152

*הדמוקרטיה הישראלית בהלכה

יצחק גייגר

ראשי פרקי�

?הא� התורה מחייבת שיטת משטר מסוימת .א

?האפשר למנות מל� בימינו .ב

ההסתייגות מהדמוקרטיה .ג

;טעמי ההסתייגות .1

?מדוע בכל זאת משלימי� ע� המשטר הדמוקרטי .2

החיוב שבדמוקרטיה .ד

;המשטר הדמוקרטי עדי� לע� מפותח .1

;הע� נקרא לאמ� לו שיטת ממשל מתוקנת .2

;הדמוקרטיה מבוססת על רעיונות יהודיי� .3

;"מלכות שמי�"המשטר הדמוקרטי קרוב יותר ל .4

;הדמוקרטיה מעודדת את היחיד לשאת בעול הכלל .5

.הדמוקרטיה המהותית .ה

.הדמוקרטיה הליברלית .ו

.סיכו� .ז

* * *

כפי שהיא , השאלה". יהדות ודמוקרטיה: "היאאחת הסוגיות המרכזיות בחיינו

הא� קיי� ניגוד מהותי בי$ יהדות ובי$ : היא כפולה, מוצגת בציבור הרחב

*

.144�131עמודי� , ס"אלו� שבות תש, ת"הוצאת צומ', כר� כתחומי�: מתו�

153

או , הא� יכולי� אלה לחיות יחד למרות הניגוד, א� קיי� ניגוד כזה? דמוקרטיה

?שחייבי� לבחור באחד מה� ולשלול את האחר

לעודד את פיתוחה של הא� ראוי: הלכתית%לשאלה זו יש השלכה מעשית

; תו� קבלתה המעשית מחוסר ברירה, להסתייג ממנה; הדמוקרטיה הישראלית

עיקר דיוננו יתמקד בתשובותיה� של רבני� במאה השני� . או להתנגד לה

.ובעיקר בשני העשורי� האחרוני�, האחרונות לשאלה זו

?הא� התורה מחייבת שיטת משטר מסוימת. א

, לכאורה? ומהו משטר זה? חור במשטר מסויי�הא� חייב ע� ישראל לב

ואמרת ... כי תבא אל האר�): "טו% יד, דברי� יז(התשובה מצויה בפרשת המל�

' שו� תשי� עלי� מל� אשר יבחר ה, אשימה עלי מל� ככל הגוי� אשר סביבותי

מקרב אחי� תשי� עלי� מל� לא תוכל לתת עלי� איש נכרי אשר לא . אלקי� בו

בשאלה הא� מצוה היא ) ב, סנהדרי$ כ(כבר נחלקו תנאי� א� ". אחי� הוא

לא נאמרה פרשה זו אלא כנגד "או שמא , )יהודה' דעת ר(להעמיד מל�

.יהודה' כר) א,מלכי� א' הל(� "להלכה פסק הרמב). נהוראי' ר" (תרעומת$

שלילת מלכות : נהוראי ממינוי מל� ניתנת להתפרש באופני� שוני�' הסתייגות ר

מפעל היצר "שבקשת הע� היא , ח"א פ"טת אברבנאל בפירושו לשמושי(דווקא

או , )יד, כפירוש ספורנו לדברי� יז(בלבד " ככל הגויי�"או שלילת מלכות , ")הרע

: לשמואל אחר בקשת הע� למנות מל�' כדברי ה(שלילת כל שלטו$ בשר וש�

%ושי� אלו פיר). ז, א ח" שמו% " כי א(תי מאסו ממל(� עליה�, לא א(ת� מאסו"

. סוברי� שאי$ מניעה לבחור במישטרי� שוני�%להוציא האחרו$ שבה�

, �"שהרי לפי פסק הרמב, ועדיי$ אי$ הדר� פתוחה להעדפת המשטר הדמוקרטי

כ לא נסתמה לחלוטי$ האפשרות לבחור "אעפ. חלה עלינו מצווה למנות מל�

ה את בחירת תל) יד, דבר דברי� יז% העמק(י$ 'ב מוולוז"הנצי. במשטר אחר

:המשטר באווירה השוררת בע� ישראל

לשו$ זה במשמע שאי$ זה מצוה במוחלט למנות מל� אלא % " ואמרת"

א� כ$ מדוע כתוב , ל שמצוה למנות מל�"והרי ידוע בדברי חז. רשות

שמשו� שהנהגת המדינה משתנה א� מתנהג על פי , ונראה? "ואמרת"

יש מדינה שאינה יכולה % דעת מלוכה או על פי דעת הע� והנבחרי�

. ויש מדינה שבלא מל� הרי היא כספינה בלא קברניט, לסבול דעת מלוכה

154

שהרי בעניי$ השיי� , ודבר זה אי אפשר לעשות על פי הכרח מצות עשה

משו� כ� אי אפשר . להנהגת הכלל נוגע לסכנת נפשות שדוחה מצות עשה

סבול עול כל זמ$ שלא עלה בהסכמת הע� ל, לצוות בהחלט למנות מל�

%מל� על פי שרואי� מדינות אשר סביבותיה� מתנהגות בסדר יותר נכו$

.או אז מצוות עשה לסנהדרי$ למנות מל�

:צ נריה"בעקבותיו קבע הרב מ

התורה האלקית הנצחית לא קשרה עצמה ולא כפתה עצמה לשו� משטר

ה� משתני� לפי . כיוו$ שדברי� אלו לא ניתני� לקביעות, מדיני מסויי�

שאי אפשר לזכור בתורה כל הנהגות ", חיי השעה ולפי צרכי השעה

העיקר תלוי ). יח, $ דברי� ו"רמב" (ותקוני הישוב והמדינות... האד�

לא % שאלת המונרכיה %ולכ$ ג� בבעיה העיקרית . באד� ולא במשטר

% מינוי מל� רשות או חובה % ונחלקו חכמי� . קבעה התורה מסמרות

הדבר : ל"י$ ז'ב מוולוז"כמו שהסיק הגאו$ הנצי, ובירורו של דבר הוא

1.תלוי ברצו$ הע�

הרב יעקב אריאל מעלה את האפשרות שמינוי מל� תלוי ברמתו של האד�

:המועמד להיות מוכתר כמל�

רק אז יש , וג� הע� מעונייני� בו' אשר ג� ה, רק כאשר יש מל� אידיאלי

וכשאי$ . וה למנות מל�אי$ מצ, א� כאשר אי$ אישיות כזו. מצוה למנותו

2.רצו$ הע� הוא הקובע איזו צורת שלטו$ עדיפה בעיניו, מל�

לכל היותר נית$ לומר . לפי זה אי$ מניעה בזמננו לאמ� את המשטר הדמוקרטי

א� , אידיאלי של הע� והנהגתו% בגלל מצבו הלא, שאי$ זה משטר אידיאלי

יכול לעשות , משטרהרוצה להביא לשינוי ה. בוודאי שאי$ להתנגד למשטר זה

.על ידי שינוי רמת� הרוחנית של הע� ושל ההנהגה: זאת רק בדר� אחת

1דעת תורה "ד הלוי פיתח רעיו� זה במאמרו "הרח. 29' עמ) ב"תשנ, ה"כפר הרוא(מלוכה �צני�

, אביב�תל(ב "חיי� ח� ובספרו תורת366�365' עמ, )ז"תשמ(תחומי� ח , "בענייני� מדיניי�

).ג"תשנ2 .291' עמ) ח"תשנ, כפר דרו�( מאמרי הגות ומחשבה לתורה ולמועדי� �מאהלי תורה

155

?האפשר למנות מל� בימינו. ב

בימינו הופכת שאלת אפשרות בחירת המשטר למעשית יותר בגלל העדר תנאי�

:כפי שהסביר הרב הרצוג, הלכתיי� המאפשרי� מינוי מל�

אי$ מעמידי� מל� בתחילה אלא . "ל�אי$ עדיי$ לפנינו שאלה של מינוי מ

כיהושע שמינהו משה רבינו , ועל פי נביא, ד של שבעי� זקני�"על פי בי

מלכי� ' � הל"רמב" (ובית דינו ושאול שמינהו שמואל הרמתי ובית דינו

ד הגדול של שבעי� "אלא שאי$ לנו בי, ועכשיו לא רק שאי$ עוד נביא). ג, א

ד "כלומר בי, ד של שבעי� ואחד"ביואי$ לנו האפשרות להקי� ; ואחד

וג� אי$ אנו מכירי� את , כל זמ$ שאי$ סמוכי$, הגדול לכל ישראל

3.המיוחסי� מבית דוד

ה קוק בהתייחסו "כתב הראי, במצב הלכתי של חוסר אפשרות למנות מל�

, שבזמ$ שאי$ מל�, נראי� הדברי�: "למעמד ההלכתי של מלכות בית חשמונאי

חוזרי� , ה� ג� כ$ מה שנוגע למצב הכללי של האומהכיוו$ שמשפטי המלוכה

).שלו' עמ, קמד' כה$ סי% משפט" (אלו הזכויות של המשפטי� לידי האומה בכלל

בימינו בחר הע� . רשאי הע� לאמ� לעצמו כל משטר בו יחפו� בזמ$ הזה, א� כ�

כיצד מתייחסת ההלכה לסוג : והשאלה היא אפוא, בישראל במשטר הדמוקרטי

?משטר זה

ההסתייגות מהדמוקרטיה. ג

טעמי ההסתייגות. 1

א� ביסודו הוא כפו� לכל האמור , המשטר המוזכר בתורה הוא מלוכני, כאמור

ג� א� ה� נחשבי� , על פי עקרו$ זה הוערכו סוגי המשטר האחרי�. בתורה

, שבו שולט הרוב, החסרו$ העיקרי הקיי� במשטר דמוקרטי. כפחות טובי� ממנו

ב זה יפגע ביחידי� ובמיעוט וית$ את אמונו באנשי� שיהפכו הוא שמא רו

, הוא ג� עלול4.ואלה ישללו מהאזרחי� את חרויותיה� וזכויותיה�, לעריצי�

לבחור בגורמי� קיצוניי� שיגרמו לסכסוכי� , בשל אינטרסי� צרי� משלו

3 .6�5' עמ' כר� א) ט"תשמ, ירושלי�(תחוקה לישראל על פי התורה 4 .51' עמ) ה"תשל, ירושלי�( לברור יחסי אנוש ביהדות �בי� אד� לחברו , א עמיאל"הרב מ

156

מסירת השלטו$ בידי הרוב : ומה שחמור יותר5.בינלאומיי� ואולי א� למלחמה

לקבלת החלטות הנוגדות את , לה לגרו� לירידה ברמה המוסרית של הכלליכו

צורת המשטר הדמוקרטי עלולה 6.התורה ולוויתור על ערכי� לאומיי� חיוניי�

ופלגנות בחברה על ידי , לעודד זילות ער� ההבטחות על ידי מי שרוצה להיבחר

7.הדגשת המפריד לפני הבחירות

. של עקרו$ המישטר הדמוקרטי בחיי המעשהאלו ה$ שאלות הנובעות מיישומו

: אבל קיימות ג� שאלות עקרוניות המערערות כנגד מסירת השלטו$ בידי הרוב

אלא קואליציה , שמא אי$ לפנינו רוב אמיתי? מני$ שהצדק עומד לצידו של הרוב

של מיעוטי� השומרת על האינטרסי� שלה� ופוגעי� באלו של מיעוטי�

ל הנחת יסוד העומדת מאחורי מת$ אפשרות הבחירה ויש המערערי� ע8?אחרי�

לאור כל ההסתייגויות האלה היו שביקשו לקבוע 9. השוויו$ בי$ בני אד�%לכל

שרעיו$ הדמוקרטיה המודרני הוא תפיסה אשר בעיקרה זרה לתורה "

11. וכמוה כעבודה זרה10,"וליהדות

על א� שהוא סובל, על ההתייחסות למעשה כלפי המשטר הדמוקרטי

:כתב הרב חיי� דוד הלוי, מהחסרונות שמנינו

ואי$ לנו , אול� כאשר אי$ לנו חברה שמאמינה כולה בתורה מ$ השמי�

הרי שלא נותר לנו אלא לפעול בחיינו הציבוריי� באורח , ל"סנהדרי$ כנ

שנזכה בקרוב לשיבת שופטינו ' ותפילתנו לה. דמוקרטי לפי מושגי זמננו

5 .249' עמ) ח"תשנ, ירושלי�(ר משנת הש, יעקובובי+) עמנואל(הרב ישראל 6הרב חיי� ; לז' עמ) ו"תשט, ירושלי�(ג "מדינה ח�הלכות, וולדינברג' הרב אליעזר י; ש�

, שאלות ותשובות בהנהגת הממלכה בישראל על פי דרכי ההלכה�בקדש �מלכי, הירשנזו�

.30�29' עמ, )תרעט, סנט לואיס(א "ח7הציונות הדתית והמדינה : בתו�, " התורההמשטר המדיני לפי", הרב שאול ישראלי

' עמ) ט"תשמ, ירושלי�(ג "המי� ח�נטפי, הרב משה מלכה; 210�209' עמ) ג"תשל, ירושלי�(

.כז�כו8 .ש�, הרב שאול ישראלי; ש�, הרב יעקובובי+ 9' עמ) ט"תשמ(צפיה ג , "הדמוקרטיה בהסתאבותה מול יהדות הנצח", הרב בנימי� צביאלי

יד בתשרי , הצופה, "?הא� יש דמוקרטיה יהודית"תחת הש� , שינויי� קלי�וב. 109�106

.8, 3' עמ, ו"תשמ10 .ש�, הרב יעקובובי+ 11אור הרעיו� , ד"כהנא הי' הרב מאיר ד; יג�יב' עמ, עקבתא דמשיחא, ד"הרב אלחנ� וסרמ� הי

.רצג�רצא, נז' עמ) ג"תשנ, ירושלי�(

157

כמי� לי� ' כי תמלא האר� דעת את ה, כבראשונה ויועצינו כבתחילה

12.מכסי�

?מדוע בכל זאת משלימי� ע� המשטר הדמוקרטי. 2

מסביר הרב יעקב ? מדוע יש לקבל את הדמוקרטיה בזמננו למרות כל חסרונותיה

:פילבר

כל עוד , אבל למרות כל חולשותיה וחסרונותיה של השיטה הדמוקרטית

ות שותפי� ע� שאר חלקי עלינו להי, היא השיטה המוסכמת על הע�

כי , )כמוב$ כל עוד אינה פוגעת בדת ישראל(האומה תחת גג הדמוקרטיה

לקרע עד למלחמת , האחת: דחייתה בשעה זו עלולה לגרו� לשתי רעות

מפני שבמירק� העדי$ והקוטבי של החברה הישראלית העכשוית , אחי�

. ותורק כללי המשחק הדמוקרטי יוכלו להבטיח את אחדות הע� ושלמ

ששלילת הדמוקרטיה בש� התורה עלולה להרחיק , והחשש השני הוא

עלינו להיות שותפי� ע� כלל ישראל בכל ... רבי� וטובי� מ$ התורה

ע� זאת לא נכחד ... שיטת ממשל שרוב החברה הישראלית בחרה בה

שא� ביו� מ$ הימי� בעתיד תחליט אותה חברה ישראלית להחלי� את

לא נהיה זקוקי� להיות חסידי , אחרתהדמוקרטיה בשיטת שלטו$

13.הדמוקרטיה להאירה מחדש

:עולה נימוק נוס�, בהמש� דבריו שצוטטו לעיל, מדברי הרב הרצוג

או . כלומר נשיא, אי$ זה אלא מינוי ראש ומנהיג, מה שבא בחשבו$ עכשיו

כש� שהיינו ממני� , פרנס ראש וראשו$ של המדינה: במלי� אחרות

וזה רק למספר , ארצות ידועות פרנס ראשי לקהילותלפעמי� ג� בגלות ב

אי$ . כפי חוקת הבחירות, י הציבור של הבוחרי�"מינויו יקו� ע. שני�

ואי$ זה מל� מיופה בכח המלכות , כא$ חס ושלו� התחרות ע� בית דוד

. ולא נמלי� מל� עד בוא משיח ב$ דוד, שהתורה נתנה למל� בישראל

%י הסכמת הע� לזמ$ קצר "עפ, נשיאאו נקרא לו, לשי� בראשנו פרנס

.אי$ בזה שו� ניגוד מצד התורה

12 .213�212' עמ, ח" שנה בשנה תשנ,"שלטו� על פי התורה והדמוקרטיה" 13' עמ) ז"תשנ, ירושלי�(ל " עיוני� במשנת רבנו אברה� יצחק הכה� קוק זצ�קדושה ומלכות

.קיג�קז

158

. בה נהגה דמוקרטיה בדורות עברו, הרב הרצוג מפנה אפוא לתקדי� של הקהילה

כיוו$ שברוב הקהילות צומצמו זכויות , ד הלוי"מדוגמא זו הסתייג הרב ח, בר�

יגוד בנ, הבחירה וההיבחרות לתפקידי ההנהגה רק לחלק מחברי הקהילה

:ד הלוי"העיר הרב ח, ע� זאת14.לדמוקרטיה בה הכל רשאי� לבחור ולהבחר

שאי$ לנו רשות ] שרק פורעי המס יכולי� לבחור ולהבחר[אי$ זו הלכה

. שכ$ בענייני� אלה הסכמת הציבור קובעת בכל מקרה, לסטות ממנה

שלכל מדינה יש זכות , שאולי אי$ כל סתירה ממנה למציאות ימינו, ועוד

כל מסגרת החיי� , בתנאי החיי� של אבותינו בימי� הה�, שכ$. בעההצ

ומ$ הדי$ שכל אלה המשלמי� , הקהילתיי� הצטמצמה בניהול חיי קהלה

המקיימי� , אי$ כל הגיו$ לחייב את פורעי המס, מסי� ישותפו בהכרעות

להיות כפופי� להכרעת� של אלה שאינ� , את השירותי� על חשבונ�

, במסגרת חיי� מדיניי� ודאי שאי$ כלל זה תופסאבל . נושאי� בעול

%אלא לפי ער� עליו$ ביותר , וזכות הבחירה אינה נמדדת לפי תשלו� מסי�

, שמחוב זה אי$ איש פטור, ואי$ ספק. חובת גיוס כל אזרחי המדינה לצבא

שכל המקריב חייו למע$ בטחו$ המדינה תהיה לו , ודי$ הוא, כעשיר כעני

15.גורלה ועתידה, ח חייההזכות לקבוע את אור

א� , הקהילה מלמדת אותנו על העקרו$ הדמוקרטי של בחירת ההנהגה, לפי זה

.לאו דווקא על היק� הציבור הרשאי להשתת� בבחירה ובהבחרות

שאי$ מקו� לחתור לביטולו של המשטר , על א� כל ההסתייגויות ברור

טיה בימינו גדול הנזק העלול להיווצר מהפגיעה בדמוקר. הדמוקרטי בזמ$ הזה

הדמוקרטיה אולי . מה עוד שהתורה לא אסרה משטר זה, מהתועלת הצפויה

וספק . כל עוד אי$ היא פוגעת בדת ישראל" כשרה"א� היא , "למהדרי$"אינה

א� ישנה כיו� שיטת משטר כלשהי שעשויה להשביע את רצונ� של חכמי� יותר

.מהדמוקרטיה

14 .רצ�רפג' עמ, שאלה צ) ח"תשמ, אביב�תל(ח "רב ח�ל��עשה 15 'עמ) ט"תשמ, ירושלי�(יהדות ודמוקרטיה : בתו�, "רוב ומיעוט במדינה יהודית דמוקרטית"

, 74' איל� בתחומי� יא עמ� למאמרו של הרב נפתלי בר1כ בהערה "מש' ועי. [40�39

בעוד שבאר+ , הקהילה" גבולות"שבקהילות יהודיות בגולה היה תשלו� המיסי� קובע את

.)].ד.א( הערת עור� �המגורי� ה� שקובעי� זאת

159

החיוב שבדמוקרטיה. ד

דמוקרטי עדי� לע� מפותחהמשטר ה. 1

ל "יש המחזקי� את יחס� השלילי של חז, בדר� לפיתוח יחס חיובי לדמוקרטיה

16:כ� הרב יהודה גרשוני. למלוכה

א� כי נעשה הדבר הזה למושכל ראשו$ ולדבר מקובל אצל רוב , אמנ�

כי הדברי� , ע� זאת עלינו לדעת% נגד מנהיגותו של היחיד %העמי�

עד שיש ביכולתו , הגיע הע� למידת התפתחות כזאתאמורי� בשעה שכבר

א� הע� יש לו הכרת אחריות הציבור % להיות בעצמו מושל על גורלו

א� יש בע� הכרה להעדי� ; ומה ה� סדרי החברה, והוא יודע מהי חברה

שאז אי$ דר� אחרת , את טובת הכלל ואושרו מטובתה של מפלגה כלשהי

אבל בשעה . על ידי הע� בעצמו, "על ידי הציבור"אלא הנהגת הכלל

הרי אסו$ נורא %ואינו יודע את חובתו , בסתר המדרגה, שהע� נתו$ בשפל

רק חבר של מתיימרי� כאוהבי . א� תימסר ביד הע� הנהגת גורלו, יהיה

משל . ובייחוד בשעה רבת פעולה ורבת אחריות, הע� יוכלו לדרוש כזאת

את הנהגת הבני� הקטני� למי שמוסר את החינו� ו% ? למה הדבר דומה

וכמה , בשעה שעדיי$ אינ� יודעי� את דר� החיי�, בידיה� עצמ�

י פרלמנט של זקני� היא "רק הנהגת הע� ע... מסוכני� ה� דרכי החיי�

י "ורק בזמני� שעדיי$ אי$ הע� עוד מסוגל לשלטו$ ע, ההנהגה הנכונה

.הזקני� צריכי� לשעה לשלטו$ יחיד

שכל זמ$ שיש הסכמת הע� ", י גרשוני"לומר הר, ילב שהובאו לע"מדברי הנצי

ורק כשיש דרישה מ$ הע� . אי$ המצוה למנות מל�, י נבחרי הע�"לנהל מדינה ע

אז יש מצוה על הסנהדרי$ , ויכולי� לסבול עול של שלטו$ יחיד, למנות מל�

."למנות לה� מל�

� למינוי אזי יש מקו, מתעלהשכאשר רצו$ הע� , ב"א� לעיל הבנו בדברי הנצי

המלוכה נועדה לזמני� שבה� רמת הע� היא , י גרשוני"הרי לדעת הר, מל�

יש חסרו$ , לדעתו. וכשהיא מתעלה אז יש מקו� למשטר הדמוקרטי, נמוכה

שעה , במלוכה שהיא שלטו$ היחיד ויש סיכו$ סביר לטעויות מצד המל�

.שבשלטונ� של רבי� המתייעצי� ביניה� קט$ הסיכו$ לכ�

16 .רצג�רצא' מע) ז"תשמ(סיני , "בירור במקורות דמוקרטיה ויהדות וזכויות הע�"

160

י מל� בספר דברי� נתפסת לפי זה כמצוה שבא להקטי$ את הנזק פרשת מינו

שנאמרה , בדומה לפרשת אשת יפת תואר, הנובע מיצריה� הרעי� של בני אד�

תפיסה זו יונקת את השראתה במיוחד . וקיומה הוא רק בדיעבד, כנגד יצר הרע

שפיתח יחס שלילי חרי� למלוכה בעקבות מאורעות זמנו , מרבי יצחק אברבנאל

ההגבלות ההלכתיות על 17.נסיונו האישי כבעל תפקידי מפתח בחצרות מלכי�ו

מינוי מל� ועל סמכויותיו משקפות את חוסר שביעות רצונ� של חכמי� ממינוי

כפי שעולה , הוא המשטר הדמוקרטי, וכרמז עבה לבחור במשטר אחר, מל�

:מדברי הרב שמעו$ פדרבוש

הוא שהתורה ... ואריפת ת, הטע� בחוקי� כאלה כמו מינוי מל�

שנשתרשו עמוק בחיי , קד�% והיות ומנהגי. התחשבה ע� חולשת הדור

לפיכ� אחזה התורה בדר� החינו� , לא במהרה אפשר לבטל�, הע�

צוותה על , ובהשאירה את המנהג העתיק שאי$ לעקרו על נקלה, ההדרגתי

למע$ צמצ� את היקפו , גדרי� והגבלות מוסריי� בתחו� המנהג הזה

בהתא� להשקפה ... וכדי למעט את התופעות השליליות שבו בפרט,בכלל

היסודית הזאת הגבילה ג� ההלכה התלמודית את אפשרות חידוש

עד שאי$ יכולת חוקית בימינו להקי� , המלוכה כיו� בגדרי� כה מרובי�

כי משטר מלכותי , מסקנתנו איפוא היא... משטר מלכותי בישראל

וג� אי$ אפשרות חוקית להקימו , הדותהי%בישראל אינו לפי רוח תורת

18.פי ההלכה% על

המחייבי� את הדמוקרטיה מפרשי� את רעיו$ בחירת הע� את משטרו במוב$

א� רואה את הדמוקרטיה , של השלמה ע� בחירת הע� בכל משטר מדיני

.ארבע סיבות לדבר? מדוע. כמשטר מועד�

הע� נקרא לאמ� לו שיטת ממשל מתוקנת. 2

לא נתנה לע� רק את ההנחייה שרשאי הוא לבחור בכל צורת התורה, האחת

אלא נתנה לו את , ובלבד שמשטר זה יאפשר מימוש חיי תורה, משטר שהיא

17התנגשות או , הפרדה, דגמי� של איחוד: דת ומדינה במחשבת ישראל, רביצקי' ראה א

.74�73, 69' עמ) 1998, ירושלי�(כפיפות 18, א רבינובי+"בדומה לכ� ראה הרב נ. 42�41' עמ) ג"תשל, ירושלי�(משפט המלוכה בישראל

.28�11' עמ) ט"תשנ, ושלי�יר( פרקי� במחשבת ההלכה ובאקטואליה �דרכה של תורה

161

כפי שהוא רואה בגויי� אשר , ההנחייה לאמ� לעצמו צורת משטר מתוקנת

:וכ� כתב הרב יהודה שביב. מסביבו

" � ככל הגויי�אשימה עלי מל"נית$ ליל� צעד נוס� ולפרש את הכתוב

א� רצונו של הע� לסגל לעצמו : לאמור. במשמע של כל שלטו$ שהוא

ורשות , רשאי הוא, מערכת שלטונית מוסדית כמקובל בעמי� האחרי�

בימי� קדמוני� שהיתה . זאת מקבלת גושפנקה של מעלה והופכת מצוה

כשסוברי� , בימי� מאוחרי�. היתה מצוה למנות מל�, מלכות משמשת

כי אז , הדר� היותר ראויה היא שלטו$ נבחרי הע� ישירותבני אד� ש

19.תהיה זו המצוה

מ$ הראוי שג� ע� , מכיוו$ שהיו� המדינות המתוקנות הנהיגו משטר דמוקרטי

20.ישראל יאמ� לעצמו משטר זה

19, ירושלי�( קוב+ לזכר דוד כה� �ממלכת כהני� וגוי קדוש : בתו�, "דמוקראטיה ויהדות"

מוצאי� אנו , שאת המשטר בישראל למדי� מאומות העול�, קרוב לדבריו. 299' עמ) ט"תשמ

רור מכל זה נראה ב: "פד' עמ, ט' סי, ב' הימיני מהדו�עמוד, בדברי הרב שאול ישראלי

וכל מה שהסכימו , ע תלויות בהסכמת הע�"ששיטת הראשוני� היא שסמכויות המל� באוה

בזה יוב� מה שצריכה התורה להדגיש במינוי מל� ... ז בזמ� המינוי די� ג� לגבי ישראל"ע

) בכל אופ� לא רק לגנאי(ודאי שהוא לא לגנאי . מה שלא נזכר בשו� די� אחר', ככל הגויי�'

."� פוסק שמינוי מל� הוא מצוה"שהרי הרמב, נאמר20לפיו צרי� ג� אז לבחור . רצו' עמ) 11לעיר הערה (כהנא ' י הרב מאיר ד"דעה שונה הושמעה ע

כנגד . ד של זקני הדור"והוא שלטו� יחיד הנבחר על ידי ב, במשטר הדומה ביותר למלוכה

, ירושלי�" ( דיו��ת בי� דמוקרטיה ליהדו"גישה זו מכווני� דבריו של הרב שאר ישוב הכה� ב

:23' עמ) ח"תשמ

� ולהפו� אות� לחוק "תורה לרמב� שאפשר לקחת את הסעיפי� ממשנה, כל מי שחושב

הוא : הוא יותר מזה; הוא לא רק ע� האר+, בלי להתחשב בנסיבות, המדינה כמות שה�

ע� , � עצמו היה כותב את הלכותיו בפני המדינה"משו� שהרמב, טועה ומטעה את הרבי�

, חלילה, לא שהתורה משתנית. אחרת מאשר הוא כתב אות� בזמנו, יותיה העכשויותבע

. ולכ� הניסוח של ההלכה מוכרח להיות מחודש, אלא המושגי� החברתיי� ה� אחרי�

אי אפשר . ניסוח של הלכה נצחית צרי� להתמודד ע� בעיות חדשות שעולות לפני הפוסק

א בחשבו� את השינויי� שחלו מאז ועד ומבלי להבי, לפסוק היו� על סמ� נוסח קדו�

.היו�

" דעת תורה בענייני� מדיניי�"וראה עוד דבריו של הרב חיי� דוד הלוי בהערה למאמרו

הרי הוא , י פוסקי הדורות שקדמו"כל הצמוד להלכה הכתובה ע): "367' תחומי� ח עמ(

."פה�הנצמד לאות הכתובה ובוחל בתורה שבעל, של ההלכה' קראי'בבחינת

162

הדמוקרטיה מבוססת על רעיונות יהודיי�. 3

בטאת רעיו$ שהדמוקרטיה מ, נימוק שני להעדפת המשטר הדמוקרטי נעו� בכ�

העקרונות הדמוקרטיי� מצויי� ביהדות . ולא רק רעיו$ מודרני, יהודי מקורי

, הכרעת הרוב, הע� כמקור סמכות השלטו$, כמו רעיו$ האמנה החברתית(עצמה

הפרדת רשויות , זכויות אד� ואזרח, תרבות ביקורת על השלטו$, זכויות המיעוט

ת על יסודות מקראיי� הדמוקרטיה המערבית מושתת21).והגבלת השלטו$

לדעת , זאת הסיבה. על יסודות יווניי� קלאסיי�, או במקו�, בנוס�, ליי�"וחז

על , מדוע הצליחה הדמוקרטיה להיקלט במדינת ישראל, רבינובי�' הרב נחו� א

א� שהרוב המכריע של העולי� לאר� ישראל באו מארצות חסרות מסורת

:מדינית דמוקרטית

וקרטיות לא יותר משלוש מאות$ מדינות חדשות נית$ להגדיר כדמ, כיו�

% בישראל % ורק באחת מה$ , ]שקמו לאחר מלחמת העול� השניה[

ואת ; עובדה זאת ודאי דורשת הסבר. הדמוקרטיה היא חיונית ואיתנה

אשר דורש , הדמוקרטיה היא גידול עדי$. ההסבר יש לחפש בתולדות עמנו

צות שבה$ ערכי הדמוקרטיה באר. מאות שני� של הבשלה וטיפוח רגישי�

. הדמוקרטיה היא יציבא ובטוחה, ויסודותיה מעוגני� בכל רבדי התרבות

. היא קמלה וחולפת, א� באומות שבה$ הרעיו$ הדמוקרטי הוא נטע זר

עלינו להבי$ כמה עקרונות , כדי להבי$ את ההתפתחויות במדינת ישראל

"...הנהגת המדינה"אודות השקפתה של התורה על

עד לעת , אינה מופיעה כלל בספרות ההלכה" דמוקרטיה"ה המיל

בעל מסורת עתיקת , א� הא� יעלה על הדעת שע� השב לארצו. האחרונה

שבו כל אזרח ראה עצמו כשות� , יומי$ בממשל עצמי תחת שלטו$ זר

דווקא אות� יהודי� שהגיעו מ$ : יתר על כ$? יתרצה בפחות מכ�, בקהילה

21, "קווי� לדמוקרטיה והלכה", צ פרידמ�"הרב נ; )18' לעיל הע(ר פדרבוש "ראה הרב ד

' מ; )ה"תשמ, ירושלי�(תורה ודמוקרטיה , ברמסו�' הרב י; 258�255' עמ, )ג"תשמ(תחומי� ד

, מצגר' הרב י; 7' עמ, ו"הצופה כח בשבט תשמ, "הדמוקרטיה בהשקפת היהדות", טרופר

, י אלעזר"ד; 29�28' עמ, )ו"תשמ (111�110הליכות , " מדינה יהודית או�מדינה דמוקרטית "

Rabbi S. Roth, Halakha and; 49' עמ, )1986/1987חור� (6אפיריו� , "יהדות ודמוקרטיה"

Politics - The Jewish Idea of the State, N.Y. 1988, ch. 11 .פרקי מבוא , אבינר' הרב א

, "ההלכה והמשטר הדמוקרטי", נזרי' הרב נ; )ו"שנת, ירושלי�(בדמוקרטיה יהודית

, )1997מאי (2פני� , "נבות לא מת לשווא", שפירא' א; 113�110' עמ, )ו"תשנ (125שמעתי�

.35�34' עמ, ח"תשנ, שנה60מוס� , הצופה, "הלכה ודמוקרטיה", אריאל' הרב י; 69�60' עמ

163

� היו האדוקי� ביותר במסורת ישראל ה, המקומות הפחות מפותחי�

אשר , כל אות$ השערות כוזבות של המומחי� בעיני עצמ�, לכ$. ובערכיה

הצפויה כתוצאה מגידול השפעת� של , קוננו על דבר הסכנה לדמוקרטיה

אינ$ אלא הוכחה גלויה לסכלות� ה� בתולדות , יהודי ארצות המזרח

22.עמנו

ת במוב$ המודרני או א� קרובה למוב$ הכוונה איננה שהיהדות הינה דמוקרטי

מגוו$ . שהרעיונות הדמוקרטיי� אינ� זרי� לה, כל שנאמר בזה הוא. זה

העקרונות הדמוקרטיי� המצויי� ביהדות מצביע על קרבה גדולה יותר של

.הדמוקרטיה ליהדות מאשר לכל משטר מדיני אחר

"מלכות שמי�"המשטר הדמוקרטי קרוב יותר ל. 4

י להעדפת המשטר הדמוקרטי הוא היותו המשטר הפחות פוגע נימוק שליש

כי הוא מצמצ� את הכוח השלטוני המסור בידי בשר , "מלכות שמי�"ברעיו$

:בדבר זה ד$ הרב יהודה שביב. וד�

אלו . לבי$ זו היהודית, בולט הבדל גדול בי$ התפיסה החברתית הרגילה

ואילו לדידנו , מדברי� על רשויות שלטו$ שמחזיקי� בה$ בני אד�

, כל צורת שלטו$ שהיא יש בה קריאת תגר, לפי זה. השלטו$ לאלקי� הוא

באורח %מעתה יעלה לנו . 'כנגד שלטונו האבסולוטי של ה, א� לא מרידה

ככל , ככל שנפריד רשויות, כי ככל שנצמצ� סמכות שלטו$%פרדוכסלי

את כ$ נצמצ� ) במשמע המקובל היו� למושג(שנהיה דמוקרטי� יותר

יותר , שכ$ יותר שיש לב$ אנוש סמכות שלטונית. המרידה במלכות שמי�

23.נגרע כביכול מכוח שלטו$ של מעלה

שמא נית$ "והוא מעורר את הספק , ועדיי$ אי$ הרב שביב של� ע� קביעה זו

א� כשהפרדת וצמצמת כוחה של רשות . שאי$ ההפרדה מועילה לעניי$ זה, לומר

. ועדיי$ שלטו$ מסור בידיה� של בני אד�, דלא ביטלת את עצ� המוס, אחת

תחת רשות אחת קבעת ; תחת השליט האחד האבסולוטי הצבת שליטי� רבי�

." והרי זו עיקרה של המרידה. שלטו$ בני אד�%צד שווה לכול� . רשויות הרבה

:נו$ נחר� יותר בנקודה זאת% א� הרב יואל ב$

22 .70, 63' עמ, 18הערה , לעיל 23 .292�291' עמ, 19הערה , לעיל

164

מחלקת את , כולשאי$ בה שו� גור� כל י, תפיסת השלטו$ הדמוקרטי

לא , אי$ בה אישיות המזוהה ע� השלטו$. הכוח בי$ הגורמי� השוני�

שיטה זאת קרובה יותר מכל השיטות . באופ$ מלא ואפילו באופ$ חלקי

המאז$ בי$ מלכות אד� למלכות , ראוי ורצוי, ומכל הדגמי� לפתרו$ נכו$

זאת משו� שג� התפיסה הדמוקרטית יכולה לשאת עיניה אל . שמי�

24.כות שמי� ולהיות אפילו כפופה להמל

להיתפס כשלב מעבר לחברה , מנקודת מוצא זאת, המשטר הדמוקרטי יכול

. אלא מלכות שמי� בלבד, חברה שאי$ בה שלטו$ אד� באד�, בעיד$ המשיחי

בשינויי� מעטי� המתבקשי� (דברי� ברוח זאת כתב הרב חיי� הירשנזו$

):מהסגנו$

ר� ישראל בעקבות ועידת השלו� לאחר שיקו� בא[אבל הקבו� הראשו$

טר� , ]ובימיו עדיי$ יתנהל העול� בדר� הטבע, מלחמת העול� הראשונה

לאחר הופעת ) [יא, ישעיה יא" (שנית ידו לקנות את שאר עמו' � ה'יוס"

יהיה , ]ט% ולאחר שישתנה טבע העול� כמתואר ש� בפסוקי� ו, המשיח

, אז. מצב הציביליזציהאלא בסדר שראוי לפי, לה� הנהגה בלא מלא�

אשר אינו דר� נאותה 25, מלכויותכאשר ישתחרר העול� כולו משעבוד

אלא הדר� הדמוקרטית , להעמיד את העול� על עמודי הצדק והמישרי�

אבל הנבואות המלמדות על . בלא שיעבוד מלכיות אפילו ממל� ישראל

רק , מל� המשיח המה על הזמ$ אשר לא יהיה עוד קנאה ותחרות בעול�

וכל ... 'והמל� יהיה רק להולי� את הע� בעצת ה. 'ימלא האר� דעה את ה

. ישראל וכל העמי� כול� יכירו אותו ויקבלו מלכותו ברוחניות עליה�

, כי הדמוקרטיה תהיה בטבע האנוש, ואזי לא נצטר� לממלכה דמוקרטית

כי כל הטוב אשר אנו מבקשי� על . ולא תצטר� עוד לממשלה ומשטר כלל

וישא� רק אל , ממלכה והמשטר יהיה בטבע האנושית המתוקנהידי ה

מלוכה רפובליקנית , דהיינו% והנהגה דמוקרטית כזאת ... הדעת והתבונה

בשיווי הזכויות לכל אחד ואחד כפי דר� הציביליזציה , בבחירות ישירות

24מדינת "ואמור להתפרס� בקוב+ מאמרי� בש� , 98 באפריל �21קטע מראיו� שהתקיי� ב

".ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית25" אי� בי� העול� הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד"לדברי האמורא שמואל

הרב הירשנזו� משמעות מעניק ) ב, מלכי� יב' ב והל,תשובה ט' הל, �"רמב; ב, שבת קנא(

ביטוי זה : ועוד. לא דמוקרטי, מתייחס למשטר מלוכני" שעבוד מלכויות: "שונה מהמקובל

.ולא רק לישראל, מכוו� לשחרור משעבוד מלכויות לעול� כולו

165

: ועל זה נאמר, תהיה הממלכה הראשונה לבת ירושלי�%היותר מתקדמת

. אספה הצלעה והנדחה אק9צה ואשר הרעתי' הביו� ההוא נאו�"

עליה� בהר ציו$ ' ושמתי הצלעה לשארית וה<=ל>ה לגוי עצו� ומל� ה

26).ז%ו, מיכה ד" (מעתה ועד עול�

הדמוקרטיה מעודדת את היחיד לשאת בעול הכלל. 5

יוב הדמוקרטיה בגי$ טוע$ לח, נימוקו של הרב אלישע אבינר, נימוק רביעי

תופעה חיובית לכשעצמה בעיני % עידודה את האד� ליטול חלק בעניני הציבור

:ל"חז

הוא . במשטר דמוקרטי כל אזרח נושא באחריות לגורל המשות� של הע�

נדרש לחוות את דעתו מדי תקופה על המדיניות הרצוייה ועל ההנהגה

סוקיו הפרטיי� היחיד נאל� להיחל� מהמעגל הצר של עי. המועדפת

, עתידו הכלכלי%ולהתמלא בתחושת אחריות כלפי עתידו של הע�

עליו להתרומ� מעל מסגרותיו האישיות על מנת . הבטחוני ואפילו הרוחני

הוא איננו יכול להשלי� את האחריות לעתיד הע� על . לדאוג לצרכי הדור

ו זה. על מנת להיות חופשי להתמכר לסיפוקיו האישיי�, מנהיג בודד

רבות ה$ מימרות ... אתגר מיוחד במינו שלא התנסו בו בני הדורות שעברו

א� במשטר הדמוקרטי מתחדשת , ל על חובת האחריות כלפי החברה"חז

האפשרות לגלות אחריות לא רק כלפי ציבור מסויי� בחברה אלא כלפי

27.כלפי עתידו וגורלו, כל הע�

אי$ הדמוקרטיה משטר שג� א�, מכל ארבעת הנימוקי� שמנינו לעיל נובע

הרי הוא המשטר האנושי הקרוב ביותר למשטר , מושל� מבחינה יהודית

ראוי הוא לאהדה , לפיכ�. המשטר האידיאלי של ימות המשיח, המושל�

26: מהל� הדברי� הצפוי הוא כזה, לפי הרב הירשנזו�. 40, 36' עמ) 6לעיל הערה (מלכי בקדש

תקויי� הצהרת בלפור , יחתמו בעקבות מלחמת העול� הראשונהלאחר הסכמי השלו� שי

המשטר שיתקיי� אז הוא המשטר המקובל בי� . ותתחיל התיישבות יהודית באר+ ישראל

בשלב זה ישתחרר העול� ממשטרי� מלוכני� קיימי� ויעבור למשטר . אומות העול�

שות תעבור והאנו, ה את טבע האד� והבריאה כולה"בשלב הבא ישנה הקב. דמוקרטי

כיוו� , א� שונה מזה שהיה מוכר בתקופת מלחמת העול� הראשונה ולפניה, למשטר מלוכני

.מוסרית בעיקרה�ותהיה רוחנית, שלטוני�שהיא תהיה נעדרת הממד הכוחני27 .52�51' עמ, 21לעיל הערה

166

ואימוצו על ידי אומות העול� המתוקנות מהווה התקדמות מבחינה , ולהערכה

דבר שצרי� להילח� "ת אולי א� ראויה היא הדמוקרטיה להיו, ומי יודע. יהודית

28."להילח� למענו וג� למות למענו, עליו בשיניי�

כיצד מסתדרת הגישה האוהדת לדמוקרטיה ע� החשש שמא הרוב יקבל

ג� א� טר� התקבלה , נדגיש שבמקרי� מסויימי�? החלטות נגד התורה

הרי שלאחר שהתקבלה , ההחלטה במוסד דמוקרטי הרי היא מנוגדת להלכה

על , "משפט המל�"מקבלת גושפנקה הלכתית בהיותה בגדר ההחלטה ש� היא

29.א שלו"$ בדרשה י"בסיס דברי הר

כשמתקבלת החלטה , היא קוד� כל במישור האישי, א� היא מתעוררת, הבעיה

מבחינה זאת מהווה . של מוסד דמוקרטי הכופה על המאמי$ לעבור על הדת

רוב דמוקרטי , נו$% ב$כדברי הרב יואל, כי, המשטר הדמוקרטי משטר נוח יחסית

זה מנוגד : "אינו יכול לכפות על איש שומר מצוות לעבור עבירה באופ$ אישי

כאלה שאי$ , שיש בה זכויות אד�, ולכ$ דווקא דמוקרטיה. מיסודה, לדמוקרטיה

30."ועושי� חיל בכל המובני�, יהודי� חיי� בה היטב, הרוב יכול לפגוע בה�

: הרב אלישע אבינר,עקרונית ובהסתייגות, מסכי� עמו

היה מקו� לצפות שבמשטר דמוקרטי לעול� לא יתבקש האד� , בעצ�

מדוע בכל אופ$ קיי� חשש , א� כ$. לפעול בניגוד לסול� הערכי הדתי שלו

, התשובה היא? להתנגשות בי$ החלטות דמוקרטיות לבי$ התורה

ומהו היק� , שלפעמי� אי$ לשלטו$ ידע מה כלול בתחו� ערכי הדת

, מתו� חוסר רגישות. ותו הדתית של אד� שנאמ$ לדת משהמחוייב

עלול השלטו$ להתעל� מתחומי� שבה� , שמקורה בשגגה או ברשלנותה

בטענה שהצו , ולדרוש נאמנות לשלטו$, קיימות הנחיות תורניות ברורות

במקרי� הנדירי� הללו . או החוק אינ� פוגעי� בחופש הדת או המצפו$

ולא % המסורת ההלכתית : קרי% התורני נצטר� לפעול לפי מצפוננו

הדגש בדברנו הוא על התנגשות שמקורה . נתחשב במוסכמות החברתיות

כיוו$ שרבי� ממנהיגי הציבור במדינת ישראל , "שגגה או רשלנות"ב

28 .רוזנטל' בראיו� ע� ר, 50' עמ) 1997 (2פני� , אלו�) מוטי(הרב מרדכי 29 .57' עמ) ט"תשכ, אביב�תל(דת ומדינה , יי� דוד הלויהרב ח 30 .3' עמ, ו"יח בכסלו תשנ, הצופה, "דמוקרטיה, ציונות, תורה"

167

כדי למנוע , לכ$ דרושה הידברות מתמדת. בקיאי� בעולמה של התורה

31.מראש את היווצרות$ של התנגשויות מסוג זה

הרי שאי$ מדובר דווקא , ג� א� לעתי� נוצרת כפייה אישית, שנראה להל$כפי

א� כי לא תמיד , כי הדמוקרטיה מוכנה להכיר, בעימות בי$ יהדות לדמוקרטיה

עיקר . ע� סרובו של האד� לציית לחוקי המדינה מטעמי� ערכיי�, להשלי�

פשרות בקבלת החלטות המא, כלומר, במישור הציבורי, איפוא, הבעיה טמונה

קבלת חוק האוסר תחבורה פרטית %כמו אי(לציבור לנהוג שלא בהתא� להלכה

קבלת %כמו אי(קבלת נורמות תורניות על ידי מוסדות המדינה %של אי, )בשבת

א� נית$ לומר ). ממוני% במיוחד במשפט האזרחי, חוקי התורה כחוקי המדינה

דייני� דתיי� אי$ חובה על מת, למשל% שאי$ כפייה אישית לעבור על הדת

32.להתדיי$ ביניה� בבית משפט של המדינה דווקא

, במיוחד בתחומי� המדיניי�, אשר לטענה שקביעות מדיניות בסוגיות שונות

הרי שלעיתי� רבות חסרה הסכמה תורנית מהי % " דעת תורה"נעשות בניגוד ל

33.בסוגיות מדיניות רבות" דעת תורה"

הדמוקרטיה המהותית. ה

זאת המושתתת על , עד כה עסק בדמוקרטיה הפורמלית בלבדעיקר הדיו$

מרבית הביקורת על הדמוקרטיה שצויינה נובעת . על% הכרעת הרוב כער�

31 .65' עמ, 21הערה , לעיל 32, שלפי השקפת התורה, יש להעיר, ככלל. אבל יש חובה על נתבע להתדיי� בפני בית משפט זה[

� דת האמת ולמלאות העול� צדק ולשבור להרי" הוא � יהא אשר יהא �תפקיד השלטו�

י "ב ורש, וראה עוד שבת נד). י, מלכי� ד' הל, �"רמב" ('זרוע הרשעי� ולהלח� מלחמות ה

' תחומי� טו עמ, "מל� מול חכמי�"ומאמרי ; כו, � דברי� כח"רמב; ה בכל העול�"ש� ד

�כמצב לאאי� ענייננו כא� אלא בהכרה וא� העדפה של משטר דמוקרטי , וא� כ�. 143

.)].ו.א( הערת עור� �כשהשלטו� אינו מקבל עליו עול תורה , אידיאלי33כהנא ' הרב אברה� א: 367�363' ראה מיקב+ המאמרי� בתחומי� ח עמ" דעת תורה"על [

וכ� בתחומי� , ")דעת תורה בענייני� מדיניי�("והרב חיי� דוד הלוי ") דעת תורה("שפירא

דעת ("יהודה עמיחי , ")לא תסור מכל אשר יורו�("ריאל הרבני� יעקב א: תחילת כר� יא

י הרבני� הראשיי� "הבעת דעה ע(ואורי דסברג ") תורה בענייני� שאינ� הלכתיי� מובהקי�

הערת �"). בעני� שאינו הלכה�דעת תורה ("שלמה שאנ� ' הרב ח: ובתחומי� יב, ")לישראל

].מערכת

168

, הוגי דעות בעול� כולו. של ההמו$, מהחשש של שיקול דעת מעוות של הרוב

מטילי� ספק בצידקת ההחלטות המתקבלות , ולאו דווקא מהתחו� התורני

ל כיו� להתייחס לדמוקרטיה הפורמלית כאל דמוקרטיה ולכ$ מקוב, ברוב ע�

נתפסת ככזאת המעמידה , דמוקרטיה מהותית, דמוקרטיה שלמה. חלקית

.ערכי� מעל לעקרו$ הטכני של הכרעת הרוב

ודבר זה עונה לחלק ניכר , בדמוקרטיה המהותית מוגבל כוחו של הרוב

צול הכרעת הרוב בעיקר זאת החוששת לני, מהביקורת התורנית על הדמוקרטיה

. כדי לפגוע בזכויות יסוד של המיעוט או לקידו� אינטרסי� פסולי� של יחידי�

% א� מכירה באפשרות לאי% כ� מציי$ הרב יעקב אריאל % הדמוקרטיה המהותית

:פורמלית% ציות להחלטה דמוקרטית

... דמוקרטי% בנויה על ער� עליו$ לא, לפי דעתי, הדמוקרטיה עצמה

... אינה יכולה להחליט על ביטול הדמוקרטיה, למשל, הדמוקרטיה

שיש ער� עליו$ מעל , אנו מניחי� כא$ הנחה מוקדמת... ?מדוע

בלעדיה� אי$ . שיש עקרונות מוסריי� מעל הדמוקרטיה; לדמוקרטיה

, והיא אינה מוסמכת, היא חייבת להכיר בערכי� שמעליה. דמוקרטיה

.לערער את סמכות�, בשו� רוב שהוא

ההבדל בי$ דתיי� . דתי כחילוני%מוסכ� על כל הציבור עיקרו$ זה

הבעיות , כיהודי� דתיי�, לנו. ולא עקרוני, לחילוניי� הוא לדעתי כמותי

דמוקרטיי� שלנו הוא רב יותר %משו� שמספר הערכי� העל, יותר מרובות

והאפשרויות להתנגשויות בי$ החיי� , מאשר של הציבור החילוני

בעיקרו$ כולנו , אול�. שמעליה� מרובות יותרהדמוקרטיי� לבי$ הערכי�

שהדמוקרטיה אינה רשאית להחליט , יש עקרונות מוסר בסיסיי�: שווי�

...בה�

בה� לא תוכל ההלכה להכיר א� בדיעבד בחוקי [א� יקרו מקרי� כאלו

%שאי$ באי, עלינו להסביר לעצמנו ולאחרי�, ]מדינה הנוגדי� את ההלכה

כפי , אלא אדרבה. ירה לדמוקרטיהקבלת החלטת הרוב משו� סת

כל יסודה של הדמוקרטיה מבוסס על עקרונות מוחלטי� , שאמרנו

ולכ$ עמידה על עקרונות אלו רק מחזקת את , העומדי� מעל לדמוקרטיה

34.בסיסה הבלתי מעורער של הדמוקרטיה עצמה

34 .23�22' עמ) ח" תשמ,ירושלי�( דיו� �בי� דמוקרטיה ליהדות

169

, אי$ כל מחלוקת בי$ מחייבי הדמוקרטיה לבי$ שולליה מקרב הרבני�, כמוב$

אי$ הרוב , כאמור, ואשר בה�, לקביעת הערכי� הגוברי� על הכרעת הרובבאשר

.קובע א� לפי עקרונות הדמוקרטיה המהותית

הדמוקרטיה הליברלית. ו

כעת נוכל להבי$ מדוע גברה בשני העשורי� האחרוני� ההסתייגות של רבני�

ופי חל שינוי בא35,אליעזר שבייד' כפי שציי$ פרופ. מהדמוקרטיה הישראלית

בראשיתה היא כללה ג� ערכי� חברתיי� ולאומיי� : הדמוקרטיה הישראלית

לפני . על% ולא הדגישה את ער� זכויות הפרט כער�, הקרובי� לתפיסה היהודית

התנגשות הערכי� בי$ יהדות לבי$ הדמוקרטיה הישראלית היתה מצומצמת , כ$

ורמות קבלת נ% לאי, לחשש לקבלת החלטות בניגוד להלכה במישור האישי

". דעת תורה"תורניות על ידי מוסדות ולקביעת מדיניות בסוגיות שונות בניגוד ל

דמוקרטית % וסוציאל) המדגישה ערכי לאו�(המעבר מדמוקרטיה רפובליקנית

לדמוקרטיה ליברלית היא שהביאה לריבוי ) המפגינה רגישות חברתית(

.ההסתייגות מהדמוקרטיה הישראלית

:לוקה בדברי� הבאי�, הרב אלישע אבינרלפי, הדמוקרטיה הליברלית

הוחל� " מחוייבות"המונח . היעדרות$ המופגנת של מחוייבויות מוסריות .א

מכא$ לחשיבותה של . האד� הוא בעל זכויות שעליו לממש$". זכות"במונח

.לא רק ככלי אלא כאידיאל, התחרות

לאומי ועל המדלגת במכוו$ על ה, אל האוניברסלי" אני"ישנה קפיצה מ$ ה .ב

אי$ כל מעמד ליהדות בכל מער� העקרונות של . המכנה המשות� היהודי

ומתו� התעלמות מהרצ� , היא דנה על הפרט כא$ ועכשיו. תרבות זו

המנותק " אני"ה. ממלא בה מקו� כל כ� חשוב" אני"לכ$ ה. ההיסטורי

שאיננה מכירה , באנושות על פי גישה אוניברסלית" אני"מתחבר אל כל

.� המהותית של הקיבוצי� הלאומיי�בזכות

.אובד$ החזו$ לטובת החירות והתחרותיות .ג

35הציונות שאחרי , "היבטי� היסטוריי� ורעיוניי�: דמוקרטית�ישראל כמדינה יהודית"

האיכויות היהודיות של ", ל"וראה עוד הנ. 136�135' עמ) ו"תשנ, ירושלי�(הציונות

.101' עמ) ז"תשנ(עט הדעת א , "הדמוקרטיה הישראלית

170

שאינ$ לקוחות מהמישור , ראוי לשי� לב שמנינו שלוש נקודות עקרוניות

וזאת על מנת להבהיר שתרבות זאת מנוגדת ליהדות לא רק מפני שהיא , "דתי"ה

אלא מפני , הותהולא רק מפני שהיא חילונית במ, בלשו$ תורה" מדברת"איננה

חסרי� בה מרכיבי� . שכל עקרונותיה מנוכרי� לערכי� היסודיי� של היהדות

36.מאפייני� מסורתיי� של ע� ישראל ותרבותו

:לדידו של הרב אלישע אבינר המסקנה הנובעת מכ� היא ברורה

יחסה האוהד של התורה כלפי המשטר הדמוקרטי איננו מעיד על יחס

התורה תתקשה לדור ]... הליברלית[יה דומה כלפי תרבות הדמוקרט

מפני שתרבות , ]הליברלית[בכפיפה אחת ע� תרבות הדמוקרטיה

מציעה אלטרנטיבה תרבותית כוללת לתרבות ] הליברלית[הדמוקרטיה

.היהודית

סיכו�. ז

ג� א� קיימת מצווה של מינוי , בזמננו אי$ אפשרות הלכתית למנות מל� .א

בתנאי שאי$ הוא פוגע באופ$ בוטה , משטר אחרלכ$ נית$ היו� לבחור. מל�

מצווה לאמ� דווקא את המשטר הנהוג באומות , לשיטה אחת. בתורה

.העול� המתוקנות

שעל רוב רבני זמננו מקובל שאי$ לפעול באופ$ חזיתי כנגד , דומה .ב

ויש לקחת חלק בחיי� ) שעיקרה הכרעת הרוב(הדמוקרטיה הפורמלית

.למרות ההסתייגויות מדמוקרטיה זאת, אלהדמוקרטיי� במדינת ישר

ישנ� רבני� הסבורי� שישנה חובה הלכתית לאמ� את הדמוקרטיה .ג

.בישראל לכתחילה

, לעומת זאת. לאמ� את הדמוקרטיה הליברלית, מבחינה תורנית, לא נית$ .ד

% קל יותר להשלי� ע� דמוקרטיה רפובליקנית וא� ע� דמוקרטיה סוציאל

.דמוקרטית

%מדיוננו זה עולה שאי$ תשובה אחת לשאלת הגישה ההלכתית: יו�והערה לס

אלא ג� , לא רק מפני שאי$ תשובה מוסכמת לשאלה, השקפתית לדמוקרטיה

אינו . מכיוו$ שצרי� להבהיר כל פע� לאיזו דמוקרטיה אנו מתכווני� בשאלה

36 .55' עמ, 21הערה , לעיל

171

ואי$ די$ , דומה די$ הדמוקרטיה הפורמלית לדי$ הדמוקרטיה המהותית

.הרפובליקנית כדי$ הדמוקרטיה הליברליתהדמוקרטיה

ולכל הדעות יש , כמו כל יצירה אנושית אחרת איננה כליל השלמות, הדמוקרטיה

שיהיו , אחת מההצעות היא להעניק מעמד מרס$ לרבני�. בה מקו� לשיפורי�

שרק מתוכ� 37;ה� אלה שיבחרו את הרשות המחוקקת ואת הרשות השופטת

או שהרשות המחוקקת תורכב משני 38;וקקתנית$ יהיה לבחור לרשות המח

39.שאחד מה� יורכב מרבני� בלבד ולו תהיה זכות וטו על חקיקה, בתי�

הסתייגות מהדמוקרטיה הליברלית אינה מחייבת הרמת ידיי� , על כל פני�

ה קוק לימדנו על "כבר הראי, אדרבא. מפני כל נסיו$ התקרבות לרעיו$ הליברלי

:הוא מונה שלושה כוחות בע� ישראל. �הכורח לאמ� חלק מהליברליז

השניה היא הלאומיות ... הנושאת את דגל הקודש... האורתודוכסית

דורשת את התוכ$ האנושי הכלכלי ... השלישית היא הליברלית... החדשה

שבמצב בריא יש צור� , הדבר מוב$. התרבות והמוסר ועוד, של ההשכלה

אנו לשאו� לבוא לידי ותמיד צריכי� , בשלשת הכוחות האלה ג� יחד

... לא די שיכיר כל אחד את הצד החיובי שיש בכל כח... המצב הבריא הזה

עד שאת התוכ$ החיובי אשר בצד השלילי של כל , אלא שעוד הלאה יל�

וידע שלטובתו של הכח ; ג� כ$ יכיר לטוב, פ המידה הנכונה"ע, כח וכח

ע באיזו מידה ג� צרי� הוא להיות מושפ, שהוא נוטה יותר אליו, המיוחד

, מפני שבשלילתו הוא מעמידו על מידתו הראוייה לו... מהצד השולל

וזוהי העבודה המיוחדת . ומצילו מהגרעו$ המסוכ$ של התוספת וההפרזה

40".שלא יחסר ולא יותיר", הקמיצה, מעבודות הקשות במקדש

, הצור� לפתח יחס חיובי ככל הנית$ לליברליז� המעמיד את הפרט במרכז

אשר במידה רבה אדיש לאתגרי� כלל לאומיי� , צור� הדור החדשהוא

תו� נסיו$ לפתח זהות עצמית אישית , ותחת� הוא מתכנס בתו� עצמו

, שאולי כבר הגענו אליו, א� מעבר לכ� צפויה לנו באופק הקרוב. ויחודית

37 .37' עמ) א"תרפ, סנט לואיס(ב "בקודש ח�מלכי, הירשנזו�הרב חיי� 38 .7' עמ23.5.1998, ו"בסיו� תשנ' ה, הצופה, "דמוקרטיה בתורה", הרב יצחק ברדע 39 .355עמ , ו"שנה בשנה תשנ, "מדינת התורה", ר איתמר ורהפטיג ויעקב ש+"הרב ד 40ית� לליברליז� מצויה במשנתו דוגמה לפיתוח גישה המתקרבת ככל הנ. עב�עא' עמ, אורות

פרקי עיו� במשנתו של הרב �דמוקרטיה והלכה , שביד' ראה א�של הרב חיי� הירשנזו�

).ח"תשל, ירושלי�(חיי� הירשנזו�

172

% הזר� הפוסט, התמודדות רעיונית וחינוכית ע� זר� דמוקרטי נוס�

סייע לטיעו$ הדתי בביקורת שלו על , מחד גיסא, זר� זה. מודרניסטי

הדמוקרטיה הליברלית ועל האמונה של חלק מהדוגלי� בה בדבר היותה

היא מקעקעת ערכי� , א� מאיד� גיסא; הדמוקרטיה הלגיטימית היחידה

. ובראש� את האמונה בדבר קיומ� של ערכי� מוחלטי�, דתיי� חשובי�

.ימי� יגידורק , כיצד תתמודד ההלכה ע� זר� זה