1 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

האגודה הסוציולוגית הישראלית

היא אגודה אקדמית ועמותה ללא . 1967האגודה הסוציולוגית הישראלית הוקמה בשנת

.נספחי� 400� חברי� ועוד כ 400�המאגדת כ, מטרות רווח

:ה!הישראלית מטרות האגודה הסוציולוגית

לקד� את הסוציולוגיה כמדע וכפרופסיה •

במחקר חברתי ינותימצוד לקד� את הידע הסוציולוגי ולעוד •

לקד� ולגוו! את הוראת הסוציולוגיה בישראל •

לקד� את מיסוד הסוציולוגיה היישומית כפרופסיה מוכרת •

לשרת את הסוציולוגי� הישראלי� •

לעודד מחקר ודיו! בסוציולוגיה של ישראל •

.לקד� את תרומותיה של הסוציולוגיה לחברה הישראלית •

ישראליתכתובת האגודה הסוציולוגית ה

החוג למדעי ההתנהגות

המסלול האקדמי המכללה למינהל

25073. ד.ת, 7יצחק רבי! ' שד

75190ראשו! לציו!

9634492�03: טלפקס

liatmi@hdq.colman.ac.il: דואר אלקטרוני

http://israel-sociology.org.il: אתר האינטרנט

2 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

נשיאי האגודה לדורותיה�

1967 � האוניברסיטה העברית בירושלי�, פרופסור שמואל נח אייזנשטדט 1970

1970 � האוניברסיטה העברית בירושלי�, דוד� פרופסור יוס) ב! 1973

1976� האוניברסיטה העברית בירושלי�, פרופסור לואי גוטמ! 1973

1979� האוניברסיטה העברית בירושלי�, פרופסור אליהוא כ( 1976

1982� אביב� אוניברסיטת תל, פרופסור אפרי� יער 1979

1985� אביב� אוניברסיטת תל, פרופסור יונת! שפירא 1982

1988� האוניברסיטה העברית בירושלי�, פרופסור יהודית שובל 1985

1991� יפהאוניברסיטת ח, פרופסור מנח� רוזנר 1988

1994� אביב� אוניברסיטת תל, פרופסור יוחנ! פרס 1991

1997� אביב� אוניברסיטת תל, רפאל� פרופסור אליעזר ב! 1994

2000� אוניברסיטת חיפה, פרופסור יצחק סמואל 1997

2003� אביב� אוניברסיטת תל, אפשטיי!� פרופסור נח לוי! 2000

2006� בירושלי�האוניברסיטה העברית , פרופסור ויקטור עזריה 2003

2006 � הטכניו!, פרופסור נעמי כרמו! 2008

2008 � אוניברסיטת חיפה, פרופסור סמי סמוחה היו�

3 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

)2008סו) (נושאי תפקידי� באגודה

הנהלת האגודה

אוניברסיטת חיפה סמי סמוחה : נשיא ברל� יפו ומכללת בית� מכללה אקדמית תל אביב אבישי ארלי- : חברי�

איל!� אוניברסיטת בר לוי �ששו!אורנה אוניברסיטת חיפה גוסטבו מש אביב אוניברסיטת תל גיורא רהב

המכללה למנהל המסלול האקדמי טובה בנסקי האוניברסיטה הפתוחה יעל אנו-

האוניברסיטה העברית פדר� עדנה לומסקי כוחות הביטחו! רפי לב

גוריו!�אוניברסיטת ב! שרית הלמ! גוריו!�טת ב!יאוניברס רותי ליפשי(

מזכירת האגודה

יליאת מילביצק

גזבר האגודה האוניברסיטה הפתוחה, זאב רוזנהק

עורכות המידעו!

)עורכת משנה(ליאת מילביצקי , )עורכת ראשית(גרו � טלי כ(

ועדות האגודה

מוסמ-ועדת פרסי� לעבודות יעל אנו-, טובה בנסקי, )ר"יו(פדר � עדנה לומסקי

ועדת ביקורת

דוד רייר, נתי אוריאלי, )ר"יו(יובל יונאי

ועדה להסמכת סוציולוגי� יישומיי� רפי לב, שמואל שמאי, )ר"יו(מיכל פלגי

ועדת בחירות

גוסטבו מש, חיה שטייר, )ר"יו(דני ממ!

ועדה למונחי סוציולוגיה בעבריתלאה , משה אזר, עוזי אורנ!, )ר"יו(פישמ! �דבורה קלקי!

רות כ(, הגואל

ועדת קוד אתי לוי� ששו!אורנה , רבקה רייכמ!, )ר"יו(ר! לחמ!

קהילות מקצועיות

קהילת ארגוני� ועבודה

)רכז(יהודה צור , )ר"יו(אס) דר

קהילת בריאות ורפואה )רכזת(ליאת מילביצקי , )ר"יו(שיפטר � תמי סגיב

המיניות ורביי, קהילת גו)

)ר"יו(דלילה אמיר

4 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

קהילת הגירה ודמוגרפיה

)ר"יו(רבקה רייכמ!

קהילת חינו- )רכזת(דית ליבנה ע, )ר"יו( אורי כה!

קהילת מגדר

)ר"יו(אלפר � דליה ליר!

קהילת משפחה )רכזת(! ידפנה הלפר, )ר"יו(אוי 'ביז� סילביה פוגל

קהילת צבא

)ר"יו( זאב לרר ויגיל לוי

קבוצות עניי!

דוקטורנטי�קבוצת עניי! )ר"יו(רותי ליפשי(

5 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

דבר נשיא האגודה הסוציולוגית הישראלית

שבו יוצגו עשרות עבודות המרכזי של האגודהאירוע הכנס האגודה הסוציולוגית הישראלית הוא

.מפגש בי� מאות חברי האגודהבו ויתקיי� ומגווני� מחקר בנושאי� רבי�

לארבעה עשורי פעילות של יהיסטורהוא משמש כציו� דר� . הכנס השנה הוא הכנס הארבעי�

נשיאי האגודה שמילאו את תפקיד� 14זה הזמ� לבר� את . האגודה והמחקר הסוציולוגי בישראל

.באמונה מאז ייסוד האגודה

נוי רב בחברה אלה ה� שני� של פעילות נמרצת ושי. ישראל היא בת שישי� והאגודה בת ארבעי�

הישראלית שבאופ� טבעי משמשת את המושא העיקרי למחקרי חברי האגודה ולעבודות המוצגות

התמורות הגדולות בחברה " הואלציו� אירועי� אלה נקבע שנושא הכנס השנה . בכנסי האגודה

, ליברליזציה: גדולותבשלוש תמורות תו� התמקדותנושא זה יידו� בישיבת המליאה ". הישראלית

בתקווה , "הרצאה השנתית של נשיא האגודה"ישיבת המליאה השנה תיפתח ב. גלובליזציה והשסעה

.שחידוש זה יתקבל ברצו� וייהפ� למסורת בכנסי האגודה בעתיד

הועדות והקהילות המקצועיות . במהל� השנה שחלפה נמשכה פעילות האגודה בכל התחומי�

�ודה המשיכה לעודד את לימודי הסוציולוגיה לתואר האג. תקנו� האגודה עודכ�. הרחיבו את פעילות

היא מחלקת פרסי� לעבודות מוסמ� מצטיינות ומשריינת ייצוג לדוקטורנטי� בהנהלה . שני ושלישי

בסדרת , הפע� על זקנה, בשנה הבאה ייצא לאור הספר האחרו�. ותומכת בקבוצת העניי� שהקימו

אנחנו ממשיכי� את השיתו$ ע� כתב העת . Transactionהספרי� של האגודה בשיתו$ ע� הוצאת

. אביב%היוצא מטע� החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל סוציולוגיה ישראלית

אתר האינטרנט מתעדכ� כל הזמ� והודעות נשלחות , מידעו� האגודה מתפרס� פעמיי� בשנה

.לחברי� באופ� שוט$ בדואר האלקטרוני

ראשי הקהילות המקצועיות וראש קבוצת העניי� על , חברי הועדות, הברצוני לבר� את חברי ההנהל

את כל העשייה המבורכת הזאת מרכזת ביעילות . פעילות� המסורה שנעשית כולה בהתנדבות

.מזכירת האגודה, ובנעימות ליאת מילביצקי

ת א. �יתודה מיוחדת מגיעה לועדת הכנס שבראשה עומדת רחל פסטרנק ולמרכזת הכנס דפנה הלפר

ג למדעי ההתנהגות ראש החו, לטובה בנסקי. השנה המסלול האקדמי המכללה למינהל הכנס מארח

מגיעה תודה מקרב לב על הסיוע , סלול האקדמינשיא המ, זאב נוימ�' פרופול, סלול האקדמיבמ

כללה למינהל היא כפולה ומכופלת ג� עבור העמדת משרד סלול האקדמי המהתודה למ. הנדיב

.מזכירות לאגודה ומימו� שירותי

.אני מאחל לכולנו כנס פורה ומהנה ושנה נוספת של פעילות מבורכת

סמי סמוחהנשיא האגודה

6 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

17.2.09, ט"תשס, בשבט' כג, ו� שלישיי

)בניי! משפטי�, המסלול האקדמי המכללה למינהל(הרשמה וכיבוד , התכנסות 8:30 – 9:15

10:45 – 9:15

מושבי� מקבילי� )א(

כא� משפחותר "יו %ועכשיו

%סלביה פוגל אוי'ביז

גווני� בשוק ר חיה "יו %העבודה

שטייר

ר "יו % גלובליזציה � עמיחי זילברמ

% זהות בשוליי� ר עזיזה כזו�"יו

דור שני למהגרי� המשכיות או שינוי

ר ליל� לב ארי"יו %

סוציולוגיה של ר "יו %הבריאות

לאה הגואל

קלכיבוד , הפסקה 10:45 – 11:15

אסיפה שנתית 11:15 – 12:30

הפסקת צהרי� 12:30 – 13:45

15:15 – 13:45

מושבי� מקבילי� )ב(

%מדיניות חברתית ר רחל פסטרנק"יו

% תנועות חברתיות ר טובה בנסקי"יו

סטיה קורבנות %ופיקוח חברתי

ר ברכה כ( "יו� שיבא

חינו� והשכלה ר יעקב "יו % גבוהה

עיר�

% משפחה ומגדר שחר רינהר "יו

כיבוד קל, הפסקה 15:15 – 15:30

: ישיבת מליאה 15:30 – 18:00 זאב נוימ� ' פרופ, מכללה למינהלמסלול האקדמי הברכת נשיא ה % ?ככל החברות או חברה יוצאת דופ�: החברה הישראליתבנושא סמי סמוחה, ההרצאה השנתית של נשיא האגודה % 'גאד אלח'מאג, מיכל פרנקל, קהזנוזאב ר: משתתפי�, סמי סמוחה: ר"יו, בחברה הישראלית התמורות הגדולותפנל בנושא %

ארוחת ערב קלה/קוקטייל 18:00 – 19:00

תיאטרו! פלייבק –מופע אינטראקטיבי 19:00 – 20:30

7 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

18.2.09, ט"בשבט תשס' כד, יו� רביעי

)בניי! משפטי�, המכללה למינהלהמסלול האקדמי (הרשמה וכיבוד , התכנסות 8:30 – 9:00

10:30 – 9:00

מושבי� מקבילי�

)ג(

המדיה החדשה וזהות מיעוטי�

בחברה הישראלית ר גוסטבו מש"יו %

תמורות ושינויי� ר "יו %בפריפריה

זאביק גרינברג

תפישות , ערכי�עבודה ומבני�

ר "יו %ארגוניי� אלכסנדר זיבנברג

שיתו$ פעולה %ומחלוקת בזוגיות

% ר יערית בוקק"וי� כה

תיאו , רגולציה %דמוקרטיה ומגדר

ר הנרייט דהא� "יו כלב

הספורט כבבואה %לשינוי חברתי

ר משה לוי "יו

כיבוד קל, הפסקה 10:30 – 11:00

12:30 – 11:00

מושבי� מקבילי�

)ד(

%הגירה ומשפחה ר סבינה ליסיצה "יו

%ארגוני� ועבודה ר רפי לב"יו

שרית ר "יו %זהות � הלמ

�לחוש ולחוות , לכונאני % את הגו$

%לגופי וגופי לא לי הילה העליו�ר "יו

ניהול שונות בצבא ר יגיל לוי וזאב "יו %

לרר

: 'חינו� בשוליי� אהחינו� הערבי

בישראל בי� מגדר ר"יו %לאתניות

אלד עראר'ח% סראב אבורביעהו

קווידר

13:30 � הפסקת צהרי� 12:30

14:30 � :פגישת קהילות מקצועיות 13:30 הגירה , גו$ מיניות ורבייה, בריאות ורפואה ,ארגוני� ועבודה

צבא, מגדר ,חינו�, משפחה, ודמוגרפיה

:פוסטרי�" מושב"דורית טובי� ; שמש ענת; גרי טריגר; מירב עמר�; לי"שמוליק ני שניידר אבי; נירית ב� ארי; והלנה טל

16:00 � 14:30

�מושבי� מקבילי

)ה(

סוציולוגיה של �ר יעל "יו %החינו

� אנו

סוציולוגיה של ר טלי "יו %צריכה

כ( גרו

תיירות כמשאב פוליטי , תרבותי

ר "יו % וחברתי חיי� נוי

גבולות משתני� %ביחסי דת חברה

ר מרי� ביליג"יו

מהגרות במעבר ר "יו %בינתרבותי

רחל שרעבי

%מגדר ואמהות ר אסתר הרצוג"יו

16:15 � כיבוד קל, הפסקה 16:00

17:45 � 16:15 שתי מיני מליאות

מקבילות

המשבר הכלכלי באר( ובעול� ר חיה שטייר"יו

יוסי זעירא ומירב ארלוזורוב, שלו מיכאל: משתתפי�

בחירותמלחמה וסביבוני מיכל שמיר: ר"יו

לב גרינברג ונעמי חז�, אשר אריא�, אפי יער: משתתפי�

19:15 � 17:45

ושבי� מקבילי�מ

)ו(

אומנות ככלי %לביטוי חברתי

ר עמיחי "יו� זילברמ

מגדר וזהויות של ר דליה "יו %נשי�

ליר� אלפר

כשירות חברתית ר "יו %ותרבותית שיפטר %תמר סגיב

רגולציה ופרקטיקות עבודה

ר "יו %בישראל אס$ דר

תנועות חברתיות חדשות והתחדשות תרבותית ביהדות

ר "יו %הישראלית ליאו� ניסי�

המדיה החדשה והחברה ר "יו %הישראלית

גוסטבו מש

8 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

אירועי� מיוחדי� בכנס

17.2.09, בשבט' כג' יו� ג

אסיפה שנתית של האגודה 11:15%12:45

אסיפה כללית של האגודה

תחרות פרס תזה מצטיינת

מליאה חגיגית 15:30%18:15

זאב נוימ�' פרופ, למינהלברכות נשיא הסלול האקדמי המכללה

החברה הישראלית ככל החברות או הרצאה של נשיא האגודה סמי סמוחה בנושא

? חברה יוצאת דופ!

משתתפי� זאב , ר סמי סמוחה"יו, התמורות הגדולות בחברה הישראליתפנל בנושא

'גאד אלח'מיכל פרנקל ומאג, קוזנהר

ארוחת ערב קלה 18:00%19:00

בהנחיית אביבה אפל ,תיאטרו! פלייבק במופע אינטראקטיבי 19:00%20:30

18.2.09, בשבט' כד' יו� ד

פגישות הקהילות המקצועיות של האגודה 13:30%14:30

צבא, מגדר, חינו�, משפחה, הגירה ודמוגרפיה, מיניות ורבייה, גו$, בריאות ורפואה, ארגוני� ועבודה

סטרי�פו" מושב" 13:30%14:30

המציגי� יעמדו לצד הפוסטרי� שלה� וישיבו על שאלות

מליאות �שתי מיני 16:15%17:45

המשבר הכלכלי באר( ובעול�

חיה שטייר: ר ומתדיינת"יו

מירב ארלוזורוב, יוסי זעירא, מיכאל שלו: משתתפי�

סביבוני מלחמה ובחירות

מיכל שמיר: ר ומתדיינת"יו

נעמי חז� , לב גרינברג, אשר אריא�, אפי יער: משתתפי�

9 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40�הכנס ה

התמורות הגדולות בחברה הישראלית17� 2009לפברואר 18

החוג למדעי ההתנהגות המסלול האקדמי המכללה למינהל

תוכנית מדעית

תיתכנ

מדעית

10 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

17.2.09, ט"תשס, בשבט' כג, יו� שלישי

8:30� הרשמה וכיבוד קל, כנסותהת 9:15

9:15�6�1(מושבי� מקבילי� 10:45(

1מושב

115חדר

משפחות כא! ועכשיו מכללה למנהלמסלול האקדמי הה, החוג למדעי התנהגות ,אוי'ביז� סלביה פוגל: ר"יו

במשפחה" בגרות צומחת: "תמורות במעגל החיי�

אוניברסיטת חיפה, הפקולטה לחינו�, עירית יניר

שואי! ראשוני� השפעת הפעילות הכלכלית של נשי� וגברי� על המעבר לני 1995�1983בישראל האוניברסיטה העברית בירושלי�, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, יורובי(%ליאת רז

תחושת הוגנות ביחסי� ועמדות כלפי מגדר בקרב זוגות , חלוקת תפקידי�

ריי� בישראלמגד� הטרוסקסואלי� וזוגות חד איל�%אוניברסיטת בר, המרכז האוניברסיטאי אריאל, מלי שחורי המרכז האוניברסיטאי אריאל, ריבה זיו

מיפוי זהויות מגדריות ודתיות במשפחות ":ואז הייתי צריכה ללכת לרבנות"

ישראליות בקוהביטציה איל�%המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה אוניברסיטת בר, רבקה הזה

במהפכה מגדרית) הודו" (בני ישראל"סופרת מקרב : אסתר דוד

האוניברסיטה העברית בירושלי�, שלוה וייל

2מושב

117חדר

גווני� בשוק העבודה אביב%אוניברסיטת תל, החוג לסוציולוגיה ,חיה שטייר: ר"יו

מעמד תעסוקתי בקרב נשי� ערביות והשוואה לבני זוג!

איל� והאוניברסיטה העברית% בר אוניברסיטת, מיכל סבח

עבודה ומשפחה בקרב נשי� עצמאיות בישראל המכללה האקדמית נתניה, בית הספר למדעי ההתנהגות, מנור%רונית ויסמל מכללת ספיר, החוג לניהול המשאב האנושי, רונית נדיב

ערכי עבודה בקרב דתיי� וחילוניי� לפי מגדר

יזרעאל המכללה האקדמית עמק, משה שרעבי המסלול האקדמי המכללה למינהל, דליה מור

3מושב

118חדר

גלובליזציה המסלול האקדמי המכללה למינהל, עמיחי זילברמ!: ר"יו

משברי� גלובליי� ותפקידה של מדינת הלאו�

אביב והמכללה האקדמית עמק יזרעאל%אוניברסיטת תל, דורו� גדעו� ואריא� עופר

11 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

2009לפברואר 17, יו� שלישי

חברתיי� אתגרי� והתמודדויות בהערכת מיזמי� � " מורכבות במעלה שנייה"

י�מורכב האוניברסיטה העברית, ריטה סבר

יסוד המאבק נגד הלבנת הו! בישראלתרגו� ומ: גלובליזציה של החוק

גוריו� בנגב%אוניברסיטת ב�, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אולג קומליק

4מושב

208חדר

זהות בשוליי� האוניברסיטה העברית ,עזיזה כזו�: ר"יו

פרדוקס של השכלה ושוליות � בירושלי� יותצועננשי�

ירושלי�, האוניברסיטה העברית, ב� דוד %נגה בובר

יפו�א"המרחב העירוני מנקודת המבט של הומואי� ולסביות בת חיפה, הטכניו�, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערי�, המסלול לתכנו� ערי� ואזורי�, ח� משגב

ספרדי��של מזרחי�" חזרה בתשובה"מחסומי זהות והדרה בתהלי-

� המכללה האקדמית אשקלו�, שלומי דורו

5מושב

210חדר

דור שני להגירה המשכיות או שינוי מכללת אורני� ואוניברסיטת בר איל�, ליל- לב ארי: ר"יו

תקשרות וגבולות האזרחות בקרב הדור השני של מהגרי� ישראלי� מנגנוני ה

ב"בארה� אוניברסיטת ב� גוריו� בנגב, ניר כה

זהות והזדהות � דור שני של ישראלי� בצפו! אמריקה

מכללת אורני� ואוניברסיטת בר איל�, ליל� לב ארי

?מה שמוטיבציה יכולה לעשות דור ראשו! ושני להגירההישגיה� של תלמידי� יוצאי אתיופיה

ירושלי�, מכו� ברנקו וייס, ההערכה יחידת ,נעמי צוברי, ח� ליפשי(

6מושב

211חדר

סוציולוגיה של הבריאותהטכניו� , הפקולטה לרפואה, המחלקה לרפואת הקהילה ואפידמיולוגיה ,לאה הגואל: ר"יו

חיפה, "כרמל"ומרכז רפואי

אלא ג� " מה"� לא רק ה –ה במערכת הבריאות סוציולוגי� של הבריאות והרפוא

"אי-"� ה ²ולאה הגואל ¹בוביס%פאולה פדר

המחלקה לרפואת הקהילה ², גוריו� בנגב%אוניברסיטת ב�, המחלקה לניהול מערכות בריאות ¹ חיפה, "כרמל"הטכניו� ומרכז רפואי , הפקולטה לרפואה, ואפידמיולוגיה

חברתי במשרד ממשלתיחוויות החוקר ה? מקו� לסוציולוגיה

משרד הבריאות והאוניברסיטה העברית, אמה סמטניקוב

ליברלית של הרפואה המשלימה � הפוליטיקה הניאו � איל�% אוניברסיטת בר', טכנולוגיה וחברה, מדע'התוכנית ל, משה כה

12 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

2009לפברואר 17י יו� שליש

החולי��ל בה! בביתתפיסותיה! את הטיפו: קול! של נשי� נפגעות אלימות

, 2סער%זהר לביא, 2דבורה איציק, 1רויטל גרוס, 1אירית אלרועי1

,וינט מכו� ברוקדייל'מאיירס ג 2

משרד הבריאות

10:45� כיבוד קל, הפסקה 11:15

11:15�אסיפה , דבר נשיא האגודה סמי סמוחה, ברכות � אסיפה שנתית של האגודה 12:30 רס תזה מצטיינתתחרות פ, כללית של האגודה

12:30� הפסקת צהריי� 13:45

13:45�12�7(מושבי� מקבילי� 15:15(

7מושב

115חדר

מדיניות חברתית ראשו� לציו�, המסלול האקדמי המכללה למינהל, רחל פסטרנק: ר"יו

סביבתי � השפעת חינו- והסברה על ההצלחה במציאת פתרו! לקונפליקט חברתי

מוועל מידת יישו אוניברסיטת בר איל�, ריקי חלמיש לש�

ניתוח הניסיו! במדינות מערביות ולקחי� לישראל: דיור בהישג יד

הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי , המרכז לחקר העיר והאזור, נעמי כרמו� ,שצברג%תמר לניר הטכניו�, ערי�

חירו� המלצות לפעולת � הפעולה לשיקו� הגליל בעקבות מלחמת לבנו! השניה

עתידית מכו� ברוקדייל%וינט'ג% מאיירס, מרכז אנגלברג לילדי� ונוער, דגנית לוי

2008ישראל : מדיניות ציבורית ודעת הקהל, מדינת הרווחה

אוניברסיטת ב� גוריו�, המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית, כה� ניסי�

8מושב

117חדר

תנועות חברתיות אקדמי המכללה למינהלהמסלול ה, טובה בנסקי: ר"יו

בחינה סוציולוגית של שירה קולקטיבית במהל- יישו� תוכנית ההתנתקות מחבל

עזה� איל�%אוניברסיטת בר, המחלקה לקרימינולוגיה, משה ב� סימו

אתנוגרפיה פוליטית והערכת הישגי�": אנרכיסטי� נגד הגדר"קבוצת

� מכו� הערבה ללימודי הסביבה, אורי גורדו

זיהו� האוויר והמאבק הפוליטי על הזכות להיאבק בו –' ידינג דר � אוניברסיטת תל אביב, מיכל לרו

ערצת הת טבנקי! ויערי לשמאלתפקיד ה: אוליגרכיזציה בפוליטיקה הישראלית

המועצות בהנצחת שליטת� האוטוקרטית �ברית המכללה האקדמית הגליל המערבי, ראוב� שפירא

13 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

2009ברואר לפ 17יו� שלישי

9מושב

118חדר

סטיה קורבנות ופיקוח חברתי המכללה האקדמית גליל מערבי, אוניברסיטת בר איל�, ברכה כ( שיבא!: ר"יו

מתבגרי� בקרב) אנורקסיה(של הפרעות אכילה אידיאל הרזו! כמאי(

המכללה האקדמית גליל מערבי, אוניברסיטת בר איל�, כ( שיבא� ברכה

נאצי� בישראל� מוסרית בנושא הניאוהפאניקה ה

ש דוד ילי�"המכללה לחינו� ע, שיובי( -סלע לרויט

: מעודדי� ומנציחי� סטייה וקורבנות, מנגנוני השתיקה וההשתקה כמייצרי� מקרה מבח! –החברה החרדית

ירושלי�, האוניברסיטה העברית, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, שרה זלצברג

בחומרי� פסיכואקטיביי� ועבריינות נלווית בקרב בני נוער עולי� מחבר שימוש העמי�

� שבע%באר, ש קיי"המכללה האקדמית לחינו� ע, ארנו� אדלשטיי

10מושב

208חדר

עוזר שילד' חינו- והשכלה גבוהה לזכרו של פרופ אוניברסיטת בר איל�, יעקב עיר�: ר"יו

הקליטת� של מדעני� עולי� באקדמי

**, *שטר�%וצילה סינואני* ניצה דוידובי( אוניברסיטת ב� גוריו�**המרכז האוניברסיטאי אריאל ו*

חברתי תומ- בהוראה כמפתח לתחושת הצלחה בלימודי��אקלי� לימודי אוניברסיטת בר איל�, יעקב עיר� וניצה דוידובי(

חברתי � הכלכלי מה בי! הישגי הסטודנטי� לרקע: פיתחו לי פתח כחודו של מחט

המרכז האוניברסיטאי אריאל כמקרה מבח!? שלה�� מכללת סמינר הקיבוצי�** המרכז האוניברסיטאי אריאל ו*, *וניצה דוידובי(** , *ד� סוא

11מושב

210 חדר

משפחה ומגדר איל�%אוניברסיטה בר; המרכז האוניברסיטאי אריאל, שחר רינה: ר"יו

רי השוואה בי! זוגות צעירי� החיי� במגורי� השקעה בזוגיות במבט מיגד

משותפי� ללא נישואי� לבי! זוגות נשואי� ע� ילדי� איל�% אוניברסיטה בר, המרכז האוניברסיטאי אריאל, רינה שחר

אוניברסיטת בר איל�, אירית שפר

מקורות העוצמה בזוגיות של נשי� וגברי� המרכז האוניברסיטאי אריאל, כה�%יערית בוקק

מחקר משוווה בי! גברי� הלומדי� הוראה ומחשבי�: משפחה ומגדר, קריירה

לאמנויות ולטכנולוגיה, המכללה לחינו�: סמינר הקיבוצי�, אילנה אבישר ונורית דביר

קול! של בחורות חרדיות בנוגע לבחירת ב! הזוג המרכז האוניברסיטאי אריאל, תהמחלקה לעבודה סוציאלי, סימה זלצברג

15:15� כיבוד קל, הפסקה 15:30

14 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

2009לפברואר 17י יו� שליש

15:30� "התמורות הגדולות בחברה הישראלית: "מליאה חגיגית 18:15 סמי סמוחה :ר"יו זאב נוימ� ' פרופ, מכללה למינהלמסלול האקדמי הנשיא ה ברכת - : החברה הישראליתבנושא סמי סמוחה, ודהשל נשיא האג ההרצאה השנתית % ?ככל החברות או חברה יוצאת דופ! : משתתפי�, סמי סמוחה: ר"יו, התמורות הגדולות בחברה הישראליתבנושא פנל %

'גאד אלח'מאג, מיכל פרנקל, קהזנוזאב ר

18:15� ארוחת ערב קלה/קוקטייל 19:00

19:00� יאטרו! פלייבקת –מופע אינטראקטיבי 20:30

15 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

18.2.09, ט"תשס, בשבט' כד, יו� רביעי

8:30� הרשמה וכיבוד קל, התכנסות 9:00

9:00�18�13(מושבי� מקבילי� 10:30(

12מושב

115חדר

המדיה החדשה וזהות מיעוטי� בחברה הישראלית אוניברסיטת חיפה, לוגיההחוג לסוציו, גוסטבו מש: ר"יו

� תקשורת המוני� ב..." עוד בספרדיתכותב א- בלילה בלילה אני "... OLEI � התאחדות עולי אמריקה הלטינית בישראל

מחלקה לסוציולוגיה האוניברסיטה העבריתה, דבי בביס

אקטיביז� ופעולה פוליטית בבלוגוספירה ת תל אביבאוניברסיט, החוג לתקשורת, בטי בנבנישתי

תפיסות : נשי� הגולשות בפורומי� לנשי� חרדיות ברשת": פורו� משלה!"

והשלכות המרכז האוניברסיטאי אריאל, או�%אזי לב

� המרכז האוניברסיטאי אריאל, שחר% רבקה נריה ב

13מושב

117חדר

תמורות ושינויי� בפריפריה חי% המכללה האקדמית תל, זאביק גרינברג: ר"יו

, כלכלי� ,יי� בתפיסות נחלת הכלל הקיבוצית בעקבות שינויי� אידיאולוגי�שינו

מבניי� וחברתיי� בקיבו( חי%מכללת תל; אביב%אוניברסיטת תל, אורנה גרוסמרק

מהמרכז העירוני לפריפריה הכפרית מניעי� ומאפייני� של הגירה

ול�המכו� לחקר הג; חי%המכללה האקדמית תל, שרה ארנו� ושמואל שמאי

פיתוח יוזמות של ייצור יי! ביתי באזורי� כפריי� והשתלבות יזמי� אלה ברשתות פעילות על אזוריות

חי %המכללה האקדמית תל, זאביק גרינברג

?מהו וכיצד למדוד אותו–חוס! קהילתי נתפס 2ואבי סנדר 2ברו� שוגרמ�, 1סבינה ליסיצה

והשירותי� החברתיי� משרד הרווחה2 המרכז האוניברסיטאי אריאל 1

14מושב

118חדר

תפישות עבודה ומבני� ארגוניי�, ערכי� אוניברסיטת חיפה, אלכסנדר זיבנברג: ר"יו

פישות מנהיגות במקו� העבודה בקרב מהגרי חבר העמי� לעומת ילידי ישראלת

אוניברסיטת חיפה, אלכסנדר זיבנברג

מרכז מול : דה בתעשיית ההייטקוציפיות של מועמדי� לעבו תפיסות, ערכי� פריפריה

שבע% באר, גוריו� בנגב% אוניברסיטת ב�, ספר לניהול%בית, המחלקה למינהל עסקי�, איריס נחמיה

16 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

2009לפברואר 18, יו� רביעי

ארגונית כגור� להצלחה של מיזמי� טכנולוגיי� בישראל� הלימה פני�

פי�ומכללת רו מכללת עמק יזרעאל, אריאלה הראל

15מושב

208חדר

שיתו) פעולה ומחלוקת בזוגיות המרכז האוניברסיטאי אריאל ,כה!� יערית בוקק: ר"יו

המודל הדואלי לכוח ביחסי� זוגיי�

� אביב%ל ואוניברסיטת תל"המרכז למדעי התנהגות בצה, יונה%מיטל עיר

זוגיות בצל שינויי� ספירהמכללה האקדמית ,נוזהה אלאסד אלהוזייל

� ב� גוריו� בנגב יברסיטתאונ, ראש המחלקה לעבודה סוציאלית, לאה קס

זוגיות מתהווה בעיד! הדיגיטאלי � המסלול האקדמי המכללה למנהל והאוניברסיטה הפתוחה, דוד לוי

16מושב

210חדר

תיאודמוקרטיה ומגדר, רגולציה בנגב גוריו� ראש תכנית המגדר אוניברסיטת ב� ,הנרייט דהא! כלב: ר"יו

כרגולציה' הבדל'

דר אוניברסיטת ב� גוריו� בנגבראש תכנית המג ,הנרייט דהא� כלב

סעדאוי כמקרה בוח!�נואל אל: נשי� ומגדר בעול� הערבי המכללה האקדמית גליל מערבי ומכללת כנרת, מוחמד סואעד

:הפוליטי הוא אישי

מוקרטיה בישראלברית הזוגיות או דרכיה המפותלות של התיאודמסלול ה, החוג למדעי התנהגות, בלימודי משפחה. א.ראש תכנית מ, ביזאוי%סלביה פוגל

מכללה למנהלהאקדמי ה

17מושב

211חדר

הספורט כבבואה לשינוי חברתי המרכז האוניברסיטאי אריאל, משה לוי: ר"יו

21�ה הבפתח המא עיסוק בפעילות ספורטיבית בישראל ?מדברי� או עושי�

מכו� וינגייט, מכללת זינמ�, בולוטי�% אשווילי'אצ'סבטלנה צ

המרכז האוניברסיטאי אריאל, סבינה ליסיצה מכו� וינגייט, מכללת זינמ�, יאיר גלילי

תפיסות של זהויות מגדריות ולאומיות בקרב כדורגלניות בישראל

אוניברסיטת בר איל�, פר( שנהב

הדמיית המציאות –סיקור ספורט נשי� בישראל אוניברסיטת בר איל�, איל� תמיר מכו� וינגייט, מכללת זינמ�, יאיר גלילי

10:30� כיבוד קל, הפסקה 11:00

11:00�23�18(מושבי� מקבילי� 12:30(

17 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

2009לפברואר 18, יו� רביעי

18מושב

115חדר

הגירה ומשפחה אריאל המרכז האוניברסיטאי, סבינה ליסיצה: ר"יו

תהליכי� משפחתיי� לאור- זמ! בקרב משפחות מהגרות מחבר : 'משנה לשנה'

העמי� � לעבודה סוציאלית' מח, גוריו�% אוניברסיטת ב�, לודמילה רובינשטיי

מגדר ומזרחיות בישראל, הגירה

� בנגב גוריו�% אוניברסיטת ב�, סיגל רו

"השקופות"התיכוניסטיות "סמינר הקיבוצי�" כללתמ, עמיליה דינאי

"סמינר הקיבוצי�"מכללת , גילה סטחי

השוואה בי! : השפעת הרשת החברתית על אסטרטגיות שכנוע בי! בני זוג ישראלי� וותיקי� לבי! עולי חבר העמי�

המרכז האוניברסיטאי אריאל, כה� וסבינה ליסיצה%יערית בוקק

19מושב

117חדר

ארגוני� ועבודה כוחות הביטחו� ,רפי לב: ר"יו

ל"ת תפקיד הקצי! בקרב מפקדי מחלקות קרביי� בצהשגיבוש ועיצוב תפי

� 1שחר%אופיר וינשל, 2ארי%אייל ב�, 1כרמית פד ל"צה, בית הספר לפיתוח מנהיגות 1 האוניברסיטה העברית, החוג לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה 2

סקירת ספרות –שחיקה בתפקידה של מטפלת הבית

יעקב בכנר , תלמה קושניר, ל� שח�לי גוריו� בנגב%אוניברסיטת ב�, הפקולטה למדעי הבריאות, המחלקה לסוציולוגיה של הבריאות

תפקידו הסמוי של אמו!: התנהגות אגרסיבית של לקוחות

אוניברסיטת חיפה, אמית גור ושי צפריר

20מושב

118חדר

זהות ריו�אוניברסיטת ב� גו, שרית הלמ!: ר"יו

כינו! זהות עצמית בעקבות אובד! היריו! או אובד! ילוד": אימהות חסרה"

האוניברסיטה העברית בירושלי�, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, זהר גזית

על הטעינות התרבותית של ": אמרתי פליגל אני בשו� אופ! לא מוכנה להיות" חקר אודות הפרקטיקה של בישראל כפי שנחשפה במ' משפחה� ש�'הקטגוריה

נשי� בעניי! ש� המשפחה לאחר הנישואי! אוניברסיטת בר איל� ומכללת אשקלו�, מיכל רו�

חילונית כזהות שיוכית ומטוהרת�זהות יהודית...": אבל, חילוני"

מכו� ו� ליר, האוניברסיטה העברית, שירה ריבנאי ואית� מלכיאור

21מושב

208חדר

אני לגופי וגופי לא לי � ות את הגו) לחוש ולחו, לכונ! תוכנית ללימודי משפחהה % מכללה למנהלמסלול האקדמי ה, הילה העליו!: ר"יו

� התוכנית ללימודי מגדר % ואוניברסיטת בר איל

יישו� מודל גו) זהות ורגש לקריאה ביקורתית של אגדות ילדי�: שברי� בזכוכית

� תוכנית ללימודי משפחהה % נהלמכללה לממסלול האקדמי ה, הילה העליו� התוכנית ללימודי מגדר % ואוניברסיטת בר איל

18 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

2009לפברואר 18, יו� רביעי

נשי� יביות וחתרנות בחוויה שלמעגלי� של נורמט � "אני טווה את האריג שלי"

החולות בתשישות כרונית ופיברומיאלגיה� חוקרת עצמאית, עדי פינקלשטיי

ייצוגי גו) בסיפורי החיי� של הזקני� ביותר בישראל �' הגו) נעזב לגופו'

%אוניברסיטת תל, הפקולטה למדעי החברה, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, שרו� רמר ביאל אביב

22מושב

210חדר

ניהול שונות בצבא2וזאב לרר 1יגיל לוי: ר"יו

�"יוהל % ל"צה2 לתקשורתלמדע המדינה ו, המחלקה לסוציולוגיה, האוניברסיטה הפתוחה1.

ל"ניהול שונות בצה

� האוניברסיטה העברית, ארי%אייל ב האוניברסיטה העברית, פדר%עדנה לומסקי

הבנית זהויות אתניות בקרב חיילי� קרביי� � " צהוב זה אופי, אשכנזי זה מוצא"

� איל�%אוניברסיטת בר, דנה קחט

ל"שירות הומוסקסואלי� בצההמקרה של : ניהול שונות בי! הלכה למעשה אוניברסיטת תל אביב, גיא שילה

בלומינגטו� –אוניברסיטת אינדיאנה , לוי%אור� פזמוני

צבאב) Diversity Management(תרבותי %ניהול רב המחלקה לניהול וכלכלה, האוניברסיטה הפתוחה, חיי�%אביעד בר

23מושב

211חדר

ראל בי! מגדר לאתניותהחינו- הערבי ביש: בשוליי�חינו- בנגב אוניברסיטת ב� גוריו� ,קווידר� סראב אבורביעהאלד עראר ו'ח: ר"יו

המקרה של נשי� בדוויות בישראל":הגירה פנימית"השכלה גבוהה כאתר ל

בנגב אוניברסיטת ב� גוריו�, קווידר%סראב אבורביעה

:בירד! תפניה להשכלה גבוהה בקרב סטודנטיות ערביות באוניברסיטאו הזדמנות וכורח המציאות ברל% המכללה האקדמית בית, יחיא' אלד עראר וקוסאי חאג'ח

התפשטותה המואצת של ההשכלה הגבוהה בשטחי� : כנגד כל הסיכויי� חברתי ופוליטי מתמש-, הפלסטיני� הכבושי� חר) משבר כלכלי

האוניברסיטה העברית, מכו� טרומ�, מאיה רוזנפלד

מה של נשי� במערכת החינו- הערבית בישראלהעצמה וחסי המרכז היהודי ערבי אוניברסיטת חיפה, תמר שפירא

ירושלי� כיעד להגירה פנימית עבור נשי� פלסטיניות ישראליות

ליר בירושלי� % המכללה האקדמית בית ברל ומכו� ו� , חרזאללה%אסמהא� מסרי

12:30� הפסקת צהריי� 13:30

13:30� ישת קהילות מקצועיותפג 14:30, משפחה, הגירה ודמוגרפיה, גו$ מיניות ורבייה, בריאות ורפואה ,ארגוני� ועבודה

� צבא, מגדר ,חינו

19 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

2009לפברואר 18, יו� רביעי

13:30� פוסטרי�" מושב" 14:30

אולמות ליד

205�206

שראל מופעי� של מחאה בתרבות היפ הופ בי": מיקי מאוס מחופש לטרז!"

יורק% אוניברסיטת ניו, נירית ב� ארי

המקרה של שדה הערכה בישראל –ידע והתהוות תחו� מקצועי בנגב אוניברסיטת ב� גוריו�, טל וטובי� דוריתהילה

“Rules” - The Trigger Management Cycle Model

המכללה האקדמית תל חי ,גרי טריגר

ברצלונה ובילבאו במבט משווה: יה וכדורגלגלובליזצ, לאומיות � חוקי המשחק האוניברסיטה הפתוחה, י"שמוליק ניל

לחיזוק , כמוצר אותנטי ועדכני ,שיעורי תלמוד באמצעי תקשורת מודרניי� העברת

ולהגברת הזהות היהודית של בני , הזהות הקבוצתית של בני החברה החרדית הציבור החילוני

� חוקרת עצמאית, מירב עמר

ה רב מימדיתיאומעלה בישראל בר 60י� בקרב בני פער משרד הבריאות, ענת שמש

תהלי- הפרטת האגודה השיתופית במושב –דונ� פה ודונ� ש� רגב אחר רגב

.עובדי� בערבה חקר מקרה מושב צי! בנגב אוניברסיטת ב� גוריו� החוג לסוציולוגיה, אבי שניידר

14:30�29�24(מושבי� מקבילי� 16:00 (

24מושב

115חדר

סוציולוגיה של החינו- האוניברסיטה הפתוחה, יעל אנו-: ר"יו

השפעת ארגוני המגזר השלישי על מערכת החינו-

� מכללה אקדמית גליל מערבי, דבורה אד

רב תרבותיות בחינו- ובהכשרת מורי� בחברה הישראלית מכללה אקדמית צפת, בינה גלדי

י תיכו! ערביי� את מעמד החינו- הגופני בבית הספר והפעילות תפיסת תלמיד

היבטי� מגדריי�: הגופנית מחוצה לו המכללה האקדמית בית ברל, אלד עראר'ח

קשיי� דומי�, התפתחות שונה: חטיבת הביניי� בישראל ובארצות הברית 2ודורית טובי� 1יזהר אופלטקה

1אוניברסיטת תל אביב

2 יו�אוניברסיטת ב� גור

25מושב

117חדר

סוציולוגיה של צריכה אוניברסיטת חיפה, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, טלי כ( גרו: ר"יו

קומודיפיקציה וחפצו! בפרסו� החרדי: פלאפו! כשר ומזגני� כהלכה

האוניברסיטה העברית, חננאל רוזנברג

20 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

2009לפברואר 18, יו� רביעי

דפוסי צריכת מותגי� בקרב נשי� החיות בעוני: סמלי� ותקשורת,חפצי�� אוניברסיטת חיפה, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, שרו� רונ

המאבק בי! דתיי� לחילוניי� על עיצוב צביונה של : צרכנות פוליטית בישראל

השבת במרחב הציבורי, יות ציבוריתהמחלקה למנהל ומדינ, ש גילפורד גלייזר"בית הספר לניהול ע, עומרי שמיר� גוריו� בנגב%אוניברסיטת ב

26מושב

118חדר

פוליטי וחברתי, תיירות כמשאב תרבותי חוקר עצמאי, חיי� נוי: ר"יו

דפוסי ההתנהגות המינית של נשי� הטרוסקסואליות ישראליות בתיירות

גוריו� בנגב% אוניברסיטת ב�, המחלקה לניהול מלונאות ותיירות, בסקי'ליזה ברדיצ

גוריו� בנגב%אוניברסיטת ב�, המחלקה לניהול מלונאות ותיירות, יניב פוריה גוריו� בנגב%אוניברסיטת ב�, המחלקה לניהול מלונאות ותיירות, ינתי אוריאל

פוליטי�תיירות כמשאב תרבותי

� קמפוס אילת, גוריו� בנגב%אוניברסיטת ב�, יניב בלחס

ואימת האחר, תקשורת, י� על תיירותהיבטי� לוקאלי: ב! לאד! לחופי סיני � מכללת הדסה, החוג לתקשורת צילומית, איילת כה חוקר עצמאי , חיי� נוי

27מושב

208חדר

גבולות משתני� ביחסי דת חברה המרכז האוניברסיטאי אריאל , מרי� ביליג: ר"יו

הסברי� לרווקות המתמשכת בציונות הדתית: 'סרוגי�'בעקבות

האוניברסיטה העברית, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, גארי אנגלבר

סיבות ומאפייני� להישארות ועזיבה של ? תמורות בקיבוצי תנועת הקיבו( הדתי הצעירי�

**יוסי כ( * מרי� ביליג * � אוניברסיטת בר איל�**המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרו

דתיי� וגיור במדינת הלאו� � זוגות בי! :תמרות המואביה ועד לנורלי הפיליפיני היהודית

אביב% אוניברסיטת תל, הפקולטה למשפטי� והתוכנית ללימודי נשי� ומגדר, דפנה הקר

הנרטיב הנשי מול הנרטיב הגברי בשיח הדתי הישראלי כבבואה של חברה בפרשת דרכי�� המכללה האקדמית גליל מערבי ומכללת עמק יזרעאל, יוליה שוורצמ

28מושב

210חדר

מהגרות במעבר בינתרבותי המכללה האקדמית אשקלו�, רחל שרעבי: ר"יו

חוויות של מהגרות פלסטיניות בישראל בי! מדינת הלאו� :מהגרות בתו- עמ!

לגלובליזציה איל�%אוניברסיטת בר, טבי�%ליליא� אבו

עולי אתיופיה הסומכות במרכזי קליטה של: עולות ותיקות מדריכות עולות חדשות

המכללה האקדמית אשקלו�, ענבל סיקורל ורחל שרעבי

21 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

2009לפברואר 18, יו� רביעי

אוריינות והעצמה של עולות מזרחיות במושבי העולי�": ביעור הבערות"מבצע

האוניברסיטה העברית בירושלי�, ניומ�%אסתר שלי

מריקה הלטינית פרקטיקות והגשמה בקרב עולות מא :שבויות אידיאולוגית בקיבו(

מכללת בית ברל, בתיה זיבצנר

29מושב

211חדר

מגדר וזהויות של נשי� המסלול האקדמי המכללה למינהל, בית הספר לתקשורת, דליה ליר! אלפר: ר"יו

צמצו� והפרטה של זהויות נשיות סביב :סיפוריה! של מפונות גוש קטי)

יעל אופי לאומבאבד! איל�% רסיטת בראוניב ,יפעת קד�

משתנה� בקיבו( שיתופי+) 80(הבניית העצמי בקרב נשי� זקנות

אוניברסיטת תל אביב, אילנה מזרחי

סיפוריה! של נשי� בתפקידי ניהול באקדמיה המכללה האקדמית עמק , מיכל פלגי, סביליה%הלנה סינה דה, בורוכובי(%דלית יסעור

ש מקס שטר�"יזרעאל ע

חקר מקרה של פוליטיקאית : ה של אישה בפוליטיקה הישראליתייתמורות בדימו באמצעות ניתוח סמיולוגי של הקריקטורה הפוליטית בכותרות אוניברסיטת ב� גוריו� באילת, ויגאל וייס שרה זמיר

16:00� כיבוד קל, הפסקה 16:15

16:15� שתי מיני מליאות מקבילות 17:45

המשבר הכלכלי

ר חיה שטייר"יו יוסי זעירא ומירב ארלוזורוב, מיכאל שלו: משתתפי�

סביבוני מלחמה ובחירות

מיכל שמיר: ר"יו לב גרינברג ונעמי חז!, אשר אריא!, אפי יער: משתתפי�

17:45�35�30(מושבי� מקבילי� 19:15(

30מושב

115חדר

אומנות ככלי לביטוי חברתי המכללה למינהל המסלול האקדמי, עמיחי זילברמ!: ר"יו

מקו� ונו) בציורי מתנחלי� –אומנות הבניית המרחב

� שבע%באר, גוריו� בנגב%אוניברסיטת ב�, המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי, ישראל%ארנו� ב

בי! נרטיבי� של הגולה לנרטיבי� של המקו�: פאח� �הגלריה לאמנות באו� אל לת עמק יזרעאלהאוניברסיטה העברית ומכל, עזר%מירי גל

22 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

2009לפברואר 18, יו� רביעי

ושאלת , הו! תרבותי לאומי, תרבות לגיטימית: ריבוד חברתי והעדפות תרבות

האומניבוריות בהעדפות מוסיקליות בישראל אוניברסיטת תל אביב, דורו� חלו(

חילונית� טקסי לוויה אלטרנטיביי� כתופעה פוסט

מכללה אקדמית אשקלו�, וגיה ואנתרופולוגיהמחלקה לסוציול, אנה פרשיצקי

32מושב

117חדר

מגדר ואמהות מכללת בית ברל, אסתר הרצוג: ר"יו

מיתוס בשירות המדינה נגד נשי� –אידיאל האמהות מכללת בית ברל, אסתר הרצוג

זירות ככלי למחקר ממוגדר של האזרחות –א� במשרד

האוניברסיטה , ש פאול ברוולד"ת ולמדיניות חברתית עבית הספר לעבודה סוציאלי, נדב פר( העברית

)Motherliness(פוליטיקה של אימהיות

מכללת בית ברל, אראלה שדמי

בתקשורת" פרשת רמדיה: "אימהות חדשה במשבר האוניברסיטה העברית, המחלקה לתקשורת ועיתונאות, קרולי� ארוניס

33מושב

118חדר

רבותיתכשירות חברתית ות המכללה האקדמית תל אביב יפו, שיפטר � תמר סגיב: ר"יו

תרבותית התאמהבאיזו מידה מתקיימת :קידו� בריאות באוכלוסייה הערבית

?וכיצד נית! לחזק אותה� מכו� ברוקדייל%וינט'ג% מאיירס, שורוק איסמעיל, נועה אקר, אירית אלרועי, רוז� ברו

: כשהמטפל פוגש את האחר

תרבותיי� בהקשר טיפולי של שירותי בריאות ראשוניי��י� בי!מפגש אוניברסיטת ב� גוריו� בנגב , המכללה האקדמית אשקלו�, חגית פר(

אוניברסיטת ב� גוריו� בנגב, יעקב דריהר

?חולי� בישראל� יש בבית) מה( –? כשירות תרבותית? רגישות תרבותית גוריו�% אוניברסיטת ב�, ריאותהמחלקה לניהול מערכות ב, בוביס%פאולה פדר

עולות , הבדלי� בי! ותיקות: הצגת סימפטומי� בקרב נשי� באמצע החיי�

וערביות ²יעל בנימיני, ¹ולנטינה בויקו, ¹גבע%ליאת לרנר, ¹בלומשטיי� צביה

מכו� גרטנר לאפידמיולוגיה וחקר שירותי בריאות, היחידה לבריאות האישה והילד¹ אוניברסיטת תל אביב, יאליתבית ספר לעבודה סוצ²

34מושב

208חדר

רגולציה ופרקטיקות עבודה בישראל אוניברסיטת חיפה, אס) דר: ר"יו

מיו! והתמודדות ע� בעיות פרקטיות בעקבות שינוי טכנולוגי ": זה באג במערכת"

ERPבעול� העבודה של משתמשי� במערכת אוניברסיטת חיפה , אנתרופולוגיההחוג לסוציולוגיה ו, גפני%סיוו� קורנהאוזר

23 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

2009לפברואר 18, יו� רביעי

ותוצאות של הדינאמיק: של התנהגויות עזרה בארגו!" הכוריאוגרפי"

אינטראקציות עזרה בי! עמיתי� בארגו! מכו� טכנולוגי לישראל –הטכניו� , מיה גול� ופיטר במברגר

ניז� של הרגולציה המדינתית שלשה ממדי� למכ � והאישה המעסיק, המדינה

המקרה הישראלי � למניעת פיטורי� בהריו! האוניברסיטה העברית, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אייכנר%נירית תושב

35מושב

210חדר

תנועות חברתיות חדשות והתחדשות תרבותית ביהדות הישראלית איל� %אוניברסיטת בר, ליאו! ניסי�: ר"יו

תופעה לתנועה חברתית חדשהמ: ות יהודית במרחב החילוני בישראלהתחדש

החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטה העברית, רחל וורצברג החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, איל�%אוניברסיטת בר, נעמה אזולאי

� על הפוליטיקה של הזהות החילונית החדשה � "?אנו היהודי� החילוני�"

רות וגבולות של תנועת ההתחדשות היהודית במרחב החילוני בישראלהגד המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, איל�%אוניברסיטת בר, נעמה אזולאי

הקריירה של המטי) ההדיוט בתנועת התשובה החרדית

איל� %אוניברסיטת בר, ליאו� נסי�

36מושב

211חדר

המדיה החדשה והחברה הישראלית אוניברסיטת חיפה, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, גוסטבו מש: ר"יו

2007ת בישראל ילאו� והפער בתקשורת דיגיטאל

אוניברסיטת חיפה, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, מידד אבידר

מאפייני� משפחתיי� בקרב קבוצות חברתיות בישראל והשפעת� על השימוש בטכנולוגיות תקשורת

אוניברסיטת חיפה, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, פרנקלמיכל

רשתות חברתיות בי! הו! חברתי מגשר והו! חברתי מקשר צביה אלגלי ,גוסטבו מש

אגוד האינטרנט הישראלי, אוניברסיטת חיפה

: מי מרוויח ומי מפסיד מכניסת האינטרנט לתחומי חיי� שוני� המקרה של אתרי הבריאות בישראל

� המרכז האקדמי רופי�, המחלקה למדעי ההתנהגות, נטר אפרתואסתר ברייני

24 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

17.2.09' תקצירי� יו� ג

תקצירי�

'יו� ג

17.2.09

25 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

במשפחה" בגרות צומחת: "תמורות במעגל החיי�

עירית יניר� אוניברסיטת חיפה, הפקולטה לחינו

iyanir@construct.haifa.ac.il

אשר נוצר בתרבות המערבית בעקבות שינויי� , היא שלב התפתחותי חדש במעגל החיי�" בגרות צומחת"שינויי� אלה האריכו את המורטוריו� שנותנת . חברתיי� ודמוגרפיי� שהתחוללו בעשורי� האחרוני�

דחו את גיל הנישואי� והגדילו את הפער בי� ההתבגרות הביולוגית לבי� השגת זהות , החברה לצעיריה, אינדיבידואציה%בשלב הבגרות הצומחת מגיעי� לשיא� תהליכי הספרציה. והקמת משפחהמגובשת

זו כוללת . כאשר המשימה ההתפתחותית העומדת במרכזו היא עזיבת בית ההורי� לחיי� עצמאיי��, ביניה� גיבוש זהות אישית ומקצועית, התנהגויות אובייקטיביות וסובייקטיביות שהצעיר מצופה להפגי

כוללת , לצד הספרציה הפיזית. ויצירת קשר אינטימי מחו( למשפחת המוצא, ל עצמאות כלכליתמידה שהמצריכי� שינוי בדפוסי היחסי� שבי� ההורי� , המשימה ההתפתחותית ג� היבטי� של ספרציה רגשית

המחקר המוצג עסק בזיהוי המימדי� השוני� של המשימה ההתפתחותית ". צומחי�"לבי� ילדיה� הובאיפיו� מערכת הקשרי� בי� העמידה במשימות אלה לבי� , שלב זה בחיי הצעיר ומשפחתו המייחדת

. מאפייני� של הדינאמיקה המשפחתית

הורי� ואנשי מקצוע הוביל , ראיונות עומק של צעירי� 11ניתוח תוכ� של : מחקר איכותני –שלב א : שיטהממצאי שלב זה היוו בסיס . יי הצעיר והוריולזיהוי התימות המרכזיות המאפיינות שלב התפתחותי זה בח

).LSQ" (שאלו� בגרות צומחת" %לבניית כלי המחקר המרכזי

מכל ) 23%27בגיל (ה /שני הורי� וצעיר –משפחות %100נבדקי� מ 300: המדג�. מחקר כמותני %שלב בוהגמישות למדידת רמות הלכידות FACE-III, למשימות הבגרות הצומחת LSQ: כלי המחקר. משפחה

למדידת הסתגלות Differentiation of Self( ,FAS(למדידת רמת המובחנות PAFS %ו DSI, במשפחה .כל המשתני� צוייננו ונותחו במקביל ה� ברמה האישית וה� ברמה המשפחתית. המשפחה ללחצי�

של שני מימדי� מרכזיי� ) בנוס$ למשימות החברתיות(במסגרת המחקר זוהו והומשגו : ממצאי�איכות הקשר בי� הצעיר : המייחדות את מערכת היחסי� בי� הצעיר לבי� הוריו, המשימות הרגשיות

והסתגלות , רמת הגמישות, נמצא קשר חיובי בי� רמת הלכידות. ואופי האוריינטציה שלו כלפיה�, והוריוות הראה שהמשימות הרגשי SEMניתוח . המשפחה ללחצי� לבי� העמידה במשימות ההתפתחותיות

כ� נמצאו מספר הבדלי� בי� . מתווכות בי� הדינאמיקה המשפחתית לבי� העמידה במשימות החברתיות .וצעירי� לעומת הורי�, הדפוסי� שאיפיינו אמהות לעומת אבות

ההשערה שעמידה גבוהה של הצעיר במשימות החברתיות תהיה קשורה בקשר מתו� ואוריינטציה : דיו!שיערנו שהתמודדות טובה של המשפחה ע� , סמ� ממצאי השלב האיכותני על. אוטונומית אוששה בחלקה

בלא , המשימה ההתפתחותית משמעה לאפשר לצעיר לעשות את בחירותיו מתו� אוריינטציה אוטונומיתהממצאי� . ובד בבד לשמור על קשר אית�, ידי הצור� לרצות את הוריו או להתנגד לה�% שיהא מופעל על

בי� הצעיר %ולא רק מתו� –ימות החברתיות קשורה ג� באיכות קשר הדוק הראו שעמידה טובה במשנראה שהקשר ההדוק ע� ההורי� הוא . או אוטונומית) involved(יחד ע� אוריינטציה מעורבת , וההורי�

וודאות פנימית %בתקופה המאופיינת ברמה גבוהה של אי" רשת ביטחו�"הנות� לצעירי� תחושה של אחד , קשר שנמצא בי� אוריינטציה מעורבת לבי� השגה טובה של המשימות החברתיותבאשר ל. וחיצונית

ייתכ� שחלק מאות� צעירי� : ההסברי� האפשריי� מתבסס על המודל של מרסייה בתחו� השגת הזהות ". משועבדי זהות"הנתפסי� כעומדי� היטב במשימות החברתיות ה� אלה התואמי� לדפוס

כמו ג� מאפייני� משותפי� ע� , ישראלית%� למאפייני השלב בחברה היהודיתכ� יידונו היבטי� ייחודיי .ממצאי מחקרי� בחברה המערבית

26 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

השפעת הפעילות הכלכלית של נשי� וגברי� על המעבר לנישואי! ראשוני� בישראל 1983�1995

יורובי(�ליאת רז

האוניברסיטה העברית בירושלי�, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיהLiat.raz@mail.huji.ac.il

מחקר זה מבקש לבחו� את הקשר בי� הפעילות הכלכלית של נשי� וגברי� ברווקות� לבי� המעבר

כלל המדינות המפותחות חוו בארבעת העשורי� האחרוני� שתי מגמות . לנישואי� ראשוני� בישראללצד העלייה בשיעור . נשי� לשוק העבודה ושינויי� במבנה המשפחה הגרעיניתיציאת : מקבילות

בשוק העבודה חלו שינויי� במבנה מוסד המשפחה , ושל אמהות בפרט, השתתפות� של נשי� בכלל�בהתפתחות� של , אשר באי� לידי ביטוי בדחיית גיל הנישואי�, הגרעינית המסורתית ובמוסד הנישואי

מ� הספרות . בירידה בפריו� ובעלייה בשיעורי הגירושי�, בדחיית גיל הפריו�, אלטרנטיבות למוסד זההתיאורטית שדנה בשתי תופעות אלה עולי� הסברי� כמעט סותרי� באשר להשפעה של הפעילות

�עולה הטענה כי יציאת� של , מחד. הכלכלית של נשי� על השינויי� במבנה המשפחה ובמוסד הנישואילפיה הגברי� אמוני� , רערת את חלוקת התפקידי� המסורתית בי� נשי� וגברי�נשי� לשוק העבודה מע

, משפחתית ואילו הנשי� אחראיות על עבודות הבית וגידול הילדי�%על הפרנסה ועובדי� בספירה החו(�עולה טענה אחרת לפיה השינויי� בכלכלת המשפחה , מאיד�. ולכ� היא מערערת את יציבות חיי הנישואי

הוריות ולמשפחות בה� הגבר %ולמשפחות חד, ודת האישה לרכיב הכרחי בתקציב משק הביתהפכו את עבשעבודת , מכא�. קשה להגיע לרמת החיי� שמקיימות משפחות בה� שני מפרנסי�, מהווה מפרנס יחיד

� . האישה מהווה גור� מייצב בנישואי

כזי באידיאולוגיה של החברה ה� אידיאל העבודה וה� עיקרו� השוויו� בי� המיני� תופסי� מקו� מרקיומ� של שני אידיאלי� אלה מקד� שוויו� זכויות לנשי� . מדינתית%כבר מהתקופה הפרה, הישראלית

, מאיד�. ותעסוקת נשי� ברמת המדיניות המוצהרת והופ� את תעסוקת הנשי� לתופעה מקובלת חברתיתאשר משפיעה על סוג העבודות , סוקמתקיימת סגרגציה מגדרית לפי עי, בשוק העבודה הישראלי, בפועל

ישראל חווה את , לצד שני מאפייני� אלה. השכר שה� מקבלות ויכולת הקידו� שלה�, בה� עוסקות הנשי�א� כי בעוצמה נמוכה , כפי שחווות מדינות מפותחות אחרות, אות� שינויי� במוסד המשפחה הגרעינית

נויי� בדפוסי התעסוקה של נשי� וגברי� בהקשר חברתי זה עולה השאלה מהו חלק� של השי. יותרכיצד משפיעה הכנסת� של גברי� ונשי� ברווקות� על ? בשינויי� החלי� בדפוסי הנישואי� בישראל

הא� לעצ� השתתפות� של נשי� בשוק ? כיצד משפיעה הכנסת� על גיל נישואיה�? סיכוייה� להינשא�הא� קשרי� אלה ? מה ימצא ג� עבור גברי�הא� קשר דו? העבודה תהיה השפעה על דחיית גיל הנישואי

לאור מאפייניה של החברה ? ומהו חלק� של האפקטי� הקוהורטיי� בשינויי� אלה, פני הזמ�%משתני� עלמצופה שנשי� וגברי� בעלי רמות הכנסה גבוהות יותר ברווקות� יהיו בעלי , כפי שתוארו לעיל, הישראלית

). בעלי מאפייני� דומי�(נשי� וגברי� בעלי הכנסה נמוכה יותר בהשוואה ל, סיכויי� גבוהי� יותר להינשא�מצופה שהקשר החיובי בי� רמת ההכנסה והסיכוי להינשא יתחזק לאור� שנות המחקר עבור , כמו כ, מצופה שלפעילות הכלכלית של האישה טר� נישואיה לא תהיה השפעה על גיל נישואיה, בנוס$. הנשי�

, א� שהפעילות הכלכלית של הגבר טר� נישואיו תשפיע על הגיל בו יינשא, בהחזקת משתני� אחרי� קבוע . כ� שימצא קשר שלילי בי� גובה השכר וסטטוס העיסוק של הגבר לבי� גיל נישואיו

לבי� נתוני� %1995ו 1983ממפקדי 20%המחקר הנוכחי מבוסס על קוב( נתוני� ייחודי המקשר בי� מדגמי אוכלוסיית המחקר בקוב( . 21%65עבור בני , %1995ל 1983השני� שבי� 13 לכל, שוטפי� מהביטוח הלאומי

% ו, 1984%1995עשו את המעבר מרווקות לנישואי� בי� השני� 124,570 –נבדקי� 225,669כ "כוללת סהבאמצעות ניתוח . 1995וה� עוד� רווקי� בשנת , לא עשו את המעבר לנישואי� בי� השני� הללו 101,099

יבדוק המחקר את השפעת� של מאפייני תעסוקה ושכר על הסיכוי של ) Survival analysis(הישרדות על , לצד גורמי� אחרי�, המחקר יבדוק כיצד מאפייני� אלה משפיעי�, כמו כ�. גברי� ונשי� להינשא� .דחיית גיל הנישואי

, הנישואי� בישראל תרומתו של מחקר זה היא בבחינת הקשר בי� תעסוקת נשי� וגברי� והשינויי� במוסדבדבר השפעתה ישוויונ% ממצאי המחקר יתרמו לשיח הלא. תחו� שטר� נבדק בספרות המחקרית בישראל

שיח שתור� להנצחת מעמד� , השלילית של תעסוקת נשי� על מוסד הנישואי� ומוסד המשפחה הגרעינית .המשני של נשי� בשוק העבודה

27 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

ות כלפי מגדר בקרב זוגות תחושת הוגנות ביחסי� ועמד, חלוקת תפקידי� מגדריי� בישראל�הטרוסקסואלי� וזוגות חד

איל�%אוניברסיטת בר, המכללה האקדמית יהודה ושומרו�, מלי שחורי

המרכז האוניברסיטאי אריאל, ריבה זיוrivaz@ariel.ac.il

א� מעט ידוע על חלוקת ,למרות הגידול . ריי� בעול� המערבימגד%כיו� גדל והול� מספר� של הזוגות החד

מגדרי� התמקדו בהיבט החוקי של %מרבית המחקרי� אודות זוגות חד. תפקידי� בקרב משפחות אלוהמחקרי� שעסקו בחלוקת תפקידי� בדקו זאת בקרב זוגות . התופעה ובשיח הציבורי אודותיה

ר הנוכחי נבחנו ההבדלי� בי� זוגות הטרוסקסואלי� במחק. או בקרב זוגות לסביות, הטרוסקסואלי�תחושת הוגנות ביחסי� ועמדות ותפיסות סטריאוטיפיות , מגדריי� בהתייחס לחלוקת תפקידי�% וזוגות חד

.בנושאי� מגדריי�

זוגות %20זוגות הומוסקסואלי� ו 15, זוגות הטרוסקסואלי� 27, מתוכ�. נבדקי� 124במחקר השתתפו כל הזוגות ההטרוסקסואלי� היו . ות היו בקשר זוגי וחלקו משק בית משות$ מעל לשנהכל הזוג. לסביותשאלו� חלוקת תפקידי� שמטרתו לבדוק : הנבדקי� נתבקשו לענות על סדרת שאלוני� הכוללת. נשואי�

השאלו� מחולק לחמישה תחומי� על פי עולמות . בחלוקת התפקידי� בי� בני הזוג תאת מידת השוויוניותפקוד חברתי ותכנו� תרבות , נושאי� כלכליי�, אחזקת הבית, קריירה: � הקשורי� בחיי זוגיותתוכ

שאלו� הערכת בני , שאלו� עמדות לגבי תפקידי מגדר. הפנאי וחלוקת תפקידי� בחינו� ובגידול ילדי� .חקר הנוכחישחובר לצור� המ �הזוג את מידת ההוגנות ביחסי� ביניה� ובנוס$ שאלו� פרטי� דמוגראפיי

יהיו , בהשוואה לזוגות הטרוסקסואלי�, כי זוגות הומוסקסואלי� וזוגות לסביי� ההשערת המחקר הייתשחלוקת התפקידי� ותחושת ההוגנות בקרב , כמו כ� שוער. ליברליי� יותר בתפיסה של עמדות כלפי מגדר

.יותר מאשר בקרב זוגות הטרוסקסואלי� תזוגות חד מיניי� תהיה שוויוני

מגדריי� החזיקו בעמדות ליברליות יותר לגבי תפקידי מגדר %זוגות חד, כמשוער, ממצאי המחקר הראו כיבחינת ההבדלי� בי� בני הזוג העלתה כי בעוד שבקרב , יחד ע� זאת. בהשוואה לזוגות הטרוסקסואלי�

קרב זוגות הרי שבקרב זוגות לסביות וב, זוגות הומוסקסואלי� לא נמצאו הבדלי� בי� בני הזוגנמצא כי על א$ העובדה שנשי� , בנוס$. נתגלה פער בתשובות של אחד מבני הזוג, הטרוסקסואלי�

�חלוקת התפקידי� בינ� ובי� בני זוג� לא , הטרוסקסואליות החזיקו בעמדות ליברליות יותר מבני זוגזוגות לסביות לא היה בקרב , בחינת תחושת ההוגנות ביחסי� בקרב הזוגות העלתה כי. שוויונית ההיית

בקרב זוגות הטרוסקסואלי� , לעומת זאת. גבוהה התחושת ההוגנות היית. פער בתשובות של בנות הזוגנשי� הטרוסקסואליות ואחד מבני הזוג . והומוסקסואלי� נמצא פער בתחושת ההוגנות בי� בני הזוג

בני הזוג הערי� את חיי הזוגיות אחד מ, במילי� אחרות. ההומוסקסואלי דיווחו על תחושת הוגנות פחותה .באופ� הוג� פחות מאשר ב� זוגו

�, יחד ע� זאת. בישראל לא קיימת כיו� חקיקה שתכליתה מת� הכרה לנישואי� בי� בני זוג מאותו המיסוציאליי� וא$ בהקשר של הסדרת %מדינת ישראל מכירה בזוגיות חד מינית בנוגע להיבטי� כלכליי�

המעונייני� לקבל הכרה ערכית , ל עשוי לשמש בסיס לידע מעשי של זוגות"המחקר הנ. שהייה כחוקוהמעונייני� להשוות את זכויותיה� של התאי� , וחוקתית בכל צורות התאי� המשפחתיי� בישראל

.המשפחתיי� השוני�

28 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

":ואז הייתי צריכה ללכת לרבנות" יות במשפחות ישראליות בקוהביטציהמיפוי זהויות מגדריות ודת

הזה רבקה

איל�% המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה אוניברסיטת ברhaze@netvision.net.il

קצרת הטווח המהווה שלב מקדי� לנישואי� : מוכרת כשתי תופעות מובחנות) הקוהביטציה(הזוגרות

התופעות נדונות בספרות כביטויי� להיחלשות� של שתי . וארוכת הטווח המהווה תחלי$ לנישואי�, ההנחה שאיפשרה תפיסה זו של הזוגרות היא שג� כאשר הזוגרות היא ארוכת טווח. הנישואי� כמוסד

רק לאחרונה הופרכה הטענה כי הזוגרות ארוכת הטווח היא הסדר התקשרות . מעמדה הוא כשל קשר זמניקבוצה של חוקרי� אנגלי� מצאה כי דווקא הזמניות . זוגיי�זוגית המאופיי� בפחות יציבות של קשרי�

מטפלת הספרות לא מעט , במקביל להתדיינות זו. מעודדת זוגרי� לחזק במודע את יציבות הקשרי� שלה�בהשוואות בינלאומיות נמצא כי הזוגרות ארוכת . בהיותה של הזוגרות ארוכת הטווח ביטוי לחילוניות

טר� נבח� הקשר בי� זהויות מגדריות , בה בעת. ות חילוניות רווחות יותרהטווח שכיחה יותר כאשר עמד . לזהויות חילוניות כפי שזה מתקיי� בזוגרות ארוכת טווח

זוגרות ישראלית מאפשרת , דתית של נישואי�%בהיותה של ישראל מקרה ייחודי של הסדרה מדינתיתת� להבדיל בי� שלוש זהויות חילוניות ני. הזדמנות לברר את מהות הזהויות החילוניות הנקשרות בה

התנגדות בינונית המתמקדת רק ; התנגדות חזקה לעוצמה הפוליטית של הממסד הדתי: בהקשר הישראליהתנגדות פסיבית המתמצית בקבלה של אי הענות להסדרה , ולבסו$; בהסדרה הדתית של יחסי אישות

ח מיו� זה של זוגרי� בי� שלושה מיקומי� נוכ. הדתית המופעלת על היבטי� פרטיי� של חיי היומיו�מאפשרת זוגרות ישראלית את בחינת הקשר בי� זהויות מגדריות וזהויות , אפשריי� של זהות חילונית

הא� זוגות המתרחקי� : מחקרנו התמקד בבחינת קשר זה תו� ברורה של סוגיה אחת מרכזית. חילוניותה� ג� זוגות המתרחקי� מציוויי� נורמטיביי� ביחס מציוויי� נורמטיביי� להכרזה פומבית על יחסיה�

המאמר הנוכחי בוח� סוגיה זו המחברת בי� שני מוקדי התדיינות מרכזיי� ? לניהול שגרת היומיו� שלה�זוגות 20בהתבסס על מחקר איכותני בו נערכו ראיונות מובני� למחצה ע� , בשדה המחקר של הזוגרות

המחקר נער� על מנת למפות את עולמ� הסובייקטיבי של . בישראלהחיי� בקוהביטציה ארוכת טווח אלו המכווני� לציר המגדר : מבחינת תהליכי ההתמקמות הזהותית שלה�) קוהביטנטי�(זוגרי�

והאידאולוגיות המגדריות ואלו המכווני� לציר הדתיות וההדגשי� הפוליטיי� הנקשרי� לממסד הדתי גרות ארוכת הטווח בישראל צומחת בעיקר מתו� רתיעה מהממסד ממצאי המחקר מעלי� כי הזו. בישראל

�באופ� יותר מפורט נית� להסיק מממצאי . הדתי ומהסירוב להיענות לתביעותיו בנושא הנישואי� והגירושיהזוגות רק בקרב חמישה מ�. דתית חזקה%מתאפייני� בזהות אנטי קוהביטנטי� ישראלי� מחקר כי

השתתפות בפעילות של עולה במחקר כ דתית חזקה%זהות אנטי. יביתדתית פאס%נמצאה תפיסה אנטיביחס . לכל התערבות של הממסד הדתי בחייה� האישיי� התנגדותקבוצות שונות כנגד הממסד הדתי לצד

מתרחקי� מתפיסות , ובמיוחד הצעירי� מביניה�הזוגרי� לזהויות מגדריות ניכר כי ג� א� מרבית זוגרי� , דרית ומבטאי� גמישות מגדרית בניהול שגרות היומיו� שלה�נוקשות של חלוקת תפקידי� מג

. מקיימי� את כל מיקומי הזהות המגדרית הקיימי� כולל מיקומי� שמרניי�

ניתוח הראיונות הצביע על התהלי� החברתי שבו מעוצב הקשר בי� זהויות חילוניות לזהויות מגדריות הזהות החילונית המנתבת זוגות . א הזהות הזוגריתהחוליה המרכזית הי: כעובר דר� מספר חוליות

, לזוגרות ארוכת טווח מעמתת אות� ע� סביבה חברתית מולה עליה� לקיי� את זוגיות� כראויההזהות הזוגרית לפיכ� מפתחת אצל בני הזוג רמות תקשורת גבוהות המאפשרות לה� . כאיכותית וכיציבה

עמדות מנוגדות ועיבוד אי , יטוי גלוי של רגשות שליליי�להדגיש את ייחודיות� מול הסביבה באמצעות ב. ממצא זה מתיישב ג� ע� ממצאי המחקר האנגלי שהוזכר למעלה. ההסכמות בדר� של משא ומת� משת$

המשא ומת� המוגבר הוא החוליה המקשרת את התהלי� להסדרת שגרות היומיו� וזאת באופ� התלוי בקרב זוגות אשר זהות� המגדרית מאורגנת סביב . לקשר הזוגרי בזהויות המגדריות אית� הגיעו בני הזוג

בקרב זוגות אשר . המשא ומת� האינטנסיבי מזי� שגרת יומיו� מעברית, גבריות ונשיות מודגשות ומנוגדותכפי שנוטה לקרות בקרב צעירי� רבי� , )חדשות(זהות� המגדרית מאורגנת סביב גבריות ונשיות גמישות

ממצאי� אלו מתיישבי� ע� . המשא ומת� האינטנסיבי מזי� שגרת יומיו� שוויונית, בתקופה העכשוויתיחד ע� . הספרות ומאירי� את השלכותיו של השיתו$ הרגשי המועצ� על ההיבט המעשי של חיי היומיו�

מ� . עדיי� לא התבהר לגמרי, זאת התהלי� שבו הזהות החילונית החזקה מזינה את השיתו$ הרגשי . אפשרות כי הזהות החילונית תורמת מרכיב מרכזי להוויה היומיומית המשותפת הראיונות עולה

29 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

במהפכה מגדרית) הודו" (בני ישראל"סופרת מקרב : אסתר דוד ויילשלוה

האוניברסיטה העברית בירושלי� a@mscc.huji.ac.ilmsshalv

בני "זמננו מקהילת %סופרת בת, ההרצאה תחשו$ נושאי� מרכזיי� המודגשי� בספריה של אסתר דוד

מייסד ג� החיות , )1912%1989(היא בתו של ראוב� דוד ) 1945%(אסתר דוד . הודו, באחמדבאד" ישראל, 1977בשנת . 1975בשנת מנשיא הודו " שרי% פדמה"ש "אשר קיבל את פרס ע, המפורס� של אחמדבאד

ספרה "פרסמה את , 2004בשנת . אשר זכה לתשבחות רבות, "העיר המבוצרת"כתבה אסתר דוד את הספר ג� החיות "הוציאה לאור ספר ילדי� שכותרתו , לפני שנתיי�". ספרה של רחל"את 2006ובשנת " של אסתר ". שלו� הודו"והשלימה לאחרונה ספר נוס$ בש� " של אבי

תימה מרכזית . משפחה וקהילה, של אסתר דוד נסובי� סביב מתחי� משמעותיי� בנושאי מגדרספריה בני "אשר קהילת , היא נישואי תערובת ע� חברי קבוצות אחרות בחברה הפוליתאיסטית, למשל, אחת

בספריה של אסתר דוד מתועדי� איסורי� . מפאת היותה מונותאיסטית, אינה שייכת אליה" ישראללמול תפאורה רחבה של אמונות מתנגשות בי� מסורת למודרנה ומאבקי� פוליטיי� סוערי� קהילתיי�

.המתרחשי� בעיר אחמדבאד

העיר "בניתוח הספר . מנתח ג� את ספריה של אסתר דוד, חוקר ספרות הודית, וונקאטשווארלוה ותגובותיה הוא מתאר את יכולתה הרהוטה של המחברת להציג את הפסיכולוגיה הנשית של, "המבוצרת

במסגרת הזמ� אשר מילדותה ועד שהגיעה , המודעות לאירועי� המתרחשי� סביבה ובייחוד במשפחתהה� בכפרי� הנמצאי� לאור� החו$ . העיסוק בענייני� משפחתיי� ה� מהות ספריה של אסתר דוד. לפרקה

. פחתית פטריליניאריתחיו במסגרת מש" בני ישראל"קהילת , וה� בערי�, הקונקאני אשר דרומית למומבייצורת הנישואי� המועדפת היתה נישואי� בי� . פטרילוקאליי�, באופ� אידיאלי, מגורי� לאחר נישואי� היו

דוד מתארת בספריה את המנהגי� , מחד. במטרה להבטיח כי יוקרת ורווחת המשפחה תישמר, דודי�%בני .ורדת אפילו בכתיבתההיא מ, מאיד�; )joint family(והנורמות של משפחתה המשותפת

אשר נישאה בחייה האמיתיי� , המחברת. נישואי תערובת הוא נושא מרכזי בספרותה של אסתר דודהשאלה . חשה תמיד דמות שולית בקהילתה, והתגרשה מכול�" בני ישראל"זוג שאינ� מקרב %למספר בני

. בעוד התחושה היא של חוסר שייכות, הנשאלת היא כיצד להפו� לאחת מהקבוצה

אשר , "בני ישראל"האיסור על נישואי תערובת הוא סיבה אחת להימצאות מספר גדול של רווקות בקהילת �המחברת נשבעת שלא תינשא מכיוו� שאינה מעוניינת " העיר המבוצרת"בספר . זוג מתאי�% לא מצאו ב

קריטריוני� של פי ה%על" נשיות"אשר אינ� נחשבות , הרווקות. להתייסר כמו נשי� אשר הכירה מקהילתהסובלות מדילמה ערכית בהיות� יהודיות אשר אינ� ממלאות את , כיוו� שלא ילדו" בני ישראל"קהילת

. תפקיד� הנשי

הניתוח הספרותי שיינת� בהרצאה ישפו� אור לא רק על הסופרת עצמה אלא א$ על דפוסי� קהילתיי� דפוסי� אלה ממשיכי� . מהודו" שראלבני י"וגישות שונות למקומ� של הנשי� והמשפחה בקרב קהילת

.בחלק� בקרב יוצאי הודו בישראל

30 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

מעמד תעסוקתי בקרב נשי� ערביות והשוואה לבני זוג!

מיכל סבח האוניברסיטה העבריתו איל�% אוניברסיטת בר

mich.sabah@mail.huji.ac.il

כחית הנה לבחו� כיצד מושפע מעמד� התעסוקתי של בני זוג בחברות הנמצאות בעצומו מטרת העבודה הנוהראשו� לפיו : שאלה זו נבחנה לאור� של שני טיעוני� תאורטי�. של תהלי� כניסת נשי� לכח העבודה

והשני לפיו בחברות , עליה בשעורי השתתפות� של נשי� בכח העבודה מלווה בירידה במעמד� התעסוקתית בה� שעור השתתפות� של נשי� בכח העבודה גבוה נמצאה סימטריה בי� מעמד� התעסוקתי של מערביו

.האישה וב� זוגה

ניעות . שוויו� בחברה המודרנית%הריבודי ומדד לאי%המעמד התעסוקתי משמש כלי לתאור המבנה החברתית משלחי היד בי� קבוצות וחסמי� המונחי� לפתח� של אוכלוסיות שונות בחברה מתוארי� באמצעו

ע� כניסת� של נשי� לשוק העבודה והעליה באחוז . האופייניי� לה� והמעמד התעסוקתי הנגזר מה�שוויו� %התאפשר לחקור מעמד תעסוקתי בי� בני זוג לצור� לימוד תהליכי אי, מפרנסות% המשפחות הדו

ר ע� העליה בשעור מחקר בנושא מעמד תעסוקתי בקרב בני זוג התאפש, כאמור. חברתי ופערי� מגדריי�נשאלת השאלה כיצד מושפע . השתתפות� של נשי� בכח העבודה ונחקר עד כה בחברות מערביות בלבד

חברות , מעמד� התעסוקתי של בני זוג בחברות הנמצאות בעיצומו של תהלי� כניסת נשי� לכח העבודהימטריה בי� בני זוג הא� הס? בה� עד כה שלט הדג� המסורתי לפיו הגבר עובד והאישה איננה עובדת

שאלה זו הופכת מעניינת על רקע הטיעו� התאורטי לפיו עליה בשיעורי ? מתקיימת בתנאי� אלה . השתתפות� של נשי� בכח העבודה מלווה בירידה במעמד� התעסוקתי

חברה זו מעניינת בגלל מספר . עבודה זו מבקשת לבחו� שאלות אלה בקרב האוכלוסייה הערבית בישראלשיעור ההשתתפות של הנשי� הערביות בכח העבודה הנו נמו� והחל לעלות רק בשני� , ראשית .סיבות

רמת ההשכלה של הנשי� הערביות עלתה באופ� משמעותי בשני� האחרונות ויש לכ� , שנית. האחרונות, הנשי� הערביות הנ� חלק ממיעוט מובח� ומבודל תרבותית, שלישית. השלכות על מעמד� התעסוקתי

על כ� לימוד המעמד התעסוקתי יכול לשמש כלי נוס$ לבחינת שוק העבודה של , ית וגיאוגרפיתפוליטהקודי� התרבותיי� האופייניי� לחברה הערבית בראש� המשפחה , ולבסו$. קבוצות מיעוטי�

וכללי התנהגות מחמירי� משפיעי� על השתתפות� של נשי� ערביות בספרה , המסורתיות, הפטריאכליתכל הגורמי� הללו חוברי� יחד ומשקפי� חברה מסורתית הנמצאת בעצומ� של תהליכי שינויי . הציבורית .חברתיי� וכלכליי� משמעותיי�, דמוגרפיי�

על בסיס מאפייניה הייחודיי� של האישה הערביה בעול� העבודה ועל בסיס הטיעוני� התיאורטיי� :הועלו בעבודה שלוש השערות, שהוצגו

.פות� של נשי� נשואות בכח העבודה בי� השני� הנחקרותחלה עליה בשעור השתת .1

.מפרנסות בחברה הערבית בי� השני� הנחקרות%חלה עליה בשעור המשפחות הדו .2

3. � אול� הבדלי� אלה הצטמצמו , מעמד� התעסוקתי של הנשי� הערביות גבוה משל בני זוג .ע� השני�

ממפקדי האוכלוסי� והדיור של הלשכה המרכזית השערות אלה נבחנו תו� שימוש בקובצי הנתוני� .%1995ו 1983לסטטיסטיקה בשני�

. חלה עליה בשעורי השתתפות� של הנשי� הנשואות בכח העבודה. ממצאי הניתוח תומכי� בהשערות אלה וה� ג� בעלות המדדי� , שעור השתתפות� של נשי� נוצריות גבוה יותר מאשר נשי� מוסלמיות ודרוזיות

למרות , אול�, מפרנסות%חלה עליה באחוז המשפחות הדו. � והתעסוקתיי� הגבוהי� ביותרההשכלתייג� בדפוסי התעסוקה של בני זוג קיימי� . הדג� המסורתי עודנו הנפו( ביותר בחברה הערבית, שנחלש

אחוז המשפחות בה� שני בני הזוג עובדי� גבוה יותר בקרב נוצרי� מאשר בקרב . הבדלי� על פי דתמראי� ממצאי המחקר כי חלו שינויי� במעמד התעסוקתי של בני זוג ערבי� , לבסו$. י� ודרוזי�מוסלמ

אול� , אמנ� מעמד� התעסוקתי של נשי� ערביות עדיי� גבוה בממוצע משל בני זוג�. בי� השני� הנחקרותידה הסימטריה במעמד� התעסוקתי של בני זוג ערבי� נובעת מיר. הבדלי� אלה הצטמצמו ע� השני�

צמצו� הפערי� בי� בני זוג נובע למעשה מהרעה במעמד� התעסוקתי , כ�, במעמד� התעסוקתי של הנשי� .של הנשי�

31 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

עבודה ומשפחה בקרב נשי� עצמאיות בישראל

מנור� רונית ויסמל המכללה האקדמית נתניה, בית הספר למדעי ההתנהגות

ail.comronitwm@gm

רונית נדיב מכללת ספיר, החוג לניהול המשאב האנושי

הנה אחת להשתלב בתעסוקה יזמית תבשיעור הנשי� המבקשות לפתוח עסק משלה� והמעוניינו ההעליי

. מההתפתחויות המשמעותיות בעשורי� האחרוני� במסגרת המחקר והמדיניות בנושא תעסוקת עצמאי�, ב"וארה, אנגליה, צרפת: דומה לשיעור� במדינות מערביות נוספות כגו� שיעור הנשי� העצמאיות בישראל

בי� , ע� זאת). 2005, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה(מס� הנשי� המועסקות 6.4%ועומד על . פרט לישראל, חלה עלייה במספר� של השני� העצמאיות בכל המדינות המערביות 1998 %ל 1975השני�

מה� היתרונות הטמוני� במצב ? יות בישראל ומדוע ה� בוחרות בתעסוקה עצמאיתמיה� הנשי� העצמאבאמצעות סקירה ספרותית וניתוח נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מאמר זה בוח� ? תעסוקתי זה

, את מאפייני התעסוקה העצמאית הנשית בישראל בהשוואה לאלו של נשי� שכירות וגברי� עצמאי�, המאמר ד�. גומלי� בי� חיי העבודה וחיי המשפחה בקרב נשי� עצמאיות בישראלומתמקד בהצגת יחסי ה

בנושאי� הקשורי� בתפקיד� הכפול של נשי� בבית ובעבודה וחוסר השוויו� המגדרי בשוק , בי� השאר . העבודה ככוחות המניעי� נשי� לבחור במעמד תעסוקתי זה

פרופסיונאליות ושאינ� , צמאיות רבותנשי� ע, מאפייני הנשי� העצמאיות מעידי� כי בישראלה� נשואות . בוחרות בתעסוקה עצמאית כאסטרטגיה לשילוב בי� עבודה ומשפחה, פרופסיונאליות

ממצאי� , בשיעורי� גבוהי� יותר מנשי� שכירות ובעלות מספר ילדי� מעט גבוה מזה של נשי� שכירותמרבית� מתרכזות במעמד עצמאי� ולא , ס$בנו. אשר עשויי� ללמד על עומס רב יותר בניהול משק הבית

. בו רוב� נוטות לעבוד במשרה חלקית, מעסיקי�

הממצא כי נשי� עצמאיות רבות עובדות במשרה חלקית חשוב במיוחד לאור העובדה שמרבית הגידול עבור .התרחש בעיקר בקרב המועסקות בעבודה חלקית שלא מרצו�, בהיק$ נשי� שכירות העובדות חלקית

נשי� . עבודה עצמאית יכולה להוות תחלי$ להעדר היצע גדול מספיק של עבודות חלקיות איכותיות ,נשי�לעבודה חלקית מרצו� כעצמאיות , יכולות להמיר עבודה חלקית שלא מרצו� ובעלת מאפייני� גרועי�

ת וליהנות במקביל ה� מהאפשרות לאיזו� בי� דרישות העבודה והמשפחה באמצעות שעות עבודה גמישואסטרטגיה זו . וה� מהאפשרות לעבודה איכותית יחסית ע� רמת מיומנות יחסית גבוהה, ואוטונומיה רבה

אשר ייתכ� ומתקשות , של תעסוקה עצמאית במשרה חלקית בולטת במיוחד בקרב נשי� פרופסיונאליות� . להשתלב בעבודה שכירה איכותית במשרה חלקית התואמת את השכלת� ומשלח יד

כפי שעושות , נראה כי נשי� עצמאיות מבנות את עבודת� כ� שתתאי� לתפקידיה� הנשיי�, לסיכו�הנתוני� מלמדי� כי הדר� העיקרית שבה מתמודדות נשי� עצמאיות ע� קודי� תרבותיי� . שכירות רבות

מקובלי� המובילי� ללחצי זמ� ועומס עבודה של שני התפקידי� היא על ידי צמצו� פעילות� בשוק לחמוק מאפליה ותעסוקה סגרגטיבית בשוק , מסגרת תעסוקה זו מאפשרת לחלק מהנשי�, בנוס$ .העבודה

רק חלק מזערי מהנשי� , על א$ היתרונות הטמוני� בתעסוקה עצמאית עבור נשי�. העבודה השכיר� .כ�סיבות אפשריות לובדיו� אנו מציעות , בוחרות לעשות כ

32 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

דרערכי עבודה בקרב דתיי� וחילוניי� לפי מג

משה שרעבי המכללה האקדמית עמק יזרעאל

moshes@yvc.ac.il

דליה מור ראשו� לציו�,המסלול האקדמי המכללה למינהל

dmoore@colman.ac.il

מרכזיות תחומי החיי� השוני� ומטרות (במחקרנו אנו בוחני� את השפעת הדתיות על ערכי העבודה הנחנו שיהיו הבדלי� בערכי עבודה של חילוניי� . אלבקרב גברי� ונשי� יהודי� בישר) עבודה מועדפות

במחקר נעשה שימוש בנתוני� אשר נאספו . ודתיי� וכ� שתהיה כבעבר השפעת מגדרית על ערכי� אלו � 289(גברי� 460יהודי� מתוכ� 909אשר הועבר למדג� של , "משמעות העבודה"באמצעות שאלו

המהווי� מדג� מייצג של כח העבודה ) דתיות %160ניות וחילו 289(נשי� %449ו) דתיי� %171 חילוניי� ו .2006בישראל בשנת

נמצא שבארבעה מתו� חמישה תחומי חיי� יש הבדלי� מובהקי� , בהשוואה כללית בי� חילוניי� ודתיי�כאשר בקרב החילוניי� יש חשיבות רבה יותר לעבודה ולפנאי ובקרב הדתיי� חשיבות רבה יותר למשפחה

ואת נשי� חילוניות ודתיות עולי� ממצאי� זהי� וג� ההשוואה בי� גברי� חילוניי� ודתיי� מהשו. ולדת. מעלה ממצאי� דומי� א� בתחו� המשפחה כבר לא נמצאי� הבדלי� בי� גברי� חילוניי� ודתיי�

מרכזיות העבודה הנמוכה יותר בקרב גברי� ונשי� דתיי� בהשוואה למרכזיות העבודה בקרב גברי� במדינות המערב ויכולה להיות ) קתולי� ופרוטסטנטי�(מנוגדת לממצאי� לגבי נוצרי� , לוניי�ונשי� חי

ג� החשיבות . חברתיי� וכ� בהפנמת פרשנות של ערכי הדת היהודית בישראל �מוסברת בעזרת היבטיהגבוהה יותר של המשפחה בקרב הדתיי� בהשוואה לחילוניי� יכולה להיות מוסברת בעזרת ההיבטי�

.ילשלע

נמצא כי בקרב גברי� חילוניי� יש באופ� מובהק חשיבות רבה יותר , בנוגע למטרות עבודה מועדפותלעבודה מגוונת בהשוואה לדתיי� בעוד שבקרב הדתיי� יש חשיבות רבה יותר לביטחו� תעסוקתי

עבודה בקרב נשי� חילוניות יש באופ� מובהק חשיבות רבה יותר לשכר ולעניי� ב. בהשוואה לחילוניי�. בהשוואה לדתיות בעוד שבקרב הדתיות יש חשיבות רבה יותר לשעות עבודה נוחות בהשוואה לחילוניות

בקרב הגברי� . שכר נמצא במקו� הראשו� –דתיי� וחילוניי� , גברי� ונשי� –נמצא כי בקרב כל הקבוצות בקרב הגברי� החילוניי� הדתיי� מדורג הביטחו� התעסוקתי במקו� השני ואחריו העניי� בעבודה ואילו

בקרב הנשי� הדתיות מדורגת מטרת יחסי� . מדורג העניי� בעבודה במקו� השני ואחריו חופש פעולהבינאישיי� במקו� השני ואחריה שעות עבודה נוחות בעוד שבקרב החילוניות מדורג העניי� בעבודה במקו�

.השני ואחריו יחסי� בינאישיי�

יות העבודה בקרב דתיי� נמוכה יותר בהשוואה לחילוניי� הרי שה� מעניי� לראות כי למרות שמרכזיכול להיות שנטל משפחותיה� . מקני� חשיבות גבוהה מאוד לביטחו� התעסוקתי בהשוואה לחילוניי�

� . מרובות הילדי� תורמת לחשיבות שיש בעיניה� להכנסה קבועה לאור� זמ

לעבודה , תיות והחשיבות הנמוכה יותר לשכרהחשיבות הגבוהה של שעות עבודה נוחות בקרב נשי� ד. משקפת רצו� רב יותר התאי� את העבודה והפנאי לצרכי הבית והמשפחה, ולפנאי בהשוואה לחילוניות

ממצאי� אלה נמצאי� בהתאמה למחקרי� קודמי� המראי� שנשי� דתיות מצפות לשכר נמו� יותר . משכר� הנמו� יותר מאשר עמיתותיה� החילוניות וה� מבטאות שביעות רצו� גבוהה יותר, מנשי� חילוניות

יתכ� שהעובדה שנשי� דתיות שמות דגש משמעותי יותר על תפקיד� המשפחתי המסורתי מאשר חילוניות , מכא�. גורמת לה� להאמי� שה� אינ� זכאיות לשכר שווה לאלו שמדגישי� יותר את תפקיד� המקצועי

וא$ (מצפות לשכר נמו� יותר בכל סוגי המקצועות , שכרשהעובדה שהנשי� הדתיות מעוניינות פחות ביכולה להיות אחד ההסברי� לשביעות רצונ� הגבוהה יותר מהשכר הנמו� יחסית שה� ) מרוויחות פחות

.ולכ� ג� משלמי� שכר נמו� יותר לנשי� אלו, עושה רוש� שמעסיקי� מביני� תופעה זו. מקבלות

33 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

או�משברי� גלובליי� ותפקידה של מדינת הל

אריא! עופר ודורו! גדעו! אביב והמכללה האקדמית עמק יזרעאל%אוניברסיטת תל

gideondoron@yahoo.com ;ofera@yvc.ac.il

ייחודי והיא לטעו� כי באופ� פרדוקסלי הגלובליזציה דווקא מחזקת את המבנה הלאומי ה: מטרת המאמרלהסביר כי הטענה . מתאפשרת כל עוד מדינות הלאו� מפגינות מעורבות בשווקי� הכלכליי� הגלובליי�

נוכח המשבר 2008המסורתית לפיה האחדת שווקי� כלכליי� פוגעת במבנה הלאומי הופרכה באוקטובר מי ובהכרה בחשיבותו הפתרו� טמו� בהמצאתו של רגולטור כלכלי בינלאו –לטענתנו . הפיננסי הגלובלי

. העליונה של המבנה הלאומי הנבדל

, והביאה להתמוטטות� של ענקיות פיננסיות 2008רעידת האדמה הכלכלית שפקדה את העול� בספטמבר ב ואירופה להלאי� חלקי� "חייבה את ארה –לעירעור� של כלכלות לאומיות ולמחנק אשראי חסר תקדי�

New %לראשונה מאז ה. בחברות ביטוח וגופי� כלכליי� רבי עוצמה, בחברות אשראי, ניכרי� בבנקי�

Deal כי הממשלות לא , ב כמו ג� באירופה"בארה, של שנות השלושי� למאה שעברה גברו הקולות שדרשוושל כוחות הביקוש " מנגנו� היד הנעלמה"תפקדנה את עתידו הכלכלי של העול� החופשי בידיה� של

. וההיצע

עושי השוק "יש לתלות בתאוות הבצע הבלתי מרוסנת של , אז הייתה כי את המשבר ההואהטענה שרווחה יכולה –במשקי הבית ובקרנות הפנסיה , נטע� כי הפגיעה הלא סבירה בחוסכי� הקטני�". הכלכליי�

. הייתה להימנע לו רגולטור לאומי היה פועל בשווקי� ומכריח אות� לנקוט באמצעי זהירות מתבקשי�ג� פירשו את החלצות� של הממשלות להצלת השווקי� כהודאה למעשה בכישלונה של התפיסה רבי�

זהו לא וויכוח חדש : האמת צריכה להיאמר. היא גישת כלכלת השוק התחרותי של אד� סמית –הרווחת ע� (כבר מסו$ המאה השמונה עשרה , בצורה כזו או אחרת, והוא התקיי� בחברה המערבית המודרנית

והתחזק בעשורי� %19נמש� במאה ה; ))1776(ידי אד� סמית %על The Wealth of Nationsשל פרסומו ). Welfare States(הראשוני� של המאה העשרי� על רקע התגבשות� של מדינות הרווחה המודרניות

התעוררות נוספת של הוויכוח הזה התחוללה בעשור האחרו� למאה העשרי� על רקע תהלי� האחדה על היבטיה , התופעה. הו� ועובדי�, בניידות מוגברת של סחורות, בי� השאר ג�, מוא( שהתבטאכלכלי

". כפר גלובלי קט�"%גלובליזציה והיא הפכה את העול� ל –כונתה , החיוביי� והשליליי� ג� יחד

לפחות את זו של (עד כה מקובל היה לטעו� כי האחדת השווקי� הכלכליי� מקדמת תועלת כלכלית . ויחד ע� זאת פוגעת ביכולת הלאומית להציע הסדרי� חברתיי� ייחודיי�) ינות המעורבות בסחרהמד

הלקח אותו יש ללמוד הוא כי בדיוק כפי שחסידי כלכלת השוק החופשי הבינו את הצור� ברגולטור . נדרשת עתה הקהילה הבינלאומית להמציא את הרגולטור הכלכלי הבינלאומי, הלאומי

הפכו את המוסדות –והעובדה כי העול� הפ� לכפר גלובלי קט� אחד , לוגית המואצתהקידמה הטכנוכ� הוא לגבי העיסוק , כ� הוא הדבר לגבי הטיפול באתגר הסביבתי . הבינלאומיי� לגורמי� נדרשי�

יחסי רזרבה (כ� הוא לגבי תנועות הו� , )עובדי� זרי� וניצול�(בבעיות של תנועת עובדי� ממדינה למדינה .קניי� רוחני ושאר זכויות אד� ואזרח, וכ� הוא ג� באשר להגנה על זכויות יוצרי�) דרשי�נ

וה� ג� לא יוכלו להחלי$ את תפקיד� של , אסור לה� –כול� או מקצת� , המוסדות הללו: אי� לטעותה ועוצמת� חיונית לא רק להמש� קיומה של החבר, קיומ� של המוסדות המקומיי�. המוסדות הלאומיי�

המוסדות הלאומיי� יהיו . לעצ� יכולת� של הגופי� הבינלאומיי� לפעול, ואולי בעיקר, הלאומית אלא ג�ה� שיעלו את הדרישות וה� ג� שיצטרכו , את הצרכי� החברתיי� המשתני�, ג� בעתיד, אלה שיזהו

מער� יחסי הכרעת המערכת הבינלאומית תשפיע ותשנה את . להתמודד ע� קביעת גבולות המותר והאסור. הגומלי� החברתיי� שבי� מדינות לבי� עצמ� ואת אלה הנוגעי� לכל אחת מ� המדינות בתוכה פנימה

תרגו� ההחלטות הללו לשפת המעשה הלאומית לא תוכל שלא להיעשות אלא באמצעות גורמי� לאומיי� .מתחזקי� והולכי�

ובלית יבוא על חשבו� חוסנ� של לפיה תהלי� של האחדה גל) המוטעה(הפרדוקס טמו� איפה באמונה באו משברי הזמ� האחרו� והעידו כאל$ . או אפילו היעלמות� –הגורמי� הלאומיי� ויחייב את החלשות�

� . עדי� כי לאלה אי� על מה לסמו

34 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

� " מורכבות במעלה שנייה" י�מורכבחברתיי� אתגרי� והתמודדויות בהערכת מיזמי�

ריטה סבר

האוניברסיטה העברית rita.sever@huji.ac.il; ritasever9@gmail.com

מיזמי� מורכבי�

המתבטאי� , עוברת בשני העשורי� האחרוני� שינויי� מהירי�) הסיוע למדינות מתפתחות(הפיתוח " תעשיית"שבה , "גלוקליזציה". ממדיות%רבלהתמודד ע� בעיות חברתיות גה במורכבות של מיזמי� שנועדו מדר%בעליית

יישו� שבה� ה לאומיי�% מיזמי� על; רשתות אזוריות ומקומיותכמו ג� בלאומיות % רשתות עלמתקבלות בהחלטות התערבות %משאבי� למגזרימקצה , כל מדינה קובעת תכניות אופרטיביותכאשר ,גופי� מקומיי�ו מדינות י "ענעשה

אבל מטרות ויעדי� כלליי� נקבעי� מלמעלה כמו ג� הקצאת המשאבי� % שייעשו שוני� ובוחרת את הפעילויות , גופי�של � יוזמות ממשלתיות שפעולת� חוצה את גבולותיההולכות ומתרבות , ובתו� מדינות. למדינות השונות .י�ספציפי ארגוני� ומוסדות

או לפחות של , במונחי� המעוררי� אסוציאציות של כאוס אות�מתארות מיזמי� מורכבי�של שונות ההגדרות השהמבדיל ביניה� רב על , מיזמי� שמורכבי� ממספר רב של תכניות שונות , "על%תכניות" :אנרכיה מאורגנת

של מטרותיה� מוגדרות ברמה גבוהה של הפשטה ואמורות להיות מושגות הודות לאפקט המצטבר, המשות$המכווני� לקהלי יעד , מכילות מרכיבי התערבות מגווני� וחסרי אחידותהתכניות ; התכניות שמרכיבות אות�

מבוססי� על השקפות עול� שונות ומשקפי� לא פע� אינטרסי� שוני� של בעלי , בעלי מטרות לא אחידות, שוני�ומתח ; קצב שינוי מהיר וקשרי גומלי� מורכבי�, גבולות פנימיי� וחיצוניי� עמומי� מערכות בעלות; עניי� שוני�

.מתמיד בי� הצור� בהשגת מטרות משותפות לבי� הצור� בגמישות המאפשרת הסתגלות למצבי� משתני�

: בכל כל אלה עולות בספרות שתי הבחנות בסיסיות הירארכיה רמת שהמורכבות שלה� מתקיימת בתו� , הוליסטיות/בתכניות אינטגרטיביות(בי� שונות אופקית .1

לאומיי� % כמו בפרוייקטי� על, הירארכיות מרובי הקיימת בפרוייקטי� גלובאליי�(לבי� שונות אנכית ) מסויימת .)"מטרות ולא אמצעי�"שבה� ברמה הגלובאלית קובעי� של האיחוד האירופי

נשמר " מורכבות"המונח . complexityלבי� מאפייני� של מורכבות , complicationבי� מאפייני� של סביכות .2ברמה גבוהה ומכא� recursive causalityובסיבתיות חוזרנית emergence" התחוללות"ב עבור תכניות המאופיינות

.מרכיבי� של )אנכי או אופקי(לתכניות שיש בה� ריבוי מתייחס" סבוכות"המונח . ודאות%דינאמיות ואי, של נזילות

הערכת מיזמי� סבוכי� ומורכבי�

המקצועית מדגישה שוב ושוב שההערכה מתקשה מאד להתמודד ע� האתגרי� הגדולי� שמיזמי� הספרותכמה סוגיות . מורכבי� מציבי� בפניה וזקוקה לפיתוח מודלי� וגישות חדשי� ומספקי� יותר מהמתכונות הקיימות

דיאלוג בי� המעריכי� חשיבות� של התקשורת וה % 2 .תושל תכניחשיבות הקונטכסטי� % 1: חוזרות ועולות בה �המעבר מהערכות פוזיטיבסטיות 3%; הוודאות והעמימות בתכנית גדולה יותר% אישגוברת ככל שרמת , ובעלי העני

כמו , לינאריי� והערכות איכותניות המבוססות על גישות קונסטרוקטיביסטיות %ומודלי� לינאריי� למודלי� לאדיסציפלינות %י שימוש בהערכה חוצת"יסיונות להערי� יוזמות מורכבות עהנ % 4, הערכה%ג� שימוש בפיילוטי� מלווי

% 5, לאומית% או העל/רמה שבה� הערכה נעשית ה� ברמה המקומית וה� ברמה הלאומית ו%או בהערכות כפולותולהשוות מיזמי� דומי� המתרחשי� , להערי� ולגלות קונפיגורציות, ביניי�%הצור� להתבסס על תאוריות

.י� שוני�בקונטכסט

לא . "התחוללות"הוא ה ביותר שהתערבויות מורכבות מציבות בפני הבאי� להעריכ� י�המאתגרני� המאפייאחד אלא שתוצאות ספציפיות כמו ג� האמצעי� , מתגלי� ככל שגוברת ההבנה שלנו אות�/שדפוסי� מסוימי� מגיחי�

�שבה� אלמנטי� שוני� מקיימי� , ערכות פתוחותממדובר ב .מתהווי� תו� כדי יישומה של התכניתנוצרי� ו, להשגתהיחסי� בי� סיבות ; משוב שונות% התארגנות עצמית ויצירת לולאות, יחסי גומלי� דינאמיי� לצור� החלפת מידע

י התייחסות לחלקי� "ולמערכת כולה יש מאפייני� מתהווי� שאי אפשר להבינ� ע, אריי�ילינבלתי ותוצאות ה� מה , מתחילה והיכ� היא מסתיימת התכניתברר שבלתי אפשרי להגדיר בבירור היכ� מתלפעמי� . המרכיבי� אותה

בגלל ו, המערכת כל הזמ� מתאימה עצמה לתנאי� שמסביבה. מהווה את הקונטכסט ומה מהווה את התכניתבכל המערכת "מהדהדת"כל פעילות במערכת , הפנימי ושפע המשוב המתקיימות בתוכההאינטראקציות העשירות

. עשויות להיות לה השפעות שקשה מאד לחזות אות�ו

בהרצאה יידונו כמה מהאתגרי� המרכזיי� של הערכת מיזמי� מורכבי� וכ� כמה מהנסיונות המענייני� להתמודד והערכה מורכבת בעלת מאפייני� של מערכת ; משפטי מיפוי מתפתחי� ; )RE(ההערכה הריאליסטית : כמו, אית�

. loosely coupled systemי� בעלת חיבורי� רופפ

מוסכ� על . מיזמי� מורכבי�קס� לבעייתיות של הערכת % פתרו�נראה שעדיי� ארוכה הדר� למציאת , בכל מקרהאפשר שעל כל אלה עומד . באתגרי� מיוחדי� כבר היו� שהערכה כזאת כרוכה קהילת המעריכי� למיניה�

י הערכה מורכבת "ע, של רמת המורכבות" העלאה בריבוע"י "אתגר ההתמודדות ע� העומס שייגר� עלהתווס$ ג� .מיזמי� מורכבי� של

35 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

תרגו� ומיסוד המאבק נגד הלבנת הו! בישראל: גלובליזציה של החוק

אולג קומליק המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה

� גוריו� בנגב%אוניברסיטת ב.ilkomlik@bgu.ac

עבודה זו , באמצעות הניתוח של חוק איסור הלבנת הו� הישראלי והמעקב אחר תהלי� עיצובו וחקיקתו

המחקר . כיצד הגלובלי מתמסד בלוקאלי: חוקרת סוגיה המצויה במוקד המחלוקת התיאורטית העכשוויתת נגד הלבנת מתחקה אחר המנגנוני� והשחקני� המעורבי� בתהלי� בו הנורמות והפרקטיקות הגלובליו

לאחר תשע שנות הכנה גדושות , 2002הו� קיבלו ביטוי בחוק איסור הלבנת הו� שנכנס לתוקפו בפברואר . אירועי� ותהפוכות

, המתבססי� על ניתוח מקרה הסברי של אלפי מסמכי� וראיונות ע� דמויות מפתח, ממצאי המחקרהולידו יחדיו את היצירה , מאיד� גיסאחושפי� כי לחצי� גלובאליי� מחד גיסא ועימותי� לוקאליי�

: היורידית הזאת שמיסדה עקרונות גלובאליי� בשדה הישראלי בהתא� להקשר המוסדי הלוקאלי .הפוליטי והכלכלי, המשפטי

, בהנעתה %מילאו תפקיד מכריע בכל שלבי החקיקה, שחקני השדה הגלובלי בראשות הממשל האמריקאי: וש נרחב כלפי ישראל בכל ארסנל הלחצי� שעמד לרשות�תו� שימ % בהאצתה ובמיוחד בהשלמתה

, �"האו, הממשל האמריקאי % כל נציגי המוסדות הגלובליי�, כמו כ� .דיפלומטיי� ותקשורתיי�, כלכליי�FATF % אלא ה� א$ השתתפו בפועל בגיבוש תכניו , לא הסתפקו רק בהמרצתה של ישראל לקד� את החוק

.והיו חלק אינהרנטי בחקיקתו

תהלי� החקיקה של החוק התאפיי� א$ במאבקי� בי� , ביל להתמודדות ע� הלחצי� הגלובליי�במקבראשות איגוד % לבי� קבוצות האינטרסי�, בראשות משרד המשפטי� %השחקני� המדינתיי� המקומיי�

.וא$ במאבקי� בי� השחקני� השוני� בתו� המנגנו� המדינתי ;הבנקי�

�אלא היא , שראלית לא ניצבה כצד פסיבי מול הממשל הגלובאליהמחקר מראה כי המדינה הי, לפי כנותרה סוכ� פעיל ומרכזי האחראי ה� לאופ� בו הנורמות הזרות התמסדו בשדה המקומי וה� לקצב

�אפילו חיזק את עוצמת %המהווה שינוי מוסדי מהפכני %מיסוד הנורמות הללו, יתרה מזאת. התהלי, כמו כ�. ממשלתיות חדשות ונכנסה לתחומי� מה� נעדרה עד כה מאחר והיא הקימה סוכנויות, המדינה

מחקר זה מחזק את ההשקפה התיאורטית המצדדת בהיווצרות של גיוו� כפועל יוצא מהתמסדות של הדיאלקטית הזו התפקיד מכריע באינטראקצי) translation(כאשר למנגנו� התרגו� , הגלובלי בלוקאלי

.ורכבתשתוצריה משקפי� היברידיזציה מ

לגבולות מדינת , בדר� כלל, אשר עד כה הגבילה עצמה, תו� הבאת הגלובליזציה לסוציולוגיה של החוקחידושו של מחקר זה הוא , ועל ידי העשרת התחו� הדל של חקר הגלובליזציה של חוק ומשפט, הלאו�

סתמ� על בפיתוח מסגרת תיאורטית קוהרנטית חדשה להסבר אופ� התמסדות הגלובאלי בלוקאלי בהאת , את הקונטקסט המוסדי הלוקאלי, מסגרת זו מדגישה את מאפייני מושא התרגו�. מנגנו� התרגו�

ואת הפוליטיקה של , של יזמי� המעורבי� תאת מיקומ� המוסדי והאידיאולוגיו, נסיבות התרגו� ועיתויושלושה שלבי� רקורסיבי ומכיל, כי תהלי� התרגו� הינו דינאמי, המחקר טוע�, כמו כ�. התרגו�

על מנת לתאר את התהלי� בו הגלובאלי מתמסד , בנוס$. עיצוב ויישו�, )או למידה(קליטה : היררכיי� .Transglocation %המחקר מציע מושג חדש, בלוקאלי באמצעות מנגנו� התרגו�

36 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

פרדוקס של השכלה ושוליות � בירושלי� יותצועננשי� ב! דוד � נגה בובר

ירושלי� ,האוניברסיטה העבריתbendavid@mail.huji.ac.il-Noga.buber

מתגוררת קהילת , בשולי החברה הפלשתינאית והחברה הישראלית, בפאתי העיר העתיקה בירושלי�

" שוליות"ימוש במושג הש. שוליות זו של צועני ירושלי� מציבה שאלה מרכזית ביחס לזהות�. צועני� �. בי� המרכז לפריפריה וכמצב סיפי, "חו("ל" הפני�"משוי� לתפיסה לפיה מדובר בשטח הפקר החוצ( בי

מחקר זה מבקש . השונה והמאיי�, את הזר, החברתי" אחר"השוליות החברתית מאכלסת בתוכה את הת החברה הפלשתינאית ובי� בתחתי �הבי� חיימוצא� והמתח , לבחו� את אורח חייה� של צועני� אלו . נסיונותיה� להשתלב בחברה הישראלית

ישראלית ת זהותותעוד ברשות�אזרחות ירדנית וה� בעלי . הצועני� הירושלמי� אינ� אזרחי ישראלרוב מקבלי� קצבאות ו, להצביע בבחירות לעירייה רשאי� הצועני�. לה� מעמד של תושבי קבע ותהמעניק

בעוד בעבר עסקו . ינ� יכולי� להשתת$ בבחירות לכנסת ולראשות הממשלהא ול�א, מהביטוח הלאומיכאשר רוב� המכריע של , העיסוק הנפו( כיו� הוא עבודות ניקיו� בעירייה או רוכלות, הצועני� בבידור

. הצועני� מאופיי� בעוני ודלות כלכליי� ניכרי� ביותר

הקבוצה בה אבקש לדו� היא האליטה . ניותבהרצאה זו אבקש להתמקד בשוליות� וזהות� של הנשי� הצועמדובר על כעשר , מתו� קהילה המונה כאלפיי� איש. הנשית המשכילה בקרב הקהילה הצוענית בירושלי�

אשר רוב� , חינו� ועוד, למשל בסיעוד, אשר סיימו תיכו� ובעלות תארי�, 20%40בטווח גילאי� שבי� , נשי� ). ס"מנתוני הלמ(בגיל צעיר יותר באוכלוסייה המוסלמית לעומת יתר הנשי� הנשואות, אינ� נשואות

בהרצאה אשרטט את התהליכי� הפנימיי� והחיצוניי� העוברי� על נשי� צועניות משכילות והמדגישי� תהליכי� . ומתו� כ� את הבניית זהות� בתו� הקהילה ומול קהילות אחרות בישראל, את שוליות� הכפולה

י שכלל ראיונות ותצפיות בתקופה של שנה בקרב קהילת הצועני� אלו עלו במהל� מחקר אתנוגרפ . בירושלי�

אצביע על שני תהליכי� הפועלי� במקביל ביציאת� , בדיו� במושגי השוליות של קבוצת הנשי� הצועניותלצאת מתו� המעגל הסטיגמאטי , התהלי� הראשו� הוא שאיפת� של נשי� אלו להתבדל. למרחב הציבוריולהיטמע בשאר , אשר לדבריה� מביא להגדרת� כנשי� טיפשות ומלוכלכות, הצוענית של האוכלוסייה

שבמסגרתו רכישת השכלה ושיפור , התהלי� השני הוא הפרדוקס הטראגי. האוכלוסייה הערבית המשכילהשבה נשי� , ולכ� בשוליי� של החברה הצוענית והפלשתינאית –ללא ילדי� , מעמד� מותיר אות� רווקות

. עיקר בסטטוס המשפחתי שלה�נמדדות ב

כי רכישת השכלה והניסיו� לשפר מעמד חברתי , בהמש� למחקרי� על נשי� והשכלה, בהרצאה אראה�נשי� צועניות , במוב� זה. ולהגביר דווקא את השוליות והמצוקה של הנשי�, יכולי� ג� לפעול באופ� הפו

תמש במשאב של השכלה על מנת לצאת הפועלות בתו� הקשר של שוליות כפולה מתקשות עד מאוד להשה� בהקשר , המלכוד בו מצויות נשי� אלו מביא להמש� שוליות�, יתרה מכ�. ממעגל הזהות בו ה� לכודות

. של החברה הפלשתינאית וה� בהקשר של החברה הישראלית

37 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

יפו�א"המרחב העירוני מנקודת המבט של הומואי� ולסביות בת

ח! משגב חיפה, הטכניו�, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערי�, ואזורי� המסלול לתכנו� ערי�

Chenm24@hotmail.com

mchen@tx.technion.ac.il

� של המאה העשרי� ובמיוחד לסבית בישראל עברה שינויי� גדולי� החל משנות השמוני% הקהילה ההומוגיבושה .שני� בה� חלה פריצה מאורגנת וגדולה של הקהילה לציבוריות הישראלית, בשנות התשעי� שלה

יפלינות צלסבית פוליטית הניע תהלי� של ייצור ידע אלטרנטיבי על הומוסקסואליות בדיס% של זהות הומומבטא במובני� הוא .אשר משק$ אותהלסבית ו%ידע אשר עולה מתו� חוויית החיי� ההומו, שונות

, בתהלי� התגבשותו הפוליטית, דהיינו תהלי� בו מיעוט דוחה, "כוח% ידע"מסוימי� את מה שפוקו מכנה את האופ� בו הוגדר על ידי התרבות השלטת וחוש$ את הידע שזו ייצרה אודותיו כאידיאולוגיה המשרתת

".מקומי"את דיכויו ותו� כ� מעודד ייצור יידע

יפו %המרחב העירוני בתל אביב"הבוח� את ,מ�'צרצ'ארזה צ' בהנחיית פרופ, מחקר ערכתיעל רקע זה לבחו� את הדר� בה תופסי� הומואי� הייתהמחקר מטרת ה ."מנקודת מבט� של הומואי� ולסביותיי� כיצד ה� עושי� שימוש במרחב זה על מגוו� האלמנטי� העירונ, ולסביות בעיר את הסביבה העירונית

ל העשויי� לקבל ביטוי בתכנו� רגיש יותר "יה הנילאוכלוס ספציפיי�והא� ישנ� צרכי� , והציבוריי� שבושל הומואי� ולסביות החיי� במרחב " הידע המקומי"למעשה בחנתי במחקר זה את .של המרחב העירונית המתרחשות במרחב ידע אשר נובע מחוויית החיי� בעיר ומהפרקטיקות היומיומיו, העירוני התל אביבי

.זה

, במסגרת המחקר ערכתי ראיונות עומק ע� כחמישי� גברי� ונשי� הומואי� ולסביות המתגוררי� בעירערכתי תצפיות ובחנתי לעומק את הפעילויות והשימושי� באלמנטי� ובשירותי� ציבוריי� הנעשי� על ידי

מפות , ל כל אחד ואחת מ� המרואייני�כמו כ� ניתחתי מפות הכרתיות ש .לסבית בעיר%יה ההומויהאוכלוסבה� התבקשו המרואייני� לצייר את סביבת החיי� שלה� בעיר ואת האלמנטי� בה� ה� עושי� שימוש

העירוני של " הידע המקומי"באמצעות שיטת המחקר מצאתי כי נית� לחשו$ ולהבי� את . במרחב זה . נוניות של ידע זהוהגעתי לתובנות באשר להשלכות המרחביות והתכ אנשי� אלה

והיא מבטאת את דעתו של " החיי� בעיר"לאחת קראתי %מממצאי המחקר עלו שתי קטגוריות עיקריות " לסבית%הזהות ההומו"ואילו הקטגוריה השנייה נקראה . הפרט לגבי היבטי� שוני� של החיי� בעירתיארתי וניתחתי שבעה תחת שתי קטגוריות עיקריות אלו .והיא מתייחסת למצבו האישי של האד�

מבטאת יפו %א"אשר הבנת האופ� בו ה� מובני� בחייה� של הומואי� ולסביות בעיר ת, נושאי� עיקריי�� יפו מנקודת המבט ההומו�המרחב העירוני בתל אביב %בצורה טובה את התמונה של התופעה הנחקרת

יי� ורגשיי� הקשורי� לזהות נושאי� פסיכולוג: שבעת הנושאי� אשר ניתחתי במחקר היו אלו. לסביתהעדפה , צרכי� ייעודיי�, שאלות של מיקו� ובחירה, ההיבט הפיזי של החיי� בעיר, לסבית%ההומו

מאפייני� חיוביי� ושליליי� של החיי� בעיר והיבטי� של ציבוריות ופרטיות , להיבדלות או להשתלבות .בבית ובעיר

המרחב הוא , מחד: יניה� של הומואי� ולסביותממצאי המחקר הראו כיצד נתפס המרחב העירוני בעהמרחב , מאיד�. סביבת החיי� העירונית על כל המשתמע מכ� והוא קשור לפרקטיקות היומיומיות בעיר

זהות הכוללת מכלול של היבטי� , לסבית%העירוני הוא מרחב המאפשר אורח חיי� המתקשר לזהות הומוהחיי� "לידי ביטוי בחיי היומיו� של הפרט ובמה שקראתי אשר באי� , פסיכולוגיי� וחברתיי�, רגשיי�

אחד החיזוקי� להכרה בחשיבות המחקר ובבחירה שלי לראות בהומואי� ולסביות קבוצה ". בעירהיא העובדה כי כל האנשי� שרואיינו הביעו , חברתית אשר יש לחקור את הידע שלה לגבי המרחב העירוני

שוני אשר , על א$ השוני הרב בי� האנשי�. המינית למרחב העירוני בראיונות ובמפות את הקשר בי� זהות�, השכלה ואזור מגורי� בעיר, דת וזיקה לדת, אקונומי%מעמד סוציו, תעסוקה, גיל, נבע מהבדלי מגדר

, כאמור, בי� שני הנושאי� הללו. לסבית%זיהיתי אצל כול� את הקשר בי� החיי� שלה� בעיר לזהות ההומו .ית אלא קשרי� עמוקי� אשר באי� לידי ביטוי בכל אחד מהנרטיבי� אות� ניתחתיאי� הפרדה בינאר

38 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

ספרדי��של מזרחי�" חזרה בתשובה"מחסומי זהות והדרה בתהלי- דורו! שלומי

� המכללה האקדמית אשקלוshlomidoron@013.net

ד כחלק מתהלי� נחקרה רבות בשני� האחרונות בעול� ובישראל בפרט במיוח" החזרה בתשובה"תופעת

מעטי� ה� המחקרי� הבוחני� , אול�. של יחידי� הנכנסי� או היוצאי� מהדת) conversion(המרת דת ספרדי למול זה האשכנזי בתו� העול� החרדי %ממוצא מזרחי" החוזרי�"את השוני בהבניית הזהות של

. בישראל

�מדוע ישנו . בישראל" בתשובה החזרה"בהרצאה זו אבקש לבחו� את ההיבט העדתי והשפעתו על תהלי �מדוע ישנ� חסמי� כה ? אשכנזי�" חוזרי� "ספרדי למול %ממוצא מזרחי" חוזרי�"שוני כה מהותי בי

מה� החסמי� הפורמליי� והבלתי פורמליי� אית� ? רבי� בפני אלו המבקשי� להיכנס לעול� החרדי .ספרדי�%מזרחי�" חוזרי�"צריכי� להתמודד

% מזרחי�" חוזרי� בתשובה"ראיונות עומק ע� 80מחקר איכותני שבמרכזו הרצאה זו מבוססת על . 2008%2005ספרדי� וניתוח מקורות ראשוניי� ומשניי� בעול� החרדי שנעשו בשני�

�ספרדי� קשור %מזרחי�" חוזרי� בתשובה"ל" חרדי� גמורי�"מקורה של ההפרדה והאפליה ביהא� : בחברה היהודית" חוזר בתשובה"גבי מיקומו של חברתית ופוליטית קדומה ל, למחלוקת הלכתית

הא� צדיק שלא חטא גבוה במעלתו –או אולי להפ� ? בעל תשובה שחטא גבוה במעלתו מצדיק שלא חטאההלכה ידועה לכל אול� המחלוקת על רעיו� החטא הופכת לפחד של חרדי� גמורי� . ?מבעל תשובה שחטא

חוזרי� "הדבר בולט במיוחד כלפי , כיו�". וזרי� בתשובהח"מפני כניסת העול� החילוני באמצעות בהתנהגות� ובמסורת הספרדית השונה , במנהגיה�, ספרדי� בגלל השוני בצבע עור�%מזרחי�" בתשובה

. מזו האשכנזית

�שוני זה מקבל ביטוי בשיח הפני� חרדי באמצעות מערכת חשיבה דיכוטומית מורכבת המבחינה ביספרדי� מאתגרי� %מזרחי�" חוזרי� בתשובה. "י תרבויות חברתיות שונותאשכנזי מול ספרדי כשת

אול� בפועל ה� , אשכנזי כשווי זכויות%מיקומי� חברתיי� אלו בגלל רצונ� להשתלב בעול� החרדי . בגלל החסמי�" מובלעת תרבותית"

% מזרחי�" בתשובה חוזרי�"בי� חרדי� מלידה לבי� , ולעיתי� א$ גלויה, רצו� זה יוצר מעי� תחרות סמויהמי הוא העילוי , למשל(התחרות היא על מעמד דתי . על הגמוניה ושליטה במרחב חיי� סגור, ספרדי�על תקציבי� ותרומות ; )מי החרדי האמיתי ומי רק מתחפש כ�, למשל(על מעמד חברתי ; )בישיבה

על אורח ; )ה להיות חרדיזה שנולד כחרדי או זה שמנס, מי יקבל יותר, למשל(לישיבות ולמשפחות חרדיות התחרות , ואולי; )דתית מעברו%מקפיד ומסתגר לעומת מתחזק ושמור על המסורת העדתית, למשל(חיי�

. דתית אחת על השנייה%האמיתית היא עדתית והניסיו� הוא להוכיח את השליטה של מסורת תרבותית

ועדתיי� השלובי� וחלוקי� זה השיח החברתי במדינת ישראל מראה תמונה מורכבת של יחסי� חברתיי� מערכות החסמי� ותהליכי ההדרה . החברה החרדית שמנהלת שיח עדתי פנימי בתוכה, בדומה. בזה

, ספרדי� משמשי� כחלו� הצצה למערכות יחסי� חברתיי�%מזרחי�" חוזרי� בתשובה"שבפניה� עומדי� % החולקי� מרחב שיח משות$ ) �וחרדי" חוזרי�("תרבותיי� ודתיי� סבוכי� בי� שתי קבוצות חברתיות . א� כה שונה וקונפליקטואלי בחברה החרדית בישראל

עושי� מאמצי� כבירי� להיכנס לחברה המדירה " חוזרי� בתשובה"שאלה מעניינת היא מדוע בכל זאת שאלה זו אולי צריכה . ?היש אד� שיודע שאינו רצוי ובכל זאת מתעקש להיכנס בשער? אות� בתוכה

יחידי� המשני� את , ראשית: מבחינה סוציולוגית אציע שני כיווני חשיבה. בחינה פסיכולוגיתלהיבח� משינוי זה אינו פשוט . המשפחתית והקהילתית, זהות� הדתית עוברי� תהלי� שינוי עמוק בזהות� האישית

יש . ד�נקודת ההמרה שונה מאד� לא, מחד גיסא: ולוקח זמ� רב שבמהלכו היחיד נמצא בקונפליקט פנימי; יש שעושי� זאת בגלל שהיו בכינוס ערכי�, המשני� את זהות� בגלל שאלות שלא קבלו עליה� תשובה

יש שמשני� , בת זוגת� עשו זאת לפניה�/יש שעושי� זאת בגלל שב�, יש שמוצאי� משמעות דתית חדשה . את זהות� בגלל מחלה וכדומה

לחברה שלא תקבל אות� כשווי זכויות ובמיוחד א� יודעי� שה� נכנסי�" חוזרי� בתשובה", מאיד� גיסאתהלי� המרת הזהות הפנימי לא נפסק בגלל הידיעה על המחסומי� וקשיי , אול�. ספרדי�%ה� מזרחי�

רבי� א$ מתחזקי� ומקציני� את התנהגות� מתו� מחשבה , ומעבר לכ�. הקליטה לתו� החברה החרדית . שזו תוביל לאישור חברתי מהיר יותר

בעול� החרדי למשל " חוזרי� בתשובה"במחקרי� נוספי� כדאי לבדוק קבוצות ייחודיות של ,שניתבחסידויות אלו אולי יוכל ללמד " חוזרי� בתשובה"היחס האחר אליו זוכי� . ד''בחסידויות ברסלב וחב

. שלא קשור להקצנה דתית ולהדרה חברתית, אותנו דבר מה על דג� חשיבה שונה

39 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

ב"בולות האזרחות בקרב הדור השני של מהגרי� ישראלי� בארהמנגנוני התקשרות וג

ניר כה!� גוריו� אוניברסיטת ב

nircohen@bgu.ac.il

מחקרי� רבי� בחנו . בעשור האחרו� גברה ההתעניינות המחקרית ביחסי מדינות ע� אזרחיה� בתפוצותבאופ� . ממשלתיות במדינות המוצא לחיזוק הקשר ע� קהילות המהגרי� שלה�תכניות שיזמו סוכנויות

של ) בפועל(התמקדה הכתיבה במאמצי� הרשמיי� כלפי מהגרי דור ראשו� מתוק$ היות� אזרחי� , טבעימעט יחסית נכתב עד כה אודות מנגנוני . מדינות המוצא והיות� בעלי זהות לאומית חזקה ומובחנת

פוליטיי� וכלכליי� והשפעותיה� על תהלי� יצירת זהות ואזרחות לאומית בקרב , התקשרות תרבותיי� .הדור השני למהגרי�

ב "ושני בארה 1.5המאמר הנוכחי מתמקד ביחסי מדינת ישראל הרשמית ע� מהגרי� ישראלי� בני דור טענה ה. ב בתהלי� עיצוב זהות� הלאומית"ובוח� את תפקיד� של שבטי תנועת הצופי� הישראלית בארה

י סוכנויות רשמיות של מדינת "המרכזית היא כי פעילות השבטי� היא מנגנו� התקשרות מרכזי המופעל עאת בני הדור הצעיר למדינת המוצא של הוריה� תו� שימוש בפרקטיקות ) ולהחזיר(ישראל במטרה לקרב

טקסי� ואירועי� , �הנערכות בעברית וכוללות טיולי %פעילויות השבטי� . תרבותיות הגמוניות מובחנותמדמיינות את ישראל כמדינת הא� של ילדי המהגרי� ומייצרות %בעלי אוריינטציה ישראלית מודגשת

אי� , יחד ע� זאת. בעבור� מרחב המיועד להגביר את תחושת ההזדהות ע� החברה והמדינה בישראל�מהגרי (הצדדי� המעורבי� לראות בפעילויות אלה מנגנו� כפייה מדינתי כי א� תהלי� של משא ומת� בי

�במהלכו מתבררי� ונקבעי� גבולות האזרחות הלאומית מחו( לטריטוריה ) שני ונציגי מדינה, דור ראשוהמסקנה העולה מ� המאמר היא כי בניגוד להוריה� ולמרות המחויבות העמוקה שחשי� . הלאומית

מאמצי� בפועל גישה של אזרחות מרבית בני הדור השני כלפי מדינת ישראל ואוכלוסייתה הרי שמרבית�דיאספורית גמישה המאפשרת לה� להגדיר מחדש את גבולות ההשתתפות שלה� ולקיי� רק חלק נבחר

המאמר בוח� גמישות זו תו� הדגמת עמדות מהגרי� בנוגע לשני . מחובותיה� כאזרחי� ישראלי� .ל"והגיוס לצהקרי מגורי� בישראל , הרכיבי� המרכזיי� בהגדרתה של אזרחות ישראלית

ראיונות ע� מהגרי דור ראשו� ותצפיות משתתפות במהל� פעילויות של , המאמר מבוסס על מחקר ארכיוניהמאמר פותח בסקירה תיאורטית של אזרחות לאומית בעיד� . שני שבטי צופי� במדינת קליפורניה

הלי� מת� הלגיטימציה לאחר מכ� מנותח ת. הגלובליזציה ויצירת מנגנוני התקשרות ע� קהילות מהגרי�הטיעו� הוא כי ההפרדה . הציבורית בישראל למהגרי דור שני והבניית� כאזרחי� ישראלי� בכוח

הכרחית כדי להצדיק יצירת מנגנוני� ייעודיי� עבור הההיסטורית בי� מהגרי דור ראשו� ושני הייתי� ממנגנו� המיועד מתוארי� השינויי� שחלו בתפיסת המדינה את שבטי הצופ, בהמש�. האחרוני�

למרחב התנסותי המיועד לאפשר לה� לפתח את זהות� ) פטריאציה% רה(להחזרת בני הדור השני המאמר מסתיי� . כישראלי� ולהגדיר מחדש את גבולות ההשתתפות שלה� במרחב הציבורי בישראל

ל� בקריאה לבחו� מחדש את המדיניות הממשלתית כלפי קהילות המהגרי� הישראלי� ברחבי העו . ולהתאי� את מנגנוני ההתקשרות הקיימי� לצרכי� הייחודיי� של בני הדור הראשו� והשני

40 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

זהות והזדהות � דור שני של ישראלי� בצפו! אמריקה

ליל- לב ארי� מכללת אורני� ואוניברסיטת בר איל

llevari@oranim.ac.il

�למחקר אשר נער� באירופה לפני כשנתיי� בו הושוו מגמות של המשכיות יהודיות לעומת בהמשמטרת ,התבוללות בקרב ישראלי� מהגרי� מדור ראשו� לצעירי� מדור שני או דור וחצי של מהגרי�

המחקר הנוכחי היא להרחיב את היריעה לכדי אוכלוסיית מחקר גדולה יותר אשר תורכב כולה מצעירי� כא� ידווח על ). ב וקנדה"ארה(ר שני ודור וחצי של ישראלי� אשר הוריה� הגרו לצפו� אמריקה בני דו

בו נבחנו מרכיבי הזהות של צעירי� אשר בחרו להתנדב ) 2008נער� בספטמבר (השלב הראשו� של המחקר � החיי� על ידי יהודי התפוצות ובני ישראלי 1991גרעי� צבר נוסד בשנת ". צבר"ל במסגרת גרעי� "לצההגרעי� מלווה על ידי תנועת הצופי� והצעירי� . ל"ל אשר מעונייני� לעלות לישראל ולשרת בצה"בחו

מתאמית ע� רכיבי� %שיטת המחקר היא כמותית. במהל� שרות� הצבאי, מתגוררי� בקיבוצי� בישראלכלל אוכלוסיית היענות מ 90%(צעירי� וצעירות 84המדג� כלל ". פתוחות"איכותניי� של מספר שאלות

צעירי� אלה מתגוררי� בששה . נשי� 55% –גברי� ו 45%אשר מתוכ� , 19שגיל� החציוני הוא , )המחקרהגיעו לצפו� ) 92%(אשר מרבית� , מה� מתאימי� להגדרה של דור וחצי של מהגרי� 44%כאשר , קיבוצי�

. ב או בקנדה"ההנותרי� ה� בני דור שני אשר נולדו באר 56%. או פחות 14אמריקה בגיל

ממצאי המחקר מעידי� בצורה ברורה על כ� שמדובר בקבוצה שמזוהה ע� ישראל וע� היהדות ורק �מצעירי� אלה 90%מעל . יהודי�% בעיקר הלא, במידה מועטה מאד ע� המדינות מה� הגיעו וע� תושביה

86% –ידה רבה ו מהצעירי� חשי� כיהודי� במ 83%עוד נמצא כי . במידה רבה, שוקלי� חיי� בישראל). חשי� כ� במידה רבה 79%(ג� תחושת קשר הגורל ע� הע� בישראל גבוהה . מה� מרגישי� ישראלי�

לעומת זהות והזדהות גבוהות ע� ישראל בולטת תחושה חלשה של השייכות לחברה ממנה הגיעו מהמשיבי� כעשירית , כאשר רק שליש מהצעירי� חשי� אמריקני� במידה רבה, )האמריקנית בעיקר(

הקבוצה עימה מזדהי� במידה הרבה ביותר היא ע� יהודי� . חשי� תחושת קשר חזקה לע� האמריקני) 39%(ע� יהודי� בצפו� אמריקה , )84%(אחריה� ע� ישראלי� החיי� בצפו� אמריקה , )81%(בישראל

מה נמצאי� מסתבר שהקבוצה עי, לגבי רשתות חברתיות). 19%(ולבסו$ ע� לא יהודי� בצפו� אמריקה ואחריה ע� ישראלי� החיי� בצפו� , )90%(בקשרי� האינטנסיביי� ביותר היא זו של יהודי� בישראל

ע� לא , ולבסו$) 72%(יהודי� בצפו� אמריקה , קשרי� רופפי� יותר מתקיימי� ע�). 84%(אמריקה ). 62%(יהודי� בצפו� אמריקה

הזהות . בי� מדור שני לאלה המשתייכי� לדור וחציתחושות הזהות שונות בהשוואה בי� משי, יחד ע� זאתהקשרי� ע� ישראלי� , האמריקנית גבוהה יותר בקרב צעירי� בני הדור השני בעוד הזהות הישראלית

הסברי� נוספי� . אחרי� בצפו� אמריקה והרצו� לעלות לישראל חזקי� יותר בקרב צעירי� בני דור וחציכלומר עד כמה ההורי� של הצעירי� , וציאליזציה מביתהקשורי� בממדי הזהות השוני� מקור� בס

כשני שלישי� . כמעט כל הצעירי� ציינו שהוריה� קשורי� לישראל במידה רבה? קשורי� בעצמ� לישראלחוגגי� חגי� , קוראי� בבית עיתונות ישראלית, מה� טענו כי מרבית חברי המשפחה ה� ישראלי�

ישראלית גבוהה של ההורי� וקשר אינטנסיבי ע� התרבות צעירי� שדיווחו על זהות . ישראלי� ועוד .הישראלית בבית� ג� חשו כ� בעצמ�

ממצאי המחקר הנוכחי מעידי� על קבוצה , בשונה מהמחקר עליו דווח בקרב צעירי� ישראלי� באירופההממצאי� של שלב מחקרי זה מצביעי� על כ� . שמרגישה מחויבות וזהות עמוקה ע� ישראל והיהדות

הרחבת המחקר . ל"בר בקבוצה מאד מחויבת לישראל ובעיקר מעצ� העובדה של הגעתה לשרת בצהשמדותספק , בו יחקרו צעירי� ישראלי� החיי� בצפו� אמריקה א� אינ� משתייכי� לגרעי� צבר, לשלב שני

ע� ממצאי %הקשר לישראל ועוד , הנטייה להתבוללות, ונוכל להשוות במאפייני הזהות, מידע אודותיה�המחקר הנוכחי וזה שנער� בקרב צעירי� ישראלי� באירופה ואשר הצביע על מגמות מדאיגות של

אשר תולאומי%הטרנס תאורייתהקשר נוס$ שנית� ללמוד ממצאי המחקר קשור ב. התבוללות בקרב�מצידה האחד היא מתמקדת ביכולת� של מהגרי� לשלב משאבי� חברתיי� וזהותיי� של החברות

על מנת להגביר את עצמאות� אל מול מחויבות ומגבלות הקושרי� אות� למולדת , )ויעד מוצא(השונות י�מבנהחשיבות של האינה זונחת את גישה זאת , שניה הדימצ ;)ועוד, זיקות דתיות, שירות צבאי(

גישה זו ג� . אשר בתוכ� מנהלי� המהגרי� את קהילותיה� וחייה�והמשפחתיי� , הפוליטיי�, הכלכליי�הצעירי� בגרעי� צבר . ה מחדש את קשרי הגומלי� בי� מרחבי� גאוגרפיי� למרחבי� חברתיי�מגדיר

כאשר אלה , בהחלט מהווי� דוגמא למהגרי� טרנס לאומיי� בממדי הזהות שלה� ומחויבות� למולדתב ובישראל בעוד אלה שנולדו בישראל והגרו ע� "ל משמרי� שני מוקדי זהות מרכזיי� בארה"שנולדו בחו

. ל מדגישי� יותר את ממדי הזהות במולדת"ריה� לחוהו

41 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

?מה שמוטיבציה יכולה לעשות הישגיה� של תלמידי� יוצאי אתיופיה דור ראשו! ושני להגירה

נעמי צוברי, ח! ליפשי(

.ירושלי�, מכו� ברנקו וייס, יחידת ההערכהchenl@brancoweiss.org.il

יותר באר( ' הוותיקי�'התלמידי� , בניגוד למצופה'יה מעלה כי בחינת הישגיה� של תלמידי� יוצאי אתיופ

שעלו בשנת (יותר באר( ' חדשי�'משתלבי� בלימודי� בצורה פחות טובה מהעולי� ה) 1990שעלו עד שנת (1991 �שיעור , הדבר בא לידי ביטוי בתופעת הנשירה הרווחת יותר בקרב העולי� הוותיקי� יותר). ואיל

מגמה זו של . 'י� במתמטיקה ואחוזי� נמוכי� יותר משולבי� במסלולי� לבגרותגבוה יותר מה� מתקשהשתלבות פחות טובה בדור השני והשלישי להגירה באה לידי ביטוי ג� בקרב חלק מהקהילות בעול�

. הקולטות מהגרי�

שגי� מחקרי� שוני� מצביעי� על כ� שמרבית התלמידי� יוצאי אתיופיה והוריה� מעונייני� להגיע להיבני הנוער יוצאי אתיופיה הביעו רצו� לסיי� ) 71%(כ� מרבית . גבוהי� בהשתלבות בלימודי� ובעבודה

או חופשיי� ) 31%(ומרבית� רוצי� לעסוק במקצועות אקדמיי� ומדעיי� , אוניברסיטה או מכללה) 32% % ו 52%(ג� מרבית אמהותיה� הביעו רצו� כי יעסקו במקצועות אלו בעתיד ). 32%(וטכניי� מחקר מעמיק מעלה כי לא תמיד יש לתלמידי� אלו ולהוריה� את הידע כיצד להגיע , אול�. בהתאמה

. במסגרות חינוכיות ובתעסוקה –להישגי� אלו

מעקב אחר הישגיה� של תלמידי� עולי� מאתיופיה שהגיעו לישראל בארבע השני� האחרונות ונחשפו מצביע על כ� שאחד המאפייני� , לת מכו� ברנקו וייסבכפרי הנוער בהפע' קד� עתידי�'לתוכנית

הינו המוטיבציה הגבוהה להשקעה , המהווי� דור ראשו� להגירה, אלו' חדשי�'הייחודיי� של תלמידי� לפי עדויות של התלמידי� (הנכונות של תלמידי� אלו להשקיע מבוקר ועד לילה בלימודי� . בלימודי�

הביאו לשיעורי� % ונות של הצוות החינוכי להתגייס לסייע לה� לצד הנכ, )עצמ� וצוותי� החינוכיי� . גבוהי� של הצלחה בלימודי�

, בשני כפרי נוער) 'ט%'הלומדי� בכיתות ז(תלמידי� עולי� מאתיופיה 70 %המעקב אחר הישגיה� של כ : שהגיעו לישראל בארבע השני� האחרונות מעלה כי

התלמידי� , אשר נתקלו בקשיי פרנסה ודיור, שפחותדמוגרפיי� של המ%למרות המאפייני� הסוציו % . הלומדי� בפנימיות הגיעו להישגי� לימודיי� מרשימי�' חדשי�'העולי� ה

ה� בקרב התלמידי� שנחשפו לתכנית –חל שיפור משמעותי ברמת ההישגי� של משתתפי התכנית %. אנגלית ומתמטיקה –ו בשני המקצועות שנבחנ, כשנתיי� וה� בקרב התלמידי� שנחשפו לתכנית כשנה

תלמידי� ישראלי� ותיקי� באותה –שינויי� דרמטיי� אלו לא חלו בקרב שתי הקבוצות להשוואה . המסגרת ותלמידי� יוצאי אתיופיה בשישה יישובי� נבחרי�

:הממצאי� מצביעי� על כ� שבשני המקצועות שנבדקו

למרות היות� זמ� , כבה שלה�כל המשתתפי� בתוכנית לומדי� ברמת הלימודי� התואמת את הש � . קצר באר( והעובדה שכמעט ולא למדו או שלא למדו כלל במערכת החינו� באתיופיה

המשתתפי� לומדי� בהקבצה הגבוהה ביותר ) 60% %כ(רוב , לקראת סו$ שנת הלימודי� הנוכחית � 32% %מהמשתתפי� באחת הפנימיות ו 61%, במקצוע המתמטיקה. במקצוע האנגלית –)'הקבצה א(

. מהמשתתפי� בפנימייה השנייה בהקבצה הגבוהה ביותר

חל שיפור משמעותי ברמת הישגי , במהל� שנת הלימודי� הנוכחית ובשנת הלימודי� הקודמת � –השיפור שחל ברמת ההישגי� של המשתתפי� בתכנית הושווה לשתי קבוצות נוספות . התלמידי�

אשר מרבית� , יוצאי אתיופיה' ותיקי�'ותלמידי� תלמידי� שאינ� יוצאי אתיופיה במוסד הלימודי� ההשוואה מצביעה על כ� שכמעט ולא חל שינוי ברמת ההישגי� בקרב שתי הקבוצות . נולדו באר() 85%(

.בשני המקצועות –להשוואה

השוואת בי� דיווח התלמידי� העולי� מאתיופיה על המוטיבציה שלה� ללימודי� והנכונות שלה� ידה לבי� דיווח התלמידי� יוצאי אתיופיה אשר נולדו או גדלו באר( במש� רוב חייה� להשקיע בהרגלי למ

מצביע על הבדלי� משמעותיי� ברמת התפקוד בתחו� זה לטובת התלמידי� , )באמצעות כלי� כמותיי�(שיעורי� גבוהי� יותר מבי� התלמידי� העולי� נכוני� להשקיע בלימודי� . באר(' חדשי�'העולי� ה

. ומצהירי� על מוטיבציה גבוהה להצליח בלימודי�) רגלי הלמידהבתחו� ה(

42 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

"אי-"�אלא ג� ה" מה"� לא רק ה �סוציולוגי� של הבריאות והרפואה במערכת הבריאות

²ולאה הגואל ¹בוביס� פאולה פדרהמחלקה לרפואת הקהילה ², גוריו� בנגב%אוניברסיטת ב�, המחלקה לניהול מערכות בריאות ¹

.חיפה, "כרמל"הטכניו� ומרכז רפואי , הפקולטה לרפואה, לוגיהואפידמיוfederbub@bgu.ac.il

הבולטי� ביניה� הינ� . סוציולוגי� של הבריאות והרפואה פועלי� בארגוני� מגווני� במערכת הבריאות

עמותות חולי� וארגוני� המעניקי� מידע רפואי , רמכוני מחק, חולי�%בתי, חולי�%קופות, משרד הבריאותתפקיד הסוציולוג בכול� מניח הבאת מומחיות שמקורה , למרות השוני בי� הארגוני� הללו. להדיוטות

ולמערכת ) מסו(לארגו� , )מיקרו(יחד ע� ראיה כוללנית שמתייחסת לפרט , �במחקרי� מדעיי� רלוונטייבי� הארגו� בו ה� " מגשרי�"י� את עצמ� לעיתי� בתפקידי� של הסציולוגי� מוצא, משו� שכ�). מקרו(

בי� יחידות שונות באותו הארגו� וא$ בי� אנשי צוות בעלי רקע , עובדי� לבי� הציבור אותו הוא משרתתרומת� של הסוציולוגי� במקומות עבודה אלו עשויה להניב . מקצועי שונה במחלקה בה ה� עובדי�

רגו� המקצועי 'אחד הגורמי� החשובי� שמאפשרי� זאת הוא היותו הז. �ידיסציפלינארי%תוצרי� טרנסרגו� זה לא תמיד מעיד 'שימוש בז, יחד ע� זאת. של הסוציולוגי� של הבריאות והרפואה מטבע לשו� נפו(

. כוללנית או תיאורטית, על הבנה סוציולוגית מעמיקה

ג� סוציולוגי� של הבריאות , איכותניותע� התפתחות� והתקדמות� של שיטות מחקר , בשני� האחרונותוהרפואה הרחיבו את ארגז הכלי� המחקרי שלה� והעשירו את סוגי השאלות עליה� נית� לענות בצורה

. א: פריחת השימוש בשיטות מחקר איכותניות בתחו� הבריאות נעוצה בשני גורמי� עיקריי�. מדעיתאפיוני� משתני� של . ב. המערכת במרכז) user( שינוי הגישה של מערכת הבריאות ועיקרו העמדת משתמש

פי ששיטות מחקר %על%א$. שקיפות והתמחות גוברי�, כשהבולטי� ביניה� הינ� קיצוב, מערכת הבריאותסוציולוגי� של הבריאות והרפואה , ל"איכותניות הינ� הכלי המתבקש לחקר סוגיות הקשורות לשינוי� הנ

עמיתיה� לגבי תקפות ומהימנות הידע והעבודה המבוססי� על ע� ספקנות מצד ) ומתמודדי�(התמודדו נית� לטעו� כי השימוש בשיטות מחקר איכותניות מהווה דוגמה להפצת . שיטות מחקר איכותניות

ידי סוציולוגי� של הבריאות והרפואה במקומות העבודה %על) diffusion of innovations(חידושי� זיהוי הסוציולוגי� , יכי הפצת חידושי� עולה כי מחדמניתוח הגורמי� המסבירי� תהל. שלה�

במקומות העבודה שלה� מהווה יתרו� בקבלה של שיטות מחקר איכותניות בארגוני� " מגשרי�"כמיעוט המחקרי� האיכותני� במדעי הרפואה מהווה גור� מעכב בקבלת שיטות מחקר , מאיד�. השוני�

לגיטימציה לה זוכות שיטות מחקר איכותניות משתנה בי� מידת ה, מהידוע לנו. איכותניות בארגוני� אלהידי אנשי מקצועות %היא מתבטאת בטווח שבי� אימו( השיטות על. הארגוני� הללו במערכת הבריאות

.אחרי� לבי� התייחסות צוננת למידע המתקבל באמצעות שיטות מחקר אלו

וני� במערכת הבריאות כוללת תרומת� של סוציולוגי� של הבריאות והרפואה העובדי� בארגוני� שבזכות פריחת� של , אלא ג� של צורת של העבודה, הרחבה בשני� האחרונות לא רק של תכני העבודה

שיטות אלו אפשרו מת� תשובות לשאלות . שיטות מחקר איכותניות בתחו� הבריאות והרפואהנשאלת השאלה . בשירותויכולת לתשאל תחומי� חדשי� במחקר ו, תשומת לב וידע למיגוו�, אקטואליות

בארגוני� בה� "vox populi"% ל) רגו� המקצועי'בדומה לז(הא� כששיטות מחקר איכותניות יהפכו ? "מוצלח"פועלי� הסוציולוגי� של הבריאות והרפואה נוכל לאפיי� את פועל� כ

43 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

חוויות החוקר החברתי במשרד ממשלתי? מקו� לסוציולוגיה

סמטניקובאמה משרד הבריאות והאוניברסיטה העברית

Emma.smetannikov@moh.health.gov.il

ולוג הרצאה זו נועדה לספק תמונת העיסוק במחקר חברתי במוסד ממשלתי על דוגמא אישית של סוציהמטרה היא לתאר את העשייה המקצועית ביחידת המחקר של הארגו� ולשת$ . המועסק במשרד הבריאות

� .את החברי� למקצוע בחוויות ובמחשבות הקשורות לכ

כולל , בה מועסק צוות רב מקצועי, במרכז ההרצאה עומדת דוגמא של יחידת המחקר במשרד הבריאותדה מתמקדת בעריכת סקרי שירותי בריאות וסקרי� פעילות היחי. בעלי השכלה סוציולוגית

, איסו$ ופרסו� מידע לציבור הרחב ולקהילת המנהלי� והמומחי� במערכת הבריאות, אפידימיולוגיי��למקבלי החלטות בשירות , כמותני בעיקר, ניתוח מדיניות ציבורית בתחו� הבריאות והספקת מידע אמי

ולה צמוד ע� מחלקות אחרות של המשרד וכ� גורמי� עבודת היחידה מתבצעת בשיתו$ פע. המדינהבהרצאה יובאו דוגמאות של . 'הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וכד, כולל מכוני מחקר, ציבוריי� אחרי�

ע� דגש על תרומתו , העבודות שבוצעו במחלקה בשיתו$ חבר צוות בעל הכשרה בסוציולוגיה של הבריאותכמו כ� נתאר בכללותה את רשת העוסקי� במחקר . פת של היחידההייחודית של חוקר זה לפעילות המשות

תו� דיו� במקו� ובמעמד של עובדי המחקר בשירות , החברתי במשרד הבריאות ובמוסדות הקשורי� אליו . הממשלתי

בריאותי במשרד הבריאות מלמדת על הזנחה מסוימת ועל חוסר %הבחינה של מצב המחקר החברתיבי� שתיי� עשרה המטרות שהמשרד קבע לעצמו לשנת , לדוגמא, כ�. זה השקעה בקידו� המחקר מסוג

והמשבצת היחידה בה מדובר על פיתוח המחקר היא , לא נמצא שו� הזכר למחקר חברתי בריאותי 2009כ� שלפעמי� , התמיכה הכספית במחקר חברתי בתו� המשרד היא מוגבלת. המשבצת של המחקר הרפואי

ורי� להתחרות בגורמי� חיצוניי� על מימו� העבודות או לחפש תמיכה עובדי המחקר בתו� המשרד אמחלק לא מבוטל מהסקרי� והעבודות המחקריות שנעשי� במשרד הבריאות . ושיתו$ מוסדות חיצוניי�

ללא נוכחות הסוציולוג וועדות " מסתדרות"כ� ג� . נערכי� ללא עירוב מומחה בעל השכלה סוציולוגית. ביניה� אלה שעיסוק� נוגע בנושאי� סוציולוגיי� מהותיי�, מטע� המשרד מקצועיות שונות שפועלות

העדר דרישה למעורבות של החוקר בעל הכשרה בסוציולוגיה מעלה שאלות ותהיות לגבי פיתוח המחקר ומעיד על חוסר מיצוי הפוטנציאל הטמו� בשילוב מומחה מסוג זה בעבודת , החברתי במשרד הבריאות

. המשרד

שיתו$ , וספי� שיועלו לדיו� כוללי� מעמד� של סוציולוגי� כאנשי מקצוע במשרד ממשלתיהנושאי� הנ, האוטונומיה המקצועית של החוקרי� בשירותי המדינה, קשרי� ע� העול� האקדמי, הפעולה בי� מקצועי ,נדו� בסוגיות אקטואליות הקשורות לפעילות המחקרית במסגרת המוסדית הנידונה. 'בעיות המימו� וכד

היישומי בתו� מוסדות הממשלה או שיש להעבירו יהא� יש לפתח את המחקר הסוציולוג: כגו� אלומה ה� הדרכי� לקד� את מעמד� של הסוציולוגי� בשירות המדינה ומה ה� ? למכוני מחקר חיצוניי�

�? והא� יש מקו� למחקר בסיסי ולאו דווקא מחקר יישומי במוסד ממשלתי? המכשולי� המרכזיי� לכומה היא , א� על הסוציולוגי� עובדי המשרד לנקוט בעמדה ביקורתית ביחס לעשייתו המדיניתה

?כמטרה לעשייה הסוציולוגית" שירות המדינה"המשמעות של

נציג מספר פתרונות אפשריי� לחיזוק המקצוע הסוציולוגי במסגרת התעסוקתית הנידונה כתחו� ידע פשריי� ה� הידוק שיתו$ הפעולה בי� העוסקי� במחקר בי� הפתרונות הא. וכקבוצה פרופסיונאלית

�פרסו� רחב של המחקר , חיזוק הקשר ע� המוסדות האקדמיי�, החברתי ביחידות השונות של הארגוארגו� ימי עיו� ומפגשי� מקצועיי� משותפי� לאנשי , הסוציולוגי והצגתו למקבלי החלטות ולציבור הרחב

. פעולות יזומות אחרותוכ� , מחקר ולאנשי מנהל בתו� המשרד

44 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

ליברלית של הרפואה המשלימה �הפוליטיקה הניאו

משה כה! איל�%אוניברסיטת בר', טכנולוגיה וחברה, מדע'התוכנית ל

mosheco@amdocs.com

, רופאי�, לכת בקרב ציבור רחבהגואה של הרפואה המשלימה זוכה להתעניינות גוברת והו תהפופולאריומנהיגי קבוצות המטפלי� השונות . גופי� כלכליי� ואמצעי תקשורת, מוסדות ממשלתיי�, אוניברסיטאות

�נמצאי� במשא ומת� מתמש� ע� הדרגי� המקצועיי� במשרד הבריאות בנוגע להסדרת מעמד� במש 2004שהוקמה בשנת ' ה המשלימהוועדה לקידו� דרכי ההכרה והרגולציה של הרפוא'ה. שלושה עשורי�

המטפלי� לא נחשבו , בתחילת שנות השמוני� לעומת זאת. חברי הוועדה 16נציגי מטפלי� מתו� 6מנתה , ההתרחבות של הרפואה המשלימה יוחסה במחקרי� שוני� לאתוס הצרכני. כספקי בריאות לגיטימיי�

יחד ע� זאת עדיי� לא הובררו . ות השוקלשינויי� המבניי� שנערכו במערכת הבריאות ולהשפעת� של כוחבאופ� מספק המנגנוני� בה� מטפלי� משיטות טיפול שונות הוכרו כמומחי� לגיטימיי� על ידי הדרגי�

מחקר זה מתווס$ למחקרי� נוספי� שנערכו בנושא הרפואה המשלימה . המקצועיי� במשרד הבריאותשמינפו את , פוליטיות ופרופסיונאליות ומראה כי מנהיגי קבוצות המטפלי� השתמשו באסטרטגיות

על מנת להיחשב כספקי בריאות , ליברליי� שהתרחשו בישראל החל משנות השמוני�%השינויי� הניאושיטות איסו$ החומרי� למחקר כללו ניתוח . לגיטימיי� על ידי הדרגי� המקצועיי� במשרד הבריאות

וח תמטי של ראיונות עומק ע� מנהיגי טקסטי� מארכיוני� של משרד הבריאות וכנסת ישראל ונית .קבוצות המטפלי� השונות

מודל ההגמוני לבמעבר הדרגתי על ידי מספר חוקרי� אופיינוסו$ שנות השבעי� ותחילת שנות השמוני� כלכלית %בפתיחת המערכת החברתיתוהתבטא בהפחתת מעורבות המדינה במשק מעבר זה. ליברלי%הניאו

ההצדקה האידיאולוגית לתהליכי� הללו נוסחה במונחי� של בחירה . שוקלהסדרי� פרטיי� ולכוחות ה באמצעותהמגמות הללו עוגנו בשנות התשעי� בישראל באופ� כללי . יעילות ותפוקה גבוהה, חופשיתתחו� הבריאות באמצעות חקיקת לאופ� פרטני בו) 1992(חופש העיסוק ויסוד חופש הפרט יחוק תחקיק

).1996(וחוק זכויות החולה חוקי ההסדרי� שבאו אחריו, )1995(תי חוק ביטוח בריאות ממלכ

המדגימי� כיצד ניצלו מנהיגי , מחקר זה בוח� שני אירועי� מכונני� בהתפתחות הרפואה המשלימה%קבוצות המטפלי� השונות את השינויי� שהתרחשו בחברה הישראלית כחלק מהמודל ההגמוני הניאו

די� וחשבו� בנושא 'ע� פרסו� 1991האירוע הראשו� התרחש בשנת . ת�ליברלי על מנת למסד את התמחוכחלק ממסקנותיה של ועדה בראשות המשנה לנשיא בית המשפט ' מעמד הרפואה המשלימה בישראל

�מסקנות הוועדה היו מהפכניות וביקשו לשנות את החקיקה הרפואית בישראל . העליו� השופט מנח� אלותו� העלאת עקרונות חופש הפרט וחופש העיסוק לרמה שווה , בריפוי חולי�באופ� שיותר לכל אד� לעסוק

המחקר מראה כיצד הסיטו מנהיגי המטפלי� את המאבק . לעקרו� הגנת הציבור מפני שרלטנותלמאבק פוליטי שהתמקד בצמצו� החופש של , הפרופסיונאלי אותו ה� ניהלו אל מול משרד הבריאות

חברי כנסת 16עת , 1998האירוע השני התרחש בשנת . הרצויה לה� האזרחי� לבחור את שיטת הטיפולשביקשה להעניק , מכל קצות הקשת הפוליטית הגישו הצעת חוק להסדרת מקצוע האקופונקטורה

ההתגייסות של חברי . למטפלי� מעמד חוקי בניגוד לעמדת� של הדרגי� המקצועיי� במשרד הבריאותהתשעי� המאוחרות למע� מאבק� של המטפלי� הוא אירוע כנסת מכל קצות הקשת הפוליטית בשנות

המחקר מראה כיצד חברי הכנסת שיתפו פעולה ע� . חריג במערכת הפוליטית השסועה במדינת ישראלמנהיגי המטפלי� כנגד הדרגי� המקצועיי� במשרד הבריאות שנתפסו על יד� כשומרי ס$ לא

.של מערכת הבריאות בישראל אובייקטיביי� וכגורמי� החוסמי� את תהליכי ההסחרה

מחקר זה מראה כי תהלי� ההתרחבות של הרפואה המשלימה בישראל לא התרחש רק כתוצאה מבחירה תנועות ותפיסות . אלא הוא פוליטי ביסודו, צרכנית או מתחרות פרופסיונאלית בי� קבוצות מתחרות

ת לגיטימציה לספקי בריאות פוליטיות וכלכליות שהתרחשו בישראל החל משנות השמוני� תמכו בהענקליברלי� של הסחרה %תמיכה זו לא הייתה ערטילאית והתהליכי� הניאו. נוספי� במערכת הבריאות

, אלא כתוצאה מקריאת תגר של גורמי� פרופסיונאליי�, והרחבת זכויות הפרט לא התרחשו מעצמ�מחקר זה מבקש , מכא�. ליתמשפטיי� ופוליטיי� שחברו יחדיו כנגד ההגמוניה של הרפואה הקונבנציונא

להעשיר את הבנתנו ה� בנוגע לתהליכי ההסדרה של הרפואה המשלימה בפרט וה� בנוגע לפוליטיקה .ולסוציולוגיה של הרפואה בכלל

45 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

החולי��תפיסותיה! את הטיפול בה! בבית: קול! של נשי� נפגעות אלימות

2סער� זהר לביא, 2בורה איציקד , 1רויטל גרוס, 1אירית אלרועי משרד הבריאות וינט מכו� ברוקדייל 'מאיירס ג

Revital@jdc.org.il irite@jdc.org.il

זיהוי וטיפול בנשי� נפגעות , מופעלת תוכנית ייחודית ארצית לאיתור ,2000החל משנת : מטרת המחקרבמסגרת תכנית ההתערבות נפגשת הנפגעת ע� עובדת . אלימות במשפחה במגזרי הבריאות השוני�

חרור והפניה לטיפול המש� סוציאלית שהוכשרה לנושא ומקבלת טיפול ראשוני הכולל הכנת תכנית שהחולי� יוצרת עימה קשר %כשבועיי� לאחר שחרורה של האישה מבית, בנוס$. במסגרות שירות הקהילה

. העובדת הסוציאלית כדי לברר הא� היא מיישמת את התוכנית והא� היא זקוקה לעזרה כדי ליישמה

יצד ה� תופסות את ההתערבות כ, מטרת המחקר הייתה לבדוק לראשונה באמצעות פניה ישירה לנפגעותואת תרומת שיחת המעקב ע� העובדת הסוציאלית לאחר עזיבת בית , בכלל, הטיפולית בבית החולי�

. בפרט, החולי�

, ובא לענות על סוגיות%מחקר זה מציג את ההבטי� החברתיי� של הטיפול הרפואי באישה נפגעת אלימות �הא� היא חושבת , הרפואי לשאול אותה על אלימותהא� האישה חושבת שזה תפקיד הצוות : כגו

איזה סוג של עזרה יכולה לסייע לה לצאת ממעגל , שהצוות צרי� לדווח על האלימות ג� בניגוד לרצונה .'האלימות וכד

שאותרו וטופלו , נשי� שנפגעו מאלימות ב� זוג� 151במסגרת המחקר רואיינו טלפונית : גישה ומתודולוגיהוהסכימו , החולי�%קיבלו שירותי עבודה סוציאלית במהל� שהות� בבית, י� בישראלבבתי חולי� כללי . 73%שיעור הענות של , להשתת$ במחקר

רואות ) 69%(רוב הנשי� . באופ� כללי עולה כי הנשי� מרוצות מהטיפול הרפואי לו זכו: ממצאי� ותוצאותמכ� שהצוות הרפואי שאל ) 54%(ות והיו מרוצ, בתשאול על אלימות חלק מתפקידו של הצוות הרפואי

�אחות , רופא(החולי� %כשהנשי� נשאלו א� יש צור� לחייב את צוות בית. אות� בנוגע לאלימות כלפיה 47%כאשר , התשובות היו חצויות, לדווח למשטרה על מקרה האלימות מבלי לשאול את הנפגעת) ס"ועו

. מהנשי� טענו שיש לחייב את הצוות הרפואי לדווח

, הכל%בס�. ורי� גבוהי� של הנשי� דיווחו על שביעות רצו� גבוהה מהטיפול של העובדת הסוציאליתשיע .מהמרואיינות דיווחו שקיבלו מהעובדת הסוציאלית את הסיוע שרצו 62%

ראו את תכנית להמש� טיפול בקהילה שהעובדת הסוציאלית הכינה אית� ) 54%(כמחצית מהנשי� �מהנשי� דיווחו כי יישמו 55%). 60%(והרגישו שה� מסוגלות לבצעה , )63%(רצו לבצעה , כמתאימה לה, אני לא לבד(מ� הנתוני� עולה כי בנוס$ לתחושות החיוביות ". או רבה מאוד" מידה רבה"את התכנית בידי %שיחה זו נתפסת על, שעלו אצל האישה בעקבות שיחת המעקב) למישהו אכפת ממני, הרגשה טובה

מהמרואיינות ציינו כי שיחת המעקב סייעה 50%; ית להמש� ביצועה של תכנית הטיפולהנשי� כמשמעות . לה� להמשי� ולבצע את התכנית

מ� הנתוני� עולה כי ברוב הנושאי� יותר ממחצית מהנשי� מדווחות כי תכנית הטיפול תרמה לה� רבות . לעברבהשוואה , וכי ה� מרגישות יותר מסוגלות להתמודד ע� בעיית האלימות

ממצאי המחקר הצביעו ג� על היבטי� של התכנית שנית� להמשי� ולשפר על מנת לענות , ע� זאתיחד . בצורה טובה יותר על הצרכי� השוני� של הנשי� נפגעות האלימות

החולי� עונה על הצרכי� של נשי� הנמצאות %יש מקו� לבחו� באיזו מידה הטיפול הנית� בבית: דיו!ועל צרכי� של נשי� מרקע תרבותי , )האלימות וחומרתהוחומרת מבחינת מש� , ללמש(במצבי� שוני�

זאת משו� שמ� הממצאי� עולה כי הנשי� היהודיות עשו יותר שימוש ). דתיות, ערביות, למשל(שונה א� כי הערביות היו , מהערביות במידע שנית� לה� וא$ דיווחו על תרומה רבה יותר של הטיפול שקיבלו

. כגו� מתחושות הנוחות שבשיחה ע� העובדת הסוציאלית, תר מהיבטי� אחרי� של הטיפולמרוצות יושכ� נמצא כי נשי� הנמצאות , חשוב לבחו� את התאמת התכנית לצרכי� של נשי� במצבי� שוני�, בנוס$

. במעגל האלימות מעל שנה נוטות יותר לבצע את תכנית הטיפול מנשי� שמצויות באלימות פחות משנהבעיקר את ההיבט הנוגע למת� עזרה , החולי�%חשוב לבחו� את מודל הטיפול בבית, לבסו$

והאופ� שבו תכנית המש� הטיפול מותאמת , )עזרה סיעודית, עזרה כלכלית(אינסטרומנטלית לנפגעת את נקודת המבט של נפגעות , לראשונה, חשיבות המחקר היא בכ� שהוא מציג. למצבה של האישה . החולי�% י הטיפול שקיבלו כשפנו לביתהאלימות עצמ� לגב

46 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

סביבתי ועל מידת �השפעת חינו- והסברה על ההצלחה במציאת פתרו! לקונפליקט חברתי יישומו

חלמיש לש� ריקי � אוניברסיטת בר איל

rikirotem@gmail.com

שומו מטרת הרצאה זו הינה להציג ולנתח חקר מקרה בו יודג� כיצד הצלחת בניית הסכ� הגישור ויי .מקצועיי� ומתוכנני� מראש לכלל המעורבי� בקונפליקט, תלויה במידה רבה בחינו� והסברה שיטתיי�

שמורת טבע והיא נכללת באתרי� 2005מדובר ביחידה הנופית במרחב נחל צלמו� אשר הוכרזה בשנת בנחל ולעבד הרוצי� להמשי� לגור, עקב קונפליקט בי� התושבי� הערבי�. שבפיקוח רשות הטבע והגני�

ובי� הרשויות שהתכוונו לפתח בנחל ג� לאומי ובמש� שני� רבות דרשו לפנות בתי� ולהרוס , את האדמהלהיעזר בהסכ� גישור דר� צד 2000הוצע בשנת , בטענה שה� נמצאי� בג� הלאומי בניגוד לחוק, אות� .ובאמצעותו לפתור את הקונפליקט, )מס'באמצעות ארגו� ג(שלישי

הגישור מתאפיי� בניסיונות להביא להסכמות בי� צדדי� . ונמש� שלוש שני� 2001שור החל בקי( הלי� הגיבשיתו$ , בהסכמה רחבה, בבניית אמו� בי� הצדדי� המעורבי� בקונפליקט, במחלוקת באמצעות צד שלישי

�� לאומי הניסיו� לפתור קונפליקט חברתי וסביבתי בג. ציבורי ובנגישות מלאה לכל מידע הקשור בסכסו . 8.7.04 –הסכ� הגישור נחת� ב , ואכ�, צלמו� הוא ראשו� מסוגו בישראל

זו מראות בי� היתר כי תמיכה רחבה של הקבוצות המעורבות בפתרו� תמסקנות עבודת מחקר אתנוגראפיתושג בעזרת חינו� והסברה שיכללו פרטי� אודות משמעות הסכ� הגישור ומושגי� שוני� , לקונפליקט

בנוגע לציפיות , התוכנית החינוכית תאפשר ג� ליידע את הקבוצות המעורבות באופ� עקי$. � בוהקשורי .ולדרישות של בעלי העניי� בהסכ� הגישור לגבי מידת יישומו

במחקר הנוכחי נמצאה התוכנית החינוכית שהוכנה על ידי רשות הטבע והגני� ושילבה את מועצה אזורית תוכנית זו . בעלת חשיבות והשפעה על קבוצות בני הנוער שנחשפו אליהכ', קפרו'משגב ומתנדבי חברת

למרות שהתוכנית . 'אורט סלאמה'מבית הספר ' שיתפה בעיקר את קבוצת אוכלוסיית בני הנוער בכיתה ח, בני הנוער שיתפו את שאר בני המשפחה בידע שקיבלו. תרומתה הייתה ניכרת, הייתה מצומצמת מאוד .וגאוות� המקומית עלו לעי� שיעורמעורבות� הסביבתית

, על סמ� ממצאי� אלה נית� להמלי( כי תוכנית החינו� וההסברה תפנה לקבוצות אוכלוסייה נוספותלנשי� ולבני , לגברי�, לתלמידי�, לעובדי הוראה, לפעילי� חברתיי�, כמו למשל, בעלות עניי� בקונפליקט

.נוער

נבחרו שתי נקודות זמ� , שומו והשלכותיו של הסכ� הגישורהיות ומטרת המחקר לבחו� לאור� זמ� את יי 42נקודת זמ� ראשונה מתבססת על . התצפיות ועבודת השדה ולבחינת הממצאי�, לביצוע הראיונות

ראיונות שנערכו 28נקודת הזמ� השנייה מתבססת על . 2006למר( 2005ראיונות שנערכו בתקופה שבי� יוני . 2007וני לי 2006בתקופה שבי� ספטמבר

%תוצאות מחקר זה מלמדות בי� היתר כי הצלחת יישומו של הסכ� גישור כפתרו� לקונפליקטי� חברתיי�השפעתו , חשיבותו, לגבי משמעות ההסכ�, סביבתיי� מחייב חינו� והסברה של הצדדי� המעורבי�

� . והשלכותיו לאור� זמ

ר "מחקר לתואר שלישי בהנחיית ד הרצאה זו מתבססת על ממצאי� סופיי� שהתקבלו במהל� עבודתהמחקר בדק . סטיב ברנר מהמחלקה לגיאוגרפיה וסביבה באוניברסיטת בר איל�' עירית עמית ופרופ

%התפתחות ותהלי� קבלת החלטות של פתרו� קונפליקט חברתי שנועד להשיג הסכ� חברתי, מאפייני�כמו כ� ניסה המחקר . גבל ומבוקרומשו� כ� הפיתוח בה מו, סביבתי ביחידה נופית שהוכרזה לשימור

. לבחו� ולנתח לאור� זמ� את השלכות ההסכ� על הסביבה חברתית המתגוררת בג� הלאומי ובסביבתו

47 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

ניתוח הניסיו! במדינות מערביות ולקחי� לישראל: דיור בהישג יד

נעמי כרמו! שצברג� תמר לניר הטכניו�, י ערי�הפקולטה לארכיטקטורה ובינו, המרכז לחקר העיר והאזור

tlgs@netvision.net.il carmon@technion.ac.il

פי %על, )decent housing(משמעו דיור ראוי למגורי� % ) affordable housing(יד דיור בהישג %י "דב. תמורת מחיר שמשק הבית של הדיירי� יכול לשאת בו, הסטנדרטי� המקובלי� במקו� ובזמ� הרלבנטיי�

הסדרי� אלה . י"קיימי� הסדרי� לתמיכה ציבורית בדב, וישראל בכלל�, בכל המדינות המפותחותיד� הודות שיהיה בהישג , לאפשר ג� למשקי בית מעוטי משאבי� לזכות בדיור ראוי, בדר� כלל, מיועדי�

. לתמיכה הציבורית

למרות שגדלו הפערי� בי� בעלי היכולת , י בישראל"בשני� האחרונות פחתה התמיכה הציבורית בדבהמחקר המדווח בזאת . י"למעוטי המשאבי� ויותר משקי בית זקוקי� לסיוע ציבורי על מנת להגיע לדב

יהיה להציג בפני מקבלי החלטות בישראל כ� שאפשר , נועד ללמוד מ� הניסיו� המצטבר במדינות מערביות .י בעבור הזקוקי� לו"שבו יוכלו להשתמש להגברת אספקתו של דב, ידע עדכני

, י ואספקתו"לזהות ולהציג סוגיות עיקריות בנושאי דב) א: (מ� המטרה הכללית נגזרו ארבע מטרות משנהלמפות הסדרי� עיקריי� ) ב(; י בדיורעירוב חברת, הכלה והדרה בדיור, חזקות דיור, "הזכאי�"כולל זהות

ל "לבחו� התאמת� של הסדרי� נבחרי� מבי� הנ) ג(; י במדינות מפותחות ולהערי� אות�"לאספקת דב. להסיק מסקנות מכל אלה לגבי דרכי� לאספקתו של דיור בהישג יד בישראל) ד(; למציאות הישראלית

העוסקי� בסוגיות הנזכרות , ל פרסומי�הדר� העיקרית להשגת מטרות אלה הייתה קריאה וניתוח ש, בהסתמ� על פרסומי� אלה. הולנד וארצות הברית, בריטניה: בעיקר בשלוש מדינות, ובהסדרי� למיניה�

כולל , הבטחת דיור למעוטי הכנסה: פי חמישה קריטריוני� כלהל�%י על"הוערכו ההסדרי� לאספקת דב תהרחבת הזדמנויות וסיכוי להיחלצו; וח הארו�ביטחו� בחזקת הדיור לטו; העניי� ביותר במשאבי�

חובר שאלו� מחקר , בעזרת הידע שנרכש בדר� זו. ישימות ההסדר; עלות ההסדר לקופה הציבורית; מעונימקבלי החלטות לדיור מכלל הסקטורי� /שבאמצעותו רואיינו תריסר מומחי�, )שאלות פתוחות בלבד(

. סקטור פרטי ועמותות דיור, משל מקומימ, ממשלה מרכזית, אקדמיה: המעורבי� בדיור

: המתחלקי� לשתי קבוצות, י"תוצר מרכזי של המחקר הינו מיפוי של ההסדרי� העיקריי� לאספקת דב). סובסידיה לצרכ�(והסדרי� התומכי� בצד הביקוש ) סובסידיה ליצר�(הסדרי� התומכי� בצד ההיצע סבסוד בנייה , דיור ציבורי: י� ההסדרי� הבאי�פי חמשת הקריטריונ%בצד ההיצע נסקרו והוערכו עלחיוב יזמי� /הסדר לעידוד' דיור מכיל, 'י"הטבות במס ליזמי� הבוני� דב, להשכרה על ידי יזמי� פרטי�

יצירת חזקות ביניי� בי� שכירות , מענקי� לסיוע בשכר הדירה: י בצד הביקוש נסקרו והוערכו"לבניית דבשניי� מה� לסבסוד צד , שומת לב מיוחדת לשלושה הסדרי� חדשניי�בתהלי� זה ניתנה ת. לבעלות . ההיצע

לממשלה תפקיד ) א: (נמנה כא� בקצרה חלק מה�. מסקנות המחקר והמלצותיו מסתמכות על כל חלקיותמכו בצור� , כל המומחי� אות� ראיינו: הכרחי ומרכזי בהבטחת דיור בהישג יד למעוטי ההכנסה

, לחקיקת חוקי�, לממשלה ורק בידיה מצויי� הכלי� החיוניי� לביצוע מדיניותכי , במעורבות ממשלתיתלהסדר הדיור הציבורי תפקיד חשוב ה� עבור ) ב. (להסדרה ולאכיפה, לבניית גופי מימו�, להענקת סמכויות

הנמצאי� במצוקה א� יש תקווה , מי שבאופ� קבוע אינ� יכולי� לתחזק דירה משלה� וה� עבור משקי ביתהדיור הציבורי באר( קט� בהרבה מ� המקובל ברוב מדינות אירופה ומומל( ; תיד ייחלצו ממנהשבע

�הסדרי� ) ד. (י"יש לטפח ולשדרג מלאי דיור יש� כמקור עיקרי לדב) ג. (להגדילו ולשמור על מלאי מעודכל� הסדר ובכל, י"פרטיות לאספקת דב%מקובלי� במערב ומומל( לנסות� אצלנו ה� שותפויות ציבוריות

י כחלק "וג� הסדר רגולטיבי של חיוב יזמי� לבנות דב, י"פיננסי להטבה או זיכוי ממס ליזמי� הבוני� דבפרטית %מומל( שדירות שתיבנינה בשותפות ציבורית; מחובות שיש להשלימ� בתהלי� רישוי הבנייה

ויות הדיור הריאליות יש לעדכ� את הסיוע לזכאי� ולהתאימו לעל) ה. (י"תישארנה לצמיתות במעמד דבובה בעת לתת בידי הזכאי� את הזכות והאחריות לבחירת המקו� בו ישתמשו בכספי , ולמצב משק הבית

.הסיוע

בהדרכתה של נעמי , שצברג לתואר שני בתכנו� ערי� ואזורי�%התקציר מבוסס על עבודה של תמר לניר� .כרמו

48 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

המלצות לפעולת חירו� עתידית � הפעולה לשיקו� הגליל בעקבות מלחמת לבנו! השניה לוי דגנית

מכו� ברוקדייל%וינט'ג% מאיירס, מרכז אנגלברג לילדי� ונוער dganitl@jdc.org.il

ביישובי הצפו� בעקבות הילדי� ובני הנוערהפעולה לשיקו� הגליל כוונה לסייע לשיקומ� ולקידומ� של

, משרד החינו�, ב"הפעולה התבססה על שותפות בי� הקהילות היהודיות בארה. לבנו� השנייהמלחמת עד יוני 2007הסוכנות היהודית והקואליציה הישראלית לטיפול בטראומה ונמשכה מינואר , וינט ישראל'ג

:הפעולה לוותה במחקר הערכה והיתה מגוונת ורבת היק$. 2008

.בבתי ספר יסודיי� ילדי� %54,000 בקרב כ, יישובי� %36ב, העשרהפעולת הסוכנות התמקדה בפעילות •

צרכי� ו גיל הר�, שגי� לימודיי�ישפור ה, טראומה %התפרסה על ארבעה תחומי� וינט 'הגולת עפ • . חלק מהתכניות יועדו להורי� ולצוותי� החינוכיי�. ילדי� %60,000בקרב כ, יישובי� %38ב, מיוחדי�

באמצעות , ית לטיפול בטראומה התמקדה בתוכניות לטיפול בטראומהפעולת הקואליציה הישראל •%בקרב כ, יישובי� %57ב; הכשרות וסדנאות לאנשי מקצוע והורי� ואיתור ילדי� הזקוקי� לעזרה נפשית

.ילדי� בתוכניות מניעה ומיעוט מה� בתוכניות טיפוליות %9,600מבוגרי� וכ 4,600

, מאפייני המשתתפי� והפעילויות, מבחינת היק$ הפעילות, עולהלעקוב אחר יישו� הפ) 1( :מטרות הערכהלבחו� את המידה בה היישובי� מתקדמי� לקראת השגת יעדי ) 2(; תחומי החוזק והקשיי� המרכזיי�

.הפקת לקחי� לקראת פעולת חירו� עתידית) 3(; הפעולה

עולה ושנה לאחר התחלת מספר חודשי� לאחר תחילת הפ % המידע נאס$ בשתי נקודות זמ� :מתודולוגיהמהעמותות , מהרשויות המקומיות, באמצעות ראיונות ע� אנשי מפתח מהארגוני� השותפי�, הפעולה

יישובי� 12במחקר נכללו . וסקר הורי�; מיפוי התוכניות המרכיבות את הפעולה; המפעילות ובבתי ספר .בה� יושמה עיקר הפעולה

:להל! עיקריה!. ו� עתידיתמהראיונות עלו המלצות שונות לפעולת חיר

מת� מעני� מגווני� לילדי� השוהי� במקלטי� ושמירה על ; העברת מידע באופ� שוט$ :בזמ� החירו� •הוצאת הילדי� מאזורי העימות יחד ע� ; שמירה על קשר רצי$ בי� הילדי� לצוותי� החינוכיי�; שגרה

.� של התושבי�והפעלת אנשי המקצוע כדי לתת מענה לצרכי� החיוניי; משפחותיה�

בהיק$ נרחב , מת� מעני� לקשיי� רגשיי� באופ� ישיר לילדי� :פעולת שיקו� מיד בתו� זמ� החירו� •�פריסת הפעולה על פני זמ� ממוש� ככל האפשר כדי לחזק ; החזרת השגרה והיציבות לחיי הילדי�; ומגוו

תהלי� סיו� הפעולה ואת בשלב בניית הפעולה להבנות את ; את החוס� הקהילתי והאישי של התושבי� .הבטחת ההמשכיות של המרכיבי� העיקריי�

; אזורי/ על בסיס יישובי , הכנת צוותי� ותוכניות עבודה לשעת חירו� לקהלי יעד שוני� :בעת רגיעה •; המדינה והמגזר השלישי ובי� הגורמי� בתו� כל מגזר, חלוקת עבודה ואיגו� משאבי� בי� הרשות, תיאו�

.ניית חוס� קהילתיוהמש� ההשקעה בב

49 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

2008ישראל : מדיניות ציבורית ודעת הקהל, מדינת הרווחה

כה! ניסי� אוניברסיטת ב� גוריו�, המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית

nissimco@bgu.ac.il

�ד מבי� תחומי חקר מדע המדינה מתגלה חקר מדינת הרווחה כאח שלושת העשורי� האחרוני�משהתחומי� שנחקרי� תחת %במכלול תתי .כמו ג� כזירה לחילוקי דעות בי� חוקרי� שוני�, החשובי� ביותר

החלו בשני� האחרונות סקרי דעת הקהל תופסי� מקו� נכבד בספרות , "חקר מדינת הרווחה"מה שמכונה מה זו והמחקרי� העוסקי� בתחו� זה המחקר בישראל נראה כנענה באיטיות למג. המחקר העולמית

.מועטי� בכמות� ובנפח� יחסית לספרות העולמית

מדיניות המטרתו של נייר מחקר זה לספק תמונת מצב של דעת הקהל הישראלית כלפי מדינת הרווחה ודמוגראפיי� %תו� פילוח העדפות אלו לפי מאפייני� סוציו, 2008לשנת נכונה המצויה והרצויההחברתית

. וריאליי� שוני�וסקט

האוכלוסייה נדגמי� מ 940ב� נתוני המחקר נאספו בסקר עמדות של אזרחי ישראל על בסיס מדג� אקראי .2008יוני –הדגימה התבצעה בחודשי� אפריל . )שני� ומעלה 18בני (הבוגרת

הציבור הישראלי מצדיק במידה רבה מעורבות של המדינה ש אהישעולה מהמחקר המגמה המרכזית תומ� בהשקעה בתחומי� שמזוהי� ע� מדינת הרווחה ומסכי� ע� הצור� , בהספקת שירותי� ציבוריי�מרבית הנשאלי� מסכימי� או מסכימי� מאוד כי בישראל יש יותר מדי . לתמו� באוכלוסיות חלשות

� כי המדינה היא שצריכה לדאוג לבעיית העוני וצמצו, כי הפערי� החברתיי� בה גדולי� מאוד, עניי�כי יש , כי על המדינה לספק הכנסה בסיסית לכל אד�, כי יש להעלות את שכר המינימו� במשק, הפערי�

�כי לא מוצדק לקצ( בשירותי� חברתיי� עבור , שירותי� שאסור למדינת ישראל להפריט בשו� אופאה מעט נמצהמוכנות לשל� עבור השירותי� שמספקת מדינת הרווחה , לעומת זאת .תקציב הביטחו� ועוד

במעבר בי� עמדה הצהרתית לבי� עמדה התנהגותית , כלומר .נמוכה מההצדקה הערכית הניתנת לה� .זוהתה ירידה בתמיכה בפועל באוניברסאליות מדינת הרווחה

השקעה ציבורית בו –מייחס הציבור הישראלי חשיבות עליונה לחינו� , מבי� תחומי המדיניות השוני�מרבית הנשאלי� תמכו ברמות .חומי מדיניות אחרי� כמו ביטחו� ובריאותומינו$ החינו� להישגי� בת

כמו ג� לתושבי הפריפריה ולעולי� , שונות בטענה כי מוצדק לדאוג לקבוצות חלשות בחברה הישראלית .חדשי�

כי בקרב נשי� קיימת תמיכה במדיניות חברתית המזוהה ע� , בי� היתר, פילוח המדג� לקבוצות מזההוכי בקרב יהודי� התמיכה במדיניות זו פחותה מאשר בקרב בני , חה יותר מאשר בקרב גברי�מדינת הרוו

נשאלי� שהגדירו עצמ� כאשכנזי� תומכי� במדיניות כזו במידה פחותה , באופ� דומה. דתות אחרותגילו א$ ה� תמיכה מרובה יותר במדינת הרווחה ) מכל הדתות(נשאלי� דתיי� . בהשוואה לשאר הקבוצות

אלו שהצהירו על עצמ� כעובדי המגזר הציבורי תמכו יותר מעובדי , כ� ג�. שר מסורתיי� או חילוניי�מאהסקטור הפרטי במדינת הרווחה וא$ נמצא כי בעלי הכנסות גבוהות תמכו פחות במדינת הרווחה מאשר

והמדג� , חסיתכי הבדלי� אלו בי� הסקטורי� השוני� נמצאו כקטני� י, יש להדגיש. בעלי הכנסות נמוכותבכללותו משק$ תמיכה מוצקה בהיגדי� המצדיקי� ומחזקי� את התמיכה במדינת הרווחה ובמדיניות

.חברתית מרחיבה

ממצאי המחקר מטילי� ספק מסוי� בתפיסה המקובלת בקרב חוקרי� ישראלי� רבי� הטועני� כי רבות המדינה ואופייה של בעשורי� האחרוני� חל שינוי דרמטי בעמדות הציבור הישראלי בנוגע למעו

מחברה המאופיינת בערכי� של שוויו� ודג� אוניברסאלי של מדינת רווחה לכיוו� דג� –מדינת הרווחה אינדיבידואליז� כלכלי וחברתי לצידו של דג� , תחרות, ליברלי שמאופיי� בהעדפת ערכי השוק חופשי% ניאו

. סלקטיבי של מדינת רווחה%רזידואלי

עירוב מושגי� ובלבול שקיי� בציבור הישראלי בכל הקשור לפעולת� של מגנוני� עוד עולי� מהמחקראינטרסי� ומטעני� , טיעוני�, השיח הציבורי בנושא מדינת הרווחה רווי מושגי�. כלכליי� וציבוריי�

מקרי� ג� על עמדות הציבור ומידת הבנת� והפרשנות הניתנת למושגי� השוני� בה� מה ש, אידיאולוגיי�היעדר עקביות מספקת והבלבול שקיי� בקרב הציבור הישראלי בכל הקשור לשיח הציבורי .שימושנעשה

.את דעת הקהל בנושאי� אלו ספקנותבנושא מדינת הרווחה מצביעי� על הצור� לבחו� ב

50 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

בחינה סוציולוגית של שירה קולקטיבית במהל- יישו� תוכנית ההתנתקות מחבל עזה

ב! סימו! משה איל�%אוניברסיטת בר, ימינולוגיההמחלקה לקר

;bensimm@mail.biu.ac.il moshebensim@gmail.com

שירה של קולקטיב מתוארת בספרות העוסקת בתנועות חברתיות כפעילות חשובה: נושא ושאלות המחקרבמהל� ההרצאה יוצגו . אול� נושא זה לא זכה עד היו� לתשומת מחקרית, המסייעת ביצירת רגשות

ע בשירה קולקטיבית במהל� מחאת� "ממצאי� מתו� מחקר המנתח את השימוש של מפגיני תנועת ישמטרת המחקר היא לבחו� את משמעות השירה הקולקטיבית . כנגד יישו� תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה

נקודת מבט� של אלו האחרוני� נועדה לש� . ואנשי כוחות הביטחו� מאיד�, י שחוו אותה מפגיני� מחדכפזווית ראייה זו הינה ייחודית ולא . בחינת האופ� שבו חוו את השירה אלו אשר כלפיה� כוונה השירה

� יישו� מה היתה משמעות השירה הקולקטיבית במהל: שאלות המחקר ה�, בהתא� לכ�. נחקרה עד היו�כיצד פירשו אנשי כוחות הביטחו� שירה זו וכיצד פירושי� אלה באו ? תוכנית ההתנתקות עבור המפגיני�

?לידי ביטוי בתגובותיה�

לש� בחינת . המחקר נעשה לפי הגישה הפנומנולוגית הנמנית על מתודת המחקר האיכותנית: שיטהע "לאומיי� ששייכו עצמ� לתנועת יש%יי�מפגיני� דת 14התופעה התקיימו ראיונות עומק פתוחי� ע�

אנשי כוחות , מפני� 14אשר לא התגוררו ברצועת עזה והצטרפו למאבק מכל קצות מדינת ישראל וכ� ע� �משתתפי המחקר נבחרו לפי שיטת דגימת כדור השלג ובכל קבוצה . שוטרי� וחיילי מילואי� –הביטחו

. חודשי� לאחר הפינוי 12ת התקיימו שישה עד הראיונו. התקיימה חלוקה שווה בי� גברי� לנשי�� . הראיונות תומללו ובטקסטי� נעשה ניתוח תוכ

שלבי של המפגיני� במספר סוגות מוזיקליות לש� % ממצאי המחקר מצביעי� על שימוש תלת: תוצאותשלב זה התאפיי� . כלל את החודשי� והשבועות שקדמו לימי הפינוי השלב הראשו�. קידו� מספר מטרות

השתלטות בלתי חוקית על מבני� וחדירה לגוש קטי$ על א$ שהאזור , בחסימת צירי תנועה מרכזיי� סיסמאות ושירי התנתקותבשלב זה נעשה שימוש חוזר ונשנה במהל� ההפגנות ב. הוכרז שטח צבאי סגור

מטרת השימוש החוזר ונשנה ובעוצמה. שירי קודש קצביי�שחוברו במיוחד לקראת ההתנתקות וכ� בלשמע שירי� אלו . חזקה בשירי התנתקות היתה לש� הבעת מחאה ואפשרה למפגיני� תיעול של זע� וכעס

שירי קודש קצביי� אפשרו . חוו אנשי כוחות הביטחו� עצבנות וכעס, ברצ$ בלתי פוסק ובעוצמה חזקה� רוב מתייחס ליומיי� בה השלב השני. למפגיני� לחוות רגשות של אופוריה שתרמו להעלאת המורל

, מחד: ידועי� ומטרת� היתה כפולה שירי אר( ישראלבשלב זה נעשה שימוש ניכר ב. תושבי גוש קטי$ פונולפנות אל ער� אהבת המולדת כמכנה , ומאיד�; בעת משבר' יחד'לחזק בקרב המפגיני� את תחושת ה

ני� יחושו תחושת ציוני הקיי� בקרב המפגיני� ואנשי כוחות הביטחו� בכדי שאלו האחרו%משות$ ישראלישירי� אלו נגעו לליב� של אנשי . פטריוטיות ורגשות אש� כה חזקי� אשר יובילו לסירוב פקודה המוני

אול� השימוש בסוגה זו לא הוביל . כוחות הביטחו� וחלק� א$ הצטרפו לשירה משותפת ע� המפגיני�והקריטיות של ת האחרונות והאחרו� מתייחס לשעו השלב השלישי. בסופו של דבר לסירוב פקודה המוני

שלב זה . מבי� כלל המפגיני�" אגוז הקשה"פינוי אחרוני המפגיני� אשר התבצרו במספר בתי כנסת ונחשבו לשירי� אלו תרמו להשגת תחושת . שהושרו באקסטאזה שירי גאולההתאפיי� בעיקר בשירה המונית של

מצב הרוח , נויי� של המפגיני� החלמשפי. התעלות והפיחו בקרב מפגיני� תקווה לבואו של המשיחלשמע . השתנה ושירי הגאולה אשר ביטאו תחושות כאב שימשו את המפגיני� כקולקטיב לביטוי של ֶאֵבל

אנשי כוחות הביטחו� נפתחו רגשית לסבל� ולכאב� של המפגיני� וכתוצאה מכ� , ביטוי הכאב האותנטי . ני� בעוד� צועדי� יחד לעבר רכבי הפינויחיבקו וא$ בכו ע� המפגי, הפגינו כלפיה� יחס אמפתי

�פירוד של שוה� נית� ללמוד על דינאמיקה קבוצתית %לאור ניתוח הממצאי� לפי תיאורית האיחוד :דיושהתאפיינה במעבר הדרגתי מהדגשת וקטור הפירוד לעבר הדגשת וקטור האיחוד ככל שטראומת הפינוי

חיזקו המפגיני� את וקטור הפירוד , ש� באופק%בו ההתנתקות היתה אי, בשלב הראשו�. התקרבהככל שמועד הפינוי התקרב והפינוי ריח$ כעננה המאיימת . באמצעות היבדלות� מ� החברה הישראלית

כ� נעשה שימוש הול� וגובר מצד המפגיני� בוקטור האיחוד לא רק בינ� לבי� עצמ� , מעל ראשי המפגיני�ממצאי� אלו מדגישי� את התפקיד החברתי המרכזי . אלא ג� ע� המפני� עצמ�, ובינ� לבי� האל

.שהמוזיקה משחקת לצור� יצירת הבנייה רגשית וכאמצעי לשימור חיוניותה של תנועה חברתית

51 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

אתנוגרפיה פוליטית והערכת הישגי�": אנרכיסטי� נגד הגדר"קבוצת

אורי גורדו! מכו� הערבה ללימודי הסביבה

uri@riseup.net

היא קבוצת פעילי� ישראלית התומכת במאבק הפלסטיני העממי " אנרכיסטי� נגד הגדר": הצגת הנושאפוליטי של % מאמר זה מציג ניתוח אתנוגרפי. נגד הקמת גדר ההפרדה ומשטר המחסומי� בגדה המערבית

המחקר בוח� שתי . ועד היו� 2003פעילות הקבוצה ושל הדינמיקה הפנימית שלה מאז הוקמה באביב האנרכיסטית בפעולותיה והתרבות הפוליטית באיזו מידה אכ� נוכחת האידיאולוגיה ) א(: שאלות מרכזיות

באיזו מידה הצליחה הקבוצה ) ב( ;?יה/ל משתתפותובשיח הפוליטי שדרכי התארגנותה ב, של הקבוצהלגיטימיות הוהיא , ודה מתודולוגיתנקמבקש המאמר לבסס , בנוס$ ?שהציבה לעצמה מטרותהבהשגת

.עי להבנת פעילות� של קבוצות פוליטיות רדיקליותהשתתפותי כאמצ% אתנוגרפימחקר יעילות של וה

המאמר מתבסס על מתודולוגיה איכותנית מתחו� האתנוגרפיה הפוליטית של תנועות : גישה ומתודולוגיה$ בהפגנות בשטחי� ובישראל ובפגישות משתת%מידע נאס$ באמצעות ליווי הקבוצה כצופה. חברתיות

באמצעות מעקב מתמש� אחר רשימת הדיוור הפנימית של הקבוצה ואחר ; אביב וירושלי�% פעילי� בתלכל אלה שולבו . למחצה ע� פעילות ופעילי�%ובאמצעות ראיונות מובני�; דיווחי� אודותיה בתקשורת

ז� ועות חברתיות וניתוח של האנרכיונותחו במסגרת אפראט תיאורטי המשלב סוציולוגיה של תנ .זמננו בתור תרבות פוליטית ואידיאולוגיה%ב� בינלאומיה

המחקר מציע שלושה מימדי� מרכזיי� בה� נבחנת נוכחותה של פוליטיקה : ממצאי� ותוצאותנמצא כי בשני הממדי� . לאומיות%מנהיגות ביזורית ופוסט, פעולה ישירה: אנרכיסטית בפעילות הקבוצה

וני� מתקיימי� פערי� בי� תיפקודה של הקבוצה לבי� מה שנית� היה לצפות לו מ� המחוייבות הראשפעולות ישירות להפסקת עבודות הבנייה ולהסרת מחסומי� התחלפו . הנומינלית לאנרכיז� כדר� פוליטית

הוחזקו עמדות מנהיגות בקבוצה ג� ה� . לפרקי� בהפגנות ומצעדי� שלא השפיעו ישירות על הנעשה בשטחנמצא כי , ע� זאת. כלל גברי�% בדר�, במש� תקופות ארוכות בידיה� של פעילי� מעטי� בלבד

ובעיקר בתחו� המנהיגות פעלו במודע , י� בקבוצה התמודדו ע� מתחי� אלה באופ� רפלקסיבי/משתתפות�ודי יה%נצפתה שלילה עקבית של השיח הציוני, לעומת זאת, לאומי%בהיבט הפוסט. להגדלת השוויו

.ומחוייבות לנראטיב חלופי של מאבק משות$

עצירת הבנייה של (מוצעת הבחנה תיאורטית בי� מטרות בטווח הקצר , בשאלת השגת מטרות הקבוצהבניית מסגרת יציבה , ערעור הקונצנזוס סביב הגדר ומטרותיה בציבור היהודי(הבינוני , )קטעי� בגדר

נמצא כי למרות ). ול הקפיטליז� ומוסד המדינהביט, מהפכה חברתית(והארו� , )למאבק משות$. אלה שבטווח הבינוני הושגו בהצלחה ובמהירות יחסית, הטווח לא הושגו%וארוכות %שהמטרות קצרות

אבחנה זו מנותחת ג� בהשוואה למאמציה של התנועה האנרכיסטית הבינלאומית בהקשר של המאבק נגד .חמות באפגניסט� ועיראקונגד המל, הקפיטליז� הניאוליברלי ומוסדותיו

�. שני הסברי� מוצעי� למתחי� שהתגלו בי� החזו� האנרכיסטי לבי� המציאות של פעילות הקבוצה: דיוי� בעלי מחוייבות אידיאולוגית /אשר מלתכחילה כלל א� ורק פעילות, האחד הוא שינוי הרכבה האנושי

עילי� הממשיגי� את עשיית� ובהמש� השתנה לתערובת בי� אנרכיסטי� לפ, אנרכיסטית מובהקתהחילו$ המתמיד . פוליטי או מאבק לזכויות אד� הח$ מהקשר מהפכני%במונחי� של מאבק הומניטרי א

בעקבות הדיכוי , טראומטי%בהרכב הפעילי� נידו� בדגש על השפעת� של תופעות שחיקה ולח( פוסטא פחות אשר מגביל את היכולת גור� נוס$ וחשוב ל. האינטנסיבי שלו נתונות הפגנות הקבוצה בשטחי�

, העצמית של הקבוצה כיוזמת סולידריות%לממש פוליטיקה אנרכיסטית במובנה המלא הוא תפיסתהגור� זה הכתיב ה� את ההתרחקות . כאשר השותפי� הפלסטיניי� ה� שקובעי� את מימדי המאבק

ג� מימד . רי� השוני�בהתא� לרצונ� של הוועדות העממיות בכפ, מפעולה ישירה וה� את החזרה אליהכאשר הקשרי� האישיי� בי� חברי� אחדי� בקבוצה לבי� מנהיגי� , המנהיגות הושפע מגור� זה

.פלסטיני� מקומיי� הציב את אלה הראשוני� בעמדת השפעה רבה מזו של חבריה�

ה� סוגיות אשר נותרו פתוחות בתו� המחקר כוללות את הבנת טיב היחסי� בי� האנרכיסטי� לבי� שותפיואת שאלת קיומו או היעדרו של קשר סיבתי בי� המאבק המשות$ , ציוני% הציוני והלא, בשמאל הישראלי

.בשטח לבי� המאבק המשפטי לשינוי תוואי הגדר

52 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

זיהו� האוויר והמאבק הפוליטי על הזכות להיאבק בו � ' רידינג ד לרו! מיכל

אוניברסיטת תל אביבlaronmic@post.tau.ac.il

חוק %" החוק למניעת מפגעי�"הוא , בתחילת שנות השישי� נחקק החוק הסביבתי הראשו� בישראל

עבור ,במידה רבה, הגדיר' כנובי(חוק ). 1962(ז "מלר %ונוסד הארגו� הסביבתי הראשו� ) 1961(' כנובי(והארגו� פעל במש� כל השני� בכדי לקד� את החוק , "פשרגבולות הא"ואת " תחומי המותר"ז את "מלר

נדונה בכנסת ובממשלה תוכניתה של חברת החשמל להקי� את 1967בשנת .ואת התקנות הקשורות בובשיתו$ התארגנות של תושבי� מצפו� תל , ז"ארגו� מלר. בתל אביב" ' רידינג ד"תחנת הכוח החשמלית

שהקמת התחנה תגרו� לעליה , טענת המתנגדי� היתה. כנגד תוכנית זוניהל קמפיי� ומאבק ציבורי , אביבולפיכ� היא תהווה מטרד לתושבי� ועבירה על החוק למניעת , ניכרת בממדי זיהו� האוויר בתל אביב

–החתמת עצומות ולבסו$ , הפעלת לובי בכנסת, המאבק התנהל באמצעות מודעות בתקשורת. מפגעי�במאמר זה יבחנו לעומק היבטי� שוני� של מאבק ציבורי . נגד חברת החשמלפנייה לערכאות משפטיות כ

פוליטיקה "שכבר בשנות השישי� התחילה להתגבש בישראל , המטרה היא לטעו� ולנסות לשכנע. זה . יידוע והשתתפות עבור שחקני החברה האזרחית, אשר טמנה בחובה הסדרי� חדשי� של ייצוג, "חדשה

תו� הסתמכות על – case study –בתל אביב נחקר כמקרה מבח� ' נת הכוח רדינג דהמאבק נגד הקמת תחבה� כתבות ומודעות שהתפרסמו בעיתונות הארצית ובעיתונות העוסקת , מגוו� מסמכי� ראשוניי�

, פסקי די� של בתי משפט, שהתקיימו במליאת הכנסת, הצעות חוק ודיוני� בהצעות אלו, באיכות סביבהההיסטוריה משמשת כא� ככלי מתודולוגי . ז וראיונות"פרסומי� של הארגו� הסביבתי מלרפרוטוקולי� ו

בהנחה . לבחינת תהליכי השינוי והמיסוד של הסדרי הייצוג הציבורי ושל הפעולה האזרחית הקולקטיביתנחקר האופ� שבו , בה היא ממוקמת, שהתנועה הסביבתית היא חלק מהמערכת של הפעולה ההיסטורית

.(Touraine, 1988)ג� א� אי� היא יכולה לשלוט בכיוו� שלו , מהווה טריגר לשינוי היא

בי� תומכי התוכנית להקמת תחנת הכוח בתל אביב לבי� , עיו� במסמכי� האמורי� מעלה כי העימותהאחת היא עימות בי� המודל התרבותי הנות� קדימות : נסב סביב שלוש סוגיות מרכזיות, המתנגדי� לה

לתיעוש ולמודרניזציה לבי� מודל תרבותי שש� במרכז הדיו� את השלכותיה ההרסניות של , לפיתוח' הסוגיה השנייה נסבה סביב הויכוח הא� תחנת הכוח רדינג ד. המודרניות ואת הסיכוני� הכרוכי� בה

� דיו. ומה� האמצעי� השוני� לצמצו� זיהו� האוויר, תפגע באיכות חייה� של תושבי הסביבה א� לאווהסוגיה השלישית עסקה בשאלת הייצוג של האינטרס . זה התנהל בעיקר באמצעות השיח המדעי

שעליה� מוטלת האחראיות לשמור על , קרי מיה� נציגי הציבור הנאמני� והלגיטימיי�, הסביבתימסוגיה זו נית� ללמוד על קיומ� של פרדיגמות שונות של ייצוג ושל סמכות ועל . האינטרס הסביבתי

.עימות שקיי� ביניה�ה

הניתוח ברמת הביניי� יתייחס לאסטרטגיות : הדיו� בממצאי� אלה יער� בשתי רמות ניתוח אנליטיותבעוד הספרות נוטה לתאר� את הדיו� הציבורי בישראל בנושאי� כגו� איכות . ז"הפעולה של ארגו� מלר

הרי שמקרה מבח� זה , 90 –נות ה סביבה ואת הפעולה הקולקטיבית שנוצרה סביב דיוני� אלה בעיקר לשמה ( 60 –מלמד כי השיח הסביבתי והשחקני� החברתיי� שהשתמשו בו התגבשו והופיעו כבר בשנות ה

הניתוח ברמת המאקרו יתייחס ). של התעצמות מאז ועד היו� ישלא בהכרח מלמד על תהלי� ליניארי� את האופ� שבו תהליכי לפעילות ארגונית זו ולשיח הכרו� בה כאל מקרה קונקרטי המדג

historicityהאינדיבידואליזציה והליברליזציה שעוברת החברה הישראלית מייצרי� רמה גבוהה יותר של (Touraine, 1988)" .כמו במקרי� רבי� אחרי�, "החיי� הפרטיי� �, ה� ציבוריי�, במקרה המתואר כא

באמצעות ידע . של קונפליקטי� חברתיי�מתחומי העניי� של תנועות חברתיות ותמה מרכזית בהתהוות� תת "אותה נית� לכנות " פוליטיקה חדשה", כבר בשנות השישי�, מתחילה להתעצב בישראל, ומודעות

פוליטיקה זו משנה את חוקי המשחק ופותחת את הזירה הפוליטית . (Beck 1992, 1997)" פוליטיקה . לכניסת� של שחקני� חברתיי� חדשי�

53 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

�ערצת בריתהת טבנקי! ויערי לשמאלתפקיד ה: כיזציה בפוליטיקה הישראליתאוליגר המועצות בהנצחת שליטת� האוטוקרטית

ראוב! שפירא

המכללה האקדמית הגליל המערבי shapi_ra@gan.org.il

הסברי הספרות . שראלית היא אוליגרכית באופייההפוליטיקה הי, בניגוד למשנה הציונית הדמוקרטית

י נחשפו שורשיה בתקופת "ורק במקרה מפא, התמקדו באוליגרכיזציה של המפלגות בתקופת המדינה %80%הקיבו( המאוחד והקיבו( הארצי שכללו כ, אול� ג� התנועות הקיבוציות הראשיות. היישוב

היוו , י על ההגמוניה במחנה הפועלי"מפאה� התחרו ע� . מהקיבוצי� וחבריה� נעשו אוליגרכיות�המשיכו ) בהתאמה(וראשיה� טבנקי� ויערי , %1934גוריו� וא$ הביסוהו ב% אופוזיציה ראשית למנהיגות ב

גוריו� בשיטת מפלגת %ושל ב�, חירות הוסברה באוטוקרטיה/ל"המשכיות דומה של בגי� באצ. כיובל שני�רק של יערי (היתר של טבנקי� ויערי כמעט לא הוסברה %יותאול� המשכ, המנגנו� שרופדה בפריבילגיות

לא הוסבר כיצד ה� יישבו את הניגוד בי� סממני האוטוקרטיה , וחשוב יותר, )'%50 הוסברה רק בשנות הלבי� הרדיקליז� הדמוקרטי והשוויוני ', %40ושמרנות� משנות ה' %30והאוליגרכיה שאימצו מאמצע שנות ה

עיקרו את הדמוקרטיה בה� ואימצו פרקטיקות , ואחריו יערי מירכזו את התנועותתחילה טבנקי� . הקיבוציאפקטיבית ביקורת� על חוסר %א$ שבכ� נעשתה בלתי% על, אוליגרכיות שהבטיחו שליטה המשכית

מלוא ההסבר אי� יושב . י ובהסתדרות וחוזקה השליטה האוליגרכית של מנהיגותה"הדמוקרטיה במפאראו (ית לאתוס ולתרבות השוויונית הקיבוצית מצוי בספרי שהתפרס� לאחרונה ניגוד השליטה האוליגרכ

%1939 ושל יערי ב %1937 המפנה של טבנקי� ב, וכא� אציע קטע קריטי בהסבר יישוב הסתירה, )אתר האגודההערצתה תו� הסתרת האמת על העריצות הברוטאלית של משטרה . מ"להערצת שמאלנית של ברה

יצרה חלק , ס הקיבוצי באמצעות הסברי� מופרכי� למה שלא נית� להסתירוהסוואת ניגודה לאתוושאר הלגיטימציה באה מחיקוי , מהלגיטימציה לפרקטיקות אוטוקרטיות ואוליגרכיות שדמו למשטרה

. י ושאר ארגוני היישוב במנגנוני� המסועפי� של שתי התנועות"פרקטיקות אוטוקרטיות של מפא

תאר את התנועות כשמאלניות תמיד א$ שהמחקר , מ"להערצת ברה חלק מהספרות התעל� מהמפנהבמלחמה מ "ברה נותצחוינבזוהר היסחפות מפנה בהאת סבירוהואחרי� , משמעית%סותר זאת חד

של שיח מהפכני במציאות ציונית פוליטי %אידאולוגיובמאמ( להיחל( מהסיבו� ה, והתקרבותה לציונות, מ"שני� לפני ניצחונות ברה 4%6המפנה החל , לפי תיארוכו אול� הסבר ההיסחפות שגוי .דמוקרטית

%מ נחשפה כדיקטטורה רצחנית במשפטי מוסקבה ב"והסבר הסיבו� חסר תשובה למה דווקא כשברההשניי� מצאו , )כפי שהמנהיגי� עצמ� הגדירוה( %1939%40 וכמקיאווליסטית ואימפריאליסטית ב, 1937

, 1947רוב הנהגות שתי התנועות התנגד לשמאלנות עד . הערצתהידי פנייה ל% לכאורה מוצא מהסיבו� על� "אחרי שאוחדו המפלגות של שתי התנועות למפ %1948ורוב חברי הקיבו( הארצי התנגדו אפילו ב

אלא ג� עקב קידו� , א� השניי� ניצחו לא רק עקב המירכוז ועיקור הדמוקרטיה, שאימצה מצע שמאלני, טציה שלה� בעוד שאר העסקני� ומנהלי הקיבוצי� נכפפו לרוטציהמפתח ומניעת רו% נאמני� לתפקידי

עקב צינזור פרסומי , שליטה%סטאטוס ואמצעי% בשל ניכוס פריבילגיות לעצמ� ולנאמניה� שהיוו סמלי�ידי שילוח % על, התנועות וספרי הפרטיזני� שחוו ביערות את אירופה את הברוטאליות של שליחי סטלי

דחיקה , ועקב דיכוי, ע� נכשלי� ומפסידי� יוקרה לסגניה� כגו� שרי ממשלהתפקידי ביצוע שבה� לא פ' %50 למרות שורת המשברי� שגררה השמאלנות בשנות ה. לשוליי� ולעזיבה של חדשני� ומבקרי מדיניות�

השניי� סרבו להתנער ממנה בניגוד לשאר , %1956 מ והאימפריאליז� שלה ב"ולמרות חשיפת שקרי ברהדיכאו את יורשיה� , ומחשש פ� התנערות כזו תוביל לדמוקרטיזציה ולהחלפת�, מערבהסוציאליסטי� ב

י "המשברי� לא גרמו להחלפת� ג� משו� שהצטרפו לממשלת מפא. בפוטנציה שתבעו דברי� אלוא� נראתה כמבטיחה סיוע לכלכלת , שמדיניותה נגדה בתכלית לאתוס הקיבוצי ולמצעי מפלגותיה�

וכ� שרדה מנהיגות� עד , העזיבות עקב המשברי� וחשיפת שקריות השמאלנותהקיבוצי� שנפגעה קשה מ .'%80בהותירה אחריה חלל מנהיגותי שהיווה גור� ראשי למשבר הקיבוצי� בשנות ה' %70 שנות ה

מ חוש$ אי� הצליחה השתלטות אוטוקרטית והושרשה שליטה אוליגרכית "הסבר המפנה להערצת ברהושוויוניות רדיקליות שקשה להסבירה כבתנועות ימי� ומרכז שמרנית על תנועות דמוקרטיות

והוא מסביר טוב יותר מהסבר הקואופטציה של יונת� שפירא את כישלו� מאבק שתי , קונפורמיסטיותההסבר מהווה השלמה . כ� במדינה% י בהסתדרות ואחר"התנועות בדומיננטיות האוליגרכית של מפא

אופי שהופיע ג� , ל האופי האוליגרכי של הפוליטיקה הישראליתחיונית להסבר השורשי� ההיסטוריי� ש� .בתנועות חברתיות שמאליות אחרות ופגע באפקטיביות שלה

54 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

מתבגרי� בקרב) אנורקסיה(של הפרעות אכילה אידיאל הרזו! כמאי(

כ( שיבא! ברכה� .המכללה האקדמית גליל מערבי, אוניברסיטת בר איל

ks_bracha@walla.com

לתהלי� זה תרמה . בעשורי� האחרוני� אנו עדי� להתפתחות של פולח� הגו$ בחברה המערבית המודרניתובצידו , אחד מתוצרי הלוואי של פולח� זה הוא אידיאל הרזו�. במידה ניכרת התקשורת על גווניה השוני�

בעבר נטו לייחס תופעה . ה במקרי� שוני� להתפתחות הפרעות אכילהאי שביעות רצו� מהגו$ אשר מובילהפרעת אכילה מוגדרת באמצעות שתי . אול� כיו� לא נפקד ממנה ג� מקומ� של הבני�, זו לבנות בלבד

, ממשקל הגו$ הנורמלי 25%אשר יכולה להגיע עד כדי איבוד , הרעבה עצמית –אנורקסיה %האחת. תופעותהיא בולימיה אשר מאופיינת באפיזודות חולפות ההתופעה השניי. 18 12%וב בגילאי הפרעה זו מופיעה לר

. מחקר זה מתמקד באנורקסיה. והקאות, של כמויות עצומות של אוכל, לרוב בסתר, של התקפי אכילה

ת את משקל גופו יש השפעה על הסיכו� /היא לבדוק הא� להגדרה העצמית של המתבגר מטרת המחקרהחברתית אשר גורסת כי הפרעות אכילה מתפתחות ההמחקר מתבסס על התיאורי. ת אכילהלפתח הפרע

רזו� מסמל שליטה . בחברה המודרנית אשר מקשרת תכונות חיוביות שונות ע� מראה חיצוני מוש� ורזהבעוד שמנות מסמלת עצלות והתמסרות להנאות ותאוות , עידו� וריסו� של תשוקות תרבותיות, עצמיתות אשר מגדירי� עצמ� כשמני� יהיו ברמת סיכו� גבוהה יותר /יא כי מתבגרי�ה השערת המחקר . שונות

. לפתח הפרעת אכילה מאשר מתבגרי� אשר מגדירי� עצמ� כרזי�

ראשר נועד לאיתו EAT/The eating attitudes test)(הוא שאלו� עמדות כלפי אכילה כלי המחקראפשרויות התשובה ה� ). α= 0.85( ורמת המהימנות טובה , אלותש 40בשאלו� . אנורקטיי� �סימפטומי

, במחקר זה נוספו בחלקו השני של השאלו� מספר שאלות אישיות המתייחסות לגיל. לפי סול� לייקרט�היא מגדירי� עצמ� מבחינת /וכיצד הוא, ת רוצה להפחית/ג שהיה הנחקר"מספר הק, משקל נוכחי, מי

של כל נחקר EATלפתח הפרעת אכילה נבנה על בסיס ציוני מבח� הסיכו� מדד). רזה או שמ�(המשקל � .נמוכה או גבוהה : ומבחי� בי� שתי רמות סכו

. הכתות בכל שכבה נדגמו בדגימה מקרית, מכתות ז עד יב, בני� ובנות יהודיי� 323כלל מדג� המחקר . 14.4הגיל הממוצע הוא . �בני 44% –מהמדג� ה� בנות ו 56% %כ. בתי ספר 4השתתפו במחקר

�היו מעונייני 30%. מגדירי� עצמ� שמני� 47%, מהמדג� לא מרוצי� ממשקל גופ� 41%: ממצאי�נמצא כי מתבגרי� אשר מגדירי� עצמ� כשמני� ה� ברמת סיכו� . ג ממשקל גופ� "ק 5 %להפחית למעלה מ

]{[t (164, 0.95) = -4.90 מ� כרזי� גבוהה יותר לפתח הפרעות אכילה בהשוואה לאלה אשר מגדירי� עצ

Thin=2.14; X Fat=2.39;[ t146 (, 0.95) = -4.86, p<. 001)]. X{

כמו כ� נמצא כי לבנות יש סיכוי גדול יותר לפתח הפרעת אכילה לעומת בני�

t (142, 0.95) = -5.81]}[ Boys=2.10; X Girls=2.38;[ t (181, 0.95) = -5.84, p<. 001)]. X{.

ת שוני� העלתה כי יש קשר בי� השאיפה לשקול אחרת לבי� "בדיקת הקשר בי� רמת הסכו� ומשתני� ב �כו� ובי� שביעות הרצו� ממשקל הגו$ לבי� רמת הס, )p<0.001) ;df=1; 17.417 =2 X רמת הסכו

p<0.001) ;df=1; 15.172 =2 X.(

לפי . 12%18ה מהווה גור� מאי( בהתפתחות הפרעת אכילה בגילאי� /תפיסה עצמית כשמ�: מסקנותהתמודדות ע� מניעת הבעיה נשענת במידה . ממצאינו תפיסה זו אינה משקפת בהכרח מצב נתו� של שמנות

לאור ממצאי המחקר נראה כי . עצמה וער� עצמיה, ותזונה, רבה על תוכניות אשר מלמדות אודות בריאות�בי� א� , חשוב לכלול בתוכניות מניעה ג� התייחסות למימד התרבותי אשר מאדיר את פולח� הרזו

ובי� א� על ידי ייזו� שינויי� , באמצעות פיתוח מחשבה ביקורתית ביחס לתשדורות מהתקשורת .ולבנות בפרט בגיל ההתבגרות ,בתשדורות ובמודלי� התרבותיי� המוצגי� לנוער בכלל

55 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

נאצי� בישראל�הפאניקה המוסרית בנושא הניאו

שיובי( � סלע לרויט ש דוד ילי�"המכללה לחינו� ע

ron15r@netvision.net.il

החשודי� בהשתייכות , מ"עולי� לשעבר מבריה, צעירי�שמונה נעצרו 2007ספטמבר ל %9ב: הצגת הנושא, תקפו באופ� אכזרי נרקומני�ודעת המשטרה נמסר כי חברי הקבוצה בה . תנאצי%אוינ לכנופיה

תמונות , חומר נפ(, אקדחנתפסו ה�בחיפוש בבתי. ועובדי� זרי�הומלסי� , חובשי כיפה, מוסקסואלי�הו טואתרי� באינטרנכתובות נמצאו , כמו כ� .איורי� של צלבי קרסשל חברי הקבוצה מצדיעי� במועל יד ו

מעצר הכנופיה עורר תדהמה וזעזוע בחברה . נאציי�%אויוסרטי� נאציות בעול� נ%של קבוצות ניאוחשיפת הפרשה מהווה תקדי� בחברה . וזכה לחשיפה תקשורתית רחבה באר( ובעול�, הישראלית

נאצית של צעירי� במדינה %ההקשר הראשו� הוא קיומה של פעילות ניאו. הישראלית בשני הקשרי�הדעה שרווחה , שכ�. מתייחס לאופי הפעילות העבריינית, ההקשר השני. �על כל המשתמע מכ, יהודית

היא שבישראל לא קיימות כנופיות של נוער עברייני במוב� , בקרב חוקרי קרימינולוגיה ואנשי משטרה% שפעילות הכנופיה הניאו, שייתכ�, מכא�. אלא פעילות עבריינית בהקשר של חבורות מזדמנות, הסוציולוגי .ה עליית מדרגה ברמת הפעילות העבריינית של צעירי� בישראלנאצית מהוו

. נאצית של צעירי� בישראל%המחקר בוח� את ההבניה החברתית בתקשורת לפעילות ניאו: מתודולוגיהנאצי� %מטרת המחקר הייתה לבדוק הא� התקשורת יצרה בדיווחיה פאניקה מוסרית לגבי פעילות הניאו

. הבעיות החברתיות שנקשרו לנושאוכ� לנתח את הרקע ו, בישראל

והוא מתייחס לכל הכתבות שהתפרסמו נעשה באמצעות שיטת ניתוח תוכ� של הטקסטניתוח ה: השיטהתקופת המחקר היא ). כתבות 72(מעריב והאר( , ידיעות אחרונות: בשלושת העיתוני� הגדולי� בישראל

.31/9/08 – 9/9/07השנה שחלפה מאז חשיפת מעצר הכנופיה

אופ� , סגנו� כתיבת הכותרות ,בעיתו�מ� מיקו, תוכ� הכתבות: ניתוח נבחנו ההיבטי� הבאי�מסגרת הב . נבדקו התמונות שצורפו לחלק מהכתבות, בנוס$ . והדימויי� שנבחרו, הניסוח של הטקסט הכתוב

ת יצרה התקשורת הישראלי, ניתוח הדיווח התקשורתי מלמד כי לאחר חשיפת מעצר הכנופיה: תוצאותאופ� הדיווח בפרשה תוא� את המאפייני� של יצירת . נאצית בישראל% פאניקה מוסרית לגבי פעילות ניאו

לצד התגובה , סיקור פעילות הכנופיה. כפי שידוע בספרות המחקר, הפאניקה מוסרית בתקשורתשלושת נעשה בהרחבה במש� מספר שבועות והופיע במרבית המקרי� בעמודי� הראשוני� של, החברתית

זעזוע , העיתונות הדגישה את התגובה החברתית שאופיינה בקונצנזוס של חרדה. העיתוני� שנבדקוהדיווח התקשורתי הבליט באמצעות כותרות מרכזיות תגובות של עוינות , כמו כ�. וסלידה עמוקה

ל רקע קיומה של פשיעה אלימה ע. תשנשמעו בציבור ובקרב פוליטיקאי� מכל קצוות הקשת הפוליטי, וכפועל יוצא מכ�, נתפסה כמאיימת על הסדר המוסרי בחברה הישראלית, אידיאולוגיה נאצית בישראלניתוח האירועי� מלמד כי בדומה לפאניקות מוסריות ". צרי� לעשות משהו"הייתה הסכמה רחבה כי

יקה נאצי� הובילה להגברת הפיקוח החברתי באמצעות חק%התגובה החברתית לגבי הניאו, אחרותהייתה תביעה מצד פוליטיקאי� ואישי ציבור לשלילת אזרחות� של , מייד לאחר חשיפת הפרשה. ואכיפה

לאור . הסתבר שהחוק הישראלי אינו מאפשר לשלול את אזרחות�, אול�. חברי הכנופיה וגירוש� מהאר(נאצי� %הוגשו לכנסת שתי הצעות חוק שמטרת� שלילת האזרחות הישראלית לצעירי� הניאו, זאת

בעקבות חשיפת הפרשה נחקקו , בנוס$. וגירוש� מישראל לאחר שירצו את עונש המאסר שהוטל עליה�וכ� חוק , י עקרונות התנועה הנאצית בישראל"חוק האוסר תמיכה או התארגנות עפ: שני חוקי� נוספי�

. נאצי�%סינו� אתרי� באינטרנט המאפשר חסימת גישה לאתרי� שיש בה� תכני� ניאו

נאצי� נקשר לבעיות חברתיות שונות הקיימות בקרב %הדיו� לגבי הפאניקה המוסרית בנושא הניאו: יו!דכישלו� : שתי דאגות חברתיות מרכזיות נדונו בהקשר לבני הנוער. הדור הצעיר והחברה הישראלית הרחבה

הבעיה ובבעיות תומעבר לדיו� בגורמי� להיווצר, אול�. החינו� הערכי ובעיית האלימות בקרב בני הנוערלדאגה חברתית �נאצי� היוותה סימפטו%הרי שהפאניקה המוסרית בנושא הניאו, הקשורות לדור הצעיר

עוררה מחדש את הבעיה החברתית , שמרבית� אינ� יהודיי�, זהות� של חברי הכנופיה, שכ�. עמוקה יותרעלתה על סדר הדיו� הציבורי את הפאניקה המוסרית ה. והדתית בנושא הזהות היהודית של חלק מהעולי�

. נדה הפוליטית שלה�'שוני� כדי לקד� את האג �ונוצלה על ידי פוליטיקאי, סוגיית חוק השבות בישראל�וכ� התנערות , היחס של החברה הישראלית לעולי�: היא נקשרה לבעיות חברתיות נוספות כמו, כמו כ

. שואההממסד בישראל מהמחויבות החברתית והדאגה לניצולי ה

56 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

:מעודדי� ומנציחי� סטייה וקורבנות, מנגנוני השתיקה וההשתקה כמייצרי� מקרה מבח! �החברה החרדית

שרה זלצברג ירושלי�, האוניברסיטה העברית, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה

sarazalcberg@gmail.com

ל� מתופעות מסוימות ולהימנע מנגנוני שתיקה והשתקה ה� תולדה של מאמ( חברתי משות$ להתעמנגנוני השתיקה וההשתקה כוללי� מיסוד איסורי� . מלהכיר בקיומ� של נושאי� הזועקי� להתייחסות

המדירי� את אות� נושאי� מחו( , באמצעות טאבו נוקשה או תחיקה, הקשבה ודיבור, נגד הסתכלותבהתא� לתפיסותיה , בוצהומשתני� מקבוצה לק, נושאי� מודרי� אלה ה� תלויי תרבות. לתחו�

מנגנוני� אלה ניזוני� משיתו$ פעולה מובנה והדוק בי� חברי . הפוליטיות ועוד, הדתיות, החברתיותה� מצד בעל המידע וה� מצד חסר המידע שאינו –ממחסומי� כפולי� של שתיקה , co-denialהקבוצה ומ

.שואל

, זאת. בה� קיי� פקוח חברתי חזק במיוחדהשימוש במנגנוני שתיקה והשתקה שכיח במערכות חברתיות , דוגמה מובהקת לכ� נית� לראות. מאחר שבמערכות כאלה מתעורר צור� בהתגוננות מפני חשיפה מוחלטת

. במיוחד בתחו� המיני, בחברה החרדית ובהתמודדותה ע� תופעות של סטיה וקורבנות, למשל

ומוסריי� המושתתי� על ההלכה היהודית תרבותיי� , פועלת על פי קודי� חברתיי�החברה החרדית חברה ה: על יחסה לגו$ ולמיניות ,בי� היתר, קודי� אלו משליכי�. בפרשנותה המחמירה והקפדנית

פיקוח זה. במיוחד בתחו� המיני, הדוקחברתי פיקוח מאופיינת ב, קבוצותיה וזרמיה קשתעל ,החרדיתבהפרדה המתקיימת בי� גברי� ו, ניעות נוקשי�בגדרי צ, מתבטא במגבלות ובאיסורי� רבי� ביחס לגו$

כל דיו� הנוגע למיניות הוא בבחינת טאבו, בחברה החרדית. במרבית תחומי החיי� החל מגיל צעיר לנשי� � .טעו� השתקה % וכל אזכור של הנושא עד הנישואי

הוא , מיניותלגו$ וע� סוגיות הנוגעות ל באמצעותו מתמודדי�המרכזיי� בחברה החרדית המנגנוני�אחד �יותר מכל דבר אחר ": כפי שהטיב לבטא זאת אר�, הימנעות מאזכור� והנצחת הבורות בכל הנוגע למי

."שותקי� אודותיו, שעושי� בנוגע לגו$ החרדי

, א$ כי בשני� האחרונות נית� להבחי� בחברה החרדית בגישה פתוחה יותר בנוגע לשיח בתחו� המיניתו� שהיא מתאמצת למגר ) תרתי משמע(תחו� זה עודנה שלטת בכיפה המגמה החותרת להשתקת שיח ב

מגמה זו בולטת במיוחד בהשתקות של סטיות מיניות ושל אינטרקציות מיניות . ניצני� אלה של פתיחות .פוגעניות

ייצור והנצחת , לבחו� את חלק� וכוח� של מנגנוני השתיקה וההשתקה בעידוד, אפוא, הרצאה זו מבקשתבקרב גברי� חרדי� אשר נפלו קורב� לאינטרקציות מיניות , וקורבנות של אלימות מינית סטיה מינית

.פוגעניות

מיניותב, בסטיה, פיקוח חברתילהרחבת הידע על סוגיות שונות העוסקות בבחינה זו יכולה לתרו� יק את בבחינה זו יהיה להעמ, בנוס$. ובחברה החרדית הגברית בפרט פגיעות מיניות בחברה החרדיתוב

הסטיה והקורבנות בחברות בעלות מאפייני� , הידע ג� על היבטי� שוני� בתחו� הפיקוח החברתי .פיקוח חברתי נוקשה וקנאות דתית, כסגירות, הדומי� לאלו המצויי� בחברה החרדית

כתורמת לשמירה על , הדיו� בסוגיות אלה יוכל ללמד על הבטיה הפונקציונליי� של סטייה: זאת ועוד . ועל לכידותה החברה

העוסק במשמעות , הממצאי� שיוצגו בהרצאה מתבססי� על מחקר מקי$ יותר במסגרת דוקטורטאסו$ הנתוני� למחקר נעשה באמצעות . ובהשלכות שיש לפגיעות מיניות בקרב גברי� מ� החברה החרדית

רקציות מיניות אשר נפלו קורב� לאינט, מרקע חרדי/ראיונות עומק שנערכו ע� בחורי� וגברי� חרדי�, אנשי טיפול, עסקני� בקהילה, רבני�: וכ� ע� גורמי� שוני� הנמני� ע� הציבור החרדי כגו�, פוגעניות

.והורי� של צעירי� שנפגעו מינית

57 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

שימוש בחומרי� פסיכואקטיביי� ועבריינות נלווית בקרב בני נוער עולי� מחבר העמי�

ארנו! אדלשטיי! שבע% באר, ש קיי"נו� עהמכללה האקדמית לחי

arnone@mscc.huji.ac.il

בעיקר כאשר הוא מצטר$ למגוו� , שימוש בסמי� בקרב בני נוער עולי� יכול להצביע על קשיי� בקליטת�י שההעלייה מחבר הר, בניגוד לקבוצות עולי� אחרות. של גורמי סיכו� אחרי� בקרב אותה קבוצת מהגרי�

, הטבת המצב הכלכלי של המשפחה, האחד: הונעה בעיקר מתו� שני גורמי משיכה %1989 העמי� החל מעולי חבר העמי� , בניגוד לגלי עלייה המונית קודמי�. הקניית תעודת בגרות מערבית לילדי העולי�, השני

הנוער לא נשאלו א� ברצונ� לעלות בני, בנוס$. או שמירת המסורת היהודית/חסרי מאפייני� של ציונות וההורי� שידרו לילדיה� , במקביל. ה� הופרדו מקבוצת השווי� שלה� וחשו כעס על הוריה�, לישראל

תופעה זו יוצרת קונפליקט בי� הורי� לילדי� שנמצא מתחת . מסר לפיו ה� מוותרי� על הכל למע� ילדיה� .מציית להוריו ולא מפגי� כלפיה� כעס כחלק מהמאפייני� התרבותיי� לפיה� ילד, לפני השטח

א� שיעור העבריינות שלה� , מקבוצת הגיל מכלל האכלוסיה %13%בני נוער עולי� מחבר העמי� מהווי� כבקרב העולי� מחבר העמי� שתיית אלכוהול מהווה חלק . גבוה בער� פי שתיי� מחלק� באוכלוסייה� לגבי שימוש בחומרי� פסיכואקטיביי� אחרי�א� לא כ, מתרבות המוצא וא$ נתפסת לכ� כנורמטיבית .

בדיקת שכיחות . 1: הוצגו המטרות הבאות, 2007במחקר שנער� עבור הרשות למלחמה בסמי� בשנת עבירות רכוש ואלימות תחת השפעת סמי� : השימוש בחומרי� פסיכואקטיביי� וביצוע עבירות נלוות כמו

ידי מי שהיו תחת השפעת % בירות רכוש ואלימות עלוהיות הנבדקי� קורבנות לע, ולש� השגת סמי�ביצוע עבירות רכוש (בדיקה וזיהוי של קבוצות סיכו� לשימוש בחומרי� אלו ובעבריינות נלווית . 2, סמי�

השוואת השימוש בחומרי� פסיכואקטיביי� בקרב . 3, )ואלימות תחת השפעת סמי� ולש� השגת סמי� .שתני� הבלתי תלויי� המובהקי� להבדלי� אלובני נוער עולי� וותיקי� ובחינת המ

המתגוררי� 12%18בני נוער לומדי� ומנותקי� בגילאי� 750המחקר דג� דגימה ארצית מייצגת של י מחקרי� קודמי� שנערכו עבור הרשות למלחמה בסמי� לגבי "שאלו� סגור הורכב עפ. בשמונה יישובי�

)0.90= אלפא של קרונב�(נוער עולה

:חקר מביאי� למסקנות הבאותממצאי המ

1 .�המשתני� הבלתי תלויי� שנמצאו בקשר מובהק לשימוש בחומרי� פסיכואקטיביי� : גורמי סיכוהימצאות . ג; לכידות משפחתית ופיקוח הורי נמוכי�. ב; נשירה ממערכת החינו�. א: ועבריינות נלוות היו

משתני� אלו מוכרי� בספרות . ההורי�גירושי� של . ד, הנבדקי� בשליש העליו� של גיל ההתבגרותנמצא שמשתני� , אול�. התאורטית והמחקרית על שימוש בחומרי� פסיכואקטיביי� בקרב בני נוער בכלל

הקשורי� לקליטת בני הנוער מחבר העמי� נמצאו מובהקי� בקשר להתנהגויות הסוטות והעברייניות תפיסת זהות של . ג, לות חברתית מהוותיקי�רצו� להתבד. ב, תחושת דחייה מצד הוותיקי�. א: שנבדקו

או /חוסר שינוי ו. ד, )משנות השמוני�( Berryפי הטיפולוגיה של %או זהות שולית על, "לא כא� ולא ש�" .ירידה בהכנסת המשפחה לעומת זו שהיתה לה במוצא

בת היה הט, כאמור, ההיבט של הכנסת המשפחה משמעותי משו� שאחד המניעי� העיקריי� לעלייהשמוצאי� לא פע� את , כעס ואכזבה, הרי שבני הנוער חשי� תסכול, כשדבר זה לא קורה. המצב הכלכלי

.ביטויי� ג� בפנייה לשימוש בחומרי� פסכואקטיביי� וג� לעבריינות נלוות

משנות השמוני� בדבר השפעות פרמקולוגיות תחת השפעת Goldsteinהמחקר מצא אישור למודל של שיכולה , והשפעה של אלימות מתפרצת לש� השגת סמי�, לביצוע עבירות אלימות בעיקרסמי� המביאות

.לקבל ביטוי ג� בעבירות אלימות וג� בעבירות רכוש

נמצא שבהשוואת אוכלוסיית המדג� לזו של הסקר האפידמיולוגי של הרשות למלחמה בסמי� משנת ה� , בהק אצל בני נוער עולי חבר העמי�השימוש בכל החומרי� הפסיכואקטיביי� שכיח יותר במו, 2006

.הלומדי� וה� המנותקי�

למרות ששתיית אלכוהול היא נורמה תרבותית בקרב עולי . ממצא מעניי� נוס$ קשור לשימוש באלכוהול .הרי שהגעה למצב של שיכרות בקרב בני העולי� זוכה להתייחסות שלילית מצד משפחת�, חבר העמי�

נמצא שלמעשה מדובר באוכלוסייה אחת המתנהגת , צעו תחת השפעת סמי�לגבי קורבנות לעבירות שבוחלק מבני הנוער יכולי� להיות ג� , במער� כזה. בצורה אלימה תחת השפעת סמי� ולש� השגת סמי�

� .העברייני� וג� הקורבנות לחלופי

58 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

קליטת� של מדעני� עולי� באקדמיה

**, *שטר!�צילה סינואניו* ניצה דוידובי( אוניברסיטת ב� גוריו� בנגב**אי אריאל ורכז האוניברסיטהמ*

d.nitza@ariel.ac.il

בהשוואה , היא לבדוק את ביצועיה� של חברי הסגל העולי� במוסדות אקדמיי� בישראל מטרת המחקר, עולי� חדשי�, ישגי הסגל האקדמיהעוקב אחר ה, תו� התייחסות לחקר מקרה, לאלה של ילידי האר(

. במוסד אקדמי

הערכת פעילויות חברי הסגל והתגמול לו ה� זכאי� על פי ביצועי� הפכו לנושאי� חשובי� בארבעת . חברי סגל במוסדות האקדמיי� מבצעי� קשת רחבה של פעילויות. העשורי� האחרוני�

התמיכה של המרכז ושל המדינה לאור, מתמקדות במדדי הביצוע של חברי הסגל שאלות המחקרמה משקלו של העיסוק במנהל ? ההוראה והתרומה לקהילה, מה משקל� של המחקר –בקליטת�

הפותחי� בפני חברי הסגל הזדמנות להיות שותפי� בבניית מחלקות , במיוחד במוסדות צעירי�, האקדמי�הא� ובאיזו מידה מדדי ? פיעהזדמנות זו כדי להש, העולי�, ועד כמה מנצלי� חברי הסגל, ובעיצוב

גיל או שה� , ותק, הביצוע של חברי הסגל במחקר ובהוראה תלויי� במשתני� אישיי� נוספי� כמו מגדר ? דרגה וקביעות, תלויי� במשתני� הקשורי� לתחו� מקצוע� האקדמי כמו פקולטה

על . גל אקדמי בכירחברי ס 206מחקר זה מבוסס על חקר מרה של מוסד אקדמי ובו : גישה ומתודולוגיהחולקו חברי הסגל , מנת לבדוק את הקשר בי� מוצא חברי הסגל לנתוני הרקע וקריטריוני ההצטיינות

.ב ואחר"ארה, חבר העמי�, ישראל: לארבע קבוצות מוצא

הכלי המרכזי להערכת . מספר שיטות משמשות להערכת ביצועיה� של חברי הסגל במוסדות אקדמיי�אשר נער� בסיומו של כל סמסטר בדר� של העברת שאלוני משוב , וב סטודנטי�ההוראה הוא שאלו� מש

מאז . י חברי סגל בכירי�"תהלי� קידו� הסגל מבוסס ג� על הערכת ביצועיה� ע, בנוס$ לכ�. לסטודנטי�עצמיות והערכות של עמיתי� % מוסדות רבי� להשכלה גבוהה בישראל מתבססי� על הערכות, 1993

תוצאות . על בסיס קריטריוני� להצטיינות בתחומי המחקר וההוראה, חת לשנההנערכות א, בכירי� . כגמול הצטיינות, הערכה זו באות לידי ביטוי בשכר� של חברי הסגל

תו� התייחסות , עולי� שנקלטו במש� השני�, במחקר זה מתמקד בביצועי� האקדמיי� של חברי הסגלשאלות המחקר נוגעות . חוקרי� ילידי האר(, מוסדבהשוואה לחברי הסגל באותו , למוסד אקדמי אחד

לאר( " קריטריוני� להצטיינות"המוערכי� כ, בתחומי פעילויותיה�, לקשרי� בי� תרומת� של חברי הסגל . מוצא�

, לפחות 2/3זכאות לגמול הצטיינות בגינ� זכו חברי הסגל לתגמול מבוססת על משרת הוראה בהיק$ , קבוצה זו זכתה לתגמול של תוספת בשכר בכל שנה. בציוני ההצטיינות העליוני� 60%והימצאות בקבוצת

באוניברסיטאות . ת למכללות"אלו כללי הות. %20% ל 7.5%שנעה בי� , על פי ביצועיה� בשנה הקודמת לה. תוספת 13%א� גמול ההצטיינות יכול להגיע רק עד , אי� חס� על אחוז הזוכי� בגמול הצטיינות

הערכת עמיתי� בכירי� : כשהדומיננטיי� בה�, וני� על סמ� חמישה מדדי הערכהבמחקרינו שוקללו ציי סטודנטי� "והערכות מעשה ההוראה ע) ציוני הצטיינות(כולל דיקני� למכלול הפעילויות האקדמיות

). המשוב(

במטרה לבדוק באיזו מידה משתני הרקע מבחיני� בי� העולי� לבי� ילידי : עיקרי הממצאי� והתוצאותנמצאה נטייה להבדלי� באבחנה על גבול המובהקות בי� ילידי האר( לבי� כל . נעשה ניתוח מבחי�, האר(

קביעות וקבלת ניקוד לקריטריוני , דרגה אקדמית, מי�, גיל, המשתני� המנבאי� היו ותק. העולי�. ידי האר(ל תרומה להבחנה בי� חברי הסגל העולי� לבי� יל"נמצא כי למערכת המשתני� הנ. הצטיינות

תוצאות המחקר מצביעי� על תרומת� המחקרית של חברי הסגל העולי� לאקדמיה בישראל במחקר נודע כי יש כוונה לבטל קליטת� 2007לאוגוסט 02 %יש חשיבות המש� מחקרי� מסוג זה שכ� ב. ובהוראה

עוקבי� אחר על רקע זה יש חשיבות למחקרי� ה. פ במוסדות מחקריי�"של מדעני� עולי� בתחומי המו, %90שחלק� התפתחו בשנות ה, במוסדות אקדמיי� לסוגיה�, עולי� חדשי�, הישגי הסגל האקדמי

. ולעולי� החדשי� היה חלק נכבד בתרומה לצמיחת� של מוסדות אלה

59 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

חברתי תומ- בהוראה כמפתח לתחושת הצלחה בלימודי�� אקלי� לימודי

ניצה דוידובי(, יעקב עיר��אוניברסיטת בר איל

iram@mail.biu.ac.il

מצביעי� על החשיבות שמייחסי� סטודנטי� , שנערכו במש� למעלה מחמש שני�, ממצאי מחקרי�ולחשיבות� של אלה בתפיסת המסוגלות העצמית של הלומד , חברתי%למדדי� השוני� של אקלי� לימודי

חברתי מתייחסי� ה� לתחו� הלימוד וההוראה וה� %מדדי האקלי� לימודי. ותחושת הצלחתו בלימודי� . לתחו� החברתי של כיתת הלימוד במחלקה ובארגו� בה� למדו הסטודנטי�

עומדי� חוקרי� על הגישות והעקרונות המקובלי� כיו� בקשר להוראה בחינו� בספרות המחקריתבה� מעשה ההוראה והאקלי� , מידה בישיבותבהקבלה לאלה שהיו מקובלי� זה מאות בשני� בל, הגבוה

במחקרינו ניסינו לבדוק הא� ובאיזו מידה גורמי� אלה רלוונטיי� . חברתי נחשב כער� גבוה%הלימודיהא� סטודנטי� בשני� הראשונות בלימודיה� מחשיבי� יותר . בהשפעת� ג� במעשה ההוראה האקדמי

הא� בנות במערכת ? ימודיה� המתקדמותחברתי מאשר הסטודנטי� בשנות ל%את האקלי� הלימודיכלכלי הנמו� אכ� %הא� סטודנטי� מהמעמד החברתי? האקדמית מעריכות את האקלי� גבוה יותר מבני�

ומה באשר ? מגלי� תפיסה חיובית יותר של אקלי� הכיתה מהסטודנטי� מהמעמד הבינוני והגבוה ? ההוראה ושיטות? וגודל הכיתה? לתחושת היכולת העצמית באמונה להשיג

התבררו התמורות שחלו בחינו� , בהתפתחות� של מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל מהעיו! ההיסטוריבריבוי וגיוו� של מוסדות להשכלה , בי� השאר, שינויי� אלה באו לידי ביטוי. הגבוה מאז קו� המדינה

השאלה הא� יש מתו� כ� עולה . גבוהה ובמספר הול� וגדל של סטודנטי� במערכת ההשכלה בישראללהתכוו� לקהלי יעד מסוימי� ולהקנות לה� תחושה , ביכולת� של מוסדות אקדמיי� בעלי אפיוני� שוני�

הייתה כי יימצא קשר בי� תחושת הצלחת� של סטודנטי� השערת החוקרי�? של הצלחה בלימודיה�את האקלי� במוסד תפיסת� , מניעיה� להרשמה, על פי מאפייניה� האישיי�, במוסדות אקדמיי� שוני�

% הנחנו ג� שככל שהאקלי� הלימודי). Self-efficacy(חברתי ותפיסת� את יכולת� העצמית %הלימודיתפיסת היכולת העצמית של הסטודנט תתחזק והדבר יבוא לידי ביטוי במוסדות , חברתי תומ� ואישי

.אקדמיי� שוני� ובמחלקות השונות

כפי שהוא נמדד על ידי , ברתי של מוסד להשכלה גבוההח%במחקרנו בחרנו להתייחס לאקלי� הלימודיהרציונל של מוס הוא שקונסנזוס של בני אד� על מאפייניה של . שאלו! סביבת הכיתה שחובר על ידי מוס

שבמקורו התייחס לכיתת לימוד , השאלו�. חברתי של סביבה זו%מהווה מדד לאקלי� הלימודי, הסביבהתרומת שאלו� זה למחקר היא בקשר שיימצא בי� . מוסד אקדמיהוסב למחלקת לימוד ב, הספר%בבית

לבי� , ואת סגל המרצי� במחלקת הלימוד כאחראי לו, חברתי% תפיסת הסטודנט את האקלי� הלימודיעשוי להוות גור� מהותי , כפי שהוא נתפס על ידי הסטודנט, מעשה ההוראה, כלומר. הישגיו הלימודיי�

. ודיו האקדמיי�בתחושת הצלחתו של הסטודנט בלימ

מעריכי� , מ� הממצאי� עולה כי במוסדות ובמחלקות שמתקיימות בה� אינטראקציה בינאישית חזקה. הסדר והארגו�, ונמו� יותר את התחרות, הסטודנטי� גבוה יותר את מידת המעורבות ותמיכת המורה

ה� , בינאישית חזקהסטודנטי� הלומדי� במוסדות ובמחלקות בה� לא קיימת אינטראקציה , לעומת זאתחברתי %בנוס$ לכ� תומכי� הממצאי� בחשיבות יצירת אקלי� לימודי. מעריכי� את ההיבטי� הלימודיי�

המחקרי� , ולבסו$. כלכלי ולימודי שונה%משפחתי, לסטודנטי� בעלי מאפייני� שוני� והבאי� מרקע אישידנטי� רבי� לתואר ראשו� רואי� שסטו, נית� לומר. שופכי� אור על תפקידו של המרצה במעשה ההוראה

א$ מעבר , באיכות ההוראה של המרצה גור� חשוב ביותר במיצוי הפוטנציאל שלה� בתחומי� רבי�ובשני� האחרונות חל שינוי , לראייה זו שותפי� ג� אנשי אקדמיה. להישג הלימודי בקורס מסוי�

. משמעותי בהערכה הניתנת למעשה ההוראה במוסד אקדמי

60 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

? חברתי שלה�� מה בי! הישגי הסטודנטי� לרקע הכלכלי: חו לי פתח כחודו של מחטפית המרכז האוניברסיטאי אריאל כמקרה מבח!

*ניצה דוידובי(ו** , *ד! סוא!

מכללת סמינר הקיבוצי�** המרכז האוניברסיטאי אריאל *soen@macam.ac.il

כלכלי של בוגרי מסד אקדמי % הא� יש קשר בי� החת� החברתי, מנסה להתחקות אחר השאלהמחקר זה

מעקב אחר חקר מקרה של מוסד אקדמי ונתוני� משווי� ממוסדת אקדמיי� . לבי� הישגיה� בלימודי�כלכליי� של הסטודנטי� � הא� נמצא קשר כלשהו בי! האשכולות החברתיי�אחרי� נבדקה השאלה

כאלה : נעשתה הבחנה בי� שתי קטגוריות של סטודנטי� .כולסטיי� שלה� בעת הקבלהלבי! הנתוני� הס, �סטודנטי� שהתקבלו על סמ� נתוני קבלה בלתי פורמאליי; �שהתקבלו על סמ� נתוני קבלה פורמאליי

סקירת תנאי הקבלה של הבוגרי� למוסד . תנאי%על%ורבי� מה� היו בשנה הראשונה במעמד של סטודנטי� �י תנאי קבלה פורמאליי"קיימת שונות במחלקות השונות במשקל� של מי שהתקבלו עפ מלמדת כי

לא . צדדיי�%נעשה שימוש במיתאמי פירסו� דו. �למשקל� של מי שהתקבלו על סמ� נתוני� לא פורמאלייבדיקה . הפסיכומטריי� בשו� מחלקה נמצא קשר מובהק בי! האשכולות לבי! ציוני הבגרות והציוני�

העלתה שג� , נעשתה כדי לברר א� קיי� קשר בי� האשכולות לבי� תנאי הקבלה של בוגרי המוסדש, דומהכלכלי של מי שהתקבלו על סמ� נתוני הבגרות והבחינה %החת� החברתי, כלומר. קשר כזה אינו קיי�

הא� נבדקה ג� השאלה . �פורמאליי%י נתוני� לא"הפסיכומטרית אינו שונה מזה של אלה שהתקבלו עפ: הבוגרי� חולקו לשלוש קטגוריות? ש קשר בי! האשכולות לבי! הישגי הבוגרי� בתו� לימודיה� במוסדי

בדיקת . כאלה שסיימו בהצטיינות וכאלה שסיימו בהצטיינות יתרה, כאלה שקיבלו תעודת תואר רגילהקשר בי� נבדק ה chi squareבאמצעות מבח� . הנתוני� מעלה שונות גדולה למדי בי� המחלקות השונות

לא נמצא כל קשר . תנאי הקבלה של הבוגרי� למוסד לבי� סוג תעודת הגמר שקיבלו ע� תו� לימודיה�סיכויי מי שהתקבלו על סמ� ציוני בגרות ופסיכומטרי . מובהק בי� תנאי הקבלה לבי� סוג תעודת הגמר

של מי שהתקבלו על לסיי� בהצטיינות או הצטיינות יתרה לא נמצאו שוני� בצורה מובהקת מסיכוייה� כלכלי של הבוגרי� לא השפיע בצורה מובהקת על %נראה כי הרקע החברתי. �סמ� נתוני� לא פורמאליי

הא� יש קשר בי! הנתוני� הסכולסטיי� בעת הקבלה לבי! ,נבדקה א$ השאלה. הישגיה� הלימודיי�, חלקה לאדריכלותנמצאו הבדלי� בי� המחלקות השונות במ. ההישגי� הלימודיי� במהל- הלימודי�

נבדק הקשר בי� ציוני בחינת הבגרות והציוני� הפסיכומטריי� לבי� ההישגי� הלימודיי� כפי שבאו , למשללא נמצא כל קשר מובהק בי� ציו� הבגרות לסוג . לידי ביטוי בסוג תעודת הגמר שקיבלו הבוגרי� במוסד

ינה הפסיכומטרית לסוג התעודה שקיבל כ� נמצא קשר חיובי בי� ציו� הבח, מנגד. התעודה שקיבל הבוגרכאשר מתברר שבמחלקה לכלכלה ומינהל עסקי� הייתה תמונת , מורכבות הדבר מסתברת. הבוגר

ש� לא נמצא כל קשר בי� הציו� הפסיכומטרי בעת הקבלה לבי� סוג התעודה שקיבל . הקשרי� הפוכהבמחלקה . גרות לבי� סוג התעודהמצד שני נמצא קשר מובהק בי� ציו� הב. הבוגר ע� סיו� הלימודי�

לפיסיותרפיה העלתה הבדיקה כי לא הייה כל קשר לא בי� ציו� הבגרות לסוג תעודת הגמר ולא בי� ציוני ואילו במחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה נמצא קשר ה� בי� ציוני . הבגרות לבי� סוג תעודת הגמר

�. ציוני המבחני� הפסיכומטריי� לבי� סוג התעודה הבגרות של הבוגרי� לבי� סוג התעודה שקיבלו וה� ביכלכלי של היישוב ממנו בא התלמיד לבי� נתוניו %ניתוח הנתוני� העלה כי אי� קשר בי� דירוגו החברתי

ההבדלי� בפיזור השיעורי� של בעלי תעודות הבגרות וחסרי תעודות . הסכולסטיי� בבואו להירש� למוסדג� . אי� מאשכולות נמוכי� ובי� אלה הבאי� מאכולות גבוהי� יחסיתהבגרות אינ� מובהקי� בי� אלה הב

לא נמצא ג� קשר מובהק בי� מקומו של היישוב בדירוג האשכולות לבי� ציוני הבגרות של המתקבלי� או כלכלי לבי� ההישגי� הלימודיי� %אשר לקשר שבי� הרקע החברתי. הישגיה� בבחינות הפסיכומטריות

כלכלי %ית� להצביע בזהירות היא שאי� לכאורה קשר מובהק בי� הרקע החברתיהמסקנה שעליה נ, במוסד . שממנו בא הסטודנט ובי� הישגיו במהל� הלימודי�

. כלכלי לבי� ההישגי� בציוני� בצורה מעמיקה יותר%מסתמ� צור� לבדוק את הקשר בי� הרקע החברתיכלכלי של כל בוגר % ת הרקע החברתירצוי להעמיד א. אי� להסתפק בשלוש הקטגוריות של תעודות הגמר

אלא , רצוי עוד יותר לא להסתפק בדירוג האשכולות של היישוב ממנו בא הסטודנט. מול ממוצע ציוניו . לעשות שימוש בעשירו� עליו נמנית משפחתו

הניתוחי� שנעשו במחקר זה מסייעי� להבהיר את תרומת הלימודי� במוסד אקדמי להעמקת השכלתו של .שעריומי שבאי� ב

61 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

� השקעה בזוגיות במבט מיגדרי השוואה בי! זוגות צעירי� החיי� במגורי� משותפי�

ללא נישואי� לבי! זוגות נשואי� ע� ילדי�

רינה שחר המרכז האוניברסיטאי אריאל

איל�%אוניברסיטה ברrinasha@macam.ac.il

אירית שפר

יברסיטת בר איל�אונirmu21@walla.com

אידיאולוגיה מיגדרית והסיטואציה או הסטטוס שבו , הנושא של השקעה בזוגיות הוא תלוי סוציאליזציה

זוגות בעלי אידיאולוגיה שיוויונית יטו לבחור בדפוס של מגורי� . נתו� הזוג הצעיר בתקופה נתונה .ותפי� כשלב ראשו� לבחינת זוגיות� ובשלב זה מצופה מה� שהשקעת� בזוגיות תהיה גבוההמש

פרמטרי� שוני� חלק� אקספרסיביי� וחלק� אינסטרומנטלי� שמאפייני� השקעה 11בעבודה זו נבחנו .בזוגיות

.נבדקו זוגות צעירי� בסטטוס של מגורי� משותפי� וזוגות צעירי� נשואי� ע� ילד או שניי�

הא� קיימי� הבדלי� במידת ההשקעה בזוגיות בי� זוגות החיי� : במאמר נבחנו שאלות המחקר הבאותהא� קיימי� ; ובי� זוגות נשואי� ע� ילד או שניי�) מגורי� משותפי� ללא נישואי�(במסגרת קוהביטציה

.הבדלי� בהשקעה בזוגיות בי� שני המיניי�

זוגות צעירי� שגרו במגורי� משותפי� ללא 30מתוכ� ) ותזוג 60(נבדקי� 120אוכלוסיית המחקר כללה ממצאי המחקר הצביעו על הבדלי מיגדר בולטי� בהשקעה . זוגות נישואי� ע� ילדי� %30נישואי� ו

.בזוגיות

כלומר , �וזאת בשני הסטאטוסי. אוכלוסיית הנשי� משקיעה יותר בזוגיות בהשוואה לאוכלוסיית הגברי��באופ� כללי זוגות שחיי� . בולט ומובהק בשלב המגורי� המשותפי� הממצא. לאור� כל הדר

.בקוהביטציה משקיעי� יותר בזוגיות מאשר זוגות נשואי� ע� ילד או שניי�

ע� זאת הנשי� ממשיכות , המעבר לנישואי� ע� ילד מורידי� אצל שני המיני� את רמת ההשקעה בזוגיות ). הממצא הוא על גבול המובהקות. (יותר מהגברי� נישואי� והורות סלהשקיע בזוגיות ג� בסטאטו

שאלת מחקר נוספת בדקה הא� גברי� בקוהביטציה ישקיעו בזוגיות יותר מאשר גברי� נשואי� ע� ילד .שיערנו שגברי� במגורי� משותפי� ישקיעו יותר מאשר בשלב הנישואי� וההורות. או שניי�

�קוהביטציה לבי� השקעה סהשקעת הגברי� בסטאטו הממצאי� מצביעי� על כ� שאי� הבדל מובהק בי .של נשואי� ע� ילד סבזוגיות בסטאטו

נשי� וגברי� מביאי� לזוגיות ציפיות גבוהות והכמיהה לשיוויו� בהשקעה היא חלק ברור ומרכזי היו� ולמרות זאת ממצאי המחקר מצביעי� על כ� שבפועל המצב בשטח הוא בעייתי ולא , אצל שני המיני�

.שלב המגורי� המשותפי�, יוני אפילו בשלב הראשו� של הזוגיותשיוו

שאלת המחקר האחרונה בחנה מה ה� דפוסי ההשקעה שמאפייני� נ שי� ומה ה� דפוסי ההשקעה שמאפייני� גברי� והא� קיימי� הבדלי מיגדר בה� נית� לראות השקעה יותר גבוהה או יותר נמוכה של

.אחד המיני�

:רי� שנבדקו מצביע על כ� שנשי� משקיעות בצורה בולטת יותר בנושאי� שלעשר הפרמט%ניתוח אחד

נשי� לוקחות על , כלומר". הזוג%השקעה בחברי� ובמשפחה של ב�"ו" נאמנות לקשר", "פתיחות רגשית" בנוס$ לכ� ה� גבוהות בצורה מובהקת בפרמטר , עצמ� את האחריות הגבוהה יותר להשקעה הרגשית בקשר

המגורי� סוזאת ג� בסטאטו, של חלוקת תפקידי� ומטלות שיוויוניות במשפחה האינסטרומנטלייש לציי� שג� בפרמטרי� בה� לא נמצאו הבדלי� מובהקי� . של הורות לילדי� סהמשותפי� וג� בסטאטו

. בהשקעה ממוצעי הנשי� גבוהי� יותר וה� על גבול המובהקות ברוב התחומי�

62 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

� וגברי�מקורות העוצמה בזוגיות של נשי

כה!� יערית בוקק� המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרו

bokek@ariel.ac.il

מבניות %חוקרי זוגיות נוטי� להערי� את עוצמת� של בני הזוג בזוגיות על בסיס תכונות אובייקטיביות, י יש לקחת בחשבו� ג� משתני� ברמת המיקרוטענתי היא כ. 'השכלה וכד, ברמת המאקרו כמו הכנסה

לש� הערכת , לראשונה במחקר זה, לפיכ�. המאפייני� את בני הזוג ואת מערכת היחסי� הייחודית לה�נלקחו בחשבו� ג� משתני� , %21מקורות העוצמה של נשי� וגברי� החיי� בזוגיות בישראל בפתח המאה ה

את תחושת ההזדהות והאהבה של כל אחד מבני הזוג כלפי משתני� אלו כוללי�. רגשיי�%סובייקטיביי�שביעות רצו� גבוהה (הפער בי� שביעות הרצו� של שניה� מהנישואי� , )חלש יותר %מי שאוהב יותר(השני

והפער בי� ההערכה העצמית את ההופעה , ) אותו לעומת ב� זוגו' מחלישה'יותר של אחד מבני הזוג מי שמערי� את עצמו כיותר אטרקטיבי מב� זוגו חש שהוא (של ב� הזוג החיצונית לבי� הערכת הופעתו

). בעמדת כוח

אשר ענו על שאלו� ) נשואי� או חיי� יחדיו זוגות 192(ישראלי� וותיקי� 384במדג� נכללו : מתודולוגיה . דמוגראפיות וכ� רגשות כלפי ב� הזוג%למילוי עצמי המתייחס לתכונות סוציו

; � האובייקטיבית של הגברי� נמצאה גבוהה יותר במובהק מעוצמת� של הנשי� בזוגיותעוצמת: ממצאי�עוצמת� הסובייקטיבית של הנשי� נמצאה גבוהה יותר במובהק מעוצמת� של הגברי� , לעומת זאת

. בזוגיות

�בעוד . המחקר מדגי� את ההבדלי� בי� בסיסי העוצמה של נשי� וגברי� במערכות יחסי� זוגיות : דיועוצמת� של הנשי� במערכת הזוגית , שעוצמת� של הגברי� נובעת מתכונות אובייקטיביות ברמת המאקרו

.נובעת מתכונות אישיות וממאפייני מערכת היחסי� ברמת המיקרו

המשתני� האובייקטיביי� בלבד בחשבו� מביאה לראייה חלקית בלבד של דינאמיקת העוצמה לקיחת ת של המחקר הינה בהכרה בכ� שעוצמה זוגית היא מושג בעל אופי תרומתו העיקרי. במערכת הזוגית

אי לכ� ייתכנו ; סובייקטיבי הנחווה על ידי בני הזוג ולא נית� להערכה רק באמצעות מדדי� אובייקטיביי�את אחד מבני הזוג כחזק יותר לעומת ב� , כלכליות% על סמ� תכונות מבניות, מצבי� בה� חוקרי� יאבחנו

...יסתתר מעיניה�' אמיתי'אז� העוצמה הואילו מ, זוגו

63 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

מחקר משוווה בי! גברי� הלומדי� הוראה ומחשבי�: משפחה ומגדר, קריירה

דביר נורית ואבישר אילנה לאמנויות ולטכנולוגיה, המכללה לחינו�: סמינר הקיבוצי�

Ilana_avi@smkb.ac.il

ef_dvir@netvisin.net.il

�הנאה וצור� במימוש , יצירתיות, אתגר, נשי� וגברי� בוחרי� במסלול לימודי� לקראת קריירה מתו� הצור� בעניי) Breen & Garcia-Penalosa, 2002(ורווחה כלכלית סע� זאת גברי� מונעי� בעיקר משיקולי� של סטאטו. עצמי

לאחרונה מתערערת חלוקת התפקידי� . ונשי� מונעות מהצור� לשלב בי� קריירה ומשפחה ולתרו� לפרט ולחברהלפיכ� ה� נדרשי� לבטא . המסורתית וגברי� מעורבי� יותר בתחו� המשפחה ונוטלי� אחריות ג� על גידול הילדי�

).2007, גונט(וגבריות כאחד בהתא� לנסיבות ג� חלקי� אישיותיי� הנתפסי� כנשיי� ולשלב התנהגויות נשיות

מניעי� לבחירת : מטרות המחקר ה� להשוות בי� גברי� הלומדי� הוראה ובי� גברי� הלומדי� מחשבי� מבחינת . ואוריינטציה מגדרית; תפיסות אודות משפחה וקריירה; מסלול לימודי� לקראת קריירה

הנתוני� מבוססי� על . סטודנטי� למחשבי� 58 % להוראה ו סטודנטי� 42: גברי� 100אוכלוסיית המחקר כללה החלק הראשו� בח� מניעי� לבחירת מסלול לימודי� לקראת : שכלל ארבעה חלקי�, שאלו� אנונימי לדיווח עצמי

התפתחות ';'ורווחה כלכלית ססטאטו'; 'תרומה לפרט ולחברה' ;'יוזמה ומימוש עצמי, אוטונומיה'(קריירה החלק השני בח� תפיסות אודות . היגדי� בסול� ליקרט של חמש דרגות 38) 'גשמה הוריתה'; 'אינטלקטואלית' גבריות והישגיות'הקשר בי� '; הדיכוטומיה בחלוקת תפקידי� בי� גבר לאיש': תפיסות שמרניות: קריירה ומשפחה

היגדי� בסול� ליקרט 26, 'ביטוי עצמי של שני בני הזוג בקריירה'ו' שותפות בזוגיות ובהורות': ותפיסות חדשניות BSRIהחלק השלישי בח� תפיסות אודות מגדר ומבוסס על הגרסה העברית המקוצרת של שאלו� . של חמש דרגות

Bem Sex Role Inventory, 1974)( ,21 תכונות ': פריטי� בסול� ליקרט של שבע דרגות המחולקי� לשלוש קבוצותעיבוד נוס$ של הממצאי� חילק את . 'תתכונות ניטרליו'ו' ת גבריותתכונות סטריאוטיפיו'; 'סטריאוטיפיות נשיות

' בלתי מובחנת'ו' אנדרוגנית'; 'נשית'; 'גברית': משתתפי המחקר לארבעה טיפוסי� בעלי אוריינטציה מגדרית)Spence, Helmreich & Stapp, 1974 .(

מובהקי� בי� סטודנטי� להוראה הממצאי� מראי� שמבחינת המניעי� לבחירת מסלול לימודי� קיימי� הבדלי�היה גבוה מציונ� ) =4.04M(הציו� הממוצע של הלומדי� הוראה ' תרומה לפרט ולחברה'ב: ולמחשבי� בשני מניעי� (M=3.40)ציונ� הממוצע של סטודנטי� במחשבי� ' סטטוס ורווחה כלכלית'וב (M=2.19)של הלומדי� מחשבי�

דפוס בחירת קריירה של סטודנטי� להוראה שונה ).M=2.07(הוראה היה גבוה מציונ� הממוצע של סטודנטי� למניעי� 'הבוחרי� בה מ, נית� היה להניח שסטודנטי� להוראה, לאור זאת. מזה של גברי� ודומה לזה של נשי�

אול� הממצאי� מראי� שבקרב סטודנטי� . 'נשית'ואוריינטציה מגדרית ' תכונות נשיות'יהיו ג� בעלי ', נשיי�, יתרה מכ�; )40%כ (הוא השכיח ביותר , המשלב התנהגויות ותכונות נשיות וגבריות, ה הטיפוס האנדרוגנילהורא

בכ� שוני� סטודנטי� להוראה ). 20%(מהאוריינטציה הגברית ) 12%( האוריינטציה הנשית שלה� שכיחה פחות 3%לי אוריינטציה אנדרוגנית ו בע 12%ה� בעלי אוריינטציה גברית ורק )%60כ (שרוב� , מסטודנטי� למחשבי�בבדיקת הקשר בי� מניעי� לבחירת מסלול לימודי� לבי� אוריינטציה מגדרית של , זאת ועוד. בעלי אוריינטציה נשית

היה גבוה יותר באופ� מובהק בקרב טיפוסי� בעלי ' ורווחה כלכלית ססטאטו'המשתתפי� נמצא שהמניע . M=2.53)(ואנדרוגנית (M=2.18)מת טיפוסי� בעלי אוריינטציה נשית לעו, M=3.11)(אוריינטציה מגדרית גברית

(M=4.10)שבו ציונ� של הטיפוסי� האנדרוגני� ' תרומה לפרט ולחברה'ממצאי� הפוכי� התקבלו ביחס למניע בבדיקת ההבדלי� בי� התפיסות . (M=2.61)היה גבוה באופ� מובהק מזה של הטיפוס הגברי (M=3.81)והנשיי�

. קריירה ומשפחה נמצא שסטודנטי� להוראה מחזיקי� בתפיסות חדשניות יותר מסטודנטי� למחשבי� אודותביחס לצור� בשותפות בי� בני הזוג וביחס להורות נמצא שסטודנטי� להוראה קיבלו ציו� גבוה יותר באופ� מובהק

(M=4.16) מסטודנטי� למחשבי�)(M=3.66 . � (M=2.00)נמו� יותר כמו כ� סטודנטי� להוראה קיבלו ציו הביחס לתפיסה דיכוטומית הרואה את הגבר כאחראי לפרנסה ואת האיש (M=2.68)מסטודנטי� למחשבי�

חדשנות� של סטודנטי� להוראה באה לידי ביטוי ג� בתפיסת� את הצור� למימוש עצמי של . כאחראית למשפחה, לעומת�. M=4.05)מזה של סטודנטי� למחשבי� (M=4.41)שני בני הזוג בקריירה וציונ� היה גבוה באופ� מובהק

במידה רבה (M=3.01)הביעו הסטודנטי� למחשבי� תפיסות שמרניות הקושרות הישגיות בקריירה ע� גבריות . (M=1.83)יותר מסטודנטי� להוראה

ממצאי המחקר משקפי� ניצני� של שינוי המתחוללי� בעולמ� של גברי� הבוחרי� במסלול לימודי� לקראתפרסו� המחקר . 'מקצוע נשי'קריירה בהוראה ומאירי� את התמודדות� ע� הבניות חברתיות הכרוכות בבחירת

� . עשוי לעודד גברי� נוספי� לפנות למקצוע ההוראה ובכ� עשויה להתמת� מגמת הפמיניזציה של מערכת החינו

64 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

קול! של בחורות חרדיות בנוגע לבחירת ב! הזוג זלצברג סימה

המרכז האוניברסיטאי אריאל, לעבודה סוציאליתהמחלקה simazalcberg@gmail.com

בנוגע , לפתוח צהר למתרחש בעולמ� של בנות מקבוצה חסידית קיצונית היאמטרתה של הרצאה זו

באשר למקומ� , כמו ג� את קול� של הוריה�, של הבנות עצמ�האוטנטי ולהביא את קול� , ב� הזוגלמציאת � . ההשתדכותבתהלי� ולמידת מעורבות

אי� מותירי� אותו ליד ,לפיכ� .התהלי� של בחירת ב� זוג נתפס בחברה החרדית כבעל חשיבות עליונה, בהתא� לכ�. מנהלי� אותו בצורה שקולה והגיונית, אלא, המקרה או לגחמה של אהבה או תשוקהרגשיי� , "ובייקטיביי�ס"ופחות , "קרי�", "אובייקטיביי�"השיקולי� בבחירת בני זוג ה� בעיקר

בחברה החרדית ההורי� ה� המופקדי� העיקריי� על מציאת בני הזוג , כפועל יוצא של גישה זו. ואישיי� . לילדיה�

הורי , כהתקשרות עסקית בי� שני צדדי�, בראש ובראשונה, מאחר שהנישואי� בחברה החרדית נתפסי�מהווי� שיקולי� , גדלות בתורה ומעמד כלכלי ,כמו ייחוס המשפחה" עסקיי�"רכיבי� הרי ש, בני הזוג

הרבה יותר ואילו בחירה אישית של בני הזוג מהווה מרכיב בעל משקל , מרכזיי� בתהלי� ההשתדכות� .נמו

, מידת המעורבות האישית שיש לצעירי� בהחלטה על זיווג� משתנה בחברה החרדית מקבוצה לקבוצה, בדומה לקבוצות אחרות בחברה החרדית, נחקרתה בחסידות. ובתו� כל קבוצה ממשפחה למשפחה

במרבית הקבוצות החרדיות שבעוד , ואול�. ההורי� נוטלי� חלק מרכזי בהחלטה על זיווג ילדיה�אי� הנחקרת בקבוצה , טר� יסגרו הוריה� על השידו� זהמאפשרי� לבני הזוג המיועדי� להפגש זה ע�

פי רוב %פגש הלגיטימי הראשו� ביניה� מתקיי� עלהמ. 1"וורט"נוהגי� להפגיש בי� המיועדי� טר� ה ".סגירת השידו�"החליטו זה מכבר על ה�לאחר שהורי שני, "וורט"במסגרת ה

וכי ידיה� קשורות השתדכות�נית� היה לשער כי לבנות הקבוצה כמעט שאי� מעורבות בתהלי� , לאור זאת�ות כי על א$ המגבלות החלות על הבנות ראהבהרצאה זו ברצוני ל, ואול�. בכל הנוגע לבחירת ב� זוג

מעורבות� בבחירת ב� הזוג : יתרה מזאת. השתדכות�יש לה� מעורבות בלתי מבוטלת בתהלי� , בקבוצה�, להציג את קול� של ההורי� והצעירי� כאחד ברצוני, בנוס$. כלל על מעורבות� של הבחורי�%עולה בדרוללמד על שינויי� ותמורות המתחוללי� בתחו� תכוההשתדעורבות� של הצעירי� בתהלי� למבכל הנוגע

.לרבות בקבוצות הקיצוניות ביותר, זה בחברה החרדית

עסק בעולמ� של אשר , הממצאי� שיובאו מתבססי� על מחקר אתנוגרפי רחב שנמש� קרוב לחמש שני�קבוצה וליווה את חברי ה, באמצעות תצפית משתתפתהנחקרת למד את הקבוצה המחקר . נשות החסידות

כלל המחקר ראיונות אישיי� ע� , כמו כ�. בכלל ואת הנשי� בה בפרט בחיי היומיו� ובאירועי� שוני�מאחר שמדובר . ע� חברי� לשעבר וע� דמויות המקורבות לקבוצה, )בעיקר ע� נשותיה(חברי הקבוצה

ה כרוכה יצירת הקשר ע� הנחקרי� היית, שכניסת� של זרי� לתוכה קשה במיוחד" סגורה"בקבוצה בתהלי� ממוש� ואיטי של כינו� מערכת יחסי� בלתי פורמלית ופיתוח יחסי אמו� על רקע של ידידות

. בי� החוקרת לחברי הקבוצה אישית

1

ובמהלכו שני הצדדי� מסכמי� , הורי בני הזוג, הינו המפגש הפורמלי הראשו� בי� שני הצדדי�" וורט"ה פעמי� . ומעלי� זאת על כתב כזיכרו� דברי�, ביניה� סופית על ההתחייבות הכלכלית של כל צד כלפי הזוג

� . רבות במסגרת זו מתקיימי� ג� האירוסי

65 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

רי� תקצי

'דיו�

18.2.09

18.2.09' דתקצירי� יו�

66 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

..."עוד בספרדיתכותב א- בלילה בלילה אני "...

�תקשורת המוני� ב OLEI � התאחדות עולי אמריקה הלטינית בישראל

דבי בביס אוניברסיטה העבריתה, סוציולוגיההמחלקה ל

deby@mscc.huji.ac.il

OLEI) "Organizacion Latinoamericana en%ה"או בשמה המוכר , התאחדות עולי אמריקה הלטינית

Israel ( וולונטרי אשר נוסד בנובמבר �עולי� יוצאי אמריקה %400בזמ� ששהו באר( כ, 1948הינה ארגוובעקבותיה� ההתאחדות , עולי� %100.000ט כ"ועד ימינו עלו מאמלמאז ). ט"אמל: להל�(הלטינית

החל מאילת בדרו� וכלה בנהריה , סניפי� הפרושי� ברחבי האר( 25התרחבה וכיו� היא פועלת באמצעות � %6.000ומונה כ, עובדי� בשכר 10מתנדבי� וצוות של %1,000 הארגו� מופעל על ידי כ. וכרמיאל בצפו

.חברי�

ט בחברה "סיוע בהשתלבות� של עולי אמל"ית והמוצהרת של ההתאחדות הייתה ונותרה מטרתה העיקראשר נית� לחלק� לשירותי� , ההתאחדות פיתחה שירותי� מגווני�, על מנת להשיג מטרה זו". הישראלית

–ושירותי� ברמה הקהילתית , %סיוע בחיפוש דיור ועבודה , כגו� מת� מידע על זכויות % ברמה האישית .מסיבות וחוגי� למיניה�, כגו� טיולי�

. מקיימת קשר רצי$ ע� עולי אמריקה הלטינית בכלל וע� חברי הארגו� בפרט OLEI%ה, כחלק משירותיה % ה� מודפסי� וה� דיגיטליי� –תקשורת זו מתבצעת דר� אתר האינטרנט ודר� פרסומ� של עלוני�

.או פורטוגזית בלבד/הכתובי� לרוב בשפה הספרדית ו

מטרת ההרצאה היא למפות ולנתח את אמצעי תקשורת ההמוני� בה� עושה שימוש , לאור עובדה זו�לבחו� באיזה מידה מסייעי� –במילי� אחרות . ולבחו� את תרומת� להשגת מטרת ההתאחדות, הארגו

או לחילופי� באיזה, אמצעי התקשורת ההמומי� של ההתאחדות לשילוב� של העולי� בחברה הישראלית . מידה מובילי� להתבדלות� על ידי יצירת קהילה נפרדת

OLEI%נותחו חומרי� איכותניי� מכלל אמצעי התקשרות אשר פורסמו על ידי ה, על מנת לבחו� שאלה זו : חומרי� אלו כוללי�. ועד ימינו %1960מ

.עלוני� מודפסי� ברמה הארצית )1 .ארגו�עלוני� מקומיי� מודפסי� המופקי� על ידי הסניפי� של ה )2

.%2002אתר ההתאחדות שהחל לפעול ב )3

עלו� דיגיטלי המופ( בדואר האלקטרוני )4מהווי� דר� לשמירת OLEI%ל עולה כי אמצעי התקשורת ההמוני� שפיתחה ה"מניתוח החומרי� הנאלא ג� ערו( לתקשורת , ט וכ� ערו( להפצת מידע לא רק בי� הארגו� לבי� העולי�"הקשר ע� עולי אמל

�הצעות , לחיפוש עבודה, דוגמא לכ� מהווי� המודעות לחיפוש מכרי�. העולי� לבי� עצמ� פנימית ביערו( להעברת מידע מהמדינה OLEI%מהווי� פרסומי ה, בנוס$. ועוד, פרסומי� מסחריי�, עבודה

.דוגמא לכ� ה� ההנחיות בספרדית שהועברו בזמ� מלחמת לבנו� השנייה; לאוכלוסיית עולי� זו

אמצעי תקשורת ההמוני� של ההתאחדות מהווי� במה לביטוי מוחשי של , כמעבירי מידע מעבר לתפקיד�זהות ייחודית זו מתבטאת דר� סמלי� משלושת . ט"הזהות הקולקטיבית של אוכלוסיית עולי אמל

דוגמאות לכ� ה� . טי"העול� הישראלי והעול� האמל, העול� היהודי: העולמות המרכיבי� אותה ביטויי� . ט"או דגל ישראל ליד דגלי מדינות אמל, געפילטע פישליד מתכוני� של נדאסאמפאמתכוני� של

תחזוק , מהווי� במה פומבית לשימור, לאור� השני� OLEI%אשר חוזרי� ומופיעי� בפרסומי ה, אלו .ט"אשר מחזקת את תחושת השייכות של העולי� לקהילת עולי אמל, ופיתוח של אותה זהות קולקטיבית

ומהבחינה הזו , פרסומי ההתאחדות מהווי� דר� להגברת תחושת השייכות לחברה הישראלית, כ�בנוס$ לדוגמא לכ� היא נוכחות� הקבועה של פוליטיקאי� בעלוני . תורמי� במידה מסויימת במטרת ההשתלבות

ערי המככבי� בש –וכלה בראשי עיריות למיניה� , גוריו� וגולדה מאיר%החל מב� % לאור� השני� OLEI%ה� .כתבות וריאיונות, בתמונות, העלו

כאשר לכל אחת מה� פורמטי� דומי� ושוני� , התאחדויות עולי� 26חשוב לציי� שפועלות באר( , ולסיו� .ומעניי� יהיה בעתיד לערו� השוואה בי� פרסומי ההתאחדויות השונות, של תקשורת המוני�

67 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

אקטיביז� ופעולה פוליטית בבלוגוספירה

תי בנבנישבטי אוניברסיטת תל אביב, החוג לתקשורת

Bettyb1@netvision.net.il

. אתה ששולט על עיד� המידע" "you" %כאיש השנה אות� " TIME"בחר המגזי� 2006בסיומה של שנת �אשר Web 2.0 %חלטה נטע� כי הבמאמר שמסביר את הה. כ� נכתב על שער המגזי�" ברו� הבא לעולמ

לא רק ישנה את העול� אלא ישנה את האופ� , מאפשר ליותר אנשי� מאי פע� להעביר מידע ולהגיב למידע .שבו העול� משתנה

ישנ� . הדיו� התיאורטי סביב תפקיד האינטרנט בשינוי חברתי נע על הציר שבי� אוטופיה לדיסטופיהנגישות למידע ולהפצתו ובכ� מקד� דמוקרטיזציה ומשפר את פני הוגי� הסבורי� שהאינטרנט מגביר את

וכי ריבוי נקודות המבט ממס� את הנגישות , המבקרי� טועני� כי האינטרנט מייצר הצפת מידע. החברה . ומוביל בסופו של דבר להקצנה של דעות קיימות, פוג� במרק� החברתי, למידע חיוני

ת האינטרנט כמשפיעה וכמעצבת את העול� וה� מציגות את שתי התפיסות הללו רואות את טכנולוגיי' נטיזנס'ה, במחקר שברצוני להציג נבח� מקומ� של המשתמשי� באינטרנט. המשתמש באופ� פאסיבי

בחנתי את מאפייניה של הפעולה " העוק("בלוג %באמצעות אתנוגרפיה של אתר). אזרחי האינטרנט(בפעילות Web 2.0 %הא� וכיצד מיושמי� כלי ה וביקשתי לבדוק" תקשורת החדשה"הפוליטית ב

?הפוליטית החו( פרלמנטרית בישראל

ערעור על סדר קיי� באמצעות : פעולה פוליטית מוגדרת בסוציולוגיה הביקורתית כבעלת שלושה מרכיבי�) כתיבת טקסט, שביתה, הפגנה(קריאה לפעולה או למחדל , הצגת עמדה או נקודת מבט לא הגמונית

הוא בלוג קהילתי פוליטי אשר מציג ביקורת " העוק(. "אידיאולוגיה של הסמכות השלטוניתוחשיפת הכצומת " העוק("בחמש שנות קיומו נוצר . נוקבת על הסדר החברתי בישראל ובעיקר על ניהולה הכלכלי

עדבו כתבו .לדיו�מרכזית מרכזית לפעילי� פוליטיי� ולאקטיביסטי� בישראל והוא מהווה עבור� במהרוב המשתתפי� בבלוג ממוקמי� על התפר . מנויי� 2000 % קרוב ל איש ואישה ויש לו 250 %היו� מעל ל

התכני� אות� ה� מעלי� לאתר נעי� על ציר שבי� פוליטיקה של חלוקה . שבי� אקטיביז� לבי� האקדמיהלות בחברה ופוליטיקה של הכרה תו� שה� משבשי� ומערערי� על החלוקות האתניות והמעמדיות המקוב

מתערבבות במאמרי� החושפי� , הזמנות לפעולות פוליטיות אשר תואמות את רוח הקהילה. הישראליתומייצרות יחד מסד למידע ולהנעה , את האידיאולוגיה של מקבלי ההחלטות בישראל כשמרנית ולאומית

ועוד סוגיות , דיור זכויות, פעילות כנגד הטרדה מינית באקדמיה, התארגנויות עובדי� עצמאיות. לפעולה . שהיו מנושאי הדיו� באתר נעשו עד מהרה לנושאי� בשיח הציבורי

על תצפיות , "העוק("המחקר מתבסס על ראיונות עומק והתלוות לפעילות� של כותבי� מרכזיי� ב ועל ניתוח הכתבות והתגובות שהתפרסמו במהל� כשנתיי� , באירועי� פוליטיי� שקיבלו חשיפה באתר

חלק� מוכרי� , מסקנתי היא כי לפעולה הפוליטית בבלוגוספירה חמישה מרכיבי� מרכזיי�. מפעילותושל עצמאותו: המאפייני� ה�. וחלק� מקבל מימד חדש באינטרנט, מההיסטוריה של התנועות החברתיות

ויכולתו להפי( מידע ורעיונות שיצונזרו בתקשורת , האתר מארגוני� פורמאליי� ומאינטרסי� כלכליי�; ומקבלי� משמעות קולקטיבית ואידיאולוגית סיפורי� אישיי� אשר הופכי� לציבוריי�; ממסדיתה

; של מידע שמביאי� מידע על קבוצות שאינ� נגישות לרשת האינטרנט מתווכי� ומתרגמי�הופעת� של של נושאי� והיברידיות; ענפה ודינאמית ששותפה ביצירת התכני� ובהפצת� רשת חברתיתקיומה של

וחושפת את הפוליטיות של מנגנוני החלוקה , ר משבשת את החלוקות והסדר החברתי המקובל בישראלאש . והשליטה

מאפייני� אלו שחשפתי מאפשרי� לי לבסס טענה כי הפעולה הפוליטית בבלוגוספירה היא המש� של החל % תקשורת עצמאית תפסה מקו� מרכזי במאבקי� חברתיי� . מסורת פוליטית בת כמאה שני�

דר� הסיטואציוניסטי� , ממאבקי האנרכיסיטי� והסוציאליסטי� באירופה של מפנה המאה העשרי�ועד המחאות נגד מוסדות הכלכלה הגלובלית במפנה המאה , טרי� הבריטי� במחציתה'הצרפתי� והסקוו. י�הפצת מידע שלא דר� אמצעי התקשורת הממסדית הייתה כלי מרכזי לפעילי� פוליטי %העשרי� ואחת

אפשרו לפעולות להתגבר , Web 2.0 %המהירות וההיק$ שמאפשר האינטרנט וביתר שאת הכלי� של הההיברידיות המערערת על , היכולת להישאר עצמאי לאור� זמ� רב: ולהתרחב ויצרו איפיוני� חדשי�

ט חלוקות חברתיות קיימות וריבוי עצו� של הסיפורי� האישיי� והסיפורי� המתווכי� מאפשר לשרטאיפיוני� אלו איפשרו לפעולה הפוליטית להתרחב . קווי� מדויקי� יותר של מחדלי הריבונות השלטונית

במפגש שבניה� נוצרת . בכ� נוצרת כיכר העיר הוירטואלית כהמשכה של כיכר העיר הפיזית. ולהשתכלל .הפעולה הפוליטית הייחודית לעיד� האינטרנט

68 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

תפיסות והשלכות: י� לנשי� חרדיות ברשתנשי� הגולשות בפורומ": פורו� משלה!" או!� אזי לב

המרכז האוניברסיטאי אריאל azilo@ariel.ac.il

שחר� רבקה נריה ב!

המרכז האוניברסיטאי אריאלRivka.nbs@gmail.com

כחברה מסורתית המנסה . וקרי�החברה החרדית בישראל מעוררת בשני� האחרונות עני� רב בקרב ח

עליה להתמודד ע� , חילונית%לשמור על גבולותיה ולהתנהל כתרבות מובלעת בקרב החברה הישראליתהחושפות , בעיקר טכנולוגיות תקשורת, אחד האתגרי� הוא חדירת� של טכנולוגיות חדשות. אתגרי� רבי�

.את חברי הקהילה לתכני� שאות� לא הכירו בעבר

ומציבה בפניו , א אחת הטכנולוגיות החדשות השנויה ביותר במחלוקת בקרב המגזר החרדיהאינטרנט הימצד . האינטראקטיביות וקהל המשתתפי� הגדול וההטרוגני, אתגרי� יחודיי� במיוחד לנוכח האנונימיות

חרדיות כגו� חיזוק הקשר ע� קהילות , אחד קיימת הכרה ביתרונות הגלומי� באינטרנט לחברה החרדיתאפשרויות חדשות של וא$ סלילת , ת"מידע תורניי� ולשו%גישה נוחה למאגרי, ל ובישראל"בחוחרות א

וכ� מעלה את פוטנציאל , לעובדות גמישות ונוחותולעובדי� ת האינטרנט מאפשר. כניסה לשוק העבודה רדיי�דתיי� וח פורומי�אתרי� ולא מעט קיימי�באינטרנט , בנוס$ .ההשתכרות של המשפחות החרדיות

בשל אופיו של . אול� אליה וקו( בה .תורניי� ואחרי�, התורמי� לשיח מעמיק אודות נושאי� שוני�אלימי� וא$ , בוטי�המדיו� החדש קיי� חשש כבד מחשיפת הציבור החרדי לדברי כפירה בדת ותכני�

%לאלתכני� עשויה להוביל לחשיפהבפורומי� הגלישה ג� . ועמו חשש מדקדנס של עול� התורה, מיניי� .ראויי�

נשי� המשתתפות ונתמקד ב, ת האינטרנטוהשפעתפיסת� של נשי� חרדיות את במאמר המוצע נדו� במרחב בו יכולות %הסגור ציבור החרדימדובר בתופעה ייחודית בקרב ה. ורומי� סגורי� לנשי� חרדיותבפ

נושאי השיחה . י� אות�הנשי� לשוחח ע� נשי� אחרות ותחת מעטה אנונימיות על נושאי� המעסיק �. ובמשק הבית ילדי�כגו� טיפול ב %לנשי� חרדיות' הטיפוסיי�'בפורומי� נסובי� סביב תחומי העניי

בפומבי עשויות להיות �לליבונועולי� נושאי� אשר מחו( לכותלי הפורו� השתיקה יפה לה� ואול� יש .השלכות על מערכות היחסי� במשפחה וא$ בקהילה

ארבעה פורומי� בקשנו מנשי� החברות ב, האינטרנט בחברה החרדיתתפיסת ודותכחלק ממחקר אאת באמצעות השאלו� בדקנו. קר אונליי�למלא שאלו� על ידי ס )חרדיות בלבד לנשי� המיועדי� (סגורי�

�; ובחברה החרדית בכללבפרט תפיסותיה� של הנשי� החרדיות אודות מקומו של האינטרנט בחייה ;לגבי העצמה באמצעות המדיו� החדשעמדותיה� ; ת הרבני� ביחס לאינטרנטתפיסת� את עמד

מהי רמת בדקנו כמו כ�. רשת ע� נשי� ואנשי� חרדי� ולא חרדי�באמצעות השרי� והאפשרות ליצירת קהא� ה� משתפות את בני זוג� בדפוסי הגלישה –של הנשי� החרדיות " שיתו$ האחרי� המשמעותיי�"

�וכ� מדדנו ג� את תחושת הקהילתיות ? ת את חברותיה� בדפוסי הגלישה שלה�הא� ה� משתפו? שלה .שלה� כחברות בפורומי� השוני�

כי הנשי� החרדיות הגולשות בפורומי� תופסות את ממצאי� ראשוני� מראי� ה. נשי� 53לסקר ענו החברה וע� זאת ה� תופסות את האינטרנט כסכנה עבור, מקו� האינטרנט בחייה� כחשוב ומשמעותי

. במקו� העבודה ולא בבית, הרבני� מרשי� להשתמש באינטרנט לצרכי עבודה בלבד, לדבריה�. החרדיתולהצליח בדברי� , לעבוד מהבית, ה� מודות בעובדה שהמדיו� מאפשר לה� לחוש העצמה, למרות זאת

וצרות קשרי� וכתבו שאינ� י, ה� תיארו יצירת קשרי� ע� נשי� חרדיות אחרות. שבה� לא הצליחו קוד�, רוב הנשי� משתפות את בני זוג� בדפוסי הגלישה שלה�. וע� נשי� חילוניות) חרדי� וחילוני�(ע� גברי�

� .הנשי� הגולשות בפורומי� חוות תחושת קהילתיות גבוהה. א� לא את חברותיה

ס מממצאי� אלו עולה כי קיימות תחושות אמביולנטיות ודואליות רבה בקרב הנשי� החרדיות ביחאול� ה� עדיי� , ה� אמנ� חשות שהכלי תור� לעבודת� ויש לו מקו� חשוב בחייה�. לשימוש באינטרנט

למרות הידיעה שאי� , ה� חברות בפורומי� וחברות זו חשובה עבור�. רואות אותו כסכנה לחברה החרדיתת לא יעיזו א� את חברותיה� האמיתיו, ה� מוצאות לעצמ� חברות וירטואליות. מדובר בצרכי העבודה

�נראה כי מדובר בנשי� עצמאיות החיות בחברה שבה דפוסי האכיפה . לשת$ בדפוסי הגלישה שלה . משלה�) פורו�(וע� זאת לשמור על אתר , ה� רוצות לחוש חלק מהקהילה החרדית. והפיקוח חמורי�

69 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

י� מבני, כלכלי�, שינויי� בתפיסות נחלת הכלל הקיבוצית בעקבות שינויי� אידיאולוגי� וחברתיי� בקיבו(

גרוסמרק אורנה חי%מכללת תל; אביב%אוניברסיטת תל

ornagr@gmail.com

The" (נחלת הכלל" .סק בנחלת הכלל והיחס אליה על רקע תהליכי שינוי בתנועה הקיבוציתועמחקר זה

Commons (ה� נתפסי� שייכי� לכול�היא כינוי לסוג מסוי� של נכסי� שא �. ינ� בבעלות פרטית ולכ. מהדורות הקודמי�" ירושה"שרוב� הינ� , תרבותיי� וסביבתיי�, מדובר באוס$ של נכסי� חברתיי�

זהו . פתיחת שעריו לכל בני החברה, או נחלת הכלל מבטיח את הנגישות של כל הציבור אליו, קניי� הכלל ). 2000, ביר�(א להדיר את רגליה� של אחרי� מתחומו שב, ההיפו� הגמור של הקניי� הפרטי

במערכת ). CPRM )Common Pool Resorce Menegment, Ostrom, 1990 %בחרתי לבחו� את מודל המטרתי . כלכליי� וחברתיי� מרחיקי לכת, אידיאולוגיי�, מקומית העומדת כעת בפני שינויי� מבניי�הקיבו( . ל תפיסותיה� של חברי הקהילה ביחס לנחלת הכללהייתה להראות כיצד שינוי אלו משפיעי� ע

זו קהילה הנמצאת בתהלי� מעבר שבי� מורשת . CPRMפי מודל %הינו קהילה המנהלת את משאביה עללבי� רצונ� של פרטי� לספח לעצמ� חלקי� , אידיאולוגית המבוססת על ערכי שיתו$ כולל בנחלת הכלל

. ממנה ותהליכי הפרטה

המרוחקי� זה מזה כחמישה , חרו שני קיבוצי� בפריפריה הצפונית בעלי מאפייני רקע דומי�למטרה זו נבהאחד קיבו( מצליח כלכלית הנחשב מבי� עשירי הקיבוצי� והשני נמצא תחת הסדר פריסת . קילומטרי�

ידי אנשי� מתו� הקהילה בעוד הקיבו( % הקיבו( המצליח כלכלית מנוהל על. המשפט% חובות של ביתמטרתו של מחקר זה לבחו� הא� קיי� . המשפט%ידי גורמי� חיצוניי� שמינה לו בית%מנוהל על הנכשל

מבחינת הטיפול המוסדי בה� וכ� לבחו� , הבדל בי� הקיבוצי� מבחינת סוגי ההשתלטויות על נחלת הכלל%חברתי%ההשערה במחקר הנוכחי היא כי מצב כלכלי. כיצד הסבירו הפרטי� המשתלטי� את מעשיה�

בכדי לבדוק השערה זו נבחנו . הולי עשוי להשפיע על תהלי� השתלטות של פרטי� על שטחי� ציבוריי�נילאחר מכ� נערכו ראיונות ע� מנהלי הקהילות בשני הקיבוצית . והושוו מצבי ההשתלטות בשני קיבוצי�

חות ע� ולבסו$ נערכו שי. מנת לקבל את נקודת המבט המנהלתית ואת אופני הטיפול בהשתלטויות%על .שוני� בכדי להבי� כיצד ה� מסבירי� את פעולותיה�" משתלטי�"

כל . מבני� והשתלטות על דרכי�, חניות, גינות: נמצאו ארבעה סוגי השתלטויות על נחלת הכלל הקיבוצית .ארבעת צורות ההשתלטות נמצאו בשני הקיבוצי�

ידיעה כי נעשתה %אי) 2. ו(השתלטות לטובת הקיב) 1: נמצאו ארבעה טיפוסי הסברי� להשתלטותכל עוד אי� פגיעה בזולת אי� בעיה ע� ) 4ברוח הקיבו( המתחדש ההשתלטות מותרת ) 3. השתלטות

לא נמצא הבדל בסוגי ההסברי� בי� הקיבוצי� השוני� וכ� לא נמצאו הסברי� שאפיינו . ההשתלטות .במיוחד סוג השתלטות כזה או אחר

בעוד בקיבו( העשיר . תמודדות של מנהלי הקהילות מול המשתלטי�ההבדל בי� הקיבוצי� נמצא בדר� הההשתמש מנהל הקהילה בכס$ כמנו$ לאכיפה ובשיטות שכנוע בלתי פורמאליות שנובעות מהלגיטימציה

בשיטות פורמאליות , בקיבו( העני השתמש מנהל הקהילה החיצוני; שהוא קיבל ומקבל מהקהילהבנוס$ נמנע מנהל הקהילה של הקיבו( העני מלטפל במקרי . קיבו(ובסמכויות הנובעות ממקורות שמחו( ל

עולה כי הקיבו( העשיר הצליח לנהל את נחלת . השתלטות שאינ� פוגעי� ביצירת הכנסות כלכליות לקיבו(פוגעי� , כלכלי� ואידיאולוגי�, מחקר זה מראה כיצד שינויי� מבניי�. הכלל שלו בצורה טובה יותר

.CPRMפי מודל ה%הל את משאביה עלביכולתה של הקהילה לנ

אביב %בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל. א.עבודת מחקר זו נכתבה במסגרת לימודי מ . 'בהנחייתו של פרופסור ד� רבינובי(

70 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

מניעי� ומאפייני� של הגירה מהמרכז העירוני לפריפריה הכפרית

שמאי שמואל וארנו! שרה המכו� לחקר הגול�; חי%תל המכללה האקדמית

arnons@mgamla.co.il

: שכיוונה הפו� מהמקובל בעול� המודרני, המחקר בח� את המניעי� להגירה ואת מאפייני ההגירה%כלכליי� –הוא התחקה אחר מניעי המהגרי� . מהמרכז העירוני לפריפריה הכפרית בצפו� ישראל

.קהילתיי� וערכיי�%חברתיי�, חומריי�

מהגרי� להרחבות הקהילתיות במועצה אזורית גול� או למועצה המקומית 403מחקר סקר נער� בקרב .%2006 2000קצרי� בשני�

מרבית� היו בעלי הו� . התוצאות העלו שעבור רבי� מהמהגרי� היווה המעבר לגול� שינוי גדול בחייה�, לה ומשלח יד ולא מעטי� נתקלו בבעיות של מציאת תעסוקה הולמת ויציבהאנושי גבוה מבחינת השכ

כ� שהנימוקי� הכלכליי� לא סיפקו הסבר נאות –ירידה באיכות השירותי� ובתחו� התרבות והבילוי חינו� הילדי� ובחיי , איכות החיי� והסביבה, היה שינוי לטובה בעיקר בתחומי רמת הדיור, מנגד. להגירה

לקליטה חברתית בקהילת מגורי� המאפשרת יחסי� משמעותיי� ומרחב ההציפיי. חברההקהילה והלמהגרי� לא היתה תחושה . להזדהות ולהשתייכות של הפרט והמשפחה התממשה במידה למעלה בינונית

רבי� מה� התייחסו לאזור כמאפשר איכויות : ולהיפ� מכ�, של מעבר לפריפריה כאזור חלש ונחותבלט ג� מקומ� הגבוה יחסית של מניעי� אידיאולוגיי� ושל . שגוברות על חולשותיו ,חשובות של חיי��י רמת השיתופיות "בפרט עפ, ע� זאת נמצאו הבדלי� בי� תת קבוצות של המהגרי�. זיקה רגשית לגול

.והקהילתיות של יישוב היעד בפריפריה

לתיאוריית המודרניות של מטריאליסטי בהתא� % נדונה הטענה בדבר שינוי ערכי� בכיוו� הפוסטInglehart )1990 ( ,אנושי גבוה �מימוש צעירי� אלה מבקשי� אחר . בפרט בקרב קבוצות צעירי� בעלי הו

מכא� . ובעיקר חיפוש משמעויות חיי� שמעבר לחומרנות, רווחה סובייקטיבית ואיכות חיי�, עצמיוביטוי כי , טחו� כלכלייבינו נוגד את השאיפה לשפע ולשינוי זה א. ג� חשיבות� של חיי הקהילה עבור המהגרי�

.עבור הפריפריה מהווה שינוי זה בסיס לפוטנציאל משיכה וקליטה. א� נבנה על בסיס�

71 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

פיתוח יוזמות של ייצור יי! ביתי באזורי� כפריי� והשתלבות יזמי� אלה ברשתות פעילות על אזוריות

זאביק גרינברג

חי % המכללה האקדמית תל greenbrg@telhai.ac.il

בחינת פעילות� של יזמי� מלמד על משמעות רשתות פעולה ותהליכי שיזור וחשיבות� בכלכלה

מידת השיזור של יזמי� ועסקי� ברשתות פעילות אלה מעידה על מידת פעילות� של היזמי� . הגלובאליתברשתות פעילות אלו שיזור היז�. להתקד� ולצמוח, ומשפיעה על יכולת היוזמה להיחש$ לאחרי�

. משפיעה על עתידו של היז� ועל עתידה והתפתחותה של יוזמה זו

פיתוח� של ענפי חקלאות חדשי� ביישובי� הכפריי� והמעבר משיווק תוצרת חקלאית לעיבוד תוצרי� חקלאיי� ושיווק� המסחרי מקד� יזמות של חקלאי� ומאפשר בניית רשתות פעילות חדשות של יזמי�

. אלה

יתוח ענ$ ייצור היי� הביתי ויקבי הבוטיק באזור רמת הגול� מלמד רבות על התפתחות� של רשתות עבודה פהמשבר שפקד את היישובי� הכפריי� . ידע מומחיות ומקצועיותשל יזמי� ועסקי� צעירי� הצוברי�

י� הרבי� בי� השינוי. בשנות השמוני� הביא לשינויי� מרחקי לכת בישובי� הכפריי� ובקרב החקלאי�ברמת הגול� בא לידי ביטוי . פיתוח משלחי יד חדשי� ותהליכי יוממות, נית� לראות שינוי ייעוד קרקע

הקמת יקבי הגול� הביאה לשינוי בגידולי� החקלאיי� . 1983בשנת " יקבי הגול�"שינוי זה בהקמת� של �ומאפייני הכלכלה התאגידית המוניטי� שיצאו לו בעול� כולו, פיתוחו של היקב. בכל אזור רמת הגול

כיו� פועלי� ברמת הגול� כשלשה עשר . ביחסי מגדלי הענבי� והיקב הביאו להקמת� של יקבי� ביתיי�פעילות זו מוכרת בעול� ומכונה . יקבי� ביתיי� מסחריי� וכעשרי� ושניי� יצרני יי� שאינ� מסחריי�

. ייצור ביתי של מוצרי� חקלאיי�

פיתוח� , על ידי מגדלי גפני� שהתמחו בגידול ענבי� ששווקו בעבר ליקבי הגול�היקבי� הביתיי� הוקמו של היקבי� הביתיי� הוא דוגמא להפיכת החקלאי ליז� בתחומי התעשייה והמסחר ומהווה רובד נוס$

. בתהליכי השינוי העוברי� על העוסקי� בחקלאות

העצמית של החקלאי הזהותהשפעתה על ממצאי העבודה מלמדי� על מאפייניה הייחודיי� של יזמות זו והממצאי� מלמדי� על התפתחות� של רשתות , הנתפס בעיני עצמו כיז� וכיצר� ופחות מכ� כחקלאי

�בעבודה . היזמי� בתחו� הייננות הביתית לבי� יזמי� מתחומי התיירות ארגוני�פעילות ושותפויות ביכיזמי� עסקיי� על פיתוח� של רשתות הפעילות נבדקה השפעת הפעילות של החקלאי� יצרני היי� הביתי

א� רשתות הפעילות המסורתיות של החקלאי היו המשפחה הקרובה . אליה� הוא מחובר ושבה� הוא פועלעסקית מקדמת השתלבותו %נראה שהמעבר מחקלאות לייצור ולפעילות יזמית, ומעגל החקלאי� בישוב

הארצית , הבינאזורית, ותר ג� בפריסת� האזוריתהיצר� ברשתות פעילות רבות ומגוונות י%של היז�ממצאי המחקר מלמדי� על . פתוח יזמות ומסחר, והבינלאומית וברשתות בעלות אוריינטציה של ידע

ההרצאה . מידת פיתוח� של רשתות אלה ותפקודי היזמי� בתחו� הייננות הביתי ברשתות עבודה אלהל הפיתוח האזורי ועל אוכלוסיית החקלאי� תבח� את משמעות� של רשתות פעילות חדשות אלה ע

.והיזמית בפריפריה

72 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

?מהו וכיצד למדוד אותו �חוס! קהילתי נתפס

המרכז האוניברסיטאי אריאל, סבינה ליסיצהSabinal@bezeqint.net

וחה והשירותי� החברתיי�משרד הרו, מנהל השירות לעבודה קהילתית, ברו- שוגרמ!

baruchsu@molsa.gov.il

משרד הרווחה והשירותי� , השירות לעבודה קהילתית, א וחוס� קהילתי"מפקח ארצי לפיתוח כ, אבי סנדר החברתיי�

Savi@Amanet.co.il

הגו$ או המערכת ה� חסוני� . � הוא מושג כללי שאול מהרפואה ולכ� נית� להתאמה ג� למערכות אנושיותחוסכאשר היחידה הרלוונטית היא קהילה . כאשר ה� מסוגלי� להמשי� לתפקד ג� בתנאי� שאינ� אופטימאליי�

א� , ממדינה ריבונית נגדיר כקהילה יחידה אינטראקטיבית שהיא קטנה. שלמה מקבל החוס� משמעויות נוספותכ� שכל הפרטי� והמשפחות , היכולת לשרוד בתנאי� קשי� דורשת פרקטיקות של עזרה הדדית. גדולה מהמשפחה

ההו� , מוסדות הקהילה. קהילה חסונה אינה צירו$ פשוט של פרטי� חסוני�. המצויי� בקהילה ימשיכו לתפקד. החוס� לא פחות או לפעמי� יותר מאשר חוס� הפרטי�האנושי ונורמות של עזרה הדדית עשויי� להשפיע על

שכנות % שיתו$ הפעולה מצד קהילות, עוצמת הלחצי� המופעלי� עליה: לבסו$ ג� גורמי� חיצוניי� לקהילה . כל אלה עשויי� להשפיע על חוסנה של הקהילה הנבחנת %ופעילות השלטו� המרכזי

: גבוהה יחסית �תמקד בשני מלחיצי� ששכיחותוהישראליות עיירות יהודיותב המחקר עסקמבחינה קונקרטית , )קרית שמונה(ישוב חווה בעיות כלכליות וביטחוניות : נבחרו שלושה ישובי� פריפריאליי�. ביטחוניואיו� כלכלי

). כפר ורדי�(טחוניות יישוב ע� בעיות ב, )מצפה רמו�(ב ע� בעיות כלכליות ויש

;לבנות מדד של חוס� קהילתי ולהדגי� את השימוש בו. 1 :יומטרותיו העיקריות של מחקר זה ה

. למפות ישובי� מ� הפריפריה הישראלית בהתייחס לחוסנ� הקהילתי. 2

: שלבי� 4המחקר כלל : מתודולוגיה

להבהיר את מונח החוס� הקהילתי שנערכו כדי קומיותראיונות עומק ע� בעלי תפקידי� בכירי� ברשויות המ. 1 .תחומיו העיקריי�ולהצביע על

בוצעו במטרה להצביע על קריטריוני� אשר ראיונות עומק ע� תושבי� מ� השורה בכל אחד משלושת הישובי�. 2 . מפורטי� של החוס� הקהילתי

מטרתו של סקר זה הייתה .מצפה רמו� וכפר ורדי�, תושבי קרית שמונה 240סקר בקרב –" שלב הקריטריוני�. "3 .קריטריוני� של החוס� אשר נקבעו בשלבי� הקודמי� של המחקר 70 % של כל אחד מלהצביע על חשיבות

לבנות מדד משוקלל של הייתהמטרתו של שלב זה ). מכל ישוב 100 % כ(תושבי� 300סקר בקרב ". בניית המדד. "4 . חוס� קהילתי בשלושת הישובי�

�מענה , תעסוקה, דות ע� מצב חירו� ביטחוניהתמוד: תחומי� הבאי� 9 %מרכיבי החוס� חולקו ל :ממצאי� ודיו, יחס התושבי� לישוב, איכות חיי� בישוב, התמודדות ע� משבר כלכלי, יחס לרשות המוניציפאלית, לצרכי צעירי�

. פעילות קהילתית וולונטרית, יחסי� הדדיי� בי� יחידי� וקבוצות

ואילו תושבי כפר , נגישות של שירותי�, עסוקהת: לתושבי מצפה רמו� וקרית שמונה חשובי� יותר צרכי� בסיסיי�" fairness"% באמינות ברמות שונות וב, של תושבי הישוב" סלקטיביות"ורדי� מדגישי� יותר מאחרי� את הצור� ב

.ביחסי� ע� הרשויות

רכי ע .0.87 –וכפר ורדי� 0.89 –מצפה רמו� , 0.89 –קריית שמונה : השוני� היה החוס�מדד המהימנות של תחומי .מהימנות אלה הינ� גבוהי� מאוד ומצביעי� על העקיבות הפנימית הגבוהה של המדד

בכל הישובי� חומרת הבעיות עולה על . קיי� דמיו� בי� שלושת הישובי� מבחינת נקודות החוזק ונקודות התורפהביותר הראויה ותעסוקה הולמת לצעירי� בפרט מהווה את הנקודה הקריטית, נושא התעסוקה בכלל. טיב המעלות

. לחיפוש פתרונות מיידיי�

.בשלושת הישובי� לא נמצא מענה הול� לצרכי� התרבותיי� של התושבי�

. בקריית שמונה ומצפה רמו� מצביעי� הנתוני� על משבר ביחסי� בי� התושבי� לרשות המקומית

י� מתמודדי� ע� בעיות דומות שני הישוב. קיי� דמיו� בי� קריית שמונה ומצפה רמו�, למרות הריחוק הגיאוגרפי .והמעלות העיקריות של שני הישובי� מקושרות ליחסי� החברתיי� בתו� הישוב וגיוס המשאבי� הפנימיי�

73 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

פישות מנהיגות במקו� העבודה בקרב מהגרי חבר העמי� לעומת ילידי ישראלת זיבנברג אלכסנדר

אוניברסיטת חיפהsirkoen3@gmail.com

ומתעוררת השאלה לגבי הרלוונטיות , מרבית המחקרי� בתחו� המנהיגות נערכו בארצות הבריתבעוד שהתרבות האמריקאית מתאפיינת . לאומי� או תרבויות אחרות, וההתאמה של ממצאיה� למדינותתרבויות אחרות , ורציונליי� דמוקרטיי�, ובדגש על ערכי� הדוניי�, ברמה גבוהה של אינדיווידואליז�

מאפייני� המחקר הנוכחי מתמקד באפשרות ש ).House and Aditya, 1997(מדגישות ערכי� אחרי� העבודה ,כמו כ�. בתרבות אחרת י�כמנהיגותי שלהתפעשוי שלא , בתרבות אחת י�כמנהיגותי הנתפשי�

.נהיגות שלה�עוסקת בתהלי� השינוי שעוברי� מהגרי� לאור� זמ� לגבי תפישות המ

התפישה תהלי� נקודת המבט של המונהג ומתמקדת ב מתבססת עלמנהיגות במחקר הנוכחי הגדרת הבהתבסס על תאוריות ).Lord, 1991; Eden & Leviatan, 1975, 2005( הסובייקטיבית את המנהיג

בערכי� המצביעי� על ההבדלי� בי� התרבות הרוסית לתרבות הישראלית, וממצאי� ממחקרי� קודמי�המחקר הנוכחי מתמקד בהשוואה של תפישות , ),House et al., 2004(התרבותיי� ובתפישות המנהיגות

.חבר העמי�ארצות לעומת מהגרי� מ, מנהיגות אפקטיבית בקרב ילידי ישראל

ארבע קטגוריות .ילידי ישראל %202 ומהגרי� 175 מתוכ� ,)knowledge workers(ידע עובדי 377נדגמו עובדי תמיכה , עובדי תמיכה טכנית בארגוני תקשורת סלולארית, טק%סוקי� שנדגמו כללו עובדי הייהעי

.חשמלהטכנית בארגוני� המספקי� שירותי אינטרנט ועובדי חברת

לדרג את התבקשוהנבדקי� ).Epitropaki and Martin )2004מנהיגות נמדדו באמצעות המדד של המימדי השאלו� .שבמדדשמות התואר %21 ה האופטימליי� מתאפייני� בכל אחד ממנהיג/המידה שבה המנהיג

בשלב .גבריות%עריצות ו, דינאמיז�, מסירות, רגישות: מימדי המודל מחמשתמספק ציו� בכל אחד . הראשו� שחזרתי ממצאי מחקרי� קודמי� המצביעי� על ההבדלי� בתפישות בי� שתי אוכלוסיות

גבריות בהשוואה לילדי והעריצות ה ימימדי� דירוגי� גבוהי� יותר במעניקמהגרי� נמצא כי , כמשוער .ישראל

. בשלב שני בדקתי את האפקט של הוותק בישראל ושל גיל ההגירה על תפישות המנהיגות של המהגרי�לגבי מספר מימדי� נמצא כי תפישות המנהיגות של מהגרי� וותיקי� מתקרבות לאלו , בהתא� למשוער .של ילידי ישראל

74 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

מרכז מול פריפריה: וציפיות של מועמדי� לעבודה בתעשיית ההייטק תפיסות, ערכי�

איריס נחמיה שבע%באר, גוריו� בנגב% אוניברסיטת ב�, ספר לניהול%בית, המחלקה למינהל עסקי�

kriaf@bgu.ac.il

תשומת לב , ע� זאת". הכלכלה החדשה"במסגרת מה שמכונה ספרות ענפה נכתבה בנושא פיתוח קריירות עבודה זו בוצעה . מעטה יחסית ניתנה למשמעותו של ההקשר התרבותי בהצלחת עובד בתעשייה המודרנית

הגורסת כי על המחקר בנושאי קריירה ארגונית להיות ממוק� בתו� , בהשראת הגישה ההוליסטית .ההקשר התרבותי הרחב של חיי האד�

הביאו לשינויי� , של תעשיית ההייטק" העול� החדש"ידי % המונעות על, ת מודרניות לקריירהגישומרכיב ; יחסי� אלו הפכו למעי� חוזי� קצרי טווח. רדיקליי� בחוזה ההעסקה שבי� המעסיק לעובד

פ� חשוב . העסקה יותר מאשר בטחו� תעסוקתי" להרוויח"כאשר העובד למעשה צרי� , היציבות חסר בה�החוזה הפסיכולוגי בי� העובד למעביד מתבטא במידת ההתאמה שבי� האד� לסביבה הארגונית של)Person-Environment fit .( מונח זה מוגדר כהלימה המתקיימת כאשר מאפייני הפרט וסביבת העבודה

או בקבלת החלטות בחירה /למידת ההתאמה תפקיד משמעותי בביצועי� בעבודה ו. תואמי� מאודבשל סביבת עבודה , מייחסות להתאמה כזו חשיבות רבה, הפועלות בתעשיית ההייטק, פירמות .בקריירה

חופש, תקשורת פתוחה, גמישות רבה בסביבת עבודה עמומה %כגו� (המדגישה דרישות גבוהות מהעובד ת הללו בוחרות ומפתחות עובדי� אשר יכולי� להסתגל ולהתאי� עצמ� בקלות יחסי). פעולה וניהול עצמי

. לתו� קריירה שמתאימה לסביבת העבודה

הארגונית חשפו רבות מהדרכי� שבה� עובדי� חדשי� לומדי� על תרבות המחקרי� בתחו� הסוציאליזצי�אול� רק מעט מ� המחקרי� עשו שימוש בנתוני� שנאספו לפני שהעובדי� , הארגו� לאחר כניסת� לארגו

�שכ� ברור שעובדי� חדשי� אינ� מגיעי� , בלתי מבוטלתלנתוני� אלה חשיבות . החלו את עבודת� בארגותפיסות קודמות או ציפיות מתרבות הארגו� או התעשייה , אמונות, ללא ערכי� %קרי , "לוח חלק"לארגו� כ

נראה אפוא כי לתפיסות מוקדמות ולציפיות של מועמדי� מהארגו� ישנה חשיבות . בה ה� מיועדי� לפעולעל שיעור נטישת עובדי� , שפיע על תוק$ ההחלטות של בחירת מועמדי�משו� שיש בה� בכדי לה, רבה

� ). "post-entry stage"(עקב חוסר התאמה ועל ביצועי� בעבודה לאחר כניסה לארגו

המחקר הנוכחי מתמקד בערכי� ובאמונות שמועמדי� לעבודה מפתחי� בנוגע לתרבות ארגונית בשלב טרתו לבחו� כיצד מאפייני� תרבותיי� וכלכליי� של אזורי� מ). "pre-hire stage"(המקדי� לתעסוקה

, בתפיסות ובציפיות של מועמדי� המגיעי� מה�, משפיעי� על הבדלי� בערכי�) פריפריה מול מרכז(באר( יותר " מתאימי�"שעובדי� מאזור מרכז האר( , השערת המחקר היא. ביחס לעבודה בתעשיית ההייטק

.לעובדי� מאזור הפריפריה בדרו� לתרבות תעשיית ההייטק בהשוואה

אוכלוסיית המחקר כללה סטודנטי� . המחקר בוצע באמצעות שילוב של שיטות איכותניות וכמותיות. בשנה הראשונה ללימודי תואר ראשו� במגוו� מחלקות להנדסה בעלות זיקה גבוהה לתעשיית ההייטק

. האר( למול אזור הפריפריה הדרומיתאזור מרכז %הסטודנטי� נבדלו באזור הגיאוגרפי שבו ה� גדלואשר נערכו במסגרת קבוצות , חלקו האיכותני של המחקר כלל ניתוח תוכ� של ארבעה ראיונות קבוצתיי�

חלקו הכמותי של המחקר כלל שימוש במספר שאלוני� ). בנות חמישה סטודנטי� כל אחת(מיקוד 620במחקר השתתפו . לתרבות ההייטק המקובלי� בספרות למדידת ערכי� כלפי עבודה ואמונות בנוגע

.סטודנטי� גדלו באזור הפריפריה הדרומית 212 % גדלו במרכז האר( ו 418; סטודנטי�

ביחס לערכי העבודה ולציפיות , ממצאי המחקר מצביעי� על הבדלי� מובהקי� בי� שתי הקבוצותי� בערכי� ועמדות של כ� למשל נמצא כי מועמדי� מהפריפריה מאופיינ. מהעבודה בתעשיית ההייטק

�כמו כ� נמצא כי מועמדי� מהפריפריה . העומדי� בסתירה לערכי תרבות ההייטק, חוזה פסיכולוגי ישיותר מאשר , מייחסי� לתעשיית ההייטק מאפייני� של יציבות תעסוקתית ואחריות חברתית לקהילה

לנטית של מועמדי� ניתוח הראיונות הקבוצתיי� העלה תפיסה אמביוו. עמיתיה� מאזור המרכז . מהפריפריה ביחס לעבודה בתעשיית ההייטק באזור הפריפריה

למחקר תרומה תיאורטית ויישומית להבנת המתרחש בעת תהליכי כניסה ועבודה של עובדי� מהפריפריה , ערכי�ה, תנהגותהמרכיבי המממצאי המחקר נית� ללמוד מה ה� . ומהמרכז לתעשיית ההייטק בישראל

את פער שוי לסייע בייעול תהליכי הניהול לצמצ�ידע זה ע. י� של עובד מ� הפריפריהצרכהעמדות וה .ארגו�ב ותפקוד טוב יותר שלהשתלבות ולולתרו� ל, הציפיות בי� העובד מ� הפריפריה ובי� המעסיק

75 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

ארגונית כגור� להצלחה של מיזמי� טכנולוגיי� בישראל�הלימה פני�

אריאלה הראל מכללת רופי�/ מכללת עמק יזרעאל

rl@actcom.co.il

תופסת מקו� מרכזי בכלכלה ובחברה העולמית , ובכללה ג� יזמות טכנולוגית, עסקיתהתופעה של יזמות ביצירה של מרכזימיזמי� וחברות מסוג זה ממלאי� תפקיד . החל מהעשור האחרו� של המאה הקודמת

–ומבי� מדינות המערב ; ישראל נוטלת חלק חשוב בהתפתחות עולמית זו. ומוצרי� חדשי� טכנולוגיות. ה� במספר המיזמי� וה� בסכומי הכס$ המושקעי� במחקר ופיתוח, ישראל היא בי� המדינות המובילות

למחקר ותמהווי� תופעה חברתית והתפתחות ארגונית הראוי אלו �מיזמי, הכלכלי �מעבר למשקל .יסוציולוג

. כפי שזו מתבטאת בביצועיה�, עניינה של עבודת מחקר זו הוא ההצלחה של מיזמי� טכנולוגיי� צעירי�יש חשיבות עיונית ומעשית להבי� , לאור קשיי ההישרדות ושיעור הכישלונות הגבוה של מיזמי� מסוג זה

. מה� הגורמי� המשפיעי� על ביצועי המיזמי� ועל הצלחת�

, תיאוריית ההתניה המבנית :זה עליה מתבסס מחקרש יאורטיתמסגרת ת שתי תיאוריות יוצרות)Contingency Theory (תיאוריות מרכזיות ומבוססות בחקר .ארגוניהחיי� ה%ותיאורית מחזור �שתיה

. המשות$ לשתי התיאוריות הוא השתייכות� לגישת המערכות הפתוחות בחקר ארגוני�. ארגוני�

בי� ארגונית%פני� הלימה באיזה מידה: עליה מנסה להשיב מחקר זה היאהשאלה התיאורטית העיקרית ש יכולה להסביר, בו מצוי הארגו�שמרכיבי המבנה הארגוני ושלב ההתפתחות במחזור החיי� , האסטרטגיה

הללו תורמת הא� קיומה של הלימה בי� הגורמי� .של מיזמי� טכנולוגיי� הבדלי� בצמיחה ובביצועי�הבדלי� בביצועי� טוב יותר מאשר כל אחד "הלימה"מסביר המושג עד כמה ?לשיפור בביצועי� .בנפרדמהגורמי� הללו

כי מיזמי� שבה� מתקיימת הלימה בי� גורמי ההתניה משיגי� ביצועי� טובי� , השערת המחקר גורסתהשערות המשנה של המחקר נועדו לבחו� את דפוסי . יותר מאשר מיזמי� שבה� נעדרת הלימה כזו

. ההתפתחות הארגונית של המיזמי� הצעירי�

לצור� . מיזמי� צעירי� בענ$ הטכנולוגיה העילית בישראל %90אוכלוסיית המחקר כללה מדג� מייצג של כהכולל ג� שיטה למדידה תצפיתית של המשתנה , בדיקת ההשערות פותח מודל מיוחד של הלימה

.המהווי� את גורמי ההתניה במודל המוצעהמתאי� למאפייני� הייחודיי� של המשתני� , "הלימה"

נמצא קשר חיובי מובהק בי� הלימה לבי� . ממצאי המחקר אוששו את השערות המחקר באופ� חלקי, ביצועי� בקרב מיזמי� הנמצאי� בשלבי ההתפתחות המאוחרי� של מחזור החיי� הארגוני כפי ששוער

.לעומת קשר שלילי בקרב מיזמי� בשלבי ההתפתחות המוקדמי�

מהמחקר נית� . המסקנה המרכזית של המחקר נוגעת למידת ישימותה של תיאוריית ההתניה המבניתא� איננה ישימה , הנמצאי� בשלבי התפתחות מאוחרי�, להסיק שתאוריה זו ישימה למיזמי� בוגרי�

. למיזמי� צעירי� בראשית דרכ�

בי� שתי פרדיגמות מרכזיות בתחו� ביצירת נקודת מפגש אמפירית , בי� היתר ,תרומתו של המחקר היאהתשובות . ההתניה המבנית פרדיגמתחיי� ארגוני ו% הפרדיגמה של מחזור, דהיינו ;הסוציולוגיה הארגונית

תורמת כזו זיקה .האמפיריות לשאלות המחקר משמשות בסיס ליצירת זיקה תיאורטית בי� שתי הגישות .�יארגונישל צועי� בישל להסבר כוללני ובדוק יותר של תהליכי צמיחה ו

, של ארגוני� מסוג זהביצועי� התרומה חשובה להבנה של הגורמי� המשפיעי� על הניבו תוצאות המחקר ארגוני של המיזמי� דיוק�נית� לשרטט זה מתו� הנתוני� שנאספו במחקר . לפחות בהקשר הישראלי

ושל הזנקי� טכנולוגיי� ינוקא בכלל%של ארגוניהתפתחות תהליכי ההידע על העמקתהתור� ל, הללו .בפרט

לצור� . ארגוניי�%מודל הלימה רחב של גורמי� פני� במחקר פותח. ג� תרומה מתודולוגיתזה יש למחקר מודל ההלימה שנבנה ושיטת המדידה המוצעת במחקר זה. הלימה ה למושגכלי מדידג� פותחבדיקתו

שעשויה להיות בעלת ער� רב בחקר גורמי ההצלחה מה זו תרו .לענות על חסרונות של שיטות קודמותנועדו תשובה בדוקה אפוא המחקר נות� . ובחקר תופעת היזמות הטכנולוגית בפרט, של ארגוני� בכלל

. מיזמי� טכנולוגיי� צעירי� בישראלאו הכישלו� של הצלחה ה תייסוגלגבי ומשמעותית

76 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

המודל הדואלי לכוח ביחסי� זוגיי� יונה� מיטל עיר!

אביב%ל ואוניברסיטת תל"רכז למדעי התנהגות בצההמMeytalej@zahav.net.il

מודל זה נולד מתו� חיפוש . במרכז מאמר זה עומדת הצגתו של מודל תיאורטי חדש לכוח ביחסי� זוגיי�

נות שהתגבשו במהל� עבודת הדוקטורט אחר מודל מארג� והמשגה תיאורטית שיהלמו את ההב, שכשל – .שעסקה בי� היתר ביחסי� זוגיי� וכוח, שלי

ל "ביקשתי לפתוח צוהר אל חייה� של משפחות המשרתי� והמשרתות בצה, בפרויקט המחקר הרחב יותרבתו� כ� התמקדתי במשפחות הקציני� המשרתי� בתפקידי לחימה זאת משו� ההנחה כי , בשירות הקבע

דר� חקר המקרה של . � התובעניי� מייצרי� מבנה חלוקת תפקידי� מגדרי במובהקמאפייני שירותהנוגעות ליחסי הגומלי� המורכבי� והמצטלבי� שבי� בני , משפחות הלוחמי� ביקשתי לבחו� סוגיות שונות

ואת ) בספירה הציבורית(בנות זוג� לבי� הצבא /בי� המשרתי� ובני, )בספירה הפרטית(הזוג לבי� עצמ� מטרת המחקר היתה לעמוד על ההשפעות , במשקפיי� מגדריות. ומו של המגדר בתו� הספירות וביניה�מק

על חלוקת התפקידי� והכוח בתו� משפחות %המצטלבות של תרבות ארגונית ודרישות הארגו� מהעובד . המועסקי� בארגו� תובעני

תיות ואיכותניות לאיסו$ וניתוח אנר המעורב ומשלבת בי� מתודולוגיות כמו'שיטת המחקר מעוגנת בגהחלק הכמותי מבוסס על סקר שנער� בקרב מדג� מייצג של בני זוג ובנות זוג של משרתי קבע . הידעחלקו האיכותני של המחקר מבוסס בעיקר על ראיונות עומק חצי מובני� שערכתי ע� קציני� וע� . ל"בצה

. נשואי� ומרבית� הורי� לילדי� צעירי�, ההמשרתי� במסלול הפיקוד בזרוע היבש, רעיות של קציני�

ממקמות , זוגי%מיפוי הספרות הקיימת בתחו� העלה כי רוב הגישות הקיימות למחקר כוח בהקשר המגדרישל agency%ביטוי מספק ל, לטעמי, גישות אלו אינ� נותנות. כוח בהיבטי� של כפיפות ונחיתות של הנשי�

. להתנגד ולהפעיל כוח, להתוות את חייה� ,לאוטונומיה של הנשי� לבחור, הנשי�

�הצעתי המשגה , בהסתמ� על ניתוח הממצאי� והתובנות שעלו מהמחקר בקרב משפחות הלוחמי�, לפיכלפי המשגה זו כוח הוא מבני ההזדמנויות לפעולה הפתוחי� בפני שני . ומודל חדשי� לכוח ביחסי נישואי�

מבני הזדמנויות אלו מובני� . בספירה הפרטית והציבוריתלהביא לידי ביטוי את כישוריה� , בני הזוגומתווכי� על ידי , תעסוקתיי� ומגדריי�, כלכליי� –חברתית על ידי הסדרי� חברתיי� רחבי� יותר

והדיאלוג המתקיי� בי� בני הזוג , אידיאולוגיות של הורות וקריירה, תפיסות חברתיות של גבריות ונשיותנה ההזדמנויות מעוצב ומוגבל על ידי הסדרי� חברתיי� מחד ומשטר מגדרי מב, כלומר. בספירה הפרטית

�, הגדרה זו מגלמת בתוכה הנחה כי מרחב ההזדמנויות הפתוח בפני שני בני הזוג הינו מוטה מגדרית. מאידמאחר והוא מעוצב בציל� של תפיסות ואידיאולוגיות של שוק העבודה ושל המשפחה שהמגדר שחק� מרכזי

� .בהבניית

%מגולמת ההנחה כי על א$ אי, "המודל הדואלי לכוח ביחסי� זוגיי�"אותו כיניתי , במודל המוצע, המשוקעת במבני� של דומיננטיות המעצבי� את חלוקת התפקידי� בי� נשי� וגברי�, הסימטרייה בכוח

. צדדי�צדדיי� ויש בה� מידה מסוימת של תלות ואוטונומיה לשני ה%יחסי הכוח בי� בני הזוג ה� דוהמצביעי� על מבנה כוח כפול המתקיי� , דוגמאות לתלות ולאוטונומיה אביא מתו� ממצאי המחקר

סימטרייה מגדרית אשר מעניקה יתרו� גדול %קיימת א, בספירה הציבורית, במשפחות הלוחמי� שבוור סימטרייה הפוכה אשר מעניקה יתרו� בר%בעוד שבספירה הפרטית קיימת א, לגברי� בשוק העבודה

.לנשי�

כממוק� בעיקר בספירה הציבורית ומציבי� אלטרנטיבה , ממצאי המחקר מאתגרי� את הדיו� בכוח. לסכימה הפטריארכאלית הקלאסית לפיה סמכותו וכוחו של הגבר בבית מעוגני� בספירה הציבורית

, )לנשי�יחסית (המניחה כי עבודת הגברי� מחו( לבית ושכר� הגבוה , בניגוד למרבית הספרות בתחו�אני טוענת כי , המוטה מגדרית לטובת הגברי�, מייצרי� מבנה פטריארכאלי של כוח בתו� המשפחה

מהווה , )במקביל לעבודת� בשכר(שממלאות נשי� אלו בספירה הפרטית ) לעתי� הבלעדי(התפקיד המרכזי �נמצא בידי הנשי� ה, סוג זה של כוח. ה� ביחסי� הזוגיי� וה� למול ילדיה�, מקור כוח משמעותי עבור

כמעט ולא נדו� בספרות העוסקת ביחסי נישואי� ובדרמת השילוב בי� משפחה , ומעוג� בספירה הפרטית .ועבודה

, היתרו� המרכזי של המודל המוצע הוא בכ� שהוא מציע המשגה תיאורטית חדשה לכוח ביחסי� זוגיי�ואחורה על ציר דמיוני של כוח אלא נעה קדימה , אשר אינה מתמקדת בספירה הציבורית או הפרטיתהמשגה זו מאפשרת לבחו� את השילוב שנוצר בי� . המעוג� ה� בספירה הציבורית וה� בספירה הפרטית

� . מבני� שוני� של כוח המעוגני� בספירות השונות והשינויי� שעשויי� לחול בה� לאור� זמ

77 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

זוגיות בצל שינויי�

נוזהה אלאסד אלהוזייל פירהמכללה האקדמית סnuzha@bgu.ac.il

לאה קס!

.ב� גוריו� בנגב יברסיטתאונ, יאליתהמחלקה לעבודה סוצ;kacen@bgu.ac.il

�, רת ההתיישבותבצו, שינוי באורח החיי�; החברה הבדואית עוברת תהליכי שינוי מואצי� בעשור האחרו

על , לשינויי� אלה השפעות מרחיקות לכת על כל תחומי החיי�. בסמלי לבוש ובערכי�, בסמלי מעמד .תפיסת האישה הבדואית הטובה ותפיסת הזוגיות, תפיסת הבית

:שיטת המחקר

.המחקר נער� בפרדיגמה האיכותנית ובהתא� למסורת הפנומנולוגית

בכל משפחה רואיינו . איות בנות שלושה דורות בעשר משפחותשלושי� נשי� בדו: אוכלוסיית המחקר, דורית של המורשת התרבותית של המשפחה%זאת במטרה לבחו� את ההעברה הבי�. בת ונכדה, סבתא

. המהווה אב� יסוד בתרבות הבדואית

, ראיו� סיפור חיי� שבו נתבקשו המרואיינות לתת כותרת לסיפור�: שלשה כלי� מרכזיי�: כלי המחקר . יומ� חוקר ושיחות חולי� בלתי פורמאליות ע� נשי� בסביבתי

:ממצאי�

הדור הראשו� התאפיי� במרחב זוגי רחב שיש בו . נית� לראות את הפער בי� הדורות בתפיסת הזוגיות, השני והשלישי, בעוד שבשני הדורות האחרי�. ביטחו� רב בזוגיות ולכ� הבעל כמעט לא מוזכר בסיפורי�

. ות אל תו� הזוגיות ולוקחות על עצמ� את האחריות הכוללת על ההצלחה או הכישלו� שלההנשי� נשאב�על א$ שהנשי� נותנות משמעות אחרת , נית� לראות שישנה תלות שמאפיינת יחסי� אלימי�, כמו כ

ג� –לפי תפיסת� הבעל תלוי בה� לגבי המוניטי� שלו בחברה ולכ� ה� מחויבות לעמוד לצדו . לתלות זאת . � צרכיה� אינ� מסופקי�א

בתקופת . לקרבה הפיזית בי� האישה לבי� בעלה אינה עומדת ביחס ישיר לתחושות הקשר הרגשי בניה�ואילו הנשי� ) איזור מושב הגברי�( ' שק'הגברי� ישבו ב %חר$ ההפרדה פיזית בי� הגבר לאישה, הנוודות

שני המיני� חיו בקונטקסט %ד וישנו בנפרדוה� אכלו בנפר) איזור מושב הנשי�( 'מחר�'ה, בחלק השניה� חיי� באותו הבית וישני� באותו , יש קרבה פיזית רבה; בדור השלישי קיי� מצב הפו�. חברתי דומה

הכותרות שהנשי� . לא ברור ומקשה על חיי היו� יו�, מצב זה הינו מבלבל. חדר א� קיי� ריחוק בתפיסה� . מחזקות את תחושת הבלבול, "הסיפור העצוב והאיבוד, האישה המבולבלת", נתנו לסיפורי חייה

האהבה בדור הצעיר ; מסקירת שלשת הדורות נית� ג� ללמוד על השינוי בתפיסת האהבה בי� הדורותהבנה ששמירה על הזוגיות היא : מתאפיינת בגישה רומנטית בעוד בדור המבוגר הגישה היא פונקציונאלית

. מפתח למעמד חברתי כא� וכאישה

� :דיו

:מסיפורי חיי הנשי� כמה סוגי� של זוגיות נית� לזהות

שני בני הזוג מנהלי� קשר זוגי בו אי� , )הצעיר(המאפיינת את הדור השלישי ,זו במערכת: זוגיות אילמת דיאלוג מילולי או רגשי

.מאפיי� הדור השני, בה הגבר נתפס כאלי� והקשר הזוגי כתלותי: זוגיות אלימה

אפאטי ולא , ב� זוג אחד ברדיפה מתמדת ונואשת אחרי ב� הזוג השני שהינו אדיש: יתזוגיות חד צדד . אפיי� את הזוגיות בדור השני, מעורב

לגיטימציה חברתית שנית� לחוש בה בסיפורי , זוגיות המעניקה לגיטימציה בעיקר לבת הזוג: זוגיות הדדית .ת אל סיפור חייה�למרות שמיעטו בהבאת סיפור הזוגיו, חיי הנשי� המבוגרות

78 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

זוגיות מתהווה בעיד! הדיגיטאלי

דוד לוי! המסלול האקדמי המכללה למנהל והאוניברסיטה הפתוחה

ddnsle@gmail.com

ח זה בכוונתי לטעו� כי שי. בעבודה זה בכוונתי למפות את השיח אודות זוגיות מתהווה בעיד� הדיגיטאליביחסי� זוגיי� באמו!זה שנוגע : הוא תולדה של מפגש בי� שני דיוני� שה� אקדמיי� וציבוריי� כאחד

סיפורי� : תולדת מפגש זה היא יצירת ארבעה נרטיבי� . השפעות אמצעי התקשורתוזה שעניינו אמו!. אליוהמהווי� את תשתית השיח שבכוונתי להתייחס , שמקורותיה� בהקשר התרבותי של ימינו אנו

להקשר עבודה זו רלוונטי מאוד . ביחסי� בי� בני אד� הוא סוגיה המעוררת עניי� רב בתחומי דעת שוני�זאת לאור החלשותו של , המתחייב ביחסי� זוגיי�, הדיו� המתפתח אודות הקושי ביצירת אמו� רב ממדי

א$ היא נדונה לאור� י�השפעותיה� של אמצעי תקשורת על יחסי� חברתי סוגיית. מוסד הנישואי�אופטימית או ) 1: (באופ� מובהק נית� לזהות בדיוני� אלו שלוש גישות . שני� ובפורומי� שוני�

שעבודו של : או דיסאוטופית" פסימית) "2(כחיובית % תפיסת תרומת הקדמה הטכנולוגית ": אוטופית"ראיית הפיתוח הטכנולוגי –" לותהסתג) "3. (אד� למכונה עד כדי פגיעה ביכולתו לתקשר ע� אחרי�

טכנולוגיות נתפסות כמשמשות אמצעי ליצירת מבנה וסדר בתו� שגרת . כתלוי הקשר היסטורי ותרבותי . היו� יו� הבלתי צפויה ובו זמנית כפלטפורמה לביטוי עצמי יצירתי

ר בי� זוגיות בכדי למפות את שיח הזוגיות בעיד� הדיגיטאלי נסקרו המגמות הרווחות במחקר לגבי הקשניו ", קפט� אינטרנט(נסקרו מדורי המחשבי� בעיתונות הישראלית והזרה ) א(כמו כ� . לשימוש במדיה

) ב. (online dating)למשל מגזי� האינטרנט (ואתרי עיתוני� מקצועיי� " טיימס הלונדוני"ו" יורק טיימס ,online dating virtual romance) למשל" (גוגל"נער� חיפוש בשיטת כדור שלג אחר מילות מפתח ב

dating sites )נערכה תצפית ) ד. (התקיימו עשרה ראיונות עומק ע� גברי� ונשי� בגילאי� שוני� ) ג, בתקשורת, כל אלו סייעו באיתור מגוו� הדעות באקדמיה" . תפוז"בדיוני� בפרומי� רלוונטיי� בפורטל

. בני המעמד הבינוני , בדר� כלל משכילי� –שוני� ובקרב קהלי�" תעשיית ההיכרויות"בקרב פעילי

: ארבעת הנרטיבי� אות� איתרתי ה�

נרטיב זה קשור לתפיסה האופטימית לגבי תפקוד הטכנולוגיות הדיגיטאליות % "שליטה מדעית"פסיכולוגי� וג� , ומשתמעת ממנו אמונה ביכולת הקדמה הטכנולוגית המופעלת בידי מומחי מחשבי�

לנבא את עתיד� של יחסי� ולקבוע את קצב התפתחות� תו� שימוש במודלי� אוניברסאליי� הדיוטות . ואבסטרקטיי�

, שג� הוא קשור לתפיסה האופטימית לגבי טכנולוגיות דיגיטאליות, נרטיב זה – "הפרדה רשויות" ו אמור עול� תחו� מבחינת נורמות ויחסי אמו� שאינ, משרטט את עול� יחסי הרשת כג� העד� האבוד

. להשפיע בהכרח על חיי היו� יו� וא$ לא על חיי נישואי� ע� ב� זוג שאינו שות$ לפרשייה הוירטואלית

קשור לתפיסה הפסימית בנוגע להשפעת� של טכנולוגיות על , לעומת קודמיו – %" אובד! הרומנטיקה"ולוגיות תו� פסילה יחסי� חברתיי� ומדגיש את אופיי� המלאכותי של יחסי� הנרקמי� בתיוו� טכנ

מוצגי� כאנשי� , אלו שבכל זאת בוחרי� בה. מעיקרה של האפשרות לקיו� יחסי קירבה ואמו� בדר� זו . חלשי� או כרמאי�

נרטיב זה נתמ� על ידי הגישה המסגלת לתפקוד התקשורת וכמו כ� על ידי –" נרטיב של הסתגלות "נרטיב זה מחזק את החיפוש אחר . מובנה תרבותיתמושג –" אמו�"גישות פוסט מודרנית הרואות ב

בבלוגי� וברשתות , פרטנרי� אינטימיי� לא רק באתרי ההיכרויות אלא ג� בפורומי� אינטרנטיי�ביטוי רגש " : נוכחות מרחוק"כמו כ� תומ� נרטיב זה בשימוש בטכנולוגיות לש� . חברתיות מקוונות

. ומחוות רומנטיות באמצעי� דיגיטליי�

, על שדה שיח אקדמי וציבורי זה, יש בו כדי להציע התבוננות רחבה, זה meta – analysis)( על מיפוי . המעוגנות בדר� כלל בנרטיב אחד מבי� אלו שצוינו, החסרה בעבודות הקיימות

זיהוי . זיהוי הנרטיבי� מלמד על מורכבות� של מושג האמו� ושאלת השפעת אמצעי התקשורת בהקשר זהבי� ג� מאפשר לבחו� מודלי� מוכרי� מתחו� הסוציולוגיה של הפקת תרבות לגבי מערכת השחקני� הר

. בבריאת הנרטיבי� ובמת� תוק$ לה�, כפי שאראה, הכל שותפי�. מדיה וקהלי�, היחסי� בי� יצרני�

עדיי� נבח� הקשר בי� הנרטיבי� : ההרצאה אינה מתייחסת לחלקי� במחקר שעדיי� מצויי� בשלבי עבודה .חילוניות %זוגיות חד מינית וקבוצות שאינ� מערביות , שזוהו לבי� יחסי מגדר

79 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

כרגולציה' הבדל'

הנרייט דהא! כלב ראש תכנית המגדר

� בנגבאוניברסיטת ב� גוריוhenms@bgu.ac.il

differance is neither a word nor a concept" "ר דרידה במאמרואומ "Differance" .

בהגות תחו� תיאורטי ולא הותיר differance ' לא מושג'הו' לא מילה' הא$ על פי כ� דומה ש . ואליו לא חילחל, הקונטיננטאלית ומעבר לה

ולבחו� באמצעותו את מגבלות הדיו� התיאורטי , כרעיו� רגולטיבי' הבדל'אני מבקשת לעסוק בהבנה של בהקשר של יחסי שלטו� לדיו� 'הבדל'של רעיו� ה את ההרחבה המתחוללת ע� הכנסתוו ,תזהומושג השל

. ומרחב פוליטיי�

רעיו� ההבדל כרגולציה בהקשר של השלטו� והמרחב הפוליטי הוא קונסטרוקטיבי משתי בחינות קשורות קבוצות כמו אמצעותו פועלותכרגולציה הופ� למהל� ב' הבדל'ל ש השימוש ברעיו� התיאורטי: הדדית

על הדרכי� הוא פותח פתח לאפשרות להצביע. �הפמיניסטיות כדי לסנ� ולעד� באופ� מתמיד את הבנותיה. מרבדות ומאחדות קבוצות של נשי� וגברי�, מפרידות, מפיצות, המגוונות בה� היררכיות כוח מחלקות

�למקומות של יחסי� מאפשר לקחת אותו ג�קונקרטי הוא רגולטיבי כאשר מופעל רעיו� זה כמהל .דתיות ועוד, אתניות, חברתיי� אחרי� כמו צרכני� מעסיקי� וקבוצות תרבותיות

' הבדל'בלעדי רעיו� ה. כרגולציה מרחיב את התיאוריזציה של מושג הזהות' הבדל'בשיח הזהויות , בזהות למע� הזכות להכרהבמהל� מאבק� של קבוצות קטנות ותת קבוצות תרבותיות , כרגולציה בשיח זה

�פרטיקולארית מתו� שה� נאלצות להיכנע לחיפצונ� על דר� זהות , לתבוע תביעות בדבר הצדק נדרשות ה�כרגולציה במאבקי� כאלה מאפשר הנגדתה של ' הבדל'הכנסת ה. ידי חובת ההגדרה העצמית של זהות

על פי .מעבר לכ� ולא, כמהל� מווסת של פעולת� הפוליטית של הקבוצות' הבדל'הזהות הפרטיקולארית למתאפשר בלי הפוליטי באמצעותו המאבק (ideal type)לטיפוס אידיאלייכול הרעיו� להפו� פרשנות זו

שוויונותלזיהוי אי כליאלא רק לשמש , להפו� את מימד הזהות הנתבע למוכלל ומשתלט באופ� טוטלי . חברתיי� תרבותיי� או מגדריי�

�מתרכזת בכוח הביקורת מצומצמת לתכ� ולניתוח של מושג אלא היא אינהחשיבותו של רעיו� זה , לפיכ .קונסטרוקטיביהופ� הרעיו� לוכ� emancipatory critiqueמשחרר פוליטי ככוח הטמו� בו והפועל

העמדתו של רעיו� ההבדל כמהל� רגולטיבי קונקרטי מאפשרת טיפול נורמטיבי בקבוצות פרטיקולאריות .חסי סובלנותי ונית� להזי� באמצעותו

כפרקטיקה מוכללת ומופנמת [agency] פעולה הרצו� הפיתוח והפרשנות שאני מציעה יידונו ביחס לאגב הניתוח .מכונ� זהויות של כוח תפרטיקולאריוהמתגשמת בדרכי� שונות באמצעות קונפיגורציות

ועל , מהל� דינאמיקה זוב [agent]על גילויי רצו� פעולה , אעמוד על דינאמיקת העיצוב של הסובייקט . הקשר ביניה� ובי� מושג הזהות

בחינתו כרעיו� בעזרת' הבדל'של ותחדש תיאורטית וקונקרטית ופרשנות מרחיבההבנה א� כ� אני מציעה . רגולטיבי שיש לו השלכות משמעותיות על השלטו� והמרחב הפוליטי

80 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

סעדאוי כמקרה בוח!�נואל אל: נשי� ומגדר בעול� הערבי סואעד מוחמד

המכללה האקדמית גליל מערבי ומכללת כנרתsuwaedm@hotmail.com

:תקציר

שה כדבר מוב� מאליו ותפקידה יבמש� דורות ראו בחברה הערבית המוסלמית את מעמדה הנחות של האהמשוואה הזאת החלה להתערער ע� מפגש התרבויות שהחל בי� מזרח .הצטמצ� במצווה לשרת את הגבר

.פמיניסטיי� למזרח %וחדירת� של רעיונות ליברליי� 18 %מסו$ המאה הלמערב

�הדמות שמהווה את סמל המאבק של האישה בעול� הערבי בחמישי� השני� האחרונות והמאבק למעשסבלה מאפליה , סעדאוי%ר נואל אל"הינה האינטלקטואלית המצרייה ד, השוואת מעמדה לזה של הגבר

לצור� הדיו� היא תשמש מקרה בוח� ). ברית מילה(יתא� 'בילדותה ח היא עברה. מעצ� היותה נקבה .למאבק הנשי� בעול� הערבי

. ופעילה במאבק על דמותה ומעמדה של האישה הערבייה תרופאה פסיכיאטרי,סעדאוי היא סופרתהרומאני� עסקו בדיכוי� ובניצול� של הנשי� . מתמקדת בנשי�, כתיבתה הכוללת רומאני� ומסות

היא בעלת . היא סירבה לקבל את ההגבלות שהטילו הדת והמשטר על הנשי� הכפריות במצריי�. הערביותהיא הייתה עדה למעשי� משפילי� ולא צודקי� לגבי . השפעה רבה על חייה� של נשי� מכל רחבי העול�

י דבר שגר� לה לצעוק ובקול ר� לשחרור הנשי� מהשלטו� הגבר. נשי� ה� במקצועה כרופאה וה� כסופרת .ולדרוש שוויו� בי� המיני�

בכתביה היא מדגישה כי האישה מוסיפה להיות . סעדאוי כותבת על העושק בחברה המזרחית הכפריתשמיליוני נשי� מוסיפות לשאת את רעבונו המיני של הגבר , היא מציינת. ניצול ודיכוי, קורב� של אונס

על ראש� וה� נושאות עמ� את הטרגדיה של איו� הגירושי� עדיי� תלוי מ; ליותר מאישה או פילגש אחת� .הכבוד ומילת הבנות, הבתולי

סעדאוי היא בי� הסופרות החשובות ביותר בספרות הפמיניסטית הערבית ואחת היוצרות הפוריות ביותר ייחודה של סעדאוי בולט בעיקר בכוח כתיבתה הבלתי נלאה וביכולת הנדירה להבהיר את מסריה . בעול�

.ות צינורות ספרותיי� מגווני�הנוקבי� באמצע

חייה וכיבתה הנ� מאבק בלתי פוסק להגדיר את זהותה כפרט בעל זכויות למימוש עצמי וכשליחה לאומית .כתיבתה משו� כ� הינה ייעוד ושליחות ג� יחד. חברתית להגשמת חברה שוויונית צודקת יותר

לנשי� והמאבק למע� הנשי� והשוואת המאמר ידו� במאבקה של סעדאוי נגד התפיסות המעוותות בנוגע :מעמד� לזה של הגברי� בחברה הערבית וכפי שהיא כותבת באחד הספרי� שלה

אחת המגרעות הבולטות בחברה הערבית היא העובדה שלא הורגלנו להרהר בערכי� שירשנו מאבותינו " שערכי� אלה ירדו רבי� סבורי�. במיוחד אות� ערכי� המתייחסי� לנשי�, ולהעמיד� במבח� הביקורת

שבה , תבעוד שלאמתו של דבר אי� ה� אלא השתקפויות של חברה מעמדית פטריארכאלי, אלינו משמיי�אינה תכונה מורשת או , סבילות� של הנשי� הערביות...מעמד אחד שולט באחר והגבר שולט באישה

ה להכניס לראשה של החברה עושה את כל אשר ביכולת. אלא תכונה שנכפתה עליה� בידי החברה, מולדת. רוקנו מסגולותיה� האנושיות, הנשי� איבדו את תמצית אישיות�...האישה שאי� היא אלא גו$ בלבד

ולפעמי� ה� מכשירי� של , לשירות אלוהי השיווק והצריכה, לפעמי� ה� מכשירי� המנוצלי� לפרסו�: מתו�"(רכשות בשוק הנישואי�או סחורות הנמכרות ונ, או בתי קיבול להולדת ילדי�, תשוקה ומי�, הנאה

) .95 92%' עמ, מאחורי הרעלה

דמות האישה בספרות הערבית : "בש� 2007ההרצאה מבוססת על ספר שפרס� כותב המאמר בשנת ". מצרי� כמקרה בוח� %המודרנית

81 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

:הפוליטי הוא אישי ברית הזוגיות או דרכיה המפותלות של התיאודמוקרטיה בישראל

יביזאו�סלביה פוגל

החוג למדעי התנהגות, לימודי משפחה המכללה למנהלהמסלול האקדמי

eb@colman.ac.ililvsy

הנושא הקשור ואמסדר היו� הפוליטי ה למונעכמעט הנושאי� ש אחד, %18לקראת הבחירות לכנסת ה%השוא$ לשי� ק( למצב בו כ, אותו הסכ� עוק$ הלכה %"ברית הזוגיות"ואיתו הדיו� ב, למעמד האישי

.אינ� יכולי� להינשא באר(ש, ביניה� אחוז גבוה של יוצאי ברית המועצות לשעבר, אנשי� 300.000

.סדר היו� הציבורי מפתיעה מכמה סיבותהמ הדרת סוגיה זו

ה גסה את מנציח את הפרת� הבוטה של יסודות דמוקרטיי� בסיסיי� ורומס רמיס הקיי�מצב ה .1 .עקרונות זכויות האד�

, כאמור יוצאי ברית המועצות לשעבר ביניה�, של אזרחי� רבמצב זה יוצר אפליה לרעה של מספר .2מפתיעה העובדה שהבטחתה של ציפי לבני לקד� את , בהקשר זה. המהווי� כוח אלקטוראלי לא מבוטל

.ולא משנה דברכמעט %" קול הרוסי"הבטחה שמטרתה למשו� אליה את ה %ההסכ�

סוגיה זו קבלה בולטות מסוימת הודות , %17ובמידה פחותה בכנסת ה %16 בכנסת ה ,בעבר הקרוב .3 ".ישראל ביתנו"ולמפלגת " שינוי"למפלגת

בסדר " הזוגיות ברית"שוליותה של יכולי� לעזור לנו להסביר את גורמי� עיקריי� ארבעה ,למרות זאת .היו� הלאומי

.על ביטוייה הקואליציוניי�, ה בישראל מיסוד התיאודמוקרטי .1

ואת הזכות יות הפרטאת זכו קד�ברית הזוגיות מבקשת ל". ברית הזוגיות"המסר הכפול הקיי� ב .2, בנוס$. ואת הזר� הקונסרבטיבי הרפורמי �הזר אתהנורמטיבי משאירה מחו( לתחו� איא� ה, להינשא

ייתכ� שקבוצות אלה והפוליטיקאי� ,כתוצאה מכ�. היא אינה מתייחסת לקהילות ההומולסביות� . אינ� מעונייני� לקד� את הנושא ,המייצגי� אות

.את יוצאי ברית המועצות לשעבר , בישראל, מאפיינתהסוציאליזציה הפוליטית ה .3

מציד� של סוגיות הקשורות למעמד האישי ולמוסד המשפחה המועטת לה זוכות ה ההתייחסות .4חוקה ה ראו עקרונות(בנושא מיליטנטיות של שוללי זכויות האד�בישראל מול ה "מקדמי הדמוקרטיה"

).המוצעת

:מסקנה

יש להתייחס מחדש ליחסי� בי� דת ומדינה ,הפוליטי והמשפטי שהו במצבכלינוי נראה שכדי להביא לש ,במקו� זאת. )"חילוניות" %" דתיות"רצ$ בעייתי ולא משק$ של (בישראל באופ� שונה מהדיו� המקובל

יימי� המתק נית� להתייחס לארבעה מודלי� המקובלי� בנושא דת ומדינה, נויברגר בני ' שמציע פרופ כפידג� " ;"הכנסייה הרשמית" דג� ; ההפרדה בי� דת למדינה: מודלי� דמוקרטיי� אלה ה�. בדמוקרטיות

הכנסייה"דג� , במטרה להתאי� את הדג� הרבעי" הכנסייה הנתמכת"ודג� "הקהילות המוכרות .מדינה וזכויות האד�, לחבר מחדש בי� דת ועל ידי כ�למציאות הישראלית " הנתמכת

82 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

21�עיסוק בפעילות ספורטיבית בישראל בפתח המאה ה? מדברי� או עושי�

בולוטי!� אשווילי'אצ'סבטלנה צ� מכו� וינגייט, מכללת זינמ

ac.ilsvetla@post.tau.

סבינה ליסיצה המרכז האוניברסיטאי אריאל

sabinal@bezeqint.net

יאיר גלילי� מכו� וינגייט, מכללת זינמ

galiliy@wincol.ac.il

אמני� במהל� ארבעת העשורי� האחרוני� הפ� הספורט בישראל מעיסוק חובבני של קומ( אוהדי� נ: מבוא . לעיסוק� של רבי�

הזר� הראשו� מתמקד במניעי� . נית� לחלק את הספרות הדנה בנושא ספורט כפעילות פנאי לשני זרמי� עיקריי�. הזר� השני עוסק בעמדות כלפי הפעילות הספורטיבית. לפעילות ספורטיבית וקשר בי� פעילות ספורטיבית ובריאות

. י� הללוהמחקר הנוכחי מנסה לגשר בי� שני הזרמ

. מטרת המחקר הינה מיפוי האוכלוסייה הישראלית היהודית על פי עמדות כלפי פעילות ספורטיבית ועיסוק בספורטהיהודית הבוגרת לקבוצות הכיצד נית� למפות את האוכלוסיי. א: מתו� מטרה זו התמקדנו בשלוש שאלות המחקר

הא� קיימת הלימה בי� עמדות כלפי פעילות . ב? לפי עמדות כלפי הפעילות הספורטיבית והעיסוק בספורט ?הא� קיימי� הבדלי� מגדריי� בנוגע לעמדות והתנהגות ספורטיבית. ג? ספורטיבית לבי� ביצועה בפועל

2007 בשנת) .ISSP)– International Social Survey Program %ה פרויקט במסגרת נאספו הנתוני�: מתודולוגיה+ 18בגילאי הישראלית היהודית של האוכלוסייה במדג� מייצג. בבתי המרואייני� בשיטת ראיונות פני� אל פני�

). Cluster Analysis(על מנת לחלק את האוכלוסייה לקבוצות נער� ניתוח אשכולות . מרואייני� 1032נכללו

�עיסוק ,ספורטאי בנשמה: כתוצאה מהניתוח המרואייני� התחלקו לארבעה טיפוסי� מובחני�: ממצאי� ודיו . ספורטאי כורסא ואנטי ספורט, בספורט כאופנה

� : טיפוסי� שאותרו שניי� מאופייני� בהלימה בי� עמדות והתנהגות בנושא ספורט 4מתו

לא זו בלבד שעמדותיו כלפי הפעילות הספורטיבית חיוביות אלא ג� מבצע פעילות " הספורטאי בנשמה"טיפוס % . זאת בפועל

.ביצוע פעילות ספורטיבית% נמצא כי עמדות שליליות כלפי הספורט מלוות באי" ספורט אנטי"לגבי טיפוס ה %

�א� כי נמצא ג� שאנשי� בעלי עמדות דומות כלפי פעילות ספורטיבית עשויי� לעסוק בפעילות הספורטיבית באופ :הספורטיבית אנשי� בעלי דפוסי פעילות דומה עשויי� להחזיק בעמדות שונות כלפי הפעילות, בה בעת. שונה

מחזיק בעמדות אוהדות כלפי הפעילות הספורטיבית וא$ צופה בפועל בפעילות " ספורטאי הכורסא"טיפוס ה % .א� לא מבצע כל פעילות ספורטיבית בדר� כלל, ספורטיבית

בפועל עוסק בה וא$ , למרות שאינו מביע עמדות חיוביות כלפי הפעילות הספורטיבית" ספורטאי האופנה" % . דהבהתמ

על פי תיאוריה זו הניסיו� . שני הטיפוסי� האחרוני� עולי� בקנה אחד ע� ממצאי תיאורית הדיסוננס הקוגניטיביהתמידי לגשר על הפער בי� עמדות והתנהגות אינו תהלי� פשוט ויש הסוברי� כי קל יותר לשנות את העמדות מאשר

עקביי� מתמודדי� % האופ� בו שני הטיפוסי� הבלתיאי� במחקרנו הנוכחי כל אפשרות להצביע על . את ההתנהגות . ע� הדיסוננס

נשי� נוטות להשתיי� . מניסיוננו לאפיי� את הטיפוסי� מבחינה מגדרית עולה הבדל משמעותי בי� גברי� ונשי�. לטיפוסי אופנת הספורט ואנטי ספורט לעומת גברי� הנוטי� להיות חלק מספורטאי הנשמה וספורטאי הכורסא

גברי� מחזיקי� . עצמה בפעילותכלפי הפעילות יותר מאשר בעמדותהבחי� כי ההבדלי� בי� גברי� ונשי� ה� נית� ל . בעמדות אוהדות כלפי הספורט בעוד נשי� מביעות עמדות פחות חיוביות

83 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

תפיסות של זהויות מגדריות ולאומיות בקרב כדורגלניות בישראל

פר( שנהב� אוניברסיטת בר איל

havp@yahoo.comshen

כדורגל הוא בי� ענפי הספורט הגבריי� המובהקי� ביותר והוא משמר מודלי� הגמוני� של גבריות מאז . עליונות על נשי� וחיזוק הסמכות הגברית, אלימות, אגרסיה, הצלחה, הנותני� עדיפות לתחרותיות

ע� . בכלל ובכדורגל בפרט עלה אחוז השתתפות� של נשי� בענפי הספורט הנתפסי� גבריי� 90 %שנות הועל כ� , ונתפסת עד היו� כאיו� ישיר על קטגורית הזהות הגברית, כניסת� לענ$ הכדורגל נתפסה, זאת

.השפעתה מוגבלת

בשני� האחרונות נוס$ מימד הלאומיות לדיו� האקדמי בספורט כשדה תרבותי אשר משפיע ומושפע , כדורגל ולאומיות, מצביעה על קשר בי� גבריותהספרות האקדמית . מהתפיסות החברתיות המסורתיות

�כאשר הדיו� הוא רחב מאוד ומתייחס למרכזיות� של הסממני� הלאומיי� במהל� המשחק עצמו ולאופספורט וגבריות לצור� יצירת אחידות ותחושה של שותפות , שבו המדינה מעודדת את הקשר בי� לאו�

קדמי בסוגיה הלאומית כאשר מדובר בספורט נשי� בכלל קיי� מעט מאוד עיסוק א, יחד ע� זאת. חברתית . בקונטקסט הישראלי הוא א$ כמעט ולא קיי�. ובכדורגל נשי� בפרט

המחקר שערכתי בדק באמצעות ראיונות עומק ע� עשר כדורגלניות ישראליות כיצד מתו� החוויה כל ראיו� כלל חמש . ומיהסובייקטיבית המגדרית שלה� משתק$ קשר בי� המימד האישי לבי� המימד הלא

התנהלות , האנשי�, האימוני�, תיאור כללי של הקבוצה בה המרואיינת משחקת: חטיבות תוכ� כלליותשאלות בנוגע ליחס ;רגשות, חוויות ראשונות, מה גר� להחלטה, תחילת העיסוק בספורט ;המשחקי�, תחומי עניי� נוספי� ;ט לאומיהכדורגל בכלל וכדורגל הנשי� כספור ;עמדות ההורי� והחברי�, הסביבה

שיטת ניתוח הנתוני� שננקטה התבססה על חלוקת המידע . פמיניסטיות/ שאיפות לעתיד ועמדות פוליטיותשימוש בשיטה זו מאפשר ה� את מיו� וארגו� . העולות מדבריה של המרואיינת, יחידות משמעות, לתמות

�אשר , מעצבי� את תהלי� כינו� הזהות המגדריתוה� את איתור המנגנוני� ה, המידע הרב הקיי� בראיו .מהווה אחד ממטרות מחקר זה

הממצאי� מעלי� כי קיי� קשר בי� ההיבט הלאומי לבי� כינו� זהותה המגדרית של הכדורגלנית ולכ� , כדורגל ולאומיות, הכדורגלניות מאשרות בתפיסותיה� את הקשר המקובל בי� גבריות. הישראלית

ה� נתונות . שי� משחק המעורר רגשות לאומיי� באותה מידה שמעורר המשחק הגברילא רואות בכדורגל נוכבוד כשה� מייצגות את מדינת ישראל במשחקי� הה� חשות גאוו, אשר לפיו מצד אחד, בפרדוקס

כמו כ� ה� מבינות כי קיי� קשר . בינלאומיי� בהתא� למצופה מה� מתו� התפיסה החברתית ההגמונית, מצד שני. ק לבי� הצלחה לאומית מתו� היכרות� את כדורגל הגברי� באר( ובעול�בי� ניצחו� במשח

כאשר המניע לביצוע המשימה , המשמעות שה� מעניקות למשחק הכדורגל בעולמ� היא אישית יותרהלאומית המגולמת בהשתתפות בנבחרת ישראל הוא קידו� אינטרסי� אישיי� על פני האינטרסי�

, ות הכדורגלניות על ידי השאיפה לקבלת תגמולי� אישיי� מטע� המשפחהכמו כ� מונע. הלאומיי�אשר נתפסי� מרכזיי� יותר מהתגמולי� הניתני� על ידי החברה הישראלית , החברי� והסביבה הקרובה

.בכללותה

, מחקר זה מגלה כי האישור התפיסתי שנותנות הכדורגלניות הישראליות לקשר המקובל בי� גבריותות מונע בחלקו ג� משיח המביע השלמה ע� מעמד� של נשי� באר( ומעמדו של כדורגל ספורט ולאומי

הנשי� בפרט וג� ע� תפיסות באשר לנחיתות יכולת� הגופנית בהשוואה ליכולתו הגופנית של הגבר בשדה מאחר וקיי� החשש כי אישה אשר עוסקת בכדורגל מקצועי מאיימת על הגדרות של , יתרה מזאת. זה

ה� שחקניות הליגה וה� שחקניות הנבחרת הלאומית , שיות בחדירתה אל שדה תעסוקתי גבריגבריות ונ .מציגות את עיסוקו כתחביב בלבד

, האחת כוללת תפיסה חברתית הגמונית: ניכר כי הכדורגלניות הישראליות נתונות בי� שתי זירות חיי�אשר , היא ענ$ הכדורגל עצמו השנייוה, לקיו� נשיות מסורתית האשר לפיה ה� אמורות למלא אחר הצפיי

למרות שה� עצמ� , כ�". גבריות"מחייב אות� למלא אחר הצפייה לביצועי� ספורטיביי� והתנהגויות ה� מיישבות את הסתירות , ובכ� מאתגרות לכאורה את הסדר החברתי הקיי�, עוסקות בענ$ ספורט גברי

. לוגיה הגברית הדיכוטומיתשיוצרות שתי זירות חיי� האלה באמצעות הפנמת האידיאו

84 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

הדמיית המציאות � סיקור ספורט נשי� בישראל

איל! תמיר � אוניברסיטת בר איל

ilantamir@biu.013.net.il

יאיר גלילי� מכו� וינגייט, מכללת זינמ

galiliy@wincol.ac.il

שלכות על כל רובדי בעלת ה, הפ� הספורט לתופעה תרבותית וכלכלית רחבה, במהל� העשורי� האחרוני�ממשי� , יחד ע� זאת. ותפס מקו� מרכזי בהוויה החברתית של מרבית החברות בעול�, ההאוכלוסיי

כגור� המעניק עמדה מועדפת לגברי� ומסרב לקבל , אולי יותר מכל מוסד חברתי אחר, הספורט להיתפס ). Bernstein & Galily, 2008( %21 ג� בפתח המאה ה, את הנשי� כחלק טבעי משורותיו ומוסדותיו

, בי� א� רק משקפי� את המציאות החברתית ובי� א� מהווי� חלק בהבנייתה, אמצעי התקשורתמחקרי� , כ�. כאל גור� משני ושולי בספורט, ממעטי� לעסוק בספורט נשי� ומתייחסי� ג� ה� לנשי�

מצאו כי מקומ� , פרטובתקשורת הספורט ב, רבי� שעסקו בתיאור ובניתוח מעמד האישה בספורט בכללכשההסבר המקובל לתופעה הוא חוסר העניי� של , נותר זניח, כמושאי סיקור במדורי הספורט, של הנשי�

מתמקד בהיבטי� אישיי� , היחס אל נשי� בכתבות המעטות שמתפרסמות. קהל הקוראי� בנושאלמגמת הפמיניזציה כי בניגוד , מעניי� ג�. המנציחי� את מיקומ� תוסטריאוטיפיי� של הספורטאיו

נותרה עיתונות הספורט הכתובה בשליטה ברורה של כתבי� ועורכי� גברי� , הכללית של העיתונות)Knoppers, A. & Elling,2004; , Billings et. al. 2002; Pelak,2002 .(

במחקר זה ביקשנו לבחו� את שיקולי העריכה ביחס לסיקור ספורט הנשי� במדורי הספורט היומיי� באמצעות ראיונות עומק ע� עורכי מדורי הספורט בעיתוני� היומיי� , בעיתונות הכתובה בישראל

לצור� בחינת עמדות קוראי עיתוני הספורט ביחס . תו� התמקדות בשאלת עניי� הציבור בנושא, הגדולי�סקר בוצע , והשוואתה ע� העמדות המקובלות במערכות מדורי הספורט, לסיקור נשי� במדורי הספורט

האחראי� לסיקור מ� הצד , ובי� כתבי וכתבות ספורט, בי� קוראי וקוראות מדורי הספורט מ� הצד האחדביחס לחוסר , בכ� נית� יהיה לוודא א� טענות הנשמעות לעיתי� בי� אנשי התקשורת הכתובה. השני

י עיתונות הספורט אכ� מאפיינות את עמדות ציבור קורא, העניי� של הציבור בנוגע לספורט הנשי� בישראל .והא� עיתונאי הספורט רואי� את הדברי� עי� בעי� ע� קהל קוראיה�

וד� בהשלכות של תפקיד , תמחקר זה התבסס על תפיסת עורכי� וכתבי� כשומרי ס$ של העיתונו .התקשורת בהבניית המציאות המגדרית באר( בתחו� הספורט

בו בזמ� . � נתק בי� קצוות בהלי� התקשורתילפיה קיי, ממצאי המחקר מצביעי� על תמונה מעניינתשעורכי מדורי הספורט בשלושת היומני� הגדולי� בישראל טועני� כי אי� עניי� בקרב הציבור בספורט

עולה ממחקר זה כי הציבור מוצא עניי� לא מבוטל בספורט הנשי� וא$ היה רוצה לקבל אותו , הנשי�ג� כאשר נמצאו הבדלי� בי� גברי� ונשי� במידת . ור�בהיק$ רחב יותר בעיתוני הספורט אות� הוא צ

, התשובות עדיי� היו בחציה העליו� של הסקאלה, העניי� והרצו� של הציבור בנוגע לסיקור ספורט הנשי�. יותר מהמקובל כיו� בעיתוני� היומיי�, נקודת מוצא של עניי� ורצו� לקרוא על ספורט נשי� �כלומר מתו

.� בי� עמדות הקוראי� ועמדות עיתונאי הספורט ביחס לאות� השאלותהבדלי� מובהקי� נמצאו ג

א� , נעלו למעשה, שאמורי� לדאוג לאינטרס קוראיה�, במידה מסוימת נית� לומר כי שומרי הס$ההיכרות ע� . את השער בכל הנוגע לפתיחות לשינויי� בדעת הקהל, להמשי� את אותו עול� הדימויי�

מבלי לבדוק את העובדות , ומרי הס$ לדבר במונחי� של שיקו$ המציאותמאפשרי� לש, העול� המקצועיולשי� לב שלמעשה ה� שותפי� לעיצוב מציאות ושעתוק מערכות היחסי� המגדריות בעול� הספורטיבי

. בכלל ובתקשורת הספורט בפרט

85 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

:'משנה לשנה'

תהליכי� משפחתיי� לאור- זמ! בקרב משפחות מהגרות מחבר העמי�

רובינשטיי! ילה לודמ� לעבודה סוציאלית' מח, גוריו�%אוניברסיטת ב

rubinstl@bgu.ac.il

מטלות חדשות מצריכות שינויי� בתפקידי� ובדפוסי תקשורת . הגירה היא אירוע משמעותי בחיי משפחהסביב חלוקת תפקידי� וטיפול (רמטיביי� קונפליקטי� נו, עקב המשבר הכרו� בהגירה. משפחתיי�

.מאבדת המשפחה את רשת התמיכה החברתית שלה, עלולי� להיות מועצמי� כיוו� שע� ההגירה )בילדי��משפחתיי� מוגברי� ג� כתוצאה מכ� שבני משפחה שוני� מסתגלי� לתרבות הקולטת %הלחצי� התו

� במשפחות מהגרות כיחידה ובחבריה� מטרת ההרצאה א� כ� היא לדו� בשינויי� החלי. בקצב שונהההרצאה מבוססת על . לאחר המפגש ע� החברה הישראלית ולאור� השני� הראשונות להגירת�, כפרטי�

בלרוס , מדינות רוסיה(מחקר אור� שבח� משפחות מהגרי� שהגיעו לישראל ממדינות חבר העמי� כל בני ).18 – 12גילאי (גיל התבגרות שני הורי� ולפחות ילד אחד בכללו ההגירהבזמ� ו, )ואוקראינה

, שנתיי� לאחר ההגירה, חצי שנה לאחר ההגירה: המשפחה רואיינו ארבע פעמי� באמצעות ראיונות עומקבחינת סיפורי הנחקרי� על חייה� . וכעבור שבע שני� מיו� הגעת� לישראל, ארבע שני� לאחר ההגירה� . יי� המתרחשי� לאור� זמ�מאפשרת לבחו� שינו, בישראל במספר נקודות זמ

חלה התפרקות , )ונדגמו אקראית(ממצאי המחקר מלמדי� כי במשפחות שהשתתפו במחקר , באופ� כלליהרי שבשני� , א� תחילה נית� לזהות תקופה של התרוממות רוח. כלשהי של המבנה המשפחתי הקיי�

מתואר שיפור , ר שבע שני�כאשר לאח, לאחר מכ� חלה הידרדרות הדרגתית במערכות היחסי� במשפחהבולטת ומודגשת הלכידות , בגל הראיונות הראשו� לאחר חצי שנה באר(. הדרגתי ובניית איזו� מחודש

ה� מציגי� באור חיובי את היחסי� . בני המשפחה חווי� שיפור ביחסי�, ע� הגעת� ארצה. המשפחתיתעזור לה� לעבור את הקשיי� הבלתי ומקווי� שסוג יחסי� שכזה י" ביחד"מעבירי� תחושה של , במשפחה

היחסי� הזוגיי� . בגל הראיונות השני, חוויה זו משתנה כעבור שנתיי�. נמנעי� של תהלי� הקליטהאז ג� בולט השינוי בתפקידי� . נבדקי� בשלב זה דר� פריזמת התפקידי� המשפחתיי� והחברתיי�תיאורי� של , חוויות של לכידות. ההמגדריי� כאשר ניכרת פגיעה במעמד הבעל כמפרנס וכראש המשפח

בגל הראיונות . תקווה והתרוממות רוח מתחלפי� בחוויות של אכזבה והתעצמות� של קונפליקטי� זוגיי�מתרחשת התפרקות , )בחלק מהמשפחות כבר שנתיי� אחרי ההגירה(ארבע שני� לאחר ההגירה , השלישי

או , אחד מבני המשפחה את המסגרת הקיימת זו מתבטאת בעזיבה פיזית של. של המבנה המשפחתי הקיי�מצביעי� הראיונות על , שבע שני� לאחר ההגירה, בגל האחרו�. בשינויי� מבניי� בתו� המערכת עצמה

איזו� זה אינו בהכרח חזרה למצב הקוד� אלא בניית מערכות משפחתיות חדשות או . חזרה לאיזו� מסוי� .יצירת שיווי משקל במערכת הקיימת

המתייחסי� נוצרי� מושגי� וערכי� חדשי� ,השינויי� המתרחשי� בעקבות ההגירה במסגרתנראה כי , המעבר התרבותי מעורר דילמות הקשורות למהות ההורות באר( חדשה. חבריהללהתנהלות המשפחה ו

הורות הנבחנת על רקע שינוי תפיסות בנוגע לתפקידי� המגדריי� והפערי� בי� תרבות המוצא והתרבות התפרקות המבנה המשפחתי הקיי� מתוארת לאור שינויי� דרסטיי� בתפקידי� המשפחתיי� . הקולטת

המשברי� שהינ� בלתי נמנעי� לנוכח . והעדר מערכות תמיכה שבעבר סייעו בשמירה על איזו� המערכת. מערערי� את המבנה המשפחתי היש� וזה נאל( להשתנות בהתא� לנסיבות החדשות, המעבר התרבותי

מצביעי� על כ� כי לוותק באר( החדשה חשיבות רבה במעלה לחקר תהליכי� המתרחשי� הממצאי� תהליכי� אלה קשורי� קשר הדוק לטיב ההשתלבות . בהגירה ה� ברמה האישית וה� ברמה המשפחתית

. בחברה הקולטת

86 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

מגדר ומזרחיות בישראל, הגירה

סיגל רו!� בנגב גוריו�%אוניברסיטת ב

sigalro@bgu.ac.il

הספרות הפמיניסטית הפוסטקולוניאלית העוסקת בהגירת נשי� מצביעה על כ� שהגירה עשויה לשמש בסיטואציית ההגירה ישנ� גורמי� העשויי� לשמש מקור . בחיי נשי�, חיובי ושלילי כאחד, מקור לשינוי

השאלה המרכזית הנשאלת במחקרי� העוסקי� בהשפעת . ואחרי� הגורמי� לאובדנה, העצמה לנשי�ההגירה על נשי� היא הא� ההגירה משפרת או מחלישה את היכולת של נשי� להגדיר מחדש את מערכת

. נדריאלית ההיררכית'היחסי� הג

מלמדי� כי תפיסת המשפחה והקהילה , שנערכו לרוב על ידי נשי� מקבוצות מיעוט, מחקרי� ביקורתיי�במחקרי� רבי� נמצא כי המשפחה נתפסת . ופי� פטריארכאליי� שמרניי� איננה מדויקתהמהגרת כג

כמו ג� , חברתי בחברה הרחבה%כיחידת הישרדות ומקור עוצמה להתנגדות נגד הגזענות והמיקו� המעמדיההתמודדות של המשפחה המהגרת ע� החברה , מהפרספקטיבה הזו. כאתר בו מופעל כוח פטריארכאלי

חלק מהמחקרי� . יאת דרכי� לשיפור מצבה של המשפחה גוברי� על שיקולי� אחרי�העוינת ומצמצביעי� על כ� שהמשפחה המהגרת וקהילת המהגרי� תומכי� בשינויי� המגדרי� כאשר הדבר ניתפס

ואילו מחקרי� אחרי� מראי� כי השינויי� הללו , כחלק מאסטרטגיה של מוביליות כללית של המשפחה . משמעותית על היחסי� המגדריי� לא משפיעי� בצורה

אני . בהרצאתי הנוכחית אני מציעה לבחו� את השפעת ההגירה לישראל על שני דורות של נשי� מזרחיותמבקשת להתנתק מאוריינטליז� שאפיי� מחקרי� רבי� שעסקו בהשפעת ההגירה על נשי� מזרחיות

במרכז את חווית הקיו� העכשוית של ובהשפעת הפמיניז� הפוסטקולוניאלי אני מציעה להציב, בישראל . נשי� מזרחיות בישראל

הרצאתי מבוססת על מחקר השווואתי בי� סיפורי חיי� של שני דורות של נשי� מזרחיות מעיר הפיתוח נשי� שנולדו ועברו את תהליכי הסוציאליזציה בארצות ערב והגרו , הדור הראשו�: שבנגב, אופקי�

, או הגיעו לאר( בילדות� המוקדמת(שנולדו , ודור הבנות. לחיי� עצמאיי� לישראל בהיות� בוגרות ונדרשו .גדלו בעיירת הפיתוח ועברו את תהליכי הסוציאליזציה בחברה הישראלית, )גילאי שנה עד ארבע שני�

על , על דפוסי הנישואי�: אראה כי ההגירה לישראל השפיעה על היחסי� המגדריי� בתו� המשפחהדוריי� בי� דור %ועל היחסי� הבי�, על יציאת� לעבודה, על אימהות�, ב� הזוג/בעלמערכת היחסי� ע� ה .האימהות לדור הבנות

87 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

"השקופות"התיכוניסטיות

עמיליה דינאי "סמינר הקיבוצי�"מכללת

adinai@013.net

גילה סטחי "סמינר הקיבוצי�"מכללת

רואינו , ב או בוגרות תיכו�"שה� תלמידות י, עולות מחבר העמי� בילדות� המוקדמת, נערות שתי� עשרה

. 2008ראיו� פתוח בשנת

�. על רקע קשיי קליטה של ההורי�, הראיונות מעלי� תמונה של נערות שגדלו במשפחות שהזניחו את רובמשע� רגשי ). לפרנס את משפחת� כדי, זנחו ברוב� את מקצוע�, אקדמאי�., שבעה מה� לפחות, ההורי�(

א� . באות� משפחות בה� היא עלתה ע� משפחתה, בשנות הקליטה הראשונות, משמעותי היוותה הסבתא .העוג� הרגשי שהיה לה�, ולבית בכלל, ובכ� אבד לבנות, ברבות השני� היא הפכה לנטל או שנפטרה

".שפיות אי של"כ –נערה אחת בלבד תארה את התמיכה הרגשית של משפחתה

וקשריה� , ה� חוות תלישות חברתית ובדידות, ב כתות"על א$ שהבנות למדו בתיכו� וא$ סיימו י . החברתיי� ה� רק ע� צעירי� עולי� מחבר העמי�

) 1999(שרגה ועבדלגני , נבו%ממצאי� אלה המעידי� על מצוקה נפשית תואמי� את ממצאיה� של סלוני�ה� , אפילו(שהוריה� מחבר העמי�, תלמידי תיכו� בבאר שבע ,שמצאו א$ ה� שמצוקת כל המתבגרי�

.רבה ממצוקת� הרגשית של מתבגרי� שהוריה� ישראלי�) עצמ� נולדו בישראל

חיות בפועל , לומדות ועובדות לפרנסת�, תפקוד� נורמטיבי, שלכאורה, שהמתבגרות, איפוא, נראה ":מציאות מדומה"ב

.ח הישגיה� הדלי� בלימודי�נוכ, ציפיותיה� האקדמיות לא ריאליות .1

מתבססת על מידע לא מדויק ומטעה ה� לגבי , בית ספרית לבגרויות ולצבא" הכנה"הסתמכות� על .2 .וה� לגבי השירות הצבאי) י המבחני� לה� למדו וניגשו"עפ(סיכוייה� לרכוש השכלה גבוהה

. אינ� ריאליות, ציפיותיה� ביחס לעזרת הצבא בסיוע לרכישת השכלה גבוהה .3

לא נית� לקשר בי� עיסוקי הבנות והתפקוד המשפחתי של , שאצל עולות ותיקות יחסית, איפוא, נמצא�, 1979, אביאל(כפי שנית� היה לזהות ביתר קלות אצל אוכלוסיות בשכונות מצוקה, הוריה� ביחס אליה

" שקופה"כלוסיה מצביעי� על קשייה� ועל היות� או, בדרכי התנהלות�" בקיעי�", אול�). 1994, מש ודינאי .הנזקקת לתמיכה ולליווי

כנראה לא יזכו לרשת התמיכה של סטודנטי� עולי� כפי , שאיפותיה� האקדמיות, על א$ , נערות אלה בעוד הסטודנטי� מדווחי� על משפחת� כמקור תמיכה עיקרי ). 1999(ברו� ריימ� וקד� , שמצאו מירסקי

רוב הנערות מעידות על נתק והעדר תמיכה ג� בסו$ ,בעבודתנו % ) מה� מצייני� זאת 50%למעלה מ(� .גור� שיקטי� עוד יותר את סיכוייה� לממש את שאיפותיה� מבחינת השכלה ומקצוע כאחד, התבגרות

88 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

: השפעת הרשת החברתית על אסטרטגיות שכנוע בי! בני זוג עולי חבר העמי�השוואה בי! ישראלי� וותיקי� לבי!

כה!� יערית בוקק

האוניברסיטאי אריאל בשומרו� המרכזbokek@bezeqint.net

סבינה ליסיצה

� המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרוSabinal@bezeqint.net

במוצרי� ומתייעצי� האחד החולקי� את השימוש על ידי בני זוגקרובות החלטות צרכניות מתקבלות לעיתי� כל אחד מבני . באשר להיבטי� שוני� של ההחלטה ,י� חילוקי דעותמתגלעלו הלהחלטות הברבות מ. ע� השני

הכולל סגנונות , הזוג עשוי לנסות לשכנע את חברו בדרכי� שונות שהינ� חלק מרפרטואר של טאקטיקות שכנועלפנות תכוללת ניסיונו הלגיטימציהאסטרטגית . רצויות ות שוני� המיועדי� להשגת תוצאותתקשורת והתנהג

מבוססת על התגמול שיכול להעניק התגמולאסטרטגית ; לערכיו של ב� הזוג וציפיות תפקידי המי� שלולו ו או לגרו�מבוססת על אמונתו של ב� הזוג שלמשכנע יש יכולת להעניש הכפייהת יגיטאסטר ;המשכנע

.המיועד לעורר תגובות רגשיות אצל ב� הזוגמסר כוללת רגשיתה האסטרטגיה; למצבי� לא נעימי�

שצפיפותה של הרשת החברתית וטיב היחסי� החברתיי� של הפרט משפיעי� ה נהנחת היסוד של מחקר זה היאשר חיי� ברשת , �שיערנו כי העולי. וביניה� ג� על הרובד הזוגי, על התנהגויותיו בתחומי� שוני� בחיי�

הכפייה והרגשית כיותר , ימצאו את אסטרטגיות התגמול, חברתית דלילה בהשוואה לשל הוותיקי�כמו כ� שיערנו שצפיפות הרשת עשויה . אפקטיביות ולפיכ� ישתמשו בה� בתדירות רבה יותר מהוותיקי�

יות והתרבות הרוסית מאופיינת ה; להגביר את הקונפורמיות לתפקידי המי� הנהוגי� בתרבות� של בני הזוגשיערנו שהוותיקי� ישתמשו באסטרטגיית הלגיטימציה במידה רבה יותר , כיותר שוויונית מאשר הישראלית

.מאשר העולי�

עולי חבר העמי� אשר ענו על שאלו� למילוי 434 %ישראלי� וותיקי� ו 384 במדג� נכללו :מתודולוגיההשימוש באסטרטגיות תדירות . שלה� באסטרטגיות השכנוע שהוזכרו לעיל המתייחס לתדירות השימוש עצמי

מידע על צפיפות הרשת החברתית ושביעות הרצו� ממנה התקבל . רמות 5לייקרט ב� נמדדה בסול� השכנועכמו כ� בכדי להערי� את מספר קרובי המשפחה הקרובה והרחוקה התקבלו ; ס"מהסקר החברתי של הלמ

.ר הילודה בארבעי� השנה האחרונות בקרב שתי הקבוצותנתוני� אודות שיעו

ואילו , הכפייה והרגשית נמצאה גבוהה יותר בקרב העולי�, תדירות השימוש באסטרטגיות התגמול :ממצאי� .תדירות השימוש באסטרטגיית הלגיטימציה נמצאה גבוהה יותר בקרב הוותיקי�

�ועל , ות משפיעות על מערכות יחסי� זוגיות בכללמחקרנו מדגי� כיצד רשתות חברתיות ומשפחתי :דיו .דינאמיקת שכנוע והשפעה בי� בני זוג בפרט

89 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

ל"ת תפקיד הקצי! בקרב מפקדי מחלקות קרביי� בצהשגיבוש ועיצוב תפי

1שחר� אופיר וינשל, 2ארי�אייל ב!, 1כרמית פד! ל"צה, בית הספר לפיתוח מנהיגות 1

האוניברסיטה העברית, החוג לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה 2Padan23@gmail.com

. ל לאור� ציר הזמ�"מטרת המחקר הנוכחי היא לעקוב אחר האופ� שבו מתגבש ומתעצב הקצי� הזוטר בצהרי� אוכלוסיית המחקר כללה כעשרה צוע. מובני�% זהו מחקר אור� איכותני העושה שימוש בראיונות חצישבחנו תכני� 1ד "נוס$ לכ� נערכו תצפיות בבה. ל"שבתו� תהלי� הכשרת� שובצו כמפקדי מחלקות בצה

נותחו חומרי� ומסמכי� כתובי� שליוו והנחו את תהלי� ההכשרה , שהועברו לצוערי� במהל� הכשרת�י� נערכו הראיונות ע� הצוער. ונערכו ראיונות ע� בעלי תפקידי� שוני� הקשורי� להכשרת הצוערי�

�. בסיו� ההשלמה החיילית ולאחר כשנה בתפקיד, בתחילת קורס קציני היבשה: בשלוש נקודות זמ –וההשלמה החיילית 1ד "בה –הראיונות שנערכו בשני השלבי� הראשוני� של מסגרת ההכשרה לקצונה

�גש של הקצי� המפ. סייעו לנו להתבונ� על האופ� שבו המערכת הצבאית פועלת ומייצרת את דמות הקציהוסי$ נדב� נוס$ וסייע לנו להבי� כיצד , הבא לידי ביטוי בשלב השלישי של הראיונות, הזוטר ע� השטח

. הקציני� מגבשי� את עצמ� במפגש שלה� ע� סביבת הפעולה ששובצו אליה

ל מתגבש ומתעצב כקצי� באמצעות מפגש בי� שני "הטענה המרכזית במחקר היא שהקצי� הזוטר בצה, תסריט ההכשרה לקצונה, תסריט של המערכת, האחד: י� מרכזיי� המנהלי� ביניה� דיאלוגתסריט

תסריט , והשני, ל ואת ההשלמה החיילית"כמוסד חיברות מרכזי של הקצונה בצה 1ד "הכולל את בהתסריט המפתח של המערכת הבא לידי ביטוי במודל . העולה מתו� סביבת הפעולה שאליה הקצי� משוב(

הצוערי� משתמשי� במודל . מ הטירוני�"ושל ההשלמה החיילית הוא מ 1ד "מרכזי של בהההכשרה ה . הכשרה מעי� זה כאומד� לבחינת המרחק בי� התפקיד הספציפי שאליו שובצו לבי� מודל ההכשרה

הדיאלוג המתנהל תדיר בי� התסריט של המערכת לבי� התסריט העולה מתו� סביבת הפעולה שאיתה הקצי� יכול להערי� עד כמה ניסיו� זה או אחר ".ניסיונות מפתח"פשר באמצעות שימוש בהקצי� נפגש מתא

. מסומני� בדיעבד" ניסיונות המפתח"היה משמעותי בגיבושו כקצי� רק בראייה לאחור ולכ� על פי רוב : לעתי� אפשר לעצב את ניסיונות המפתח מראש ועניי� זה תלוי בסביבה שעמה הקצי� הזוטר נפגש

קל יותר לקצי� לזהות ולסמ� את ההתנסות שתבנה אותו ) יחידת הכשרה: לדוגמה(ה הניתנת לניבוי בסביבבמקרה זה א$ יקל עליו לגבש את עצמו . כקצי� וכמפקד מוער� משו� שהקריטריוני� לבחינתו ברורי�

�ות הקצי� יתקשה לזה) כמצופה ביחידה מבצעית(כאשר הסביבה נחווית ככאוטית , לעומת זאת. כקצי� .ולסמ� את ההתנסויות שיבנו אותו כמפקד מוער

אינטראקציוני , המפגש בי� התסריט של המערכת לבי� התסריט של השטח הוא מפגש אינדיבידואליזהו מפגש אינדיבידואלי משו� שסביבת הפעולה שאליה הקצי� משוב( וניסיונות המפתח העולי� . וספירלי

התסריט הייחודי בנוי על בסיס הפרט כאובייקט שעליו . צי�ייחודי לכל ק" תסריט שטח"ממנה יוצרי� פועלי� מנגנוני חיברות שוני� א� ג� על בסיס הפרט כסוכ� פעיל המשיג משאבי� שוני� וחדשי�

, מפקדי משנה, חיילי�: וביניה�, באמצעות אינטראקציות שונות שהוא מנהל ע� אחרי� משמעותיי�המאפיי� הספירלי נובע מכ� שהקציני� מתנסי� . 'ידה וכובעלי תפקידי� שוני� בתו� היח, סביבה

ה� בעלי –דומות או אחרות –בסיטואציות שונות במסגרת תפקיד� וכשה� שבי� לסיטואציות אלו . תפיסה מגובשת יותר באשר לאופ� ההתמודדות ע� הסיטואציה

�מ� : י תסריטי� מרכזיי�המסקנה העיקרית במחקר היא שהקצי� הזוטר הוא תוצר של מפגש בי� שנ, מכאומ� הצד האחר התסריט של השטח הנובע מתו� , מ הטירוני�"מ –הצד האחד תסריט מודל ההכשרה

�סביבת הפעולה הייחודית לכל קצי� ומסומ� באמצעות ניסיונות מפתח בה� מתנסה הקצי� במהל� שני התסריטי� יוביל א� המפגש בי: אי� אנו יכולי� לנבא מה יהיה אופי התוצר של מפגש זה. תפקידו

.את הקצי� להתפתחות ולצמיחה או שמא תתרחש נסיגה

90 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

סקירת ספרות �שחיקה בתפקידה של מטפלת הבית

בכנר יעקב , קושנירתלמה , שח�ליל- גוריו� בנגב%אוניברסיטת ב�, הפקולטה למדעי הבריאות, המחלקה לסוציולוגיה של הבריאות

Lilach.zohar@gmail.com

עלייה זו נובעת . ב"בשני� האחרונות חלה עלייה בצור� במטפלות הבית בישראל כמו ג� באירופה וארה. בעיקרה מהגידול בתוחלת החיי� באוכלוסיית הקשישי� אשר אינו מלווה תמיד בעלייה באיכות החיי�

תר ע� מוגבלויות פיזיות ונפשיות משמעותיות ונזקקי� קשישי� רבי� חיי� היו� תקופות ממושכות יוחלק משמעותי מעזרה זו נית� על ידי מטפלות הבית אשר מעניקות לקשיש . יומיות%לעזרה בפעילויות יו�בסביבתו ADL) (יו� %יומי הכולל תמיכה חברתית ורגשית ועזרה בפעילויות היו�%טיפול אינטנסיבי יו�ווחי� כי עבודת המטפלות מאופיינת בעומסי� פיזיי� ונפשיי� רבי� מחקרי� מד. הטבעית של הקשיש

הבנה טובה ומקיפה יותר של המאפייני� . המובילי� לשחיקה וכי קיימת תחלופה רבה במקצוע זההייחודיי� של התפקיד ושל המטפלות עצמ� תסייע בבניית� של תוכניות התערבות המיועדות להפחתת

. ל המטפלות והשחיקה אות� ה� חוות בעבודת�העומס הפיזי והנפשי המוטל ע

נעשה שימוש במאגרי . %2008 ל 1993בעבודה זו נסקרו ארבעי� וחמישה מאמרי� אשר פורסמו בי� השני� ,Burden, Emotional Exhaustion: במילות המפתח, Sociofileו Pubmed ,Google Scholarהנתוני�

Depersonalization, Home Care Worker, Care Aides, Homemakers, Care Attendants . מטרת .סקירת הספרות לבחו� את הגורמי� המשפיעי� על שחיקת� של מטפלות הבית

מבניי� ופרטניי� , תדמיתיי� % שלושה גורמי� עיקריי� : הממצאי� העיקריי� העולי� מסקירת הספרותאת התפיסה החברתית כלפי העיסוק הגורמי� התדמיתיי� מעצבי� . משפיעי� על שחיקת� של המטפלות %

הגורמי� המבניי� ה� גורמי לח( ושחיקה המושפעי� מעצ� . וכוללי� תגמול והכשרה מקצועית ירודי�גורמי� הנגזרי� מהגדרת עיסוק� של –הגדרת העיסוק . אופיו והגדרתו של העיסוק וכוללי� את א

גורמי� בהגדרת –שגרה . ב; טפלותתחומי אחריות וסמכות של מ, המטפלות ונוגעי� למקו� העבודהגורמי� המביאי� לחוסר וודאות במקו� –חוסר ביטחו� תעסוקתי . ג; העיסוק אשר יוצרי� שגרה

לגורמי� אלה מתווספי� גורמי� פרטניי� שאינ� מאפייני� את כל אוכלוסיית המטפלות אול� . העבודה%גורמי� סוציו. 1: רמי� אלה נכללי�בי� גו. קיימי� בעבודת� של מטפלות רבות ומ� הראוי לציינ�אלה מוסיפי� את הנפח –גורמי� בינאישיי� . 2; דמוגראפיי� של האוכלוסייה שנרתמה לעיסוק הטיפול

מייצגי� את התנאי� הפיזיי� אית� %גורמי� סביבתיי� . 3; של מכלול היחסי� החברתיי� בטיפול . שונות לבעיות בריאות, לעיתי�, מתמודדות המטפלות והמובילי�

, תשלו� גבוה יותר לעוסקי� בו, נית� להתמודד ע� גורמי שחיקה אלו על ידי מיצובו מחדש של העיסוקהבטחת בטחו� תעסוקתי , הכשרה מקצועית מתאימה ומקצועית, הגדרה מדויקת של תפקיד המטפלת

. והטבות כספיות ואחרות לשיפור תנאי העבודה

ישפר את תדמיתו של , יחזק את כוח העבודה הסיעודי, איכותיותיישומ� של המלצות אלו יישמר עובדות אי� ספק שברמה . מקצועי ואפקטיבי יותר, יעניק לקשישי� בישראל טיפול מסור, העיסוק וחשוב לא פחות

העקרונית נית� לבצע שינויי� רבי� במבנה העבודה הנוכחי של המטפלות אשר יסייעו בהפחתת רמת �ישות הציבורית הכללית שלא עודדה פיתוח מודעות למגזר עובדי� זה וכ� האד, ע� זאת. השחיקה שלה

יש לקוות שע� הגברת המודעות . חוסר הגמישות של המערכת הארגונית מנעו עד כה שינוי משמעותי במצבתיווצר ג� תקווה , ה� למורכבות המאפיינת את עבודת המטפלות וה� לשינויי� הרבי� שנית� לערו� בה

.לשינוי

91 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

תפקידו הסמוי של אמו!: התנהגות אגרסיבית של לקוחות

צפריר שי וגור אמית אוניברסיטת חיפה

amitgur@research.haifa.ac.il

התנהגות אגרסיבית של לקוחות כלפי עובדי� בארגוני שירות הינה תופעה מטרידה המהווה גור� לח( סקטור הבריאות הינו אחד הסקטורי� החשופי� ביותר . עבור העובדי� ובמקביל פוגעת בארגו� עצמונאלצי� , כמו ג� בישראל, וארגוני בריאות בכל העול�, להתנהגות אגרסיבית של מטופלי� ומלוויה�

יחסית תופעה בעייתית זו מקבלת תהודה מועטה , על א$ שכיחותה, יחד ע� זאת. להתמודד ע� תופעה זו . במחקר האקדמי

בעוד מרבית המחקר בתחו� יוצא מנקודת המבט של הפרט ובוח� את ההשפעות הרגשיות של אגרסיביות , פרט וארגו�, המחקר הנוכחי יוצא מנקודת מבט דואלית, לקוחות על העובדי� ובדרכי ההתמודדות שלה�

�האינטראקציות בי� הלקוח לבי� . במטרה לבחו� דרכי� אפשריות להתמודדות ע� התופעה ברמת הארגואמו� מהווה גור� חשוב ובעל יכולת השפעה על . הארגו� ועובדיו מהוות את המפתח להבנת התופעה

אחד הכלי� הנתוני� בידי הארגו� , אי לכ�. הדינאמיקה ביחסי� שבי� הלקוח לבי� הארגו� ועובדיו�הבריאות ע� לקוחותיו כקבוצה במאמציו להביא לצמצו� התופעה הוא טיפוח יחסי אמו� של ארגו

�הנובע מהטיפול (תהלי� השירות בארגוני בריאות כרו� לעיתי� קרובות בסיכו� . מרכזית של בעלי עניילקוח כתוצאה מהפער בידע % הנובע מהאסימטריה הקיימת ביחסי צוות רפואי(ובחוסר וודאות ) הרפואי

נמצאי� א� כ� במצב פגיע בהפקיד� את ,לקוחות המגיעי� לקבל שירות בארגו� בריאות). המקצועיועל , עליה� לתת אמו� בעובד ובארגו� שיטפלו בה� כראוי, ולפיכ�, בריאות� בידי ארגו� הבריאות ועובדיו

הנכונות של לקוחות להיות בעמדת פגיעות מהווה . אחת כמה וכמה להאמי� שלא יגרמו להחמרה במצב�יכולתו של הארגו� ועובדיו ליצור ולספק את . י� ובארגו�בסיס ראשוני ליצירת אמו� של לקוחות בעובד

ולמניעת התנהגויות לא , התנאי� הנחוצי� לאמו� ולטיפוחו מהווה צעד חיוני להצלחת הטיפול מחד�המצאותו של אמו� כחלק דומיננטי במארג הקשרי� ע� הלקוחות יית� . רצויות של לקוחות מאיד

כתגובה הלקוחות ינהגו כלפי העובדי� בכבוד . ו פועלי� לטובתוכי הארגו� ועובדי, ללקוחות את התחושההמערבי� התנהגות אגרסיבית של לקוחות �וכתוצאה מכ� תפחת השכיחות של אירועי, ובגישה חיוביתאמו� הלקוחות בארגו� הבריאות ובעובדיו ככלי ארגוני , על א$ הפוטנציאל הגלו� בו. כלפי עובדי�

מטרת המחקר הנוכחי לבחו� כיצד אמו� . יית האגרסיביות טר� נחקרפרואקטיבי להתמודדות ע� בע .לקוחות יכול לצמצ� התנהגויות אגרסיביות של לקוחות כנגד עובדי� בארגוני בריאות

הספרות בתחו� הארגוני מייחסת לאמו� ? מה יש בו באמו� אשר יכול להוביל לתוצאות ארגוניות רצויותהמושג אמו� ארגוני מתייחס לרוב לאות� , יחד ע� זאת. ארגו�תפקיד בעל ער� רב לחיי היומיו� ב �אמו� הלקוחות צרי� להיחשב , לתפיסתנו). מנהלי� וכדומה, עובדי�(אקטורי� הפועלי� בגבולות הארגו

כחלק מהמכלול הקרוי אמו� ארגוני בארגוני� המתבססי� על מת� שירות בכלל ובארגוני� המספקי� קוחות ה� חלק בלתי נפרד מארגו� הבריאות בהיות� קבוצה מרכזית של בעלי ל. שירות פרופסיונאלי בפרט

�יכולתה של ההנהלה ליצור עבור� מידה ראויה של ער� ושביעות רצו� מהווה דר� , לפיכ�, עניי� בארגו . ועיקרית להצלחת הארגו� ולהישרדות

ור לקוחות ושביעות רצו� של שימ, מחקרי� מצביעי� על כ� שאמו� לקוחות קשור לנאמנות לקוחות, בנוס$הספרות המחקרית המתייחסת לאמו� , ע� זאת. ביכולתו לתרו� לשיפור ביצועי הארגו�, ולפיכ�, הלקוחות

מטופל ופחות באמו� המוסדי ביחסי %נוגעת בעיקר באמו� הבינאישי ביחסי רופא, בתו� ארגוני בריאות . הלקוח וארגו� הבריאות

�א לבחו� את דפוס היחסי� בי� אמו� הלקוחות לבי� התנהגות אגרסיבית מטרת המחקר הנוכחי הי, לפיכ) ארגו�% לקוח(ואמו� מוסדי ) עובד%לקוח(המכוונת כלפי עובדי הארגו� תו� הבחנה בי� אמו� הבינאישי

מצוותי עובדי� , המחקר כלל איסו$ נתוני� באמצעות שאלוני�. ובכ� ייחודו, כחלק ממער� מחקר אחד .ת המספקות שירותי בריאות בקהילהומלקוחות במרפאו

.ומת� המלצות יישומיות, ממצאי המחקר וניתוח� יוצגו תו� התייחסות לספרות המחקרית בתחו�

92 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

כינו! זהות עצמית בעקבות אובד! היריו! או אובד! ילוד": אימהות חסרה" גזית זהר

יטה העברית בירושלי�האוניברס, הפקולטה למדעי החברה, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיהZohar.gazit@mail.huji.ac.il

�המקרה הנבח� הוא . מחקר זה עוסק בהבניית זהות עצמית בעקבות מקרה דו משמעי ועמו� של אובד

ת המורכב משני המהווי� ערעור זהו, כינו� זהות אימהית בעקבות אובד� היריו� או אובד� ילודבה , בהקשר החברה הישראלית, במימוש יעוד מרכזי של נשי�" כישלו�"עקב , ראשית. מוקדי�מובחני�

�עקב , שנית. ה� מוערכות ומעריכות את עצמ� על פי יכולת הפריו� ונתפסות כאחראיות לתוצאות ההיריוכבני אד� ועקב קושי בסיווג� כיוו� שהעובר או הילוד טר� הוכרו חברתית . היחס החברתי כלפי האירוע

שורר כלפיה� יחס חברתי מבטל והאישה מעודדת לנסות שוב , "מוות"ו" חיי�"תחת קטגוריות של עולה מכ� חוסר התייחסות כלפי מי שחווה אובד� כאל אימא של עובר או . ולהשלי� את שלא עלה בידה

לא ניתנת תמיכה חברתית ואי� , המעלה על נס את חשיבות האימהות, בחברה הישראלית. ילוד שמתו .לציו� אובד� היריו� ולהתאבלות עליו, מקובלת, פרוצדורה פומבית

כיצד נשי� מכוננות את זהות� : על רקע פרובלמאטיקה זו מבקש המחקר הנוכחי לענות על השאלה ?העצמית כאימהות בעקבות אירוע אובד� היריו� או אובד� ילוד

ובד� היריו� מבנות ומפרשות את האירוע באופ� המכונ� את אנושיות טענת המחקר היא כי נשי� שחוו א non"וכינו� ה "event"כ, מבחינה חברתית, "non event"זאת מאחר שכינו� ה, כמי שחי ומת, העובר

person" כ"person" את האירוע �כלומר . מאפשרי� הבלטת מאפייני אימהות בהתנהגות� ובאופ� תפיסתבאירוע המערער על מנת להבנות , בי� השאר, קבות אובד� היריו� מסתייעותנשי� שזהות� עורערה בע . מחדש את זהות� האימהית

�מתבסס על מתודולוגיה , כמו ג� האופ� בו הוא נתפס ממרחק הזמ�, ניתוח ההתנהגות בעקבות האובדנות עומק נערכו ראיו". מחקרי סיפר"הרמנויטיקה ו, "תיאוריה המעוגנת בשדה"איכותנית ברוח גישות ה

נותחו חמישי� ושישה סיפורי זיכרו� , בנוס$. ע� עשרי� ואחת נשי� שחוו אובד� היריו� או אובד� ילוד, להרחבת התמונה רואיינו בני זוג". תפוז"באתר האינטרנט " תמיכה –פורו� אובד� היריו� "המופיעי� ב

. פורמאליי�% גורמי� רפואיי� ונושאי משרה דתיי�

הבלטת . זה מלמדי� כי נשי� שחוו אובד� היריו� מקצינות מאפייני חיות של העובר והילודממצאי מחקר לעיתי� בהיעדר מזכרות מוחשיות שיעידו על קיומו של , זיכרו� האירוע, הקשר ההדוק בי� האישה ובנה

ג� ,נותני� במה לאימהות, עריכת ריטואלי� קיימי� ופעולות הנצחה, יצירת ריטואלי� פרטיי�, העוברעוד מלמדי� הממצאי� כי ביסוס האמהות מתבצע תו� ניסיו� להפחית רגשות אשמה . בהיעדר ילד

. להצלחת ההיריו�, כביכול, הנובעי� מאחריות הא�

מחקר זה מאיר אספקט ביחסי� המורכבי� בי� הפרט לחברה בהציגו מקרה בו פרטי� פועלי� אל מול " אנושיות", "מוות", "חיי�"ש ייחודי להבניות חברתיות של תו� הענקת פירו, נורמות ותפיסות מקובלות

נית� ללמוד מכ� . שחשיבותה מוקנית לה על פי ערכי� חברתיי�, ג� א� לצורכי שימור זהות, "אימהות"וומתווכי� בי� סתירות המתגלעות בי� ערכי� , "חברה"כי פרטי� מחזקי� את המער� המבני המרכיב את ה

נשי� שחוות אובד� היריו� ממלאות בפעולותיה� ובפירוש� לאירוע את . פציפיותכלליי� ובי� פרקטיקות ס, ומאיד� גיסא, הנובע ממצב בו החברה מחד גיסא דוחפת נשי� למימוש תפקיד אימהי, "חלל החברתי"ה

� . אינה מקנה לגיטימציה להתנהגות על פי תפקיד אימהי, בהתייחסותה למקרי אובדני היריו

בי� הנחות תיאורטיות בדבר ניסיונות שימור זהות עצמית והתנהגות , ס למקרה הנבח�החיבור המקורי ביחמאפשר הצגת הסבר , בי� קטגוריות מקובלות, חברתי" אזור דמדומי�"על פיה ובי� רעיונות בדבר פעילות ב

מרחיב , כמו כ�. המקי$ ה� את המוטיבציה לפעולות הנשי� וה� את האופ� שבו פעולות אלה מבוצעותלפיה זהות הפרט מוגדרת על פי קשריו ע� , חקר זה את הנחת גישת האינטראקציוניז� הסימבולימ" אחר משמעותי"באמצעות ניתוח מקרה בו זהות עצמית מוגדרת באמצעות כינו� , "אחרי� משמעותיי�"

כתוספת לטענה לפיה שימוש . תרומה נוספת היא לתחו� חקר הריטואלי�. והבלטת אינטראקציה עמומציג מחקר זה שלב מקדי� בו שימוש , יטואלי� נועד להתמודדות הבאה בעקבות אירועי מוותבר

".מוות"בריטואלי� מאפשר ביטוי והגדרת אירוע בלתי מוגדר חברתית כאירוע

93 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

": אמרתי פליגל אני בשו� אופ! לא מוכנה להיות" בישראל ' משפחה�ש�'על הטעינות התרבותית של הקטגוריה

במחקר אודות הפרקטיקה של נשי� בעניי! ש� המשפחה לאחר הנישואי! כפי שנחשפה

מיכל רו�� אוניברסיטת בר איל� ומכללת אשקלו

michal_rom@hotmail.com

בי� דיו� באופ� היסטורי וקונספטואלי נהוג לקשור בי� סוגיית ש� המשפחה של נשי� לאחר הנישואי� לולהתמקד במשא ומת� המתקיי� בי� מחויבותה של אישה למשפחתה לעומת , בביצוע זהות פמיניסטית

מחקר שבח� לראשונה את המשמעויות שמעניקות נשי� בישראל לבחירה . מקצועית/זיקתה לזהות אישיתקשור לא רק ו, מגלה כי התהלי� שבו מתעצב השיפוט שלה� בעניי� זה מורכב יותר, שלה� בש� המשפחה

במאמר זה ברצוני להציע . למיקומי� זהותיי� נוספי� שלה�, או בעיקר, אלא ג�, להתמקמות� המיגדריתש� "מיגדר ולאומיות בקטגוריה החברתית , כיצד מצטלבי� מיקומי� של אתניות, א� כ� תשובה לשאלה

? בישראל" משפחה

קמות רפלקסיבית בהקשר של סדר המסגרת התיאורטית של המחקר מתבססת על ניתוח תהליכי התמבעקבות . זה לצד זה, כלומר ששיחי� מנוגדי� מתקיימי� בו במקביל, שיחי המאופיי� באמביוולנטיות

הטענה כי מפגש בי� שיחי� שוני� בא לידי ביטוי בי� השאר באופ� שבו צורות דיבור מקובלות מתעמתות שימשו ראיונות מובני� למחצה כלי ', הנכו�' 'יהטבע'עד שצורה אחת הופכת להיות הדבר , אחת ע� השניה

נשי� 42רואיינו במסגרת המחקר , בסופו של תהלי� סינו� ודגימה מורכב. המחקר העיקרי בעבודה זואשר ציינו כי סוגיית ש� , שנמצאות בנישואי� ראשוני�, הטרוסקסואליות, חילוניות, ישראליות יהודיות

נשי� אלו בחרו מגוו� של בחירות בשאלת . בעולמ� בזמ� שנישאו המשפחה לאחר הנישואי� הייתה מרכזיתשהחליפו לזה של ב� , ש� המשפחה לאחר הנישואי� כלומר יש ביניה� כאלו ששמרו על ש� המשפחה מלידה

התארג� , מבלי שכוו� לכ� מראש. או שלקחו יחד ע� ב� הזוג ש� שלישי חדש, שצירפו את שני השמות, הזוגכול� למעט אחת ילידות . � ממוקמות במעמד הביניי� המשכיל והפרופסיונאליהמדג� כ� שכל הנשי

סיפורי הנשי� אודות ש� המשפחה שלה� התגלו כקרקע פורייה להבנת . רוב� הגדול ממוצא אשכנזי, האר(" ש� משפחה"ובתו� כ� חשפו את תפקידה של הקטגוריה , מגוו� תהליכי� זהותיי� שנשי� בישראל חוות

. קמות הזהותית בהקשר הישראליבביצוע ההתמ

מגדריי� ולאומיי� מתבצעי� , הטענה המרכזית במאמר היא כי סימו� וייצור של מיקומי� אתניי�טעינות " % או באופ� ספציפי יותר באמצעות מה שאני מציעה להמשיג כ, בישראל ג� על ידי ש� המשפחה

מסמ� המגול� בש� המשפחה ואת טעינות זו היא שמעצבת את הער� ה". התרבותית של ש� המשפחה . או מחירי� סימבוליי� וממשיי� הנקשרי� לש�/המתבטאי� ברווחי� ו, השלכותיו

מורכבת מארבעה " טעינות התרבותית של ש� המשפחה"ה, ממצאי המחקר מלמדי� כי בהקשר הישראלייוצגו במאמר ארבעת אלו. והמבני, המגדרי, האסתטי, הממד האתני: ממדי� שוני� המתקיימי� במקביל

כלומר האופ� שבו , של הטעינות התרבותית של ש� המשפחה הממד האתניתחילה יתואר : זה לאחר זהאשכנזיות והשני של /אחד של מזרחיות: ש� המשפחה משמש סמ� של זהות אתנית על שני צירי� במקביל

" הש� היפה"של כלומר האופ� בו מיוצר הדימוי בממד האסתטילאחר מכ� אדו� . ישראליות/גלותיותוהאפשרות , מידת הייחודיות לעומת ההמוניות, אור�, באמצעות מה שנראה כקריטריוני� של צליל

בהמש� אדו� בציפייה הנורמטיבית המסגירה את המוב� מאליו של ". ש� עברי בעברית"להחשיב אותו ולבסו$ . פחהשל הטעינות התרבותית של ש� המש הממד המבניהמעצבת את , "ש� אחד למשפחה אחת"

של הקטגוריה ש� המשפחה אשר מכתיב משמעויות ותפקידי� חברתיי� המבנה הממוגדר אציג את .שוני� לש� המשפחה עבור אישה לעומת תפקוד הש� עבור גבר

בחלקו האחרו� של המאמר ארצה לדו� באופ� בו משתלבי� ארבעת הממדי� של הטעינות התרבותית של בהקשר התרבותי " הש� הנכו�"ומייצרי� יחד את האידיאל של , זה מזיני� ומעצימי� זה את, הש�

�בשפת� של המרואיינות מכונה . חילוני בישראל%כלומר בקרב מעמד הביניי� היהודי, הספציפי הנדולאומיות ואתניות בשדה זה , ביטוי המסגיר ברמז כיצד משתלבי� מיגדר, "ש� של טייס"אידיאל זה

ישראלי מז� , איש צבא, האידיאל מקושר לדימויו של הטייס כלומר גבר זאת לנוכח היותו של. ובכלל . או לכל הפחות ממוצא אשכנזי, יליד האר(, הצבר

94 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

חילונית כזהות שיוכית ומטוהרת�זהות יהודית...": אבל, חילוני"

שירה ריבנאי ואית! מלכיאור מכו� ו� ליר, האוניברסיטה העברית

shira.rivnai@mail.huji.ac.il themelchiors@gmail.com;

אי� הסכמה לגבי , ע� זאת. מ� הידוע הוא שבישראל רבי� אינ� רואי� סתירה בי� חילוניות לשמירת המסורתוישנ� הטועני� שהמסורת היהודית , מזויפת, בכ� חילוניות קלושה ישנ� הרואי�; הפרשנות המתאימה למצב זה

אחרי� רצו להשתמש בנתוני� אלה . והיא אינה פוגמת בחילוניות� של מקיימי הפרקטיקות, עברה חילו� או הלאמההוויכוח על המסגרת הפרשנית המתאימה לפרקטיקות . כדי להראות את מוגבלות� של הקטגוריות דתי וחילוני

הנתוני� . של חילוני� מצי$ את חוסר הבהירות לגבי עצ� ההגדרה של הזהות החילונית והחילוניות הדתיות .הקיימי� ניתני� לפרשנויות שונות ואינ� מאפשרי� הכרעה

גבולות הזהות , המחקר שלנו התמקד לפיכ� בניסיו� להגיע להבנה מעמיקה יותר אודות מהותה של החילוניותבעקבות זאת בחננו את המסגרת הפרשנית המתאימה לדיו� . יח המלווה אותההחילונית והפרקטיקות והש

באמצעות התבוננות בתופעת קיו� המצוות של , כ�. בדגש על היכולת שלה להתקיי� במקביל לדתיות, בקטגוריה זות ובדקנו את מיד, "חילוני% דתי"בעצ� בחננו מחדש את הנחות היסוד העומדות בבסיס הדיכוטומיה , חילוני�

.תקפות� האמפירית

. כגו� צו� ביו� כיפור, נחקרי� אשר הגדירו עצמ� כחילוני� וקיימו פרקטיקות דתיות 20קיימנו ראיונות עומק ע� כאשר החלק הראשו� היה פתוח ובו המרואייני� נתבקשו לספר את סיפור חייה� תו� , הראיו� כלל מספר חלקי�

שני הייתה התייחסות ספציפית לפרקטיקות ואמונות דתיות בחלק ה, ידיעה שהמחקר מתמקד בזהות חילוניתבחלק השלישי בראיו� עימתנו את הנחקרי� ע� . ולמערכות ההסברי� בה� ה� משתמשי� בכדי לפרש פעילות זו

ובו ניסינו לברר את השימוש , הסתירה הקיימת לכאורה בי� הזדהות� כחילוני� וההתנהלות הדתית שלה� .בקטגוריה חילוני

:י� עיקריי�ממצא

. יו�% החילונית בחיי היו�/והיא אינה תלויה בהתנהגות או באמונה הדתית, חילוניות נתפסת כתכונה מולדת •, החילוני נדרש למעשה לבצע מעי� המרת דת, אול� על מנת לעשות כ�, ")חזרה בתשובה("אמנ� נית� להפו� לדתי

ללא , הוא יראה עצמו כחילוני וייתפס כ� על ידי סביבתו כל עוד הוא לא עשה כ�. לקהילה אחרת, לרוב פיזית, ולהגר .תלות ברמת הדתיות האינדיווידואלית שלו

אשר אנו מניחי� כי נית� לעקוב אחרי , פרקטיקות ופרשנויות ייחודיי�, לחילוניות מתלווי� שיחי�, ע� זאת •וכ� על היחס בי� , ה וסמכות דתיתמצאנו כי ישנו שיח חילוני ייחודי על נושאי� של אוטונומי. הגנאולוגיה שלה�

.הפרקטיקה והאמונות הדתיות

הטמונה במושג תהאוניברסאליו. חילוני� המקיימי� ריטואלי� דתיי� מפרשי� אות� כפרפורמנס של יהדות� •פעמי� " (קיצוני"ועל ידי קיו� פרטקטיקות אלה ה� מבדלי� עצמ� מהחילוני ה, החילוניות מהווה איו� עבור�

).דוגמא לקיצוניות זו" הקיבוצניק"רבות שימש

, אשר ה� מקפידי� לכנות אותה בש� מסורת, )ואמונותיה� הדתיות(את יהדות� " מטהרי�"המרואייני� שלנו •הזהות , ה� מנסי� ליצור לגיטימציה לשמירה על שני הזהויות באופ� מלא, באופ� זה). וממילא מהדתיי�(מהדת

.היהודית והזהות החילונית

:נותדיו! ומסק

ועל כ� אינה , היא אינה תכונה של הפרט. ממצאי� אלו מעלי� נקודת מבט חדשה על החילוניות כמושג אמפיריהיא אינה זהות , כלומר. יכולה להימדד באמצעות כימות מידת ההקפדה על קיו� פרקטיקה דתית או אמונות דתיות

.ולמעשה נתפסת כמעט כפרימורדיאלית, הישגית אלא שיוכית

המושגי� של דתיות וחילוניות כפי שנוסחו על ידי תנועת ; רספקטיבה זו נגזרת מסקנה חשובה נוספתמתו� פרציונאליי� (חילקו את העול� למודרניי� " חשוכי�"הנאורות בניסיונות להבחי� עצמה מהכנסייה וימי הביניי� ה

במוב� . מועילי� להבנת התופעהאינ� , )שנתפסו כחשוכי� ומיושני�(מודרניי� % ומסורתיי� או פרה, )וחופשיי�ובעיקר , תפיסות אלו צריכות לשמש כמשתני� בלתי תלויי� המסבירי� שיחי� המתלווי� לקטגוריות אלו, מסוי�

כ� נית� להבי� את חוסר היכולת להשלי� ע� ההיברידיות המובנית בי� דתיות לחילוניות . ביניה� חאת יחסי הכובהתא� לרוחה של , קטגוריות ולא להשאיר� במצב שנתפס כדיסוננסהשחקני� מקפידי� לטהר את ה. בישראל .הנאורות

על בסיס קריאתו של אסאד , מסקנות אלו פותחות פתח להמש� המחקר על אודות החילוניות והדתיות בישראל .למושא המחקר עצמו) חילו� ומודרניזציה(ולהפו� את ההסבר

95 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

לקריאה ביקורתית של אגדות ילדי�יישו� מודל גו) זהות ורגש : שברי� בזכוכית

הילה העליו! ללימודי משפחה תוכניתה % המכללה למנהלהמסלול האקדמי

� התוכנית ללימודי מגדר % ואוניברסיטת בר אילhiliha@biu.013.net.il

עולה , במסגרת הכתיבה על הגו$. רי� האחרוני�צובר תאוצה בעשו, בגו$, פמיניסטי % העיסוק הסוציולוגיכפי שאני בוחרת , הוליז� זה. Embodiment) (הדרישה לדו� בגו$ האנושי מפרספקטיבה הוליסטית

לבי� עולמות הזהות , פירושו להתייחס באופ� מודע לקשר הבלתי ניתק המתקיי� בי� הגו$ הגשמי, לקראוזאת , שה ההוליסטית הכרחית ללימוד התנסויותיה� של נשי�כי הגי, חוקרות פמיניסטיות טענו. והרגש

. נפש/ בשל מסורת ארוכת שני� של תיאור הגו$ הנשי תו� ביצוע הפרדה קרטזיאנית בי� גו$ חומרי לרוח, חוקרות פמיניסטיות התחקו אחר שורשי הפיצול בי� הגו$ לבי� חוויות הרגש ועולמות הזהות של נשי�

כגו$ אש� וכגו$ פרו( , תפיסת עול� במסגרתה תואר הגו$ הנשי כגו$ חסרוטענו כי שפה ושיח הבנו שיחי� רפואיי� קישרו את , "הרח� ככלא"כ� למשל שיחי� פילוסופי� מוקדמי� הציגו את . גבולות

את הכשל " הלידה%כת� "ולבסו$ נרטיבי� תרבותיי� הטילו על ") היסטריה("הרח� ע� בעיות נפשיות אבקש לטעו� כי מגמה , בחיבור זה. Mutermal)ית נגזרת של המילה א� בגרמנ(בתפקוד האימהי

במיוחד האגדות מבית מדרש� (קרטזיאנית זו עולה ג� בציור דיוקנ� של דמויות נשיות באגדות הילדי� צמצו� עול� הזהויות , הצבת הגו$ הנשי במנחי� פסיביי�, חיתו� וביתור של הגו$ הנשי). של האחי� גרי�

השלכותיו של . Disembodied body) (כל אלו רומזי� על גישת פיצול % השתקת ביטויי הרגשו, של נשי�) רגש %זהות %גו$(יישו� מבט הוליסטי . ניכרות בהיוותרות� של נשות האגדה מנוכרות ומבודדות, פיצול זה

ההבט מ�. פרוצת גבולות ומבודדת, חוש$ מציאות נשית מושתקת, בציור דיוקנ� של גיבורות האגדהבדומה . גו$ נח לכריעה תחת סד העינויי�. מוצג הגו$ הנשי כגו$ משוסע ומבותר נעדר כוח וחלש %הגופני

עול� זהותי , היא הצגה של עול� זהותי צר ומצומצ�, לגו$ ג� הצגת עולמ� הזהותי של נשות האגדה. שות ומקבלות את הדי�אינ� מק, ה� מצייתות לתכתיבי� הנכפי� עליה�. המאופיי� כלל ועיקר בקוטביות

ג� המתנת� לנס הישועה רומזת על העדר כח . ה� מתוארות כנשי� מושתקות נטולות דרישות ומאוויי��השתקת חוויות הרגש והחישה נוטלת מה� את הכושר . פנימי להפו� בעצמ� למחוללות השינוי במצב

�מסוגלות לקרוא את המפה ה� לא . המנטאלי לייחס משמעות מדויקת לאירועי� המתחוללי� בחייהוה� לא מסוגלות להפגי� רגשות הולמי� מול מצבי הסכנה המשתקפי� , החברתית בתוכה ה� פועלות

�מעו$ זה אינו דומה למעופו . יכולות הגיבורות רק לעו$, Fight or Flight % באופ� זה במשוואת ה. אליה�ייצוגי הגו$ . א דווקא מעופ� של הנסות על נפש�אל, מעו$ זה איננו מעו$ משוחרר גבוה וחופשי. של פיטר פ

המבקש , הזהות והרגש של נשות אגדות הילדי� מבטאי� מסורת ארוכת שני� של ייצוג נשי סקסיסטי . וזהותי כאחד, לשלול מנשי� כוח גופני

96 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

� "אני טווה את האריג שלי" נשי� החולות יביות וחתרנות בחוויה שלמעגלי� של נורמט

ונית ופיברומיאלגיהבתשישות כר

עדי פינקלשטיי! חוקרת עצמאית

adilan@netvision.net.il

”Physical pain has no voice“: המחברת כותבת Scarry, 1985 (The Body in Pain(בפתח ספרה של סקרי )ibid.: 3 .( להביע ולהסהיא מתארת את �א� מציינת כי חוויית ,בסיסיאנושי צור� כביר את עצמנו לאחרי� הצור

, "שפה זרה"חולי� בכאב כרוני חשי� כי ה� מדברי� , לטענתה. הכאב נוגדת את פעולת השיו� הרגילה בשפהבעוד . וכי זרות זו יוצרת בינ� לבי� סביבת� פער שאינו נית� לגישור, מתנהלי� במציאות ורבלית זרה לסביבת�

. יש לו כאב בגופו": שפה של כאב"לאד� הכואב אי� , הכאב "מדברי� על"י� שאחר

כחוקרת בתחו� . בעבודת המחקר התמקדתי בחוויית החולי של חולות בפיברומיאלגיה ובתשישות כרונית, הסוציולוגיה של הבריאות והחולי התעוררו התעניינותי וסקרנותי לנוכח המסתורי� שנרק� סביב המחלות הללו

ביקשתי להבי� , כחולה במחלה כרונית בעצמי. קר בזמ� התפרצות� בראשית שנות התשעי� של המאה העשרי�בעי .את חווית החולי של עצמי

המחקר שאני מציגה מלמד שהשפה שבה הנשי� משתמשות בשיח על מחלת� היא המפתח להבנת חוויית החולי � . שלה

דומי� לאלו המתוארי� בספרות הפנומנולוגית , נשי�אני מראה כי חלק מהדימויי� בה� השתמשו ה, ראשיתולחולי� במחלות כרוניות ) Scarry, E; Sontag, S: לדוגמה(המאפיינת חולי� בכאב כרוני , "שפת הכאב"העוסקת ב

באמצעותה מבקשות הנשי� שראיינתי להתגבר על . ומאפיינת נשי� וגברי� כאחת, )Kleinman, A: לדוגמה(, ע� זאת. להיות מובנות ולקבל לגיטימציה והכרה לכאב�, בל הגופני בפני הסובבי� אות�הקושי לייצג את הס

רוב החולי� ה� חולות והעובדה שרוב החולות שפנו , שבמקרה המחלות הנידונות, העובדה הסטטיסטית המלמדת� .מה משמעותו % אליי היו נשי� מעוררת את השאלה א� יש ייחוד בשפת החולי שלה� וא� כ

" גו$ שעבר קידוד"ו" שפה של מוצקי�", "שפה של נוזלי�" –)Irigary, L(ות המטאפורות שניסחה איריגרי באמצעאני ) Honkasalo, M.L(ובהמש� למחקריה של הונקסלאו Butler, J)(ובטלר ) Cixous, H(ומושגי� של סיקסו

טאו את קידודו של הגו$ הפיזי ה� בי, מרחיבה את הבנת השפה בה משתמשות הנשי� ומראה כי באמצעות שפה זו . בניסוחה של איריגרי, "שפה של מוצקי�"ל" שפה של נוזלי�"המדבר ב

דוגמת תיאור הגו$ כספוג דימוי המסכה ותיאור שקיפותו של העור , ניתוח הדימויי� והתיאורי� הייחודיי� שגיליתיחסר גבולות ומכיל בתוכו רגשות של , כי באמצעות שפה זו ה� מתארות את גופ� כחשו$ בפני הסביבה, מלמדי�

�אלו המחישו את האופ� שבו ה� חוות את המפגש ע� כל מה שמחוצה לו כזר הפולש ומתערבב בו . אחרי� בסביבתדימוי נוס$ המופיע בדבריה� הוא הכלא או הכלוב המסמל בדבריה� את השבר . וא$ מחליש אותו וגור� לו לחולי

. כל אלו הוסיפו מימד נוס$ לתחושת הזרות שתיארו הנשי�. הכללי שאירע בחייה� בעקבות החולי

הנשי� מתייחסות לא רק לחוויית החולי שלה� אלא " שפת הנוזלי�"בנוס$ לכ� אני מראה כי באמצעות השימוש ב�בכ� . בעיקר ע� סביבת� הקרובה, ג� לתפיסות מגדריות תרבותיות הנוגעות לאורח חייה� ולמערכות היחסי� שלה

הכאב , תחושות הגו$ הפיזי. טוי לקונפליקט שה� חוות בי� מקומ� הפרטי לעומת מקומ� של אחרי� בחייה�נתנו ביחלק� מהרהרות בתפקיד� כאמהות ומביעות אמביוולנטיות בשעה שה� מתארות את . והעייפות עולי� ג� בהקשר זה

ג� לאחת מהתכונות הנחשבות ה� מתארות כי ה� מנוכרות . הקשר שלה� ע� ילדיה� ואת מקומו בעולמ� הרגשיה� , כפי שפרשתי את דבריה�. רגישות ואמפתיה –בתרבות כמאפיינות את הגו$ הפיזי ומבנה האישיות שלה� כנשי�

�התנהגות� וגופ� הפיזי ומבטאות רצו� לשחרור ולחופש מאפיוני� , רואות באלו כסד מגדרי המשפיעות על אישיות . תרבותיי� אלו

, באמצעות השימוש בשפה ייחודית לתיאור חווית הסבל והקיו� היומיומי שלה� בצל המחלה בדיו� אני טוענת כיבדר� זו ה� חותרות תחת . הנשי� מערערות על הקטגוריות הקיימות בשפה המקובלת המשמשות לתיאור כאב וחולי

חוויית� מדירות את שעל פי, הדיכוטומיות המוסכמות על הגו$ החברתי והפוליטי בנוגע להגדרות הבריאות והחולי�כמו כ� הנשי� מביעות באמצעות שפה . מחלת� מהשיח הציבורי הלגיטימי ומשתיקות את חוויית החולי שלה

בשני . ייחודית זו מחאה על הדרת� מהשיח המקובל בגו$ החברתי והפוליטי בנוגע לאורח חייה� ולאישיות� כנשי�להפו� את השיח החברתי והפוליטי לגמיש ומשתנה , התחומי� ה� תובעות לשבור את הדיכוטומיות הקיימות

� . ותובעות להחזיר לעצמ� את השליטה ה� על הגדרת מחלת� וה� על קביעת סדרי העדיפויות בחייה

97 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

' הגו) נעזב לגופו' *ייצוגי גו) בסיפורי החיי� של הזקני� ביותר בישראל

רמר ביאל שרו!

אביב%אוניברסיטת תל, ולטה למדעי החברההפק, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיהsharonrbl@012.net.il

מאמר זה הוא חלק מאתנוגרפיה אשר מציעה התבוננות לעולמה של הזקנה המאוחרת בישראל בתחילת

, )פתוחי� ומונחי�(� דר� ניתוח משני של קורפוס המכיל שלושי� ותשעה סיפורי חיי, האל$ השלישיבשיתו$ חוקרי זקנה ) 88%100בני (שנרקמו על ידי נבדקי� שהיוו מדג� מייצג של הזקני� ביותר בישראל

.של מכו� הרצג

המחקר מרחיב את הנראות המחקרית המצומצמת לה זוכה הגו$ במחקרי� גרונטולוגיי� אשר מתמקדי� מ� הקורפוס עולה כי הגו$ הינו אחד . תרבותית %תבאוכלוסיית בני הגיל הרביעי מנקודת מבט חברתי

אשר מבטאי� את החוויה הקיומית בזקנה , מהאתרי� מחוללי ההיזכרות דרכ� מובני� סיפורי חיי�מתחקה המאמר אחר מידת הנראות לה זוכה הגו$ בסיפורי החיי� של הזקני� , לאור זאת. המופלגת

ית דרכה מובח� הגו$ בגיל הרביעי מגופי� בני הגיל השני ביותר וטיבה וכ� אחר אופייה של הנבדלות הגופנ .והשלישי

ממצאי המחקר מורי� על כ� שעל א$ שכמות ההתייחסות הכוללת למרחב הגופני בסיפורי החיי� לא כי הקיו� בזקנה , ניכר מטיב הייצוג הגופני שהכילו הגרסאות הפתוחות והמונחות כאחת, היתה גבוהה

המרחב הגופני התהווה . ומשק$ לפיכ� את הגישה המוניסטית, בתפקודי הגו$המופלגת מרוכז כל כולו דר� שלושה מרחבוני� אשר כל אחד מה� הובנה על ידי מספר כרונוטופי� שגילמו תהלי� של התמרחבות

, צורות אלו נתגלו כשזורות זו בזו ומקיימות זיקות המבטאות היעדר קשר. זמ� ומרחב גופני בגיל הרביעי .קשורת הנחווה במציאות הקיומית בזקנה המופלגת בקרב מרבית הנשאלי�הקשר ות

�כא� בלטה . ביטא פרספקטיבה של הישרדות והתמקד בבחינת יחסי� בי� גופי�, גו$/גו$, המרחבו� הראשוהוא התגל� בתיאור גופני שהתבסס על , אול� כאשר זכה גו$ זה לנראFת. נפקדותו של הגו$ הזק� כשל�

אשר , דחיקת הגו$ השל� בזקנה המופלגת קיבלה ביטוי חלופי במרחבו� השני. מתפקדשלילת הגו$ הבמרחבו� זה נתגלו ייצוגי איברי� בעלי רמות . גו$/שיק$ פרספקטיבה של התקיימות והוקדש ליחסי איבר

מרחבו� זה התייחס בעיקר לתנאי� בה� הציגו הנשאלי� את מצבו והיעדר מעמדו של גופ� .תפקוד שונותאול� לרוב , יש ותיאור זה הופיע כשלעצמו. באמצעות תיאור תפקודו או אי תפקודו של איבר אחד, ל�הש

התחקות אחר החוקיות של . הוא זכה לציו� בהקשר של יחסי גומלי� ע� גופי� אחרי� שהוצגו כשלמי�רכו הצגת רמות התפקוד אפשרה לזהות התאמה בי� רמת התפקוד של הנשאלי� לבי� בחירת האיבר שד

להדגיש את מעמדו של הבקרב דוברי� בעלי רמת תפקוד גבוהה ניכרה נטי, כ� למשל. הציגו את מצב�שייצג , איבר/איבר, במרחבו� השלישי, להבדיל. הגו$ כולו באמצעות תפקודי איברי� מתפקדי� בלבד

שהכיל וזאת מאחר , זוהתה הכחדה ברורה של הגו$ השל� בזקנה המאוחרת, פרספקטיבה של היחדלותייצוג האיברי� כשלעצמ� היווה אסטרטגיית פעולה שדרכה הדגישו נשאלי� . ייצוגי� של איברי� בלא גו$

מעמד גופני זה בלט יותר בקרב דוברי� בעלי רמת תפקוד נמוכה . בני הגיל הרביעי מצב של דחיקת הגו$וזאת , מתפקד בגופ� אשר נקטו בפרקטיקה של הבלטת מאפייני אי התפקוד של האיבר הכי פחות, מאוד

.מבלי שהתייחסו לגו$ כמכלול

, כפי שנראה במרחבו� השני והשלישי, על א$ השונות בי� הייצוגי� של נשאלי� בעלי רמות תפקוד שונותראוי לציי� שהאיברי� שהנשאלי� . בכל המקרי� שנכללו במסגרת� היה היחס לאיבר המוצג כאל משאב

ידי מצב� % יותר מאשר על, תבו על ידי הסיטואציה שביקשו לתארוה� הוכ, בחרו להציג לא היו קבועי�בי� על פי מידת תפקודו של איבר , בכל אחת מהסיטואציות שהוצגו הודגש ערכו של המשאב הגופני. הגופני

מעבר לכ� נמצא כי היק$ הרפרטואר של האיברי� שזכו לייצוג בשני . ובי� על פי רמת אי תפקודוהאיברי� המועטי� שזכו לייצוג לא , כ� למעשה. דומה בכל סיפורי החיי�המרחבוני� היה מצומצ� ו

אשר , איבר/איבר, ה� היו נפוצי� יותר במרחבו� השלישי, קרי; הופיעו בהקשר של גו$ המוצג כמכלולהיעדרו של ההקשר הגופני המלא עשוי . שכיחותו הגבוהה בלטה בשני סוגי הגרסאות של סיפורי החיי�

ת ייצוגי הגו$ בזקנה המאוחרת מ� הייצוגי� המזוהי� ע� הזקנה המוקדמת בספרות להעיד על היבדלובזקנה המאוחרת , אלא שבשונה; הנוטי� לאפיי� את הקיו� כמרוכז בגו$, המחקרית של הזר� המרכזי

.קיו� זה מתגל� בתפקוד או אי תפקוד של איברי� נטולי גו$

חיי� חז�' נשע� על עבודת מחקר דוקטורט בהנחייתו של פרופ*

98 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

ל"ניהול שונות בצה ארי � ב!אייל

האוניברסיטה העבריתmseba@mscc.huji.ac.il

פדר � לומסקיעדנה

האוניברסיטה העבריתmsednal@mscc.huji.ac.il

% סוגיית ניהול השונות החברתית והתרבותית תופסת מקו� מרכזי בדיוני� על מה שקרוי הצבא הפוסט

בתפקיד� החברתי של , יה זאת נובעת מנגיעתה ביחסי� שבי� האזרחות לצבאמרכזיותה של סוג. מודרניייחודיותו של הצבא . ולפוליטיקה של זהויות כפי שהיא באה לידי ביטוי במוסד הזה, הכוחות המזויני�

" צבא הע�"אמנ� בהיותו . הישראלי בתור צבא לוח� המבוסס על גיוס חובה מחדדת את סוגיית השונותא� בתפקודו כצבע המעורב בסכסו� פעיל משימתו , ידית לגייס מגוו� רחב מאוד של קבוצותהוא נדרש תמ

. העיקרית היא קוד� כל לבצע את המשימות הביטחוניות המוטלות עליו –ל ובאופ� שבו מיתרגמת המדיניות הפורמאלית של הארגו� "העבודה הנוכחית עוסקת בניהול שונות בצה

מה� הדילמות והקשיי� שעומדי� בפני : יקות ארגוניות ברמה של היחידהלפרקט %" אחדות תו� שונות"איזה סוג ? ע� מה מתמודדי� וע� מה לא? מפקדי� האחראי� על חיילי� יוצאי קבוצות תרבותיות שונות

מה� הנחות היסוד והשיקולי� שמנחי� אות� בגיבוש דרכי , של פתרונות וכלי� עומדי� לרשות� . ועוד, התמודדות

חברתית של מדיניות הבאה %הקיי� בספרות עוסק ברובו בניהול שונות בצבא מנקודת מבט מקרו המחקרספרות זו עוסקת בעיקר במיפוי של סוגי מדיניות ובוחנת כיצד אלה . לידי ביטוי בחקיקה והסדרי� לגליי�

כלל בניהול אנו בניגוד לכ� בוחני� מימדי� שלא נחקרי� בדר�. קשורי� לתפקודו של הצבא כארגו� כוללאת ריבוי הקונטקסטי� בארגו� , שנית. מיסוד ושינוי, צמיחה, תהליכי� של משא ומת�, ראשית: שונות

המקו� של האייגנסי בפעולה של יחידי� , ושלישית. לניהול השונות' גרסאות המקומיות'הצבאי ואת ה .וקבוצות בתו� הצבא

. ל"ההעבודה מבוססת על עבודה אתנוגראפית בחמש יחידות בצ

99 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

הבנית זהויות אתניות בקרב חיילי� קרביי� � " צהוב זה אופי, אשכנזי זה מוצא" קחט! דנה

איל�% אוניברסיטת ברkachtan@netvision.net.il

, החיילי� הקרביי�מטרתו של מחקר זה היא לבחו� את הבניית הזהויות האתניות בצבא הישראלי בקרב

מחקרי� רבי� ראו בזהותו של החייל הקרבי זהות . נשמרות ומשועתקות, את האופ� בו הזהויות נוצרותאלא נית� לפרקה לזהויות , טענתי היא שזהותו של החייל הקרבי אינה אחת, הומוגנית וניטראלית, אחידה

המחקר , א� כ�. ת בצבא הישראלימעמדי%שונות אשר נבדלות אחת מהשנייה ומשקפות את ההבניה האתנולא %החייל הקרבי –שכאשר מדברי� על הגבריות ההגמונית , הראשונה; מעלה שתי נקודות מרכזיות

אשר נוצרות דר� חיקוי והתנגדות למה שנתפס , אלא נית� לראות זהויות שונות, מדובר על דמות אחתמה , ס להבחנה שבי� סוגי החייל הקרביהיא הבסי, נקודה שנייה. כדמותו ההגמונית של החייל הקרבי

מאפיי� זה נשע� על זהויות , שמייצר את ההבדלי� בי� סוגי החיילי� הקרביי� הוא המאפיי� האתני .אשכנזיות ומזרחיות %אתניות ותיקות בחברה הישראלית

60 חטיבת גולני וחטיבת הצנחני� ומתבסס על ראיונות עומק שנערכו ע�: המחקר מתמקד בשתי קבוצותוהשוני התרבותי , הבחירה בחטיבות אלה נובעת מתו� השילוב שבי� נקודות הדמיו� של ייעוד�. לוחמי�

�עבודת� היא עבודה פיזית וה� , בחיילות ירוקי�, בשתי החטיבות מדובר בחיילי� קרביי�, מחד. שלההגיוס , כהתנדבותיבעוד שהגיוס לצנחני� מוצג עדיי� , מאיד�. עוסקי� בלוחמת שטח ובפעילות מבצעית

המדי� , צנחני� נתפס כחייל יוקרתי יותר ומחזקי� זאת הכומתה האדומה. לגולני הוא על פי שיבו(וכנפי ) א� נשאר סמל היוקרה של החטיבה, שכיו� אינו חלק מעבודת� המבצעית(קורס הצניחה , השוני�" מזרחית"גולני כיחידה היא תפיסתה של , שמהווה את הבסיס לטענתי, והנקודה המרכזית. הצניחה

".אשכנזית"ותפיסתה של חטיבת הצנחני� כיחידה מאפייני גולני שציינו ; הראיונות העלו את האופ� בו החטיבות תופסות את עצמ� ואחת את השנייה

ללכת ע� הראש "שפירושו לפיה� –שכונה וכ� ערבי� , משפחה, חו�, פתיחות, עמ�, הלוחמי� ה� פשטות, לבוש מרושל –חיילי גולני מייחדי� עצמ� באופ� לבישת המדי� ". משוגעי�", "ורעי�מח"להיות , "בקיר

מאפייני הצנחני� שעלו מדברי . מוזיקה מזרחית ובשפה שבה ה� משתמשי� –במוזיקה שה� שומעי� , הייחוד בלבוש הצנחני� הוא תוצר של הנחיות הצבא. עבודה לפי הספר, סדר, המרואייני� ה� משמעת

–" צהובי�"וה� נקראי� על ידי חיילי גולני " מוזיקה ישראלית"שה� שומעי� נקראת המוזיקה . להיות הכי טובי�, הישגיות, הצנחני� הגדירו את עצמ� במונחי� של מצוינות. שמשמעותו אשכנזי�

בעוד שחיילי גולני ששי� להגדיר את הקבוצה שאליה , ראשית; דברי המרואייני� מעלי� מספר נקודותחיילי גולני מגדירי� עצמ� כקבוצה בעלת מאפייני� . חיילי הצנחני� אינ� מעונייני� בהגדרה, יכי�ה� שי

, שנית. מצוינות %תרבותיי� משותפי� ולעומת� חיילי הצנחני� מגדירי� עצמ� באמצעות מטרה משותפת �בי� ניטראליות , בותהבחנה בי� צבע לתר –' צהוב'ל' ערבי'ההבחנה בי� גולני לצנחני� טמונה בהבחנה שבי

, שמאיר על כ� שלא מדובר על זהות מהותנית, מתו� דברי� אלה עולה ממד ההבניה. לכאורה לבי� אתניותזהויות אלה ה� תוצר של הפרקטיקות היומיומיות העוברות בירושה בי� . כי א� על הבניה של זהויות

הבניה זו . התנהגות שחורגת מהרצויידי הגדרתו את ההתנהגות הרצויה וקבלתו %החיילי� ושל הממסד עלכ� שגולני מבנה עצמה כמזרחית והצנחני� , מבוססת על ההבחנה האתנית שבי� מזרחיות לאשכנזיות

. נתפסת כאשכנזיתכיו� נית� לראות חיילי� ממוצא , בעבר תפקיד הלוח� היה נגיש יותר לאשכנזי� יחסית לקבוצות אחרות

א� היא אינה , ההבחנה בי� אשכנזיות למזרחיות נותרה בעינה, ע� זאת. אתני שונה בשתי היחידותהפרשנות האתנית שיוצקי� לתוכה –כי א� על המשמעות , על מוצא החיילי� –מבוססת על מהות

מחקר זה . אלא שמקור ההבחנה האתנית בהבניה ולא במהות, אי� זה אומר שהמוצא נעל�. החיילי�יי� כי א� ג� לצנחני� ולמרות שזו האחרונה נמנעת מלהגדיר חוש$ כי לא רק לגולני יש מאפייני� אתנ

זהות� של שתי החטיבות שואבת מההבחנות האתניות הקיימות בחברה , עצמה במונחי� אתניי�קשורי� אל ההגמוניה ומשקפי� את , צנחני� נתפסי� כמי שמקיימי� את דרישות הממסד; הישראלית

ילי גולני לעומת זאת מאמצי� את הזהות האתנית שייצרו חי. הלו היא האשכנזיות %מה שנתפס כנורמה טענתי היא שישנ� סוגי� , א� כ�. מגדירי� עצמ� כערבי� –ועושי� בה שימוש מוקצ� –מזרחיות –לה�

שמקור� בחברה הישראלית , אשר ההבחנה ביניה� מבוססת על מאפייני� אתניי�' חייל קרבי'שוני� של .ועתקי� במהל� השירות הצבאינשמרי� ומש, וה� מיוצרי� מחדש

100 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

ל"המקרה של שירות הומוסקסואלי� בצה: ניהול שונות בי! הלכה למעשה

גיא שילה אוניברסיטת תל אביב

shiloguy@post.tau.ac.il

לוי� אור! פזמוני בלומינגטו� –אוניברסיטת אינדיאנה

opizmony@indiana.edu

מבואל מנקודת המבט של חיילי� הומואי� וחיילות "המאמר הנוכחי בוח� את מדיניות ניהול השונות של צה

policy(מתקיי� תהלי� של התאמה ) ישנה וחדשה כאחת(אנו טועני� כי במהל� יישו� מדיניות . לסביות

appropriation (יישו� המדיניות הפתוחה כלפי שירות� של הומואי� , במילי� אחרות. ות הארגוניתלתרב, כ� למשל. נחווה באופ� שונה ביחידות שונות של הצבא, 1993אשר הונהגה החל משנת , ל"ולסביות בצה

אנו משערי� כי ימצאו הבדלי� בי� חיילי� המשרתי� ביחידות קרביות לבי� חיילי� המשרתי� ביחידות אנו משערי� כי ימצאו הבדלי� בי� חיילי� המשרתי� ביחידות גבריות לעומת אחרי� , זאת ועוד. ותעורפי

ההבדלי� בי� היחידות השונות ). בה� שיעור הנשי� המשרתות גבוה(המשרתי� ביחידות מעורבות . משקפי� הבדלי� בתרבות הארגונית ובגבולות שבי� הארגו� הצבאי וסביבתו האזרחית

בניגוד . ל הינו מקרה מיוחד של מדיניות ניהול השונות בצבא"רות הומואי� ולסביות בצההמקרה של שיבסיס זהות %לקבוצות חברתיות אחרות המבקשות ליצור עבור� סביבת שירות תרבותית מתאימה על

לסבית בישראל דרשה והצליחה לבטל את ההבחנה החברתית על בסיס %התנועה החברתית ההומו, ייחודית .ל"נית אשר מנעה את שירות� של הומואי� ולסביות בצהנטייה מי

מתודולוגיהידי %על מנת לבחו� את השערות המחקר ערכנו ניתוח משני לנתוני סקר אקלי� יחידות צבא שנער� על

�שאלות על ) שאלות רקע כלליות ב) שאלו� מחקר למילוי עצמי כלל א. 2006בשנת " נוער גאה"ארגוחוויות אישיות ) שאלות על האווירה כללית ביחידה כלפי נטייה מינית ד) י� גהבסיס בו משרת/היחידהשאלו� עמדות לגבי יחס הצבא ) בסיס ו/תחושת נוחות ביחידה) הנוגעות לנטייה המינית ה, בסיס/ביחידה

משיבי� אשר שירתו בצבא בתקופת המחקר או 329המדג� הסופי כלל . לשירות הומוסקסואלי��המשיבי� גויסו . לסביות או ביסקסואלי�, המגדירי� עצמ� כהומואי�, 2006שנת השתחררו במהל

ורוב� השיבו , לסבית%ודר� אתרי אינטרנט הפוני� לקהילה ההומו" ארגו� נוער גאה"למחקר מקרב חברי המדג� , כמו כ�. 20.5בגיל ממוצע ) 88%(רוב� גברי� –המדג� כלל משיבי� . עליו באמצעות האינטרנט

יחידות , 13.5% –יחידות הדרכה , 29.5% –מבצעיות /יחידות שטח: משיבי� ממגוו� סוגי יחידותכולל .57% –עורפיות

יציאה –של מדדי� שוני� ) רגרסיה ליניארית ורגרסיה לוגיסטית(משתני %ניתוח הנתוני� כלל ניתוח רב –נוחות ומוטיבציה לשירות תחושת, פיזית/ הטרדה מילולית , חשיפה להערות הומופוביות, מהארו� בצבא

נטיה מינית ויציאה , מגדר, גיל: כגו�(מאפייני� אישיי� : תלויי�% באמצעות סדרה של משתני� בלתי� ). סוג שירות ושיעור נשי� ביחידה, סוג יחידה: כגו�(ומאפייני שירות צבאי ) מהארו

ממצאי� ודיו!יבי� מסבירי� שיעור ניכר של השונות הממצאי� מצביעי� על כ� שמאפייני השירות הצבאי של המש

או ביחידה /משיבי� המשרתי� ביחידה קרבית ו. בחוויות השירות של חיילי� הומואי� וחיילות לסביות, כמו כ�. נוטי� לצאת מהארו� בשיעור נמו� יחסית לחיילי� אחרי�) שיעור נשי� נמו� מאד(גברית

הערות הומופוביות / נחשפי� להערות גנאי או ביחידה גברית /משיבי� המשרתי� ביחידה קרבית ול "מדיניות ניהול השונות של צה, במילי� אחרות. בתדירות גבוהה יותר בהשוואה לחיילי� אחרי�

במהל� ההרצאה . ל"שהונהגה כלפי הומואי� ולסביות נחווית או נראית באופ� שונה ביחידות שונות של צה . שונות ויישומה ארגוני שיטורנעמוד על ההקשר התיאורטי של מדיניות ניהול

101 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

צבאב) Diversity Management(תרבותי %ניהול רב חיי� � בראביעד המחלקה לניהול וכלכלה, האוניברסיטה הפתוחה

aviad@openu.ac.il

כת$ אל כת$ ) משרתי�(די� שעוב, תרבותי מורכב מקבוצות וצוותי עבודה%רב) ג� ביטחוני(כוח עבודה : בצבא מדובר בעיקר בשתי קטגוריות). מפקד ופקודי�(או ביחסי ממונה ועובד \או בסמיכות פיזית ו\ו

בסקטור האזרחי (ועולי� חדשי� ע� ותיקי� או ילידי האר( , משרתי� ממגזרי מיעוט ע� חיילי הרובומומחי� כאורחי� במדינה מארחת , יי�מהגרי עבודה ע� עובדי� מקומ: מדובר ג� בעוד שתי קטיגוריות

).שאינה מדינת�, ואול�. דמוגרפיי� של המשרתי�%במאפייני� הסוציו, ראשית, תרבותיות בתו� הצבא יכולה להתקיי�%רב

הצור� הניהולי נוצר . דמוגרפי כשלעצמו אינו יוצר צור� ספציפי לניהול שונות תרבותית%הגיוו� הסוציווהמשרתי� , רפיות מתקיימות ג� בחלוקת העבודה הפנימית בארגו�דמוג% כאשר החלוקות הסוציו

כלל %בדר�(בדרגות מסוימות ובתפקידי� מסוימי� , מקבוצות המיעוט מרוכזי� בעיסוקי� מסוימי� ).נחותי� וירודי� לעומד עובדי קבוצת הרוב

, בוצות ידידותק: כגו�(פורמליי� %תרבותי יכול להתקיי� ביחידות ובצוותי� בלתי%המפגש הרב, שנית ).קבוצות התייחסות ועוד, קבוצות אינטרס

זיקה של תועלת %תרבותיות יכולה להתבטא בזיקת היחיד ליחידה שבה הוא משרת % הרב, שלישיתחיילי קבוצת , כאשר הזיקה היא הסתגלותית בלבד. או רצו� להשתלב מבחינה חברתית, והסתגלות גרידא

. ולא$ צד אי� עניי� להתחבר מעבר לכ�, י עושי� את המוטל עליה�הרוב התרבותי וחיילי המיעוט התרבות�, ידי אימו( ערכיו%השתלבות עשויה להתבטא בהסתגלות של קבוצת המיעוט לתרבות הרוב על, מאיד

ל מסוגלות או "שאלה מעניינת בהקשר זה היא הא� קבוצות מיעוט מסוימות בצה. שפתו ודרכי פעולתו .קבוצת הרוב שאיתה ה� משרתות פועלות לכפות את תרבות� על

אפשריות שתי תוצאות למפגש , )ניהולי Laissez faire(תרבותי %בהיעדר ניהול כלשהו של כוח עבודה רב :תרבותי בצבא% הרבתרבותי יוביל לחשדנות והתנשאות של קבוצת הרוב כלפי קבוצות המיעוט ) Diversity(גיוו� .א

בשיבוש ההבנה של , בהקטנת הנכונות והיכולת לשת$ פעולה, וילווה בסטריאוטיפי� שליליי�, התרבותיות�ובהצקה והטרדה של חיילי , בעוינות, בתחרותיות מוגזמת, אישית%מסרי� בתקשורת ארגונית ובי

החוששת לאבד כוח ומעמד לנוכח חריצות� של קבוצות , דפוס זה משרת לא פע� את קבוצת הרוב. המיעוט, כלל%בדר�, בסקטור האזרחי(ת שלה� לאור� זמ� בתנאי שירות קשי� צייתנות� וכושר הסיבול, המיעוט

מה שמעורר חשש אצל עובדי הרוב שהמעסיק , ג� שכר� של קבוצות המיעוט נמו� מזה של קבוצת הרוב ).יעדי$ את עובדי המיעוט הזולי� יותר

רטואר עשיר גיוו� תרבותי יכול לאפשר למידה הדדית של היתרונות התרבותיי� ולכלול רפ, מאיד� .באו יישוב , שיתו$ פעולה מבצעי במשימות שונות, למשל(יותר של פתרונות מעשיי� וסמליי� לבעיות

).סכסוכי� פנימיי�

במדיניות , בטכניקות של מיו�, באמצעי גיוס לשירות) רופסת\נחושה, לא עקבית\עקבית(התערבות ניהולית . ה לחזק או להחליש כל אחת מ� התוצאות האלהיכול, קידו� ובפרקטיקות של תחזוקה ורווחת החיילי�

ל "תרבותי בצה% ומגמות של ניהול רב, תרבותיי� בצבא כיו�% ההרצאה תנתח ותדגי� את כמה מפגשי� רב :תרבותיות משתלבת ולא רק מסתגלת%המבקש לטפח רב, טיפוס הבא% לנוכח האידיאל

.הגנה על המיעוט התרבותי מפני הטרדה והתעמרות של הרוב .1

.מצטייני� בקבוצות המיעוט המתויגות עידוד .2

הדרכה והצבה מכוונת של חיילי המיעוט התרבותי וחיילי הרוב בשמיכת הטלאי� של תפקידי .3�כולל אפליה מתקנת ויצירת הזדמנויות לחיילי המיעוט להשתלב ולא רק לעשות את המוטל , הארגו .עליה�

תרבותיות ולהגדיל את %אי הבנות בי�הפעלה מושכלת את מערכות הרווחה הארגוניות כדי למזער .4 .תרבותית%ההיכרות הרב

�מסקנות הניתוח תלמדנה עד כמה באמת נעו מדיניות הצבא והפרקטיקות שלו מ� הקצה של כור ההיתו . אל הקצה של ניהול שונויות

102 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

המקרה של נשי� בדוויות בישראל ":הגירה פנימית"השכלה גבוהה כאתר ל

קווידר� סראב אבורביעה ניברסיטת ב� גוריו�או

sarab@bgu.ac.il :הנושא

בקרב נשי� " הגירה פנימית"המאמר מציע לבחו� מחדש את סוגיית ההשכלה הגבוהה בישראל כאתר למערכות החינו� בישראל מפרידות בי� ערבי� ליהודי� במהל� לימודיה� בגיל היסודי . בדוויות בישראל

�חברה הישראלית שבו ערבי� ויהודי� נפגשי� על בסיס האוניברסיטאות ה� המקו� היחידי ב. והתיכו .יומיומי

�, ]ערי� מרכזיות[ישראלי� % הממוקמי� במרחבי� היהודי�, הכניסה למוסדות ההשכלה הגבוהה, אי לכנורמות ופרקטיקות השונות מאלו של , מהווה כניסה אל עול� תרבותי שונה החוש$ את הנשי� לערכי�

�מגלמת בתוכה שינוי בזהות , אה ממפגש זה יחד ע� השיבה לכפריה�הזהות המתגבשת כתוצ. תרבותאלא א$ מרגישות , מזהות� בעת היציאה מהכפר" אחרות"לא רק שה� הופכות ל. המגדרית והאתנית

. בתו� תרבות�" מהגרות פנימיות"כ

:גישה ומתודולוגיה

ור הראשו� של הנשי� החוקרת תציג ממצאי� ממחקר שנער� בקרב הד, על מנת לחזק את טענת המחקרהממצאי� מבוססי� על . הבדוויות שיצאו ללימודי� גבוהי� באמצע שנות השבעי� ותחילת השמוני�

הלומדות הראשונות מהנגב שיצאו לרכוש השכלה גבוהה 17ראיו� סיפורי חיי� נרטיביי� בקרב : בה שני חלקי� ויש, את שיטת הריאיו� ערכתי לפי שיטה שפיתחה רוזנטל. באוניברסיטאות בישראל

שבו החוקר שואל שאלות %הסיפור המשני –והחלק השני , שבמהלכו החוקר אינו מתערב, הסיפור העיקרי�הגישה שבאמצעותה ניתחתי את . על מנת לפתח או להבהיר נקודות שלא הובהרו מספיק בחלק הראשו

חלקי� של הקונטקסט כאשר , היא מתייחסת לסיפור החיי� כולו: הראיונות קרויה גישה הוליסטית .מפורשי� דר� קונטקסט של חלקי� אחרי� מהנרטיב

:ממצאי�

קבוצה שלמדה בפנימיות בצפו� האר( החל : הממצאי� מחלקי� את הלומדות לשתי קבוצות עיקריותוקבוצה שנייה שיצאה לאוניברסיטה הקרובה לבית בעיר , מגיל ההתבגרות המוקד� ועד סו$ הלימודי�

.חזרה יו� יו� אל השבט לעיני מנגנוני הפיקוח החברתיי�היהודית הסמוכה ו

נשי� משכילות "שתי הקבוצות עוברות תמורות שונות בזהות המגדרית בכל הנוגע למעמד� החדש בכפר כנשות הקבוצה , זרות וניכור מחברת המוצא', אחרות'בעוד נשות הקבוצה הראשונה חוות , "ראשונות

.סכיזופרניה בזהות�,והיברידיות וא$ השנייה חוות תחושות של דואליות

:דיו!

הממצאי� מצביעי� על כ� כי הנשי� הראשונות שיצאו לרכוש השכלה גבוהה במהל� שנות השבעי� ה� היגרו לתקופה מסוימת מהחברה הבדווית אל –ה� בעלות מאפייני� של מהגרות זמניות , והשמוני�

, ת� מחברת המוצא שלה� ה� פיתחו זהות אתניתבמהל� הגיר. וחזרו אל החברה הבדווית, חברה אחרתא� בשונה מהמוכר . א� כי היו לה� מאפייני� משלה�, בתהלי� המFכר בספרות העוסקת במהגרי�

שכ� כאשר חזרו מהחברה האחרת לחברה , נשי� אלו ביצעו בפועל הגירה נוספת, בספרות על מהגרי�החברה הבדווית היא שלא , בשלב זה. וקליטה מצאו עצמ� מתמודדות שוב ע� קשיי הסתגלות, הבדווית

�, עקב כ�. ואילו החברה שאליה עברו לצור� לימודיה� הייתה זו שבה חשו שייכFת, הייתה מוכרת לה�זו הייתה הגירה , כאמור. המשימה הקשה הייתה בעת החזרה מהתרבות החדשה אל תרבות המוצא שלה

הרי , ת� הייתה להגר אל חברה חדשה רק כדי ללמודג� א� כוונ. הפוכה לזו שאליה מתייחסת הספרותלרוב שוני� , מיומנויות ומנהגי� של התרבות האחרת, נורמות, שבמודע או שלא במודע ה� ג� ינקו ערכי�

, ההל� התרבותי הוליד זרויות שונות, ה� שבו אחרות ושונות, לכ�. מאוד מאלו של התרבות הבדוויתהנשי� שהגיעו לביקור אצל . החוזרות לתרבות המוצא שלה� ובעיקר ערער את תחושת השייכות של

�אני לא "או ". אני מרגישה שנולדתי במקו� הלא מתאי�: "אמירות כגו�. הרגישו כאורחות, הוריהנולדתי במקו� הלא "ומילי� כמו , מלמדות בעצ� על הכחשת הזהות האתנית שלה�, "אני אני, בדוויתשאי� בה קיו� של , תיי� לזהות אתנית בעלת מאפייני� קולקטיביי�מעידות על חוסר רצו� להש" מתאי�

� .בעיקר מימוש זהות� המגדרית האישית, נורמות המאפשרות השתלבות של נשי� אלו ומימוש עצמי שלה

103 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

:בירד! תפניה להשכלה גבוהה בקרב סטודנטיות ערביות באוניברסיטאו הזדמנות וכורח המציאות

יחיא' קוסאי חאגואלד עראר 'ח

ברל% המכללה האקדמית ביתkhalidarar@hotmail.com

מחקר זה ד� במניעי� לפנייה הולכת ומתרחבת של בוגרות בתי ספר תיכוניי� ערביי� מישראל ללמודי� �והשלכותיה על המבנה והנגישות , מניעיה, המחקר עמד על הסיבות מאחורי תופעה זו. במדינת ירד

כי ישנו שינוי משמעותי , ממצאי מחקרנו מראי�. טיני בישראללהשכלה גבוהה בקרב המיעוט הפלסוכי הזדמנות חדשה זו מהווה מעי� חלופה , בירד� תבשיעור התלמידות הערביות שלומדות באוניברסיטאו

מחקר זה מלמד כי החסמי� המבניי� הקיימי� במערכת . רצויה וגלומי� בה שינויי� ברבדי� שוני�ל והדבר "� את הסטודנטי� הערביי� לחפש חלופות להשכלה גבוהה בחוההשכלה הגבוהה בישראל דוחפי

. בולט בפניית� של תלמידות ערביות ללימודי� במדינת ירד� כיעד חדש

ל בקרב סטודנטי� ערביי� הולכת ומתרחבת בשני� האחרונות "ראוי לציי� כי התופעה של לימודי� בחובמחקר זה נטע� כי קיימי� גורמי� . ראל לירד�לאור ההזדמנות שנפתחה בעקבות הסכ� השלו� בי� יש

לצד גורמי� אשר מושכי� אות� במדינת , ל"שדוחפי� את התלמידי� לרכוש את השכלת� הגבוהה בחוהעובדה שאחוז התלמידות הערביות מישראל שלומדות , כשמדובר על לימודי� במדינת ערבית שכנה. היעד

הופ� אותה לתופעה ) סטודנטי� 5000 %כ(ומדי� בירד� כ התלמידי� הערביי� של"מסה % 32 %בה הגיע לכמו , ל"שיעור זה עולה על אחוז הבנות הערביות מישראל שיצאו בעבר לרכוש לימודיה� בחו. תייחודי

.לדוגמא במדינות מזרח אירופה וגרמניה

�� של זרזו את כניסת, במבנה החברה הפלסטינית בישראל, השינויי� החברתיי� שהתרחשו בעשור האחרונשי� ערביות למוסדות להשכלה גבוהה ולתעסוקה וכאשר שיעור� מכלל הסטודנטי� הערבי�

כ הסטודנטית "מסה % 56 % לכ 2006הוא הגיע בשנת 1996בשנת % 25 %בישראל הגיע לכ תבאוניברסיטאובירד� אל תפנית זו נית� להוסי$ את מספר� ההול� וגדל של תלמידות ערביות באוניברסיטאות , הערבי�

. סטודנטיות 1570 %שהגיע לכ

13במחקר האיכותני נערכו . כמותנית ואיכותנית, במחקר זה שלבנו בי� שתי שיטות מחקר: שיטהראיונות ע� סטודנטיות ערביות בישראל ובמחקר הכמותני הופצו שאלוני� שבדקו את המניעי� של

�וניברסיטאי בירד� וההתערות בחברה תפיסת המרחב הא, סטודנטיות מישראל לפנייה ללימודי� בירד . הירדנית ובי� סטודנטיות ממדינות ערב

המוסדות להשכלה הגבוהה בירד� מהווי� מעי� הזדמנות בפני סטודנטיות ערביות : ממצאי� ומסקנותלמימוש חלו� של לימודי מקצועות חופשיי� אליה� לא יכלו להתקבל לאור חסמי הכניסה

שמהווה בעיה ככל שמדובר על תלמידה ערבייה , בר בעיקר בחס� הגילמדו. בישראל תבאוניברסיטאותלמידות אלה . מוגבל לאור הנישואי� המוקדמי� השזמ� המעבר שלה בי� בית הספר התיכו� לאוניברסיט

, רפואיי�%מקצועות פרה, רוקחות, קרי רפואה, לומדות מקצועות חופשיי�, ובניגוד למה שקורה בישראלזאת לצד ניפו( תקרת הזכוכית ופורק� עול שליטת , לדות בפניית� ללימודי� בירד�וה� מממשות חלו� י

כאשר המרחב בו ה� נמצאות מעצי� אות� ונות� לה� עצמאות הרחק מהמשפחה , האב והאח הבכורה� מדגישות כי הלימודי� בירד� מהווי� . ות שמגבילות את חופש התנועה שלה�יוהחברה הפטריארכאל

�זאת בשונה ממסלול הלימודי� , ולמסלול אותו ה� בוחרות וקובעות תהאינדיווידואליו מענה לציפיותיהוחסמי הממסד מאיד� מרחבי� אשר נתפסי� כחלק , בישראל שנקבע עבור� בצל הציפיות החברתיות מחד

. שמגביל את האישה הערבייה �מקונפורמיז

מושג אשר מלמד על (gender convergence)" היתו� מגדרי"את הלימודי� בירד� אפשר להמשיג במונח כאשר ההבדל המגדרי מתחיל להיטשטש בכל , שינויי� במעמד ובציפיות החברתיות מהנשי� הערביות

פריצת הדר� של נשי� חלוצות מערערת נורמות מקובלות בחברה הערבית . ל"הקשור להשכלה גבוהה בחומסלול ההתקדמות של האישה הערבייה ומביאה לניפו( תקרת הזכוכית בכל הקשור לתכנונו מראש של

, הדבר משתלב ע� התפנית בתפיסות המגדריות בכל הקשור למרחב החדש. הרחק ממעורבותה האישית . ולזהות האישית שיש לה השגות על ההדרה והשוליות שהאישה הערבייה סבלה ממנה עד כה

ה� בתפיסת , נספורמציה כפולהה� עוברות טר, ל"בחו תככל שמדובר על צעירות ערביות באוניברסיטאו�של הסטודנטיות הערביות מביא יהשיח האוניברסיטא. זהות� האישית וה� בערעור המרחב המדיר אות

הדבר מביא אות� לבקר את . לשינוי מבני ומהותי וג� להעצמה אישית ואקדמית שמתבססת על ידעהמרחק מהבית שחווה . ז כלכליחברתי גבוה יותר במבנה החברתי וכזר סהמציאות בדר� להשגת סטאטו

מהווה ההאוניברסיט, הסטודנטית הערבייה מזמ� עבורה הזדמנות חדשה בדר� לקבלת החלטות עצמאיות .קורתיי� אודות החברה בה היא חיהלנגישות למשאבי� חומריי� ולכלי� בי, הזדמנות לרכישת ידע חדש

104 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

שטחי� הפלסטיני� התפשטותה המואצת של ההשכלה הגבוהה ב: כנגד כל הסיכויי� חברתי ופוליטי מתמש-, הכבושי� חר) משבר כלכלי

מאיה רוזנפלד� האוניברסיטה העברית, מכו� טרומ

msma@mscc.huji.ac.il

מדובר במחקר המשלב . בכנס אציג ממצאי� חלקיי� של עבודת מחקר רב שלבית שטר� הושלמה: תקצירההתפשטות המואצת של " פרדוקס"המבקש להסביר את , שיטות עבודה סוציולוגיות ואנתרופולוגית

חר$ תנאי� ) עד היו� 2000' אוקט(ההשכלה הגבוהה בשטחי� הפלסטיני� הכבושי� בשנות פוסט אוסלו .חברתי ופוליטי מתמש�, מרעי� במיוחד של משבר כלכלי

שנת הקמתה של , 1993%4בי� שנת הלימודי� :עולה ממנהאציג תחילה את התופעה ואת שאלת המחקר הגדל מספר� של הלומדי� במוסדות להשכלה בשטחי� 2006%7לשנת הלימודי� , הרשות הפלסטינית

תו� 5-5.כלומר מספר� הוכפל פי יותר מ , בקירוב 170,000 %בקירוב ל 30,000 %הפלסטיני� הכבושי� מאחד המדדי� המקובלי� להערכת משאבי , שטחי� הפלסטיני�מספר הסטודנטי� לאל$ נפש ב. שני� 13

ער� קרוב לזה שאנו מוצאי� בחלק מהמדינות המתועשות המפותחות , 43.5 % על כ 2007 %עמד ב, אנושקטגוריה אליה נית� לשיי� , ג נמו� מאד"וגבוה באופ� ניכר מהנתוני� עבור המדינות המתפתחות בעלות תל

הגידול הפנומנאלי במספר רוכשי ההשכלה ). כזכור, ו איננה מדינהא$ שז(את הרשות הפלסטינית באמצע שנות התשעי� 42% %היינו הפיכת� של הלומדות ממיעוט של כ, "נדרי'המהפ� ג"הגבוהה לווה ב

עוד חשוב לציי� את הפיזור ההומוגני של . 2006%7 –ב ) 53.5% %כ(של המאה שעברה לאוכלוסיית הרוב כאשר תנועת , )ע� יתרו� קל לאחרונה(י מוסדות בגדה המערבית וברצועת עזה הסטודנטי� על פנ

. סטודנטי� בי� שני שטחי� פלסטיני� אלה אינה אפשרית בשל המצור הישראלי על רצועת עזה

המאפיי� המעניי� ביותר הנוגע להתפשטותה המהירה כל כ� של השכלה גבוהה בשטחי� , ואול�הנמש� כבר יותר משמונה , חברתי ופוליטי עמוק, אי� של משבר כלכליהפלסטיני� הוא הימשכותה בתנ

והמתואר על ידי חוקרי� ומשקיפי� שוני� כקשה ביותר שידעה החברה הפלסטינית בשטחי� אלה , שני�הממצאי� לא רק שאינ� מבשרי� על עצירת התהלי� או האטתו אלא מלמדי� על , יתר על כ�. 1967מאז

.י� האחרונותהתעצמותו בשמונה השנ

וזאת משלוש , ההתפשטות המואצת של רכישת השכלה בעת משבר עמוק מצטיירת כפרדוקסאלית, על פניוהירידה החדה מאד ברמת החיי� שנרשמה בשטחי� הפלסטיני� בכלל וברצועת עזה . א: סיבות עיקריות

לסטיני� לטובת במיוחד שמשמעה התמעטות ניכרת של המקורות הכספיי� העומדי� לרשות משקי בית פההנחה הסבירה היא כי בעת כזו משפחות רבות תאלצנה לוותר על לימודי� . הוצאות הקיו� השוטפות

הצניחה בהכנסות הרשות הפלסטינית המיועדות לפיתוח . ב. אקדמיי� לבניה� ובנותיה� או לדחות אות�שלא לדבר על שדרוג ,חברתי ומוסדי פגעה קשה ביכולותיה לתמו� במערכת ההשכלה הגבוהה%כלכלי

שמקורו בפגיעה המתמשכת בכל הענפי� הכלכליי� (מצב מתמש� של העדר צמיחה כלכלית . ג. המערכתמתבטא בי� היתר בפתיחת� המוגבלת מאד של מקומות ) ובצניחת הכנסות הרשות מתרומות ומסי�

עט את סיכוייו משמעות הדבר הינה שזה מספר שני� שהשכלה אקדמית מקדמת רק מ. תעסוקה חדשי�ההנחה הסבירה היא שהקושי המתגבר להשתלב . של אד� להשתלב בשוק העבודה הפרופסיונאלי

.בתעסוקה הולמת תפחית את המוטיבציה של צעירי� לרכוש השכלה אקדמית

ממצאי המחקר אות� אציג בכנס מתבססי� בעיקר על מידע רחב היק$ שנאס$ על מדג� של תשעה שאלוני� פתוחי� ונתוני� סטטיסטיי� ממקורות , וזאת באמצעות ראיונות, מוסדות להשכלה גבוהה

מכללה , האוניברסיטה הפתוחה, על המוסדות שנחקרו נמני� שלוש אוניברסיטאות. מגווני�הממצאי� שאציג מתייחסי� לשלושה מימדי� של . אוניברסיטאית אחת וארבע מכללות מקצועיות

אפיו� מגמות השינוי : י� להתפשטות ההשכלה הגבוהההמקורות החברתי. התופעה הנחקרת אהגבוהה מגדרי של אוכלוסיית הלומדי� במוסדות להשכלה % דמוגראפי %בהרכב החברתי) וההמשכיות(

�בחינת מאפייני� : התפתחות התשתית המוסדית של ההשכלה הגבוהה. ב. השני� האחרונות 15לאורמשאבי� , ובכלל זה פרישה גיאוגראפית ונגישות, ללותמוסדיי� ואחרי� של האוניברסיטאות והמכ

פעולות של העדפה מתקנת לטובת נשי� וקבוצות , היצע ופיתוח תוכניות ומסלולי לימוד, ומקורות תמיכהחלקה של הרשות . ג. התמודדות פעילה מתמשכת ע� השפעות הסגר והמצור הצבאי, מעוטות יכולת

הערכת השפעותיה של המהפכה שחוללה הרשות בתחו� , פרטוב: ההשכלה הפלסטינית בקידו� תהלי-אשר סבל מהזנחה חמורה ביותר במיוחד , שלב לימודי� קריטי בדר� להשכלה גבוהה, ההשכלה התיכוניתאמנ� מסייעי� לנו להבי� מה אפשר את , כ� אטע�, גורמי� ותהליכי� אלה). 1967%94(השלטו� הישראלי

את לב " פותרי�"א� אינ� , רוכשי ההשכלה הגבוהה בתנאי� מרעי�הגידול חסר התקדי� במספר� של . ניתוקה של רכישת ההשכלה ממצב שוק העבודה, היינו, הפרדוקס

105 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

העצמה וחסימה של נשי� במערכת החינו- הערבית בישראל

תמר שפירא המרכז היהודי ערבי אוניברסיטת חיפה

tamarshap@bezeqint.net

עבודה זו התמקדה בנשי� במערכת החינו� הערבית ובמעמד� החברתי של הנשי� על רקע השינויי� הא� השכלה והתמקצעות בהוראה : שאלה מרכזית הייתה. המתרחשי� בבית הספר הערבי בישראל

�המוביל נשי� ליתר פותחות לנשי� ערביות את הדר� אל המרחב הציבורי ובאיזו מידה מתרחש תהליהמחקר התבסס על ההנחה בדבר שוליות� הכפולה של הנשי� הערביות . שוויוניות ולהשפעה בחברה

.כנשי� וכמשתייכות למיעוט הערבי במדינה –בישראל

ושילב בי� שאלוני עמדות לאוכלוסייה רחבה ) mixed methods(מעורבת בשיטת מחקרהמחקר התקיי� השאלוני� בחנו קשרי� בי� משתני� אישיי� . ומק ע� קבוצה מייצגת מתוכ�של מורי� לבי� ראיונות ע

הראיונות סיפקו תיאור תהליכי� . תרבותיי� וחברתיי� מנקודת מבט מגדרית, ומשתני� מקצועיי�המשפיעי� על העצמה או , תרבותיי� ומקצועיי� המתרחשי� בבית הספר ובחברה, חברתיי�, פוליטיי�

.החלשה של נשי�

על : בתי ספר ערבי� בחינו� היסודי במחוז הצפו� %20 משתתפי� מ 464כללה יית המחקראוכלוסהמרואייני� נבחרו על סמ� המלצה . מורי� 23עובדי הוראה וראיונות התקיימו ע� 461השאלוני� ענו

) דרוזית, נוצרית, מוסלמית(דת , משתני הרקע שנשקלו בשני המדגמי� היו מגדר. ובאמצעות מדג� מייצג .וסוג היישוב

. מאמר זה יתייחס למגדר

, חדשנות בהוראה, תחושת מסוגלות עצמית: פריטי� שחולקו לשישה מדדי� 48כלל שאלו� המחקרהשאלוני� תורגמו . עמדות כלפי העצמת נשי� בחינו�, מעמד האישה, תפיסת התרבות, פעילות ציבורית

. והמשתתפי� ענו בעברית או בערבית, לערבית

הגדרת זהות והתפתחות , תפיסה חברתית פוליטית, רקע אישי : התייחסו לתחומי� הבאי� תהראיונובדר� זו אותרו . ניתוח הראיונות התבסס על השיטה הנרטיבית מהסוג הפרדיגמטי. אישית ומקצועית . יחסי גומלי� בי� קטגוריות ונוצר ידע של מושגי� ורעיונות, תמות משותפות

גורמי� נמצאו הבדלי� מובהקי� בי� גברי� לנשי� בחמישה %גורמיי� ודו%חדבניתוחי שונות : ממצאי�במדד פעילות . המסוגלות של נשי� נמצאה נמוכה משל גברי�, במדד תחושת המסוגלות העצמית. מדדי�

נשי� תפסו את התרבות , במדד תפיסת התרבות. גברי� דיווחו על פעילות ציבורית גבוהה יותר, ציבורית. יותר תנשי� תמכו בעמדות ליברליות ושוויוניו, במדד מעמד האישה. ר ושוויונית פחותכמסורתית יות

� . נשי� תמכו יותר מגברי� במנהיגות נשי� במערכת החינו�, במדד העצמת נשי� בחינו

להשכלה ההולכת ומתרחבת של נשי� תפקיד מרכזי בתהליכי השינוי ותרומת� כי בראיונות נמצא דאגה , רצו� להצטיי� ולהצליח, סגנו� משת$ ויכולת טובה של עבודת צוות הייחודית היא באמצעותנמצא ג� שיש הסכמה הולכת ומתרחבת לגבי האפשרות של ניהול בתי הספר . ואמפתיה ותחושת שליחות

ושנשי� יודעות כי עתיד� האישי והמקצועי ויכולת� להתקד� לתפקידי מנהיגות תלויי� , על ידי נשי�, כדי לזכות בתמיכת המשפחה על נשי� לעלות על הגברי� בכישוריה�. מקצועיתת� הבהשכלת� ובהתמחו

תמיכת הבעל והמשפחה משמשת . לשמור על המסגרת המשפחתית ולספק את צורכי המשפחה במלוא� .לאישה הגנה וגדר ביטחו� מפני לחצי הסביבה השמרנית

�בית הספר מתפקד . אל התחו� הציבורי אי� פריצה משמעותית של נשי�, לגבי מעמד האישה בחברה: דיויש תחו� ברור של שעות עבודה ונשי� , הצוות משמש מעי� קהילה מפקחת: כהרחבה של המרחב הפרטי

אמנ� מורות זוכות . לקחת חלק בפעילויות שמעבר לשעות הלימודי�, על ידי משפחת�, רבות אינ� מורשות �במבנה . קשה לזהות פריצה אל התחו� הציבורילהערכה חברתית רבה מזו של נשי� שאינ� עובדות א

לנשי� . רוב הנשי� אינ� עצמאיות לפתח קריירה ולהתקד� על סמ� כשוריה� וכשרונ�, החברתי הקיי�למרות . טיפול ודאגה לילדי� ולאחרי�, תפקיד אליו הוכנו באמצעות הבנייה חברתית מגדרית מגיל צעיר

לנשי� פחות סיכוי לקבל שעות ניהול : הסמויי� חזקי� יותר המסרי�, מינויי נשי� לתפקידי� בבתי הספר, מאחר ושיעור גבוה של נשי� משכילות מגיע להוראה. השפעת� מועטהולהשתת$ בצוות הניהול ו

האוכלוסייה בעלת הפוטנציאל לשבירת נחיתות האישה בחברה היא למעשה חלק מהמבנה החברתי יל במרחב הציבורי וה� נחסמות בהתמודדות על תפקידי� נשי� ספורות מעורבות באופ� פע. יהפטריארכלכי שינוי של ממש במעמד הנשי� , מבלי להפחית מערכה של מנהיגות נשי� בחינו� הערבי נראה. מול גברי�

הערביות בישראל יחול רק כאשר ייפתח לפניה� המרחב הציבורי ויינתנו לה� הזדמנויות להתמודד על .תפקידי� ציבוריי�

106 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

כיעד להגירה פנימית עבור נשי� פלסטיניות ישראליות ירושלי� חרזאללה� אסמהא! מסרי

� ליר בירושלי� % המכללה האקדמית בית ברל ומכו� ו@vanleer.org.ilAsmahanm

משכילות ) ונשואות רווקות (אליות ישר %נשי� פלסטיניות שלבירושלי� השתקעות� הגירת� ועוסק בהנוכחי אמרהמבחינת ב ;השיקולי� העיקריי� המנחי� את בחירת� בב ;)והמרכז גליל, משולשה( מיישובי� ערביי� שוני� שהגיעו

�תחומי הלימוד והעיסוק שלה� בעיר החדשה במיוחד ; בתפרוסת המרחבית שלה� במרחב ירושלי�; מאפייניה .החינו� הממלכתית הערבית בהשתלבות� בשוק התעסוקה הפתוח במערכת

בשני� היא תופעה חדשה יחסית שהולכת ומתרחבת ירושלי� ישראליות ל %נשי� פלסטיניות הגירת� של תתופעי� בהמש� הלימודי� האקדמיי� במוסדות סברגורמי המשיכה לעיר ירושלי� עבור רוב הנשי� מו .האחרונות

יי� ה� מחליטות להשתקע בעיר ולהשתלב בשוק לאחר סיו� לימודיה� האקדמ. להשכלה הגבוהה בירושלי�התעסוקה הפתוח במרחב העיר ולא לחזור ליישובי הולדת� בשל המחסור במקומות תעסוקה ביישובי� הערביי�

�שעברו הנשי� בירושלי� עוזר לה� להשתלב התהלי� הסוציאליזצי. שיכולי� להתאי� לרמת השכלת� או הכשרתלמרות היותה של העיר מורכבת ומסובכת מבחינות , ת והיהודיות בירושלי�בשוק התעסוקה ובשכונות הערביו

. באופ� שמעמיד בפניה� אתגרי� מיוחדי�, דתיות וכלכליות, חברתיות, דמוגרפיות, פיסיות, פוליטיות: רבות

ה ואת החבר, במאז� הגירה שלילי, בניגוד למחקרי� שתארו את ירושלי� כעיר בדעיכה: שאלות ושיטות המחקר השאלה העיקרית שבה אתמקד היא מניעי הגירת� של , הערבית כחברה שאי� לה נטייה להגר מיישובי המוצא שלה

כמו כ� התפרסת , נשי� פלסטיניות ישראליות לירושלי� ומאפייניה� האישיי� והתעסוקתיי� של הנשי� בירושלי� .המרחבית שלה� בעיר

: השערות מרכזיות למחקר

%מהווי� גורמי משיכה עיקריי� וראשוניי� עבור הנשי� הפלסטיניות, בירושלי� מוסדות להשכלה גבוהה .1 .הישראליות בירושלי�

המאפייני� הכלכליי� והתעסוקתיי� בירושלי� במיוחד בשוק התעסוקה הפתוח במערכת החינו� הערבית .2כה עבור הנשי� מהווי� גורמי משי, ובלשכות הרווחה אל מול המחסור בהזדמנויות התעסוקה בחברה הערבית

� . הפלסטיניות הישראליות המשכילות להשתקע בירושלי� ולא לחזור לאזור הולדת

לנשי� הפלסטיניות הישראליות בירושלי� יש עדיפות על נשי� פלסטיניות ממזרח ירושלי� בקבלה .3 .למקומות תעסוקה שדורשי� שליטה בשפה העברית בשל חס� השפה הקיי� בקרב תושבי מזרח העיר

הישראליות הרווקות עשויות להעדי$ מגורי� בשכונותיה היהודיות של ירושלי� % � הפלסטיניותהנשי .4 ).בצפו� העיר או בדרומה( לעומת זאת הנשי� הנשואות עשויות להעדי$ מגורי� בשכונותיה הערביות של ירושלי�

� כלל ג� שאלות פתוחותא, "סגורות"כלי המחקר המרכזי היה שאלו� מובנה שהציג בעיקר שאלות : כלי המחקר , 41( נשי� פלסטיניות ישראליות 97המדג� כלל . שמטרת� חיזוק המהימנות והתוק$ של התשובות שאלות הסגורות

( בגילאי� , שהגיעו מיישובי� ערביי� שוני� והשתקעו בירושלי� למטרות לימודי� או עבודה) נשואות 56, רווקותלפיה כל מרואיינת ממליצה מי תהיה המרואיינת הבאה בתור על סמ� " כדור השלג"המדג� נבנה בשיטת ). 23%55

שיטה זו נמצאה מתאימה לצור� המחקר מכיוו� שלא נמצא מאגר מידע שנית� לקבל ממנו רשימות ע� . היכרויותיה .ומכיוו� שמדובר באוכלוסייה קטנה, ישראליות שהיגרו מיישובי� ערבי� שוני� לירושלי�%פרטי נשי� פלסטיניות

הישראליות מגיעות לירושלי� על מנת % הפלסטיניות) 83.5%(ממצאי המחקר מלמדי� כי רוב הנשי� : ממצאי�. ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה בממוקמי� בעיר והשאר הגיעו למטרת עבודה או נישואי� לב� זוג המתגורר בעיר

העיקריי� להגירה קשורי� בשוק המניעי�. ה� צעירות ומודרניות יחסית ומתאפיינות ברמת דתיות נמוכההתעסוקה המצומצ� הקיי� בחברה הערבית שאינו מסוגל לקלוט עוד מועסקי� ערבי� לעומת שוק התעסוקה

�תהלי� כזה מצביע על שינוי בתפיסת החברה . הפתוח במזרחה ומערבה של ירושלי� במיוחד במערכת החינו .הערבית כחברה לא נוטה להגר

� מתחוללי� בקרבששינויי� ה. נשי� נשואות ונשי� רווקות, לשתי קבוצות של נשי�המאמר הנוכחי מתייחס וניהלו בתקופת לימודיה� אחרי שגרו לבד .מודרניותו מערביותבכיוו� של ה� בעקבות לימודיה� ושהות� בירושלי�

כל המשתמע מכ� על, ותיה�משפחולהתגורר בקרבת מסוגלות לחזור ליישובי הולדת� אינ� ה�, אורח חיי� עצמאי נשי� ה רצונ� שלבאי� לידי ביטוי ג� ב הינויי� אלש. אלה לנשי� הפרטיות חשובה מאוד .החברתיפיקוח מבחינת ה ,ליישובי המוצא שלה�עצ� המגורי� מחו( . ירהיקרפיתוח עבודה ור כ� ואחגבוהה רכישת השכלה :עצמ�לממש את

לא פלסטיניות הישראליות בירושלי� הנשי� הדי� על כ� שממצאי המחקר מעי, ע� זאת. תופעה מודרנית היא .י� לנשיי�שנחשב התקדמו עד כה אל מחו( למקצועות

107 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

מופעי� של מחאה בתרבות היפ הופ בישראל: ∗∗∗∗"מיקי מאוס מחופש לטרז!"

נירית ב! אריDepartment of Political Science

Graduate and University Center, City University of New York

niritb@gmail.com

כפי שה� באות לידי ביטוי בתרבות צעירה , מאמר זה עוסק בניתוח מגמות של גלובליזציה תרבותיתהגלובליזציה הקפיטליסטית הופכת ביטויי� . תו� התמקדות במקרה של תרבות ההיפ הופ, בישראל

. של סגנונות וזהויות המוצעות למכירה" בוטיק של ריבוי תרבויות"תו� יצירת , תרבותיי� למוצרי צריכהתרבות נוער גלובלית , כגו� תרבות ההיפ הופ" אותנטיות"ו" אקזוטיות"נית� להבחי� בביקוש לתרבויות

כחלק מתופעה , ומחאה, מרד, חתרנות נגד הממסד, המזוהה ע� קבוצות מוכפפות והמייצגת אותנטיות�ות בתרבות ההיפ הופ של אמני� יהודי� צעירי� התבוננ. תרבותיי�%רחבה של תיירות וצרכנות בי

א� אינ� פורצי� את , בישראל מראה כי אמני� אלו מרחיבי� את גבולות העשייה האמנותית בישראלתופעה זו מייצגת את התרבות הצעירה בישראל בתקופה . גבולות המוסכמות של החברה בה ה� חיי�

". המרד השפו$"וב תופעה שלה קרא גדי טא, שמאז חתימת הסכמי אוסלו

תרבות ההיפ הופ נולדה והתפתחה ברובע הברונקס בניו יורק בתחילת שנות השבעי� באזורי� של וג� , ומש� התפשטה לכל קצוות עול�, והזנחה, פשע, אמריקאי� והיספאני� שסבלו מעוני% אפריקאי�

ינג 'סקראצ, )הדיבור בחריזה על רקע מוזיק(ראפ : התרבות מורכבת מארבעה אלמנטי�. לישראלחוקרי תרבות . וגרפיטי, )סגנו� ריקוד(ברייקדאנס , )טכניקה של ניגו� תקליטי� תו� כדי שריטת�(

, אקונומיי� שבה� התפתחה תרבות ההיפ הופ%מסכימי� כי אי� ויכוח לגבי המקו� והתנאי� הסוציוור בלבדית לחוויה של אול� לא קיימת ביניה� הסכמה על כ� שחשיבותו של ההיפ הופ כדפוס תרבותי קש

קיומה של תרבות היפ הופ בישראל מציב אתגר . ב"אמריקאי בגטאות העירוניי� בארה%נוער אפריקאיושיח השחורות , מהותיות תרבותית, לסוגיה זו ומאפשר להרחיב את גבולות הדיו� על לקיחה תרבותית

של תרבות היפ הופ מחו( תרומתו של המחקר הנוכחי לדיו� זה היא בהוספת מקרה בוח�. הגלובלי .לארצות הברית

מאמר זה גורס כי אמני היפ הופ יהודי� צעירי� בישראל הנמצאי� בדיאלוג אמנותי ע� תרבות ההיפ הופ , האמריקאי מעלימי� את ההיסטוריה של תרבות זו ועושי� שימוש בייצוגיה התרבותיי� ליצירת מסרי�

המחקר מצא כי האמני� הישראלי� לוקחי� , מכ� יתרה. משמעויות וזהויות הספציפיי� לישראלבאופ� זה מרוקני� האמני� הישראלי� חלק . אלמנטי� מסוימי� של תרבות ההיפ הופ ומגחיכי� אות�

. מתרבות ההיפ הופ ממשמעותה המקורית ומבני� אותה כתרבות מקומית

הודי� בטווח הגילאי� המאמר מבוסס על מחקר שטח מעמיק הכולל שיחות שערכתי ע� אמני היפ הופ יואירועי� מיוחדי� , קניוני�, ברי�, ומופיעי� במועדוני�, היוצרי� בתל אביב ובסביבותיה 18%29

, עטיפות אלבומי היפ הופ, אנר ההיפ הופ'המחקר בוח� ומנתח מילות שירי� בז, כמו כ. המאורגני� על יד�ראיונות פומביי� וכתבות , פורומי� מקווני�, אתרי אינטרנט, סימפולי�, וידאו קליפי�, הופעות היפ הופ

, הטקסטואלית, כי על ידי השימוש בשפה הויזואלית, מחקרי מעלה. בתקשורת הכתובה והאלקטרוניתהופכי� , צעירי� אלו מבדילי� עצמ� משאר בני גיל�, והמוזיקלית של תרבות ההיפ הופ האמריקאית

, תרבותי%למרות המפגש הבי�, בר�. גלובלית וממקמי� עצמ� כחלק מתרבות נוער, עצמ� לייחודיי�אמני� אלו כמוה� כתיירי� בתרבות זרה , נהפו� הוא. המחקר לא איתר שינוי בערכיה� או אמונותיה�

, ביגוד –השומרי� על זהות� התרבותית תו� כדי חיקוי ושימוש בייצוגי� המרכזיי� בתרבות ההיפ הופ שה� משכפלי� ומשעתקי� את מנגנוני ההגמוניה התרבותית תו�, למטרותיה� –וסאונד , טקסי�, שפה

. בישראל

'ק ס"שב: וביצוע, לחן, מילים" להקרטון לי"מתוך השיר ∗

108 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

המקרה של שדה הערכה בישראל � ידע והתהוות תחו� מקצועי

י! דוריתטוב ילהטל ה � אוניברסיטת ב� גוריו� אוניברסיטת ב� גוריוtalmorh@bgu.ac.il dorittu@bgu.ac.il

מבוא

ידע מקצועי הוא אחד המרכיבי� המרכזיי� בהגדרתו של שדה , על פי תיאורית השדה של בורדייה, מהווה מושא למאבק� של השחקני� בשדה, הידע המקצועי הופ� למשאב הייחודי בשדה. פרופסיונאלי

אחד השדות המקצועיי� המתהווי� היו� בישראל . ו ע� שדות אחרי�ואמצעי לקידומו של השדה ביחסי, אבל בעשור האחרו�, מקצוע הערכה בישראל אמנ� קיי� כבר כמה עשרות שני�. הוא שדה ההערכה

עולה הדרישה לאחריותיות ודי� וחשבו� ויחד עמ� הול� ומתפתח , בעקבות תהליכי הפרטה וגלובליזציהוהאופ� בו הוא מעיד על תהליכי , מקצועי בתחו� ההערכהמצבו של הידע ה. תחו� הערכה

. הוא נושא המחקר הנכחי, הפרופסיונליזציה בתחו�

מתודולוגיה

מבוסס המחקר על ניתוח , בהנחה שהמקו� בו מוצג הידע המקצועי של תחו� הוא הכנסי� המקצועיי� %מציגי� ו 83. 2003, 2005, 2007 :בשני�, וכניותתהערכת לשראלית יגודה האה %ת "שלושה כנסי� של איל

, )מספר פרסומי� אקדמאי�, ניסיו�, השכלה, מי�(תקצירי הרצאות נותחו לפי מאפייני המציגי� 64בהנחה ששדה ההערכה הוא . וההצלבות ביניה�) מושא ההערכה, מתודולוגיה, נושא(מאפייני התקצירי� :השערות המחקר היו, שדה צעיר ומתהווה

בעלי מעט ניסיו� , היו בעלי השכלה גבוהה אבל ללא התמחות בהערכהרוב המציגי� י .1 . ומעט פרסומי� אקדמיי�

אי� להשתמש (ופרקטי ) אילו כלי� ודרכי הערכה יש(רוב התקצירי� יעסקו בידע טכני .2 )המשתני� המרכזיי� והיחסי� ביניה�(ומיעוט� יעסקו בידע תיאורטי ) בכלי�

בעוד שהאחרי� יציגו , יציגו תיאוריות ומודלי�, �קבוצת המציגי� האקדמאי� המנוסי .3 . מקרי� ופרקטיקות

ממצאי�

: נמצא כי. רוב השערות המחקר אוששו, ככלל

, אקדמאי� בעלי ניסיו� וזיקה לתחו� –" יצרני הידע: "נמצאו שלוש קבוצות: המציגי� •עוסקי� , י ניסיו�בעל, נטולי השכלה פורמאלית בתחו� –" אנשי המקצוע). "6%(המפרסמי� בנושא

אינ� –" עוברי האורח"ו). 22%(מפרסמי� דוחות הערכה , בהערכה בארגוני� ציבוריי� או פרטיי�מועסקי� בסקטור הציבורי או הפרטי א� אינ� בעלי ניסיו� , בעלי השכלה פורמאלית בתחו�

). 72%) (אקדמיי� או של דוחות הערכה(בהערכה ואינ� בעלי פרסומי�

הציגו מתודולוגיה איכותית והתמקדו , התקצירי� אכ� עסקו בידע טכני ופרקטי רוב: התקצירי� • .במבצעי הפרויקטי� ולא במזמיני ההערכה

ונמצא שג� המציגי� האקדמאי� , השערת האינטראקציה לא אוששה, ככלל: אינטראקציות • . בעוד שהעיסוק בתיאוריה היה מועט, המנוסי� עסקו בפרקטיקה ובטכניקה של הערכה

דיו!

ובכ� מחליש , העיסוק בידע טכני ופרקטי ומיעוט הידע התיאורטי מאפשר ס$ כניסה נמו� לשדה הערכהאת גבולות השדה ופורצת אותו לשדות ' מחוררת'חולשת הידע . את ערכו של ידע ההערכה ושל השדה כולו

דע פותח אפשרויות רבות החוסר בגו$ י, בנוס$. מה� מגיעי� רבי� מהמציגי�, משיקי� כגו� חינו� ורווחהעל קבוצת , כדי להפו� לפרופסיה מקצועית, לסיכו�. ליצרני ידע אקדמאי� המעונייני� בשדה הערכה

התגמולי� , אלא ג� קוד אתי שיתרו� לחיזוק גבולות השדה, האקדמאי� לייצר לא רק ידע על השדה . ומעמד השחקני� בתוכו, המתקבלי� בו

ע לגבי האופ� בו הידע המקצועי משפיע על תהליכי הפרופסיונליזציה המחקר הנוכחי תר� להעמקת היד, תרבותי שלה�%הציג שיטה מקורית לניתוח קורות החיי� של השחקני� כביטוי להו� החברתי, של עיסוק

. ומצביע על כיווני פעולה הדרושי� לקידו� מקצועיות שדה הערכה

109 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

“Rules” - The Trigger Management Cycle Model

גרי טריגר פיתוח הו� אנושי –מכו� טריגר המכללה האקדמית בתל חי %והחוג לכלכלה וניהול

garytriger@walla.com

. בתקופה בה קיימי� שינויי� מהירי� ומתמידי� נדרש המנהל להבי� שכל ניהול הוא ניהול שינויי�מילו� אב� שוש� מלמדנו . מנהל שוא$ להצליח. הסביבה משתנה. אנחנו משתני� .העול� משתנה? ומדוע

אושר נמדד על ידי קריטריוני� ". מזל טוב, אושר, השגת תוצאה טובה מאוד"שהצלחה היא השגת תוצאה טובה מאוד יכולה להימדד על ידי קריטריוני� סובייקטיביי� או . סובייקטיביי� .ה� עסקיי� וה� חברתיי�; מתייחס לניהול ארגוני� המודל שפיתחתי. אובייקטיביי�

:מורכב מארבעה חוקי פעולה המובילי� להצלחה, ”RULES“, המודל

Result – Understanding – Leading – Emotions ====> Success

Result :על אד� לשאול עצמו מהי התוצאה אליה . תחילתו וסופו של מעגל ניהול השינוי ממוקד בתוצאהכי לכלכלה העולמית יש מגמת ? ולמה. שמירה על הקיי� אינה מספקת? י והא� אני מרוצההגעת

להגדרת תוצאה נדרש שיהיו . לנהל ללא הגדרת תוצאה זה כמו לירות ח( ללא מטרה. התפתחות מתמדת .רצוי שיהיו ברי מדידה, קריטריוני�

Understanding :מה לעשו �העול� מורכב ולא תמיד ברור . תלאחר הגדרת התוצאה הרצויה עלינו להבי, למשל. אבל מקבל תוצאה הפוכה, אתה עושה פעולה מסויימת שנראית הגיונית. הקשר בי� סיבה לתוצאה

כי לא הבנת מהי הבעיה ? מדוע. א� הירידה נמשכת, אתה מחזק את מחלקת המכירות. יש ירידה במכירות�א� ניקח את . ו� של בעייה אבל לא הבעייה עצמההירידה במכירות הייתה סימפט. ולא פעלת בכיוו� הנכו

, אי נקיטת פעולה במקו� בו היא נדרשת) 1: התורה של ואצלאוויק הרי כישלו� יכול לנבוע משלוש סיבותמודל . נקיטת פעולה מוטעית בשל סיווג שגוי של הבעיה) 3או , נקיטת פעולה במקו� בו היא לא נדרשת) 2

SWOT נקודות חוזק ותורפה. מושגי� של הבנה מעול� העסקי� עוזר לבנות �. והזדמנויות ואיומי�, להביבמה , הגורמי� מתייחסי� למאפייני� כמו גודל הארגו�. גורמי� ותהליכי�: להבנה שני רכיבי� עיקריי�

�מעבר –התהליכי� מתייחסי� למאפייני� של טרנספורמציה . ועוד, כס$, טכנולוגיות, עוסק הארגו .'ב לנקודה' מנקודה א

Leading :שליטה על הסביבה. או הובלה מתייחסת לנקיטת פעולה, הנהגה �. מעבר מהבנה לפעולה, יש כאוכעת עלי , ידוע לי מה� הגורמי� והתהליכי� המשפיעי�, הבנתי את המצב, הגדרתי תוצאה רצויה, כלומר

ויות כיוו� שלא הבינו כמה פעמי� אנשי� נוקטי� בפעולות שג. מסתבר שלא? נשמע פשוט. לנקוט בפעולותעומדות בפנינו מספר , לרוב, כדי לפעול נכו�? נכו� את המצב או שלא תרגמו נכו� את המעבר מהבנה לפעולה

אינני מדבר על בחירת האלטרנטיבה הטובה . ומביניה� עלינו לבחור באלטרנטיבה נכונה, אלטרנטיבותעל סמ� , אבל יש ביכולתנו לבדוק. ה ביותרא$ פע� לא נוכל לדעת הא� בחרנו באלטרנטיבה הטוב. ביותר

ג� א� נהיה המומחי� הגדולי� ביותר בתחו� . הא� האלטרנטיבה אותה בחרנו היא טובה, התוצאהכדי להוביל עצמנו בתהלי� , ומכא�. יכול להיות שנקבל החלטה שגויה, מסויי� ונכי� עצמנו לקבלת החלטה

לת לעצור פעולה המתגלית כשגויה ולהחליפה בפעולה מתמש� לצמיחה ולהצלחה עלינו להיות בעלי יכו .בעול� מורכב ודינמי עלינו להיות גמישי� וע� יכולת מהירה ליצירת שינוי. אחרת

Emotions :נשמע פרדוקסלי לדבר על . ניהול עול� הרגשות הוא מרכיב מרכזי בניהול דרכנו להצלחהניהול הרגשות הוא מעגל בתו� . אי� בתחו� הרגשיורגשות נמצ, כי ניהול הוא דבר רציונלי, ניהול רגשות

למשל התוצאה הרצויה היא שאני . דבר ראשו� עלי להגדיר תוצאה רצויה, בניהול עול� הרגשות. מעגללדוגמה א� החלטתי לפעול בכיוו� מסויי� . אנהל את עול� הרגשות שלי ולא את� לרגשות לנהל אותי

ברמת ההבנה עלי להסתכל אל תו� עול� הרגשות שלי . יי�אעשה זאת תו� התגברות על המחסומי� הרגשכי פעמי� רבות גילוי ? מדוע לברוח. מבלי לברוח, ולהבי� מה� המחסומי� שלי ואי� ה� משפיעי� עלי

.אנשי� רבי� לא מוכני� להודות בנקודות התורפה שלה� בתחו� הרגשי. עול� הרגשות מפחיד

Result :מהי התוצאה החדשה שנרצה ? לחנו להגיע לתוצאה הרצויההא� הצ. המעגל נסגר שוב בתוצאה .וכ� חוזר חלילה עלינו להיות במעגלי� של ניהול שינוי מתמיד. להגיע אליה בסבב הבא

110 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

ברצלונה ובילבאו במבט משווה: גלובליזציה וכדורגל, לאומיות � חוקי המשחק

י"שמוליק ניל האוניברסיטה הפתוחה

shmulik.nili@gmail.com

לאתגרי , ברצלונה ואתלטיק בילבאו, מאמר זה משווה בי� תגובת� של שני מועדוני כדורגל ספרדיי�שני המועדוני� תופסי� עצמ� וא$ נתפסי� כלפי חו( כסמל זהות לאומית . הגלובליזציה של המשחק

גל באיזו מידה להשתלב בשוק הכדור –שניה� ניצבי� בפני דילמה זהה ). בהתאמה(קטלאנית ובאסקית . על רקע הבנה כי הדבר עלול לפגוע בזהות� הלאומית, מתו� צור� כלכלי וספורטיבי כאחד, הגלובליעל רקע דמיו� מהותי בי� נסיבות הפעילות של התנועה הלאומית , נית� היה לצפות להכרעה דומה, לכאורה

ית� לתאר את נ, לעומת זאת, בפועל. הקשורות בקשר הדוק לשני המועדוני� –הקטלאנית והבאסקית ברצלונה מנסה לשלב : כמעט' קוטבית'התמודדות המועדוני� ע� תהליכי הגלובליזציה המתרחשי� בענ$ כ

בעוד אתלטיק בילבאו בוחרת במפורש ובמוצהר בזהות לאומית , בי� אלמנטי� גלובליי� וזהות לאומיתמדיניות רשמית לפיה , שני� 80בבילבאו נותרת בעינה מזה : ביטוי מובהק לכ� נית� למצוא במגרש. בלבד

, מנגד). השתנתה ע� השני�" מיהו באסקי"א$ שהגדרת (הקבוצה משחקת א� ורק ע� שחקני� באסקיי� הקבוצה בחרה לעשות שימוש במדי 2000בברצלונה בולטי� שחקני� זרי� עד כדי כ� שבראשית שנות ה שני המועדוני� מגיבי� באופ� כה מדוע. חו( כתומי� כמחווה לשמונת ההולנדי� ששיחקו אז בשורותיה

ומה נית� ללמוד מכ� על היחסי� שבי� לאומיות וגלובליזציה ?של המשחקשונה לתהליכי הגלובליזציה ?כפי שה� מתבטאי� בעול� הספורט

�להתחזקות , בי� היתר, תנועה זו מביאה. עובדי� ותרבות, הגלובליזציה מייצרת תנועה ניכרת של הואול� תנועה זו . במידה רבה על חשבו� מדינת הלאו�, מדינתיי�%מדינתיי� ועל%תגוברת של שחקני� ת

בספורט ובכדורגל . לגלובליזציה אינ� מבוטלי�' מקורות ההתנגדות'ג� : איננה מתקיימת בחלל ריקהמקצוענות והמסחור ליוו את המשחק עוד מימיו המוקדמי� . 'לשני צידי המתרס'בפרט נית� למצוא ייצוג

והתהוות " חוק בוסמ�"ע� הנהגת ', 90המאה העשרי� והגיעו לשיא� המובהק באמצע שנות ה בראשיתמדגי� הכדורגל ג� את היסוד , בה בעת. יוליאנוטי'כפי שמכנה זאת ג, של המשחק" קומודפיקציה%היפר"הכאשר במקרי� רבי� המסורות הספורטיביות הלאומיות מתאימות לצורכיה� בהצלחה יחסית ' השבטי'המאבק על אופיו של הכדורגל כסוכ� לאומיות איננו . התרבות והעובדי� המגיעי� מבחו(, ת ההו�א

אול� %של הכדורגל מוחשית ביותר " הגלוקאליזציה: "מתרחש בואקו� אלא מתקיי� בהקשר רחב יותר האתגר המוצב לכדורגל כסוכ� לאומיות משק$ את האתגר הכללי המוצב. היא אינה עומדת בפני עצמה

.למדינת הלאו�

טענתי היא כי מקור השוני בתגובות שני המועדוני� כלפי תהליכי הגלובליזציה של הענ$ טמו� בהבדלי� לוקאליות 'תנועות אלו מייצגות . בי� מאפייני הלאומיות הקטלאנית לבי� מאפייני הלאומיות הבאסקית

נית� . שונה") גלוקאלי"ה(ובליזציה ולכ� ג� תוצאת המפגש בינה לבי� הגל –בכל אחד מ� האזורי� ' שונהבה התנהגות ואינטרסי� מיוחסי� למבני� היסטוריי� המתווי� , "תלות מסלול"להסביר שוני זה במונחי

התגובה לגלובליזציה קשורה לערכי הליבה של התנועה הלאומית כפי שאלו התבססו , ספציפית. אות�ודתו האמפירית של קונברסי אני מבקש באמצעות עב. במהל� המהפכה התעשייתית בשני האזורי�

אשר התבססה מראשיתה על השפה כער� הליבה , להראות כיצד הלאומיות האזרחנית הקטלאניתניצלה את המודרניזציה של האזור ככלי לקידו� מטרותיה ושאפה להכליל את המהגרי� הרבי� , המרכזי

' הלאומי'הותה ולכ� ג� מועדו� הכדורגל במ' גלובלית%פרו'לאומיות מכלילה זו הינה . במסגרת הקולקטיבאתלטיק בילבאו מהווה את אחד מסמליה הבולטי� של , מנגד. מפגי� פתיחות ביחס לתהלי� הגלובליזציה

אל מול תהלי� המודרניזציה של ' מפוחדת'שראשיתה עוד בתגובה , גלובלית%לאומיות באסקית אנטיהמבוססת על גזע ודת , ומדירה) נחיו של ברובייקרבמו(תגובה זו התגבשה לכדי לאומיות אתנית . החבל

הניכרת ג� בהסתגרות המועדו� , ערכי ליבה אלו הובילו להסתגרות מפני השפעות זרות. כערכי ליבה . הבאסקי מפני הגלובליזציה

של גלובליזציה , אחידה, מקרי המבח� מספקי� אישוש נוס$ לטענה כי לא נית� לדבר על תוצאה קבועה, תוצאות התהלי� משתנות על פי נסיבות לוקאליות. רט או של תהלי� הגלובליזציה בכללבכדורגל בפ

� . ג� בהקשר הישראלי, כמוב�, טענה זו חשובה. לעיתי� עתיקות יומי

111 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

לחיזוק הזהות , כמוצר אותנטי ועדכני ,שיעורי תלמוד באמצעי תקשורת מודרניי� העברת זהות היהודית של בני הציבור החילוניולהגברת ה, הקבוצתית של בני החברה החרדית

מירב עמר!

חוקרת עצמאיתMerav60@gmail.com

המתמחי� בהעברת אלפי שיעורי� תורניי� באמצעי תקשורת , בחברה החרדית ניכרת פריחה של ארגוני�במידה רבה הופכי� אמצעי התקשרות . תקליטורי� ואינטרנט, מרכזיה טלפונית: ובה�, המוניי�גולת . י� להיות אמצעי מרכזי ליצירת קשר בי� אד� ליהדותו וכמקור לחוויה הדתית בכללהמודרני

המטרה ). בכל העול�, אחד ליו� סדר ללימוד התלמוד בקצב של ד$" (הד$ היומי"שיעורי %הכותרת היא חיזוק הזיקה למקורות המקודשי� ליהדות מבלי שבהכרח יחול שינוי באורח: אלא, החזרה בתשובה אינה

הצגת ; חיזוק הסטטוס של המחנה החרדי כמי שאמו� על מקורות היהדות; החיי� של הלומד . שאי� בלתה" אמת"כ התלמוד

וכאשר הוא , "כפר יהודי גלובלי"מהווה כעי� " הד$ היומי: "עולמי� המימד הכלל.1: הדגש מוש� עלעמידותו של : "עדכניתאותנטיות ".2 .אפקט זה מתעצ� %מטופל באמצעות הגלובליזציה הטכנולוגית

�הארגוני� החרדיי� מציגי� עצמ� כמי . לכשעצמה מוכיחה את גדולתו שנה 1500הטקסט במשוהיא שמקנה לו , האותנטיות מבטאת המשכיות מ� העבר. שמשווקי� מוצר אותנטי ועדכני בו זמנית

ת מתבטאת בשיטות והעדכניו, התרבותי בחברה הישראלית כיו�" ייצור"לגיטימציה להיות שות$ פעיל בניצול .3. המותאמות לצרכי� המשתני� של החברה החרדית ושל החברה הסובבת, הלימוד וההפצה

, יכול להיתפס בחברה מסוימת כפעילות לשעות הפנאי, באשר הוא לימוד, לימוד � אופטימלי של הפנאיני� של החברה הצרכי� המשת. ואילו בחברה החרדית הוא נתפס כחובה מרכזית באורח החיי� השוט$

מהווי� מאי( , המושפעי� מהתפתחויות בתרבות הפנאי של החברה החילונית, החרדית בשני� האחרונות . חשוב של הארגוני� להפצת השיעורי� התורניי�

הוא בוח� כיצד כל אחד ". מאורות הד$ היומי"ו" קול הד$", "הדר�: "המחקר מתמקד בשלושה ארגוני� %"הדר!: "מציבה המודרניזציה בפני החברה החרדית השמרנית והבדלניתמה� מתמודד ע� הבעייתיות ש

כיו� מתקבלי� , "זיכוי הרבי�"תחומי� שבעבר היו מזוהי� ע� ". start up" %היינו, הינו ארגו� מסחריהארגו� פיתח . מזוהה ע� חסידות גור %"קול הד)" ;בהבנה כתחומי� העשויי� לשמש למטרת רווח

ביסוס התפקיד של %מטרתו . ובכללה מענה אנושי, בת להאזנה לאלפי שיעורי�מערכת טלפונית ממוחשהארגו� ממא� להעלות אתר ". אמת"הארגו� והחסידות כבעלי החזקה על המש� החייאתה וביסוסה של ה

בעוד ". השיעור היומי הגדול בתבל"את מעביר %"מאורות הד) היומי"; ר"אינטרנט בהוראת האדמוהרואה באינטרנט כלי מסוכ� מבחינה , באינטרנט עדיי� גדולה בקרב ההנהגה הרבניתשההתנגדות לשימוש

הארגו� א$ מתמחה . שערכו של המדיו� תלוי בצורת השימוש בו, פעילות הארגו� ברשת מעידה, ערכית . במת� שיעורי� פרונטאליי� במגזר העסקי בחברה הישראלית

? גזר העסקי יתרו� לאיחוי שסעי� בחברה הישראליתהא� פיתוח השיעורי� במ.1:סוגיות לדיו! ולמעקבהא� סביב הטקסטי� הללו ". קלאסיקה שלא נס לחה"מדובר בלימוד טקסטי� המוערכי� על ידי הכל כאנר השיעורי� נועד להוות 'הא� הפיתוח המוא( של ז.2 ?יווצר בסיס לחיי� הרמוניי� יותר בי� הקבוצות

צריכת התלמוד היא עדיי� בעלת זיקה .3? המתפשט בחברה החרדיתלשו� מאזניי� לסגנו� הפנאי המודרני שאי� הרחבה , סיבה אחת אפשרית היא. על א$ שהשיעורי� באינטרנט נגישי� לכל, מגדרית גברית ברורה

הארגוני� יוצאי� , בנוס$. ולכ� נשי� חרדיות אינ� מורגלות, של השיעור מעבר לדיו� הטקסטואלינעשה שימוש בטכנולוגיות מודרניות דווקא , כלומר. ק את הבעל הלומדבססמאות המעודדות נשי� לחז

בחברה החרדית ישנ� החוששי� כי הפיכת .4! לא מדובר בארגוני� מהפכני�. המבנה המסורתי לשימורלתופעה רחבת היק$ תערער את אחד היסודות המרכזיי� שעליה� נשענת החברה " הד$ היומי"לימוד

השיעורי� נועדו לשמש פעילות לימודית סמלית למי שאינ� נמצאי� ":חברת הלומדי�" –החרדית החשש מתגבר ? וביתר הזמ� יעבדו לפרנסת�, הא� בני הקבוצה יסתפקו בלימוד זה. במסגרת ישיבתית

באיזו מידה .5. נוכח הנכונות המסתמנת מצד ההנהגה החרדית להפנות חלק מבני הקבוצה לעבודה יצרניתאו שזוהי , הא� יש בהתעניינות זו עניי� מהותי? תלמוד במגזר העסקי שיעורי תתרחב התופעה של צריכת

, וחלק ניכר ממנו ,חלקו בארמית, הרי מדובר בלימוד המחייב ידע מוקד�? חולפת" אופנה"כי לימוד התלמוד מקנה , החילוני� טועני� מציד�. כלל לא רלוונטי לאורח החיי� העכשווי ,להערכתנו

. ידע ורעיונות לתחומי� הרלוונטיי� לה� בתעסוקת� % וכ�, סר לה� בחייה�לה� מימד רוחני הח

112 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

ה רב מימדיתיאומעלה בישראל בר 60פערי� בקרב בני

ענת שמש משרד הבריאות

anat.shemesh@moh.health.gov.il

שה בישראל מורכבת מילידי ישראל ומעולי� מתקופות עליה ומארצות האוכלוסייה המבוגרת והקשי :רקע בילויבהרגלי , כתוצאה מכ� נוצר פסיפס של תרבויות הנבדלות במאפייני� חברתיי� וכלכליי�. שונות

.לכל אלה קשר ע� רמת התפקוד ומצב הבריאות של אנשי� מבוגרי�. ופנאי ובסגנונות חיי�

, קבוצות אוכלוסייה נחותות מבחינת הבריאות, המתגוררי� בקהילה+ 60לזהות בקרב בני ) 1 :מטרותלעמוד על הקשר שבי� כל חמשת ) 2. הרגלי התרבות והפנאי וסגנו� החיי�, חברתי%המצב הסוציו, התפקוד

.מטרות אלה יושגו באמצעות הצגה גראפית בחמישה מימדי�. תחומי החיי�

ומעלה של הלשכה המרכזית 60ני� מתו� סקר בני הצגה הגראפית הינה פיתוח של ניתוח נתו :שיטותהסקר נער� . משרדי ממשלה אחרי� ומכוני מחקר, לסטטיסטיקה בשיתו$ פעולה ע� משרד הבריאות

הניתוח . ומעלה החיי� בישובי� עירוניי� בישראל 60בני 710,910על פי מדג� המייצג 1997%1998בשני� וצות אוכלוסייה נשארי� ג� כאשר מנטרלי� את המשתני� הרב משתני הראה שהפערי� הקיימי� בי� קב

המבלבלי� כלומר למאפייני� דמוגרפיי� והתנהגותיי� השפעה עצמאית על ההבדלי� של רמת התפקוד .ומצב הבריאות

5המבטאי� , כל מימד מורכב ממספר משתני� רלוונטיי� לתחומו, מימדי� 5על בסיס ממצאי� אלה נבנו נבנתה שיטת דירוג לכל . סגנו� חיי� ותרבות הפנאי, כלכלי% מצב סוציו, תפקוד, תבריאו: תחומי החיי�

כאשר המצב במימד הנדו� 0הדירוג נע בי� . מימד המסכמת את הדירוג של כל משתנה המרכיב את המימדקבוצה חושבו הדירוגי� של כל מימד %עבור כל תת. יכאשר מצב המימד היה אופטימאל %10גרוע מאוד ל

חיבור הנקודות המציינות את ער� הדירוג בכל מימד יצר צורה . והוצגו על מערכת של חמישה צירי�בנפרד . תרשי� העכביש –גראפית של מחומש או במונח ציורי

%ערכי� נמוכי� של מצב חברתי: תרשי� העכביש מראה בבירור את הקשר בי� חמישה המימדי�: תוצאותשל פעילות תרבות ופנאי נמצאו קשורי� ע� מצבי בריאות ורמות של סגנו� חיי� מקד� בריאות ו, כלכלי

מחומש הגברי� רחב יותר : התרשי� מאפשר השוואה בי� קבוצות אוכלוסייה שונות. תפקוד ירודי�הממצאי� . דבר המצביע על מצב יותר טוב של גברי� בחמשת המימדי� לעומת הנשי�, ממחומש הנשי�

החיי� באחת משלוש + 60יהודי� לפי מקו� לידה ובני , � וערבי�יהודי+ 60דומי� כאשר משווי� בני .הערי� הגדולות לעומת אלה שגרי� בישובי� עירוני� קטני� יותר

האוכלוסיות במצוקה מבחינה חברתית %תרשי� העכביש מאפשר לזהות במבט אחד את תת: מסקנות .יפור הגלובלי במבט אחדמצביע על הקשר הקיי� בי� כל תחומי החיי� ומספר את הס, ובריאותית

113 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

עובדי� תהלי- הפרטת האגודה השיתופית במושב �דונ� פה ודונ� ש� רגב אחר רגב בערבה חקר מקרה מושב צי!

אבי שניידר

בנגב אוניברסיטת ב� גוריו� ההחוג לסוציולוגיashnider@netvision.net.il

נות השמוני� של המאה הקודמת נית� לתאר ג� כקו פרשת המי� של המשק הישראלי בכול הקשור את ש

אחד הסקטורי� אשר הפרטתו מהווה סמל לתמורות החברתיות . לבעלות ציבורית על ארגוני� ומוסדותהמתאר תהלי� הפרטה שעבר מושב עובדי� , מחקר זה. שאפיינו תקופה זו הוא ההתיישבות העובדת

. הגורמי� והמהלכי� אשר הביאו לידי שינוי זה, מנסה לשפו� אור על הסיבות, בערבה חקלאי

המושבי� ה� תצורת התיישבות חקלאית . מושבי העובדי� הראשוני� הוקמו בראשית שנות העשרי�לצד תשיתופיו: רי�תאשר שילבה במבנה הארגוני שלה ערכי� אשר נתפסו באותה עת כסו ,ייחודיתאשר הוקצתה לה על ידי ,משפחה עיבדה לבדה חלקת אדמה ות באה לידי ביטוי בכ� שכלהפרטי. פרטיות

של חברי תבבעלות קולקטיבי, התבטאה בקיומה של אגודה שיתופית תהשיתופיו .האגודה השיתופיתמושבי . רכישת התקורות לכלל המשקי� החקלאי� במושב כמו ג� שיווק התוצרתאשר עסקה ב, המושב

בבעלות מספר �ארגוני� אלה היו קואופרטיבי. ארגוני קניות אזוריי� –ג� תאגידי על העובדי� הקימו .מושבי� ועסקו ברכישת תשומות והשגת אשראי למושבי העובדי�

, האגודה השיתופית במושב %שבאה לידי ביטוי בפירוק הספרה הציבורית, הפרטת מושבי העובדי�קריסת� של . קריסת� הכלכלית של ארגוני הקניות % מתוארת בספרות כנגזרת של צו כלכלי חיצוני

.האחרוני� נגרמה בעקבות העלאת הריבית הממשלתית במהל� שנות השמוני�

בעוד התיאור המקובל רואה בתהלי� הפרטת : מחקר זה מאיר את תהלי� הפרטת המושב באור נוס$ממצאי המחקר מצביעי� על , המושבי� תהלי� כלכלי מהיר אשר נגזר על המושבי� על ידי כוחות חיצוניי�

קרי כוחות %כ� כי לתהלי� החיצוני הכלכלי קדמו תהליכי� פנימיי� אשר נעשו על ידי חברי המושב .פנימיי�

על מנת להסביר את תהלי� הפרטת המושב כתהלי� הצומח ג� מלמטה נעשה שימוש בתיאורית ההבניה ל הסוכ� החברתי לייצר ולהביא שינוי לסביבה תיאוריה זאת מכירה בכוחו ש. החברתית של אנטוני גידנס

צירי� 4המחקר מתאר . בה הוא חי בו בעת שהיא מכירה בכוחה של הסביבה להשפיעה על תהליכי� אלהאשר עברו תהלי� הבנייה חברתית בעשור שקד� למועד ההפרטה הרשמי האגודה , בתו� המושב, מרכזיי�

.השיתופית

את ארבעת הצירי� המתוארי� , יי� כאבני דר� בתהלי� ההפרטהנית� לצ, בהסתכלות מפוכחת לאחור� : להל

תנובה הייתה קולקטיב שיווק הנמצא בבעלות המושבי� %פרישת המושב משיווק הירקות בתנובה. 1פרישה זאת הנה בגדר סנונית ראשונה המלמדת על התנערות המושב משייכות למסגרת . והקיבוצי� . תקולקטיבי

מאיסור מוחלט על העסקת פועלי� בכדי למנוע היווצרות מעמדות %לוקת העבודה במושבשינוי מבנה ח. 2בהמש� העסקת פועלי� ישראלי� שכירי� וכלה , ל"דר� אישור העסקת מתנדבי� מחו, של מעסיק ומועסק

דפוס השינוי בחלוקת העבודה מלמד על פיחות זוחל בתפיסת השוויו� שהייתה . בהעסקת עובדי� זרי� . כי המושבאחת מער

שינוי מסוג זה דרש מעבר %לחקלאות במושב כדוגמת התעשייה �כניסת מקורות פרנסה אלטרנטיביי. 3 .עיקרו� המנוגד לרעיו� המושב המבוסס על התמחות רחבה, לעבודה בהתמחות צרה

ד על תהלי� זה מלמ %מעשייה משותפת לעשייה פרטנית, מעבר של דפוסי עבודה שוני� כגו� מיו� ושיווק. 4זהו תהלי� הפרטה בפועל של דפוסי ייצור %ירידת התלות של הפרט בספרה הציבורית ועלייה בעצמאותו

.שוני�

כמו ג� השימוש בתיאורית ,חשיפת התהליכי� הפנימיי� בתו� המושב אשר הביאו ליצירת צירי� אלולא רק כנגזרת : שהמאפשרי� להציג את תהלי� ההפרטה בדר� חד, ההבניה החברתית של אנטוני גידנס

דר� בה נהוג להציג (של צור� כלכלי מערכתי הכופה את עצמו על הפרטי� בחברה בצורה פתאומית בו , פנימי מתמש�, אלא ג� כתהלי� הבנייה חברתית, )משברי� כלכליי� בכלל ותהלכי הפרטה בעיקר

.לסוכני� החברתיי� יש חלק בהבאת השינוי על עצמ�

114 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

ר השלישי על מערכת החינו-השפעת ארגוני המגז

דבורה אד! מכללה אקדמית גליל מערבי

devorahe@wgalil.ac.il

לאור מעורבות� , מטרת מאמר זה היא לחקור את השפעת ארגוני המגזר השלישי על מערכת החינו� בישראל. "מי אחראי": של שרת החינו�שאלה להתפתחויות אלה הביאו . הגדלה והולכת בחינו� בשני� האחרונות

או הא� ,מעורבות המגזר השלישי מהווה נגיסה מעוצמתה של מערכת החינו� ומסמכותההא� : היא השאלה ?הגדרה מחדש של תפקידי מערכת החינו�היא מביאה ל

כשה� שירותי המדינה האחד הוא השלמת. י� עיקריי�יממלאי� שני תפקידי� חברתארגוני מגזר שלישי וליצור מציאות התפקיד השני הוא לפעול לשינוי חברתי בנושא ספציפי. "משמרי המערכת"מתפקדי� כ . אלטרנטיבית

של ומעורבות ישירה לשמור על פיקוח עמוקדרישה , מחד: בפני דילמה עיקרית כיו� מערכת החינו� עומדתבי� חינו� כ� ולקשר ו, כמשמרת סולידריות חברתיתדה בגלל תפקי, המדינה בנושאי תוכ� והערכת תלמידי�

בבית לת החלטותבקבהקהילה להגביר מעורבות דרישה , מאיד�; י העלאת הישגי התלמידי�"ע ותעסוקה .שוקהספר ומת� אפשרות של בחירת

מדידת השפעה

:תהלי� קביעת מדיניותמדידת ההשפעה נעשית על פי שלבי

יסוגיה והעלאתה לסדר היו� הפוליטיצירת : עליה לסדר היו�) 1(

.השתתפות בוועדות ע� פוליטיקאי�, י הצגת מחקרי�"ע: השתתפות בקבלת החלטות) 2(

. שינוי בנהלי� ושינוי בזכאות, אכיפת חוקי�, שינוי בחקיקה: קביעת מדיניות) 3(

. תרגו� של המדיניות לאמצעי� ביורוקרטי�: יישו� מדיניות) 4(

את השפעת� של ארגוני המגזר השלישי קובעי�גורמי� ה

.משפטית או פוליטית: אליטות מתווכות )1(

)2 (� דרישה לשינוי בהיק$ הסמכותכולל " יותר ממוגבל"שינוי שהוא : היק$ השינוי שנדרש ממערכת החינוי ביניה� יש שינו. דרישה שלא כוללת שינויי� אלה היא מוגבלת. אליטהבו, כח אד�ב, נהלי�ב, ובתכני החובה

פוטנציאלית יותר "ולכ� הוא , אבל יש לו פוטנציאל לגלוש לפוליטיקה הכללית" מוגבל"שהוא כשלעצמו ".ממוגבל

: שיטת המחקר

. י ארגוני המגזר השלישי בשש השני� האחרונות כיחידת הניתוח"שהועלו ע בודק סוגיות . איכותניחקר מקרה שי וכ� ע� פקידי� מתו� מערכת החינו� ראיונות ע� מנהלי� בארגוני מגזר שלי) 1: (כולל

פרוטוקולי� , �חות והתכתבויות של הארגוני� בינ� לבי� עצמ� וע� משרד החינו"דו, פרסומי�: מסמכי�) 2( השוואה ע� הספרות הרלוונטית) 3(פסקי די� ; עיתונות מודפסת ומקוונת; של ישיבות

הארגוני� שנבדקו נמצאו דר� מדג� נוחות 12 :מדג�

�יממצא

: השתתפות בקבלת החלטות) 2". (יותר ממוגבל"השינוי . דרישת הערבי� לממשל עצמי: עליה לסדר היו�) 1(אבל ה� מהווי� חלק ממרכז השלטו� המקומי , "יותר ממוגבל"השינוי . דרישת הערבי� להקצאה שווה

". בית יעקב"ה לס להפסיק המכסות בקבל"דרישת תלמידי� מזרחיי� הקשורי� לש) 3). (אליטה פוליטית(תכניות , )אורט(ס "בעלות על בתי) 4(כי כל פתרו� יגיע לנציגיה� בכנסת " פוטנציאלית יותר ממוגבל"הדרישה

.השינוי הנדרש הוא מוגבל . שעוסקות בערכי� או בפדגוגיה

דיו!

�מי� על ומאיי, ארגוני סינגור שדורשי� שינוי מלמעלה: שני סוגי� של ארגוני� מעורבי� במערכת החינוארגוני , השני. עוצמת המערכת ולכ� היא מנסה להתחמק מדרישות אלה וה� לא נענות או נענות בצורה חלקית

. לכ� מערכת החינו� נענית לדרישותיה� וה� מגיעי� לשלב היישו�. מגזר שלישי הפועלי� לשמר את המערכתאבל לא מביאה ) הבירוקרטי�מספר (מעורבות המגזר השלישי מאפשרת למערכת החינו� להצטמצ� בכמות

י חלוקת "מערכת החינו� פותרת את הדילמה של דרישה למירכוז לעומת דרישה לביזור ע. לצמצו� בעוצמתה .תכניות חובה ה� בפיקוחה ותכניות רשות מבוזרות: עבודה

115 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

רב תרבותיות בחינו- ובהכשרת מורי� בחברה הישראלית

בינה גלדי מכללה אקדמית צפת

Binna77@biu.013.net.il

גבוהה להשכלה במוסדות מורי� הכשרתתכניות לב תרבותיות%לרב חינו�עוסקת ב המחקר עבודתעד היו� נעשו מעט . פלסטיני� – וערבי� יהודי�: הלאומי היבטתרבותיות נבדקת מ� ה%הרב. בישראל

. תיות בהכשרת מורי� בכלל ובישראל בפרטתרבו%מחקרי� העוסקי� בחינו� לרב

אול� מודלי� אלה אינ� , תרבותיי� בחינו�%אפשר למצוא בספרות תיאוריות המציגות מודלי� רבמטרת המחקר הנוכחי הייתה לזהות . מתאימי� לאופייה המיוחד של מדינת ישראל כמדינה הטרוגנית

שבה� לומדי� סטודנטי� יהודי� , די בישראלא� המוסדות האקדמיי� להכשרת מורי� לחינו� העל יסותרבותית ומכשירי� את פרחי ההוראה לפלורליז� חברתי % ניחני� בתפיסה רב, פלסטיני� יחדיו%וערבי�

בעקבות הבדיקה להציג מודל אינטגרטיבי מסכ� של גישות עיקריות . תרבותית%ולהוראה בחברה רב . מורי� תרבותיות בחינו� ובהכשרת%בספרות העוסקות ברב

כלומר הוא מתייחס אל , ומתבסס על אסטרטגיה של חקר רב מקרי, המחקר הוא בעיקרו מחקר איכותניהמחקר . הגישה העומדת בבסיס המחקר מבוססת על תיאוריה מעוגנת בשדה". חקר מקרה"ישראל כאל

בה הנוכחי חקר חקירה רחבה ומעמיקה את המצב הקיי� באר( במוסדות המכשירי� מורי� לחטיוהוגדר , כפועל יוצא מהתהלי� המחקרי זוהו והוגדרו מודלי� הקיימי� בעול� המערבי ובישראל. העליונה

כמו כ� פותח מודל תיאורטי המקשר בי� הכשרת . תרבותית% הקשר שלה� להכשרת מורי� בגישה רבהמשלבת תרבותית %מודל תיאורטי זה מציע הכשרת מורי� רב. תרבותיות%המורי� בישראל לגישות רב

ויישומו יביא לפיתוחה של קהילת , את התיאוריות הקיימות ע� המאפייני� הייחודיי� למדינת ישראלה� את הצור� להמשי� , מודל זה לוקח בחשבו� את התנאי� הקיימי� בישראל. תרבותית%מורי� רב

יה לתרבויות וה� את הרצו� להתייחס התייחסות ראו, ולשמור על צביונ� של המוסדות כמוסדות יהודיי�יצעיד את הכשרת , כל שלב שייוש�. הוצע מודל תיאורטי הבנוי מחמישה שלבי�. השונות הקיימות בה�

מודל . מבלי לפגוע במאפייני� אחרי� של הכשרת המורי�, תרבותיות%המורי� צעד משמעותי לקראת רבתרבותית וזו %זה מאפשר הכשרת מורי� המשלבת את הגישה האוניברסלית לחינו� ע� הגישה הרב

תרבותי כזה צריכה %הטמעת מודל רב. תרומתו המרכזית והתוספת שלו למודלי� התיאורטיי� הקיימי�� . כדי שהמורי� לעתיד יהפכו לסוכני שינוי בבתי הספר שיעבדו בה�. להיעשות בהדרגה ולאור� זמ

נבחנה המדיניות : נתוני המחקר נאספו בכמה דרכי� כדי ליצור טריאנגולציה שתתק$ את התוצאותנותחו . כפי שהיא מופיעה במסמכי� רשמיי� המפורסמי� מעת לעת, ג"המוצהרת של משרד החינו� והמל

מרצי� משש 22רואיינו . המציגות את הפ� הפורמלי של הכשרת המורי�) סילבוסי�(תכניות לימוד שוני� התקיימו שלוש קבוצות מיקוד . "קבוצת מיקוד"כלי נוס$ לאיסו$ הנתוני� היה . מכללות ואוניברסיטאות

תרבותיות % ומטרת� הייתה לבחו� את עמדות הסטודנטי� באשר לסוגיית החינו� לרב, של פרחי הוראה . במוסדות להכשרת מורי�

ג ל קיימת התייחסות מינורית "תוצאות המחקר מראי� כי במסמכי� הרשמיי� של משרד החינו� והמלבסילבוסי� קיימת . תרבותית%להכשרת מורי� לא קיימת גישה רבג� במוסדות . לסוגיית הרב תרבותיות

מתו� הראיונות וקבוצות המיקוד עולה כי בא$ מוסד לא קיימת . התייחסות עקיפה בלבד לסוגיה זוקיימת , יחד ע� זאת. למרות האוכלוסייה ההטרוגנית הלומדת בה, תרבותית%מדיניות המעידה על גישה רב

קיימת ג� הסכמה בקרב . תרבותית רחבה% הסכמה שיש לפתח גישה רב בקרב המרצי� ופרחי ההוראה% שהכשרת המורי� כיו� בשלה ליישו� גישה רב, חוקרי� ישראלי� ובקרב המרצי� שהשתתפו במחקר

.תרבותית

הא� יש הבדל בי� המוסדות בגישת� : וראוי ליחד עבור� מחקר נפרד, היבטי� שלא נכללו במחקרהעוסקות א� ורק בחינו� ובהכשרת , השתתפו במחקר מכללות לחינו� :תרבותית%להכשרת מורי� רב

העוסקות בעיקר בתחומי דעת אחרי� והכשרת המורי� ותחו� החינו� ה� , לצד אוניברסיטאות, מורי��הא� הבדלי� גיאוגרפיי� יוצרי� הבדלי� . חלק קט� מכל המגוו� הרחב של תחומי דעת הקיי� בה

לבי� מכללות ואוניברסיטאות , יברסיטאות ומכללות השוכנות בצפו� האר(הא� יש הבדל בי� אונ :בעמדותתרבותיות ממרצי� %הא� מרצי� העוסקי� במדעי החברה נבדלי� בגישת� לרב? השוכנות בדרומה

הא� יש הבדלי� בי� עמדותיה� של המרצי� לעמדותיה� של פרחי ? העוסקי� בתחומי דעת אחרי� ?ההוראה

116 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

יי� את מעמד החינו- הגופני בבית הספר והפעילות הגופנית תפיסת תלמידי תיכו! ערב היבטי� מגדריי�: מחוצה לו

עראר אלד 'ח

המכללה האקדמית בית ברלkhalidarar@hotmail.com

תקציר

המחקר בדק את תפיסת שיעורי החינו� הגופני והפעילות הגופנית בקרב תלמידי בית ספר תיכו� ערבי . בני� 72בנות ועוד 110שר משתתפי המחקר התחלקו גינדריאלית בי� כא, מוסלמי במדינת ישראל

שיטה

לצור� המחקר נבנה שאלו� לבדיקת עמדות תלמידי� כלפי החינו� הגופני בהתבסס על שלב מחקר והוא , ובו השתתפו שתי קבוצות מקוד של תלמידי� אשר הורכבו משני המיני�, )איכותני(אינדוקטיבי

. י קבוצות מיקוד נוספות של מורי� לחינו� גופני ומדריכי� להוראת החינו� הגופניאשר תוק$ על ידי שת . א בבית הספר הנחקר"י %השאלו� הופ( בקרב תלמידי בית ספר תיכו� שש שנתי בכיתות ט

% ינדריאלי של שיעורי החינו� הגופני והפעילות הגופנית לאחר בית'הדעה הרווחת בהתייחס להקשר� הג%והוא אשר יכול להיות מוסבר על, החינו� הגופני פחות פופולארי בקרב בנות מאשר בני�מגלה כי , הספר

ידי שינויי ההתבגרות בה� עוברת התלמידה נוכח המעטפה התרבותית שמבססת את תפקידי המיני� ואת ככל שמדובר בחברה הערבית בישראל עולה , תמקומה ותפקידה של הבת הערבייה בחברה הפטריארכאלי

. סבוכה ביחס להשתתפות בנות בשיעורי החינו� הגופניתמונה

�מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את שיעור השתתפות תלמידי בית ספר תיכו� ערבי בשיעורי החינולזהות גורמי� המשפיעי� על תפיסות התלמידי� ועמדותיה� כלפי החינו� הגופני וזאת במטרה , הגופני

הממצאי� העלו כי נכונות בנות ערביות להשתתפות . יעורי� אלהלבנות מודל לניבוי השתתפות� בש�וזאת לצד האישיות והמקצועיות של , בשיעורי החינו� הגופני עולה ככל שהמשפחה מעודדת השתתפות

המחקר מציע מודל לניבוי הטמעת שיעורי החינו� הגופני באופ� מוצלח יותר בקרב . המורה לחינו� הגופני . מיכה למקצוע בהקשרה של המעטפה התרבותית והחברה הערביתא$ העדר הת%על, הבנות

ממצאי� ומסקנות

התקשר ע� ההשתתפות בשיעורי חינו� גופני וג� לא ע� ההשתתפות בפעילות ' החברה והתרבות'גור� המוסלמית החיה בישראל מונעת %תפיסת העול� השמרנית של החברה הערבית, גופנית מחו( לבית הספר

והוא אשר , � לחינו� הגופני לבקר את המגבלות שמפעילה הדת על השתתפות� של בנותמבנות וג� ממורישתשובה המשקפת התעניינות בחינו� הגופני עלולה , יתכ� שהדבר נובע מכ�. עלה בראיונות הנרטיביי�

, בסדרת ראיונות עומק שנערכו בעקבות המחקר הנוכחי, ואכ�. להיתפס כמבזה את ערכי האסלא�בעיקר בקרב , יעו דיעות שקשרו בי� ערכי� אסלאמיי� לבי� הימנעות משיעורי חינו� גופניהתלמידי� הב

. הבנות

ייחודיות של המחקר בכ� שהינו הראשו� שבוח� את מעמד החינו� הגופני בקרב תלמידי תיכו� מוסלמי� פי פעילות ערביי� בישראל ועומד על הגורמי� שעשויי� לעצב את תפיסות התלמידי� כלפי נושא זה וכל

, חשיבות המחקר נעוצה באיתור הגורמי� שיכולי� לעודד בנות להשתת$ בשיעורי חינו� גופני. גופנית בכללעל המורי� לחינו� והגופני ועל מערכת . למרות הסביבה התרבותית המתנגדת להשתתפות� בשיעורי� אלה

ומתלמדות , בחינו� גופנימאחר שבנות הבאות ממשפחות שתומכות , החינו� לא להתעל� ממצאי המחקריכולות לשנות את מעמד , המלמדות בבתי ספר אשר תומכי� בחינו� הגופני, אצל מורות מנוסות ומסורות

הבאה , א� על ידי הצטיינות, הבנות הללו יכולות להביא לשינוי. החינו� הגופני בתו� החברה בה ה� חיותרות הצעירי� יותר של בנות מוסלמיות ערביות וא� על ידי חינו� הדו, לידי ביטוי בהישגי� ציבוריי�

.בישראל לגבי החשיבות והסיפוק שנית� להפיק מהשתתפות בפעילות גופנית

117 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

*קשיי� דומי�, התפתחות שונה: חטיבת הביניי� בישראל ובארצות הברית

דורית טובי! יזהר אופלטקה ריו�אוניברסיטת ב� גו אוניברסיטת תל אביב Oplatka@post.tau.ac.il dorittu@bgu.ac.il

מטרת המאמר המוצע להציג ממצאי מחקר שנער� בקרב מורי� ובעלי תפקידי� שוני� : הצגת הנושא

טיבות הביניי� בישראל במגוו� של תחומי� והיבטי� החולשות של חבמערכת החינו� על הקשיי� ותשומת לב מיוחדת תינת� להשוואת הממצאי� הללו לממצאי מחקרי� על חטיבות . ארגוניי� וחינוכיי�

.תרבותיי� ומוסדיי� של החינו�, מדינה השונה מישראל בהיבטי� אידיאולוגיי�, הביניי� בארצות הבריתברשות חינו� פיאג מנהלי 4(אנשי חינו� 24ונות מובני� למחצה ע� ראיהמחקר כלל : גישה ומתודולוגיה

מנהלי חטיבות ביניי� בתו� בית ספר 4, מנהלי מקיפי� 4, עצמאיות מנהלי חטיבת ביניי� 4, מקומית 26 %שאלוני� פתוחי� לחולקו , כמו כ�. משלושה מחוזות של משרד החינו�) ,יועצי� 4, מורי� 4, מקי$

ומטרתו לאפשר למגיבי� , שאלו� זה בנוי ממספר שאלות מרכזיות. חטיבות ביניי�מורי� המלמדי� ב�הראיונות לוו בתדרי� ריאיו� בו נשאלו המרואייני� על .להציג את נקודת מבט� בכתב וללא לח( זמ

�תכניות , קשיי� ארגוניי� ותפקודיי�, פגמי� בתפקוד� של חטיבות הביניי� לאור המבנה הייחודי לה, נשירה, הישגי�, תפקיד המורה בחטיבת הביניי�, ניהול המשמעת, קונפליקטי�, דרכי ניהול, �הלימודי

. רצ$ חינוכי ואינטגראציהומטרתו הייתה למצוא דפוסי� וקטגוריות בנתוני� , שלב הניתוח החל במקביל לשלב איסו$ הנתוני�

ניתוח הראיונות . ותיה�תמונה קוהרנטית של חטיבות הביניי� ובעיעצמ� ומתוכ� לנסות לבנות אימות ותיקו$ הנתוני� . וקידוד סלקטיבי, קידוד צירי, קידוד פתוח :במספר שלבי�המשוכתבי� נעשה

, מומחי� –בקרת עמיתי� כודרכי ניתוח� נעשה באמצעות שימוש בשיטות תיקו$ של המחקר האיכותי . מקרי� שליליי� היצמדות לפרוצדורות שיטתיות של ניתוח הנתוני� וחיפוש תמידי אחר

בי� הבעיות והקשיי� הבולטי� בחטיבת הביניי� מצויות בעיות של אלימות הקשורות למעבר : ממצאי�קושי להגיע להישגי� גבוהי� הנקשר בצור� , בעיות התנהגות הקשורות לגיל ההתבגרות, לבית ספר חדש

והעדר יחס אישי , לימודמוטיבציה נמוכה של התלמידי� וריבוי מקצועות , ללמד בכיתה הטרוגניתלתלמידי� בשל השעות המעטות בה� ה� פוגשי� את מחנכת הכיתה לעומת ריבוי של מורי� המלמדי�

בי� הקשיי� הארגוניי� אנו מזהי� קונפליקטי� בי� מנהל המקי$ למנהל . אות� במהל� יו� הלימודי��חינו� ביחס לאינטגרציה ומטרות ומדיניות סותרת של משרד ה, חטיבת הביניי� הפוגעי� ביעילות הארגו

. חטיבת הביניי�חולשות אחרות בה� נגעו המורי� כללו העדר הכשרה מתאימה של מורי� לחטיבת ביניי� בה לומדי�

העדר משאבי� הנחוצי� , ילדי� מגיל ההתבגרות בכיתות הטרוגניות ע� צרכי� ייחודיי� ומגווני�קצאת משאבי� פחותה לארגו� זה ביחס לחטיבה וה, למימוש מטרות האינטגרציה בחטיבת ביניי�

קושי נוס$ נגע בהעדר זהות ארגונית ברורה לחטיבת ביניי� וכשלי� . העליונה בבית הספר המקי$ .ארגוניי� בתו� בית הספר המקי$

החברתית , למרות הבדלי� משמעותיי� בהתפתחות ההיסטורית: מה אנו למדי� מתוצאות המחקרמבנה , קפיטליז� לעומת סוציאליז�(יבות הביניי� בי� ישראל לארצות הברית והארגונית של רפורמת חט

הרי שחולשות חטיבת הביניי� כארגו� חינוכי והקשיי� בתפקודו דומי� בשתי , )כיתתי שונה וכדומההעלאת , ס"בעוד שמטרות הרפורמה האמריקאית היו חיזוק המתבגר בביה, במילי� אחרות. המדינות

והתאמת המבנה הארגוני לצרכי� , ס היסודי לעל יסודי"הקלת המעבר מביה ,הישגיו הלימודיי�הרי שמטרות הרפורמה בישראל התרכזו בעיקר בהגברת האינטגרציה , הייחודיי� של גיל ההתבגרות

, למרות המטרות השונות, אבל. החברתית והגברת ההשתתפות של השכבות החלשות בחינו� העל יסודי, יש להניח כי הקונטקסט התרבותי, מכא�. קשיי� דומי�" מייצרות"דינות חטיבות הביניי� בשתי המ

וכי , לאומי וההיסטורי בעלי השפעה מוגבלת על תפיסות אנשי חינו� את תפקודה של חטיבת הביניי�הסדרי� מוסדיי� ופרופסיונאליי� בעלי השפעה רבה יותר על תפקוד� של חטיבות הביניי� ומידת

. נות רבותהאפקטיביות שלה� במדי *� .ירושלי�, המחקר מומ� על ידי המדע� הראשי של משרד החינו

118 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

קומודיפיקציה וחפצו! בפרסו� החרדי: פלאפו! כשר ומזגני� כהלכה

חננאל רוזנברג האוניברסיטה העברית

hananelr@yahoo.com

היא דר� הנרטיב של תהליכי החיפצו� , חברת הצריכה המודרניתאחת הדרכי� לספר את סיפורה של מבטאת תהלי� בו מקבלי� הסובייקט החי איכויות של ) חיפצו�(בעוד הריאיפיקציה . והקומודיפיקציה

, הרי שהקומודיפיקציה מתמקדת בהיבט ספציפי של החיפצו�, )כגו� שימוש במקטעי גו$ נשיי�(אובייקט . למוצרי צריכה � יחסי� חברתיי� ואפילו ערכי� אידיאולוגיי� , הופכות תכונות אופיבו

עוברת החברה החרדית תהליכי , מחד. בשני� האחרונות חלו שינויי� סוציולוגיי� רבי� בחברה החרדיתתהלי� המתבטא בעיקר בתחומי התעסוקה , כלפי החברה הישראלית, פתיחות ושילוב מסוימי�

המשמרת את ערכיה השמרניי� , הווה עדיי� חברה סגורההחברה החרדית מ, מאיד�. והתקשורת .ויש חוקרי� המדברי� ג� על תהליכי סגירות הולכי� וגוברי�, באדיקות

מקבל קונפליקט זה מבט , כאשר אנו בוחני� את המצב הסוציולוגי כפי שמשתק$ בשדה הפרסו� המסחריאכ! נמצא רמזי� לתהליכי הא�? אילו מאפייני� פרסומיי� נוכל למצוא בעיתונות זו :מחודש

או שמא יתעצבו הפרסומות על פי ערכי החברה ? קומודיפיקציה ומסחור בפרסומות בעיתונות החרדית, זאת בנוס) להתחשבות באופייה הסגור של החברה וערכיה השמרניי�, החרדית ויקבלו את צביונה

?ובמנגנוני הסינו! באמצעי התקשורת שלה

מסחור וחיפצו� של ערכי� –' קומודיפיקציה דתית'תהליכי� ראשוניי� של בעבודה זו ננסה להצביע על . מושגי� ופנומני� דתיי�, תורניי�

אשר צומח מתו� מאפייניה , של תהלי� קומודיפיקציה' מקורי'מדובר בגוו� , מעצ� טבעה של הגדרה זו .ומאפייניה של העיתונות החרדית בפרט, הייחודיי� של החברה החרדית בכלל

הנ� מושגי� הלקוחי� בעצ� הגדרת� –הלי� מרתק עוד יותר לאור ההבנה שקומודיפיקציה וחיפצו� התעובדה זו מאפשרת לנו הבנה עמוקה של . חוצה הגבולות העוסק בתיאור תרבות הצריכה, מהשיח הגלובאלי

המתאפייני� בשמרנות , חרדיתובחברה דתיי� הסמליות בקומודיפיקציה שנוגעת דווקא בערכי� ובי� , ומת� בי� ערכיה של חברה שמרנית ומסורתית%בכ� מהוות תופעות אלו כשיקו$ למשא. וסגירות

. מערבית%פתיחות והשפעה קפיטליסטית, גלובאליי� המבטאי� מודרנה%של תהליכי� צרכניי�' נגיסת�'ות החרדית שכ� דווקא תהלי� זה יכול לסמל את המנגנו� הייחודי בו פועלת התרב', נגיסה'תיארנו זאת כ

יחד ע� חיזוק והידוק , )כגו� מאפייני צרכנות(השאלה של פורמטי� חדשניי� : בתו� חברה מודרנית .תרבותיי�% הנורמות הפני�

תיעשה דר� ניתוח פרסומות שונות שהופיע בשנה האחרונה ' קומודיפיקציה הדתית'הצגתה של תופעת המצד אחד : ל את הקונפליקט האמור לעילהפרסומות מבטאות יותר מכ. בעיתונות החרדית לגווניה

�. מתארי� חוקרי התקשורת את הפרסומות כמשקפות ומשעתקות את ערכי החברה הקיימת בזמ� נתואנר בעל פיקוח 'אותו מתארי� המפרסמי� במגזר זה כז, הגדרה זו רלוונטית בייחוד לפרסו� החרדי

% החנית של תרבות הצריכה הקפיטליסטית מהווה הפרסומת השיווקית חוד, לעומת זאת. וצנזור מוקפדי� –הראיפיקציה והקומודפיקציה לגוניה� , כמו ג� תהליכי המסחור, עיצוב הדימויי� והמותגי�. מודרנית

שבגוו� מקורי , ומסתבר. באי� לידי ביטוי יותר מכל בהבטחה הפרסומית ובעיצובה בתקשורת ההמוני� .ג� בתקשורת החרדית %וייחודי

119 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

דפוסי צריכת מותגי� בקרב נשי� החיות בעוני :� ותקשורתסמלי, חפצי�

רונ! שרו! אוניברסיטת חיפה, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה

sronen05@gmail.com

הצגת הנושא

. 'תרבות הצריכה'י אשר זכתה לא מכבר לכינו, זמננו% צריכת מותגי� הינה סוגיה מרכזית בתרבות בתאופיי� הסימבולי של המותגי� הופ� אות� לחלק בלתי נפרד ממנגנו� התקשורת החברתית ולאמצעי

, שהיא במהותה צריכה סימבולית, צריכת מותגי�. המבחי� בי� קבוצות ומעמדות חברתיי� ותרבותיי�ת ולשרת אות� במסגרת מאפשרת לצרכני� ליצור באופ� חופשי דימויי� של מי או מה ה� רוצי� להיו

תקשורת חברתית הסובבת סביב סוגיות של סטאטוס או השתייכות ולשמש בתהלי� הפרטי והפנימי של צריכת מותגי� , בהקשר זה. ביטוי עצמי או חיבור רגשי לעול� פנימי אידיאלי, יצירת זהות והגדרה עצמית

היא נעשית בתנאי� של מחסור במשאבי� משו� ש, על ידי אנשי� החיי� בעוני היא סוגיה מעניינת במיוחד, ואת השאלה הא� צרכי� חברתיי�' מותרות'ו' צור�'מצב זה מעלה ומחדד את הדיו� במושגי� . חומריי�

ניצבי� מול צרכי� פיזיי� כמזו� , הערכה חברתית או ביטוי עצמי, כצור� בסטאטוס, תרבותיי� ורגשיי�, צריכת מותגי� בקרב נשי� החיות בעוני ובמידה וכ� מטרתו של המחקר היא לבחו� הא� קיימת. ומחסה

.הא� נית� לאפיי� ולשרטט דפוסי� מסוימי� של צריכה כזו

גישה ומתודולוגיה

. למחצה%קונסטרוקטיביסטית באמצעות ראיונות עומק מובני�%המחקר התבצע בשיטת ניתוח איכותניתת להבי� אופני חשיבה והתנהגות של בני המבקש, ניתוח הנתוני� נעשה על פי מסגרת הניתוח הנראטיבית

תו� התמקדות בתימות מרכזיות שעלו בראיונות ואפיו� דפוסי חשיבה , זאת. אד� כִמבני� סיפוריי� .ופרקטיקות צריכה בנסיבות של מחסור במשאבי� כלכליי�

מסגרת , ע� זאת. אשר נדגמו במדג� נוחות, החיות בעוני, נשי� מצפו� האר( 15אוכלוסיית המחקר כללה . הניתוח כללה את כל בני המשפחה השייכי� לאותו משק הבית

ממצאי� ותוצאות

שמתבטא בסתירה בי� , ניתוח פרקטיקות הצריכה של המרואיינות מעיד על דואליות ביחס� למותגי�וחלק� א$ , הביעו רוב המרואיינות יחס אדיש, כ�. עמדת� המוצהרת לבי� ההתנהגות הצרכנית עליה דיווחו

אול� נמצא כי כל המרואיינות עוסקות במידה זו או אחרת , מקניית מותגי� וחיקויי מותגי�, מסתייגוכי חלק� צורכות או שהביעו נכונות מעשית לצרו� חיקויי , בצריכת מותגי� בקטגוריות מוצרי� שונות

גישי� את ערכ� המד, ייחסו המרואיינות לעצמ� מניעי קניה ודפוסי קניה רציונאליי�, כמו כ�. מותגי�, בעוד לאחרי� ייחסו דפוסי קניה שמקור� במניעי� חברתיי� או רגשיי�, הפונקציונלי של המותגי�

הממצאי� מצביעי� על דפוס . הנובעי� מערכ� הסימבולי של המותגי� ומער� החליפי� החברתי שלה�, מחושבת ומתוכננת ,מהמצוקה הכלכלית הקשה והמאופיי� בצריכה שקולה %המושפע מחד , צריכה מורכב

�על שאי� ביכולת� להעניק , כאמהות, מהמצוקה הרגשית של הנחקרות ומרגשות האש� שלה� % ומאיד . י קניית מותגי אופנה"בי� היתר ע, אלה מתבטאי� בנסיונ� לפצות את הילדי�. לילדיה� יותר

� דיו

פת את מיקומ� הבעייתי משק, האמביוולנטיות שעולה מ� העמדות ומההתנהגות הצרכנית של הנחקרות, מחד %בחברה המדגישה זהות יצרנית והתנהלות כלכלית רציונאלית ואחראית, כנשי� החיות בעוני

�מאמציה� של . שצריכת מותגי� הפכה לאחד מסממניה הבולטי�, מקדשת את התרבות הצרכנית %ומאידמעידה על נסיונ� להתמק� , ירציונאלי וה� למודל התרבותי הדומיננט%הנשי� להיענות ה� למודל הכלכליאול� יש ג� בעמדותיה� . חברתית ותרבותית, בה ה� מודרות כלכלית, כחברות מוסריות וראויות בחברההמלמדת על התנגדות לכוחו של המבנה , משו� הפגנת עמדה אוטונומית, ובהתנהגות� של חלק מהנחקרות

כחסרות אוני� , להצגת� כחלשותהתנגדות כמו ג� , חדשי� וערכי� תרבותיי� מסוימי�" צרכי�"להכתיב � .י צרכי� פיזיולוגיי� בלבד"או כמונעות ע, וחסרות שליטה בחייה

120 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

המאבק בי! דתיי� לחילוניי� על עיצוב צביונה של השבת : צרכנות פוליטית בישראל במרחב הציבורי

עומרי שמיר

גוריו� בנגב%אוניברסיטת ב�, בוריתהמחלקה למנהל ומדיניות צי, ש גילפורד גלייזר"בית הספר לניהול עShamiro1@zahav.net.il

מאז ימיה הראשוני� של ישראל שמירת השבת במרחב הציבורי היוותה מקור למאבקי� בי� דתיי�

, מוחלט על נסיעהחל איסור , המייחסי� לקדושת השבת חשיבות עליונה, עבור דתיי� רבי�. לחילוניי�פעילות של בתי עסק או כל פעילות פנאי אחרת ולש� כ� ה� נאבקו שני� בכדי שחוקי המדינה יגבילו

קוו הצליחו להביא להסכמה ולפשרה סביב צביונה %הסדרי� ראשוניי� דוגמת הסטאטוס. פעילויות אילו%של המאה ה %90שית שנות השינויי� כלכליי� ודמוגרפיי� שחלו מרא, אול�. של השבת במרחב הציבורי

קוו כאשר יותר ויותר עסקי� החלו לפעול בימי שבת תו� מת� מענה לביקוש % ערערו את הסטאטוס 20 . הול� וגדל מצידו של הציבור החילוני

במאמר זה אני מבקש לטעו� כי המאבק סביב השבת לא הסתיי� אלא פשוט עבר מ� הספירה הפוליטית נ� ה� של הפוליטיקאי� הדתיי� לאכו$ את שמירת השבת וה� של כישלו. אל לספירה הכלכלית

. פוליטיקאי� חילוניי� לשנות חוקי� קיימי� הביאו להופעת� של יוזמות חדשות משני צידי המתרס) השוק(אל הזירה הכלכלית ) הכנסת(שילוב של הנסיבות הביא לכ� כי המאבק עבר מ� הזירה הפוליטית

בכדי ) חר� צרכני� ועידוד צריכה(באסטרטגיות של צרכנות פוליטית וכתוצאה מכ� אפשר את השימוש . קוו%להג� או לשמור על הסטאטוס

�הזירה המרכזית בה מתנהל המאבק איננה עוד הספירה הפוליטית הפורמאלית אלא הספירה , לפיכי� בק אולר, להגדרתו של הסוציולוג הגרמני (Sub-politics)" הפוליטיקה%תת"הבלתי פורמאלית של

לספק את "שטע� כי בחברה הגלובלית של ימינו המסגרות הפוליטיות הפורמאליות אינ� מצליחות . ועל כ� חקר הפוליטיקה כיו� מחייב אותנו לחפש אותה במקומות שבעבר לא חיפשנו בה�, "הסחורה

ני כאשר הפוליטיקה בישראל על ידי שימוש בכוח הצרכ%מחקר זה יציע א� כ� לבחו� את עלייתה של תתהפוליטיקה במאבק בי� דתיי� %טענתי היא כי שלוש התפתחויות מרכזיות הביאו להופעתה של תת

כלכלה , ההתפתחות המהירה של חברה צרכנית המשופעת מליברליזציה) 1: (לחילוניי� על עיצוב השבת� של מרכזי גלובלית ושינויי� תרבותיי� אשר שינו את אורח החיי� של ישראליי� רבי� והביאו לפריחת

מ לשעבר "שינויי� דמוגרפיי� שחלו כתוצאה מהעלייה המאסיבית מברה) 2(קניות המשגשגי� בימי שבת יחד הביאו שלושת התהליכי� הללו . כשלו� הממשל בישראל ועלייתה של הפוליטיקה האלטרנטיבית) 3(

הביאו , שנימצד אחד לערעור ההסדרי� הישני� וירידה בחשיבותה של הספירה הפוליטית ומצד , בסופו של נייר זה. לעיתי� מחו( לספירה הפוליטית הפורמאלית, להיווצרות� של יוזמות פוליטיות חדשות

פתוחי� ע� יזמי� חילוניי� ודתיי� אדגי� כיצד %על ידי שימוש בדיווחי� מ� העיתונות ובראיונות חציבמאבק על עיצוב צביונה של השבת הכוח הכלכלי של צרכני� דתיי� וחילוניי� ג� יחד מהווה כלי חשוב

. במרחב הציבורי

המסקנה הסופית ממחקר זה תצביע על המעבר מ� הזירה הפוליטית הפורמאלית בו עשה כל צד שימוש בפתק ההצבעה אל הזירה הכלכלית והשוק בו עושה כל צד שימוש בכוחו הצרכני ובכרטיס האשראי המונח

. בארנקו

121 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

ת המינית של נשי� הטרוסקסואליות ישראליות בתיירותדפוסי ההתנהגו בסקי'ליזה ברדיצ גוריו� בנגב%אוניברסיטת ב�, המחלקה לניהול מלונאות ותיירות

berdyche@bgu.ac.il

יניב פוריה גוריו� בנגב%אוניברסיטת ב�, המחלקה לניהול מלונאות ותיירות

yporia@som.bgu.ac.il

נתי אוריאלי גוריו� בנגב%אוניברסיטת ב�, המחלקה לניהול מלונאות ותיירות

urielyn@som.bgu.ac.il

. שתתקיי� ג� במסגרת תיירותית נית� לצפות, כמו יחסי מי�, פעילות המסבה הנאה בחיי היומיו�

בי� תיירי� למקומיי� תו� התעלמות כמעט ) Sex Tourism(הספרות מתמקדת בתיירות מי� מסחרית וויה חזאת למרות שנית� להניח כי למאפייני ה, )Sex in Tourism(מוחלטת מיחסי מי� בי� תיירי�

מעצ� היותה מסגרת זמ� , )Shields, 1990(התיירותית השפעה על ההתנהגות המינית של הפרט ).Black, 2000(ומאופיינת בתחושת אנונימיות ) Cohen, 1988(המאפשרת בריחה מנורמות מקובלות

מחקר זה שוא$ למלא את החסר תו� התמקדות בהתנהגות� המינית של נשי� בעת פעילות תיירותית ע� ) פתוחי� וחלק� חצי מובני�חלק� (ראיונות עומק %21ממצאי המחקר מ. ובמשמעות שה� מעניקות לה

שופכי� אור על התנהגות� המינית של המרואיינות במונחי יהודיות נשי� הטרוסקסואליות ישראליות . פריצת גבולות והמשמעות המוענקת לשינוי, גיוו�, איכות, כמות

י� בעלייה המאופי, מתרחש בעיקר בנופש בט� גב" (מי� כהנאה) "1: במחקר התגלו ארבעה דפוסיי התנהגותוהענקת משמעות שונה ליחסי המי� בהשוואה לזו , פריצת גבולות ע� ב� הזוג, שיפור באיכות, בכמות

פריצת הגבולות . מתרחש בעיקר בטיוליי תרמילאי� ללא בני זוג קבועי�" (מי� כהרפתקה) "2; )שבשגרהא� לא באיכות בשל , ותהמרואיינות תיארו עלייה בכמ. מתבטאת באימו( דפוסי התנהגות מינית גבריי�

מתרחש ע� ב� זוג קבוע במסגרת ביקורי� בערי� " (מי� כחובה) "3; )חוסר היכרות ע� הפרטנר המקרי; )למרות העייפות חייבי� לקיי� יחסי מי�, במסגרת זו. המהוות מרכזי� תיירותיי� ובטיולי� מאורגני�

הולמת קיו� יחסי מי� מכיוו� שאינה שתוארה כלא , מתרחש בשהייה למטרת עבודה" (מי� כציפייה) "4המרואיינות ציינו כי הציפיות לחוויה המינית בעת חוויה תיירותית זו עולות , ע� זאת. נתפסות כזמ� פנאי

). והסבירו זאת כתולדה של היות� מחו( למסגרת השגרתית

סי המי� כאשר יח, המרואיינות תיארו שינויי� במשמעות המוענקת ליחסי המי� במסגרת תיירותיתאו לבחו� את /עשויי� להוות עבור האישה אמצעי לתגמל את עצמה ואת ב� זוגה על השגרה השוחקת ו

היוו יחסי מי� מזדמני� במסגרת תיירותית. תקינות יחסי המי� בזוגיות במסגרת מערכת יחסי� מתמשכתנשי� פירשו . האישהאו לפגוע במוניטי� /ללא חשש להיקשר רגשית לפרטנר מקרי ו ערו( לביטויי יצרי�

ת המלווה בתחושת חוזק התנהגות מינית גברי את השינוי בהתנהגות� המינית כהזדמנות לאמ( דפוסכי ההתנהגות הקונפורמית ע� תפקיד המי� הנשי מזיקה לרווחה הנפשית של , לאור הדעה. ושליטהותית המאפשרת לאישה נית� לשער כי המסגרת התייר, )Pines, 1998(או שאינה תורמת לה כלל , האישה

. הנפשיתבריאותה תורמת ל, להשתחרר מתפקידי המי� המקובלי� בחברה הישראלית

בכ� שהוא , כי העול� המודרני אמביוולנטי בטבעו )Wang )2000ממצאי המחקר תואמי� לטענתו של בה� הגבלות ,כמו תיירות, א� בו זמנית מייסד אזורי� לימינאליי�, אוכ$ הגבלות על התנהגותו של הפרט

: חברתי שמתבטאההשינוי בהתנהגות המינית הוסבר על ידי המרואיינות בהעלמות הפיקוח . אלו נחלשותהאינפורמנטיות ציינו כי . להתממש או בחופש להתחפש ולהרגיש שונה" אני האמיתי"במת� אפשרות ל

תרומה נוספת לדיו� על ממצא זה מהווה ". בתחפושת"או " האני האמיתי"הנסיבות קובעות הא� לבחור ב ממצאי המחקר ).e.g. Kim and Jamal, 2007; Wang, 2000(האותנטיות הקיומית בהקשר תיירותי

חשיבותו של המחקר . שופכי� אור על תופעת התיירות כמו ג� על היחסי� המגדריי� בתיירות ובשגרהוהתנהגות� של תופעת התיירותקשר לו תובנות להבנת , טמונה בהבנת הקשר בי� התנהגות מינית לתיירות

. נשי� הטרוסקסואליות יהודיות במסגרת תיירותית ויומיומית

122 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

פוליטי�תיירות כמשאב תרבותי

יניב בלחס! � קמפוס אילת, גוריו� בנגב%אוניברסיטת ב

yanivbel@bgu.ac.il

בקרב הקהילה האוונגליסטית של תינות לישראל הפכה לפופולאריבמהל� שלושת העשורי� האחרוני� צליחוקרי� העוסקי� ביחסי� בי� הקהילות . בעול� ובארצות הברית בפרט יהזר� הפרוטסטנט

האוונגליסטיות למדינת ישראל מדגישי� את מקומה המרכזי של מדינת ישראל בתיאולוגיות אחרית הנחת היסוד , בהתא�. כהסבר הטוב ביותר לתמיכה זו הימי� של הזר� המרכזי בתנועה האוונגליסטית

את תפיסת� את , של מחקר זה היא כי על מנת להבי� את מניעי הצלייני� האוונגליסטי� להגיע לישראלואת המשמעות שה� מעניקי� לפעילויותיה� בישראל יש להבי� את השורשי� , היעד אליו ה� מטיילי� .נוצרית%ציוניתשל התפיסה ה �התיאולוגי� וההיסטוריי

שהתבצעה בקהילה אוונגליסיטית שבמדינת אילינוי בי� השני� תהמחקר מבוסס על עבודה אתנוגראפי כנסיתיות %ש� זוג אוונגליסטי� מארגני� טיולי� לישראלי� כחלק מפעילותיה� הפארא, 2004%2007

; יונות עומק חצי מובני�המחקר מבוסס על נתוני� שנאספו מתו� רא, ספציפית. כמנהלי תחנת רדיו נוצריתצפיות משתתפות בכנסיות שנערכו לפני הטיול כחלק ממאמצי השיווק ולאחריו בניסיו� לאפשר

; תשובות לשאלוני� פתוחי� שנשלחו למשתתפי� באחד הטיולי�; למשתתפי� לחלוק את חוויותיה�וטקסטי� ; ספרוני�; ברושורי�; עשרות תכתובות דואר אלקטרוני ע� מארגני הטיול וחלק ממשתתפיו

.המחולקי� למשתתפי� בטיול לפני ואחרי הטיול

אני טוע� כי המוצר התיירותי שפותח על ידי הזוג עוזר , תו� התבססות על שלוש דוגמאות משדה המחקרחברתית ופוליטית בקרב המשתתפי� בטיול ובתחושת השייכות שלה� לקהילה , ליצור לכידות תרבותית

, הדוגמא הראשונה מתמקדת בטיולי גברי� לישראל שנועדו. גליסטית בכללהמקומית ולתנועה האוונכגו� הבעת רגשות והתמכרות , לטפל בבעיות הייחודיות לגבר המודרני, בנוס$ לער� הדתי שלה�

בה� המטי$ �הממצאי� בחלק זה מראי� כיצד טיולי הגברי� מייצרי� אירועי� לימינאליי. לפורנוגרפיהבאופ� שלא מתאפשר בזר� , ל מעודד את הגברי� להתמודד ולהביע רגשות בפומביהדתי המתלווה לטיו

. יתר בקרב גברי�%המרכזי של התרבות האמריקאית שמעודד דיכוי רגשנות

כפי שה� מכני� , "עשיית מצוות הומניטארית"הדוגמא השנייה עוסקת באופ� בו מאפשרי� מארגני הטיול מצוות אלו עולות כמעט . סעד לארגוני� משיחיי� ועוד, סדות צדקההתנדבות במו, כגו� תרומת ד�, זאת

של , )dispensationalism(המכונה ג� דיספנסישנאליז� , תמיד בקנה אחד ע� פרשנות דתית מסוימת�אנו חיי� כיו� בסיומו של עיד� אחד ובפתחו של העיד� , על פי דוקטרינה זו. המציאות במזרח התיכוהטיולי� , בהקשר זה. נושית עלי אדמות שיאופיי� במלכות בת אל$ שנה של ישוהאחרו� של היסטוריה הא

� "לישראל מהווי� פרקטיקה דתית המאפשרת להראות לקהל המאמיני� את האופ� בו נבואות התנ . ובכ� לחזק את עליונות הדוקטרינה התיאולוגית הפופולארית בתנועה האוונגליסטית, מתגשמות בפועל

עוסקת בסימבוליז� המאפיי� את הבניית מסלול הטיול והשימוש הנעשה בו על מנת , הדוגמא השלישיתשל הצלייני� תניתוח תוכ� פרשני של מסלול הטיול והפעילויו. נוצרי%להעביר מסר אידיאולוגי ציוני

. והפוליטיי� �נוצרי על מימדיו התיאולוגיי% בישראל מראה כי הטיולי� משקפי� נאמנה את הזר� הציוניכמחצית . כה בישראל מתבטאת במהל� הטיולי� בפעילות הומניטארית של התיירי� בישראלהתמי

. מרכזי עיוורי� וכדומה, מרכזי קליטה, פנימיות לנוער בסיכו�, מהטיול מוקדש לפעילות בבתי חולי�רי מראה כי מאחו) ניתוח סימבולי של טקסי�(ניתוח על פי המסורת של ויקטור טרנר של פעילות הצלייני�

%כל פעילות התנדבותית בישראל ישנה משמעות סימבולית העולה בקנה אחד ע� האידיאולוגיה הציונית, ממצאי המחקר בחלק זה ממחישי� כיצד הפכה הסימבוליות, בכ�. נוצרית המנחה את הטיולי�

.לכלי להעברת מסרי� אידיאולוגי�, המאפיינת צליינות בכלל

יולי� לישראל מוצר פנאי שעוזר לשמר את הבדלנות התרבותית הדיו� בממצאי המחקר מציע לראות בט . המאפיינת את הזר� השמרני של התנועה האוונגליסטית

123 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

ואימת האחר, תקשורת, היבטי� לוקאליי� על תיירות: ב! לאד! לחופי סיני

איילת כה! מכללת הדסה, החוג לתקשורת צילומית

Ayelet_k@hotmail.com

חיי� נוי חוקר עצמאי

chaimnoy@gmail.com

, הרצאה זו מבקשת לבחו� ולהמשיג את הזיקות ההדדיות השוררות בי� שתי כלכלות גלובליות של כס$, קרובי� בי� שתי מערכות אלהלמרות היחסי� ה. התיירות והתקשורת: תשוקות וייצוגי�, זהויות

. מעט חומר התפרס� אודות הקשר המוסדי והרווחי ביניה�, המצויות בחוד החנית של תהליכי גלובליזציההכולל כתבות ודיווחי� תקשורתיי� הנוגעי� לאיומי טרור כנגד , הרצאה זו תתבסס על מקרה בוח� מפתיעת שראו אור בעיתונות האלקטרונית והמודפסת המדובר בכתבו. תיירי� ישראלי� השוהי� בחופי סיני

%ראס א"בהילטו� טאבה ובצי� פיצוה, לאחרונה(לאחר סדרת פיגוע הטרור בחופי סיני , 2004%2008בשני� �, בהיקפ�. ואשר מטרת� להרתיע תיירי� ישראלי� ולהניא� מלנפוש בחופי� אלה, )2004באוקטובר, "שט

�כתבות אלה ליבו רגש ציבורי לא מבוטל ודיו� העוסק בסוגיות ,במחזוריות אשר איפיינה אות� ובסגנונידי %הכתבות מתבססות ברוב� על התראות אשר פורסמו על. אזרחיות באמצעות המסגרת התיירותית

אלא ג� לדיווח ולהמלצה בנוגע , אול� ה� אינו מוגבלות רק לפרסו� ההתראה, המטלה ללוחמה בטרור . לנופש בסיני

מודאליי� של כתבות אלה ושל %ולהיבטי� מולטי, למבנה השיח, ב התייחסות לתוכ�בעזרת ניתוח המשל�בשל נושאיה� הרחוקי� " תיירותיות%אנטי"לכנות� , נטע� שלמרות שנית� לכאורה, התגובות אליה

שימוש במשאבי� , למעשה, ה� עושות, ואולי אפילו סותרי� אות�, מההקשרי� הרגילי� של אתרי תיירות, �בראש ובראשונה ה� עושות כ� באותנטיזציה של ייצוגי. מובהקי� של מערכת התיירותסימבוליי�

כתבות אלה ). spatialized(ובדימויי� חזותיי� ממורחבי� , בי� מוכר ובי� זר, במתח בי� תשוקה ואימהואכ� ג� את יכולת� , של אמצעי התקשורת המודפסת והאלקטרונית בישראל �מבטאות את נסיונותיה

כ� מהוות . במקרה זה רגשות מוחשיי� של אימה ופחד%%לעורר בצורה יעילה רגשות ציבוריי�, חתהמוכהמלבות , כתבות מעוררות אימה אלה מעי� השתקפות מהופכת או הופכית של כתבות התיירות הרגילות

במרחבי� " אחר"מקרה בוח� זה מאפשר לבחו� את אופני ייצוג ה, אכ�". אחר"תשוקה צרכנית למרחב ואופני מסגורו , האחר הערבי: בצורתו המקומית, על האימה ועל הצד המוש� שבו, המשותפי� לו ולתייר . מבעד עדשות התיירות ודר� כתבות התקשורת: האוריינטליסטי הכפול

תקשורת ותיירות מודרניות משחקות , ראשית: ההרצאה מציעה שלשה צמתי� של דיוני� תיאורטיי�והבחינה של היחסי� ביניה� בהקשר מקומי מהווה דוגמה מעניינת , ובליזציהתפקיד מרכזי בתהליכי גל

הנקשרות , ביסוד כתבות אימה אלה, כפי שנטע� לעיל, שנית. להיבטי� מקומיי� של תהליכי� גלובאליי�נמצא , )המזכות אות� במקו� בולט בעמודי השער של עיתוני� ואתרי אינטרנט(לטענות ביטחוניות %אל(ובהדי� גלובליי� ) פלשתיני%יהסכסו� הישראל(המלווה בהדי� מקומיי� , ערבי% הסכסו� הישראלי

%הכתבות מציעות חיבור של דימויי� מקומיי� וגולובאליי� לכדי יצירה של דימוי ניאו). קאעידהבהרצאה זו נבח� לא , לבסו$). Stein, 2002; Noy & Cohen, 2005' ר(קולוניאלי ואוריינטליסטי עוצמתי

זאת בעיקר באמצעות בחינת . מבנה הכתבות עצמ� אלא ג� את הדיו� הציבורי שה� מעוררות רק את �וה� באמצעות פרסומי� רבי� אשר ראו אור בתקופה , )בקי�%טוק(התגובות אליה� ה� ביחס לכתבות עצמ

דיו� זה מעלה סוגיות הקשורות . ואשר היוו חלק מדיו� ציבורי—מכתבי� למערכת, אתרי בלוג—זוביחס בי� מוסדות המדינה : מעלה שאלות הקשורות באזרחות, ביחס בי� הפרט ובי� הכלל, רחותבאז

. וביחס בי� הפרט והכלל בחברה הישראלית, וסמכות� ובי� הפרט בהקשר תיירותי

Noy, C., & Cohen, E. (Eds.). (2005). Israeli Backpackers and Their Society: A View from

Afar. Albany: State University of New York Press.

Stein, R. L. (2002). "First contact" and other Israeli fictions: tourism, globalization, and the

Middle East peace process. Public Culture, 14(3), 515-543.

124 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

הסברי� לרווקות המתמשכת בציונות הדתית: 'סרוגי�'בעקבות

ברגאנגלארי האוניברסיטה העברית, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה

ari.engelberg@mail.huji.ac.il

בהרצאה זו אציע הסברי� סוציולוגיי� להמש� התגברותה של תופעת הרווקות המתמשכת בציונות ערכי משפחה "הציונות הדתית דוגלת במה שמכונה , אחרות בדומה לקבוצות דתיות רבות. הדתית

ובהתא� להלכה היא מתנגדת לקיו� של מגע פיסי כלשהו בי� גברי� ונשי� מחו( למסגרת , "מסורתיי��, א� למרות ההעדפה החברתית הברורה לכ� שהצעירי� יינשאו בראשית שנות העשרי� לחייה�. הנישואי

רבי� נותרי� ברווקות� מש� שני� , � אכ� מעונייני� להינשאולמרות שרוב� המוחלט מצהירי� שה . ארוכות

ההרצאה מבוססת על מחקר איכותני אשר בח� את סוגיית הרווקות המתמשכת בציונות הדתית מכמה רוב� ע� רווקי� ורווקות ציוני� דתיי� , ראיונות עומק 50על מנת לאסו$ מידע על קבוצה זו נערכו . זוויות

ע� גרושי� , מיעוט� ע� נשי� וגברי� שנישאו לאחר שנות רווקות ממושכות, 44ל 26י� אשר גיל� נע בערכתי . המשמשי� ג� כיועצי� לרווקות ורווקי� ופעילי� חברתיי�' שדכני�'וגרושות מציבור זה וכ� ע�

� וסופי שבוע מאורגני�" סדנת תקשורת"תצפית משתתפת באתרי� שוני� הרלוונטיי� לנושא המחקר כגואלה כללו בי� היתר , ניתחתי טקסטי� מגווני� העוסקי� בסוגיה זו. המיועדי� לרווקי� ורווקות דתיי�

תי� אינטרנטיי� ודיוני� בפורומי� "שו, עלוני שבת המחולקי� בבתי הכנסת, ספרי הדרכה דתיי� לזוגיות . דתי%המוקדשי� לרווקFת בציבור הציוני

הראשו� קשור להפנמת� של אידיאות מערביות . י� כלליי�את ממצאי המחקר נית� לחלק לשני כותרבעוד שכלפי המסרי� הרווחי� בתקשורת ובתרבות . בנוגע לאהבה הרומנטית על ידי צעירי הציונות הדתית

הפופולארית בנוגע למתירנות מינית יש למתווי המדיניות החינוכית של הציונות הדתית עמדה שלילית וכ� מתאפשרת חדירת אידיאות זוגיות מערביות , טית לוט בערפליחס� של לאהבה הרומנ, ברורה

. דתיי� מבלי שה� ייתפסו כמנוגדי� לערכי החברה שבה ה� גדלי�%לתודעת� של צעירי� וצעירות ציוני��%בעשורי� האחרוני� מתרחש תהלי� כללי של התגברות האינדיבידואליז� בחברה הציונית, בנוס$ לכ

יטוי ג� בהפנמה של מסרי� בדבר מרכזיותה של הזוגיות וחשיבותה בפרויקט תהלי� זה בא לידי ב. דתית .ההגשמה העצמית

א� כמעט שלא , בעיקר במדינות מערביות" האהבה הרומנטית"מחקרי� שוני� בחנו את מאפייניה של המחקרי� , בנוגע לחברות מערביות. נבחנה השפעתה על חברות מיעוט דתיות המתגוררי� במדינות אלה

הממצאי� שלי מלמדי� . דו שתרבות הצרכנות הקפיטליסטית משפיעה על תפיסת הזוגיות והאהבהלימא� בגלל האיסורי� ההלכתיי� ונורמות , שתרבות הצרכנות משפיעה ג� על תהלי� החיזור בציונות הדתית

האמונה בקדושת מוסד הנישואי� . דתיות ייחודיות ה� דווקא מקבלי� משנה תוק$%חיזור ציוניותאינ� מאפשרי� לצעירי� , ההתנגדות למערכות יחסי� אשר אינ� מובילות באופ� ישיר ומיידי לנישואי�ו

.תועלתנית/הדתיי� להתנסות במערכות יחסי� אשר עשויי� היו להוות גור� העוק$ חשיבה צרכנית

רי� אטע� שהשינויי� בתחו� זה גורמי� בחלק מהמק, הכותר השני קשור ליחסי המגדר בציונות הדתית�עצ� , בנוס$ לכ�. לפערי ציפיות בי� גברי� לנשי� בנוגע לחלוקת התפקידי� המגדרית לאחר הנישואי

ההפרדה המגדרית במהל� שנות ההתבגרות לצד קיומ� של מסלולי חינו� נפרדי� תורמי� ליצירת� של וליות� של ש, כ� ג� כיו�, במזרח אירופה 19כפי שהתרחש במאה ה. פערי� שקשה אחר כ� לגשר עליה�

הנשי� בחברה הדתית אשר מדירה אות� מלימוד התורה האינטנסיבי פותחת בפניה� את דלתות ההשכלה . ואלה מעצבי� את תודעת� ומרחיקי� אות� בחלק מהמקרי� מהגברי� הדתיי�, "רוח הזמ�"הכללית ו

�בי� בשלב מאוחר והשחרור המיני שאותו חווי� רווקי� ר, ההפרדה רבת השני� בי� גברי� לנשי�, מאיד . גורמי� לא אחת לכ� שרווקי� יפתחו יחס מחפצ� כלפי נשי�, יחסית של חייה�

שאלה שנותרה פתוחה היא עד כמה מדובר בתופעה אידיוסינקראטית ועד כמה נית� להשוות אותה . מתונות אחרות החיות בתרבויות מערביות%למתרחש בקבוצות מיעוט דתיות

125 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

סיבות ומאפייני� להישארות ועזיבה של הצעירי� ? הקיבו( הדתיתמורות בקיבוצי תנועת

**כ(יוסי * ביליגמרי� אוניברסיטת בר איל�** המרכז האוניברסיטאי אריאל *

billigm@ariel.ac.il

מטרת המחקר

בקרב בני דור , ו� מגורי� לאחר הנישואי�הקיבו( כמק לבחירתלאתר את הסיבות הייתה ת המחקרכוונלאתר את , כמו כ�. ההמש� וכ� בקרב צעירי� אשר הצטרפו בשלב מסוי� לקיבוצי תנועת הקיבו( הדתי

נ� מתחומי� שביעות רצו את , מהקיבו(של הצעירי� יה�ציפיותלצור� כ� בחנו את . ת�הסיבות לעזיבפיי� אמשתני� דמוגר נותחולצד שאלות אלו . תישוני� של החיי� והקשר שלה� לתנועת הקיבו( הד

בסופו .בחנו המאפייני� הייחודיי� של כל קיבו( וקיבו( לצד המאפייני� המשותפי� בניה�נתרבותיי� וולעמוד על , לצייר פרופיל של מצב הקיבוצי� הדתיי� בכללות� ובכל קיבו( בפני עצמו של דבר התאפשר

. ימות בקיבו( בעיניה� של הצעירי�הבעיות הקיעל גורמי שביעות הרצו� ו

גישה ומתודולוגיה

עד 22צעירי� מגיל כוללת האוכלוסייה הנחקרת .הקיבו( הדתיתנועת י מקיבוצ 16בקרב תבצע ההמחקר שני� לפני נישואיה� ובחרו להישאר 4בני דור ההמש� שגדלו בקיבו( לפחות :לפי הפירוט הבא, 45

; בני דור ההמש� שבחרו לעזוב את הקיבו( לאחר נישואיה� ;"י�תושב"או " חברי�"בקיבו( במעמד צעירי� המתגוררי� בקיבו( 330השיבו על השאלו� .וכיו� מתגוררי� בוצעירי� שהגיעו לקיבו( מבחו(

ראיונות עומק של צעירי� המתגוררי� כיו� %20תחילה נערכו כ. צעירי� שעזבו את הקיבו( 272 % ו, כיו�כמו כ� . אשר בחרו להשתת$ במחקר, באות� הקיבוצי� של תנועת הקיבו( הדתיאו שהתגוררו בעבר

והנחיות , על בסיס החומר האתנוגראפי שנאס$. נערכו מפגשי� ע� מקבלי החלטות בתנועת הקיבו( הדתי . ברירתיות במגוו� רחב של נושאי�%שאלות רב %500נבנה שאלו� מקי$ הכולל כ, מזמיני המחקר

ממצאי�

והקשר שלה� לקיבו( , "מקו� שטוב לחיות בו"אי� במידה רבה בקיבו( בו ה� מתגוררי� הצעירי� רוהצעירי� ". כמקו� שטוב לגור בו"לעומת זאת ה� רואי� במידה פחותה את הקיבו( כצורת חיי� . חזק

אינ� נוטי� להמלי( בפני חבריה� לבחור בדר� החיי� הקיבוצית וכ� אינ� מעונייני� במיוחד שילדיה� חזו� ברור "מהבחינה האידיאולוגית המתגוררי� בקיבו( אינ� מעריכי� שקיי� . יכו לחיות בקיבו(ימש

אי� . ה� לא רואי� צור� מיוחד ברענו� אבני היסוד ודגלי הקיבו( המסורתיי�, ע� זאת, "לעתיד הקיבו(. ני� בכ� יותרואילו העוזבי� היו מעוניי, לה� עניי� מיוחד לחזק את מעמד התושבות על חשבו� החברות

אי� לה� רצו� להיות חברי� בקיבו( ללא שותפות , גישת� הכלכלית של הנשארי� איננה דוגלת בהפרטהא� ג� אי� לה� עניי� מיוחד שהקיבו( ידרוש להעביר נכסי� או הכנסות פרטיות , בנכסי� הכלכליי� שלו

לצעירי� מפריע מאוד שלא יהיה . קיי� רצו� נמו� להפרטה מלאה של השירותי� בקיבו(. לקופה הציבוריתא� , הצעירי� לא מייחסי� חשיבות מיוחדת לנוכחותה של התנועה הקיבוצית. לה� מה להוריש לילדיה�

. מהבחינה הדתית התמונה בכל קיבו( שונה. חשוב לה� הדימוי החיובי של התנועה בחברה הישראליתהסכמה רבה בכל הקיבוצי� ברצו� לשמור על יש . ישנ� קיבוצי� בה� יש עניי� רב בחיזוק הדתיות בקיבו(

. אורח החיי� הדתי תו� הימנעות מהקצנה

מצאנו כי הגורמי� המשפיעי� במידה הרבה ביותר , שערכנו לכל מדג� הקיבוצי�, במודל רגרסיבי בצעדי�מידת ההשתתפות האישית , ההתקשרות לקיבו( המגורי�: ה�, על הכוונות להישאר לפי סדר חשיבות�

שביעות הרצו� מרמת הדתיות בקיבו( ומידת האחיזה באידיאולוגיה , מי� של קבלת החלטותבפורו 10 %מהשונות של הכוונות להישאר בקיבו( ב 32.8%ביכולתו של המודל להסביר . הקיבוצית המסורתית

. השני� הקרובות

דיו!

ו( כפי הוא מצטייר בקרב צעירי תנועת הקיבו( הדתי כלפי הקיב ימהממצאי� עולה היחס האמביוולנטמצד אחד רבי� מהנשארי� בקיבו( עדיי� דבקי� במודל המסורתי של הקיבו( המדגיש את . בעיניה� כיו�א� מצד שני תהליכי האינדיבידואליזציה שהתחזקו בחברה הישראלית לא פסחו ג� על , הקולקטיביז�

ת הקיבו( יוצר ציפיות סותרות המתח הקיי� בי� הרצו� לשמר ובי� הרצו� לשנות א. צעירי הקיבו( הדתימהבחינה הדתית המגמות של התחזקות דתית מחד ומאיד� חזרה בשאלה . מהקיבו( בקרב הצעירי�

הצעירי� הדבקי� יותר , ע� זאת. הקיימות בקרב הצעירי� בציונות הדתית חלחלו ג� ה� לקיבו( הדתיוחשי� , עילי� באסיפות ובוועדותפ, חשי� קשר רגשי חזק לקיבו(, באידיאולוגיה הקיבוצית המסורתית

אות� הצעירי� בעלי הכוונות הברורות יותר , שהקיבו( מתאי� לה� מהבחינה הדתית ה� בסופו של דבר . להישאר בקיבו(

126 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

: תמרות המואביה ועד לנורלי הפיליפיני דתיי� וגיור במדינת הלאו� היהודית�זוגות בי!

דפנה הקר

י נשי� ומגדרהפקולטה למשפטי� והתוכנית ללימוד אביב%אוניברסיטת תל

dafna@post.tau.ac.il

נישואי� בי� יהודי לבי� ב� דת אחרת ה� החריג לכלל ומהווי� , בישראל, בניגוד למתרחש במדינות אחרותהרוב ה� נישואי� של שני , דתיי�%בתו� הקבוצה הקטנה הזו של נישואי� בי�. מכלל הנישואי� %5%כ

זוג יהודי יליד ישראל %א� ישנו ג� מספר קט� של נישואי� של ב�, מהגרי� ממדינות ברית המועצות לשעבר�, לאומיי�%שה� ג� נישואי� בי�, מאמר זה מתמקד באחרוני�. זוג שנולד במדינה אחרת ולדת אחרת%וב�, זוג%יס מאמר זה הייתה לברר כיצד בנימטרת המחקר שבבס. גזעיי�%תרבותיי� ולעיתי� ג� בי�%בי

והא� ואי� משפיעה הגדרת , מקימי� ומקיימי� משפחה, שמגיעי� ממקומות שוני� ונולדו לדתות שונות�ובזיקות , במאמר זה אתמקד בסוגיית הגיור. דתיות אלו%מדינת ישראל כמדינה יהודית על משפחות בי

.דת ולאו�, שהיא חושפת בי� מגדר

). זוג רואיי� בנפרד% כל ב�(דתיי� שיש לה� לפחות ילד קטי� אחד %זוגות בי� 14ראיונות ע� 28המחקר כלל התקבלו נתוני� כמותיי� מרשויות המדינה ומארגוני� חברתיי� הרלוונטיי� לזוגות אלה , בנוס$

לאחר קיו� הראיונות . בהקשר רחב יותר, כפי שעלתה מהראיונות, המאפשרי� מיקו� של סוגיית הגיורנער� ניתוח מעמיק של המסגרת המשפטית , ובהתא� לממצאי� שעלו מה� ומהנתוני� הכמותיי�

. דתיי� בישראל% יו� של זוגות בי�%המשפיעה על חיי היו�

�שמבדילות , דתיות % הראיונות לימדו אותי על מגוו� רחב של נסיבות העוטפות את חייה� של משפחות ביתמה אחת חזרה על עצמה ועלתה בכל , ע� זאת. ה לייחודיתושהופכות כל משפח, אות� אחת מהשנייה

מסתבר כי נשי� לא יהודיות חוות לח( גדול יותר להתגייר . והיא ההיבט המגדרי של הגיור, הראיונותג� הנתוני� הכמותיי� מלמדי� כי הרוב המכריע של המתגיירי� , אכ�. בהשוואה לגברי� לא יהודי�

פיו ילד יוכר %פעל על נשי� להתגייר נובע מהכלל הדתי אורתודוקסי שעלהלח( המו. ה� מתגיירות, בישראל%לאומי את התשובה הדתית%ומהאימו( הפוליטי של הממסד היהודי, כיהודי רק א� נולד לא� יהודיה

מהראיונות עלה כי לרוב בני הזוג הישראליי� ולחלק מבני הזוג ". מיהו יהודי"לשאלה תאורתודוקסי, כדי להקל על הילדי� את השתלבות� מבחינה חברתית, זאת. דיה� יוכרו כיהודי�המהגרי� חשוב כי יל

.לאומי% וכדי לשמר את הקולקטיב היהודי, כדי להקל עליה� בנישואי� עתידיי� לישראלי יהודי

�דתיות בישראל מלמדות שלמימד המגדרי של גיור מתלווי� ג� היבטי� %חוויותיה� של משפחות בזיקות . אי� לביטוי בעיקר בגי� הזיקות הקיימות בי� יהדות לבי� הזכות לאזרחותהב, כלכליי� וגזעיי�

כאשר מצד אחד מנסה המחוקק הישראלי לסמ� מחדש את , אלו משתנות לאור� ההיסטוריה הישראליתיהודי� %בהגירה של לא, בי� היתר, ביטוי%הבאי� לידי" איומי�"גבולות הקולקטיב היהודי נוכח ה

ני מנסה בית המשפט העליו� לאז� את הניסיו� הזה ע� זכויותיה� וצורכיה� של פרטי� ומצד ש, לישראלבעזרת , המאמר משרטט, למעשה. דתיי�%דוגמת זוגות בי�, נורמטיבי%שאינ� נעני� לציווי הקולקטיבי

�ובאר( המוצא , במעמד� הכלכלי, שנבדלי� במועד הנישואי�, דתיי� שרואיינו% סיפוריה� של הזוגות הביופסיקות המגלמי� מאבק על דמותה של , תקנות, של חוקי� יסיפור דינאמ, הגזע של ב� הזוג המהגרו

. מדינת ישראל כמדינה יהודית

באמצעות בחינת הלי� הגיור ותוצאותיו המשפטיות נחש$ משטר הפרדה היררכי ורב שכבתי בישראל �בי� יהודי� אורתודוקסי� ליהודי� , בי� יהודי� ללא יהודי�, בי� נשי� לגברי�, בי� היתר, המבחישנוצר בגי� , משטר ההפרדה הזה, לכאורה. ובי� אזרחי� לזרי�, קונסרבטיביי� וחילוניי�, רפורמי�

הופ� את , שילוב מפורש וגלוי בי� דת ללאומיות ושאינו מסתתר מאחורי מונחי� משפטיי� נייטרליי�ה מבח� למתח הקיי� ג� במדינות רבות משטר הפרדה זה מספק מקר, למעשה. ישראל למקרה ייחודי

משפטי שמנסה לשמור על נורמות קולקטיביות מדירות %בי� משטר חברתי, אחרות המהוות יעד להגירהלבי� הצור� לתת מענה לצורכיה� של פרטי� שחייה� מושפעי� מהזדמנויות גלובליות ושאורח חייה�

.�אינדיבידואליסטי� ופוסט לאומיי, מגל� ערכי� ליברליי�

127 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

כבבואה של חברה בפרשת דרכי� הנרטיב הגברי בשיח הדתי הישראלי הנרטיב הנשי מול

יוליה שוורצמ! המכללה האקדמית גליל מערבי

מכללת עמק יזרעאלjulias@yvc.ac.il

. פוסחי� ג� על החברה הדתית השנויי� האידיאולוגיי� העוברי� על החברה הישראלית בכללותה אינ�באידיאליזציה של הגבריות כסימ� , בי� השאר, האידיאולוגיה הציונית האקטיביסטית שבאה לידי ביטוי

אותה האידיאולוגיה . אפיינה את השיח הישראלי בעשורי� הראשוני� למדינה" היהודי החדש"היכר של את , א� כי באיחור, לאומית אימצה%תוכ� ג� החברה הדתי, לאומית%מצאה את דרכה לחברה הדתית

לאומית למאמ( בני� %בהשראת הגות� של הרבני� קוק נרתמה היהדות הדתית. הדימוי העצמי הגבריכתוצאה מכ� גבריות כער� באה לידי . המדינה מתו� אמונה בקדושת מדינת ישראל כראשית הגאולה

הקרבה עצמית ואקטיביז� , אומ(, וחביטוי בכתבי� של רבני היהדות הדתית לאומית המעלי� על נס כ .חברתי ופוליטי

הביאו בעשורי� , אשר גרמו לשנוי מגמה בשיח הישראלי, ואול� המשברי� הפוליטיי� והחברתיי�שנויי� אלה נתנו את . האחרוני� לירידת קרנה של האידיאולוגיה בכלל והאידיאולוגיה הציונית בפרט

לאומית הגיעה לצומת אידיאולוגי %נית� לומר שהחברה הדתית. אותותיה� בסופו של דבר ג� בנרטיב הדתי%האכזבה ממשלות ישראל שלא מימשו את החזו� הדתי". הסכמי אוסלו"בתקופת 90 %בתחילת שנות ה

%לאומי מבית מדרש� של הרבני� קוק הביאה עמה רוויזיה של המצע התיאולוגי של היהדות הדתיתאומ( והשגיות , התחושה שמדינת ישראל החילונית המקדשת כוחבחלקי� מהציבור הדתי נוצרה . לאומית

, הכוחנות היהירה של המדינה החילונית מעכבת את הגאולה, נהפו� הוא. איננה פרי תוכניתו של אלוהי� . על כ� יש לשוב ולנהוג בהכנעה ובשפלות רוח ולאמ( מחדש את הדימוי הנשי והר� של ע� ישראל

הוגי� בולטי� בחברה הדתית הישראלית של היו� המייצגי� את שני המאמר עוסק בכתביה� של שני הראשו� הוא הרב שלמה אבינר ממנהיגיה הרוחניי� החשובי� של היהדות הדתית . הנרטיבי� המנוגדי�

שמוש� אליו בשני� האחרונות , ד"המזוהה ע� תנועת חב, ואילו השני הוא הרב יצחק גינזבורג, לאומיתבשעה שהרב אבינר מקד� בספריו ובמאמריו . לאומי%אוכזבי המחנה הדתיחוזרי� בתשובה רבי� ומ

הרואה את ההקרבה העצמית והנתינה , לאומית%הרבי� את הנרטיב הגברי ברוח האידיאולוגיה הדתיתלגיטימציה של מדינת % עוסק הרב גינזבורג בדה, למע� המדינה את מלוי רצונה של ההשגחה האלוהית

% במקו� האידיאל הגברי. וחנית שהתנהלותה החילונית מעכבת את הגאולהישראל כמדינה כופרת וכלא עוד ע� חצו$ ובוטח . תלותי וכנוע, ר�: של ע� ישראל" נשי"ישראלי של אבינר מציע גינזבורג דמוי

חשוב לציי� שנשיות זו שלה מטי$ הרב . חושני ומתמסר לאלוהיו כאשה אוהבת לבעלה, אלא ע� ר�, בעצמו . ופנית כולה אל האלוהי� ואי� לה ביטוי בעול� הגשמימ, גינסבורג

ל "של גינזבורג מבוססת על מסורת תיאולוגית שראשיתה במקרא ובמחשבת חז" נשית"א$ שראייתו הייחודה של תפיסת עול� זו בהצבת הנרטיב הנשי במרכז השיח , והמשכה בספרות הקבלית והחסידית

רוחניות "אלא פונה ג� ל, בורג איננו מסתפק במקורות היהודיי�גינז, זאת ועוד. הפוליטי של מדינת ישראל, בגישתו האינדיבידואליסטית השוללת את הקולקטיביז� הישראלי. New Spirituality)" (החדשה

, בפנייתו אל המדיטציה כטכניקת הרפיה, המעמידה במרכז ההוויה הדתית את הרוחניות והפרטיתלתרבות , המשתיי� למגזר החרדי, מתחבר גינזבורג, חד ואחדובחיפושו אחר הצד הנשי שחבוי בכל א

, לאומי%בשעה שהניהיליז� הפוליטי של גינזבורג מוש� אליו את מאוכזבי המחנה הדתי". העיד� החדש"המחפשי� בדת , פליטי עיד� האידיאולוגיה, שבחזונו הדתי פונה לחוזרי� בתשובה" הרוחניות החדשה"

. תאידיאולוגי % תשובה אישית לא

מטרתו של המאמר הינה השוואה בי� תורותיה� של שני ההוגי� המייצגי� שני הנרטיבי� התיאולוגיי� תפיסותיה� של השניי� מהוות בבואה לפער בי� הנרטיב . המתקיימי� במקביל בחברה הדתית הישראלית

.ציוני שנוצר בעשורי� האחרוני� בחברה הישראלית בכללותה%הציוני ולנרטיב הפוסט

128 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

חוויות של מהגרות פלסטיניות בישראל בי! מדינת הלאו� :גרות בתו- עמ!מה לגלובליזציה

טבי- � אבוליליא!

איל�% אוניברסיטת ברlilian5@013.net

ההצעה הבאה היא חלק מעבודת מוסמ� בנושא כלל המגורי� הפטרילוקאליי� בחברה הפלסטינית

ע� הנישואי� נשי� ערביות רבות מורחקות ממשפחות המוצא שלה� ומקו� מגוריה� , שלפיו בישראלנשי� פלסטיניות 17המחקר הנו פנומנולוגי שמטרתו להבי� כיצד . מועתק אל מקו� מגוריו של ב� הזוג

�ת מתו� המחקר הכללי אני בוחר. שנישאו ועברו לגור ביישובי� ערביי� מסבירות וחוות את המעבר שלה; אבטלה והפרת הזכות לתעסוקה; הגירה וזרות: להציג שלוש חוויות משותפות כפי שעלו בממצאי�

מעמד� האזרחי והמתוו� של נשי� : ניתוח החוויות יוצא מנקודת המפגש בי�. הגבלות על תנועה ולבושו� הניגוד והמתח הנוצרי� על ידי התיח; מעמד� כמהגרות וזרות בחברה הערבית; ערביות בישראל

. הגיאוגרפי

ממצאי המחקר מצביעי� על כ� שכלל המגורי� הפטרילוקאליי� אינו נקבע על פי נורמות תרבותיות משפחתיי� , אלא זוהי עובדה חברתית שבה מתערבבי� ובאי� לידי ביטוי מוסדות ותנאי� רגשיי�, בלבד

.ותרבותיי� ומשקפי� אילוצי� פוליטיי� וכלכליי�

המשתתפות . מעבר של נשי� ע� הנישואי� זו למעשה הגירה כפויה באופ� סמויניתוח הראיונות מראה שהבמחקר מהגרות מכל מקו� ולכל מקו� מבלי לחשוב על סיבות המעבר או על השלכותיו שכ� ה� לומדות

על א$ . לקבל את דפוס המגורי� כדבר טבעי ומוב� מאליו, באמצעות מסרי� סמויי� וגלויי�, מגיל צעירשיח הזרות . כול� חוות זרות כלפי המקו� והאנשי�, תרבותית ודתית, תה קבוצה לאומיתשייכות� לאו

חלק� בוחרות . הנפו( ביישובי� הערביי� מכונ� חוויה זו ומדיר אות� מהקולקטיב המשפחתי והמקומיבשונה מתנועות הגירה של נשי� בעול� . אחרות ולבנות קהילה של תמיכה" זרות"להתחבר לנשי�

ההגירה של נשי� ערביות ביו� הנישואי� מובילה את ; לקד� תנועה חברתית ועצמאות כלכלית שמצליחותוגורמת על פי רוב להרעה במצב� ; משמרת את פערי הכוח המגדריי�; רוב� ליישובי� כפריי� פריפריאליי�

%ציוחוקרי� שוני� טועני� שאי� להסביר הגירה פנימית של פלסטיני� במונחי� סו. הכלכלי והחברתיסקירה של מדיניות הקרקעות לצד , אול�. כלכליי� אלא במונחי� של המדיניות הקולוניאלית של ישראל

בחינה של כלל המגורי� הפטרילוקאליי� מראה שאי� די בהצגת המדינה כמדינה גזענית אלא שמ� ההכרח . רי�דיור וחופש בחירה במגו, להבי� את הסקסיז� הפני� ערבי כלפי נשי� בזכויות לקרקע

�ממקמת את רוב� %ובצל ההפרדה הגיאוגרפית במגורי� הנהוגה במדינה –הגירה של נשי� ע� הנישואיביישובי� כפריי� פריפריאליי� שמציעי� אפשרויות תעסוקה מוגבלות מאוד ודנה את חלק� לתקופות

; מצד אחד השוק המקומי בכפרי� הערביי� תלוי בשוק הכלכלי המרכזי והמתקד�. ארוכות של אבטלהמגורי� לצד , מחסור במעונות לילדי�. א� מצד שני הוא חסו� ואינו מעודד תנועה של כוח עבודה פלסטיני

�המשפחה של הגבר והמרחק ממשפחתה של האישה מהווי� מכשולי� נוספי� מול היציאה של רבות מהי� המתגוררות ה� משלמות מחיר תעסוקתי וכלכלי גבוה ה� בהשוואה לנש, כתוצאה מכ�. לעבודה

וה� בהשוואה , ה� בהשוואה למחיר אותו משלמי� גברי� מאותו ישוב, במרכזי� העירוניי� הגדולי��תהליכי הגלובליזציה ; )מרכזי%מקומי(בנוס$ לשוק הדואלי במדינה . לנשי� שלא היגרו ע� הנישואי

בעוד מדינות . ועדהדת , בישראל מעמיקי� את הפערי� בי� קבוצות אוכלוסייה מובחנות על פי לאו�מדינת ישראל ; מערביות דמוקרטיות רבות מתערבות כדי לווסת את כוחות הכלכלה הניאוליברלית

, מתערבת בהנצחת הפערי� בי� האוכלוסייה היהודית והערבית על ידי מדיניות רווחה דיפרנציאלית . תקציבי� נבדלי� ומערכות כלכליות נפרדות

� המשתתפות במחקר נוגעת לדפוסי התנועה והלבוש שה� מאולצות חוויה שלישית משותפת לרבות מבי�חוות הגבלה ופיקוח על התנועה שלה� בשל הנורמות ה� . לאמ( ע� הצטרפות� ליישוביה� של בני זוג

זאת בנוס$ להיעדר . החברתיות וג� בשל מעמד� כזרות בחברה שאינ� מכירות את דפוסי התרבות שלהנשי� רבות ג� . י� וקשיי ניידות הנובעי� ממער� לקוי של תחבורה ציבוריתמרחב ציבורי ביישובי� הערבי

או במשפחה שהיה תמיד שמרני יותר מזה שה� /מאולצות להתאי� את לבוש� לדפוס המקובל בכפר ו' עיור אצור'שימור היישובי� הערביי� במצב של . ג� כא� תפקיד המדינה אינו נעל�, אול�. רגילות אליו

, משמרת את המנטליות הכפרית, המוכפפת לעקרו� הפטריארכלי המקומי, "מתווכת"חות וחיי� בצל אזרבעוד מדינת הלאו� מדירה את הפלסטיני� , לכ�. ומשאירה נשי� על השוליי� האזרחיי� והמשפחתיי�

תהליכי� של ליברליזציה וגלובליזציה מתרחשי� באופ� סלקטיבי ; בטענה שאינ� שייכי� ללאו� השולט . שוב קבוצות מובחנות על פי מגדר ולאו� ובתוכ� הנשי� הפלסטיניותומדירי�

129 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

הסומכות במרכזי קליטה של עולי אתיופיה: עולות ותיקות מדריכות עולות חדשות

ענבל סיקורל ורחל שרעבי� המכללה האקדמית אשקלו

inbalci@bgu.ac.il rsharaby@gmail.com

, ) ;Gilad, 1987(הגירת נשי� מופיעה בספרות הסוציולוגית כמובילה לקשיי� חברתיי� וכלכליי� מחד ההגירה יוצרת שיבוש בשליטה הקהילתית , שכ� לעתי� קרובות, ומאיד� כמעצימה עבור המהגרות

; Yung,1995 Hirsch, 1999; Hondagneu-Sotelo, 1994( במשפחות ומציבה אפשרויות לשוויו� מגדרי2006 ,Khazzoom .( הרצאה זו תציג אפשרות ייחודית של מהגרות ותיקות יחסית) כעשר שני� מאז

המפתחות עוצמה חברתית באמצעות הפיכה לסוכנות קליטה בעבור מהגרות חדשות מאותה אר( ) ההגירה .של הסומכות במרכזי הקליטה סוגיה זו תיבח� באמצעות עבודת�. מוצא

, בעשורי� הראשוני�. נית� לראות בהדרכת העולי� בחברה הישראלית תהלי� שמשק$ את מנגנו� הקליטהכשליחות , וההדרכה נתפסה בעיניה� ובעיני החברה, נבחרו לתפקיד בעיקר נשות האליטה הוותיקה

, ב בתפקידי� הרשמיי� של הקליטההצי, "המתווכת הקליטה"יישו� מודל , מאוחר יותר. אידיאולוגיתוהונעו משיקולי תעסוקה ולא משיקולי� , העולי� ושפת� שלא הכירו את תרבות) סומכות(נשי�

ולכ� את תפקיד הסומכות ממלאות , מוצהר בשנות התשעי� הציגה הסוכנות פלורליז� .אידיאולוגיי�השתמש בדמיו� התרבותי שבי� למרות החתירה של ממסד הקליטה ל .דוברות אמהרית, עולות ותיקות

והיא מתמקדת בטיפול , הגדרת תפקיד� נותרה דומה לזו שלאחר קו� המדינה, הסומכות לעולי� .בעיקר דר� משק הבית, במשפחה

, ההרצאה תדו� בפרשנויותיה� הייחודיות של הסומכות ביחס למסרי� אות� ה� אמורות להעביר לעולי�תחו� המשפחה , ניקיו� ובריאות: וגדרו עבור� בידי הממסד הקולטשה תו� שה� עוסקות בשלושה מוקדי�בשלושת המוקדי� מצטיירת הסומכת כמי . המסורתיי� של העולי� והזוגיות וכ� היחס לדת ולמנהגי�

היא . וכשואפת להדמות לקבוצת ההתייחסות הישראלית, שלמדה לראות בעצמה כנציגת הממסד הקולטכדי ולכ� פועלת, והערכי� של החברה הקולטת על פני אלו של העולי� אמונה בעליונות המסרי� מפגינה

מרקע אתני העובדה שהסומכת באה, יחד ע� זאת. לשנות את העולי� ולהפכ� לישראלי� ככל האפשריתקבלו וישרתו ,מובילה לאמפטיה כלפיה� ולתרגו� פרשני של מסרי הקליטה באופ� שיובנו, זהה לעולי�

.היבטי� מתרבות� פועלת ג� לשמר, ע� הערכי� המסורתיי� של העולי� הסומכת המזדהה. אות�

והתבסס על , מיקומה של הסומכת ניצב איפה בתפר שבי� החברה הישראלית לבי� העולי� האתיופי�והיא , מצופה ממנה, באופ� לא רשמי, בעוד שדרישת התפקיד של הסומכת אינה דורשת הכשרה. ניגודי�

. המקבילה לזו של עובדי� מקצועיי� טיפוליי�, בודה רגשית של התערבות ותמיכהלבצע ע, שואפת בעצמההחברה . תפקידה בפועל מדגיש את ההיבט התרבותי לפיו הסומכת היא מחד אתיופית ומאיד� ישראלית

תפקיד שזיכה את קודמותיה בעשורי� , הישראלית מפקידה בידיה את הנחלת התרבות הישראליתוככזו , היא עצמה נתפסת כעולה חדשה, בו זמנית, אול�. ביוקרה ציבורית ואישיתהראשוני� של המדינה

. היא חסרת כוח וסובלת מסטריאוטיפי� שליליי� הכרוכי� בהגירה ובהדרה חברתית

130 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

אוריינות והעצמה של עולות מזרחיות במושבי העולי�": ביעור הבערות"מבצע ניומ!� אסתר שלי

ת בירושלי�האוניברסיטה העבריmsetti@huji.ac.il

ונשי� רבות לא ידעו קרוא וכתוב בכל שפה , רמת ההשכלה של מבוגרי� במושבי עולי� רבי� היתה נמוכה

במסגרתו מורות חיילות גרו בישובי� ולימדו את המבוגרי� , 1964%1976, המבצע לביעור הבערות. שהיאבמחקרי מתמקד בהשלכות ארוכות הטווח שהיו . נועד לשנות את המצב, וכתוב והשכלת יסודקרוא

הנתוני� . מעבר למטרות הפדגוגיות אות� קשה לבדוק לאחר יותר משלושי� שנה, למבצע האוריינותמטקסטי� להוראת עברית וראיונות ע� אנשי , מסמכי� פרטיי�, למחקר נאספו ממסמכי� ארכיוניי�

.שהיו קהל היעד %היו� נשי� קשישות %מורות חיילות לשעבר ותלמידות, רד החינו�מנהל במש

, ההנחה הבסיסית היתה שלגבי נשי� רבות אוריינות עמדה בניגוד לתפקידיה המסורתיי� של האשההחובות הביתיי� והשאיפה לידע שעשוי להוביל למידה , והצריכו יכולת תמרו� כדי לתפקד בשני המישורי�

.של חירות מסוימת

הכשרת� , הנתוני� מראי� שהמורות הגיעו למושבי� כמעט ללא ידע על אוכלוסיית התלמידי� ותרבות�וה� , מצאו עצמ� לכודות בי� תפקידי� שוני�, כמו התלמידות, ג� ה�. לא היתה מספקת והפיקוח היה רופ$

על " אומצו"ירות ללא משפחה שנשי� צע %%נדרשו לתמר� בי� תפקיד� הפדגוגי לבי� מעמד� החברתי במושב �חוגי בית של שתיי� שלוש תלמידות ואפילו %שיטת הלימוד בשני� הראשונות . ידי התלמידות שלה

הפער התרבותי . יצרו כר פורה ליצירת יחסי� אישיי� בי� שתי הקבוצות, שיעורי� שניתנו לתלמידה אחת �המכריע היו אשכנזיות לבי� התלמידות שחיו בי� המורות הצעירות שבאו בעיקר מערי� וקיבוצי� וברוב

ומצד שני איפשר , חיזק דעות קדומות מצד אחד, והיו טרודות בתפקידיה� המסורתיי�, בתנאי� קשי� . התקרבות והיכרות בלתי אמצעית ישראל הראשונה והשנייה

שותפי� בעיקר מידע שנאס$ במפגשי� מ, הרצאה זו מתמקדת בראיונות עומק ע� תלמידות וע� מורותהתלמידות גאות . הסיפורי� מצביעי� על הערכה הדדית רבה. של המורות ע� תלמידותיה� לשעבר

ע� זאת ה� מדגישות את היוזמה והיכולות שלה� לפרו( את המגבלות , בהישגיה� ומכירות תודה למורות�. העכשוויי� המסורתיות של תפקידיה� ולרכוש מיומנויות ופרקטיקות אורייניות המשמשות אות� בחייה

.ואילו המורות לשעבר מדגישות את מה שה� רכשו ולמדו במהל� שירות� הצבאי

והקישור המיידי לכאורה בי� , המחקר מראה שהתפישות המסורתיות של פער בי� אוריינות לאנאלפבתיותהראיונות מציגי� תמונה מורכבת שבה התפקיד המסורתי של . קידמה לאוריינות אינו כה מוב� מאליו

התלמידות , יתרה מכ�. כמו קרוא וכתוב" גבריות"האשה המזרחית אינו חייב לסתור רכישת מיומנויות עבור� . לא רואות ברכישת הידע ובהעצמה הנלווית לכ� התנגדות למבנה החברתי הפטריארכאלי

�ואילו .ה� למדו להחזיק בו זמנית את התינוק ואת העפרו�, הכישורי� האורייניי� משלימי� את תפקידיהוהתייחסו , ה� הכניסו לתו� המשפחה) כעדות אחת המורות(שנראו לה� כחייזרי� , את המורות החיילות

כאשר המורה צעירה יותר , הירארכי של הלימודי�%המבנה הלא. אחיות או חברות, אליה� כאל בנותמבוססת יצר אפשרות לייש� למידה, מהתלמידות והלימודי� מתנהלי� במרחב הביתי של התלמידה

. שמעצימה את התלמידי�, )culturally relevant pedagogy)תרבות

למרות שהמבצע לביעור הבערות נתפש בעיני רבי� כפטרנליסטי וכנסיו� לחיזוק הגמוניה אירופוצטנרית ושיש צור� , ממצאי המחקר מראי� שהתמונה מורכבת הרבה יותר, ולמחיקת זהות ומסורות מזרחיות

בוח� את ההשלכות של מדיניות חברתית על האוכלוסייה מנקודת המבט של אלה שלקחו במחקר כוללני ש� . חלק בפעולות עצמ

131 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

פרקטיקות והגשמה בקרב עולות מאמריקה הלטינית בקיבו( :שבויות אידיאולוגית

בתיה זיבצנר מכללת בית ברל

scc.huji.ac.ilmsbatsib@m

בשונה . או פוליטיי� במדינות המוצא\מרבית גלי ההגירה בעול� מונעי� על ידי משברי� כלכליי� ו, כידועידי סיבות אידיאולוגיות ושאיפות להגשמה % חלק מההגירה לישראל מונעת על, מדחפי� אופייניי� אלה

כגו� (בכלל " האידיאולוגיות הגדולות"ונית מאמריקה לטינית לישראל הושפעה מההגירה הרעי. עצמיתהשלכות על האופ� בו ' גורמי דח$'ההנחה היא כי לאות� . ומתפיסת הלאומיות בפרט, )הסוציאליז�

. המהגרות תופסות את השתלבות� בחברה הקולטת

ת ההתנסות התנועתית כחוויה המחקר בוח� כיצד בוגרות תנועת נוער מאמריקה הלטינית תופסות אוכיצד ה� מתרגמות את האידיאולוגיות והמשמעויות שאפיינו את גיל הנעורי� לתפיסת עולמ� , מעצבת ). הקיבו(, תפישת הציונות/התגייסות כלפי הכלל/יחס לסוציאליז�/עמדה פוליטית(כיו�

והתמורות , ה העולמיתבערוצי ההתפתחות של הכלכל, השינויי� שהתחוללו בעול� במישור הרעיונישהתרחשו בקיבו( שינו ממדי� רבי� בתפיסות עול� בחברה הישראלית בכלל ובקרב מהגרות אמריקה

. ט לנוכח שינויי� אלו"ההרצאה תבקש לדו� בשינוי שחל בתפיסות עולמ� של עולות אמל. הלטינית בתוכהסוציאליסטית מקרב %ציוניתתבח� השפעת הגורמי� המאקרו חברתיי� על התפיסות ה, באופ� ספציפי

. בוגרות תנועת הנוער השומר הצעיר מאמריקה הלטינית הגרות בישראל ושהיו או הנ� חברות קיבו(תנועת השומר הצעיר משמשת . היסודות הרעיוניי� של התנועה דגלו בערכי� חברתיי� ולאומיי� כאחד

. וגי וה� בפרקטיקות היישומיותכא� כמקרה מבח� של מסגרת בעלת עוצמה גבוהה ה� בגיבוש האידיאול

ההרצאה תתבסס על מחקר שבח� את תפיסותיה� הרפלקסיביי� של מהגרות מאמריקה הלטינית כיו� מחקר זה כלל שאלו� דואר . אודות ממדי� אידיאולוגיי� שעמדו בבסיס בחירת� להשתקע בישראל

והוצלב בניתוח של ראיונות , )Facet Theory(נותח באמצעות תורת השטחות , נבדקות %300שהועבר להממצאי� מצביעי� על משמעות דיפרנציאלית המיוחסת ). key informants(' נשות מפתח'עומק ע�

�בקרב הנחקרות ניכרת . לרכיבי� הלאומיי� והאוניברסליי� של האידיאולוגיה שאחזו בה בעת עליית . פרגמטית כלפי היסודות הלאומיי�לעומת פרשנות , פרשנות מסויגת לגבי תוקפ� של הרעיונות החברתיי�

הממצאי� מצביעי� על צורות מרכזיות של משמעויות המיוחסת לערכי תנועת הנוער ופרקטיקות ארבעה ממצאי� אלה מנותחי� לאור מיו� האוכלוסייה לפי . המרכזיי� �ההגשמה של האידיאליי

תוקפו של הרעיו� הקיבוצי לא פג� לדיד( ותעקבי או ותעקשני) א(: אמפירית שזוהו ותפרופילי� של נחקרנאמנות לעקרונות ומרות ש(הרעיו� ות מסגל) ב(; )נסיגהבבחינת ההפרטה היא טוענות כי והקלאסי

לדיד� עבר זמנו של ( קיבוצי מהפ� אידיאולוגיתומכות ב) ג(; )בהפרטהומכות ת עתבאותה כשהמסורתיי� את הרעיו� ותשולל( לפי הקיבו(כוללת כ תשליליעמדה ) ד(; )ההפרטה באה להחליפוהרעיו� השוויני ו

התבוננות מסוג זה מאפשרת לפרק את . המציאות החדשה של הפרטהאת ותדוחוג� הקיבוצי המסורתי דפוסי תצורות אלו מייצגו. ולדו� בה� לאור� ציר הזמ�, ומגדריי� �משמעות� של הרכיבי� אידיאולוגיי

על עיצוב , לפיכ�, ומצביעות, גמטיי� בפרשנות� של הנחקרותהפרדה וגישור בי� הממדי� הסמליי� והפר . ושינוי תפיסת עולמ� ע� התרחקות ממסגרות האידיאולוגיות של חוויית הנעורי�

132 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

על אופי בצמצו� והפרטה של זהויות נשיות סביב אבד! :סיפוריה! של מפונות גוש קטי) ילאומ

יפעת קד� איל�% אוניברסיטת בר

Yifatk48@gmail.com

ההרצאה מבקשת להציג את ממצאיו של מחקר נרטיבי עדכני שבח� את השתנות תפיסת הזהות הלאומית של זהויות , אישיי� וקולקטיביי�, המחקר חוש$ עדויות לצמצו� והפרטה. בקרב נשי� אשר פונו מגוש קטי$לפיו בעתות משבר בעל (מכיל עדות לאופ� בו התהלי� הסוציולוגי המוכר ו, נשיות בעקבות הפינוי ואבדניו

משפיע על נשי� במישור הפסיכולוגי בהיותו מצמצ� את תפיסות ) אופי לאומי חוזרות נשי� לפרטי ולמסורת� .המשמעות שלה� ואת זהות

השנה הראשונה המחקר התבסס על ראיונות מובני� למחצה שנערכו במתודולוגיה נרטיבית במהל� : שיטה . 2005בקי( , שוני� בגוש קטי$ �אשר פונו מיישובי 35%60שלאחר הפינוי ע� עשר נשי� בגילאי

בהכרח ע� " התכתב"הנחת המחקר הייתה כי פינוי דוגמת זה שעברו נשי� אלו מהווה אתגר שיאלצ� לבססה על מרכזיותה הנחה זו הת. תפיסת הזהות הלאומית שלה� ויחייב� לבחו� מחדש את זהות� הלאומית

ועל העובדה כי יישוב גוש , על רעיונות מתחו� הפסיכולוגיה הנרטיבית, של הלאומיות בזהותו של הפרט. תפסה בו מקו� מרכזי, על מרכיביה שוני�, ולוו בשיח שהלאומיות, קטי$ ופינויו נעשו על ידי המדינה

טמולוגיה הפמיניסטית בדבר האופ� הבחירה להתמקד דווקא בנשי� הסתמכה על רעיונות מתחו� האפיסיכמו ג� על מחקרי� שמצאו כי ללאומיות של נשי� , בו משפיע מיקומו החברתי של היודע על הידיעה עצמה

ערכו של המחקר נבע מ� האקטואליות שלו . השוני� במובני� רבי� מאלו של גברי� �מאפייני� ייחודייוקיצוניי� בחברה �שא בעל מאפייני� ייחודייומהפוטנציאל המחקרי שלו כנו, וסמיכותו לאירועי�: שעסק בנקודת המפגש בי� שני המרכיבי� העיקריי� של זהות האד� המודרני, הישראלית העכשווית

.לאומיות ומגדר

מהל� הניתוח בח� ברטרוספקטיבה את השתנות יחס . הממצאי� נדונו מתו� תפיסה אינטרדיסציפלינרית%תקופת ההתיישבות (אירוע % לאור� ציר זמ�) מדינה%ע�%אר((מיות המרואיינות לשלושה מרכיבי לאו

).אחרי הפינוי % הפינוי % תקופת טרו� הפינוי % האינתיפאדה השנייה

ניתוח הראיונות העיד על המרכזיות שהייתה ללאומיות בזהות האידיאולוגית של המרואיינות : ממצאי�נוי נתפסו שלושת מרכיבי הלאומיות כבעלי מקו� מרכזי מהראיונות עלה כי קוד� לפי. ובחייה� קוד� לפינוי

נבעו או הועצמו על ידי , שנקשרו תבזהות הלאומית של הנשי� ותורגמו לפרקטיקות יומיומיות ייחודיוהקשיי� שנבעו מההתיישבות בספר ובמיוחד אלו שנבעו מהאינתיפאדה השנייה חידדו . המגורי� בגוש קטי$

שהמשיכו להתעצ� בתקופת המאבק נגד , יות והעניקו לה� משנה תוק$וחזקו עוד יותר תחושות לאומבכח ובש� מדינה , נעשה בהסכמת ע� שאכזב, שניתק אות� באחת מהטריטוריה( לאחר הפינוי. ההתנתקות

, שהיוותה לפני הפינוי מקור משמעות מרכזי עבור המרואיינות, איבדה התפיסה הלאומית) שבגדה ונטשה .מכוחה וממשמעותה

קי הראיונות המתייחסי� לתקופה שלפני הפינוי חשפו חיי� עשירי� מלאי עניי� ותוכ� שבמרכז� עמדו חלאלו סיפקו כר נרחב לפעולה ומקורות %הזהות הלאומית והזהות הקהילתית : שתי זהויות קולקטיביות

מעות והתוכ� מעשה הפינוי גר� לערעור ולאבד� של שתי זהויות אלו ולצמצו� עולמות המש. משמעות רבי� % לאחריו , א� לפני הפינוי הגדירו נשי� אלו מחדש את מתווי המגדר החברתיי� ויכלו לה�. של המרואיינות

הזהות הנשית –הפכה שוב ובאחת זהות� המרכזית של מרואיינות מחקר זה להיות זהות� הפרטית ביתי % המרחב הפרטי: אחרי. עשייה רבה ומגוונת במרחב הציבורי המכילה את הפרטי: לפני(והממוגדרת

). הפכו להיות העיקרי� וכמעט הבלעדיי� –והתפקידי� המשפחתיי�

הג� שכפי שעולה מהניתוח עשויה החזרה לתפקידי� אלו להוות יתרו� בטווח הקצר בספקה טע� ומשמעות י כדל תפיסת המרואיינות את ההווה של אחרי הפינו. נית� להצביע באופ� מפורש על חסרונותיה, מיידי�

חורגת אל מעבר לחוויית האבד� הכללית לתחו� המגדר ומלמדת על צמצו� –זמני ולא מספק , משמעותמהל� . והפרטה פנימיי� וחיצוני� של עולמות התוכ� והמשמעות של נשי� אלו סביב אבד� בעל אופי לאומי

אושרנו , המגדר את זהותנו נידוני� דר� בחינת האופ� בו מגביל, זה והעמדה הפנימית של המרואיינות כלפיווכ� בהקשר למציאות החברתית והפוליטית , ויכולת המימוש העצמי שלנו לגבולות מתווי המגדר החברתיי�

. הישראלית

133 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

משתנה�בקיבו( שיתופי+) 80(הבניית העצמי בקרב נשי� זקנות

אילנה מזרחי אוניברסיטת תל אביב

ilanami@zahav.net.il

רווחת הטענה שזהות האד� ) ואיל� 80מגיל ,זקנה מופלגת" (בגיל הרביעי"בספרות הדנה בזהות בשל הירידה בפוטנציאל הביולוגי של האד� , ותכונותיו האישיות עלולות להפו� לפחות פונקציונליות

של מחקר זה מהווה מקרה ייחודי כיוו� אוכלוסיית היעד . והירידה בתפקיד המפצה של התרבות ומשאביהחברתיי� ופסיכולוגיי� לחבריו , תרבותיי�, מספק משאבי� חומריי�, הקיבו(, שהסביבה בה ה� חיי�

. אוטונומיה והמשכיות בזהות, הזקני� בקיבו( יכולי� לשמור על חיי� פרטיי�, כתוצאה מכ�. המזדקני� . תרחשי� בחברה הקיבוצית מצמצמי� משאבי� אלוהשינויי� האידיאולוגיי� והחברתיי� המ, ע� זאת

, )לאור השינויי� האידיאולוגיי� בחברה הקיבוצית(מחקר זה בוח� את הבניית הזהות של חברי הקיבו( כפי שהיא באה לידי , )לאור השינויי� אות� ה� חווי� בזקנת�(והמשמעות הסובייקטיבית של הזדקנות

בהרצאה ). כפי שעולה בתצפית המשתתפת(ובאופ� התנהגותי ) יי�בסיפורי הח(ביטוי באופ� דיסקורסיבי המחקר הוא מחקר אור� המתמקד באחד . החברות בקיבו() ומעלה 80(זו אתמקד בנשי� זקנות

שעלו " השומר הצעיר"חברות בתנועת : וכולל שתי יחידות דוריות) 'חקר אירוע'(הקיבוצי� במרכז האר( עלו לאר( " (עליית הנוער"וחברות בקבוצת ") העלייה החמישית(" 1940 1930%לישראל במהל� השני�

בה� , גישה זו מאפשרת השוואה בי� האסטרטגיות למציאת משמעות). במהל� מלחמת העול� השנייהמחקר האור� מאפשר בחינה של השינוי בהבניית הזהות בי� , בנוס$. משתמשות חברות בכל קוהורט

ניתוח ). 2006%2008(' לשלב ב) 1998%2000(במחקר ' בי� שלב א, "העלייה החמישית"בקבוצת " השורדות"הכלי� התרבותיי� , תרבותי%הבנית הזהות של חברות הקיבו( מחייב הבנה של הקונטקסט ההיסטורי

הגישה הנרטיבית מייחסת לאד� כסוכ� אקטיבי . מה� ה� שואבות מרכיבי� לזהות�', משטרי ההצדקה'ו . פור חייו באופ� המאפשר הצגת זהות קוהרנטית המשכיתבהבניית זהותו באמצעות סי

מזהות המתבססת על %בהצגה אתמקד באסטרטגיות בה� נוקטות נשי� זקנות להבניית זהות המשכית). cross-cohorted self(לזהות המתבססת על מספר קוהורטי� ) עצמי מונוליטי(אתוס מקוהורט אחד

והמשאבי� , ה� משתמשות החברות משתי היחידות הדוריותההצגה תצביע על הקשר בי� האסטרטגיות ב� . העומדי� לרשות

134 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

סיפוריה! של נשי� בתפקידי ניהול באקדמיה

dality@yvc.ac.il, ,בורוכובי(� דלית יסעור desiv@yvc.ac.il, סביליה� הלנה סינה דה

palgi@yvc.ac.il ,מיכל פלגי ש מקס שטר�"המכללה האקדמית עמק יזרעאל ע

מחקר זה נועד לגולל את סיפוריה� של נשי� בתפקידי ניהול אקדמי במכללות הציבוריות : מטרות המחקר

ישראל מערכת ההשכלה הגבוהה ב) 1: המסגרת המושגית של המחקר נובעת משלושה מקורות. בישראל) 3, התרבות הארגונית בעול� האקדמיה) 2, ובמקומ� ומאפייניה� הייחודיי� של המכללות הציבוריות בה

.בתפקידי ניהול) ומגדר(נשי�

חוגי� ולהאיר את תפיסותיה� לגבי הגדרת " ראשות"העבודה מהווה ניסיו� להתחקות אחר חוויותיה� של �, ובחינת הזיקה של היבטי� אלה לזהות� המגדרית גישות ניהוליות ופרקטיקות ארגוניות, תפקיד

�מצב� , ובייחוד לחוויות מעצבות בתחומי� אלה, לדפוסי הקרירה, לסוציאליזציה המקצועית שלההמחקר בוח� את ההלימה בי� הרטוריקה של , כ�%כמו. המשפחתי והתייחסות� לחיי המשפחה

, בוח� המחקר את יחסי הכוח, בנוס$. שיהמשתתפות במחקר לגבי פרקטיקות ניהוליות לביטוי� המעבי� נשי� בתפקידי� ניהוליי� לבי� גברי� בתפקידי� דומי� תו� , במכללות, במישור הגלוי והסמוי כאחד

. בחינת נראות קולותיה� של נשי� בעצוב המדיניות והפרקטיקות הארגוניות ברמה האסטרטגית

ר את הנושא מתו� חווית� הסובייקטיבית של המחקר הוא מחקר איכותני המתא: גישה ומתודולוגיהמובני� ע� אחת עשרה נשי� המכהנות בתפקיד ראש %הוא מתבסס על ראיונות עומק חצי. המשתתפות בו

השימוש במתודולוגיה איכותנית נובע מהיותו של . חוג בחוגי� שוני� במספר מכללות ציבוריות בישראל, כמו כ�. בשאלות פתוחות וגמישות מתודולוגיתל מחקר גישוש ראשוני הדורש שימוש "המחקר הנ

מתאי� במיוחד , )grounded theory(ומחקר מהסוג המתואר לעיל , המתודולוגיה האיכותנית בכלל� . פרשנות� ורגשותיה� של הנחקרות, חוויותיה�, להצגת נקודת מבט

�או , החוג/ש� המכללה כגו�(פרטי� מזהי� . פנינו אל הנחקרות ישירות וביקשנו את הסכמת� להתראיי. אנונימיות מלאה, במידת האפשר, שונו וטושטשו כדי להבטיח למשתתפות –) פרטי� אישיי� חושפי�

.מובנה%נעשה שימוש במדרי� ראיו� חצי

.שעה לשעה וחצי כל אחד 3/4וארכו בי� ) כל אחת בנפרד(הראיונות נערכו על ידי שלוש החוקרות

ניתוח התוכ� נער� על פי המקובל . גוריות מרכזיות מתו� הראיונותנער� ניתוח תמות וקט: ממצאי�כאשר הקפדנו שלפחות שתיי� מהחוקרות ינתחו כל ראיו� כדי להעניק מהימנות נוספת , במחקר מסוג זה

open)" (קידוד פתוח"בשלב הראשו� נער� : הנתוני� נותחו בשלושה השלבי� עיקריי�. לפרשנות

coding ,את הת �בשלב השני נער� ניתוח . כני� בקטגוריות ראשוניות המייצגות נושאי� שוני�המארגבשלב השלישי נער� ניתוח ממוקד שמטרתו ). cross-cases analysis(שבו קובצו הנתוני� לרוחב , ממפה . המרואיינות למושגי� או נושאי� שעלו מהספרות המקצועית תלחפש את התייחסו ההיית

אופייניי� לקריירות של נשי� אשר נראי� , מספר נושאי� מרכזיי�� על ממצאי� ראשוני� מצביעימחיר ) 2. קיבלו את תפקיד ראש החוג מדועכיצד ו) 1: אקדמאיות שהגיעו לתפקידי ניהול במכללות

בתפקיד תפיסת ההצלחה) 5 החוגי�" ראשות"של ית/מנטור) 4. על תנאי העבודהמשא ומת� ה) 3. התפקיד ). אמא(אישה , אקדמאית, מנהלת –חוגי�" ראשות"של ריבוי הזהויות) 6

המחקר נמצא בשלבי העיבוד האחרוני� שלו ובכנס יוצגו באופ� מפורט תוצאותיו וכ� ידונו המסקנות נתייחס למשמעות הממצאי� בהקשר המגדרי וארגוני , כמו כ�. התיאורטיות והאמפיריות הנובעות ממנו

. הרחב

135 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

חקר מקרה של פוליטיקאית :ייה של אישה בפוליטיקה הישראליתימותמורות בד באמצעות ניתוח סמיולוגי של הקריקטורה הפוליטית בכותרות

ויגאל וייס שרה זמיר

אוניברסיטת ב� גוריו� באילתsarahz@bgu.ac.il

הניח את אב� הפינה בבניינה של הדמוקרטיה הישראלית מאבק הנשי� למע� זכות� לבחור ולהיבחר

הכיר הקונגרס הציוני עת 1899כבר בשנת ההצהרה העקרונית על זכות הבחירה לנשי� הושגה . הצעירה יתה מקובלתיזכות זו עדיי� לא ה, בתקופה ההיא .בחר לארגוני� הציוניי� המתהווי�יבזכות הנשי� לה

.א$ במתוקנות שבארצות המערב

המהפכני של התנועה הציונית לא תורגמו השינויי� בעמדות החברתיות %יה הרדיקליירות אופלמיתה יבקונגרס הציוני הראשו� לא ה. וה� לא שותפו בהנהגה הציונית, והלאומיות לתמורה ביחס לנשי�

קר מס .באו כבנות לוויה לבעליה� או לאבותיה�, שהגיעו לקונגרס ,והנשי� המעטות, אפילו נציגה אחתנתוני� השוואתיי� עדכניי� המתייחסי� למעמדה של האישה בפוליטיקה עולה כי ייצוג הנשי� בכנסת

51% %ישראל מאז הכנסת הראשונה מצוי במגמת עלייה זניחה במיוחד ה� לנוכח העובדה כי נשי� מהוות כ� המכהנות נמו� כנסות א$ היה מספר� של הנשי %12מ� האוכלוסייה בישראל וה� לנוכח העובדה כי ב

. ממספר� בכנסת הראשונה

אינ� ). 2008 אוקטוברב %28מעודכני� ל(על ייצוג נשי� בפרלמנטי� לאומיי� בעול� העולמיי� הנתוני�זאת ;ייצוג נשי� בפרלמנטי�מדרג ב %80במקו� המצויה רק ישראל: לישראל, בלשו� המעטה, מחמיאי�

שכ� , שראלית בהשוואה לחברות פרלמנט בארצות בעול�ירידה דראסטית במספר חברות הכנסת הי א$ . %70דורגה ישראל במקו� ה 2005בשנת

�מטרת המחקר הנכחי הייתה לעמוד על התמורות במעמדה של האישה בפוליטיקה הישראלית וזאת בדר . בקריקטורה היומית, ציפי ליבני, של ניתוח דימוייה של פוליטיקאית בעלייה

לצור� כ� הינה ניתוח סמיולוגי של כל הקריקטורות המציגות את האישיות שנבחרה המתודולוגיהידיעות ", "ישראל היו�", "האר("הפוליטית כפי שהופיעו בעיתונות היומית המודפסת במסגרת עיתוני

הסמיולוגיה היא שיטה לניתוח איכותני של המשמעויות . במש� חודשיי� רצופי� ,"מעריב"ו" אחרונותומגמתה לאתר " טקסט"הסמיולוגיה מתייחסת לתוצר תרבותי כאל . ( של תוצרי תרבותהטמונות במקב

את המשמעויות הטמונות בתוצר באמצעות פירוקו למערכת של סימני� המהווי� אוס$ גירויי� . ושל מסומני� המהווי� את המשמעויות המטאפיסיות שהסימני� מייצגי�, פיסיקליי�

, )%11(יקטורות במדיה עולה כי רק אחוז קט� יחסית מ� הקריקטורות מניתוח דימוייה של לבני בקרמ� הקריקטורות מצביע על 30%. 'הריו� מדומה וכו, מגח� את דמותה כאישה באמצעות חשיפת הגו$ נשי

קריקטורות העוסקות ', לדוג, כ�. מול פוליטיקאי� גברי�) יתרו� פוליטי, ענייניות, ניקיו� כפיי�(עליונותה בחזקת סימ� ") האח הגדול"ו" מפר( האהבה("ותה בוחרות כתפאורה את תכניות הריאליטי בעליונ

רק קריקטורה אחת מפקפקת ביכולתה הקוגניטיבית ). המסמ�( פוליטית חלולה –להתנהלות חברתית .להנהיג

, הבהקשר ז. עוסק בעצ� כישלונה להקי� קואליציה) 37(% , למעלה משליש מהקריקטורות, למרות זאתכרקע לקריקטורות המבליטות את מאמצי לבני ) 'טקס ברית המילה וכו, כקפוטה(סימני� דתיי�

.מצביעי� על חידודו של תהלי� השיסוע ערב בחירות, העקרי�

בי� שלל ההסברי� המוצעי� לממצאי המחקר המצביעי� על ההתמקדות הרבה דווקא בכישלונה של לבני ציאליזטוריי� מסורתיי� על עצ� מידור האישה מ� הזירה הפוליטית נכללי� הסברי� סו, להקי� ממשלה

.וציפייה לכישלונה ש�

בי� ההסברי� המוצעי� להתייחסות הסקסיסטית המינורית נכללת מגמת התקינות הפוליטית שתפשה יש ככל , את ההעדר הכמעט מוחלט לפקפוק ביכולתה לתפקד כראש ממשלה. לה חזקה בחברה הישראלית

, ופירושו תמיכה 2005בשנת ' מושג שטבע הפרש� אמנו� אברמובי(, "איתרוג"תלות בתופעת ההנראה להמעריכי� כי האישיות פועלת נכונה וכי יש לאפשר , י נציגי המדיה"ע, באישיות פוליטית, מוטה פוליטית

.לה להמשי� ולעשות כ� ג� במחיר עצימת עי� מפעולותיה האחרות

136 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

קו� ונו) בציורי מתנחלי�מ �אומנות הבניית המרחב

ישראל � ב!ארנו! המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי

גוריו� בנגב%ניברסיטת ב�אוarnonbe@bgu.ac.il

שבליבה הארת תהליכי , הומניסטית%הינ� מונחי מפתח בחקירה הגיאוגרפית התרבותית' מרחב'ו' מקו�'ישות חיה , המורפולוגי למקו� שהוא בעל משמעות, הצורני, מציה של המרחב האדישהטרנספורנדרשת חשיפה של , לש� ביאור ההבניה הזאת. בעלת ער� שלילי או חיובי עבור פרט או קבוצה, ודינאמית

שהפנומנולוגיה של , ומתו� כ� עולה, אופני הפרשנות המגווני� העומדי� ביסוד יחסי האד� והמרחבלא בכדי התעניינו אבות הדיסציפלינה . והנו$ היא היא המתודה הגיאוגרפית הנכונה ביותרהמרחב

כבר במאה השנייה לספירה טע� תלמי ההלני שבכדי להיות גיאוגר$ . הגיאוגרפית באופ� הייצוג של המרחב�, פי ליווההמנשק הרחב שבי� דרכי ייצוג המרחב ובי� יצירת הידע הגיאוגר. טוב עלי� להיות אמ� או אומ

�, במסגרת זו מתברר. את ההתפתחות של האפיסטמולוגיה הגיאוגרפית לכל אור� ההיסטוריה, א� כומכא� , שניתוח תרבותי של הנו$ בציורי� הינו כלי רב ער� להבנת תפיסת המרחב של קבוצות שונות

ה ע� פנומנולוגיה בהרצאה זו אסקור באופ� תמציתי את הרומ� של הגיאוגרפי. תרומתו להבנה הגיאוגרפיתלאחר מכ� אדגי� את ערכה של מתודה . מודרני%של הנו$ בציורי� מתקופת הרנסאנס ועד לעיד� הפוסט

במהל� המסע . המרחב והנו$ ביצירותיה� של ציירי� מתנחלי� %פרשנית זו בתיאור מקרה אידיוגראפי הנו$ והמרחב : ת המקו�הזה אחשו$ את מערכת היחסי� הטעונה המתהווה בי� שלושת קודקודי הבניי

והאופ� הוורבאלי שבו מעובד המרחב , הנו$ היישובי הנראה לעי� בהתנחלויות, המיוצגי� בציורי מתנחלי�פוליטית , שבמציאות כה טעונה מבחינה אידיאולוגית, אטע�. י המתנחלי� עצמ�"לכדי מקו� ע

או ליתר , המתנהל %' ח של לכודי�שי%אי�' %הציורי� לוקחי� חלק בהבנייתו של מה שאגדיר , וביטחוניתשיח % אי�. דיוק אינו מתנהל בי� הקבוצות השונות המרכיבות את הפסיפס האנושי המסוכס� בשטחי�

שבמסגרתו חפצי� הציירי� המתנחלי� במרחב , נופי בשטחי�%המשק$ את הדיסונאנס המרחביכמעי� , ולרית ובחללי�באסתטיקה הוורנאק, בטקסטורות המזרחיות העתיקות, האוריינטאלי עצמו

, בה בעת מוחקי� ה� כל זכר לנוכחות� של יצרני המרחב הוורנקולארי. הוכחה לילידיות� ה� במקו�מרכיב נוס$ . המאיישי� את הנופי� הללו ומעצבי� את הנו$ הזה מאות בשני�, הילידי� הפלסטיני�

י "� עיצוב הנו$ היישובי ענובע מאופ, מקו� ונו$, ומרתק לא פחות בהבניה הדיסונאנסית של מרחב, שלו אסתטיקה בנאלית למדי, פרברי ביישוביה�%הללו מייצרי� בפועל נו$ מערבי. המתנחלי� עצמ�

נו$ ההתנחלויות לא רק מנוכר לאסתטיקה הסביבתית והטבעית . חסרת ייחוד ונטולת כל קדושהומד בסתירה גמורה לאופ� אלא הוא נו$ הע, )אליה� המתנחלי� כה כמהי�(שבמרחבי� הפתוחי� שסביב

מתפקד בד הקנבס , נופית כה הזויה% במציאות מרחבית. י הציירי� תושבי ההתנחלויות"ייצוגו בציור עמקו� של , כלי להנחלת אידיאולוגיה מורכבת או כמחוז של חלו� ואוטופיה, כדגל במאבק על המרחב

. מפלט

137 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

ה לנרטיבי� של המקו�בי! נרטיבי� של הגול: פאח� � הגלריה לאמנות באו� אל עזר � גלמירי

האוניברסיטה העברית ומכללת עמק יזרעאלgal@012.net.il-Miri

%לרבות שדה האמנות הגבוהה ואיפיוני שדה האמנות בישראל על, תיאוריית ההביטוס השדות של בורדייהוי� מסגרת תיאורטית עיקרית למאמר המתבסס על מחקר בתהלי� מהו, עזר%פי מחקרי הקודמי� של גל

בחברה : פאח�%מטרתו לנתח את מעגלי השסעי� שבתוכ� פועלת הגלריה לאמנות באו� אל). 2008 1994%(שסעי� פנימיי� בחברה זו ובינה לבי� החברה הפלסטינית ; ישראלית%הישראלית ובינה לבי� זו הערבית

כ� לבחו� תהליכי� המאפשרי� הצלחת הגלריה %כמו. ינית ובתפוצותברשות הפלסט %מחו( למדינה כללי , לאומיי� ובינלאומיי� מורכבי�, אידיאולוגיי�, תרבותיי�, כלכליי�, והתקדמותה בשדות פוליטיי�

מה� העמדות ; והאופני� לפיה� מנהיגי הגלריה מנתבי� ומבני� את דרכ� בשדה כה מורכב, המשחק בה�בד בבד ע� אפשרות לשסעי� , וכללי המשחק שה� יוצרי� במהל� התקדמות�החדשות שה� בוני�

. חדשי�

תצפית , המשלבת ראיונות עומק) Marcus(פי מרקוס %אתרי� על%המחקר נוקט מתודולוגיה מרובת .ניתוח טקסטי� וניתוח חזותי של עבודות אמנות, משתתפת

, הפלג הצפוני %רי התנועה האיסלאמית ראשי העיר ורוב חברי מועצת העיר ה� חב, בשני� האחרונותרוב הציבור הישראלי עוי� תנועה זו . המסרבת להשתת$ בבחירות לכנסת, תנועה פונדמנטליסטית רדיקלית

החשד הבסיסי והפחד מכוונותיה� . ובמיוחד הפלג הצפוני הנתפס כרדיקלי ומאיי� על קיומה של המדינהאלו החלו כהפגנות מחאה . 2000לאחר מהומות אוקטובר הפכו לעוינות גלויה , של הערבי� הישראלי�

למהומות ביישובי� ובערי� ערביות ובערי� מעורבות ווהידרדר, הבית%מ שרו� להר"כנגד עלייתו של רוהישראליי� %אזרחי� ערבי� 12: אנשי� 13בה� נהרגו בירי המשטרה ) לרבות באו� אל פאח�(בישראל

דת אור שהוקמה בלח( ציבורי נתונות עד היו� במחלוקת ובחלק� אינ� מסקנותיה של וע. ופלשתינאי מעזההועדה חזרה והדגישה את האפליה . מקובלות על משפחות הקורבנות ורוב הציבור הערבי בישראל

) 6,986.300מתו� 1,375.600 %מאוכלוסיית ישראל 20%(הישראלי� %המוסדית ממנה סובלי� הערבי��הצור� לתק� את אפליית הערבי� במדינה מקובל על . תעסוקה ופיתוח ועוד, בריאות, חינו�, אפליה בשיכו

. על רוב הציבור היהודי כפי שמצא סמוחה במחקרו%ישראלי וא$%רוב הציבור הערבי

, אוצר ראשי ומנהל הגלריה, מייסד, אמ� %שקרה %בהתבסס על היזמות התרבותית וההביטוס של סעיד אבוישראלי לאמנות % פאח� מוזיאו� ערבי%ממש חזונה להקי� באו� אלהגלריה מתפתחת בהדרגה כדי ל

.הראשו� בישראל %עכשווית

אביב לפתיחת %כאשר הוזמ� למוזיאו� תל %1994שקרה ב%הרעיו� להקי� גלריה עלה במוחו של אבו�שנפטר צעיר ממחלת הסרט� , צייר מחונ�, שקרה% דודו המנוח עיסא� אבו% רטרוספקטיבה גדולה של ב

שקרה באפשרות %הרהר אבו, מבר� ומנח� את המשפחה, בעוד ראש העיר רוני מילוא מדבר). 1961%1991( .שקרה%עיסא� אבו, פאח� לכבוד ב� דודו הצייר המנוח%להזמי� אנשי� לאו� אל

ראש התנועה האסלאמית , בכדי להשיג את תמיכת השיי� ראעד סאלח, %1996 ב, שנתיי� מאוחר יותרשקרה כי הזמי� את %הודיע לו אבו, לפתוח גלריה לאמנות בעיר אסלאמית, ש העירהפלג הצפוני שכיה� כרא

החינו� כמחצית הוצאות %וכ� מימ� משרד. שולמית אלוני לפתוח את הגלריה' הגב, שרת החינו� דאזע� תרומות ממו� של התושבי� ועבודת� , ידי ראש העיר%ומחצית נוספת הוענקה על, ההקמה והפתיחה, כאשר נצרכה העיר להתערבות השלטו� המרכזי בפתרו� בעיותיה, מאז ואיל�. י� הגלריהבהתנדבות בבני

בה התארחו השרי� והפקידי� הבכירי� באווירת , תוכננו טקסי אירוח ופתיחות תערוכות בגלריה לאמנות . כבוד הדדי ושיתו$ פעולה, נימוס

, אמני� מהרשות הפלסטינאית, ב"האירופה ואר %מוזמני� אמני� פלסטיניי� מהתפוצות , באורח קבעמסורת אירוח . נפרדות ומשותפות, אמני� ערבי� ישראליי� ואמני� יהודי� ישראליי� להציג בתערוכות

עת הציגה יוקו אונו בגלריה במקביל לתערוכת היחיד הגדולה שלה במוזיאו� %1999 אמני� זרי� החלה בחברי כנסת , שרי�, פאח� הגיעו שועי אר(% שלה באו� אל" חלו� פתוח"לפתיחת . ישראל בירושלי�

ותושבי העיר שכול� התערבו זה בזה , אינטלקטואלי� רבי�, קהילת האמנות הישראלית, ושגרירי� .הגלריה מארחת ג� סימפוזיו� בינלאומי שנתי לפיסול בקרמיקה. בהתרגשות רבה

זהויות מורכבות , לההמשקפות אופני פעו 2008 %המאמר יתמקד בניתוח שתי תערוכות שהתקיימו בהמשקפי� עמדות שונות במאבק על תהלי� , ומתחי� אידיאולוגיי� סמויי� וגלויי� שנצפו במהל� המחקר

�? מודרנית? מסורתית? ישראלית? ערבית, הא� תהא זו תרבות ואמנות פלסטינית: בניי� התרבות והזכרומתחי� אלו גורמי� ג� לשסעי� ,בנוס$ על העוינות החיצונית? מה יהיה התמהיל המתאי� א� בכלל

. ועוינות פנימיי� שינותחו במאמר

138 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

ושאלת , הו! תרבותי לאומי, תרבות לגיטימית: ריבוד חברתי והעדפות תרבות האומניבוריות בהעדפות מוסיקליות בישראל

דורו! חלו(

אוניברסיטת תל אביבnetvision.net.ilPulp2000@

מחקרי� העוסקי� בקשר שבי� ריבוד חברתי להעדפות תרבות נוטי� להמשיג הו� תרבותי כמאגר

או גיבוש דפוסי טע� מובחני� /צריכה שלה� ו, שהיכרות עימ�, קוסמופוליטי ואוניברסלי של יצירות אמנותבי� היתר , שגה זו ביקורתבמהל� השני� ספגה המ. ביחס אליה� נחשבי� לסממני� של יוקרה חברתית

בשל הטענה כי בהקשרי� חברתיי� שוני� נית� לזהות סוגי� שוני� של הו� תרבותי מעבר לזה המבוסס על בהקשר של העדפות וצריכת מוסיקה חוקרי� ". גבוהות"הרפרטוארי� המסורתיי� של התרבויות ה

" תרבותי% הו� רב", )popular cultural capital" (הו� תרבותי פופולרי", למשל, הגדירו וזיהו)multicultural capital( ,תת"ו � ).subcultural capital" (תרבותי%הו

המושג מתייחס להו� ". הו� תרבותי לאומי" %המחקר הנוכחי בוח� את קיומו של סוג נוס$ של הו� תרבותי בחברות ומעלה את השאלה הא� , התרבותי ולהביטוס שמגדירי� חברות טבעית בתרבות הלאומית

.מהגרי� נוס$ ממד של אי שוויו� סביב תכני� תרבותיי� שמגדירי� חברות לגיטימית בקבוצה הלאומית

בדקתי את הקשר בי� העדפות מוסיקליות למיקו� חברתי ) N=411( %2007באמצעות נתוני סקר חדשי� ממוסיקת פופ , ראליש%שירי אר(: תו� התמקדות בסגנונות טע� לוקאליי�, בקרב יהודי� בוגרי� בישראל

, מיקוד הדיו� בסגנונות אלה נועד לבחו� הא� ג� סוגות מקומיות. ישראלית עכשווית ומוסיקה מזרחיתעשויות לשמש כהו� תרבותי בהתא� למעמד� , "תרבות גבוהה"שאינ� נחשבות מסורתית ל, בשפה העברית

. הסמלי הייחודי בישראל

רטי בי� שלוש הגישות הרווחות במחקרי ריבוד חברתי הדיו� האמפירי מתנהל על רקע הוויכוח התיאווגישת , יוניבור של פיטרסו�%גישת האומניבור, שיעתוק של בורדייה/גישת ההומולוגיה: וריבוד תרבותי

א� מצביעי� על תמונה , ממצאי המחקר שוללי� את גישת האינדיבידואליזציה. האינדיבידואליזציהושנית� לפרש באמצעות שילוב , עית בי� שתי הגישות האחרונותמשמ%מורכבת שאינה מאפשרת להכריע חד

�זה ביחס לזה וכ� ביחס % הממצאי� מצביעי� בנוס$ על היררכיה בקרב סגנונות הטע� הלוקאליי� . שלהבאופ� כללי נית� לתאר היררכיה זו כבעלת . ועל היררכיה פנימית בתו� כל סגנו� וסגנו� %לסגנונות אחרי� , בעוד שמוסיקה מזרחית חביבה בעיקר על חברי השכבות החברתיות החלשות). fractal(דפוס פרקטלי

. שירי אר( ישראל ומוסיקה ישראלית עכשווית קשורי� באופ� מורכב יותר למיקו� החברתי של חובביה�אנרי� נית� להבחי� בי� מוסיקאי� הנחשבי� לגיטימיי� וקאנוניי� ובי� כאלה שהקונסנזוס 'ג� בתו� הז

. תרומת� האמנותית חלש יותר בהתא� למאפייני� החברתיי� של המאזיני� סביב

%חיבה לשירי אר( ישראל קשורה סטטיסטית ג� לחיבה לסגנונות מוסיקליי� הנחשבי� מסורתית כhighbrow taste . עממי �" גבוהה"שאינו נחשב לתרבות , )פולקלור(א$ על פי שלכאורה מדובר בסגנוממצא זה מעלה תהיות ביחס . בישראל נהנה סגנו� זה ממעמד סימבולי ר�הרי ש, במובנה המסורתי

בהגדרתו , מושג האומניבוריות מבוסס: למהות האומניבוריות של האומניבורי� התרבותיי� בישראל" גבוה"אנר לגיטימי ו'אול� הואיל ושירי אר( ישראל נחשבי� לז; על חציית גבולות תרבותיי�, המקורית ? הגבולות שנחצי� בטע� המשלב חיבה לשני סגנונות אלה מה� אפוא, בישראל

139 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

חילונית� טקסי לוויה אלטרנטיביי� כתופעה פוסט

פרשיצקי אנה מכללה אקדמית אשקלו�, מחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה

ana_prashizky@yahoo.com

הארגוני� וגופי� בשני� האחרונות מתפתחת בישראל תופעה של טקסי לוויה אלטרנטיביי� ומתרבי� מטרת המאמר לבחו� מגוו� של טקסי לוויה אלטרנטיביי� מפרספקטיבה . שוני� שעוסקי� בעריכת�

ולנתח את ) ידי יהודה שנהב%חילוניות נוסחו לאחרונה על%כפי שעקרונות המושג פוסט(חילונית %פוסטאיכותני של תצפיות המאמר מתבסס על ניתוח. חילוניות באירועי� אלה%הביטויי� השוני� של פוסט

, משתתפות שנערכו בקיבו( מעלה החמישה במש� שנתיי� האחרונות במגוו� לוויות אלטרנטיביותוכ� ראיונות ע� מנחי טקסי לוויה , מנחה מטע� הקיבו( ומנחי� נוספי�, בהנחיית רבני� רפורמיי�

. אלטרנטיביי� שוני�

, העל דת וחילוניות%ות המזוהות ע� קטגוריותהממצאי� מצבעי� על שילובי� מגווני� והכלאה של תופעמזמורי תהילי� ותפילות מסורתיות נוספות ע� קדיש חילוני , כמו שילוב של תפילת אל מלא רחמי�

מה . הקראת שירי� ונגינת מוסיקה במסגרת הלוויות, ")יתגדל ויתקדש ש� האד�("שמפאר את האד� ית הוא מרכזיות� של הסיפורי� האישיי� על הנפטר שמבדיל בי� לוויה אורתודוקסית ללוויה אלטרנטיב

, השתתפות שווה של נשי�, שימוש נרחב בשירה ומוסיקה, שמסופרי� מפיה� של קרובי משפחה וחברי�, )פרחי� ומוסיקה, שבאה לידי ביטוי בי� השאר בשימוש בציוד הגברה(אסתטיזציה רבה של האירוע

�אלא , אלטרנטיביי� אינה נובעת מדחיית המסורת וחילו� לעתי� הפנייה לטקסי לוויה. וקבורה בארומתו� רצו� לערו� אירוע ע� מאפייני� ישראלי� מודרניי� ואישיי� בשילוב ע� סממני� יהודיי�

ממצאי� אלה עולי� בקנה אחד ע� ממצאי� של מחקרי� על טקסי נישואי� . מסורתיי� מסוימי�אלטרנטיבי אינה בהכרח נובעת מדחיית הדת אלא אלטרנטיביי� בישראל שמראי� שהפנייה למסלול ה

.למשל מתו� התנגדות לממסד האורתודוקסי ורצו� לשלב בי� מסורת יהודית ותרבות ישראלית עכשווית

140 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

מיתוס בשירות המדינה נגד נשי� � אידיאל האמהות

אסתר הרצוג מכללת בית ברל

היא תעמוד על . ת הרווחה בישראלבקונטקסט של מדיניו" אמהות"ההרצאה תתמקד במשמעותה של ה

מקומ� המרכזי של מנגנוני� שלטוניי� בהבנייתו ובהצבתו של מיתוס האמהות בתו� מערכי הכוח . פוליטיי� ותבח� את הפער בינו לבי� יחס� של רשויות המדינה לאמהות בפועל%כלכליי�%החברתיי�

שות רבה במרחב הציבורי וכי משמש בגמי" אמהות"הטענה המרכזית שתעלה בהרצאה היא כי מושג הטענה נוספת היא כי השיח הגלוי מדגיש את ערכה של . הוא מעוצב על פי צרכי מערכות כוח שלטוניות

בפועל חזקת� של אמהות על ילדיה� ניתנת . האמהות הביולוגית ואת עליונותה ביחס לאמהות אחרתעניות ונשי� , עולות חדשות, הוריות% חד: כמו, בפרט כאשר ה� מקבוצות מוחלשות, לערעור בקלות יחסית

ההגנה על . המתקשות להתגונ� בפני התערבות הרשויות ולמנוע את הפקעת חזקת� על ילדיה�, מתגרשותהמערער על תפישת , כתפקידה ואחריותה האולטימטיבית של החברה מוצגת כשיח לעומתי, "טובת הילד"

. ינה להשתלט על צאצאיהומאפשר למד, הזכות הביולוגית כמובנת מאליה של הא�

חברתית רבת שני� יוצגו %מדיוני� משפטיי� ומפעילות פמיניסטית, דוגמאות מתו� הספרות הפמיניסטית) בעיקר בתי המשפט והפרופסיות המאבחנות(כבסיס לטענה שמערכת הרווחה והמערכות השותפות לה

אמהות %יני� ובפגיעת� בנשי�אידיאולוגי בהשתלטות� על קט%עושות שימוש נרחב בשיח פרופסיונאליתופשי� מקו� מרכזי , מאיד�, "מסוגלות הורית"והיעדר , מחד, "טובת הילד. "בעיקר מקבוצות מוחלשות

". חסרות מסוגלות הורית"ובאופ� מיוחד מאמהות תו� הגדרת� כ, בהליכי הוצאת ילדי� מחזקת הוריה�תו� התעלמות , המסוגלות של הא�הקישור המוב� מאליו בי� הא� לילד מאפשר להתמקד בפסילת

) במקרי� בה� הוא מצוי בקשרי נישואי� או חברות ע� האישה(המתקבלת לרוב כמובנת מאליה מהגבר .ומעצימה את חולשת האישה

הפיקוח המוטל על נשי� . בהרצאה יידונו הקשרי� כמו שלילת אמהות מנשי� בהריו� המשתמשות בסמי�הוא דוגמה לפיתוח , דר� פונקציות ההולדה) קדרי% ונה של רות הלפרי�בלש, "משטרת ההריו�("מקבוצה זו

לחקיקה המקנה מעמד עצמאי לעובר . מנגנוני כפייה שלטוניי� להוצאת ילדי� מנשי� במצב של חולשה . יש מקו� מרכזי בתהליכי� הקשורי� לאימו(, בנפרד ממעמדה וזכויותיה של הא�, שטר� בא לעול�

צאה מתחו� אימו( תינוקות היא פרשת התינוק המאומ( שזכתה לפרסו� רב דוגמא נוספת שתעלה בהר �היא תשמש לחיזוק הטענה כי התינוקות נלקחי� בעיקר מאמהות מוחלשות ותצביע על כ� . 2004במהל

הפסיקה בתיק זה המחישה את העובדה . שמוסד האימו( בישראל מערער את מעמד האמהות הביולוגיתאשר מעדי$ לפרש אמהות , כוחני% � עניות ומוחלשות נתונה למשא ומת� חברתישאמהות ביולוגית של נשי

סחר ) באופ� בלתי מפורש ולא רשמי(במציאות זו נית� לנהל . כמותנית חברתית וכנשלטת על ידי הרשויות�תו� התעלמות , עוד יוברר שהתמקדות מערכות הרווחה והמשפט בא� המוחלשת. מעמדי בתינוקות%בי

.מקלה על התהלי�, ו של האבממקומו וזכות

טובת "הוא דוגמא נוספת לשימוש בשיח פרופסיונאלי על , )PAS" (סינדרו� הניכור ההורי"השיח על התיאוריה מבוססת על האשמת הא� בדחייה . תו� טשטוש הפ� המגדרי המובהק שעומד מאחוריו, "הילד

הטענה שתעלה היא שהשיח .של ילד את אביו ומשמשת להצדקת טיפול הכולל הפרדת הילד מאמומשמש ליצירת מאגר תינוקות לאימו( , בנפרד מאמו, "זכויות הקטי�"המתבסס על , פרופסיונאלי%הטיפולי

.ולהשמה במוסדות המדינה

141 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

זירות ככלי למחקר ממוגדר של האזרחות �א� במשרד

נדב פר( האוניברסיטה העברית ,ש פאול ברוולד"בית הספר לעבודה סוציאלית ולמדיניות חברתית ע

nadav.perez@gmail.com

נוהגי� חוקרי אזרחות להמשיג את , כדי להסביר את האופי הממוגדר של חלוקת הטובי� החברתיי�של , נשי� מתוארות בתפקיד כמי שממלאות תפקיד של א�. אזרחות� של נשי� במונחי� של תפקידי�

ומשאבי� חברתיי� מחולקי� לה� בדר� שתקל , של אזרחית או אחד ממגוו� תפקידי� אחרי�, בדתעו .עליה� למלא תפקיד זה או שתתגמל אות� על ביצוע מוצלח שלו

בעשורי� האחרוני� חלה בדמוקרטיות המתועשות של מערב אירופה וצפו� אמריקה נטישה של האמהות כמעט נעלמה –אמהות כתפקיד בלעדי –עקרFת בית . נשי� כמרכיב המרכזי המגדיר את אזרחות� של

�תפסו , במקומה. והאמהות הפסיקה להיות הקריטריו� המרכזי לפיו מחולקי� טובי� חברתיי�, ברבות מה .התפקידי� של עובדת או של אזרחית את מרכז הבמה

ני� של המדינה ועד מחקרי� בתחו� מעידי� כי מאז ימיה הראשו. במדינת ישראל לא התרחש תהלי� זהומלבד שינויי דגש , ובתפקיד משני של אזרחיות, נשי� מוכלות באזרחות בתפקיד ראשי של אמהות, ימינו

חל שינוי , ע� זאת. נשארו המשמעויות המיוחסות לתפקידי� אלו והיחסי� ביניה� ללא שינוי למעשהבעוד שבעבר המדיניות החברתית . תובמיוחד לנשי� עובדו, באופ� שבו מחולקי� הטובי� החברתיי� לנשי�

מאז שנות השבעי� המדיניות , (Care Work)הייתה ממוקדת במשק הבית ובסיוע לעבודת הטיפול . מוכוונת יותר ויותר למקו� העבודה ולסיוע בשילוב בי� עבודה למשפחה

, חברתיי� על מנת לגשר על הפער שבי� התפקיד המוקצה לנשי� לבי� האופ� שבו מחולקי� לה� משאבי�לעבודת טיפול ולעבודה בשכר בתהלי� החקיקה של , בחנתי את הדר� שבה מתייחסי� המחוקקי� לנשי�

תו� בחינת פרוטוקולי� של מליאת הכנסת ושל ועדותיה שעסקו , 1952%2005חוק עבודת נשי� בי� השני� דה בשכר מאיד� בשיח של בניתוח נבח� השינוי במקו� המוקצה לטיפול מחד ולעבו. בחוק זה ובתיקוני� לו

.המחוקקי�

מעמד� של נשי� , במונחי� של תפקיד. את המסקנה שהוצגה לעיל, מחד, בחינת פרוטוקולי� אלו מחזקתהנתוני� מעידי� על שינוי , מאיד�. ביחס לאזרחות הישראלית לא השתנה בששת העשורי� שנחקרו

.המישור המרחבי –במישור אחר

בעוד שהתפקיד המוקצה . צה לנשי� על מנת לממש את האזרחות שלה�המוק זירהשינוי זה מגול� בנשי� נתפסו , בעבר. הזירה שבה ה� מיועדות לבצע תפקיד זה הוחלפה, כאמור, לנשי� לא השתנה

המחוקקי� ראו לנגד עיניה� את התפקידי� שממלאות . אזרחיות הפעילות בזירה של משק הבית%כאמהותזירה , כחלו$ השני�. חוקי� שחוקקו כוונו להקל על מילוי תפקידי� אלווה, נשי� אלו בעוד� במשק הבית

, אזרחיות%ובסו$ התקופה הנחקרת נשי� עדיי� נתפסות כאמהות, זו איבדה מחשיבותה עד שנעלמה לגמרימטרת� הנוכחית של המחוקקי� היא לסייע , עקב כ�. א� כעת ככאלו הפעילות בזירת העבודה בשכר

מטרה שהביטוי הפרקטי שלה הוא יצירת תוכניות המקלות על שילוב בי� עבודה , זולאמהות בעוד� בזירה .בשכר לבי� טיפול במשפחה

א� בהשוואה למהל� . המקל על השתלבות נשי� בשוק העבודה, מהל� זה הוא בעיקרו מהל� פרוגרסיביראלי חסרונות למהל� היש', פרידה מאמהות'מהל� של , שהתרחש בשני� אלו במדינות אירופה ואמריקה

הכולל גבר העובד ' , מפרנס וחצי'שבעטיי� הוא מקבע את המודל המשפחתי הישראלי כמודל של , בולטי� .במשרה מלאה ואשה העובדת במשרה חלקית ומקדישה את שארית הזמ� לטיפול בילדי�

142 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

)Motherliness(פוליטיקה של אימהיות

אראלה שדמי מכללת בית ברל

etOder2@013.n

מקורה של פרדיגמה . המציעה סדר עולמי חדש, בעשור האחרו� אנו עדי� להתפתחותה של פרדיגמה חדשה �לימודי� מטריארכאלי; )indigenous(המסורות והתיאוריות של קהילות ילידיות : זו בשלושה מקורות

� פטריארכאלי ושל קהילות המשמרות מרכיבי%וההכרה בקיומ� של מטריארכיות בעיד� הקד�נביב 'איטלקיה ג%וכלכלת הנתינה כפי שעוצבה על ידי הפילוסופית האמריקנית; מטריארכלי� ג� בימינו

�שלושה מקורות אלו מתכתבי� ע� הפמיניז� התרבותי שמקורו בכתיבתה של קרול גיליג� והמשכו . ווה, ימודי אימהותובתפיסות חדשות של אוטונומיה ויחסה לחברה וכ� ע� ל self-in-relations%בראיית ה

שלושה מקורות אלו . במיוחד כפי שהתפתחו באוניברסיטת יורק ביזמתה ובהנהגתה של אנדריאה אוריילימשיקי� זה בזה בנקודות שונות וה� מציעי� בסיס אית� לבניית סדר עולמי חדש הבא להחלי$ את הסדר

.דהיו� יקפיטליסטי וגלובליסט, הפטריארכאלי

יעוני� של שלושת המקורות הללו ויעמוד במיוחד על העקרונות המשותפי� המאמר יתאר בקצרה את הט, דאגה ותגובה לצרכי הזולת, הבנויה על נתינה, )motherliness) (א� לא מהותנות(בעיקר אימהיות . לכול�

כלכלת הנתינה המחליפה , רשת קהילות קטנות ושויוניות המקבלות החלטות בקונסנזוס קהילתי ואזוריכלכלה בת קיימא הדוחה צבירה , הדוחה בי� השאר את הנחת המחסור במשאבי�, ת החליפי�את כלכל .ורוחניות שמצויה בכל אד� ובכל יצירי הטבע, ורכושנות

למלאכת , )'אדריא� רי((המאמר יראה את המעברי� התיאורטיי� והפוליטיי� מאימהות כמוסד וכחוויה ולאימהיות ) ל שרה רודיק ואנדריאה אורייליבעיקר אצ mothering/mother work(האימהות

)motherliness – לא מהותנות �ועד כלכלת הנתינה ) הל� פישר ועוד, טוני מוריסו�, החל משרה רודיק %אשמתמקדת במלאכת האימהות א� היא בעלת מופעי� רבי� אחרי� והמשמשת תשתית ) נביב ווה�'ג(

� .להיות בסיס לסדר חברתי אחר לכלכלת החליפי� ומסוגלת לשמש לה תחלי$ וכ

כפי שלא –מאמר זה יטע� וידגי� כי אימהיות כזו יכולה לשמש בסיס לפעולה פוליטית חדשה , ולבסו$המאמר יתמקד במיוחד בתרומה של הפרדיגמה . מעט תנועות של אימהות בעול� מתחילות להעיד

א� תמורות בחיינו ברמה כלכלה כזו נראית לרבי� בלתי אפשרית . החדשה של כלכלת הנתינהנפתח את הידע , לא תתרחשנה בלי שנדמיי� את האפשרויות, החברתית והגלובלית, האינדיבידואלית

�כלכלה זו הכרחית לאור האיו� הסביבתי החמור בו נמצא כדור . התומ� בה� ונתחיל לפעול בהתא� להבכלל� , נשי�/יותר ויותר א. ושיהמחלות והעבדות המאיימי� על המי� האנ, הרעב, האר( ואיומי המלחמה

BALLE – Business Alliance for Localצעירי� כמו חברי הקומונות בישראל ובעלי עסקי� כמו

Living Economy כבר מתחילי� לפתח קהילות בעלות מאפייני� של כלכלת הנתינה וה� , ב"בארהל וקולוניאליז� במיוחד באמצעות קהילות ילידיות שרדו מאות של ניצו. מבשרי� על המעבר לעיד� החדש

גישה כזו אינה מקבלת את הדמוקרטיה כאידיאל אלא שואפת לא רק לבקרה אלא ג� . כלכלת הנתינה .להציע לה תחלי$

143 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

בתקשורת" פרשת רמדיה: "אימהות חדשה במשבר

קרולי! ארוניס האוניברסיטה העברית, המחלקה לתקשורת ועיתונאות

carolin.aronis@mail.huji.ac.il

תו� מת� דגש לייצוג האימהות והשיח , בעיתונות הישראלית" פרשת רמדיה"המאמר בוח� את סיקורה של �גזרה פגיעה חמורה בתינוקות כתוצאה מאכילת תחליפי , 2003הפרשה שהתרחשה בנובמבר . שנרק� סביב. בחברה הישראלית" החדשה"ואתגרה את מקומה ותפקידה של הא� , � של חברת רמדיהחלב א� פגומי

, תחליפי חלב הא� מחזקי� בשלושת העשורי� האחרוני� שינויי� פוסט מודרניי� ופמיניסטיי� במשפחהוהמוסדות " החדש"ושיתו$ האב , בכלל זאת גופה, ביתי%המאפשרי� שחרור האישה מהמרחב המשפחתי

ועל רקע הקונפליקט הנמש� בישראל בי� הנקה לשימוש , על רקע זאת. גה לשלומו של הילדהחברתיי� בדאומערכות שבמרחב , ב� זוגה, נבחנו אופני ייצוגה של הא� הישראלית ביחס אל ילדK, בתחליפי חלב

). המשטרה והתקשורת, המשפט, הבריאות(הציבורי

: כל האייטמי� בפרשה בשישה עיתוני� תלת שלבי של) CDA(המחקר התבסס על ניתוח טקסטואלי בשלב הראשו� אופיינה ברמת המאקרו . ויתד נאמ�, המודיע, הצופה, האר(, מעריב, ידיעות אחרונות

, רפואי, בלשי, הורי, משפטי(ובשיטות כמותיות ואיכותניות התפתחות סיקור הפרשה לפי סוגי שיח שוני� . הורי/איכותני של השיח האימהי בשלבי� הבאי� נער� ניתוח מיקרו). גרמני, דתי

%מהמחקר עולה כי סיקור הפרשה אינו מעלה לדיו� את טובת הא� אל מול טובת הילד בסוגיית ההנקה, בהקשר זה. אלא מעצב שיח עשיר סביב פגיעתו של התינוק והגורמי� האחראי� לכ�, תחליפי החלב

כאחראית הראשונה , המסורתי היש� מוצגת הא� בהתא� למודל, ובניגוד למגמות השינוי החברתיות, היא אופיינה בפאסיביות, כמו כ�. ג� מהאב, וכמי שמחויבת לו יותר מכל גור� אחר בפרשה, לתינוק

אלו השתלבו ע� ההאשמה התקשורתית הקשה המשתמעת כלפי האימהות כי אי ההנקה . וברגשות אש� . של התינוקות, וא$ למות�, היא זו שהביאה לפגיעת�

�אשר הוצגו באופ� מדיר בסיקור התקשורתי והואשמו בפגיעה בתינוקות בכל , לראות כי האימהות מענייבמקביל לייצוג� המסורתי ג� ) ידיעות אחרונות ומעריב(זכו בעיתונות הפופולרית , העיתוני� הנבחני�

תוני� אלה נתנו עי, בניגוד לאחרי�. באפשרות לשוות לעצמ� דימוי מגוו� יותר ולמק� עצמ� בצד הקורMנֹותהפגועי� באמצעות רטוריקה של " פניה�"וִאפשרו לה� לשק� את , לה� במה בראיונות ובטורי� אישיי�

אשר הקנה לה� , ייצוג זה. בי� היתר ליצירת דימוי עצמי קורבני, אשר הובילה, הצטדקויות והסטת אחריות, לא כאשמות בפגיעה בתינוקות, יותר ומורכב" אנושי"ִאפשר לה� להציג עצמ� באופ� , אמירה, קול, זהות

. של תינוק�" הרעלה"אשר בעל כורח� הביאו עצמ� לכדי , אלא כקורבנות

אשר , המחויבת לתינוקK" המושלמת"יצוי� כי קורבנות� נובעת מהפרדוקס שבמימושו של מיתוס הא� ) בי� היתר האוכל( אינו נית� למימוש במסגרת חיי� פוסט תעשייתיי� המפקיעי� את השירותי� השוני�

.ומזמני� את האישה להתנתק ממחויבות אבסולוטית אל המשפחה, מידי הבית אל החברה

% מהמחקר עולה כי פרשת רמדיה מבטאת רגרסיה ביחס לתפיסה שהפכה למקובלת יותר ויותר במאה השל תפיסה זו אשר אפשרה בעבר שחרור מסוי� . העברת ייצור מוצרי� והאכלה לאחריות החברה: 20

, החזירה תחתיה את התפיסה האוטרקית לטיפול בילד, "כלא המשפחתי"הנשי� מתפקיד� המסורתי בניכר כי מגמות של ליברליזציה בתפקיד הא� אשר . הא� בחברה%ובכ� ביטאה רגרסיה במעמד האישה

. הועמדו במשבר בפרשה הנוכחית, חוזקו לאור� השני� במגמות פוסט תעשייתיות ופוסט מודרניות

הוגדרה בסיקור , על א$ שהיא שכיחה ומקובלת בישראל יותר מאשר הנקה, אכלה באמצעות תחליפי�הנית� להסיק כי , ולצד הממצאי� האחרי�, מכא�. התקשורתי כהפרת נורמה וכדבר שלילי שיש למגר

" חוטאות"ה� בבחינת התנהגויות יומיומיות ה") השתחררותה" ("שחרורה"קידו� במעמד האישה ואמירה זו כמוב� ראויה לעיגו� נוס$ מעבר לסיקורה של פרשת . ת המקובלות בחברה הישראליתלנורמועל נורמות אימהיות מסורתיות הקיימות בחברה , ג� א� באופ� מסויג, אול� יש בה כדי להעיד, רמדיה

ר אול� בעת משב, )ומדמות לכאורה הל� רוח פמיניסטי(אשר אינ� מFחלות בחיי היומיו� , הישראלית . זוכות לאישוש ומשטור מחודש

144 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

:קידו� בריאות באוכלוסייה הערבית ?תרבותית וכיצד נית! לחזק אותה התאמהבאיזו מידה מתקיימת

שורוק איסמעיל, נועה אקר, אירית אלרועי, רוז! ברו-

מכו� ברוקדייל%וינט'ג%מאיירסirite@jdc.org.il

רקע

גוברת המודעות בישראל לכ� שהתאמה תרבותית של תוכניות לקידו� בריאות עשויה להגביר את תוכנית מותאמת מבחינה תרבותית , על פי הספרות. הסיכויי� להביא לשינוי התנהגותי שיתרו� לבריאות

אמונות ב, במנהגי�, בערכי�, בידע, הבדלי� בשפה, הכוללי� בי� היתר, לוקחת בחשבו� משתני� רבי�כגו� (באורחות חיי� , בדגש על הכלל לעומת הפרט, בתפקיד המשפחה, בדת ובדתיות, בנוגע לבריאות

.במסוגלות עצמית ובמידת האמו� במערכת הרפואית, )דפוסי אכילה והארחה

, האוכלוסייה%חלק� מיועדות לכלל. בישראל מתבצעות עשרות תוכניות לקידו� בריאות בעלות היק$ רחבחשוב שתוכניות הפונות ג� לאוכלוסיה הערבית יותאמו . אוכלוסיות ספציפיות%ועדות לתתוחלק� מי

מדובר בקבוצת מיעוט גדולה בעלת צרכי . מאוכלוסיית המדינה %20%תרבותית לאוכלוסיה זו המהווה כאשר מבדילי� אותה מיתר , לאומיי� ותרבותיי� ייחודיי� לה, בריאות ייחודיי� ומאפייני� חברתיי�

. וכלוסייההא

מטרות

ולזהות , להערי� את המידה בה תוכניות קידו� בריאות בישראל מותאמות תרבותית לאוכלוסיה הערבית .דרכי� להגברת ולהעמקת התאמת� התרבותית

שיטות

, %2001תוכניות קידו� בריאות שהופעלו מ %221מידע ראשוני בנוגע ל, אספנו באמצעות שאלו� דוארפותחה רשימת קריטריוני� , במקביל. מניעת תאונות בית וסכרת, פעילות גופנית, התזונ, עישו�: בתחומי�

ל והתייעצויות ע� "להתאמה תרבותית לאוכלוסיה הערבית על בסיס רשימות קריטריוני� שפותחו בחותוכניות . תוכניות ותשעה ארגוני� 21השתמשנו בקריטריוני� אלה כדי להערי� . מומחי� ישראליי�

.ה נלמדו לעומק בעזרת ראיונות ע� אנשי מטה ושטחוארגוני� אל

ממצאי�

אול� קיימת שֹונFת , הערבית ההאוכלוסייכמעט כל תוכניות קידו� הבריאות בישראל מופעלות ג� בקרב �מצאנו כי שֹונFת זו אינה משתנה לפי תחו� פעולה אלא בהתא� . רבה ברמת ההתאמה התרבותית שלה

�קר במידה בה הארגו� יצר תשתית ארגונית להתאמה תרבותית ובחר ברמה וכי היא תלויה בעי, לארגוכי ארגוני� רבי� , עוד מצאנו. הערבית ההאוכלוסייהאסטרטגית ליצור תוכניות שפותחו מראש לצרכי

. אינ� משקיעי� די בהכשרת הצוות בנושא התאמה תרבותית

דיו!

צור� להרחיב ולהעמיק את ההשקעה קיימת מודעות לחשיבות ההתאמה התרבותית אול� עדיי� ישארגוני� ישראליי� אחרי� הציגו הישגי� . בהתאמה תרבותית בקרב מספר ארגוני מפתח ישראליי�

.משמעותיי� בנושא זה וה� יכולי� להוות דוגמה או לשמש כשותפי�

�ה ההשקעה צריכ. להגדיל את ההשקעה בתשתית ובתהליכי� להתאמה תרבותית ) 1:ההמלצות שעולות הליצור ) 2; להיעשות ה� ברמת המטה וה� ברמת השטח בדגש על הכשרת הצוות בנושא התאמה תרבותית

�לעודד את כל הארגוני� לאמ( אסטרטגיית התאמה ) 3; ארגוני%תנאי� ללמידה ושיתו$ פעולה בי . כבר בשלבי פיתוח ותכנו� התוכנית, אוכלוסיות%המכוונת במיוחד לתתי, תרבותית רב מימדית

145 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

: כשהמטפל פוגש את האחר תרבותיי� בהקשר טיפולי של שירותי בריאות ראשוניי��מפגשי� בי!

חגית פר(

� אוניברסיטת ב� גוריו� בנגב , המכללה האקדמית אשקלוhperes@bgu.ac.il

יעקב דריהר

.אוניברסיטת ב� גוריו� בנגבjacod@bgu.ac.il

בעיד� שבו גוברת המודעות לפערי� בבריאות ולהבדלי� בנגישות לשרותי בריאות בקרב אוכלוסיות

יעילי� , הופכי� רלוונטיי� בריאותשירותי הולכת ומתרחבת הסכמה כי , חברתיות ותרבותיות שונותעובדי . של צרכניה� תרבותיי�% חברתיי�היבטי� ומספקי� מענה צודק ומוסרי יותר כאשר מתחשבי� ב

�היכולת לזהות מאפייני� . תרבותיי� בעבודת� באופ� יומיומי%מערכת הבריאות מעורבי� במפגשי� ביעונה על הצור� לשיפור השירות , להשתמש במשאבי� תרבותיי� בכדי להתגבר על מחסומי�, תרבותיי�

היא מכלול של כישורי� הניתני� ללמידה ) cultural competency(כשירות תרבותית . והטיפול הרפואי .ופיתוח

לאחרונה גובר העניי� בהכשרת צוותי� המספקי� שרותי בריאות בהלימה תרבותית בקרב שירותי בריאות קורס חלוצי לפיתוח שירותי בריאות בהלימה תרבותית . בכלל ובקרב ספקי שירותי רפואה ראשונית בפרט

בריאות העובדי� ע� הקהילה הבדואית בנגב יצא לדר� במסגרת לימודי המש� עבור אנשי מקצועותצוותי� רב מקצועיי� . במחוז דרו�" מכבי שירותי בריאות"ברפואה באוניברסיטת ב� גוריו� לבקשת

בדואית בנגב היו עיקר משתתפי קורס שמטרתו הייתה ניסיו� %המספקי� שירותי בריאות לקהילה הערביתתרבות לצרכי� ולמאפייני� התרבותיי� המיוחדי� של % תרבות ומותא�%מענה הול� להתייחס ולתת

קורסי� נוספי� מתוכנני� במחוזות נוספי� עבור אוכלוסיות נוספות . בדואית בנגב%האוכלוסייה הערבית .ובשירותי בריאות נוספי�

ותבי התוכנית מנקודת מבטנו ככ, במאמר זה נציג את הקונספט עליו הושתתה התוכנית לקורס זה תו� , המאמר יעמוד על העקרונות המרכזיי� שהנחו אותנו בכתיבת התוכנית של הקורס. וכמרכזי הקורס

המאמר יסתמ� על ניתוח . התמקדות במפגש ע� אחרי� ואחרFת בהקשר שבי� מטפולי� ומטפלי�י� הקיימי� תו� ניתוח המתבסס על מודלי� תיאורטי, טקסטי� שכתבו ואמרו משתתפי הקורס במהלכו

המאמר ידו� בהערכת . Kleinman 1978, Papadopolus 2003, Borkan & (Neher 1991(בספרות כפי שה� , ובמיוחד להיבט של פיתוח כישורי הכלה לאחרי� ואחרות, התהלי� התפתחותי של ההכשרה

.משתקפי� בחוויותיה� של משתתפי הקורס במהל� ההכשרה

לפעול באופ� מקצועי במצבי� של מפגשי� בי� תרבותיי� ע� אחרי� טענתנו הסופית תהייה כי היכולת או (והיכולת להכיל ולהתמודד ע� אחרFיֹות מושתת על מידת הפתיחות שאנשי מקצועות הבריאות רכשו

יש , יחד ע� זאת. במהל� חייה� הפרטיי� ולא במהל� הכשרת� ובסוציאליזציה המקצועית) לא רכשולגיבוי הנית� על ידי הארגו� המעסיק את דובייחו, עברי� בתהליכי הכשרהחשיבות גדולה למסרי� המו

לתמו� ולתמר( פיתוח של שירותי , בידי אירגוני� הכוח לשנות אווירה . אנשי מקצועות הבריאות השוני�בכ� ה� יוכלו לספק מענה לצרכי� חברתיי� ותרבותיי� של מטופלי� . בריאות בהלימה תרבותית

.ומגוונותמאוכלוסיות רבות

146 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

?חולי� בישראל� יש בבית) מה( �? כשירות תרבותית? רגישות תרבותית בוביס� פאולה פדר גוריו� בנגב%אוניברסיטת ב�, המחלקה לניהול מערכות בריאות

federbub@bgu.ac.il

שירותי� אלו . פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי%על, כל תושבי מדינת ישראל זכאי� לסל שירותי בריאותלמרות קיומו של החוק . ידי קופות חולי� ובתי חולי� בבעלות� ובבעלות המדינה%מסופקי� בעיקר על

פערי� בתוצאי בריאות הולכי� וגדלי� בי� קבוצות אוכלוסיה , ואחידות יחסית בספקי שירותי הבריאותידי פערי� במת� שירותי בריאות %על, לפחות באופ� חלקי, י�פערי� אלו יכולי� להיות מוסבר. שונות

מתבקשת , ובדומה ליוזמות במספר מדינות אירופאיות, לפיכ�. ושירותי רפואה לקבוצות אוכלוסיה שונותבמרכזו . הסתכלות מדוקדקת יותר בהיבטי� של מת� שירותי בריאות ורפואה לקבוצות אוכלוסיה מגוונות

המחקר הנוכחי נעשה . חולי�% ת סוגיות בנושאי תרבות שוני� בהקשר של ביתשל המחקר הנוכחי מועלומנת לשרטט תמונת מצב שתשמש בסיס לפעולה לש� צימצו� פערי השירות בטיפול המוענק לקבוצות %על

מטרות . החולי� הגדול ביותר בדרומה של ישראל%אוכלוסיה שונות אשר מקבלות שירותי� רפואיי� בביתלתאר את רמת המודעות והחשיבות הניתנת לנושאי� הקשורי� לתרבות בקרב . א: היוחלק זה של מחקר מנת להתאי� את השירותי� לתרבות� %לתאר אילו פרקטיקות ננקטות על. ב. החולי�% אנשי הנהלת בית

למפות את ההזדמנויות והאיומי� לפיתוח אנשי צוות . ג. החולי�%של קבוצות שונות של משתמשי בית . תיתכשירי� תרבו

. תצפיות וניתוח מסמכי�, הכולל ראיונות, שלבי%מחקר הינו חקר מקרה דו

החולי� % אנשי הנהלת בית 14השלב הראשו� המוצג כא� מבוסס על ראיונות עומק מובני� למחצה ע� grounded(ניתוח הנתוני� שנאספו נעשה ברוח התיאוריה המבוססת בשדה . וניתוח מסמכי� רלוונטי�

theory( ,מצעות שימוש בתכנה באNarralizer לניתוח איכותני .

החולי� מודעי� למדי לנושאי� הקשורי� %מניתוח הראיונות והמסמכי� עולה כי חברי הנהלת ביתנושאי , ניכר כי בסדרי עדיפויות המוסדיי� המוצהרי�, בנוס$". לקוחותיה�"לתרבות קבוצות שונות של

החולי� זיהו כי בי� אנשי הצוות ישנו הבדל ניכר בחשיבות %יתחברי הנהלת ב. תרבות זכו לדירוג גבוה%מכא� כי נדרשי� תכני� ואסתרטגיות שוני� על מנת להפו� את צוותי בית. המוענקת לנושאי תרבות

התרבות שונה בי� המחלקות השונות של %כמות והיק$ הפרקטיקות רגישות. החולי� לכשירי� תרבותית, יתרה מכ�. יותר לרקע האישי של הצוות מאשר לרקע המקצועי שלו וה� נמצאו קשורות, החולי�%בית

נמצאה הסכמה בי� כל המרואייני� לכ� כי אחד הגורמי� המאפשרי� התייחסות רגישת תרבות הוא החולי� תיארו את %עוד נמצא כי ככל שחברי הנהלת בית. החולי�%רקע� השונה של אנשי הצוות של בית

תרבות לפי צרכי %אנשי הצוות מתוארי� כמיישמי� רוטינות רגישות, בותתר%מיסודה של מדיניות רגישת ). ad-hoc(השעה

פי קריטריוני� %א� מניחי� שכשירות תרבותית כוללת תהליכי חינו� וכי היא ניתנת למדידה עלמהווה ) שמניחה התייחסות להיבטי� אישיותיי�(נראה כי הדגשת הרגישות התרבותית , "אובייקטיבי�"

. החולי� לכשיר תרבותית%בהפיכת צוות ביתמכשול

כשירות "ו" רגישות תרבותית"תוצאות המחקר מלמדות כי קיי� צור� בחידוד הגדרות המונחי� .בהגדרת מושגי� אלה) המוסדי, הערכי, הארגוני(כמו כ� מועלות שאלות לגבי איפיוני ההקשר ". תרבותית

147 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

עולות וערביות, בדלי� בי! ותיקותה: הצגת סימפטומי� בקרב נשי� באמצע החיי�

²יעל בנימיני, ¹ולנטינה בויקו, ¹גבע�ליאת לרנר, ¹ בלומשטיי!צביה מכו� גרטנר לאפידמיולוגיה וחקר שירותי בריאות, היחידה לבריאות האישה והילד¹

אוניברסיטת תל אביב, בית ספר לעבודה סוציאלית²

אופיינת בשינויי� הורמונאליי� ובעלייה בהיארעות של תקופת אמצע החיי� מ, בקרב נשי� :הצגת הנושאהספרות העדכנית לגבי מה� הסימפטומי� הקשורי� לגיל . �פסיכולוגי� ופסיכוסומאטיי, סימפטומי� גופניי�

המעבר מצביעה על שונות רבה ה� בסוג ובמספר הסימפטומי� שמדווחי� בתקופה זו בקרב נשי� מקבוצות אתניות . נותשונות וממדינות שו

לאור הממצאי� בעול� וההטרוגניות של החברה הישראלית חשוב לבדוק כיצד נשי� מקבוצות אוכלוסייה שונות . מדווחות על הפרעה לאיכות חייה� מסימפטומי� שוני� באמצע החיי�

להערי� את ההבדלי� בהיארעות סימפטומי� שוני� בי� שלוש קבוצות נשי� ) 1: מטרות המחקר הנוכחי היולהערי� ) 2. ונשי� ערביות) ואיל� 1989משנת (עולות מחבר העמי� , 1989עלו עד / יהודיות ילידות האר(: אלבישר

מדדי בריאות וסגנו� חיי� לבי� , שלב הורמונלי של גיל המעבר, דמוגרפי% את מידת הקשר בי� משתני רקע סוציוחיי� מסבירי� את ההבדלי� ברמת הדיווח בריאות וסגנו�, לבדוק הא� משתני רקע) 3. דיווח על הסימפטומי�

.של סימפטומי� אלו בקבוצות המחקר

לפי 45%64של נשי� גילאי ) 2004(המחקר מתבסס על מדג� אקראי שכבתי ממרש� התושבי� : גישה ומתודולוגיה/ עבריתערביות בבתיה� ב%123 עולות ו 151, ילידות האר(/ותיקות 540כ רואיינו "סה. שלוש קבוצות אוכלוסייה

. ערבית בהתאמה/ רוסית

היארעות , אורח חיי�, מדדי בריאות גופנית ונפשית, דמוגרפי�% שאלו� המחקר כלל טווח רחב של משתני� סוציו, אי לכ�. סימפטומי� שוני� בששת החודשי� שקדמו לראיו� ומידת ההפרעה של הסימפטומי� לתפקוד יומיומי

, )1(לא מפריע /קיי�, )0(לא קיי� סימפטו� : � בשאלו� בסול� הבאהוגדרו מדדי חומרה לכל אחד מהסימפטומי ).4(מפריע מאוד /קיי�, )3(מפריע /קיי�, )2(מפריע מעט /קיי�

קבוצות 3 % הממצאי� הראו על חלוקה ל, בניתוח גורמי� שנער� לבדיקת הקשר הפנימי בי� מדדי הסימפטומי�מצבי /כגו� עצבנות( �אמוציונליי/סימפטומי� מנטלי�, )גלי ח�י "המיוצגי� ע(סימפטומי� ואזומוטורי� : עיקריות

, כאב ראש, סחרחורת, כגו� כאב בט�(וסימפטומי� גופניי� כלליי� , )בעיות זיכרו�, בעיות שינה, חולשה/עייפות, רוח, בנוס$. בשתי הקבוצות האחרונות נבנה מדד המבטא את ממוצע הסימפטומי� בקבוצה). פרקי�/צוואר/כאבי גב

י השלישו� "למידת ההפרעה לתפקוד היומיומי בכל קבוצת סימפטומי� עפ �הוגדרו שלושה משתני� דיכוטומיי .העליו� בהתפלגות המדדי�

שלב הורמונלי של גיל המעבר ואורח , גיל, הממצאי� המתוקנני� למדדי בריאות נפשית וגופנית:ממצאי� ותוצאותהראו סיכו� כמעט כפול לסימפטומי� ואזומוטוריי� ) שנות לימוד 8עד (מראי� כי ותיקות ע� השכלה נמוכה , חיי�

עולות . אמוציונלי� וסיכו� כמעט פי שלוש לסימפטומי� גופניי� כלליי� לעומת ותיקות ע� השכלה גבוהה/ומנטלי� אמוציונלי� לעומת/לתפקוד מגלי ח� וסימפטומי� מנטלי�' הפרעה'מחבר העמי� דיווחו באופ� משמעותי על פחות

בסימפטומי� ' הפרעה לתפקוד'ערביות דיווחו משמעותית על פחות . יהודיות ותיקות ע� השכלה דומה .אמוציונלי� מאשר ותיקות משכילות/המנטלי�

של גיל המעבר היה קשור באופ� מובהק יהממצאי� לגבי משתני בריאות ואורח חיי� מראי� כי שלב הורמונאלואורח חיי� לא בריא , אמוציונלי� בלבד/סימפטומי� מנטלי�ל BMI, לסימפטומי� ואזומוטורי� בלבדתחלואה כרונית נמצאה קשורה לשתי הקבוצות האחרונות ואילו רמה בינונית . לסימפטומי� הגופניי� הכלליי�

.וגבוהה של סימפטומי� של דיכאו� היו קשורי� באופ� מובהק לשלושת קבוצות הסימפטומי� במחקר

אמוציונלי� בי� עולות מחבר העמי� /י� בדיווח על סימפטומי� ואזומוטורי� ומנטלי�עבודה זו מצביעה על הבדלדמוגרפי� והבדלי� %י הבדלי� אחרי� כגו� פערי� סוציו"ונשי� ערביות לעומת יהודיות ותיקות שלא היו מוסברי� ע

ח על סימפטומי� הקשר המובהק בי� השכלה נמוכה ודוו, בנוס$. בבריאות גופנית ונפשית בי� שלושת הקבוצות . לא היה ניכר בקבוצות המיעוט) ותיקות(בשלושת הקבוצות שנמצא בקרב קבוצת הרוב ההטרוגנית

ממצאי המחקר מחזקי� את הסברה כי הבדלי� תרבותיי� במודעות לסימפטומי� שוני� בתיוג� כמפריעי� : דיו! . מסבירי� חלק מהפערי� בדיווח, �לתפקוד יומיומי ובנורמות חברתיות של פתיחות בהצגת קשיי� בריאותיי

�יש חשיבות להגביר את רגישות הרופאי� המטפלי� להבדלי� במודעות של נשי� לסימפטומי� בריאותיי� , אי לכ' גיל המעבר'% הנטייה לייחס סימפטומי� שוני� בתקופה זו של החיי� ל. שוני� ככאלו שיש לדווח ושנית� לטפל בה�

.מנוע פניה לטיפול רפואי ג� כאשר הוא מוצדק במיוחד בקרב ערביות ועולותאו ללחצי� אישיי� עלולי� ל/ו

עבודה זו מחזקת ממצאי� אחרי� בעול� המצביעי� על השפעת תרבותית בביטוי של סימפטומי� , לסיכו� .הקשורי� לגיל המעבר וה� לסימפטומי� אחרי� השכיחי� ברמות שונות באמצע החיי�

148 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

מודדות ע� בעיות פרקטיות בעקבות שינוי טכנולוגי בעול� מיו! והת": זה באג במערכת"

ERPהעבודה של משתמשי� במערכת

גפני � קורנהאוזרסיוו! החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת חיפה

Sivgaf@gmail.com

אופני� פרשניי� של שימוש מי ועוסק בבארגו� אקד ERPמחקר זה מתמקד בחקר הטמעת מערכת. התוכנה אופני ההתמודדות ע� בעיות פרקטיות המתעוררות בעקבות הטמעתבובייחוד , זו במערכת

מטרת המחקר היא לחשו$ ולהבי� את ההשפעה של טכנולוגיה חדשה על שינוי תהליכי עבודה מבוססי� .שיטות העבודה שלה�בארגו� ועל האופ� בו מתאימי� אותה המשתמשי� לצרכיה� ול

ומושאיו היו העוזרות 2008לפברואר 2006המחקר נער� באוניברסיטת מחקר בישראל בי� חודש נובמבר בהתא� לעבודות רבות בתחו� חקר עבודה ומקומות עבודה ). מרכזות חוגי�(המינהליות לראשי החוגי�

אשו� נערכו תצפיות בשתי בשלב ר. נבחרו שיטות מחקר איכותניות וגישת מחקר אתנומתודולוגיתבשלב השני של המחקר נערכו שבעה ראיונות עומק ע� . ולאחר מכ� ג� בחוג שלישי, מזכירויות חוגי�

ניתוח ראיונות העומק והתצפיות התבסס על מיו� של הנתוני� . עוזרות מינהליות לראשי החוגי��ינות את עול� העבודה של חשיפת הסכמות הכלליות המאפי, לקטגוריות תו� בחינת היחסי� ביניה

.המשתמשי� וזיקוק ההבנות של המשתמשי� עצמ� לגבי העול� הבלתי יציב של זיהוי ופתרו� בעיות

עושי� בה שימוש מגוו� , מהמחקר עולה ג� כי העובדי� בארגו� ה� גור� פעיל בפרשנות של הטכנולוגיהעיות הפרקטיות בה� ה� נתקלי� הב. ומפתחי� שיטות ודרכי התמודדות ייחודיות ע� אתגרי� ותקלות

השלובי� זה בזה לאור� , בעת הטמעת מערכת טכנולוגית חדשה ה� בעלות היבט טכני והיבט חברתי כאחדמכא� שאי� לראות התמודדות ע� בעיות פרקטיות כהתמודדות טכנולוגית בלבד אלא להכיר . כל השלבי�

. ג� בהיותה אינטראקציה חברתית

בעיות , בעיות הקשורות למעבר מתיאוריה לפרקטיקה: העלה ארבעה סיווגי�מיו� הבעיות הפרקטיות �נמצא כי משתמשי� עושי� שימוש מגוו� . פוליטיות%בעיות תקשורת ובעיות ארגוניות, קשורות זמ

כמו כ� נמצא . היא הופכת מנטל למשאב כשהיא מנוצלת ככלי להשגת מטרות, כ� למשל. במאפייני התוכנה� דרכי� שונות לעקו$ את מגבלות התוכנה ולבצע בה פעולות בהתא� לצרכיה� כי משתמשי� מוצאי

ניתוח האופ� בו הנחקרות מתייחסות לבעיות פרקטיות מצביע על תהלי� רב שלבי המכוו� . הייחודיי��זיהוי הגדרה או מסגור לצד פעולות , תהלי� זה קושר פעולות קוגניטיביות של תפיסה. למציאת פתרו . סוי וקבלת החלטותמעשיות של ני

המייחסות לטכנולוגיה השפעה מכרעת על שינוי העול� החברתי של , בניגוד לגישות דטרמינסטיותמסקנות המחקר מצביעות דווקא על שימור והעתקה של מאפייני� רבי� של עול� חברתי , המשתמשי�יס אית� להתמודדות אישיי� ורשתות חברתיות קיימות נשמרי� ומהווי� בס%קשרי� בי�. ומקצועי זה

, לצד שימור הרשת החברתית. הדרכה ותמיכה מקצועית, ותמיכה רגשית ע� השינוי וכמקור ללמידהמשתמרת ג� מערכת הנורמות המקובלת וזאת למרות שהשינוי הטכנולוגי מאתגר נורמות אלו ומאפשר

�נה שטחית של מסקנה נוספת היא כי משתמשי� בטכנולוגיה אינ� מסתפקי� רק בהב. לעקו$ אות .שלה" דקדוק הפנימי"אלא שה� מבקשי� להבי� את מבנה העומק ואת ה, תפעולה הטכני

הכרת , ראשית. למחקר מספר היבטי� יישומי� לארגוני� העומדי� בפני הטמעת מערכת טכנולוגית חדשה .הבעיות עמ� מתמודדי� אנשי� בתו� הארגו� מאפשרת לתכנ� בהתא� את תהליכי ההטמעה וההדרכה

חשיבות� של רשתות , ממצאי המחקר מצביעי� על חשיבות קיומו ושימורו של ידע מקצועי קוד�, שניתחברתיות קיימות וקשרי� אישיי� ותפקיד קשרי� אלו בשלב ההטמעה והלימוד של מערכת טכנולוגית

שיטות על א$ שכוונות ההנהלה עשויות להיות האחדת תהליכי עבודה ושינוי מהותי של , שלישית. חדשהאת הנהלי� , יש לקחת בחשבו� כי משתמשי� מפתחי� דרכי� יצירתיות לעקו$ את המערכת, עבודה

. הרשמיי� ואת אופני הפעולה הפורמליי� ומעבירי� פתרונות בלתי פורמליי� אלו בינ� לבי� עצמ� . יצירתיות זו היא תוצר למידה חשוב שהארגו� יכול לעשות בו שימוש לייעול ושיפור

149 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

ותוצאות של אינטראקציות עזרה הדינאמיק: של התנהגויות עזרה בארגו!" היאוגרפיכור" בי! עמיתי� בארגו!

במברגר פיטר וגול! מיה � מכו� טכנולוגי לישראל –הטכניו

mgolan@tx.technion.ac.il

. קרו בעבר תו� התמקדות חד צדדית בחיפוש עזרה או במת� עזרההתנהגויות עזרה בי� עובדי� בארגו� נחהגישה המחקרית אשר מאפיינת מחקרי� אלה היא בדיקה כמותית של השפעת משתני� בלתי , בנוס$

גישה זו מתעלמת מטבע� . תלויי� על כמות הפעמי� בה� נצפתה התנהגות של חיפוש או מת� עזרה. עזרה בארגו� ומתמקדת בכמות התנהגות העזרה ולא בטיבה האינטראקטיבי והאפיזודי של התנהגויות

�לבחו� התנהגויות עזרה בי� עמיתי� בארגו� כאינטראקציה וכתהלי� , מטרת המחקר הנוכחי, לפיכובתוצאות של אינטראקציות עזרה אשר התרחשו באופ� הי התמקדות בדינאמיק"המתפתח לאור� זמ� ע

. טבעי

(MAP Memberתוכנית עזרה לעובדי� מסוג , שונה בישראללצור� ביצוע המחקר הוקמה לרא

Assistance Program .(מתבססת על מודל ה , תוכנית זוEAP (Employee Assistance Program) הפועלמציעי� עובדי� מתנדבי� לעמיתיה� , בתוכנית מסוג זה. ב שני� רבות"בהצלחה בארגוני� רבי� בארה

העזרה ניתנת לצור� פתרו� והתמודדות ע� מגוו� . קצועית מחו( לארגו�לעבודה עזרה או הפנייה לעזרה מ . שימוש בסמי� ואלכוהול ועוד, יחסי� בי� אישיי�, אלימות במשפחה, בעיות אישיות כגו� בעיות כלכליות

במסגרת המחקר בוצעו תצפיות . ונמש� כארבע שני�" התיאוריה המעוגנת בשדה"המחקר בוצע בשיטת ונאספו , רואיינו עובדי� שהשתתפו בתוכנית כמחפשי ונותני עזרה ומנהליה�, ניתעל פעילות התוכ

נתוני� אלה כללו מידע כללי על אופ� הטמעת התוכנית . מסמכי� בה� תיעוד של פעילות התוכנית . אינטראקציות עזרה שהתרחשו במסגרת התוכנית 35והפעלתה בארגו� ומידע ממוקד על

שאפשרו לנו להבחי� בי� �ני� אלה העלה שלושה מימדי� אינטראקטיבייניתוח איכותני של נתו�הגדרנו חמש קונפיגורציות של , באמצעות מימדי� אלה. התנהגויות חיפוש ומת� עזרה של עמיתי� בארגו

והתוצאות של אינטראקציות עזרה הפיתחנו מודל תהליכי המתאר את הדינאמיק, חיפוש ומת� עזרה . עזרה תלבי� התוצאות של אינטראקציו הנו השערות על קשרי� בי� הדינאמיקניסח, בארגו� ולבסו$

המודל וההשערות מעידי� שההתנהגויות של נותני ומקבלי העזרה במסגרת תוכנית העזרה לעובדי� נוטות סימטריה בי� נות� העזרה ומקבל העזרה בכל הנוגע למידת %להשתנות ולא להישאר קבועות ושקיימת א

ההשערות שניסחנו מאפשרות להבחי� . ה� מפגיני� במהל� האינטראקציה ולשביעות רצונ�האקטיביות שבי� הגורמי� המשפיעי� על שביעות רצונ� של נותני ומחפשי העזרה לבי� הגורמי� המשפיעי� על האופ� בו

. העזרה תצופה חיצוני מערי� את יעילות אינטראקציו

בטיבה האינטראקטיבי של התנהגות עזרה ובהמשגת תרומתו התיאורטית של המחקר היא בהתמקדות מהווה המחקר דוגמא מפורטת לשימוש , מבחינה מתודולוגית. התנהגות זו כבעלת עוצמה משתנה

, ולבסו$. לצור� ביצוע מחקר שדה שהתמקד בעזרה ארגונית" תיאוריה המעוגנת בשדה"במתודולוגיית הת והערכת תוכניות עזרה לעובדי� בנוגע לשאלות מספק המחקר המלצות לעוסקי� בהקמ, מבחינה מעשית

כיצד נית� ? כיצד נית� להגביר את שביעות רצונ� של העובדי� המעורבי� במת� וחיפוש עזרה: הבאות� ?להגביר את יעילות אינטראקציות העזרה של עמיתי� המתקיימות בארגו

בה האת המתודולוגי, קרנציג בקצרה את המסגרת התיאורטית של המח, בהרצאה המוצעת בתקציר זהמשמעות� והמידה בה נית� להכליל� לתהליכי עזרה המתרחשי� , נעשה שימוש ונתמקד בהצגת התוצאות

. מחו( למסגרת של תוכניות עזרה לעובדי�

150 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

שלשה ממדי� למכניז� של הרגולציה המדינתית למניעת � המעסיק והאישה, המדינה המקרה הישראלי � פיטורי� בהריו!

אייכנר � תושבנירית

האוניברסיטה העברית, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיהeichner@mail.huji.ac.il-Nirit.toshav

מטרות

תו� מעקב אחר האופ� שבו מתורגמת החקיקה בדבר מניעת פיטורי נשי� הרות לפעולה יומיומית בוח� המחקר את המכניזמי� המעצבי� את מידת ההגנה שלה זוכות נשי� המבקשות להסתייע , וסדתממ

למטרה מרכזית זו ה� בחינת השאלה באיזו מידה , משניות, שתי מטרות נוספות. במדינה בעת פיטורי�משקפת המערכת הרגולטיבית למניעת פיטורי נשי� בהריו� את כוונת המחוקק למנוע פיטורי� אלה

הנשי� עצמ� והמעסיקי� שאת מרחב הפעולה שלה� , "לקוחותיה"ובאיזה אופ� נחווית רגולציה זו על ידי . הוא מגביל

תאור על פי חלקי המחקר ומתודולוגיה

דגש מיוחד . בתיאור הבנייתה של המערכת הרגולטיבית המדינתית, חלקו הראשו� של המחקר מתמקד היחס , האידיאולוגיות, דינה באמצעות בחינת האינטרסי�מוש� על חקר מקוטעותה של פעולת המהמאפיינות את השחקני� המדינתיי� , והסותרות לעתי�, למוניטי� הציבורי והנחות היסוד המגוונות

בסיסי . את המשאי� והמתני� ואת יחסי הכוחות שבמהלכ� מתעצבת פעולת הרגולציה, השוני�ת בוועדה הבוחנת בקשות מעסיקי� לפיטורי נשי� בהריו� תצפיו: הנתוני� שעליה� מסתמ� חלק זה ה�

וכ� סקירה של פעולת המדינה בהקשר של חוק , וראיונות ע� מקבלי ההחלטות וע� מפעילי המערכתעל , באמצעות� נבחנו השיקולי� שהנחו בעבר ובהווה את השחקני� בשדה, 1954עבודת נשי� החל משנת

. בסיס פעולת�תפישותיה� ועל הלוגיקה העומדת ב

ואת האופני� " לקוחותיה"לבי� " רגולציה"חלקו השני של המחקר בח� את האינטראקציה שבי� מפעילי העל : לפרק זה שני חלקי� משלימי�. שבה� מתורגמת רוח החוק האבסטרקטית לדפוסי פעולה ממוסדי�

לשירות התעסוקה למימוש בי� מאפייניה� של נשי� שפוטרו במהל� הריונ� ופנו תבסיס השוואה סטטיסטימול מאפייניה� הדמוגראפיי� של הנשי� שהסתייעו , זכאות� לגמלת אבטלה מכספי הביטוח הלאומי

בפועל ברגולציה המדינתית ההתערבותית בוח� הפרק את שאלת נגישותה הדיפרנציאלית של המערכת ת חקירת עובדות ומעסיקי� על בסיס ראיונות ותצפיות בעת התנהלו, בנוס$. לקבוצות אוכלוסיה שונות

המאפיינת את המערכת בחיי הנבחנה הדינמיק, המבקשי� לפטר עובדות הרות ופנו לקבל היתר מ� הוועדהתגובותיו של כל אחד מ� , האינטראקציות, המשאבי� העומדי� לרשות כל אחד מ� הצדדי�: היומיו�

.י�על ההחלטה המתקבלת בכל אחד מ� התיק ההצדדי� והשפעת הדינאמיק

ממצאי�

, המחקר מצא כי מתקיי� במדינה קיטוע הול� וגובר ה� ברמה הביצועית וה� ברמה האידיאולוגית� .מקוטעות זו פוגעת באופ� משמעותי ביכולתה של המדינה להג� על עובדות בהריו

ית איש%הבי� ההדינאמיק, כמו כ� מגלה המחקר כי בניגוד להנחה שלפיה הפסיקה נשענת על הגדרות החוק . המאפיינת את תהלי� החקירה עצמו משפיעה באופ� משמעותי על תוצאותיו

דיו!

�דינאמיקות , מחקר זה מתבונ� במכניז� של הרגולציה המדינתית שבמסגרתה מתקיימי� יחסי הגומליהאינטראקציות והמשמעויות הפרקטיות והסובייקטיביות שיש למדיניות הרווחה בכמה ממדי� , פנימיות

הרגולציה המדינתית האמורה להג� על משרותיה� של נשי� הרות בישראל . המעסיקי� והנשי�, המדינה %היא רק אחת ממערכות הרווחה האמורות להעניק שירותי� שוני� לאוכלוסיות יעד הזקוקות להתערבות

ומבסס תהמחקר משלב תיאוריות מכמה דיסציפלינו. המדינה במהל� חייה� הפרטיי� או התעסוקתיי�ממצאי המחקר עשויי� להוות כר אמפירי לבחינת השפעת . � על מתודולוגיות כמותניות ואיכותיותאות

לא רק על , לרבות חוק עבודת נשי� ומדיניות היישו� הנהוגה בישראל, מדיניות הרווחה המשפחתיתסיס הממצאי� יכולי� להרחיב את ב. אלא ג� על השלכותיה של פעולה זו ועל תוצאותיה, פעולת המדינה

, יתרה מכ�. הידע בנוגע לדפוסי כניסת� ויציאת� של נשי� משוק העבודה במהל� הריו� ולאחר לידההמחקר עשוי להרחיב את השיח התיאורטי והפרקטי בנוגע למידת התרומה של התערבות מדינת הרווחה

רות אי חקר המכניז� של הרגולציה המדינתית המתמודדת ע� היווצ. באמצעות רגולציות התערבותיותשנבחנו במסגרת המחקר עשויי� להוות , שוויו� המגדרי בשוק העבודה כלפי נשי� הרות במדינת רווחה

.בזירה המדעית בישראל ובמחקר בינלאומי משווה, מודל אפשרי להתבוננות ברגולציות מדינתיות

151 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

מתופעה לתנועה חברתית חדשה: שראלהתחדשות יהודית במרחב החילוני בי

רחל וורצברג החוג לסוציולוגיה ואנתרפולוגיה, אוניברסיטה העברית

werczi@mscc.huji.ac.il

נעמה אזולאי החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, איל�% אוניברסיטת בר

מיוחד במגוו� נושאי� הקשורי� �עניי, בקרב הציבור החילוני, בעשור האחרו� נראה כי מתפתח בישראלמושכי� אליה� , נחשבו כבעלי עניי� עבור חוגי� נרחבי� במרחב החילוני שבעבר לא, נושאי� אלה. ליהדות

מתרחבי� בהדרגה ג� דרכי העיסוק בנושאי� , בעקבות כ�. בהדרגה ישראלי� משכבות אוכלוסיה מגוונותאלה וכוללי� כיו� מניפה רחבה של פעילויות שחלק� מיועדות לקבוצות מצומצמות בהיקפ� וחלק� לקהל

בשלהי , ניצניה, מקורותיה של התופעה נעוצי� בשנות השישי�. מאות וא$ אלפי אנשי�רחב ביותר של שנות השמוני� והבשלתה החל ממחצית שנות התשעי� כאשר שורה של אירועי� ותהליכי� מקומיי�

תנועת ההתחדשות היהודית במרחב 'וגלובליי� יצרו מצע להתפתחות מואצת של מה שאכנה בהרצאה זו כ . 'החילוני

תנועת ההתחדשות היהודית נוצרה על רקע השינויי� המתרחשי� בשלושי� השני� האחרונות בזירת במישור הגלובלי הולכת וגוברת בשני� אלה . התרבות והדת בעול� המערבי בכלל ובישראל בפרט, הזהות

ממנו התביעה של החברה אל הפרט לייצר לעצמו עוגני זהות ברורי� ומוגדרי� שאת חלק� לפחות מצופה נית� למצוא בתקופה זו בחברה הישראלית , במישור המקומי. למצוא בשורשיו התרבותיי� הייחודיי�

�כינו� של זהויות דתיות חדשות בעלות פוטנציאל של ערעור על תהליכי ההגמוניזציה של דתיות וחילוְבנה מחדש את פעולת� של הארגוני� והקבוצות הפועלי� בתחו� ההתחדשות היהודית משנה ומַ . בישראל

. חילונית ובכ� ג� משפיעה ומשנה את השיח הציבורי בתחו� הזהות היהודית בישראל% הזהות היהודיתכי הפעולות השונות המתבצעות בהקשר של ההתחדשות היהודית במרחב החילוני יוצרות רנית� לאמו

עולה קולקטיבית זו עקבותיה של פ. המתמקדת בזהות היהודית) collective action(פעולה קולקטיבית בהרצאה זו נטע� כי ס� ההתארגנויות והפעולות . נראי� בברור בשיח הפוליטי ובאמצעי התקשורת

ששמה לה כמטרה , בעלת נרטיב וחזו� משותפי�, הקולקטיביות בתחו� יוצרי� תנועה חברתית חדשה, זאת. דית בישראלחילונית בזירת הזהות היהו%לפתח ולטפח את הממדי� השוני� של הזהות היהודית

, למרות העובדה כי הקבוצות והארגוני� הפועלי� במרחב החילוני נבדלי� ברמת הארגו� שלה� . בזיקת� ההדדית ובטיב קשריה� ע� הממסד, בדפוסי הפעולה, במטרותיה�

החומרי� האמפיריי� עליה� מתבסס המאמר לקוחי� מתו� עבודת מחקר איכותנית שנערכה על ידי שיטת המחקר התבססה על תצפיות משתתפות בהתארגנויות . 2004%2007במהל� השני� נעמה אזולאי

אתרי : �משתתפי� ויזמי� בתחו� וניתוח טקסטי� רלוונטיי %30ראיונות חצי מובני� ע� כ, השונות . מאמרי� ועוד, קטעי עיתונות, אינטרנט

ה להתפתח תנועת ההתחדשות החל, החל מסו$ שנות הששי� והלאה, מסקנות המחקר מראות כי בישראלבמרחב יציבה ו חיובית, יהודית קולקטיביתזהות לצור �היהודית כתנועה חברתית חדשה העוסקת בניסיו

וגבולותיה של זירת הזהות היהודית המנהיגי התנועה ומשתתפיה שואפי� לשנות את אופיי. החילוניה� , במקביל. חילוני� �סי� ואידיאליטק, כ� שתכיל בתוכה ג� ערכי�, הנשלטת על ידי האורתודוכסיה

פועלי� להקניית לגיטימציה להיווצרות של זהות יהודית חדשה ומורכבת בחברה שסועה ודיכוטומית . המנגידה חילוניות ודתיות

החל מתחילתה בשלהי שנות הששי� , המעקב אחר השלבי� השוני� של התפתחות התנועה מראה כיצדבודדות ופרטיות דר� המעבר לפעילות קולקטיבית ויצירת מבנה תנועתי כתופעה המונעת על ידי יוזמות

וכלה בשלב האחרו� והנוכחי המאופיי� ביצירה מכוונת %90מרושת בשלהי שנות השמוני� עד אמצע שנות הצמחה , יצירת רשתות ארגוניות וא$ פנייה לפעילות במישור הפוליטי, של תודעה תנועתית קולקטיבית

לכדי תנועה , בלתי מאורגנת ובלתי ממוסדת, היהודית מתופעה של יזמות בודדי� תנועת ההתחדשותמבט אל התנועה . אוריינטציות פעולה ואסטרטגיות משותפות, חברתית קוהרנטית בעלת נרטיב

, חילונית משמעותית%מראה כי היא מאפשרת לחבריה לעצב זהות יהודית, להתחדשות יהודית כיו�אשר הובנתה על ידי מערכי הכוחות המתקיימי� , ית החילונית הדיכוטמיתאלטרנטיבית לזהות היהוד

. בחברה הישראלית

כמו ג� המש� קיומה בעתיד תלויה באופ� משמעותי ביכולתה , התפתחותה, באשר לעתידה של התנועההשנוי שהיא מציעה עשוי לשרטט מחדש את . ליצור שנוי עמוק במערכות הסמלי� התרבותיות הקיימות

היברידיות ומורכבות לצמוח ולהפו� , ות זירת הזהות היהודית הישראלית ולאפשר לזהויות חדשותגבול .ממנה ילחלק אינטגראל

152 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

הגדרות � על הפוליטיקה של הזהות החילונית החדשה" ?אנו היהודי� החילוני�" וגבולות של תנועת ההתחדשות היהודית במרחב החילוני בישראל

נעמה אזולאי

המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, איל�% בר אוניברסיטתnaama@kiah.org.il

המושג זהות הול� ותופס בעשורי� האחרוני� מקו� מרכזי בשיח החברתי ומעורר תסיסה בעיקר משו�

שיח הזהות . וליטיתטור$ את קטגוריות הדיו� המסורתיות ה� בפרקטיקה האקדמית וה� במחשבה הפ. וסימבולי� ומארג� אות� מחדש במונחי� של זמ� ומרחב �מדומייני%מאתגר את סמני הגבול החברתיי�

שיח הזהות היהודית שבוי עדיי� פעמי� רבות בדיכוטומיות ששוב אינ� מדביקות את השינויי� , בישראלהא� (ותר בשאלת הזיהוי הרבה י, החברה הישראלית מתמקדת לרב. הרבי� המתרחשי� בזירה עצמה

מאשר בשאלת הזהות המכוננת על ידי ) ?ע� מי מהקבוצות בזירה אתה מזדהה(או ההזדהות ) ?אתה חילוני, המצומצ� ממילא במהותו, שיח זהות זה. חברתיי� וערכיי� , תרבותיי�, מכלול של הקשרי� היסטוריי�

ותית של הפרט היהודי בישראל הרגיל תרב %מצטמצ� עוד יותר כאשר מדובר בכל הנוגע לזהות הדתית .לחלוקות הבינאריות בכל הנוגע לחילו� והדתה

זהות תלתנועת ההתחדשות היהודית במרחב החילוני יש אינטרס ברור לאתגר שיח זה ולהציג קטגוריו�כאלה , מגוונות, כמו ג� לאפשר לקטגוריות זהות היברידיות, חדשות ומורכבות שאינ� כפופות לשיח היש

בזירת ילהשמיע את קול� הייחוד, ה� תוצר של הבניה דינאמית הנמצאת כל העת בתהליכי ארגו� והבניהשלהגדיר ולבדל את התנועה �עסוקה התנועה בניסיו, במקביל. הזהות היהודית ולקבל בה לגיטימציה�� שמירה על ייחודיות ועל בידול מהאחר היא אחד המנגנוני, מההתרחשויות האחרות בזירה שכ

. המסייעי� לגבש זהות עצמאית

הדיאלקטיקה שבי� הרצו� להרחיב את הגדרות הזהות של התנועה להתחדשות יהודית במרחב החילוני , לבי� הרצו� לצור המשגות ברורות שייחדו את התנועה ואת פעולותיה, אליה �ושל היחידי� המשתייכי

פעמי� , לתנועה מוצאי� עצמ� �שתייכיהקבוצות והיחידי� המ, הארגוני�. יוצרת מתח פנימי מתמידבמצב של דילמה ה� בנוגע לזהות אותה מאמצי� ואיתה ה� מזדהי� וה� בנוגע לזיהוי אותו ה� , רבות

? הא� להציג זהות יציבה וקוהרנטית או שמא כזו הנמצאת בתהליכי הבניה מתמשכי�. בוחרי� להציג, חילונית או משתני� פתוחי� וא$ לעיתי� % יתהא� להציג מקורות השראה ברורי� לבניית הזהות היהוד

עד כמה מוכני� אנשי התנועה לתת מקו� לשיח ולהשפעה של קבוצות אחרות בזירה על הזהות ? עמומי� ?המתגבשת

, מצד אחד. התשובות לשאלות האלה אינ� פשוטות שכ� כל אחת מהבחירות מייצרת רווח והפסד בו זמניי�תוכל לפתח קול ייחודי , קוהרנטית וברורה, יציבה, של זהות מגובשת תנועה אידיאולוגית שיש לה מסר

דווקא תנועה המייצרת כל העת , מצד שני. שיעזור לה לבדל עצמה מסוכני� אחרי� המתחרי� בה בזירה . חיפוש והכרה בזהויות חדשות תיתפס כמאפשרת למשתתפי� תחושת שותפות והזדהות רבה יותר

יש צור� בהבלטת , מצד אחד. ערכי% צאי� עצמ� בתו� קונפליקט זה במצב דוהאקטיביסטי� החילוני� מוהבלטה של קונפליקט ע� , מצד שני, פנימית של אנשי התנועה תהקונפליקט על מנת לגייס סולידאריו

. לצמוח, היברידית במהותה, במידה רבה את היכולת של זהות חדשה, הגורמי� האחרי� בזירה מונעתבלתי פתורה מתנהלי� יחסיה של התנועה ע� הגורמי� המשמעותיי� האחרי� בזירת ה, בתו� השניות הזו

. על שינוי פני הזירה קהזהות היהודית בישראל בתוכה היא מחפשת את השותפי� לדר� עימ� נית� להיאבבודקת התנועה מי ה� אלה מול� יש לנהל מלחמה עיקשת על שיח הזהות הקיי� כדי לאפשרל , בה בעת

, ולהצמיח קהילות המספקות לחבריה� משמעות, לצור מרחבי� זהותיי� חדשי�, וליטיי�שינויי� פ . מופיעי� רפרטוארי� תרבותיי� ומפות קוגניטיביות להתארגנות על בסיס של זהויות

החומרי� האמפיריי� עליה� מתבסס המאמר לקוחי� מתו� עבודת מחקר איכותנית שנערכה על ידי ראיונות , יטת המחקר התבססה על תצפיות משתתפות בהתארגנויות השונותש. 2004%2007במהל� השני�

קטעי , אתרי אינטרנט: �משתתפי� ויזמי� בתחו� וניתוח טקסטי� רלוונטיי %30חצי מובני� ע� כ . מאמרי� ועוד, עיתונות

ממצאי המחקר מראי� כי כלל האקטיביסטי� בתחו� מגדירי� עצמ� כחלק מתהליכי ההתחדשות ככל שהתפתח המחקר נית� היה להבחי� בשלוש הכרעות , ע� זאת. במרחב החילוני בישראל היהודית

ערכיות רעיוניות עיקריות של מנהיגי התנועה בכל הנוגע להגדרות הזהות שלה� עצמ� ושל הקבוצות זהוי והצגה של זהות חילונית מגובשת באופ� יחסי ובעלת הגדרות . א: והארגוני� שה� עומדי� בראש�

חסרת הגדרות ברורות או כזו בעלת הגדרות זהות , משתנה, הגדרה זהותית נזילה. ב. ולות ברורי�וגבאי הסכמה מודעת לקבל את כללי קטגוריות הזהות הדיכוטומיות של חילוניות . דינאמיות ומשתנות ג

. ות�הוליסטיות יותר במה, ישראלית ורצו� לחפש המשגות חדשות % ודתיות המקובלות בזירה היהודית

153 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

הקריירה של המטי) ההדיוט בתנועת התשובה החרדית נסי� ליאו!

איל� % אוניברסיטת ברnissimnu@bezeqint.net

, העוסקות בהחזרה בתשובה, עמותות ויוזמות, תנועת התשובה החרדית היא ש� כולל לקשת של ארגוני�ישה רווחת ג .ת יהודי� חילוניי� לשיטת� ליהודי� שומרי תורה ומצוות בנוסח החרדיכלומר בהפיכ

, גישה זו מציגה כיצד מסריה. במחקר מתמקדת בתיאור מאמצי הגיוס הדתי והפוליטי של תנועת התשובהכלומר החתירה , החרדיות המשתררת'טקסיה של תנועת התשובה משרתי� את מה שיוס$ ד� כינה , לשונהכתנועה א� הפע� , במאמר זה אציג צד נוס$ הנקשר בתנועת התשובה החרדית. ה חברתית ודתיתלהשפע

בחריגתה . זמננו%לפחות ביהדות המזרחית בת, דתית המעצבת את תצורות החיי� הדתיי�%תרבותיתמולידה היא לא רק תצורות של ציות , ובאמצעות מסריה האקטביסטיי�, מגבולות המובלעת החרדית

המתנהל במרחב התפר , אוטונומי משהו, יצירתי, אלא ג� תצורות של קיו� דתי אישי, בניתלסמכות רההיררכיה , קיו� זה מטלטל לא פע� את הגיונות הסמכות. שבי� החברה החרדית לחברה שמחוצה לה

. כזה הוא המקרה של המטי$ ההדיוט %והחשיבה בה לכודי� ה� חרדי� וה� חוקרי החברה החרדית

הק� מתו� הציבור , מתייחס במחקר היהדות המסורתית אל דמותו של דרש� עממי' $ הדיוטמטי'המונח לכאורה . הנסמכת על מקורות מסורתיי�, כלומר בדרשנות של תוכחה ומוסר, ועוסק בעקביות בהטפה

' רעדנער'התיאור הקרוב ביותר במחקר הדרשנות היהודית למטי$ ההדיוט הוא מה שמכונה באידיש ה)'�תו� שימוש נדיר ולא שיטתי במקורות , אד� המספר בציבור סיפורי� עממיי� בעיקר"כלומר , )'הדבר

אול� מה שאני מכוו� אליו בהרצאה זו הוא בעיקר מי שבהטפתו דווקא כ� משתמש באופ� ". מסורתיי�מקומי של החזרה , וא$ מבקש לפרש� כחלק ממה שהוא רואה כמפעל אישי, תכו$ במקורות מסורתיי�

א� כ� הדבר הרי המטי$ ההדיוט מייצג לכאורה את ההפ� . בה המשולב במהל� היסטורי רחב יותרבתשוהשמרנות המתבקשת מציבור , הכפיפות, בצד הצייתנות. מה שמבקשת תנועת התשובה החרדית להשיג

החוזרי� בתשובה אנו נתקלי� ג� במי שבורי� לעצמ� קו חיי� דתי החורג מהנוהג והמסורת של התבנית מי שאמור להגיע מתו� , הנוהג כלפי המדרי� הרוחני" רישיו�"וביחס ל, חרדית ביחס להיררכיה הדתיתה

מאמר זה אדו� אפוא בתנאי� ב. עולמו של בית המדרש הממוסד והמפוקח ולא מתו� הציבור הפשוט .בתנועת התשובה החרדית' המטי$ ההדיוט'להתפתחותו של

154 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

2007אל ת בישרילאו� והפער בתקשורת דיגיטאל

2מידד אבידר אוניברסיטת חיפה%החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה

meidadr@gmail.com

דטרמיניז� "אחד הצירי� המרכזיי� סביבו נית� לחלק את ההגות אשר עסקה ביחס בי� טכנולוגיה וחברה הינו " הטכנולוגי �דטרמיניז"על פי גישת ה). Grint & Woolgar 1997," (ידטרמיניז� חברת"אל מול " טכנולוגי

מרגע שהתפתחה טכנולוגיה חדשה היא מעצבת את פני . תהטכנולוגיה מתפתחת בצורה אוטונומית וא$ ספונטאנימ� הצד השני של המתרס נמצאי� . החברה בלא יכולת של גורמי� חברתיי� להשפיע על השימוש בצורה מודעת

גישה זו למעשה הינה תמונת ראי של הגישה הקודמת והדוגלי� בשימוש בה " דטרמיניז� חברתי"ר דוגלי� באלו אש. טועני� כי כל טכנולוגיה נוצרת בקונטקסט חברתי מסוי� ונית� לכ� להבי� השימוש בה רק על פי קונטקסט זה

),1997 Grint & Woolgar.(

ה� הטכנולוגיה וה� , טכנולוגית%על פי גישה זו המכונה הגישה הסוציו . הוגי� נוספי� ניסו לפשר בי� שתי גישות אלולא נית� לקבוע כי גור� אחד הוא המשמעותי ביותר אלא ישנו . מעצבות ומעוצבות זו על ידי זו סימולטאנית, החברה

� ). Grint & Woolgar 1997,. (עיצוב משות$ המביא לאיזו

�התפתחות טכנולוגית מייצר טכנולוגיות שונות ושימושי� שוני� גישור זה בי� צרכי התפתחות חברתית לבי�קבוצות שונות ) Mehra Merkel & )2004על פי. לטכנולוגיות קיימות לקבוצות חברתיות שונות בהתא� לצרכיה

השוני במשמעות המוענקת לאינטרנט . באוכלוסייה מעניקות משמעות שונה לאינטרנט בהתא� לצרכיה� הייחודיי�בדקו קבוצות שוליי� בארצות ) Mehra & Merkel )2004. וצרכי� שוני� של קבוצות אלו �בעיקר ממאפיינינובעת

ה� מצאו כי קבוצות . ומשפחות בעלות הכנסה והשכלה נמוכה, מיניי�, הברית קבוצות אלו כללו מיעוטי� אתניי�משמש במה להתחלקות בנטל האינטרנט, אלו משתמשות באינטרנט הרבה יותר לש� העצמה אישית וקבוצתית

הרגשי של היות� חלק ממיעוט וכ� הוא משמש על מנת לחלוק מידע פוליטי ואידיאולוגי וא$ לארג� יחד פעילות מחקר נוס$ אשר התמקד בהבדלי� בשימוש באינטרנט בי� קבוצות שוליי� לקבוצת . פוליטית לש� שיפור מצב�

, ט'ב משתמשי� יותר מלבני� בחדרי צ"אה כי שחורי� בארההיא מצ). Nakamura )2004הרוב הינו מחקרה של בעוד לבני� משתמשי� באינטרנט יותר למטרות של השקעה , הורדה והאזנה למוזיקה וכ� כותבי� יותר בבלוגי�

נית� ללמוד מממצא זה כי שחורי� משתמשי� , Nakamuraלדידה של . בנקאית וחיפוש מידע הקשור לתחביבי�ני� כשופר עצמי וקולקטיבי בכדי להתגבר על חוסר האיזו� בייצוג התרבותי והאתני שלה� באינטרנט יותר מלב

הלבני� לעומת זאת משתמשי� ברשת לצרכי� . וג� לתקשורת בינ� לבי� עצמ�, במרחב הציבורי חברתי .יותר" פרקטיי�"

במדג� מייצג של תו� שימוש . המחקר הנוכחי בוח� את ההבדלי� על פי לאו� בישראל בשימוש באינטרנטשל זהות של מיעוט יהערבית הוא לביטו הבישראל הוא בוח� את השאלה הא� השימוש של האוכלוסיי ההאוכלוסיי

. לאומי או למטרות של שימושי� תכליתיי�

נאס$ באמצעות משאל טלפוני של מדג� מייצג של , 2007מחקר זה מציג לראשונה ממצאי� מסקר שנער� בשנת משיבי� אשר מייצגי� נאמנה את היחס הדמוגרפי בי� יהודי� וערבי� 1410על הסקר ענו . 3אלבישר ההאוכלוסיי

. יהודי� 80%ערבי� לעומת 20%, בישראל

וכ� מידע אודות כמות ושימושי , עמדות הו� חברתי, דמוגראפיי�%למאפייני� סוציומכיל שאלות בנוגע הסקר .אינטרנט שוני� של הנחקרי�

. שי� את מסקנותיה של נאקמורה בקשר לפערי� אתניי�ממצאי המחקר מאש

ערביי ישראל הינ� קהילה פריפריאליות בעלת מורכבות ייחודית תרבות� מזוהה ע� האויב בישראל ובנוס$ ה� מחוסר י�נובע הפערי� בשימוש נית� לשער כי . נמצאי� בשוליה ה� של החברה הישראלית וה� של החברה הערבית

המצוי והאישי הייחודי של האינטרנט יהאופי האינטראקטיב .רבותי והחברתי בי� יהודי� וערבי�איזו� בייצוג התאשר של ערביי ישראל וביטוי של מרכיבי� בזהות� עצמי ייצוג ,ט ובלוג ומוזיקה מאפשרי�'באפליקציות של צ

על מנת לנתח טקסוטאלית מחקר נוס$ דרוש. ביטוי בחיי� הציבוריי� של החברה הישראליתלידי לבוא מתקשי� במחקר לא נשאלו עמדות של : מגבלות המחקר. טי� ובכ� לבדוק אילו מרכיבי� זהותיי� קיימי� בה�'בלוגי� וצ

חסר מדד ישיר של הטענה ששוליות חברתית ומעמד של מיעוט מכוו� את השימושי� , לכ�. הנחקרי� ביחס למדינה .השוני� באינטרנט

2

בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה בהנחייתו של . א.מחקר זה נעשה לשם מלוי חלקי של חובות לקבלת התואר מ

.פרופסור גוסטבו מש ר תלמוד "מש וד' הסקר נערך בראשותם של פרופ 3

155 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

קבוצות חברתיות בישראל והשפעת� על השימוש מאפייני� משפחתיי� בקרב בטכנולוגיות תקשורת

מיכל פרנקל 4אוניברסיטת חיפה%החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה

michalfrenkel1@gmail.com

מתו� , ית במסגרות משפחתיות בישראלמחקר זה יתמקד בתהלי� הביות של טכנולוגיות תקשורת רשתית וסלולארנושא זה יבח� . במסגרת משפחתית כוונה לבחו� את מאפייניה� של משפחות העושות שימוש בטכנולוגיות תקשורת

�תרבותית במטרה לשפו� אור על סיכוייה� של אוכלוסיות מוחלשות בחברה הישראלית להתמודד % תו� השוואה בי ). Daly, 2001(דע בה אנו מצויי� ע� דילמות המאפיינות את חברת המי

נדה ורצונות נפרדי� מנסי� לשמר 'לפיה אינדיבידואלי� בעלי אג" משק הבית המרושת"מחקר זה יוצא מתו� גישת משפחתיי� יש %על מנת לחקור יחסיי� תו�, י גישה זו"עפ. קשרי� משפחתיי� בעזרת שימוש בטכנולוגיות תקשורת

משו� שטכנולוגיות אלה משקפות , הביתיות בה� נעשה שימוש במסגרת משקי ביתלבחו� את המערכות הטכנולוגיות ). Kennedy & Wellman, 2007(את מאפייני משק הבית וה� בעלות השפעה מכרעת על התקשורת בי� בני הבית

יש להתמקד באינטראקציה המתקיימת בי� שני פרטי� או יותר "Communication Perspective"י גישת ה"עפ ,Galvin et al(אינה משקפת את טבע האינטראקציה כולה , ו� שדרכי פעולתו של כל אחד מהמשתתפי� בנפרדמש

2004 .(�יחידי� ולא משפחות כמוסד מלוכד מהווי� את אבני הבסיס " משק הבית המרושת"י גישת "עפ, בניגוד לכמקושרי� ביניה� באמצעי יחידי� המצויי� במשקי בית, כלומר. עליה מושתתת האינטראקציה המשפחתית

שליחת מיילי� (טלפוני� נייחי� וניידי� ואינטרנט , תקשורת פני� אל פני�: תקשורת ישני� וחדשי� כאחדמשק הבית כשלעצמו מהווה מוקד המאחד בי� אינדיבידואלי� חצי אוטונומיי� הנעזרי� , כלומר). ומסרי� מיידי�

נראה כי ). Wellman & Kennedy, 2007(הרשת הביתית שנוצרה בטכנולוגיות תקשורת שוני� כדי לנווט במסגרת Wellmanבשני� האחרונות חל שינוי משמעותי במידת הזמ� שבני משפחה מבלי� האחד ע� השני פני� מול פני�

& Kennedy, 2007: 647).(

מידת שימושו כי יימצא קשר חיובי בי� מידת הלכידות המשפחתית שחווה הנחקר לבי� הההשערה הראשונה הייתההשערה השנייה הייתה כי ליהודי� . בניגוד לערבי�, בטכנולוגיות תקשורת במסגרת משפחתית בקרב יהודי�

ההשערה השלישית הייתה כי ערבי� . בהשוואה לערבי�, תהיינה עמדות חיוביות יותר כלפי שימוש באינטרנטההשערה הרביעית הייתה כי ערבי� . ודי�ישתמשו בתקשורת רשתית משפחתית במידה נמוכה יותר בהשוואה ליה

.ישתמשו בתקשורת סלולארית משפחתית במידה גבוהה יותר בהשוואה ליהודי�

נאס$ באמצעות משאל טלפוני של מדג� מייצג של האוכלוסייה , 2007מחקר זה מציג ממצאי� מסקר שנער� בשנת 20%, הדמוגרפי בי� יהודי� וערבי� בישראלמשיבי� אשר מייצגי� נאמנה את היחס 1410על הסקר ענו . 5בישראל

וכ� מידע , עמדות הו� חברתי, דמוגראפיי�% הסקר מכיל שאלות בנוגע למאפייני� סוציו. יהודי� 80%ערבי� לעומת .אודות כמות ושימושי אינטרנט שוני� של הנחקרי�

ת סלולארית משפחתית אול� במחקר נמצא שבקרב יהודי� קיי� קשר חיובי מובהק בי� לכידות משפחתית לתקשור�ההשערה השנייה הייתה כי ליהודי� תהיינה עמדות . לא נמצא קשר מובהק מסוג זה אצל הערבי�, בניגוד לכ

ההשערה השלישית הייתה כי ערבי� . ההשערה אוששה. בהשוואה לערבי�, חיוביות יותר כלפי שימוש באינטרנטנמצא . ההשערה אוששה באופ! חלקי. ר בהשוואה ליהודי�ישתמשו בתקשורת רשתית משפחתית במידה נמוכה יות

אול� לגבי תקשורת רשתית זוגית לא אוששה , כי יהודי� משתמשי� ביותר תקשורת רשתית הורית מאשר ערבי�ההשערה הרביעית הייתה כי ערבי� ישתמשו בתקשורת סלולארית משפחתית במידה גבוהה יותר . ההשערה

.ונמצאה מגמה הפוכהאוששה ההשערה לא . בהשוואה ליהודי�

מממצאי המחקר נית� ללמוד כי קיי� שוני בי� יהודי� לערבי� בנוגע למידת שימוש� בטכנולוגיות תקשורת נראה כי ערבי� בהשוואה ליהודי� משתמשי� פחות בתקשורת סלולארית משפחתית . במסגרת משפחתית

נראה כי מידת הלכידות , � לנבא מצב זהלגבי המשתני� הבלתי תלויי� שעשויי. ובתקשורת רשתית הוריתהמשפחתית שחווה הנחקר מספקת הסבר א� ורק לשימוש� של יהודי� בטכנולוגיות תקשורת סלולארית במסגרת

תובנות רבות יותר על . מחקר זה מבוסס על מדג� שנעשה בנקודת זמ� אחת. וזאת בשונה מהערבי�, משפחתית .שפחה נית� יהיה להסיק ממחקר אור�מקומ� של טכנולוגיות תקשורת חדשות במ

4

.בהנחייתו של פרופסור גוסטבו מש. א.אר ממחקר זה נעשה לשם מלוי חלקי של חובות לקבלת תו ר תלמוד "מש וד' הסקר נערך בראשותם של פרופ 5

156 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

רשתות חברתיות בי! הו! חברתי מגשר והו! חברתי מקשר

צביה אלגלי גוסטבו מש אגוד האינטרנט הישראלי אוניברסיטת חיפה

c.haifa.ac.ilgustavo@so lzviaelg@netvision.net.i

בעיקר בקרב הצעירי� שיעור , שני� אחרונות יותר ויותר אנשי� מצטרפי� לאתרי� של רשתות חברתיותבימושי� השכיחי� בעוד ששכיחות השימוש הולכת ועולה פחות ברור מה ה� הש. ההשתתפות גבוה במיוחד

�ייתכ� שיש העושי� שימוש ברשתות חברתיות ככלי תקשורת גלובלית המאפשר להגיע לקשרי� רבי� . בהבתחו� תעסוקתי ומקצועי הפזורי� על פני העול� ובכ� לרכוש משאבי� שאינ� יכולי� לרכוש בדרכי�

לקיי� ולתחזק קשרי� ייתכ� שהשימוש העיקרי של רשתות חברתיות הוא על מנת, לעומת זאת. אחרות . קיימי� ובכ� עושי� שימוש ברשתות חברתיות ככלי תקשורת נוס$ על הערוצי� הקיימי�

מחקר הנוכחי בודק את מידת השימוש ברשתות חברתיות למטרת הגשת הו� חברתי מקשר והו� חברתי יני� של משתמשי אינטרנט בישראל ובוח� את המאפי 1000הוא מתבסס על קוב( נתוני� של . מגשר

הממצאי� מראי� שרשתות חברתיות ה� יישו� . משתמשי� של רשתות חברתיות ואת המניע לשימוש . בו הוא לחיזוק קשרי� קיימי� ישהשימוש העיקר

מאז תחילת השימוש בתקשורת מתווכת מחשב נראה שקיימת התלבטות בלתי פוסקת לגבי השפעותיה על של הטכנולוגיה ותההיסטוריא תוצאה של ההתפתחות במידה רבה המתח הקיי� הו. העול� החברתי

יותר ויותר , לתקשורת שהופכת ליותר ויותר סגורה, שבה נית� לראות מעבר מתקשורת של כול� ע� כול� . (Mesch & Talmud, 2007; Baym, et al, 2004)מכוונת למסגרות קרובות ומוכרות

שבשליטת אד� כתוצאה מהשתייכותו , רטואליי�אמיתיי� או וי, המשאבי� להכוס� " הו� חברתי מוגדר הו� חברתי נמצא קשור להישגי� חברתיי� ." לרשת חברתית שבה קיימי� קשרי� של אמו� והדדיות

, לגבי פרטי�. שיעור נמו� של עבריינות ויכולת כלכלית גדולה יותר, רצויי� כגו� בריאות טובה יותרויות תעסוקתיות ועסקיות שאחרת לא היו נחשפי� הזדמנ, השתתפות� ברשתות מאפשרת נגישות למידע

הו� חברתי קושר הוא זה . קושר ומגשר: הבחי� בי� שני סוגי� של הו� חברתי (Putnam, 2000). אליה�מדובר בחברי� שעקב היות� . הנובע מהשתייכות לקבוצת חברי� המספקת תמיכה חברתית וחברות

ההו� החברתי , לעומת זאת. תמיכה כוללנית ורגשית ומטרת� הוא להעניק, חברי� ה� דומי� אחד לשניהו� חברתי מגשר נובע . ע� מכרי� או אנשי� שאנו בקושי מכירי�, המגשר מורכב מקשרי� רחוקי� יותר

�מקשרי� ע� אנשי� שוני� מאיתנו ומספק משאבי� כגו� מידע חדש שלא מוכר לנו או לחברי� שלנו ולכלהגיע למידע שאינו מוכר לנו ועשוי לכ� להיות , וקתיות ועסקיותמאפשר לנו ללמוד על הזדמנויות תעס

((Huysman & Voker, 2004)חיוני לנו

: שני השאלות הבאות יעמדו במרכז הממצאי� שנציג בהמש� על רשתות חברתיותמה מאפיי� את המשתמשי� של רשתות חברתיות בישראל ע� דגש על מידת העניי� בקשרי� .א

.מקרבי� או מגשרי�הא� רשתות חברתיות יותר בשימוש לרכישת הו� חברתי , סית ליישומי� חברתיי� אחרי�יח .ב

?מגשר או מקשראיש משתמשי� באינטרנט שהשתתפו בסקר או� ליי� שנעשה 1000וכלל 2008המחקר נער� בחודש אפריל

� . על ידי חברת מסחרית שמתמחה בסקרי או� ליי

השכלה , מצב משפחתי, � על משתני� דמוגרפיי� כגו� גילהוא שכאשר מפקחי המחקרהממצא העיקרי של שימוש התמונה היא ברורה ומראה על כ� שמשתמשי� עושי� , ועל משתני� של כמות השימוש ברשת

.של הרשת שונה ביישומי� השוני�

. פורומי� ובלוגי�: בשתי אפליקציות נעשה שימוש על מנת להכיר אנשי� חדשי� ולגשר בי� קבוצותשתמשי� ביישומי� אלה מדווחי� שככל שה� מעונייני� יותר להכיר אנשי� חדשי� ולגשר בי� כלומר המ

.הקבוצות של אנשי� שה� מכירי� ולש� כ� ה� עושי� יותר שימוש בפורומי� ובבלוגי�

שני יישומי� בולטי� בשימוש שלה� על מנת לתקשר ע� אנשי� מוכרי� ולחבר בקבוצה של , לעומת זאת .ברתיות ומסרי� מידיי�רשתות ח: דומי�

קיי� יישו� אחד שמשתמשי� בו לשתי המטרות ללא העדפה מיוחדת וזה אי מייל שמשמש לפניה לאנשי� .מוכרי� וה� לאנשי� לא מוכרי�

המסקנה שמתבקשת היא שהממצאי� של המחקר שלנו תומכי� בטענה שרשתות חברתיות ה� מכשיר רואי� בו כיותר מתאי� לכ� לעומת פורומי� ובלוגי� ליצירת הו� חברתי מקשר או לפחות המשתמשי�

.שנתפסי� על ידי המשתמשי� כמכשיר ליצירת קשר ע� זרי�

157 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

:חיי� שוני� האינטרנט לתחומי מפסיד מכניסת מרוויח ומי מי 1בישראל של אתרי הבריאות המקרה

נטר אפרתו אסתר ברייני!

רופי� המרכז האקדמי ,למדעי ההתנהגות המחלקהestherb@ruppin.ac.il ; neter@ruppin.ac.il

שלבי שמטרתו לבחו� דפוסי הדרה שוני� ממשאבי� % ממצאי המחקר הנוכחי ה� חלק ממחקר רב: מטרהשאלת המחקר היא באיזו מידה . רפואיי� אלקטרוניי� של קבוצות אוכלוסייה שונות בחברה הישראלית

ת העומדי� יש התאמה או פער בי� מאפייני האוכלוסייה וצרכיה לבי� המבנה והתכני� של אתרי הבריאו, המחקר התבצע בשילוב של סקר טלפוני בקרב מדג� מייצג של אוכלוסיית ישראל: שיטה. לרשותה

בעבודה זו נדווח על . אתרי בריאות 5ראיונות עומק ע� בוני אתרי בריאות באינטרנט וניתוח התכני� של צרכיה בהקשר של ממצאי הסקר הטלפוני שמטרתו הייתה למפות את האוכלוסייה הבוגרת בישראל ואת

. התנהגויות בריאות

מדג� מייצג של ישראל על פי הסקר החברתי של (נחקרי� 3433בסקר הטלפוני שנער� בקרב : ממצאי�מה� אי� מחשב וה� אינ� משתמשי� כלל %49%מהמגזר היהודי נמצא כי ל 18%92בגילאי ) 2007, ס"הלמ

המחקר בח� את מאפייני . נט לצורכי בריאותמשתמשי� באינטר 55%הנותרי� רק 51%מקרב . באינטרנטהקבוצה העושה , הקבוצה שאינה עושה שימוש כלל באינטרנט: שלושת הקבוצות שהתקבלו בסקר זה

הקבוצה . שימוש באינטרנט א� לא לצרכי בריאות והקבוצה העושה שימוש באינטרנט ג� לצורכי בריאותמאופיינת בהשכלה נמוכה ותופסת , גר ביותרשאיננה משתמשת באינטרנט היא בעלת ממוצע הגיל המבו

שיעור החולי� במחלה כרונית באוכלוסיה זו הוא . את מצב בריאותה כנמו� ביותר מבי� שלושת הקבוצותזו הקבוצה , למעשה נית� לומר כי מבי� שלושת הקבוצות. והוא הגבוה ביותר מבי� שלושת הקבוצות 40%

ג� בי� שתי . להביא לה תועלת יותר מכל הקבוצות האחרותשהשירותי� הבריאותיי� המקווני� יכולי� הקבוצה המשתמשת באינטרנט לצורכי בריאות היא בעלת מספר : הקבוצות האחרות נמצאו פערי�

יש לה , הגלישה באינטרנט זמינה עבורה ביותר מקומות בהשוואה לקבוצה האחרת, מחשבי� רב יותרש באינטרנט והיא צורכת הרבה יותר מידע בריאותי הערכה עצמית גבוהה יותר של מיומנויות שימו

. 26%שיעור המדווחי� בה על מחלה כרונית הוא . ממקורות שוני�

�ע� התרחבות השירותי� הניתני� על ידי גופי� שוני� באמצעות אתרי בריאות באינטרנט ראוי : דיומי דואג . ומי חיי� שוני�לבחו� כיצד מושפעי� מגזרי� שוני� בחברה הישראלית מכניסת האינטרנט לתח

לאילו מהגופי� יש אחריות למנוע את הדרת� של קבוצות שונות באוכלוסייה ולאפשר ? "נשארי� מאחור"ללה� לקבל שירותי� חיוניי� ג� א� אי� לה� גישה לאמצעי� הטכנולוגיי� המאפשרי� שימוש בשירותי�

. אלה

המחקר מומ� על ידי המכו� הלאומי למחקרי� בתחו� שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות 1

158 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

מפתח

המשתתפי�

ח המשתתפי�תמפ

159 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

ישראליתשל האגודה הסוציולוגית ה 40�הכנס ה )משפחהב של ש� "לפי א(משתתפי� ה מפתח

בתקצירי� עמוד המדעית בתכנית עמוד ש�

128 20 טבי� ליליא� %אבו

102 18, 7 קווידר סראב%אבורביעה

154 23 אבידר מידד

63 13 אבישר אילנה

� 57 13 אדלשטיי� ארנו

114 19 אד� דבורה

117 19 אופלטקה יזהר

וריאלי נתיא 20 121

152, 151 23 אזולאי נעמה

144 22 איסמעיל שורוק

45 12 איציק דבורה

77 16 אלאסד אלהוזייל נוזהה

156 23 אלגלי צביה

6 ד'מאג' אלחאג

144, 45 22, 12 אלרועי אירית

124 20 אנגלברג ארי

7 אנו� יעל

144 22 אקר נועה

� 143 22 ארוניס קרולי

7 אריא� אשר

33 10 אריא� עופר

7 ארלוזורוב מירב

70 15 ארנו� שרה

66 15 בביס דבי

ב� דוד נגה % בובר 11 36

147 22 בויקו ולנטינה

88, 62 17, 13, 7 כה� יערית %בוקק

125 20, 7 ביליג מרי�

90 17 בכנר יעקב

147 22 בלומשטיי� צביה

122 20 בלחס� יניב

149 23 במברגר פיטר

� 68 15 שחר נריה % ב

98, 89 18, 17 ב� ארי אייל

107 19 ב� ארי נירית

� 136 21 ב� ישראל ארנו

50 12 ב� סימו� משה

67 15 בנבנישתי בטי

160 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

בתקצירי� עמוד בתכנית עמוד ש�

147 22 בנימיני יעל

6 בנסקי טובה

חיי� אביעד%בר 18 101

בסקי ליזה'ברדיצ 20 121

157 23 ברייני� אסתר

149 23 גול� מיה

91 17 גור אמית

51 12 גורדו� אורי

92 17 גזית זהר

137 21 עזר מירי % גל

115 19 גלדי בינה

84, 82 16 גלילי יאיר

45 12 גרוס רויטל

69 15 גרוסמרק אורנה

71 15, 7 גרינברג זאביק

7 רינברג לבג

63 13 דביר נורית

134 21 סביליה סינה הלנה % דה

79 16, 7 דהא� כלב הנרייט

60, 59, 58 13 דוידובי( ניצה

� 33 10 דורו� גדעו

38 11 דורו� שלומי

87 17 דינאי עמיליה

7 דר אס$

145 22 דריהר יעקב

42 11, 6 הגואל לאה

28 10 הזה רבקה

� 7 שרית הלמ

95 17, 7 העליו� הילה

126 20 הקר דפנה

75 16 הראל אריאלה

140 22, 7 הרצוג אסתר

151 23 וורצברג רחל

29 10 שלוה וייל

135 21 וייס יגאל

שחר אופיר% וינשל 17 89

31 10 מנור רונית % ויסמל

73 15, 7 זיבנברג אלכסנדר

131 21 זיבצנר בתיה

27 10 ריבה זיו

7, 6 זילברמ� עמיחי

161 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

בתקצירי� עמוד בתכנית עמוד ש�

64 13 זלצברג סימה

56 13 זלצברג שרה

135 21 זמיר שרה

7 זעירא יוסי

יחיא קוסאי' חאג 18 103

7 חז� נעמי

� 138 22 חלו( דורו

46 12 חלמיש לש� ריקי

117, 108 19 טובי� דורית

108 19 טל הילה

109 19 טריגר גרי

25 10 יניר עירית

134 21 בורוכובי( דלית %יסעור

7 יער אפי

123 20 כה� איילת

44 11 כה� משה

39 11 כה� ניר

49 12 כה� ניסי�

125 20 כ( יוסי

7 כ( גרו טלי

54 13, 6 כ( שיבא� ברכה

47 12 כרמו� נעמי

7 לב רפי

68 15 או� אזי % לב

� 40 11, 6 לב ארי ליל

45 12 סער זהר %לביא

48 12 לוי דגנית

7 לוי יגיל

7 לוי משה

78 16 דוד �לוי

98 18 לומסקי פדר עדנה

88, 82, 72 17, 16, 15, 7 ליסיצה סבינה

� 41 11 ליפשי( ח

7 ליר� אלפר דליה

תמר שצברג%לניר 12 47

52 12 לרו� מיכל

147 22 ליאת גבע%לרנר

7 לרר זאב

32 10 מור דליה

133 21 מזרחי אילנה

� 94 17 מלכיאור אית

162 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

בתקצירי� עמוד בתכנית עמוד ש�

חרזאללה אסמהא�%מסרי 18 106

156 23, 7 מש גוסטבו

� 37 11 משגב ח

31 10 נדיב רונית

123 20, 7 נוי חיי�

74 15 נחמיה איריס

157 23 נטר אפרת

110 19 לי שמוליק "ני

� 153 23, 7 נסי� ליאו

7 שיפטר תמי%סגיב

30 10 סבח מיכל

34 11 סבר ריטה

� 60 13 סוא� ד

80 16 סואעד מוחמד

87 17 סטחי גילה

58 13 שטר� ניצה % סינואני

129 20 סיקורל ענבל

55 13 שיובי( רויטל %סלע

6 סמוחה סמי

43 11 יקוב אמה סמטנ

72 15 סנדר אבי

59 13, 6 עיר� יעקב

� 76 16 יונה מיטל %עיר

111 19 עמר� מירב

אלד'עראר ח 7 ,18 ,19 103 ,116

89 17 פד� כרמית

146, 42 22, 11 בוביס פאולה % פדר

ביזאוי סלביה%פוגל 5 ,16 81

121 20 פוריה יניב

100 18 לוי אור� –פזמוני

96 18 נקלשטיי� עדי פי

134 21 פלגי מיכל

6 פסטרנק רחל

155 23, 6 פרנקל מיכל

145 22 פר( חגית

141 22 פר( נדב

139 22 פרשיצקי אנה

82 16 בולוטי� סבטלנה %אשווילי'אצ'צ

41 11 צוברי נעמי

91 17 צפריר שי

132 21 קד� יפעת

163 2009פברואר , של האגודה הסוציולוגית הישראלית 40-הכנס השנתי ה

רי�בתקצי עמוד בתכנית עמוד ש�

35 11 קומליק אולג

148 22 גפני סיוו� %קורנהאוזר

90 17 קושניר תלמה

99 18 קחט� דנה

77 16 קס� לאה

85 17 רובינשטיי� לודמילה

� 144 22 רוז� ברו

118 19 רוזנברג חננאל

6 רוזנהק זאב

104 18 רוזנפלד מאיה

93 17 רו� מיכל

86 17 רו� סיגל

� 119 20 שרו� רונ

26 10 יורובי( ליאת %רז

94 17 ריבנאי שירה

� 97 18 רמר ביאל שרו

142 22 שדמי אראלה

� 72 15 שוגרמ� ברו

127 20 שוורצמ� יוליה

27 10 שחורי מלי

� 90 17 שח� ליל

61 13, 6 שחר רינה

7, 6 שטייר חיה

100 18 שילה גיא

7 שלו מיכאל

130 21 ניומ� אסתר %שלי

70 15 שמאי שמואל

120 20 שמיר עומרי

112 19 שמש ענת

83 16 שנהב פר(

113 19 שניידר אבי

� 53 12 שפירא ראוב

105 18 שפירא תמר

61 13 שפר אירית

32 10, 7 שרעבי משה

129 20 שרעבי רחל

150 23 אייכנר נירית % תושב

� 84 16 תמיר איל