מעמדן של זכויותהעובדים

במסגרת הליך הבראתחברהתוכן עניינים

עמודנושא1מבוא4 : הליכי פירוק מול הבראת חברה 1 פרק

4א. האישיות המשפטית של החברה4ב. פירוק חברה

5ג. הבראת חברה6ד. מהם השיקולים בקבלת ההחלטה אם לפרק חברה או לנסות להבריאה?

9 : ההצדקות לחיזוק מעמדן של זכויות העובדים 2 פרק 9א. ההיבט החברתי בקבלת החלטה על הבראת חברה

14ב.ההיבט הקנייני בקבלת החלטה על הבראת חברה16ג. ההיבט הכלכלי בקבלת החלטה על הבראת חברה

19 :הדין בישראל 3 פרק 19א. מבוא

19ב. הצעה לרפורמה בדיני הבראת חברות1

20ג. דרכים לשיקום חברות22ד. מעמד חוזה העבודה האישי והקיבוצי

25ה. הזכות לפיצויי פיטורים26ו. דין קדימה

28ז. זכאות לגמלת ביטוח לאומי במסגרת הליכי פירוק חברה30ח. זכויות העובד במקום העבודה

30ט. סמכות השיפוט32 : משפט משווה 4 פרק

32א. מבוא32ב. סקירת ההסדרים השונים

36ג. דין קדימה במשפט המשווה38ד. מוסדות ערבות לשכר בדין הזר

: ההסדר המוצע בנוגע למעמד העובדים בהליך של 5 פרק שיקום החברה

40

45סיכום47ביבליוגרפיה

מבוא

סיום חייה של חברה יכול להתרחש באופנים שונים. יש חברות המגיעות ל"שיבה טובה", חברות אשר בעלי העניין מחליטים משיקולים שונים להביא לקיצן. לעומתן, יש חברות אשר קיצן בא בעקבות קשיים כלכליים, ניהול כושל או מחלות אחרות,בהתחייבויותיה לעמוד יכולה היא אין שבו למצב החברה את מביאות אשר

. 1הכספיות

.17, עמ' 2003 התשס"ג-הגנה על זכויות עובדים במסגרת הבראת חברות,מ' הורוביץ )סלומי(, 1

2

היכנסה של חברה להליך של חדלות פירעון הינו מאורע טראומתי, הדומה למחלה קשה, אשר במקרים רבים מביאה למותו של החולה. במצב זה נדרשת החברהולהבריא את לנסות ואפשרי ראוי וביניהן ההחלטה האם לקבל החלטות קשות החברה או שמא נדרשת "המתת חסד" אשר תמזער את הנזקים של כל הנוגעים

בדבר.

חדלות פירעון הינו מצב אשר אין די בנכסיה של החברה כדי לכסות על חובותיה והוא עלול להוביל לפירוק. פירוק חברה הוא הליך שמטרתו להביא לידי חיסולה של חברה וחלוקת נכסיה בין הנושים השונים. כמו למותו של אדם, גם למותה של חברה יש השפעה על רבים: עובדים התלויים בה כמקור פרנסה, סוחרים המספקים לה חומרי גלם, גופים שנהגו לעשות עימה עסקים ובעלי חוב שהחליטו להשקיע בה את

כספם. לפיכך, לא בכל מקרה של קושי כלכלי חולף, יש להכריז על פירוקה.

ישנם מקרים שבמקום לפרק חברה נעשה ניסיון לשקמה. הליך של שיקום מהווה למעשה אלטרנטיבה לפירוקה של החברה. המטרה של הליך השיקום היא לספק לחברה מרחב נשימה אשר יאפשר לה להיכנס להליך של התייעלות, ובכך יוציאה

.2ממצב של חדלות פירעון

ההחלטה לנקוט בהליך של שיקום היא החלטה מורכבת אשר נובעת, בין היתר, מההנחה כי ההשקעה הכרוכה בניסיון לשקם את החברה תניב תשואה גדולה יותר בעתיד. גם במידה ומתקבלת החלטה לשקם את החברה, חזרתה לפסי רווחיות אינם מובטחים. הליך השיקום מעלה סוגיות משפטיות מורכבות ומחייב את החברה לערוך צעדי התייעלות מכאיבים, אשר מחייבים את בעלי העניין השונים בחברה, ביניהם העובדים, לערוך וויתורים אישיים. דרכים חלופיות אלו לא היו קיימות מאז ומתמיד. במשך שנים רבות חברה שהגיעה למצב של חדלות פירעון הייתה חייבת

להתפרק ולחלק את נכסיה בין הנושים השונים.

במצב של חדלות פירעון, בעלי עניין שונים מתחרים על משאביה המוגבלים של החברה, ובכללם קבוצת העובדים, קבוצת הנושים, בעלי המניות והנהלת החברה.

מ' הורוביץ וא' נורי, "שיוויון כוחות במשא ומתן בין השקם לבין ארגון העובדים באספלקריה של עיקרון2 )תשס"א – תשס"ב(מאזני משפט ב לקוד האמריקאי" 11 לפרק 113היעילות הכלכלית – ניתוח סעיף

246.

3

גדול, כשכל קבוצה שואפת אל מטרות שונות. קבוצת הוא בין הקבוצות השוני עובדי של מייצגת והן חוב בעלת הן בהיותה הקבוצות מיתר מיוחדת העובדים החברה. כבעל חוב מעוניין העובד לקבל את מלוא סכום החוב המגיע לו, וכעובד הוא מעוניין לשמור על זכותו לביטחון תעסוקתי. כפל תפקידים זה הגלום בקבוצת

העובדים יוצר, לעצמו, קונפליקטים בתוך קבוצת העובדים.

המציאות, בה יתפקדו עובדיה של חברה כושלת הנמצאת בפירוק, עוטה מסך כבדעם שנחתמו החוזים קיום התנאים על מתמיד ואיום יציבות אי וודאות, אי של העובדים. מטרת קיומה של החברה כאמצעי להשאת רווחיהם של בעלי המניות,– תשלום היא התחלפה בתכלית אחרת מוצתה. מנהלי החברה, שהנחתה את תביעותיהם של בעלי החוב על פי קוד שאמור לשקף את עיקרון הצדק החלוקתי. תוחלת תרומתו של ההון האנושי להתפתחות החברה בעתיד כבר אינה כלי מיקוח. העובדים ניצבים בשורה אחת עם בעלי התביעות האחרות. עליהם לשאת ולתת על המשך העסקתם הזמנית, ועל תנאי פרישתם, עם בן שיח חדש שייעודו שונה מזה

.3של ההנהלה בהיות החברה עסק חי

התנודות החריפות בכלכלה העולמית בעת האחרונה, אשר השפיעו גם על המצב הכלכלי במדינת ישראל, הביאו לקריסתן של עשרות חברות במשק המקומי וחייב חברות רבות לעבור תהליכי ייעול מכאיבים. עובדה זו מחזקת ביתר שאת את שאלת

.4זכויותיהם של העובדים במסגרת הליכי הבראה

ההגנה שמעניק המשפט לזכות מסוימת נגזרת ממעמדה בפירמידת הנורמות. זכות בעלת מעמד על חוקי זוכה למעמד גבוה יותר מזכות הקבועה בחקיקה נמוכה יותר ועל כן יש שוני בהגנה הניתנת ע"י שיטת המשפט לזכויות אלו. כדי לנסות לפתור את התחרות בין הנושים השונים על הנכס המוגבל, יש להעריך את מעמדן הנורמטיבי של הזכויות המתנגשות ובהתאם לכך לבחון את הסדר חלוקת נכסי החברה בעת חדלות פירעון. ככל שזכויות העובדים מתבססות על מעמד נורמטיבי גבוה יותר, כך

ראוי יותר להעניק להן הגנה חזקה יותר ולהפך.

שנתון ה' בר-מור "השפעת השינוי באישיותה המשפטית של החברה בפירוק על מעמד העובדים", 3.49( 1995ה )תשנ"ה משפט העבודה

,הפרקליט מזמ' הורוביץ, "מעמדן של זכויות העובדים בעת שיקומה של חברה – המצוי והרצוי" 4.148חוברת א' )תשס"ב( עמ'

4

בעבודה זו אבחן איזו הגנה ראוי להעניק לעובדים בעת שיקומה של חברה, ובאילו בפרק הראשוןדרכים ניתן לפתור את ניגודי האינטרסים בין בעלי הזכויות השונות.

אציג את ההבחנה בין הליך של פירוק לבין הליך של הבראה. הליך של פירוק מבקש להביא לידי סיום יעיל ביותר של חיי החברה ומגלם, למעשה, את הגישה שבאה להגן על זכותם של הנושים השונים ועל חובם. הליך ההבראה, לעומת זאת, מבטא בין היתר את זכותם של העובדים על מקום עבודתם. לאחר מכן, אבחן את

השיקולים הרבים והמנוגדים לבחירה בין כניסה להליכי פירוק לבין הליכי הבראה.

השני זכויותבפרק של מעמדן את לחזק יש כי לטענה ההצדקות את אציג , העובדים. בחינה זו תיערך במס' היבטים. ראשית, ההיבט החברתי – בחלק זה אבחין בין הזכויות החברתיות לבין הזכויות הפוליטיות. לאחר מכן, אציג טיעונים לכך כי אין הצדקה לכך כי הזכויות הפוליטיות יהיו בעלות מעמד נורמטיבי גבוה יותר מאלו של הזכויות החברתיות. זאת בין היתר, לאור הנימוק כי במקרים רבים הכרה בזכויות חברתית מהווה בסיס למימוש הזכויות הפוליטיות. שנית, ההיבט הקנייני – במישור זה אציג את הטענה כי לצד זכותם הקניינית של בעל הנכס ושל הנושים המובטחים, קיימת גם לעובדים זכות קניינית ועל כן על שיטת המשפט להעניק לעובדים הגנה המשקפת מעמד זה. שלישית, ההיבט הכלכלי – על פי טענת המצדדים בהענקת עדיפות מוחלטת לנושים המובטחים, חיזוק מעמדם של העובדים יביא לחוסר יעילות כלכלית. בחלק זה אציג תיאוריות כלכליות חדשות, אשר מתחשבות גם בשיקולים

של צדק חלוקתי וברווחה.

השלישי ההגנהבפרק סוג ואת הישראלי במשפט הנוהג ההסדר את אבחן , המוענקת בפועל לבעלי הזכויות השונות. כפי שנראה, הדין הישראלי סובל מחוסרבעת כך, על יתירה על הפסיקה. כולו ומבוסס שיקום החברות בנושא בהירות של מעמדם חיזוק לטובת בבירור נוטה המשפט השונים, הנושים בין התנגשות הנושים המבוטחים ושל בעל הנכס. גישה זו נובעת מהתפיסה המשפטית בישראל

הרואה בקניין ביטוי של שליטה.

, אסקור את הדין הנוהג במשפט המשווה. בשנים האחרונות, ברובבפרק הרביעי מדינות העולם השתנה הגישה להליכי חדלות פירעון, ומדינות שונות אימצו הליכיםבדין כך למשל ולנסות להציל את המפעל. מפירוק להימנע חלופיים שמטרתם

5

האמריקאי, ישנן דרישות שהנאמן חייב למלא טרם פנייתו לביהמ"ש לקבלת אישורבין הקבוצות השונות יחסי הכוחות בין איזון נוצר לדחיית ההסכם הקיבוצי. בכך בהליך המו"מ בין הצדדים וכן נמנעת התערבות ישירה של ביהמ"ש במו"מ, אשר

כרוכה בעלויות גבוהות.

, יוצע הסדר אשר יעניק הגנה לזכויות העובדים, וזאת לאור המסקנהבפרק החמישי כי לא ניתן להצדיק עליונות מוחלטת של הנושים המובטחים ושל הנאמן, כפי שנהוג כיום. מוצע לערוך איזון חדש בין הזכויות המתנגשות בהליכי ההבראה כך שיבטא את יחסיות זכויותיהם של הנושים השונים. ההסדר מתייחס הן לזכויות העובדים כנושים והן לזכויות העובדים לביטחון תעסוקתי. והוא מתבסס על הסדרים קיימים במשפט

המשווה, בדגש על ההסדר הנוהג בדין האמריקאי.

: הליכי פירוק מול הבראת חברה 1 פרק – המשפט מעניק לחברה אישיות משפטיתהאישיות המשפטית של החברהא.

משל עצמה. אירוע של פירוק חברה הינו סדרה של הליכים משפטיים אשר מוביליםאישיות של למהותה באשר לתפיסה משפטית. כאישיות החברה של לחיסולה משפטית זו, ישנה השלכות לעניין הגדרת מעמדם של בעלי התביעות כלפי החברה,

. 5לרבות העובדים

האישיות המשפטית מוגדרת כתופעה בעולם המשפט, אשר הדין מעניק לה כשרות, קרי זכויות וחובות. המאפיינים העיקריים של הכשרות המשפטית הינם, בין היתר, אחריות מוגבלת של הפרטים היוצרים אותו, הכושר לתבוע ולהיתבע, הכושר לרכוש

נכסים ועוד. עולה השאלה האם הכרזת הפירוק, פוגעת במאפיינים אלו.

שנתון ה' בר-מור, "השפעת השינוי באישיותה המשפטית של החברה בפירוק על מעמד העובדים", 5.49( 1995ה )תשנ"ה משפט העבודה

6

המאפיין המובהק ביותר של האישיות המשפטית הינו האחריות המוגבלת. בהתאם , אחריות המשתתף מוגבלת עד כדי הסכום6)א( לפקודת החברות247סעיף ל

שעדין לא פרע. קרי, נכסיהם הפרטיים של בעלי המניות מוגנים הן כלפי החברה והן כלפי הנושים אף בשלב הפירוק. לעומת זאת, חל שינוי במאפיינים האחרים. למשל,לאישור כפופה מניות העברת כל עסקיה, ניהול את מפסיקה בפירוק חברה ביהמ"ש, כל הליכים כנגד החברה מעוכבים. נשאלת השאלה האם יש בשינויים אלו

כדי להשפיע על האישיות המשפטית.

פי האחריות2על המשפטית, האישיות להגדרת הקיימות העיקריות הגישות המוגבלת היא רכיב דומיננטי בהוויתה של האישיות המשפטית. כפי שעולה מסעיף

לפקודת החברות, הגבלת האחריות נותרת בעינה בשלב הפירוק ונושי החברה247 לא רשאים לרדת לנכסיהם הפרטים של בעלי החברה. לפיכך, אין להשקיף על

האישיות המשפטית כיצור שונה מזה שהיה בעת שהוקם.

ביהמ"ש העליון הגיע לתוצאה זהה כאשר קבע, כי צו פירוק אינו מחסל את החברה . לפיכך,7אשר ממשיכה להתקיים כגוף עצמאי עד שביהמ"ש מצווה על חיסולה

מבחינת מאפיינה של האישיות המשפטית של החברה אין בסיס להשקיף על הליכי.8הפירוק כמעשה שיש בו לשנות את מעמדם המשפטי של העובדים

- הוא הליך שמטרתו להביא לידי חיסולה של החברה ולחלוקתפירוק חברהב. נכסיה בין הנושים תוך כדי שמירה על האינטרסים של הנושים. במקרה של פירוק מתמנה מנהל עזבון אשר מכונה מפרק, הנוטל לידיו את הפיקוח על ענייני החברה. המפרק מממש את רכושה של החברה, ופורע את התחייבויתיה ולאחר מכן מחלק

את היתרה בין בעלי המניות השונים. יחולו דיני פשיטת רגל בכל הנוגע לזכויותיהם9עם היכנסה של חברה להליכי פירוק

ב לקבוע בהתאם כספם, בקבלת השונים הנושים לפקודת353סעיף של . במסגרת הליכים אלו על המפרק לממש את נכסי החברה ולחלקם ביןהחברות

הנושים השונים. ישנם שני כללים יסודים: הראשון, "כלל השיוויון" בין הנושים השונים

716, נ"ח תשמ"ג 1983 פקודת החברות )נוסח חדש(, התשמ"ג – 6.409, 399 )בפירוק(, פ"ד י"ז החברה המרכזית לשיכון ובנין בע"מ נ' מפרק "פלרוד" 347/62 ע"א 7 שנתון ה' בר-מור, "השפעת השינוי באישיותה המשפטית של החברה בפירוק על מעמד העובדים", 8

.55( 1995ה )תשנ"ה משפט העבודה .205, עמ' 2003", התשס"ג-הגנה על זכויות עובדים במסגרת הבראת חברותמ' הורוביץ )סלומי(, " 9

7

לפיו כאשר נפסקים ההליכים לאף נושה אין עדיפות על נושה מסוגו. כלל זה אינו לפקודת פשיטת20סעיף חל על נושים בעלי שיעבודים מובטחים, כפי שעולה מ

הנושים. 10הרגל כל נחלקים לפיו "העדיפות המוחלטת" כלל הוא השני הכלל לקבוצות בעלות דרגות עדיפות שונות. כל קבוצה זכאית לפריעת חובה עד תומו

לפני כל קבוצה אחרת, המדורגת בדרגה נחותה ממנה.

- במסגרת הליכי פירוק קיים יחס הירככי ברור בעת חלוקתסדר קדימויות בפירוק נכסיה של חברה חדלת פירעון בין נושיה. כפי שיפורט להלן, ישנו סדר עדיפויות שעל

פיו מחולקת עוגת הנכסים של חברה הנמצאת בהליכי פירוק:נושה מובטח בעל "שעבוד ראשון" על נכס מסויים.(1 נושה פרטי בעל זכות עיכבון על פי דין, וזאת בגין חוב שנוצר עקב הנכס(2

הנדון, אחרי מסירת הנכס לאחרונה לנושה. נושה מובטח של חברה, בעל איגרת חוב עם שיעבוד על נכס מסוים, בעל(3

משכנתא, בעל משכון וכן בעל המחאת חיוב על דרך שיעבוד, בני תוקף כדין.פירוק, בהתאם לתקנה (4 )פירוק(, התשמ"ז66הוצאות לתקנות החברות

1987.רשות מס בעלת זכות עכבון על פי דין.(5 לפקודת החברות.354חובות בדין קדימה על פי סעיף (6נושה מובטח של חברה, בעלת איגרת חוב עם שעבוד צף.(7 ( לפקודת המיסים )גביה(,2א)11שיעבוד על מקרקעין אשר נרשם לפי סעיף(8

לאחר שכבר היה רשום שעבוד צף על המקרקעין באותה שעה.נושים רגילים שאינם נושים מובטחים ואינם בעלי חובות בדין קדימה. (9

הבראת חברהג. במשך השנים השתנתה המציאות ודיני חברות הישנים לא הצליחו למלא את ייעודם.

ה- בשנות הגדול הכלכלי במשבר החלה זו פשטה20תופעה ומשם בארה"ב . המגמה לעבור60למדינות אחרות בעולם עם המשברים הגדולים של שנות ה-

מפירוק חברה לניסיון לשקמה נבעה בעיקרה מהיעדר כלים המאפשרים התמודדותעם צרכי המשק החדשים.

.34, דמ"י ]נ"ח[ 1980 התש"ם 10

8

לקוד11מדינות רבות ערכו רפורמות בדיני החברות שלהן. בארה"ב נחקק פרק האמריקאי, בצרפת נחקק חוק חדש בעניין ארגון מחדש ופירוק, ובאנגליה נחקק

בחקיקה ראשית חוק בעניין הבראה של חברות. בשנים האחרונות חלה בישראל עלייה במספר החברות שנכסו להליכי פירוק. על אף נתון זה ועל אף השינויים שחלו במשפט המשווה, כפי שיפורט בהמשך העבודה הדין בישראל בנושא הבראת חברות אינו מגובש. כך למשל, נחקק חוק החברות החדש אולם אין בו כל התייחסות לחברה חדלת פירעון. הדין הקיים אינו מתייחסלהיפגע הציבור שעשוי וכלל העובדים, הלקוחות הספקים כגון לגורמים אחרים

.11מפירוקה של החברה מטרת הליך הארגון מחדש היא להבריא את החברה שנקלעה לקשיים, באמצעות המשך פעילותה. במהלך ההבראה מוגנת החברה מנושיה ע"י עיכוב הליכים בגין חובות קודמים, עיכוב עיקולים, פירוק ומימוש בטחונות. ניהול החברה מתבצע ע"י שימוש באמצעים מיוחדים להבראת החברה כגון קבלת מימון חדש שיובטח בדרגת עדיפות, שימוש ברכוש משועבד בתנאים מסוימים ולעיתים אף דחיית חוזים שטרם

הושלם ביצועם.

מהם השיקולים בקבלת ההחלטה אם לפרק חברה או לנסות להבריאה?ד. יצוין, כי השיקולים שיפורטו להלן מותנים בכך שהחברה תיכנס להליך של הבראהיותר יכול להביא את החברה למצב מתוך הצדקה כלכלית. הליך הבראה מיותר גרוע ממקודם, שעלול לגרום לכך שיכולתה של החברה לעמוד בהתחייבויותיה יהיה

קטן יותר.

ישנן גישות שימנעו להכניס למערך השיקולים העומד לפני מקבלי ההחלטות כלבין חלוקה לפני העומדת החברה נכסי עוגת את להגדיל הצורך מלבד שיקול נותנות משקל לשיקול הלאומי הסוציאלי. כך למשל, גישות אשר וישנן הנושים, נתן דגש לשימור המשרות בשיטת המשפט הצרפתית, חוק פשיטת הרגל החדש

ושמיעת עמדותם של העובדים.

.20, עמ' 2003", התשס"ג-הגנה על זכויות עובדים במסגרת הבראת חברותמ' הורוביץ )סלומי(, " 11

9

- שופט המבקש לבחון האם רצוי שהחברה תיכנס להליך של12שיקולים לאומים הבראה, צריך לשקול את מידת הפגיעה הלאומית שחיסולה של החברה יכול לגרום,

:13 וינוגרדכגון קשיי תעסוקה אמיתיים, ובעיקר מבוגרים ועולים חדשים. לדברי "בחברה הכלכלית המודרנית, הצורך בקיום הליכים כאלה בא לא רק לטובת החברה. אין לשכוח שלפירוק חברה והפסקת פעילותוה יכולות, להיות, לעיתים, השלכות מרחיקות לכת עלהמשק על גם ולעיתים החברה של העיסוק בתחום המשק, כולו...חשבו למשל על חברת כור ומה יכולות להיות ההשלכות

למשק כולו אם חברה כזו תיקלע להליכי פירוק".

– שיקולים אשר בוחנים את השפעת הפירוק על כללשיקולים מקרו – כלכליים המשק: ראשית, פירוקה של חברה והוצאתה מהמעגל העסקי יכולים ליצור צורךמדובר במיוחד במקרים שבהם תחריף זו תופעה יותר. יקרים תחליפים ביצירת בחברה שעיסוקה ייחודי וממוקד ונכסיה שווים רק למי שעוסק בתחום ולכן שוויה בפירוק הינו נמוך מאד. במקביל המשק ייכנס להוצאות גדולות ע"מ למצוא לחברהיכולים במיוחד כאלה שאינם עובדים, ופיטורי של חברה פירוקה שנית, תחליף. להשתלב במעגל העבודה אחר, גורם להקצאות רבות יותר של דמי אבטלה ולנטל

כלכלי על קופת המדינה.

- ההחלטה אם לפרק חברה או לנסות להבריאה מורכבת עקבשיקולים כלכליים הקשיים בהערכת שווי החברה. הרכיב העיקרי שאמור להשפיע על ההחלטה הינוהצפוי הרווח אם לנוכח השאלה תיבחן הכלכלית הכדאיות הכלכלית. הכדאיות משיקומה של החברה גדול יותר מהרווח הצפוי מהשקעת המשאבים לשם שיקום במקום אחר. במסגרת שיקומה של חברה מתבצעת מכירה היפותטית של החברה לידי נושיה ועל כן יש להצביע על הסכמת הנושים למכירה היפותטית זו. אולם לדעת

מעטים הם המקרים שבהם אפשר להשיג הסכמה שכזו. 14בירדבקשייםחביב–סגללדעת המצויה לחברה תמריץ יוצרת השיקום אלטרנטיבת ,

להימנע מההרפתקאות פיננסיות וכך קטנות העלויות המאפיינות את הסחרור של

.30 שם, עמ' 12.113 )תשנ"א( רבעון לבנקאות כ"ט א' וינוגרד "שיקום חברות – מה חדשה הוועדה" 1314 D.G Baird "The Uneasy Casa for Coporate Reorganizations 15, J.of Legal Stud.(1981) 128

10

טרום הפירוק. היא מוסיפה, כי אמת המידה המבחינה בין הסוג הראוי לשיקום לביןזה שאינו ראוי היא הגנה על הנושים המובטחים ועל דין הקדימה המגיע להם.

הגלום מזה גדול בחברה בחברה הגלום הכלכלי הפוטנציאל אם להחליט כדי בפירוקה יש לבצע הערכות שוי מדוייקות. אולם הערכות שווי מסוג זה קשה לבצע.

: 15חביב סגלכפי שמציינת "לצורך פרעון מסוג זה, נדרש ביהמ"ש לשתי פעולות מורכותשוויה את להעריך המשפט בית על ראשית, ההערכה: של הכולל של החברה בשיקום; שנית, נדרש ביהמ"ש לחלק שווי זה בין קבוצות הנושים השונות באופן המשמר את סדרי העדיפויותבפעולת היא אף כרוכה החלוקה בפירוק. שלהן המקוריים ההערכה, משום שאין הנושים נפרעים במזומנים, אלא בניירות

ערך/תביעות חדשות המונפות כנגד החברה המשתקמת".

- קושי נוסף בקבלת החלטה נובע מהנושים השוניםקבוצת העניין וניגוד האינטרסיםשלכל אחד אינטרסים השונים הנוגעים להליך.

– קבוצה זו נכללת הן בקטגוריה של העובד כנושה החברה קבוצת העובדים . 1 והן בקטגוריה של העובד כבעל זכויות בחברה מכוח זכותו לביטחון תעסוקתי.

לפקודת החברות354סעיף דין בני כראשון העבודה שכר את מעגן הקדימה וזאת עד לתקרה מסוימת, אך יתרת החוב המגיעה לעובד אינה

מובטחת לו ע"פ חוק זה.

וזאת לו, פירוק, העובד מתמקד בהגנה על החובות המגיעים בהליך של בדומה לשאר הנושים. לצד רצונו של העובד לקבל את כספיו עומד רצונו לשמור על מקום עבודתו ולהגן על זכותו לביטחון תעסוקתי. עובד אינו נושה רגיל מכיון שלגביו פירוקה של חברה אינו רק הליך המסכן כספים המגיעיםזכותו ועל יכולתו להתקיים בכבוד לו, אלא הליך המטיל סימן שאלה על מקום על מובנית זכות לעובדים שיש בהנחה ואישי. תעסוקתי לביטחון עבודתם )זכות מעין קניינית וכן זכות יסוד חברתית( – הרי שזכות זו תטיל על

.271טז )תשנ"ב( עיוני משפט א' חביב סגל "זכויות בעלי שיעבודים בשיקום חברות", 15

11

שיטת המשפט את החובה להעניק לעובדים מעמד גבוה יותר ממעמדם שלנושים אחרים, שזכותם נובעת רק מהחוב הכספי המגיע להם.

הנושים . 2 הניתנת קבוצת תביעה כספית לו שיש אדם ככל מוגדר נושה – להערכה כנגד חברה.

– נושים אשר כנגד ההלוואה שנתנו לחברה קיבלו שיעבודנושים מובטחיםא. על נכס מסוים.

קדימהב. בדין מועדפים זוכהנושים להם המגיע החוב אשר נושים – מכח חוב אחר כל על לפקודת החברות354סעיף בעדיפות למעט ,

החובות של הנושים המובטחים אשר בטוחתם נחשבת זכות קניינית. – נושים אשר חוב החברה כלפיהם אינו זוכה לכל הגנה אונושים רגיליםג.

בטוחה ולפיכך נפרע רק לאחר שנפרעו יתר החובות.

זוכים לנתח מנכסי החברה רק לאחר תשלום החוב לכל בעלי המניות . 3 – הנושים, מה שמצמצם את סיכוייהם לפדות את מניותיהם. במצב זה גדל האינטרס של קבוצה זו לנסות ולשקם את החברה ולהעריך את שוויה גבוהבחברה חדשות בזכויות הנושים זכויות החלפת שבעת כדי האפשר ככל

המשתקמת יוותר חלק מהבעלות של החברה בידיהם.

ההנהלה ההנהלה . 4 תעדיף שונים שיקולים שבשל החשש לעיתים קיים - להכניס את החברה להרפתקאה פיננסית שתגרום לדלדול גדול של נכסיה,

וזאת רק בשל הרצון להימנע מפירוק.

של טובתה במסגרת לשקול שיש השיקולים מהם נשאלת השאלה זה בהקשר החברה? האם אפשר לשקול רק שיקולים צרים וישירים או שאפשר לכלול גם אתגוברת בארה"ב הרחב. הציבור של טובתו את ואף הלקוחות העובדים, טובת המגמה לאמץ כברירת מחדל גישה צרה של טובת החברה ולהותיר את היכולתאינה זו לשאלה הגישה בישראל של החברות. לרצונן יותר רחבה גישה לאמץ החלטית, אם כי נטייתו של ביהמ"ש הינה לתמוך בפרשנות רחבה יותר, המאפשרת

12

סעיףשקילת טובתם של גורמים נוספים ואף של הציבור הרחב. דעה זו התקבלה ב. 199916 בחוק החברות, התשנ"ט – 11

: ההצדקות לחיזוק מעמדן של זכויות העובדים 2 פרק

א. ההיבט החברתי בקבלת החלטה על הבראת חברה: זכות המוקנית לפרט מטילה חובה על המדינה, מחייבת יצירת הסדרים משפטיים

המגינים על זכות זו ולעיתים מחייבת פרטים לפעולה או היעדר פעולה מסוימת. הזכויות החברתיות )דוגמת הזכות למינימום של תנאי מחייה ולאיכות חיים, הזכות לבריאות, לחינוך ועוד( הן זכויות חיוביות, קרי זכויות אשר מטילות על המדינה חובת עשה ולא חובה להימנע ממעשה, כדוגמת הזכויות השליליות )הזכות לחופש ביטוי, הזכות לפרטיות ועוד(. עיגונן של הזכויות החברתיות כזכויות יסוד ישפיע על תחומים רחבים וביניהם על זכויות העובדים בעת שיקומה של חברה. כך למשל, אם נקבל כי לאדם קיימת זכות למינימום תנאי מחייה, יקשה עלינו להצדיק העדפה מוחלטת של

. 17הנושה המובטח על העובד

18 .זכויות ליברליות מול זכויות חברתיות1– קבוצת זכויות האזרח לשתי קבוצות עיקריות נוטים לחלק את בשיח החוקתי קבוצת מכונה האחרת והקבוצה הליברליות, או הפוליטיות, האזרחיות הזכויות הזכויות החברתיות. קבוצת הזכויות הליברליות מאגדת בתוכה את כל הזכויות אשרוהן חיובית כגון הזכות לחופש מאפשרות לאדם לשמור על חירותו, הן השלילית הביטוי, הזכות לחופש התנועה ועוד. לעומת זאת, קבוצת הזכויות החברתיות מאגדתבתוכה זכויות כגון הזכות לקיום בכבוד, הזכות לביטחון סוציאלי, הזכות לחינוך ועוד.

בבסיסה של הבחנה זו עומדות, בעצם שתי תפיסות עולם מנוגדות. הגישה הליברליתכל את להגשים בכוחו יכול הוא בידיו, נתונים שחייו כיצור האדם את תופסת

.1711, ס"ח תשנ"ט 1999 התשנ"ט 16

.48, עמ' 2003, התשס"ג-הגנה על זכויות עובדים במסגרת הבראת חברותמ' הורוביץ, )סלומי( 17 ג' מונדלק, זכויות חברתיות כלכליות בשיח החוקתי החדש: מזכויות חברתיות למימד החברתי של18

.65 )תשנ"ט( שנתון משפט העבודה ז'זכויות האדם"

13

רצונותיו. לעומת זאת, הגישה החברתית גורסת כי האדם הינו ייצור שחייו מוכתבים ע"י כוחות חזקים ממנו, ואשר הישגיו אינם אך ורק מעשה ידיו כי אם תוצר של יחסי

גומלין בין הפרט לחברה.

– לדידה של 19. הכרה בזכותו של העובד לקיום בכבוד חברתי2 ,רות בן ישראל זכות יש לעובד חברתי. בכבוד לקיום הזכות הינה החברתיות, מהזכויות אחת שהכבוד והחירות מהם הוא נהנה כאדם יובטחו לו גם בעבודה. לעובד ישנה זכותכלכלי בכבוד קיום לעובד שיוקנה הדרישה את חברתי, המגלמת בכבוד לקיום

בעבודה, וכן את הדרישה שקיום זה יהיה בכבוד אנושי. עיקריים: טיעונים שני על נשענת זו בזכות ובלעדיות. אהכרה כלכלית תלות

– העובדים נעדרים אמצעים כלכליים, הם נטולי הון, נכסים או אמצעיבהעסקה יצור. יש להם תלות כלכלית מלאה בעבודתם ובשכר המשולם בגינה. שכר עבודתם משמש להם לכלכלתם ולכלכלת בני משפחותיהם. זאת ועוד, משדובר בעובדי שוק העבודה הראשוני, תלותם הכלכלית של העובדים משתקפת בנוסף גם בבלעדיות

העסקתם ע"י מעסיק אחד מסוים.

– העובד הינו נושה לא רצוני לאור מס' נימוקים. ראשית, אין. נושה לא רצוני ב חפיפה בין מועד ביצוע העבודה לבין מועד תשלום התמורה. מועדי התשלום של השכר ושל התנאים הנלווים הם פועל יוצא של דפוסי העסקה וחקיקת המגן ואין על כך מו"מ בין הצדדים. כך למשל, שכרו של העובד משולם בהתאם לדפוס העבודה שלשמו נשכר – חודשי, יומי וכו'. בפועל, העובד אשר מבצע את העבודה ומקבל אתיותר, מלווה למעסיק כספים שלא מרצונו. שנית, במו"מ על תנאי שכרו מאוחר העבודה לא נלקח בחשבון הסיכון של הפיכתו של המעביד לחדל פירעון ולא ניתנת כל תמורה לעובד בגין סיכון זה, כפי שנהוג להעניק לעובד כשמדובר למשל בהגבלתניתנת לעובד בטוחה מסוימת כפי שמקבלים ועוד, לא חופש העיסוק שלו. זאת או פעולות על שליטה או פיקוח יכולת לעובדים אין שלישית, אחרים. נושים פגיעה נמנע מהם להפחית את הסיכון על של כן ועל ההחלטות של המעסיק,

בזכותם לקיום בכבוד חברתי.

ר' בן ישראל, "העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם והבטחת זכויות עובדים לעת חדלות פירעון של19.21-22, חוברת א', עמ' הפרקליט מזמעסיק בפועל",

14

20. טיעונים בעד ונגד ההכרה בזכויות החברתיות3 אחת הטענות כנגד ההכרה בזכויות החברתיות הינה כי מדובר בזכויות אשר מטילות

על הממשל עשה אפשרחובת החברתית הגישה מצדדי לטענת זאת, לעומת . פרשת לוי נ' מפקחלמצוא בכל זכות שלילית פן חיובי שדורש עשייה ולהפך. ב

, סרב המפקח להעניק לוועד נגד מלחמת21המחוז הדרומי של משטרת ישראל לבנון אישור להפגנה מחשש לאי יכולתה של הממשלה להגן על המפגינים מפני קהל צופים עוין. ביהמ"ש קבע כי זכות ההפגנה והתהלוכה היא מזכויות היסוד שלניתן מכאן משאבים. להקצות המדינה מחויבת להבטיחה וכדי בישראל, האדם

לראות כי גם הזכויות הליברליות השליליות מטילות חובת עשה על המדינה.

היא טענת עמימותן של הזכויות החברתיות נוספת, בזכותטענה מדובר . כאשר המחייבת להעניק לעובדים תנאי עבודה הוגנים או להעניק להם ביטחון סוציאלי, מדובר במושגים לא ברורים אשר מערבים שיקולים ערכיים ופוליטיים. אולם, מערכת המשפט הישראלית מתמודדת כדבר שבשגרה עם ביטויים עמומים כגון הביטוי "כבודוחירותו", אותו מלאה הפסיקה בתוכן. יתירה מכך, אין חובה להגדיר את האדם זכויות העובדים החברתיות. בעצם ההכרה בזכויות אלו ניתן יהיה להעניק משקל כבד יותר לזכויות העובד בעת המו"מ על הבראה באמצעות הסדרים פרטניים אשר

לעבודה דנן.5יפורטו בפרק

טענה נוספת של מתנגדי הזכויות החברתיות הינה כי אין מתפקידו ואין זה מיכולתו .של ביהמ"ש לקבוע את דרך הפעולה אשר תאפשר לאזרח לממש את פעולותיו

22פרשת עקיבא נוףמצדדי ההכרה בזכויות החברתיות אינם מקבלים טענה זו. באין לקבל את טענת ולפיכך זקן זכותו של אדם לגדל כי למשל, ביהמ"ש קבע המדינה לפיה משיקולי התקציב אין היא יכולה לממן ערכת מגן המותאמת לבעלי

קבע ביהמ"ש כי אין בשיקולים תקציבים כדי למנוע 23פרשת אליס מילרזקן. גם בגיוסן של נשים לקורס טיס.

בענייננו, בעצם כל החלטה של ביהמ"ש בנוגע לחברת חדלת פירעון היא החלטה בעלת השפעות כלכליות. גם החלטה כי ארגון העובדים ישותף בהחלטה על הבראת

.79, 2003, התשס"ג-הגנה על זכויות עובדים במסגרת הבראת חברותמ' הורוביץ )סלומי(, 20.393( 2, פ"ד לח)לוי נ' מפקח המחוז הדרומי של משטרת ישראל 153/83 בג"צ 21.19, פ"ע נא עקיבא נוף נ' שר הביטחון 205/94 בג"צ 22.94( 4, פ"ד מט)אליס מילר נ' שר הביטחון 4541/94 בג"צ 23

15

חברה, וגם החלטה הפוכה כגון התרת שינויים בהסכם הקיבוצי ע"י הנאמן. השאלהוזאת המשק, על גדולה יותר מעמסה מטילות אלו החלטות האם לבחון שיש

באמצעות תיאוריות כלכליות שונות.

טענתם העיקרית של מצדדי ההכרה בזכויות החברתיות מתבססת על ההנחה, כי . גישה זו מבוססת עלהזכויות החברתיות הן תנאי מקדים למימוש הזכויות הפוליטיות

הביקורת המרקיסיסטית לפיה אי אפשר לדבר על מימוש הזכויות האזרחיות בהיותמפוטר רבות עבודה שנות שלאחר אזרח בענייננו, נחות. כלכלי במצב האדם ומושלך לרחוב אינו מתעניין בזכותו הפוליטית לחופש ביטוי אלא בזכותו החברתית

להעניק לו ולמשפחתו מינימום תנאי מחייה. .גישת המשפט הבינלאומי 4

( זכויות האדם –24(1948ההכרזה העולמית בדבר הבינלאומי זהו המסמך המרכזי אשר דן בשאלת זכויות האדם. בהכרזה זו באה לידי ביטוי ההכרה הן בזכויותהוגנים, עבודה לתנאי לעבודה, הזכות כגון החברתיות בזכויות והן הליברליות למנוחה ולחופשה, לרמת חיים מינימאלית, לבריאות ולביטחון סוציאלי. להלן לשון

להכרזה: 22סעיף

"כל אדם, כחבר החברה, זכאי לביטחון סוציאלי וזכאי לתבוע שהזכויות הכלכליות החברתיות והתרבותיות, שהן חיוניות לכבודובמאמץ יובטחו אישיותו, של החופשית ולהתפתחות כאדם לאומי ובשיתוף פעולה בינלאומי בהתאם לארגונה ולאוצרותיה

של המדינה".

– זוהי אמנה25האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות ייחודית אשר דנה בזכויות החברתיות. אמנה זו זכתה לתמיכה רחבה ברחבי העולם. כמחצית ממדינות העולם חתמו עליה ואשרו אותה וכמעט כל היתר חתמו עליה בלי

לאשררה )לרבות ארה"ב( או הביעו בה תמיכה עקרונית.

24 The universal Decleration of Human Rights, Adopted by UN General Assembly Resolution 217A (III) of 10 December 1948 ..

25 International Covenant on Economic, Social and Cultural Rights, G.A. res. 2200A (XXI), 21 U.N.GAOR Supp. (No. 16) at 49, U.N. Doc. A/6316 (1966), 993 U.N.T.S. 3, entered into force Jan. 3, 1976.

16

האו"ם להחלטת האזרחיות32/130בהתאם הזכויות בין ההפרדה אף על , ההכרזה כי בעובדה ברורה הכרה קיימת החברתיות, הזכויות לבין הפוליטיות

והאמנה הן בעלות משקל זהה ואף תלויות זו בזו.

מן האמור לעיל עולה, כי סוגיית מעמדן של הזכויות החברתיות היא סוגיה מוכרת וידועה במישור הבינלאומי, ויש לכך השפעה ישירה על עיצוב הלך הרוח במשפט

הישראלי.

. הזכויות החברתיות בישראל 5ומשפט בנוסח לזכויות היסוד1992– בשנת התפתחות החקיקה ועדת חוק דנה

ב'18סעיף החוקתיות. נוסח זה כלל הכרה בזכויות אזרחיות ובזכויות חברתיות. קובע כי לכל תושב הזכות לקיום בכבוד אנושי, ובכלל זה הזכות לעבודה ולתנאי העבודה ושכר הוגנים, לחינוך ולהשכלה והזכות להנות מרמה הולמת של בריאות ורווחה חברתית. הצעת חוק זו התחלקה לשניים – חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וחוק יסוד: חופש העיסוק. זכויות היסוד האזרחיות זכו להכרה במסגרת חוקי יסוד

. 26אולם נפקד מקומן של הזכויות החברתיות

ב' נהפך ל18סעיף להצעת החוק יסוד: זכויות חברתיות - 3סעיף 1994, הקובע כי לכל תושב הזכות לסיפוק צרכיו הבסיסיים לשם קיום בכבוד אנושי, ובכללוהחינוך הלימוד בתחומי ההשכלה, העבודה, ותנאי השכר העבודה, בתחומי זה

שר המשפטים הציע להחליף1997ובתחומי הבריאות והרווחה החברתית. בשנת . ניתן לראות שאם1994את הצעת החוק בנוסח חדש, כללי עוד יותר מהנוסח של

של הולמת לרמה זכות וכוללות ומלאות ברורות הן הזכויות הראשונה בגרסה יותר, ובגרסה מ-1994בריאות ורווחה, בגרסה מ- מדובר בהבטחה כללית 1997

זכות חברתית אלא רק מהווה הצהרת כוונות של המדינה כלל לא מובטחת כל לקדם ולפתח תנאים בתחומי העבודה.

במהלך השנים האחרונות נעשים מדיי פעם ניסיונות לעגן בחוקי יסוד את הזכויות החברתיות של העובדים, אך ניסיונות אלו נכשלים. תהליך זה מעיד על העדפתן של

.27הזכויות האזרחיות על פני הזכויות החברתיות.238 )מהדורה זמנית, תשנ"ט, כרך א'( דיני עבודה ר' בן ישראל, 26.94, עמ' 2003, התשס"ג-הגנה על זכויות עובדים במסגרת הבראת חברותמ' הורוביץ )סלומי(, 27

17

והספרות איננה חד משמעית. להלןהתפתחות הפסיקה ביהמ"ש גישתו של – התייחסותו של ביהמ"ש לשאלת מעמדן של הזכויות החברתיות.

– הזכות להתארגן בארגון עובדים, ונגזרתה זכותהזכות להתארגן והזכות לשביתה השביתה, הן זכויות חברתיות מובהקות שעניינן בעבודה, ותכליתן לחזק את כוחם שלזכות היותה אף על השביתה, זכות המעביד. עם היחסים במערכת העובדים חברתית, זכתה להכרה בדעת יחיד של השופט לוין כחלק מחוק יסוד כבוד האדם

: 28פרשת בזקוחירותו. וכך נאמר ב "בעידן שבו מודרכים אנו הן בפסיקה והן בחקיקה, על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו – ערכיו ועקרונותיו החוקיים – דומה כי אותה "שביתה", אשר החזיקנוה תמיד כנמנית עם חירויותש"במהותה כמי כונתה ואשר ספר עלי כתובות שאינן יסוד שייכת לא לתחום הזכות אלא לתחום החירויות".. תחסה מעתה

תחת כנפיו שלך ערך כבוד האדם המעוגן בחוק יסוד זה".

, נקבע29הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' ביה"ד הארצי לעבודהבפס"ד כי הזכות להתאגד בארגון עובדים הינה אחת מחירויות האדם ומאושיות היסוד של

החברה הדמוקרטית בישראל.

זכויות אדם חברתיות, כגון הזכות לחינוך,30ברקע"פ תפיסתו של השופט , מס' להשכלה, לבריאות ולרווחה חברתית, הן בוודאי זכויות חשובות ביותר אך אינן חלקמונה ראויה לתכלית המיועדת בהגדירו חקיקה על אף האמור, מכבוד האדם. השופט ברק מטרות כגון מדיניות רווחה או שמירה על אינטרס הציבור, כתכליות ראויות. השופט ברק אף קובע כי הגנה על זכויות העובד, הבטחת ביטחון סוציאלי

לעובד, וכן שמירת המסגרת של חוקי המגן הינן תכליות ראויות.

– ההכרה בזכות זו לא נדונה ישירות בפסיקה, אךהזכות לתנאי מחייה מינמאליים ביקש העותר במצבו הכלכלי הקשה למכור 31פרשת אטריעלתה באופן עקיף. ב

. 497, בעמ' 485( 2, פ"ש מט)בזק נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח' 1074/93 בג"צ 28.63( 2 פ"ד נא)הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' בית הדין הארצי לעבודה, 7029/95 בג"צ 29.285, 271( 1994 מא )תשנ"ד – הפרקליט א' ברק, "כבוד האדם כזכות חוקתית", 30.702, דינים ועוד כרך לה אטרי נ' מדינת ישראל 161/94 בג"צ 31

18

את כלייתו. ביהמ"ש דחה את בקשתו בהתבסס על הזכות לקיום מינימאלי כנגזרת סירב בעל להעניק מזונות לאשתו בטענה שהדין 32פרשת סלומוןשל כבוד האדם. ב

והתבסס על זאת. ביהמ"ש דחה את טענתו יווני אורתודכסי, אינו מחייב האישי, הזכות החברתית לתנאי מחיה מינימאליים.

בישראל החברתיות הזכויות מימוש על בינלאומית נובעתביקורת זו ביקורת - הזכויות את רק חוקתית לרמת העלו ישראל במדינת היסוד שחוקי מהעובדה

הליברליות הקלאסיות, ואילו הזכויות החברתיות לא זכו לכך.

בשיתוף פעולה עם ארגונים שונים33אייל גרוסבעקבות דו"ח שהוגש לאו"ם בידי לזכויות האזרח, שלח האו"ם לרשויות בישראל בקשה להבהרות בנוגע למימושה שלובכללן שאלה בדבר מעמדו של חוק היסוד ההצהרה בדבר הזכויות החברתיות כי אי קיום הוראות האו"ם בדבר מתן מעמד חוקי לזכויות יצוין ותוכנו. לסיכום, כניסה בעת עובד של זכויותיו על להגן מבקשים כאשר מכשלה יוצר חברתיות

להליכים של חדלות פירעון.

ב.ההיבט הקנייני בקבלת החלטה על הבראת חברה: לחוק3סעיף זכות הקניין היא אחת מזכויות היסוד במדינת ישראל, אשר מעוגנת ב

זו, ולפיכך, היא נותרת34יסוד כבוד האדם וחירותו יסוד אינו מגדיר זכות . חוק כזכות סבוכה אשר היקפה עדין איננו מגובש.

גישת הקניין המקדשת את הזכות של כל תפיסת קניין משרתת מטרות אחרות. עולם לתפיסת מתאימה הריבון, מהתערבת להימנע ומבקשת קניינו על הפרט ליברלית, שמקדשת את חופש החוזים והרצון הפרטי. לעומת זאת, תפיסת קניין, שרואה את הקניין לא רק כמקור לזכויות אלא גם כמקור לחובות, מתיישבת עם

.35מצדדי הזכויות החברתיות אשר מבקשים לחזק את מעמד העובדים

.551( 3)95, תקדין עליון סלומון נ' סלומון 7038/93 ע"א 3233 A. Gross Issues and Questions on Israel's combined initial and second report concerning the

implementation of the united nations covenant on economic, cultural rights (Israel,1997) .150 ס"ח תשנ"ב, 34 עבודה, חברה מ' הורוביץ, "בחינת מעמדה הנורמטיבי של זכות העובדים לביטחון תעסוקתי", 35

.143, )תשס"א( עמ' ומשפט ח'

19

- זכויותיהם הקנייניות.זכות הקניינית/המעין קניינית של העובד על מקום עבודתו1 של הנושה המובטח והנאמן נהנות מהגנתה של הזכות הקניינית.קיימת כיום מגמה המבקשת להפחית את חשיבותו של הקניין במובן הקלאסי )כגון שכירות, בעלות,

.36וזיקת הנאה(, ולהעביר את מרכז הכובד לתיאוריות אלטרנטיבות

תפיסת הקניין כ"שליטה" מעמידה במרכז את זכויות,37רות בן ישראלכפי שמציינת היתר של בעל הנכס ושל המעביד, כבעל ההון, להכתיב את תנאי ההתקשרות ולנצל את כוחות השוק בנסיבות, ככל יכולתם. דגם זה מעמיד במרכז את יכולתו של בעל הנכס לעשות בקניינו כרצונו. לאור זה, נראה כי גישה כזו לא תכיר בזכויות צדדיםבידי והזכויות הכוח מרב את משמרת והיא בנכס, העובדים, כדוגמת נוספים,

הבעלים.

זכותו הקניינית של בעל פי הגישות האלטרנטיביות, לצדה של זאת, על לעומת העסק ושל הנושים המובטחים ניתן לבסס גם זכות קניינית או מעין קניינית אצל

העובדים.

אשר עוסק באינטרס ההסתמכות שנובע מהרכוש, הוא,38ג'וזף סינגרבמאמרו של הנוצרמאינטרס ההסתמכותמצביע על זכות מעין קניינית אשר נובעת בין היתר

אצל העובד על מקום עבודתו. כדי להגן על אינטרס זה, מעבירה השיטה המשפטית חלק מזכויות הקניין של בעל עסק, שהוא הצד החזק יותר, לעובד השייך לקבוצה

החלשה יותר.

על פי גישה זו, עובד, שעובד במקום העבודה במשך שנים, רשאי להניח כי שיטת המשפט תכיר באינטרס ההסתמכות הנוצר אצלו עקב שנים של עבודה, אינטרס שיוצר אצלו את האמונה שמקום העבודה אינו עומד להיעלם פתאום, ולהשאירו

חסר מקור פרנסה. הסתמכות זו מוגנית ע"י הענקת זכות מעין קניינית לעובד.

. ע"פגישת הדמוקרטיה התעשייתיתתיאוריה זו מתיישבת עם תיאוריות חדשות כגון גישה זו העסק החי הוא פונקציה של שני גורמי ייצור, ההון הכלכלי – העומד לרשות

,הפרקליט מזמ' הורוביץ, "מעמדן של זכויות העובדים בעת שיקומה של חברה – המצוי והרצוי" 36.150חוברת א' )תשס"ב( עמ'

(.39 )חלק א', תשס"ב דיני עבודה ר' בן ישראל, 3738 J.W. Singer, "The Reliance Interest in Property" 40(3) Stanford L. Rev. (1988) 611, 622.

20

המפעל תמורת רווח, וההון האנושי של העובדים – המושכר למפעל תמורת שכר עבודה. רק שיתוף פעולה בין שני גורמי הייצור, בין שני המשאבים הקניינים של שני הצדדים, נותן את המוצר המוגמר, את העסק החי. ע"פ תפיסה זו שרואה בעובדים חלק מהותי בעסק, ראוי להעניק לשני הצדדים זכות קניינית על הנכס שהם שותפים בו. זכותו הקניינית של המעביד נובעת מהשקעת ההון שלו בנכס, וזכותם הקניינית

של העובדים נובעת מההון האנושי שהם השקיעו בו.

שנה, ביה"ד הכיר בזכותו הקניינית של העובד, וראה בה חלק25יצוין כי, עוד לפני ב וזאת לעבודה, העובד של הבסיסית "צרי"-דריקסמזכותו נקבע39פרשת בו

כדלקמן:בין היתר זו היא "... התוצאה של התפתחות job security,

עבודתו. במקום העובד של קניינית" "מעין לזכות המביא משיוויון להבדיל ריאלי, לשיוויון ביטוי זאת בהתפתחות פורמאלי, כך שלכל אחד מהשותפים ליחסי העבודה מובטח כי תקויים זכותו העיקרית ויישמר האינטרס העיקרי: לעובד-מקום עבודה, ולמעביד – הפעלה סדירה של המפעל, לעובד – הגנההשתתפות בפני הגנה – למעביד פיטורין, בפני ממש של העבודה יחסי במסגרת המוסכם את הנוגדת בשביתה

הקיבוציים".

בשנים האחרונות הכיר ביה"ד לעבודה בזכותם המעין קניינית של העובדים על מקום הסתמך הנשיא אדלר על זכות הקניין של עובד40פרשת צים,עבודתם. כך למשל, ב

במקום עבודתו, בקובעו כי זו: זכות הנובעת מהיחסים המתמשכים בין העובד למקום העבודה"

". ומכך שהעובד משקיע בה את הונו האנושי

זכותו הקניינית של העובד. מזכותו שונה זכותו הקניינית של המעביד כי יובהר, הקניינית של בעל הנכס מבטיחה את זכותו לעשות בנכס פעולות מסוימות, ואילו זכותו הקניינית של העובד מבטיחה כי זכותו לביטחון תעסוקתי תישמר. לפיכך בכל

.477, פד"ע ד "צרי"-דריקס 9-3 דבע לג/39 הסתדות העובדים החדשה – האיגוד הארצי לקציני הים – צים חברת השיט 400024/98עסק 40

. 97 פד"ע לו הישראלית בע"מ

21

מקרה בו רצונו של בעל הנכס לעשות בקניינו כרצונו יתנגש עם זכותו של העובדלביטחון תעסוקתי, יש לערוך איזון אופקי בין שתי הזכויות שוות המעמד.

- ניתן לטעון כי לצד זכויותיו של בעל. הקניין כמקור לחובות המעביד כלפי העובד2אשר התפיסות ע"פ עובדיו. כלפי חובות גם הקניינית הזכות מצמיחה העסק, מתייחסות לקניין באופן שונה, כגון הקניין כיחס חברתי, הקניין כשיתוף וכוח העבודה כקניין לא סחיר, לצדן של הזכויות הנובעות מבעלות על נכס מסוים ניתן להצביע גם

על מס' חובות כלפי קהילתו וכלפי התלויים בקניינו כמקור פרנסתם.

סבור כי הקניין הפרטי אינו נתפס עוד כמקנה לבעליו שליטה מוחלטת לעשותסינגר בקניינו כרצונו, אלא נהפוך הוא, כמקור של חובות כלפי אחרים, אפילו כאשר הן

אינן מעוגנות בהתחייבות רצונית שנטל בעל הקניין על עצמו.

הקניין כשיתוף מניח שאדם שנטוע בקהילה חברתית,,41חנוך דגןע"פ תפיסתו של חב חובות כלפי סביבתו גם אם אין הן מעוגנות בהתחייבות רצונית שהוא נוטל על עצמו. על פי תפיסה זו, שיתוף אינטרסים במשאבים נתונים לא נחשב עוד כרע, כפי שהוא מצטייר על פי תפיסת הקניין כשליטה. תפיסה זו, שמסרבת להתבונן בעובד

גישתו של ארגון העבודהובעבודתו כמצרך, ככסף עובר לסוחר, מתיישבת עם כי העבודה איננה מצרך. מגישה זו עולה כי1994, אשר הכריז בשנת הבינלאומי

בכל התקשרות לצורך ביצוע עבודה קיים תנאי מכללא שמחייב את מקבל שירותהעבודה לדאוג לתנאי עבודה בסיסיים שמאפשרים לעובד להתקיים בכבוד אנושי.

מכאן עולה כי ראוי שזכויותיהם של העובדים בעת שיקומה של חברה יאוזנו באופן אופקי אל מול זכויותיהם של הנושים המובטחים והנאמן גם לאור הטענה הקניינית,זכותם קיימת המובטחים, הנושים ושל הנאמן של הקניינית זכותם לצד לפיה

הקניינית או מעין קניינית של העובדים.

מדוע אם כן מתבסס המשפט הנוהג על הסדר אנכי המעדיף באופן מובהק אתהיעילות בטענת למצוא ניתן חלקית תשובה המובטחים? הנושים של זכויותיהם לפגיעה תגרום המובטחים, הנושים זוכים לה ההגנה החלשת לפיה הכלכלית,

כ )תשנ"ו(עיוני משפט ח' דגן, "פרשנות בדיני הקניין, הבית המשותף ובעיית הפעולה המשותפת" 4145 ,56.

22

ישנן טענות לפיהן לא תיגרם כל כלכלית במשק כולו. אולם, כפי שיפורט להלן פגיעה בעיקרון היעילות הכלכלית.

ג. ההיבט הכלכלי בקבלת החלטה על הבראת חברה:פגיעה יגרור המובטחים הנושים של שינוי במעמדם כל הכלכלית, ע"פ הטענה גורפת במשק הכלכלי וביעילותו. בהתאם לכלל "העלות האלטרנטיבית", אם נקטיןשל האלטרנטיבית העלות למעשה תגדל המובטח, לנושה הניתנת ההגנה את השקעתו ומשקיעים פוטנציאליים רבים יעדיפו להשקיע את כספם במקומות אחרים או יבקשו ריבית גבוהה יותר בעבור כספם. לדעת רבים, הליך כזה יגרום לפגיעה

. 42ביעילותו של המשק

- ע"פ ההגדרה של המונח יעילות, פעולה יעילה, תשאף למקסימוםיעילות כלכלית תוצרת במינימום השקעה. שימוש בהגדרה זו של יעילות מחייב הבהרה של התוצרת,בהם במקרים פשוטה תהיה זו הבהרה למקסם. מבקשים אנו אותה התוצאה

התוצרת מדידה ומורכבת הרבה יותר כאשר מבקשים ליישמה במדעי החברה.

322- 384 )בשנים 43אריסטוכבר בתקופה הקלאסית של הפילוסופיה היוונית, גרס לפנה"ס( כי האושר הוא הטוב אליו עלינו לכוון את פעולותינו. תפיסה זו השפיעה

אשר סבר כי מטרתה של כל חברה היא44ג'רמי בנטהם,על הוגה הדעות האנגלי לגרום לכמות האושר הגדולה ביותר, למס' הרב ביותר של בני האדם ועליה לפעול מתוך הנחת מוצא כי האינטרס העצמי התועלתני הוא המניע המרכזי בפעולתו של

45הפרט.

לאור תפיסה זו ניתן לטעון כי הסדר משפטי יוגדר כיעיל במידה והוא יפעל באופןאשר יביא את מירב האושר למירב האנשים בעלות הנמוכה ביותר.

עמימותו וחוסר בלעדיותו של עקרון היעילות הכלכלית 1 ג.

,הפרקליט מזמ' הורוביץ, "מעמדן של זכויות העובדים בעת שיקומה של חברה – המצוי והרצוי" 42 .152חוברת א' )תשס"ב(, עמ'

.1985, תרגם י.ג לטיבס, שוקן ישראל אתיקה – מהדורת ניקומאכוס אריסטו 4344 J. Bentham, A Fragment on Government, Cambridge University Press, Cambridge 1988 ,3. מ' הורוביץ וא' נורי, "שיוויון כוחות במשא ומתן בין השקם לבין ארגון העובדים באספלקריה של עיקרון45

)תשס"א – תשס"ב(מאזני משפט ב לקוד האמריקאי" 11 לפרק 113היעילות הכלכלית – ניתוח סעיף 245.

23

אחת הבעיות הקשות ביותר העומדות בפני מי שמבקש לעשות שימוש בעיקרון זה, עיקרון "מקסום האושר", כאמת מידה מבחינה ליעילותו של כלל משפטי מסוים,

נעוצה באופיו הסובייקטיבי והבלתי מדיד של האושר האנושי.

יישומה של הגישה הכלכלית בענפים חברתיים הטענה המרכזית שהועלתה כנגד נוגעת למורכבותה ולחוסר היכולת למדוד את ההשפעות המצטברות וארוכות הטווח הקשורות בה. כך למשל, יהיה זה קשה מאד לכמת את התועלת שתצמח למשק כתוצאה מהגדלת המשכורת החודשית של אוכלוסיות חלשות, ופתיחת האפשרות

בפניהם לחזק את השכלתם של ילדיהם.

זו הצטברה ביקורת כנגד גישת היעילות הכלכלית, אשר הובילה לנוכח בעייתיות גם בשיקולים של צדק לגישות חדשות לכלכלת המשפט, המאפשרות להתחשב חלוקתי, הגינות ודאגה למינימום רווחה לעובדים, אשר בסופו של יום משפיעים אף

הם על תפקודו של המשק בכללותו.

מצדדי גישת היעילות הכלכלית יטענו כנגדה כי דווקא בשל מורכבותו של הנושא החברתי ובשל חוסר היכולת לכמת ולמדוד את מרכיביו השונים, יש להיצמד לעיקרון

טוען כי יש לזנוח את עיקרון מיקסוםפאוזנרברור, והוא עקרון מקסום העושר. האושר ולהתמקד במידת יכולתו של כלל משפטי מסוים למקסם את עושרה של החברה. לטענתו מקסום העושר החברתי יביא למקסום שאר הטובות החברתיות.

.46קרי, מקסום העושר עולה בקנה אחד עם מקסום האושר, ולכן יש לפעול על פיו

. לטענתו, במידה וקיימת אלטרנטיבה כלכליתפרטופתרון נוסף ניתן ע"י המלומד אשר בה ניתן להגדיל את אושרו של אחד מהפרטים מבלי לפגוע באושרו של אף אחד מהפרטים האחרים, תהווה אלטרנטיבה זו שיפור מהאלטרנטיבה הקיימת ויש

לבחור בה.

הענקת כח לעובדים משקפת את עיקרון היעילות הכלכלית 2 ג.

46 R.A Posner, "The Ethical and Political Basis of Effiency Norm in Common Law Adjudication 8 Hofstra L. Rev. (1980)

24

, חיזוק מעמדם של העובדים בעת שיקומה של חברה עולה47מיכל הורוביץלטענת לעבודה4בקנה אחד עם עיקרון היעילות הכלכלית. כפי שיפורט בהרחבה בפרק

דנן, בהסדר הנוהג בדין האמריקאי, משק קפיטליסטי המתבסס באופן מובהק על עקרון היעילות הכלכלית, קיימת מגמה ברורה לחיזוק מעמדם של העובדים כצד

במשא ומתן בעת שיקומה של חברה.

, מעלה כי חיזוק מעמדם של לקוד האמריקאי11 לפרק 1113סעיף ניתוחו של העובדים כצד למשא ומתן עולה בקנה אחד עם עקרונות היעילות הכלכלית. כך למשל, העיקרון לפיו ההסכם הקיבוצי תקף אלא אם כן הכרחי לשנותו – יוצר מצב בו במידה וניתן להחזיר את החברה למצב של רווחיות, משמע לשפר את מצבה,

מבלי לפגוע בעובדים, תיבחר אפשרות זו.

העיקרון השני לפיו התרת עריכת שינוים מינימליים והכרחיים בלבד – יוצר מצב בו גם במידה ויש הכרח לשנות את ההסכם ולפגוע במצבם של העובדים, יהיו שינויים

אלו מינימליים והכרחיים בלבד.

מגמה זו בדין האמריקאי מבטיחה כי התערבותו של ביהמ"ש תהיה מינימאלית וכיהמשפטיות העלויות את מקטינה ובכך הצדדים בין ייערך המו"מ של רובו רוב

הכרוכות בהתערבות ביהמ"ש במו"מ בין הנאמן לבין העובדים.

:הדין בישראל 3 פרק

א. מבוא גישת היסוד בדיני החברות במשפט הישראלי נשענת על תפיסת הדין האנגלי הישן, לפיו יש לפרק חברה הנכנסת לקשיים. על פי פקודת החברות, ניתן די בקלות להגיש בקשת פירוק ולקבל צו פירוק ועל כן נוצר מצב שהליכי הפירוק עשויים לשרת את

,הפרקליט מזמ' הורוביץ, "מעמדן של זכויות העובדים בעת שיקומה של חברה – המצוי והרצוי" 47.157חוברת א' )תשס"ב(, עמ'

25

האינטרסים של הצרים של קבוצות כוח קטנות. ואכן, לא פעם נעשו ניסיונות לעשות. 48שימוש לרעה בהליך

זכויות הנושים בעת כניסתה של חברה לחדלות פירעון עולה שאלת מעמדן של השונים והקונלפיקטים הנוצרים בין הקבוצות השונות על נכסי החברה. הקונפליקט הרלוונטי לענייננו הינו העובדים. זכויתיהם מתבססות הן על היותם נושי החברה והן על זכותם לביטחון תעסוקתי. הצורך להגן על מקומות העבודה ורמת התעסוקהכאלטרנטיבה הבראה הליך של ליצירתו שהובילו השיקולים אחד הינו במשק,

לפירוקה של חברה.

ואולם חיזוק מעמדם של העובדים בעת הליך הפירוק, משפיע על מעמדם במסגרתיודע כי קיימת לו יודע כי מעמדו בעת הפירוק איתן, הבראת חברה. עובד אשר חלופה, המעניקה לו אפשרות לקיום בכבוד עד למציאת מקום עבודה חלופי. מרווח נשימה זה נותן לעובד יכולת בחירה, המבטיחה כי הוא לא יהיה חייב להסתפק בכל

.49משא ומתן שמציעים לו אלא רק כזה אשר מגן על זכויותיו

בחינת זכויות העובדים בהליך של שיקום מתבססת על הסדרים יצירי הפסיקה מאחר שהליך זה טרם זכה לעיגון סטטוטורי. בפרק זה אבחן הסדרים שנקבעו בפסיקה

הנוהגים בסוגיות מסוימות.

50ב. הצעה לרפורמה בדיני הבראת חברות כאמור, הדין בישראל בנוגע לשיקום חברות אינו מגובש, מבוסס על פסיקה, הוא בעצם דין קזואיסטי ואינו פרי של חשיבה ותכנון מוקדמים. מצב זה הוביל לצורך

ברפורמה.מונתה ועדה ציבורית בראשות שופט ביהמ"ש העליון השופט לוין,1986בדצמבר

נשיא ביהמ"ש המחוזי וינוגרד ששימש שופט של פירוק, וכן מומחים נוספים בתחום דיני מיסים ודיני עבודה. מטרת הוועדה היתה לבדוק את נחיצותה של רפורמה בדינישונים הסדרים בחנה הוועדה לתקופתנו. והתאמה חברות ופירוק רגל פשיטת ממדינות בעולם והחליטה להוסיף לפקודת החברות פרק חדש אשר יעסוק בשיקום

.163, עמ' 2003, התשס"ג-הגנה על זכויות עובדים במסגרת הבראת חברותמ' הורוביץ )סלומי(, 48.186 עמ' שם, 49.181, עמ' שם 50

26

הגישה דו"ח המפרט את הצעתה ובין היתר להסדר בנוגע למעמד חברות. הוועדההעובדים בחברה בשיקום.

תזכיר הצעת חוק לתיקון פקודת החברות כ51משרד המשפטים אימץ את הדו"ח, . אולם, עד למועד זה לא52"(התזכיר )להלן: "1990)שיקום חברות(, התש"ן –

עברו מסקנות הוועדה את שלב הצעת החוק.

תקנות החברות )בקשה לפשרה או להסדר(, הוציא שר המשפטים 2002בשנת – )200253התשס"ב "התקנות"(.להלן ההיבט: את מסדירות התקנות

הפרוצדוראלי, וקובעות את דרכי ניהול ההליך בנוגע לבקשה להסדר או לבקשה למתן צו הקפאת הליכים. אולם, לא ברור מדוע לא נעשה שימוש בהצעת החוק

המקיפה בסוגיה שנמצאת בתזכיר.

ושהעובדים לזכויות העובדים הינו שאין כל התייחסות החיסרון המהותי בתקנות, אינם מוגדרים כ"נושים מהותיים" ויש לכך השפעה על סעיפים אחרים. כך למשל, התקנה הקובעת אלו חובות יש לפרט בבקשה לפשרה או להסדר אינה מתייחסת לחובותיהם של עובדים. יתירה מכך, בתקנה העוסקת בבקשה להבראת חברה אין צורך לציין את מצב העובדים למעט מספרם. מכאן כי התקנות שהוצאו לא רק

.54שאינן משפרות את מעמדם של העובדים אלא אף פוגעות במעמדם ביחס לתזכיר

ג. דרכים לשיקום חברותבטכניקות לפעול המשפט לבתי גרמה ההבראה, הליך של בחשיבותו ההכרה משפטיות שונות על מנת לנסות להציל חברה בקשיים בלא פירוקה, ולאפשר לה

להשתקם, במסגרת הדין הדל הקיים. להלן סקירה קצרה של האפשריות השונות.

סעיפים 1 פי על ו- 350 .הסדר החברות 351 לחוק – את350סעיף יוצר האפשרות המרכזית לשימוש בהליכי שיקום חברה במסגרת החוק הקיים. הסעיף מאפשר לחברות, בין שהן בפירוק ובין שלאו, להגיע להסדר עם כל סוג נושה. אולם,וכן וזכויותיהם העובדים של מעמדם משאלת מוחלטת התעלמות ישנה בהסדר

,1 הוועדה הציבורית לשם בדיקת נחיצותה של רפורמה בדיני פשיטת רגל ופירוק חברות, דו"ח מס' 51(22.1.99)שיקום חברות

.1995 תזכיר חוק לתיקון פקודת חברות )שיקום חברות(, התשנ"ה – 52868 ק"ת תשס"ב, 53 הפרקליט מז,מ' הורוביץ, "מעמדן של זכויות העובדים בעת שיקומה של חברה – המצוי והרצוי" 54

.159חוברת א' )תשס"ב(, עמ'

27

זה לוקה בין הצדדים. מאחר שסעיף ההסדר משאיר את שאלת הזכויות למו"מ , נעשה שימוש בטכניקות משפטיות אחרות, כפי שיפורטו להלן. 55בחסר

– הפסיקה עשתה שימוש במונחים56.קדם מפרק זמני, מפרק זמני ומפרק מפעיל2 אלו בלא הבחנה מדויקת ביניהם. קדם מפרק זמני, מפרק זמני ומפרק מפעיל הם

ל בהתאם דומה. תפקיד החברות307סעיף בעלי לפקודת של)ב( תפקידו , הנושים,מפרק כלל לטובת המקסימלי בערכם החברה נכסי את לממש הוא ,

וסמכותו להפעיל את עסקי החברה היא סמכות זמנית הנתונה לו רק אם הדברדרוש "לשם פירוקה המועיל של החברה".

זמני יצירה שיפוטית שפיתח ביהמ"ש הישראלי. במסגרת קדם מפרק הוא סעיף

)ב( לפקודת החברות300 הכולל הוראות בדבר מינוי מפרק זמני, נהג השופט לובנבג, לאפשר שיקום של חברה, לאחר שהוגשה בקשה לפירוק ולפני שניתן צו פירוק, מבלי שהיה בסיס חקיקתי לכך. השופט מינה לחברה "קדם מפרק זמני"

והעניק לו סמכויות רחבות, שמטרתן למנוע הברחת נכסי החברה.

ביהמ"ש העליון הכיר במתן,57בפרשת מעוף נתיבי אוויר בע"מ נ' מדינת ישראל סמכויות רחבות למפרק הזמני. בפרשת זו נדחתה ההשקפה שאין אפשרות מבחינת

המשפט הישראלי, להסמיך מפרק זמני לשקם חברה על פי דיני חברות.

הפתרונות של מינוי קדם מפרק זמני, מפרק זמני ומפרק מפעיל עדיפים כשמדובר בחברה אשר ניתן לשקמה לטובת כל הנוגעים בדבר, אולם ישנם גם חסרונות רבים.

לפקודת267סעיף ראשית, קדם מפרק זמני מצוי בסמכות לעיכוב הליכים מכח וכתוצאה מכך מימוש זכויותיהם של הנושים הרגילים מושהה בלא מגבלתהחברות

זמן לעומת הנושים המובטחים המורשים לממש שיעבודים אף בהליכי פירוק.

שנית, המפרקים מוסמכים לפטר עובדים בלא התערבות ארגונים מקצועיים ועל כן אינם נתונים לביקורת חיצונית. שלישית, ההסדרים הקבועים בעייתים במקרה של

.221 )תשמ"ט( מחקרי משפט ז י' בהט, "ארגון מחדש של חברות כושלות" 55 מ' הורוביץ וא' נורי, "שיוויון כוחות במשא ומתן בין השקם לבין ארגון העובדים באספלקריה של עיקרון56

)התשס"א –מאזני משפט ב לקוד האמריקאי" 11 לפרק 113היעילות הכלכלית – ניתוח סעיף .250התשס"ב(

.561( 3 פ"ד ל"ט )272/83 ע"א 57

28

נושים בעלי אינטרסים מנוגדים. חוסר אמון של הנושים בתוכנית ההבראה מכשיל עלהסף אפשרות של שיקום מאחר ודרושה הסכמה של כל הנושים.

– כונס הנכסים מתמנה לחברה מכח אגרת חוב הכוללת שיעבוד.כונס נכסים בונה3והלווה תנאים לפירעון החוב שנטלה נכסי החברה, בה קובעים המלוה צף על החברה, וכן את המנגנון לאכיפת השבת החוב ע"י החברה, לרבות מינוי כונס נכסים,של נכסיה לרוב, הרכוש המשועבד, תופס את הנכסים כונס וכו'. מיוחד מנהל החברה ומפעלה, כדי למוכרם, ולעיתים הוא מפעיל את החברה כ"עסק חי" עד

למכירתה.

ביהמ"ש הבחין בין כונס נכסים הפועל לפירוקה של החברה ומימוש נכסיה, לביןעל והעמידה ושב חיים רוח בה שהפיח החברה "לקימום הפועל בונה" "כונס

. ביהמ"ש מסביר כי מדיניות שיפוטית ראויה ומדיניות כלכלית וחברתית נכונה58רגלה" מחייבות להעדיף כונס בונה או מפרק בונה. החיסרון בהסדר זה שמטרתו העיקרית של הכונס אינה שיקום החברה, אלא כינוס נכסיה ומימושם לשם תשלום לבעלי אגרות החוב ושיקום החברה הינו משימה משנית שנועדה להשביח את נכסי החברה

ולהקל על גביית החוב.

– בהתאם לדיני החוזים, חברה שנקלעה לקשיים.הסדר מחוץ לכותלי ביהמ"ש4 מדובר להגיע להסדר. כל הצדדים על מנת בין כלכליים, רשאית לכרות הסכם יחסית. אותו במהירות לכרות וניתן ביהמ"ש, לכותלי פורמלי, מחוץ לא בהסכם ונמנעת היתרון בהסדר זה כי הוא מאפשר לחברה להמשיך ולהתנהל כעסק חי מהחברה התדמית השלילית שמתלווה בדרך כלל לחברה הנמצאת בהסדר נושים או

בפירוק.

אולם, גם בהסדר זה קיימים מס' חסרונות. ראשית, בלא הסכמת כל הצדדים, עשוי נושה בודד להמשיך בהליכים נגד החברה. שנית, קבוצת המיעוט יכולה לכפות את דעתה על הרוב מאחר שהיא מהווה קבוצת לחץ בהשגת ההסכם. שלישית, הסעד לעיכוב הליכים וכן סעדים אחרים אינם עומדים לרשות החברה במסגרת הסכם אלא

רק בהליכי פירוק.

.31(, בעמ' 2)27, פ"מ תשמ"ט פרידמן ואח' נ' פרידמן ואח' 588/80 2328/85 המ' )י-ם( 58

29

ד. מעמד חוזה העבודה האישי והקיבוצי

- שאלת תוקפם של חוזי העבודה היא קריטית הן בהליכירציפות חוזה העבודה החברה של המשפטית האישיות מסוגיית ונגזרת השיקום, בהליכי והן הפירוק נכנסת חוזה העבודה מתבטל מאליו ברגע שחברה ורציפות חוזה העבודה. אם להליכי פירוק או הבראה, נפגע במישרין מעמדם של העובדים במו"מ לגבי המשך העסקתם ונפגמת יכולתם לשמר את זכויותיהם. כאשר מדובר בהליכי פירוק טרם חיסולה של חברה, אם רואים בהליכי הפירוק מעשה פיטורין המפקיע את חוזה העבודה, יהיה העובד זכאי לפיצויים וחופשי לחפש עבודה אחרת. לעומת זאת, אם ייקבע כי הכרזת הפירוק כשלעצמה אינה משליכה מיידית על מעמדו של העובדיסודית" של חוזה העבודה, הרי שנפתחות בפני הצדדים אלא היא מעין "הפרה

. 59אפשרויות פעולה שונות

בישראל אין בחוק הוראה מפורשת לעניין מעמדם של עובדי חברה שהוצא להם צושיקום. בהליכי בחברה העבודה חוזה למעמד התייחסות אין גם כן ועל פירוק בהתאם לפקודת החברות, תהליכי פירוק אינם בעלי השלכה על האישיות המשפטיתמאחר בביהמ"ש להתדיינות הסוגייה מגיעה מעטים במקרים רק החברה. של והצדדים משתדלים להגיע לעמק השווה )המפרק הזמני זקוק לשיתוף פעולה מצדפיטורים עקב והעובדים מודעים לסכנת העובדים על מנת להפעיל את החברה

שינויים במצבת החברה( ועל כן הפסיקה על כך דלה.

הפירוק צו ייחשב החברה, פירוק עם כי היא בארץ הנוהגת ההלכה בעיקרון, והתייחסו אליה50להודעת פיטורין. הלכה זו צוטטה בפסיקה בארץ כבר בשנות ה-

. הלכה זו אינה מתייחסת להליך של שיקום חברה.60כאל הלכה פסוקה

של מורלדידה בר החברה61הדרה צרכי משתנים הפירוק צו מתן במועד , והמשך העסקתם של ביותר, היעיל מעוניין לחסלה באופן – המפרק ומטרותיה

מ' הורוביץ וא' נורי, "שיוויון כוחות במשא ומתן בין השקם לבין ארגון העובדים באספלקריה של עיקרון59 )תשס"א – תשס"ב(מאזני משפט ב לקוד האמריקאי" 11 לפרק 113היעילות הכלכלית – ניתוח סעיף

257..25, פ"מ י"ט)ת( מקבל הנכסים הרשמי נ' פלס חברה לפרסומים 1691/56 ת"א )תא( 60 שנתון ה' בר-מור, "השפעת השינוי באישיותה המשפטית של החברה בפירוק על מעמד העובדים", 61

.63( 1995ה )תשנ"ה משפט העבודה

30

יהיה לא הקיימים, העבודה לחוזי בהתאם המשכורות תשלום והמשך העובדים לכן, הדרך בפירוק. לרעיון הצדק החלוקתי ויעמוד בסתירה הנושים כל לטובת הודעת המגבילות באמצעות מההתקשרויות המפרק שחרור היא ביותר היעילה פיטורים. גם מצד העובדים, מוטב שיחפשו עבודה חלופית כאשר החברה חדלת

פירעון ולקראת חיסול, ומימלא חוב החברה עד יום הפירוק כבר גובש.

– במקרים שבהם ביהמ"ש ממנה מפרק זמני על יסוד בקשה לצו פירוק,מפרק זמני עולה השאלה האם ההסכם הקיבוצי או האישי יפקע בעקבות מינוי המפרק הזמני

או אולי רק במתן צו הפירוק יש משום הודעת פיטורים.

התייחסו לסוגיה באופן עקיף. העובדים המשיכו לעבוד 62פרשת אייזנברג נ' רוביןב אצל המפרקים הזמניים והמפרקים ניכו משכר העובדים הלוואות שלקחו מהחברה

טרם מתן צו הפירוק. ביהמ"ש הפריד בין שתי תקופות:

מעבידתם, כשהיא בחברה העובדים עבדו בה "תקופה וכשבאותה תקופה גם נוצר חובם לחברה בגין הלוואות שלקחו ממנה. לעניין זה בא המפרק הזמני בנעלי החברה, כשהוא בא לגבות את חובות העובדים כלפיה. תקופה אחרת היא התקופהזו זמניים.. מתקופה ומונו מפרקים פירוק הוגשה בקשת בה ואילך המפרק הזמני הוא מעבידם של העובדים כשהוא מהווה

גוף עצמאי שאינו בא בנעלי החברה".

בהתאם לפסיקה זו, המפרקים הזמניים הם מעבידים חדשים, כך שמינויים הפקיע את חוזי העבודה בין החברות לבין העובדים. קרי, עקב חילופי המעבידים נכרתו

לכאורה חוזים חדשים בין המפרקים לבין העובדים שהמשיכו לעבוד.

במקרים אחדים, שבהם מינה ביהמ"ש מפרק זמני על יסוד בקשה לצו פירוק, נעשהאלו ולשיקומה. במקרים להבראת החברה ככלי זמני מפרק של בהליך שימוש ההיגיון מחייב כי עצם מינוי מפרק זמני אינו יכול להפקיע את חוזי העבודה, כיון שאין

וודאות כי צו הפירוק יינתן.

(.525 פ"מ תשנ"ו )אייזנברג נ' רובין, 2471, 2737/85 ת"א )ת"א( 62

31

שני63פרשת אל עלב לכריתת ביהמ"ש של אישורו את הזמני המפרק ביקש , הסכמים קיבוצים מיוחדים עם עובדי החברה. ההסכם הקיבוצי האחד הסדיר את תנאי העבודה בחברה, ואילו השני קבע את תנאי הפרישה מהחברה של עובדים שיפוטרו במהלך שנת כהונתו הראשונה של המפרק הזמני. יתכן שמבקשה זו ניתן להסיק, כי ההסכם הקיבוצי פקע עם מינוי המפרק הזמני, כפי שנקבע בהליך של

פירוק. אולם הפסיקה בעניין זה אינה ברורה ואין הלכה מחייבת.

– למנהל64סמכות המנהל המיוחד לפטר עובדים במסגרת הליכי הבראת חברה המיוחד מוקנית סמכות לפטר עובד בכיר מהטעם של חיסכון בעלויות. הסמכות לדון בבקשה זו היא של ביהמ"ש המחוזי ולא ביה"ד לעבודה. ביהמ"ש קבע כי יכולתו להתערב בהחלטתו של מפרק היא רחבה במידה ניכרת מיכולתו להתערב במקרה שהחברה סולבנטית, ולביהמ"ש יש סמכות לפקח על פעולות המפרק ואף לשמש כערכאת ערעור לצד שנפגע. ביהמ"ש ישקול את השיקולים של כל הנוגעים בדברמידת הפגיעה בעובד, האינטרסים של הרוכש לביטחון תעסוקתי, הזכות לרבות

הפוטנציאלי של החברה ועוד.

קובע כדלקמן: כז)א'(243סעיף – עמדת התזכיר

"מתן צו הבראה או מינוי שקם אין בהם כשלעצמם, כדי לפגועבתקפו של חוזה עבודה, הסכם קיבוצי, או הסדר קיבוצי".

תנאי עבודה היציג לעיל, השקם רשאי להציע לארגון העובדים על אף האמור אחרים, לרבות בדרך של הסכם קיבוצי חלופי, חוזה עבודה או הסדר קיבוצי ובוידו "אם נוכח כי מצבה של החברה פירוט תנאי העבודה החדשים המוצעים על

(.ס"ק ב'ושיקומה מחייבים זאת" )

, לאחר שהצעת ההסכם החלופי מוגשת לארגון העובדים היציג,ס"ק ד'בהתאם ל על הצדדים לנהל מו"מ בתום לב במטרה להגיע להסכם קיבוצי חלופי המקובל על

הצדדים..195, 167, לא פורסם, אל על נתיבי אוויר לישראל 1611/82 ת"א )י-ם( 63.196, עמ' 2003, התשס"ג-הגנה על זכויות עובדים במסגרת הבראת חברותמ' הורוביץ )סלומי(, 64

32

בתזכיר נקבע לוח זמנים צפוף לדיון בבקשת השקם להסכם חלופי על מנת לא לפגוע בניסיון של שיקום החברה. ביהמ"ש לא יאשר הסכם שאינו מבטיח לעובדים, הסדר הוגן וצודק, בהתחשב במצבה של החברה, בכלל הנושים ובראיה כוללת של צורכי הבראת החברה ושיקומה. יתירה מכך, על ביהמ"ש לקבוע אם יש בהסכם החלופי משום הרעה מוחשית בתנאי העבודה. עובד שחל עליו ההסכם החלופי,

11רשאי בעקבות קביעה כזו להתפטר תוך שלושה חודשים ויחולו עליו תנאי סעיף לחוק פיצויי פיטורים.

ה. הזכות לפיצויי פיטורים

הזכות לפיצויי פיטורים בעת פירוק 1 ה. לחוק פיצויי פיטורים4סעיף - עוסק65 בכך וקובע כדלקמן:

של" רגל פשיטת או פטירה מחמת נפסקה שעבודתו עובד פיטורים לפיצויי זכאי מחיקתו, או פירוקו ובתאגיד מעבידו,

". כאילו פוטר

בסעיף זה נקבע מבחן מעשי – אם העבודה נפסקה מחמת אחד האירועים המנוייםבסעיף אז רואים את העובד כמפוטר.

בע"מב הידרוכים – לנצר מרצון, 66פרשת פירוק של להליך נכנסה החברה בפיקוח בית המשפט. העובד המשיך לעבוד לאחר הליכי הפירוק והתפטר לאחר

לחוק לעיל4חודש וביקש פיצויי פיטורים. דעת הרוב קבעה כי נוסחו של סעיף מתכוון למצב של הפסקת עבודה לא מיוזמתו של העובד. דעת המיעוט גרסה כימכח הדין מושם קץ לחוזה העבודה ולכן עבודתו של התובע נפסקה מחמת הפירוק.

יצוין, כי ישנה בעייתיות לגבי פיצויי פיטורים במקרה בו העובד השלים שנה עבודה ראשונה בחברה, רק לאחר שמוסיפים את תקופת עבודתו בחברה לאחר קבלת צותקופת כל בגין פיטורים פיצויי בתשלום חייב המפרק האם ברור לא הפירוק.

.136(, עמ' 16.8.1963, התשכ"ג )404 ס"ח 1963 תשנ"ג – 65.169, פד"ע ב לנצר הידרוכים/22 -3 דב"ע ל66

33

העבודה, כיון שהעובד לא היה זכאי לפיצויים כלשהם אלאמלא היה מועסק ע"יהמפרק.

– מטרת הליך ההבראה הינה הזכות לפיצויי פיטורים במסגרת הבראת חברות 2 ה. לאפשר לחברה אשר נמצאת בקשיים, להשיג הסדר נושים שיוביל לשיקומה בסיוע של עובדי החברה. באותה תקופה אין לעובדים זכות לפיצוי פיטורים מאחר הם עדין

לא פוטרו.

כי השכר המשולם לעובדים בתקופת הקפאת67פרשת מפעלי הפלדהב נקבע ההליכים מהווה הוצאות )שהוציא הנאמן בתקופת הקפאת ההליכים לצורך תפקודה השוטף של החברה(. לעומת זאת, לגבי פיצויי פיטורים ביהמ"ש קבע כי לא ניתן"הוצאות כאל ההקפאה בתקופת שפוטר לעובד המגיעים לסכומים להתייחס והודעת הפיטורים אינה פעולה עסקית הנכנסת למסגרת הוצאות פירוק" הואיל

פירוק.

לא אומץ בתזכיר ולא חל גם על חברה משתקמת. לחוק פיצויי פיטורים4סעיף מהוראות הוועדה עולה כי לאחר מתן צו שיקום העובדים יהיו רשאים לתבוע פיצוי פיטורים בגין תקופת עבודתם שקדמה ליום הבקשה לצו השיקום, זאת אף לעובדיםלתשלום נכסים בידי החברה יהיו לא מינוי השקם. אם שהמשיכו לעבוד לאחר הפיצויים שקדם ליום הקובע, לא יוכל העובד לקבל גמלת ביטוח לאומי אלא אם

הפסיק את עבודתו בנסיבות אשר מזכות אותו בפיצוי פיטורים.

ו. דין קדימה

דין קדימה בפירוק חברה משפיעות על זכויות העובדים במסגרת ההלכות בעניין הבראת חברה.

דין הקדימה הוא זכות מהותית, לא דיונית. לפיכך אין בכוחו של תיקון חוק, המתקבלבמהלך הפירוק להפוך חוב שלא היה בן קדימה ביום הקובע, לחוב בן קדימה.

)לא פורסם(, החלטה מיוםמפעלי פלדה מאוחדים בע"מ נ' ניסים כדורי, 224/00 פש"ר )ת"א( 6728.11.00.

34

מצויה רשימה של חובות בני קדימה, לפקודת החברות 354סעיף - בשכר עבודה כאשר בראשה מצוי שכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר. את החובות בניובלבד פירעונם כדי בנכסים שבידיו שיש מיד, ככל הקדימה על המפרק לשלם

הפירוק הוצאות למימון הדרושים הסכומים את קדימה68שיעכב בדין החובות . ולכן משולמים מהסכומים המגיעים לקופת הפירוק ממימוש נכסים בשיעבוד צף,

לפני תשלום כל סכום אחר, למעט הוצאות פירוק.

המחוקק מעוניין להגן על עובדים במקרה שמעבידם אינו יכול לשלם את חובותיו לעובדיו בעת פירוק או פשיטת רגל. דין הקדימה המוענק לשכר עבודה כפוף לסכום מירבי מסוים, הקרוב לשכר החודשי הממוצע במשק. כיום עומד סכום דין הקדימה

.10,500₪על סך של

אין בחוק הגנת השכר הגדרה של המונח "שכר עבודה" אלא נאמר כי תשלומיםושעות נוספות ותשלומים אחרים המגיעים לעובד עקב בעד חגים, פדיון עבודה, אשר ספציפיים חוקים ישנם עבודה. שכר בגדר הינם עבודתו, ובמשך עבודתו מתייחסים לעניין כגון חוק חופשה שנתית אשר קובע כי דמי חופשה ופדיון חופשה

וסעיף דמי מחלה פיצויי פיטורים, הקובע כי27דינם כשכר עבודה, חוק לחוק הפיצויים הינם שכר עבודה.

המוסד לביטוחביה"ד לעבודה הגדיר בפסיקותיו את המונח שכר עבודה. בפס"ד נקבע כי שכר עבודה הוא כל תמורה בכסף או בשווה69לאומי נ' לבנה נוביקוב,

ביניהם, להבדיל כסף שעובד מקבל ממעבידו תמורת עבודתו, מהיחסים החוזים מתשלומים עקיפים שאינם לידי העובד, והם בגדר הוצאות עבודה, אך לא שכר

עבודה.

עוד נקבע, כי עובד המתחיל לעבוד בלא שנקבע שכרו, זכאי ל"שכר ראוי", קרי, השכר אשר נוהגים לשלם באותו מפעל או במפעל דומה, באותו יישוב, בעד עבודה דומה, כשמביאים בחשבון נתונים אישיים. לעומת זאת, תשלום הודעה מוקדמת לא

.70ייחשב, לרוב לשכר עבודה.5028, ק"ת 187 לתקנות החברות )פירוק(, תשמ"ז – 66)ד( לפקודת החברות, תקנה 384 סעיף 68.271, פד"ע י המוסד לביטוח לאומי – לבנה נוביקוב 146-0 דב"ע ל"ח 69-496, בעמ' 472 י"ב )תשמג משפטים ח' הרדוף "הודעת הפיטורים המוקדמת – שאלות פתוחות" 70

503.

35

– מועד מתן צו הפירוק הוא המועד הקובע לחישובחוב פיצויי פיטורים בדין קדימה שכר עבודה )במידה והפירוק הוא בידי בית המשפט והחברה לא החלה קודם לכן בפירוק מרצון(. שכר עבודה אינו מוגבל בזמן, קרי, כל שכר המגיע בעד התקופה שלפני המועד הקבוע הוא בן קדימה, בשונה מחובות אחרים בדין קדימה. כיום עומד

.31,500₪סכום דין הקדימה בעבור שכר עבודה, כולל פיצויי פיטורים על סך של

, במידה)ב( לפקודת החברות354סעיף – בהתאם להלוואות לשם תשלום שכר והלווה אדם לחברה כספים לשם תשלום משכורת או שכר לעובד החברה, יהיה לוזו לעודד בנקים ומלווים אחרים להלוות בפירוק דין קדימה. מטרתה של הוראה כספים לתשלום שכרם של עובדי החברה לשם המשך העסקתם בתקופה שהחברה בקשיים, אך טרם בפירוק. אולם, תביעת העובד קודמת לזו של המלווה והתביעות

.71אינן מתחרות על הכספים הזמינים לתשלום שכר החוב בדין קדימה

,72( לחוק הגנת השכר2)28סעיף – בהתאם לחוב לקופת גמל כחוב בדין קדימה לקופת גמל יש זכות לתבוע במישרין מהמעביד סכום שהוא חייב לה בתוספת פיצוי

, קופת הגמל תבעה בדין73היפ הולנד – ישראל פלסטיק בע"מהלנה. בפרשת קדימה סכום שנוכה משכרו של העובד לשם תשלומו לקופת הגמל אך לא הועבר אליה. ביהמ"ש קבע כי בפירוק חל על חוב שכר עבודה דין קדימה, בין שהוא נתבע ע"י העובד ובין שהוא נתבע ע"י הקופה. הדין שונה לגבי סכומים שהמעביד חייב

לקופה מכספו הוא. אלה נחשבים לחוב של המעביד שאינו זכאי לדין קדימה.

– עכבון הוא זכות לעכב נכס כערובה לחיוב, עד שיסולק החוב והיאזכות עכבון . זכות העיכבון מתבססת על היות הנושה74לחוק המטלטלין 11מוגדרת בסעיף

מחזיק בפועל בנכס אשר מאפשרת לנושה לעכב את הנכס עד לקבלת חובו, ובכךלהפעיל לחץ על החייב לשלם.

נאמר כי נושה מובטח הוא מיפקודת פשיטת הרגל בהגדרה של נושה מובטח ב נקבע כי אין מקום ליצור 75פרשת סדיטקשבידו שעבוד או עכבון על נכסי החייב. ב

.77, )תשמ"ח(, בעמ' זכויות עובדים בחילופי מעבידים, בפירוק חברה ובכינוס נכסים ח' הרדוף, 71.247, ס"ח 1958 תשי"ח – 72.446( 2, פ"ד כה)כונס הנכסים הרשמי נ' היפ הולנדר – ישראל בע"מ 148/68 ע"א 73.636, ס"ח 1971 תשל"א – 74 רו"ח אפרים שמשי, כונס נכסים של חברת סדיטק נ' אורה אגודה 1001/00 פש"ר )ת"א( 75

.43378( 1)2002, תק-מח שיתופית בארות יצחק

36

אפליה בין נושים של חברת חדלת פירעון רק בשל העובדה שנכס של החייב הגיעהעובדה המקרית בעקבות הנוצר כללי" "עכבון המושג בין להבחין יש לידיהם. שהנכס הגיע לחזקתו של הנושה לבין "עכבון מיוחד" שנוצר בעקבות קשר הדוק ומיוחד בין הנושה לבין הנכס. בהקשר למעמדו של הנושה המובטח יחול אך ורק

לגבי "עכבון מיוחד".

בפסיקה התעוררה שאלת היחס בין זכות העיכבון של העובד בנכסים המחוזקים על , נקבע76פרשת עובדי רדגארדידו, כגון רכב, לבין זכותו של העובד בדין קדימה. ב

כי לאחר שהעובד הוכיח כי העכבון גובש על ידו כדין, ביהמ"ש יבחן את היחס בין ( אם הטיפול1הגנת דין הקדימה לבין הגנת זכות העיכבון ע"פ המבחנים הבאים:

של בשכרו והשתקפו עובד-מעביד, מיחסי אינטגרלי חלק היו ובהשבחתו בנכס העובד, הרי שקיימת חפיפה ועל כן אין להעניק הגנה כפולה אשר תהווה "עשיית

( אם הטיפול בנכס והשבחתו לא2עושר ולא במשפט" על חשבונם של יתר הנושים. היו חלק אינטגרלי מהיחסים אזי אין מדובר בהגנות חופפות ויש להתיר לנושה שהוא

גם עובד ליהנות משתי ההגנות.

מכאן עולה כי העובד יהנה מעיכבון אך ורק כאשר מתקיימת בין החברה לבין העובד מערכת יחסים אשר מקימה זכות עיכבון, ובנוסף שהנכס הגיע לעובד שלא במסגרת יחסי עובד מעביד. בפועל זוהי פרשנות מצמצמת מאד כי הרכב של החברה שנמצאבלתי אפשרי כמעט ויהיה תנאי העסקתם במסגרת אליהם הגיע העובדים בידי

להוכיח קשר מיוחד אשר יזכה אותם במעמד הקנייני של עיכבון מיוחד.

ז. זכאות לגמלת ביטוח לאומי במסגרת הליכי פירוק חברה מדובר בקרנות המבטחות כספים המגיעים לעובדים בדין קדימה, ואף מעל לסכום המירבי בדין הקדימה. הקרנות ממומנות באופן כמעט בלעדי בידי המעביד, בהנחה כי הסיכון לפשיטת רגל מקורו במעביד. לפי עיקרון זה, כלל המעבידים המשלמיםלתביעות ביחס עובדיהם של העסקי לסיכון קולקטיבית אחריות אחראים לקרן

, נוסף ענף לביטוח בו77לחוק לביטוח לאומי 1975השכר שלהם. בתיקון משנת

.6862( 1)2002, תק- מח עובדי רדגארד נ' רדגארד בע"מ 24584/01, בש"א 1268/01 פש"ר )ת"א( 76 , כיום זהו פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי1975( התשל"ה – 16 לחוק הביטוח לאומי )תיקון מס' 3 פרק ו'77

.1522, ס"ח 1995]נוסח משולב[, תשנ"ה –

37

מבוטחים עובדים וקופות גמל. תיקון החוק חל אך ורק לביטוח עובדים שמעבידםנכנס להליכי פירוק.

אין בחוק לביטוח לאומי הגדרה של "עובד", אלא על דרך ההרחבה. לפי ההגדרה המורחבת נחשבים לעובדים גם אנשים מסויימים שלפי המבחנים המקובלים של עובד או קבלן עצמאי, אולי לא היו רואים אותם כעובדים. יתכנו מקרים שבפירוק לא יוכר אדם כעובד לעניין תביעת החוב שלו לשכר עבודה ולפיצויים, על אף שעל

פי הסיווג של ביטוח לאומי הוא מבוטח. רצוי לתקן את חוסר ההתאמה הנ"ל.

המוסד לביטוח לאומי משלם את הגמלה בכפוף לתקרה משתנה, והיא כיום השכר ₪.106,054 גובה הגמלה הוא 1.1.2011הממוצע במשק כפול עשר החל מיום

– זכותו של העובד כלפי המוסד לביטוח לאומי, אינהמועד התגבשות הזכות לגמלה מתגבשת במועד בו אושרה הוכחת החוב ע"י הנאמן או ברגע שבו הועברה תביעת

החוב למוסד אלא עם ביצוע התשלום.

האם בעלי תפקידים בכירים בחברה נחשבים לעובדים לצורך קבלת גמלה מהמוסד נדחתה תביעת חוב של עובד 78פרשת יצחק קצוור נ' פאוארליין? בלביטוח לאומי

מאחר והיה מדובר בעובד שהוא בעל מניות ואף בעל השליטה בחברה. ביהמ"ש קבע כי ישנו חשש כי בעל השליטה יחתום בשם החברה בכובעו כעובד החברה חוזיעל המפרק כי נקבע דיוידנדים. להסוות במטרות מפליגים תנאים בעלי עבודה לבדוק את טיב החוזה על רקע נסיבותיו של ומצבה של החברה בזמנים הרלוונטים,

התנהגותם של בעלי השליטה ודרך ניהול עסקי החברה.

מייסד חברה, בעל מניות שליטה, מנהל כללי וחבר בדירקטוריון החברה אשר טוען כי הוא עובד החברה, עליו הנטל להוכיח כי התקיימו במקביל גם יחסי עובד מעביד. נקודת המוצא היא, שבמקרים כאלה מדובר ביחסים בין חברה למנהליה או בין

.79חברה לבין בעלי המניות ואלו אינם יחסי עובד מעביד

.4004( 1)2002, תק- מח יצחק קצוור נ' פאוארליין 21042/01, בש"א 3/96 פש"ר )ת"א( 78.293, פד"ע ז - גיסון- חברת בית הספר אריאל בע"מ3/73 ע"ע לה79

38

לעיתים עובדי החברה מגישים בקשות פירוק על מנת שתקום להם זכאות לגמלה מהמוסד לביטוח לאומי. התביעה לקבלת גמלת ביטוח לאומי מכונה "הוכחת חוב", והיא עוברת לאישורו של המפרק. כאשר המפרק מאשר את הסכום יועבר התשלוםנקבע בחוק מועד מסוים אולם החיסרון בשיטה שלא בכפוף לתקרה הקבועה. לבדיקת הוכחת החוב ונוצר מצב שהעובדים נתונים לחסדם של המפרקים לטיפול

יום על החלטת המנהל45בהוכחת החוב. בהתאם לדין, ישנה זכות ערעור של המיוחד, להבדיל מפעולות אחרות אשר יש צורך להגיש בקשה למתן הוראות בטרם

מאושרות.

טען המוסד לביטוח לאומי כי מוקנית לו זכות מוחלטת להפוך80פרשת בר-מימוןבלאומי הביטוח חוק ע"פ ואומנם הואיל נדחתה זו טענה החלטת המפרק. את מוקנית סמכות לפקיד התביעות לבדוק את התביעות באופן כללי, אולם כאשר המפרק מאשר את העסקת העובד, הפקיד חייב לקבל את קביעתו למעט מקרים חריגים. ביהמ"ש הוסיף כי לאור מטרת חוק ביטוח לאומי ומטרת דיני העבודה, יש לפרש את שיקול הדעת של המוסד לביטוח לאומי באופן מצומצם ומוגבל. לעומת

קבעה השופטת אלשייך כי המוסד לביטוח לאומי אינו,81פרשת איזדורפרזאת, ב מושתק אם נראה לו כי קביעתו של המנהל המיוחד שגויה משפטית או עובדתית,

ולא רק במקרים של חוסר תום לב ומרמה.

זכות העובד לגמלת ביטוח לאומי היא בנוסף על זכותו לתבוע תשלומים מהמפרקנקבע כי העובדה שעובד פנה קודם למוסד82פרשת דנאר בע"מבדין קדימה. ב

בין זכותו לתבוע מהמפרק את הפרש הסכום את שוללת אינה לאומי, לביטוח הגמלה לבין הוכחת החוב מהמפרק עד לתקרת דין הקדימה הקבועה בחוק כמובן.

( הוא חוב "רגיל".137,554₪כל סכום שמעל תקרת הגמלה ודין הקדימה גם יחד )ל בהתאם לאומי192סעיף בנוסף, לביטוח לחוק שילם לא המפרק אם ,

לעובדים דן קדימה, אלא המוסד לביטוח לאומי, זכאי המוסד לחזור אל המפרקלגבי הסכום ששילם בדין קדימה, כנושה בדין קדימה.

, דינים ועוד, דינים מחוזי,נושים בקבוצת העובדים נ' בר מימון בע"מ )בפירוק(, 85/93 פש"ר )י-ם( 80.623( 2כרך לב)

, תק-מחאיזדורפר חיים ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי ואח' 8087/01 בש"א 66/98 פש"ר )ת"א( 812001(2 )22531.

)לא פורסם(.כץ נ' המוסד לביטוח לאומי 2769/89 ת"א 82

39

כי לב לשים הליךהתזכיריש על גם הלאומי הביטוח חוק הוראות את מחיל לעבוד והמשיך שיקום צו עקב גמלה שקיבל עובד לפיו בסייג אמנם השיקום, זו מעבר לשיעור המרבי עבודתו בתקופה לגמלה מכוח זכאי יהיה לא בחברה,

הקבוע בחוק.

83זכויות העובד במקום העבודהח. פרשת בזק – הוכרה במסגרת הפסיקה כזכות הלכתית ואף הוכרה בזכות השביתה

בדעת מיעוט של השופט לוין, כזכות יסוד חוקתית הנגזרת מחוק יסוד כבודלעיל, האדם וחירותו. לאור האמור, עולה שאלה, האם יש לעובדים זכות שביתה במסגרת הליכי הבראה או שמא מדובר בהפרת התחייבות לשקט תעשייתי. אין התייחסות

לפיו איןתזכירלזכות השביתה בהקשר זה בפסיקה או בחוק למעט סעיף כללי ב ביהמ"ש. צו השיקום אלא ברשות של כנגד חברה בתקופה של לנקוט הליכים

בנוסף, מקובל לכלול בהסכם הקיבוצי מנגנון ליישוב סכסוכים.

היציג העובדים ארגון מצבמעמד נוצר כן ועל לכך בדין התייחסות כל אין – שהעובדים אינם מקבלים מידע בנוגע למצב החברה ומעמדה, כוח המיקוח שלהם

מוגדר "מי שעשוי להיפגע" לרבותתזכירקטן וקשה להם לקבל החלטות נכונות. ב ארגון היציג של החברה. אם השקם מציין בדו"ח שהגיש לביהמ"ש כי אין לתת צו שיקום אזי רשאי ארגון העובדים לטעון טענותיו בפני ביהמ"ש. אולם, לא נקבע בתזכיר כי יועבר מידע לגבי הצעת השקם לארגון העובדים. עוד מצוין בתזכיר, כיארגון עם לקיים עליו יהיה חלופי, קיבוצי להסכם הצעה השקם הגיש כאשר העובדים משא ומתן בתום לב על מנת להגיע להסכמה. יחד עם זאת, מוקצב לצורך

ימים בלבד ולאחר מכן רשאי השקם להגיש הצעתו לביהמ"ש. 7המו"מ

סמכות השיפוטט. הוראת הינו - פירוק בהליכי השיפוט סמכות לעניין הרלוונטי 267סעיף הדין

אשר אוסרת הגשת תביעה לבית הדין לעבודה נגד חברה שמונהלפקודת החברות לה מפרק זמני או שניתן צו לפירוקה בלא רשותו של ביהמ"ש הדן בפירוק. ככלל,

, לביה"ד ישנה סמכות ייחודית196984חוק בית הדין לעבודה - התשכ"ט ע"פ .238, עמ' 2003, התשס"ג-הגנה על זכויות עובדים במסגרת הבראת חברותמ' הורוביץ )סלומי(, 83.533 ס"ח 84

40

בתובענות הנוגעות לזכויות עובדים, יחסי עובד-מעביד ועוד. אולם האיסור לעיל נובע מעיקרון הצדק החלוקתי, שנועד למנוע את פתיחתן או המשך ניהולן של חזיתות

. יחד עם85משפטיות מחוץ להליכי הפירוק וכן למנוע מצב שבו "כל הקודם זוכה" זאת, עלול להיווצר מצב שבו תתקבלנה החלטות הנוגעות לדיני עבודה בביהמ"ש

לפירוק, ע"י שופטים שאינם בהכרח מומחים בתחום.

פירוק חברה או הבראתה בשאלות הנוגעות דן במסגרת הליכי ביהמ"ש המחוזי מילאה השופטת אלשייך תפקיד של ביתפרשת איזודורפר לעיל,לזכויות עובדים. ב

הדין לעבודה וקבעה כי המבקשים עונים להגדרת "עובד". יחד עם זאת, במקרים מסוימים ביהמ"ש לפירוק מעביר את הדיון בשאלות הנוגעות ליחסי עובד מעביד

, נדונה השאלה86פרשת מיכל קיסלוק נ' א.ב קיסלוק בע"מלביה"ד לעבודה. בפירוקה עבדו ומנהל החברה טרם ילדיו של בעל השליטה האם העובדים שהיו זו לביה"ד לעבודה, נובעת מכך שגם ייתכן כי מתן רשות חריגה בחברה בפועל. זוכים בתביעתם הם מקבלים את המגיע להם במסגרת גמלת לאחר שהעובדים הביטוח לאומי. על כן אין בכך כדי לעכב את הליכי הפירוק ולפגוע באינטרסים של

הנושים הרגילים.

, המכון למחקרי חקיקה1993, )הדפסה שנייה, תשנ"ד – דיני חברות חדשים בישראל א' פרוקצ'יה, 85.612-613ולמשפט השוואתי ע"ש סאקר, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים(

.1368( 1)2001 תק-עב מיכל קיסלוק ואח' נ' א.ב קיסלוק בע"מ 2427/98 ע"ב 86

41

: משפט משווה 4 פרק

א. מבוא לרוב המדינות המפותחות ישנה חקיקה אשר מטפלת בחדלות פירעון, לפיה חייב הוא חדל פירעון אם אין בנכסיו הזמינים כדי לממן את חובותיו. בנסיבות אלו יחולו הליכים משפטיים על מנת לתקן את המצב ובמידה ואין אפשרות אזי יש לממש את

הנכסים כדי לשלם לנושים.

בשנים האחרונות השתנתה, ברוב מדינות העולם, הגישה לדיני חדלות פירעון ומטרת הליכי הפירוק אינה לחסל את העסק, אלא לשקמו ככל האפשר. במקרים מסוימיםיותר ולא לפתרונן, במיוחד אם סגירת העסק עלול הפירוק לגרום לבעיות רבות

.87גורמת לאובדן מקומות עבודה

כפי שראינו, קבוצת העובדים היא קבוצת נושים עצמאית בעלת מאפיינים ייחודים. לעובד יש זכות לביטחון תעסוקתי וכן יש לו זכות כנושה לקבל שכר עבודה שלא

הגנות2שולם. ברוב המדינות, החקיקה מתייחסת לזכויות העובדים כנושים וישנן עיקריות לתביעות עובדים בהליך של פירוק. שיטה אחת מתייחסת לדין קדימה לפני

אמנה להגנה על ב1949תביעות נושים אחרים והיא מצאה את ביטויה כבר בשנת . השיטה השנייה, הינה קרן ערבות לתביעות העובדים בהתאם88(95השכר )מס'

לתוכניות הביטוח הלאומי בכל מדינה ומדינה.

ב. סקירת ההסדרים השונים

.252, עמ' 2003, התשס"ג-הגנה על זכויות עובדים במסגרת הבראת חברותמ' הורוביץ )סלומי(, 8788 Protection of Wages Convention, 1949, (No. 95)

42

ארגון העבודה הבין-לאומי 1 ב. – סוגיית ההגנה על העובדים בעת חדלות פירעון . האמנה יוצרת הסדר המעניק עדיפות מסוימת לתביעות173מוסדרת באמנה מס'

דין קדימה זכויות העובדים הן בהענקת העובדים. האמנה מבקשת להבטיח את לחובות המגיעים לעובד והן בהסדר של מוסדות לערבות שכר.

העוסק בזכויות סוציאליות מכיר1961 משנת הצ'רטר – המועצה האירופאית 2 ב. הכרה רחבה בזכויות העובדים במישור הקיבוצי והאישי ובין היתר בזכות לעבודה, בזכות לתנאים הוגנים של עבודה, בזכות לשכר הולם, בזכות להתארגן בארגון יציג,

.89בזכות לניהול משא ומתן ובזכות לשבות

אימצה 1980בשנת האירופאית המועצה העובדים90הנחיה על הגנה בדבר דורשת מהמדינות החברות להקים מוסדות פירעון. ההנחיה במקרה של חדלות ערבות במטרה להבטיח תשלום תביעות של עובדים, הנובעות מיחסי עבודה או מחוזה עבודה בתקופה שלפני היום הקובע )בהתאם לנסיבות(. המדינות רשאיותלמטרה מעבר סכומים תשלום למנוע כדי הערבות סכום את בתקרה להגביל החברתית של ההנחיה, ועל הערבות לממן לפחות שלושה חודשי עבודה שבהם עבדלחוקים חודשים שלפני המועד הקובע. ההנחיה משאירה שישה העובד במהלך

המדינתים את קביעת הכללים הנוגעים למימון לארגון ולהפעלת מוסדות הערבות.

91 הדין החל בארה"ב 3 ב. הדין האמריקאי עוסק באופן המקיף ביותר בסוגיית ההסכם הקיבוצי, עקב המתח

)365סעיף שנוצר בין דיני פשיטת הרגל לבין דיני העבודה. בהתאם ל Aלקוד ) מסוימות, הסכמים,92פשיטת הרגל בנסיבות לדחות, זכאי היה השקם הקודם,

שטרם הסתיים מועד ביצועם. המבחן לדחיית ההסכמים היה מבחן עסקי וטהור, על פיו השיקול הרלוונטי הוא אם החוזה מכביד על נכסי החייב או אם אפשר להחליפוזו התנגשה עם המדיניות הכללית בדיני עבודה, יותר לחייב. סמכות בהסדר טוב

89 Blanpain, International Encyclopedia for Labour Law and Industrial Relation, 17-CoE90 Official Journal of the European Communities, No L 283/23, 28 Oct. 1980. מ' הורוביץ וא' נורי, "שיוויון כוחות במשא ומתן בין השקם לבין ארגון העובדים באספלקריה של עיקרון91

)תשס"א – תשס"ב(מאזני משפט ב לקוד האמריקאי" 11 לפרק 113היעילות הכלכלית – ניתוח סעיף 260.

92 Bankruptcy Reform Act of 1978, Pub. L. No. 95-898, 92 Stat. 2549, codified as 11 U.S.C 37(.1982)

43

המעודדת קיום הסכמי עבודה קיבוציים. התנגשות זו, שהתרחשה בביהמ"ש בארה"ב.111393סעיף הובילה לחקיקתו של

סעיף חקיקת לידי שהביא ביותר המפורסם היה 1113המקרה לקוד הלכת באותה מקרה נדונה שותפות בשם בילדיסקו שחתמה עם עובדיה על.94בילדיסקו

הסכם קיבוצי. בילידסקו פנתה לביהמ"ש וביקשה לדחות את ההסכם הקיבוצי ע"פ (ׂ) לקוד. בית המשפט העליון קבע כי השקם רשאי לשנות תנאיםA 365סעיף

הקובעות במפורש את הדרך לשינויNRLA 95הוראות בהסכם הקיבוצי בניגוד ל הסכמים מסוג זה. ע"פ הוראות אלו על המעביד לנהל מו"מ קיבוצי בתום לב ואוסר על מעביד לסיים באופן חד צדדי הסכמים קיבוצים. סעיף זה קובע דרך מפורטת שצריך לנקוט צד המעונין לשנות הסכם קיבוצי. מעביד שאינו מקיים אחר הוראות

הסעיף יוצר "נוהג לא הוגן ביחסי העבודה".

בעקבות הלכה זו, עלה חשש כי כל חברה שמצבה הכלכלי קשה תעשה שימוש לקוד כדי לשנות את תנאי ההסכם הקיבוצי או כדי לדחותו וזאת11בהגנה של פרק

בקלות יחסית מבלי שתיחשב כאילו ביצעה "נוהג לא הוגן במסגרת יחסי העבודה".

: 1113 להלן העקרונות העיקריים המאפיינים את ההסדר בסעיף ההסכם תקף - כניסה להליך שיקום אינה מובילה אוטומטית לביטולו של

ההסכם. עריכת שינויים בהסכם הקיבוצי מותרת רק על פי הנחיות הסעיףושינויים חד צדדים אסורים.

לשם והכרחיים מינימלים להיות עליהם בהסכם שינויים ונערכים במידה שיקומה של חברה בנסיבות החדשות. ביהמ"ש פירש סעיף זה באופן צר ומחמיר וקבע כי כל שינוי המוצע ע"י השקם יבחן בפני עצמו ולא מספיק כי

ההצעה לשינוי בכללותה תהיה חיונית לשם שיקומה של החברה.93 Bankruptcy Amendments and Federal Judgeship Act of 1984, Pub.L.No 98-353, 98 Stat 391 (1984)

(BAFJA).94 NLRB V. Bildisco & Bildisco, 465 U.S. 513, 523, 104 S.Ct. 1188, 1149, 79 L.E.d.2d 482, 493 (C.B.C. 2d

1219, 1226) 198495 National Labor Relation Act- 8 (d)

44

יצירת קרקע נוחה למשא ומתן פורה בתום לב בין צדדים שווי כח – המחוקק ביקש ליצור הסדר אשר יקטין את המעורבות של ביהמ"ש ויאפשר לצדדים להגיע בכוחות עצמם להסדר חדש. ע"פ סעיף זה על המו"מ להתנהל באופן עצמאי בין צדדים שווי כח מתוך כוונה אמיתית להגיע להסדר לשביעות רצונם

של שני הצדדים.

ומתן – העובדים מגיעים למו"מ מתוך חרדהחיזוק מעמד העובדים כצד במשא ממשית לגורלו של מקום עבודתם. על מנת להעריך את מצבה של החברה ואת ההצעות המוצעות להם, יש צורך במידע ובמיומנות שלא תמיד נמצאים בידם. במצב

זה, העובדים נמצאים בעמדת נחיתות ומתקשים לנהל מו"מ.

אופנים: 1113סעיף בשלושה מחזק את מעמדם של העובדים ( שקם אשר1 מעוניין לפנות לביהמ"ש בבקשה להתיר לו לדחות הסכם קיבוצי, חייב לפנות קודם לעובדים ולהציע להם אפשרויות לשינוי הוראות ההסכם. רק במידה ותידחה הצעתו

( ע"פ2ללא סיבה מספקת, ביהמ"ש יבחן את הבקשה לדחות את ההסכם הקיבוצי. על השקם לספק לעובדים כל מידע אשר חיוני להם לקבלת החלטהA1(b)סעיף

, המו"מ יתנהל בין השקם לביןA1(b)( בהתאם לסעיף 3בנוגע להצעתו של השקם. הנציגות הרשמית של העובדים.

( על הצדדיםb()2 – בהתאם לסעיף )חיוב הצדדים לנהל משא ומתן ממשי בתום לבשני הצדדים. על להגיע להסכם המקובל לב על מנת ומתן בתום לקיים משא להגיע כנה מאמץ על המעידה כהתנהגות לב תום הגדיר האמריקאי ביהמ"ש

להסכם אשר ינבע מהמו"מ.

צרכיוביקורת פני על העובדים טובת את מעדיף ההסדר כי הטוענים ישנם : הכלכליים של המשק, או במילים אחרות, "שבשל מגמתו הסוציאלית מקריב הסעיף

.96את היעילות הכלכלית על מזבח הרצון להגן על העובדים"

מ' הורוביץ וא' נורי, "שיוויון כוחות במשא ומתן בין השקם לבין ארגון העובדים באספלקריה של עיקרון96 )תשס"א – תשס"ב(מאזני משפט ב לקוד האמריקאי" 11 לפרק 113היעילות הכלכלית – ניתוח סעיף

268.

45

הדין האנגלי 4 ב. ישנה סמכות לשקול כל בקשת הבראה 97 – לביהמ"ש העליון ישנו ביהמ"ש מיוחד לחברות. בהתאם98הנוגעת לחברות הרשומות באנגליה ובוולש.

, לנאמן יש סמכויות רחבות לפעול בכל הדרכים( לחוק האנגליa()1)4סעיף לוההבראה הפירוק סוגיית האנגלי בדין כי יצוין, לשם השגת ההבראה. הנחוצות

קשורות זו לזו.

בפירוק העבודה חוזה במידהמעמד – בלבד( ביהמ"ש ע"י פירוק על )מדובר והעסקת עובד מגיעה לידי סיום בעת צו פירוק, הרי שחוזה העבודה מגיע לידי סיום,יש להבחין בין שני מקרים. במקרה שהחברה אינה מעוניינת להעסיק את אולם ואילו במקרה שהעובד אינו מעונין העובד אזי מדובר בפיטורי עובד לא חוקיים, לעבוד עקב מתן צו הפירוק זהו סירוב לא מוצדק והסכמת המעביד גוררת סיום

חוזה העבודה.

נקבע כי כאשר עבודת העובד נפסקת במתן צו הפירוק, אזי יש 99פרשת צ'פמןב לראות זאת כהודעת פיטורים, ולכן זכאי העובד להוכיח את תביעתו לשכר עבודה.

, ונקבע כי פיטוריRE NEMAN LTD. RAPHAELS CLAIM100פרשת ההלכה הורחבה ב עובד נחשבים לא חוקיים במקרה מהסוג הנזכר לעיל, ולכן העובד זכאי גם לפיצויים

על הנזקים שנגרמו לו בעקבות הפסקת העבודה טרם פקיעת חוזה העבודה.

גורס כי במקרה בו העסקת העובד נמשכת לאחר מתן צו הפירוק, יש101גרהם לראות בחוזה העבודה כמסתיים ע"י ביטול לא כדין של המעביד, על אף שהמפרק

מעסיק את העובד לאחר מתן צו הפירוק.

במסגרת הסמכויות של הנאמן רשאי הנאמן לפטר – מעמד חוזה העבודה בהבראה או למנות עובדים כפי שדרוש בעיניו לצורך ניהולו של העסק. נשאלת השאלה האםלדין חוזי העבודה הקיימים. בהתאם ניהול העסק על הנאמן לאמץ את לצורך האנגלי, אם מחליט הנאמן לאמץ חוזה עבודה, ההתחיבויות ע"פ חוזה זה יגברו על

.308, עמ' 2003, התשס"ג-הגנה על זכויות עובדים במסגרת הבראת חברותמ' הורוביץ )סלומי(, 9798 Insolvency Act, 1986, s117, s251, Companies Act, 1985, s 744.99 In Re General Stock Company – Chapman's Case (1866)1 LR Eq. 346.

100 In Re R.S Newman Ltd., Raphael's Claim, (1916) 2 ch. 309101 G.B Graham, "The effect of Liquidation on Contracts of Service" 15 M.L.R (1952) 52.

46

התחייבויות קודמות. ככל הנראה, במידה והנאמן לא יאמץ חוזי עבודה, אזי פיצוייהפיטורים לא יהנו ממעמד מובטח, ודינם יהיה כחוב לא מובטח.

ככלל, כניסה להליכי הבראה אינה מבטלת באופן אוטומטי את חוזי העבודה ועל כןחוזי העבודה. אימוצם של לצורך הנאמן כל פעולה אקטיבית מצד נדרשת לא

נקבע כי נאמן שממשיך להעסיק את העובדים, חייבParamount Airways102בפרשת לאמץ את החוזה הקיים או להיכנס למו"מ על חוזה חדש )באנגליה חסרות ההנחיות

אשר קיימות בארה"ב באשר לאופן קיום המו"מ בין הנאמן לעובדים(.

האמריקני למשפט ביחס ממצה פחות האנגלי הדין כי עולה, לעיל האמור מן וההגנה הניתנת לעובד הינה פחותה. בהסדר החדש ביחס להבראה אין התייחסות מפורשת למעמד החוזה, לניהול מו"מ בין הצדדים, לארגון העובדים היציג, להסכם הקיבוצי, לזכות השביתה של העובדים בהליך העבודה. יתירה מכך, עצם העובדה כי בית המשפט לחברות הוא הערכאה לדיון בהבראה מעיד על כך כי הפן העסקי גובר

על זכויות העובדים.

– רוב המדינות מעניקות בחקיקתן יחס מועדף103ג. דין קדימה במשפט המשווהלתביעות הנובעת מיחסי עבודה, בהיקף אשר משתנה ממדינה למדינה.

במדינות רבות עובד שחלים עליו יחסי עובד - מעביד זכאי לדין קדימה. במדינות אחרות גם עובדים שנמצאים במעמד של עצמאי זכאים להגנה כמו כל עובד אחר. במדינות מסוימות לא ניתנת זכות קדימה לעובדים עצמאים אולם הם זכאים לתבועבמהלך אליהם שהועברו או שייצרו מוצרים לגבי מיוחדת בעדיפות חובם את

עבודתם.

הקדימות המוענקת לתביעות עובדים ברוב המדינות היא רחבה וכוללת גם זכויות. 104נוספות, פדיון חופשה שנתית, תשלום שעות נוספות, דמי מחלה, דמי לידה

102 Re Paramount Airways Ltd (No. 3) (1993) BBC 172.103 The Protection of Workers' Claim in the Event of the Employers Insolvency (Geneva, ed. By Yemin

&A.S Bronstein, International Labour office, 1991).20-22 שם, בעמ 104

47

ברוב המדינות מוטלות ההגבלות הבאות על דין הקדימה:זכאי העובד לתשלום בדין קדימה – משתנה תקופת העבודה שבגינה

ממדינה למדינה. בקנדה ובארה"ב התקופה המקסימלית היא עד שלושההיא המקסימלית התקופה ובגרמניה במקסיקו ואילו 12חודשים,

חודשים. בניגריה למשל, על פועלים חלה תקופה מקסימלית של חודשייםועל יתר סוגי העובדים עד ארבעה חודשים.

גובה הסכום המשולם בדין קדימה – במדינות רבות התשלום מוגבל עד למדדים בהתאם משתנה שהתקרה מדינות ישנן מסויימת. לתקרה בהתאם משתנה התקרה בספרד למשל, כך מדינה. באותה קבועים לשכר המינימום במשק. במדינות אחרות התקרה קבועה בחקיקה ויכולהבשנת נקבעה למשל, בקנדה החוק. תיקון של בדרך רק להשתנות

ימים( ועודכנה6-7 )שווה ערך לשכר עבודה של 500$ תקרה של 1948רק לפני שנים אחדות.

האם העובדים זכאים לתבוע את המגיע להם ממימוש כל נכסי החייב או מחלק בחלק מהמדינות, כגון בלגיה ופורטוגל, ניתן לתבוע בדין קדימה מנכסים105מנכסיו?

ניידים בלבד. במדינות אחרות, כגון צרפת, אם אין לחייב נכסים ניידים ניתן לתבועהמוענק הקדימה דין ואיטליה, ונצואלה כגון במדינות ניידי. דלא נכסים מימוש ואילו תביעות לזכויות נלוות המגיעות לעובד ניידים לתביעות שכר מוגבל לנכסים

בתקופת עבודתו ניתנות למימוש מכל נכסי המעביד.

– תביעות העובדים בדין קדימהתביעות של העובדים מול נושים מועדפים אחרים מתחרות לרוב עם תביעות שלטונות המס וביטוח לאומי אשר חובם בדרך כלל גבוה מאד. במדינות שבהם גופים אלו בעלי עדיפות גבוהה יותר מן העובדים, הסיכוי של

פתרון קיצוני לפיו בוטלה1969העובדים יהיה נמוך ביותר. בדנמרק, למשל אומץ ב-.106הזכאות של הנושים לתבוע בדין קדימה למעט זכאות העובדים

מיוחדת לעובדים, אשר107קדימות מיוחדת קדימות העניקו מסוימות מדינות - ". קדימות זו גוברת לא רק על נושים אחרים בדין קדימהSuper Preferenceנקראת "

.26-27 שם בעמ' 105.28-29שם, בעמ' 106.324, עמ' 2003, התשס"ג-הגנה על זכויות עובדים במסגרת הבראת חברותמ' הורוביץ )סלומי(, 107

48

אלא אף על נושים מובטחים. לעיתים מוגבלת הקדימות המיוחדת לחלק מהסכום שהעובד זכאי לתבוע. כך למשל, בתוניס מדובר על שכר עבודה שלא שולם בעבור

יום לסוכני מכירות ומסחר.90 יום לעובד שכיר, ו-30 יום לעובד בעבודת כפיים, 15 ישנה קדימות מיוחדות לתקופה שלא תעלה על108במדינות אחרות, כגון, מקסיקו,

שנת עבודה ולפיצויי פיטורים ללא כל הגבלה.

יתרונות לקדימות המיוחדת: 2ישנם ( העובדים קודמים לכל נושה וכן להוצאות1 ( העובדים זכאים לקבל את התשלום בלי להמתין לפירוק סופי של2הליך הפירוק.

נכסי החייב או לחלוקה סופית בהליכי פירוק. ישנן מדינות כגון, מקסיקו וספרד, בהן תשלום מיידי פירושו שתביעות העובדים מוצאות מהליכי הפירוק והו נדונות בביה"ד

לעבודה.המדינות במרבית מוכרת קדימה לדין העובדים שזכות אף על כי יצוין, לסיכום

בעולם, עדין מדובר בפתרון חלקי מסיבות שונות.

פרסם ארגון העבודה הבינלאומי סקר שערך בין המדינות החברות בו1986במהלך תביעות העובדים של מידת ההגנה את כי ההפסד109אשר בחן עולה . מהסקר

רב. בבריטניה בשנות ה- היו 70שנגרם לעובדים הוא עובדים30,000-40,000 ליש"ט. בארה"ב, טרם4,000,000שתביעותיהם לא שולמו ושהפסדיהם הגיעו ל-

, כאשר תביעות שלטונות המס גברו על תביעות העובדים,1978תיקון החקיקה ב- מהתביעות בדין17% מתביעותיהם בפירוק. באוסטריה רק 1.4%העובדים קיבלו כ-

.70קדימה נפרעו בשנות ה-

מן הנתונים לעיל עולה, כי בעת חדלות פירעון מעמד העובדים אינו מוגן ויש להציע הסדר אשר ישפר את סיכויהם לקבל את הכספים להם זכאים. העובדה שיש סיכוי כיבאופן משפיעה להם המגיעים הכספים את העובדים יקבלו לא פירוק בעת

משמעותי על ארגון עובדים אשר מנהל מו"מ על הסכם קיבוצי.

לנוכח העליה שחלה במס' החברות110ד. מוסדות ערבות לשכר בדין הזר - ולאור החסרונות בהגנה70שנעשו חדלות פירעון בשל המשבר הכלכלי בשנות ה-

108 Federal Labour Act, 1969,s.113109 ILO, Governing Body Document G.B 234/2/1, 234TH Session, Geneva 17-21 Nov.1986.329, עמ' 2003, התשס"ג-הגנה על זכויות עובדים במסגרת הבראת חברותמ' הורוביץ )סלומי(, 110

49

חיפשו לפיכך, מימדים. ורחבת כאובה לבעיה נהפכה הבעיה הקדימה, דין של המדינות פיתרון חיצוני לתחום דיני העבודה המבוסס על סולידריות חברתית ועל

עקרונות הביטוח הסוציאלי.

לעיל, מוסדות הערבות מטילים את הסיכון העסקי של כל3כפי שהוסבר בפרק מעביד בודד על ציבור המעבידים וכך משולם החוב ע"י גורם שלישי, אשר מבטח סיכונים של חדלות פירעון. במנגנון זה מעורב שיקולים אידיאולוגים ופילוסופים שכן למעשה ציבור המעבידים מממן במשותף את קרן הערבות ומקבל באופן קולקטיבי

אחריות לכישלון אישי של מנהלי החברות.שאינם תשלומים ומשלמות העבודה, משכר הפרשות ע"י ממומנות הקרנות פרופורציונאלים להפרשות. מוסדות הערבות הם בעלי אופי מחייב, ומשמעותו היא

שכל המעבידים חייבים להפריש סכומים בגין כל עובדיהם.

קטגוריות כלל, בדרך העובדים. לכל העולם מדינות ברוב מתייחסת הערבות מסוימות של עובדים אינן זכאיות להגיש תביעה למוסדות ערבות שכר כגון ימאים,באוסטריה למשל, כך מביתם. עבודה המבצעים עובדים או נמל עובדי דייגים, עובדים המבצעים עבודה מביתם, סוכני מכירות וקבלנים עצמאים אינם נחשבים לעובדים. בנוסף, על עובדים בשירות ציבורי לא חלים תוכניות ערבות שכר מתוך

. 111הנחה שהסיכוי שמפעלים אלו ייכנסו להליך של פירוק הוא קלוש

: 112 שיטות עיקריות להפעלת מוסד הערבות 3 אומצו בעולם חיוב המעביד להיות נשוא הליכי פירוק או פשיטת רגל. שיטה זו נהוגה.1

באנגליה ובצרפת. במידה וההליכים לעיל נכשלים, מותר להביא עדות לגבי אי יכולתו של.2

המעביד לשלם, כדי שייחשב כפושט רגל או גוף מתפרק. שיטה זו נהוגהבאוסטריה, בגרמניה ובנורבגיה.

שהפעלת.3 כך יסודי שינוי השתנה המעביד שמעמד הוכחה נדרשת הערבות מוצדקת, בלי קשר לאי יכולתו לשלם. כך בבלגיה, קרן הערבות

111 The Protection of Workers' Claim in the Event of the Employers Insolvency (Geneva, ed. By Yemin &A.S Bronstein, International Labour office, 1991) 63.

.39-41 שם, בעמ' 112

50

משולמת לעובדים כאשר המפעל נסגר ולא לאחר שהחלו הליכי פירוקאו פשיטת רגל של המעביד.

– קרנות הערבות משלמות לרובסוגי תביעות אשר משולמות ע"י קרן הערבות ולפיצוי פיטורים. במדינות מסוימות מוסד תביעות לשכר עבודה, לחופשה שנתית הערבות אחראי לתשלום לעובדים מכח קרנות פנסיה ולמעשה נכנס בנעלי העובד

ותובע מהמעביד סכומים שלא הופרשו. בכל המדינות, הסכומים כפופים לתקרה מסוימת אשר לרוב גבוהה בהרבה מזו שבדין קדימה. לרוב, הסכום המקסימלי נקבע ביחס לשכר מסוים כגון שכר מינימום. בנוסף, קרנות הערבות מגבילות גם את סכום הפיצוי המקסימלי אשר משולם על ידן

לגבי כל הרכיבים יחד.

– כאשר נפתחים הליכי פירוק או פשיטת רגל113צורת התשלום של קרנות הערבות על התביעות להיות מאושרות ע"י הנאמן או המפרק באמצעות מסמך לפיו אין בנכסים הזמינים של החברה כדי לשלם להם. מסמך זה מועבר לקרן והיא מעבירהתביעות את דוחה המפרק בהם רבים, מקרים ישנם המתאימים. הסכומים את העובדים והם צריכים לפנות לביהמ"ש המוסמך, ביה"ד לעבודה. זה מהווה חריג

לכלל לפיו תביעות של פירוק יתנהלו בביהמ"ש של הפירוק.

מן האמור לעיל עולה, כי קרנות הערבות נותנות מענה רחב יותר לתביעות העובדיםזאת, הקרנות אינן מגינות על הזכות יחד עם דין הקדימה. מזה הניתן במסגרת המעין לזכותו ביטוי נותנות ולא עבודתו במקום העובד של תעסוקתי לביטחון העובד של האמיתי הצורך על יגן אשר הסדר להציע יש זאת, לאור קניינית.

להתפרנס ממקום עבודתו ולהתקיים בכבוד.

בנוסף, הענקת זכות לקבלת פיצויי מקרן ערבות במסגרת הליך של הבראת חברה, תאפשר לעובדים לנהל מו"מ קשוח יותר על זכויותיהם. יצוין כי בבריטניה, למשל, עובד זכאי לקבלת כספים מקרן ערבות גם במקרה של הבראת חברה. עוד יצוין, כי בעת שיקומה של חברה עובדים רבים מפוטרים או אף מתפטרים מאחר ומסרבים

.49-54 שם, בעמ' 113

51

לעבוד בתנאי העבודה החדשים ונראה כי ראוי יהיה לאפשר לעובדים לקבל גמלהמקרן הערבות.

: ההסדר המוצע בנוגע למעמד העובדים בהליך של שיקום 5 פרק החברה

, יש לשנות את הדין הקיים במסגרת הבראת חברה כך שהואמיכל הורוביץלדעת ישקף את מעמדן האמיתי של זכויות העובדים גם במישור דיני התאגידים ולא רק

בדיני עבודה. על שינוי הדין להיעשות במס' מנגנונים כפי שיפורטו להלן:

. חיזוק המעמד הנורמטיבי של הזכויות החברתיות1הליברליות הזכויות של לצדן על זכויות של מעמד החברתיות לזכויות לתת יש

הפוליטיות, וזאת באמצעות הבהרת תכלית החקיקה.

114. שיעבוד מובנה2 הנחת המוצא היא כי על בעל עסק מוטלת האחריות לשלם לעובדיו בגין עבודתו וכן להעביר תשלום בגין כל הזכויות הסוצאיליות שהעובד זכאי להם ע"פ דין או הסכםזו, אשר חלה על קבוצת ולאור חובה יוצא מהטענה הקניינית, העבודה. כפועל העובדים בלבד, ניתן לקבוע כי כל חברה תתחייב לשעבד מראש ובמהלך פעילותה השוטפת חלק מנכסיה, לצורך הבטחת כל חוב עתידי העלול להיווצר במקרה של חדלות פירעון. מנגנון זה למעשה מחזק את ההגנה הניתנת לעובדים כנושים של

החברה המשתקמת. על פי הסדר זה, יוכלו העובדים לוותר על חלק מהחוב המגיע להם ע"י הסכמתם לשחרר חלק מהבטוחה וזאת בתמורה למשל למניות בחברה המשתקמת. בניגוד

,הפרקליט מזמ' הורוביץ, "מעמדן של זכויות העובדים בעת שיקומה של חברה – המצוי והרצוי" 114.159חוברת א' )תשס"ב(, עמ'

52

לנוהג כיום, בו רק לנושים המובטחים יש אינטרס להיכנס להליך של הבראת חברה,כוחם זה של עובדים ייצור תמריץ גם אצל יתר הנושים.

זה הוא שאינומיכל הורוביץלדעת , הפגיעה בחברה מוצדקת. היתרון בהסדר עם מתחרים אינם שהם מאחר המובטחים, הנושים של מעמדם את מערער יכולתה הכלכלית של יקטין את העובדים על אותו נתח בעוגה. אמנם הסדר זה החברה לשעבד את נכסיה לקבלת אשראי מאחר וחלק מהנכסים יושעבדו לטובת העובדים. בכך תקטן יכולתה של החברה לקבל אשראי בריבית נמוכה יחסית. יחד עם זאת, יקטן הפיתוי של החברה להיכנס להרפתקאה פיננסית אשר עשויה בסופו

יצוין, כי גם הדין הקיים מעניק לעובדים שעבוד115של יום לפגוע בעובדי החברה. סטטוטורי לנוכח דין הקדימה. אולם הסדר זה אינו מעניק הגנה מספקת לעובדים.

הליך ההבראה של3 בעת קבלת החלטה על חיזוק מעמדו של העובד . 116החברה

קיים כיום אי שיוויון ביחסי הכוחות בעת המו"מ על הסדר ההבראה ועל כן יש להציע הסדר אשר יחזק את מעמדם של העובדים. זכויותיו של העובד בהליך של שיקוםחברה נובעות בעיקר מכח זכותו המעין קניינית וזכויותיו החברתיות במקום עבודתו. להלן דוגמה לחוסר השיוויון: ישנו בנק שהוא נושה מובטח של חברה חדלת פירעון. מצבה של החברה מאפשר את מחיקת החוב כולו לבנק אך לא יוותר כסף בקופת החברה. הנחת המוצא היא כי הבנק מעוניין למקסם את עושרו ושיקולים של צדק חלוקתי לא עומדים לפניו. בהתאם לכלל העלות האלטרנטיבית, הבנק יהיה בעד הבראה של החברה, אך ורק אם אם סיכוי הרווח העתידי שלו מן החברה גדולים

מאלו הגלומים בהשקעת כספו במקום חלופי.

לנושים המובטחים רוב הכח והעמדה לבחון את כדאיות הליך ההבראה. לעומת זאת, החובות המגיעים לעובד נמצאים בעדיפות נמוכה ביחס לנושים המובטחים ובמקרה בו לא יוותר כסף בקופת החברה קיים סיכוי סביר שהעובד לא יקבל את

החוב במלואו, ואת החלק שיקבל העובד יתקבל לאחר הליך ארוך ומייגע.

.277, 268ט"ז )תשנ"ב( עיוני משפט א' חביב סגל, "זכויות בעלי שיעבודים בשיקום חברות" 115.363, עמ' 2003, התשס"ג-הגנה על זכויות עובדים במסגרת הבראת חברותמ' הורוביץ )סלומי(, 116

53

במסגרת הליך של הבראה כל הצדדים חייבים להתפשר על מנת לנסות להציל את החברה מקריסה. ניתן ללמוד מחוקי המסחר הבסיסיים כי מי שעמדת הכח שלוהנושה בידי נמצא הכח ורוב מאחר בענייננו, פחות. לוותר נאלץ יותר חזקה המובטח, נטל הפשרה חל על העובד החלש. ככל שנאפשר לעובדים להיות חלק מהליך קבלת ההחלטה בשלב מוקדם יותר, נגביר את כוחם להשפיע על תנאיו ועל

אופיה של ההבראה.

ובהתאם להוראות לחוק החברות 350סעיף כיום פועל ביהמ"ש המחוזי בהתאם ל ההחלטה בדבר שיקומה של חברה מורכבת ממספר שלבים. עלתזכיר. בתקנותה

להליך קרי הראשונים, לשלבים צד אינם העובדים בתזכיר המוצע ההסדר פי ההחלטה בנושא השיקום. העובדים אינם נמנים כמי שיכולים להגיש בקשה למתן צובדבר ההחלטה קבלת טרם אותו לשמוע מחוייב שביהמ"ש צד אינם שיקום,

ההבראה והכנת הדו"ח הבסיסי ע"י השקם אינו נעשה בשיתוף עם העובדים.

על מנת לאפשר את מעורבות העובדים כצד בדיון על הליכי ההבראה בשלב מוקדםיש לפעול במס' מישורים, כפי שיפורטו להלן:

לקבוע כי העובדים יוכלו להגיש בקשה לשיקום או להקפאת הליכים ובכך למנוע את חלוקת נכסיה של החברה בטרם נעשה ניסיון לשקמה. מןהליכי של הצלחה שכן הזו האופציה את לעובדים להעניק ההיגיון

ההבראה תשמור על מקום עבודתם.זימון צו ההבראה. לדיון במתן לזמן את העובדים לחייב את ביהמ"ש

העובדים לדיונים אלו מבטיח כי ביהמ"ש יביא בחשבון גם את זכותם שלהעובדים לביטחון תעסוקתי ולא יתמקד רק בנושים המובטחים.

גיבוש הצעת הפשרה או יש לאפשר לעובדים מעורבות פעילה בהליך ההסדר. בצרפת, למשל, העובדים הינם צד פעיל בשלב הכנת תוכנית

ההצלה לחברה.

. מעמד ההסכם הקיבוצי4

54

- 117 הסכם העבודה הקיבוצי .א 4 מבקש לעגן את מעמדו של ההסכםהתזכיר הקיבוצי כבסיס מחייב למו"מ )ולא לבטלו החל מרגע כניסתה של החברה לחדלותיגיעו להסכמה בתוך וארגון העובדים לא כי אם הנאמן עולה פרעון(. מהתזכיר

שבעה ימים, רשאי הנאמן לבקש מביהמ"ש לאשר הסכם חלופי.

, הינה לשנות את אופיו הפרצדוראלי של הסעיף ולקבוע כימיכל הורוביץהצעת הנאמן רשאי לבקש אישור מביהמ"ש רק אם העובדים דחו את בקשתו לאור אמת המידה של "ללא סיבה מספקת". העובדים ידעו כי אין הם יכולים לדחות את הנאמן באופן שרירותי וכי טענותיהם חייבות להתבסס על מידע עדכני, ואילו הנאמן יהיה

מנוע לפנות לביהמ"ש כל עוד העובדים מעלים טענות ענייניות.

שינוי נוסף אותו יש לעשות, נוגע לשיקולים אשר על ביהמ"ש לשקול בבואו לאשר הסכם חלופי. מעיון בתזכיר עולה, כי הנושים המובטחים נהנים מלשון חוק ברורה המגינה על זכויותיהם, בעוד ההגנה הניתנת לעובדים מסוייגת בכך שנקבע כי על ביהמ"ש להתחשב בכלל האינטרסים הנוגדים בעת שיקומה של חברה. לנוכח פער זה, יש לקבוע כי ביהמ"ש לא יאשר הסכם חלופי, אלא אם כן השתכנע ביהמ"ש כישל המוקנות בזכויותיהם מינימאלית" פגיעה ופוגעים "הכרחיים הינם השינויים

העובדים.

וזאת עם יחייב החזרה הדרגתית של ההסכם לקדמותו, יש לקבוע הסדר, אשר ההשתפרות במצבה הכלכלי של החברה )כפי שקיים בהסדר האמריקני(.

- ביה"ד לעבודה קבע כי לעובדים קמה 118 מעמד ארגון העבודה היציג .ב 4 זכות וכן זכות הידברות לגבי גובה הפיצוי שיקבלו, במקרה שבו המעביד עומדהיוועצות

לקבל החלטה ניהולית העשויה לגרום לשינוי של ממש בסטטוס קוו של העובדיםמציעה לקבוע כי ארגון העובדיםמיכל הורוביץובטרם יקבל החלטה מסוג זה.

היציג יהיה צד למו"מ, וזאת כבר בשלב הגשת הבקשה להליך השיקום.

,הפרקליט מזמ' הורוביץ, "מעמדן של זכויות העובדים בעת שיקומה של חברה – המצוי והרצוי" 117.162חוברת א' )תשס"ב(, עמ'

.71, כרך א'( 1998 )תשנ"ח – שיוויון הזדמנויות ואיסור הפליה בעבודה ר' בן ישראל 118

55

יסוד חברתית החוסה תחת כנפי ח"י כאו"ח. זכות השביתה .ג 4 - הוכרה כזכות בהסכמים קיבוציים מקובל לכלול סעיף האוסר שביתה והשבתה לתקופת תוקפו שלהסכסוכים את ליישב שמטרתו בוררות, של מסד לקיום בכפוף וזאת ההסכם שעלולים להיווצר. בכדי להגן על זכויותיהם של העובדים, מוצע לאפשר לעובדים לשבות בתקופה זו בכפוף למס' מיגבלות. הראשונה – לאסור על שביתה או השבתה בעת קיומו של מו"מ על שינוי ההסכם הקיבוצי במהלך השיקום. המגבלה השנייה –

לאסור על שביתה או השבתה לאחר קבלת הסכם קיבוצי חדש.

הבטחת תום הלב בעת המשא ומתן .ד4 יש להכליל את דרישת תום הלב119 – החוזית על הליך מו"מ בין הנאמן לארגון העובדים היציג.

120. מעמד חוזה העבודה האישי במסגרת הבראתה של חברה5 , ההגנה המוענקת לעובד המועסק על פי חוזה עבודה אישימיכל הורוביץלדעת

צריכה להיות פחותה מזו המוענקת על פי ההסכם הקיבוצי. הגנה זו יוצרת אצל העובדים אינטרס להתאגד ובכך מגדילה את היכולת ליצור שוויון כוחות בעת המו"מ

ולהגיע להסכמה בנוגע לחתימה על הסכם חדש.

יש לאפשר לשקם לשנות את חוזה העבודה אישי וזאת בתנאי ששינוי היוצר הרעהפיטורים ולקבל פיצוי יאפשר לעובד להתפטר מעבודתו מוחשית בתנאי העבודה

לחוק פיצוי פיטורים, בדומה למה שנקבע בתזכיר.11בהתאם לסעיף

כמו כן, לעיתים תקופת זכאותו של עובד לפיצויי פיטורים נקטעת בשל הליך הבראה. לכן, ראוי להתייחס לכל תקופת ההבראה, שמטרתה של החברה היא להמשיך את חייה, כתקופה שממשיכה את תקופת העבודה הקודמת ולהעניק לעובד במקרה

כזה זכאות לפיצוי פיטורים.

מתקן את חוק ביטוח לאומי וקובע כי לתזכיר5סעיף - גמלת ביטוח לאומי .א5 צו הבראה או צו שיקום יהיו עילה לקבלת גמלה מהמוסד לביטוח לאומי. הבעיה העיקרית בהסדר זה היא גובה הגמלה המשולמת לעובדים. הסכום המקסימלי עומד

,הפרקליט מזמ' הורוביץ, "מעמדן של זכויות העובדים בעת שיקומה של חברה – המצוי והרצוי" 119.164חוברת א' )תשס"ב(, עמ'

.378, עמ' 2003, התשס"ג-הגנה על זכויות עובדים במסגרת הבראת חברותמ' הורוביץ )סלומי(, 120

56

משכורות ממוצעות במשק מאחר שישנו חשש כי היעדר תקרת תשלום10על כ- יכולה להוביל לקריסת מערכת הגמלאות ולכן לא מוצע לשנות את תקרה זו.

, יש להמשיך את קיומה של גמלה זו, במקביל להסדר שלמיכל הורוביץלדעת השעבוד המובנה. גמלת הביטוח הלאומי משמשת אמצעי נוסף על ההגנה הניתנתאין בשעבוד שבהם במקרים אמצעי השלמה והיא חובו על העובד של לזכותו

.המובנה כדי לממן את מלוא החוב המגיע לו

כפי שצוין, מעבר לזכות העובדים לקבלת הכספים המגיעים להם, הזכות החשובהזכותם לביטחון תעסוקתי במקום עבודתם. על מנת לחזק את ההגנה יותר היא מהבטוחה חלק על לוותר זכות תהיה לעובדים כי מוצע אלו לזכויות הניתנת המובנית. לכאורה, ישנה סכנה כי הגנה כפולה זו תיצור מצב בו העובדים ידרשו לתרום את חלקם להליך ההבראה בדרך של ויתור על השיעבוד המובנה שלהם. אולם, הסדר זה יאפשר לעובדים גמישות במהלך המו"מ על הבראתה של החברה בכך שיוכלו לסחור בשיעבוד מבלי סכנה מוחשית לאובדן הכספים המגיעים להם. השיעבוד המובנה אמנם יוצר הגנה לטובת העובדים אמנם קיים חשש כי לא ישמש כלי הגנה על זכותם למקום עבודתם. יתירה מכך, אין ההסדר המוצע מטיל נטל

נוסף על המוסד לביטוח לאומי.

לחוק בתי40סעיף - בהתאם ל הערכאה המשפטית לבחינת זכויות העובדים .ב 5 הסמכות העניינית לדון בפירוק חברה נתונה לביהמ"ש המחוזי. לאור121המשפט,

לערכאה הדיון את להעביר היה ראוי העובדים, זכויות של הנורמטיבי מעמדן משפטית אשר תעניק את הגנה המירבית לזכויותיהם אולם יש בכך קשיים רבים. הואיל ומדובר בהליך כלכלי מורכב, על ביהמ"ש לראות את התמונה הכוללת ולהגן על האינטרסים של כל הצדדים בנוסף לאינטרסים של העובדים. אשר על כן, ראוי להותיר את הדיון בידי ביהמ"ש המחוזי, אולם יש להגביל סמכות זו באמצעות יצירתו של מנגנון אשר יאפשר לעובדים לפנות לביהמ"ש המחוזי בבקשה להעביר את הדיון בסוגיות מסוימות בעלת חשיבות מיוחדת לזכויות העובדים לביה"ד לעבודה. ביה"ד ידון בסוגיות אלו תוך פרק זמן קצוב וייתן את החלטתו. כך יווצר איזון ראוי בין זכויות

העובדים לבין השיקולים הכלכליים הנוספים.

.1984 חוק בתי המשפט ]נוסח משולב[, תשמ"ד -121

57

סיכום סוגיית שיקום החברות, היא סוגייה מורכבת מאד במשפט הישראלי, ומשליכה על התנהלות המשק כולו. בדין הנוהג כיום הליך ההבראה פועל ע"פ הוראות מזדמנותאינטרס מתוך מגמה כל בעל פועל זה, מוסדר לא ברורים. במצב לא וכללים למקסם את תועלתו האישית, וההסדר הנוצר משקף את יחסי הכוחות הכלכליים

והפוליטיים בין בעלי המחלוקת.

בעבודה זו ראינו כי מעמד זכויות העובדים זוכה לתמיכה במספר מישורים. ראשית, זכויות העובדים מתבססות על הזכויות החברתיות, שעניינן בעבודה, אשר הינן זכויותזכויות אלו מבטיחות את האינטרס של העובד לביטחון תעסוקתי, יסוד בסיסיות.

58

המתבטא ברצונו לשמור על מקום עבודתו וכן על תנאי העסקתו. שנית, התיאוריותזכות קניינית או יצירת זכויות העובד הן מכח הקנייניות מחזקות את מעמדן של על המעביד. חבות והן בדרך של הטלת עבודתו לעובד במקום קניינית "מעין" המשמעות של הכרה בזכות זו הינה כי זכויותיו של העובד נמצאות ברמה נורמטיבית זהה לזכויותיו של המעביד או הנושה המובטח. לפיכך, במצב של התנגשות בין בעלי

הזכויות, יש לבצע ביניהן איזון אופקי.

מעמד נורמטיבי גבוה זה של זכויות העובד אינו מתבטא בדין הקיים בארץ בהליך של חדלות פירעון. הזכויות החברתיות אינן זוכות להגנה נורמטיבית חוקתית על- חוקית. בנוסף, בדין הישראלי מוכרת זכותו הקניינית של הנושה המובטח וכן של המעביד,

אך זכותו הקניינית של העובד אינה זוכה להכרה דומה.

המצב בדין כיום מציג הסדר משפטי חד- צדדי, אשר נוטה בבירור להעדפת הנאמן והנושה המובטח על העובד. מיקומם של הנושים המובטחים בראש הפרמידה ומעל הנושים בדין קדימה, גורם לכך כי אף נושה לא יקבל דבר לפני שהנושים המובטחים יקבלו את מלוא חובם. יתירה מכך, גם במאזן הכוחות בין הנאמן לבין העובד, נהנה

.122הנאמן מעדיפות מוחלטת בשל פרורגיטיבת הניהול שניתנת לו

סדר חלוקת נכסיה של חברה חדלת פירעון חייב לשקף את מעמדן של הזכויותוהקנייניות החברתיות התיאוריות מניתוח השונות. הנושים קבוצות שמחזיקות והשיקולים הכלכליים עולה, כי זכויות העובדים נהנות ממעמד נורמטיבי דומה לזה של הנושים המובטחים ושל הנאמן. כאמור לעיל, דיני התאגידים אינם משקפים את יחסי הכוחות בין הקבוצות השונות אשר מתחרות על נכסי החברה בעת ההבראה.לבין זכויות העובדים נהנות בין המעמד הנורמטיבי שממנו לאור הפער המהותי ההגנה שניתנת בפועל, נראה כי אין הצדקה להסדר אשר מעניק עדיפות מוחלטת לאחד הצדדים, כפי שנהוג כיום. על כן, מוצע לחזק את ההגנה על זכויות העובדים

ולערוך איזון מחדש בין הזכויות המתנגשות אשר ישנה את המצב הנוהג. הבעיה בהצעות שהועלו בעבודה הינה כי חיזוקו של צד אחד גורמת להחלשותו של הצד השני, במקרה זה של הנושים המובטחים, אשר במקרים רבים מיוצגים ע"י

,מיכל הורוביץגופים גדולים הנהנים מהשפעה פוליטית רחבת היקף. אולם לדעת

.346, עמ' 2003, התשס"ג-הגנה על זכויות עובדים במסגרת הבראת חברותמ' הורוביץ )סלומי(, 122

59

על המחוקק להתגבר על הלחצים של קבוצות כח שונות, ולנסח חוק שלא יטיב רק עם בעלי העוצמה הכלכלית. יש להסדיר נושא זה בחקיקה ראשית ברורה וממצה, אשר תאזן את מערך הכוחות בין הצדדים הנוגעים בדבר, ותמקסם את העושר של

. 123המשק בכללותו

מבט כללי: לפסיקת בתי המשפט בנוגע להכרה בזכויות חברתיות ברמה חוקתית יש השלכות ישירות על ענפי המשפט השונים. חוקי היסוד במדינת ישראל העלו לרמה נורמטיבית רק את הזכויות הליברליות הקלאסיות, ואילו הזכויות החברתיות לא זכו לכך. אם יכיר ביהמ"ש בזכויות חברתיות, דוגמת הזכות לביטחון תעסוקתי, תשפיעזכויות העובדים בפרט. שיוויון בין ועל דיני העבודה בכלל, זו במישרין על הכרה הזכויות השונות יחייב עריכת איזון אופקי ביניהן, אשר יגרור הענקת מעמד דומה

.124לזכויות הנגזרות השונות, וימנע מהקרבת זכות אחת על חשבון השנייה

,הפרקליט מזמ' הורוביץ, "מעמדן של זכויות העובדים בעת שיקומה של חברה – המצוי והרצוי" 123.167חוברת א' )תשס"ב(, עמ'

עבודה, חברה מ' הורוביץ, "בחינת מעמדה הנורמטיבי של זכות העובדים לביטחון תעסוקתי", 124.150, עמ' ומשפט ח

60

ביבליוגרפיה:ספריםא( הגנה על זכויות עובדים במסגרת הבראת חברותמ' הורוביץ )סלומי(, .1

(.2003)המכון למחקרי משפט וכלכלה בע"מ, התשס"ג-י.ג לטיבס, שוקן ישראל,אתיקה – מהדורת ניקומאכוסאריסטו, .2 )תרגם

1985.)פרוקצ'יה, .3 בישראלא' חדשים חברות –דיני תשנ"ד שנייה, )הדפסה

, המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש סאקר, הפקולטה1993למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים(.

. )מהדורה זמנית, תשנ"ט(דיני עבודהר' בן ישראל, .4 ,1998 )תשנ"ח – שיוויון הזדמנויות ואיסור הפליה בעבודהר' בן ישראל, .5

כרך א'(. זכויות עובדים בחילופי מעבידים", בפירוק חברה ובכינוסח' הרדוף, ".6

)תשמ"ח(. נכסים7.J. Bentham, A Fragment on Government, Cambridge University Press,

Cambridge 1988, 3..8.A. Gross Issues and Questions on Israel's Combined Initial and second

Report Concerning the Implementation of the United Nations Covenant on

Economic, Social and Cultural Rights (Israel,1997).9.Blanpain, International Encyclopedia for Labor Law and Industrial Relation,

10-CoE

10.International Labor office, The Protection of Workers' Claim in the Event of

the Employers Insolvency (Geneva, ed. By Yemin &A.S Bronstein, 1991)

:מאמריםב(

61

ארגון.1 לבין השקם בין ומתן במשא כוחות "שיוויון נורי, וא' הורוביץ מ' סעיף ניתוח – היעילות הכלכלית 113העובדים באספלקריה של עיקרון

.245)תשס"א – תשס"ב( מאזני משפט ב לקוד האמריקאי" 11לפרק ה' בר-מור, "השפעת השינוי באישיותה המשפטית של החברה בפירוק על.2

.47( 1995ה )תשנ"ה שנתון משפט העבודה מעמד העובדים", מ' הורוביץ, "מעמדן של זכויות העובדים בעת שיקומה של חברה – המצוי.3

.148, חוברת א' )תשס"ב( הפרקליט מזוהרצוי" וינוגרד, "שיקום חברות – מה חדשה הוועדה" .4 רבעון לבנקאות כ"טא'

.113)תשנ"א( "זכויות בעלי שיעבודים בשיקום חברות", .5 טזעיוני משפט א' חביב סגל,

.268)תשנ"ב( ג' מונדלק, זכויות חברתיות כלכליות בשיח החוקתי החדש: מזכויות חברתיות.6

.65 )תשנ"ט( שנתון משפט העבודה ז'למימד החברתי של זכויות האדם" זכויות.7 והבטחת אדם כוח ידי קבלני על עובדים "העסקת ישראל, בן ר'

, חוברת א',הפרקליט מזעובדים לעת חדלות פירעון של מעסיק בפועל", 9.

מא )תשנ"ד – הפרקליטא' ברק, "כבוד האדם כזכות חוקתית", .8 1994) 271.

לביטחון.9 העובדים זכות של הנורמטיבי מעמדה "בחינת הורוביץ, מ' .127 ח )תשס"א( עמ' עבודה, חברה ומשפטתעסוקתי",

ח' דגן, "פרשנות בדיני הקניין, הבית המשותף ובעיית הפעולה המשותפת".10.45 כ )תשנ"ו( עיוני משפט

.221 )תשמ"ט( מחקרי משפט זי' בהט, "ארגון מחדש של חברות כושלות" .11י"במשפטיםח' הרדוף "הודעת הפיטורים המוקדמת – שאלות פתוחות" .12

.472)תשמ"ג( 13.R.A Posner "The Ethical and Political Basis of Efficiency Norm in Common Law

Adjudication" 8 Hofstra L. Rev. (1980) 487.14.J.W. Singer "The Reliance Interest in Property" 40(3) Stanford L. Rev. (1988)

611.15.D.G Baird "The Uneasy Casa for Corporate Reorganizations 15, J. of Legal

Stud. (1986)127 .

62

16.G.B Graham, "The effect of Liquidation on Contracts of Service" 15 M.L.R

(1952) 48.

:פסיקה ישראליתג( החברה המרכזית לשיכון ובנין בע"מ נ' מפרק "פלרוד" 347/62ע"א .1

.409, 399)בפירוק(, פ"ד י"ז , פ"ד לח)לוי נ' מפקח המחוז הדרומי של משטרת ישראל 153/83בג"צ .2

2 )393..19, פ"ע נא עקיבא נוף נ' שר הביטחון 205/94בג"צ .3.94( 4, פ"ד מט)אליס מילר נ' שר הביטחון 4541/94בג"צ .4 ,485( 2, פ"ש מט)בזק נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח' 1074/93בג"צ .5

. 497בעמ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' בית הדין הארצי 7029/95בג"צ .6

.63( 2 פ"ד נא)לעבודה,.702, דינים ועוד כרך לה אטרי נ' מדינת ישראל 161/94בג"צ .7.551( 3)95, תקדין עליון סלומון נ' סלומון 7038/93ע"א .8.477 פד"ע ד "צרי"-דריקס 9-3דבע לג/.9 הסתדות העובדים החדשה – האיגוד הארצי לקציני 400024/98עסק .10

. 97 פד"ע לו הים – צים חברת השיט הישראלית בע"מ (3, פ"ד ל"ט )מעוף נתיבי אוויר בע"מ נ' מדינת ישראל 272/83ע"א .11

561. , פ"מ תשמ"טפרידמן ואח' נ' פרידמן ואח' 588/80 2328/85המ' )י-ם( .12

.31(, בעמ' 2)27 ,מקבל הנכסים הרשמי נ' פלס חברה לפרסומים 1691/56ת"א )תא( .13

.25פ"מ י"ט)ת( (.525 פ"מ תשנ"ו )אייזנברג נ' רובין, 2471, 2737/85ת"א )ת"א( .14.195, 167, לא פורסם, אל על נתיבי אוויר לישראל 1611/82ת"א )י-ם( .15.169, פד"ע ב לנצר הידרוכים/22 -3דב"ע ל.16 )לאמפעלי פלדה מאוחדים בע"מ נ' ניסים כדורי 224/00פש"ר )ת"א( .17

.28.11.00פורסם(, החלטה מיום .271, פד"ע י המוסד לביטוח לאומי – לבנה נוביקוב 146-0דב"ע ל"ח .18

63

, פ"דכונס הנכסים הרשמי נ' היפ הולנדר – ישראל בע"מ 148/68ע"א .19.446( 2כה)

רו"ח אפרים שמשי, כונס נכסים של חברת 1001/00פש"ר )ת"א( .20 (1)2002, תק-מח סדיטק נ' אורה אגודה שיתופית בארות יצחק

43378. עובדי רדגארד נ' רדגארד 24584/01, בש"א 1268/01פש"ר )ת"א( .21

.6862( 1)2002, תק- מח בע"מ , תק-יצחק קצוור נ' פאוארליין 21042/01, בש"א 3/96פש"ר )ת"א( .22

.4004( 1)2002מח .293, פד"ע ז - גיסון- חברת בית הספר אריאל בע"מ3/73ע"ע לה.23 נושים בקבוצת העובדים נ' בר מימון בע"מ, 85/93פש"ר )י-ם( .24

.623( 2, דינים ועוד, דינים מחוזי, כרך לב))בפירוק( איזדורפר חיים ואח' נ' המוסד 8087/01 בש"א 66/98פש"ר )ת"א( .25

.22531( 2)2001, תק-מח לביטוח לאומי ואח')לא פורסם(.כץ נ' המוסד לביטוח לאומי 2769/89ת"א .26)2001 תק-עב מיכל קיסלוק ואח' נ' א.ב קיסלוק בע"מ 2427/98ע"ב .27

1 )1368.

:פסיקה זרהד( 28.NLRB V. Bildisco & Bildisco, 465 U.S. 513, 523, 104 S.Ct. 1188, 1149, 79

L.E.d.2d 482, 493 (C.B.C. 2d 1219, 1226) 1984.29.In Re General Stock Company – Chapman's Case (1866)1 LR Eq. 346.30.In Re R.S Newman Ltd., Raphael's Claim, (1916) 2 ch. 309

31.Re Paramount Airways Ltd (No. 3) (1993) BBC 172.32.Strauder v. West Virginia. 100 US 303 (1880)

33.Powell v. Alabama. 287 US 45 (1932)

34.United States V. Carolene Products Co. 304 U.S. 144, 152-153 n.4 (1938)

:חקיקהה( .716, נ"ח תשמ"ג 1983פקודת החברות )נוסח חדש(, התשמ"ג – .1.34, דמ"י ]נ"ח[ 1980פקודת פשיטת הרגל )נוסח חדש(, התש"ם - .2

64

.1711, ס"ח תשנ"ט 1999חוק החברות, התשנ"ט .3.150חוק יסוד כבוד אדם וחירותו, ס"ח תשנ"ב, .4.1995תזכיר חוק לתיקון פקודת חברות )שיקום חברות(, התשנ"ה – .5 , ק"ת2002תקנות החברות )בקשה לפשרה או להסדר(, התשס"ב – .6

.868תשס"ב, (, עמ'16.8.1963, התשכ"ג )404 ס"ח 1963חוק פיצויי פיטורים, תשנ"ג – .1

136..5028, ק"ת 187לתקנות החברות )פירוק(, תשמ"ז – .7.247, ס"ח 1958חוק הגנת השכר, תשי"ח – .8.636, ס"ח 1971חוק המטלטלין, תשל"א – .9.1522, ס"ח 1995חוק הביטוח הלאומי ]נוסח משולב[, תשנ"ה – .10.533, ס"ח 1969חוק בית הדין לעבודה - התשכ"ט .11.1984חוק בתי המשפט ]נוסח משולב[, תשמ"ד -.1213.Bankruptcy Reform Act of 1978, Pub. L. No. 95-898, 92 Stat. 2549, codified as

11 U.S.C 37 (1982). 14.Official Journal of the European Communities, No L 283/23, 28 Oct. 1980.15.Bankruptcy Amendments and Federal Judgeship Act of 1984, Pub.L.No 98-

353, 98 Stat 391 (1984) (BAFJA).16.National Labor Relation Act- 8 (d)

17.Federal Labor Act, 1969,s.113

:אמנות ודו"חותו( 1. The universal Declaration of Human Rights, Adopted by UN General Assembly

Resolution 217A (III) of 10 December 1948.

2.International Covenant on Economic, Social and Cultural Rights, G.A. res.

2200A (XXI), 21 U.N.GAOR Supp. (No. 16) at 49, U.N. Doc. A/6316 (1966), 993

U.N.T.S. 3, entered into force Jan. 3, 1976.3.Protection of Wages Convention, 1949, (No. 95)

4.ILO, Governing Body Document G.B 234/2/1, 234TH Session, Geneva 17-21

Nov.1986

65

הוועדה הציבורית לשם בדיקת נחיצותה של רפורמה בדיני פשיטת רגל.5(.22.1.99)שיקום חברות , 1ופירוק חברות, דו"ח מס'

66