Embed Size (px)
Citation preview
חברה מכלילה היא חברה חזקה
2014
ר א
רופב
inclusion הכללה - הכנסה לתוך הכלל )מתוך מילון אבן שושן( ובלעז*
II-מדד ההכללה* השל אנשים עם מוגבלות שכלית
בחברה הישראלית
חלק א': עמדות הציבור כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית כתיבה ועריכה: ד"ר שירלי ורנר, האוניברסיטה העברית, ירושלים
הסקר בוצע על ידי מכון המחקר ב.י ולוסיל כהן באוניברסיטת תל אביב
חלק ב': מדד הכללת אנשים עם מוגבלות שכלית בערים בישראל כתיבה ועריכה: עו"ד שירלי גלאור, סמנכ"לית אקים, ועו"ד נועה ביתן, מרכזת מרכז המידע באקים
ניהול ועריכה: סיגל פרץ יהלומי, מנכ"לית אקים
תודה מיוחדת לראשי הערים ואגפי הרווחה והחינוך בעיריות על שיתוף הפעולה
עריכה לשונית - אסנת גזיתwww.graphlim.com עריכה גרפית - לימור עציון
הבאה לדפוס: אבי מספין, דובר אקיםדפוס: קובי רן
אקים ישראל, תל אביב, 2014
דבר אקים ישראל
3
שלום רב,
כל אדם הינו יצירה חד פעמית שאין שני לה, ולכל אדם זכות מלאה לחיות ככל האדם בקהילתו. ערך כבוד האדם, חירותו וזכויותיו ברור לרובנו, אך מימוש ערך זה, ובו הזכות לחיים עצמאיים ושילוב בקהילה, תלוי ביחסה של החברה כלפי האנשים, ובמידה רבה גם ביחסם של ראשי השלטון המקומי. בינואר 2013 השיקה עמותת אקים את מדד ההכללה של אנשים עם מוגבלות שכלית. מדד ההכללה הנו מדד חברתי משולב, שנועד לבחון, מדי שנה, הן את עמדות
הציבור הרחב והן את מדיניות השלטון המקומי בערים בישראל כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית.
במדד ההכללה ה-I לשנת 2013 מצאנו כי ישנם הבדלים משמעותיים ביחסה של החברה לאנשים עם מוגבלות שכלית, לעומת אנשים עם מוגבלות פיזית )יחס שלילי יותר כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית(. כמו כן, מצאנו כי ישנם פערים במידת ההכללה של האנשים בערים, הן במתן שירותים )נבדק האם קיים רצף שירותים( והן בטיב השירותים הניתנים לאנשים עם מוגבלות שכלית, מבחינת הכללה של האנשים בתעסוקה בשוק חופשי, בפנאי במתנ"סים, בדיור בקהילה ובחינוך. כמו כן, ציינו
את שלוש הערים אשדוד, רעננה ודימונה כערים המובילות בישראל במידת ההכללה של אנשים עם מוגבלות שכלית. במדד ההכללה ה-II לשנת 2014, אשר ממצאיו מפורטים בחוברת זו, בחנו את עמדות הציבור, תוך השוואתן לאלו מהשנה שעברה, וכן ערכנו השוואה בין משתתפים בסקר אשר נשאלו באופן ישיר על יחסם כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית, לעומת משתתפים אשר נשאלו באופן עקיף על יחסם כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית, כלומר נשאלו כיצד לדעתם אדם אחר
היה מתייחס לאדם עם מוגבלות שכלית.
בעמדות הציבור במדד ההכללה ה-I לשנת 2013, בהשוואה לאלו של מדד ההכללה ה-II לשנת 2014, אנו עדים לנסיגה מסוימת: בשנת 2014 אנשים הביעו פחות רצון לקרבה חברתית מאשר בשנת 2013. פחות אנשים בציבור השנה, לעומת השנה הקודמת, אמרו כי ישמחו להכיר אדם עם מוגבלות שכלית. כמו כן, יותר אנשים בשנה זו מאשר אשתקד סברו
שאנשים עם מוגבלות שכלית זקוקים למסגרת נפרדת.
בנוסף, הממצא הבולט ביותר בסקר שנערך בקרב הציבור היה כי ישנם הבדלים משמעותיים בין עמדותיהן של שתי הקבוצות שהשתתפו בסקר: כאשר אנשים נשאלו מה לדעתם עמדותיו ויחסו של אדם אחר כלפי אנשים עם מוגבלות
שכלית, הם הביעו עמדות שליליות יותר מאשר אלו אשר נשאלו בקבוצה השנייה באשר לעמדותיהם שלהם.
כך, למשל, 81% מהאנשים השיבו שהיו רוצים להיות שכנים של אדם עם מוגבלות שכלית לעומת 64% שהשיבו שלדעתם אדם אחר היה רוצה להיות שכן של אדם עם מוגבלות שכלית. כן 83% מהאנשים השיבו שהיו רוצים לקבל שירות מאדם
עם מוגבלות שכלית, לעומת 75% שהשיבו שלדעתם אדם אחר היה רוצה לקבל שירות מאדם עם מוגבלות שכלית.
התמונה המצטיירת מסקר זה אפוא היא שאנשים סוברים כי הלך הרוח הציבורי הינו שלילי יותר מעמדותיהם שלהם כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית, ואף ייתכן שעמדותיהם האמתיות שלהם עצמם, אותן הם אינם חושפים באופן גלוי,
הן שליליות יותר כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית.
בכל מקרה, תמונה זו מראה, לצערנו, כי הדרך להכללה ולקבלה של אנשים עם מוגבלות שכלית עדיין ארוכה. כמו כן, אוששו גם בשנה זו הממצאים הבאים:
קיים קשר ישיר בין היכרות עם אדם עם מוגבלות שכלית ועמדות חיוביות. ככל שלאדם היכרות אישית קודמת עם אדם עם מוגבלות שכלית, כך עמדותיו כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית חיוביות יותר. נמצא גם כי ככל שלמשיב יש ידע
4
רב יותר בתחום המוגבלות השכלית, כך הוא הביע עמדות חיוביות יותר. ממצאים אלו מחזקים את מסקנותינו ממדד ההכללה ה-I לשנת 2013 ואף נותנים להם מימד נוסף: לצורך שינוי עמדותיו
של הציבור ישנו צורך בחשיפתו לעולמם של האנשים עם המוגבלות השכלית - הן בהיכרות אישית והן בידע. בהזדמנות זו, אנו מברכים את שר החינוך, הרב שי פירון, על השקת התכנית "האחר הוא אני" כנושא מרכז במערכת החינוך. אנו מאמינים כי לצד תכנית חינוכית חשובה זו, יש לפעול ביתר שאת להכללתם הלכה למעשה של ילדים עם מוגבלות
שכלית במערכת החינוך הרגילה ולחשיפה של הציבור בכללותו לעולמם של האנשים עם המוגבלות השכלית.
ובאשר לחלק השני של מדד ההכללה – מדיניות השלטון המקומי: מסקר הערים במדינת ישראל ל-2014, ברור כי לרשויות המקומיות תפקיד חשוב בפתיחת דלתות הקהילה המקומית לאנשים עם מוגבלות ולמאבק בתופעת ה-)NIMBY )Not In My Back Yard, אשר עדיין, לצערנו, קיימת במקומות שונים. הנה, גם השנה
אנו עדים להתבטאות קשה, מצד ראש עיר בישראל, ביחס לקיומן של מסגרות דיור לאנשים עם מוגבלות.מידת ההכללה של הערים בישראל נבחנה השנה, בדומה לשנה שעברה, תוך התייחסות לשני מרכיבים מרכזיים: פיתוח והפעלת רצף שירותים לאנשים עם מוגבלות שכלית )חינוך, דיור, תעסוקה ופנאי(; והשני - מידת ההכללה של האנשים בקהילה המקומית - כיתות קטנות בבתי ספר רגילים, שילוב ילדים עם מוגבלות שכלית בבתי ספר רגילים, דיור בקהילה, עידוד יציאה ממפעלים מוגנים לתעסוקה בשוק העבודה החופשי, פעילויות פנאי במתנ"ס הקהילתי ותכניות קהילתיות
וחינוכיות מיוחדות.
אנו מברכים את העיר ירושלים, אשר על פי ממצאי מדד ההכללה ה-II לשנת 2014 נמצאה כמובילה בהכללה של אנשים עם מוגבלות שכלית. אנו מברכים גם את העיר באקה אל גרבייה, אשר על פי ממצאי מדד ההכללה ה-II לשנת 2014 נמצאה כמובילה מבין הערים הערביות בהכללה של אנשים עם מוגבלות שכלית. ירושלים ובאקה אל גרבייה מצטרפות לאשדוד, II-לשנת 2013, וממשיכות להוביל גם במדד ההכללה ה I-רעננה ודימונה, אשר נמצאו כערים מובילות במדד ההכללה ה
בשנת 2014 בעשייה למען הכללת אנשים עם מוגבלות שכלית בקהילה המקומית. זה המקום להעלות על נס את פועלו של שר הרווחה והשירותים החברתיים, מאיר כהן, על עשייתו בתחום הכללת אנשים עם מוגבלות בקהילה. כאשר כיהן כראש העיר דימונה בשנת 2013, נבחרה העיר בראשותו של השר כהן לעיר המובילה במידת ההכללה של אנשים עם מוגבלות שכלית. ברכותינו לראש העיר ירושלים, מר ניר ברקת, ולראש העיר באקה אל גרבייה, עוה"ד מורסי אבו מוך. כמו כן, ברכותינו לראש העיר רעננה, מר זאב בילסקי, לראש העיר אשדוד, ד"ר יחיאל
.II-לסרי, ולראש העיר דימונה, מר בנימין ביטון - על הובלתם במדד ההכללה ה
לסיום, אנו מבקשים להודות מקרב לב לד"ר שירלי ורנר מהאוניברסיטה העברית בירושלים, על בניית שאלון המחקר, ניתוח הנתונים וכתיבת ממצאי המחקר; למכון ב.י. ולוסיל כהן למחקרי דעת קהל באוניברסיטת תל אביב, על עריכת סקר עמדות הציבור; ולכל ראשי הערים ולעובדי אגפי הרווחה והחינוך בעיריות, אשר שיתפו עמנו פעולה. כן תודתנו נתונה לעו"ד שירלי גלאור, סמנכ"לית אקים, לעו"ד נועה ביתן, מרכזת מרכז המידע באקים, וללאה ברקמן פורת, מנהלת אגף סנגור קהילתי
באקים, על ביצוע מדד ההכללה ברשויות המקומיות.
,סיגל פרץ יהלומי
מנכ"לית אקים ישראל
,עמי אילון
יו"ר אקים ישראל
חלק א: עמדות הציבור כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית
תקציר מחקר - עמדות הציבור כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית
המחקר
ממצאי המחקר
נספח חלק א' - שאלוני עמדות הציבור כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית
חלק ב: מדד הכללת אנשים עם מוגבלות שכלית בערים בישראל
רקע
קריטריונים לבחינת ההכללה בערים
ממצאי מדד ההכללה בערים
נספח חלק ב' - שאלון עיריות להכללת אנשים עם מוגבלות שכלית
9
12
14
22
39
40
42
51
תוכן עניינים
5
ד"ר שירלי ורנר – בית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתיתע"ש פאול ברוואלד, האוניברסיטה העברית בירושלים
מכון מחקר: ב.י ולוסיל כהן למחקרי דעת קהל באוניברסיטת תל אביב
עמדות הציבור כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית
חלק א'
תקציר המחקר-עמדות הציבור כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית
חלק א’ 9
מחקרים בעולם מראים כי החסם המשמעותי ביותר בפני שילובם של אנשים עם מוגבלות שכלית בקהילה נובע מסטיגמות, דעות קדומות, בורות ועמדות שליליות של הציבור הרחב כלפי אוכלוסייה זו. רוב הציבור אינו מודע לטווח היכולות של אנשים
עם מוגבלות שכלית ואינו מודע לאפשרות ולצורך לשלבם בקהילה.
בשנת 2013 אקים יזמה פיתוחו של מדד ההכללה של אנשים עם מוגבלות שכלית בחברה הישראלית. מדד ההכללה מדרג את עמדות הציבור הרחב בישראל כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית בנושאים שונים )רגשות ומחשבות ודרכי התנהגות במפגש עם אדם עם מוגבלות שכלית, דעות לגבי יכולותיהם של אנשים עם מוגבלות שכלית, חסמים המונעים שילוב ועוד(. בשנה הראשונה למחקר העמדות כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית נבחנו תוך השוואה לעמדות הציבור בישראל כלפי אנשים עם מוגבלות פיזית. מממצאי המחקר עלה כי יחס החברה כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית שלילי יותר מאשר יחסה של החברה כלפי אנשים עם מוגבלות פיזית, וייתכן כי הדבר נובע מחוסר הבנת המגבלה השכלית ודעות קדומות לגביה.
תוצאות אלה פורסמו בהרחבה במדד ההכללה ה-I של אנשים עם מוגבלות שכלית לשנת 2013.
עוד עלה מממצאי מדד הכללה ה-I לשנת 2013 כי 67% מהמשיבים לא ידעו כיצד לענות לאדם עם מוגבלות שכלית, רבע מהם חשבו שהאדם עלול להיות אגרסיבי כלפיהם, כשליש סברו שכדאי שאנשים עם מוגבלות שכלית יגורו במסגרות נפרדות ומחצית מהם העדיפו שלא להיות חברים של אדם כזה. כמו כן, עלה כי לצד אנשים שחשבו כי ודאי שמגיע לאנשים עם מוגבלות שכלית להשתתף בפעילות במתנ"סים, רבים חשבו כי אין להם כל זכות להצביע בבחירות. תחושות של דחק
חברתי, פחד, מתח וחוסר הבנה בלטו בממצאים. ממצא בולט ומסכם של מדד הכללה ה-I לשנת 2013 היה הקשר הישיר בין היכרות ויחסים עם אדם עם מוגבלות שכלית לבין עמדות חיוביות. כלומר, ככל שלאדם היכרות אישית קודמת עם אדם עם מוגבלות שכלית וידע סובייקטיבי רב יותר על
מוגבלות שכלית, כך עמדותיו כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית היו חיוביות יותר. בשנת 2014, במדד ההכללה ה-II המתפרסם כאן, בחנה אקים את עמדות הציבור ביחס לאנשים עם מוגבלות שכלית, הן בהשוואה לממצאי מדד ההכללה ה-I לשנת 2013 והן בהשוואה בין עמדות הנבדקות באופן ישיר לעומת עמדות הנבדקות
באופן עקיף )השלכתי(.
לצורך כך ערכה אקים, באמצעות מכון ב.י. ולוסיל כהן באוניברסיטת תל אביב, סקר עמדות בקרב מדגם אקראי מייצג של 607 אנשים במגזר היהודי והערבי. נעשה שימוש בשתי גרסאות לשאלון, אשר הועבר בראיון טלפוני בעברית, רוסית
וערבית. גרסה אחת העריכה עמדות כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית תוך שימוש בשאלון מחקר ישיר – כלומר המשתתף נשאל מה יחסו שלו לאדם עם מוגבלות שכלית )"גרסה ישירה"(. הגרסה השנייה העריכה עמדות כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית תוך שימוש בשאלון מחקר השלכתי – כלומר המשתתף במחקר נשאל באשר לדעתו על יחסו של אדם אחר לאנשים עם
מוגבלות שכלית )"גרסה השלכתית"(.
בהשוואה בין ממצאי הסקר לשנת 2013 לסקר זה לשנת 2014 עולה כי קיימת נסיגה מסוימת בעמדות הציבור השנה לעומת השנה שעברה. כלומר, ב-2014 הביעו הנסקרים דעות שליליות יותר כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית ביחס
לשנת 2013. עוד עולה מממצאי הסקר כי ישנו הבדל משמעותי בין עמדות משתתפי הסקר בגרסה הישירה לעומת הגרסה ההשלכתית, כאשר העמדות כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית שליליות יותר בגרסה ההשלכתית, בפרט במרכיבי המחשבות, הרגשות
וההתנהגות.
2. מרכיב הרגשות:השוואה בין 2013 ל-2014: הממצא הבולט בהקשר זה הוא ההבדל הקיים בתחושת הלחץ ממפגש עם אדם עם מוגבלות שכלית. השנה דיווחו 14.5% מהמשיבים כי יחושו לחץ בסיטואציה עם אדם עם מוגבלות שכלית, זאת לעומת 8.3% אשר דיווחו אשתקד כי ירגישו רגש זה. באשר לרגשות אחרים לגביהם נשאלו המשיבים )כגון עצבנות, בושה ומתח(, לא נמצאו
הבדלים משמעותיים השנה לעומת השנה שעברה.
השוואה בין הגרסה הישירה להשלכתית:הממצאים מצביעים על כך שמרבית המשיבים הביעו תחושות חיוביות כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית כאשר הם נשאלו באופן ישיר. יחד עם זאת, כאשר נשאלו באופן עקיף, ניתן לראות ביטוי למידה רבה יותר של רגשות שליליים ורגשות שמעידים על דחק חברתי באינטראקציה עם אדם עם מוגבלות שכלית. ההבדלים בין הגרסה הישירה להשלכתית נמצאו באשר לכלל הרגשות, ובהם דחייה, עצבנות, בושה, לחץ, חוסר נוחות ורחמים. כך למשל, 14.5% מהמשיבים דיווחו כי ירגישו לחץ במפגש עם אדם עם מוגבלות שכלית, לעומת 30% בגרסה ההשלכתית, ו-5% מהמשיבים ירגישו דחייה
במפגש עם אדם עם מוגבלות שכלית, לעומת 25.7% בגרסה ההשלכתית.
10 חלק א’
חלק א’ 9
1. מרכיב המחשבות:השוואה בין 2013 ל-2014: רק כמחצית מהמשתתפים, 58%, דיווחו השנה שישמחו להכיר אדם עם מוגבלות שכלית. זאת לעומת 74% אשר דיווחו בשנה שעברה כי ישמחו להכיר אדם עם מוגבלות שכלית. במענה לשאלות הקשורות למסוכנות של אדם עם מוגבלות שכלית, כרבע מהנשאלים - בשנת 2014 ובשנת 2013 ללא הבדל - השיבו כי יחששו שאדם עם מוגבלות שכלית מסוכן ועלול להיות אגרסיבי כלפיהם. כ-43% השיבו השנה כי אדם עם מוגבלות שכלית חייב להיות
במסגרת נפרדת, זאת לעומת 31% שסברו כך בשנה הקודמת.
השוואה בין הגרסה הישירה להשלכתית:ממצא שבלט בסקר הוא הדחק החברתי כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית. מתוך התשובות עולה כי מרבית המשיבים אינם יודעים כיצד לפעול באינטראקציה עם אדם עם מוגבלות שכלית, 54% לא ידעו מה אדם עם מוגבלות שכלית מצפה מהם ו-39% דיווחו כי לא יידעו כיצד לענות לו. ממצאים אלו מחריפים בגרסה ההשלכתית, שבה 56% דיווחו כי לא
יידעו כיצד לענות לאדם עם מוגבלות שכלית.
3. מרכיב ההתנהגות השוואה בין 2013 ל-2014: ההבדלים הבולטים במרכיב ההתנהגות בין הסקר בשנת 2013 לסקר השנה נמצאו בשני רכיבים: בשנה שעברה 10% מהמשיבים ציינו כי יתרחקו מאדם עם מוגבלות שכלית, בעוד שהשנה 18% ציינו כי יתרחקו מאותו אדם. בנוסף, 8% מהמשיבים ציינו בשנת 2013 כי ימצאו תירוץ לעזוב את מקום המפגש עם אדם עם מוגבלות
שכלית, לעומת 16.3% בשנת 2014.
השוואה בין הגרסה הישירה להשלכתית:הממצאים מצביעים על כך שיותר אנשים דיווחו על התנהגות הימנעותית או מתרחקת כאשר נעשה שימוש בשאלון ההשלכתי. לדוגמא, בעוד ש-16% מהמשיבים טענו כי ימצאו תירוץ לעזוב את האדם עם המוגבלות השכלית באם יפנה
אליהם בגרסה הישירה, 43% מהמשתתפים טענו כך בגרסה ההשלכתית.
חלק א’ 11
4. מרכיב הקרבה החברתית מעבר לייחוסים ההתנהגותיים לעיל, המשתתפים נשאלו גם באופן ספציפי אודות תפיסת קרבה חברתית כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית. כאן בלטו הבדלים בין הקרבה החברתית השנה לעומת השנה שעברה, ויותר מכך - בין אנשים
שנשאלו באופן ישיר לדעתם לבין אנשים שנשאלו באופן השלכתי.
השוואה בין 2013 ל-2014:השנה אנשים הביעו פחות רצון לקרבה חברתית מאשר בשנה שעברה. כך למשל, פחות אנשים הביעו רצון להיות שכנים:
81.2% השנה לעומת 85.6% שנה שעברה.
השוואה בין הגרסה הישירה להשלכתית:במרכיב הקרבה החברתית בלטו במיוחד ההבדלים בין הגרסה ההשלכתית לישירה. הממצאים מצביעים על כך שיותר אנשים דיווחו על רצון למרחק חברתי כאשר נעשה שימוש בשאלון השלכתי. לדוגמא, בעוד ש-81% מהמשתתפים הביעו
רצון להיות שכנים לאדם עם מוגבלות שכלית בגרסה הישירה, רק 64% הביעו רצון זה בגרסה ההשלכתית.
5. זכויות אנשים עם מוגבלות שכליתהממצאים הקשורים לתפיסת זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות שכלית מצביעים על כך שרובם המכריע של המשיבים )87%( סוברים כי אנשים עם מוגבלות שכלית צריכים להשתתף בפעילויות פנאי בקהילה ובמתנ"ס כמו כל אחד אחר. לא נמצאו הבדלים בין המשתתפים אשר ענו על שאלון השנה לעומת השנה שעברה או בין הגרסה הישירה לעומת ההשלכתית. יחד עם זאת, בנוגע לזכות להצביע בבחירות: רק 67% סברו כי צריכה להיות לאנשים עם מוגבלות שכלית
הזכות להצביע בבחירות.
6. היכרות אישית וידע בתחום המוגבלות השכלית 67% מהמשיבים דיווחו כי יש להם היכרות וידע על אדם עם מוגבלות שכלית. 57% דיווחו כי היו רוצים לקבל עוד מידע על אדם עם מוגבלות שכלית. לא נמצאו הבדלים ברמת הידע או ההיכרות בין השנה לשנה שעברה או בין הגרסה ההשלכתית והישירה. בחינה נוספת נעשתה באשר לבחינת העמדות בהתאם למשתני רקע. הנתון הבולט ביותר בהקשר זה הצביע על כך שככל שלאדם היכרות אישית קודמת עם אדם בעל מוגבלות שכלית, כך תפיסת העמדות
הייתה חיובית יותר.
קשר חיובי נמצא גם בין תפיסת הידע הסובייקטיבי של המשיב ועמדותיו. ככל שלמשיב ידע רב יותר על אנשים עם מוגבלות שכלית, כך הוא דיווח על תפיסה חיובית יותר במרכיב הקוגניטיבי ובמרכיב המרחק החברתי.
בנוסף, נמצא קשר בין הרצון לקבלת ידע על מוגבלות שכלית ובין ידע קיים או היכרות מוקדמת: כך, אנשים אשר דיווחו כי יש להם ידע על מוגבלות שכלית או היכרות עם אנשים עם מוגבלות שכלית, ציינו כי הם מעוניינים בידע נוסף בתחום זה. עמדותיהם של אנשים אלו, אשר ביקשו לקבל עוד ידע על מוגבלות שכלית, הינן באופן מובהק חיוביות
יותר כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית.
המחקר
12 חלק א’
המחקר נעשה תוך שימוש במדגם מייצג אקראי של 607 מרואיינים בני 18 ומעלה )509 במגזר היהודי ו-98 במגזר הערבי(. במחקר נעשה שימוש בשתי גרסאות לשאלון, אשר הועבר במסגרת ראיון טלפוני בעברית, רוסית וערבית )ראה נספחים(.
הגרסה הישירה כללה תיאור מפורט של אדם בן 30 עם מוגבלות שכלית. המשתתף מתבקש לדמיין סיטואציה בה הוא נמצא במקום ציבורי והבחור עם המוגבלות השכלית פונה אליו בשאלה )ראה נספח(. לאחר שמיעת תיאור המקרה, המשתתף עונה על שאלות אשר מודדות את האופן שבו הוא עצמו היה מרגיש, חושב או מתנהג בסיטואציה המתוארת; כלומר, מרכיב המחשבות, מרכיב הרגשות ומרכיב ההתנהגות בעמדות. הגרסה ההשלכתית הינה דומה, אולם בה מתואר בחור בשם יוסי אשר נמצא בסיטואציה בה בחור עם מוגבלות שכלית פונה אליו במקום ציבורי. לכלל שאלות המחקר מתבקש המשתתף לענות מה הוא חושב שיוסי היה מרגיש, חושב או כיצד יוסי היה מתנהג בסיטואציה המתוארת. ההנחה הינה כי התשובות אשר המשתתף נותן לגבי יוסי בעצם משקפות את תפיסת המשתתף עצמו הלכה למעשה או תפיסתו לגבי
הלך הרוח הציבורי, גם אם היא אינה כדעתו שלו.
שיטת המדידה:
הספרות המחקרית מצביעה על כך שלעיתים תכופות קיימים קשיים במדידת עמדות, לאור הרצון של משיבים במחקרים לרצייה חברתית ולדיווח על עמדות חיוביות יותר מאלו שמוחזקות על ידם בפועל )Loo, 2011(. חוקרים מרכזיים בתחום העמדות הבחינו בין כלי מדידה ישירים לכלי מדידה השלכתיים )או עקיפים(. בשימוש בכלי מדידה ישירים, אשר הינם רווחים יותר במחקרים, מטרת המחקר ואופן ניסוח השאלות מחדדים למשתתפים שהחוקרים מעוניינים למדוד את עמדותיהם. באופן זה נמדדו עמדות במחקר אשר נערך בשנת 2013. לעומת כלים אלו, כלי מדידה עקיפים כוללים שיטות השלכתיות )Antonak & Livneh, 2001(. בשיטות אלו המשתתפים אינם מודעים לכך שהחוקר מודד את העמדות שלהם, ועל כן כלים
.)McCaughey & Strohmer, 2005( מסוג זה מהווים אלטרנטיבה טובה בכדי להגיע למדידה מדויקת יותר של עמדות
בנוסף, כלי זה יש בו כדי לשקף הלך רוח כללי של הציבור כפי שהוא נתפס בראיית המשתתף בסקר. אחת ממטרות הסקר אשר נערך השנה ואשר ממצאיו מוצגים בדוח זה, הינה לערוך השוואה בין עמדותיהם של משתתפים המשיבים לשאלון מחקר המנוסח באופן ישיר, לעומת שאלון המנוסח באופן השלכתי. זאת בנוסף להשוואה בין עמדות הציבור בסקר זה
לעומת הסקר שנערך בשנה שעברה.
שתי גרסאות השאלון כללו 64 שאלות, אשר התחלקו לשלושה חלקים:
1. תגובה לפנייה של אדם עם מוגבלות שכלית: בתחילת הראיון המראיין מבקש מהמשיב לתאר לעצמו סיטואציה שבה הוא נמצא במקום ציבורי, למשל בתחנת אוטובוס, בבית קפה או בתור לקולנוע, כאשר בחור בן 30 עם מוגבלות שכלית פונה אליו בשאלה. המשתתפים התבקשו להשיב על מספר שאלות המיועדות למדוד את תגובתם אל הבחור: מחשבותיהם )12 פריטים(, תחושותיהם )17 פריטים(, התנהגותם )7 פריטים( ומידת נכונותם לקרבה חברתית עם הבחור )4 פריטים(. בגרסה ההשלכתית המראיין מבקש מהמשתתף לתאר סיטואציה אודות אדם בשם יוסי, אשר נמצא במקום ציבורי כפי שתואר לעיל ונפגש עם אותו בחור אשר תואר לעיל. בכלל הפריטים המשתתף מתבקש להשיב לפי הצורה שבה הוא צופה את תגובתו של יוסי. ההנחה הינה כי התשובות לגרסה
ההשלכתית בעצם מייצגות את תפיסת המשתתף עצמו או את דעתו על הלך הרוח של הציבור.
תשובות המשתתפים מדורגות על סקאלה של 1 עד 5, כאשר 1 = במידה מועטה או כלל לא
ו-5 = במידה רבה מאוד.
חלק א’ 13
2.זכויות: המשתתפים התבקשו לדרג את הסכמתם לכל אחת משבע שאלות המתייחסות לזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות שכלית, כמו הזכויות להשתתף בפעילות פנאי, להסכים לטיפול רפואי, להתחתן, להצביע ולקיים יחסי מין. גם בפריטים אלו נוסחו
השאלות באופן ישיר או באופן השלכתי, על פי שתי הגרסאות.
תשובות המשתתפים מדורגות על סקאלה של 1 עד 5, כאשר 1 = במידה מועטה או כלל לא
ו-5 = במידה רבה מאוד.
3. רקע דמוגרפי: חלק זה כלל מידע אודות מין, גיל, השכלה, רמת דתיות, הכנסה, היכרות אישית עם אדם עם מוגבלות שכלית ומידת ידע
לגבי מוגבלות שכלית.
14 חלק א’
ממצאי המחקר
היכרות וידע בתחום המוגבלות השכלית:מבין המשתתפים, 67% דיווחו כי הם מכירים אישית אדם עם מוגבלות שכלית. בנוסף, 67% דיווחו על כך שיש להם ידע על מוגבלות שכלית במידה בינונית עד גבוהה. מבין המשתתפים בעלי הידע ברמה הבינונית עד גבוהה, 12% דיווחו שהידע שלהם הינו מבן משפחה, 23% מהיכרות אישית אחרת, 20% דרך למידה ו- 30% רכשו ידע באופנים אחרים, כגון עבודה, אינטרנט, התנדבות,
טלוויזיה ועוד. מבין המשתתפים, 57% היו מעוניינים לקבל עוד ידע על מוגבלות שכלית במידה בינונית עד גבוהה.
לא נמצאו הבדלים ברמת הידע הסובייקטיבי בין משתתפים אשר ענו לגרסה השלכתית, לעומת משתתפים שענו לגרסה הישירה, וכן לעומת התשובות שניתנו בשנה הקודמת.
נמצאו הבדלים במידת הרצון של המשתתפים לרכוש ידע נוסף בתחום המוגבלות השכלית בהתאם למידת הידע הסובייקטיבי שהם דיווחו עליו. כך, 45% מהמשתתפים אשר דיווחו שיש להם מידה רבה או רבה מאוד של ידע, דיווחו על רצון לידע נוסף במידה רבה או רבה מאוד, לעומת 34% מקרב אלו שדיווחו על מידה בינונית של ידע ו-24% מקרב אלו שדיווחו על מידה
מועטה של ידע.
מרכיב המחשבות: כפי שניתן לראות בתרשים 1, יותר ממחצית מהמשתתפים )כ-58%( דיווחו שישמחו להכיר אדם עם מוגבלות שכלית, 86% סברו כי אדם עם מוגבלות שכלית נראה ידידותי ו-67% סברו כי אדם עם מוגבלות שכלית נראה מעניין. יחד עם זאת, 71% סברו כי
לאדם זה יכולת נמוכה, 71% סברו כי הוא איטי וכשליש מהמשתתפים חשבו שהוא עשוי להיות מסוכן או אגרסיבי )32%(.
בהתאם לכך, 43% סברו כי אדם עם מוגבלות שכלית זקוק למסגרת נפרדת ו-54% סברו כי הם אינם יודעים למה אדם זה מצפה מהם. הבדלים בין מדד ההכללה הקודם לזה שבשנה הנוכחית נמצאו בשני פריטים. ראשית, פחות אנשים בציבור בשנה זו לעומת הקודמת דיווחו על כך שישמחו להכיר אדם עם מוגבלות שכלית - 58% השנה לעומת 74% בשנה שעברה. כמו כן, יותר אנשים בשנה זו מאשר אשתקד דיווחו על כך שאנשים עם מוגבלות שכלית זקוקים למסגרת נפרדת: כ-43%
השיבו השנה כי אדם עם מוגבלות שכלית חייב להיות במסגרת נפרדת, זאת לעומת 31% שסברו כך בשנה הקודמת.
הבדלים בין הגרסה ההשלכתית לגרסה הישירה נמצאו בארבעה פריטים. אנשים אשר השיבו לגרסה ההשלכתית דיווחו שאנשים עם מוגבלות שכלית הינם פחות מעניינים, יותר ילדותיים, יותר איטיים. במיוחד בולט ההבדל בין הגרסה הישירה לגרסה ההשלכתית באחוז המשתתפים אשר אינם יודעים כיצד לענות לאדם עם מוגבלות שכלית: 39% מהמשתתפים בגרסה
הישירה, לעומת 56% מהמשתתפים בגרסה ההשלכתית.
חלק א’ 15
תרשים 1 - אחוז המשיבים אשר דיווחו על ייחוסים קוגנטיביים
לא יודע לענות+
לא יודע מה מצפה
מסגרת נפרדת*
אגרסיבי
מסוכןאיטי+
יכולת נמוכה
ילדותי+
מעניין+ניראה ידידותי
אשמח להכיר*
0
10
20
30
40
50
60
70
80
90
אחוזים מציינים משתתפים אשר דיווחו על כל ייחוס במידה בינונית, רבה ורבה מאוד+ מציין הבדלים בין גרסה השלכתית וישירה; * מציין הבדלים בין שאלון 2013 לעומת 2014
השלכתי2014 2013
מרכיב הרגשות: תרשים 2 מציג את אחוז המשתתפים אשר דיווחו שהרגישו כל אחד מהייחוסים הרגשיים במידה בינונית, במידה רבה או במידה רבה מאוד. באופן כללי, הממצאים המוצגים מצביעים על כך שבמרכיב הרגשי, המשתתפים במחקר הביעו תחושות חיוביות כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית. ניתן לראות כי עבור מרבית פריטי הרגשות השלילים )מצוברח, מדוכא, חוסר נוחות(, פחות מ-18% מהמשתתפים סברו שירגישו רגש זה. הרגשות השלילים ביותר באו לידי ביטוי ברחמים, לחץ, חוסר אונים וחוסר
נוחות. במרבית פריטי הרגשות לא נמצאו הבדלים בעמדות הציבור בין שנת 2013 לשנת המחקר הנוכחית. הבדלים נמצאו באשר
ללחץ - הציבור דיווח על תחושה רבה יותר של לחץ השנה )14.5%( לעומת השנה הקודמת )8.3%(.לעומת זאת, נמצאו הבדלים בולטים בכל הדיווחים על הרגשות השליליים, בין המשתתפים בגרסה הישירה למשתתפים בגרסה ההשלכתית: כאשר נעשה שימוש בגרסה ההשלכתית, ייחוסים רגשיים שליליים יותר נמצאו בכל הפריטים )בושה, פחד, אשמה, ביישנות, עצבנות, לחץ, דחייה, מתוח, נבוך, חוסר אונים וחוסר נוחות(. ממצאים אלו מעידים על דחק חברתי גדול יותר כאשר אנשים נשאלים באופן עקיף על רגשותיהם - דבר אשר מאפשר להם להביע את רגשותיהם בצורה כנה יותר.
16 חלק א’
מרכיב ההתנהגות:
תרשים 3 מציג את אחוז המשתתפים אשר דיווחו על קיומה של התנהגות הימנעותית או מתרחקת כלפי אדם עם מוגבלות שכלית.
בשלושה מפריטי ההתנהגות נמצאו הבדלים בשאלון אשר הועבר בשנה זו בהשוואה לשנה הקודמת. אחוזים רבים יותר של משתתפים בשנה זו דיווחו על כך שיתרחקו מאדם עם מוגבלות שכלית )18% השנה לעומת 10% בשנה קודמת(, ימשיכו
להתעסק בענייניהם )13.6% לעומת 6.3%( וימצאו תירוץ לעזוב את הסיטואציה )16.3% השנה לעומת 8% בשנה קודמת(.
כפי שניתן לראות בתרשים 3, מיעוט המשתתפים דיווחו על קיומה של התנהגות הימנעותית או מתרחקת כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית כאשר נעשה שימוש בגרסה הישירה. יחד עם זאת, יותר אנשים דיווחו על התנהגות זו כאשר נעשה שימוש בתיאור המקרה בגרסה השלכתית. כך, לדוגמא, נמצא כי 33.8% מהמשתתפים היו מתרחקים מאדם עם מוגבלות שכלית הישירה(, בגרסה 8.4% שנשאלו )לעומת לא שומעים "עושים עצמם" היו 29% הישירה(, בגרסה 18.1% שנשאלו )לעומת 34% היו שוקעים בקריאת עיתון או בשיחה בטלפון )לעומת 13.6% שנשאלו בגרסה הישירה(, 36.3% היו ממשיכים להתעסק בדבר מה אחר )לעומת 8.9% שנשאלו בגרסה הישירה(, ו-43% היו מוצאים תירוץ לעזוב )לעומת 16% שדיווחו על כך בגרסה
הישירה(.
תרשים 2 - אחוז המשיבים אשר דיווחו על ייחוסים שליליים רגשיים
מדוכא+
מצוברח+
רחמים+
חוסר אונים+
מתוח+חוסר נוחות+
נבוך+פחד+
אשמה+
בישנות+
לחץ+בושה+
עצבנות+
דחיה+
0
10
20
30
40
50
60
70
80
אחוזים מציינים משתתפים אשר דיווחו על כל ייחוס במידה בינונית, רבה ורבה מאוד+ מציין הבדלים בין גרסה השלכתית וישירה; * מציין הבדלים בין שאלון 2013 לעומת 2014
השלכתי2014 2013
חלק א’ 17
תרשים 3 - אחוז המשיבים אשר דיווחו על הגשת עזרה, לעומת התנהגות המנעותית או מתרחקת
תיזום המשך שיחה
תשאל אם צריך דבר+
תמצא תרוץ לעזוב*+
תתעסק בעניינך*+
תשקע במשהו אחר+
תעשה עצמך לא שומע+
תתרחק+*
0
10
20
30
40
50
60
70
80
90
אחוזים מציינים משתתפים אשר דיווחו על התנהגות במידה בינונית, רבה ורבה מאוד+ מציין הבדלים בין גרסה השלכתית וישירה; * מציין הבדלים בין שאלון 2013 לעומת 2014
מרכיב הקרבה החברתית:
מעבר לייחוסים ההתנהגותיים לעיל, המשתתפים נשאלו גם באופן ספציפי אודות תפיסת קרבה חברתית כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית. כפי שניתן לראות בתרשים 4, נמצאו הבדלים בשלושה פריטים בשנה זו בהשוואה לאשתקד, כאשר
פחות משתתפים השנה הביעו רצון להיות שכנים, להיות חברים או לעבוד באותו חדר עם אדם בעל מוגבלות שכלית. לשאלון השיבו אשר למשתתפים בהשוואה השלכתית, גרסה על השיבו אשר משתתפים השאלון, לגרסאות באשר בגרסה הישירה - דיווחו על רצון נמוך יותר להיות שכנים )64% לעומת 81%(, לקבל שירות בבית קפה )75% לעומת 83%( או
לעבוד באותו חדר עם אדם עם מוגבלות שכלית )72% לעומת 81%(.
השלכתי2014 2013
לעבוד באותו
חדר+*
שירות הקפה+בבית
חבר*שכן+*
0
20
40
60
80
100
אחוזים מציינים משתתפים אשר דיווחו על קרבה חברתית במידה בינונית, רבה ורבה מאוד+ מציין הבדלים בין גרסה השלכתית וישירה; * מציין הבדלים בין שאלון 2013 לעומת 2014
זכויות אנשים עם מוגבלות שכלית
תרשים 5 מציג את אחוז המשתתפים אשר לא תמכו במספר סוגי זכויות לאנשים עם מוגבלות שכלית במידה בינונית, רבה ורבה מאוד. התמיכה הרבה ביותר הייתה בפעילות פנאי במתנ"ס ובהסכמה לכך שלאנשים עם מוגבלות שכלית יש זכויות שוות כמו לכל אדם אחר. התמיכה הנמוכה ביותר הייתה בזכותם של אנשים עם מוגבלות שכלית להוליד ילדים, להסכים
לטיפול רפואי או להצביע בבחירות. בין עמדות הציבור השנה לעומת שנה לזכויות אנשים עם מוגבלות שכלית לא נמצאו הבדלים בכל השאלות הנוגעות
שעברה. באשר להבדלים בין הגרסאות, נמצא הבדל בפריט אחד בלבד, כאשר יותר אנשים אשר השיבו לגרסה השלכתית הביעו זכויות שוות ככל אחד אחר, בהשוואה למשתתפים שהשיבו לגרסה חוסר תמיכה בכך שלאנשים עם מוגבלות שכלית
הישירה.
תרשים 4 - אחוז המשיבים הרוצים קרבה חברתית
18 חלק א’
השלכתי2014 2013
אחוזים מציינים משתתפים אשר דיווחו על חוסר תמיכה בכל זכות במידה בינונית, רבה ורבה מאוד+ מציין הבדלים בין גרסה השלכתית וישירה
תרשים 5 - אחוז המשיבים אשר לא תמכו בכל זכות
זכויות שוות ככל אחד+
ילדים להוליד
להצביע
יחסי מין
להתחתן
טיפול רפואי
פעילות פנאי במתנ”ס
0
10
20
30
40
50
60
70
80
90100
חלק א’ 19
השלכתי2014 2013
הבדלים בעמדות ובזכויות לפי משתני רקע:
ההימנעותית הקוגניטיבי, ההתנהגות הרגשי, )המרכיב השונים במרכיבי העמדות הבדלים קיימים אם בדקנו זה בשלב והמתרחקת, קרבה חברתית ותפיסת זכויות( כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית על פי משתני הרקע.
מגדר - הן בגרסה הישירה והן בגרסה ההשלכתית, ההבדל היחיד שנמצא בין גברים לנשים היה במרכיב תפיסת הזכויות, כאשר נשים דיווחו על תפיסת זכויות באופן שלילי יותר מאשר גברים.
מגזר - בגרסה ההשלכתית לא נמצאו הבדלים בין משתתפים מהמגזר היהודי לעומת המגזר הערבי. בגרסה הישירה נמצאו יותר מאלו של משתתפים הבדלים במרכיב הקוגניטיבי, כאשר עמדותיהם של משתתפים מהמגזר הערבי היו שליליות מהמגזר היהודי. כמו כן, נמצאו הבדלים במרכיב ההתנהגות המתרחקת, כאשר עמדותיהם של משתתפים מהמגזר הערבי
היו שליליות יותר מאלו של משתתפים מהמגזר היהודי.
רמת הכנסה - בגרסה ההשלכתית לא נמצאו הבדלים במרכיבי העמדות השונים על פי רמת ההכנסה. בגרסה הישירה נמצאו הבדלים במרכיב הקוגניטיבי, כאשר לבעלי הכנסה ממוצעת היו עמדות חיוביות יותר מאשר בעלי הכנסה נמוכה או
גבוהה.
גם המרכיב כמו והמרכיב הקוגניטיבי, גיל המשתתף בין נמצא קשר הישירה והן בגרסה הן בגרסה ההשלכתית - גיל של תפיסת הזכויות. כך שככל שהמשתתף מבוגר יותר, כך הוא מדווח על תפיסה שלילית יותר, הן מבחינה קוגניטיבית כך חברתית, קרבה לתפיסת הנבדק גיל בין קשר גם נמצא בגרסה ההשלכתית בזכויות. בתמיכה ירידה מבחינת והן
שמשתתפים אשר היו מבוגרים יותר דיווחו על פחות רצון לקרבה חברתי.
השכלה - בגרסה ההשלכתית לא נמצאו הבדלים בעמדות על פי רמת ההשכלה. בגרסה הישירה נמצאו הבדלים במרכיב הקוגניטיבי ובמרכיב המרחק החברתי - נמצא כי משתתפים בעלי השכלה נמוכה מתיכונית החזיקו בעמדות פחות חיוביות
לעומת משתתפים בעלי השכלה תיכונית או גבוהה מתיכונית.
היכרות מוקדמת - הן בגרסה ההשלכתית והן בגרסה הישירה, נמצאו הבדלים במרכיב הקרבה החברתית בין משתתפים זו, כאשר משתתפים שלהם שלהם היכרות אישית קודמת עם אדם עם מוגבלות שכלית לבין משתתפים ללא היכרות היכרות עם אדם בעל מוגבלות שכלית דיווחו על יותר רצון לקרבה חברתית מאשר משתתפים ללא היכרות. כמו כן, בגרסה הישירה נמצאו הבדלים במרכיב הקוגניטיבי, כאשר משתתפים שלהם היכרות עם אדם עם מוגבלות שכלית דיווחו על רמה
נמוכה יותר של ייחוסים קוגניטיביים שליליים מאשר משתתפים ללא היכרות מסוג זה.
ידע סובייקטיבי בתחום המוגבלות השכלית – בגרסה הישירה נמצא קשר בין תפיסת הידע הסובייקטיבי של המשתתף ועמדותיו במרכיב הקוגניטיבי ובמרכיב הקרבה החברתית, כך שככל שלמשתתף תפיסת ידע רבה יותר, כך הוא גם דיווח ידע בין קשר נמצא לא ההשלכתית בגרסה חברתית. לקרבה רצון ויותר הקוגניטיבי במרכיב יותר חיובית תפיסה על
סובייקטיבי לבין אף אחד ממרכיבי העמדות.
רצון לקבל יותר ידע על מוגבלות שכלית - בשתי גרסאות השאלון נמצאו הבדלים בקרבה חברתית על פי רצון המשתתפים לקבל ידע נוסף בתחום המוגבלות השכלית. נמצא כי משתתפים בעלי רצון מועט או חוסר רצון לקבל ידע נוסף בתחום המוגבלות השכלית העידו על רצון רב יותר למרחק חברתי )פחות רצון לקרבה(. כמו כן, בגרסה הישירה נמצאו הבדלים גם במרכיב הקוגניטיבי, כאשר הייחוסים הקוגניטיביים של משתתפים שלהם רצון רב לידע נוסף היו פחות שליליים מאשר אלו
של משתתפים בעלי רצון מועט יותר לידע בתחום.
20 חלק א’
נספח חלק א'
22 נספח חלק א’
שלום, שמי ואני מראיין ממכון המחקר של אוניברסיטת תל-אביב. נבחרת באופן אקראי להשתתף במחקר של חוקרים מהאוניברסיטת העברית, העוסק בעמדות הציבור בנוגע לאנשים עם מוגבלות שכלית. חשוב לנו מאד
שכול מי שנדגם אכן ישתתף בסקר כדי להבטיח את איכותו.
אנו מבטיחים שתשובותיך תישמרנה בסודיות ותשמשנה לצורך מחקר בלבד. לראיין מגיל 18 ומעלה
סקר אנשים עם מוגבלות שכלית – נובמבר 2013: גרסה א' - ישירה
למי שלא ענה:
1א’. לאיזו קבוצת גיל אתה משתייך
118-21
229-22
334-30
439-35
544-40
649-45
754-50
859-55
964-60
1069-65
11+70
לא להקריא: מסרב12
1. בן כמה אתה?
2. מין?
גבר1
אישה2
3. מהי השכלתך?
עממית או פחות1
תיכונית חלקית2
תיכונית מלאה - ללא תעודת בגרות3
תיכונית מלאה - עם תעודת בגרות4
על תיכונית)סמינר למורים, בי"ס לאחיות, בי"ס להנדסאים, ישיבה תיכונית(5
תואר אקדמי חלקי6
תואר אקדמאי מלא - תואר ראשון7
תואר אקדמאי מלא-תואר שני מלא8
לא להקריא: מסרב9
נספח חלק א’ 23
לאנשים יש מגוון רגשות כאשר הם פוגשים באדם עם מוגבלות שכלית כמו הבחור שתארתי לך. לגבי כל אחד מהרגשות הבאים, ציין באיזו מידה לדעתך תחושה או רגש זה יתעוררו אצלך כאשר הבחור יפנה אליך במקום ציבורי:
באיזו מידה אתה תרגיש אם הבחור יפנה אליך במקום ציבורי?
רגשות:במידה מועטה מאד או כלל
לא
במידהמעטה
במידהבינונית
במידהרבה
במידה רבה מאוד
לא להקריא: מסרב
4123459. בושה
5123459. רגוע
6123459. רחמים
7123459. פחד
8123459. שלווה
9123459. אשמה
10123459. ביישנות
11123459. נינוח
12123459. עצבנות
13123459. לחץ
14123459. מצוברח
15123459. מדוכא
16123459. דחייה
17123459. מתוח
18123459. חוסר אונים
19123459. נבוך
20123459. חוסר נוחות
אני רוצה לבקש ממך לדמיין את הסיטואציה הבאה:
30 שיש לו אתה נמצא במקום ציבורי, למשל בתחנת אוטובוס, בבית קפה או בתור לקולנוע כאשר מגיע בחור בן מוגבלות שכלית ופונה אליך בשאלה.
לבחור יש רמת אינטליגנציה נמוכה מהממוצע וקושי בהבנת דברים מורכבים. הוא אינו יודע לקרוא או לכתוב. הוא גר במסגרת דיור מוגן בקהילה ועובד במחסן של רשת בגדים גדולה. הוא יכול לטפל בעצמו בחלק מתחומי החיים, הוא
מתארגן לעבודה לבד ומתקלח באופן עצמאי, אך זקוק לעזרה בהכנת אוכל , ניהול כספים ועוד.
24 נספח חלק א’
לאנשים יש מחשבות שונות כאשר הם פוגשים באדם עם מוגבלות שכלית כמו הבחור שתארנו לך. לגבי כל אחת מהמחשבות הבאות, ציין באיזו מידה לדעתך מחשבה זו תתעורר אצלך כאשר הבחור יפנה אליך במקום ציבורי
לאנשים יש התנהגויות שונות כאשר הם פוגשים באדם עם מוגבלות שכלית כמו הבחור אשר תואר. לגבי כל אחת מההתנהגויות הבאות, ציין באיזו מידה לדעתך אתה תתנהג כך כאשר הבחור יפנה אליך במקום ציבורי.
באיזו מידה אתה:במידה מועטה מאד או כלל
לא
במידהמעטה
במידהבינונית
במידהרבה
במידה רבה מאוד
לא להקריא: מסרב
21123459. תשמח להכיר את הבחור
22123459. תחשוב שהוא נראה ידידותי
23. תחשוב שתוכל לגרום לו להרגיש יותר בנוח
123459
24123459. תחשוב שהוא בחור מענין
25123459. תחשוב שלא תדע איך לענות לבחור
26. לא תדע מה הבחור מצפה ממך
123459
27. תחשוש שהבחור מסוכן לאחרים
123459
28123459. תחשוב שלבחור יש יכולת נמוכה
29123459. תחשוב שהבחור נראה ילדותי
30123459. תחשוב שהבחור איטי
31123459. תחשוש שהבחור יהיה אגרסיבי כלפיך
32. תחשוב שאנשים כמו בחור זה חייבים להיות במסגרת נפרדת
123459
נספח חלק א’ 25
באיזו מידה אתה:במידה מועטה מאד או כלל
לא
במידהמעטה
במידהבינונית
במידהרבה
במידה רבה מאוד
לא להקריא: מסרב
33123459. תתרחק ממנו
34123459. תעשה את עצמך לא שומע
35. תשקע בקריאת עיתון או בשיחה בטלפון נייד
123459
36123459. תמשיך להתעסק בעניינך
37123459. תמצא תרוץ לכך שעליך לעזוב
38123459. תשאל אם הוא צריך דבר נוסף
39123459. תיזום את המשך השיחה
במידה מועטה מאד או כלל
לא
במידהמעטה
במידהבינונית
במידהרבה
במידה רבה מאוד
לא להקריא: מסרב
40123459. להיות שכן של הבחור
41123459. להיות חבר של הבחור
42123459. לקבל מהבחור שירות בבית קפה
43123459. לעבוד עם הבחור באותו חדר עבודה
באיזו מידה לדעתך תהיה מוכן לכול אחד מהדברים הבאים:
כלל לאמסכים
לא כל כך מסכים
די באמצעמסכים
מסכים בהחלט
לא להקריא:
מסרב
44. אנשים עם מוגבלות שכלית צריכים להשתתף בפעילויות פנאי בקהילה במתנ"ס, בתנועת נוער או
בחוגי ספורט 123349
45. אנשים עם מוגבלות שכלית צריכים לתת את אישורם בכדי לקבל טיפול רפואי ככל אדם אחר
123349
46. לאנשים עם מוגבלות שכלית יש את הזכות להתחתן
123349
47. יש לאפשר לאנשים עם מוגבלות שכלית לקיים 123349יחסי מין
48. לאנשים עם מוגבלות שכלית צריכה להיות זכות להצביע בבחירות
123349
49. לאנשים עם מוגבלות שכלית צריכה להיות זכות להביא ילדים לעולם
123349
50. לאנשים עם מוגבלות שכלית צריכות להיות זכויות שוות כמו לכל אחד אחר
123349
באיזו מידה אתה מסכים או לא מסכים למשפטים הבאים לגבי אנשים עם מוגבלות שכלית.
לסיום, מספר מאפיינים אישיים לצורך סטטיסטיקה בלבד51. האם אתה מכיר אישית אדם עם מוגבלות שכלית?
1. לא 2. כן
52. אם כן, מהי הקרבה שלך לאדם זה? )בן זוג, הורה, אח, ילד, בן משפחה אחר, שכן, חבר, עמית ללימודים, עמית לעבודה, אחר(
53. האם יש לך נכות כל שהיא? 1. לא 2. כן
54א’. אם כן, האם אפשר לשאול בבקשה מהיי?
26 נספח חלק א’
55. באיזו מידה יש לך ידע לגבי מוגבלות שכלית?1. כלל לא או במידה מועטה מאוד
2. במידה מועטה3. במידה בינונית
4. במידה רבה5. במידה רבה מאוד
9. לא להקריא: מסרב להשיב
במידה ויש ידע )תשובות 2-5 בשאלה 54(56. מה מקור הידע ?
1. בן משפחה 2. היכרות אישית אחרת )בן אדם אחר שאינו בן משפחה(
3. למידה 4. אחר -
57. באיזו מידה היית רוצה לקבל יותר ידע לגבי מוגבלות שכלית: 1. במידה מועטה מאוד או כלל לא
2. במידה מועטה3. במידה בינונית
4. במידה רבה5. במידה רבה מאוד
9. לא להקריא: מסרב להשיב
58. מצב משפחתי 1. חי עם בן זוג בלי ילדים2. חי עם בן זוג עם ילדים
3. חי ללא בן זוג בלי ילדים4. חי ללא בן זוג עם ילדים
5. לא להקריא: מסרב להשיב
59. ארץ לידה:1. יליד אסיה/אפריקה
2. יליד אירופה/אמריקה3. יליד ברה”מ/ חבר העמים
4. יליד ישראל, אב יליד ישראל5. יליד ישראל, אב יליד אסיה/אפריקה
6. יליד ישראל, אב יליד אירופה/אמריקה7. יליד ישראל, אב יליד ברה”מ/ חבר העמים
8. לא להקריא: מסרב להשיב
נספח חלק א’ 27
60.למי שלא נולד בארץ: שנת עליה )רשום בארבע ספרות(
61. האם אתה : 1. יהודי
2. מוסלמי 3. נוצרי4. דרוזי
9. לא להקריא: מסרב להשיב
62. האם אתה רואה את עצמך כ:1. חרדי )דתי אדוק(
2. דתי3. מסורתי-דתי
4. מסורתי-לא דתי5. חילוני
6. לא יהודי7. לא להקריא: בין חילוני לדתי/ חילוני מאמין
8. לא להקריא: לא יודע/ מסרב להשיב
63. ההכנסה הממוצעת למשק בית בישראל היא כיום כ- 14,000 ש"ח נטו האם הכנסתכם המשפחתית הכוללת )הכוונה של שני בני הזוג( היא:
1. הרבה מתחת לממוצע2. מעט מתחת לממוצע
3. כמו הממוצע4. מעט מעל הממוצע
5. הרבה מעל הממוצע6. לא להקריא: לא רלוונטי-חבר קיבוץ
7. לא להקריא: מסרב/ לא רלוונטי
64. מהו שם הישוב בו אתה גר?
תודה רבה על שיתוף הפעולה
28 נספח חלק א’
נספח חלק א’ 29
שלום, שמי ואני מראיין ממכון המחקר של אוניברסיטת תל-אביב. נבחרת באופן אקראי להשתתף במחקר של חוקרים מהאוניברסיטת העברית, העוסק בעמדות הציבור בנוגע לאנשים עם מוגבלות שכלית. חשוב לנו מאד
שכול מי שנדגם אכן ישתתף בסקר כדי להבטיח את איכותו.
אנו מבטיחים שתשובותיך תישמרנה בסודיות ותשמשנה לצורך מחקר בלבד. לראיין מגיל 18 ומעלה
אנשים עם מוגבלות שכלית – נובמבר 2013: גרסה ב' - השלכתי
למי שלא ענה:
1א’. לאיזו קבוצת גיל אתה משתייך
118-21
229-22
334-30
439-35
544-40
649-45
754-50
859-55
964-60
1069-65
11+70
לא להקריא: מסרב12
1. בן כמה אתה?
2. מין?
גבר1
אישה2
3. מהי השכלתך?
עממית או פחות1
תיכונית חלקית2
תיכונית מלאה - ללא תעודת בגרות3
תיכונית מלאה - עם תעודת בגרות4
על תיכונית)סמינר למורים, בי"ס לאחיות, בי"ס להנדסאים, ישיבה תיכונית(5
תואר אקדמי חלקי6
תואר אקדמאי מלא - תואר ראשון7
תואר אקדמאי מלא-תואר שני מלא8
לא להקריא: מסרב9
30 נספח חלק א’
לאנשים יש מגוון רגשות כאשר הם פוגשים באדם עם מוגבלות שכלית כמו הבחור שתארתי לך. לגבי כל אחד מהרגשות הבאים, ציין באיזו מידה לדעתך תחושה או רגש זה יתעוררו אצל יוסי כאשר הבחור יפנה אליו במקום
ציבורי:
באיזו מידה לדעתך יוסי ירגיש אם הבחור יפנה אליו במקום ציבורי?
רגשות:במידה מועטה מאד או כלל
לא
במידהמעטה
במידהבינונית
במידהרבה
במידה רבה מאוד
לא להקריא: מסרב
4123459. בושה
5123459. רגוע
6123459. רחמים
7123459. פחד
8123459. שלווה
9123459. אשמה
10123459. ביישנות
11123459. נינוח
12123459. עצבנות
13123459. לחץ
14123459. מצוברח
15123459. מדוכא
16123459. דחייה
17123459. מתוח
18123459. חוסר אונים
19123459. נבוך
20123459. חוסר נוחות
אני רוצה לבקש ממך לדמיין את הסיטואציה הבאה:
לו 30 שיש בן או בתור לקולנוע כאשר מגיע בחור ציבורי, למשל בתחנת אוטובוס, בבית קפה יוסי נמצא במקום מוגבלות שכלית ופונה ליוסי בשאלה.
לבחור יש רמת אינטליגנציה נמוכה מהממוצע וקושי בהבנת דברים מורכבים. הוא אינו יודע לקרוא או לכתוב. הוא גר במסגרת דיור מוגן בקהילה ועובד במחסן של רשת בגדים גדולה. הוא יכול לטפל בעצמו בחלק מתחומי החיים, הוא
מתארגן לעבודה לבד ומתקלח באופן עצמאי, אך זקוק לעזרה בהכנת אוכל, ניהול כספים ועוד.
לאנשים יש מחשבות שונות כאשר הם פוגשים באדם עם מוגבלות שכלית כמו הבחור שתארתי לך. לגבי כל אחת מהמחשבות הבאות, ציין באיזו מידה לדעתך מחשבה זו תתעורר אצל יוסי כאשר הבחור יפנה אליו במקום ציבורי
לאנשים יש התנהגויות שונות כאשר הם פוגשים באדם עם מוגבלות שכלית כמו הבחור שתארתי לך. לגבי כל אחת מההתנהגויות הבאות, ציין באיזו מידה לדעתך יוסי יתנהג כך כאשר הבחור יפנה אליו במקום ציבורי.
לדעתך באיזו מידה יוסי:במידה מועטה מאד או כלל
לא
במידהמעטה
במידהבינונית
במידהרבה
במידה רבה מאוד
לא להקריא: מסרב
21123459. ישמח להכיר את הבחור
22123459. יחשוב שהוא נראה ידידותי
23. יחשוב שיוכל לגרום לו להרגיש יותר בנוח
123459
24123459. יחשוב שהוא נראה בחור מענין
25. יחשוב שהוא לא יודע איך לענות לבחור
123459
26123459. לא תדע מה הבחור מצפה ממך
27123459. יחשוש שהבחור מסוכן לאחרים
28123459. יחשוב שלבחור יש יכולת נמוכה
29123459. יחשוב שהבחור נראה ילדותי
30123459. יחשוב שהבחור איטי
31123459. יחשוש שהבחור יהיה אגרסיבי כלפיך
32. יחשוב שאנשים כמו בחור זה חייבים להיות במסגרת נפרדת
123459
נספח חלק א’ 31
לדעתך באיזו מידה יוסי:במידה מועטה מאד או כלל
לא
במידהמעטה
במידהבינונית
במידהרבה
במידה רבה מאוד
לא להקריא: מסרב
33123459. יתרחק ממנו
34123459. יעשה את עצמו לא שומע
35. ישקע בקריאת עיתון או בשיחה בטלפון נייד
123459
36123459. ימשיך להתעסק בעניינו
37123459. ימצא תרוץ לכך שעליך לעזוב
38123459. ישאל אם הוא צריך דבר נוסף
39123459. יזום את המשך השיחה
במידה מועטה מאד או כלל
לא
במידהמעטה
במידהבינונית
במידהרבה
במידה רבה מאוד
לא להקריא: מסרב
40123459. להיות שכן של הבחור
41123459. להיות חבר של הבחור
42123459. לקבל מהבחור שירות בבית קפה
43123459. לעבוד עם הבחור באותו חדר עבודה
באיזו מידה לדעתך יוסי מוכן לכול אחד מהדברים הבאים:
32 נספח חלק א’
כלל לאמסכים
לא כל כך מסכים
די באמצעמסכים
מסכים בהחלט
לא להקריא:
מסרב
44. אנשים עם מוגבלות שכלית צריכים להשתתף בפעילויות פנאי בקהילה במתנ"ס, בתנועת נוער או
בחוגי ספורט 123349
45. אנשים עם מוגבלות שכלית צריכים לתת את אישורם בכדי לקבל טיפול רפואי ככל אדם אחר
123349
46. לאנשים עם מוגבלות שכלית יש את הזכות להתחתן
123349
47. יש לאפשר לאנשים עם מוגבלות שכלית לקיים 123349יחסי מין
48. לאנשים עם מוגבלות שכלית צריכה להיות זכות להצביע בבחירות
123349
49. לאנשים עם מוגבלות שכלית צריכה להיות זכות להביא ילדים לעולם
123349
50. לאנשים עם מוגבלות שכלית צריכות להיות זכויות שוות כמו לכל אחד אחר
123349
באיזו מידה לדעתך יוסי היה מסכים או לא מסכים למשפטים הבאים לגבי אנשים עם מוגבלות שכלית.
לסיום, מספר מאפיינים אישיים לצורך סטטיסטיקה בלבד51. האם אתה מכיר אישית אדם עם מוגבלות שכלית?
1. לא 2. כן
52. אם כן, מהי הקרבה שלך לאדם זה? )בן זוג, הורה, אח, ילד, בן משפחה אחר, שכן, חבר, עמית ללימודים, עמית לעבודה, אחר(
53. האם יש לך נכות כל שהיא? 1. לא 2. כן
54א’. אם כן, האם אפשר לשאול בבקשה מהיי?
נספח חלק א’ 33
55. באיזו מידה יש לך ידע לגבי מוגבלות שכלית?1. כלל לא או במידה מועטה מאוד
2. במידה מועטה3. במידה בינונית
4. במידה רבה5. במידה רבה מאוד
9. לא להקריא: מסרב להשיב
במידה ויש ידע )תשובות 2-5 בשאלה 54(56. מה מקור הידע ?
1. בן משפחה 2. היכרות אישית אחרת )בן אדם אחר שאינו בן משפחה(
3. למידה 4. אחר -
57. באיזו מידה היית רוצה לקבל יותר ידע לגבי מוגבלות שכלית: 1. במידה מועטה מאוד או כלל לא
2. במידה מועטה3. במידה בינונית
4. במידה רבה5. במידה רבה מאוד
9. לא להקריא: מסרב להשיב
58. מצב משפחתי 1. חי עם בן זוג בלי ילדים2. חי עם בן זוג עם ילדים
3. חי ללא בן זוג בלי ילדים4. חי ללא בן זוג עם ילדים
5. לא להקריא: מסרב להשיב
59. ארץ לידה:1. יליד אסיה/אפריקה
2. יליד אירופה/אמריקה3. יליד ברה”מ/ חבר העמים
4. יליד ישראל, אב יליד ישראל5. יליד ישראל, אב יליד אסיה/אפריקה
6. יליד ישראל, אב יליד אירופה/אמריקה7. יליד ישראל, אב יליד ברה”מ/ חבר העמים
8. לא להקריא: מסרב להשיב
34 נספח חלק א’
60.למי שלא נולד בארץ: שנת עליה )רשום בארבע ספרות(
61. האם אתה : 1. יהודי
2. מוסלמי 3. נוצרי4. דרוזי
9. לא להקריא: מסרב להשיב
62. האם אתה רואה את עצמך כ:1. חרדי )דתי אדוק(
2. דתי3. מסורתי-דתי
4. מסורתי-לא דתי5. חילוני
6. לא יהודי7. לא להקריא: בין חילוני לדתי/ חילוני מאמין
8. לא להקריא: לא יודע/ מסרב להשיב
63. ההכנסה הממוצעת למשק בית בישראל היא כיום כ- 14,000 ש"ח נטו האם הכנסתכם המשפחתית הכוללת )הכוונה של שני בני הזוג( היא:
1. הרבה מתחת לממוצע2. מעט מתחת לממוצע
3. כמו הממוצע4. מעט מעל הממוצע
5. הרבה מעל הממוצע6. לא להקריא: לא רלוונטי-חבר קיבוץ
7. לא להקריא: מסרב/ לא רלוונטי
64. מהו שם הישוב בו אתה גר?
תודה רבה על שיתוף הפעולה
נספח חלק א’ 35
סמנכ"לית אקים, עו"ד שירלי גלאור מרכזת מרכז המידע באקים, עו"ד נועה ביתן
מדד הכללת אנשים עם מוגבלות שכלית בערים בישראל
חלק ב'
בשנת 2012 אשררה מדינת ישראל את אמנת האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות. האמנה נועדה לאפשר לאנשים עם מוגבלות, ובהם אנשים עם מוגבלות שכלית, לחיות חיים מלאים בתוך הקהילה תוך השתתפות מלאה בה.
למדינת ישראל עוד דרך ארוכה ליישום מלא של האמנה בתחומי הדיור, התעסוקה והחינוך. גם כיום, שילובם והכלתם של אנשים עם מוגבלות שכלית בחיי היישוב והקהילה מציפים דעות קדומות וסטיגמות אשר קיימות בקרב הציבור, כפי שבא רווחה לאנשים כנגד הקמת מסגרות ביטוי במחקרעמדות הציבור. עמדות אלו מביאות לא אחת למאבקים קשים לידי עם מוגבלות שכלית. לרשות המקומית ולעומד בראשה יש השפעה מכרעת על מאבקים ועל מידת ההכללה של הרשות המקומית את תושביה עם המוגבלות השכלית. ראש העיר צריך להיות האדם שמנהיג את קהילתו להכללה של האנשים
עם המוגבלות בקהילתו בכל תחומי החיים ולשמש פה עבורם.
ואכן אנו עדים לראשי רשויות הדואגים כי בתחומי העיר או היישוב עליו הם מופקדים יוקמו מגוון ורצף שירותים לאנשים עם המוגבלות השכלית תושבי העיר, ולעיתים גם הסביבה ואנו עדים לפעילות חשיפה והטמעה של עמדות חיובית כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית ביישוב. אולם מנגד, אנו עדיין עדים למקרים בהם ראש רשות מקומית מביע בפומבי התנגדות נחרצת
להקמת מסגרות דיור בקהילה ביישובו.
2013 מדד ראשון מסוגו, אשר נועד לבחון את מידת ההכללה של אנשים עם יזמה אקים בשנת על רקע האמור לעיל, מוגבלות שכלית בערים במדינת ישראל. מידת הכללה של אנשים עם מוגבלות שכלית בערים נמדדה תוך התייחסות לשני רכיבים מרכזיים – הראשון הוא פיתוח והפעלת רצף שירותים לאנשים עם מוגבלות שכלית בעיר, והשני הוא שילובם של האנשים עצמם, הפעילויות, המסגרות והשירותים בתוך הקהילה המקומית ופעילות למען הטמעת עמדות חיוביות כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית. פעולות אלו מבוצעות ע"י אגפי הרווחה והחינוך בכל עירייה, בהובלה של ראש העיר. שותפים לעשייה החשובה גם משרדי הממשלה – משרד החינוך ומשרד הרווחה, המוסד לביטוח לאומי, קרן של"ם, עמותות הפועלות
בתחום, מנהיגים מקומיים נוספים, המתנ"סים העירוניים ועוד, כאשר, כאמור, כל הנושא מנוהל ע"י השלטון המקומי.
בחודש ינואר 2013 פרסמנו לראשונה את ממצאי מדד ההכללה של אנשים עם מוגבלות שכלית בערים בישראל, ומצאנו שלוש ערים מובילות ביחס לערים אחרות: אשדוד, רעננה, ודימונה )כל אחת ביחס לערים עם מספר תושבים דומה(.
מצאנו כי אין קשר הכרחי בין המצב הסוציו-אקונומי של העיר לבין מידת ההכללה של האנשים. מצאנו כי לראש העיר ולמדיניותו ביחס לשונה וביחס לאנשים עם מוגבלות שכלית, יש השפעה ישירה על מצבם של האנשים ושל בני משפחותיהם בתוך הקהילה. השנה שמנו את הדגש על השילוב בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, הכללה בשוק העבודה החופשי, דיור בקהילה, תמיכה במשפחות, פעילות פנאי במתנ”סים ופעילות להטמעת עמדות חיוביות כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית. שנת 2013 עמדה בסימן בחירות ברשויות המקומיות, ובחודש אוקטובר נבחרו ראשי הערים לחמש השנים הקרובות. לראשי הערים תפקיד משמעותי ביותר להכללתם של אנשים עם מוגבלות, ובהם אנשים עם מוגבלות שכלית, בקהילה המקומית. ויוכלו יוכלו לקבל מידע במדד זה אודות המצב הרצוי בהכללת תושבי עירם אשר בעלי מוגבלות שכלית, ראשי הערים
לפעול לשיפור המצב בהתאם.
רקע
”מדינות שהן צדדים לאמנה זו מכירות בזכות השווה של כל האנשים עם מוגבלויות לחיות בקהילה, עם אותן אפשרויות בחירה ככל האחרים, ותנקוטנה אמצעים בני-תועלת והולמים כדי לאפשר לאנשים עם
מוגבלויות הנאה מלאה מזכות זו, שילוב מלא בקהילה והשתתפות מלאה בה”
מתוך אמנת האו"ם בדבר זכויות לאנשים עם מוגבלות, סעיף 19
חלק ב’ 39
בהתאם לנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ישנן 75 ערים בישראל, מתוכן 11 ערים ערביות. כ-75% מכלל תושבי ישראל מתגוררים בערים - מאילת בדרום ועד לקריית שמונה בצפון )הנתונים נכונים לדצמבר 2012(.
בחודש נובמבר 2013 הפיצה אקים שאלונים משני סוגים לכל 75 ראשי הערים בישראל.
למדדים ועודכן בהתאם שונה לערים בשנה שעברה. השאלון על השאלון שנשלח מבוסס זה – שאלון מלא 1. שאלון שיפורטו להלן, והוא נשלח לכל הערים שלא השיבו בשנת 2012.
2. שאלון עדכון – שאלון מקוצר אשר נועד לבדוק האם חלו שינויים במתן השירותים הניתנים לאנשים ובפעילות להטמעת עמדות חיוביות ולשילובם של האנשים בקהילה. שאלון זה נשלח לכל הערים שהשיבו בשנת 2012.
ההשוואה בין הערים נעשתה על פי הקריטריונים הבאים:
1. שירותים לאנשים עם מוגבלות שכלית פתיחה והפעלה של שירותים ומסגרות עבור אנשים )ילדים ובוגרים( עם מוגבלות שכלית, תושבי העיר:
• מעון יום שיקומי לגילאי 0-3 • גני ילדים
• בתי ספר לחינוך מיוחד• מסגרת "יום שהות ארוך" לילדי הגנים ובתי הספר
• מפעל תעסוקה • מרכז יום לאנשים במצב סיעודי בני +21
• מועדון חברתי לבוגריםשירותים לאנשים עם מוגבלות שכלית הינם בבחינת מחויבות של העיר לתושביה, בוודאי בערים הגדולות במדינת ישראל,
ובהתאם ניתן המשקל לקריטריון זה במדד.
2. דיור בקהילה קיומן או היעדרן של מסגרות דיור בקהילה )דירות והוסטלים( בעיר, כ"מראה" לסובלנות וקבלה של אנשים עם מוגבלות שכלית בעיר. לצערנו, פתיחת מסגרות דיור בקהילה לאנשים עם מוגבלות שכלית עדיין נתקלת בהתנגדות מצד תושבי
העיר, שלעיתים אף מגובה על ידי ראש הרשות המקומית. לפיכך ניתן משקל משמעותי לקריטריון זה.
3. הכללה במערכת החינוך והן כשילוב ילדים עם מוגבלות שכלית במערכת החינוך במדינת ישראל )הן בכיתות קטנות בבתי ספר רגילים הכללת
פרטני בכיתות רגילות( עדיין קיימת במידה מועטה ביותר בארץ, בשונה ממדינות נאורות בעולם.
במחקר של מכון המחקר בכנסת, אשר נעשה בשנת 2011 על פי יוזמת אקים, התברר כי מתוך 9,879 ילדים עם מוגבלות למגמה בניגוד מכך, יתרה רגילות. בכיתות או ספר בבתי משולבים ילדים 443 רק החינוך, במערכת הלומדים שכלית
הכללית של עלייה בשיעור השילוב בחינוך, שילוב ילדים עם מוגבלות שכלית נמצא במגמת ירידה בשנים האחרונות.
שכלית מוגבלות עם ילדים של השילוב לפיהן זה, בנושא מהערים שקיבלנו בתשובות תוקף משנה קיבלו אלו נתונים במערכת החינוך הוא אפסי. הכללת ילדים עם מוגבלות שכלית הינה יעד אליו יש לשאוף, והוא אפשרי )קיימים מודלים
מוצלחים בעולם לשילוב, כדוגמת מודל ההכללה של ניו ברונסוויק בקנדה(, ולרשות המקומית תפקיד משמעותי בפתיחת
קריטריונים לבחינת ההכללה בערים
40 חלק ב’
כיתות חינוך מיוחד או בהחלטה על שילוב במסגרת ועדת השמה. מציאות זו הובאה במסגרת הקריטריונים אותם בחנו במערכת החינוך, כאשר ניתן ניקוד מיוחד לעיר המשלבת מעל ל-10% מהילדים עם המוגבלות השכלית, תושבי העיר.
4. תעסוקה בקהילה תעסוקה של אנשים עם מוגבלות בכלל, ועם מוגבלות שכלית בפרט, הינה אחד הנושאים הנמצאים על סדר היום של מדינת
.OECD-ישראל, לאור שיעור ההעסקה הנמוך של עובדים עם מוגבלות בישראל לעומת מדינות הלעיר ולתושביה, ובוודאי לרשות המקומית, תפקיד חשוב בפתיחת דלתות המעסיקים להעסקת אנשים עם מוגבלות שכלית, הן בעידוד הוצאת אנשים עם מוגבלות שכלית מהמע"ש לעבודה בשוק העבודה החופשי, והן בעידוד המפעילים את מרכזי
התעסוקה לעשות כן. לפיכך, ניתן משקל משמעותי לקריטריון זה. דגש מיוחד ניתן במדד על "דוגמא אישית" של העירייה בנושא העסקת אנשים עם מוגבלות שכלית, דהיינו - העסקתם על
ידי העירייה.
5. פעילות פנאי בקהילה בעבר פעילות הפנאי של אנשים עם מוגבלות שכלית התקיימה במועדונים אשר ייוחדו למטרה זו. בשנים האחרונות בולטת מגמה של פעילות פנאי קהילתית בכלל ופעילות פנאי במתנ"סים בפרט. אין צורך להכביר מילים על חשיבותה של פעילות ומכאן החשיבות - גם בתחומים אחרים מוגבלות לקבלת השונה ולצד אנשים ללא ביחד פנאי הנעשית בתוך הקהילה
שניתנה לקריטריון זה במדד.
6. נופשונים עם שעה ושעה יום יום מתמודדות אשר במשפחות לתמיכה העירייה, לרשות העומדים האמצעים אחד הם נופשונים לחופשה לצאת יותר מכל זקוקות אלו בבית המשפחה. משפחות מוגבלות שכלית עם ילד בגידול הכרוכים האתגרים בעצמן ולהשאיר את ילדם במקום בו ישנה השגחה וטיפול מקצועיים. לכן ניתן לקריטריון זה משקל משמעותי, בהתאם
למספר הלינות שהקצתה הרשות המקומית ביחס למספר האנשים עם המוגבלות השכלית הגרים בבית המשפחה.
NIMBY -7. פעילות קהילתית להטמעת עמדות חיוביות ומאבק בתופעת הפעילות קהילתית להטמעת עמדות חיוביות כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית הינה מאבני היסוד לקבלת האחר בקהילה. בהקשר זה שמנו את הדגשים על הקמת פארק נגיש לאנשים עם מוגבלות, שיהווה מקום מפגש לכלל הקהילה, הקמת ועדת היגוי עירונית לנושא אנשים עם מוגבלות בעיר, פעילות לעידוד תעסוקה בשוק החופשי, פסטיבל סרטים החושף את עולמם של אנשים עם מוגבלות, תיאטרון קהילתי המשתף שחקנים עם מוגבלות שכלית לצד אנשים ללא מוגבלות, להקות
משותפות, פרויקט "שמש" ועוד.
דגש מיוחד וספציפי ניתן גם לפעילות פורמלית ובלתי פורמלית במערכת החינוך, להטמעת עמדות חיוביות כלפי ילדים עם מוגבלות שכלית, לדוגמא: פעילות משותפת של בתי הספר לחינוך מיוחד עם בתי ספר רגילים, פעילות מיוחדת בתנועות
נוער עם אוכלוסיית האנשים עם המוגבלות השכלית, להקות נוער משותפות ועוד. כפי שעולה ממדד זה וממדד ההכללה ה-I לשנת 2013, קיים מתאם בין היכרות עם אדם עם מוגבלות שכלית ובין דעות
חיוביות עליו. אין ספק כי היכרות זו, מן הראוי שתתחיל במערכת החינוך על רבדיה השונים.
8. אשר לערים הערביות, הקריטריונים שלעיל נבדקו תוך השוואה ובחינה של ערים אלו בהשוואה לערים הערביות.
חלק ב’ 41
והחינוך שלהן, ל-66 ערים במדינת ישראל, אשר שאלונים התקבלו ממחלקות הרווחה הממצאים שלהלן מתייחסים ואשר המידע לגביהן הושלם על ידי רכזי הסניגור המרחביים באקים.
התשובות נבדקו, אומתו מול מידע צולב והושלמו לפי הצורך.
ירושלים העיר ירושלים, לה מספר התושבים עם המוגבלות השכלית הגדול במדינה )כ-3,600 אנשים, ילדים ובוגרים, עם מוגבלות בישראל(, מעניקה רצף שירותים לאנשים עם מ-10% מכלל האנשים עם המוגבלות השכלית שכלית, המהווים למעלה מוגבלות שכלית ובני משפחתם. עיריית ירושלים שמה דגש רב על תעסוקת אנשים עם מוגבלות בכלל ומוגבלות שכלית בפרט בקהילה, וכן על שילוב בחינוך. העירייה מקצה משאבים כספיים ואנושיים למען הכללת אנשים עם מוגבלות שכלית
בקהילה והטמעת עמדות חיוביות כלפיהם.
ירושלים מקיימת מערכת חינוך ענפה בעיר למען פעוטות וילדים עם מוגבלות שכלית, הכוללת מעונות יום שיקומיים, גנים לילדים עם מוגבלות שכלית ובתי ספר לילדים עם מוגבלות שכלית.
בירושלים מופעלות 21 מסגרות "יום שהות ארוך" לילדים עם מוגבלות שכלית בכל רמות התפקוד.
ירושלים היא העיר בה שיעור הילדים עם מוגבלות שכלית המשולבים - הן בכיתות חינוך מיוחד בבתי ספר רגילים והן כשילוב יחידני - הוא הגבוה ביותר במדינה, ועומד על 10% מכלל הילדים עם המוגבלות השכלית בעיר.
בירושלים 114 מסגרות דיור בקהילה לאנשים עם מוגבלות שכלית, בדגש על דירות בקהילה, ובהן גרים 807 אנשים עם מוגבלות שכלית. במהלך שנת 2013 נפתחו 9 דירות בקהילה לאנשים עם מוגבלות שכלית.
2013 בשנת לנופשונים. ומוציאה בבית, הגר מוגבלות שכלית עם בן משפחה להן תומכת במשפחות אשר ירושלים הקצתה מחלקת הרווחה בירושלים 6,000 לינות ל-567 אנשים עם מוגבלות שכלית.
ממצאי מדד ההכללה בערים
להלן ממצאי מדד ההכללה ה-II לשנת 2014: העיר ירושלים נמצאה כעיר המובילה במידת ההכללה של אנשים עם מוגבלות שכלית.
נמצאה כעיר המובילה במידת הכללה של אנשים עם מוגבלות שכלית מבין הערים גרבייה העיר באקה אל הערביות.
הערים אשדוד, רעננה ודימונה, אשר נמצאו כערים מובילות במדד ה-I להכללת אנשים עם מוגבלות שכלית לשנת 2013, נמצאו כערים מובילות גם במדד ההכללה ה-II לשנת 2014.
42 חלק ב’
ירושלים חרטה על דגלה את קידום נושא התעסוקה של אנשים עם מוגבלות ובהם אנשים עם מוגבלות שכלית:• בירושלים 6 מסגרות תעסוקה לאנשים עם מוגבלות שכלית. במסגרתן, כ-450 אנשים עם מוגבלות שכלית
מועסקים בשוק החופשי, כאשר השמתם מתבצעת ע“י העמותות אלווין, שק“ל, שיח סוד, עלי שיח ובית יעקב. לדוגמא: 48% מהאנשים הנמצאים במסגרות התעסוקה של אלווין ושל שק“ל נמצאים בשוק העבודה החופשי.
במסגרות אלו האנשים מועסקים בין היתר בכנסת ישראל, בית החולים הדסה עין כרם ועוד.• בעיריית ירושלים מועסקים כעובדי עירייה מן השורה, 35 עובדים עם מוגבלות ו-9 אנשים עם מוגבלות שכלית
)במסגרת תכנית תעסוקה נתמכת(.• בירושלים הוקצה מבנה עירוני להקמת מרכז לגמלאים עם מוגבלות שכלית.
• עיריית ירושלים מעניקה עדיפות במכרזי העירייה למציעים המעסיקים אנשים עם מוגבלות.• אות המעסיק מוענק על ידי ראש עיריית ירושלים למעסיקים המצטיינים בהעסקת אנשים עם מוגבלות.
• בירושלים מופעל פורום עירוני בתחום תעסוקת אנשים עם מוגבלות.• בירושלים מופעל מרכז מידע לבוגרים עם מוגבלות בתחום התעסוקה.
עיריית ירושלים מקיימת פעילויות להטמעת עמדות חיוביות כלפי אנשים עם מוגבלות בכלל ועם מוגבלות שכלית בפרט. בשנת 2013 התקיים פסטיבל בינלאומי בשם "שק"ל יוצרים מציאות", לסרטים המאתגרים את נושא המוגבלות. כמו כן, התקיים הפסטיבל "יוצרים צמי"ד", שבו הועלו מעל 60 מופעים במוקדים שונים בעיר, כאשר משתתפים בו מעל
ל-300 יוצרים עם מוגבלויות מישראל ומחו"ל בכל תחומי האומנויות.
עיריית ירושלים הקימה את המחלקה לאוכלוסייה עם צרכים מיוחדים )צמי"ד( באגף חברה, מנהל תרבות חברה ופנאי, במטרה לקדם את נושא שעות הפנאי של אנשים עם מוגבלות בתחומי חברה, תרבות וספורט, תוך דגש על שילוב
בקהילה.
בעיריית ירושלים הוקמה יחידה לטיפול בצרכים הייחודים של אנשים עם מוגבלות )שט"י(, שמבין מטרותיה המרכזיות: פיתוח שירותים ומענים בקהילה בתחום הטיפול הפרטני והקהילתי, התעסוקה, המגורים ותרבות הפנאי.
על כל אלה ועוד ראויים עיריית ירושלים והעומד בראשה, מר ניר ברקת, לציון לשבח על העשייה למען הכללת אנשים עם מוגבלות שכלית בעיר, ועל היותה של ירושלים עיר מובילה בהכללת אנשים עם מוגבלות שכלית לשנת 2014.
חלק ב’ 43
באקה אל גרבייה באקה אל גרבייה היא דוגמא לשינוי העובר על החברה הערבית בתפיסה ובהתייחסות לאנשים עם מוגבלות שכלית, ההולכת
ופותחת את שעריה לאנשים עם מוגבלות בכלל ומוגבלות שכלית בפרט. באקה אל גרבייה בולטת במיוחד ביחס לערים ערביות אחרות. העירייה פועלת לפיתוח שירותים לאנשים עם מוגבלות שכלית, ומעודדת אותם לצאת לשוק העבודה החופשי ואף הקימה לצורך כך מרכז מיוחד. באקה אל גרבייה עושה רבות למען שילוב
ילדים עם מוגבלות שכלית בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ונותנת דגש על צרכי המשפחות בקהילה.
בבאקה אל גרבייה פועל בית ספר לחינוך מיוחד, הקולט כ-60 ילדים עם מוגבלות שכלית מרשויות מקומיות בסביבתה, מעבר לילדי העיר.
בבאקה אל גרבייה פועלת מסגרת הארכת יום לימודים לילדים עם מוגבלות שכלית.
בבאקה אל גרבייה מתקיימות פעילויות משותפות במסגרת החינוך הפורמלי לילדים עם מוגבלות שכלית ולילדים ללא מוגבלות:
• פרויקט חקלאות המשלב ילדים מבתי ספר לחינוך מיוחד ובתי ספר רגילים. • שילוב ילדים עם מוגבלות שכלית בשיעורי ספורט בבתי ספר רגילים.
• שילוב תלמידים בבית ספר לחינוך מיוחד עם בית ספר רגיל, לאורך כל השנה, בנושא אומנות ובסדנאות טבחות. • הצגת מחזה על השונה בפני בתי ספר לחינוך הרגיל.
בבאקה אל גרבייה משולבים שלושה ילדים בעלי מוגבלות שכלית בכיתות חינוך מיוחד בבתי ספר רגילים.
בבאקה אל גרבייה פועל מועדון לבוגרים עם מוגבלות שכלית.
בבאקה אל גרבייה פועלת מסגרת דיור, "פרח שלבי", לאנשים עם מוגבלות שכלית.
בבאקה אל גרבייה מכללה אקדמית לחינוך, "אלקאסמי", אשר חרטה על דגלה הכרה בכך שאנשים עם מוגבלות מהווים חלק אינטגרלי מהחברה. בשנת 2013 התקיים במכללה יום העיון הראשון מסוגו במגזר הערבי על אנשים עם צרכים מיוחדים.
בבאקה אל גרבייה פועל מע"ש, ובמסגרתו העירייה פועלת להוצאת אנשים לתעסוקה נתמכת. כיום משולבים שישה אנשים עם מוגבלות שכלית בתעסוקה נתמכת בשוק החופשי.
בשנת 2013 נפתח מרכז תעסוקתי שנועד להכשיר 20 אנשים עם מוגבלות שכלית קלה לתעסוקה בשוק החופשי.
בבאקה אל גרבייה מופעל פרויקט "שמש", שנועד לשקם משפחות שלהן ילדים עם מוגבלות. במסגרת הפרויקט ההורים מקבלים הדרכה וליווי ותכניות העשרה.
על כל אלה ועוד, ראויים עיריית באקה אל גרבייה והעומד בראשה, עו"ד מורסי אבו מוך, לציון לשבח על העשייה למען הכללת אנשים עם מוגבלות שכלית בעיר, ועל היותה של באקה אל גרבייה עיר מובילה מבין הערים הערביות בהכללת
אנשים עם מוגבלות שכלית לשנת 2014.
44 חלק ב’
אשדוד ופותחת בעיר, ובני משפחתו מוגבלות שכלית עם לאדם שירותים רצף פיתוח ומעודדת רשות המקדמת הינה אשדוד את שעריה לאוכלוסייה עם מוגבלות שכלית מרשויות רבות בסביבה. העיר אינה שוקטת על שמריה, וכל שנה מתחדשת
במסגרות ובעשייה נוספת למען אוכלוסייה זו.
אשדוד מקיימת מערכת חינוך ענפה לפעוטות וילדים עם מוגבלות שכלית, הכוללת מעון יום שיקומי, גני ילדים, גנים טיפוליים ובתי ספר. אשדוד קולטת בגנים ובבתי הספר ילדים המגיעים מיישובים רבים, כמו אשקלון, גדרה ,ערד, קריית
מלאכי, מועצה אזורית נחל שורק, בית שמש ועוד.
באשדוד מופעלת מסגרת ”יום שהות ארוך” - הן לילדים עם מוגבלות שכלית בינונית וקשה, והן לילדים עם מוגבלות שכלית קלה. בשנת 2013 נפתחה מסגרת נוספת להארכת יום הלימודים לילדים בגנים.
באשדוד ישנן מסגרות תעסוקה על פני הרצף: מרכז יום לאנשים עם מוגבלות שכלית קשה וסיעודיים, מסגרת תעסוקה מוגנת )מע”ש(, מע”ש תעשייתי הנמצא בתוך המפעל ”סלע לוגיסטיקה” בנמל אשדוד, ושילוב של אנשים עם מוגבלות
שכלית בשוק העבודה החופשי.
בעיריית אשדוד מועסקים חמישה אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית כעובדים מן השורה.
באשדוד קיימות מסגרות דיור בקהילה לאנשים עם מוגבלות שכלית )דירות והוסטל(.
באשדוד פעילות הכללה נרחבת משותפת לילדים עם מוגבלות שכלית ולילדים ללא מוגבלות:• צהרון לילדים עם מוגבלות שכלית, בצמוד לצהרון העירייה לילדים ללא מוגבלות, כאשר שני הצהרונים מקיימים
פעילויות שוטפות יחד. • חוג תיאטרון של נוער רגיל עם נוער עם מוגבלות, המופיע בפני תלמידי ותושבי העיר.
• "להקת השווים" – חבורת זמר הכוללת משתתפים מבתי ספר לחינוך מיוחד, לצד משתתפים מבתי ספר רגילים. הלהקה הופיעה בכנסת ישראל.
• קייטנה משולבת, בה משתתפים ילדים מבתי ספר שונים בעיר – ילדים ללא מוגבלות, ביחד עם ילדים עם מוגלות שכלית.
• חיילים מחיל הים באשדוד מגיעים לבתי ספר לחינוך מיוחד לפעילות משותפת.• שילוב בני נוער עם מוגבלות שכלית מדי שבוע בפעילות בתנועות הנוער, הצופים ובני עקיבא.
• תלמידים עם מוגבלות שכלית מתנדבים בגמ”ח באריזת מוצרי מזון עבור משפחות נזקקות.• פעילות התנדבותית של בנות מסמינר בבתי ספר לחינוך מיוחד.
בשנת 2013 שולבו ארבעה ילדים עם מוגבלות שכלית במערכת החינוך הרגילה.
בשנת 2013 נפתח באשדוד פארק נגיש, ”אשדוד ים”, המשרת את כלל האוכלוסייה, ובכלל זה אנשים עם מוגבלות.
בשנת 2013 נפתח באשדוד מרכז למשפחה, הנותן מענה קבוצתי להעצמת משפחות עם צרכים מיוחדים, ובכלל זה מוגבלות שכלית. המרכז אמור לתת מענה לכ-600 משפחות.
חלק ב’ 45
2013 בשנת לנופשונים. ומוציאה בבית, הגר שכלית מוגבלות עם משפחה בן להן אשר במשפחות תומכת אשדוד הקצתה העירייה 1,280 לינות ל-88 אנשים עם מוגבלות שכלית.
בעיריית אשדוד קיימת ועדת היגוי מיוחדת, המשלבת את החינוך, הרווחה וצרכים מיוחדים, אשר מטרתה לפעול בתיאום למען אנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם, תושבי העיר.
באשדוד נערך שבוע חשיפה להעלאת מודעות לאנשים עם צרכים מיוחדים זו השנה השלישית.
על כל אלה ועוד ראויים עיריית אשדוד והעומד בראשה, ד”ר יחיאל לסרי, לציון לשבח על העשייה למען הכללת אנשים עם מוגבלות שכלית בעיר, ועל היותה של אשדוד עיר מובילה בהכללת אנשים עם מוגבלות שכלית לשנת 2014
46 חלק ב’
רעננהמתוך אתר עיריית רעננה:
"כיום יש ביכולתם של בעלי מוגבלויות רבות להשתלב בחברה ובקהילה על אף שונותם, ולחיות חיים עצמאיים ועשירים. אנו
מאמינים שכל אדם, באשר הוא, זכאי להתפתח ולממש את הפוטנציאל האישי שלו, ברמה האישית, החברתית והמקצועית". רבות משפחות ועבור רעננה תושבי ומשפחותיהם שכלית מוגבלות עם אנשים עבור למעשה הלכה מיושמת זו אמירה
מהסביבה: רעננה מקיימת מערכת חינוך בעיר למען פעוטות וילדים עם מוגבלות שכלית, הכוללת מעון יום שיקומי, גני ילדים וגנים
טיפוליים.
ברעננה מופעל בית ספר לחינוך מיוחד שהוא רב-תרבותי וקולט אליו ילדים מהמגזר הערבי ומהמגזר החרדי.
ברעננה קיימות 9 מסגרות דיור בקהילה ומעונות לאנשים עם מוגבלות שכלית, דירות והוסטלים, וכולם מקיימים פעילויות שוטפות ביחד עם הקהילה.
ברעננה ישנן מסגרות תעסוקה לאנשים עם מוגבלות שכלית, בדגש על הוצאת אנשים עם מוגבלות שכלית ממסגרות תעסוקה מוגנות לעבודה בשוק חופשי. עד היום שולבו בשוק העבודה החופשי 44% מהאנשים הנמצאים במע"ש, המופעל
על ידי עמותת אלווין, )כ-40 אנשים עם מוגבלות שכלית מתוך 90 הנמצאים במפעל העבודה השיקומי(.
בעיריית רעננה מועסקים שלושה אנשים עם מוגבלות שכלית.
עיריית רעננה הקצתה קרקע עבור הקמת הוסטל לאנשים עם מוגבלות שכלית, וכן הקצתה קרקע למרכז תעסוקה.
ברעננה פעילות נרחבת לשילוב בקהילה:• 15 תלמידי ביה”ס לחינוך מיוחד משתלבים באופן פרטני בשיעורי חינוך גופני ובשיעורי מוזיקה.
• פעילויות משותפות בנושא אומנות וחינוך גופני בין בתי ספר לחינוך מיוחד וחינוך רגיל ויציאה משותפת לפארק חברים הנגיש.
• חיילים מגיעים אחת לשבוע לפעילויות בכיתות לחינוך מיוחד. • ”מועדון הספר“ - מפגש בספרייה אחת לשבוע לקריאה משותפת של ספרים והחלפת ספרים.
• פעילות פנאי של הילדים והבוגרים במתנ”סים עירוניים - 3 מועדונים של אנשים עם מוגבלות שכלית מופעלים בקהילה.
• תכנית “קבלת השונה” מופעלת ב-17 בתי ספר יסודיים בעיר וגני ילדים. • ”תכנית חן“ לקבוצות נוער בחטיבות ובתיכון, לקבלת השונה בחברה.
• בבתי הספר מתקיימות הפסקות פעילות המועברות על ידי אנשים עם מוגבלות שכלית. • תיאטרון ”ידידות” - תיאטרון קהילתי שחברים בו 11 שחקנים בוגרים עם מוגבלות שכלית. הקבוצה העלתה עד
כה מספר הפקות והופיעה בפני קהלים שונים.• פעילויות משותפות בשעות הפנאי לילדים עם מוגבלות שכלית ולילדים ללא מוגבלות, כגון “כנפיים של קרמבו”,
שבט “יובל” ועוד.
חלק ב’ 47
רעננה תומכת במשפחות אשר להן בן משפחה עם מוגבלות שכלית הגר בבית, ומוציאה לנופשונים. בשנת 2013 הקצתה מחלקת הרווחה ברעננה 202 לינות ל-14 אנשים עם מוגבלות שכלית.
“פארק חברים” – הפארק הנגיש הראשון במדינת ישראל, בו מתקיימות פעילויות לקהל הרחב.
על כל אלה ועוד ראויים עיריית רעננה, ראש העיר היוצא, מר נחום חופרי, וראש העיר הנכנס )והוותיק(, מר זאב בילסקי, לציון לשבח על עשייתם למען הכללת אנשים עם מוגבלות שכלית בעיר, ועל היותה של רעננה עיר מובילה בהכללת
אנשים עם מוגבלות שכלית לשנת 2014.
48 חלק ב’
דימונה עיריית דימונה היא דוגמא ומופת לכך שאפשר לעשות רבות למען אנשים עם מוגבלות בכלל ועם מוגבלות שכלית בפרט
ולמען הכללתם בקהילה, וכל זאת גם ללא קשר למצב הרזרבות התקציביות של העירייה.
דימונה מקיימת מערכת חינוך בעיר לילדים עם מוגבלות שכלית, הכוללת גן ילדים ובתי ספר וקולטת אליה ילדים רבים מהאזור, ובמיוחד מהפזורה הבדואית.
בדימונה מוקמו גני הילדים למוגבלות שכלית מלכתחילה בסמיכות לגני ילדים רגילים, על מנת לאפשר פעילות יומיומית שוטפת ומשותפת.
בדימונה מופעלת מסגרת ”יום שהות ארוך” לילדים עם מוגבלות שכלית בינונית ומטה – הנותנת שירות לילדים מדימונה והפזורה הבדואית.
ספר בבתי מיוחד חינוך בכיתות שכלית למוגבלות חשד או שכלית מוגבלות עם ילדים 20 משולבים בדימונה רגילים.
בדימונה קימות במערכת החינוך הפורמלי פעילויות משותפות לילדים עם מוגבלות שכלית ולילדים ללא מוגבלות שכלית בגנים ובבתי ספר:
• פעילות רב-שנתית, אחת לשבוע של בית ספר רגיל עם בית ספר לחינוך מיוחד בנושא רובוטיקה. השילוב הוא דו-כיווני, כלומר שני בתי הספר מארחים את התלמידים מבית הספר השני.
• בגנים נערכים מסיבות ומפגשים חברתיים לילדי הגן והוריהם. • פעילות לימודית חברתית אחת לשבועיים של תלמידי בית ספר רגיל עם בתי ספר לחינוך מיוחד.
• פעילות שוטפת סביב חגי ישראל המשותפת לבית ספר רגיל עם בית ספר לחינוך מיוחד. בדימונה קיימות מסגרות דיור בקהילה ומעונות לאנשים עם מוגבלות שכלית. האנשים הגרים בדיור בקהילה הם חלק
מהנוף האנושי המקומי, והם משולבים בפעילות בספריה העירונית ובכלל.
בדימונה ישנן מסגרות תעסוקה לאנשים עם מוגבלות שכלית, בדגש על הוצאת אנשים עם מוגבלות שכלית ממסגרות תעסוקה מוגנות לעבודה בשוק חופשי. עד היום שולבו בשוק העבודה החופשי מתוך מע”ש, המופעל על ידי עמותת
”יחדיו”, כ-45 אנשים עם מוגבלות שכלית, המהווים 30% מהאנשים הנמצאים במפעל השיקומי.
עיריית דימונה הקצתה קרקעות עבור פעילות לאנשים עם מוגבלות שכלית, למרכז תעסוקה ולמרכז פנאי. בשנתיים האחרונות נפתח מועדון חברתי לבוגרים עם מוגבלות שכלית. כעת שוקדת העירייה על הקצאת קרקע לאגף בתוך
מתנ”ס לצורך פעילות פנאי.
על כל אלה ועוד ראויים עיריית דימונה, ראש העיר היוצא, השר מאיר כהן, וראש העיר הנכנס, מר בני ביטון, לציון לשבח על עשייתם למען הכללת אנשים עם מוגבלות שכלית בעיר, ועל היותה של דימונה עיר מובילה בהכללת אנשים עם
מוגבלות שכלית לשנת 2014.
אנו מבקשים להודות לכל ראשי הערים וראשי המחלקות לשירותים חברתיים, רווחה וחינוך והמתנ"סים העירוניים על עשייתם הברוכה.
חלק ב’ 49
נספח חלק ב'
ט’ כסלו תשע”ד
12/12/13
לכבוד
ראש העיר
הנדון: מדד הכללה של אנשים עם מוגבלות שכלית בחברה הישראלית
בשנת 2013 השיקה אקים ”מדד ההכללה של אנשים עם מוגבלות שכלית בחברה” הראשון מסוגו בישראל. מדד ההכללה נועד לשקף את יחסה של החברה בישראל כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית.
המדד הנו מדד חברתי משולב, שנועד לבחון, מדי שנה - הן את עמדות הציבור הרחב והן את מדיניות השלטון המקומי בערים בישראל כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית.
המדד נועד לבדוק את מידת ההכללה של הקהילה את האנשים עם המוגבלות השכלית בערים במדינת ישראל ביחס לשני מרכיבים מרכזיים: פיתוח והפעלה של שירותים בסיסיים לאנשים עם מוגבלות שכלית בעיר והשני – מידת הכללה של האנשים בקהילה המקומית )כיתות קטנות בבתי ספר רגילים, דיור בקהילה, עידוד יציאה ממפעלים מוגנים לתעסוקה
בשוק העבודה בחופשי ופעילות פנאי במתנ”ס קהילתי(. מצורף למכתב זה שאלון קצר. נודה לך אם תנחה/’ את מנהל/ת מחלקת הרווחה ואת מנהל/ת מחלקת החינוך ברשות למלאו. תשובותיכם ישמשו אותנו בבניית המדד ולפיכך ישנה חשיבות רבת מעלה למסירת מידע מלא, מדויק ומהימן. המדד המלא ייבנה באמצעות מיפוי מסגרות לילדים ובוגרים עם מוגבלות שכלית המתגוררים בתחומי כל רשות ובהתאם
לתשובותיכם לשאלון המצורף. במידת הצורך אקים תסייע בהשלמתו. מדי שנה תציג עמותת אקים במעמד נשיא המדינה מדד זה ואת מידת השינוי בעמדות הציבור אם אכן יהיה, ובנוסף, תציין
את הערים הבולטות לטובה במידת ההכללה של אנשים עם מוגבלות שכלית. בהתאם לממצאי מדד ההכללה לשנת 2013 מבין הערים הגדולות הובילה בהכללה העיר אשדוד; מבין הערים הבינוניות הובילה העיר רעננה; מבין הערים הקטנות הובילה העיר דימונה. בהזדמנות זו אנו רוצים לברך ערים אלו על היותן המובילות הראשונות בנושא חברתי חשוב זה אשר לבטח משפיע הן על האנשים עם המוגבלות השכלית ובני משפחותיהם והן על
הקהילה כולה.בדומה לנעשה בשנה שעברה, אקים תפרסם את הרשויות המצטיינות בהכללת האנשים עם המוגבלות השכלית בקהילה
ובפיתוח שירותים המותאמים לצרכיהם במעמד נשיא המדינה וראשי הערים המובילות במדד. את השאלון המלא יש לשלוח לעו”ד נועה ביתן במחלקת סנגור משפטי באקים בדוא”ל: [email protected] או בפקס:
073-2261917 או לכתובת: אקים ישראל, רחוב פנחס רוזן 69, תל אביב 69410. ניתן לפנות למייל זה בכל שאלה בנושא.אנו מודים לך מראש על שיתוף הפעולה.
בברכה,
סיגל פרץ יהלומימנכ"לית אקים ישראל
עמי אילוןיו"ר אקים ישראל
נספח חלק ב’ 51
שאלון לעיריית 1. נתונים כלליים:
1. כמה מעונות יום שיקומיים יש בעיר עבור פעוטות עם בעיות התפתחותיות בגילאים 3-0?
2. כמה אנשים, ילדים ובוגרים עם מוגבלות שכלית רשומים במחלקה לשירותים חברתיים?
3. כמה ילדים/ צעירים עם מוגבלות שכלית בגילאים 3-21?
4. כמה בוגרים עם מוגבלות שכלית מעל גיל 21?
2. חינוך *1. גילאי 3-6 : גני ילדים
1. מהו מספר הילדים עם מוגבלות שכלית תושבי העיר בגילאי גן 3-6?
2. כמה גני ילדים יש בעיר אשר מיועדים לילדים עם מוגבלות שכלית או לילדים עם עיכוב התפתחותי?
3. האם גני הילדים בעיר קולטים ילדי חוץ )ילדים מרשויות מקומיות אחרות( ?
אם כן – כמה ילדים? מאלו רשויות מקומיות?
4. האם ישנם ילדים עם מוגבלות שכלית תושבי העיר בגילאי 3 עד 6 אשר שוהים בגני ילדים מחוץ לעיר?
אם כן כמה ילדים?
לאלו רשויות מקומיות מוסעים הילדים?
מדוע מוסעים הילדים לרשויות אחרות?
ט’ כסלו תשע”ד
12/12/13
מנהל/ת מחלקת רווחה
שלום רב, בהמשך לפנייתנו לראש העיר בנושא מדד הכללה של אקים ישראל לשנת 2013 נבקשכם להקדיש כמחצית השעה למילוי
שאלון זה ולהשיבו לאקים ישראל בעוד חודש ועד ליום 15/12/13. מדד ההכללה נועד לבדוק את מידת ההכללה של הקהילה את האנשים עם המוגבלות השכלית בערים במדינת ישראל ביחס לשני מרכיבים מרכזיים: פיתוח והפעלה של שירותים בסיסיים לאנשים עם מוגבלות שכלית והשני – מידת הכללה של האנשים בקהילה המקומית )כיתות קטנות בבתי ספר רגילים, דיור בקהילה, עידוד יציאה ממפעלים מוגנים לתעסוקה בשוק העבודה בחופשי ופעילות פנאי במתנ”ס קהילתי(. במידה ואין באפשרותכם לאסוף את מלוא המידע המבוקש בשאלון. אנא
העבירו את השאלון גם כשהוא מלא חלקית. אנו נסייע להשלימו.אנו בטוחים כי אתם מבינים את חשיבותו של מדד ההכללה שנועד לקדם את הכללתם של אנשים עם מוגבלות שכלית
בקהילה וליצור חברה טובה יותר.תודה על שיתוף הפעולה
* אם אין ברשותכם נתונים לגבי שאלה זו אנו מבקשים כי תקבלו את המידע ממחלקת החינוך בעירייה.
52 נספח חלק ב’
2. גילאי 7-21 : בתי ספר
1 מהו מספר בתי ספר בעיר לילדים וצעירים עם מוגבלות שכלית בגילאים 7-21?
2. כמה ילדים וצעירים תושבי העיר עם מוגבלות שכלית לומדים בבתי הספר בעיר?
3. כמה ילדי חוץ עם מוגבלות שכלית )ילדים וצעירים מרשויות מקומיות אחרות( לומדים בבתי ספר בעיר?
3. מסגרת יום שהות ארוך )"מועדונית"( לילדים בגיל 3-21
כמה מסגרות של "יום שהות ארוך" לילדים עם מוגבלות שכלית )מועדוניות( בבתי ספר ובגני ילדים יש בעיר
אנא פרטו את המסגרות
כמה ילדים משתתפים במועדוניות אלה?
4. שילוב ילדים :
1. כמה כיתות חינוך מיוחד לילדים עם מוגבלות שכלית קיימות במסגרות החינוך הרגילות?
2. כמה ילדים עם מוגבלות שכלית משולבים במסגרות החינוך הרגיל בשנת הלימודים התשע"ד )גן או בית ספר(?
3. האם קיימות פעילויות משותפות )במסגרת החינוך הפורמלי( לילדים עם מוגבלות שכלית ולילדים ללא מוגבלות
בגני ילדים ובבתי הספר? אם כן, אנא פרטו )סוג הפעילות, תדירות הפעילות במשך השנה, מספר ילדים בפעילות וכו')
4. האם קיימות פעילויות משותפות )במערכת הלא פורמלית( בשעות הפנאי לילדים עם מוגבלות שכלית ולילדים
ללא מוגבלות? אם כן, אנא פרטו )סוג הפעילות, תדירות הפעילות, מספר ילדים בפעילות וכו'( כגון: תנועות נוער - "יובל",
"צמיד", "כנפיים של קרמבו" ועוד.
3. דיור:1. כמה אנשים עם מוגבלות שכלית תושבי העיר מתגוררים בבית משפחתם?
2. כמה אנשים עם מוגבלות שכלית תושבי העיר נמצאים במסגרת דיור חוץ ביתית בעיר )הוסטלים או דירות(?
3. כמה אנשים עם מוגבלות שכלית תושבי העיר נמצאים במסגרת דיור חוץ ביתית הנמצאת מחוץ לעיר?
4. כמה דירות בקהילה לאנשים עם מוגבלות שכלית יש בעיר?
5. כמה הוסטלים בקהילה לאנשים עם מוגבלות שכלית יש בעיר?
נספח חלק ב’ 53
3. האם נעשתה הקצאה של מבנה למסגרת חינוך, פנאי, דיור או תעסוקה לצרכי אנשים עם מוגבלות שכלית בעיר? אם
כן – כמה ואלו שטחים הוקצו לשם כך?
4. אנא פרטו פעילות של העירייה לעידוד תעסוקה של אנשים עם מוגבלות שכלית בשוק העבודה החופשי
5. פעילות פנאי לבוגרים עם מוגבלות שכלית
1. היכן מתקיימת פעילות פנאי לאנשים עם מוגבלות שכלית ?
2. במבנים קהילתיים )אגף או חדר במרכז קהילתי כלשהוא הוקצו על ידי העירייה(:
כמה מועדונים? כמה אנשים מגיעים לפעילות במועדונים?
3. במבנים יעודים נפרדים שהוקצו על ידי העיריה: כמה מועדונים?
6. כמה מעונות פנימייה לאנשים עם מוגבלות שכלית בעיר?
7. האם נעשתה הקצאה של קרקע לצרכי דיור לאנשים עם מוגבלות שכלית בעיר?
אם כן – כמה ואלו שטחים הוקצו לשם כך
4. תעסוקה :1. האם בעירייה מועסקים אנשים עם מוגבלות שכלית? אם כן, מהו מספר האנשים המועסקים?
2. האם קיימות מסגרות תעסוקה ייעודיות לאנשים עם מוגבלות שכלית בעיר?אם כן פרט בטבלה:
מספר אנשים מפעיל המסגרתשם המסגרתהערותהמועסקים
מע"ש
מרכז יום)לאנשים סיעודיים 21+(
מע"ש תעשייתי )קבוצת עבודה בשוק החופשי(
תעסוקה נתמכת )ביחסי עובד מעביד
בשוק החופשי(
54 נספח חלק ב’
כמה אנשים מגיעים לפעילות במועדונים?
6. נופשונים לאנשים עם מוגבלות שכלית
א. מהו סך כל לילות הלינה בנופשונים )מספר כולל של לינות( שניתנו על ידי העירייה לאנשים עם מוגבלות שכלית הגרים
בבית הוריהם במהלך שנת 2013?
ב. כמה אנשים )ילדים ובוגרים( עם מוגבלות שכלית השתתפו בנופשונים במהלך שנת 2013?
7. התמודדות עם תופעת הנמב"י (NIMBI not in my back yard) – הדרת אנשים עם מוגבלויות:רשויות מקומיות רבות מתמודדות עם תופעת התנגדות של תושבים להתגורר בשכנות לאנשים עם מוגבלות ובהם אנשים
עם מוגבלות שכלית.או מסגרות אחרות דיור למגורים בשכנות למסגרות תושבים היו התנגדויות של )2012-2013( האם בשנתיים האחרונות
המיועדות לאנשים עם מוגבלות בכלל ואנשים עם מוגבלות שכלית בפרט? אם כן, כיצד הן באו לידי ביטוי?
מה הייתה עמדת ראש העיר?
שאלה פתוחה
נשמח אם תוכלו להרחיב באם ישנם פרויקטים של הרשות המקומית )בתחום החינוך/תעסוקה/פנאי( המשמעותיים לאנשים עם מוגבלות שכלית ולשילובם בקהילה אשר לא תוארו בסעיפים קודמים.
אלו פעילויות להטמעת עמדות חיוביות לאנשים עם מוגבלות שכלית )למשל קמפיין בעיר/ימי חשיפה לעולמם של אנשים עם מוגבלות שכלית( בוצעו בשנים 2012-2013 בעיר?
תודה רבה על שיתוף הפעולה
את שאלון העדכון יש לשלוח לעו"ד נועה ביתן, יועצת משפטית במחלקת סנגור משפטי באקים לדוא"ל: [email protected], או בפקס : 073-2261917 או לכתובת: אקים ישראל, רחוב פנחס רוזן 69, תל אביב 69410.
נספח חלק ב’ 55
"הורים למען הורים"קו סיוע ותמיכה 1-800-399-333
www.akim.org.ilאקים ישראל רח' פנחס רוזן, 69 ת"א
טל': 03-7662222
"לעשות את החברה הישראלית מקום טוב יותר לאנשים עם מוגבלות שכלית ולבני משפחותיהם: חברה מכבדת, חמה ומקבלת, המאפשרת מימוש עצמי, מתוך הכרה בשונות
ומחויבות לשוויון הזדמנויות". )חזון אקים ישראל(
אקים ישראל, הינו ארגון ארצי של הורים ושל אנשים עם מוגבלות שכלית בישראל, הפועל כארגון ממוקד אדם, שמשמעותו ארגון המייצג אנשים עם מוגבלות שכלית ואת משפחותיהם, תוך שמירה על זכויות האדם וחירותו. מיום היווסדו בשנת 1951, פועל הארגון למיצוי זכויותיהם, לקידום שיפור איכות חייהם ורווחתם של כ-34,500 אנשים עם מוגבלות שכלית ומשפחותיהם, באמצעות סנגור משפטי וסנגור קהילתי. הארגון פועל, להכללה )אינקלוז’ן( של אנשים עם מוגבלות שכלית בקהילה, להעצמה של האנשים לסנגור עצמי ולשילובם כחלק מהחברה. בהתאם לחזונו, מקדם הארגון הטמעת עמדות חיוביות כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית וזאת באמצעות מטה אקים ו – 60 סניפים ומוקדי פעילות הפרוסים ב - 77 ישובים ברחבי הארץ, במגזר
היהודי והערבי, המנוהלים על-ידי הנהלות הורים ומתנדבים.
קו-הסיוע באמצעות זכויותיהם, על ומידע סיוע משפטי רגשית, תמיכה למשפחות מעניק אקים ”הורים למען הורים” בטלפון – 1-800-399-333, ובאמצעות הקליניקה המשפטית לזכויות אנשים עם מוגבלות שכלית בשיתוף המרכז הבינתחומי הרצליה. כן, אקים נותן סיוע כלכלי למשפחות הנזקקות לכך, באמצעות קרן אקים. בנוסף, אקים מפעיל מרכז מידע הכולל אתר אינטרנט וספרייה, בבית אקים בתל-אביב. במרכז המידע ניתן למצוא ספרים, מחקרים ומאמרים בתחום המוגבלות השכלית, המיועדים
למשפחות, לאנשים עצמם, לאנשי מקצוע ולציבור הרחב.
לצד היותו ארגון מסנגר, מפעיל אקים בשיתוף עם משרד הרווחה והרשויות המקומיות, כ- 100 מסגרות ברחבי הארץ, בתחומי חינוך, דיור בקהילה, תעסוקה, תרבות ופנאי, מרכזי תמיכה ומרכזי משפחות, גיוס לצה”ל והתנדבות בשירות הלאומי האזרחי. כמו כן, אקים בונה, משפץ ומצייד את המסגרות מדי שנה,
בשיתוף הקרן לפיתוח שירותים לנכים של המוסד לביטוח לאומי וקרן שלם.
אקים ישראל
