חזוןעקרונותודרישות

2011מתוך הנושאים שעלו לסדר היום הישראלי בקיץ וריכוז ניירות העבודה ומסקנות ועדות המומחים של צוותי ספיבק יונה

____________________________________________

2012אפריל

)דוד טרטקובר: מתוך מגילת העצמאות(

הקדמה: , חרות, צדק, שלום, שוויון זכויות חברתי ומדיני- מגילת העצמאותעמד חזון ,מדינת ישראל בעת הקמת

אלו היעקרונותלנגד עיני מקימיה, נציגי כלל האוכלוסיות והפלגים. - ללא הבדל דת, גזע ומין אתו ו

אזרחיה.עם הצעירה המדינכרתה הברית שה

להתעלם מעקרון השוויון האזרחי ונוקטותזה כמה עשורים בוחרות ממשלות ישראל למרבה הצער,

הפכהאך בפועל המוצגת כמדע מדויק וככורח המציאות, ,מדיניות כלכלית של הפרטה שלוחת רסןב

אזרחי המדינה למלחמת הישרדות על האפשרות להתקיים בכבוד.מ גדל והולךאת חיי היומיום של רוב

לפיכך: התכנסנו, אנו נציגי העם, מהמאהלים בכל רחבי הארץ, בתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית, ועל יסוד

מגילת העצמאות, כדי להכריז:

תובעים היום לחדש אתערבים ויהודים, דתיים וחילוניים, מהמרכז ומהפריפריה, אנו, אזרחי ישראל,

צדק, שוויון וביטחון,הברית בין האזרח למדינתו. ברית המבטיחה לכל אדם חרויות אזרחיות בסיסיות

. הציונות שאליה אנו שואפים על בסיס ערכיתעסוקתי ואישי. זו חברת המופת

ה התחרות הפרוע, השוק עידן במשנהוסנית דורתם אחד מגזר אתוהסתת אלינו מחזירים אנו .

וביצוע תיקונים מבניים לצמצוםשינוי השיטהאת אנו דורשים :פשרותב לא נסתפק עוד .המושכות.פערים בחברה הישראלית ולביסוס סולידריות במדינת ישראל

. כאן עתידנו. לא נוותר על החלום.כאן ביתנומדינה אחרת. אין לנו

הערבות ההדדית,:התגלה מחדש כל הטוב שבחברה הישראלית 2011מאז קיץ במאהלים ובהפגנות

.העידוד, הנכונות להוות מנהיגות אחראית הקושרת את עתידה שלה בעתיד המדינה כולה

לא נוותר עליהם.

אנו מכריזים בזאת כי:

אזרחים וההון האנושי הם תכלית קיומה של המדינה. הם מקור חוזקה. והם יכולת ההישרדותההעדיפויות את סדר ולשים בראש לאזרחי-חברתי, היום לכן החלטנו להפוך את סדר שלה.

2

החינוך, התרבות, הבריאות, התעסוקה, הדיור, לחזק את מערכת המשפט, ולתת דגש לשוויוןאזרחי, הפרדת רשויות ועיגון זכויות יסוד.

אנחנו שלום, ושואפת משגשגת, צודקת, במדינה שוויונית מופת חברת להיות חזוננו את מבססים על העקרונות הבאים:

מוסדות המדינה ומנגנוני הפיקוח והאכיפה נוצרו ע"י האזרחים כדי לשרת את רווחת האזרחים..1

נבחרי הציבור נבחרו ע"י הציבור כדי לשרת את הציבור, ולא להיפך.

נפעל ל.2 ולכן חברתיים, כלכליים,)צמצום פערים רק חברה שוויונית תוכל להגיע להישגים,

ולאומיים הקיימת( מגדריים השיטה בשל לקיום שנוצרו הנחוצה חברתית לכידות ויצירת

המדינה.

שינוי עיקרי השיטה הכלכלית, כדי שיתאפשר תקצוב ראוי ומספק לצרכי היסוד של האזרחים..3

צמצום יוקר המחייה, חתירה לתעסוקה מלאה והוגנת, ופיקוח ממשלתי על מוצרי היסוד..4

על המדינה להשקיע באזרחים בתחומי החינוך, התרבות, הבריאות, הביטחון האישי והשוויון.5

האזרחי, ולתת פתרון אמיתי לצרכים חיוניים בתחומי הדיור, התחבורה, התשתיות הציבוריות

ועוד, באמצעות התערבות ממשלתית.

)בכל.6 ותשתיות והגיאוגרפית בהקצאת משאבים החברתית לפריפריה ברורה עדיפות מתן

(.5התחומים, כאמור בסעיף

מתן עדיפות טיפול בצרכיהן החיוניים של אוכלוסיות מוחלשות במדינה, תוך מתן דגש על נכים,.7

קשישים וחולים.

צדק חברתי הוא גם צדק סביבתי ועלינו לנהוג בזהירות ובאחריות בשטחים הציבוריים ובשכיות.8

הטבע שבידינו, תוך חשיבה לטווח ארוך.

לכינונה של מדינה צודקת בצעדה ארוכה בדרך התחלנו בקיץ שעבר ,חברה הישראליתלמתוך אחריות

ש זכויותיו הבסיסיות של כל אזרח. מדינה בה כל אזרח זכאי לחינוךומיאחראית למשמדינה וטובה יותר.

הכלכלי במצבו תלויים שאינם מתקדמים רפואה לשירותי הוגן, במחיר לדיור ולתעסוקה,איכותי,

מתחלק נטל המסיםבה. מדינה בכבודלהזדקןאפשר בה את בעליה. מדינה , ולא מנצלת,המכבדת

בעלי הון אלא בידיה הדואגות של מספרבעלותב הבסיסיים אינם הבאופן הוגן בין האזרחים ושירותי

.המדינה

, וראשיתה בשינוי השיטה. ברור לנות מתוך חשיבה על הדורות הבאים מידיזו תחלעשייה שאנו דורשים

נית נזקים של שנים רבות לא לתקן בחודש ןכי בשנה. או יוצאים למאבק ארוך לתיקונהולכן אנו

מתחייבים לו ופועלים למענו., המדינהשל ולעתידה

לפיכך אנו דורשים:

שוויון אזרחי וזכויות יסוד

3

, אינו רשאי לחוקק כל(הכנסת )שהפרלמנטהעובדה הוא אחד המאפיינים העיקריים למשטר דמוקרטי

חוק. המחוקק רשאי לחוקק חוקים, עד כמה שאינם פוגעים בזכויות יסוד במידה מופרזת. ואם החוקים

ש הרי יסוד, בזכויות מהם הפוגעים הפוגע. רשאינפגע החוק ביטול את מביהמ״ש לבקש

תפקידו המרכזי של ביהמ״ש, הוא לבחון ולהחליט האם חוק של פרלמנט פוגע בזכות יסוד של הפרט

, לא הסכימה לקבל, כי גורם כלשהו יבקר את1948כנסת ישראל, משנת .בצורה לגיטימית, אם לאו

החוקים היוצאים תחת ידה. הכנסת לא מסכימה כי החוקים יעמדו תחת ביקורת חיצונית כפי שקיים

שנים לאחר הקמת המדינה לא נכתבה חוקה לישראל.64כמו כן עד היום, בכל משטר דמוקרטי.

מאבקים חברתיים שונים היא השבת הריבונות, הזכויותמהדרישה המהותית העולה מקולות מגוונים ו

חי תחת שליטת מדינת ישראל. ש מיוכבוד האדם לכל

ועיגון חוקתי,העדר מנגנונים המעגנים משטר דמוקרטי תקין והפרדת רשויות, הגבלת כוחו של השלטון

זכותה להתקיים וסביבה מהווים הפרה חמורה של ריבונות החברה האזרחית, לזכויות אדם, אזרח

בכבוד ולהכריע את עתידה על בסיס ערכי החירות והשוויון.

העדר מנגנוןתוצאה של , והאובדן הערכי אליו נקלענו,שורש הפערים החברתיים- כלכלייםבאנו רואים

על חירויות הפרט ולהגנהחוקתי- דמוקרטי המעגן שוויון אזרחי וזכויות יסוד זכויות חברתיות שלעל

אזרחי ישראל.

ואלו דרישותינו:על ערכי החירות והשוויון לכלל אזרחי ישראלתכינון חוקה דמוקרטית המושתת.1 - בנות ובני

, הדתות והתרבויות השונות.הלאומים

עיגון סט רחב ומקיף של זכויות יסוד להגנת חירויות הפרט, הזכויות החברתיות והגנת הסביבה,.2

.המחוקקת מפגיעה בזכויות אלו במנגנון דמוקרטי המגביל את כוחה של הרשות

ביטול תקנות שעת חירום, ביטול שמירת דינים בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו..3

חינוך חברה סולידארית וצודקת. עלנה שלוכינו כל אדםל מימוש עצמיאפשר . הוא מחינוך הוא זכות בסיסית

כן, על החינוך להיות נגיש, זמין, תואם והולם עבור כל תלמידה ותלמיד, ועל המדינה לספקו בצורה

גיל הרך הינה אינטרס לאומי, חברתי וכלכלי חיונימהשוויונית המקדמת צדק חברתי. השקעה בחינוך

ביותר.

ואלו דרישותינו:

הנציבותממושכת. תקופה תלויה, שתכהן ובלתי בחוק , מעוגנת ממלכתית חינוך נציבות הקמת.1

הציבור. הנציבות ובשיתוף בשקיפות ותפעל בחברה והמגזרים הקבוצות כלל מנציגי תורכב

אוניברסאליים ערכים והן ייחודיים תרבותיים ערכים הן טווח, המעגן ארוך פדגוגי חזון תגדיר

החינוך, למערכת ויעדים מטרות ציב ת,כן כמו.התרבויות מרובת הישראלית לחברה המשותפים

השגתם. על לפיקוח בקרה מנגנוני ותקבע רחבות הסכמות על תבססם

. יש להגדיר מחדש ולעגן בחקיקה את החינוך הגדרה והסדרה של מעמד החינוך הציבורי.2, תוך ביטול ההגדרות הקיימות )ממלכתי / רשמי / מוכש"ר וכו'(. הציבורי לעומת החינוך הפרטי

4

ולמיין את תלמידיהם. עם זאת מוסדות חינוך פרטיים.3 יוכלו להשתמש בתקציבים פרטיים ,

ציבורי מימון יקבלו ולא ולהל. במוסדות יידרשו לעמוד בפיקוח ממשלתי מוסדר בחוק

איםם יועסקו בתנהמורי, ושיתוף הציבור, תיאסר אפליה, הם יחויבו בניהול מתוך שקיפות מלאה

זהים לחינוך הציבורי.

הקצאת משאבים מחדש ליצירת שוויון בחינוך.4

ב-א. החינוך תקציב הפער 30%הגדלת את לצמצם מנת לתלמיד/ה על בהשקעה

. OECDבהשוואה למדינות ה-

ביסוסב. ולהיקפם. הפערים לרמת והתאמתה החינוך של המימון מדיניות שינוי

מסך כל20%בגובה של ת העדפה מתקנת לתלמיד/ה לטובת הפריפריה החברתי על מנת לעודד שוויון בין התלמידים לבין עצמם ובין- לפי מפתח דיפרנציאלי - ההקצאה

הספר. בתי

התייחסות מיוחדת לתלמידים מוחלשיםג. מתן סל שירותים מלא לתלמיד/ה, תוך

יכלול הסל מיוחדים. צרכים חינוכי,ובעלי ייעוץ שירותי מנהלה, לבנייה, משאבים

רפואי, אספקת טיפול לימודפסיכולוגי, ביןספרי שוויון לאפשר מנת על ועוד, וציוד

מרכז ופריפריה.,תלמידים, בתי-ספר

ק העבודה ו התאמת מערכת החינוך הציבורית לסדר היום המקובל בש.5

חוק א. ארוךהחלת חינוך ביום התלמידיםכל של השהות והארכת החינוך מערכת

בבית-הספר עד שעות אחר-הצהריים.

יקבעו על-פי מדד טיפוח.יהספר ש בבתיחוק ארוחה יומיתהמשך החלת ב.

כך שיתאים לצרכי המגזרים התרבותיים המגוונים,עדכון לוח החופשות במערכת החינוךג.

משק. הבישראל ולצרכיו השונים של

בריאות

. תהליך הפרטת מערכת בתקציב המדינהעשור האחרון חלה ירידה עקבית במימון שירותי הבריאותב

של קבוצות אוכלוסייהןהפער בין מרכז ופריפריה ומעמיקה הדרתאת הבריאות מעמיק כגון ניצולי,

חרדי שכונות, בדואיםםשואה, אזרחים פריפריה, ,( מוכרים בכפרים הבלתי ,(ובמיוחד המתגוררים

יכולה להיות תלויה בהכנסה, בצבע עור,ועולים מאתיופיה, אזרחים ערבים קשישים. בריאות אינה

מערכת הבריאות לשרת את כולם.על או במקום מגורים. ,בשיוך לאומי או דתי

במחויבות מלאה למתן שירותי בריאות איכותיים שווים מתחילהם פעריהתית עם יהתמודדות אמממשיכה בהתאמת שירותים לצרכי הקהילות המודרות והחלשות ביותר;לכל בהפיכת מגמת,

;במערכת הבריאות הציבורית ובהחזרת אמון הציבורפוגעת במרבית שכבות הציבור(ש)ההפרטה ולבסוף, משתלבת בדרישה לתיקון חברתי כולל.

ואלו דרישותינו:*

5

גיבוש תוכנית לאומית לצמצום פערי הבריאות ופערים בשרותי הבריאות בקרב קבוצות שונות.1באוכלוסייה ובין המרכז לפריפריה.

. )בריאות הנפש, סיעוד, אביזרים רפואיים, בריאות השן( השירותים הניתנים בסל הציבורי. הרחבת2

ל הציבורי.סהתשלומים על שירותי בריאות הכלולים ב ביטול הדרגתי של. 3 מסה"כ75% על (בטווח הקצרוהעמדתם ) הכנסות מערכת הבריאות ממקורות ציבורייםהגדלת .4

.מקורות המימון של ההוצאה הלאומית לבריאות

יעדים אלה מגוונות: הגדלת המימון מתקציב המדינה, החזרת המס המקביל, ביטוללהשגתהדרכים )

תקרת מס הבריאות, העמקת הפרוגרסיביות של המס, העלאה מסוימת של שיעור המס(.

מנגנון עדכון המקורות למימון סל השירותים שבאחריות קופות החולים ומשרד הבריאות. תיקון5 . על מנגנון זה לכלול מקדם דמוגרפי מלא של גידול והזדקנות האוכלוסייה, עדכוןועיגונו בחקיקה

.מחירים אמיתי ועדכון סל השירותים בגין הכנסת טכנולוגיות ותרופות חדשות לסל הציבורי

(דיור, תחבורה, קרקע ותכנון)מדיניות מרחבית וסביבתית

עיצוב. כמו שראינו בפרקים הקודמים, יש צורך בשינוי התפיסה הכוללת שהולידה את השיטה

המרחב הוא אחד הגורמים המרכזיים לצמצום או הגדלת פערים חברתיים לאורך זמן, לשוויון ולנגישות.

לא די. כיום, במקרים רבים משאבי הקרקע והכסף הציבורי מושקעים בצורה לא אחראית ולא נכונה

לדבר על גודל תקציבי הפיתוח אלא גם על האופן בו הם יושקעו ועל החלוקה של משאבי הקרקע. אחד

עיבוין, גם במרכזבהשינויים המרכזיים הוא להשקיע את עיקר המאמץ בחיזוק ובחידוש הערים הקיימות ו

וגם בפריפריה, תוך מתן פתרונות שונים לאוכלוסיות מגוונות, במקום השקעה בהקמת עוד ועוד שכונות

ועוד השקעות עוד דורשים השאר, את ומחלישים שפוגעים פתוחים, בשטחים הומוגניים וישובים

בתשתיות חדשות, וגורמים לפגיעה סביבתית.

בעשורים האחרוניםו– תהליכי ההפרטה שהתחוללמשאבי המרחב והטבע הם של כלל הציבור

ובלתי שקופה משאבים נרחבים ,העבירו בצורה מפלה, בלתי מבוקרת לקבוצות קטנותשל הציבור

צדק חברתי ומרחבי, וניתן לעשות זאתקידום וליחידים. משאבים אלו צריכים לשמש מקור משמעותי ל

אם יוקצו וינוהלו באחריות ובשקיפות ציבורית. יש לדרוש תמורה נאותה עבור השימוש במשאבי המרחב

והטבע שלנו או להשתמש בהם ישירות לטובת צרכי הציבור, וכמובן לשמור על האינטרס הציבורי במתן

.שימוש בהם. הכנסות ממשאבים אלו יש להפנות לציבור לפי עקרונות של שוויון וצדק חלוקתי זכויות

ואלו דרישותינו והמלצותינו:*

דיור

הזכות לדיור נאות בחוק יסוד כזהעיגון הזכות לדיור נאות כחלק מחוק יסוד: זכויות חברתיות .

תנוסח באופן הבא או באופן דומה לו: "לכל אדם זכות לדיור נאות ובר השגה, בסביבה בה נגישות

לשירותים ולתשתיות, לכל אדם זכות לחזקת מגורים מוגנת. אין לפנות אדם מביתו או להרוס את

ביתו באופן שרירותי. לכל אדם זכות לבחור את מקום מגוריו ללא הפליה. לכל אדם זכות לשוויון

בנגישות לדיור".

אחת לכמה שנים ברשויות מקומיות ו/או ברמת המחוז.חיוב אמידת צרכי דיור

6

כלל, גם על ידי תאגידי קבלן וגם על ידי יחידים, כדי שאיסור האפליה בדיורלעגן בחקיקה את

אדם תהא הזדמנות שווה למצוא דירה בלי אפליה בשל השתייכותו הלאומית, דתו, ארץ מוצאו,

בעל מוגבלות וכיוצ"ב.ומצבו המשפחתי, נטייתו המינית, היות

על ידי בניה או רכישה של דירות, שילובלשקם ולחדש את מאגר הדיור הציבוריעל המדינה ,

הממשלה לדרוש כיעלהדירות החדשות בשכונות רגילות ובבניינים רגילים. בקרקעות המדינה,

היזם הזוכה במכרז במחיר עלות בנייה, וכך להגדיל את מאגר חלק מהדירות יימסרו לה על ידי

הדיור עבור זכאי הדיור הציבורי ולשלבו בדיור רגיל. הגדלת המאגר תאפשר הרחבת הקריטריונים

לזכאות.

המסכן את בריאות התושבים ופוגעלבצע שיפוץ ושיקום מיידי של דיור ציבורי בתחזוקה ירודה

בכבודם.

שתחייב להקצות חלק מתוכניות למגורים גם להשכרה ולדירותחוק דיור מכיללקדם חקיקה של ,

למכירה או להשכרה במחיר מוזל. חקיקה כזאת חייבת לבוא עםדיור בר השגהקטנות, וחלק ל

מנגנון לקביעת קריטריונים לזכאות לדיור מסוג זה.

בפרט, בהתוכנית לאומית להתחדשות עירונית בכלל ובפריפריה החברתית והגיאוגרפית

יש לקבועבללא מעורבות ציבורית נמוכה להליכי התחדשות. ישנה כדאיות כלכלית פרויקטים

הוראות שיבטיחו שבהתחדשות עירונית לא נהפוך שכונה ענייה לשכונה מדירה, וכי מובטח גם דיור

בר השגה ודיור להשכרה, עבור מי שאינו בעל דירה, תוך מתן עדיפות לדיירים הוותיקים במתחם

ההתחדשות העירונית.

אשר מרחיב את אפשרויות המגורים עבור מי שאינו יכול להמציא הוןדיור מוסדי להשכרה קידום ,

ראשוני לצורך רכישת דירה, ובמיוחד בישובי האוכלוסייה הערבית, בהם אין כמעט שוק שכירות. יש

לבחון שימוש בקרנות פנסיה להשקעה בדיור מוסדי להשכרה.

תחבורה

חיזוק יכולת: לאספקת מערכות תחבורה ציבורית קוהרנטיותחייבת להיות אחראית הממשלה

שרותי תחבורה ציבוריתשמספקהביצוע של משרד התחבורה כגורם בעל יכולת הוצאה לפועל,

המתפקדים כמערכת אחידה, מתואמת ורציפה.

מטרופוליניותהקמת תחבורה ציבוריתרשויות תחבורה לאספקת אחריות בעלי כגופים

מטרופולינית.

ציבורית להיות התחבורה כולל צריכה פרטי, לרכב מלאה בשבתותאלטרנטיבה הפעלתה .ובחגים

ורכב חכור והשוואתו למיסוי על מכוניותהעלאת המיסוי על חברות עבור שימוש ברכב חברה

אחרות. במקביל – תמרוץ מעסיקים על הגעת העובד לעבודה בתחבורה ציבורית או אופניים.

מדיניות מיסים דיפרנציאלית ומתקנת בנוגע לשימוש ברכב הפרטי המקלה על השימוש ברכב

במקומות שבהם אין מערכת תחבורה ציבורית הולמת, אך מכבידה על משתמשי הרכב הפרטי

)באמצעות מיסויי גודש למיניהם( במקומות בהם קיימת מערכת חלופית.

7

קרקע

:יש לעגן תכליות חברתיות במטרות רשות המקרקעיןשינוי המנדט של רשות מקרקעי ישראל

ובתקציבה, כגון סגירת פערים אזוריים; ולחייב את הרשות בדיווח שנתי על קידום מטרות אלה.

:דרושים תיקונים משמעותיים של תחומי השיפוט בישראל, כדי ליצוררפורמה בשטחי שיפוט

הוגנות במקורות המימון של השלטון המקומי. במסגרת זו יש להקים גם שטחי שיפוט משותפים

שיכללו את אזורי התעשייה והמסחר בשטחי המועצות האזוריות עם הערים והמועצות הותיקות

וערי הפיתוח

:יש לשנות את התשתית הקרקעית המפלה בצעדיםהקצאות לאזורי שוליים ולקבוצות מיעוט

מתקנים כגון: הקצאות קרקע לפיתוח ודיור במחירים אטרקטיביים בערי הגליל והנגב ובישובים

הערביים; הקצאת קרקעות ליישובים הערבים ולערי הפיתוח שתפצה על אפלייתם ארוכת השנים

תוך חתירה להשגת שוויון מלא.

:הקיימת במתכונת ישראל מקרקעי הפרטת בתיקון עצירת החלקים ביטול רשות7 לחוק

מקרקעי ישראל המאפשרים הפרטה נרחבת של מקרקעי ישראל.

המדיר אזרחים מקרקעות המדינה.ביטול חוק ועדות הקבלה

:נדרשת קבלת תמורה נאותה עבורהעברת תגמולים ורווחים מנכסי הציבור לטובת הכלל

משאבי טבע ציבוריים כגון מים, מחצבות, אוצרות טבע ומוקדי תיירות, המנוצלים כיום לעשיית

יעוד קרקע חקלאית בקיבוצים, רווחים פרטיים )למשל: משאבי ים המלח, אתר החרמון, שינוי

לערוך יש והכנרת(. הים-התיכון וחופי המים המינראליים, מעיינות וחברות חקלאיות, מושבים

בדיקה מחודשת של הזיכיונות וחוזי השימוש במשאבי מעין אלו תוך עמידה נחושה על כל זכויות

הציבור בהם.

יישובים חדשים יישובים קיימים, במיוחד ישוביהימנעות ככלל מהקמת )למעט הסדרה של

הבדווים בנגב(.

שטחים אלו מספקים תועלות רבות ומגוונות לאדםושטחים פתוחים: שמירה על קרקע חקלאית

ולסביבה, ויש לעשות מאמץ לעודד את ההגנה עליהם מתוך ראייה ארוכת טווח ולשם קידום צדק

סביבתי. בכלל זה יש לעודד חקלאות ידידותית לסביבה, להגן על שטחים חשובים לשימור ועל

יש לקבוע דמי חכירה ונופש בנגישות כלל הציבור. ולהבטיח שטחים לפנאי ונוף משאבי טבע

ריאליים בגין שימוש בנחלות חקלאיות.

תכנון

לצמצם למינימום הקמה של מתחמי מסחר, פנאי ותעסוקה חדשים בשטחים הפתוחים,

ולשאוף לשלב שימושים אלה במרכזי ערים ובמרכזי יישובים קיימים במרכז ובפריפריה, ובסמיכות

למוקדי תחבורה ציבורית.

בעלי ערך סביבתי, תרבותי, היסטורי תוכנית מקיפה להגדרה והגנה על שטחים פתוחים נדרשת

ונופי; יש לייסד מנגנונים לניהול ושמירה על שטחים אלו ולהגנה עליהם מפני פגיעה ופיתוח

8

למעט כפרים שתושביהם מביעיםלקדם את ההכרה בכל הכפרים הבדווים הלא מוכרים בנגב ,

נכונות להעתיק מקום מושבם, תוך השתתפות של התושבים בתכנון כפריהם והתחשבות בדפוסים

התרבותיים והחברתיים של האוכלוסייה.

ישלהשקיע מאמץ מיוחד בקידום התכנון, הקצאות הקרקע וההשקעות ביישובים הערביים .

לתקן אפליה מתמשכת בתכנון ובהקצאת משאבים. יש להתאים את כלי התכנון והיישום למבנה

הבעלויות על הקרקעות ולהעדפות התושבים.

בועדות המחוזיות ובוועדה לתשתיות לאומיות, ולהגביר את קולםלצמצם את כוחה של הממשלה

של אנשי המקצוע ושל נבחרי הציבור. יש להגדיל את הייצוג לאנשי מקצוע, ונציגי ציבור בלתי

תלויים בועדות מקומיות ולחשוף את תהליכי קבלת ההחלטות לבקרה ציבורית.

על בסיס סטנדרטים אחידים וגלויים של כל הישובים והמגזרים ושל נציגילשאוף לייצוג הולם

החברה האזרחית במוסדות התכנון הארציים, המחוזיים והמקומיים.

והבניה התכנון בחוק הרפורמה חקיקת את המהותייםלהשהות השינויים להטמעת עד

.המפורטים כאן

תוך איזון מרחבילהבטיח חלוקה צודקת של ההכנסות מהפיתוח והשימוש במשאבי הקרקע

בין צרכי כלל תושבי האזור.

*כלכלה

לסיכום הפרקים הקודמים, ובהמשך למה שעובר כחוט השני בכל הנושאים והמצוקות שנחשפו בפנינו

כדי לשנות כיווןשמאחורי כל הבעיות עומדת אידיאולוגיה ותוכנית כלכלית. ברור עכשיו, 2011מקיץ

תחומים מרכזיים:ארבעה ולבצע סיבוב פרסה, נדרשת התקדמות ב

שיקום ושיפור השירותים החברתיים )מדינת הרווחה(. 1

: הגדלת ההוצאות הציבוריות

הביקוש כאשר וזה ניכר, באופן החברתיים השירותים תקציבי קוצצו האחרונות השנים בעשרים

הזדקנות בישראל, הגבוהה ההשכלה התרחבות בשל משמעותית, בצורה גדל אלו לשירותים

האוכלוסייה ועוד. מדיניות זו תרמה להגדלת אי השוויון בישראל, שכן המעמד הבינוני והמעמד הנמוך

זקוקים לשירותים אלו הרבה יותר מן המעמד הגבוה. לאור זאת שינוי הכוון מחייב את שיקום השירותים

מהשוואות הציבוריות. ההוצאות הגדלת את מחייבת לכך הדרך ושיפורם. הרחבתם החברתיים,

אחוזי תוצר )כמו ארה"ב או35בינלאומיות עולה כי כל עוד ההוצאות הציבוריות נעות בטווח שבין

ל- הצמיחה55אוסטרליה( על לשמור ניתן אירופה(, ומערב סקנדינביה מדינות )כמו תוצר אחוזי

הכלכלית ועל היציבות הכלכלית.

: העלאת המסים הישירים, בעיקר על ההכנסות מהון ועל ההכנסות הגבוהות את שיקום המגזר הציבורי והרחבתו יש לממן על ידי הגדלת המיסוי. המסים שיועלו חייבים להיות מסים

31.4ישירים, שהם פרוגרסיביים. חשוב לציין כי כיום נטל המס )גביית המס יחסית לתמ"ג( בישראל )

, וגביית המסים הישירים היא מן הנמוכות שבארצותOECDאחוזי תוצר( נמוך לעומת הממוצע בארצות

. המיסוי על ההון בישראל נמוך מאד ויש מקום להעלותו באופן משמעותי. OECDה-

9

ים תוכנית להעלאת מסים ישירים בטווח של שלוש שנים, שיכולים להביא להגדלת הגבייהעלכן אנו מצי

אחוזי תוצר.2.5עד ל-

, ביטול הפטורים ממס חברות עבור חברות31%המסים שיועלו הם בעיקר מס חברות עד שיעור

מייצאות וכאלו שנהנות מחוק עידוד השקעות הון. כמו כן העלאת שיעורי המס האישי מעל הכנסות של

אלף שקל בחודש בשתי מדרגות מס שולי חדשות. העלאת המסים על רווחי הון ודיבידנדים לשיעור40

אחוזי תוצר בגביית2.5 והגדלה של המס המקביל המוטל על המעסיקים בשני אחוזים. עלייה של 31%

המסים תאפשר את התחלת ההגדלה של ההוצאות הציבוריות בדרך לשיקום מדינת הרווחה. בשלב

הבא ניתן לפעול בשני כוונים אפשריים: האחד הוא העמקת המיסוי על ההכנסות מהון, על ידי ביצוע

רפורמה עמוקה במיסוי. השני הוא הרחבת המס על בעלי הכנסות משכר שמתחת לעשירון העליון,

ביטוי בכך יש כי חשוב, הדבר הציבוריים. השירותים הספקת עקב מצבם השתפר שכבר לאחר

להתחייבות להספקתם ושיפורם של שירותים אלו.

הקטנת הוצאות הביטחון ההוצאות הרשמיות לביטחון היום הן בסביבות שבעה אחוזי תוצר בממוצע. אך יש הוצאות ביטחון

נוספות שאינן כלולות במניין זה: השירות הסדיר, הגנת העורף, אבטחה, נדל"ן, מלאי חירום ועוד. אלו

אחוזים.12מעלות את משקל עלויות הביטחון בתוצר לקרוב ל -

מחקרים שבדקו את הוצאות הביטחון על פני זמן הראו כי הם השתנו יחד עם השתנות עוצמת הסכסוך

פשר את הורדת הוצאותי, א1982 עד 1977הישראלי ערבי. הסכם השלום עם מצרים, שבוצע בשנים

אחוזי תוצר. מכאן ניתן להסיק כי הסכם שלום10 אחוזי תוצר ל-20, מ-1990הביטחון לחצי עד שנת

כולל, שיוריד את עוצמת הסכסוך באופן משמעותי, יאפשר להוריד את הוצאות הביטחון בשיעור ניכר

בתוך תקופה של עשר שנים. בהנחה הסבירה כי הסכם כזה יאפשר הורדת הוצאות הביטחון למחצית,

אחוזי תוצר. זהו שיעור גדול בעל6כמו ההסכם עם מצרים, משמעות הדבר היא שחרור מקורות של

משמעות חברתית מרחיקת לכת.

אחריות תקציבית השינויים החברתיים יהיו כרוכים בהגדלה משמעותית של הוצאות המגזר הציבורי וחשוב שהגדלה זו

תמומן על ידי העלאת מסים ולא על ידי גירעונות וחוב.

רפורמה בשוק העבודה, לצמצום הפערים ואי השוויון .2

. הפחתת הרווחים המונופוליסטיים והורדת מחירים3

,בישראל יש ריכוזיות רבה, הנותנת כוח מונופוליסטי בידי היצרנים, דבר המגדיל את רווחיהם מצד אחד

ומעלה את יוקר המחייה מצד שני. גם מבנה השליטה דמוי הפירמידה תורם להגדלת כוחם של קרטלים

אלו וכן קשריהם עם המערכת הפיננסית. הגדלת התחרותיות והפיקוח על ענפים אלו חשובים כדי

כוללים:לבעייהלהוריד את יוקר המחייה בישראל. פתרונות אפשריים

.הגבלה בחקיקה של בעלות פירמידלית על חברותהשלמת החקיקה של ההגבלים העסקיים.

הגברת הפיקוח מטעם ההגבלים העסקיים.

. דמוקרטיזציה של הדיון הכלכלי-חברתי4

10

שינתה מצב זה מן היסוד2011עד היום היה הדיון הכלכלי-חברתי בישראל מוגבל ביותר. המחאה של

והדיון הכלכלי-חברתי חוזר אל הציבור הרחב. כדי להרחיב דיון זה ולאפשר לו להבשיל לכדי מדיניות

כלכלית חדשה יש להסיר כמה מכשולים חוקיים העומדים בפניו. הסרה זו יכולה להיעשות באופן מיידי:

2012 ולהתחיל מייד בגיבוש תקציב לשנת יש לבטל את התקציב הדו-שנתי.

יש לבטל את כלל ההוצאה, הקבוע בחוק והגורם להמשך שחיקת ההוצאות הציבוריות ביחס , בלי יכולת לדון ולהחליט בנושא מרכזי זה.לתוצר

המאגד תחת גג אחד שינויים מבניים רבים, וכל זאת בנוהל מזורזיש לבטל את חוק ההסדרים ,

ותוך הפיכתו להצבעת אמון הצמודה להצבעה על התקציב. זהו חוק בלתי דמוקרטי בעליל שהקפיא

חוקים חברתיים רבים והאיץ את תהליכי ההפרטה בארץ.

הדו"ח כולל הערכת תקציב ומקורות מימון למילוי הדרישות

תודה גדולה למומחים של צוותי ספיבק-יונה שעשו ימים ולילות, ותרמו את יכולותיהם וניסיונם המקצועי

צוות חזון:לאה שקדיאל  :תראש הצוו

ד"ר מאיר בוזגלו, ד"ר ראיף זריק, ד"ר שרית בן שמחון פלג, הרב בני לאו, עדינה בר שלום, פרופ' משה.הלברטל, פרופ' אבישי מרגלית, פרופ' חאולה אבו בכר

צוות דיור, תחבורה, קרקע ותכנון: ד"ר אמילי סילברמן: יו"ר הצוות

– אדר' נוף ענאיה בנא, עו"ד גיל גן-מור, גב' איריס האן, יעל גרינברג – רכזת הצוותצוות תכלול

– בראשות פרופ' נטע זיו ועו"ד גיל גן-מור. חברות/י הקבוצה: אדר' נוף ענאיה בנא, עו"דקבוצת דיוררות גב' בן שיטרית, גילת ד"ר בן שחר, דני ד"ר בלנק, ישי ד"ר בלום, אורה עו"ד ביטרמן, מיכל ויינשנק-ונר, עו"ד עלי חיידר, ד"ר אפרת טולקובסקי, פרופ' נעמי כרמון, עו"ד נדיה מוגילבסקי, אדר' נוף נעמה מישר, ד"ר טלי מרגלית, ד"ר אמילי סילברמן, מר אמנון פורטוגלי, עו"ד שרון פרימור, ד"ר ארז

צפדיה, מר מיכאל רועה.

– בראשות גב' בקי שלייסלברג וגב' חני כהן-כספי. חברות/י הקבוצה: ד"ר ישי בלנק,קבוצת תחבורה מר לוטם גיא, מר יואב לרמן, פרופ' דוד מהלל, גב' אלבה מרינה, מר יוסי סעידוב, ד"ר אדר' יודן רופא,

מר מוסי רז, מהנדסת דינה רשף, מר נחמן שלף. ייעוץ: פרופ' יורם שיפטן.

– בראשות פרופ' אורן יפתחאל וד"ר סנדי קדר. חברות/י הקבוצה: ד"ר ת'אבת אבו-ראס,קבוצת קרקעאדר' ענאיה בנא, עו"ד גלעד ברנע, ד"ר רוית חננאל, ד"ר אביטל מרגלית, מר אמנון פורטוגלי.

בראשות ד"ר אדר' יודן רופא וד"ר נורית אלפסי. חברות/י הקבוצה: ד"ר מרב אהרון, גב' - קבוצת תכנון מיכל ביטרמן, אדר' ליאת בריקס-אתגר, אדר' שמואל גרואג, אדר' דרור גרשון, אדר' יעל דורי, ד"ר דליה דרומי, גב' איריס האן, גב' תמר זנדברג, אדר' יובל יסקי, גב' חנה מורן, אדר' גבריאלה נוסבאום, אדר'

עירית סולסי, פרופ' טובי פנסטר, אדר' שלמה שאול, פרופ' אדר' הלל שוקן.

חינוך: צוות

: יצחק קשתיהצוותיו"ר גל-אריאלי, מרסלו ניבי גור-זיו, גוראון, חגית יעל בן-דוד הדר, איריס ביאליק, גדי האלה אספניולי, וקסלר, יערה ישורון, יעל כפרי, גל לוי, רויטל לן-כהן, ניר מיכאלי, עדי קול, נגה קלינגר, אמנון רבינוביץ',

איתי שניר )מרכז הצוות(.

11

בריאות: צוות'דני פילק ופרופ' נדב דוידוביץ: ראשי הצוות

גרוס, אייל אבני, סיקורל, שלומית עוואדה, אסי סבירסקי, בכר בן-נון, ברברה הייג'ר גבי וינגרטן, מוחמד חטיב, אבו-שארב, רחל רונית פיסו, פקדו גדמו, עדית סרגוסטי, ניהאיה דאוד, מיכאל

.רמי אדוט פרץ,

כלכלה: צוות ,בר-שביט פתחיה, יוסף בן תמר, ארנון פרופ' אריה, אמיר מאיר, אחדות לאה פרופסור, זעירא פרופ' יוסי

זפסוציני אנה, שרמן אריק ד"ר, ספיבק פרופ' אביה, סופר בועז, מימרן רועי, חדד שרון ד"ר

ציבורי: מנהל צוותפרופ' יצחק גלנור :ראש הצוות

.פרופ' מג'ד אל חאג', ורד לבנה, עו"ד אן סוצ'יו, עו"ד דבי גילד-חיו, ורדה שיפר ורעות מרציאנו

צוות משפט:שירה גל :רכזת הצוות

פרופ' יורם רבין, פרופ' אבנר דה שליט, עו"ד פרופ' דוד הראל, פרופ' מרדכי קרמניצר, עו"ד טליה ששון, יוסי נחושתן דימיטרי שומסקי, ד"ר אבישי בניש, עו"ד דבי גילד חיו, טלי ניר,

צוות תעסוקה:נדיה אסמעילראש הצוות:

קרן פז-פוקס, אמיר עווד, יאסר אלון, אלה שמיר, הילה ניר, טלי זהר, חנה סבירסקי, איתי שמש-פרלמוטר, גדיר ניקולא, ענת טהון-אשכנזי, גיא מונדלק, יוסי אברהם, אסף לבנון, יפעת סולל,

.מיכל דגן, גילי ברוך

צוות רווחה וביטחון סוציאלי:יוסי יונה :ראש צוות רווחה

בלהה דודזון ערד :ראש צוות ביטחון סוציאלי ג'וני גל, עדית וייס-גל, מיכל שמאי, יוסי קטן, חיה יצחקי, פייסל עזאיזה, דני גוטווין, אמנון בהם, אורי אבירם, איילת מקרוס, אסתר זכלינסקי, דרורית לוי, רוני סטריאר, יוסי כורזים, מנחם מוניקנדם, יואב קריים, גיא פלדמן, אפרים דוידי, רות סופר, מעיין סימון, טלי ניר, אמיר פז פוקס, רחל ארצמן, רלי קצב,

.עדית סרגוסטי, גל מי-בר הלר, גילה לאור, ענבל חרמוני, אביגיל חצור

12