אוכלוסיית פלשתינה בסוף המאה ה-17

סיור "בפלסטינה", 1695שנת

- הארץ היתה ריקה ברובה, 1695השנה •שוממה, ותושביה היו מועטים והתרכזו בערים ירושלים, עכו, צפת, יפו, טבריה

 ועזה.  והאחרים רוב התושבים בערים היו יהודים•

היו נוצרים, היו מעט מאוד מוסלמים .שבדרך כלל היו בדואים

מכונת זמן, זו התחושה המקננת בי כשאני נמצא בחנות הספרים העתיקים של מר הובר בבודפסט.

הובר למד להכיר את שגיונותי, ולאחר ברכת השלום וכוס המיים המינרליים )מר הובר הוא טבעוני-צמחוני( מוביל אותי במדרגות למרתף הענק והמאוורר, לאגף

ה''יהודי''.

האגף היהודי הוא חדר ובו ספרים עתיקים בנושאים שנראים למר הובר יהודים. בין הספרים ישנם כאלה שאינם שווים את כריכת העור שלהם אולם לעיתים נדירות

אפשר למצוא שם אוצרות תרבות של ממש.

הרבה מאוד הם ספרי קודש ישנים שנגנבו אולי ממרתפי הגניזה שבבתי הכנסת, כרכי תלמוד, תנ''ך, משניות, שולחן ערוך, סידורים ישנים נוסח אשכנז. אני נוהג לפתחם כדי לראות מי הבעלים, מי הנער שקיבל את הספר לבר המצווה לפני

מאתיים שנה, ולמי העניק אותו בערוב ימיו. סקרנות. הרבה מהספרים כתובים בגרמנית, והם ספרי הגות על היהדות שנכתבו בכלל

בידי נוצרים או יהודים מתבוללים.

לפעמים מוצאים איזה כרך תלמוד שנכתב בכתב יד, אלה יקרים מאוד, מאות אלפי אירו ומונחים בארון זכוכית מאּוורר. הובר יודע את ערכם. ולפעמים ישנן

מקורי בשמו ה''מקצועי'', Hadriani relandi של Palestinaמציאות כמו הספר palaestina ex monumentis veteribus illustrata  ,

. Trajecti Batavorum: Ex Libraria G. Brodelet, 1714 המו''ל הוא,

ניתן למצוא כמה ספרים מקוריים כאלה במספר מקומות את כאןבעולם ואף באוניברסיטת חיפה. אפשר לראות

המקומות בהם הספר נמצא וגם אפשר למצוא פרטים על המחבר ועוד.

המחבר רילאנדי, איש אשכולות של ממש, גיאוגרף, קרטוגרף ופילולוג ידע על בוריין עברית, ערבית ויוונית עתיקה, בנוסף

הוא 1695לשפות האירופאיות. שפת הספר היא לטינית. בשנת נשלח לסיור בארץ ישראל או בשמה דאז פלסטינה. במסעו הוא

מקומות יישוב המוזכרים בתנ''ך או במשנה. 2500סקר כ-שיטת המחקר שלו היתה מעניינת. ראשית, מיפה את ארץ

ישראל. שנית, רילאנדי זיהה את כל אחד מהמקומות המוזכרים במשנה או בתלמוד עם מקור שמו. אם מקור השם יהודי, הביא

את הפסוק המתאים בכתבי הקודש. אם מקור השם רומי או יווני הביא ביוונית או בלטינית את ההקשר. שלישית הוא אף

ערך סקר ומפקד אוכלוסין לכל מקום יישוב.

המסקנות הבולטות הן:   

תושבים נוצרים:45העיר הפלסטינית לוד עם 1695 כולם ידעו שהמורשת היא יהודית:        1695 בשנת

.  אף ישוב בארץ ישראל אינו בעל מקור שם ערבי. 1שמות היישובים הם ברובם ממקור עברי, או יווני או

לטיני-רומי. עד היום, למעשה, אף ישוב ערבי )להוציא רמלה( אינו נושא שם ערבי מקורי. רוב שמות היישובים

הם ממקור עברי או יווני ששובש לערבית חסרת משמעות. אין שום משמעות בערבית לשמות עכו,

חיפה, יפו, נבלוס, עזה או ג'נין ושמות ערים כמו רמאללה, אל-חליל ואל-קודס חסרים שורשים

, שנת 1696היסטוריים או פילולוגיים ערביים. בשנת הסיור, רמאללה, למשל, נקראה בתא'לה )בית אל(, חברון נקראה חברון ומערת המכפלה נקרא על ידי

הערבים אל חליל )כינוי לאברהם אבינו(.

.      הארץ היתה ריקה ברובה, שוממה, ותושביה היו מועטים והתרכזו 2בערים ירושלים, עכו, צפת, יפו, טבריה ועזה. רוב התושבים בערים היו

והאחרים היו נוצרים, היו מעט מאוד מוסלמים שבדרך כלל היו יהודים איש 120בדואים. יוצאת מהכלל נבלוס, היא שכם שבה ישבו כ-

איש שומרונים. 70ממשפחת נאטשה המוסלמית וכ-

איש – כולם נוצרים.700בנצרת, בירת הגליל, היו כ- איש, רובם יהודים ומיעוטם נוצרים.5000בירושלים כ-

המעניין הוא שאת המוסלמים מזכיר רינאלדי כשבטים בדואים נודדים, שהגיעו כפועלים עונתיים כדי לשמש ככח עזר בחקלאות או בבנין.

איש; חמישים אחוז מהם יהודים והשאר 550בעזה, למשל, היו כ-נוצרים. היהודים עסקו בחקלאות משגשגת של כרמים, זיתים וחיטה

)גוש קטיף( והנוצרים עסקו במסחר ובהובלת התוצרת. בטבריה ובצפת היה ישוב יהודי, אולם לא מוזכרים העיסוקים להוציא דייג בכנרת, מקצוע טברייני מסורתי. עיר כמו אום אל-פאחם למשל,

משפחות, כולן נוצריות, כחמישים נפש, וכן כנסייה 10היתה כפר בן מרונית קטנה )משפחת שחאדה(.

.הספר סותר לחלוטין תיאוריות 3פוסט-מודרניסטיות על ''מורשת פלסטינית'' או עם פלסטיני, ומאשש ומחזק את השייכות של

ארץ ישראל ליהודים ואת חוסר שייכותה המוחלט לערבים, ששדדו אפילו את השם

הלטיני פלסטינה וניכסו אותו לעצמם.

סוף