מערכת ממוחשבת להערכת תהליכי קשב מתמשך ומיומנות פענוח...

אורן לםהחוג ללקויות למידה

:הנחיות לנבדק על המסך שלפניך תוצג מילה. אתה מתבקש לקרוא אותה בקול רם במהירות הרבה ביותר שאתה יכול.

תמונות התבונן בהן בתשומת לב 4 לאחר כל מילה תופענה שכן לאחר

היעלמותן תופיע תמונה נוספת ועליך להחליט האם הייתה התמונות שהוצגו קודם או לא. 4 בסדרת

אם הייתה בסדרה לדעתך כן אמור אם לא הייתה בסדרה. לא ואמור

שחיפוטשחיפוט 1 2

3 4

שחיפוטשחיפוט

שחיפוטשחיפוט

מערכת אבחון זו משלבת שתי מטלות

א. מטלת התמונות – מטלת סטרנברג בחינת תהליכי קשב מתמשך.

ב. מטלת שיום מהיר של מלים ומלות טפל לא מנוקדות. בחינת הטמעת התכונות הסטטיסטיות של יחסים בין הרכבי אותיות

תת – מילוניים והרכבי צלילים.

במונח תהליכי קשב מתמשך הכוונה לאותם תהליכים

המאבטחים זרימת מידע ממערכות חוש למערכות עיבוד על חושיות.

אבטחת הזרימה מתבצעת באמצעות יצירת סדר עדיפויות של כניסה למעבדי המידע הגבוהים. סדר העדיפויות נקבע ע"י הקצאת

משאבי קשב מתמשך.

תפקידים רבים בחיי היומיום מחייבים הקצאת קשב מתמשך

לצד תהליכי עיבוד אוטומטיים שהם צרכנים מזעריים

של משאבי קשב מתמשך.

פעולות השליטה ברכב ופענוח מלים בודדות הם תהליכים אוטומטיים לנהג ולקורא המיומן.

לעומת זאת עדכון המערכת בנתונים משתנים כמו נתוני הכביש והתנועה עליו

או רמת המשפט /פסקה בטקסט מחייב הקצאתמשאבי קשב לאותן רמות גרייה המאפשרות עדכון נתונים בתנאים

.משתנים

(ADDבשנים האחרונות נכנסה מאד לאופנה אבחנה של הפרעות קשב )

בלי שמעבר לתלונת הנבדק על קשיי ריכוז יש איזה שהוא

אמצעי אפקטיבי לבחינת התלונה. התלונה נפוצה במיוחד בקרב מתבגרים

ומבוגרים צעירים ועקב רפיפות האבחון בתחום זה קיימת אבחנת יתר

חריפה לצרכי רווחים משניים.

הגרסה שפותחה על ידנו למטלת סטרנברג עשויה לשמש לפי ממצאינו ככלי אבחון מהימן ותקף של הפרעה לתהליכי קשב מתמשך ואיתור נבדקים

לא אמינים.

מטלת סטרנברג היא דוגמא לתפקיד פשוט אך הכולל את המרכיב החיונילהערכת תהליכי קשב מתמשך – השקעת קשב באלמנטים שיהיו חיוניים

.היה או לא היהלקבלת החלטה עתידית – מהו הבסיס לטענה זו?

0

100

200

300

400

500

600

700

800

2 8

מיספר פריטים בסדרה

בהתגו

מן ז

צעדי מבחן. 180מערכת האבחון כוללת כל צעד כולל סדרה בת ארבע תמונות שלאחריה

מופיע גירוי יחיד לשיפוט.

. היא לא גירויים התשובה הנכונה 120ל

צעדי ניסוי אלה מפוזרים במספר שווה בשליש הראשון והאחרון של המטלה.

מה שנבדק הוא רמת הביצוע הכללית )דיוק וחביון תגובה(

ורמת הביצוע לשליש הראשון בהשוואה לשליש האחרון.

נבדקים החשודים כלוקים בהפרעת קשב מתמשך אשר שטף הקריאה שלהם תקין )מפענחים אוטומטיים של מלים כתובות( אמורים להפגין הידרדרות ביצוע לשליש האחרון של מטלת סטרנברג אך לא למטלת

שיום מלים.

פונים לאבחנה על בסיס תלונות של קשיי ריכוז, חלימה 276מתוך 80 ) 160בהקיץ וקשיים בזיכרון/ שכחה/ הספק נמוך במבחנים נדגמו

סטודנטים תלמידי שנה א' עד ד'(. 80תלמידי תיכון מכתות ט' – יב' ו בנים וארבעים בנות.40בכל קבוצה

לכל הנבדקים הועברה סוללת מבחנים ענפה בנוסף למערכת הממוחשבת. תוצאות הנבדקים הושוו לאלה של קבוצת בקורת ולתוצאות

של לקויי קריאה בגילאים מתאימים

בנים בנות בנים בנות סה"כ

בקורת11228282828

לקויי 12615352056קריאה

לקויי 16040404040קשב

סה"כ3988310388124

. הפרש שגיאות שליש ראשון/ אחרון לתשובות לא.1 . הפרש סטיית התקן לממוצע החביון שליש ראשון /אחרון2

לתגובות לא.

ההפרשים חושבו לפי הנוסחה שליש אחרון פחות השליש הראשון כךשערכים חיוביים מבטאים שגיאות רבות יותר לשליש האחרון וסטיית תקן

גדולה יותר סביב ממוצע החביון.לצורך השוואה נבדק גם הפרש סטיית התקן לשליש ראשון ואחרון במטלת

שיום מלים.

ממוצעי הפרשים לסטיית התקן לשליש ראשון ואחרון – סטרנברג

ושיום מלים תלת עיצוריות.

-0.20

0.20.40.60.8

1

SD diference (sc.)

Sternberg NamingGroup

ControlRDADD

הפרשי שגיאות לצעדי ניסוי 'לא' – סטרנברג

-505

101520

Error Rate (dif)

Group

ControlRDADD

על סמך התפלגות מדדים אלה בקב' הביקורת נקבע רווח בר סמך לכל מדד ונבדקי הקבוצות האחרות נבחנו לאורם.

נבדק המספר היחסי של נבדקים שנמצאו חריגים על פני שני הממדים כאחד.

שעור יחסי של נבדקים חריגים על פני מדד שגיאות ומדד

הפרש סטיית תקן לחביון.

01020304050

% rejection

both measure

s

Group

ControlRDADD

נמצאו כחריגים על פני שני המדדים ADD חשודי 160 נבדקים מתוך 77 בקורת. 112 מתוך 8 לקויי הקריאה ו 126 מתוך 17לעומת

השוואת החריגים מכל הקבוצות לאחרים על פני מדדים קוגניטיבייםורגשיים שונים.

היו בנות.63 הנבדקים החריגים 102חשוב לציין כי מתוך ע"פ דיווח היו בטיפול קליני של הפרעות אכילה.22מתוכן

הנבדקים הללו הושוו לנבדקים האחרים בקבוצותיהם על פני מספר 102 .רב של מדדים – בחרתי להביא כאן כמה מרכזיים שמבחינים מאד בין הקבוצות

זכירת פרטים מטקסט נקרא

0

20

40

60

80

100

Group

ControlRDADD (A)ADD (B)

Recall Reading speed

גודל אנכי של אותיות בכתיבה להכתבה )דף חלק(.

00.20.40.60.8

11.2

Letter Size (cm.)

Group

ControlRDADD (A)ADD (B)

חרדה כללית / כפיתיותHSCL 90 שאלון פסיכיאטרי מקוצר שאלון חרדת בחינות זיידנר - נבו.

00.5

11.5

22.5

33.5

4

Enxiety HSCL / Zidner

ControlRDADD (A)ADD (B)

שיעור גבוה של הפרעות אכילה.18 -15. מתבגרות 1 . סטודנטיות וסטודנטים במסלולים תחרותיים.2 . כמעט בכל המקרים קיימת רמת חרדה גבוהה.3

משאביקשב

נדרשים משאבי קשב מתמשך כדי

להבין תהליכי הקצאה של קשב

מתמשך.

מה יהיה ?

נקודת המוצא של מבחן זה היא מודלים קונקציוניסטיים של פענוח מלים

שבו מעבדים אורטוגרפים תהליך מקבילי – מבוזר כתובות – מודלים הגורסיםפונולוגיים וסמנטיים מעוררים בו זמנית ופועלים אינטרקטיבית בתגובה

לגירוי )מלה כתובה(. התובנה המרכזית של מודלים אלה והחשובה לעניינו היא תהליך הלמידה של

פענוח מלים באורטוגרפיות עמוקות כמו עברית.

תהליך למידה זה רגיש מאד לתכונות הסטטיסטיות של השפה וקביעויות

מקומיות גם אם הללו אינן בבחינת כלל מפורש או אפילו ידע גלוי ומודע.

תכונות סטטיסטיות רלוונטיות הן שכיחות מילונית, שכיחות תצלילית

וקביעויות של קשרים בין הרכבי אותיות תת מילוניים והרכבי צלילים

על פי מודלים חישוביים משקלל תהליך הפענוח את כל הגורמים הללו

במערכת קשרים אחת – רשת עצבית כאשר המשקל היחסי של כל גורם מוטמע

בתהליך הלמידה לתוך הקשרים )הסינפטיים( בין יחידות הרשת.

הטענה שלחישובי רשת זו השפעה על התנהגותנו גם אם איננו מודעים לאותן

תכונות סטטיסטיות שעיצבו את בחירות הרשת.

כדי לתת לכם את התחושה לפקטורים הלא טריוויאליים של מערכת החישוב

איך הייתם הוגים את המלים הבאות ? :

דנכת

עפנון

רנחת

קרימון

ענח

גשל

המחקרים לצורך בדיקת מודל חישובי כנגד מודלים רב- ערוציים התמקדו - מלים תלת עיצוריות בשתי קבוצות מלים בעברית

.באותיות ון המסתיימות ומלים

המחקר השני שהוא טרי מאד בוצע ע"י כחלק של עבודת תזה לתואר שני.

מחקרים אלה הראו כי ניתן לנבא בקירוב טוב את ההיגוי של קוראים מיומנים בהתאם לחישובים של משקל הפקטורים השונים כפי שראיתם

בדוגמאות

מסקנת שני המחקרים היא שבקרב לקויי קריאה ששפת

אמם עברית התופעה הנפוצה ביותר היא הטיה תצלילית חריגה שאינה

מרוסנת היטב על ידי פקטורים סמנטיים ואורטוגרפיים.

הטיה זו באה לידי ביטוי בשני אופנים:

. חביון תגובה ממושך למלים הנהגות בתצליל נדיר )למשל מלים שכיחות כמו 1 כפר(.

. העדפה ברורה של ההיגוי התדיר גם כאשר שכיחות המלה בתצליל הנדיר 2 גבוהה יותר.

. העדר משקל להרכב אותיות תת מילוני בבחירת היגוי למלות טפל.3 )ענח / גשל(.

דהיינו kafarככפר לקויי קריאה צעירים נוטים לשיים המלה

( על פני שכיחות המלה.53%להעדיף את התצליל השכיח )

למלות טפל גם כאשר הרכבKATAL הם מעדיפים את תצליל בה במידה

גשלאינו תומך בתצליל זה – כמו במלה אותיותיהן

השפעת התכונות הסטטיסטיות של הרכבים אורתוגרפיים בשפה הכתובה ושכיחות התצליל על

שיום של מילים כתובות בקרב קוראים מיומנים וליקויי קריאה.

שרון גרדי אורן לם

בעלות סיומת650 מילים בעלות סיומת "ון", מתוכן: 827קיימות

ן", ו- 146"ון", בעלות סיומת "ון" + "ון".31 בעלות סיומת "ו

התבניות המורפולוגיות השכיחות ביותר בעלות סיומת "ון" הן: 9

XXX( 301ון ,)מילים XX( 157ון ,)מילים XXXX( 54ון ,)XXיX ון

(39 ,)XיX( 28ון ,)XוXX( 25ון ,)XXוX( 24ון ,)XוX( 15ון ,)X( 13ון .)

שטף קריאה בקבוצות הניסוי

P.VdfF

כיתה ו' לקויי קריאה

( ( N=34

כיתה ו' רגילים

( ( N=34

כיתה ג' ( ( N=34

SDMSDMSDM

0.0001>2,99373.9411.0364.721.4147.6

23.66

69.17

קצבקריא

ה

0.0001>2,99271.642.9513.111.42.761.4412.56

מספרשגיאו

ת

.ONמלים משמעותיות – סיומת 1.

.ON. מלות טפל – תומכות 2

.UN. מלים משמעותיות – סיומת 3

. UN. מלות טפל – תומכות 4

קטגוריה בכל המצופה ההיגוי עבור הגתה קבוצה שכל הממוצע המילים מספרבנפרד

0

20

40

60

80

100

120

קטגוריה 1 קטגוריה 2 קטגוריה 3 קטגוריה 4

וי היג

הר

בוע

-ה

הגלד

היש

ם לי

מיפר

מסצע

מומ

ם)זי

חובא

ה (ופ

מצה

ו' רגיליםו' לקוייםג'

בנפרד קטגוריה בכל השונים ההיגויים עבור קבוצה כל של הממוצע התגובה זמן

0

0.2

0.4

0.6

0.8

1

1.2

קטגוריה 1 קטגוריה 2 קטגוריה 3 קטגוריה 4

ה)מיל

פר ה (

ובתג

מן ע ז

וצממ

ו' רגיליםו' לקוייםג'

זמן התגובה הממוצע של כל קבוצה עבור ההיגוי המצופה בכל קטגוריה בנפרד

0

0.2

0.4

0.6

0.8

1

1.2

1.4

קטגוריה 1 קטגוריה 2 קטגוריה 3 קטגוריה 4

ה)מיל

פר ה (

ופמצ

הגוי

היה

ר בו

עבה

תגומן

ע זוצ

ממ

ו' רגיליםו' לקוייםג'

האם שגיאות רגולריזציה בקריאת אנגלית והטיה תצלילית בקריאת עברית מבטאות ליקוי בערוץ

העיבוד הישיר? DIND