך התקופה ולא להכיר רק לפי זרימת המזומן. חודשים בשכר דירה של9אם למשל נתנו לשוכר שלושה חודשי שכירות חינם ו-

בכל חודש, וזאת750=1,000/12*9 ₪, לחודש, ההכנסה מהשכירות תהיה 1,000גם אם לא מתקבלים כספים בשלושת החודשים הראשונים.

עם זאת, לגבי עיקרון ההקבלה, יש לציין כי אין בו כדי ליצור נכסים כאשר לא עומדים בהגדרת נכס )למשל- קמפיין פרסום ששולם ובוצע- יכול להניב עלייה

במכירות החברה במשך תקופה מסוימת, אך הוא אל עומד בהגדרת נכס, ולכן אנו נכיר בהוצאה כאשר העלייה בהכנסות, ככל שתהיה, תוכר בהמשך. במובן מסוים

עקרון ההקבלה נפגע(.

מדידה עד עכשיו התייחסנו להגדרה ולהכרה של פריטים בדו"חות. מדידה היא קביעת

הסכום שבו יוצג פריט שעמד בדרישות ההכרה. המסגרת המושגית כוללת דיון קצר אנו נראה שימוש בבסיסיIFRSבדרכים אפשריות של מדידה. במקומות מסוימים ב-

מדידה כאלה ואחרים. עם זאת, המסגרת המושגית אינה קובעת איזה מהבסיסים יש. IFRS 13להעדיף, לאחרונה פורסם תקן חדש שעוסק בשווי הוגן-

בסיסי המדידה שהמסגרת מציינת הם: עלות היסטורית- העלות היא שווי המזומן או הנכסים שניתנו תמורת הפריט,.1

ואם מדובר בהתחייבות- סכום הכסף ששולם או שחזוי להיות משולם לסילוקההתחייבות.

עלות שוטפת- שווי מזומן או נכסים שהיו נדרשים במועד המדידה. .2 ערך מימוש- התחייבויות יוצגו לפי ערך הסילוק הבלתי מהוון. נכסים יוצגו לפי.3

בסיס זה תמורת ערך המימוש הבלתי מהוון שהתקבל ממימוש בדרך מקובלת.ערך נוכחי- כאן מודדים לפי תזרימים מהוונים. .4

כפי שניתן לשים לב, שווי הוגן, שהוא בסיס מדידה חשוב מאוד, לא מוגדר פה בצורה מעמיקה. למעשה, ההתייחסות לשווי הוגן ולבסיסי מדידה מפורטים יותר קיימת

. IFRS 13בתקנים השונים וב-

תפיסות מושגיות של הון ושימור הון חלק זה הינו תיאורטי יחסית. ראינו מקודם שהמסגרת המושגית מדברת על גידול

בנכסים נטו כהכנסה. עם זאת, נשאלת השאלה- מהו בכלל סוג הגידול שאנו מחפשים? כדי להסביר צריך להבין שיש שתי תפיסות לגבי ההון העצמי או הנכסים

נטו שמעניינים את המשתמש לפי המסגרת המושגית: ההון העצמי הפיזי. כלומר- כושר ייצור של החברה. רווח לפי תפיסה זו הואא.

גידול נטו בכושר הייצור.

7

הון עצמי פיננסי. לפיו מה שמעניין את המשתמשים הוא כוח הקנייה שלב.החברה. רווח כאן משמעותו גידול נטו בכוח הקנייה.

המסגרת המושגית לא מגדירה מי מהגישות עדיפה, אבל במקומות שונים בתקינהיש יישום של תפיסת ההון הפיננסי, בעוד באחרים יש יישום של תפיסת ההון הפיזי.

ניתן לנסות להתחבר לגישת ההון הפיזי ע"י מודל השערוך של ר"ק, שם השערוך לא נרשם כהכנסה משום שכביכול אין גידול בכושר הייצור. לעומת זאת, מודל השווי ההוגן של נדל"ן להשקעה מיישם גישה קרובה יותר לשימור ההון הפיננסי. זאת

משום ששערוכים מבוצעים מול הרווח.

8

תיאוריה 3.10.2011 - 3 שיעור

Sic 12- consolidation- special purpose entities (SPE's) -איחוד ישויות למטרות מיוחדות

רקע עוד לפני שנעסוק בפרסום עצמו, ננסה להבין מהן ישויות למטרות מיוחדות ומדוע

הוא מונח שמתאר בדרך כלל סוג של תאגיד משפטי.SPEיש צורך בפרסום זה. כוללים:SPEלרוב התאגיד מוקם בשביל מטרה צרה ומצומצמת. שמות נוספים ל-

SPC- special purpose company, SPV- special purpose vehicleועוד. נשאלת השאלה , נובעת מצרכים מימוניים,SPE's. לרוב ההקמה של SPE'sלמה בכלל צריך

משפטיים, תפעוליים, או שילוב של אלה.

דוגמאות - עסקהsecuritization היא איגוח- SPEהדוגמא הקלאסית והנפוצה ביותר ל- א.

שבה חברה בעלת נכס פיננסי מניב, כדוגמת אגרות חוב, תיק משכנתאות, תיק הלוואות לסטודנטים, חוזה עם ליסינג, אגרות חוב של עצמה, לוקחת את

מגייס כסף ממשקיעים כנגד הנכסיםSPE. ה- SPEהנכס ומעבירה אותו ל- (. פעמיםoriginatorשהועברו אליו, כאשר הכסף שגויס עובר לחברה היוזמת )

. בדרך כלל ניירותtranchesרבות מה שהמשקיעים רוכשים מחולק לשכבות- הערך מחולקים לבכירים וזוטרים. לפעמים ניירות הערך הזוטרים ביותר

מהמכשירים הפיננסיים,SPE. הכסף שמקבל ה- equity trancheנקראים גם ה- השונים, כאשר השכבותtranchesלמשל- תשלומי המשכנתאות, מחולק בין ה-

זכאי לשארית, ככלequity trancheהבכירות ביותר זכאיות ראשונות לכסף וה- לא משאירים את הניהול של ה-SPEשישנה. הרבה פעמים התקנונים של ה-

SPEבידי החברה היוזמת, אלא מפקידים את הניהול בידי נאמן, או חברה אחרת שמספקת שירות תפעולי )בעיקר גבייה של הכסף וחלוקתו לשכבות

SPE מגביל מאוד את הפעילות של ה- SPEהשונות(. בדרך כלל התקנון של ה- ומצמצם אותה למעשה לסוג של טייס אוטומאטי.

מימוני:SPEהסיבות ליצירה של -ראשית, החברה יוצרת הפרדה משפטית בינה לבין הSPEכך למשל, אם .

פושט רגל הרבה פעמים אין דרך משפטית לבוא לחברה )SPEה- originator .)( ולדרוש ממנה לשלם )בשל מסך ההתאגדות

-שנית, גם אם החברה עצמה פושטת רגל, הרי שהתקנון של הSPEקשיח , שזה מבטיח יותר שקטSPEמאוד ולכן יהיה קשה מאוד לרדת לנכסי ה-

SPE. למעשה, ישנה הפרדת סיכון אשראי בין ה- SPEנפשי למלווים של ה- לבין היוזם.

( שלישית, היוזם יכולים להוריד את עלויות המימון ע"י יצירה של מכשיריםtranches .גבוהים יותר מהדירוג של עצמה )

-רביעית, הSPEמאפשר לפעמים להתגבר על מגבלות רגולטוריות וליצור מינוף כלכלי גדול יותר מאשר מותר לפי הרגולציה. דבר זה יכול להיות

ואתSPEמושג במיוחד כאשר לפי כללי חשבונאות אפשר לא לאחד את ה- לא מאוחד, הוא נקרא ישות חוץ-SPE. במצב שבו ה- SPEהחוב של ה-

.off- balance entityמאזנית- חמישית, החברה יכולה להפוך את התקבולים העתידיים מהנכסים

הפיננסיים שלה לתקבולים מיידיים של מזומן. מה שהמשקיעים מרוויחיםהוא גיוון גדול יותר במכשירי ההשקעה.

9

. יש גם דוגמאות בעלות סיבותSPEאיגוח הוא לא דוגמא בלעדית לשימוש ב- ב. תפעוליות. למשל, חברת תרופות שיש לה מגבלה מלעסוק במחקר לגבי סוג

מסוים של תרופה, יכולה הלקים מלכ"ר ולהעביר את כל המניות של המלכ"ר לנאמן. כמו כן, בתקנון של המלכ"ר ייקבע כי מטרתו היחידה היא למצוא

תרופה למחלה הספציפית. התקנון קובע כי אם הפיתוח מצליח, המלכ"ר חייב למכור את הפיתוח לחברה במחיר סמלי. כמו כן, אין אפשרות לשנות את

התקנון ללא קנס של מיליארד דולר. כמו כן, נקבע כי החברה היא זו שתממן את פעילות המלכ"ר ע"י "תרומות". אם המלכ"ר מחויב למכור רק לחברה

פיתוח מוצלח ומצד שני, החברה היא זו שמממנת את המלכ"ר, ברור כי המלכ"ר פועל בשם החברה, ואין משמעות מיוחדת לכך שהמניות שלו לא

מוחזקות ע"י החברה. ייתכן בנוסף כי המבנה המשפטי הזה מאפשר לחברהלקבל הטבות מס.

גםSPE גם במימון פרויקטאלי. כמו כן, יש שימוש ב- SPEיש שימוש ב- ג. למטרות של חיסכון במס. למשל, במזרח אירופה הרבה חברות העדיפו

להחזיק בנכסי נדל"ן באמצעות חברת נכס )חברה שכל תכליתה היא להחזיק בנכס(. זאת משום שאם החברה תרצה למכור את הבניין, היא תשלם פחות

מס אם היא תמכור את המניות של חברת הנכס במקום את הנכס עצמו. כמו - מימון שבמקרהnon- recourseכן, חברת הנכס מאפשרת לקחת מימון שהוא

שהוא לא נפרע אין למלווה אפשרות לפרוע את הנכסים שלא שועבדו ספציפית להלוואה. היות שהחברה לקחה את המימון בחברת הנכס וגם קנתה

את הבניין בחברת הנכס, אין דרך משפטית להיפרע מנכסי החברה האחרים,שלא נמצאים בחברת הנכס.

כללי האיחוד הרגיליםIAS 27מגדיר שליטה באופן הבא: "הכוח לקבוע את המדיניות הפיננסית

והתפעולית של ישות כדי להשיג הטבות מפעילותה". מפרט את הקריטריונים לשליטה. ברמת העיקרון, שליטהIAS 27 ל- 13סעיף

מזכויות ההצבעה. בנוסף, גם50%נחשבת כמתקיימת כאשר לחברה יש מעל מזכויות ההצבעה, שליטה יכולה להתקיים לפי הסעיף50%כאשר לחברה אין מעל

כאשר בידי החברה יש רוב קולות בדירקטוריון ששולט על החברה או מכוח שלהסכם. למשל- הסכם בעלי מניות שמקנה לחברה את השליטה.

, הרי13כבר כאן ברור שבמקרים רבים, אם היינו הולכים לקריטריונים של סעיף , כי הן מוחזקותSPE, למשל- כי אין לחברה מניות ב- SPEשלא היינו צריכים לאחד

אצל נאמן. קובעת קריטריונים נוספים שעוזרים לנו להבין האם יש צורך12לכן, פרשנות מספר

קודם כל הולכיםSPEחשוב לציין שגם במקרה שמדובר על . SPEלאחד את ה- sic אם הם לא מתקיימים, אז הולכים לקריטריונים של .IAS 27לקריטריונים של

12 .

? SPE מהו , אלא רקSPEהדבר הראשון שיש לשים אליו לב הוא שהפרשנות לא מגדירה מהו

הוא הטייס1סעיף מפרטת מאפיינים טיפוסיים שלו. המאפיין הטיפוסי שמוזכר ב , כדוגמתSPEהאוטומאטי שהזכרנו מקודם. ניתן לחשוב על מאפיינים נוספים של

שימוש בדירקטורים מקצועיים, שימוש בנאמנים, הון עצמי קטן מאוד ביחס לנכסים, היעדר תמרוץ לרווח )למשל במקרה שבו כל הרווח שנותר מחולק בצורה של דמי

.SPE ל- originatorניהול(, אורך חיים מוגבל, מתן ערבות, ביטוח או בטוחה של ה-

SPE קריטריונים לאיחוד

10

לנספח של הפרשנות, מפורטים ארבעהסעיפים א'-ד' לפרשנות וכן ב10סעיף ב . חשוב לבדוק כל מקרה לגופו. לפעמים מספיקSPEקריטריונים לאיחוד של

. במקרים אחרים צריך שיותר מאחדSPEשקריטריון אחד יתקיים כדי לאחד את ה- , ורקIAS 27יתקיים. במילים אחרות, נבדוק את כל הקריטריונים, אחרי שבדקנו את

אז נגיע למסקנה. הקריטריונים הם: מנוהלותSPEקריטריון הפעילויות- קריטריון זה מתקיים כאשר פעילויות ה- א.

בהתאם לצרכים העסקייםSPEבמהותן לטובת החברה אשר הקימה את ה- שלה. עם זאת, נקבע כי תלות כלכלית כגון יחסי ספק- לקוח אינה מהווה

מוקם לצרכיSPEשליטה בפני עצמה. דוגמאות לקריטריון זה- כאשר ה- הוקם כדי לספקSPEמחקר )ראו דוגמת חברת התרופות לעיל(, או כאשר ה-

מימון לחברה, או לעקוף רגולציות שונות המוטלות על החברה. קריטריון קבלת ההחלטות- מתקיים כאשר לחברה יש סמכויות לקבלתב.

בעקיפין או במישרין. לפעמים דבר זהSPEהחלטות המאפשרות לה לשלוט ב- בא לידי ביטוי בכך שהחברה היא זו שקבעה את מנגנון הטייס האוטומאטי,

ובכך האצילה את הכוח לנאמן. במקרים אחרים יש לחברה יכולת לפרק את , לשנות את התקנון, או להטיל וטו על כל שינוי מוצע בתקנון של ה-SPEה-

SPE. קריטריון ההטבות- מתקיים כאשר לישות, שהיא בדרך כלל גם מעורבתג.

. בהקשרSPE, יש זכויות למרבית ההטבות מפעילות ה- SPEבעסקאות עם ה- זה, כאשר מדברים על מרבית ההטבות, הכוונה היא למרבית ההטבות

הכלכליות הנובעות מזכויות השייר בחלוקות מתוכננות, או לאחר פירוק ה-SPEכמו כן, מרבית הזכויות להטבות כלכליות יכולות להיות גם שימוש בנכסים .

או בפיתוחים מדעיים, לדוגמא. אם נחזור ונביט בדוגמת חברת התרופות, ניתןלראות כי החברה היא למעשה הנהנית מפירות המחקר.

במקרה אחר של איגוח, יכול להיות שהחברה תשמר לעצמה את רוב ה-equity tranche.ואז היא תהיה הזכאית לרוב ההטבות מזכות השייר ,

קריטריון הסיכונים- מתקיים כאשר החברה היא זו שנושאת במרבית הסיכוניםד. . דוגמאותSPE, או מערך השייר של ה- SPEהנובעים מנכסי הבסיס של ה-

לא זכאים לזכויות בנכסיSPEלקריטריון זה- כאשר יתר ספקי ההון של ה- השייר שלו ולכן אינם נושאים ברוב הסיכונים שנשארים בידי החברה. כמו כן, יש

גם מצבים שבהם יתר ספקי ההון מקבלים למעשה תשואה רגילה על החוב,בעוד שהבעלות על נכסי הבסיס היא למעשה של החברה.

IAS. היות ו- SPEציינו כבר שיש לשקול את כל הנסיבות בעת ההחלטה האם לאחד קובע כי לשליטה יש שני רכיבים, שהם כוח+השגת הטבות, אז במקרים הברורים27

ביותר אנו נחפש כי קריטריונים א' וב' המדברים יותר על כוח יתקיימו, יחד עם אחד מקריטריונים ג' וד', המדברים יותר על סיכונים והטבות. עם זאת, חשוב לציין כי בפרקטיקה זה לא תמיד כך, ונוטים להתחשב יותר בקריטריונים ג' וד'. לסיכום-

נבדוק כל מקרה לגופו.לא תמיד כל הקריטריונים צריכים להתקיים יחדיו.

? sic 12 כיצד נפתור שאלה של . SPEראשית יש לזהות האם בשאלה יש מאפיינים של משהו שנראה כמו

אם כן- יכול להיות שהסוגיה היא איחוד. מבחינת מבנה התשובה, נבחן ראשית האם ואם כן- ננתח לפי הקריטריוניםSPE. אם לא- נסביר האם זה IAS 27יש לאחד לפי

.sic 12של לבסוף נציג את המסקנה.

דוגמת המטוס

11

חברת התעופה א' היא חברה המפעילה טיסות סדירות באירופה. לחברה יש מטוס שנה. חברת15 מיליון דולר ואורך חיים שימושיים של 200בעל ערך פנקסני של

התעופה מקימה את חברה ב' ומעבירה את מניות חברה ב' לנאמן בלתי תלוי שמחזיק בכל המניות. התקנון של חברה ב' קובע מנגנון צר שמאפשר לה לעסוק

אך ורק ברכישה ובהחכרה של מטוסים אל ומחברת התעופה. כמו כן, לחברתהתעופה יש זכות וטו על כל שינוי מוצע בתקנון של ב'. חברה ב' לווה כסף מבנק )

מיליון דולר( ורוכשת מחברת התעופה את המטוס. לאחר מכן, חברה ב'200 חותמת עם חברת התעופה על הסכם חכירה לפיו חברת התעופה תחכור את

שנים, שבסופה לחברת התעופה יש אופציה10המטוס לתקופה התחלתית של לקנות את המטוס תמורת שווי שוק, או להמשיך להחכיר את המטוס לתקופה

שנים, שזה עד תום חיי המטוס, באותם תנאים. תשלומי החכירה יממנו5נוספת של את החזר החוב לבנק. בנוסף, חברת התעופה מעניקה לחברה ב' ביטוח שמבטח

מיליון הוא40 שנים. 10 מיליון, בעוד 40את המטוס מפני ירידת ערך אל מתחת ל- שנים צפוי10 שנים. נתון כי בעוד 10הסכום שעליו תעמוד יתרת החוב לבנק בעוד

כי יתרת החוב תהיה זהה לשווי המטוס. יש גם שוק נזיל למטוסים ואין בעיה למכוראת המטוס.

נדרש: זיהוי הסוגיה הרלוונטית מנקודת מבט חברת התעופה ולדון בה.פתרון

הסוגיה הרלוונטית- איחודSPE- sic 12. ל- 13לפי הקריטריונים בסעיף IAS 27לא צריך לאחד, כי אין רוב מהמניות או ,

רוב בדירקטוריון. יש לדון ולפרט על הקריטריונים ולהסביר מדוע הם מתקיימים. -דיון האם מדובר בSPE לפי sic 12..נגיע למסקנה שכן, מכיוון שמדובר בטייס אוטומאטי, שהוא מאפיין טיפוסי ראשון

כמו כן, יש תחום פעילות מצומצם וכו'. בנוסף- אין תמריץ לרווח, יש שימושבנאמנים, הנכסים הועברו מהחברה.

-לאחר שהגענו למסקנה שמדובר בSPEנבדוק האם צריך לאחד לפי , הקריטריונים א'-ד'.

קריטריון א'- פעילות- ברור שחברת התעופה הקימה את ב' לשם המטרההעסקית שלה, שזה לגייס חוב כנגד המטוס.

קריטריון ב'- קבלת ההחלטות- תעופה היא זו שקבעה את מנגנון הטייס האוטומאטי, יש לה גם זכות וטו, והיא זו שיש לה אופציה להחליט האם החכירה

.SPEתוארך או לא, שזו החלטה חשובה ל- הוא שאלת שווי השוקSPEקריטריון ג'+ד'- הטבות וסיכונים- הסיכון הגדול ב-

שנים. היתר ידוע. הרי, אם השווי ירד מתחת לחוב לבנק10של המטוס בעוד וחברת התעופה תבחר לקנות את המטוס, לכאורה יכול להיות שלא יהיה כסף

לשלם לבנק. אבל, תעופה עשתה ביטוח ולקחה את הסיכון על עצמה. מבחינת ההטבות, תעופה מקבלת את ההטבה הבלעדית של הכסף שהתקבל בהלוואה,

וכמו כן, את זכות השימוש במטוס. מסקנה: נאחד את תעופה וב' לפיsic 12.

12

נקודה למחשבה לשיעור הבא: האם ההחלטה שלנו תשתנה אם תעופה הייתה רוכשת ביטוח מצד ג' במקום לתת

את הביטוח לב' בעצמה?תיאוריה

10.10.2011 - 4 שיעור

תשובתנו לא הייתה משתנה – בגלל שכל המבחנים האחרים כמו הטבות וקבלתהחלטות וכמו פעילויות ממשיכים להישאר באותו כיוון.

בנוסף עצם העובדה שחברה א' )חברת התעופה(, יודעת לנהל טוב את הסיכוניםשלה ולכן רוכשת ביטוח זה לא אומר שהיא לא נושאת בהם.

ואיגוחים SPE גריעת נכסים פיננסיים בהקשר של .SPE עוזר לנו לקבוע האם אנו צריכים לאחד SIC 12כפי שצוין בשיעור שעבר,

הוא איגוח.SPEנאמר גם שמקרה קלאסי שמשתמשים בו ב- ומקבלת בד"כ חלקSPEבאיגוח בחברה היוזמת מעבירה נכסים פיננסיים ל-(.trancheמתמורת ההנפקה ולפעמים גם חלק מהשכבות ) אז אין משמעות לשאלה האםSPEכאשר אנו מגיעים למסקנה שצריך לאחד את ה-

מכרנו לו את הנכסים הפיננסיים מכיוון שזו עסקה פנימית, כלומר: בדו"ח המאוחדבכל מקרה אנו נראה את הנכסים הפיננסיים.

, אז עולהSPEלעומת זאת כאשר אנו מגיעים למסקנה שלא צריך לאחד את ה- היא עסקת מכירה או במיליםSPEהשאלה האם העברת הנכסים הפיננסיים ל-

האם אפשר לגרוע את הנכס הפיננסיIAS 39אחרות: לפי הטרמינולוגיה של מהמאזן?

שאפשר לגרוע את הנכס הפיננסי, אז נכירIAS 39במצב שבו נגיע למסקנה לפי SPE בתוספת המזומן שקיבלנו מה-SPEבמכשירים הפיננסים החדשים שקיבלנו מה-

בשווי הוגן כנגד גריעת הנכס הישן שהעברנו. במצב כזה יכול להיווצר רווח או הפסד.

כדי לענות על שאלת הגריעה הוא מבחן הסיכוניםIAS 39המבחן שנקבע ב- וההטבות, לפי מבחן זה, על קצה המזלג, אנו צריכים לבדוק האם החברה העבירה

או יותר מהסיכונים ומההטבות הכרוכות בבעלות על הנכס הפיננסי. נהוג90% לבצע את הבדיקה ע"י השוואה של חשיפת החברה לשינויים בתזרים מהנכס לפני

ואחרי ההעברה. יכול להיות שחברה ממשיכה להיות חשופה לנכס גם אחרי או בגלל שהיא מחזיקה בחלקSPEההעברה, למשל: בגלל שהיא העבירה ביטוח ל-

(.trancheמהשכבות ) מהסיכונים, אז צריך לבדוק את90% ל-10%אם מגיעים למסקנה שהועברו בין

מבחן השליטה בנכס ע"י השאלה האם למחזיק הנכס החדש יש אפשרות למכור אולשעבד אותו בלי צורך באישור המעביר.

אם כן- אז אפשר לגרוע את הנכס ולהכיר בנכסים חדשים שיכולים להיווצר לנו כמולמשל: שכבות.

מהסיכונים אז אין לגרוע את הנכס.10%אם החברה העבירה פחות מ-

IFRIC 19 סילוק התחייבות באמצעות מכשירים הוניים בתקופה האחרונה אנו שומעים בתקשורת על תופעת הסדרי החוב. הסדר חוב הוא כינוי למצב שבו בד"כ לווה שמתקשה להחזיר חוב, מגיע להסדר עם המלווים לגבי

אופן החזר החוב. ההסדר יכול לכלול פריסה נוחה יותר של החוב, הפחתת חוב, פיצוי באמצעות

מכשירים הוניים- כגון: מניות ואופציות או שילוב של כל אלה. - מטפלת במצבים שבהם מונפקים מכשירים הוניים על-מנת לסלק חלק19פרשנות

או את כל החוב.

13

תחולה הפרשנות מטפלת בטיפול החשבונאי של הלווה, כלומר: החברה שיש לה קשיים

ושמנפיקה מכשירים הוניים כדי לסלק חלק/את כל ההתחייבות. לפרשנות יש מספר מצבים שבהם הפרשנות לא חלה:3עם זאת לפי סעיף

המלווה הוא גם בעל מניות ישיר ועקיף ופועל בכובעו כבעל מניות ולא כבעל.1 חוב. אז העסקה תטופל אך ורק במישור ההוני וזאת בתיאום/תוך התאמה

למסגרת המושגית )כי למדנו שלפי המסגרת המושגית הכנסה היא רק מצב שבו יש עסקה שאינה הונית, כלומר: אם הוא תורם בהיותו בעל מניות זה לא

הכנסה, רווח לא ייוצר מבעל מניות(. המלווה והחברה נשלטים ע"י אותו צד- זה המצב כאשר בעל השליטה הוא.2

לא חל ונטפלIFRIC 19גם מחזיק בחלק או בכל החוב אז לגבי אותו חוב ה- הישראלי.22באופן הוני בדומה לתקן

הסילוק של ההתחייבות ע"י מכשיר הון נעשה בהתאם לתנאים המקוריים של.3 ההתחייבות זה למשל המצב כאשר במסגרת ההסדר המלווים מסכימים

להמיר אג"ח להמרה למניות לפי התנאים של האג"ח להמרה, גם אז מטופל אין רווח.IAS 32כהמרה של אג"ח להמרה לפי

הטיפול החשבונאי לפרשנות אנו נטפל בעסקה כאילו המכשירים ההוניים5-9לפי סעיפים א.

שהונפקו הם התמורה ששולמה עבור החוב. אנו נגרע את ההתחייבות/חלק ממנה מהספרים לפי השווי הפנקסני, אנו נכיר במכשירים ההוניים שהונפקו לפי שווי הוגן וההפרש ייזקף כרווח או

הפסד מהסדר. אם אי אפשר למדוד בצורה מהימנה את השווי ההוגן של7לפי סעיף ב.

המניות או המכשירים ההוניים האחרים, אז נחשב את שווי התמורה לפישווי החוב שסולק.

מועד המדידה של השווי ההוגן הוא המועד שבו ההתחייבות מסולקת ולאוג.דווקא כאשר מגיעים להסכמה.

ופתרון השאלהIFRIC 19*דף שחולק: שאלה על :1נדרש

-יש לדון בהשלכות, לבדוק איך נטפל חשבונאית ולמה.-הפניה לסעיפים ולקנים וכו' – זה ביסוס התשובה.

לגבי אג"ח ב' – ציבורי, הבעיה עם ב' שזהו אג"ח להמרה, שבעל השליטה לא IFRIC 19מחזיק בו. אם ההמרה היא בהתאם לתנאים המקוריים באג"ח סדרתי,

לא חל ואז יש לגרוע חלק ממרכיב ההתחייבות, כלומר: חלק יחסי מהאג"חומההמרה של ההון העצמי.

מכירים בפרמיה והון מניות לפי כמות המניות שהונפקו. 1:10יש לבדוק האם ההמרה באג"ח ב' לפי התנאים המקוריים? כן, כי היחס הוא

ובסדרה ב' מסכימים להמיר אותו ואין פה רווח. לפרשנות ורואים שאג"ח3אלו ההשלכות על סדרה ב', הסעיף הרלוונטי הוא סעיף

זה אינו נכנס לתחולת הפרשנות. לגבי אג"ח א' – יש לבדוק את התחולה, האם נכנסנו לפרשנות? לא נכנסנו

צריך לטפל המישור20% מוחזקים ע"י בעל שליטה. באותם 20%לפרשנות כי , יכול להיווצר רווחIFRIC האחרים נטפל לפי ה-80%ההוני- לא נכיר ברווח. לגבי ה-

או הפסד.

14

:2נדרש כימות הרווח שייוצר.

כדי לדעת מה הרווח צריך לדעת מה הערך הפנקסני של האג"ח.

IFRIC 19 הסדרי חוב מורכבים לרוב במצבים מציאותיים יש מצב שבו חלק מההתחייבות מסולקת תמורת מכשיריםהוניים אבל חלק אחר נשאר תוך כדי שהתנאים שלו עשויים להשתנות באופן מהותי.

למשל: במצב שבו חצי מהחוב מסולק תמורת מניות והחצי האחר של החוב נדחה)מועד התשלום נדחה/קטן, מקוצץ(.

במקרים מורכבים אנו נפעל באופן הבא:IFRIC 19 ל-10לפי סעיף אנו נקצה את התמורה ההונית בין תמורה ששולמה עבור סילוק חלק.1

מההתחייבות לבין תמורה ששולמה עבור שינוי התנאים של ההתחייבויות עסקאות:2שנותרו, כלומר: נתייחס לכך כאילו יש

- סילוק חלק מהחוב תמורת הון ונטפל בה כמו שלמדנו.Iעסקה - שינוי תנאים לגבי החוב שנותר – כאן אנו נחשוב האם יש שינויIIעסקה

משמעותי של התנאים של ההתחייבות שנותרה ביחס לתנאים הישנים, אם כן, אנו צריכים לגרוע את ההתחייבות שנשארה ולהכיר בהתחייבותIAS 39לפי

חדשה ובתמורה ששלומה לנו לפי שווי הוגן, ההפרש ילך לרווח והפסד. לא ברור מהפרשנות מה עושים במקרה שבו אין שינוי מהותי בהתחייבות שנותרה

ולכן לא נעסוק בכך. חשוב להבין שכאשר תנאי ההתחייבות שנותרה משתנים באופן מהותי אז אין

משמעות מיוחדת לפיצול של התמורה בין העסקה הראשונה לעסקה השנייה, וזאת משום שלמעשה הפיצול לא משפיע על הרווח הכולל שהוא סכום הרווחים בשתי העסקאות, לכן החשיבות בפיצול היא בעיקר לצורכי

ההבנה שלנו האם התנאים של ההתחייבות שונו באופן משמעותי. סביר להניח שככל שיותר מכשירים הוניים מפצים על שינוי תנאי ההתחייבות

אזי השינוי הזה הינו משמעותי. גם בהסדרים מורכבים יש לפעמים מלווים שעונים למקרים שהם לא בתכולת.2

הפרשנות- למשל: בעלי שליטה, לגביהם אנו נטפל בנפרד כנגד ההוןהעצמי.

לפעמים יש רכיב מזומן, אנו נתייחס אליו כחלק מהתמורה בהסדר..3

ופתרון הדוגמהIFRIC 19*דף שחולק: דוגמת חברת התספורת בע"מ דוגמת חברת התספורת:

ביום הסילוק.31.12.10-את השווי ההוגן מודדים ב-

15

תיאוריה 24.10.2011 - 5 שיעור

IAS 37הפרשות, התחייבויות תלויות ונכסים תלויים –

מבואIAS 37הינו אחד התקנים הבסיסיים ביותר בחשבונאות והוא קובע את הטיפול לגבי

כלל ההפרשות, ההתחייבויות התלויות והנכסים התלויים. דוגמאות קלאסיות למקרים שבתחולת התקן כוללות:

תביעות שהוגשו כנגד החברה וע"י החברה.אחריות שהחברה העניקה.

שיפויים שהחברה זכאית לקבל.שינוי מבני ועוד.

מה שמשותף למקרים שמטופלים בתקן היא בעיה של חוסר וודאות. מסיבה זו התקן מיישם את עקרון הזהירות. חשוב לציין בהקשר של התקן, שהוא מוטה מאזן.

במילים אחרות, התקן עוסק בשאלה האם יש ליצור הפרשה או נכס במאזן, אבל הוא לא עוסק בשאלה – כנגד מה נכיר בנכס או בהפרשה. במקרים רבים הצד

הנגדי הוא הכנסה או הוצאה. במקרים אחרים אפשר להוון את ההפרשה לנכס. שאלת ההיוון היא שאלה שמטופלת ע"י תקנים אחרים, למשל מלאי או ר"ק. דוגמא

למצב שבו אפשר להוון הפרשה לנכס היא כאשר למשל מדובר על התחייבות

16

צריך1IFRIC (.לפי 37IAS )נגזרת של 1IFRICלפירוק של אסדה שמטופלת על פי להוון את ההפרשה לנכס )ר"ק(.

תחולה לפני שנכנס להוראות התקן חשוב לציין שיש מקרים רבים של התחייבות או נכסים ,

לרבות כאלה שכפופים לאי וודאות אשר לא מטופלים בתקן: לתקן קובע שחוזה ביצוע מוחרג3הפרשות שנובעות מחוזי ביצוע – סעיף .1

מהתקן ואין ליצור בגינו התחייבות. חוזה ביצוע הוא מצב שבו קיים חוזה בין שני צדדים שיקויים בעתיד או שיקויים עד לתאריך המאזן בצורה שווה ע"י

הצדדים )אף צד לא חייב כלום(. דוגמא למצב כזה היא כאשר החברה מתקשרת בעסקה לרכישת מלאי בתאריך המאזן והמלאי טרם התקבל. לפי

התקן לא מדובר על התחייבות ולא ניצור הפרשה בספרים. חריג לכך הואהמצב של חוזה מכביד שנדבר עליו בהמשך.

לתקן קובעים5 ו- 2פריטים שמטופלים במסגרת תקנים אחרים – סעיפים .2רשימה של מקרים שבהם מטפלים תקנים אחרים:

התקן לא חל על מכשירים פיננסיים )לרבות ערבויות פיננסיות( – אלוא. 39IAS . לגבי ערבויות, כפי שנלמד בהמשך, 39IAS ו- 32IASמטופלים לפי

.37IASמפנה במקרים מסוימים בחזרה ל- .12IAS ספציפי, IASמיסים נדחים – לגביהם יש ב. . עם זאת יש לשים לב שכאשר17IASחכירות – לגביהם יש תקן ספציפי ג.

חכירה הופכת להיות חוזה מכביד, התקן חל על הרכיב המכביד..19IASהטבות לעובדים – ד..4IFRSחוזי ביטוח – ה.

. הוא טוען שהתקן37IASשאלת הבנה: רו"ח חכמי טוען שיש בעיה חמורה בתחולת לא חל לכאורה על תביעות שייושבו בכסף וזאת משום שמחויבות לשלם כסף היא

. רו"ח חכמי טועה39IASמחויבות פיננסית, כלומר מכשיר פיננסי, ולכן בתחולת בגלל שמכשיר פיננסי דורש חוזה ובתביעה אין חוזה שמסדיר את ההעברה של

.37IASהכסף, ולכן זה יטופל לפי

10 הגדרות – סעיף קבוצות של סוגי התחייבויות : התחייבות , הפרשה והתחייבות3לפי התקן קיימות

תלויה. התחייבות – התחייבות מוגדרת בתקן באופן זהה למסגרת המושגית: מחויבות(1

אשר סילוקה חזוי לגרום לתזריםמאירועי עבר של חברה שנובעת בהווהשלילי של משאבים של החברה המגלמים הטבות כלכליות.

הפרשה – הפרשה היא סוג של התחייבות אשר עיתוי פירעונה או סכומה לא(2 וודאיים ) באופן משמעותי(. לצורך ההגדרה של הפרשה יש לעמוד בהגדרת

התחייבות. ובנוסף נדרש חוסר וודאות משמעותי באשר לעיתוי או לסכום. דוגמאות למצבים כאלה: הפרשה לאחריות בגין החזרת מוצרים, הפרשה

בגין תביעות )כפי שנלמד בהמשך(. לפי התקן יש להכיר ביתרה בספרים בגיןהפרשה.

הערה סמנטית – בחלק מהמקרים משתמשים במונח הפרשה גם במצבים שבהם נעשה תיאום לגובה של נכס. למשל: הפרשה לי"ע , הפרשה

17

לחומ"ס. חשוב להדגיש כי אלה אינן מהוות התחייבות בכלל ולכן מוצגותבנטו מהנכס. לצורך שלנו, במובן הפרשה אנו מתכוונים לסוג של התחייבות.

ליום המאזן הזמנו מלאי וקיבלנו אותו אך טרם שילמנו לספק. ברורדוגמא: במקרה זה שיש התחייבות, אבל ההתחייבות היא לא הפרשה, קודם כל

, אבל גם בגלל שיש וודאות39IASבגלל שזו התחייבות פיננסית ומטופלת לפי לגבי הסכום ולגבי העיתוי.

זה הכינוי למצבים שבהם לא צריך להכיר10התחייבות תלויה – לפי סעיף (3 בהפרשה בספרים והטיפול הבסיסי הוא ע"י גילוי בביאורים ) וגם זה לא

תמיד(. התחייבות תלויה יכולה להיווצר בכמה מקרים : ( תזרים שלילי50%כאשר יש לנו מחויבות בהווה אבל לא צפוי )קטן מ א.

או לחילופין התזרים השלילי לא ניתן לאמידה מהימנה. כאשר המחויבות לא באמת קיימת למועד המאזן אלא היא רקב.

פוטנציאלית. כלומר, קיומה של המחויבות תלוי בהתרחשות באירועים עתידיים בלתי וודאיים שחלקם לא בשליטת החברה. דוגמא למצב כזה

היא למשל, כשחברה יצרה זיהום גדול ליום המאזן ואין חוק שמכריח אותה לנקות את הזיהום. אם היה חוק כזה הייתה מחוייבות, בגלל שאין – לא קיימת מחוייבות. חשוב לציין גם שבמקרה של חקיקה יש לבדוק האם

(. אם כן, נתייחס לחוק95%חקיקת החוק וודאית למעשה ) גדול מ כאילו הוא כבר קיים ולכן עשויה להתקיים הפרשה כתלות ביתר

המבחנים.

הכרה עקרונות ההכרה של התקן פשוטים. נכיר בהפרשה במאזן בגין " הפרשות " כלומר,

ניצור התחייבות, אך לא נכיר במאזן בהתחייבויות תלויות. כעת ננסה להתעמקבהגדרה של הפרשה כדי להבין טוב יותר מתי נכיר בהפרשות.

תנאים3 לתקן קובע שהפרשה תוכר בספרים אם ורק אם מתקיימים 14סעיף במצטבר:

לחברה יש מחויבות בהווה ) משפטית או משתמעת ( כתוצאה מאירוע(1 מהעבר, זהו תנאי סף חשוב מאוד וכדי שהוא יתקיים יש לו שני רכיבים –

האם היה אירוע עבר והאם יש מחויבות בהווה. לגבי המחויבות בהווה, היא 10יכולה לנבוע משני מקומות – מחויבות משפטית שמוגדרת בסעיף

כמחויבות הנובעת מחוזה , מחקיקה או מדין אחר. אבל מחויבות יכולה להיות גם משתמעת. מחויבות משתמעת היא מצב שבו דפוס פעולה בעבר, או פרסום פומבי של החברה, או הודעה מפורטת אחרת של החברה יצרה

שהחברה תישא באחריות מסוימת. התקןצדדים שלישייםציפיות תקפות אצל דורש למעשה שהמחויבות המשפטית או המשתמעת תגרום לכך שאין

לחברה אפשרות להתחמק מהמחויבות . בהקשר זה יש לציין שני דברים: לפי התקן רק במקרים נדירים ביותר החברה יכולה לטעון שהיא לאא.

יודעת האם יש מחויבות בהווה. במצבים כאלה יש לבדוק האם סביר יותרשיש מחויבות או שאין מחויבות.

הצעת חוק – כאשר יש בתאריך המאזן הצעת חוק שאם הייתה מושלמתב. הייתה לנו מחויבות משפטית אז אפשר להגיד שקיימת מחויבות משפטית

(ובמקרים רבים95%רק כאשר החקיקה הינה וודאית למעשה )גדול מ לתקן(.50זה קורה רק בסיום החקיקה )סעיף

18

דוגמא למחויבות משפטית – עובד של חברה נפגע במהלך העבודה לפני תאריך המאזן והגיש תביעה כנגד החברה לתאריך המאזן. במקרה זה התנאי

הראשון מתקיים כי יש אירוע עבר )פציעת העובד( ויש מחויבות משפטית )שהיא הגשת התביעה לפי החוק(. זה לא אומר שנכיר בהפרשה כי יש

תנאים נוספים. דוגמא למחויבות משתמעת – חברה מזהמת את הסביבה ליום המאזן. אין

חוק רלוונטי שקובע קנס אבל אתר האינטרנט של החברה כמו גם פעילות עבר של החברה מעידים שהיא מנקה זיהומים ויוצרים ציפייה תקפה אצל הציבור שהיא תנקה את הזיהום. במקרה זה התנאי הראשון מתקיים. יש

אירוע ) זיהום( ויש מחויבות משתמעת לתאריך המאזן. אם לעומת זאת, לא היה זיהום בפועל לתאריך המאזן, אבל זיהום צפוי להיווצר אחריו, אז אין

אירוע עבר אפילו אם יש מחויבות משתמעת. צפוי תזרים שלילי של משאבים המגלמים הטבות כלכליות כדי לספק את(2

המחויבות: הכוונה במילה צפוי לפי התקן היא יותר סביר שכן מאשר לא (. התקן מדגיש שהגדרה זו של צפוי תקפה רק לתקן הספציפי50%)גדול מ

במילה צפוי )IFRSהזה, אבל בפועל ברוב המקרים כשפוגשים ב PROBABLE 50% ( המשמעות היא גדול מ.

הערה – בעקרון התקן דורש לבצע את המבחנים של הצפי לגבי כל פריט בנפרד, למשל, לכאורה יש לבדוק בנפרד כל תביעה משפטית, האם היא

צפויה לזכות או לא. מצב זה יכול להוביל לכך שמבחינה כלכלית אוכלוסיהשל פרטים מוצג בצורה לא כלכלית.

לדוגמא: אם יש שתי תביעות כנגד חברה והסבירות שכל אחת מהן תזכה היא לא מתקיים לגבי אף אחת מהתביעות. אם נניח2 , אז תנאי 40%

שהתביעות בלתי תלויות, אז ברור לנו שהסיכוי שלפחות אחת מהתביעות . כלומר, לפי התקן לא ניצור הפרשה כי לא צפוי תזרים64%תתקבל היא

שלילי בגין כל תביעה , למרות שבמצטבר כן צפוי תזרים שלילי. שקובע שכאשר יש הפרשה בגין קבוצה גדולה24לעקרון זה יש חריג בסעיף

של פריטים דומים, למשל אחריות למוצרים דומים, אז כן אפשר ליישם אתהקריטריון של צפוי לגבי כלל האוכלוסייה ולא לגבי כל פריט בנפרד.

5%לדוגמא: זה המצב לגבי עטים שנמכרו, שהסבירות שכל עט יוחזר היא בלבד ולכן אין צפי ברמת הפריט הספציפי, אבל ברמת הקבוצה יש צפי ש

מהאוכלוסייה יוחזרו.5%דוגמא אחרת: תביעות שגרתיות של לקוחות בחברת סלולר.

ניתן לערוך אומדן מהימן של סכום המחויבות: חשוב לציין שהתקן קובע(3 שתנאי זה לא יתקיים רק במקרים נדירים ביותר. כמעט ולא נפגוש מקרים

שבהם בהינתן שפריט מסוים מקיים את התנאי הראשון והשני אך לא מקיים את התנאי השלישי. ניתן לחשוב על מקרי קצה שבהם אי אפשר לערוך

אומדן מהימן, למשל במקרה של תביעות ייצוגיות נרחבות ומסובכות ומקריםדומים.

מדידה לאחר בחינת הקריטריונים להכרה בהפרשה אנו צריכים למדוד את סכומה. לפי

התקן הפרשה תוכר על בסיס האומדן הטוב ביותר של הסכום שהיה נדרש כדי לסלק את המחויבות לתאריך המאזן. חשוב לציין, שקיימת בפרקטיקה חוסר

וודאות מסוימת באשר לדרך המדידה הנכונה. בדרך כלל במקרים רגילים

19

לוקחים את הסכום הסביר ביותר ) בעל הסבירות הגבוהה ביותר( ולא את התוחלת. למשל, אם הגישו נגדנו תביעה והיועצים המשפטיים סבורים שסיכויי

100,000 ושבהינתן הזכייה אנו נצטרך לשלם 50%התביעה גדולים מ , אז אנו נבחר את ה-30% בהסתברות של 120,000 ו- 70%בהסתברות של

, כי זו התוצאה הסבירה ביותר. במקרים שבהם הטווח הוא רחב, לפי100,000 התקן אנו נשקלל את התוצאה הסבירה ביותר לכיוון הקצה הדומיננטי. לגבי

קבוצה גדולה של פריטים, התקן קובע כי ההפרשה תימדד לפי התוחלת. למעשה חריג זה מתחבר לחריג שהזכרנו מקודם לעניין ההכרה של קבוצה גדולה של פריטים דומים. במובן זה, כאשר יש אוכלוסייה כזאת אז יש שתי

החרגות:ראשית הקריטריון של הצפי שלא נמדד ברמת כל פריט אלא ברמת האוכלוסייה.א. לעניין ההכרה ולעניין המדידה בוחנים את כל האוכלוסייה יחד בתוחלת ולא כלב.

פריט בנפרד לפי הסכום )האירוע( הצפוי ביותר.

חודשים ממועד6 חברה מוכרת סחורות עם אחריות לכיסוי ליקויים תוך דוגמא: הרכישה. לפי אומדני החברה אם יש ליקויים קלים בכל המוצרים שנמכרו עלות

מיליון ₪. אם יש ליקויים חמורים בכל המוצרים שנמכרו עלות1התיקונים היא מיליון ₪. נניח שהחברה מכרה את כל הסחורה והתחזית שלה4התיקונים היא

מהסחורות לא יהיו ליקויים, ב75%לשנה הבאה על בסיס ניסיון העבר היא שב מהסחורות יהיו ליקויים חמורים.5% מהסחורות יהיו ליקויים קלים וב20%

היות ויש פה קבוצה גדולה של פריטים מבחינת צפי נבחן את כל הקבוצה ביחד ולא כל פריט בנפרד )שכן אז רוב הסיכויים שאין בו ליקוי( ומבחינת מדידה ניצור תוחלת.

.400,000 = 4,000,000 *5% + 1,000,000 *20%סכום ההפרשה תהיה

תיאוריה 31.10.2011 - 6 שיעור

- הפרשות, התחייבויות תלויות ונכסים תלויים: IAS37 המשך

הכרה:.מאירוע עבר )משפטית או משתמעת( כתוצאה מחויבות בהווה ( תזרים שלילי.50%) מעל צפוי . אומדן מהימן

מדידה:המשך הוראות המדידה לגבי הפרשות:

. בכל תאריך מאזן, יש למדוד את ההפרשה או הצורך בהפרשה מחדש. 2 . היוון – במידה וגורם הזמן משמעותי ניצור את ההפרשה לפי הסכום המהוון ,3

ונקדם בכל שנה )תקופה( את הסכום מול הוצאות מימון. . מיסים – ההפרשה היא לפני מס )ברוטו ממס( הסיבה לכך היא שמיסים נדחים4

. מסיבה זו גם שיעור ההיוון הוא לפני מס.12IASבגין ההפרשה מטופלים בנפרד לפי לתקן, בעת מדידת ההפרשה ניתן לקחת בחשבון48. אירועים עתידיים - לפי ס' 5

לכך שאותן התפתחויות אכןאובייקטיביותהתפתחויות עתידיות רק כאשר יש ראיות יתרחשו. דוג' למצב כזה – היא למשל כאשר יש חברה שמודדת הפרשה לניקוי של זיהום. בעת מדידת ההפרשה החברה לא יכולה להקטין את ההפרשה בגין פיתוח

עתידי של טכנולוגיה חדשנית שלמועד המאזן נמצאת על הנייר בשלבי פיתוחמוקדמים , וזאת מכיוון שאין ראיות אובייקטיביות שאכן הפיתוח יצליח.

20

לתקן, אין להתחשב במסגרת ההפרשה ברווחים51. רווחים עתידיים- לפי ס' 6 עתידיים כתוצאה ממימוש צפוי של נכסים, למשל : רווח צפוי כתוצאה ממכירה של

מפעל שסביבו יש זיהום. . העמסת עלויות – במסגרת ההפרשה יש לכלול עלויות ישירות הנוגעות למקרה7

הספציפי בלבד. למשל, במקרה של זהום אוויר ניתן לכלול בהפרשה את עלות הניכוי כמו גם עלויות יעוץ הנדסי קשורות. זאת משום שהעלויות של הייעוץ נדרשות

גם הן ישירות על מנת לנקות את הזיהום. לעומת זאת , לא ניתן לכלול עלויות אדמיניסטרציה כלליות שאינן קשורות , או עלויות הכשרת עובדים שלא קשורות גם

הן.

הוראות גילוי לגבי התחייבויות תלויות כפי שציינו התקן אינו דורש הכרה במסגרת המאזן, הפתרון

של התקן למקרים של התחייבויות תלויות הוא גילוי בלבד. הגילוי ניתן במסגרת הביאורים. הגילוי לעניין תלויות כולל אומדן של ההשפעה הכספית, דיון באי הוודאות

לתקן, לא נדרש לתת גילוי לגבי תלויה86ודיון באפשרויות השיפוי. עם זאת, לפי ס' ומטה(, אז אין צורך אפילו בגילוי. לגבי5%שהסיכוי להתממשותה הוא קלוש )

הפרשות גם נדרש גילוי הכולל תנועה בהפרשות )יתרת פתיחה, תנועה במהלךהשנה, יתרת סגירה (, תיאור מילולי, דיון בחוסר וודאות ובאפשרות השיפוי.

הערה: התקן מכיר בכך שלעיתים הגילוי עשוי להפר סודיות מסחרית של החברה או לתקן87 דברים : ראשית, ס' 2לפגוע בה בבית המשפט בהקשר לכך ראוי לציין

מאפשר להציג את הגילוי במקובץ לגבי קבוצות של הפרשות והתחייבויות תלויות. לתקן מאפשר פטור מגילוי )גם לגבי התחייבויות תלויות וגם לגבי92בנוסף, ס'

גילוי המידע עלול לפגוע באופן מהותינדירים ביותר,הפרשות( וקובע כי במקרים בחברה – למשל בבית משפט. חשוב לזכור כי זה מקרה נדיר ושנדרשת פגיעה

מהותית בחב'. אין לשכוח שגם כך הגילוי הוא לפי קבוצות. – כפי שציינו התחייבות תלויה היא המצב שבו פריט מסוים בתקןהתחייבויות תלויות

לא מקיים את הדרישות להכרה בהפרשה, זה יכול להיות בגלל שאין מחויבות בהווה, בגלל שאין אירוע עבר, בגלל שלא צפוי תזרים או במקרים נדירים בגלל

שלא ניתן לבצע אומדן מהימן. כמו שאמרנו, לא יוצרים יתרה בספרים בגיןהתחייבות תלויה. )רק גילוי וגם לא תמיד(.

– עד כאן דיברנו על אספקט אחד של התקן והוא צד המחויבויותנכסים תלויים ) הפרשות והתחייבויות תלויות(. התקן עוסק גם במה שקרוי נכסים תלויים, נכס תלוי

לתקן, כנכס אפשרי הנובע מאירועי עבר שקיומו יאומת רק אם10מוגדר בס' יתרחשו אירועים עתידיים בלתי וודאיים שחלקם אינם בשליטת החב'. דוג' לנכס תלוי

כוללות – זכות לנכסי שיפוי מחב' ביטוח או מספק ותביעות שאנו הגשנו. העיקרון לתקן הוא שאין להכיר במאזן בנכסים תלויים. רק כאשר קבלת31הקבוע בס'

,33 ( אז הנכס לא תלוי ולפי ס' 95%הנכס הופכת להיות וודאית למעשה )גדול מ יש להכיר בו במאזן.כמו כן , התקן כולל הוראות גילוי ביחס לנכסים תלויים – לפי ס'

(. בולטת95% -50% יש לתת גילוי רק לגבי נכסים תלויים שקבלתם צפויה ) 89 בתקן הזה חוסר הסימטריה בין הטיפול בצד ההתחייבויות לטיפול בצד הנכסים ,

חוסר סימטריה זה מבטא את עקרון הזהירות / שמרנות החשבונאית ומתבטא בשני 95%אופנים :ראשית, שההכרה בנכס תלוי היא רק כאשר הסיכוי לקבלתו גדול מ

. היבט נוסף, הוא בגילוי -50%ואילו ההכרה בהפרשה היא כאשר הסיכוי גדול מ בעוד שגילוי נדרש לגבי כל התחייבות תלויה שהסיכוי שתתממש אינו קלוש,הרי

. דוגמא בולטת50%שנדרש גילוי רק לגבי נכסים תלויים שהסיכוי לקבלתם גדול מלחוסר הסימטריה היא במצבים של שיפוי שנדבר לגביהם בהמשך.

בתקן קיים נספח ג' , חובה לקרוא את הנספח כי הוא כולל– דוגמאות דוגמאות רבות.

21

הדממה- החברה נוהגת לבצע הדממה של המפעל פעם בשנה לצורכי(1 תחזוקתו. אין לכך דרישה חוקית, והחברה יכולה להימנע מכך. האם ניצור

הפרשה בגין ההדממה הצפויה של שנה הבאה? תשובה – לא ניצור הפרשה, כיוון שאין לחברה מחויבות בהווה משפטית או משתמעת שנובעת מאירוע

עבר. החברה יכולה להימנע מההדממה, היא יכולה גם לסגור את המפעלואפילו לקנות מפעל חדש.

הכשרת כוח אדם- בעקבות תקנות חדשות חברה חייבת לבצע הכשרה(2 לעובדים שלה כדי להמשיך לעבוד בענף התיירות גם בשנה הבאה. בכוונת

החברה לבצע את ההכשרה. האם ניצור הפרשה? במקרה זה לא ניצור הפרשה כיוון שהחברה יכולה להחליט לפרוש מהענף ולא לבצע את

ההכשרות, לחלופין, היא יכולה לשכור כוח אדם אחר שכבר עבר הכשרה. אין התחייבות בספרים.

שיפוץ תקופתי של מטוס- החברה חייבת על פי חוק להחליף את המנוע של(3 המטוס אחת לשלוש שנים האם ניצור הפרשה בגין ההחלפה הצפויה?

התשובה היא שלא, החברה אינה חייבת להחליף את המנוע והיא יכולה להפסיק להשתמש במטוס או לקנות מטוס חדש. מקרה זה מטופל ע"י פחת

כלומר מפחיתים את16IASבנפרד למנוע במסגרת גישת הרכיבים של שנים, זו לא הפרשה ) סוג של התחייבות ( אלא זה תיאום3המנוע על פני

של המטוס לערכו בספרים. רי לוקישיין – חברה מתכוונת להעביר מספר עובדים בשנה הבאה לרי(4

לוקישיין באוסטרליה. האם ניצור הפרשה בגין הרי לוקישיין? לא, משוםשהחברה יכולה להימנע מכך וגם היא עוד לא קיבלה את התמורה על כך.

מה קורה אם אני כחברה רכשתי אופציית קול על חברה אחרת , לא ₪, האם יש לי נכס על20 ₪ ומחיר המימוש 17קשורה, נניח מחיר המניה

. )הדקויות של37IAS ולא לפי 39IASהחברה האחרת? כן , זה לפי ולכן, אין37IASהתכולה(. אופציה זו הינה מכשיר פיננסי שאינו בתכולת

שדורש כי קבלת הנכס תהיה וודאית למעשה,37IASקשר למבחן של .39IASהאופציה מטופלת לפי

אסדת קידוח בים – לתאריך המאזן החברה סיימה להקים אסדת קידוח בים,(5 החוק מחייב את החברה לפרק את אסדת הקידוח בסיום השימוש וככל שיש

שנות תפעול האסדה יידרש30זיהום לנקות אותו. החברה מעריכה שלאחר מהסכום מיוחס90% מיליון ₪ לניקוי הזיהומים שיווצרו ולפירוק האסדה, 1

לניקוי הזיהום. האם למועד המאזן ניצור הפרשה10%לפירוק האסדה ו ובאיזה סכום? אנו ניצור הפרשה מכיוון שיש לנו מחויבות משפטית בהווה

) חוק( לפרק את האסדה שכבר נבנתה ) אירוע העבר( , לכן לתאריך ממיליון מהוון( בגין הפירוק90%המאזן ניצור הפרשה בגין פירוק האסדה )

בגדול, צריך להוון37IAS , שהוא נגזרת של 1IFRICהפרשה זו תטופל לפי את ההפרשה לנכס ) ח' נכס ז' הפרשה( כך שהנכס כולל גם את עלויות

הנותרים –10%ההקמה בפועל וגם את ההכרה לראשונה בהפרשה. לגבי ה היות ואין זיהום10%לא ניצור הפרשה כיוון שעוד לא נוצר זיהום. לגבי ה

לתאריך המאזן נכיר בהם ההדרגה עם התפוקה בפועל ועם היווצרות הזיהוםבפועל. הפרשה זו תהוון למלאי או לעלות המכר ככל שהמלאי נמכר.

נשים מצאו את מותן לאחר חתונה שנערכה בשנת10תביעה משפטית- (6 , כנראה עקב הרעלת מזון שיצרה החברה. לתאריך המאזן )סוף2008 ( החלו תהליכים משפטיים כנגד החברה. אבל עורכי הדין של החברה2008

לתאריך2009סבורים שרוב הסיכויים שהחברה לא תמצא חייבת. בשנת המאזן, היועצים המשפטיים סבורים בעקבות התפתחויות בפסיקה שרוב

, אנו לא נכיר2008הסיכויים שהחברה תאלץ לשלם. נכון לסוף שנת בהפרשה אלא רק בהתחייבות תלויה, כלומר לכל היותר ניתן גילוי בביאורים,

22

, אנו נכיר בהפרשה מכיוון שהצפי2009אלא אם הסיכוי קלוש, נכון לשנת קיים. ) בהנחה שיתר התנאים מתקיימים(.

הצעת חוק שטרם נתקבלה סופית – נשאלת השאלה מה עושים כאשר(7 לתאריך המאזן אין מחויבות משפטית אבל קיימת הצעת חוק שאילו הייתה

הופכת לחוק סופי, הייתה לנו מחויבות. האם יוצרים הפרשה? לפי התקן כעקרון לא יוצרים הפרשה כל עוד אין מחויבות משפטית ליום המאזן.

במרבית המקרים נדרש שהחקיקה תושלם , עם זאת התקן קובע שכאשר ( שהחקיקה תושלם אז בכל זאת יש מחויבות95%וודאי למעשה ) גדול מ

משפטית. זה למשל המצב כאשר ליום המאזן החוק עבר בקריאה שלישיתאבל טרם פורסם ברשומות )דבר טכני(.

תיאוריה 7.11.2011 - 7 שיעור

- הפרשות, התחייבויות תלויות ונכסים תלויים: IAS37 המשך שלושת הקריטריונים להכרה בהפרשה:

. מחויבות בהווה )משתמעת או משפטית( כתוצאה מאירוע עבר.1. 50%. צפוי תזרים שלילי- כלומר גדול מ2. ניתן לאומדן מהימן.3

: פינוי פסולת חשמלית אלקטרונית 8 דוגמא מספר

הועבר באיחוד האירופי חוק לפיו על כל החברות שיהיו פעילות בענף2006בשנת או מאוחר יותר, לנקות את כל הזיהום שיוצר כתוצאה2007האלקטרוניקה בשנת

על החברה12.2006מפסולת שנגרמת מרכיבים אלקטרוניים ישנים. האם בתאריך החברה הייתה פעילה בשוק2006ליצור הפרשה? וזאת בהנחה שבשנת

. 2007האלקטרוניקה וכן שבכוונת ההנהלה להמשיך לפעול בענף גם בשנת תשובה: לא ניצור הפרשה, וזאת מכיוון שאירוע העבר שיוצר את המחויבות הינו

, ולמועד המאזן אירוע זה טרם קרה. תשובתנו לא2007ההשתתפות בשוק שנת הייתה משתנה גם אם אותם שחקנים שצריכים לפנות פסולת היו מחויבים לנקות

לצורך העניין, וזאת מכיוון שעצם הטריגר , כלומר2003פסולת שנוצרה החל מ ,IFRIC6האירוע המחייב יצירת התחייבות עוד לא קרה. עניין זה מוסדר במסגרת

.IAS37שהוא נגזרת של

: ביטוח עצמי 9 דוגמא מספר

מליון ש"ח בממוצע.10החברה צופה שבכל שנה יוגשו כנגדה תביעות רשלנות בסך הנתון הממוצע מתבסס על צפי רב שנתי, שלוקח בחשבון עלייה בהיקפי הפעילות.

, היא תתבע בסך2008 החברה צופה שבהתאם למחזור הפעילות של 2008בשנת מליון ₪ כבר4 מליון ₪ )אותם היא צפויה לשלם(, כאשר תביעות בגין 7הכול ב

מליון ₪.7? הפיתרון הוא 2008הוגשו. באיזה גובה ניצור את ההפרשה של שנת מליון ₪ כולל בעצם התחשבות ברמת10במקרה זה ראשית יש לשם לב שה

פעילות עתידית גבוהה יותר , ולא בפעילות בפועל, לכן אין כאן אירוע עבר. האומדן מליון ₪, המסתמך על הפעילות בפועל)= על סמך אירועי עבר(. 7הנכון הוא

: החזרים ואחריות 10 דוגמא מספר

23

חברה המוכרת מכשירי סלולר כאשר לפי החוזה לקוחות אינם זכאים להחזיר לתיקון מכשירי סלולר פגומים. עם זאת, החברה נוהגת בשנים האחרונות לקבל מכשירים פגומים וכן מפרסמת מדיניות זו באופן פומבי. האם ניצור הפרשה בגין המכשירים שנמכרו וצפויים להיות מוחזרים לחברה?. כן ניצור הפרשה, וזאת מכיוון שנוצרת

מחויבות משתמעת. גם בגלל הנוהג של החברה בשנים קודמות, וגם בגלל ההצהרה הפומבית. כמובן שההפרשה תהיה רק בגין מכשירים שנמכרו ושצפויים להיות

מוחזרים לתיקון/החלפה וכו' לחברה.

: פינוי אסבסט 11 דוגמא מספר

חברה נדרשת ע"י המשרד לאיכות הסביבה לפנות את גגות האסבסט מהמפעל, . לחברה אין אפשרות למכור את המפעל בלי לפנות את2006וזאת עד סוף שנת

הלוחות, ואם החברה לא תפנה את הלוחות בעצמה, היא גם צפויה לקנס בגין עלות הפינוי? במקרה זה אנו ניצור2006משמעותי. האם ניצור הפרשה בסוף

הפרשה, מכיוון שאירוע העבר הוא עצם הבעלות על המפעל. אין לנו דרך להתחמקמהפינוי ואין אירוע אחר עתידי אשר יצור את המחויבות.

: מסנני עשן 12 דוגמא מספר

דוגמא מנספח ג' לתקן- על פי חקיקה חדשה החברה נדרשת להתקין מסנני עשן . הנח כי אם לא יותקנו31.12.2008. אנו נמצאים ב30.6.2009במפעל, עד ליום , החברה לא תוכל להפעיל את המפעל ואף תהיה30.6.2009מסנני עשן עד ל לא ניצור הפרשה וזאת מכיוון שעדיין אין אירוע עבר.31.12.2008צפויה לקנס. ב

האירוע שיצור את המחויבות יתרחש רק בעתיד. וזאת מכיוון שהחברה יכולה לא להשתמש במפעל, או למכור אותו או לקנות מפעל שכבר יש בו מסננים. הנח כי

, האם ניצור הפרשה? כאן יש לשם לב ולנתח30.6.2009עברה חצי שנה, ואנו ב בזהירות מה בדיוק הדרישה ובגין מה הקנס? אם הקנס נוצר רק עקב אי הפעלת

המסננים תוך כדי יצור במפעל אז למעשה אין צורך להכיר בהפרשה מכיוון שהחבות עוד לא נוצרה כלל. החברה יכולה עדיין לא להפעיל את המפעל. אם לעומת זאת

ואין בו מסננים , אז בהחלט30.6.2009הקנס נובע מעצם הבעלות במפעל ליום יתכן שעצם האירוע כבר קרה בעבר, ולחברה יש מחויבות או לשלם את הקנס או

להתקין את המסננים. הערת המרצה: גם אם לחברה יש צפי עתידי כזה או אחר לאמדובר על מחויבות בפועל.

סוגיות נוספות בתקן: - נניח שחברה מעריכה שצפוי שבתקופות עתידיות הפסדים תפעוליים עתידיים.1

היא תפסיד בגין פעילותה. האם ניצור הפרשה בגין ההפסד הצפוי? לפי ס' לתקן לא ניצור הפרה בגין ההפסד הצפוי. אנו לא עומדים בהגדרה של63

הפרשה משום שלתאריך המאזן אין אירוע עבר שיוצר את המחויבות. בנוסף אין צד ג' שכלפיו יש מחויבות. החברה יכולה להחליט להפסיק את הפעילות

כבר כיום. יכול להיות גם שבסוף הפעילות דווקא תהיה רווחית. כל אלו מונעים הכרה בהפרשה. חשוב לציין שהפסדים תפעוליים צפויים, כן יכולים

להוות סממן לירידת ערך של ר"ק או נכסים אחרים של החברה. לכן בהחלט יתכן שבעקבות הצפי השלילי החברה תצטרך להפחית את נכסיה לסכומים

הנכונים ) הפרשה לי"ע(. עם זאת אין משמעות הדבר שהחברה תצטרךליצור בנוסף גם התחייבות.

Onerous Contract- חוזים מכבידים.2 מחריג מתכולתו חוזי ביצוע. חוזה ביצוע הואias27כזכור בס' התחולה אמרנו ש

מצב שבו קיים חוזה בין החברה לצד אחר, ולתאריך המאזן ף צד עוד לא קיים את

24

המחויבות שלו. אמרנו שלא יוצרים הפרשה בגין החלק שעוד לא בוצע, אך החריג לכך הינו מצב שבו החוזה הופך לחוזה מכביד, ואז מכירים בהפרשה על החלק

לתקן חוזה מכביד מוגדר כחוזה שהעלויות הבלתי10המכביד של החוזה. לפי ס' יש66נמנעות לצורך עמידה בו גבוהות על ההטבות שחזויות להתקבל. לפי ס'

להכיר בהפרשה בגין חוזה מכביד ולצורך הבחינה של מהן העלויות הבלתי נמנעות אנו נבחר את הנמוך שבין עלות קיום החוזה, לבין קנס או עלות אחרת לביטול

החוזה. למעשה מניחים התנהגות רציונאלית ע"י החברה.

: יבואן מכוניות חתם לפני תאריך המאזן, על הסכם לרכישתדוגמת יבואן המכוניות ₪ למכונית, מכיר המכירה הצפוי של100,000 מכוניות מהספק, תמורת 100

₪. נכון לתאריך המאזן החוזה טרם בוצע אבל120,000המכונית ללקוחות . הנח כי אי אפשר לבטל80,000בעקבות משבר חריף מחיר המכוניות בשוק ירד ל

את החוזה. מה ההפרשה במקרה הזה? החישוב כדלקמן: לצרכי הפרשה נסתכל רק על הרכיב2,000,000(=100,000-80,000*)100

שאני אפסיד. במקור החברה חשבה שתרוויח אך כעת מתברר כי היא תפסיד . נכיר בגין ההפסד שצפוי חשבונאית , ובעתיד בעת המכירה לא יהיה לא20,000

הפסד ולא רווח. הפקודה תהיה: 2,000,000ח' הפסד

2,000,000 ז' הפרשה בגין חוזה מכביד ₪. מה יהיה גובה1,000,000כעת הנח שאפשר לבטל את החוזה, תמורת קנס של

₪ מכיוון שזול יותר לשלם את הקנס. 1,000,000ההפרשה? גובה ההפרשה יהיה דוגמת חכירת בית החרושת:

חברה שמפעילה בית חרושת חוכרת אותו בחכירה תפעולית, במהלך השנה החברה שנים לחכירת המפעל הישן ואין4העבירה את פעילותה למפעל חדש. הנח כי נותרו

אפשרות לבטל את החוזה. בנוסף, אין אפשרות לעשות שום שימוש במפעל הישן כולל שכירות משנה. במצב זה בסוף השנה בתאריך המאזן ניצור הפרשה בגין יתרת

תשלומי החכירה הצפויים. אם למשל התשלום הוא מליון ₪ עבור כל שנה, מליון ₪ ) ככל שגורם ההיוון משמעותי יותר, יש להתחשב גם4ההפרשה תהיה בסך

בו(. למה להכיר מראש ולא בכל שנה? כי במצב הזה הנזר כבר נעשה ואין אפשרות מליון ₪ כל שנה ללא1להתנער מהחוזה או לסגור את המפעל נהיה חייבים לשלם

כל תועלת, לכן הכוונה כאן לחכירה תפעולית שהופכת למעשה לחוזה מכביד. כעת הנח כי ניתן להכניס שוכר משנה שצפוי לשלם חצי מליון ₪ בשנה. כעת

ההפרשה תהיה רק בגין חצי מליון בכל שנה. )גם כאן צריך לבדוק האם להתחשבבגורם ההיוון, ככל שהוא משמעותי(.

נכסי שיפוי.3 פעמים רבות יש לחברה הסכם שיפוי עם צד ג' המאפשר לה לקבל פיצוי, מאותו

צד במקרים מסוימים. דוגמאות כוללות: חברות ביטוח שמבטחות בגין שריפה או אירוע אחר של נזק לחברה. וכן מצבים של ספקים שישפו את החברה על מוצרים

פגומים שנמכרו על ידי הספקים לחברה והחברה מכרה אותו הלאה. לפי התקן נכסי שיפוי הם מקרה פרטי של נכס תלוי. במילים אחרות אנו לא נכיר בשיפוי הצפוי

( שנקבל את השיפוי. בדרך כלל95%אלא לאחר שיהא זה וודאי למעשה) גדול מ הכוונה שנותרו פרוצדורות טכניות בלבד עד לקבלת השיפוי. עניין זה יוצר הרבה פעמים חוסר סימטריה בין הטיפול באירוע שיצר את הנזק )למשל: תביעה(, לבין קבלת השיפוי, וזאת מכיוון שנכיר בהפרשה או בירידת ערך של נכס ) למשל עקב שריפה או גניבה( ורק לאחר חלוף זמן מסוים נכיר בנכס השיפוי. חשוב לציין שיש

מצבים שבהם החברה היא בכלל לא זו שחייבת להיות הנתבעת, כלומר כאשר לקוח תובע ישירות את הספק, אז לחברה אין מחויבות וזה שונה ממצב שהלקוח תובע את

החברה שזכאית לקבל שיפוי מהספק. בנוסף יש לציין שהתקן קובע במפורש

25

שסכום השיפוי שיוכר כנכס לא יכול להיות גבוה יותר מסכום ההפרשה שהוכרה. בנוסף נקבע שמבחינה הצגתית במאזן נציג הפרשה ) מסוג התחייבות( בנפרד מנכס

השיפוי ) ככל שיוכר(, אבל ברווח והפסד מותר לקזז בין ההפסד שנגרם מהאירועלבין נכס השיפוי ) הכנסה מיצירת נכס השיפוי- ככל שהוכר(.

- נשאלת השאלה מה עושים כאשר חברה חייבת באחריות.מחויבות ביחד ולחוד4 מסוג " ביחד ולחוד" כלפי צדדים שלישיים. לדוגמא: כאשר החברה חייבת סכום כסף

₪ לתובע אבל יש לה שותפה שצריכה לשלם חצי מהסכום. אך אם100,000של לתקן58השותפה לא תשלם החברה היא זו שתשלם גם את חלק השותפה. לפי ס'

, אנו נכיר בהפרשה רק בגין החלק שצפוי להיות משולם על ידינו, וזאת למרות שמשפטית אנו חייבים גם בגין השותפים האחרים. אותו חלק שצפוי להיות מסולקעל ידי אחרים, נחשב כהתחייבות תלויה, ואין בגינו הפרשה אלא לכל היותר גילוי.

התקן מתמודד עם סוגיה מיוחדת בנושא שינויים מבניים. השאלהשינוי מבני-. 5 העיקרית בהקשר זה היא מתי ובאילו תנאים נכיר בהפרשה בגין שינוי מבני? וכיצד

נמדוד אותה? חשוב לשם לב ששינוי מבני חריג במובן מסוים , ביחס ליתר ההפרשות, מכיוון שהחברה היא זו שיוצרת את המחויבות ואין כל כך צד ג' )הטיפול דומה ונלקח מהבסיס של הטיפול במחויבות משתמעת(. שינוי מבני כולל מצבים של

סגירת פעילות, העברה של עובדים בין תפקידים בהיקף נרחב, העברה בין אזוריםגיאוגרפיים של פעילויות ועוד.

תיאוריה 21.11.2011 - 8 שיעור

- הפרשות, התחייבויות תלויות ונכסים תלויים: IAS37 המשך שינוי מבני

לתקן כתוכנית שנשלטת ע"י ההנהלה, שתשנה באופן10'שינוי מבני' מוגדר בסעיף מהותי את הפעילות של החברה או את הצורה שהפעילות של החברה מבוצעת.

דוגמאות כוללות: מכירת תחום פעילות, פיטורין וצמצומים, העברה בין אזוריםגיאוגרפיים וכיו"ב.

לתקן קובע שנכיר בהפרשה בגין שינוי מבני רק כאשר מתקיימים במצטבר72סעיף התנאים הבאים:2

לחברה קיימת תוכנית פורמאלית ומפורטת לשינוי המבני ליום המאזן.1והתוכנית כוללת ליום המאזן לכל הפחות את הנושאים הבאים-

.הפעילות שתושפע מהשינוי המבני.העובדים שקשורים בשינוי המבני, לרבות מספרם ותפקידם.אומדן העלויות.לוח הזמנים לביצוע השינוי המבני

ניתן לומר שהתנאי הראשון דורש שהתכנית תהיה מסוימת וספציפית ליום המאזןוזאת בדומה לתנאי שנדרש לגבי מחויבות משתמעת.

החברה יצרה צפייה תקפה ליום המאזן אצל אותם גורמים שיושפעו מהשינוי.2 המבני. לעניין זה- ניתן ליצור ציפייה תקפה ע"י מסירת הודעה מפורטת

לצדדים שלישיים או ע"י התחלת ביצוע בפועל ליום המאזן. תנאי זה מצמצם את המקרים ליצירת הפרשה, כך שהחלטת דירקטוריון בלבד- אין

בה כדי לענות על התנאי, כל עוד אין הודעה מפורשת לצדדים השונים.

מדידה מדידה של הפרשה בגין שינוי מבני כוללת, ככל שמכירים בהפרשה כזו, אך ורק

התנאים שלהלן:2עלויות צפויות שמקיימות את

26

עלויות שנגזרות בהכרח ובמישרין מהשינוי המבני.א.

עלויות שלא מיוחסות לפעילות ממשיכה של החברה. אם למשל כחלקב. משינוי מבני אנו מעבירים עובדים ממדינה למדינה על מנת להעסיקם

במחלקה אחרת של החברה, לא ניתן לייחס את עלות ההעברה, מכיווןשהיא מיוחסת לפעילות ממשיכה.

בנוסף, הכללים האחרים שלמדנו לעניין מדידה תחת התקן "תופסים" גם כאן- לא מכירים בהפסד תפעולי צפוי אלא אם יש חוזה מכביד

לא לוקחים בחשבון רווח עתידי כתוצאה ממכירה של נכסים במסגרת השינוי המבני.

24.12.2009שאלת מועצה

27

28

פתרון לגבי הסכם המכירה- אנו לא יכולים להכיר ברווח כלשהו, משום שאסור להכיר

במכירה צפויה של ר"ק שתניב רווח. שאלה נוספת שעולה כאן: האם יש ליצור הפרשה מבחינת הכרה בגין השינוי

המבני? כפי שלמדנו התנאי להכרה בהפרשה הוא יצירת ציפייה תקפה ע"י מסירת הודעה

לצדדים המושפעים או התחלת ביצוע בפועל.במקרה זה, הביצוע בפועל התחיל לתאריך המאזן, ולכן התנאי מתקיים.

לגבי פיצויי הפיטורין ויתר העלויות, נשאלת השאלה- האם נכלול אותן בתוךההפרשה?

כאן חשוב להבין שההפרשה לא כוללת את אותם סכומים שכבר שולמו )כי זה כברשולם(.

לגבי מה שטרם שולם, צריך לקחת בתוך ההפרשה רק את מה שמיוחס ישירותלפעילות הלא-ממשיכה.

76,000- נצרף להפרשה את ה-6נתון.₪ כי זה מיוחס לפעילות23,000- לא נצרף להפרשה את ה-7נתון ,₪

ממשיכה. מנהלים- זה כבר שולם. אך נכניס להפרשה:4- 8נתון

13,000+60 %×4,000=15,400..91,400=76,000+15,400ובסה"כ:

,IAS 37הערה: בשאלה זו התשובה מתעלמת מכך שהטבות עובד מוחרגות מ למעשה באופן מדויק יותר היינו צריכים לציין שחישוב הפיצויים והשכר יוכר ויימדד

. בכל אופן, דבר זה לא היה מוביל לתוצאה שונה מהתוצאה שאותהIAS19לפי קיבלנו.

29

IAS37 סוגיות מתקדמות ב- תחת צירופי עסקים IAS37 ישום .1

כאשר יש צירוף עסקים או רכישת השפעה מהותית, כללי ההכרה והמדידה של. IAS37תלויות שונים מאלה של

(.50%ראשית, מכירים בהתחייבות בגין תלויה גם אין זה צפוי שנשלם בגינה )קטן מ-דבר זה יוצר פעמים רבות ה"מ בין ספרי הרוכשת לבין ספרי הנרכשת.

)האומדןIAS37לאחר מכן, במועדים עוקבים, התלויה נמדדת לפי הגבוה מבין: הסביר ביותר( לבין הסכום שהוכר לראשונה בניכוי הפחתה נצברת במקרים

מסוימים. גם נכסי השיפוי מטופלים באופן שונה בצירוף עסקים, והם נמדדים בצורה

קונסטינטנטית לטיפול בפריט בגינו ניתן השיפוי.

ערבויות פיננסיות.2 'ערבות פיננסית' היא מצב שבו החברה נותנת הבטחה לצד ג', כך שאם יקרה אירוע

אשראי אצל צד ב', החברה תשפה את צד ג' בסכום כסף מסוים. סכום הכסף יכוללהיות מוגבל או בלתי-מוגבל.

(, ערבויות פיננסיות אינן נכללות בתחולת2 )סעיף IAS37לפי סעיף התחולה של 2 מסובך יחסית, ובגדול ישנן IAS39. הטיפול לפי IAS39התקן, ומטופלות לפי

חלופות:מדידה לפי השווי ההוגן של הערבות הפיננסית בכל המועדים.א. - מדידה לפי "עלות". לפי חלופה זו, במועדIAS37רלבנטי יותר לעניין ב.

ההכרה לראשונה, נרשום את הערבות לפי שווייה ההוגן. במועדי המדידההעוקבים, הערבות נמדדת לפי הגבוה שבין-

. הסכום הראשוני שהוכר כשהוא מופחת ככל שרלבנטי.1 , כאשר מתקיימים הקריטריונים להכרהIAS37. הסכום שהיה מוכר תחת 2

.IAS37של

למשל, לפי השיטה השנייה, אם גוף מסוים נתן ערבות לגוף אחר לתקפה שלשנתיים תמורת עמלה:

במועד ההכרה לראשונה- שווי הוגן )בד"כ העמלה, אלא אם העמלה כוללת עלויותנוספות(.

לאחר מכן- הערבות תופחת בהדרגה כנגד הכנסה. אבל, אם במועד מדידה מסוים מצב הלקוח הופך לבעייתי כך שזה צפוי שנאלץ לשלם, נמדוד את הערבות לפי

30

)האומדן הטוב ביותר לערבות שנצטרךIAS37הגבוה שבין העלות המופחתת או לשלם(.

IAS 18הכנסות – הקדמה

IAS18הינו אחד התקנים הבסיסיים ביותר בתיאוריה חשבונאית והוא קשור למספר ,IFRIC12, IFRIC15פרסומים נוספים שעוסקים בהכנסות אותם נלמד בהמשך, כגון:

SIC31.ועוד צורות עיקריות: מכירת סחורות, מתן שירותים3התקן עוסק בהכנסות שמופקות ב-

ומתן זכויות שימוש )למשל: תמלוגים או קבלת ריבית או קבלת דיבידנד(.יש לציין שמזה תקופה קיימת כוונה להחליף את התקן בפרסומים אחרים.

תחולהIAS18:לא עוסק בהכנסות שנוצרות ממקרים שמטופלים בתקנים אחרים

הכנסות מחכירה מוכרות לפיIAS17 . דיבידנד מחברה כלולה מטופל לפיIAS28. שינוי בשווי הוגן של נכסים פיננסיים לפיIAS39. -שינוי בשווי הוגן של נדל"ן להשקעהIAS40.וכו'

הערות כלליות ועקרונות כלליים של התקן מהי הכנסה.1

התקן מתייחס להכנסות בסעיף המבוא )סעיף ללא מספר(, לכך שהכנסות כוללות גם תקבולים מהפעילות הרגילה, כגון: מכירת סחורות או אספקת שירותים, וגם

( שנוצרים ממכירה של פריטים, כגון: רווח הון.gainsרווחים ) לכן, עקרונות התקן מיושמים גם לגבי מקרים של פעילות שוטפת, אך גם לגבי

31

עסקאות, כגון: מכירת המפעל או מכירה של רכוש אחר שאינה במהלך העסקיםהרגיל.

מדידה.2 מה הכנסות כוללות?א.

לתקן, הכנסות כוללות את התמורה שהתקבלה או שהחברה זכאית9לפי סעיף לקבל. ולא לפי השווי של מה שניתן.

₪ תמורת קבלת מניות ששוויין120,000למשל: אם החברה מכרה מכונית ששווייה ₪. 110,000 ₪ לפי הבורסה- ההכנסות שיוכרו יהיו 110,000

כאשר במסגרת המכירה, התמורה שמתקבלת עבור סחורות או שירותים אחרים והמהות היא דומה, אז זה בכלל לא הכנסה. לעומת זאת, כאשר יש החלפה של

סחורות או שירותים ויש מהות שונה בין הסוחרות והשירותים שניתנו לבין אלושהתקבלו, אז זו כן הכנסה והיא תמדד לפי השווי ההוגן שנתקבל.

.SIC31בהמשך נציין בהקשר זה של עסקאות בארטר )חליפין( גם את קובעIAS16אגב, מעניין לציין, כי לגבי החלפה של ר"ק ולא סחורות ושירותים,

שההכרה היא לפי המהות המסחרית )לוקחים בחשבון תזרימי מזומנים,24בסעיף שוויים ועיתויים(. אם יש מהות מסחרית להחלפת הר"ק, נכיר בר"ק שהתקבל לפי שוויו ההוגן ויכול להיווצר רווח הון )סוג של הכנסה(. זה דומה מאוד )אך לא זהה(

, שם בודקים האם האופי דומה או לא.IAS18להחלפה של סחורות או שירותים לפי

כמו כן, הכנסות צריכות להתחשב בהנחות מסחריות, הנחות כמות וכד'. כלומר, אםהענקנו הנחת כמות לרוכש מסוים, הנחת הכמות היא קיטון בהכנסה ולא הוצאה.

בנוסף, במסגרת מדידת ההכנסות נהוג להתחשב גם בתמריצים )התקן מתייחס לכךרק בצורה עקיפה וזה שאוב יותר מהתקינה האמריקאית(.

תיאוריה 28.11.2011 - 9 שיעור

: IAS 18 המשך

יחידות1000 מכרה החברה 31/12/08הנחות ותמריצים – דוגמא להנחת כמות: ב ₪ למחשב. כל התמורה שולמה100של מחשבים לרשת סופרמרקטים תמורת הרוכש ) רשת הסופרמרקטים (2009מידית. תנאי החוזה קובעים שאם עד סוף

90 או יותר מחשבים בסך הכול, המחיר ליחידה בחישוב הכולל ירד ל2000ירכוש מחשבים.1500 החברה צופה שרשת הסופרמרקטים תרכוש יותר מ₪2008. לסוף

מחשבים נוספים ב1500. בהנחה שהרשת קנתה 2008נדרש: פקודות יומן סוף .2009 מחשבים ב500. בהנחה שהרשת רכשה רק 2009 , פקודות יומן ב2009

פתרון: 1 .31/12/08

, 100,000=1000*100ח' מזומן 90,000ז' הכנסות – הסכום בניכוי הנחות הכמות

32

)סוג של התחייבות(10,000ז' הכנסות מראש/מקדמות מלקוחות 2 .31/12/09

125,000( =1500+1000* )90- 1000 * 100ח' מזומן 135,200= 1500*90ז' הכנסות 10,000ח' הכנסות מראש

3 .31/12/09 50,000 = 100( * 1000+500- )1000*100ח' מזומן

60,000 = 10,000+50,000ז' הכנסות ) יש לבטל אותם – שינוי אומדן(10,000ח' הכנסות מראש

– בדוג' זו החב' העניקה הנחות ללקוח ההכנסות מוצגות כעקרון בניכויהסבר ) בנטו( מההנחות. במקרה זה ההנחות מותנות, כלומר מותנות באירוע עתידי.

במצב זה לא רק שצריך לשמור על עקרון של הצגת ההכנסות בניכוי ההנחות, אלא יש לבצע גם אומדן בסכום ההנחות הצפוי הסופי. דבר זה יוצר לנו לפעמים שינויי אומדן המטופלים מכאן ולהבאה. בנוסף במקרים מסוימים מוענקים ע"י החברה

תמריצים במקום הנחות בפועל, למשל החב' יכולה להשתתף בעלויות מסוימות של המוכר )הלקוח(. דוגמא: ספק מוצרי מזון יכול לשלם על עלויות הפרסום או השיווק או ההובלה של הלקוח. במצבים אלו יש לחשוב האם ההטבה שניתנה

קשורה במישרין רק למוצר שנמכר או שיש לה שווי נפרד. במצב שבו יש שווי נפרד, בדרך כלל מציגים את ההכנסה בברוטו וההשתתפות מהווה הוצאה. דוגמא אמיתית

למצב כזה הייתה בחברה שיש לה עסק לשיווק דלק והיא מכרה דלקים לבעלי תחנות תדלוק. ההסדר היה שהחברה משלמת לתחנת התדלוק שרוכשת ממנה

דלק את הארנונה, במצב זה יש לנכות את ההשתתפות בהוצאה מההכנסה. דוגמא הפוכה יכולה להיות במצב שבו החברה משתתפת בעלויות פרסום של ספק על מנת

לקדם את המוצרים, ייתכן שבמצב זה גם לספק וגם לחברה יש תועלת נוספת בגין כך שהמוצר הופך לפופולארי יותר ויכול להיות שגם הלקוח הופך להיות פופולארי

יותר, כאן כנראה הינו מציגים בברוטו.

לתקן יש לבחון האם ההסדר של המכירה11.ב. הפרדת עסקת מימון – לפי סעיף 2 כולל גם עסקת מימון, אם כן נפריד את העסקה לשניים כאשר ההכנסה תהיה

בגובה הרכיב המהוון. יתרת הסכום תוכר כעסקת מימון נפרדת. )הכנסות מימון על פני זמן(.כדי להבין האם יש עסקת מימון שגלומה במכירה נהוג לבחון את תנאי

התשלום ביחס לתנאי התשלום הנהוגים בענף. עוד מומלץ לבדוק – האם קיימתהנחת מזומן מיוחדת כחלק מהעסקה.

שישולמו בעוד שנה ללא107,000 – מכרה חב' סחורות בסכום 31/12/10 דוג' – ב ונהוג בענף לשלם100,000ריבית והצמדה. חלופת המזומן שהוצעה ללקוח היתה

. 7%תוך תקופה קצרה , ריבית להיוון : מכירה רגילה2במצב זה יש עסקת מימון שגלומה במכירה. נפריד את העסקה ל

₪ והיתרה עסקת מימון. 100,000 = 107,000/1.07בגובה של . 100,000 ז' הכנסות 100,000 – ח' לקוחות 31/12/10 7,000 = 100,000 * 7%- ח' לקוחות ז' הכנסות מימון 31/12/11

.107,000 ח' מזומן ז' לקוחות

סוגים של הכנסות ,3.ג. זיהוי העסקה ופיצול עסקאות – כפי שצינו התקן עוסק ב2 שנדבר עליהם בהמשך. ישנם מצבים שבהם פורמלית קיימת עסקה אחת אבל מבחינה מהותית באותה עסקה יש יותר מוצר אחד – למשל – צירוף של מוצר

לתקן, דורש לפצל את המחירים הרלוונטיים בעסקה ולטפל13ושירות,במצב זה ס' בכל אחד בנפרד.התקן נוקט בגישה לפיה כאשר מפרידים שירות מסחורה נהוג

לדחות בגין השירות שטרם סופק את אותו הסכום שיעלה לנו לספק את השירות

33

בתוספת מרווח סביר. בפועל – טכניקה זו בעייתית יחסית ליישום שכן לא ברור מהורווח סביר.

.ד. קיבוץ עסקאות – התקן קובע שישנם מכרים שבהם עסקאות נפרדות משפטית2 יוצרות מהות כלכלית מיוחדת כשמקבצים אותן, למשל, נניח שחברה מוכרת מלאי

₪. המלאי נשאר במחסן, באותו יום החברה100שמצוי במחסן שלה תמורת ש"ח105מסכמת עם הרוכש של המלאי שהיא תרכוש את המלאי חזרה תמורת

בעוד חודש. כמו כן , החברה מסכימה שהמלאי יישאר במחזן שלה והיא מבטחת אותו. במצב זה למרות שיש שתי עסקאות נפרדות ) מכירת מלאי ורכישת מלאי( הרי

ולכן יש לטפל לא5%שהמהות הכלכלית היא בכלל של עסקת הלוואה בריבית של כמכירה אלא דווקא כהלוואה.

.ה. הכנסה שנלוות עבור אחרים )ברוטו, נטו( אחת הסוגיות הרלוונטיות בתקן2 לתקן החברה לא יכולה להכיר בהכנסה בגין סכומים8נקראת ברוטו – נטו , לפי ס'

שהיא קיבלה על מנת להעביר למישהו אחר. דוגמאות מפורשות בתקן כוללות- סכומי מע"מ שנגבו מלקוחות , מיסי מכירה וכן סכומים שסוכני מכירה / מתווכים

גובים עבור מי שהם מספקים לו שירותי תיווך. על מנת לזהות האם יש להכיר בהכנסה, על בסיס נטו או ברוטו, יש לזהות האם החברה מהווה ספק עיקרי או

לנספח בתקן מספק כמה קריטריונים שעוזרים לנו, חשוב21סוכן. בהקשר זה ס' מאוד למרקר נספח זה. הקריטריונים אינם מצטברים ויש לבחון כל מקרה לגופו.

א. החברה היא החייב העיקרי בעסקה, בהקשר זה צריך לשאול אתהקריטריונים: עצמנו מי אחראי למשל על הספקת המוצר, מי נותן אחריות ומי מהווה החייב בחוזה

המכירה עצמו. לצורך העניין ניתן לחשוב על אתר מכירות באינטרנט יכול להיות שהאתר משמש בסך הכל כפלטפורמה למכירות אבל גובה את הכסף עבור אלו

שמשתמשים בשירותיו. דוגמאות אחרות יכולות להיות – סוכנות נסיעות, ייתכן מצב שבו לסוכנות אין חיוב בחוזה כלפי הלקוח והיא בסך הכול מתווך בינו לבין חברת

התעופה.ב. החברה נושאת בסיכון המלאי. סיכון מלאי יכול לנבוע מכמה מקורות. ראשית, הפסד בגין מלאי שטרם נמכר. שנית, סיכון בגין נזק פיזי למלאי. יכול להיות

גם סיכון בגין מלאי שכבר נמכר וניזוק לפני שנמכר ללקוח או הוחזר לחברה . יש לשאול את עצמנו את השאלה – האם סיכון זה נופל על החברה או על צד אחר. לעניין סיכון המלאי חשוב לבחון את ההסדר הכולל שקשור לסיכוני המלאי, ייתכן

מצב שבו פורמאלית החב' נושאת בסיכון המלאי אבל הסיכון לא משמעותי כלל או לחילופין החברה מחויבת לעשות ביטוח למלאי וגם מקבלת שיפוי על הביטוח מצד

אחר. ג. לחברה חופש פעולה לקבוע את המחיר בעסקה , בהקשר זה ככל שלחברה יש מרווח פעולה גדול יותר לקבוע את מחיר העסקה כך זה אינדיקאטור

שהיא הספק העיקרי ולא הסוכן בעסקה. יש מצבים שבהם החברה מקבלת מחירון מוכתב , שבו יש לה חופש פעילות מצומצם מאוד לקבוע מחיר או שאין לה חופש

כלל ואז יכול להיות שהחברה דווקא סוכן. ד. סיכון אשראי – בהקשר זה יש לשאול – האם יש לחברה סיכון אשראי משמעותי? סיכון אשראי הוא מצב שבו לאחר מכירה

החברה לא מצליחה לגבות את התמורה, ייתכן מצב שבו החברה היא זו שעושה את המכירה אך מקבלת את העמלה שלה אפילו אם הלקוח לא משלם את מלוא

התמורה. לפי הנספח סממן בולט לפעולה של סוכן, כאשר החברה גובה רווח קבוע כאחוז או

כסכום בכל עסקה. חשוב להבין בהקשר של ברוטו - נטו שיש מצבים שבהם אחד הקריטריונים מעיד על סיכון חזק של החברה. במצב כזה זוהי פעילות כספק עיקרי )

ברוטו ( . במילים אחרות, יש לבחון כל מקרה לגופו כאשר נקודת המוצא הסבירהיותר היא שמציגים בברוטו אלא אם זה סוכן.

*חילק דפים.

34

הערה – לפעמים בנושא ברוטו נטו פונים למבחנים נוספים ככל שהמבחנים שלעיל לא הניבו מסקנות חד משמעיות. מבחנים יכולים להיות למשל:האם החברה יכולה להחליף ספק ) אם כן – נוטה לכיוון הברוטו ( האם החברה משנה את המוצר או

מבצעת חלק מהשירות )נוטה לכיוון הברוטו ( והאם החברה מעורבת באפיוןהמוצר. יש לשים לב שכל אלו לא מהווים מבחנים פורמאליים לתקן.

– לאחרקריטריונים להכרה בהכנסה לפי סוגי עסקאות )קריטריונים מצטברים( שדיברנו על הקווים המנחים של התקן נדבר על הכרה בהכנסה. הכרה בהכנסה מהווה בעצם את זיהוי נקודת הזמן שבה ניתן להכיר בהכנסה. כפי שכבר אמרנו,

סוגי המכירות שמוזכרים בו.3התקן כולל כללים נפרדים להכרה בהכנסה בגין 5 לתקן , קובע 14 – ס' קריטריונים להכרה בהכנסה ממכירת סחורות.1

תנאים להכרה בהכנסה: תנאי ראשון – החברה העבירה לקונה את הסיכונים וההטבות המשמעותיים הנובעים מהבעלות על הסחורה. קריטריון זה מדבר פעמים רבות על החשיפה לשווי , יש לשאול – מי נהנה/ סובל מעליית ערך

המוצר/ ירידת ערך המוצר. בד"כ ההנאה מההטבות והנשיאה בסיכונים מתרחשת במועד שבו הבעלות המשפטית עוברת , אך זה לא תמיד כך. דוגמאות קצרות: קונסיגנציה ) משגור( – במצב שבו מדובר על עסקת

קונסיגנציה , ההכנסה מוכרת רק כאשר הלקוח מוכר את המלאי ללקוח הסופי. דוגמא למצב כזה יכולה להיות – כאשר חב' מוכרת מלאי לזכיין

שמפעיל חנות ואם הזכיין לא מוכר את המלאי הוא לא צריך לשלם לחברה אלא יכול להחזיר את המלאי. במצב כזה מכירה תוכר לכל המוקדם ) תלוי

בקריטריונים האחרים( לאחר המכירה ע"י הזכיין. ) כל הקריטריונים מצטברים(. דוגמא – התקנה משמעותית שטרם סופקה. יכול להיות מצב

שבו החברה מכרה מכונה שמצריכה התקנה מסובכת מאוד. ייתכן במצב כזה שהסיכונים והסיכויים של המכונה טרם עברו ללקוח עד שלא נסיים את

ההתקנה. דוג' – מכירה עם זכות החזרה – יתכן מצב שבו ללקוח קיימת זכות החזרה בגין המוצר שנרכש. בעסקאות בהן יש כמות גדולה של מכירות וניתן

לעשות אומדן סביר לכמות ההחזרות הצפויה, מציגים את ההכנסות בניכוי ספרים במחיר1000ההחזר הצפוי. דוג' – חברת הספרים – החברה מכרה

₪ ליחידה , קיימת זכות החזרה של שבועיים, כל עוד לא נעשה שימוש150 ₪. לתאריך המאזן החברה צופה לפי ניסיון עבר ש0בספר. עלות כל ספר

, נדרש – פקודות יומן. 4% יוחזרו , בפועל הוחזרו 5%:1שנה

. 7500 ז' הפרשה בגין החזרות 142,500 ז' הכנסות 150,000ח' מזומן : 2שנה

1500, ז' הכנסות 7500, ח' הפרשה 6,000 = 150,000 *4%ז' מזומן )זה שינוי אומדן (.

תיאוריה 12.12.2011 - 10 שיעור

...18IASהמשך קריטריונים להכרה בהכנסה לפי סוגי עסקאות

מכירת סחורות סיכונים והטבות – הערה לעניין החזרות: בדוגמת הספרים יצרנו הכנסה.1

בגובה אותם פריטים שלא צפויים להיות מוחזרים לחברה) בנטו(. במקרים

35

בהם לא ניתן לבצע אומדן מהימן לכמות הסחורות שיוחזרו לא ניתן להכיר בהכנסה עד שזכות ההחזרה פוקעת.סוגיה נוספת קשורה למתן אחריות.

שבעת מתן אחריות לתיקונים יוצרים הפרשה, הפרשה37IASלמדנו כבר ב זו לא מקוזזת מההכנסות )בניגוד להחזרות( וזאת בתנאי שאין באלמנט האחריות רכיב קריטי לעסקה. כאשר העסקה כוללת מעבר לאספקת

המוצר גם אחריות בגין התקנה משמעותית ומסובכת יש לדחות את ההכרה בהכנסה עד לסיום המעורבות החריגה של החברה בהתקנה. התנאים

האחרים להכרה בהכנסה בעסקת מכירת סחורות הם: החברה לא שומרת על מעורבות ניהולית נמשכת משמעותית והיא לא.2

שומרת את השליטה האפקטיבית בסחורות שנמכרו.סכום ההכנסות ניתן למדידה מהימנה..3צפוי שההטבות הכלכליות שמיוחסות לעסקה יזרמו לחברה..4 העלויות שהתהוו בעבר או שיתהוו בעתיד בגין העסקה ניתנות למדידה.5

מהימנה. קיימים קריטריונים מותאמים אך דומיםמתן שירותלגבי עסקאות שכוללות

לקריטריונים של מכירת סחורה. מבחינת מדידה ההכנסות משירותים מוכרות לפי קובעת11 קבלן מבצע(. שיטה זו שמטופלת ביאס 11IASשיטת שיעור ההשלמה )

שנכיר בהכנסות ובהוצאות לפי שיעור ההשלמה של השירות. שיעור השלמה יכול להיות כספי / תקציבי אך יכול להיות גם במונחי כמות עבודה )דומה להנדסי( לגבי שירותים הרבה פעמים זה קו ישר. כאשר צפוי הפסד בעסקה מכירים בכל ההפסד מיידית. כאשר יודעים שלא נפסיד בעסקה אך לא יודעים כמה נרוויח בה מטפלים לפי מה שנקרא שיטת מרווח אפס. ההפסד שיוכר בעסקת שירות מיידית כאמור

לתקן מפרט את20לעיל מוכר כנגד הפרשה לחוזה מכביד כמו שלמדנו בעבר. ס' הקריטריונים להכרה בהכנסה. ) כל הקריטריונים בכל קבוצה הם במצטבר(:

סכום ההכנסות ניתן למדידה מהימנה. .1 צפוי שההטבות הכלכליות מהעסקה יזרמו לחב'. לעניין זה נשאלת השאלה.2

מה קורה אם בתאריכים עוקבים לתקופה שבה כבר התחלנו להכיר בהכנסות מתעורר חשש שלא נקבל את התמורה ) גם תמורה שכבר הכרנו

בגינה הכנסות בעבר ( במצב כזה אותן הכנסות עבר לא מבוטלות והשינוי ביכולת הגביה מהלקוח הוא מול הוצאה. כמו חוב מסופק. לעניין ההכנסות

שטרם הוכרו כמובן שגם לא נוכל להכיר בהן. שלב ההשלמה ניתן למדידה מהימנה כפי שכבר אמרנו שלב ההשלמה יכול.3

להיות כספי או לפי כמות העבודה, אבל אין הכרח ששלב ההשלמה יהיהתואם להתחשבנות בין הצדדים.

העלויות במסגרת העסקה )גם שהיו וגם שנותרו ניתנות לאומדן מהימן..4 הערה: כאשר במהלך ביצוע העבודה בכלל לא ניתן לומר שהעלויות

שהשקענו יושבו חזרה , לא ניתן להכיר בהכנסה. : קטגוריה זו כוללת מקרים שבהם החברהשימוש שעושים אחרים בנכסי החברה

מקבלת דיב' , תמלוגים או ריביות. לגבי דיב' חשוב לזכור שדיב' הוא מחברה כלולה בכלל מוחרג מהתקן ומהווה החזר השקעה ולא הכנסה. הדיב' שאנו מדברים

.IAS 28 )מוחזק למסחר / זמין למכירה( ולא תחת IAS 39עליהם הם דיב' תחת תנאים2 לתקן קובע ביחס לכל סוגי העסקאות האלו שצריכים להתקיים 29ס'

במצטבר:צפוי שההטבות הכלכליות יזרמו לחב' ..1 סכום ההכנסות ניתן למדידה מהימנה.כאשר מכירים בהכנסות ביחס לריבית.2

מטפלים בשיטת הריבית האפקטיבית. ביחס לתמלוגים מכירים בהכנסות לפי הבסיס הרלוונטי על בסיס מצטבר. לפעמים זה פשוט קו ישר. לגבי דיב' מכירים בדיב' כאשר התגבשה הזכות לקבלתו. בחברה סחירה ) נסחרת

כיום שבו מכירים בהכנסה בגין הדיב'.Xבבורסה ( בדרך כלל לוקחים את יום ה

36

מצבים שבהםdouble countingהסיבה: רוצים למנוע מצב של ספירה כפולהאותו אירוע נספר פעמיים- בעת חלוקת דיב' יש כמה תאריכים רלוונטיים-

יום ההכרזה – שזה היום שבו החברה מודיעה על כוונתה לחלק דיב'..1 יום הקום – היום האחרון שבו המניה עדיין נסחרת יחד עם הזכות.2

לקבלת הדיב'. בסיום יום הקום כל מי שהחזיק במניה זכאי לקבל דיב'. דיב' ,X הוא יום המסחר שעוקב ליום הקום ובו המניה נסחרת Xיום ה.3

כלומר בלי הזכות לגבי דיב' , לכן שער המניה נמוך יותר. יום החלוקה בפועל- היום שבו הכסף מתקבל בחשבון של אלה.4

שהחזיקו במניה בסגירת המסחר ביום הקום. אילו הינו מכירים בהכנסה אז שווי ני"ע שלנו שמשפיעה על הכנסות המימון או רווחXלפני יום ה

כולל אחר לפי העניין, היה מבטא גם הוא את הזכות לדיב'. לכן, מכירים. Xביום ה

הערה כללית – בעת פתרון שאלה חשוב לא לשכוח את הסוגיות שדיברנודוגמאות: עליהם בשיעורים קודמים , למשל פיצול עסקה, איחוד עסקה, הפרדת מימון וכיוצא

באלה. וליישם לגבי כל רכיב של העסקה את הקריטריונים הרלוונטיים. החברה מחזיקה בפטנט מחקרי על תרופה לריפוי מחלה בשלבים מוקדמים..1

צפוי מחקר רב כדי שהפרויקט יבשיל. החב' חותמת על חוזה עם חב' טבע לפיו טבע רוכשת את הפטנט תמורת התחייבות לשלם לחברה תמלוגים

מהכנסות התרופה ככל שיהיו כאלה, האם נכיר10%לנצח בגובה של בהכנסה? במקרה זה ראשית יש לשים לב שלמרות שהתמורה היא

בתמלוגים הרי שלמעשה אנו מוכרים לנצח את הפטנט, לכן במהות זה יותר דומה למכירת סחורה, אם הזכות הייתה חוזרת אלינו זה היה זכות שימוש ולא

מכירת סחורה, אבל בלי קשר לסיווג בכל אופן לא נוכל להכיר בהכנסה כי ( שאכן נקבל הטבות כלכליות וגם אי אפשר50%לא ניתן לומר שצפוי )>

לומר שניתן לאמוד את סכום ההכנסות באופן מהימן. בפועל וגם לפי התקן, פעמים רבות בעסקאות כאלו מכירים בהכנסה רק כאשר היא מתקבלת ורק

בגין מה שהתקבל. )ולא על העתיד(. דוגמת המסעדה – החברה מוכרת מסעדה כאשר החוזה קובע שהקונה.2

. בנוסף נקבע שהחברה70% מהרווחים אחרי העסקה והחברה 30%יקבל תנהל את המסעדה וכן שהיא חייבת לשלם רווח מינימאלי לקונה. במקרה

זה החברה לא מעבירה את הסיכונים וההטבות המשמעותיים שכרוכים בבעלות על המסעדה. היא גם שומרת על מעורבות ניהולית במסעדה. לכן

לא נכיר. שנה40דוגמת המשרדים – החברה מוכרת בניין משרדים שאורך חייו .3

הוא יהיה זכאי לדמי שכירות40ומתחייבת ללקוח שבשנה הראשונה מתוך בגובה שנקבע מראש, במצב זה על אף שהחברה שומרת על סיכונים

מסוימים הרי שסיכונים אלו אינם משמעותיים ביחס לסיכוני הבעלות שלהנכס.

מכרה החברה לחפציבה מלאי חומרי2008דוגמת החייאת הלקוח – בשנת .4 שנים. בשנת3 ₪ באשראי ספקים לטווח ארוך של 100,000גלם תמורת

מצבה הפיננסי של חפציבה הדרדר והחברה מצאה לנכון לתמוך בה2009 ₪ באשראי לטווח100,000וזאת ע"י מכירה של סחורות נוספות בסכום של

. אם2009 ל2008ארוך. במצב זה קיים הבדל מבחינת הכרה בהכנסה בין 2009 התקיימו כל הקריטריונים להכרה בהכנסה הרי שב2008נניח שב

ברור שיש ספק לגבי יכולת הפירעון של חפציבה כלומר צריך לבדוק האם זה באמת צפוי שנקבל הטבות כלכליות, כלומר שהיא תוכל לשלם. לגבי

הוצאה בגין חוב מסופק.2009 אנו נרשום ב2008ההכנסות שכבר הוכרו ב לעומת זאת לגבי עסקת ה"החייאה" בהחלט ייתכן כי לא נוכל להכיר

בהכנסה.

37

חשוב לבדוק ולהכיר את הנספח לתקן אשר כולל דוגמאות חשובותשחשוב להכיר.

פוט )אופציית מכר( קול )אופציית רכש( – החברה חותמת עם לקוח על.5 ₪.500הסכם שבו היא מעניקה ללקוח אופציית קול לרכוש סחורה תמורת

הלקוח חותם עם החברה בעסקה נפרדת על אופציה שבה הלקוח מקנה ₪. מועדי המימוש500לחברה אופציית פוט למכור לו את הסחורה תמורת

ויתר התנאים שקולים. במצב זה אם מחברים את שני הסכמי האופציה ברור, למשל אם המחיר של הסחורה ירד ל500שיש פה הסכם מכירה תמורת

אז הלקוח יממש את600 הסחורה תממש את הפוט ואם המחיר יהיה 400 הקול. מצבים כאלה יש לבחון יחד עם יתר תנאי העסקה. למשל, אם יתר

הקריטריונים מתקיימים אז ניתן לומר שהסיכונים וההטבות עברו כי בכל. ) אלא אם יש סיכוני מלאי ואחרים(.500מקרה החברה תקבל

הפצת הסרטים – החברה מוכרת את הזכות להקרין סרטים תמורת עמלה.6 מגובה ההכנסות וזאת לתקופה של שנה. במקרה זה גם10%ראשונית +

את העמלה הראשונית יש לפרוס לאורך התקופה. דוגמא נוספת יכולה להיות בתחום הפרסום – לגבי פרסום נהוג להכיר בהכנסה בעת הצגת

המודעה, אם לעומת זאת מכרנו דקות פרסומת נהוג להכיר בהכנסה לפיכמות הדקות שנוצלו.

תיאוריה

38

19.12.2011 - 11 שיעור

SIC 31 עסקאות חליפין הכוללות שירותי פרסום שכאשר מתרחשת עסקת ברטר שבה מוחלפיםIAS 18מקודם למדנו במסגרת

סחורות או שירותים בסחורות או שירותים הכלל הבסיסי הוא לבדוק האם מה שהתקבל דומה או לא למה שניתן ואם לא, לא מכירים בהכנסה, אם הוא שונה – מותר להכיר בהכנסה בגובה השווי ההוגן שנתקבל. רק אם לא ניתן להכיר בשווי

הוגן זה בגלל שאינו ניתן למדידה מהימנה, מותר ללכת לשווי ההוגן שניתן על ידינו. לגבי עסקאות ברטר בתחום הפרסום שבהם שירותי פרסום ניתנים ע"י החברה בתמורה לקבלת שירותי פרסום נקבע כלל שונה במקצת במסגרת הפרשנות.

18ראשית, בודקים האם שירותי הפרסום דומים, אם כן , אין הכנסה, עד כאן כמו IASאם הם שונים לפי הפרשנות לא ניתן לקבוע בצורה מהימנה את השווי ההוגן .

שנתקבל. מה שמשאיר כחלופה בודדת את השווי ההוגן של מה שסופק ע"י החברה. דוגמא למצב זה: החברה בעלת אתר אינטרנט ומספקת שירותי פרסום לקבוצת

כדורגל תמורת פרסום אתר האינטרנט על גבי חולצות השחקנים, במצב זה שירותי הפרסום אינם דומים והחלופה היחידה שנותרה כדי למדוד את ההכנסה היא השווי

ההוגן שניתן, כלומר שווי הפרסום באתר. גם כאן הפרשנות יוצרת הגבלות, היא קובעת מספר תנאים מצטברים שכולם חייבים להתקיים על מנת שנוכל למדוד את

השווי ההוגן של מה שניתן. אם אחד או יותר לא מתקיימים, אז לא נכיר בהכנסה בכלל , כי הקריטריון להכרה בהכנסה לפיו נדרשת מדידה מהימנה של ההכנסה, לא

מתקיימת.הקריטריונים:

החברה שנתנה את שירותי הפרסום מספקת שירותים דומים גם בצורה.1רגילה.

אותן עסקאות הן מול צדדים אחרים..2כמות העסקאות והנפח משמעותי ביחס לעסקת הברטר..3 אותן עסקאות לא היו עסקאות ברטר ולא התקבלה בהן תמורה שקשה.4

למדוד אותה. התמורה היא בדרך כלל מזומן או ני"ע סחיר, שווה מזומן. ,IAS 38חשוב להבין ששירותי פרסום שהתקבלו אינם כשירים להכרה כנכס לפי

כמעט תמיד הם ירשמו כהוצאה. המצב היחיד שבו יהיה לנו נכס בגין שירותי פרסום הוא כאשר שילמנו עליהם אבל עוד לא קיבלנו אותם , שאז זה הוצאה מראש. לכן,

במרבית המקרים פקודת היומן תראה כך: ח' הוצ' פרסום ז' הכנסות פרסום. בפקודת יומן זו כאשר שירותי הפרסום דומים, לא יופיע כלום – אין פקודת יומן.

וכאשר הם שונים + כל הקריטריונים מתקיימים הסכום הוא שווי הוגן שניתן. אם אחד הקריטריונים לא מתקיים אין פק' יומן. ובמקרים מסוימים אם סיפקנו שירותי

פרסום ועוד לא קיבלנו שירותי פרסום או להפך, אז מדובר בהכנסה / הוצאה מראש– שזה נכס / התחייבות, לפי העניין.

13 IFRIC תוכנית נאמנות לקוחות לפרסום כתוכנית שבה החברה מעניקה3תוכנית נאמנות לקוחות מוגדרת בסעיף

ללקוחות נקודות זיכוי מסוימות וגם בכפוף לתנאים מסוימים הלקוחות יכולים לפדות את הנקודות בעתיד. במילים אחרות, תוכניות כאלה משמשות חברות כדי להעניק

תמריצים ללקוחותיהם. לפעמים הנקודות נפדות ע"י החברה עצמה ולפעמים ציינו כי נדרשIAS 18הנקודות תקפות מול צד ג' לחברה. מקודם, כאשר למדנו על לפרשנות גם5פיצול של עסקת מכירה לרכיבים שלה. במקרה זה לפי סעיף

בעסקה שבה הלקוח זכאי לנקודות מפצלים את התמורה בין רכיבי העסקה. אותו חלק שמשויך לנקודות נדחה עד שהחברה מקיימת את מחויבותה. אם נקודות אלו

מזכות בהטבה מצד ג' אז נכיר בהכנסה בנקודה שבה לחברה אין עוד מחויבות. כמו יש לבדוק האם החברה הינה סוכן או ספק עיקרי8כן, במצב כזה לפי סעיף

39

מבחינת אופן ההצגה של ההכנסות בגין הנקודות ) בברוטו או בנטו( . כדי להחליט נשאל את עצמנו את השאלות הרגילות לעניין ספק עיקרי או סוכן ובכלל מי המחויב

העיקרי , למי לקוחות לא מרוצים חוזרים, מי נותן אחריות, מי קובע מה הם המוצרים ומה הם המחירים, מי נושא בסיכון האשראי ככל שקיים. הבהרה נוספת –

לפרשנות יש להתייחס לאותו רכיב שנדחה כהפרשה, אם העלויות9לפי סעיף העתידיות יהפכו בנקודת זמן מסוימת לכאלה שיקר יותר לספק את הנקודה מגובה

ההכנסה הנידחת, מעלים את ההפרשה לגובה הנדרש בדומה למה שלמדנו לגבי חוזים מכבידים. במצבים מסוימים נדרשת הפרשה זו גם כאשר לא הלקוח הוא זה

שמקבל את הנקודות , למשל – נקודות שמוענקות ע"י חברת כרטיסי אשראי שבה הלקוח הוא בית העסק ומי שמקבל את הנקודות הוא מי שמשתמש בכרטיס. גם שם

נדחה חלק מההכנסה.הערה לעניין גובה הסכום שנידחה – בעקרון יש לפצל את גם פה אין כלל ברזל לאופן הפיצול, ניתןIAS 18התמורה הכוללת – בדומה ל

לעשותו על בסיס שווי הוגן, ניתן לעשותו על בסיס עלות + מרווח סביר, בכל אופן לא כתוב כי ברירת המחדל היא להכיר ברכיב ההכנסה בגין הנקודות לפי שווי הוגן

כיוון שיכול להיות כי סכום השווי ההוגן של שני הרכיבים גבוה / נמוך מהתמורה. במילים אחרות, קיימת גמישות מסוימת בעת קביעת גובה ההכנסה הנידחת. בדרך כלל לוקחים בחשבון את ההטבה שמעניקה הנקודה , את הסבירות שתמומש ואת

ההנחה האלטרנטיבית שהייתה מוענקת אם לא הייתה מוענקת הנקודה. דוגמת להפעיל מועדון הטבות , בשנה זו מכירותיה2009שופרסל – רשת שופרסל החלה ב

₪ והוענקו על ידה מיליון נקודות זיכוי בגין מכירות אלו, כל10,000,000הסתכמו ב ₪ בקניה והרשת עומדת את השווי ההוגן של1.25נקודת זיכוי מאפשרת הנחה של

2009 מהנקודות ימומשו. בסוף 80% ₪ , מכיוון שהיא צופה שרק 1כל נקודה ב 2011חדלה הרשת להעניק נקודות אבל המשיכה לכבד נקודות שהוענקו. בסוף

שופרסל הודיעה שלא תכבד יותר נקודות שטרם נוצלו. להלן נתונים על כמותהנקודות שנוצלה בתקופה והצפי לניצול כולל.

שנה נקודות קיימות נקודות שמומשו ) שוטף( צפי לניצול כולל שיעורהניצול)במצטבר(

=8/4 800,000 400,000 מיליון 1 20091/2

5/8.5 850,000 100,000 מיליון 1 2010 550,000 50,000 מיליון 1 2011

5.5/5.5?2009כמה הכנסות ידחו ויוכרו בכל שנה בגין הנקודות שהוענקו ב

הכנסות שוטפות500,00088,000

411,200 ז' הכנסות מראש9 ז' הכנסות רגילות 10 )ח' מזומן 500,000 מיליון + 9 – 2009

(500,000 (, )ח' הכנסות מראש ז' הכנסות 12010– 880002011 – 411200

ז' הכנסות9 ז' הכנסות רגילות 10 - )ח' מזומן 2009תשובה סופית: פקודת יומן ב(500,000 (, מימוש חלק מהנקודות - )ח' הכנסות מראש ז' הכנסות 1מראש

- אין לנו ידיעה על ההכנסות הכוללות אך2010 מיליון. 9.5 2009סה"כ הכנסות 411200 עוד 2011 – וב88,000יש לצרף אליהם מההכנסות הנדחות עוד

) המספרים לא מדויקים , מה שחשוב זה הפקודת יומן(.

דוגמא:

40

₪ מקבל תלוש100 רשת מוצרי חשמל התחילה במבצע שבו כל קונה בסך 1/1/09 אחד בגובה שקל למימוש באל-על. ברגע המכירה הקונה מקבל את התלוש ולרשת

מוצרי חשמל אין שום אחריות על המימוש, על קביעת המחירים של אל על ואין אגורות על כל תלוש שמעניקה והמרווח80יכולת חזרה. הרשת משלמת לאל-על

אגורות.90 ₪ הוא 1 אגורות נוספות, כלומר השווי ההוגן לשובר של 10הסביר הוא מיליון ₪, נדרש – טיפול חשבונאי בנקודות ב100 נמכרו מוצרי חשמל ב2009ב

. תשובה: קודם כל רואים כי הנקודות תקפות מול צד ג' אל – על , כמו כן2009 רואים כי מחויבות החברה פוקעת כבר עם מתן התלוש. ורואים גם שהחברה היא

רק סוכן לגבי ההכנסות שמיוחסות לשוברים. המשמעות, נוכל להכיר בכל ההכנסה מיליון100 מזומן ח' אבל הרכיב של הנקודות יוצג בנטו. פקודת יומן: 2009כבר ב

ז' הכנסות מאספקת נקודות 100,000ז' הכנסות ממכירת מוצרי חשמל 900,000 – בהנחה שהוענקו נקודות בשווי הוגן של 800,000ז' ספקים 100,000

אגורות80 ₪ שזה מיליון כפול ₪800,000 , כלומר מיליון נקודות ושולם לאל- על אז זה יוצג . מבחינת פק' יומן יש לבטא שאנו רק סוכן ועל כן נוכל לרשום הכנסות

ששולמו לאל-על ושגבינו עבורם. הסכום800,000 פחות 900,000בנטו , כלומר- שנדחה מההכנסות הכוללות עדיין יהיה בברוטו ולא בנטו וכן צריך להביא לידי ביטוי

מיליון ז' הכנסות100את העובדה שצריך לשלם לאל-על. פקודת היומן: ח' מזומן מיליון פחות כל השווי ההוגן של מה שניתן בברוטו100ממכירת מוצרים

=900,000-800,000 ז' הכנסות מנקודות )בנטו( 9910000<<<900,000 )אל-על(800,000 ז' מזומן / ספקים /זכאים 100,000

דוגמת תחנת התדלוק: ₪ לרכישה של שמשיה באייס. ההסכם בין5 חברת פז מעניקה קופון של 2009ב

אייס לפז קובע כי ניתן לנצל את התלוש רק כנגד השמשייה עד גמר המלאי ואם המלאי נגמר המחזיק בשובר יכול לחזור לפז לקבלת זיכוי חלופי. שווי הוגן של קופון

. כל קופון שמנוצל מחייב העברה של שני שקלים מפז2010 ₪. הקופון פוקע ב3 קופונים, מתוכם נוצלו ב1000 ₪ והוענקו 300,000 תדלקו ב2009לאייס. בשנת

. בפועל נוצלו ב2010 נוספים ינוצלו ב200 ש2009 והצפי בסוף 500 – 2009 וב2009 בלבד והיתרה פקעה. נדרש: פקודות יומן בגין הקופונים ב100 20102010.

ז' הכנסות297000 ז' הכנסות ממכירת תדלוק 300,000- ח' מזומן 2009פתרון: 3000= 3*1000נדחות בגין קופונים

הערה- בדומה למקרה הקודם צד ג' מספק את ההטבה אבל בשונה ממנו כאן יש לנו מחויבות ולכן לא מכירים מיידית בכל ההכנסה ובנוסף מציגים בברוטו ולא בנטו

את ההכנסות מקופונים.- ניצול קופונים – 2009

( *500/500+200 )2142ח' הכנסות נדחות בגין קופונים, ז' הכנסות בגין קופונים 3000

1000=2*500ח' הוצאות אספקת קופונים ז' מזומן / ספקים - קופונים שניצלו – 2010

428 ז' הכנסות מאספקת קופונים 428 = 100/700*3000ח' הכנסות נדחות 200=2*100תשלום לאייס- ח' הוצאות קופונים ז' מזומן/ ספקים

ז' הכנסות428 = 3000-2142-428פקיעה – איפוס היתרה : ח' הכנסות נדחות .428מאספקת קופונים

41

תיאוריה 26.12.2011 - 12 שיעור

15 IFRIC הסכמים לבניית מבנים –

מבוא

42

עד לפרסום ההבהרה , אחד הנושאים בהקשר של חוסר אחידות בתקינה הבינלאומית היה הטיפול החשבונאי בהסכמים למכירת מבני נדל"ן. פרשנות זו

מדברת על נדל"ן בלבד ונועדה ליצור אחידות מסוימת בטיפול החשבונאי בתחום זה, כאשר מדברים על עסקה למכירת מבנה או חלק ממבנה ) למשל דירה( ניתן

)כחוזהIAS 11לחשוב על שני תקנים רלוונטיים שניתן לטפל במסגרתם בעסקה: )כמה אפשרויות – כמתן שירות או כמכירת סחורה(. ברור שבחירתIAS 18הקמה(

התקן משליכה באופן מהותי על עיתוי ההכרה בהכנסה : שיעור ההשלמה אל מול הכרה במועד המסירה. עד לפרסום התקן הבעיה העיקרית הייתה שאין הגדרה

קובע, שחוזה ההקמהIAS 11 באשר למה הוא חוזה הקמה. IAS 11ברורה שמטופל במסגרתו הוא חוזה שנערך באופן ספציפי להקמת נכס וכן שחוזה הקמה כולל לעיתים גם אספקת שירותי ניהול פרויקטים או עבודות הריסה קשורות. ברור

שבתחום הנדל"ן כמעט כל חוזה תיאורטית יכול לענות על הגדרה זו ולכן חלה שונותבין הפרקטיקה הנהוגה באזורים שונים בהסכמים למכירת נדל"ן במהלך ההקמה

................................................................................

11 IAS.)חוזה הקמה ( – שיעור השלמה. )א(

18 IAS.)מתן שירותי בניה - שיעור השלמה. )ב מכירת סחורות )ג(

דירה שלמה בסוף – הכרה בהכנסה במועדמסירת הנכס )דירה(.

שלד שלאט לאט הופך לדירה- שיעור השלמה

........................................................... .הוראות הפרשנות

הפרשנות בגדול עוזרת לנו לנתח את החוזה הספציפי ו"לדחוף" אותו לחלופההנכונה מבין אלו שהזכרנו.

לפרשנות קובע שכדי לדעת האם החוזה11 ( סעיף BC 15) א. צריך לבדוק האם לרוכשIAS 18 או IAS 11מטופל במסגרת

יש יכולת לקבוע ולהשפיע על המאפיינים המשמעותיים של המבנה לפני ההקמה או במהלכה. אם כן – זהו חוזה הקמה ,

11 IASוהולכים לפי שיטת שיעור ההשלמה. אם לא זהו חוזה , (. כאשר18IAS. )זהו הפיצול הראשון ב- 18IASבמסגרת

מדברים על יכולת להשפיע על המבנה, הכוונה להשפעה משמעותית, למשל: אם מבקשים לשנות את המרצפות , צבע

הקירות, המטבח או החלוקה הפנימית , זה בדרך כלל לא השפעה משמעותית. השפעה משמעותית היא מי קבע את

התוכנית ההנדסית, את התוכנית של הבניין תעשיה/ משרדים/ לוגיסטיקה/ חניה.. מי קבע את העיצוב הארכיטקטוני, מי קבע את מספר הדירות וכו'. לפעמים לרוכש יש אופציה לבחור בין

מספר עיצובים שהמוכר מאפשר לו לבחור מהם, זה לא נקראהשפעה משמעותית.

, אנו עדיין צריכים להחליט18אם הגענו למסקנה שאנו ביאס ב. לפרשנות15האם זה מתן שירות או מכירת סחורה, לפי סעיף

לפרשנות )דברי הסבר(. כדי לבדוק זאת אנוBC22וסעיף צריכים לשאול האם החברה היא זו הנושאת בסיכון מלאי בגין

חומרי הגלם בתהליך ההקמה, כלומר, האם הרוכש הוא

43

האחראי על הזמנת חומריי הבניה או שזו החברה. אם הרוכש הוא זה שנושא בסיכון המלאי העסקה מסווגת כעסקה למתן

שירותי בניה ומטופלת לפי שיטת שיעור ההשלמה. אם הגענו למסקנה שזו עסקה למכירת סחורות עדיין ישג.

לבדוק האם ההטבות והסיכונים מועברים בהדרגה או במועד העברת הבעלות בסוף. כדי לענות על שאלה זו מומלץ

לחשוב: האם החברה התחייבה לספק דירה במועד עתידי מוסכם או שבמהות היא מספקת שלד בניה שהולך והופך

לדירה. למשל, במקרה של פשיטת רגל האם הרוכש הוא בסך הכל בעל השלד או הוא נושה של החברה שהיא בעלת השלד

( או האם הלקוח יכול להחזיר את השלדBC 21 ו- 17) סעיף (. האםIE 3לפני המסירה לחברה , אם כן זו מכירת סחורה

משפטית במקרה שהחברה מפסיקה את ההקמה במהלך התקופה היא זכאית לתמורה חלקית על מה שביצעה עד כה,

(. האם לקונה יש דרךIE 8אם כן העברה הדרגתית ) להשתלט על העבודות במהלך תקופת ההקמה )אפילו בכפוף

(.IE 11לקנס( ולהחליף את החברה ) חשוב לבדוק את הנסיבות לגופן ואם מגיעים למסקנה שהמוכר )החברה ( שומרת אצלה סיכונים והטבות או מעורבות ניהולית משמעותית במהלך ההקמה, מכירים

בהכנסה בסוף. , לפיו נהוג לפצל חוזה לרכיביו18IAS – העיקרון הכללי שלמדנו במסגרת הערות

תופס גם כאן. סוגיה זו רלוונטית בכמה מקרים, למשל, חוזה שכולל הספקת שירותי ניהול לבניין אחרי המירה או האכלוס, נפצל במקרה זה את התמורה בין הרכיבים. מקרה רלוונטי אחר הוא כאשר העסקה כוללת גם קרקע שעליה ממוקם המבנה.

ברמת העיקרון את הקרקע יש לפצל רק כאשר היא לא משותפת לכל הרוכשים ויש לקונה שליטה על הקרקע, לדוג' בבניין משותף הקרקע שייכת במשותף יחד עם חדרי המדרגות והשטחים המשותפים האחרים לכל הדירים גם יחד ולכן לא צריך

להפריד אותה. לעומת זאת, במקרים אחרים החוזה יכול לכלול מכירה של מבנה + מכירה של קרקע שלקונה יש שליטה עליהם ) מבנה יחיד על קרקע( אז נפצל את

.סוגיהIE 5התמורה בחוזה כך שהיא תיוחס בנפרד לקרקע ובנפרד למבנה סעיף רלוונטית נוספת, מה קורה כשבעסקה יש שירותי תכנון או שמאות וכיוצא באלה

שקשורים ישירות להקמה? אז אין צורך לפצל אותם, מכיוון שהם חלק מהתמורהשמיוחסת למבנה.

מתוך ה2 דוגמאות, להכיר אותו. אנו נעבור על 3 עם IE- יש נספח דוגמאות בתקן3 –

מבנה מסחרי – החברה רוכשת חלקת קרקע להקמת מבנה מסחרי. החברה.1 מקדמת תוכניות מפורטות של המבנה בעירייה. לפני תחילת ההקמה החברה

חותמת על חוזה מכירה שבו הרוכש רוכש את הקרקע של המבנה וכן רוכש את המבנה שהחברה תבנה ושהיא תכננה. הרוכש לא יכול להחזיר את

המבנה / הקרקע במהלך תקופת ההקמה ומשפטית השלד שייך לו במהלך תקופת ההקמה, עם זאת נקבע כי לחברה תהיה יכולת גישה אל הקרקע

כדי לבצע את ההקמה. מה עושים? ,ראשית, נראה שיש לפצל את התמורה למכירת קרקע ומכירת מבנה

לגבי הקרקע העברנו אותה לרוכש וין לו יכולת חזרה, לכן העברנו את הסיכונים וההטבות בגין רכיב הקרקע, אנו מניחים כי הקריטריונים

לעניין מכירת הקרקע מתקיימים – אמידה מהימנה18האחרים ביאס של העלויות של הקרקע, של ההכנסות המיוחסות לקרקע וכן

העברה מעורבות ניהולית משמעותית. חשוב להבין שעצם הגישה

44

לקרקע לצורך הבניה לא מהווה מעורבות ניהולית נמשכת ולא תמנעהכרה בהכנסה לגבי רכיב הקרקע.

בגלל שהחברה היא זו שתכננה את המבנה והרוכש קיבל את תוכניות לעניין רכיב מכירת המבנה.IAS 18החברה אנו נכנסים לתכולת

לא נאמר בשאלה האם הקונה מספק את חומרי הגלם, זו הנחה פחות סבירה ולכן נניח שמדובר בעסקה למכירת סחורות.

יש לנו נתון לפיו השלד שייך לקונה , נתון זה מביא אותנו למסקנה יחד עם יתר העובדות שהבעלות על הסיכונים והסיכויים מועברת

בהדרגה לרוכש לכן מנטפל ברכיב המבנה לפי שיטת שיעורההשלמה.

מהמבנה10%שאלה – מה היה קורה אילו הסכם הרכישה היה נחתם רק כאשר . מכירת2. מכירת קרקע. 1: 3היו כבר מוכנים? אז הינו מפצלים את התמורה ל-

הנותרים.רכיב הקרקע והשלד היו90%. שירותי בניה לגבי ה3 10%מבנה )שלד( מוכרים במועד החתימה והעברת הבעלות על הקרקע.

דירת מגורים – החברה ערכה תכנון של בניין דירות משותף והיא החלה.2 אפשרויות5בשיווק של דירות בבניין, כל רוכש יכול לבחור דירה מתוך

15%קיימות של גדלים ועיצובים. כל הסכם מכירה מחייב – מקדמה של 85%שתוחזר רק אם הקבלן לא יקיים את מחויבותו ויתרת התמורה בסך

תשולם עם מסירת הדירה. למען הסר ספק, החברה מחויבת לספק את הדירה ולא את השלד. הבעלות על הקרקע היא באופן משותף ובלתי מסוים

ע"י הרוכשים של הדירות. פתרון- ראשית, היות והבעלות בקרקע משותפת ולא ניתנת להפרדה מהדירה אנו לא מפצלים את התמורה בין קרקע לדירה.

שנית, עצם העובדה שלרוכש יש אפשרות לבחור מתוך רשימת עיצובים לא נחשבת כשליטה במאפיינים המשמעותיים של המבנה – דירה בתכולת

18IASברור שרוכשי הדירות לא מספקים את חומרי הגלם ולכן מדובר על . – מחויבות החב' היא להספקת דירה במועד מוסכם, מכירת סחורה . רביעית

הבעלות על השלד לא של הרוכשים, הם לא יכולים להחליף את החברה. לסיכום, ההכנסה תוכר במועד מסירת הדירה והעברת הבעלות. זהו בדרך כלל

המצב בחברות קבלניות, יזמיות בארץ.הטיפול החשבונאי בעסקאות קומבינציה ופינוי בינוי

– במסגרת עסקה זו החב' עורכת חוזה עם בעל הקרקעעסקת קומבינציה במסגרתו בעל הקרקע מאפשר לחברה לבנות על הקרקע תמורת קבלת חלק

ממה שנבנה על הקרקע. - דומה לעסקת קומבינציה במובן זה שכחלק מהעסקה נערכת גם הריסהפינוי בינוי

של מה שהיה על הקרקע לפני כן. בגדול – הטיפול החשבונאי בעסקת קומבינציה ויש לבחון כל מקרה לגופו לפי הקווים שלמדנו. נניח קיימתIFRIC 15נגזר בין היתר

עסקה במסגרתה החברה רוכשת קרקע מבעל הקרקע מתוך התחייבות לספק לו הדירות של החברה90 דירות שיוקמו על הקרקע, בעסקה הזו לגבי 10/100

הטיפול החשבונאי הוא די פשוט אך צריך להקפיד שעלות המלאי בגין אותם דירות הדירות שיועברו לבעל הקרקע,10תכלול את כל הרכיבים הרלוונטיים. לגבי

, הוא שמדובר בעסקת החלפה של עסקה או שירות18IASהעיקרון במסגרת דירות.10בסחורה או שירות שאינם דומים, לכן צריך להכיר בהכנסה בגין אותן

גובה ההכרה בהכנסה הוא השווי ההוגן של התמורה שנתקבלה, כפי שלמדנו, כלומר הקרקע . השאלה – מתי נכיר באותה הכנסה- האם יחד עם התקדמות

העבודות בהדרגה או במועד מסירת עשרת הדירות? פתרון שאלה זו דומה למה שלמדנו ונגזר מתנאי הקומבינציה הספציפי, למשל: א. האם בעל הקרקע היה

מעורב משמעותית באפיון עשרת הדירות . ב. האם לגבי עשרת הדירות בעל הקרקע אחראי על רכש חומרי הגלם. ג. האם במהלך תקופת ההקמה הבעלות על

השלד עוברת בהדרגה לבעל הקרקע, למשל- מה קורה אם הקבלן פושט רגל?

45

אחרי שבחנו שאלות אלו אנו צריכים להחליט האם מטפלים לפי שיטת שיעורההשלמה או לפי שיטת המסירה בסוף.

תיאוריה 3.1.2012 - 13 שיעור

– עסקאות קומבינציה ועסקאות של פינוי בינוי. IFRIC 15 המשך אפיוןא.

ועיצוב, מעורבותמשמעותי

ת

אחריותב. על רכישת

חו"ג )סיכוןמלאי

בעלות עלג.שלד

החברה חתמה על חוזה קומבינציה מול בעל הקרקע.31.12.2009: ביום דוגמא , תמורת הקרקע של בעל100 דירות מתוך 10במסגרת החוזה החברה תספק

דירות יישארו בידי החברה. הוסכם כי הבעלות על כל הקרקע,90השליטה. כלומר כולל החלק שמיוחס לדירות של בעל השליטה, עובר לחברה, ובמהלך תקופת

הדירות של בעל הקרקע הן בבעלות10ההקמה כל השלד של הבניין, כולל 2010החברה. בתקופת ההקמה בעל הקרקע הוא נושה של החברה. בסוף שנת

הושלמה הקמת המבנה והדירות נמסרו לבעל הקרקע. אף דירה אחרת )מתוך ה- אש"ח. עלות הקמה100- 2009( לא נמכרה. נתונים נוספים: ש"ה קרקע סוף 90

אש"ח. נדרש פ"י.650 2010לבניין בשלמותו ב- במקרה זה אנו מניחים שבעל הקרקע לא היה מעורב משמעותית בעיצוב הדירות

.18וקידום התכנון. למשל הוא בחר מתוך רשימת עיצובים שהחברה יזמה, לכן יאס אחריות רכישת חו"ג – לא ברור מה קורה אך ההנחה הסבירה היא שהחברה עושה זאת. בפנייה השנייה אנחנו ניגשים למכירת סחורה. בנקודה השלישית – הבעלות על

השלד – נאמר מפורשות שהבעלות היא של החברה, לכן מכירים בסוף )במועד המסירה והעברת הבעלות המשפטית(. עוד נקודה – יש כאן קרקע. אני מקבל את

כל הקרקע )כולל החלק של בעל הקרקע(. מדובר על מבנה יחיד ולכן מניחים שקשה לפצל את הבעלות על הקרקע בין בעל הקרקע לחברה. הוא גם נושה, ולכן

הדירות של בעל הקרקע. הפתרון:10נרשום כמלאי גם את הקרקע שמיוחסת ל-31.12.09 – 100,000ח' מלאי

100,000 ז' הכנסה מראש – התחייבות לספק שירותי הקמה / בנייה – - היוון למלאי - 2010

650,000ח' מלאי )עלויות הקמה( 650,000 ז' מזומן

46

100,000ח' הכנסות מראש 100,000 ז' הכנסות

אם היה מדובר על שיטת שיעור ההשלמה, כל ההבדל היה שהיינו מכירים בחלק היחסי במצטבר של ההכנסה ועלות המכר לפי שיעור ההשלמה.

75,000( = 650,000+100,000*) 10%ח' ע. המכר ז' מלאי

. סה"כ יצא מהכיס675,000 = 650,000+100,000-75,000מלאי הסגירה יהיה כדי לבנות את המלאי. ההבדל בפער נובע בגלל שהמלאי650,000של הקבלן

כולל גם את שווי הרווח היזמי מעל הדירות שהועברו לבעל הקרקע.

יש דף עם שאלה שחולק בסוף השיעור

12 IFRIC הסכמי זיכיון למתן שירות - – הסכמי זיכיון למתן שירות הם הסדרים שבהם החברה שנקראת גםרקע

"המפעיל" מקימה או מתפעלת בשביל גוף ציבורי שנקרא "המעניק" פרויקט ,6שבד"כ המעניק נדרש לספק. דוגמאות – הרכבת הקלה בירושלים. כביש

מנהרות הכרמל, הנתיב המהיר לת"א, מתקן ההתפלה באצ'קלונה וכו'. פרויקטים PPP (Public Private Partnership), BOT (Builtכאלו נקראים במגוון שמות לדוגמא

Operate Transfer)-ו PFI (Private Finance Initiation) . – הפרשנות נותנת לנו "רשימת מכולת" של מאפיינים שעוזרים לזהות הסכםתחולה

זיכיון למתן שירות. נצפה שלפחות חלק משמעותית מהקריטריונים יתקיימו כדילזהות הסדר זיכיון:

הגוף המבצע הינו גוף פרטי שהואצלה אליו האחריות למתן השירות..1 המפעיל הוא לא רק סוכן אלא אחראי, לפחות חלקית, על ניהול התשתית.2

והשירותים המסופקים. למשל הוא לא רק אחראי על ניקיון הכביש שאז הואספק ניקיון, אלא יש היבט של תפעול נרחב יותר.

קיים פיקוח על המחיר, לרבות מנגנון השינוי, על הזכאות לשירותים במהלך.3תקופת ההסדר.

קיימת חובה להחזיר את התשתית למעניק )הממשלה( בתם תקופת ההסדר..4 לפעמים חובה זו כוללת גם התחייבות למסירה במצב פיזי מוגדר, למשל

אחרי שיפוץ. לאחר שזיהינו את המקרים הרלוונטיים, צריך לזכור שלא כל המקרים אכן ייכנסו

תנאים במצטבר:2לתחולת הפרשנות. כדי להיכנס לפרשנות, נדרשים מבחן הפיקוח: המעניק )ממשלה( שולט או מסדיר את השירותים שנדרשים.1

להיות מסופקים, למי הם מסופקים ובאיזה מחיר. הכוונה היא שהחברה )המפעיל( מעורבת בתפעול, ולעיתים בהקמה, אבל היא לא שולטת במלוא

מובן המילה על ההפעלה, שכן הוא כפוף להוראות חוזיות או פיקוח ענפי. מבחן השליטה על זכות השייר : המעניק )ממשלה( צריך לשלוט באמצעות.2

בעלות, זכות מוטב, או בדרך אחרת בזכות שייר משמעותית בתשתית בתם תקופת ההסדר. למשל באמצעות העברה בחינם מהחברה או במחיר סמלי.

ישנו חריג לתנאי זה – אם אורך החיים השימושיים של התשתית נגמר בתםתקופת הזיכיון, תנאי זה לא רלוונטי ונדרש רק התנאי הראשון.

במקרים שבהם הסדר הזיכיון לא כולל את הקמת התשתית, הפרשנות חלה רק אם המפעיל רוכש את התשתית מצד ג' או מהמדינה, או שהוא מקבל אליה גישה לצורך

תפעול. לכן לדוגמא, במקרה שבו יש לנו ר"ק ואז חותמים לגביו על הסדר זיכיון, הפרשנות לא חלה כיוון שהוא לא נרכש מצד שלישי או מהמדינה ולא קיבלנו אליו

גישה.

47

– הפרשנות קובעת במפורש שהסכמי זיכיון למתן שירות שנכנסוהטיפול החשבונאי לתחולתה לא מטופלים כר"ק בגלל שהם לא עונים להגדרה זו )עקב היעדר שליטה

בפריט הרכוש(. לכן הסדרים אלו מטופלים לפי אחד משלושה מסלולים :כנכס פיננסיא.כנכס בלתי מוחשיב.כשילוב של נכס פיננסי ושל נכס בלתי מוחשי.ג.

לפרשנות קובע שכדי להחליט, צריך לשאול את עצמנו האם קיימת16סעיף למפעיל זכות בלתי מותנית לקבל מזומן או נכס פיננסי בגין ההקמה ו / או

ההפעלה. יש לציין שקריטריון זה מתקיים אם קיימים תנאים טכניים כגון דרישות איכותיות לסטנדרט השירות. אם יש זכות שכזו, זה נחשב נכס פיננסי. אם אין זכות

שכזו, זה נחשב נכס בלתי מוחשי. אם יש ערבוב שכולל הבטחה לסכום מסוים בתוספת סכום בלתי מובטח, זה נחשב חוזה מעורב שמפצלים לנכס פיננסי ולנכס

בלתי מוחשי. מספר דוגמאות לסיווג:

מצב שבו המעניק משלם למפעיל סכום ידוע וקבוע שאינו תלוי בשימוש.1(. זהו נכס פיננסי.Take or Pay)נקרא גם "

המשתמשים משלמים לחברה בגין השימוש בפועל – במצב זה יש סיכון.2ביקוש אפילו אם המחיר ידוע לכן זה מהווה נכס בלתי מוחשי.

.2התשלום הוא לפי השימוש אבל מי שמשלם זה הממשלה – זהה לדוגמא .3 המשתמשים משלמים על השימוש אבל הממשלה מבטיחה רף מינימאלי של.4

הכנסה. מעל רף זה הממשלה לא משתתפת – זה נכס מעורב. – שיטת הנכס הפיננסי:טכניקה

הכנסות בגין שירותי בנייה או שיקום – לפי שיטת שיעור ההשלמה..1 ההכנסות מוכרות למול נכס פיננסי. לרב הנכס הפיננסי הוא מסוג הלוואות.2

וחייבים ומוצג בעלות מופחתת. בכל שנה לא לשכוח לרשום הכנסות מימון כנגד הנכס. כל סכום שמתקבל בשיטת הנכס הפיננסי מתייחסים אליו כמו

החזר הלוואה, כלומר הקטנת הנכס הפיננסי. אם מסיבה כלשהי חל שינוי אומדן בנכס פיננסי מסוג הלוואות וחייבים, בגדול.3

יש מספר חלופות:a.לחשב ריבית אפקטיבית מחדש כך שהתשלומים העתידיים הם

הוא העלות המופחתת המקורית )כמוPVהתשלומים המעודכנים וה-דוגמת הריבית שצמודה לרווח של אלי פאר(.

b.לקחת את הסכומים החדשים שצפויים להתקבל, להוון בריבית האפקטיבית המקורית, ולזרוק את ההפרש לרווח והפסד )כמו דוגמת

הריבית שצמודה לרווח של אלי פאר(. אם אין נתון על החלופה בוחרים בחלופה ב' בלי שינוי של הריבית. אם זה נכס

פיננסי זמין למכירה כפי שנלמד עם אלי פאר מנהלים טור של עלות מופחתת, טור של קרן הון במצטבר וטור של ש"ה. אם הנכס הפיננסי לפי ש"ה, אז כל ההפרשים

בש"ה יירשמו למול רו"ה. אם אין נתון בשאלה מניחים שזה הלוואות וחייבים. שיעור הריבית האפקטיבית של הנכס – אם ניתן שיעור בשאלה – לוקחים.4

לוקחים אתIRR. בתוך ה-IRRאותו. אם לא, אנו צריכים לחשב אותו ב- ההכנסות שיירשמו כנגדו בתור )+( ואת ההקטנות שלו )למשל קבלת

שמאפס אותוIRRתשלומים מהממשלה( כ )-( . מחפשים למעשה את ה- בסוף. לא לשכוח שהכנסות נרשמות לאו דווקא לפי העלות של הספקת

₪ לבנות אך נרשום הכנסות10השירות, אלא לפי הש"ה. ייתכן שעלה לי .12של

היוון עלויות אשראי – אי אפשר להוון עלויות אשראי לנכס פיננסי. בניגוד.5.23לנכס בלתי מוחשי. כי נכס פיננסי לא יכול להוות "נכס כשיר" לצורך יאס

48

אם יש מחויבות לביצוע תיקונים כגון שיפוץ של הכביש, צריך לבדוק האם.6 נאמר במפורש שיש פיצוי או שזה גלום בתמורה הכוללת, או שזה פשוט מניב

IRRהכנסות, גם אם בעקיפין. אם כן, התזרים השלילי נלקח בחשבון בתוך ה- . אם אין נתון בשאלה לנכס פיננסי מניחים37ולא כהפרשה נפרדת לפי יאס

שהתמורה הכוללת מגלמת בתוכה את השיפוץ ושאין הפרשה )זו ברירתהמחדל(.

תיאוריה 10.1.2012 - 14 שיעור

IFRIC 12 המשך דוגמא מהתקן לנכס פיננסי –

החברה התקשרה בהסכם להקמה ותפעול של כביש ציבורי. ההקמה תמשך שנתיים והתפעול שמונה שנים נוספות. לפי תנאיי החוזה, בסוף כל שנה, החל משנת

₪ בלי קשר לכמות המשתמשים200,000ההפעלה הראשונה, החברה תקבל בכביש.

התמורה מותנית בהשלמת ההקמה ובעמידה בדרישות איכות בסיסיות. 8על פי החוזה החברה נדרשת לשקם את הכביש ע"י ציפוי מחדש בסוף שנה

)מתחילת הסכם(. לצורך העניין הנח כי פעולת הציפוי הינה מניבת הכנסה שכבר מגולמת בתמורה

הכוללת.נתונים נוספים:

בכל שנה. עלות500לפי אומדני החברה עלות ההקמה צפויה להסתכם ב . בפועל אומדנים אלה היו מדוייקים.100 בכל שנה ועלות השיקום 10ההפעלה

לצורך ההקצאה של התמורה – להלן השווי ההוגן של השירותים:5%עלות + הקמה –

20%עלות + הפעלה –10%עלות + חידוש הכביש –

הנכס מסווג כהלוואות וחייבים. בחברה אין כלום מלבד הפרוייקט. החברה מממנת את כל העלויות באמצעות

.6.7%. הריבית 0הלוואה כל שבסוף כל תקופה יתרת המזומן הינה לצורכי נוחות הנח שכל התזרימים הינם בסוף כל שנה.

נדרש: ifric12לסווג את הנכס במסגרת א.

. הפרוייקט עונהifric12ראשית, צריך לשים לב האם הפרוייקט בכלל נכנס לתחולת על הגדרת זיכיון למתן שירות, אבל נדרש לקיים שני תנאים מצטברים )ראה שיעור

שעבר(: מבחן הפיקוח ומבחן זכות השייר. במקרה זה אין לנו נתונים, אבל אנו מניחים שאלה

מתקיימים.

, אנו נסווג את הנכס כנכס פיננסי וזאת משום שהחברהIfric12לגבי הסיווג בתוך זכאית לתשלומים בכל מקרה )ללא קשר לביקוש לכביש(.

49

חשב מהי הריבית האפקטיבית של נכס ההלוואות והחייבים.ב. על מנת לחשב את הריבית האפקטיבית, אנו ניצור לוח שבו מצד אחד, ההגדלות של

הנכס הפיננסי )כנגד הכנסות מהקמה או מהפעלה(, מצד שני את הקיטון בנכסהפיננסי כתוצאה מקבלת התזרימים.

לגבי שירותי ההקמה, כפי שלמדנו, שירותי הקמה במודל הנכס הפיננסי לא חייביםלהיעשות ע"י החברה )גם ביתר המודלים זה כך(.

אם החברה לא מקימה את הנכס, אז העלות שבה היא רוכשת אותו היא היצירה של הנכס הפיננסי. לגבי השיקום, במקרה זה ברירת המחדל היא שהשיקום מהווה חלק

.IRRבלתי נפרד מהתמורה ולכן נכנס ל 012345678910

-0הכנ'525

-525

-12-12-12-12-12-122

-12-12

קיטון

000200200200200200200200200

-0נטו525

-525

18818818818818878188188

IRR = 6.18% במקרה זה, הכנסנו לטבלה את הכנסות ההפעלה, הכנסות הקמה )לא תמיד יהיו

. הקיטון8כאלה אלא רק אם יש הקמה או שיפוץ( ואת הכנסות השיפוץ בסוף שנה הוא קבלת התזרים.

– שיעור התשואה של הנכס הפיננסי.IRRשם נרדף ל

3 - 1פקודות יומן שנים ג.525ח' נכס פיננסי

525ז' הכנסות מהקמה

500ח' הוצאות הקמה 500ז' מזומן

)בכדי לאפס את המזומן(500ח' מזומן500ז' הלוואה

:2שנה 525ח' נכס פיננסי

525ז' הכנסות מהקמה

500ח' הוצאות הקמה 500ז' מזומן

500*6.7%ח' הוצאות ריבית34ז' מזומן

534ח' מזומן534ז' הלוואה

50

הערה: יש לשים לב, שאנו רושמים הוצאות מימון בגין ההלוואה גם בתקופת ההקמה. זאת משום שנכס פיננסי אף פעם לא מהווה "נכס כשיר" ואי אפשר להוון

אליו עלויות מימון. דבר זה שונה לגבי נכס בלתי מוחשי.

מצד2הרעה נוספת: מה היה קורה אילו היינו רוכשים את הנכס הפיננסי בסוף שנה .1050ג' תמורת

תחת הנה זו, שנית, במקום לרשום הכנסותIRRבמצב זה, ראשית, היינו מחשבים ועלויות הקמה לפי שיטת שיעור השלמה כפי שעשינו, היינו עושים רכישה של נכס

. כלומר:2פיננסי בסוף שנה ח' נכס פיננסי

ז' מזומןהטיפול הוא זהה כמעט לחלוטין להשקעה באג"ח.

:3שנה הכנסות מימון על הנכס הפיננסי

65( = 1050+31*)6.18%ח' נכס פיננסיז' הכנסות מימון

הגדלת הנכס הפיננסי בגין ההפעלה:12ח' נכס פיננסי

12ז' הכנסות הפעלה

10ח' הוצאות הפעלה 10ז' מזומן

200ח' מזומן200ז' נכס פיננסי

(=500+534*)6.7%ח' הוצאות מימון69ז' מזומן

)בכדי לאפס את המזומן(121ח' הלוואה121ז' מזומן

הערה: המימון שנלקח מהבנק לא קשור לנכס הפיננסי. במובן זה שלא מהוונים את עלויות המימון לנכס הפיננסי. לעומת זאת, ייתכנו מקרים אחרים, בהם החברה

לוקחת הלוואות אחרות או לא לוקחת מימון כלל.

נדרש ד': )לא כולל ההלוואה(8פסוקי יומן בשנה

– יתרה לסוףnpv(6.18%,0,78,188,188)*6.18% = 24.55ח' נכס פיננסי7שנה

24.55ז' הכנסות מימון

12ח' נכס פיננסי12ז' הכנסות הפעלה

10ח' הוצאות הפעלה10ז' מזומן

110ח' נכס פיננסי

51

110ז' הכנסות שיקום

100ח' הוצאות שיקום100ז' מזומן

200ח' מזומן200ז' נכס פיננסי

הערות נוספות: (, לאחר ביצוע העבודות, נודע לחברה כי8הנח כי בסוף שנה מסוימת )למשל שנה

הממשלה לא מרוצה מהפעלת הכביש ולכן ביטלה באופן חד צדדי את התשלום. מה עושים?9בסוף שנה

( ישנה ירידת ערך של הנכס הפיננסי.39במקרה זה )כפי שלמדנו ביאסnpv(6.18%,0,188,188)עלינו לחשב את הגובה הישן של הנכס הפיננסי )רגע לפני( –npv(6.18%,0,0,188)מחשבים את הערך )רגע אחרי( עם אותה ריבית אפקטיבית –ההפרש בין התזרימים יועבר לרווח והפסד. בדיוק כמו באג"ח!

הערה: עלויות ההקמה לא חייבות להסתכם לאומדן המקורי שלהם. צריך לזכור שכלל הברזל לגבי הכנסות באופן כללי, הוא שהכנסות נרשמות לפי השווי ההוגן של

התמורה שהתקבלה, כלומר השווי ההוגן של הנכס הפיננסי. בדר"כ השווי ההוגן של הנכס הפיננסי, נגזר מהשירות של ההקמה, ההפעלה והשיקום כפי שהיה בשאלה זו, אבל אם השווי ההוגן של השירות לא משתנה

והעלויות להספקת השירות עולות, ההנחה שלנו היא שמדובר בהפסד, כלומר אם , אז לא היינו משנים את500 במקום 600, עלויות ההקמה היו 2למשל, בשנה

כלומר600 ל 500( אלא רק את העלויות מ 525הגובה שנצבר לנכס הפיננסי ) בשאלה זו במקור.25 במקום רווח גולמי של 75היה הפסד גולמי של

הנחת המוצא היא שהעלויות נגזרות ביום הראשון.אם לחברה קיים נכס והיא מציעה לממשלה להשתמש בו – זה לא נכנס

לתחולת התקן.

שיטת הנכס הבלתי מוחשי בתקופת ההקמה, בדומה לנכס פיננסי מכירים בהכנסה לפי שיטת שיעור.1

ההשלמה. ההכנסה מוכרת כנגד הנכס הבלתי מוחשי. בתקופת ההפעלה, את ההכנסות שמתקבלות רושמים כהכנסה ולא כקיטון.2

בנכס. רושמים הוצאות פחת על הנכס הבלתי מוחשי, משום שהוא מנוהל לפי שיטת.3

העלות ולא ההערכה מחדש. בנכס בלתי מוחשי, ברמת העיקרון יש אפשרות למודל העלות המופחתת כפי שעושים במקרה זה, או למודל שיערוך כמו ברכוש

קבוע. ההבדל הוא שבשביל לעשות הערכה מחדש בנכסים בלתי מוחשיים, נדרש שוקפעיל – לרוב אין דבר כזה לגבי הסכמי זיכיון ולכן אנו נותרים עם מודל העלות.

היוון עלויות אשראי – בתקופת ההקמה מותר להוון עלויות אשראי לנכס בלתי.4 מוחשי שהוא נכס כשיר. נכס כשיר הוא נכס שנדרש פרק זמן מהותי "שנה או

יותר" על מנת להקימו לשימוש המיועד או למכירתו. לכן הסכם זיכיון למתן שירות שכולל הקמה של שנה או יותר ומסווג כנכס בלתי מוחשי, מהווה נכס

כשיר וניתן להוון אליו עלויות אשראי בתקופת ההקמה. שיפוצים ושיקומים במהלך תקופת ההפעלה: במקרה שבו נדרש שיפוץ או.5

היא שצריך ליצור הפרשהברירת המחדלשיקום במהלך תקופת ההפעלה מראש בגין אותה מחוייבות לביצוע השיקום. מחוייבות זו, תווצר בצורה מדורגת –

52

דוגמא בהמשך. המקרה היחיד שבו לא ניצור הפרשה מראש זה רק כאשר נאמר במפורש כי החברה תקבל תמורה נוספת בגובה השווי ההוגן של עבודת

השיקום. בכל מקרה אחר, אנו מניחים כי מדובר על הפרשה.

תיאוריה 17.1.2012 - 15 שיעור

IFRIC : 12 המשך בשיעור שעבר דיברנו על ירידת ערך של נכס פיננסי. כאשר מחשבים ירידת ערך

של נכס פיננסי, הדרך המקוצרת היא לחשב בשיעור הריבית האפקטיבית של אותם תזרימים שהשתנו. הדרך הקצרה ביותר היאNPVהמקורית את ה היא לקחת את השינויים נטו בתזרימים האלה, למשל אםNPVלקחת בתוך ה

בנתוני השאלה הקודמת – נתון כי בסוף שנה שמונה לאחר כל ההתחשבנויות , לוח התשלומים9לאותה שנה, שהממשלה ביטלה את התשלום בסוף שנה

הצפוי נראה כך:

910רגע לפני הביטול200200

12-12-188188נטו

910לאחר הביטול0200

12-12-12-188נטו

NPVלפי השיטה המקוצרת, כדי לחשב את ירידת הערך מספיק לעשות לשינויים נטו:

Npv(6.18%,0,200,200)-Npv(6.18%,0,0,200) = NPV(6.18%,0,200,0) מייצג את ירידת הערך בלבד, לגבי יתרת הפתיחה אוNPVבשיטה זו, ה

הסגירה, צריך לקחת יתרת פתיחה )שיש לנו כבר(, ואם אין לנו יש להשתמשב"שיטה הארוכה" :

Npv(6.18%,0,188,188)– יתרת פתיחה רגע לפני יתרת הסגירה לאחר השינוי מתקבלת באמצעות הורדת ירידת הערך שנתקבלה

מיתרת הפתיחה לחילופין ע"י:Npv(6.18%,0,-12,188)

שאלה לדוגמא – מודל הנכס הבלתי מוחשי בנוסף לשאלה שחולקה ע"י הממשלה וכיאינה מובטחתתחת נתוני הדוגמא הקודמת, הנח שהתמורה

אך בפועל יהיו תלויות בהיקף200ההכנסות של החברה צפויות לעמוד על השימוש בכביש.

)הסבר מה היה קורה אילו ההכנסות200 עמדו על 3הכנסות החברה בשנה ?(300היו עומדות על

פתרון: ראשית כל בולט שהשינוי בנתוני השאלה הופך את הנכס מנכס פיננסי )שבו

ההכנסה מובטחת( לנכס בלתי מוחשי מכיוון שהתמורה אינה מובטחת ויכולהלהשתנות כתלות בהיקף השימוש.

53

ההבדלים הגדולים בין מודל הנכס הפיננסי למודל הבלתי מוחשי, הם שמה שמתקבל מהמשתמשים מהווה הכנסה )לעומת הנכס הפיננסי שבו מה

שמתקבל מהווה קיטון בנכס הפיננסי(. הבדל נוסף נובע מכך שיש פחת על הנכס הבלתי מוחשי וכן מכך שמכירים

.100בהדרגה בהפרשה בגין השיפוץ הצפוי שעלותו במודל הנכס הבלתי מוחשי לא מעניין השווי ההוגן של השירות, של השיפוץ או

שלההכנסה היא לפי התקבול ההפעלה רק העלות בפועל, וזאת כי המשתמשים.

, אבל כנגד נכס בלתי מוחשי שאינו11בתקופת ההקמה עדיין הולכים לפי יאסצובר הכנסות מימון כמו הנכס הפיננסי.

הבדל נוסף הוא שאפשר להוון עלויות מימון בתקופת ההקמה לנכס הבלתימוחשי, בניגוד לנכס פיננסי.

: מקימים את הנכס הבלתי מוחשי )בתקופת ההקמה כן מתייחסים לשווי1שנה ההוגן(

525 = 1.05*500ח' נכס בלתי מוחשי525ז' הכנסות מהקמה

עלויות הקמה:500ח' הוצאות הקמה

500ז' מזומן

לצורך איפוס המזומן:500ח' מזומן

ריבית נתונה(6.7% )500ז' הלוואה

בשנה זו אין למעשה הבדל בין הנכס הפיננסי לבין מודל בלתי מוחשי.

:2שנה 525ח' נכס בלתי מוחשי525ז' הכנסות מהקמה

500ח' הוצאות הקמה500ז' מזומן

)היוון עלויות אשראי לנכס(34ח' נכס בלתי מוחשי34 = 500 * 6.7%ז' מזומן

534ח' מזומן )שוב לצורך איפוס המזומן(534ז' הלוואה

1034 = 500+534יתרת ההלוואה: 1084 = 34 + 1050הנכס הבלתי מוחשי עומד על:

: בשנה זו מפעילים את הכביש ולכן יש לצבור את ההפרשה בגין השיפוץ3שנה (300 )תחת הנחה 200ח' מזומן

(300 )200ז' הכנסות מהפעלה

135ח' הוצאות פחת

54

)לאורך שנות ההפעלה – הנחה135 = 1084/8ז' פחנצ נכס בלתי מוחשיהגיונית(

10ח' הוצאות תפעול10ז' מזומן

צבירה של הפרשה לשיפוץ12ח' הוצאות חידוש

12ז' הפרשה לחידוש

תנועה בהפרשה:0יפ

0הוצאות מימוןPN12עדכון שוטף

((100/6 = /5^121.06יס6%הנחה: נשתמש בריבית של

כיוון שבסוף שנה שלישית השתמשנו בשישית מהשיפוץ )בשנה הבאה6חילקנו ב (.2/6יהיה

.8 שנים עד לתום שנה 5 זה כיוון שנותרו עוד 5חזקת וכל השינוי120הערה: אם הצפי שלנו לעלות השיפוץ היה משתנה, למשל ל

הולך לעדכון השוטף.

69 = 1034*6.7%ח' הוצאות ריבית69ז' מזומן

200-10-69 = 121ח' הלוואה121ז' מזומן

913 = 1034-121יתרת ההלוואה:

:4שנה 500הנחה ההכנסות בשנה זו

500ח' מזומן500ז' הכנסות מהפעלה

135ח' הוצ' פחת135ז' פחנצ

10ח' הוצאות תפעול10ז' מזומן

טיפול בהפרשה:12י.פ

0.72 = 0.06*12הוצ' מימוןPN13.68עדכון

26.4 = 4^1.06(/2/6*100)יתרת סגירה

55

0.72ח' הוצ' מימון0.72ז' הפרשה לשיפוץ

13.68ח' הוצ' חידוש13.68ז' הפרשה לשיפוץ

61 = 6.7%*913ח' הוצאות ריבית61ז' מזומן

500-10-61 = 429ח' הלוואה429ז' מזומן

: תנועה בהפרשה בלבד:8שנה

78.62 = 1.06(/5/6*100)י.פ4.72 = 6%*78.62הוצ' מימון

PN16.66עדכון 100י.ס

(100)תשלום0יתרה

4.72ח' הוצ' מימון4.72ז' הפרשה לשיפוץ

16.66ח' הוצ' חידוש16.66ז' הפרשה לשיפוץ

100ח' הפרשה לשיפוץ100ז' מזומן

מודל הנכס המעורבבמודל הנכס המעורב הפרשנות קובעת שיש לפצל את ההסדר לשתיים:

נכס פיננסי – עד גובה הסכום המובטח ונכס בלתי מוחשי. התקן אינו קובע במפורש את דרך הפיצול. הדוגמא בנספח הפרשנות, שלא

נחשבת כחלק ממנו, קובעת טכניקה לפיצול, פשוטה יחסית, אך גורמת לעיוותמסויים בתקופת ההפעלה.

לפי טכניקה זו, כל ההכנסות בגין הנכס הפיננסי )למעט הכנסות מימון( מיוחסות לתקופת ההקמה )ואם הנכס נרכש מצד ג' הרי שאין הכנסות בגין הנכס הפיננסי

למעט הכנסות המימון(.כל יתר ההכנסות מטופלות לפי מודל הנכס הבלתי מוחשי.

בתקופת ההקמה צריך לחשב את שיעור היחוס לנכס הפיננסי. שיעור היחוסא. מחושב לפי הסכום המובטח לחלק הכנסה כוללת מהקמה. כל היתרה מיוחסת

לנכס בלתי מוחשי. מבחינת עלויות אשראי בתקופת הקמה מותר להוון רק את הפרופורציהב.

שמיוחסת לנכס הבלתי מוחשי.כפי שלמדנו הנכס הפיננסי צובר הכנסות מימון.ג. בתקופת ההפעלה כל ההפרשה לשיפוץ מיוחסת לנכס הבלתי מוחשי ומטופלתד.

לפיו. מבחינת התקבולים הסכום המובטח מהווה החזר השקעה בנכס הפיננסי

56

)קיטון בנכס הפיננסי( ויתר הסכום שמתקבל בפועל נרשם כהכנסות שמיוחסותלנכס הבלתי מוחשי.

:דוגמא נתונים: בדומה לדוגמאות הקודמות יש להניח שהחברה התקשרה בהסכם

ושווי הוגן500להקמת כביש ותפעולו. ההקמה נמשכת שנתיים לפי עלות של )כל שנה(.525של

השווי ההוגן של התפעול לא10ההפעלה נמשכת שמונה שנים לפי עלות של רלוונטי כי זה מיוחס כולו לנכס הבלתי מוחשי. כמו-כן, נדרש שיפוץ בסוף שנה

גם כאן השווי ההוגן לא רלוונטי כי זה100שמונה מתחילת הפרוייקט בעלות של מיוחס גם כן לנכס הבלתי מוחשי.

6.7%הוצאות מימון מהבנק – 6%שיעור היוון הפרשה –

שמגלמים ריבית של700הנח שהמדינה נותנת ערבות לתקבולים בסכום של לאורך תקופת ההפעלה.6.18%

תיאוריה 24.1.2012 - 16 שיעור

נדרש:סווג את ההסדר.א. 200 עמדו על 4 – 3, בהנחה שההכנסות בשנים 4 – 1כתוב פקודות יומן לשנים ב.

, בהתאמה.300ו

פתרון: הסדר זה מהוה הסדר שיטופל כנכס מעורב וזאת משום שיש לנו סכום מובטח,א.

700אבל קיים גם סכום בלתי מובטח שהוא כל מה שיתקבל מעבר ל )המובטח(. כל-כן, יש לפצל את ההסדר לנכס פיננסי ונכס בלתי מוחשי.

פקודות יומן:ב. לפני פקודות היומן עלינו לחשב את שיעור הפיצול בתקופת ההקמה בין הנכס

הפיננסי לבין הנכס הבלתי מוחשי. שיעור החישוב יחושב ע"י חלוקת הסכום המובטח מתוך שווי ההוגן של ההקמה. )אם הנכס נרכש מצד ג' אז שיעור היחס יהיה מתוך

העלות ששילמנו לצד ג'( לפי שיעור זה מייחסים את הנכסים ועלויות האשראיבתקופת ההקמה.

חישוב שיעור הפיצול:700

(500+500 – זהו החלק של הנכס הפיננסי.2/3 = 1.05∗(

1/3החלק של הנכס הבלתי מוחשי הוא המשלים –

: 1 שנה 350 = 2/3*525ח' נכס פיננסי

175ח' נכס בלתי מוחשי525ז' הכנסות

500ח' הוצאות הקמה500ז' מזומן

57

לקיחת הלוואה לאיזון המזומן:500ח' מזומן

500ז' הלוואה

יתרות לסוף שנה:350נכס פיננסי -

175נכס בלתי מוחשי(500)הלוואה -

: 2 שנה 21.63 = 6.18%*350ח' נכס פיננסי

21.63ז' הכנסות מימון

המשך ההקמה:350 = 2/3*525ח' נכס פיננסי

175ח' נכס בלתי מוחשי525ז' הכנסות הקמה

500ח' הוצאות הקמה500ז' מזומן

טיפול בהוצאות מימון בגין ההלוואה – חלק נהוון לנכס הבלתי מוחשי11.16 = 6.7%*500*1/3ח' נכס בלתי מוחשי -

מההלוואהPN / 2/3 22.34ח' הוצאות מימון33.5 = 6.7%*500ז' מזומן

איפוס המזומן מול הבנק:533.5ח' מזומן

533.5ז' הלוואה

:2יתרות לסוף שנה 722 = 350+350+21.63נכס פיננסי

361 = 175+175+11.16נכס בלתי מוחשי(1034 = )500+533.5הלוואה לשלם

שיאפס את הנכס הפיננסי. מסתבר, שהאחוזPMTבנקודה זו, צריך למצוא מהו ה שחישבנו בפיצול בתקופת ההקמה לא יביא לאיפוס הנכס הפיננסי בריבית של

שהיא הריבית המובטחת. מסיבה זו עלינו לחשב מחדש באופן הבא:6.18%PMT (n=8, PV=-722,i=6.18%,FV=0) = 117

.117כלומר בכל שנה התשלום המובטח הוא

58

: 3 שנה 200ח' מזומן

117ז' נכס פיננסי – )זה למעשה "מיוחס" לנכס הבלתי מוחשי(.83ז' הכנסות מהפעלה

10ח' הוצאות הפעלה – מטפלים כאילו הכל מיוחס לנכס בלתי מוחשי10ז' מזומן

45 = 6.18%*722ח' נכס פיננסי45ז' הכנסות מימון

45 = 361/8ח' הוצאות פחת45ז' פחנצ – נכס בלתי מוחשי

12ח' הוצ' שיפוץ 12ז' הפרשה

תנועה בהפרשה לשיפוץ/חידוש:0י.פ

0הוצאות מימוןPN12עדכון שנתי

12 = 5^1.06(/1/6*100)י.ס

איפוס מול הבנק:69 = 6.7%*1034ח' הוצ' מימון

69ז' מזומן

– איפוס המזומן121ח' הלוואה לשלם121ז' מזומן

:3יתרות סגירה לסוף שנה 316 = 7/8*361נכס בלתי מוחשי -

Pv(n=7,i=6.18%,PMT=117,Fv=0) / bal1 = 649נכס פיננסי - (913 = )1034-121הלוואה לשלם -

(12)הפרשה לחידוש -

: 4 שנה 300ח' מזומן

117ז' נכס פיננסי – )זה למעשה "מיוחס" לנכס הבלתי מוחשי(.183ז' הכנסות מהפעלה

10ח' הוצאות הפעלה

59

– מטפלים כאילו הכל מיוחס לנכס בלתי מוחשי10ז' מזומן

40 = 6.18%*649ח' נכס פיננסי40ז' הכנסות מימון

45 = 316/7ח' הוצאות פחת45ז' פחנצ – נכס בלתי מוחשי

13.68ח' הוצ' שיפוץ 13.68ז' הפרשה לחידוש

0.72ח' הוצאות מימון0.72ז' הפרשה

תנועה בהפרשה לשיפוץ/חידוש:(12)י.פ

0.06*0.7212 )=)הוצאות מימון)PN)13.68עדכון שנתי

26.4 = 4^1.06(/2/6*100)י.ס

איפוס מול הבנק:61 = 6.7%*913ח' הוצ' מימון

61ז' מזומן

– איפוס המזומן229 = 300-10-61ח' הלוואה לשלם229ז' מזומן

:4חישוב יתרות לסוף שנה 271 = 6/8*361נכס בלתי מוחשי -

Pv(n=6,i=6.18%,PMT=117,Fv=0) / bal2 = 572נכס פיננסי - (684 = )913-229הלוואה לשלם -

(26.4)הפרשה לחידוש -

שאלה: מה היה קורה אם בשנה מסויימת אומדן העלויות של ההפרשה לשיפוץ? כל העדכון היה נופל בשנה השוטפת.200 ל 100הכביש היה משתנה מ

10שאלה נוספת – מה היה קורה אם בשנה מסויימת עלויות ההפעלה היו שונות מ (? לא היה משתנה דבר פרט להוצאה. )במקרה של נכס פיננסי – אין13)למשל

כיוון שזה מחושב על סמך הכנסות והוצאות תיאורטיות. אם בשנהIRRשינוי של ה מסויימת יש הוצאה גבוהה יותר ממה שנחזה, נכיר בהוצאה / הפסד(.

שאלה נוספת – מה היה קורה אם בתקופת ההקמה עלויות ההקמה היו שונות ממהשנחזה?

אין תשובה חד משמעית בתקן. )אין שינוי שהכנסות(. עיקרון העל בהכנסות הוא שהכנסה נרשמת לפי השווי ההוגן של מה שאנו זכאים לקבל. אם על אף העלייה בעלויות של ההקמה, החוזה מול הממשלה לא שונה

ולא נתן פיצוי בשל כך, אנו לא נשנה את ההכנסות ביחס לאומדנים המקוריים אלארק את הוצאות ההקמה. זוהי גם ברירה המחדל שלנו אם אין נתון נוסף.

60

חשוב: שיעור הפיצול לא משתנה. הוא נקבע מראש על סמך ההכנסות וההוצאותהחזויות.

תיאוריה 31.1.2012 - 17 שיעור

Ias 29 + Ifric 7

דיווח כספי בכלכלות היפר-אינפלציונית + הבהרה לגבי יישום התקןמבוא

בכלכלה הנמצאת במצב של היפר אינפלציה, הדוחות הכספיים מתחילים לאבד את הרלוונטיות שלהם בכל הנוגע להצגה של פריטים שנמדדים לפי עלות, למשל, אם

דולר מקומי ובמדינה זו קצב100רכשנו קרקע לפני שנתיים בזימבבואה תמורת דולר196 = 100*1.4*1.4, היום היו נדרשים 40%האינפלציה השנתי הוא למשל,

מקומי כדי לרכוש את אותה קרקע. פער זה ילך ויחמיר בשנים הבאות עם התגברות האינפלציה וככל שנתרחק מרגע

הרכישה. (, חוטאת למטרה100במצב קיצוני זה, הצגה של הקרקע לפי עלותה ההיסטורית )

של רלוונטיות הדו"ח הכספי. בנוסף לרכוש קבוע, יש רשימה שלמה של פריטים לא כספיים אשר אינם נמדדים בשווי הוגן, למשל, מלאי, מוניטין, נכסים בלתי מוחשיים,

נכסים בחכירה מימונית, הוצאות מראש ועוד. מסיבה זו, אם מאבחנים מצב של מטבע פעילות של החברה שהוא מטבע של כלכלה היפר-אינפלציונית אנו נכנסים

לתחולת התקן וצריכים לתאם לפחות חלק מהפריטים בדוח הכספי וכן במספריההשוואה.

זהו נושא מאוד נדיר ואם נישאל עליו זה יהיהזיהוי סביבה היפר-אינפלציונית )תיאורטי ועל נושא זה(

הדגש הראשון של התקן הוא לזהות האם מטבע הפעילות של החברה פועל לתקן, יש רשימה של קריטריונים המהווים3בכלכלה היפר אינפלציונית. לפי סע'

סממן לכלכלה היפר-אינפלציונית אנו נצפה שלפחות חלק מהקריטריונים הללויתקיימו:

האוכלוסיה המקומית שומרת את הונה וחסכונותיה שלא במטבע המקומי וזאתא. על מנת לשמור על כח הקנייה באמצעות רכישת מט"ח יציב או נכסים ריאליים

)נדל"ן וכו'(.

61

הצגת המחירים במדינה היא הרבה פעמים על בסיס מטבע חוץ יציב ולא מטבעב.מקומי.

אשראי לתקופות קצרות עדיין מפצה על הפסד כח הקנייה ולכן בדר"כ הואג.צמוד למדד או עם ריבית גבוהה.

הריבית במשק, השכר ומחירים אחרים מקובעים למדד.ד.

קריטריון כמותי* – שיעור אינפלציה המצטבר בשלוש השנים האחרונות קרוב לה. )או אף גבוה מכך(.100%

לתקן קובע שבדר"כ כל החברות תחת אותו מטבע פעילות יתחילו4כמו-כן, סעיף ליישם את התקן באותה תקופה. יש פה סוג של קריאה לרגולטור המקומי לקבוע

פוזיטיבית מתי הכלכלה בסטטוס כזה. אבל, התקן לא פוטר כל חברה מלבדוק גםבעצמה.

ברגע שמתקיימים חלק מהקריטריונים ואנו מצויים בסטטוס של היפר-אינפלציה, מתחילים לתאם את הדוח הכספי למדד המחירים לצרכן, כשגם כאן התקן קורא

לרגולטור לקבוע מהו המדד הרלוונטי ביותר שאליו צריך להצמיד את הדוחותהכספיים.

דוגמא: האם ישראל מצויה במצב של היפר אינפלציה – יש לנתח לפי הקריטריונים.תשובה: לא. בדיקה לפי הקריטריונים:

רבים שומרים על כספם בעו"ש, בארנק, בחסכונות לא צמודים.א.

הצגת רוב המחירים בארץ הם במונחים שקליים.ב.

פריסה לתשלומים ואשראי לתק' קצרות – במקרים רבים לא צמוד למדדג.ובריבית נמוכה / אפסית.

רובו המוחלט של השכר במשק הישראלי לא צמוד למדד וכן המחירים.ד.

שיעור האינפלציה המצטבר בשלוש השנים כעשרה אחוזים.ה.

טכניקה עד היום וסביר להניח שגם במועצה הבאה, לא תהיה שאלה כמותית. מסיבה זו,

IFRIC7להלן מפורטים הקווים הכלליים של הטכניקה. יש דקויות בתקן ש מתייחס אליהם )בעיקר מספרי השוואה ומסים נדחים(. הטכניקה דומה מאוד

, עם שני הבדלים עיקריים:21ליאס בעת ההצמדה לוקחים מדד במקום שע"ח.1 מספרי ההשוואה מותאמים מחדש למדד הסגירה של התקופה השוטפת )בניגוד.2

, שם זה לפי שע"ח המקורי של התקופה הקודמת(. כלומר כל הדוח21ליאס מבוטא לפי מחירים ביום הסגירה של השנה השוטפת, לרבות מספרי ההשוואה.

עיקרי הטכניקה גם אם מזהים היפר אינפלציה במהלך התקופה, למשל באפריל, מבחינת התקןא.

מתחילים להצמיד החל מתחילת התקופה כלומר מינואר של אותה שנה. כלומר אם הנהלת החברה הגיעה למסקנה במהלך שנה מסויימת כי האינפלציה

, אז החל מינואר110%המצטברת עד אוגוסט בשלוש השנים האחרונות היא של אותה שנה אנו בסביבה היפר-אינפלציונית.

62

מחלקים את הנכסים21פריטים כספיים ולא כספיים – בדומה ליאס ב. וההתחייבויות לפריטים כספיים, כגון, מזומן ושווי מזומן, פקדונות, הלוואות,

אג"ח, תיק ניירות ערך ולפריטים לא כספיים. בעת תחילת התקופה שבה זוהתה לראשונה היפר-אינפלציה, בונים מאזן פתיחהג.

מותאם במסגרתו:כל הפריטים הכספיים ללא שינויפריטים לא כספיים משוערכים, מוצמדים מרגע השערוך, אפילו אם השערוך

היה לפני התקופה ההיפר אינפלציונית.פריטים המוצגים לפי עלות – יוצמדו למדד מרגע הרכישה, אפילו אם נרכשו

לפני התקופה הנ"ל.מחשבים מחדש סכום בר השבה או שווי מימוש נטו כדי לבדוק האם צריך

להפחית את הסכום המותאם..מחשבים מחדש מסים נדחים לפי הסכום המותאם ביחס לבסיס המס– בתוך ההון העצמי מוחקים קרנות שערוך )הון זמל"מ(. פרמיה והון מניות

.PNמצמידים מרגע ההנפקה ומחשבים עודפים בתור לאחר מכן, בתום כל תקופה, בונים מאזן סגירה מותאם בטכניקה כמעט זהה,ד.

כמו-כן משנים את מאזן הפתיחה כך שהוא מותאם לפי מדד הסגירה ולא מדדפתיחה.

לגבי מיסים נדחים במספרי ההשוואה, גם אותם לוקחים ממאזן הפתיחהה.ומצמידים שנה נוספת, כלומר לא מחשבים מס נדחה מחדש למספרי ההשוואה.

רווח והפסד – בעקרון כל ההוצאות הספציפיות נרשמות צמודות מרגע העסקהו. ועד לרגע סגירת התקופה כאשר לגבי הוצאות אחרות יכול להינתן נתון של מדד

ממוצע במהלך השנה, ואז מצמידים מהמדד הממוצע למדד הסגירה. מתנועה בהון העצמי מחלצים את הרווח הנקי שהיה צריך להיות ואז חוזריםז.

לרווח והפסד המתואם כשהפער בין הצריך להיות )לפי ההון העצמי( לבין הרווחוהפסד המותאם נקרא

)מוצג בשורה נפרדת לפני הרווח הנקי(.רווח / הפסד מפוזיציה כספית נטו קיימים דיוקים נוספים בתקן לגבי הנקודות הבאות:ח.

– להוון עלויות אשראי אינפלציוניות לנכסים שכן גםאסורהיוון עלויות אשראי ככה יתרת הנכסים צמודה למדד, כלומר להוון רק ריבית ריאלית.

.אם אין מדד מחירים כללי מציגים את הדוחות לפי מטבע חוץ יציבדו"ח תזרים מזומנים – גם הוא צמוד ומוצג לפי מדד הסגירה מוצמד מתאריך

התזרים.כאשר ההיפר אינפלציה מפסיקה יתרות הפתיחה הצמודות שאחרי השנה

האחרונה שבה עוד הייתה היפר אינפלציה נחשבות כעלות חדשה ומכאן הכלמנוהל כרגיל.

פתרון שאלה שחולקה– שאלת מועצה אחרונהGAAP.כללי חשבונאות מקובלים –

US-GAAP.כללי חשבונאות מקובלים בארה"ב –נדרש א':

– רווח נקי בנטרול פחת הפחתות, הוצאות מימון והוצאות מס – נתון זהEBITDAא. מנטרל מהרווח פריטים בעלי תנודתיות גבוהה ומקרב אותו לתזרים התפעולי של

על מנת לזהות הרעה / שיפור במצבEBITDAהחברה. נהוג להשתמש ב

63

התפעולי של החברה, לנתח את יכולת ההחזר של החברה ואף למטרות הערכת קל יותר לחיזוי מהרווח הנקי(.EBITDAשווי. )ה

– מדד המשמש בעיקר בתעשיית הנדל"ן המניב, מדובר על רווח נקיFFOב. בנטרול שערוכים וכן מסים נדחים המתייחסים לשערוכים ובנטרול רווחים לא

הוצאות הריבית הסדירות כן נכללותEBITDAסדירים ממסחר בנכסים. בניגוד ל הואFFO הוצאות פחת. ה FFO מנטרלים ב EBITDA, אך בדומה ל FFOב

תנודתי הרבה פחות מהרווח הנקי והוא נותן כושר חיזוי ליכולת יצור התזרימיםשל החברה אחרי כיסוי הוצאות הריבית.

– משמש בחברות נדל"ן מניב ומוגדר בתור הרווח התפעולי לפני פחת ולפניNOIג.שערוכים של הבניינים של החברה )הכנסות השכירות פחות עלויות החזקה(.

– שווי נכסי נטו – מדובר על גישת הערכת שווי לפיה הנכסים מוצגים בערכיNAVד.המימוש שלהם. נפוץ להערכת חברות החזקה.

נדרש ב': משמשים לצורך בקרה תפעולית, הערכת שווי, ניתוח נזילות,NON GAAPמדדי

תמחור חוב, דירוג חוב וכו'.נדרש ג':

הכללה בדוחות הכספיים )דו"ח דירקטוריון או דו"ח תיאור עסקי התאגיד, מצגותשהחברה מעבירה, הערכות שווי ומסמכים נלווים, שיחות אנליסטים וכו'.

נדרש ד': היעדר דרך סטנדרטית לחישוב – יש המון דקויות שלא מטופלות באופן פורמליא.

ולא ברור לעיתים מה צריך ולמה לא, לנטרל. לדוגמא: האם מנטרלים הפרשי.FFOשער בעת חישוב ה

היעדר בקרה – אין בקרה וביקורת )של רו"ח( על הנתון.ב.

היעדר אחידות – באופן החישוב.ג.

החברה יכולה לבחור איזה נתונים לדווח ואיזה לא )סלקטיביות / ייפוי(ד.נדרש ה':

, תחתNON GAAPלפי כללי הרשות לניירות ערך, חברה רשאית לדווח על מדדי מספר תנאים:

המדדים צריכים להיות מקובלים ולא פברוק של החברה.א.

צריך להינתן גילוי מדוע המדדים הללו חשובים ומהי תועלתם לחברה.ב.

צריך להינתן גילוי נאות למספרי השוואה.ג.

צריך לפרט בדרך של התאמה את המעבר מהפריט שמבוסס על כלליד..EBITDA, למשל התאמה מהרווח הנקי ל NON GAAPחשבונאות למדד ה

אם החברה בוחרת להפסיק לכלול את המדד מסיבה כלשהי היא צריכה לתתה. על כך גילוי נאות + פירוט הסיבות. למען הסר ספק, הרשות קבעה שאסור לתת

שנקודת הבסיס לחישובו לא יוצאת מהדוח הכספי.NON GAAPמדד

תיאוריה

64

7.2.2012 - 18 שיעור IAS 10 אירועים לאחר תאריך המאזן –

חייב התאמה ביטוי במספרים שבדו"ח +

גילוי אירועים

לאחר תאריךהמאזן

לא חייב התאמה – גילוי בנסיבות

מסוימות

מבוא דו"חות כספיים בשנה. הדו"ח התקופתי4בישראל, חברות ציבוריות נדרשות להוציא

(. דו"ח זה כולל בתוכו1.1-31.12הוא הדו"ח השנתי ומתייחס לכל שנה קלנדרית ) , פרטיםIFRSאת דו"ח תיאור עסקי התאגיד, דו"ח דירקטוריון, דו"חות כספיים לפי

טכניים נוספים על החברה וכן מסמכים מצורפים שונים כגון הערכות שווי משמעותיות ודו"חות כספיים של חברות כלולות משמעותיות. לוקח זמן להכין דו"חות

אלו ולכן בד"כ יש פרק זמן בין התאריך שאליו מתייחס הדו"ח לבין תאריך החתימה על הדו"ח ולבין מועד פרסום הדו"ח. לגבי דו"חות תקופתיים בשיראל, נדרש שהם

חודשים מסיום השנה אליה הם מתייחסים. הדו"חות צריכים להיות3יפורסמו עד חתומים על ידי נושאי המשרה בחברה ולפי תקנות ני"ע,תאריך החתימה )אישור

ימים. מלבד הדו"ח התקופתי,3לפרסום( יכול להיות קודם לתאריך הפרסום בעד דו"חות רבעוניים. דו"חות אלו מתייחסים לרבעון הראשון השני והשלישי. הם3ישנם

אינם כוללים דו"ח תיאור על עסקי התאגיד אלא רק דו"ח דירקטוריון ודו"חות.IAS 34כספיים ביניים לפי

הדו"ח הרבעוני צריך להתפרסם עד חודשיים מסיום הרבעון אליו הוא מתייחס, הוא ימים לפני פרסומו בפועל, במרבית המקרים3צריך להיות מאושר לפרסום עד

החתימה על הדו"ח סמוכה מאוד לתאריך הפרסום, ולעיתים הפרסום והחתימהנעשים באותו יום.

הגדרת תקופת אירועים לאחר תאריך המאזן לפי התקן, תקופת אירועים לאחר תאריך המאזן מתחילה אחרי סיום התקופה אליה

מתייחס הדו"ח הכספי, וממשיכה עד לאישור הדו"ח הכספי לפרסום )בד"כ ע"י הדירקטוריון(, המשמעות היא: שתיתכן תקופה קצרה או ארוכה בין אישור הדו"ח

לפרסום לבין הפרסום בפועל, תקופה זו אינה מהווה תקופת אירועים לאחר תאריך המאזן וכל האירועים בה בכלל לא יבואו לידי ביטוי בדו"ח לא בביאורים ולא

במספרים. ישנם מקרים שבהם אחרי האישור על ידי הדירקטוריון, הדו"ח מאושר פורמאלית גם

על ידי בעלי המניות. במקרה הזה מסתכלים על האישור המהותי יותר שהוא הדירקטוריון. אישור בעלי המניות נחשב סמלי. בארץ, הדו"חות הכספיים שמצורפים

לתשקיף נחתמים שוב, למועד התשקיף )אפילו שהם נחתמו כבר בעבר(. במקרה זה, הפרקטיקה הנהוגה בארץ הינה לתת גילוי בלבד לאותם אירועים שהתרחשו בין

האישור המקורי לבין החתימה החדשה לצורך התשקיף. כמו כן, כאשר מדובר בדו"חות מאוחדים שכוללים איחוד של חברות בנות וכן הצגה של חברות כלולות,

ההסתכלות על תקופת אירועים לאחר תאריך המאזן היא ברמת הקבוצה. בפועל

65

חברות בקבוצות גדולות נוטות לפרסם דו"חות כספיים בשרשרת, כך שהחברות הכי "נמוכות" בפירמידה מאשרות את הדו"חות לפרסום ומפרסמות אותן )אם הן

ציבוריות( לפני החברות "למעלה". אם התרחשה אירוע בין אישור הדו"חות למטה לאישור הדו"חות למעלה )אירוע בחברה בת(, המשמעות הינה שהאירוע לא יוזכר בדו"ח למטה אך בדו"ח המאוחד הוא יהווה אירוע בתקופת אירועים לאחר תאריך

המאזן )יכול להיות חייב התאמה או לא חייב התאמה(. דבר זה יגרום להתאמתמסוימות בדו"ח המאוחד ביחס לדו"חות החברה בת.

טיפול חשבונאי 2 את כל האירועים בתקופת האירועים לאחר תאריך המאזן ל-3התקן ממיין בסעיף

קבוצות: אירועים מחייבי התאמה – אירועים המהווים ראייה לתנאים שהיו בסוףא.

תקופת הדיווח. התקן קובע שאירועים אלו יבואו לידי ביטוי בדרך של התאמת סכומים בדו"חות הכספיים, הכרה בסכומים שלא הוכרו או להיפך

(. 19 ו-8וכן בגילוי )כאשר נדרש(. )סעיפים אירועים שאינם מחייבי התאמה – אירועים אלו לא מצביעים על תנאים בסוףב.

תקופת הדיווח אלא על תנאים חדשים אחרי תקופת הדיווח. אירועים אלו לא יקבלו ביטוי מספרי בדו"חות הראשיים ובביאורים שמתייחסים לדו"חות

הראשיים, אבל לפעמים כתלות במידת המהותיות שלהם, אירועים אלו יובאו כגילוי בביאור שנקרא "אירועים לאחר תאריך המאזן". ביאור זה קיים על 22מנת שלא להטעות את קורא הדו"חות. הביאור הינו מילולי בלבד. סעיף

לתקן מפרט ב"צ'קליסט" אירועים שאינם מחייבי התאמה, שהם חייבי גילוי:.צירוף עסקים משמעותי לאחר תאריך המאזן.הפסקת פעילות אחרי תאריך המאזן.עסקה מהותית אחרי תאריך מאזן.שריפה.שינויי שע"ח חדים.שינויי שערי מניות חדים.שינוי בשיעורי מס, שלא הושלם למעשה ליום המאזןתביעה בגין אירוע מהותי שהתרחש אחרי תאריך המאזן. )מתי האירוע

התרחש(

( 11 א-ה ו- 9 דוגמאות: )סעיפים התבררות של תביעה בגין אירוע לפני סוף תקופת הדיווח – המשמעות היא.1

שאחרי תאריך המאזן השופט החליט אך האירוע קרה לפני – זהו אירוע חייב התאמה כי בסופו של דבר האירוע בסה"כ שופך אור על מה שהיה ליום

המאזן בחברה. רק בנסיבות נדירות זה לא חייב התאמה, למשל כאשר אחרי תאריך המאזן חל שינוי משמעותי מאד בחקיקה המשפטית שעל בסיסה ניתן

הפס"ד )כמעט ולא קורה...(. החלטה של שופט בגין אירוע שקרה אחרי תאריך המאזן – לא חייב התאמה.2

מכיוון שליום המאזן אין מחויבות בהווה כתוצאה מאירוע העבר. לכל היותר,זה יקבל ביטוי במסגרת ביאור לאחר תאריך הדו"ח.

הפרשה לאחריות – אחרי תאריך המאזן הוחזרו לחברה לתיקון פריטים.3 שנמכרו לפני סיום השנה, בכמות שונה מזו שהובאה בחשבון במסגרת

ההפרשה לאחריות – הפרשה לאחריות היא כמו הפרשה לתביעה ולכן צריך להעמיד את ההפרשה לפי השווי ההוגן שלה. לכן, זהו אירוע החייב התאמה. כלומר ההפרשה תותאם לאומדן העדכני מכיוון שזה ראייה למה שהיה בסוף

תקופת הדיווח. החלטה על תשלום בונוס לעובדים אחרי תאריך המאזן בגין ביצועי השנה.4

, הפרשה בגין בונוסים תוכר לפי תנאים דומים מאד19שעברה – לפי יאס

66

. כלומר אם לסוף השנה לחברה הייתה מחוייבות משפטית37לאלו של יאס )חוזית( או משתמעת )מסורת או הצהרות( לשלם בונוס לעובדים. אם אכן

הייתה מחויבות כזו לחברה, תשלום הבונוס או קביעת הבונוס לאחר תאריךהמאזן חייבת התאמה. כלומר ההפרשה בגין הבונוס תהיה בסכום המעודכן.

לעלות37הפרשה בגין ערבות שניתנה ומטופלת לפי הגבוה שבין יאס .5 – נניח שבמקרה זה החברה נתנה ערבות37מופחתת – ראה חומר על יאס

לתאריך המאזן לחברה אחרת. אחרי תאריך המאזן הערבות מומשה. בד"כ היא שאירועים בסגנון זה הם חייבי התאמה מכיוון10הנחת העבודה של יאס

שההתדרדרות במצב החברה שלה ניתנה הערבות היא הדרגתית. כלומר אם לתאריך המאזן החברה עוד לא פשטה רגל אך אחרי תאריך המאזן היא הפכה לבעייתית ופשטה רגל, כנראה שהיא הייתה בעייתית גם לתאריך

המאזן, ולכן יש להתאים את ההפרשה. גם כאן ייתכנו מקרים מיוחדים שבהם ברור שההתדרדרות לא הייתה רלוונטית ולא העידה על יום המאזן. למשל מקרה שבו קרתה שריפה משמעותית במחסנים של החברה לאחר תאריך

המאזן והיא זו שגרמה לפשיטת הרגל ולמימוש הערבות. הנחת העבודה היאששינויים קורים לאט.

פשיטת רגל של לקוח אחרי תאריך המאזן – נשאלת השאלה האם להתאים.6 , הנחת5את יתרת החומ"ס בגין המידע החדש. במקרה זה, כמו בדוג'

העבודה היא ששינויים קורים לאט ושאם הלקוח נכנס לבעיות אחרי תאריך המאזן, כנראה שהוא היה בעייתי גם לתאריך המאזן. לכן, אם הייתה יתרת לקוחות לתאריך המאזן אז ההפרשה לחומ"ס צריכה להיות מותאמת לאור

פשיטת הרגל. שריפת מלאי או רעידת אדמה אחרי תאריך המאזן - לא חייב התאמה. אם.7

זה מהותי אז יש לתת גילוי. מכירת מלאי אחרי תאריך המאזן בסכום שהוא פחות מעלותו – נשאלת.8

השאלה האם להפחית אותו לשווי המימוש נטו החדש כבר ליום המאזן. במקרה זה הנחת העבודה הינה שמלאי משתנה בערכו לאט ולכן בד"כ זה מהווה אירוע המחייב התאמה. החריג הוא מלאי סחורות עם שוק מצוטט

פעיל שבו אפשר להוכיח מה היה המחיר הנכון ליום המאזן ושירידת המחיריםנובעת מאירועים שאינם מעידים על מה שהיה ביום המאזן.

שינוי בשע"ח או שערי מניות סחירות אחרי תאריך המאזן – לא חייב התאמה..9 מתן ארכה לחברה מצד הבנק בשר למועד בסילוק של חוב לזמן קצר, כך.10

לאור העובדה שהחברהGRACEשהוא הופך להיות חוב לזמן ארוך או מתן שלא עמדה ליום המאזן ב"תניות פיננסיות" – אנו נדון במקרה זה במסגרת

בהמשך. כעקרון, זהו אירוע שלא מחייב התאמה אלא גילוי בלבד.1יאס גילוי של טעויות או תרמיות מהותיות אחרי תאריך המאזן שמשפיעות על.11

הסכומים בדו"ח )למשל שהיה מזומן ובפועל אין( – זהו אירוע מחייב התאמה מכיוון שליום

המאזן התרמיות / טעויות כבר היו. הכרזת דיבידנד אחרי תאריך המאזן – בעיקרון אחרי הכרזת דיבידנד חברות.12

רושמות זכאים כנגד הון עצמי )כל עוד עומדות במבחני החלוקה(. נשאלת זה10השאלה מה עושים אם ההכרזה הייתה אחרי תאריך המאזן. לפי יאס

חייב גילוי בלבד. כלומר לא חייב התאמה.

חריגים לעקרון רווח למנייה – כאשר לאחר תאריך המאזן ישנה חלוקה של מניות הטבה או.1

זכויות שכוללות רכיב הטבה, מביאים בחשבון גם את האירוע הזה, וזאת משום שמחיר המנייה בעת קריאת הדו"ח ישקף את מספר מניות ההטבה

ורוצים שהרווח למנייה יהיה תואם, על אף שזה לא מהווה ראייה לכמות

67

המניות ליום הדו"ח. גם פיצול או איחוד של מנייה תחייב התאמה. בהנפקהבמחיר המנייה בשוק לאחר תאריך המאזן לא נבצע התאמה.

, עקרון העל להכנת הדו"חות הכספיים הוא1עסק חי – כפי שנלמד ביאס .2 הנחת ה"עסק החי" , כלומר ההנחה שהעסק ימשיך להתקיים ולעבוד בטווח

חודשים לפחות(. נשאלת השאלה מה עושים אם אחרי12הנראה לעין ) סיום הדו"ח ולפני אישורו לפרסום, החברה מבינה שהיא אינה מהווה עוד

"עסק חי". למשל החברה נכנסה לפירוק, כינוס נכסים וכו'. נציין שלעסק חי יש מספר רמות: רגיל, אי ודאות, הערת "עסק חי" ו-בטוח שעסק חי לא

מתקיים. לפעמים קיימת אי ודאות מהותית האם ישנו חשש להמשך בקיום ההנהלה צריכה לתת על כך גילוי1כעסק חי ואז כפי שנלמד, לפי יאס

בביאורים )גם רו"ח בחוות דעתו(. לעיתים, חשש זה עולה לכדי הערת עסק חי. במצב זה חוסר הודאות גדול יותר מאשר במצב הקודם, וגם רו"ח נדרש לתת הערת עסק חי. המצב הקיצוני ביותר הוא של עסק בפירוק שבו ברור

אומר שבמצב כזה צריך1שההנחה לא מתקיימת. כפי שנלמד בהמשך, יאס לערוך את הדו"חות הכספיים על פי בסיס מדידה אחר. למשל ערכי מימוש

, אבל אין מוסכמה וכללים ברורים מה לעשות. זו גם הסיבהIFRSבמקום , בחוותIFRSלכך שכאשר יש הערת עסק חי והדו"חות הכספיים ערוכים לפי

דעתו של המבקר יש פסקה שאומרת שהסכומים בדו"ח לא הותאמו לערכימימוש.

, אם לאחר תאריך המאזן החברה נכנסה לפירוק מכל סיבה10בהקשר של יאס שהיא, זה מחייב התאמה במובן זה שבסיס המדידה השתנה. למשל אם החברה

פשטה רגל בגלל שריפה גדולה שאירעה לאחר תאריך המאזן, מה שחייב התאמההוא הנחת העסק החי, אבל לא צריך להפחית את המלאי לאפס.

תיאוריה 14.2.2012 - 19 שיעור

IAS 1 הצגת דוחות כספיים –

מבוא: עוסק באופן שבו דוחות כספיים צריכים להיות מוצגים. התקן עוסק1תקן יאס

בנושאים רבים ובתוכם: אילו דוחות כספיים צריכים להיכלל בדו"ח )דוח על המצב הכספי, דוח על הרווח.1

הכולל, דו"ח על השינויים בהון, דו"ח תזרים מזומנים, ביאורים(תקופות השוואה.2ביאורים מינימליים.3כותרות מינימליות )כלומר, פירוט מינימלי בדו"ח(.4הפרדה בין שוטף ולא שוטף.5הוראות קיזוז.6

)ראה דף שחולק לגבי "נושאי טריוויה" – שמופיעים במפורש בתקן וכן שאלותלדוגמא בנושא שוטף / לא שוטף(

68

תחולה: חלות רק על דוחות שנתיים. דוחות ביניים נערכים לפי1ברמת העיקרון הוראות יאס

, מתאים1. מבנה הדוחות של יאס1, אשר מאמץ חלק מהוראות יאס34הוראות יאס מיועד גם לחברות לא עסקיות )מלכ"ר וכו'(.IFRSבעיקר לחברה עסקית, אבל ה

, עליה לבצע התאמות בכותרותIFRSאם חברה לא עסקית עורכת את דוחותיה לפי .IFRS, לפי העניין. לגבי ישראל, חברות ציבוריות חייבות ליישם את תקני ה1של יאס

,IFRSבנושאי גילוי תקנות ניירות ערך, קובעות תוספות גילוי והצגה על תקני ה היא שהתקן לא דורש גילוי על תלויות,37דוגמא להוראת גילוי כזאת במסגרת יאס

אם הסיכוי להתממשותן קלוש. תקנות ני"ע מוסיפות חובת גילוי בכל זאת אפילו אם הסיכוי קלוש וזאת כל עוד התביעה היא גדולה מאוד עד כדי סיכון הנחת העסק החי

יש תוספות גילוי כך שלמשל נדרש מספר השוואה1אם אכן תתקבל. גם לעניין יאס(2 מספרי השוואה לעומת 3נוסף של רווח והפסד )

עקרונות חשובים בתקן

)חשוב(26 – 25עסק חי סע' הינו עקרון העסק החי. לפי עיקרוןIFRSברמת העיקרון אחת מהנחות היסוד של ה

זה, הנחת המוצא היא שהחברה תמשיך להתקיים ולתפקד בעתיד. הנחת העסק החי מופרת אם יש נה כוונה לפרק את החברה או אם אין חלופה אחרת מציאותית

להמשך הניהול של החברה כעסק חי חייבת לבדוק כי אכן הנחת העסקהנהלת החברהלפי התקן בכל תאריך מאזן,

חודשים קדימה ממועד12 לפחותהחי מתקיימת. בחינה זו נדרשת לתקופה של המאזן.

אם הנהלת החברה מגיעה למסקנה שקיים ספק משמעותי בדבר יכולתה של החברה להמשיך ולתפקד כעסק חי, יש לתת גילוי לחוסר ודאות זו. בדרך כלל,

במצב כאמור, גם רואה החשבון יכלול הערת עסק חי ויפנה לביאור של ההנהלה. אם החברה אינה מהווה עוד עסק חי, יש לערוך את הדוחות הכספיים לפי בסיס

מדידה אחר, כאשר לא נקבע במפורש מהו בסיס המדידה – למשל ערכי מימוש.

– עסק חי הינו אירוע חייב התאמה – שיעור10)עוד בנושא עסק חי ראו גם יאסקודם(

מקרה שקרה, חברת טאו תשואות – החברה ערכה תזרים מזומנים חזוי ומפורט לתקופה של שנתיים+ והגיעה למסקנה שאין חלופה ריאלית שתאפשר לחברה

חודשים, החברה12לעמוד בפירעון של קרן האג"ח, על אף שהתקופה ארוכה מ נדרשה לכלול ביאור עם הסבר החשש ותוכניות החברה לתפקודה כעסק חי, ורואה

החשבון המבקר הוסיף הערת עסק חי בהתאם )זאת משום שהתקופה לבחינת(.לפחות חודשים 12התחזית היא

69 - 66שוטף / לא שוטף סע' ככלל, התקן קובע שסדר ההצגה בדוח על המצב הכספי הוא לפי הבחנה בין שוטף ולא שוטף. במקרים מסויימים, כשחברה מגיעה למסקנה שהצגה זו לא הולמת, היא מציגה את כל הפריטים ללא הפרדה לפי מידת הנזילות שלהם )לא נפוץ(. ההבחנה

69

בין שוטף ללא שוטף חשובה לצורך הבנת סיכון הנזילות של החברה, למשל, היחסהשוטף של החברה מחושב על סמך הבחנה זו וכך גם ההון החוזר שלה.

התנאים:4 לתקן מגדיר נכס שוטף ככזה שמתקיים לגביו לפחות אחד מ 66סעיף הנכס צפוי להיות ממומש במהלך המחזור התפעולי הרגיל של החברה. מחזורא.

תפעולי הוא משך הזמן הרגיל שחולף בין רכישת המלאי או חומרי הגלם ועד השלמת המכירה וקבלת המזומן. זמן זה משתנה מחברה לחברה ומענף לענף.

שנים. התקן קובע4 – 2למשל, חברות קבלניות משתמשות במחזור תפעולי של 12שאם לא ניתן לזהות את משך המחזור התפעולי אז ברירה המחדל היא

חודשים. חשוב לציין שכלל זה רלוונטי בעיקר לגבי מלאי, לקוחות, אבל לא לגבי רכוש קבוע ונכסים בלתי מוחשיים שהתקן קובע מפורשות שהם בלתי שוטפים,

מתקיים.IFRS5אלא אם יש לתת גילוי בביאורים לגבי אורך המחזור התפעולי. נניח שלחברה קבלנית יש שתי קרקעות במלאי: קרקע א' – קרקע חקלאית שהמימוש שלה צפוי בטווח

שנים.5של לפחות קרקע ב' – קרקע זמינה לבנייה והבנייה צפויה להתחיל בקרוב כאשר הדירות

צפויות להימסר תוך שנה וחצי. בהנחה שהמחזור התפעולי של החברה הינושנתיים, קרקע א' תוגדר כמלאי בלתי שוטף וקרקע ב' תוגדר כמלאי שוטף.

החברה מחזיקה את הנכס לצורך מסחר – זהו סעיף שמתייחס בעיקר לנכסיםב. מוגדרים כמוחזקים למסחר. נכסים אלה יוצגו כנסים39פיננסים שלי יאס

שוטפים. חודשים לאחר תקופת הדיווח – סעיף זה12החברה חוזה לממש את הנכס תוך ג.

רלוונטי בעיקר לחלויות שוטפות של הלוואות שניתנו. מדובר במזומן או שווי מזומן בתנאי שהמזומן לא מוגבל כלומר שניתן להשתמשד.

במזומן בחופשיות בשנה שלאחר המאזן. דוגמא: לחברה יש מזומנים משועבדים להלוואה לזמן ארוך. לא ניתן למשוך את

המזומן מהבנק עד לפירעון ההלוואה. האם מזומן זה הינו נכס שוטף? לא, מכיווןשהוא לא פנוי לשימוש בשנה הקרובה.

דוגמא נוספת: ישנו מזומן בחברת בת בחו"ל והרגולציה של חברת הבת בחו"ל אוסרת על העברת המזומן לארץ לחברת האם, האם מזומן זה בדו"ח המאוחד

מהווה נכס שוטף? תשובה: תלוי. צריך לבחון את הנסיבות ולשאול את עצמנו, האם חברת הבת

צריכה את המזומן לפעילות שוטפת שלה כך שזה לא משנה שהוא לא "עולה" לחברת האם ואז מדובר בנכס שוטף או שמא אולי, חברת הבת לא צריכה את המזומן ומסיבה טכנית זו הוא שוכב מבלי שישמש אותה לפעילותה ואז מדובר

בנכס בלתי שוטף. סוגיה דומה עוסקת בחשבונות ליווי של קבלנים. גם שם לפעמים מצויים עודפי

מזומנים. עודפי מזומנים אלה לא יכולים להיות מוצאים מהחשבון לפני סיום הפרוייקט. גם לגבי עודפי מזומן אלה נהוג לבדוק האם הם ישמשו להמשך הפרוייקט או שלמעשה הם קפואים וכתלות בכך לסווג אותם לשוטף / לא

שוטף. חשוב להבין שסוגיה זו היא פרקטיקה מקובלת אבל היא לא כתובהמפורשות בתקן.

לתקן מגדיר התחייבות שוטפת בתור התחייבות שמתקיים לגביה אחד או69סע' יותר מהמבחנים הבאים:

ההתחייבות צפויה להיות מסולקת במהלך המחזור התפעולי הרגיל של החברה.א. מקביל לסעיף הנכסים ורלוונטי בעיקר לגבי ספקים, מקדמות מלקוחות,

הכנסות מראש, הפרשה לאחריות, זכאים שונים, הטבות עובדים לזמן קצר. ההתחייבות מוחזקת למסחר – רלוונטי להתחייבות פיננסית שמסווגת כמוחזקב.

למסחר )כתיבת אופציה, עסקת אקדמה וכו'(

70

מועד הסילוק של ההתחייבות יחול בשנה שאחרי תאריך המאזן. למשל, חלותג.שוטפת של אג"ח.

חשוב - אין לחברה זכות בלתי מותנית לדחות את הסילוק של ההתחייבות למשךד. לפחות שנה לאחר תקופת הדיווח. מצב זה מתייחס למשל, למקרים שבהם

מועד הפירעון של חוב חל בשנה שאחרי תאריך המאזן, אבל החברה מאמינה ומסוגלת למיטב הבנתה לבקש מהבנק לדחות את התשלום, כך שפירעונו יחול

לא משנה מהו הצפי של החברה, חודשים. לפי סעיף זה, 12אחרי יותר מ ייתכן שהבנק יסכים וייתכן שלא. השאלה הנשאלת היא האם לחברה יש זכות

בלתי מותנית ושיקול דעת בלעדי, כך שהיא יכולה להחליט לדחות את התשלום? אפשר לסווג את זה כהתחייבות בלתיהחלטה של החברה )בלבד(רק אם זו

שוטפת. – אמות מידה פיננסיות, זהו מונח שמתייחס לתנאיםCovenantsבהקשר זה,

שהחברה צריכה לעמוד בהם בדר"כ בקשר עם קבלת מימון. לדוגמא, נניח שהחברה קיבלה הלוואה לזמן ארוך ונותן ההלוואה, על מנת להגן על עצמו,

. אם היחס1קבע שבכל תאריך מאזן היחס השוטף של החברה לא יירד מ המלווה יוכל לדרוש מהחברה פירעון מידי של ההלוואה למרות1השוטף יורד מ

שמועד הפירעון המקורי טרם הגיע. במקרה זה, ההתניה הפיננסית היא היחס . נניח שלתאריך המאזן, היחס השוטף של החברה ירד1השוטף – אסור שירד מ

, למרות שמועד הפירעון המקורי הוא בעוד שנתיים עדיין המלווה יכול לדרוש1מ לדחות את הפירעון. במצבאין זכות בלתי מותנית את הכסף מיידית ולחברה

(.גם אם המלווה לא דורש את הכסףכאמור החוב יסווג כהתחייבות שוטפת ) נשאלת השאלה מה קורה אם אחרי תאריך המאזן המלווה מעניק לחברה

הקלה כך שהוא מוותר לה לתקופה מסויימת על כך שהפרה את אמות המידה הפיננסיות, או שאחרי תאריך המאזן הוא מסכים להאריך את תקופת הפירעון

למעבר לשנה? לתקן קובע מפורשות שהאירוע לא חייב התאמה, כלומר74במצב זה, סעיף

מסתכלים אך ורק על התנאים שהיו ליום המאזן. לחברה לא הייתה זכות בלתי מותנית ולכן גם אם הושגה הסכמה אחרי תאריך המאזן זה לא ישפיע על הסיווג

במאזן, אלא רק יינתן על כך גילוי בביאורים. הערה: כאשר ישנן אג"ח להמרה שמועד הפירעון שלהן חל בעוד יותר משנה,

אך הן ניתנות להמרה מיידית, לעניין שוטף / לא שוטף, מסתכלים על מועדיהתשלום האפשריים ולא על מועדי ההמרה האפשריים.

ביאורים התקן כולל מספר הוראות לגבי הביאורים שצריכים להיכלל. חשוב לציין שרוב

הוראות הגילוי מצויות בתקנים ספציפיים והתקן כולל רק הוראות בסיסיות מאוד.שני סוגי הביאורים העיקריים שנדרשים בתקן:

גילוי מדיניות חשבונאית – התקן דורש לתת גילוי למדיניות החשבונאית של.1 , אולם ברמת העיקרון מדיניות חשבונאית8החברה. אנו נלמד על נושא זה ביאס

כוללת יותר מרובד אחד והגילוי צריך לתת פירוט, הן לרובד הבסיסי, כלומר איך החברה מטפלת במקרים רלוונטיים ואיך החברה בוחרת בחלופות שמותרות לפי תקנים, למשל החברה מציגה נדלן להשקעה לפי שווי הוגן, החברה מציגה רכוש

קבוע לפי מודל השערוך וכו' והן לרובד נוסף שבו יש לתת גילוי לשיקול הדעת המיוחד שהפעילה החברה במקרים לא טריוויאליים, למשל החלטה על איחוד

(, דוגמא נוספת, מהם הקריטריוניםSPE – Sic12של ישות למטרה מיוחדת ) הספציפיים לירידת ערך של השקעה הונית שסווגה כזמין למכירה )החברה

צריכה להגדיר מה זה "מתמשכת" ומה זה ירידת ערך משמעותית(. גילוי נוסף שנדרש לפי התקן הוא גילוי לאומדנים קריטיים – אומדנים קריטיים.2

הם אומדנים של החברה שמשפיעים בצורה קריטית על הדוחות. זה יכול להיות

71

שיעורי ההפרשה לחומ"ס, הנחות לגבי שווי מימוש נטו או סכום בר השבה,שיעור היוון של נדלן להשקעה ועוד.

כאשר החברה מזהה אומדן קריטי היא צריכה לפרט בביאורים מהו האומדן, לאילו סעיפים הוא קשור, מהי ההנחה ומהו חוסר הוודאות, לבצע ניתוח רגישות

ולדון בשינויים באומדן ביחס לתקופות קודמות.

תיאוריה 21.2.2012 - 20 שיעור

...Ias1המשך

פריטים יוצאים מן הכלל כי אסור להציג פריטים בדוחות בתור פריטים מיוחדים או87 קובע בסעיף 1יאס

יוצאים מן הכלל. למשל, אסור לרשום ברווח או הפסד "הפסד מיוחד משריפה",הפסד זה אמור לבוא בתוך הרווח התפעולי או הגולמי של החברה.

הדוח על הרווח הכולל התקן מכיל מספר אפשרויות שמאפשרות להציג את הדוח על הרווח הכולל,

בדרכים שונות. למשל, ניתן להציג אותו בדוח יחיד או להפריד אותו לרווח והפסד +רווח כולל אחר.

byכמו כן יש אפשרות בחירה בין הצגת פריטים ברווח והפסד לפי מהות ההוצאה )nature( או לפי מאפיין הפעילות של ההוצאה )by functionההצגה המוכרת יותר .)

לנו היא לפי מאפיין הפעילות שבה לפי התקן נדרש להציג רווח גולמי ואז רווחמפעולות רגילות, אבל לא חובה להציג רווח תפעולי.

בשיטה זו כל הוצאה מסווגת ברווח או הפסד לפי השימוש שלה – פחת יכול להיות חלק מעלות המכר )חברה יצרנית לגבי המפעל( ופחת יכול להיות גם בהוצאות

הנהלה וכלליות אם הוא של המטה / ציוד משרדי וכו'. לפי שיטת מהות ההוצאה לא מפרידים את ההוצאות לשימושים שההוצאות עזרו

לייצר אלא מציגים אותם לפי סוג ההוצאה. למשל, כל הפחת יוצג בשורה אחת של הוצאות פחת, כל הוצאות השכר יוצגו בשורה אחת )גם של עובדי היצור וגם של

עובדי המטה(. למעשה, בשיטה זו, דוח רווח והפסד נראה כמו רשימה של הוצאותוהכנסות מסוגים שונים ללא רווח גולמי ותפעולי.

בקשר לשיטת מהות ההוצאה, שיטה זו נפוצה יותר בחברות החזקה וחברות נדלןמניב.

72

רשות ני"ע קבעה בישראל, שאם חברה בוחרת בשיטת מהות ההוצאה, עליה להציג ביאור נוסף לפי שיטת מאפיין הפעילות כדי לאפשר ניתוח נוח יותר של רווחיות

החברה.

התקן מאפשר אפשרויות נוספות לגבי הצגת הרווח הכולל: ניתן להציג פריטי רווח כולל אחר נטו ממס )כמו שאנחנו עושים( כמו-כן, ניתןב.

להציג אותם ברוטו ממס כאשר כל המס שמתייחס לרווח כולל אחר מוצגבשורה נפרדת.

לגבי פריטים שבשנה השוטפת מסווגים מההון העצמי לרווח והפסד כמו קרןג. הון ני"ע זמין למכירה שנמכר או קרן מהפרשי תרגום בעת מימוש ההשקעה,

במקרה כזה התקן מאפשר להציג את התנועה של השנה השוטפת בקיזוזההיפוך של הקרן או בנטו.

מהותיות והקבצה של פריטים לתקן כוללים רשימות של כותרות של פריטים שאם הם קיימים82 ו 54סעיף

בחברה חייבים להופיע בנפרד בדוחות למשל, מלאי ונדלן להשקעה – לא ניתןלקבץ פריטים אלה.

קובע כעיקרון כי צריך להציג בנפרד קבוצות בעלות29לגבי פריטים אחרים סעיף מאפיינים דומים, אם המאפיינים לא דומים אסור לקבץ אלא אם הפריטים לא

מהותיים. מגדירים מאפיינים דומים בתור מהות עסקית דומה )נזילות דומה, מטרה58-59סע'

דומה( וטיפול חשבונאי דומה )כנראה לא נציג יחד פריטים משוערכים ופריטיםהמטופלים לפי עלות(.

73

IAS8מדיניות חשבונאית, שינוי אומדן חשבונאי ותיקון טעויות – מבוא

התקן עוסק במספר נושאים שלובים:כיצד בוחרים מדיניות חשבונאית ומתי ניתן לשנות אותה-כיצד מטפלים בשינויי אומדן-כיצד מטפלים בתיקון של טעות-

אנו נתייחס לכל נושא בנפרד, אך עלינו לזכור שיש קשר בין נושאים אלה, למשל, כיצד יודעים ומבדילים בין תיקון טעות לבין שינוי אומדן )אורך חיי המכונה השתנה מ

, האם טעיתי מלכתחילה או שמא זה אכן שינוי אומדן?(10 ל 7 ברמת העיקרון ההבחנה נעשית לאור המידע והנתונים ולאור הסבירות של המסקנה

הראשונית על אורך החיים של המכונה – אם ברור שהיו לנו את כל הנתונים לדעתשאורך החיים אמור להיות שונה זוהי טעות, אם לא זהו שינוי אומדן.

מדיניות חשבונאיתמהי מדיניות חשבונאית?.1

מדיניות חשבונאית מוגדרת בתקן בתור מכלול העקרונות הבסיסיים, המוסכמות, הכללים והפרקטיקות אשר מיושמים ע"י חברה במסגרת הכנת הדוחות הכספיים

והצגתם. בלשון אחרת, מדיניות חשבונאית כוללת מספר רבדים:הוראות מחייבות מתוך תקנים ופרשנויותא. חלופות חשבונאיות הנוגעות למדידה / הצגה שמתאפשרות במפורש בתקניםב.

)למשל, רכוש קבוע לפי עלות או שערוך. דוגמא לחלופת הצגה – הפרדה אוby natureבין שוטף לבלתי שוטף או שלא, תחת תנאים מסויימים וכן הצגה

by function) טיפול חשבונאי בסוגיות או לקונות שלא מטופלות בתקנים במפורש )ראהג.

דף שחולק( – נקודה קשה שקרוב לוודאי לא נשאל עליה קובע מספר הוראות חשובות לעניין מדיניות חשבונאית.8תקן יאס

לתקן קובע שחברה צריכה לבחור מדיניות13סע' מדרג החשבונאות – .2 10-11בין אירועים ועסקאות. סע' באופן עקביחשבונאית וליישם אותה

מפרטים את המקורות וההיררכיה לקביעת המדיניות: כאשר קיים תקן או פרשנות ספציפית – הם חלים. בהקשר זה ראוי לצייןא.

שלתקנים ולפרשנויות ישנם נספחים, דוגמאות ודברי הסבר. לגבי חלקים אלה, בראש כל חלק מצויין האם הוא מהווה חלק בלתי נפרד מהתקן – אם

כן, הוא נחשב במדרג העליון ביותר. אם אין תקן ספציפי או פרשנות ספציפית ההנהלה של החברה צריכהב.

להפעיל שיקול דעת בעת פיתוח והיישום של מדיניות חשבונאית שחייבת של הדברים.רלוונטית ומהימנהלהביא להצגה

במסגרת שיקול דעת זו, ההנהלה צריכה להתחשב ב:a..הוראות בנושאים קרובים או דומים של תקנים ופרשנויותb..)המסגרת המושגית )הגדרת נכס, התחייבות, הוצאה והכנסה

לתקן ההנהלה רשאית במצב שבו אין פרשנות או תקן12בנוסף, לפי סע' ספציפיים, להתחשב גם בפרסומים של גופי תקינה אחרים ובפרקטיקות תחת כללי תקינה אלה, כל עוד כללי התקינה האחרים והפרקטיקות הם בעלי מסגרת מושגית

. לעניין זה גם תקינהIFRS, והם לא סותרים את עקרונות ה IFRSדומה לזו של ה .IFRSהאמריקאית וגם תקינה ישראלית הן בעלות מסגרת מושגית דומה ל

לתקן מאפשר לשנות מדיניות חשבונאית14 – סע' שינוי מדיניות חשבונאית.3באחד משני מצבים:

נכנס לתוקף תקן או פרשנות חדשים שדורשים זאת, כלומר זה נכפה עלא.החברה.

74

מגביל אותה ומתיר8החברה היא זו שיוזמת את השינוי – במקרה כזה, יאסב. לשנות מדיניות רק כאשר השינוי יביא למידע רלוונטי ומהימן יותר מהמדיניות

הקודמת.

ככלל, אי אפשר להחליף מדיניות אלא אם זה נכפה ע"י תקן או שמוכיחים שזה רלוונטי ומהימן יותר. הוראה זו נועדה למנוע משחקים שבאמצעותם חברות יוכלו

לבחור מדיניות חשבונאית ולשנות אותה מתקופה לתקופה, וממקרה למקרה, כדיליפות את הדוחות.

מאפשר להציג ריבית ששולמה בתוך פעילות שוטפת7מקרה אפריקה ישראל: יאס או בתוך פעילות מימון הוא מאפשר גם להציג ריבית שהתקבלה בתוך פעילות

שוטפת או בתוך פעילות השקעה. אפריקה ישראל נהגה להציג את תשלומי הריבית בפעילות השוטפת שלה. ברבעון מסויים, החברה שינתה את המדיניות החשבונאית

כך שהיא הציגה את תשלומי הריבית כחלק מפעילות המימון במקום מפעילות שוטפת. שינוי זה, הפך את התזרים מהפעילות השוטפת לגבוה יותר )גם במספרי

ההשוואה, כי כפי שנלמד בהמשך בעת שינוי מדיניות, יש לתקן גם את מספרי ההשוואה(, משלילי לחיובי והוא עזר לאפריקה לא לעמוד באחד הקריטריונים לזיהוי

קשיים פיננסיים, שאילו היה מתקיים היה דורש מהחברה לדון במצבה הפיננסי ובתזרים הצפוי שלה. במקרה זה, רואים ששינוי המדיניות החשבונאית לא מביא

לתוצאה מהימנה ורלוונטית ולמעשה הוא אף מקשה על ההשוואתיות. ברור שמטרתו הייתה להציג שיפור בתזרים השוטף מבלי שיש שיפור בתוצאות. במקרה זה

החברה נאלצה לתקן את דוחותיה.

ברירת המחדל שלנו אם כך – מדיניות חשבונאית צריכה להיות אחידה וזהה בין אירועים ועסקאות ובין תקופות שונות. רק אם נכפה על החברה שינוי או שההצגה

החדשה מביאה להצגה מהימנה ורלוונטית יותר, מותר לחרוג מכלל זה. לעיתים תנאים אלה מתקיימים בגלל שינוי במודל העסקי, שינוי בהנהלת החברה או בבעלי

השליטה, שינוי בנסיבות או בדרישות חוקיות או שינויים בתקינה הבינלאומית אובתקינה אחרת שהחברה מסתמכת עליה.

היוצא מן הכלל להוראה זו הוא גם כאשר תקנים ספציפיים מכילים הוראות שונות למעבר ומעודדים שינוי מדיניות. האופן הטכני שבו עושים שינוי מדיניות חשבונאית

הוא כעיקרון תיקון רטרוספקטיבי, כלומר תיקון למפרע, כלומר מתקנים את מספרי ההשוואה כאילו שהמדיניות החדשה יושמה מאז ומעולם. לעיתים, תקנים ספציפיים

כוללים הוראות מעבר שונות ודורשים יישום שלא באופן של הצגה למפרע. לדוגמא, , לא מטופל באופן זה בגלל הוראה16מעבר ממודל השערוך לעלות ולהיפך ביאס

ספציפית. הטיפול הוא מכאן ואילך. כלומר ברירת המחדל בעת שינוי מדיניות חשבונאית גם כתוצאה מפרסום תקן חדש

וגם כתוצאה משינוי יזום של החברה, היא הצגה מחדש של מספרי ההשוואה והיתרות. רק אם יש הוראה ספציפית בתקן חדש או בתקן קיים שמאפשרת לחרוג מכלל זה, בעת אימוץ התקן לראשונה )אם זה תקן חדש( או בעת החלפת טיפול,

אם זה תקן קיים, מותר לחרוג מכלל זה.

75

תיאוריה 28.2.2012 - 21 שיעור

– ככלל, שינוי מדיניות חשבונאית לרבות מעבר בין. חריגים לשינוי מדיניות4 )מהימנות +8חלופות מותרות בתקני חשבונאות צריך לעמוד בכללי יאס

רלוונטיות(. לעקרון זה ישנו חריג והוא כאשר תקנים כוללים הוראות מעבר פנימיות שאינן מצריכות עמידה בתנאים אלו, אז ניתן לעבור מדיניות גם בלי להוכיח מהימנות + רלוונטיות. הוראות המעבר של התקנים גוברות גם על

לעניין הצגה מחדש של מספרי ההשוואה בעת שינוי מדיניות8ההוראה של יאס )ברירת המחדל הינה להציג מחדש את הדו"ח הכספי, כולל מספרי השוואה, כאילו המדיניות החדשה יושמה מאז ומעולם(. ישנם תקנים שמאפשרים לא

בעת החלפת מודל המדידה של רכוש38 ויאס 16לעשת זאת, כמו למשל יאס בלתי קבוע ונכס בלתי מוחשי מעלות לשערוך. בעת השערוך לא צריך לעשות תיקון עם מספרי השוואה. חריג נוסף הוא הוראות המעבר בין תקנים חדשים

וישנים או בין תיקונים של תקנים, שלפעמים מאפשרים יישום ומכאן ואילךבמקום יישום למפרע.

התקן כולל הוראה נוספת שהיא חריגה ומאפשרת לחרוג מהאופן הבסיסי שבו מיישמים שינוי מדיניות והוא החרגה של העיקרון כאשר התיקון לא מעשי. הכוונה

היא שלפעמים תיקון של מספרי השוואה כאילו המדיניות החשבונאית יושמה מאז ומעולם עשוי להיות כרוך בקשיים משמעותיים. כך שפרקטית אין דרך סבירה לבצע את ההצגה כפי שנדרש בתקן. לכן, התקן פוטר את החברה

מלבצע הצגה למפרע לגבי אותן תקופות שבהן אין זה מעשי לדעת מה הייתה השפעת התיקון. ההגדרה של "לא מעשי" בתקן הינה שחברה לא מסוגלת

ליישם את הדרישה לאחר עשיית מאמץ סביר. המקרים שבהם הגדרה זו מתקיימת כוללים מקרים שבהם אין רשומות חשבונאיות לתקופות עבר, או

שנדרש לדמיין ולהיכנס לראש של ההנהלה כדי לדעת מה הייתה כוונתה במועד מוקדם או שנדרשים אומדנים שהשתנו מאוחר יותר ושקשה להפריד את השינוי

שקרה בהם באופן אובייקטיבי מערכם הראשוני. במצב שכזה, חוזרים רטרואקטיבית רק עד התקופה המוקדמת ביותר שלגביה התיקון כן מעשי. אנו

נציג את הדו"חות תוך יישום המדיניות החדשה רק מתקופה זו.

גילוי

76

8 שחברה צריכה לתת ביאור מדיניות חשבונאית. יאס 1הזכרנו במסגרת יאס קובע הוראות גילוי נוספות בהקשר של שינוי מדיניות חשבונאית. כאשר חברה

מבצעת שינוי שכזה, נדרש ממנה לתת הסבר מהי מהות השינוי, מדוע הוא נעשה, מהם הסכומים ששונו, מאיזה תקופה יושם השינוי, ככל שלא יושם מאז

ומעולם ומדוע אין זה מעשי ליישם אותו לגבי תקופות מסוימות. כמו כן, נדרש גםלהסביר מדוע המדיניות החשבונאית החדשה מהימנה ורלוונטית יותר.

עוסקות בשינוי מדיניות חשבונאית שלא מבחירת8הוראות גילוי נוספות של יאס החברה, אלא בגלל עדכוני תקנים ותקנים חדשים. לפי התקן, בתקופה שבה

ידוע שתיקונים או תקנים חדשים ייכנסו לתוקף בעתיד, יש לתת לכך גילויבביאורים ולציין האם לתיקון תהיה השפעה מהותית, ומהי ההשפעה האפשרית.

טיפול בטעויות מגדיר "טעויות בתקופות דיווח קודמות" בתור השמטות מדו"חות כספיים8יאס

או מצגים מטעים בדו"חות הכספיים של החברה לתקופות קודמות, שנובעים מכשל בשימוש או בשימוש בלתי נאות במידע מהימן שהיה זמין במועד האישור

של הדו"חות הכספיים לתקופות עבר, ושניתן היה להשיג אותו באופן סביר למועד זה. דוגמאות לסוגי טעויות: טעות מתמטית בדו"חות, השמטה של

עסקאות, נכסים או התחייבויות או גילויים, טעות בפרשנות של תקן, אי יישום של תקן וכו'. באופן כללי, תיקון של טעות אינו נדרש בכל המקרים. לפי הוראות

אם יש בהם אחדIFRSהתקן, דו"חות כספיים ייחשבו ככאלו שאינם מצייתים ל-מאלו:

טעות לא מהותית שבוצעה בכוונה כדי להשיג תוצאה מסויימת בדו"ח.א.

טעות מהותית )אין לכך הגדרה כמותית( – עשויה להשפיע על החלטהב. כלכלית של משתמשי הדו"ח שיש להם ידע סביר, והם קוראים את הדו"ח

בשקידה ראויה. במילים אחרות, כאשר ישנה טעות, אבל הטעות אינה מהותית ולא נעשתה

להצגה מחדש לרבות ביאור הצגה מחדש, כפי8בכוונה, הרי שהדרישות של יאס שיילמד בהמשך, אינן נדרשות. טעויות יכולות להיות בהקשר של הכרה, מדידה, הצגה או גילוי של רכיבים. אם דו"ח כספי כולל טעות שהיא קטנה אך נעשתה

בכוונה אז כן יש לטפל בזה.

, תיקון טעות מהותית או טעות8 – לפי יאס כיצד מתקנים את הטעויות? Retrospectiveשנעשתה בכוונה, נעשה באמצעות הצגה מחדש, שנקראת גם

Restatementשל דו"חות עבר. לפי התקן, הטעות תתוקן בדו"ח העוקב לדו"ח , , יש להציג מאזן פתיחה נוסף, שלישי,Restatementשבו התגלתה הטעות. בעת

לתקופה המוקדמת ביותר שמופיעה בדו"ח. בנוסף, יש לכלול ביאור מיוחדשמסביר מהן השפעות התיקון, ביחס למאזן ולרווח והפסד שפורסמו בעבר.

בישראל, בפועל לא נוהגים לחכות עד לדו"ח הבא על מנת לתקן טעות. כלומר , מתקנים את הדו"ח שבו נעשתה הטעותrestatementברגע שצריך לעשות

לתיקון טעות. כלומר8ומפרסמים אותו מחדש, כשהוא כולל את הוראות יאס הוספת מאזן שלישי במספרי ההשוואה, הוספת ביאור הצגה מחדש וכמובן שגם

נתקן את הטעות. גם בעת תיקון טעות, תקפה ההקלה לפיה לא צריך לתקן את הטעות כאשר זה לא מעשי. כלומר מתקנים את הטעות רק לגבי אותן תקופות שלגביהן זה מעשי.

בישראל, כאשר ישנו תיקון טעות, רו"ח המבקר נדרש להפנות תשומת לבלביאור ההצגה מחדש.

שינוי אומדן חשבונאי

77

הכנת הדו"חות הכספיים מבוססת על אומדנים רבים כגון הפרשה לחומ"ס, הפחתה בגין מלאי איטי / מת, הפרשה לאחריות, תקופת הפחתה של נכסים,

שיטות הפחת וכיו"ב. לפי התקן, החברה תבצע שינוי אומדן ביחס לעבר אם חלו שינויים בנסיבות עליהן מתבסס האומדן או אם התווסף מידע חדש או ניסיון

נצבר. שינוי אומדן לא מצריך תיקון רטרואקטיבי, אלא הוא נעשה מכאן ואילך, מהסיבה הפשוטה שהוא לא קשור לתקופות עבר. ברמת העיקרון, ההבדל בין

שינוי אומדן לתיקון טעות הינו שבעת שינוי אומדן, גם אם טעינו בדיעבד באומדן מסוים, הרי שלמועד האומדן המקורי ששונה, לא היה בידי החברה מידע שמעיד

שהאומדן צריך להיות אחר. כלומר, נכון לאותה תקופת עבר, החברה פעלה כשורה ונכון. דוגמאות לשינוי אומדן: שינוי שיטת / תקופת פחת , שינוי שיעור הפרשה לחומ"ס, שינוי של שיעור החזרות צפוי של מוצרים, שינוי בהחזרות

לצורך תיקון במסגרת אחריות ועוד. חשוב לציין ששינוי תקופת חיים של רכוש קבוע, בנסיבות מיוחדות, יכולה להיחשב גם כתיקון טעות. זה המצב כאשר

למועד האומדן המקורי ששונה היה בידי החברה מידע שהעיד על כך שאורך החיים אחר או שניתן היה להשיג מידע זה בדרך סבירה. למרות זאת, ככלל, זה

בד"כ שינוי אומדן ולא נדרש לתקן את מספרי ההשוואה ויתרות הפתיחה. כאשר קשה להבחין האם מדובר על שינוי מדיניות חשבונאית, תיקון טעות או

שינוי אומדן, וקיים ספק, אנו ניטה לכיוון שינוי אומדן ולא נתקן את הדו"ח.*להסתכל על הדף שחולק בשיעור הקודם.

תיאוריה 6.3.2012 - 22 שיעור

מהותיות לפי הוראות רשות ניירות ערך שחברה נדרשת לתקן42 קובע בסע' 8. יאס 8בשיעור הקודם דיברנו על יאס

שהוא לא8(. הבעיה ביאסrestatementטעויות מהותיות בדרך של הצגה מחדש )

78

8קובע סף ברור לזיהוי טעות מהותיות ביחס לטעות לא מהותית, כל מה שיאס אומר זה שטעות מהותית, תשפיע או צפויה להשפיע על החלטות כלכליות של

משתמשים בדוח שהם בעלי ידע סביר וקוראים את הדוח בשקידה ראויה. של רשות ני"ע עוזרת ומנחה את החברות ואת רואה החשבון99-4החלטה

שלהם כיצד לזהות טעויות מהותיות. לפי מסמך זה טעות יכולה להיות מהותית בגלל סיבה כמותית )מבחן כמותי( או בגלל סיבה איכותית )מבחן איכותי(.

מספיק שרק אחד מהמבחנים יתקיים כדי לקבוע מהותיות, כלומר אם הטעותהיא מהותית מבחינה כמותית זה אמור שהיא מהותית!

או יותר5%המבחן לזיהוי טעות כמותית במובן הכמותי הוא שהטעות מהווה או יותר מההון העצמי. חשוב לציין שהחלטה זו נכתבה2%מהרווח הנקי או

, כך שההון העצמי לא כלל זכויות שאינן מקנות שליטה, כיום ישנהIFRSלפני ה הצעה לעדכן את ההון העצמי והרווח שבמבחן הכמותי כך שהם יהיו ללא

זשמ"ש. בהיבט האיכותי, טעות תחשב כמהותית אם היא משפיעה או עשויה להשפיע על

החלטות כלכליות. הפרשנות מספקת רשימה של אינדיקטורים שעוזרים להבין האם אכן הטעות מהותית בהיבט האיכותי. יש להבין שטעות שהיא מהותית

בהיבט הכמותי לא נדרש לבדוק לגביה, בדר"כ, את המבחן האיכותי, כלומרהמבחן האיכותי רלוונטי בעיקר לזיהוי טעויות מהותיות שלא עמדו בסף הכמותי.

מספר דוגמאות לאינדיקטורים:האם הטעות הופכת רווח להפסד או להיפך..1האם הטעות גורמת לעמידה בהתניות פיננסיות..2האם הטעות משפיעה על תגמול ההנהלה..3האם הטעות נוגעת לעסקה מול צד קשור כגון בעל שליטה..48האם מדובר על טעות בכוונת תחילה, קריטריון זה מוזכר גם ביאס.5 האם הטעות עשויה לפגוע בהשוואתיות אם תוצאות עבר של החברה או.6

בהשוואתיות מול מתחרים. האם הטעות עשויה להשפיע על המלצות אנליסטים למשל בגלל שבאמצעות.7

הטעות החברה עומדת בציפיות האנליסטים.

79

Ifric 18העברות של נכסים מלקוחות – מבוא

בתעשיות מסויימות מקובל שחברה תקבל מלקוחותיה או ממישהו אחר פריט רכוש קבוע וזאת במטרה לספק ללקוחות שירות מסויים. דבר זה נפוץ מאוד

בתעשיית התשתיות לדוגמא חשמל ותקשורת.דוגמאות נפוצות:

חברת תקשורת יכולה לקבל מהקבלן של פרוייקט מסויים ארון תקשורת כדיא.לספק שירות תקשורת לפרוייקט.

חברת החשמל יכולה לקבל מהקבלן מבנה שכונתי לצורך ממסר.ב.

חברת תקשורת יכולה לקבל מהלקוח מחשבים וציוד אלקטרוני כדי להשתמשג.בהם לאספקת שירות לאותו לקוח.

לפעמים במקום לקבל רכוש קבוע החברה מקבלת מזומן מוגבל שמיועד אך ורק לשם רכישת הרכוש הקבוע או הקמתו. הפרשנות עוסקת בשאלה כיצד יש לטפל באותם פריטי רכוש קבוע או מזומן מיועד מבחינת יצירת נכסים בדוח על

המצב הכספי ומבחינת הכרה בהכנסה.

תחולה: כנכס16הפרשנות חלה רק על פרטי רכוש קבוע. רכוש קבוע מוגדר ביאס

מוחשי המוחזק לצורך יצור או מנהלה בעל אורך חיים של יותר מתקופה אחת. הפרשנות חלה אם פרטי הרכוש הקבוע מתקבלים מלקוחות או אם מה

שמתקבל בחברה הוא מזומן שמיועד ומוגבל אך ורק לשם רכישת הרכוש הקבועשישמש את החברה לאספקת השירות.

הפרשנות חלה גם אם מי שמעביר את הרכוש הקבוע הם לא הלקוחות שיקבלואת השירות, אלא לדוגמא הקבלן שבנה את הפרוייקט.

80

הטיפול החשבונאי: השאלה הראשונה שנשאל את עצמנו היא האם הפריט שהתקבל עונה על.1

הגדרת נכס שבמסגרת המושגית. הפרשנות מהווה דוגמא יפה לשימוש במסגרת המושגית כדי לפתור סוגיה חשבונאית וניתן היה להגיע לתוצאה דומה למה שקובעת הפרשנות גם באמצעות המסגרת המושגית בלבד. לפי המסגרת

המושגית נכס הוא משאב הנשלט ע"י החברה ושצפוי להניב לה הטבות כלכליות. לפי הפרשנות ההטבות הכלכליות הן בדרך כלל היכולת לספק לצרכן

9-10 סע' שליטהאת השירות, המבחן החשוב יותר בהקשר שלנו הוא מבחן ה לפרשנות קובעים ששליטה יכולה להיות מושגת בכמה דרכים חלופיות. צריך

לבחון את מכלול הנסיבות.לפי הפרשנות ניתן להשיג שליטה באמצעות:

בעלות משפטית.א.

גישה לתשתית, אפילו אם אין בעלות משפטית ניתן להשיג שליטה ע"י יכולתב. גישה בלתי מוגבלת לרכוש הקבוע המועבר למטרות: תחזוקה, החלפה,

אספקת שירות ללקוחות נוספים. יכולת למכור את התשתית או להחליף אותה, לשעבד אותה או לחלק אותהג.

בעין. אם מגיעים למסקנה שהרכוש הקבוע המועבר לא עונה על הגדרת נכס עוצרים

ולא צריך לעשות כלום. בשלב השני נשאל את עצמנו האם הרכוש הקבוע העובר לחברה תמורת.2

לשירות כלשהו. המשמעות של קריטריון זהמתמשכתהתחייבות לספק גישה היא לבחון האם החברה מחוייבת לספק ללקוח שירות לתקופה מסויימת ואותה

מחוייבות קשורה להעברת הנכס לחברה. לדוגמא: נניח שבעקבות העברת הנכס החברה התחייבה לספק ללקוח גישה

לשירותי טלפוניה למשך עשר שנים. במקרה זה ברור שיש מחוייבות. דוגמא נוספת: החברה מחוייבת מכח דרישה חוקית באותה מדינה לספק שירות

במחיר אחיד לכל האזרחים. במצב כזה יש לחברה מחוייבות אבל היא אינה נובעת מהעברת הנכס ולכן בהקשר של הפרשנות וכפי שנראה בהמשך מכירים

מיידית. בכל ההכנסה דוגמא נוספת: בעקבות העברת הנכס החברה מספקת שירות ללקוח לתקופה מסויימת במחיר נמוך יותר ממה שהיא הייתה גובה אם הלקוח לא היה מעביר

לה את הנכס. במצב כזה מדובר על אינדיקציה לכך שהעברת הנכס יצרה מחוייבות לספק גישה מתמשכת במחיר מופחת ולכן נפרוס את ההכנסה. לפי הפרשנות אם אין לחברה מחוייבות לספק גישה מתמשכת שמיוחסת להעברת

הרכוש הקבוע, החברה צריכה להכיר ברכוש הקבוע כנכס לפי שוויו ההוגן כנגדהכנסה

ח' רכוש קבועז' הכנסה

הסיבה שההכנסה נרשמת בגובה השווי ההוגן של הרכוש הקבוע היא העיקרון לפיו הכנסה נרשמת לפי השווי ההוגן של מה שהחברה קיבלה או18ביאס

זכאית לקבל. הסיבה שבכלל נרשמת הכנסה היא שיש גידול בנכסים נטו של החברה )לפי המסגרת המושגית( וכן ניתן לומר שיש כאן החלפה של סחורה או

. 18שירות שאינם דומים לפי יאס במקרה שבו יש לחברה מחוייבות לספק גישה מתמשכת, יש לפרוס את ההכנסה

לאורך תקופת המחוייבות הצפויה. לפי הפרשנות אף פעם תקופה זו לא תהיהארוכה ממשך החיים הכלכלי של הרכוש המועבר.

פק' היומן:בעת קבלה:

81

ח' רכוש קבועז' הכנסה מראש )סוג של התחייבות(

שנה לאחר מכן:ח' הכנסה מראש

ז' הכנסה

בשני המקרים אין לשכוח שישנם הוצאות פחת רגילות על הרכוש הקבועהמועבר.

דוגמאות: הדוגמאות הבאות מופיעות בשינויים קלים גם בפרשנות עצמה )נכנסהלראשונה לסילבוס(

חברת תקשורת – חברת תקשורת מקבלת ארון תקשורת מהקבלן כדי לחבר אתא. הפרוייקט לרשת הכבלים. החוק באותה מדינה לא מחייב את החברה הספציפית לספק שירות לדיירי הבניין. הנח כי החברה מקבלת גישה לארון התקשורת והיא

יכולה לתחזק אותו, להחליף את הציוד ולספק באמצעותו שירותים נוספים ללקוחות הבניין ו/או ללקוחות אחרים. תמורת קבלת ארון התקשורת החברה

שנים לבניין.10התחייבה לספק שירות למשך

פתרון: ראשית, רואים בנתון שארון התקשורת מצוי בשליטת החברה מכיוון שיש לה גישה לתשתית. מבחינת עיתוי הכרה בהכנסה רואים שיש מחוייבות לאספקת גישה מתמשכת ועל כן נכיר ברכוש קבוע כנגד הכנסה מראש )התחייבות לספקשירותי תקשורת( ונכיר בהכנסה לאורך תקופת המחוייבות כנגד הכנסה מראש.

בנתוני אותה דוגמא הנח שהחוק באותה מדינה היה מחייב את החברה לספקגישה מתמשכת )לשירות( לכל התושבים במחיר אחיד לעשר שנים.

פתרון: גם במקרה זה יש מחוייבות אבל היא לא מיוחסת להעברה של הרכושהקבוע ולכן מכירים בהכנסה מיידית ביום ההעברה של הרכוש הקבוע.

– החברה מתקשרת בהסכם למתן שירותי מחשוב ומערכות מידעITחברת ב. לחברה אחרת, כאשר כחלק מההסכם, הלקוח מעביר לחברה בעלות על ציוד המחשבים הישן שלו כדי שהחברה תעשה בו שימוש לשם אספקת שירות לאותו

לקוח. לפי מחירון החברה אם העסקה לא הייתה כוללת העברה של רכוש והחברה הייתה צריכה לקנות בעצמה את ציוד המחשבים מחיר השירות היה

גבוה יותר. במקרה זה רואים שישנה מחוייבות לספק גישה מתמשכת במובן זה שהמחיר נמוך יותר בגלל ההעברה, כלומר יש קשר הדוק בין ההעברה לבין המחוייבות

לספק את השירות במחיר נמוך יותר, כלומר נכיר בהכנסה לאורך תקופת המחוייבות. )אם המחיר היה מחיר שוק אז ייתכן וזה היה מהווה אינדיקציה שאין

מחוייבות ואז ייתכן ונכיר בהכנסה מיידית(.

צינור משותף – במדינה משותפת קבלן שמסיים בניה של בניין מחבר את צינורג. המים של הבניין המשותף כך שחלק מהצינור המשותף מחובר לצינור חברת

המים הלאומית. חברת המים לא יכולה לגשת לפי רצונה לצינור שבבניין המשותף שכן אין לה בעלות עליו ודיירי הבניין יכולים לחסום את גישתם לצינור

המשותף. במקרה זה, לחברת המים אין נכס שכן אין לה שליטה על הנכס המועבר ולכן

לא רושמים כלום.

82

תיאוריה 13.3.2012 - 23 שיעור

הכרת הוראות הרשות לני"ע )לא למבחן(

מבוא לרשות ני"ע בישראל יש מספר הוראות חשובות שקשורות בדיווח כספי. הוראות אלה עוסקות במתכונת ההצגה של הדוח הכספי, הביאורים, הדוחות המצורפים

ועוד. , אבל הן רלוונטיות לדיווח הכספי בארץ. הוראותIFRSהוראות אלה מקורן אינו ב

אלה תקפות רק לגבי תאגידים מדווחים. תאגיד מדווח הינו חברה ציבורית, כלומר נסחרות בבורסה וגם לגבי חברות שרק אגרות החוב שלהןשמניותיהחברה

נסחרות בבורסה שמהוות חברות פרטיות אבל מהוות גם תאגידים מדווחים בבורסה. כל התאגידים המדווחים בבורסה ובכלל זה חברות ציבוריות וחברות אג"ח – מדווחים

.2008 באופן מנדטורי החל מרבעון ראשון IFRSלפי כללי ה

.IFRS אלה בדר"כ מהוות תוספות ל IFRSההוראות של הרשות לא סותרות את , למשל דוחות סולו.IFRSישנם תחומים שבהם הוראות הרשות כן סותרות את ה

83

במקרים אלה היישום של ההוראה הוא מחוץ לדוח הכספי כדי לא לסתור את הIFRS :בשיעורים הקודמים כבר הזכרנו חלק מההוראות בהקשרים שונים .

מספרי השוואה- גילוי על תביעה או תלויה אחרת שסיכויי ההתממשות שלה קלושים, אבל עשויה-

להעמיד בספק )אם תתממש( את עיקרון העסק החי.(ias8הוראות הרשות לגבי מהותיות )מתייחס ל -

דוחות כספיים נפרדים )סולו( דוחות סולו הם דוחות כספיים שבהם החברה לא מאחדת חברות בנות וההשקעה

כברירת מחדל לא מחייבים הצגת דוחותIFRSבהן מוצגת בשורה נפרדת. תקני ה מכילים הוראות מפורטות כיצד להכין דוחותIAS27 ב 38-40סולו, אבל סעיפים

, אם החברה בוחרת לעשות כן. על פי הוראות אלה, ההשקעהIFRSסולו לפי ה בחברות בנות, חברות בשליטה משותפת וחברות כלולות בדוח הסולו היא לפי אחת

משתי חלופות: הצגה לפי עלות או הצגה לפי שווי הוגן. כאשר לחברה יש זכות לקבל דיבידנד מחברות אלה, נרשמת הכנסה מדיבידנד

בדו"ח רווח והפסד סולו. במועד זה, יש גם לבדוק ירידת ערך להשקעה בחברה. בישראל, הצגת דוחות סולו נדרשת ככלל, מכל התאגידים המדווחים גם בדוחות

הרבעוניים וגם בדו"ח השנתי. עם זאת, דוחות הסולו שבישראל אינם ערוכים לפי , אלה לפי הוראות שונות של רשות ני"ע. דו"ח הסולוIAS27 לתקן 38-40סעיפים

-ג לתקנות9מבוקר גם הוא ע"י רו"ח ובחוות דעתו נאמר ש"הדוח ערוך לפי תקנה (.IFRS" )ולא בהתאם ל1970ני"ע )דוחות תקופתיים ומידיים( התש"ל

על פי הוראות הרשות, ההשקעה בחברות כלולות, מאוחדות ושליטה משותפת מוצגת בשיטת השווי מאזני )אקוויטי(. דבר זה גורם לכך, שההון העצמי ללא זשמ"ש

הוא בדומה למאוחד – הכנסות נרשמות לפי שיטת השווי המאזני ולא בעת זכאות.IFRSלדיבידנד כמו ה

דוחות סולו חשובים בשני היבטים עיקריים: בעיקר לצורך ניתוח של חברות החזקה. למשל, בחברה שיש לה החזקות.1

בשליטה על תחומי פעילות לא קשורים בחברות סחירות בבורסה, הרבה יותר נוח לתמחר את החברה לפי דו"ח הסולו. לוקחים את מה שיש בחברה סולו

מתוך דוח הסולו, מוסיפים את שווי ההשקעה בחברות הסחירות בתוספת פרמייתשליטה.

במצבים של מצוקה פיננסית – במצבים כאלה יש משמעות גדולה להפרדה.2 המשפטית בין החברות. למשל חברה בת גרעונית לא באמת יכולה "לרושש" את חברת האם בגלל ההפרדה המשפטית, אלא אם יש ערבות. למרות זאת, בדו"ח המאוחד היא יכולה אפילו להפוך את ההון העצמי לשלילי. לחלופין, ייתכן מצב

שאין מעבר חופשי של דיבידנדים בין החברות בקבוצה, בגלל מגבלות שונות. גםסיבה זו מפריע לתפישת החברה במאוחד ומצריך שימוש בדוח סולו.

במצבי מצוקה פיננסית קיימת חשיבות לערבויות שונות שהועמדו בתוך הקבוצה. ערבויות אלה מהוות עסקאות פנימיות במאוחד, כך שלמעשה הן מבוטלות. אולם,

מבחינה כלכלית יכולה להיות להן משמעות על שווי החברה )הסולו(. יש להציג ערבויות אלה לפי שווי הוגן ודבר זה תורם במצביםIFRSבדוח סולו לפי

-ג( לא כולל9שבהם קיימת מצוקת נזילות בחברות שבקבוצה. דוח סולו ישראלי )התחשבות בערבויות כאלה, כך שבעיה זו לא מקבלת טיפול.

תזרים מזומנים חזוי בשיאה של תקופת המשבר הכלכלי, רשות ני"ע פרסמה, באופן ייחודי, הוראות אשר תקפה לגבי חברות שהנפיקו אגרות חוב לציבור, כאשר הוראה זו חייבה חברות שיש להן סימני אזהרה מסויימים לכלול במסגרת הדוח הרבעוני / שנתי, סעיף נוסף שבו

יכלל תזרים מזומנים חזוי על בסיס סולו לתקופה של שנתיים מיום המאזן של הדו"ח.

84

בדו"ח תזרים זה יש להפריד בין מקורות ושימושים על בסיס סולו והוא כולל כותרותכגון:

מזומנים מפעילות שוטפת-דיבידנדים מחברות מוחזקות-תשלומי אגרות חוב-תשלומי הלוואות ולקיחת הלוואות חדשות-השקעה ברכוש קבוע-

דוח תזרים מזומנים החזוי, אינו מבוקר / סקור והוא לא מהווה חלק מהדוח הכספי, אלא מדוח הדירקטוריון כחלק מההסברים של ההנהלה. סימני האזהרה שעשויים

להצריך הצגת דוח תזרים חזוי כוללים:גרעון בהון העצמי..1הפניית תשומת לב של רואה החשבון על רקע קשיים פיננסיים .2גרעון בהון החוזר + תזרים שלילי מתמשך מפעילות שוטפת..3

דרך אגב, אם רואה חשבון המבקר כלל הערת עסק חי לגבי החברה, לא נדרשתהצגת תזרים חזוי, שכן ברור למשקיעים שקיימת בעיה

דו"ח פרופורמה אירוע פרופורמה מוגדר בתקנות ניירות ערך כאירוע שבמסגרתו תאגיד מדווח רוכש

או מוכר במהלך התקופה השוטפת או בסמיכות לתאריך המאזן או לאחריו, או יותר מהמאזן או30%כשהפעילות או הנכסים הנמכרים / נרכשים מהווים

מהרווח לפני השינוי. אם מתרחש אירוע פרופורמה בנוסף לדוח הכספי הרגיל, גם דוח כספי פרופורמה

)כולל ביאורים(. דוח כספי פרופורמה מבוקר ע"י רו"ח. ישנם מקרים שנתוני הפרופורמה נכללים בתוך הביאורים של הדוח המאוחד כביאור פרופורמה, במקום

להציג דוח נוסף. דוח פרופורמה נדרש כדי שמשקיעים יוכלו להבין מהי ההשפעה של אירוע מסויים על החברה, לדוגמא: נניח שהחברה רכשה פעילות מסויימת המניבה הכנסות של

ש"ח בכל200,000 ₪ החברה הניבה לפני רכישת הפעילות החדשה 100000שנה.

₪ החל מהשנה המלאה100,000ההכנסות המאוחדות צפויות לעמוד על הראשונה לאיחוד, אך מספרי ההשוואה לא מותאמים בדוח המאוחד, לכן לכאורה

(, אך צמיחה זו מקורה300 ל 200 )מ 50%תהיה צמיחה בהכנסות בשיעור של במיזוגים ורכישות ולא בגידול אמיתי בפעילות החברה. מסיבה זו נדרש גם דוח

פרופורמה, שבו גם מספרי ההשוואה יותאמו כאילו שרכישת הפעילות נעשתה מאז גם במספרי ההשוואה.300,000ומעולם ואז לא יהיה גידול בהכנסות שיעמדו על

מצב נוסף, שבו פרופורמה נדרשת, הוא למשל כאשר חברה יוצאת לעסקה מסויימת כגון הנפקה והכנסת פעילות ולתאריך המאזן העסקה טרם יצאה אל

הפועל אך היא צפויה להיות מושלמת, תוך תקופה של עד שלושה חודשים. במצב כזה, הדוח הכספי המאוחד צופה פני עבר וכלל אינו כולל את תוצאות רכישת

.IPOהפעילות וההנפקה. זה לעיתים המצב לפני הנפקה ראשונה לציבור במצב כזה, גם המאזן חסר חשיבות אם כל הפעילות טרם הוכנסה לחברה ולכן

נדרש להציג גם מאזן פרופורמה ולא רק רווח והפסד פרופורמה. יש הוראת גילוי מצומצמת מאוד שקשורה לאירועי פרופורמה. לפי סע' בIFRSגם ב

, כאשר ישנו צירוף עסקים מהותי במהלך השנה, נדרש לומרIFRS3 לתקן 2 יז64 מה היו ההכנסות והרווחים אילו צירוף העסקים היה מתרחש בתחילת התקופה. זהו גילוי מצומצם מאוד ביחס להוראות הגילוי הרגילות של פרופורמה שהצגנו לעיל, לא

נדרש להציג מאזן, מספרי השוואה, ביאורים וכן לא נדרש להציג את המרכיבים

85

המפורטים של רווח והפסד. גילויים אלה כן נדרשים בדוח פרופורמה לפי הוראותהרשות.

86