1

וו�ישינוי כ

מחאהההצוות הכלכלי של

מסכ�ח "דו

2011 באוקטובר 13

:הרכב הצוות

אנה , מת� גילת, שביט!פתחיה בר, תמר ב� יוס�, אריה ארנו�, מאיר אמיר, לאה אחדות, יוסי זעירא

.אריק שרמ�, אביה ספיבק, בועז סופר, רועי מימר�, שרו� חדד, ני'זפסוצ

:תודות

הרבה מ� המפגשי� ג� למדנו . מציבור גדול מאדפניות ח זה קיבלנו עזרה ו"של דובמהל% ההכנה

מפגש השימוע הציבורי ב, במאהל שכונת התקווה,ח" העבודה על הדובמהל%, ע� הציבורשקיימנו

אנו .בדיקת עובדות שונות ובעזרה טכניתסייעו לנו רבי� ב כמו כ� .מפגש בקלנסווהבאביב ו!בתל

:ח זה" שתרמו לדו והגופי� האנשי�,שימה הבאה כוללת רק חלק מ� הנשי� הר.מודי� לכול�

ר� ,חי בדרה, איל� אריאל,גיא אליאב, מיכאל אית�, ליה אטינגר, לאה אברהמי,באדר!סולימ� אבו

אשרת , כנרת יפרח, ציו� יסעור, זהורית טל, אור טוטנאור, רונ� וולברג,מור� דהא�, עוז גור,בהיר

מטה המאבק לשוויו� זכויות של " , אלינור מאיר,נגה לבציו� נדל, שגית כה�,כה� עדי ,ישראלי

, גדי עירו�, אהוד עוזיאל,עמיר� סטרולוב, "מרכז לקידו� צדק חברתי" ,"העצמאי� והפרילנסרי�

, רוני רהב ,רות קלינוב, עידו צור, יאיר צב�,סוקולר! נעמי פרידמ�,"עמיתי שחרית", סאמח עירקי

.טל שקד, מודי שפירא,רינת שניידובר, ור&אילו� שו

2

פתח דבר

צוות. הוקמו צוותי היועצי� ועמ� הצוות הכלכלי, כחודש לאחר פרו& המחאה, 2011 באוגוסט 15!ב

מה� שתיי� , ישיבות7במהל% עבודתנו קיימנו . המוגש כא�ח "דוהשקד במש% חודשיי� על הכנת זה

כמו כ� השתתפו חברי . אביב!והשנייה בישיבת בינה בתל, האחת במאהל התקווה, ציבורהשתתפותב

נוסי� כי עבודת . שהוטמעו בעבודתנו, מה� למדנו לקחי� רבי�,רבי�ציבוריי� הצוות במפגשי�

, העוסקי� בתחומי הדיור, הצוות נעשתה בתיאו� ובשיתו� פעולה ע� צוותי המומחי� הנוספי�

. הרווחה ועוד, התעסוקה, הבריאות

ח "ועתה מוגש הדוח הביניי� שלנו "התפרס� דו, 2011 באמצע ספטמבר ,דש לעבודתנובתו� חו

מנסה להראות כיצד נית� להתחיל לשנות את כלכלת ישראל לכוו� של חברה שוויונית ח "הדו. המסכ�

שוק , שוק העבודה, התקציב: תחומי� עיקריי�ארבעה במתרכזותההמלצות שלנו . וסולידארית יותר

.קרטיזציה של המדיניות הכלכלית בישראלדמו והמוצרי�

כפי . ידי ממשלת ישראל!שמונתה על, רג התפרסמו המלצות ועדת טרכטנב2011 בספטמבר 26!ב

ועוד , עול�ה ה� בהשקפת ,ניה� ביתהומיי�יש הבדלי� , חות"את שני הדושייווכח כל מי שיקרא

. ביניה�מפורטת המקו� להשוואה כא�איננו חושבי� ש. היק� ועומק השינויי� שה� מציעי�יותר ב

הנחתה אותה לשמור על המדיניות הכלכלית הקיימת בקוויה ועדת טרכטנברג הממשלה שמינתה את

שינויי� שהציעה היו מעטי� וכתוצאה מכ% ה, סגרת צרה מאדמלכ� הוועדה פעלה בתו% . העיקריי�

הידרדרות השירותי� ב לטפלוקטני� ואי� בה� כדי לשפר באופ� משמעותי את אי השוויו� ו

. בהמש% זהח"כפי שמסביר דו, השגת יעדי� אלו מחייבת שינויי� גדולי� הרבה יותר.החברתיי�

הקמתללהתוות את הדר% המחאה תנועתהתבקשנו על ידי . המנדט שלנו לעומת זאת היה שונה מאד

שכ� , ציאות בלבדלא עמדו בפנינו מגבלות פוליטיות כלשה� אלא מגבלות המ. מדינת רווחה בישראל

א% אי� לפרש את . תו% בדיקה מתמדת של התוצאות, עשותו בהדרגהכל שינוי מצרי% זמ� ויש ל

שינוי אנו מציעי� פה קווי� להתחלת .הזהירות בה נקטנו כבחירה בדר% של תיקוני� קטני� בלבד

אנו . אלבישרמודרנית מדינת רווחה פיתוח שמטרתו , בישראלחברתית!עמוק במדיניות הכלכלית

.השגת מטרה נעלה זויתרו� ולו במעט למקווי� כי מסמ% זה

3

מבוא

בכל רחבי האר& וככל שהיא נמשכת היא מקיפה יותר החברתיתסוערת המחאה 2011מאז יולי

א% מה גר� לה להתפשט כאש , אנו יודעי� מה הצית את המחאה.יותר שכבותויותר יישובי� , אנשי�

מצוקה הואאחדמרכיב . הרקע למחאה כפוללדעתנו ?וצמה כה גדולי�בשדה קוצי� במהירות וע

התרחבאי השוויו� . מזה עשרי� שנה ויותר גדלי� הפערי� בחברה הישראלית. כלכלית הולכת וגוברת

בעשר השני� האחרונות נשחק . ומקסיקוב" אחרי ארהOECDוהוא כיו� הגבוה ביותר בי� ארצות

כלומר פירות . ממשי% לצמוח בקצב מהירעובד התוצר לכאשר, השכר הריאלי בכל ענפי המשק

א% מוצאי� עצמ� , בעוד כל השאר רצי� במלוא כוח�, הצמיחה מצטברי� אצל מיעוט קט� בחברה

, השירותי� הציבוריי�אי השוויו� מוגבר על ידי צמצו� משמעותי של . אחורה יותר ויותרנסוגי�

להגדיל את ההוצאות הפרטיות עבור שירותי� אלו שוחק הצור%. הבריאות והרווחה, הדיור, החינו%

המרכיב השני ת זו מתלווה כלכלימצוקהל. עוד יותר את ההכנסות המצטמקות ומגביר את המצוקה

למדיניות הכלכלית של הפרטה מתמשכת וצמצו� השירותי� מקורו בכ% ש. תסכול פוליטי עמוקוהוא

ציבור הול% וגדל חש כי אי� לו לכ� . האליטה בישראלהציבוריי� שותפות כל המפלגות הגדולות ורוב

. החליט ציבור זה כי הוא יהיה הפה והמג� לעצמו והחל במאבק נרחב2011יולי ב. פה ואי� לו מג�

האחד : אלו שלושה יעדי� הקשורי� זה בזה. אותוהתהליכי� שהולידו יעדיו של מאבק זה נגזרי� מ

ושיפור של ההרחב, שיקו�היעד השני הוא . הגדלת השוויו�אלית והוא צמצו� הפערי� בחברה הישר

תחבורהו רווחה, בריאות, דיור, חינו%: המהווי� את היסוד למדינת הרווחה, יי�השירותי� החברת

חברתית כדי להבטיח פתחו� פה !מדיניות הכלכליתההיעד השלישי הוא דמוקרטיזציה של . ציבורית

מדינת רווחה, צדק חברתי: ת המחאהלידי ביטוי בדרישושלושה יעדי� אלו באי� . לציבור הרחב

של חברתית !תלא רק במדיניות הכלכלי שינוי עמוק מהווהיעדי� אלו החתירה ל. זכויות חברתיותו

עד המדיניות הנהוגה זהו שינוי של מאה ושמוני� מעלות מ. הפוליטיתהישראל אלא ג� בהתנהלות

.שיפורהלשיקומה ו, משחיקתה של מדינת הרווחה, כה

, לכוו� של צדק חברתי, חברתית!מסמ% זה מתווה קווי� מנחי� לשינוי הכיוו� במדיניות הכלכלית

שכ� , מסמ% זה מנסה לתאר את הצעדי� הראשוני� בלבד .וחיזוק מדינת הרווחה, הגדלת השוויו�

רק רחב הכלכלי !הדיו� החברתיכאשר , תהיה זו יוהרה וחוסר כבוד לדמוקרטיה להתוות את כל הדר%

, מתווה אפוא רק את השינויי� המוצעי� לשלוש השני� הקרובות, של הצוות הכלכלי, מסמ% זה.החל

א% ברור כבר היו� כי נפל , זו תחילתה של הדר% .א� כי לעתי� חורגות ההצעות ג� לעתיד רחוק יותר

רי רחב כלכלית בישראל ייעשה תו% דיו� ציבו!מהיו� גיבוש המדיניות החברתית. דבר בישראל

נושאי� מקצועיי� אות� יש להשאיר ה� קבל עוד הטענה כי אלו תתלא . בו נשתת� כולנו, ודמוקרטי

יעשה ת ניה�הבחירה ביא% , השונותהחלופותאנשי המקצוע יכולי� לסייע לציבור בניתוח . למומחי�

. ונציגיוהציבור מנת שתשק� את רצו�על מרביתבשקיפות

4

עיקרי השינוי

ארבעה בהתקדמות נדרשת ,כלכלית!מדיניות החברתיתבצע סיבוב פרסה בולוו� י ככדי לשנות

המשק� , יש צור% בתקציב חברתי. התחו� הראשו� הוא המדיניות התקציבית. תחומי� מרכזיי�

שינוי זה מחייב את הגדלת ההוצאות הציבוריות והגדלה . ומשפר את השירותי� החברתיי� שנשחקו

אנו מציעי� שורת . התחו� השני הוא שוק העבודה. המסי� הישירי�זו תמומ� על ידי העלאת

. משוק העבודה העיקרישנובע בחלקו, שינויי� בשוק העבודה שיסייעו להקטנת אי השוויו� בישראל

בה� יש צור% במעורבות , בו יש ענפי� לא תחרותיי� רבי�, התחו� השלישי הוא שוק המוצרי�

התחו� הרביעי הוא . ירי� וצמצו� הרווח המונופוליסטימחממשלתית ממוקדת שמטרתה הורדת

להל� עיקרי .ג� פה נציע שורת שינויי� משמעותיי�. המדיניות הכלכלית חברתיתשלדמוקרטיזציה

.אחריה� באי� הסברי� להצעות אלו. השינויי� המוצעי� בארבעת התחומי� הללו

מדינת הרווחהשיקו� ושיפור : שינוי התקציב

הציבוריתהוצאהגדלת הה

שה� יותר , אחוזי תוצר5!ביותר מבעשרי� השני� האחרונות קוצצו תקציבי השירותי� החברתיי�

בצורה ו לשירותי� אלו גדלי�כאשר הביקושקיצו& זה ארע . 2010 מיליארד שקלי� במונחי 40!מ

ות זו תרמהמדיני .הזדקנות האוכלוסייה ועוד, התרחבות ההשכלה הגבוהה בישראלבשל , משמעותית

חלופות יקרות ממ� מכיס�בעלי הכנסות גבוהות יכולי� לשכ� , להגדלת אי השוויו� בישראל

מתקשי� לעמוד בעלויות המימו� הפרטיות של שירותי� האחרי� בעוד , לשירותי� אלו בשוק הפרטי

% יש לש� כ .הרחבת� ושיפור�, שיקו� השירותי� החברתיי�שינוי הכוו� מחייב אתלאור זאת . אלו

כי כל עוד ההוצאות מהשוואות בינלאומיות עולה נזכיר כי . ההוצאות הציבוריותלהגדיל את

כמו ( אחוזי תוצר55! ל)ב או אוסטרליה"כמו ארה ( אחוזי תוצר35הציבוריות נעות בטווח שבי�

. תיציבות הכלכלי הלעג� צמיחה הכלכלית ועל הג� נית� לשמור , )מדינות סקנדינביה ומערב אירופה

.החלטה מקצועיתחברתית ואינה ! מדינת הרווחה היא החלטה פוליטיתהיק�לכ� ההחלטה על

אחוזי 2.5!להגדיל את ההוצאה הציבורית באנו מציעי� בשירותי� אלוכדי להתחיל לבצע את השינוי

מיליארדי 20! ל2010 מחירי סכו� זה שווה ב. הישירשימומנו על ידי הגדלת המיסוי, לשנהתוצר

י� עאנו מצי. הגדלת ההוצאה הציבורית תיעשה בהדרגה במהל% שלוש השני� הבאות .קלי� חדשי�ש

מתבססת על הצעות הצוותי� כאשר הקצאה זו , לצרכי� שוני�כיצד להקצות סכו� זה 1בטבלה

בעניי� זה צריכה להיות הסופית וההכרעה , מדגישי� כי זו הצעה אחת מני כמהאנו . בתחומי� השוני�

לכ� . השינויתחילתהיא רק הצעה זו כמו כ� חשוב להדגיש כי .כמו בכל החלטה פוליטית, יתציבור

5

יש לתכנ� הרחבה נוספת של השירותי� , נהגו שינויי� אלובה� יו, כבר במהל% שלוש השני� הקרובות

.לתכנ� את דרכי המימו� שלה והחברתיי�

במיליארדי עלות הצעה

שקלי�

2010 של

חינו�

1.5 3!0 ת לילדי� בגיל הר%מעונו

1.8 3הרחבת חינו% חובה מגיל

2 הקצאה דיפרנציאלית לתלמיד– רשויות מקומיות חלשותבחינו% תמיכה ב

תכנו� ותחבורה, דיור

2.3 לזכאי�ד ולמשכנתאות"סיוע לשכ

1.7 בניית דיור ציבורי שנתית

1.5 ביישובי� הערביי�תשתיות פיתוח

0.4 שיפור התכנו�

0.5 לשיקו� שכונותמענקי� לרשויות המקומיות

בריאות

1.2 אשפוז סיעודי תוספת מקורות

0.4 בריאות הנפש

0.1 בריאות התלמיד

0.2 עיגו� הזכאות בחקיקה–אביזרי� רפואיי�

0.9 מחירי� וטכנולוגיה, עדכוני דמוגרפיה

רווחה

4 )אבטלה, זקנה, הכנסההבטחת (קצבאות

0.5 באוכלוסיות נזקקות דר% הרשויות המקומיותטיפול

0.2 הגדלת תקני� לעובדי� סוציאליי�

תעסוקה

0.4 הכשרה מקצועית

0.4 תרבות

20 לוס� הכ

הצעה להגדלת תקציבי השירותי� הציבוריי�: 1טבלה

:הערה

סיעוד , 0.8 – )כולל הבטחת הכנסה (קצבאות זקנה: שקלי� הואיפירוט הגדלת הקצבאות במיליארד

הרחבת הזכאות לביטוח , 0.6 –הבטחת הכנסה בגיל העבודה , 0.2 –קצבאות לנפגעי הנאצי� , 0.2 –

הארכת , 1 –שני הראשו� ע� ההשוואת קצבה לילד , 0.4 –מס הכנסה שלילי הרחבת , 0.4 –אבטלה

.0.4 –חופשת הלידה

6

הגבוהותההכנסותעל בעיקר על ההכנסות מהו� ו, העלאת המסי� הישירי�

שהוא , הישיר לממ� על ידי הגדלת המיסויאנו מציעי� והרחבתואת שיקו� המגזר הציבורי

31.4( בישראל )ג"גביית המס יחסית לתמ ( כיו� נטל המס חשוב לציי� כי1.פרוגרסיבי יותר מ� העקי�

הישיר ושיעור המיסוי, ) אחוזי תוצר40שהוא (OECDארצות הממוצע בנמו% לעומת ) אחוזי תוצר

, י�הסברפרק הכפי שאנו מראי� ב. OECD!שבארצות המנטל זה נמו% עוד יותר והוא מ� הנמוכי�

ע� זאת לא נית� להגדיל את .המיסוי על ההו� בישראל נמו% מאד ויש מקו� להעלותו באופ� משמעותי

לכ� .מבנה מערכת המסבשל מגבלות הנובעות מ, בטווח הקצרהגביית המס על ההכנסה מהו� במלוא

את הצרכי� כדי שתקד� , אנו מציעי� כי תוק� וועדה לתכנו� ארו% טווח של מערכת המס בישראל

אשר אינה משנה את , בטווח הקצר אנו מעלי� הצעה זמנית. החברתיי� ואת יעד צמצו� אי השוויו�

כמהשל אלא רק מציעה שינוי , לא מציעה מסי� חדשי� או ביטול מסי� קיימי�, המערכת הקיימת

המדינהשבסיומ� יגדלו הכנסות, השינוי שאנו מציעי� יתבצע בהדרגה תו% שלוש שני�. שיעורי מס

הטבלה הבאה מציגה את . 2010 מיליארד שקלי� במחירי 20כלומר , אחוזי תוצר2.5!ממסי� ב

מיותר .שינויי� אלועקב הצפויי� הנוספי� השינויי� המוצעי� במסי� הישירי� ואת סכומי הגביה

. כי אנו מציעי� עצירה מיידית של המש% מתווה הורדת המססי�להו

הגידול הצפוי בגבייה השינוי המס 2010במיליארדי שקלי� של

המוטל דיבידנד ומס על ריבית מי שאינו בעל שליטהעל

1.65 30% ל20%!העלאה מ

ורווח , דיבידנדי�, מס על ריבית הו� לבעלי שליטה

0.45 30%! ל25%!העלאה מ

0.5 30%! ל20%!העלאה מ רווחי הו� על נכסי� ריאליי� 7.0 31%! ל24%!העלאה מ מס חברות

פטורי� ממס חברות לייצוא ובמסגרת חוק עידוד השקעות

הו�

)בטווח הארו% (4.5 75%!צמצו� הפטורי� ב

על הכנסות ת המס השולי העלא אישימס הכנסה ! ל33%! אל� שקל מ21 מעללי על העלאת המס השו, 36%

אל� שקל 40הכנסות מעל ומדרגת , 50%! ל45%!מלחודש

אל� שקל 80מס שולי חדש מעל 55%בשיעור

2.1

פטור על תשואה בקרנות השתלמות

0.55 ביטול

השתתפות , ביטוח לאומי המעסיק

3.0 קודת אחוזנהגדלה ב

19.75 כ"סה הצעה לשינויי� בשיעורי מס: 2טבלה

1 .ההכנסה עולהמיסוי הוא פרוגרסיבי א� שיעור המס מההכנסה עולה ככל ש

7

:הערות

תידרש , לגבי הכנסות נומינאליות. וצע על רווחי הו� הוא על הכנסות ריאליותשעור המס המ .1

לדוגמא באמצעות תיאו� , 23%! ו14% תידרש התייחסות לנישומי� במדרגות מס של .התאמה

.מס

החישוב של השתתפות המעסיק בדמי הביטוח הלאומי נעשה בהנחה שתקרת ההכנסה החייבת .2

הסכו� חושב עבור נקודת אחוז .בהתא� לחקיקה הקיימת, תחזור לחמש פעמי� השכר הממוצע

.אחת משוקללת לשיעור המופחת ולשיעור הרגיל

השקעה חד פעמית בדיור ציבורי

בשלוש השני� אנו מציעי� כי , וההזנחה של הדיור הציבורי בבנייה ציבוריתבשל הפיגור רב השני�

השקעה זו . ושל מעונות לסטודנטי�ריפעמית נרחבת בבניית דיור ציבו!השקעה חדתבוצע הבאות

תסייע ג� השקעה זו .הממתינות שני� לדירה, חיונית כדי לתת פתרו� דיור למשפחות זכאיות רבות

חשוב לזכור כי מצוקת הדיור . להגדיל באופ� משמעותי את היצע הדיור ולתרו� להורדת מחירי� בענ�

עד שני השקעה זו בדיור תהיה בגודל של .הציתה את המחאה החברתיתש זוהיא חמורה ביותר והיא

, אופ� בניית הדיור הציבורי. נית� לממ� אותה על ידי חוב, מאחר וזו השקעה חד פעמית. אחוזי תוצר

.ח צוות הדיור"מפורט בדו, כדי שלא ייצור שכונות עוני חדשות

שיפור תפקוד המגזר הציבורי

ורית בביקורת כי השירות הציבורי אינו יעיל לעתי� קרובות נענית הקריאה להגדלת ההוצאה הציב

אנו מסכימי� כי יש לא רק כשלי . ולכ� א� נשפו% עליו עוד כס� אי� פירוש הדבר שיפור השירותי�

ע� . ויש דברי� רבי� הנעשי� על ידי הממשלה בצורה שאינה יעילה לגמרי, אלא ג� כשלי ממשל, שוק

המורי� וזה כולל את,י� עבודת� נאמנה וביעילות רבהזאת נזכור כי רוב עובדי השירות הציבורי עוש

, השוטרי� והחיילי� על משמרת�, הרופאי� והאחיות בבתי החולי� ובקופות החולי�, בבתי ספר�

:לכ� מ� הראוי לומר. העובדי� הסוציאליי� ועוד

.חלק גדול מ� הביקורת על המגזר הציבורי היה מוגז� ושימש כהצדקה לתהלי% ההפרטה •

פגמי� אלו אינו הפרטה או מיקור רוב הא% הפתרו� ל. מי� רבי� בתפקוד המגזר הציבורייש פג •

. אלא תיקו�, חו&

המקבלת את , מולו את טובת האוכלוסייהצרי% לראות , תיקו� של פעולת המגזר הציבוריכל •

, בעצ� אי� כל סתירה בכ%.ה� חלק מאיתנוא� ש, א% ג� את ציבור עובדי המדינה, השירותי�

.� רק עובדי מדינה המשתכרי� באופ� הוג� יוכלו להעניק שרות כהלכה לאזרחי�שכ

ח של הצוות שעסק בשירות "חלק מהרפורמה הנדרשת בשירות הציבורי מתוארת בפרק של הדו •

.חלק אחר ייעשה בכל נושא ונושא שיעלה על סדר היו� הציבורי. הציבורי

8

ת הוצאות הביטחו�קטנה

סביר מאד . � למימו� השירותי� החברתיי� הוא הורדת הוצאות הביטחו�מקור נוס� אותו מצייני

א% ברור ג� כי כל עוד אי� שינוי של ממש , שיש בתקציב הביטחו� סעיפי� רבי� בה� נית� לחסו%

נוספת א% מחובתנו לומר כי יש דר% . זהו מקור מימו� מוגבל למדי, במצבה האסטרטגי של ישראל

שיוריד את , הוצאות הביטחו� והיא על יד השגת הסכ� שלו� כולללהקטי� בצורה משמעותית את

.ערבי באופ� משמעותי!עוצמת הסכסו% הישראלי

יש א% . הוצאות הרשמיות לביטחו� ה� בסביבות שבעה אחוזי תוצר בממוצעבשני� האחרונות ה

מלאי , �" נדל,אבטחה, הגנת העור�, השירות הסדיר: הוצאות ביטחו� נוספות שאינ� כלולות במניי� זה

נזכור כי הסכ� .� אחוזי12!לקרוב ל בתוצר מעלות את משקל עלויות הביטחו� אלו. חירו� ועוד

אפשר את הורדת הוצאות הביטחו� לחצי עד שנת , 1982 עד 1977 שבוצע בשני� ,השלו� ע� מצרי�

יוריד את עוצמת ש, כי הסכ� שלו� כולללהניחמכא� נית� . אחוזי תוצר10! אחוזי תוצר ל20!מ, 1990

תו% תקופה של ב משמעותייאפשר להוריד את הוצאות הביטחו� בשיעור , באופ� משמעותיהסכסו%

היאמשמעות הדבר, ההסכ� ע� מצרי� בעקבות כמו, למחציתאלו ירדו הוצאות א�. עשר שני�

.זהו שיעור גדול בעל משמעות חברתית מרחיקת לכת. אחוזי תוצר6שחרור מקורות של

יות תקציביתאחר

הוצאות את החשיבות של מימו� הגדלת הלסיכו� ההצעות לשינויי� תקציביי� אנו רוצי� להדגיש

.ולא על ידי גירעונות וחובעל ידי מסי� המגזר הציבורי הקבועות של

מדינת . א% ג� משיקולי� עקרוניי�, מימו� כזה חשוב ג� בשל השמירה על היציבות הכלכלית •

, עמוקה ציבוריתמחויבותבהחזיק מעמד לאור% זמ� א� היא לא מלווה הרווחה לא יכולה ל

הוצאה שתמומ� על ידי . השירותי� החברתיי�למימו�הוצאות ה לשל� עבור המתבטאת בנכונות

.כזמנית ותקוצ& בהזדמנות הראשונהתיתפס , חוב או הכנסה חד פעמית

ניהול המדיניות הנדרשת ל גמישותלא תפגע בשמירה על משמעת פיסקאלית רצוי שה, ע� זאת •

וכ% למשל , לממ� השקעות חד פעמיות על ידי חוב במקרי� מסוימי�כ% למשל נית�. התקציבית

ברור . כי זו תופעה זמנית, בה� יש ירידה בהכנסות, בשני� של מיתו� מוגדלגרעו�לשאת נית�

לבי� גודלו של יחס סביר בי� החוב הציבורישגמישות תקציבית זו תהייה מבוקרת ותשמור על

.התוצר

מצטיינות בגרעו� ובחוב הנמוכי� , כשוודיה, חשוב לציי� כי דווקא מדינות בה� הרווחה מפותחת •

על ידי , גירעונות גדולי� ומתמשכי�יצרו, כרייג� ובוש, ליברלי� בולטי�!לעומת זאת ניאו. שלה�

רעונות וחוב יסובלות מג מהשוואות בינלאומיות עולה כי המדינות ה.הורדת מסי� חסרת אחריות

. או ארצות הברית, אירלנד, כמו יוו�, יחסיתגדולי� ה� בדר% כלל המדינות בה� נטל המס נמו%

9

רפורמה בשוק העבודה

לעומת זאת השכר הריאלי . אחוזי�9! בישראל בעובד גדל התוצר ל2010 ועד שנת 2001מאז שנת

ולא, ע� בעלי ההו�בעיקר ק הישראלי היטיבההצמיחה במש, כלומר. אחוזי�4.5!ירד בבשני� אלו

בעיה בולטת אחרת בשוק העבודה היא הדרה .שה� רוב הציבור, והעצמאי� הקטני�ע� השכירי�

אוכלוסיות להרחבת העוני בקרב דבר הגור� , כמו החרדי� או הערבי�, של אוכלוסיות גדולות ממנו

. בשוק העבודהמקיפה רפורמהיש לבצע יו� וכדי להקטי� את אי השווי� אלו כדי לתק� עיוות. אלו

:צעדי� הכרחיי� בהתנעת רפורמה כזו ה�

).למעט בעבודות בנייה ותשתית(הפסקת ההעסקה הלא ישירה במגזר הציבורי •

לאלו של עובדי במגזר הציבורי והשוואת תנאי העסקת� , "פרילנסרי�"שיפור מיידי של מעמד ה •

). 120, 90+שוט� (והג להלי� את שכר� באופ� קבוע במיוחד יש לבטל את הנ.ציבור רגילי�

. חוק שכר מינימו� על ידי הגדלת משמעותית של מספר המפקחי� עליוה שלאכיפ •

צעד זה יסייע לא רק לשמירת . לשכר הממוצעבמקו�הצמדה של שכר המינימו� לפריו� העבודה •

כמוסבר בפרק , שקאלא ג� לשמירת רמת השכר הממוצע במ, רמה נאותה של שכר המינימו�

.ההסברי�

פגיעה משמעותית בהכנסות בישראל נעשתה לא רק על ידי שחיקת השכר אלא ג� על ידי שחיקת •

הגדלת חלק� של אגרות החוב שחיקה זו נית� לתק� באופ� חלקי על ידי . הזכויות הפנסיוניות

. 50%!יו� ל כ30%! מ,ובשאר ערוצי החיסכו� הפנסיוני המוכרי�, המיועדות בקרנות הפנסיה

ותרחיב את הסבסוד הממשלתי לחיסכו� , הגדלה זו תקטי� את רמת הסיכו� של החיסכו� הפנסיוני

.בפרק ההסברי� אנו מציגי� הערכות לעלות צעד זה בטווח הארו%. זה

. וללא איגוד�עובדי�לאי� צדק חברתי ללא זכויות .התארגנות לעובדי�החופש הרחבת •

יקטי� את ג� ש, זה צעד ראוי חברתית. לישראלי�עובדי� הזרי�של העבודה ה זכויות השוואת •

עובדי� זרי� רישיונות הייבוא של במקביל יש לצמצ� את .עובדי� הישראלי�התחרות שלה� ב

.אנו מציעי� ג� להיעזר בעובדי� פלסטיני� במקו� עובדי� מארצות אחרות. חדשי�

במיוחד חשוב להפסיק את . ו� עובדי�המעסיקי� כמילי, נקיטת צעדי� לעידוד העסקי� הקטני� •

.הפליית� בשוק האשראי ואת הלנת התשלומי� על ידי הממשלה מממנה סובלי� עסקי� אלו

:כניסת חרדי� לשוק העבודההסרת מחסומי� בפני •

יוכלו �שאחריה, יש לאפשר לחרדי� לבחור בי� שירות צבאי לשירות אזרחי של שלוש שני� •

.וק העבודה וללימודי� אקדמיי�החרדי� לצאת באופ� חופשי לש

על המדינה לקבוע מספר זה . תלמידי הישיבה' יקט� באופ� משמעותי מסמכ%כתוצאה •

את התקציבי� שישתחררו יש להפנות להקמת מכללות .של מספר זה� ולתמו% רק בלימודי

.אקדמיות לתלמידי� ותלמידות חרדי�

קר� ביטול האפליה הקיימת היו� כלפי שעי, הסרת מחסומי� בפני כניסת ערבי� לשוק העבודה •

:בעיקר במגזר הציבורי, האזרחי� הערבי�

10

. של המגזר הציבורי להעסקת ערבי�אמיתיתפתיחה •

.יש לבטל את הנוהג שלא להעסיק חברות המעסיקות ערבי� עבור משרד הביטחו� •

.הקמת אזורי תעשייה ביישובי� הערבי� •

.רי� הערביי�שיפור משמעותי של התחבורה הציבורית באזו •

.הרחבת מערכת מעונות היו� בערי� ובכפרי� הערביי� •

.שוויו� מלא בנגישות לדיור לכל תושבי המדינה בכל מקו� בו ה� בוחרי� •

.הגדלת ההשקעה בחינו% בקרב האוכלוסייה הערבית •

והורדת מחירי�הרווחי� המונופוליסטיי� פחתת ה

דבר המגדיל את רווחיה� מצד , ליסטי בידי היצרני�נותנת כוח מונופוה, יש ריכוזיות רבהישראל ב

רבי� תלו תקוות בכ% . דבר הפוגע ברמת החיי� של הציבור הרחב, מצד שניהמחירי�אחד ומעלה את

בענפי� . שהחשיפה לסחר בינלאומי תשחק את הרווחי� המונופוליסטיי� ותגרו� לירידת מחירי�

בייחוד בענפי� , והקרטלי� והמונופולי� נשאר בעינכוח� של , אחרי�ענפי� א% ב, רבי� זה אכ� קרה

תור� להגדלת כוח� של דמוי הפירמידה ג� מבנה השליטה . והשיווק ה� ריכוזיי�בה� הייבוא

פיקוח על ענפי� אלו תחרותיות וההרחבת ה. וכ� קשריה� ע� המערכת הפיננסיתקרטלי� אלו

נושאי� אלו טופלו חלקית .וליסטיי�הרווחי� המונופאת מחירי� ולהקטי� כדי להוריד חשובי�

בעיקר , הריכוזיותח"ח הריכוזיות ולכ� אנו מביאי� פה סדרת הצעות מעבר לאלו המופיעות בדו"בדו

:הצעות הדנות בריכוזיות הענפית

לש� כ% אי� צור% בפיקוח על . הדר% העיקרית לטיפול בריכוזיות הענפית היא פיקוח על מחירי� •

כיו� יש כעשרי� ". עוג�" בפיקוח על קבוצה נבחרת של מחירי רקאלא , כל המחירי� בענפי� אלו

.חמישי� מוצרי�קבוצה של כ ל�יש להרחיב. מוצרי� הנתוני� לפיקוח

.יש לבדוק אפשרות לשינוי בדרכי אישור רישיונות ייבוא כדי לעודד תחרות בי� יבואני� •

כדי למנוע היווצרות , קי� קטני�מוצע להפנות שיעור קבוע של המכרזי� של המגזר הציבורי לעס •

.ריכוזיות בחסות הממשלה

יש לשקול כמה צעדי� להחלשת . אחד הענפי� הריכוזיי� בישראל הוא החיסכו� הפנסיוני •

מ� החיסכו� הפנסיוני בישראל או 10%!איסור על גופי� וקבוצות לנהל יותר מ, למשל. ריכוזיות זו

).'פות גמל וכוקו, קרנות פנסיה(יותר מרבע בכל תחו� שלו

מתו% דאגה לחופש העיתונות והתקשורת האלקטרונית יש לאסור החזקה של אמצעי תקשורת •

.גדול בידי בעלי� של חברות עסקיות גדולות מתחומי� אחרי�

אנו קוראי� לציבור שלא להסתפק בדרישות מ� הממשלה וליזו� צעדי� שיצמצמו בנוס� לצעדי� אלו

:� במיוחדאת הריכוזיות בענפי� חשובי

11

שתשקיע את כספי העמיתי� , שלא למטרת רווח" ציבורית"אנו קוראי� להקמת קר� פנסיה •

. ותו% הורדה משמעותית של דמי הניהול, ללא דאגה לאינטרסי� זרי�, ברמת סיכו� נמוכה יותר

.יש לשנות עמדה זו. עד היו� משרד האוצר אינו מאשר הקמת קר� פנסיה שלא למטרת רווח

לפרישה , שתפעל להורדת מחירי�, שלא למטרת רווח" ציבורית"� להקמת רשת שיווק אנו קוראי •

רשתות שיווק כאלו פועלות בהצלחה . ושתעניק תנאי עבודה הוגני� לעובדיה, רחבה של חנויות

.בארצות אירופיות רבות ותורמות לשיפור המצב החברתי

הדבר . קי בית ולעסקי� קטני�בעיקר למש, הרחבת פעילותו של בנק הדואר לתחו� מת� אשראי •

צעד זה חייב להיעשות . יגדיל את התחרות במגזר הבנקאי ויוסי� בנק שיתרו� לשיקו� החברתי

א% בשלב מאוחר יותר נית� להפו% את הבנק לחברה לתועלת הציבור , בתחילתו על ידי הממשלה

.שאינה למטרת רווח) צ"חל(

, בעיקר בנושאי החיסכו� הפנסיוני, � ייעו& כלכלישיעסוק במת, ללא מטרת רווחהקמת גו� ציבורי •

הגו� נית� הקמת את . יעסוק במת� ייעו& בענייני השקעהלאגו� זה . 'החלטות בתחו� הדיור וכד

כאשר , והמכללותלהתחיל בעזרת לשכות של סטודנטי� לכלכלה בחסות האוניברסיטאות

ניקות המשפטיות הקיימות היו� בדומה לקלי, לשכות אלו. עבודת� תהייה חלק מקורס ייעודי

א% ג� תתרומנה לחינוכ� ולהכשרת� המקצועית , תסייענה לציבור הרחב, באוניברסיטאות רבות

.ולחידוד מודעות� החברתית, של תלמידי הכלכלה

חברתי%דמוקרטיזציה של הדיו� הכלכלי

מקומו הראשי , אשיתר: לכ% כמה סיבות. מוגבל ביותרבישראל חברתי !עד היו� היה הדיו� הכלכלי

!לכל המפלגות הגדולות הייתה גישה כלכלית, שנית. ערבי בדיו� הציבורי!של הסכסו% הישראלי

נוח היה להנהגה הפוליטית להציג את הדילמות הכלכליות העיקריות , שלישית. חברתית דומה

א% הוא ,אנשי מקצוע התריעו בפניוכמה ש, זה היה מצג שווא. כשאלות מקצועיות ולא פוליטיות

לחברתי חוזר א! שינתה מצב זה מ� היסוד והדיו� הכלכלי2011המחאה של . השפיע על דעת הקהל

אלא הכלכלה , כלכלי צרי% להיות דמוקרטי יותר!חשוב לזכור כי לא רק הדיו� החברתי. הציבור הרחב

.עצמה צריכה להיות דמוקרטית יותר

, והחשיבה בנושא צריכה לשלב לא רק כלכלני�, הז הדר% להשגת יעד יודעי� באופ� מלא מהאי� אנו

צעדי�א% נראה לנו כי יש לפחות שני . אלא ג� אנשי מדעי החברה האחרי� וג� את הציבור הרחב

: בטווח הארו%זה יעדחשובי� כדי לקד�

, בניסוחי� כלכליי� מסובכי� נעשה שימושפעמי� רבות . אחד הוא שקיפות בדיו� הכלכליה •

במהל% עבודתו של . להדרת הציבור הרחב מ� הדיו�גורמי� א%, הבנת הנושאשאינ� נחוצי� ל

12

. דיוני� בהשתתפות ציבור רחב שאפשר להציג דברי� בפשטות ובענייניותלמדנו מ� הצוות זה

2. שקשה להבינההכתובי� בצורה, שקיפות נדרשת ג� כדי להתמודד ע� תקציבי המדינה

כל עוד .שלטו�!כלכלה הוא מאבק מתמש% בקשרי הו�הצעד השני לקידו� הדמוקרטיזציה של ה •

המדיניות הכלכלית משפיעה עלזו האחרונה , העילית הפוליטית קשורה בטבורה לעילית העסקית

שלטו� !קשרי הו�. בארצות רבות אחרותג� בישראל וזו תופעה בולטת . הרחבציבורולא ה

שלטו� יכול !בקשרי הו�המאבק . קיהבישראל ג� נמני� ע� אחד הגורמי� לריכוזיות הגבוהה ולנז

תרומות של עסקי� מאמ& להקטי� אפשרות למימו� פוליטי על ידי כמו , בדרכי� שונותלהיעשות

.השדולות העסקיות ועודמאבק בהשפעת� של , גדולי�

שנועדו להסיר כמה , דרישות ראשוניותמעבר לצעדי� הנדרשי� בטווח הארו% אנו מציגי� ג� שלוש

הסרה זו יכולה .כלכלית!דמוקרטי במדיניות החברתיתקיי� בפני התפתחותו של דיו� מכשולי� חו

:להיעשות באופ� מיידי

חברתי תקציב גיבוששנתי ולהתחיל מיד ב!יש לבטל את התקציב הדובמציאות כלכלית דינאמית •

.2012לשנת חדש

. ביחס לתוצרהקטנת ההוצאות הציבוריותהגור� להקבוע בחוק ו, יש לבטל את כלל ההוצאה •

3.ציבורית ולא מקצועית!ההחלטה מה היק� המעורבות הציבורית במשק היא פוליטית

וכל זאת בנוהל מזורז , המאגד תחת גג אחד שינויי� מבניי� רבי�, יש לבטל את חוק ההסדרי� •

זהו חוק בלתי דמוקרטי בעליל . ותו% הפיכתו להצבעת אמו� הצמודה להצבעה על התקציב

. חברתיי� רבי� והאי& את תהליכי ההפרטה באר&שהקפיא חוקי�

2 ".התקציב הפתוח"צעד ראשו� בכוו� זה נעשה באתר הממשלתי

3 .ראה הסבר לכלל ההוצאה בפרק ההסברי�

13

הסברי�

הגדלת השירותי� החברתיי�

במאה וחמישי� השני� האחרונות גדל חלקה של הממשלה במשק באופ� משמעותי בכל הארצות

המדד המקובל לחלקה של הממשלה הוא היחס בי� ההוצאות הציבוריות . פרט במפותחות שבה�בו

א� בראשית המאה העשרי� היה יחס זה במדינות המפותחות ). ג"תמ(לתוצר המקומי הגולמי

הגידול . אחוזי�45הרי שבסו� המאה העשרי� הוא הגיע לסביבות , אחוזי�10העיקריות בסביבות

. ורווחה, בריאות, כמו חינו%, בוריהעיקרי היה בתחומי� אשר בימי� עברו לא מומנו כלל באופ� צי

, הצמיחה הכלכלית שהחלה במהפכה התעשייתית: הרקע לגידול זה הוא בשני תהליכי� מרכזיי�

, הצמיחה הכלכלית יצרה ביקוש לחינו% כללי לא רק למיעוט קט� ומיוחס. ותהלי% הדמוקרטיזציה

מיחה הכלכלית האיצה את הצ. כדי לתפקד במשק מודרני ומתקד� טכנולוגית, אלא לכל העובדי�

והשינויי� הטכנולוגיי� הצמיחה הכלכלית . ביקוש מוגבר לשירותי בריאותהוביל לש, תהלי% העיור

הצמיחה . שיצרה צור% במנגנוני ביטוח חברתי, ודאות תעסוקתית גוברת!אי מקור ל ג�היוהתכופי�

. צור% בהשקעה בתשתיתמה שהגדיל את ה, ג� הגדילה את אמצעי התחבורה והתקשורת באופ� עצו�

:מ� הסיבות הבאות, א� יותר או פחות, לכל הצרכי� הללו נענתה המדינה המודרנית

.שירותי� אלו סובלי� מכשלי שוק שוני� ולכ� לא סופקו באופ� מלא על ידי השוק החופשי •

, לציבור גדול שהיה קוד� לכ� דומ�תהלי% הדמוקרטיזציה המתרחב העניק זכות דיבור ותביעה •

ורווחה לזכויות , בריאות, כתוצאה מכ% הפכו הזכות לחינו%. לי ההכנסות הבינוניות והנמוכותבע

.חברתיות מוכרות יותר ויותר

לכ� .הגדלת ההוצאות החברתיות אפשרה לצמצ� פערי� כלכליי� ולהגדיל את השוויו� בחברה •

גדלו ההוצאות , הכמו במערב אירופה או בסקנדינבי, בארצות בה� הייתה יותר רגישות חברתית

בה� יש פחות תמיכה ציבורית , בעוד שבארצות כמו ארצות הברית או אוסטרליה, הציבוריות יותר

.גדלו ההוצאות הציבוריות בפחות, בזכויות חברתיות ובער% השוויו�

הנמדדת , ממחיש את הקשר בי� גודל� של ההוצאות הציבוריות ובי� רמת אי השוויו� במשק1תרשי�

, OECD! המדינות המופיעות בתרשי� ה� המדינות החברות ב4.יני של ההכנסה הפנויה'מדד געל ידי

ישראל לא מופיעה בגר� זה ( או שנה קרובה 2005והנתוני� ה� משנת , כלומר המדינות המפותחות

בתרשי� זה מומחש הקשר השלילי המובהק בי� ההוצאות ). טר� הייתה בארגו� זה2005שכ� בשנת

כאשר כל הגדלה של ההוצאות הציבוריות באחוז תוצר אחד מקטינה , למדד אי השוויו�הציבוריות

גודלה של ההוצאה הציבורית משפיע אפוא על רמת השוויו� במשק . יני בכמחצית האחוז'את מדד הג

. ולכ� משק� את רמת הסולידאריות החברתית במדינה ואת מחויבותה לשוויו�

4! הוא אי1ומדד של ) לכול� הכנסה שווה( הוא שוויו� מלא 0כאשר מדד של , שוויו� בהכנסות!יני הוא מדד לאי' מדד ג

).כל ההכנסה במשק בידי אד� אחד(שוויו� מוחלט

14

שוויו� !יני לאי' ההוצאות הציבוריות כחלק מהתוצר ובי� מדד גהקשר בי�: 1 תרשי�

יש כאלו שבה� ההוצאות . הארצות המפותחות מגוונות במדיניות התקציבית שלה�,כפי שאנו רואי�

ויש כאלו שבה� ההוצאות הציבוריות גדולות כמו . ב או אוסטרליה"הציבוריות נמוכות יחסית כבארה

!חשוב לציי� כי ההבדלי� בהוצאות הציבוריות בי� ארצות ה. אירופהבארצות סקנדינביה או מערב

OECDולכ� בניגוד למה שטועני� , לא גרמו להבדלי� משמעותיי� בשיעורי צמיחת התוצר על פני זמ�

לגודל ההוצאה הציבורית אי� השפעה גדולה על גודל התוצר , רבי� בפוליטיקה ובתקשורת הישראלית

אחוזי 55! אחוזי תוצר ל35שבי� , ל עוד הוצאות אלו נמצאות בטווח סבירכ, ועל היציבות הכלכלית

אלא החלטה , לכ� ההחלטה מה גובה ההוצאה הציבורית אינה החלטה כלכלית מקצועית5.תוצר

ייתכ� בהחלט שהציבור . ע� זאת יש להבהיר כי גודלו של התוצר אינו בהכרח חזות הכול. פוליטית

מוב� . וצע א� תמורת זאת תהיה החברה שוויונית וסולידארית יותריעדי� ירידה קלה בתוצר הממ

6.חברתית!אלא שאלה פוליטית, האיזו� בי� יעילות כלכלית ושוויו� אינו שאלה מקצועיתמאליו ש

א% מעבר להבדלי� בי� ארצות שונות התגבשה בארצות המפותחות לאחר מלחמת העול� השנייה

הסכמה זו בנויה על ). The Mixed Economy" (המעורבהמשק "הסכמה רחבה שנית� לקרוא לה

ומעורבות ממשלתית , שוק חופשי כשיטה כלכלית בסיסית, משטר דמוקרטי: שלושה יסודות עיקריי�

עשורי�וב, כמו שוויו�, נרחבת ה� באספקת שירותי� חברתיי� וה� בדאגה ליעדי� חברתיי�

א� כי בארצות שונות היק� המעורבות . אי�דאגה לסביבה כדי לא לפגוע בדורות הב ג� י�האחרונ

שלושי� השני� בא%. הרי שהייתה הסכמה רחבה על הצור% במעורבות זו, הממשלתית היה שונה

, קיצו& מתמש% של השירותי� החברתיי�שבאה לביטוי ב, הסכמה זושחיקה ב החלהאחרונות

5 .2009ח על גודלה של הממשלה בכנס קיסריה "ראה הדו

6. אי שוויו� גבוה נוטה לפגוע בצמיחה הכלכלית, כ% למשל. ע� זאת יש לציי� כי לרמת אי השוויו� יש ג� השלכות כלכליות

.של התוכנית לכלכלה וחברה במסגרת מכו� ו� ליר" מחלוקות בכלכלה" בסדרה 3. ראה דיו� בנושא במאמר מס

15

משמעותית של האיגודי� ובהחלשה , בעיקר על בעלי ההכנסות הגבוהות, בהורדה של שיעורי המס

י� זכתה לכינויש, גובתה על ידי אידיאולוגיה קיצונית של השוק החופשי זו מגמה חדשה .המקצועיי�

אידיאולוגיה זו שלטה ג� בממשלות השונות . ליברטריניז� ועוד, שמרנות, ליברליז�! ניאורבי� כמו

ות ההוצאות הציבוריות מאז שנות התשעי� יורד. ובשיח הציבורי בישראל בעשורי� האחרוני�

אחוזי תוצר 42 אחוזי תוצר בשנות התשעי� לרמה של 50!מרמה של יותר מ, בישראל באופ� דרסטי

וזאת למרות שלישראל הוצאות בטחו� גבוהות , פחות מהממוצע בארצות המפותחות, 2011בשנת

2010 עד שנת 1996משנת .תקציבי השירותי� הציבוריי�חלה ג� על ירידה זו 7.בהרבה מארצות אלו

מעבר למס (ההוצאות הממשלתיות על בריאות , אחוז תוצר1!ירדו ההוצאות הציבוריות על חינו% ב

אחוזי 1.7!וההוצאות על דיור ושירותי� חברתיי� מ, אחוז תוצר2.6! אחוז תוצר ל3.8!מ) בריאות

ל באר& תומכת באופ� כאשר דעת הקה, הוא חיוני שירותי� אלולכ� שיקו�. אחוזי תוצר0.5!תוצר ל

).כפי שמראה גל המחאה וכפי שמראי� סקרי דעת קהל רבי�(מובהק בהגדלת השוויו�

השני� האחרונות והוא מ� הגבוהי� 20!השוויו� בישראל גדל באופ� משמעותי ב!חשוב לציי� כי אי

12%ל חלקו של המאו� העליו� באר& היה מע. ב"ובעצ� שני רק לארה, )OECD(בארצות המפותחות

הגידול באי השוויו� ). 18%(ב "וזהו השיעור הגבוה ביותר בארצות אלו אחרי ארה, 2008!מ� ההכנסה ב

זאת נית� לראות בי� השאר מ� . שהוא פוגע ברמת החיי� של רוב האוכלוסייה, בישראל הוא כזה

יבור אינו רוב הצהמראי� כי , 2009חסכו� של משקי בית על פי עשירוני הכנסה בשנת ההנתוני� על

.למעט העשירו� העליו�, מצליח לחסו%

נתבונ� בחלק� של הוצאות הפרטיות על עוד את השפעת הקיצוצי� על השוויו� במשק כדי להמחיש

21 היו הוצאות אלו בממוצע 2000בשנת . מתו% ההכנסה הפנויה) מעבר למס הבריאות(חינו% ובריאות

אחוז מ� ההכנסה 30! גדלו הוצאות אלו ל2009 בשנת .אחוז מ� ההכנסה הפנויה של החמישו� התחתו�

כלומר צמצו� השירותי� הציבוריי� הללו הגדיל עלות הוצאות אלו לחמישו� . זההפנויה של חמישו�

. מקורה במדיניות הקיצו& המתמשכת ברמת החיי� וביוקר המחייה זו פגיעה. אחוז9!התחתו� ב

ושיעור זה , אחוז מהכנסתו11א על בריאות וחינו% רק לעומת החמישו� התחתו� החמישו� העליו� מוצי

אנו יודעי� כי חלקה של הממשלה . נתוני� אלו אינ� מפתיעי�. 2009 ובי� 2000לא השתנה כלל בי�

כאשר , 2009! אחוז מכלל הוצאות הבריאות ב61! ל1996 אחוז בשנת 70!בהוצאות הבריאות ירד מ

וצאה הציבורית לחינו% לתלמיד נמצאת בירידה הה. חלק� של ההוצאות הפרטיות גדל בהתא�

.OECD היא נמוכה מהממוצע בארצות 1999ומאז , בישראל מאז שנות התשעי�

7ערבי באופ� !בעיקר בשל ההסלמה בסכסו% הישראלי, עלו ההוצאות הציבוריות בישראל1967וב לציי� כי משנת חש

שגרמה לחוסר יציבות , זו הייתה רמה בלתי אפשרית. אחוזי תוצר75 לרמה של 1985 ! 1973משמעותי והגיעו בשני� שהתרחשה בעשר השני� שאחרי ייצוב , תוצר מ� ה55%!לכ� הורדת הוצאות הממשלה מרמה זו לרמה של כ. פיסקאליתהורדה זו התאפשרה בעיקר בזכות הסכ� השלו� ע� מצרי� והורדת הוצאות הביטחו� . הייתה הכרחית, 1985!המשק ב, כבר לא נבעה מכל צור% כלכלי מבני, בעיקר בעשור האחרו�, כ%!א% המש% הורדת ההוצאות הציבוריות אחר. בעקבותיו

. וליטית בלבדאלא מאידיאולוגיה פ

16

שכ� רכישת , מכל השירותי� החברתיי� החינו% הוא אולי החשוב ביותר לצמצו� הפערי� בחברה

הנחקרי� ביותר הקשר בי� השכלה להכנסה הוא אחד . השכלה היא הדר% העיקרית להגדלת ההכנסה

10!כל שנת לימודי� מעלה בממוצע את הכנסת הלומד ב. בכלכלה והממצאי� ה� המובהקי� ביותר

) PISAמבחני (הישגי החינו% בישראל במבחני השוואה בינלאומיי� ). תלוי בשנות הלימוד(בממוצע

שאנו מציעי� התוספות . שוויו� גבוה בתו% ישראל!וכ� על אי) 40!39מקו� (מראי� על רמה נמוכה

ה� על ידי שיפור , השוויו� בחינו%!לתקציבי החינו% מטרת� להתגבר בראש ובראשונה על בעיית אי

. וה� על ידי תמיכה בבתי הספר החלשי� יותר, להשכלהש� מונחי� היסודות, החינו% בגיל הר%

.מדיניות זו הפוכה למדיניות הנקוטה היו� המתגמלת מורי� ובתי ספר לפי הצלחת�

ח צוות החינו% מתווה "דו. % הצעותינו בתחו� החינו% הינ� רק התחלת השינוי הרצוי במערכת זוא

מסקר . ברצוננו להוסי� רק הערה בעלת אופי כלכלי יותר. צעדי� שוני� הנדרשי� להשגת שינוי זה

שעות הלימוד , ראשית. עולה כי ישראל שונה מאד מה� בכמה מרכיבי�OECDהשוואתי בי� מדינות

למרות זאת הוצאות החינו% לתלמיד . 20%! ביותר מתלמיד גבוהות יותר משאר הארצות המפותחותל

ושנית שכר המורי� נמו% , ראשית הכיתות גדולות יותר, נמוכות יותר משתי סיבות עיקריות

32ובישראל , תלמידי�24 יש OECDבכיתה ממוצעת בחטיבת ביניי� בארצות , כ% למשל.בהרבה

בארצות המפותחות 85%! המורי� בישראל יחסית לשכר בעלי השכלה דומה הוא כשכר. תלמידי�

לכ� אנו מציעי� כי השינויי� העתידי� במערכת החינו% יתמקדו בשלושת 8.60%ובישראל רק

של ששה ימי� שמקור� בשבוע לימודי� , שעות הלימודיש לצמצ� את , ראשית. המרכיבי� הבאי�

שנית יש להקטי� את . ר דתיי� רבי� בה� יו� הלימודי� ארו% מאד ושל בתי ספ ימי�במקו� חמישה

דר% אחת לעשות זאת היא להעלות את השכר . גודל הכיתות ויש להעלות בהדרגה את שכר המורי�

.למורי� שרכשו תואר אקדמי בנוס� ללימודי ההוראה

העלאת שיעורי המסי� הישירי�

מערכת המסי� צריכה . � ואלה באי� בעיקר ממיסויהגדלת ההוצאות מחייבת גידול במקורות למימונ

ההו� , על ההכנסה, המיסי� הישירי�. להיות פרוגרסיבית כדי לפעול לצמצו� העוני ולהקטנת הפערי�

בישראל מחצית .פחות פרוגרסיביי�בעוד המסי� העקיפי� , והחברות ה� מסי� פרוגרסיביי�

, זהו יחס חריג בארצות המפותחות. קיפי�מתקבולי המס מקור� במסי� ישירי� ומחצית במסי� ע

לכ� יש מקו� בישראל להגדלת תקבולי המסי� .בה� המיסוי הישיר גבוה בהרבה מ� המיסוי העקי�

בשנת . הוא נמו% יחסית בישראל, ג"הנמדד על ידי ס% תקבולי המס יחסית לתמ, נטל המס. הישירי�

אחוזי 40וד שבארצות רבות הוא היה מעל בע, ) אחוז31! כבר ירד ל2010!ב( אחוז 33.8 היה 2008

צרפת ואוסטריה , נורבגיה, פינלנד, איטליה, בבלגיה, 47%למשל בהולנד ובשבדיה מעל , תוצר

בתנאי שהדבר ישמש , לכ� יש בהחלט מקו� בישראל להעלאת המסי� הישירי�. ועוד43%בסביבות

.מסהתשלו� להגדלת השירותי� החברתיי� והציבור יראה שיש תמורה ל

8 .ממצאי� אלו לקוחי� מסיכו� של רות קלינוב שנכתב עבור משרד החינו%

17

. נבדוק עתה כיצד מתחלקי� המסי� הישירי� בישראל בי� ההכנסות משכר וההכנסות מהו�

. למדיברורה תמונה כללית הוא מספקא% , וזהו חישוב גס, האומדני� בה� נשתמש יהיו מצרפיי�

המסי� . אחוזי�54 היה 2009ג בשנת "החישובי� שלנו מבוססי� על הנתו� כי חלק העבודה בתמ

46 בעוד המסי� הישירי� מהו� היו שקלי� מיליארד 90 היו 2010! בששולמו משכרהישירי�

20.5חישוב שיעורי המס הממוצעי� על עבודה והו� מראה כי שיעור המס של השכירי� היה . מיליארד

חישוב זה נעשה על ההכנסה מהו� ( אחוזי�19.5 על ההו� היה הממוצעבעוד שיעור המס, י�אחוז

מאחר שחלק גדול מ� . )הפטורות ממס הכנסה, ההכנסה של הקרנות המוסדיותשאינה כוללת את

לא משלמי� מס הכנסה כלל הרי שמשמעות הדבר היא כי שיעור המס על ) אחוזי�50!כ(השכירי�

מכא� שיש מקו� להגדלה .השכירי� הנמצאי� בבסיס המס הוא גבוה בהרבה מזה המשול� על ההו�

אחוז 40 מיסוי זה לרמה ממוצעת של שלהעלאה. על ההכנסה מהו�משמעותית של המסי� הישירי�

. אחוזי תוצר6!כשה� , שקלי� חדשי� מיליארדי 49! ב2010תגדיל את ההכנסות ממסי� במונחי

גבוה מאד ולהגדיל את שכר כמוב� שנית� להעלות את שיעור המס לא רק על ההו� אלא ג� על בעלי

.בעזרת מסי� כאלושל ממש רות לממ� מהפכה חברתית יש אפוא אפש .תקבולי המס עוד יותר

הלא בעלי ההו� חיוניי� ? מרבי� לשאול מדוע אנו רוצי� למסות בשיעור גבוה יותר הכנסות מהו�

ההו� הוא כמוב� גור� ,ראשית. על כ% יש לומר כמה דברי�? לתהלי% הייצור ולכ� להתפתחות המשק

,שות� סמוילו יש א% חשוב לזכור כי , את תרומתומאד מעריכי� ואנו ייצור חשוב בתהלי% הייצור

העובדי� רוכשי� . י�הציבוריושירותיה המדינה שות� זה היא . על שירותיו ישירהשלא מקבל תמורה

הקשר בי� חינו% לפריו� עבודה הוא אחד (ולכ� ה� יכולי� לייצר יותר טוב , דעת בחינו% הציבורי

כדי , משתמש במערכת הכבישי� שהמדינה בנתהגזר העסקיהמ). הממצאי� הבדוקי� ביותר בכלכלה

מערכת הבריאות הציבורית שומרת על . להביא את העובדי� בכל יו� לעבודהכדי לשנע סחורות ו

על , טחו� והיציבות במדינהיהייצור נשע� על הב, בנוס�. העובדי� בריאי� ולכ� על רצ� תפעול הייצור

המגזר הציבורי תור� רבות למערכת היצרנית ובכ% , כלומר.ועוד ועוד, המדע בו תומכת המדינה

ישלמו מס מתאי� בעלי ההו�אי� זה אלא טבעי שנדרוש כי לכ� . ליצירת והגדלת הרווח של בעלי ההו�

מעבר לנימוק כלכלי . שכה מיטיבי� עמ�, שירותיהעבורעל רווחיה� כדי להחזיר למדינה ולו מעט

שאינו השוויו� בישראל אינו מקובל על רוב הציבור!גידול העצו� באיה. קיי� שיקול ערכי וחברתי, זה

במקו�י�שאר מדשדשכל ה הולכי� ומגדילי� את רכוש� בעוד אנשי�קומ& מוכ� עוד לקבל מצב בו

יש , אלא ער% חשוב, בה סולידאריות אינה מילה גסה, בחברה שוויונית יותר. לאחורי�וא� נסוג

.בעלי ההכנסות הגבוהותעל מקו� למיסוי גבוה יותר

בתיאור לעיל הראינו כי יש מקו� להגדלת המס על ההו� כדי לממ� הרחבה משמעותית של ההוצאות

הגדלה זו יכולה בשל מבנה מערכת המס לא נית� למצות פוטנציאל מיסוי זה מייד ולכ� . הציבוריות

ית� להגדיל את גביית א% נ. על ידי רפורמה מקיפה במערכת המסי�, בטווח הארו%רק להיעשות

מתארי� שורה של 2השינויי� המוצעי� בטבלה . שני�3של , בטווח זמ� קצר יותרכברהמסי�

שה� שקולי� , 2010 מיליארד שקלי� של 20!צעדי� בכוו� זה המאפשרי� את הגדלת תקבולי המס בכ

18

א הצעה מתונה הי31%!ברצוננו להעיר כי ההצעה להעלות את מס החברות ל. אחוזי תוצר לשנה2.5!ל

חשוב לציי� כי . 36% ע� מס חברות של תפקד המשק הישראלי היטבלפני כמה שני� שכ� , יחסית

. שיעור מס החברות האפקטיבי בישראל הוא מ� הנמוכי�OECDבהשוואה בינלאומית ע� מדינות

. עות הו�עידוד השקמשיקולי ייצוא ו הפטורי� ממס חברות חלק גדול מ�אנו ג� מציעי� ביטול של

על פיה� ניתני� הפטורי� , בייחוד אמור הדבר במסלולי� העוקפי� של חוק עידוד השקעות הו�

.לפטורי� אלו אי� צידוק כלכלי ובוודאי לא חברתי. בשני� האחרונות ללא בדיקה משמעותית

לכ% .מעיו� בהצעתנו עולה כי אי� אנו מציעי� כל הורדה של המסי� העקיפי� בשלוש השני� הקרובות

נראה לנו כי שיקו� השירותי� הציבוריי� הוא כה קריטי עד כי כל שקל מס , ראשית. יש כמה סיבות

הורדת המסי� העקיפי� תסייע רק במעט , שנית. שנגבה מ� הראוי שיופנה למטרה זו בראש ובראשונה

הצרכ� כל הורדת מס עקי� מתחלקת בי� , שלישית. להורדת מחירי� ולכ� תרומתה החברתית מוגבלת

א� שנטע� כי הורדת מכסי� יכולה , רביעית. וג� זה מקטי� את תרומתה החברתית, ובי� המוכרי�

פוליטית זו מ� הראוי !דילמה חברתית. יש בכ% ג� כדי לפגוע בתעסוקה מקומית, להגביר תחרות

י שלא מ� הראו, בה� יש חשש למשבר עולמי, א% נראה לנו כי בשני� הקרובות, שתוכרע על ידי הציבור

בהשוואה בינלאומית עולה כי ישראל חריגה לא ברמת , חמישית. לפגוע עוד יותר בתעסוקה המקומית

. לכ� התמקדנו באלה. אלא ברמה הנמוכה של המסי� הישירי�, המיסי� העקיפי�

הגבוהותהאחד הוא העמקת המיסוי על ההכנסות: בשלב הבא נית� לפעול בשני כווני� אפשריי�

המס לבעלי הכנסות משכר העלאת שיעוריהשני הוא . ביצוע רפורמה עמוקה במיסויעל ידי, מהו�

. הספקת השירותי� הציבוריי�שיפור בלאחר שכבר השתפר מצב� עקב , שמתחת לעשירו� העליו�

בנוס� לשינויי� אלו יש לחשוב . שירותי� אלולשל� עבורכי יש בכ% ביטוי להתחייבות , הדבר חשוב

שעיקרה , הצעה ברוח זו קבלנו מגדי רוזנטל. ה במערכת המסי�סביבהגנת הוו� ג� על שינויי� בכ

ההצעה . החלפת המיסוי על החשמל והדלק במיסוי על זיהו� האוויר הנגר� על ידי שימושי� אלו

חשוב . א% כמו שאר השינויי� המבניי� בתחו� המיסוי השארנו אותה לדיו� עתידי, נראית לנו מאד

אלא דאגה לעול� בו יחיו הדורות , יעה בסביבה אינו רק מותרות של חובבי הטבעצמצו� הפגלזכור כי

.דורי!צדק בי�, צדק חברתי במיטבולכ� זהו . הבאי�

בשוק העבודה מקיפהרפורמה

גודל זה קרוי ג� פריו� ( אחוזי� 9!בישראל ב עובדלהריאלי גדל התוצר 2010 ועד שנת 2001מאז שנת

7!בתקופה זו בלמעלה מ הריאלי )TFP( הכולל נק ישראל גדל פריו� הייצור לפי נתוני ב).העבודה

הצמיחה במשק , כלומר. אחוזי�זאת השכר הריאלי בשני� אלו ירד ביותר מארבעהלעומת . אחוזי�

ממצא זה ג� עומד בסתירה לתיאוריה . אלא ע� בעלי ההו�, הישראלי לא היטיבה ע� השכירי�

א� הייצור מתואר על ידי , על פי תיאוריה זו. תחרות משוכללתנאי צמיחה כלכלית בתהכלכלית של

19

יש . תוצר לעובד צרי% לגדול באותו שיעור כמו ההשכר הריאלי, Cobb-Douglas הייצור פונקצית

הטועני� כי ירידת השכר הריאלי נובעת כתוצאה מהורדת שיעורי מס ההכנסה במהל% שנות

א% טענה זו לא עומדת .טו למרות ירידת השכר ברוטואשר אפשרה להגדיל את השכר נ, האלפיי�

ירידת , שנית. השכר נטו עלה בשיעור נמו% בהרבה מעליית התוצר לעובד, ראשית.במבח� המציאות

אכ� זה גדל במהל% שנות . העובדי�היצעהשכר הריאלי ברוטו צריכה להיות כתוצאה מהגידול ב

א� . אחוזי�15!ההו� לעובד גדל בשני� אלו ביחס שכ% , א% ההו� גדל בשיעור גבוה יותר, האלפיי�

הרי שבשוק תחרותי היה השכר הריאלי צרי% לגדול , נוסי� לכ% את הגידול בפריו� הייצור הכולל

כי שוק העבודה מוטה מסיקי�מכא� אנו . במקו� זה השכר הריאלי ירד. אחוז לפחות11בשיעור של

א% לדעתנו , לכ% יש סיבות רבות. הציבור הרחב בישראלשה�, באופ� חמור לטובת ההו� ונגד העובדי�

:הסיבות המרכזיות ה�

על ידי קבלני כוח אד� מתווכי� או עמותות מסוגי� , עובדי� רבי� מועסקי� באופ� לא ישיר •

.כתוצאה מכ% נשחק שכר� ונפגעות זכויותיה�. שוני�

הסכמי� אלו יוצרי� אי . 'וכו' דור ב', דור א, במפעלי� רבי� מונהגות רמות שכר שונות לעובדי� •

.שוויו� בי� עובדי� ומסייעי� להנהלות לפלג את ציבור העובדי� ולהחלישו

וה� מועסקי� על בסיס חוזי� אישיי� , במקומות עבודה רבי� יש איסור על התארגנות עובדי� •

.שיטה זו של הפרד ומשול מסייעת ג� היא לשחיקת השכר. ולא בהסכ� קיבוצי

ראל חוק שכר מינימו� הוא לא נאכ� ומספר הפקחי� העוסקי� בנושא הוא קט� א� שקיי� ביש •

.באופ� מגוח%

שכר המינימו� משפיע על השכר בענפי� רבי� במשק בה� העובדי� קרובי� לשכר , יתר על כ� •

הדבר יוצר תלות הדדית בי� . או מתייחסי� אליו או לשכר הממוצע כנקודת ייחוס, המינימו�

לכ� יש חשיבות רבה לשיטת . המינימו� שתורמת ליצירת מלכודת שכר נמו%השכר הממוצע ושכר

.כלומר לתוצר לעובד, אנו מציעי� הצמדה לפריו� העבודה. הצמדה אחרת של שכר המינימו�

לשחיקת שכר בשל כ%ותורמי� , עבודה רבותהעובדי� הזרי� בישראל מועסקי� ללא זכויות •

חשוב לציי� כי .שכר העובדי� האחרי�לשחיקת ג� העובדי� הקרובי� אליה� ובעקבות זאת

ריכוזי העובדי� הזרי� . אלא ג� בתחומי הדיור והחינו%, פגיעת� היא לא רק בשחיקת השכר

מייקרת את הדיור ש� ופוגעת בחינו% על ידי ריכוז גבוה , אביב!כמו דרו� תל, באזורי� מסוימי�

לכ� יש לשקול ג� סיוע לפיזור מגוריה� .בבתי ספר מסוימי� של ילדי� המתקשי� בשפה העברית

.של העובדי� הזרי�

על , נוס� למאמ& למנוע את שחיקת השכר אנו מציעי� הרחבת רשת הביטחו� של החיסכו� הפנסיוניב

הדבר יעניק עוג� של יציבות לתשואה של . מ� החיסכו�50%!ידי הגדלת חלק אגרות החוב המיועדות ל

עלות זו תבוא . דות ג� מגלמות סבסוד בשיעור ממוצע של כשני אחוזאגרות החוב המיוע. חיסכו� זה

כי אנו מציעי� רק לאפשר לקרנות ולקופות להתחיל לרכוש אגרות חוב , לביטוי רק בטווח הארו%

העלות התקציבית העתידית של סבסוד נוס� זה יכולה . 50%מיועדות וייקח זמ� עד שיגיעו לרמה של

20

אגרות לשקול להקטי� את הסבסוד הגלו� בתוספתנית�. שקלי� לשנה מיליארד 3!להגיע ליותר מ

.וזו תרומה חשובה, עצב הרחבת� מגדילה מאד את יציבות החיסכו� הפנסיונישכ�, המיועדותהחוב

השוויו� והעוני בישראל אינה יכולה לפסוח על שתי הקבוצות !הקריאה לצמצו� פערי� ולהקטנת אי

חלק , בראשונה: יש הבדלי� חשובי� בי� שתי הקבוצות. בי� והחרדי�הער, העניות ביותר בישראל

העלאת . יש לסוגיית אורח החיי� משקל מכריע, הבשניי; אפליה מתמשכתמהפער מקורו במדיניות

בתחומי� , רמת החיי� של שתי קבוצות אלו מחייבת העמקת שילוב� במעגלי התעסוקה המתקדמי�

ומסמני� את שינוי הכיוו� , אנו מציעי� ה� ראשוניי� בלבדהצעדי� אות� . בה� השכר גבוה יותר

.הנחו&

החרדי� משתחררי� משירות צבאי רק על ידי לימוד הגברי� יו� רוב כ, ביחס לאוכלוסיה החרדית

ואחר כ% עובדי� במקצועות , כתוצאה מכ% ה� לא עובדי� שני� רבות. בישיבה עד גיל מאוחר יחסית

לאפשר לה� להמיר את השירות הצבאי הצעה הלכ� . באופ� לא מדווחוברוב� עובדי� , לא מיומני�

לשפר את מצב� , תאפשר לה� לצאת ללימודי� אקדמיי� ולשוק העבודה בגיל צעירבשירות אזרחי

.המוטל כיו� על שאר הציבור, ולהקטי� את עול התמיכה בה�

תקשי� למצוא עבודה אחת הבעיות הגדולות של ערביי ישראל היא כי רוב האקדמאי� הערבי� מ

כתוצאה . כפי שמצוי� לעיל, שתשואתה נמוכה, ונאלצי� להסתפק בעיקר בהוראהבתחו� עיסוק�

מכ% רבי� מוותרי� מראש על לימודי� אקדמיי� ולציבור גדול זה יש פחות הו� אנושי מכפי שיכול

מקומות העבודה בעיה אחרת היא הקושי של נשי� ערביות לצאת לשוק העבודה כאשר . היה להיות לו

הצעדי� שאנו מציעי� נועדו . ראויה עבור� יו�רחוקי� ממקו� מושב� וכאשר אי� מערכת מעונות

. להשתלב בשוק העבודהלה�ולסייע ממנה ה� סובלי� לצמצ� את האפליה

הקטנת הוצאות הביטחו�

. וצר בממוצע בסביבות שבעה אחוזי תבשני� האחרונות היוהוצאות הביטחו� הרשמיות של ישראל

הוצאות הגנת , הוצאות השירות הסדיר: הוצאות ביטחו� נוספות שאינ� כלולות במניי� זה ג�א% יש

על בירושלי�במחקר שנער% במכו� פאלק. מלאי חירו� ועוד, הוצאות קרקע, הוצאות אבטחה, העור�

� ס% הוצאות לכ. אחוזי תוצר4.5 משקל� של הוצאות אלו הוא לפחות כיידי טל וולפסו� נמצא

. אחוזי תוצר12!הביטחו� מתקרבות ל

א% מחקרי� שבדקו . חשוב לזכור כי כיו� קשה לקיי� דיו� ציבורי בהוצאות אלו כי רוב� סודיות

לפני . הוצאות אלו על פני זמ� הראו כי ה� השתנו יחד ע� השתנות עוצמת הסכסו% הישראלי ערבי

אחרי . אחוזי תוצר7!הגיעו הוצאות אלו ל, סיתכאשר הסכסו% היה רגוע יח, מלחמת ששת הימי�

אחרי מלחמת יו� . אחוזי תוצר20עלו הוצאות הביטחו� לרמה של , משהסכסו% עלה מדרגה, 1967

21

אחוזי תוצר למש% כמה 30! עלו ההוצאות עוד יותר והגיעו לרמה של למעלה מ1973!הכיפורי� ב

אפשר להוריד את הוצאות , 1982 עד 1977 שנחת� ובוצע בשני�, רק הסכ� השלו� ע� מצרי�. שני�

. אחוזי תוצר10! אחוזי תוצר ל20! ירדו מה� 1990עד שנת מתחילת שנות השמוני� כ% ש, הביטחו�

תאפשר להוריד את , שתוריד את עוצמת הסכסו%, מכא� נית� להסיק כי הגעה להסכ� שלו� כולל

א� נניח כי הסכ� . עשר שני�כתקופה של תו% אלא, לא מיידכי א� , הוצאות הביטחו� בשיעור ניכר

משמעות הדבר , הורדת הוצאות הביטחו� למחציתאת , שלו� ע� מצרי�באופ� דומה ל, כזה יאפשר

.זהו שיעור גדול בעל משמעות חברתית מרחיקת לכת. אחוזי תוצר6שחרור מקורות של

יש מקו� לצמצו� הוצאות , בטר� הגענו להסכ� שלו� כוללעוד , ג� בתנאי� הקיימי� כיו�, ע� זאת

. כדי להשיג זאת יש לקיי� בנושא דיו� ציבורי רחב שיחרוג מאנשי מערכת הביטחו� לבד�. הביטחו�

של כלל בהכרח זהי� לאלו ג� אינטרסי� ברורי� שאינ� �לאחרוני� יש בצד שיקולי� ענייניי

כ% למשל נית� .ובמימוש� רחב במסקנות ועדת ברודט ציבורייתקיי� דיו�שראוי מ� הלכ� . הציבור

.לבדוק חסכו� בהוצאות הביטחו� על ידי דחיית היציאה לפנסיה מצבא הקבע

חברתי%דמוקרטיזציה של הדיו� הכלכלי

:המיידיות בכוו� זההצעות שלוש הלהל� ההסברי� ל

הצעה זו היא הכרחית כדי לראות . 2012שנתי וקביעת תקציב נפרד לשנת !ביטול התקציב הדו •

. כל שינוי במדיניות הממשלה נדחה לעוד שנה ומחצה,אחרת. 2012ה של שינוי כבר בשנת התחל

אמנ� בדר% כלל הכנת תקציב . קביעת תקציב חדש אפשרית עדיי�. לכ% אי� כל הצדקה מעשית

.א% נית� במאמ& לא רב להשלי� אותה ג� במש% שלושה חדשי�, נמשכת כחצי שנה

מגבלה זו אינה קשורה ישירות . וצאה בתקציב הקבוע בחוקכלל ההוצאה הוא מגבלה על צד הה •

כלל . א� ג� ההכנסה גדלה, שכ� נית� לשמור על אותו גירעו� ג� א� ההוצאה גבוהה יותר, לגירעו�

תחילה הגביל את גידול . הכלל השתנה כמה פעמי�. ההוצאה נהוג מאז תחילת שנות האלפיי�

ובכל , )קצב גידול האוכלוסייה( אחוז לשנה 1.7!אחר כ% ב, ההוצאה הריאלית באחוז לשנה

שכ� קצב צמיחת התוצר בישראל גבוה , המקרי� גר� להקטנת ההוצאות הציבוריות ביחס לתוצר

ההוצאות : מהווה נוסחה מורכבת למדי רוכ% כלל ההוצאה מעט והוא2010בשנת . יותר

כפול היחס בי� רמת הריאליות יכולות לגדול בקצב הצמיחה הממוצע של עשר השני� האחרונות

מכא� שג� היו� יגרו� כלל ). אחוזי תוצר75!כ(לרמת החוב המצוי ) אחוז תוצר60(החוב הרצוי

שכ� ההוצאה הציבורית גדלה , ההוצאה לירידה מתמשכת במשקל ההוצאה הציבורית בתוצר

מאחר ואנו חושבי� כי משתנה ההוצאה הציבורית צרי% . בשיעור נמו% מזה בו גדל התוצר

22

ברור כי מגבלה כמותית טכנית כמו כלל ההוצאה , להיקבע על ידי הציבור בדיו� פוליטי ולא טכני

במיוחד נכו� הדבר כאשר תביעה מרכזית של המחאה היא . מהווה מחסו� שאינו ראוי ואינו רצוי

.שיקו� והרחבת השירותי� הציבוריי�

חבילה אחת העומדת להצבעת עמויחד חוק ההסדרי� הוא חוק הנלווה לחוק התקציב ומהווה •

בחסות , כהוראת שעה1985החוק החל ע� תוכנית הייצוב של שנת . אמו� בסיו� דיוני התקציב

הקפאת חוקי� : עיקר� שניי�החוק מכיל נושאי� רבי� ומגווני� ש. התקנות לשעת חרו�

כלכליי� וביצוע שינויי� , חברתיי� שוני� שהתקבלו בכנסת והאוצר מסרב לבצע� משיקולי עלות

ההצבעה על הסעיפי� , החוק עובר דיו� מזורז. שוני� בעיקר בתחו� הפרטת שירותי� ציבוריי�

ה� מצד בית , ובשל כ% זוכה החוק לביקורת מתמדת ה� מצד חברי הכנסת, היא הצבעה אחת

כפי שנכתב באתר . וה� של גורמי� אחרי�, ה� מהייעו& המשפטי של הכנסת, המשפט העליו�

מבקרי החוק טועני� . מעורר ביקורת נוקבת בכנסת ומחוצה לה" חוק ההסדרי�"" :הכנסת עצמו

וצופ� בחובו חקיקה ממשלתית הנוגעת לרפורמות , משרת את חקיקת התקציב כי הוא אינו

עוד נטע� כי החוק למעשה . וחקיקה שאינה הכרחית להעברת התקציב מרחיקות לכת במשק

שאינו , וכי הוא מתקבל בהלי% חפוז, � החקיקהת הכנסת בתחווועד מייתר את עבודת� של

: דיו� מעמיק וממצה ולגבש עמדה מבוססת על כל אחד מנושאיו מאפשר לחברי הכנסת לנהל

אמורי� להיות נדוני� חוקי� ! כחודשיי� !" חוק ההסדרי�"ב במסגרת הזמ� שיוחדה לדיוני�

המשמעת , על כ�יתר. מקצועיי� חודשי� רבי� וא� שני� שעל חקיקת� שקדו גופי�

חוק "מכתיבות לחברי הכנסת קו הצבעה אחד למגוו� הנושאי� שב הקואליציונית והאופוזיציונית

אי� , כי כאשר עולה תביעה עממית רחבה לנסיגה ממדיניות ההפרטה הגורפת, ברור "."ההסדרי�

.להמשי% בחוק ההסדרי�