שנתביבליוגרפיה בנושא - השמיטה

להוראה ולכתיבת עבודותערך: שמואל כ"ץ, רב בתי ספר בירושלים

תורה שבעל פה הלכה א.

נושאים נבחריםא.

. 'היתר המכירה' – בעד ונגד1 ר"ש אבינר, "השמיטה בזמננו", עם כלביא, ב, ירושלים תשמ"ג, עמ'

125-121 שאילת שלמה, ירושלים תשס"א, ג סי' נד-נז, ה סי' סו-סז, זר"ש אבינר, סי' קיח-קיט

196-203ר"ש אבינר, טל אורות: ויקרא, בית אל תשסא, עמ' רש"ז אויערבך, מעדני ארץ, ירושלים תשל"ב, בהקדמה וסי' א; שו"ת

מנחת שלמה סי' מד רא"י אונטרמן, "יסודות השמיטה בימינו", תורה שבעל פה טו )תשל"ג(,

עמ' יב-טו; שו"ת שבט מיהודה, ב, ירושלים תשנ"ג, עמ' רטז-ריזשביעית", לצרכי לנכרי א"י אדמת במכירת "שליחות איזירר, ר"ח

אוריתא יח )תשנ"ו(, עמ' רלה-רנב ר"מ אליהו, שו"ת מאמר מרדכי-ושבתה הארץ: פסקי הלכה תשובות

ומאמרים בענייני שביעית, ירושלים תשע"ד, פרק יח וסי' כא )תשרי תשמ"ח(,114י' אליצור, "איך יוצאים מבעית השמיטה", נקודה,

15-12עמ'

1

ר"י אריאל, "הבעלות על מקרקעין בארץ ישראל", בתוך: ר"ח דאום 324-375)עורך(, משנת השמיטה, א, רמת מגשימים תשנ"ה, עמ'

ר"י אריאל, "יסודות היתר המכירה", במעגלי השביעית, חיספין תשנ"ד,40-60עמ'

ר"י אריאל, "יסודות היתר המכירה", באהלי שדה: השמיטה – בין חזוןעמ' תש"ס, דרום כפר כהנים, 43-50למעשה, ]=עטורי 196

[ 10-16)תשס"א(, עמ' ר"י אריאל, "הרקע הרעיוני להיתר המכירה', באהלי שדה: השמיטה –

]=שנה בשנה51-61בין חזון למעשה, כפר דרום תש"ס, עמ' [ 195-204עמ' )תשס"א(,

ר"י אריאל, "מכירת קרקעות חכורות", שו"ת באהלה של תורה, ג, כפרדרום תשס"א, סי' נט; "מכירת קרקעות לענין שמיטה", שם, סי' ס

אריאל, חר"י והארץ התורה המדינה", קום עם המכירה "היתר 364-371)תשס"ח(, עמ'

א, ליצחק, משואה בשמיטה", הרצוג הגרי"א "פסקי אריאל, ר"י ירושלים תשס"ט,

321-331עמ' עמ' התורה והארץ, ו )תשס"א(,ר"ע אריאל, "האומנם נמשיך למכור",

[ 8-11 )אייר-סיון תש"ס(, עמ' 35; ]=אמונת עתיך, 451-447 ר"ע אריאל, ""לא תחנם" בהיתר המכירה", התורה והארץ ח )תשס"ח(,

432- 391עמ' ר"מ בורשטין, שמיטה: תדריך למודי והלכה למעשה, ירושלים תשע"ה,

]ביבליוגרפיה נרחבת[191-202 עמ' ר"ד בן זזון, "עבודת יהודים בשמיטה לאחר המכירה", צהר, לב )אדר ב'

82-69תשס"ח(, עמ' )שבט-אדר א תשס"ח(, עמ' 74ר"י בן מאיר, אמונת עתיך, 64-53;

ושם כה )אדר-ניסן תשס"ח(,57-40קומי אורי, כ )תמוז תשס"ז(, עמ' 33-44עמ'

היתר המכירה או 'אוצר בית דין',, "מה נאכל בשנה השביעית":ר"י בן-מאירירושלים תשע"ד

"דעת תורה של המהרש"ם בעניין היתר המכירה", המעיןר"י בן מאיר,8-11תשרי תשע"ה, עמ'

2

ר"א בקשי-דורון, "העברת קרקע בארץ ישראל לנכרי", תורה שבעל פהטו )תשל"ג(, עמ' קלז-קמב;

ר"א בקשי-דורון, "בדבר היתר מכירה בשנת השמיטה תשס"א", שו"תבנין אב, ד, ירושלים תשס"א, סי' סב.

ר"נ גוטל, "הליכות שמיטה: בין הלכה לאידיאולוגיה", התורה והארץ, ח 234-246)תשס"ח(, עמ'

ר"נ גוטל, "ערכי שמיטה כמשנה חינוכית ציונית דתית", טללי אורות יד205-220)תשס"ח(, עמ'

- יחסו של הרב ישראלי ר"י גוטל, " 'ראש המציעים דרך ההפקרה' עמ' )תשע"ו(, השבע שנת קרבה המכירה'", ]=אור13-20ל'היתר

[345-352יקרות: פרקי חינוך-הגות והלכה, ישראל תשע"ו, עמ' גורן המדינה",ר"ש קום לאחר בשמיטה היתר המכירה של "תקפו ,

עמ' תשי"ט(, )ערה"ש לו ירושלים7-16מחניים המועדים, ]=תורת [ 686-669תשנ"ו, עמ'

גורן , "מכירת אדמת א"י בשנת השמיטה במדינת ישראל", תורתר"ש 445-456המדינה, ירושלים תשנ"ו, עמ'

, "בעית השמיטה בהתנחלויות", תורת המדינה, ירושלים תשנ"ו,ר"ש גורן 281-284עמ'

גורן , "תשובה למשיגים על היתר המכירה בשביעית בזמן הזה",ר"ש . 457-464תורת המדינה, ירושלים תשנ"ו, עמ'

גורן, המדינה,ר"ש משנת תש"ם", בשביעית המכירה היתר "יסודות [2-53 )סתו תש"ם(, עמ' 1 ]=מאורות 263-211ירושלים תשנ"ט, עמ'

גרוזמן, קרא שמיטה: שיחות הגות על שנת השמיטה תולדותיה ר"מ 111-152מצוותיה והלכותיה, תל-אביב תשס"ז, עמ'

)קיץ121ש' גרשוני וא' הנקין, "לאמיתה של שמיטה", עלוני ממרא .39-47תשס"ח(, עמ'

רי"א הרצוג, "תרו"מ לאחר היתר המכירה", תחומין ז )תשמ"ו(, עמ'18-22

רי"א הרצוג, "קונטרס 'על דבר השמיטה' – מכירה או הפקר", ברקאי ד214-227)אביב תשמ"ז(, עמ'

3

ר"ש דיכובסקי, "בעיות הלכתיות ומשפטיות בהיתר המכירה", שם כח)תשמ"ז(, עמ' קד-קיד

רח"ד הלוי, "הנוסיף למכור אדמות ישראל לגוי בשביעית?", שנה בשנה ]=מים חיים, ב, תל-אביב תשנ"ה, סי' סא[ 170-165)תשנ"ג(, עמ'

-76ר"א ורהפטיג, "שביעית באדמת הפקר", תחומין יג )תשנ"ב-ג(, עמ' 88

ר"ז וייטמן, לקראת שמיטה ממלכתית במדינת ישראל, אלון שבות תש"ס ר"ז וייטמן, "תוקף היתר המכירה מבחינה משפטית והלכתית", תחומין

28-13כז )תשס"ז(, עמ' ב' )אדר לב צהר תשס"ח", בשמיטת המכירה "היתר וייטמן ר"ז

94-83תשס"ח(, עמ' ר"ז וייטמן "במה נשתנתה שנת השמיטה דהשתא משמיטות קודמות?",

25-32קומי אורי כה )אדר-ניסן תשס"ח(, עמ' ר"ז וייטמן, "תוקף היתר המכירה לאור פסיקת בית המשפט", המעין ג

43-46)ניסן תשס"ט(, עמ' ר"ז וייטמן,"מכירת הקרקעות לקראת שמיטה תשע"ה", המעין א )תשרי

12-20תשע"ה(, עמ' ר"ז וייטמן,"מכירת הקרקעות לקראת שמיטה תשע"ה", המעין א )תשרי

12-20תשע"ה(, עמ' ר"י ויסמן, "היתר המכירה או 'אוצר בית דין' ", תחומין כז )תשס"ז(, עמ'

45-36;מד סיני קה-קכט; עמ' תשל"ח, ירושלים ההלכה, לאור זוין, רש"י

)תשי"ט(, עמ' רצג-רצט רי"ב ז'ולטי, "בדין 'לא תחנם' – מכירת קרקעות לגוי בשביעית", מוריה

י-יב )אב תשנ"ד(, עמ' סז-עב ר"ש זעפרני, תלמי השדה, ירושלים תשס"ז, עמ' פט-קיב

ר"י יוסף, ספר השביעית והליכותיה, ירושלים תשנ"ג, מעמ' קיז ר"י יוסף, ילקוט יוסף: קיצור שולחן ערוך, ב, ירושלים תשס"ו, סי' שלא

פרק כה

766-899ר"י יוסף, ילקוט יוסף: שביעית, ירושלים תשע"ד, עמ'

4

ר"ע יוסף, "בענין איסור 'לא תחנם'", לקוטי קול סיני, ירושלים תשל"ב, 338-361עמ'

ר"ע יוסף, "בענין היתר המכירה", תורה שבעל פה טו )תשל"ג(, עמ'טז-מט

אהרן, מנחת בשביעית", קרקעות מכירת היתר "בענין יוסף, ר"ע 35-78ירושלים תש"ם, עמ'

נגד חזקת מרה ובדין ספק ספיקא יוסף, "בענין היתר המכירה ר"ע קמא", תורה שבעל פה לה )תשנ"ד(, עמ' ז-כ;

ר"ע יוסף, שו"ת יביע אומר, ג, ירושלים תשל"ד, סי' יט; שם, י, ירושליםתשס"ד, סי' לז-מד; שו"ת יחוה דעת, ד, ירושלים תשמ"א, סי' נג

ר"ע יוסף, משא עובדיה, ירושלים תשס"ז, עמ' צח-קמז ר"ש ישראלי, "השמיטה במהלך הדורות", בצאת השנה, ירושלים תש"ך,

=[ טז-כה עמ' עמ' תש"ם, ירושלים השמיטה, )הקטע59-62דבר י' שריר )עורך(, גאון בתורה ובמידות, ירושליםהאחרון של המאמר(;

עמ' אשקלון259-270תשנ"ט, שביעית, קטיף )עורך(, אריאל ע' ; [.17-27תשס"ז, עמ'

-47י' כהן )עורך(, שמיטה: מקורות הגות מחקר, ירושלים תשנ"ג, עמ' 80

בלא שביעית שמירת על הזה: בזמן השמיטה "בעית כהנא, ר"ק 29-32 )תש"ס(, עמ' 2-3להזדקק למכירת הקרקעות", בשדה חמד

ר"מ כשר, "על שטר מכירה בשנת השמיטה", נועם א )תשי"ח(, עמ'קסז-קצב

ר"מ כשר, "על שטר המכירה בשנת השמיטה", נועם ט )תשכ"ו(, עמ'שעב-שפב

רי"מ לאו, "על היתר המכירה בשביעית", פירות האילן י )תש"ס(, עמ'11-16

רי"מ לאו, "שביעית בזמן הזה", תורה שבעל פה, מב )תשס"א(, עמ'לה-מב ]=שו"ת יחל ישראל, ירושלים תשס"ג, סי יז[

שמעתין, בשביעית", המכירה' 'היתר "על לאו, )ניסן-אב145רי"מ 30-23תשס"א(, עמ'

)קיץ תשס"ח(,121ר"ד ליאור, "היתר המכירה בזמננו", עלוני ממרא 18-23עמ'

ר"י מגנס, "היתר המכירה ותוקפו במדינת ישראל", ניצני ארץ ו )תמוז135-164תשמ"ח(, עמ'

5

ר"מ נהוראי, "שותפות האומה בהיתר המכירה", צהר ל )סתיו תשס"ח(,150-140עמ'

סוגיות ברור ולמד: צא ההלכתי", ההיתר "תפקיד נויגרשל, רצ"א במחשבת היהדות, ירושלים תשמ"ו, עמ' סב-סט

)קיץ121ר"ח סימונס, "היתר המכירה או יבוא נכרי?", עלוני ממרא 24-38תשס"ח(, עמ'

)תשרי105ר"א סתו, "קנייה מהיתר המכירה או מייבוא", אמונת עיתך 56-66תשע"ה(, עמ'

ר"י עמיחי, "היתר המכירה - עיון מחודש לקראת שמיטת תשס"א", צהר,36-11ד )סתיו תשס"א(, עמ'

ר"י עמיחי, "היתר המכירה תשס"א", התורה והארץ, ו )תשס"א(, עמ'446-426

34-35ר"י עמיחי, "היתר מכירה - למי ולמי?", תחומין כז )תשס"ז(, עמ' [ 372-382]=התורה והארץ ח )תשס"ח(, עמ'

, "הרב קוק והיתר המכירה", התורה והארץ ח )תשס"ח(, עמ'ר"י עמיחי[8-16 )תשרי-מר חשון תשס"ח(, עמ' 72; ]=אמונת עתיך 383-390 , "הפרשת תו"מ מפירות היתר המכירה", התורה והארץ חר"י עמיחי

432-443)תשס"ח(, עמ' רצ"י הכהן קוק, "הערות בעניין היתר המכירה בשביעית", התורה והארץ,

–359-363 – הערות על בית רידב"ז, עמ' 354-359ח )תשס"ח(, ]עמ' הערות למאמרו של הרב ש' גורן, )נדפס במחניים לו, ערה"ש תשי"ט(,

. הערותיו על26-23שהסתייג מהיתר המכירה = תחומין ז )תשמ"ו(, עמ' )קיץ יד ארץ, בניצני נדפסו המכירה, להיתר בקשר אחרת חוברת

[ 35-28תשס"א(, עמ' רצ"י הכהן קוק, לנתיבות ישראל, ב, ירושלים תשנ"ט, עמ' רכד; שם, עמ'

רכד-רכו. רמ"י צוריאל )עורך(, אוצרות הראי"ה, א, ראשון לציון תשס"ב, עמ'

130-133 רז"מ קורן, "היתר המכירה בשביעית לאחר קום המדינה", אפיקי נחלים

72-96ה )תשל"ג(, עמ' רי"ש קסירר, שמיטה כמצוותה: בענין מכירת קרקע לגוי להפקיע דיני

שביעית בימינו, בית שמש תשמ"ז

6

רש"ת רובינשטיין, "אדמת קרן הקיימת וקרקע ירושלים-לדיני שביעית",תורה שבעל פה ח )תשכ"ו(, עמ' מו-נ

רש"ת רובינשטיין, הנ"ל, "יסודי היתר המכירה ונימוקי שולליו", שם טו)תשל"ג(, עמ' עז-פז

רי"צ רימון, שמיטה: הלכה ממקורה, מן המקורות ועד להלכה למעשה,384-396, 289-306אלון שבות תשע"ד, עמ'

-8ר"א שפירא, "קדושת שביעית", תורה שבעל פה, כח )תשמ"ז(, עמ' 1

שביעית, קטיף המכירה", להיתר מסביב "הפולמוס שפירא, ר"א 13-10אשקלון תשס"ז, עמ'

מנותקים מצעים גידול והיתר קניין' 'יש סוגיית "בעניין שפירא, ר"א 11-22בשביעית", התורה והארץ ח )תשס"ח(, עמ'

קרקע למכירת הרשאה טופס של ההלכתי "תוקפו שרמן, ר"א לשביעית", שם, לה )תשנ"ד(, עמ' צא-ק

אוצר בית דין.1 רי"פ אדלר, 'אוצר בית דין' הלכותיו והליכותיו, ירושלים תש"ס

ר"א אחיטוב, "היסודות ההלכתיים של 'אוצר בית דין'", התורה והארץ, ו 422-389)תשס"א(, עמ'

ר"א אחיטוב, "אוצר הארץ תוצרת יהודית לשנת השמיטה", אמונת עתיך 7-18 )ניסן תשס"ז(, עמ' 70

ר"מ אליהו, שו"ת מאמר מרדכי-ושבתה הארץ: פסקי הלכה תשובותומאמרים בענייני שביעית, ירושלים תשע"ד, פרק יט וסי' יא

ר"י אריאל, באהלי שדה: השמיטה – בין חזון למעשה, כפר דרום תש"ס,71-80עמ'

ר"י אריאל, "'אוצר בית דין' נשמתה של השמיטה", קומי אורי, כ )תמוז 28-25; שם, כא )אב-אלול תשס"ז(, עמ' 29-16תשס"ז(, עמ'

)אב-אלול תשס"ז(, עמ'71ר"י אריאל, "אוצר בית דין", אמונת עתיך 16-27

ר"י אריאל, "'אוצר בית דין' – ביטוי למעמד הציבור בשמיטה", תחומין303-315כח )תשס"ח(, עמ'

7

ר"מ בורשטין, שמיטה: תדריך למודי והלכה למעשה, ירושלים תשע"ה, ]ביבליוגרפיה נרחבת[150-157עמ'

ר"י בן מאיר, "מה נאכל בשנה השביעית": היתר המכירה או 'אוצר ביתדין', ירושלים תשע"ד

נוכרים", גם קונים בהם במרכולים דין בית אוצר "פירות דוד, ר"ש

10-18 )ניסן-אייר תשס"ח(, עמ' 76אמונת עתיך ר"י ויסמן, "היתר המכירה או 'אוצר בית דין' ", תחומין כז )תשס"ז(, עמ'

45-36 , "מערכת 'אוצר בית דין' ארצית לשנת השמיטה", תחומין יגר"ז וייטמן

53-75)תשנ"ב-תשנ"ג(, עמ' ר"ז וייטמן, "אוצר בית הדין שליד 'תנובה' בשמיטה תשנ"ד", בתוך: ר"ח

-451ב, עמ' משנת השמיטה, ב, רמת מגשימים תשנ"ה, דאום )עורך(, 418

וייטמן, "'אוצר בית דין'–לקראת שמיטה תשס"א", המעין ג )ניסן ר"ז 37-48תשנ"ה(, עמ'

וייטמן שבותר"ז אלון ישראל, במדינת ממלכתית שמיטה לקראת , 298-317, 159-250תש"ס, עמ'

)תשרי א המעין, שמיטה", לקראת והרהורים "סיכומים וייטמן, ר"ז 34-25תשס"ז(, עמ'

ר"ז וייטמן, "הערות על מדיניות 'אוצר הארץ' בשמיטת תשס"ח", צהר, 144-139כט )תשס"ז(, עמ'

זולדן, "תוצרת אוצר בית דין בידי מי שלא ישמור על קדושתם", ר"י 35-65 התורה והארץ ח )תשס"ח(, עמ'

ר"מ נהוראי, "שותפות האומה בהיתר המכירה", צהר ל )סתיו תשס"ח(, 150-140עמ'

ח והארץ התורה ימינו", עד מייסודו דין' בית "'אוצר עמיחי, ר"י 169-211)תשס"ח(, עמ'

ר"י עמיחי, "'אוצר בית דין' – הנחלת הלכה", תחומין כח )תשס"ח(, עמ'330-329

)תשס"א(, עמ'24ר"מ עמנואל, "'אוצר בית דין' של 'תנובה'", בישובנו, 8-11

ר"י פרידמן, "על הארץ ועל אוצרותיה", צהר כט )אביב תשס"ז(, עמ'147-145

8

ר"י פרידמן, "לקראת שנת השמיטה תשס"ח: בעיות ומדיניות בשאלות ]=אמונת עתיך,20-9השמיטה הבאה", צהר, כח )שבט תשס"ז(, עמ'

[30-13 )טבת-שבט תשס"ז(, עמ'69)סתיו ל שם הדחק", משעת אידיאליזציה עושים "אין פרידמן, ר"י

154-151תשס"ח(, עמ' פרידמן ח,ר"י והארץ התורה השמיטה", בשאלת ומדיניות "בעיות

212-233)תשס"ח(, עמ' ר"י פרידמן וע"ד פוגלמן, "'אוצר הארץ' – חזון, מגמות ופרקטיקה",

165-173 )תשרי תשע"ה(, עמ' 105אמונת עיתך ר"א קנול, בתוך: ר"ח דאום )עורך(, משנת השמיטה, ב, רמת מגשימים

391-404תשנ"ה, ב, עמ' 273 -257ר"ש רייכנברג, משפטי ארץ, ירושלים תש"ס, עמ'

)ניסן70רי"צ רימון, "שמיטה מתוצרת עברית או מייבוא", אמונת עתיך 19-36תשס"ז(, עמ'

262-270רי"צ רימון, שמיטה: הלכה ממקורה, אלון שבות תשע"ד, עמ' ר"א שלנגר, מבוא לשביעית, ירושלים תשס"א, פרק ח

גידול בחממות ובמצע מנותק.2

ר"י אפשטיין, "חממה בשביעית", חבל נחלתו, ב, תשס"ב, עמ' קפט-קצ ר"י אריאל, "הערות בענייני שביעית", התורה והארץ, א )תשמ"ט(, עמ'

169-174 ר"י אריאל, "הקמת חממה בשביעית", התורה והארץ ו )תשס"א(, עמ'

337-339 ר"י אריאל, באהלה של תורה, ג, כפר דרום תשס"א, סי' י-יא; שם, ד,

כפר דרום תשס"א, סי' סב-סג ר"מ בורשטין, שמיטה: תדריך למודי והלכה למעשה, ירושלים תשע"ה,

]ביבליוגרפיה נרחבת[397-402; 171-174עמ' ר"ש ישראלי, "סידורים נאותים בשביעית תשנ"ד" ]חממות ומצע מנותק[, תורה שבעל פה, לה )תשנ"ד(, עמ' מט–נח ]=חוות בנימין, ג, ירושלים

תשנ"ח, סי' צח[ ר"י אפרתי, "על חממות בשביעית", שם, עמ' קה-קח

9

9-3 )תשנ"ד(, עמ' 2א' דוידסון, "פולמוס החממות", תהודת כשרות יד )תשנ"ד(, ר"ד לאו, "חממות ומצעים מנותקים בשביעית", תחומין

90-80עמ' יוסף, "חממות בשביעית", תורה שבעל פה, מב )תשס"א(, עמ' ר"ע

כח-לד ר"ד לאו, משכיל לדוד, מודיעין תשס"ח, סי' לד

ר"י ליברמן, "שאלת החממות בשמיטה, מוריה י-יב )אב תשנ"ד(, עמ'קטז-קכב "גידול מעל מצעים מנתקים בחממות בשביעית", בתוך: ר"חר"י עמיחי,

-282דאום )עורך(, משנת השמיטה, א, רמת מגשימים תשנ"ה, עמ' 291

ו והארץ התורה בחממות", מנותקים במצעים "גידול עמיחי, ר"י 312-320)תשס"א(, עמ'

ר"י פרידמן, "דין ירקות במצע מנותק בחממה בגוש קטיף", אור תורה,שט )תשנ"ד(, עמ' ט-כא

בגוש קטיף", התורה ירקות במצע מנותק בחממה "דין ר"י פרידמן, -340; "מהו מצע מנותק", שם, עמ' 321-333והארץ ו )תשס"א(, עמ'

359 186-206ר"י רוזן, "חממות בשביעית ובשבת", תחומין א )תש"ם(, עמ'

רי"צ רימון, "חקלאות אוטומטית בשמיטה בחממה עם מצע מנותק", ; שמיטה: הלכה ממקורה, אלון שבות115תחומין לה )תשע"ה(, עמ'

271-278תשע"ד, עמ' ר"י שוורץ, שיטות הגידול החדשות לשמירת השמיטה בתקופתנו, ירושלים

תש"סמנותקים מצעים גידול והיתר קניין' 'יש סוגיית "בעניין שפירא, ר"א

11-22בשביעית", התורה והארץ ח )תשס"ח(, עמ'

גבולות הארץ לעניין מצות השמיטה.3

10

11

]ביבליוגרפיה203-228ר"מ בורשטין, שמיטה: תדריך למודי והלכה למעשה, ירושלים תשע"ה, עמ' נרחבת[

משנתו ההלכתית ופועלו של הראי"ה קוק זצ"ל .4הלכות, 'היתר המכירה'

ר"י אריאל, "פני 'שבת הארץ' נקבלה", באהלי שדה: השמיטה בין חזון30-32למעשה, כפר דרום תש"ס, עמ'

ר"ע אריאל, "'לא תחנם' בהיתר המכירה", התורה והארץ ח )תשס"ח(,391-431עמ'

ר"מ אוסטרובסקי, אזכרה, א, ירושלים תרצ"ז-ח, עמ' רה-רכב ר"י אלנקווה, אגרות חמדה, יד בנימין תשס"ח

ר"מ בורשטין, שמיטה: תדריך למודי והלכה למעשה, ירושלים תשע"ה, ]ביבליוגרפיה נרחבת[191-202, 84-87, 51-54עמ' עמ'

ר"י בן מאיר, "מה נאכל בשנה השביעית": היתר המכירה או 'אוצר ביתדין', ירושלים תשע"ד

ר"י בן מאיר )ועוד(, "היתר מכירה אצל החזו"א והגרא"י קוק זצ"ל", סיני; קמח )תשע"ה(, עמ' רז-רט

החרדית, המהפכה ומנהיג המאמין הפוסק, איש: החזון בראון, ב' 739-771, 407-412ירושלים תשע"א, עמ',

עמ' )תשמ"ז(, ב מרחבים הדרה", הארץ'-הצעת "'שבת גוטל, ר"נ 167-190

ובפירות היתר המכירה – נוכרים גוטל, "קדושת שביעית בפירות ר"נ שיטת מרן הראי"ה קוק", סיני, קד )תשמ"ט(, עמ' טז-נח

ר"נ גוטל, חדשים גם ישנים: בנתיבי משנתו ההלכתית-הגותית של הרב115-107קוק, ירושלים תשס"ה, עמ'

ר"נ גוטל, "הליכות שמיטה: בין הלכה לאידיאולוגיה", התורה והארץ, ח234-246)תשס"ח(, עמ'

עמ' )תשכ"ה(, בשנה שנה שביעית", שנה "לקראת גרוסברג, רח"ז 145 -158

ר"י גרשוני, "משנתו של הרב קוק ז"ל", קול צופיך, ירושלים תש"ם, עמ'רפד-רפט

12

החקלאית ב' בהתיישבות השמיטה שנת השביעית: ובשנה הוטרר, היהודית בארץ ישראל, הר ברכה תשע"ח; חלק ב ]מתרנ"ו –תרס"ג[,

הר ברכה תשפ"א ר"ש ויזר, "הדרך להשלטת השמיטה בימינו", מורשה ו )תשל"ד(, עמ'

52-61

הראי"ה במשנת שביעית וקדושת הארץ מפירות "אתרוג זולדן, ר"י 279-271קוק", מועדי יהודה וישראל, אור עציון תשס"ד, עמ'

ר"י זולדן, "נטיעות באדמת הקדש- נטיעות בט"ו בשבט בשנת שמיטה3-2בכתבי הרב קוק", מגד ירחים - בית הרב קוק, שבט תשס"ד, עמ'

ר"י זולדן, "הפרוזבול כרקע להיתר המכירה בכתבי הרב קוק", צהר לה9-18)טבת תשס"ט(, עמ'

10-15ר"ק כהנא, "הגרא"י קוק והשמיטה", המעין א )תשמ"ו(, עמ' ; תוספת שנת השבע,11-20 )שבט תשמ"ו(, עמ' 42]= הליכות שדה

ירושלים תשמ"ז, עמ' קכה-קל[ר"י מגנס, מבוא לשבת הארץ... עם באורים והרחבות, ירושלים תשע"ד

א' מלכיאל, "אידיאולוגיה והלכה בהיתר המכירה של הראי"ה קוק",169-211שנתון המשפט העברי כ )תשנ"ז(, עמ'

נט תרביץ בפסיקה", קוק הרב של לדרכו "הערות נהוראי, רמ"צ 481-505)ניסן-אלול תש"ן(, עמ'

; שם, ב,85-92רמ"צ נריה, לקוטי הראי"ה, א, כפר הרואה תש"ן, עמ' ; שם, ג, כפר הראה תשנ"ה, עמ'399-408כפר הרואה תשנ"א, עמ'

89-106 3נ' סט, "דרכי פסיקתו של הרב עוזיאל בסוגיות של שמיטה", דרישה

57-78)תשע"ח(, עמ' ש' עבדיאל, "היתר המכירה או אוצר בית דין - שיטת מרן הראי"ה קוק

51-60 )תשס"ז(, עמ' 120זצ"ל", עלוני ממרא 38ר"י עמיחי, "קדושת פירות שביעית במשנת הרב קוק", אמונת עתיך

]=ר"י פרידמן )עורך(, התורה והארץ,7-10)טבת-שבט תשס"א(, עמ' [ 249-253ו )תשס"א(, עמ'

13

-29ר"י עמיחי, "היתר מכירה - למי ולמי?", תחומין, כז )תשס"ז(, עמ' [372-382 ]= התורה והארץ, ח )תשס"ח(, עמ' 35

ר"י עמיחי, "הרב קוק והיתר המכירה", התורה והארץ, ח )תשס"ח(,]=אמונת עתיך 383-390עמ' )תשרי-מר חשון תשס"ח(, עמ' 72 8-

16] ר"י עמיחי, ''אוצר בית דין' – הנחלת הלכה", תחומין כח )תשס"ח( עמ'

]לגבי אי הקמת 'אוצר בית דין'[ 316-324ח והארץ התורה ימינו", עד מייסודו דין' בית "'אוצר עמיחי, ר"י

169-211)תשס"ח(, עמ' רמ"י צוריאל )עורך(, אוצרות הראי"ה, א, ראשון לציון תשס"ב, עמ'

130-133, 567 רא"י הכהן קוק, "ביאורים ופסקים בהלכות שמיטת כספים", בתוך: ר"ח

-593דאום )עורך(, משנת השמיטה, ב, רמת מגשימים תשנ"ה, עמ' 605

רא"י הכהן קוק, אגרות הראיה, ירושלים תשכ"ברא"י הכהן קוק, שו"ת משפט כהן, ירושלים תשמ"ה

רא"י הכהן קוק, שבת הארץ, ירושלים תשל"בהשייך בשדה בזה"ז בשביעית נכרי עבודת "על קוק, הכהן רא"י

212-213לישראל", ברקאי ד )אביב תשמ"ז(, עמ' רא"י הכהן קוק, "סוגיות בענייני שביעית", ניצני ארץ ו )תמוז תשמ"ח(,

53-56עמ' רא"י הכהן קוק, שבת הארץ עם תוספת שבת, כפר דרום תשנ"ג

רצ"י קוק, לנתיבות ישראל, ב, ירושלים תשנ"ט, עמ' רכד-רכו א' רוזנק, "ההלכה הנבואית והמציאות בפסיקתו של הרב קוק", תרביץ

591-618סט ד )תש"ס(, עמ' א' רוזנק, ההלכה הנבואית - הפילוסופיה של ההלכה במשנת הראי"ה

228-231קוק, ירושלים תשס"ז, עמ' רי"צ רימון, שמיטה: מן המקורות ועד להלכה למעשה, ישיבת הר עציון

283-323תשס"ח, עמ'

14

משנתו ההלכתית ופועלו של הרב שאול ישראלי.5זצ"ל

ספרים ומאמרים .1בשביעית", המלאכות איסורי וגדר וציבור הפקר באדמת "שביעית חמדה, ]=ארץ קכב-קמא עמ' תשי"א(, )ניסן ג והמדינה התורה

ירושלים תשנ"ט, עמ' קא-קיב[ "לשאלת איסור קציר בתבואות נכרים בשביעית", התורה והמדינה, ד

)אלול תשי"ב(, עמ' קסא-קעב"לקראת שנת שמיטה", מענית, תשי"ח

"בענין עבודות דרבנן מצד הפסד הפרי בפרי האילן וירקות שעוד לאבאו לעולם", התורה והמדינה ט-י )תשי"ט(, עמ' שמו-שמח

בצאת השנה )עורך(, ירושלים תש"ך ]סכום פועלה של "ועדת השמיטה"של הרבנות הראשית, שעמד בראשה, בשמיטה תשי"ט[

עמ' טז-כה"השמיטה במהלך הדורות", בצאת השנה, ירושלים תש"ך, ירושלים תש"ם, עמ' ]= )הקטע האחרון של59-62דבר השמיטה,

י" שריר )עורך(, גאון בתורה ובמידות, ירושלים תשנ"ט, עמ'המאמר(; ; ר"ע אריאל )עורך(,23-26 )תש"ס(, עמ' 2-3; בשדה חמד 259-270

[17-27קטיף שביעית, אשקלון תשס"ז, עמ' ויו"ט", תורה שבעל-פה ח )תשכ"ו(, "תוספת שביעית ותוספת שבתות

כא-כד עמ'"הבאת העומר בשביעית", שבילין יד-טו )אייר תשכ"ו(, עמ' עז-פ

"פרוזבול", שבילין טז-יז )חשון תשכ"ז(, עמ' מז-נא "לשאלת החיוב בשביעית דרומה לאשקלון", מורשה ד )חורף תשל"ג(,

9-11עמ' "הפקעת קדושת שביעית על ידי מכירת הקרקע לנכרי", דבר השמיטה,

59-62ירושלים תש"ם, עמ'

15

בשנה שנה ישראל", בארץ הנכרי בקרקע שביעית פירות "קדושת 195-205)תשמ"א(, עמ'

, תורה שבעל פה כח )תשמ"ז(,"שביעית בזמן הזה בשיטת הרמב"ם"עמ' מב-נ

256-295"עיונים בסוגיות דשביעית", ברקאי ד )אביב תשמ"ז(, עמ' "בדין קרקע הפקר לענין שביעית", ניצני ארץ, ו )תמוז תשמ"ח(, עמ'

119-123ז "בדין קרקע הפקר לענין ]סי" בנימין, א, כפר דרום תשנ"ב חוות שביעית"; סי" ח "הבאת העומר בשביעית"; סי" ט )א. ימים שבין ר"ה ליוהכ"פ של שנת היובל לדעת ר" ישמעאל", ב. "באיסור ספיחים לפיואיסור שמור", ד. "שיטות ג. "שלא כדרך הקוצרים והבוצרים ר"ע", עליה יושביה" ד"כל העיכוב "תוכן ה. הקודש", על מחול בתוספת השנה בראש "שיטות ז. לקיטה", בישול, שליש "חנטה, ו. ביובל", לאילנות בט"ו בשבט", ח. "באיסור זריעה וקליטה בתוספת שביעית", ט. "בענין "כדרך הבוצרים" ותכנו", י. "בענין חיוב הפקר של אתרוג שחנטבצמחים ספיחים גזירת קיימת "האם יא. בשביעית", ונלקט בשישית

שאינם מאכל אדם", יב. "בענין ספיחים בשדה נכרי"[ חוות בנימין, ג, ירושלים תשנ"ח ]סי" צז "על חממות בדיני שביעית", סי צח "על סידורים נאותים בשנת השבע", סי" צט "על חזרת קרקעות ביובל", סי" ק "בענין מועד הביעור בשביעית", סי" קא "לשאלת איסורבשבת נקוב עציץ "בענין קב סי" בשביעית", נכרים בתבואת קציר הרי דרבנן בשביעית מצד הפסד עבודות "בענין קג סי" ובשביעית",

בפירות ובירקות שעוד לא באו לעולם"[ "סידורים נאותים בשביעית תשנ"ד" ]חממות ומצע מנותק[, תורה שבעל

פה, לה )תשנ"ד(, עמ' מט–נח "חממות בשביעית", זכרון יקותיאל, זכרון יעקב תשנ"ה, עמ' צא-צו

)עורך(, דאום ר"ח בתוך: כספים", ושמיטת ביובל קרקעות "חזרת 606-615משנת השמיטה, ב, רמת מגשימים תשנ"ה, עמ'

ג והארץ, התורה והארץ(", )התורה המכון חברי עם "התכתבות 90-118)תשנ"ז(, עמ'

שיטת "בירור עמ' פב-פד; ]"שביעית", ירושלים תשנ"ט ארץ חמדה, הרמב"ם בשביעית בזמן הזה", שם, עמ' צה-ק; "שביעית באדמת הפקר

16

וציבור", שם, עמ' קא-קיב; "בבירור תוכן איסור המלאכות ומצות העשההחיוב "לשאלת קיב-קטז; עמ' שם, בשביעית", הארץ שביתת של בשביעית דרומה לאשקלון", שם, עמ' קפז-קפח; "תוקף מכירה לזמן קצוב בשביעית", שם, עמ' רטו-רכג; "במחלוקת הב"י והמבי"ט בקדושת

פירות שביעית", שם, עמ' רכג-רלה[ "הגבול הדרום מערבי של ארץ ישראל", בתוך: י" זולדן )עורך(, התורה והארץ: חבל עזה וגוש קטיף, ז, מכון התורה והארץ, כפר דרום תשס"ה,

[18-25 )סיון-תמוז תשנ"ז(, עמ' 17 ]= אמונת עתיך, 25-35עמ' ח והארץ התורה בשביעית", זרעים ושתילת עצים ונטיעת "זריעה

23-28)תשס"ח(, עמ' "על השמיטה ויסודותיה הרעיוניים", ניצני ארץ: אסופת מאמרים בנושא

28-36השמיטה, ירושלים תשס"ט, עמ'

מאמרים על משנתו ופועלו.2 ר"ע אריאל, "משנת הרה"ג הרב שאול ישראלי זצ"ל - הלכות שביעית",

194-153התורה והארץ, ג, כפר דרום תשנ"ז, עמ' ר"י בן-מאיר, "מה נאכל בשנה השביעית": היתר המכירה או 'אוצר בית

דין', ירושלים תשע"ד ישראלי יחסו של הרב - דרך ההפקרה' "'ראש המציעים גוטל, ר"י ל'היתר המכירה'", בתוך: ע' צביאלי, א' עמנואל, מ' דה-האן )עורכות(,שאול הרב של דמותו לאור דתית ציונית זהות טיפוח חמדה: ארץ

ירושלים תשע"ד, עמ' זצ"ל, מנהל החינוך הדתי, 118-121ישראלי עמ' )תשע"ו(, השבע שנת פרקי13-20]=קרבה יקרות: אור ;

[345-352חינוך-הגות והלכה, ישראל תשע"ו, עמ' ר"י עמיחי, "הפוסק במצוות התלויות בארץ", בתוך: י" שריר )עורך(,

233-223גאון בתורה ובמידות, ירושלים תשנ"ט, עמ' )עורכים(, הרבנות הראשית כ"ץ וש" ורהפטיג א" ר"י עמיחי, בתוך:

671-669לישראל: שבעים שנה לייסודה, ב, ירושלים תשס"ב, עמ' ר"י עמיחי, "אוצר בית דין – הנחלת הלכה", תחומין כח )תשס"ח(, עמ'

325-327 ר"י עמיחי, "אוצר בית דין - בירור דעת הגר"ש ישראלי", אמונת עתיך

9-16 )תשע"ה(, עמ' 107

17

שנת בענייני הראשית הרבנות של וממסמכיה "מפעולותיה כ"ץ, ש" 268-353השמיטה", התורה והארץ ח )תשס"ח(, עמ'

משנתו ההלכתית ופועלו של החזון איש.6זצ"ל

מ' אורן, "במעגלי שמונה שמיטות )תשי"ט-תשס"ח(", המעין, ב )טבת 79-81תשס"ח(, עמ'

רי"מ איזיקוב, מסכת שביעית עם דרך אמונה, ירושלים תשע"ה ר"י בן מאיר, "מה נאכל בשנה השביעית": היתר המכירה או 'אוצר בית

דין', ירושלים תשע"ד ר"י בן מאיר )ועוד(, "היתר מכירה אצל החזו"א והגרא"י קוק זצ"ל",

סיני; קמח )תשע"ה(, עמ' רז-רט ב' בראון, החזון איש: הפוסק, המאמין ומנהיג המהפכה החרדית,

739-771, 557-562, 407-418, 228-230ירושלים תשע"א, עמ' רא"ה גולדברג, שבילין, לא-לב )אייר תשל"ט(, עמ' עא-פא

רא"ה גולדברג, "שביעית במשנתו של מרן ה"חזון איש"", הארץ

ומצוותיה, כפר פינס תשנ"ד, עמ' רנג-רסו ר"נ גוטל, "מקולות החזון איש וחומרות הראי"ה קוק בהלכות שביעית",

336-327קובץ הציונות הדתית, ה )תשס"ב(, עמ' ר"ש גריימן, חזון איש על המשניות, בני ברק תשע"ה

ר"ש וייזר, "לשמירה מלאה של השמיטה", ניב המדרשיה כ-כא75-80)תשמ"ז-ח(, עמ'

א' ורהפטיג )ועוד(, "שיטת החזון איש לגבי דין תוצרת חקלאית מ"היתר48-52מכירה" ", המעין נז, ב )תשע"ז(, עמ'

מ' זקס, "שמירת שמיטה ללא היתר מכירה", שנה בשנה )תשס"א(, עמ'218-207

מ' זקס, "פסקי בעל ה'חזון איש' והנהגת השמיטה בארץ", הליכות שדה12-26 )סיון תשס"ז(, עמ' 152

מ' זקס, "הצעה מעשית לשמירת שמיטה ע"י כלל ישראל", המעין ד.63-72)תמוז תשע"ד(, עמ'

ר"י חלופסקי, קיצור הלכות שביעית, תשע"דש' כהן, פאר הדור, ג, בני ברק תש"ל, עמ' רכח-רפא

18

ר"ק כהנא, הלכות שמיטה עפ"י פסקי בעל החזון איש, ירושלים תשי"ח

ר"ק כהנא, האיש וחזונו, תל-אביב תשכ"ד, עמ' לט-מחר"ק כהנא, שנת השבע, ירושלים תשמ"ה, עמ' קכב-קמד

, מצוות הארץ, ירושלים תשמ"ב, סי' ל-נב, נחר"ק כהנא , "תורת הארץ של מרן זצ"ל", שנת השבע, ירושלים תשמ"ה,ר"ק כהנאעמ' קמד

נ' מיקוס, לעבדה ולשמרה: סיפורו של קיבוץ חפץ חיים, חפץ חיים-215תשנ"ב, עמ'

)תש"ס(, עמ'2-3"סדר השביעית לפי פסקי החזון איש", בשדה חמד 33-36

א' סורסקי, החזון איש בדורותיו, בני ברק תשד"ם, עמ' קכח-קמזמ' פלס, נתיב השמיטה, בני ברק תשס"ח

269-282ר"ש רייכנברג, משפטי ארץ, ירושלים תש"ס, עמ' -135מ' ריימן, "שנת השמיטה בחפץ חיים", מורשה, ה )תשל"ג(, עמ'

133 רי"צ רימון, שמיטה: מן המקורות ועד להלכה למעשה, ישיבת הר עציון

תשס"ח, 411-415עמ'

מ' שורץ, "זכרונות על ראשית הגידולים במצע מנותק", המעין, א )תשרי67-74תשס"ח(, עמ'

ח' שלם, "שנת השמיטה הראשונה של ישובי פא"י בארץ ישראל", ]מתוךספר על תנועת פועלי אגודת ישראל, בהכנה[

19

נושאים בהלכה ללימוד בכיתהב.

20

ספרות עזר לתלמיד ולמורהג.

21

22

23

ב. משנהשביעית רשימת לקט משניות נבחרות ממסכת. 1

נערך ע"י הרב יעקב אריאל שליט"א, הרב הראשי של רמת גןלשעבר

24

לקט משניות ללימוד בכיתה – הצעה. 2נוספת

אתר 'דעת'

. ספרות עזר3

25

63-73 "מ בורשטין, שמיטה: תדריך למודי והלכה למעשה, ירושלים תשע"ה, עמ'ר

ג. גמרא

26

ד. הלכות שמיטה לרמב"ם – הלכותנבחרות

75-82 "מ בורשטין, שמיטה: תדריך למודי והלכה למעשה, ירושלים תשע"ה, עמ'ר

"מ בורשטין, שמיטה: תדריך למודי והלכה למעשה, ירושלים תשע"ה, עמ'ר97-102

ה. מושגי יסוד בשמיטהא. אבק שביעית

בפירותלסחוראיסור תורה העיקרי בשנה השביעית הוא - עבודת האדמה. האיסור שביעית הוא גם איסור תורה, אך הוא איסור קל יותר, כי זהו " לאו הבא מכלל

" )ויקרא כ"ה ,לאכלהעשה"; כלומר, מתוך העשה של: "והיתה שבת הארץ לכם ו(, למדו חז"ל - שיש גם לאו הנובע ממנו, והוא: ' "לאכלה" - ולא לסחורה '. לכן,

שביעית".אבקה נקרא רק "זאיסור (סחורה בפירות שביעית )וראה להלן -

ב. אוצר בית דין

לאסוף ירקות או פירות בשנת השמיטה בדרך המקובלת כלפרטיאסור לאדם מותר לשכורלבית-דיןשנה, כי בכך הוא מראה בעלות על שדהו. לעומת זאת,

רבים היום, חקלאים לציבור. לחלק את התוצרת וכן זאת, שיעשו כדי פועלים מוסרים את יבולם, שגדל בקרקע שלא הופקעה קדושתה, לאוצר )מחסן(, ובית הדין, שהוא גוף ציבורי, קובע את מחיר התוצרת ואת אופן שיווקה לציבור. בית הדיןשל ההוצאות עבור רק אלא עצמם, הפירות על לא תשלום, מהציבור גובה החקלאים בגידול ובטיפול בפירות )לכן אין בכך איסור סחורה(. החקלאים עובדיםבקדושת בהם לנהוג עליו אלו, פירות הקונה הדין. בית כשליחי בשדה שלהם

שביעית, ולבערם במועד. פירות שביעית, סחורה בפירות שביעית, קדושת ביעור )וראה להלן -

פירות שביעית(

ג. אוקמי, אברויי )אילנא(

)לאוקמי( את לקייםמלאכות מדרבנן, שמטרתן -האילן וימות יתקלקל שלא )ללהשביחמותרות בעשייה בשנת השמיטה, אך מלאכות שמטרתן ברויי( אתא

הקרקע או את האילן - אסורות.מלאכת דאוריתא ודרבנן( )וראה להלן –

ד. אכילת פירות שביעית

יש הסוברים, שמצווה מהתורה לאכול פירות שביעית, שנאמר: "והיתה שבת הארץ " )ויקרא כ"ה , ו(. גם לדעת הסוברים, שאין בכך מצוה, על האוכללאכלהלכם

פירות אלו לנהוג בהם כפי שנהוג בכל שנה, כל מין כדרכו; כלומר, פרי שנהוג לאוכלו חי - אסור לבשלו, וכן להיפך. מותר לסחוט או לרסק פירות וירקות רק

כאלו שדרכם בכך בכל שנה. הפסד פירות שביעית, קדושת פירות )וראה להלן -

שביעית(

ה. ביעור פירות שביעית

חובה על כל אחד לבער )להוציא( את פירות שביעית המצויים בביתו, מהרגע שכבר לא ניתן למצוא מאותו המין בשדה, שנאמר: "ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל" )ויקרא כ"ה, ז(. מכאן למדו חז"ל: כל זמן שחיה אוכלת בשדה)נגמר( לחיה בשדה - כלה )הפסק( גם - בהמתך אוכלת מהפירות בבית, כלה לבהמתך בבית, ואז יש לבער )= להפקיר( את הפירות מהבית. כיום נהוג, שבעל

ואחר כך מותר לו3הפירות מוציא מרשותו פירות אלו, מפקירם בפני אנשים,

27

ויש ירקות ותבואה, לזכות בהם מחדש. חז"ל קבעו זמנים שונים לביעור פירות, לברר זאת בפרסומי המכונים השונים.

ו. דמי שביעית

כסף או מזון שמקבל אדם תמורת פירות שביעית, מתקדש בקדושת שביעית. אוכל הנקנה בכסף זה - האוכל מתקדש בקדושת שביעית , ובכסף, שיצא לחולין, מותר

לקנות בו כל דבר.(קדושת פירות שביעית )וראה להלן-

28

ז. היתר המכירה

לזמן קצוב, מותר בשנת קרקע ארץ-ישראל שנמכרה לגוי לפני שנת השמיטה, 125השמיטה לעשות בה מלאכות מדרבנן. היתר המכירה בוצע לראשונה לפני כ-

( וזאת1889שנה ]בשנת תרמ"ט ([ עם התחדשות היישוב היהודי בארץ-ישראל, במטרה לחזק את ההתיישבות היהודית, שהיתה נתונה בקשיים כלכלים מרובים. הראי"ה קוק זצ"ל, כרבה של יפו והמושבות, הרחיב היתר זה, בגלל שעת הדחק וכהוראת שעה, וקבע, שבכל שנת שמיטה יש לבדוק מחדש אם הוא נחוץ. הרבנותיש לגוי. שנת שמיטה את קרקעות המדינה כל לפני מוכרת לישראל הראשית

לא תחנם ,פוסקים, שהתנגדו להיתר זה מכמה סיבות. )וראה להלן - מלאכות דאוריתא ודרבנן(

ח. הפסד פירות שביעית

" )ויקרא כ"ה , ו( , דרשו חז"ל: 'לאכלהאת הפסוק: " והיתה שבת הארץ לכם ' )פסחים נב, ב(; כלומר: מותר להשתמש בפירות שביעיתלהפסד"לאכלה" - ולא

וכו', אך אסור רק לפי שימושם הרגיל בכל שנה, כגון: אכילה, הדלקה, צביעה להפסידם או לקלקלם.

קדושת פירותולהלן- אכילת פירות שביעית, )וראה לעיל - (שביעית

ט. הפקר

ונטשתה " )שמות כ"ג , י(, מכאן למדו חז"ל,תשמטנהנאמר בתורה: " והשביעית שכל אדם שיש לו פירות או ירקות בשדהו בשנת השמיטה, חייב להפקירם לכל, כדיזו. בשנה השדה בעל אינו שהוא להראות

(שמור)וראה להלן –

י. הקהל, זכר להקהל

י-יג (, נהגו כל ישראל - גברים, נשים וטף - על פי מצוה מהתורה )דברים ל"א, להתכנס בעזרת נשים בבית המקדש, במוצאי החג הראשון של סוכות, במוצאי שנתמספר לפני העם זה המלך קרא )בראשית השנה השמינית(. במעמד השמיטה

" ברובזכר להקהלפרשיות בספר דברים, וחיזקם בענייני אמונה. היום נהוג לעשות "עם ליד הכותל המערבי, ביום הראשון של חול המועד סוכות .

יא. חנות שמיטה

גורמים ע"י פיקוח עליה ויש שביעית, לשומרי וירקות פירות המספקת חנות המוסמכים לכך.

יב. חנטה

, הקובע לאיזו שנה הוא שייך, ובהתאם לכך, אם יש חובהפרי העץהשלב בגידול לנהוג בו כנהוג בפירות שביעית. פרי שחנט בשנה השישית - אין צורך לנהוג בו קדושה, ואם הוא חנט בשנה השביעית - יש לנהוג בו קדושה. יש הסוברים, שהכוונה

לנשירת עלי הפרח ויציאת הפרי. פירות שביעית, שליש קדושת, לקיטה )וראה להלן -

גודל(

יג. יובל

29

שמיטות ) ויקרא כ"ה, יא(. כאשר בית המקדש היה7 הבאה לאחר 50השנה ה- חושבה כשנה הראשונה51קיים, נמנתה שנה זו כשנה בפני עצמה, ורק השנה ה

עבדיםב. יש לקיים את כל הלכות שמיטת קרקעות. א.לשמיטה הבאה. בשנה זו: שדות שנמכרו - שבות לבעליהן. כמו כן,ג. עבריים יוצאים לחופשי ביום הכיפורים.

מצוה למנות כל שנה משנות היובל, ולקדש את שנת היובל בכניסתה, בראש השנה בבית הדין הגדול שבירושלים, וכן לתקוע שם בשופר ביום הכיפורים. מצות היובל נוהגת רק כאשר כל יושביה )עם ישראל( עליה )בארץ- ישראל(. חז"ל לא תיקנו לקיים בזמן הזה את מצות היובל מדרבנן )כמו בשמיטה(, כי רוב הציבור לא יכול

לעמוד בכך, כגון: שלא לזרוע שנתיים רצופות.

30

יד.כיבוש עולי מצרים ועולי בבל, קדושה ראשונה ושנייה

, כבשו את ארץ-ישראל וקדשוה, מאז חלו בה ממצריםיהושע בן-נון ואתו העוליםזו, נחשב כ" כיבוש ]אוכל ה"מצוות התלויות בארץ". כל מה שנכבש במלחמה

בקדושה ראשונהשנתקדש", "גבול"[ עולי מצרים . לאחר חורבן בית המקדש הראשון, כאשר עם ישראל יצא לגלות בבל, בטלה קדושה זו לעניין "מצוות התלויותישראל שבו כאשר . נשארה!( ארץ-ישראל של )אך הקדושה העצמית בארץ" מגלות בבל , קידש עזרא הסופר את ארץ-ישראל ) על ידי התנחלות בארץ( פעם

, שלא בטלה לאחר חורבן בית המקדש השני, והיא קיימתבקדושה שנייהנוספת כיבוש ]או "גבול"[ עוליעד היום. כל השטח בו התיישבו עולי בבל, נחשב כ "

בו חלים כל דיני השמיטה.כיבוש עולי מצרים( -" )שהיה קטן בהרבה מגבול בבלועד לגבול "כיבוש עולי מצרים", אסור בשטח מחוץ לגבולות "כיבוש עולי בבל" לעשות מלאכות האסורות בשמיטה, אך אין בו איסור ספיחין, לכן תבואה שצמחה

– ספיחין(שם מותרת באכילה. )וראה להלן

טו. לקיטה

מהשדה, היא הקובעת אם יש לנהוג בהן בהלכות שביעית. הירקות(לקיטת )קטיף לכן, ירקות שגדלו בשנה השישית ונלקטו לאחר ראש השנה של השנה השביעית, יש

להלן -וחנטה; לנהוג בהם בקדושת שביעית. )וראה לעיל- קדושת פירות שביעית(

טז. לא תחנם

את האיסור מהתורה: "לא תחנם " )דברים ז', ב (, פרשו חז"ל, שאסור לתת לגויים חנייה בארץ- ישראל )עבודה זרה כ, א(. מטעם זה, היו פוסקים שהתנגדו למכירת קרקעות ארץ-ישראל לגוי במסגרת "היתר המכירה ". הפוסקים שקיבלו את "היתר המכירה ", סברו, שאיסור זה לא קיים אם המכירה היא לזמן קצוב ולא לצמיתות,ישראל. וכן אם מטרת המכירה היא כדי לחזק את ההתיישבות היהודית בארץ-

(היתר המכירה)וראה לעיל -

יז. מלאכות דאוריתא ודרבנן

- הן המלאכות האסורות בעשייה בשנת השמיטה מלאכות דאורייתא ,מהתורה והן: זריעה, זמירה, קצירה ובצירה )ויקרא כ"ה, ד -ה(, ולדעת פוסקים רבים גם חרישה )ויש הסוברים, שגם נטיעה(. מי שעשה אחת ממלאכות אלו במזיד והתרו בוליבול או יגרם הפסד לעצים - לוקה. מלאכות אלו אסורות בעשייה אפילו אם

בשדה. אסרו לעשותן בשנת השמיטה, בעיקר אםשחכמים – הן מלאכות מלאכות דרבנן

יגרם נזק מטרתן השבחת הקרקע או הצמחים. אם יש חשש שהעצים ימותו או ליבול - הקלו בעשייתן.

(אוקמיי, אברויי )וראה לעיל -

יח. נעבד

אדם שעשה )עבד( בשדה או במטע מלאכות האסורות בעשייה בשנת השמיטה, מעיקר הדין - פירות אלו מותרים באכילה )יש הנזהרים שלא לקנותם בגלל מספר

חששות(.(שמור )וראה להלן -

יט. סחורה בפירות שביעית, סוחר שביעית

31

"והיתה שבת הארץ לכם 'לאכלהעל הפסוק: ו(, דרשו חז"ל: )ויקרא כ"ה, " )עבודה זרה סב, א(, לכן אין לסחור בפירות שביעיתלסחורה'"לאכלה" - ולא

בדרך המקובלת בכל שנה. אין למוכרם במידה, במשקל ובמניין, או לארוז אותםנקרא: האסורה, בדרך שביעית בפירות הסוחר רגילות. שיווק סוחרבאריזות

(אבק שביעית, אוצר בית דין, הפסול לעדות. )וראה לעיל - שביעית

כ. ספיחין

ירקות שנבטו וגדלו בשנה השביעית, ותבואה וקטניות שהגיעו לשליש גידולם אחרי ראש השנה של השנה השביעית, חז"ל גזרו שלא לאכלם, מפני עוברי עבירה, שמא יהיו כאלה שיזרעו בסתר בשנה השביעית, ויאמרו שהצמחים נזרעו בשנה השישית. גזירה זו אינה קיימת בפירות כי חשש זה אינו קיים בהם, הואיל ועץ אינו גדל כה

מהר, וכן לא בשדה של גויים.

כא. עציץ נקוב, עציץ שאינו נקוב

- עציץ שיש בו נקב )חור(, נחשב כמחובר לקרקע כי הצמח שבתוכועציץ נקוב יונק את חיותו מהקרקע דרך הנקב, לכן חלות עליו כל הלכות שמיטה )ניתן לבטל

את הנקב על ידי הנחת יריעת ניילון בין העציץ לקרקע(. - עציץ שאין בו נקב, נחשב כמנותק מהקרקע שמתחתיו, הואילעציץ שאינו נקוב

והצמח אינו יונק את חיותו מהקרקע, לכן חלות עליו הלכות שמיטה רק מדרבנן,וניתן להקל בעשיית מספר מלאכות בתנאים מיוחדים, כגון: בבית או בחממה.

כב. פרוזבול

בתקופת בית המקדש השני, החלו העשירים להמנע מלתת הלוואות לעניים לפניזו מדין שמיטת כספים שנת השמיטה, מהחשש שהלוואות אלו תתבטלנה בשנה

זו באותה העת היה רק מדרבנן(. בהבינו את הסכנההלל הזקן,)תוקף מצוה זה, תיקן פרוזבול- שבא למנוע מהלוואות אלו להתבטל הטמונה במצב חברתי לאחר שנת השמיטה, כך העשירים היו מוכנים להלוות, ולעניים היה מה לאכול.בו הוא מוסר )הרשאה(, מיוחד בעת כתיבת הפרוזבול, חותם המלוה על שטר הודעה על מסירת חובותיו לבית הדין, על ידי כך הוא רשאי לגבותן לאחר השמיטה.

אנשים, הנחשבים כבית-דין, החותמים גם הם על שטר זה.3פעולה זו נעשית בפני יש לבצע זאת עד ערב ראש השנה של השנה השמינית )ויש הנוהגים לעשות זאת

לפני ראש השנה של השנה השביעית(. - עניים(. )וראה להלן -בוטי - עשירים, בולי תקנה, פרוז- = פרוזבול)

שמיטת כספים(

כג. קדושת פירות שביעית

ירקות ופירות שגדלו בארץ-ישראל בשנת השמיטה, יש לנהוג בהם בקדושה מיוחדת. - לקטוף אותם בדרך הרגילה, לסחור בהם,אסורחובה להפקירם ולבערם במועד.

להפסיד אסור כן, כמו לארץ. לחוץ ולהוציאם רפואה לצורך בהם להשתמש יש להשתמש בהם כפי שנהוג בכל שנה )נהוג לשמור את ולקלקל אותם, אלא

הקליפות בתוך שקית, עד שירקבו, בפח מיוחד(. שביעית, הפקר, חנטה, לקיטה, אוצר בית דין, אכילת פירות)וראה לעיל -

(. שליש גודלולהלן-בפירות שביעית, סחורה

כד. שליש גודל

32

תבואה וקטניות, שהגיעו לשליש גודלם לפני ראש השנה של השנה השביעית - אין בהם קדושת שביעית, כי הם למעשה שייכים לשנה השישית. אם הם הגיעו לשלב גידול זה לאחר ראש השנה - יש לנהוג בהם בקדושת שביעית. )וראה

חנטה, קדושת פירות שביעית(לעיל –

כה. שמור

השומר בשנת השמיטה על פירותיו, כמו שהוא נוהג בכל שנה, ולא הפקיר את שדהו כנדרש - לפי רוב הפוסקים, פירות אלו לא נאסרו באכילה, אך אין לקטוף אותםמההפקר. הקוטף אדם ככל אלא הבעלים כדרך

(- הפקר, נעבד)וראה לעיל

כו. שמיטת כספים

אדם שהתחייב הכספיים החובות את )מבטלת( משמטת השביעית תורה, מדין ישה ידו אשר כל בעל משה "שמוט )המלוה(, שנאמר: )הלוה( להחזיר לחברו ברעהו " )דברים ט"ו, ב(. החובות נשמטים בסוף השנה. מצוה זו נוהגת כיום רק

מדרבנן, בארץ וגם בחוץ לארץ.(- פרוזבול )וראה לעיל

, הוצאת בית מדרשערכי שמיטה: הרב מ' עמנואל, מקורת להרחבה והעמקה בשדה'מילון למונחי שביעית',להלכה בהתישבות, תשנ"ג; פרופ' יהודה איזנברג,

, האגף לתרבות, שמיטה מא' עד ת'; הרב י' פריד49-52 )תש"ס(, עמ' 2-3חמד ושבתה דגל ירושלים, תשע"ד; ר"ע מימון, דיני שביעית השלם,תורנית, תשס"א;

, ה-ו, ז-ט, אשקלו תשע"דהארץ: הלכות שמיטה לתלמיד

שמואל כ"ץ, רב בתי ספר בירושליםערך:

33

34

ו. ספרי יסוד בהלכה

רי"פ אדלר, 'אוצר בית דין' הלכותיו והליכותיו, ירושלים תש"ס ר"י אדרי, זמרת הארץ: ארץ ישראל מהותה, מצוותיה והלכותיה, בית

עוזיאל תשנ"ח ר"ש אויערבך, מעדני ארץ, מהדורת פרידמען, ירושלים תשס"ח

ר"מ אליהו, קיצור שולחן ערוך עם הערות הרב מרדכי אליהו, ירושליםתשובות הלכה פסקי קיצור הארץ: ושבתה - מרדכי מאמר תש"ע;

ומאמרים בענייני שביעית, ירושלים תשע"ד ר"מ אליהו, שו"ת מאמר מרדכי- ושבתה הארץ: פסקי הלכה, תשובות

ומאמרים בענייני שביעית, ירושלים תשע"דבנושא השמיטה ומאמרים ר"י אלנקווה, אגרות חמדה: לקט אגרות

למרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, ירושלים תשס"ח ר"ע אריאל ור"י פרידמן, קטיף שביעית: הלכות שביעית בגינה בשדה

ובמטבח, אשקלון תשס"זר"י אריאל, טעמא דשביעיתא: במעגלי השביעית, חיספין תשנ"ד

ר"מ בורשטין, שמיטה: תדריך למודי והלכה למעשה, ירושלים תשע"הר"ח בייניש, שבתות שנים: יסודות הלכות שביעית, בני ברק תשנ"ג

ר"י בן מאיר, "מה נאכל בשנה השביעית": היתר המכירה או 'אוצר ביתדין', ירושלים תשע"ד

תשנ"ב; הארץ ברק בני כהלכתן, מצוות הארץ גולדברג, הלל ר"א ומצוותיה, כפר פינס תשנ"ד

, תורת המועדים, תורת המדינה, ירושלים תשנ"ו, משנת המדינה,ר"ש גורןירושלים תשנ"ט

ר"ח דאום )עורך(, משנת השמיטה, א - ב, רמת מגשימים תשנ"הדבר השמיטה בבית הספר הדתי, ירושלים תש"ם

ר"מ היימן, המטבח בשמיטה וטיפול בגינות נוי ובעציצים, תשנ"ג

35

ז. ביבליוגרפיה נבחרת

הרב שאול ישראלי )עורך(, בצאת השנה, ירושליםתש"ך

רח"ד הלוי, מקור חיים, ה, תל-אביב תשל"ד; קיצור שולחן ערוך מקורחיים, תל אביב תשנ"ח

ר"ז וייטמן, לקראת שמיטה ממלכתית במדינת ישראל, אלון שבות תש"סרש"י זוין, לאור ההלכה, ירושלים תשל"ח

ר"י זולדן )עורך(, ספר הקהל, כפר דרום תשס"א ר"י זולדן, זמני יהודה וישראל: שנת השמיטה, הקהל ומועדי השנה, שבי

דרום תשע"ה ר"ש זעפרני, תלמי השדה: מאמרי שביעית, ירושלים תשס"ז

; קיצור שולחן ערוך,רי"מ טוקצ'ינסקי, ספר השמיטה, ירושלים תשל"גמוסד הרב קוק, ירושלים

ר"י יוסף, ספר השביעית והליכותיה, ירושלים תשנ"ג והלכותיה, השביעית - בארץ התלויות מצוות יוסף: ילקוט יוסף, ר"י

ירושלים תשע"דר"ש ישראלי )עורך( בצאת השנה, ירושלים תש"ך

תשמ"ה; ירושלים השבע, שנת תשמ"ב; הארץ מצוות כהנא, ר"ק קש"ע, הוצאת אשכול, ירושלים

ר"צ כהן, שמיטת קרקעות, פירות שביעית, שמיטה: הלכות ומנהגים,שמיטת כספים ופרוזבול, בני ברק תשס"חר"י ליברמן, משנת יוסף, ירושלים תשס"ח

ספר דיני שביעית השלם, דגל ירושלים, ירושלים תשע"ד רא"ח עדס, ושבתה הארץ: דיני שביעית הלכה למעשה ]עם תמונות[,

ירושלים תשס"ח ר"י פרידמן, התורה והארץ, ו, כפר דרום תשס"א; התורה והארץ, ח,

כפר דרום תשס"חרא"י הכהן קוק, שבת הארץ עם תוספת שבת, כפר דרום תשנ"ג

ר"ש רייכנברג, משפטי ארץ, ירושלים תש"סשבות אלון למעשה, להלכה ועד מן המקורות רימון, שמיטה: רי"צ

תשע"ד

36

רי"צ רימון, מקורות השמיטה: מקורות מונחים ללימוד הלכות שמיטה,אלון שבות תשע"ד

רי"מ שטרו, שמיטה בהלכה ובאגדה )בצירוף תמונות(, ירושלים תשנ"דר"צ שינובר, השמיטה לאור המקורות, נחלים תשע"ד

ר"א שלנגר, מבוא לשביעית, ירושלים תשס"א

37

ח. הצעה לפריסת החומר על פי חודשי

ט. אתרים באינטרנט ומאגרי מידע

אתרים באינטרנט )לפי הא"ב(:ביתאמי"ת-שמיטה, אספקלריא, המלמדים, ארץ חמדה, בית מדרש

החקלאית, בהתיישבות להלכה תורנית,גבוה לתרבות האגף דעת, )בית אל(, ישיבה - ממ"ד, המכון למצוות התלויות בארץ, היסטוריה ישיבת ברכת משה, ישיבת הר עציון, ישיבת כרם ביבנה, ישיבת מרכז הרב )ועוד ישיבות(, כיפה, מורשת, מחשבת ישראל - ממ"ד, מכון התורה והארץ, מכון מצות התלויות בארץ, מכון פוע"ה, מכללת הרצוג, מכללת קיי, מנהל החינוך הדתי, מנהל חברה ונוער, מרכז הלכה והוראה, מרכז ישיבות בני עקיבא, ערוץ מאיר, רבני בתי הספר, תורה שבעל פה –

ממ"ד, .

)לפי הא"ב(: מאגרי מידע אוניברסיטת חיפה )מפתח לאלפי מאמרים שהופיעו בעיתונות(, אוצר ההלכה והמנהג, אוצר הלכה, אוצר השמיטה, אוצר החכמה )מופיעיםויקישיבה, היברו-בוקס, הלאומי, הספרים בית רבים!(, ספרים שם ויקיפדיה, כותר, מכון הלכה ברורה ובירור הלכה, ספריית אוניברסיטת בר אילן, ספריית אסיף, ספריית 'אריאלה' תל-אביב, ספריית ישיבת הר עציון, פרויקט השו"ת בר-אילן )מפתח ומאמרים שנדפסו בכתבי עת(,

צמת – תחומין, רמב"י, רמבי"ש, תורת אמת, ועוד.

38