4
תורת אמת248 ן:ויל ג(03/12\2011) ב'ע'שת' הולסכ ב' זאצי ו:תשר פאטיל ששור אםול שצהר התואישנ ביודה יתי בלכ לןוליג ההע ב בגליון השבוע פדיון הבן שחל בשבת או ביו"ט2‘ שו"ת שלחסד עמ "ויצא יעקב מבאר פרשת השבוע פותחת במלים:: "לא היה צריך לומר רש"י. כותב שבע וילך חרנה" אלא: 'וילך יעקב חרנה', ולמה הזכיר יציאתו? אלא מגיד שיציאת הצדיק מן המקום עושה רושם, שבזמן שהצדיק בעיר, הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה, יצא משם פנה זיוה פנה הודה פנה הדרה..."- הקדוש, שהצדיק הוא הפאר והיופי של רש"י משמע מדברי המקום שהוא שרוי בו, ובלעדיו, אין למקום זיו והוד והדר וכו', וזה מה שכותב רבנו הקדוש, בליקוטי מוהר"ן, תנינא בתורה ס"ז: "...כי יש צדיק, שהוא היופי והפאר של כל העולם...כי זה הצדיק... הוא ההידור והיופי של כל העולם, וכשזה היופי והפאר מתגלה בעולם...אזי נפתחין העיניים של העולם. שכל מי שנכלל בזה החן האמת של זה הצדיק, שהוא החן והיופי של העולם, דהיינו שמתקרב אליו ונכלל בו, נפתחין עיניו ויכול לראות, והעיקר להסתכל על עצמו..." ובהמשך מסביר רבנו הקדוש, שמי שמתקרב לצדיק הזה, הוא יכול לראות איפה הוא אוחז במדות, וגם יכול לראות ולהסתכל בגדולת ה' יתברך על ידי שנפתחו עיניו על ידי התגלות הפאר של הצדיק וכו', עיין שם. מדברי רבנו משמע, שיש בעניין זה של הצדיק, שהוא הפאר והיופי כו', עומק גדול. שלא רק בכלליות, הצדיק משרה על המקום שנמצא בו, את הזיו וההוד וההדר והפאר והיופי וכו', כמו שמובן מדברי רש"י הקדוש ע"ה, אלא הוא גם היופי הפאר של כל אדם בפרטיות, שככל שהאדם יותר מתקרב ונכלל בצדיק, כך נפתחות לו העיניים, לראות את היופי של העולם, את היופי של התורה והמצוות, את גדולת ה' וכו', והוא מתחיל לראות איפה הוא אוחז במדות, ואז הוא יכול על הראות ולהמשיך המדות של ולצאת מהכיעור לתקנן עצמו את הפאר והיופי של התורה והמצוות, את המדות הנעלות, ולהאיר את צלם האלוקים שבו וכו'. את שמאיר לאדם הוא התורה, של האור הצדיק הוא כי כוונת התורה האמיתית, את ה'צבע' האמיתי של התורה, את הטעם, את הניגון וכו', ואדם שלומד תורה בלי הצדיק, הוא לא רואה את האור שבה, ולכן הוא נשאר בחושך, וזה מסביר איך יתכן שאדם לומד תורה כל היום, והוא בכל זאת עצוב, ואין לו כוחות להתגבר על היצר הרע הכי קטן, לכאורה למה? הוא הרי לומד תורה, שהיא ה'תבלין', להתגבר על היצר הרע על ידו, אז למה הוא שבוי ביד היצר הרע והמדות הרעות והתאוות וכו'? כי הוא עדיין לא למד תורה באמת, מאחר ולומד בלי הצדיק. רק על ידי הצדיק, האדם יכול לראות איפה הוא באמת אוחז באמונה, שהיא העיקר, וכל הגלות אינה אלא בשביל חסרון והאמונה, הראשון, בתורה ז', בחלק אמונה, כמו שכתוב תלויה בהתקרבות לצדיקים, כמובא שם: "אבל אי אפשרידי אמת...ואי אפשר לבוא לאמת- לבוא לאמונה אלא עלידי-ידי התקרבות לצדיקים וילך בדרך עצתם, ועל- אלא על שמקבל מהם עצתם, נחקק בו אמת!" האדם, הכל תלוי האמת והאמונה של נמצא, שכל מדת בהתקרבות לצדיק, והאמת והאמונה, הם ביסוד של החיים היפים והטובים. כי ביסוד של כל המדות הטובות, עומדים עומדים הרעות, וביסוד של כל המדות האמת והאמונה, השקר והכפירה, וזה ידוע שכל החיים הטובים של האדם, תלויים במדות הטובות שלו, כי כל הסבל שיש לבני אדם בעולם הזה ובעולם הבא, הכל בגלל המדות הרעות, שכבר בעולם הזה, הוא הולך מלא בכעס ורוגז וקנאה ושנאה ועין רעה וחמדה וכו' וכו', שממררים לו את חייו, ולא די בזה, אלא אף מורידים אותו לגיהנום אחרי מותו... נמצא, שכל החיים הטובים של האדם תלויים בהתקרבות לצדיק, וזה הפירוש העמוק של דברי רש"י, שהצדיק הוא זיוה הוא הודה והוא הדרה של העיר, שחיים חיים טובים על ידו, בגשמיות וברוחניות, ונפתחים העיניים הרוחניות, לראות את המאור שבתורה ולהגיע לאמונה וכו', כמו שלמדנו 'על קצה המזלג'. אכן, לכל זה אי אפשר לזכות, בלי שמירת העיניים, כי כל ההתקרבות לצדיק תלויה בשמירת העיניים, וכל האמונה תיקון הטובות, המדות וכל בנין תלויה בשמירת העיניים, המוח והלב וכו', השגת התורה וכו' וכו'– הכל עומד על שמירת העיניים. את זה אנחנו לומדים מדוד המלך, עליו השלום, שהביא כמה דברים, שנאמר בהם "תמיד", והם תלויים זה בזה. האחד:; היינו, דבקות בה'. השני:(תהילים ע"ג כ"ג) "ואני תמיד עימך"; היינו, שמירת העיניים,(תהילים כ"ה ט"ו) "עיני תמיד אל ה'" וזה תלוי בזה. כי לזכות להיות תמיד עם ה' בבחינת "ואני תמיד עימך", צריכים לפני הכול לעצום את העיניים, בחינת "עיני תמיד אל ה'". וכן להפך. לזכות לשמירת העיניים בפנימיות הוא רק על ידי דבקות בה', מאחר שיכול להיות, שאדם עוצם את עיניו הגשמיות, ועדיין משוטט בעיני שכלו, היינו, במחשבותיו, ומהרהר ומדמיין עולם ומלואו של תאוות ואיסורים. לכן, רק כאשר מחשבתו דבוקה בה', היינו, שעיניו אל ה' בפנימיות, שזה תלוי באמונה, אזי ניקרא ששומר את העיניים. ואז הוא מקיים את ה"תמיד" השלישי: "שויתי ה'.('תהילים ט"ז ח) לנגדי תמיד" וזו האמונה של אברהם אבינו עליו השלום, שמרגע שעמד על האמונה בה', לא הרים את עיניו, ולא פתח אותם בשביל שום עניין, אלא אם כן, זה היה ברצון ה', ולכן לכל פתיחת עיניים של אברהם אבינו, יש פסוק מפורש: 'וישא אברהם את עיניו' וכו'. כי אברהם אבינו ידע שכל פתיחת עיניים מסיחה את הדעת מה', משכיחה את ה' ח"ו, וכמובן, שלא רצה בשום אופן לשכוח את ה' אפילו לרגע קל, אלא להיות דבוק בה' בלי שום הפסק, ולכן עצם את עיניו. כי גם כשאין סכנה לראות מראות אסורות, עצם פתיחת העיניים גורמת לאדם להסיח דעתו מה', ולכן צריכים ללכת, עם מה שאמר דוד המלך ע"ה: עיני תמיד אל ה'. שהאדם יהיה תמיד בדבקות בה', ואז ממילא האדם ניצל מערמות של עברות, מקנאה, מחמדה, משנאה, מתחרות, מלשון הרע וכו' – כי הוא לא רואה אף אחד, הוא חי את האמת, שאיןאדם, ואין במי לקנאות, ואין שנאה- עוד מלבדו, אין שום בני ואין חמדה – אין שום דבר רע, כי הוא דבוק בה'. לכן, כל הצדיקים, לא הרימו את עיניהם מארבע אמותיהם, אפליו בחדר סגור, כי שמירת העיניים שלהם לא היתה רק בשביל לא לראות מראות אסורות, אלא בשביל לא להפסיק לרגע מהדבקות שלהם בה', כי כשפותחים את העיניים, אז רואים תמונה, רואים חפץ וכד', והמחשבה מתחילה להמשך אחר הסחות הדעת הרבות שיש סביב האדם, שעיקרן על ידי מראה עיניו, שכל דבר שרואה, מיד מתחיל שרשרת של מחשבות ומי יודע לאן הוא יכול להגיע. כל שכן, כשיש מראות אסורות, המעוררות באדם הרהורים, שיעשה תשובה בהם, צריך שמי שנכשל תאוות, חמדות, כפולה: גם על האיסור המפורש שעבר, וגם על עצם הסח הדעת, שפתח את עיניו והסיח את דעתו מהדבקות בה', למה לא הייתי ויעורר את עצמו: איפה הייתי? לאן פניתי? דבוק בה'? את כל זה אנחנו לומדים כדי שנתחיל להבין איפה אנחנו בעולם. כי להרבה בני אדם, האמונה, פירושה, שהם נזכרים לפעמים בה' יתברך, אבל אצל אברהם אבינו, האמונה היתה שלא לשכוח את ה' לרגע אחד! לכן לא פתח את העיניים, כי ידע שמראה העיניים יסיח את דעתו מה', וברגע שיפתח את עיניו, הן יסיתו אותו לחשוב על דברים אחרים. על שמירת העיניים באופן הזה, למדתי ממורי ורבי בלימוד, שסיפר, שבישיבה שלמד בה, היו יושבים בשורות על ספסלים, ואמר: "את זה שישב לידי היכרתי בשמו, אבלאת זה שישב לידו, כבר לא הכרתי..." – כי הוא היה דבוק בלימוד שלו! מרוכז בתכלית! הוא לא התבלבל ממה שסביבו, וזו שמירת עיניים רוחנית שחייבים לאמץ ולחזק, בד בבד עם העבודה על שמירת העיניים בגשמיות, שפירושה בפשיטות לעצום את העיניים. אדם שיש לו עבודה של שמירת העיניים, שרוצה להיות דבוק בה', כמו אברהם אבינו, צריך שיהיה לו חשבון על כל פתיחת עיניים, אם ראוי שיהיה פסוק על פתיחת העיניים הזו אם לאו... חייבים להבין היטב, שכל היהדות של האדם תלויה בשמירת כל את מאבד נשים, הוא על מי שמסתכל העיניים שלו. הקשר שלו עם הצדיק, מאבד את כל האמת והאמונה, את כל הקדושה והדבקות בה'. משום כך, עניין זה נקרא 'יסוד', כי הוא באמת היסוד של הכל. חצי שעה לפחות יום שיהיה לו בכל צריך אדם לכן, כל התבודדות על שמירת העיניים, ויתן אל לבו, שבשביל זה הוא בא לעולם, וזה עיקר הנסיון והצירוף של האדם בעולםפעם לטעום טעם של קדושה, הוא- הזה, ואם הוא רוצה אי פירושו: ושמירת העיניים, לשמירת העיניים, חייב לזכות לעצום אותן! אין שמירת עיניים אחרת. עיניים עצומות הן.... עיניים שמורות, עיניים פתוחות הן עיניים לא שמורות חייבים להזכיר לעצמנו שוב ושוב, שכל התורה וכל ההשגה, תלויים בזה, שמי שזוכה להתפלל על שמירת העיניים, חצי שעה לפחות בכל יום, אז הוא מתחיל לראות! נפתחות לו העיניים, להשיג בתורה, להשיג השגות אלוקות, לקבל הבנות עמוקות בלימוד – הכל תלוי בזה: החכמה, הזכרון, השמחה וכו' – כל היהדות! כל לימוד התורה תלוי כי העיניים, בשמירת עיקר הזכרון תלוי ב פועל ישועות3' סיפור לשולחן שבת עמ בית ושמו בית ספר פרק י"ב4' חנוך לנער עמ בגן היומי לשבוע הקרוב ספר שעריו בתודה יום א' ח' כסלו עד יום שב"ק י"ד בכסלו145-158 : עמודים הבכינות, היא שורש השקר והרע והגאוה, וההודיה היא כל ההפך מזה, לכן ההודאה(148 עמוד) . מוחקת לאדם את כל השקר, ואת כל היצר הרע, ואת כל הגאוהbaganhayomi.gmail.com קשר יומי: אימייל המשך דבר ראש הישיבה3 בעמוד

תמאתרות - breslev.co.ilתמאתרות 2 4 8 : ן ו י ל ג • ( 0 3 / 1 2 \ 2 0 1 ) ב ' ע ש ת ' ה ולסכב 'ז א צ י ו ת: שרפ • א“ט ילש ש ור אם

  • Upload
    others

  • View
    0

  • Download
    0

Embed Size (px)

Citation preview

  • אמת תורת03/1) • גליון: 248

    ' בכסלו ה'תשע''ב (2011\2בע“ה • הגליון לכל בית יהודי • בנשיאות הרה“צ שלום ארוש שליט“א • פרשת: ויצא ז

    השבועבגליוןפדיון הבן שחל בשבת או ביו"ט

    עמ‘2 שלחסד שו"ת

    מבאר יעקב "ויצא במלים: פותחת השבוע פרשתצריך לומר "לא היה רש"י: כותב חרנה". וילך שבעיציאתו? הזכיר ולמה חרנה', יעקב 'וילך אלא:שבזמן רושם, עושה המקום מן הצדיק שיציאת מגיד אלאמשם יצא הדרה, הוא זיוה הוא הודה הוא בעיר, שהצדיק

    הדרה..." פנה הודה פנה זיוה פנה -

    של והיופי הפאר הוא שהצדיק הקדוש, רש"י מדברי משמעוהוד והדר זיו למקום אין ובלעדיו, בו, המקום שהוא שרויתנינא מוהר"ן, בליקוטי הקדוש, רבנו שכותב מה וזה וכו',כל של והפאר היופי שהוא צדיק, יש "...כי ס"ז: בתורההעולם, והיופי של כל ההידור הוא העולם...כי זה הצדיק...העיניים נפתחין בעולם...אזי מתגלה והפאר היופי וכשזההצדיק, זה האמת של שנכלל בזה החן שכל מי העולם. שלונכלל בו, שמתקרב אליו דהיינו העולם, והיופי של שהוא החן

    עצמו..." על ויכול לראות, והעיקר להסתכל עיניו נפתחין

    הזה, לצדיק שמתקרב שמי הקדוש, רבנו מסביר ובהמשךלראות יכול וגם במדות, אוחז הוא איפה לראות יכול הואידי על עיניו שנפתחו ידי על יתברך ה' בגדולת ולהסתכל

    שם. עיין וכו', הצדיק של הפאר התגלות

    הצדיק, שהוא הפאר זה של שיש בעניין מדברי רבנו משמע,על משרה הצדיק בכלליות, שלא רק גדול. עומק כו', והיופיוכו', והיופי והפאר וההדר וההוד הזיו את בו, שנמצא המקוםהיופי גם הוא אלא ע"ה, הקדוש רש"י מדברי שמובן כמומתקרב יותר שהאדם שככל בפרטיות, אדם כל של הפארשל היופי לראות את העיניים, לו נפתחות בצדיק, כך ונכללוכו', גדולת ה' והמצוות, את העולם, את היופי של התורהיכול הוא ואז במדות, הוא אוחז איפה לראות מתחיל והואעל ולהמשיך הראות המדות של מהכיעור ולצאת לתקנןהמדות את והמצוות, התורה של והיופי הפאר את עצמו

    וכו'. שבו את צלם האלוקים ולהאיר הנעלות,

    את לאדם שמאיר הוא התורה, של האור הוא הצדיק כיהתורה, של האמיתי ה'צבע' את האמיתית, התורה כוונתהצדיק, תורה בלי שלומד ואדם וכו', את הניגון הטעם, אתוזה נשאר בחושך, הוא ולכן שבה, האור רואה את לא הואזאת בכל והוא כל היום, תורה שאדם לומד יתכן איך מסבירלכאורה קטן, הכי הרע היצר על להתגבר כוחות לו ואין עצוב,על להתגבר ה'תבלין', שהיא תורה, לומד הרי הוא למה?והמדות ביד היצר הרע שבוי הוא למה על ידו, אז הרע היצרבאמת, תורה למד לא עדיין הוא כי וכו'? והתאוות הרעות

    הצדיק. ולומד בלי מאחר

    באמת אוחז הוא איפה לראות יכול האדם הצדיק, על ידי רקחסרון אלא בשביל אינה הגלות וכל שהיא העיקר, באמונה,והאמונה, הראשון, בחלק ז', בתורה שכתוב כמו אמונה,אפשר אי "אבל שם: כמובא לצדיקים, בהתקרבות תלויה לאמת לבוא אפשר אמת...ואי על-ידי אלא לאמונה לבואועל-ידי עצתם, בדרך וילך לצדיקים התקרבות על-ידי אלא

    בו אמת!" נחקק עצתם, שמקבל מהם

    תלוי הכל האדם, של והאמונה האמת מדת שכל נמצא, החיים של הם ביסוד והאמונה, לצדיק, והאמת בהתקרבותעומדים הטובות, המדות כל של ביסוד כי והטובים. היפיםעומדים הרעות, המדות כל של וביסוד והאמונה, האמתהאדם, של הטובים ידוע שכל החיים וזה והכפירה, השקראדם לבני שיש הסבל כל כי שלו, הטובות במדות תלויים

    הרעות, שכבר המדות בגלל הכל הבא, ובעולם בעולם הזהושנאה ועין וקנאה מלא בכעס ורוגז הולך הוא בעולם הזה,בזה, די ולא חייו, את לו שממררים וכו', וכו' וחמדה רעה

    מותו... אחרי לגיהנום אותו מורידים אף אלא

    תלויים בהתקרבות האדם של הטובים שכל החיים נמצא,הוא שהצדיק רש"י, דברי של העמוק הפירוש וזה לצדיק,טובים חיים שחיים העיר, של הדרה והוא הודה הוא זיוההרוחניות, העיניים ונפתחים וברוחניות, בגשמיות ידו, עלכמו וכו', לאמונה ולהגיע שבתורה המאור את לראות

    המזלג'. קצה 'על שלמדנו

    כל כי העיניים, שמירת בלי לזכות, אפשר אי זה לכל אכן,

    האמונה וכל העיניים, בשמירת תלויה לצדיק ההתקרבותתיקון הטובות, המדות בנין וכל העיניים, בשמירת תלויהעל עומד הכל וכו'– וכו' התורה השגת וכו', והלב המוח

    העיניים. שמירת

    כמה שהביא השלום, עליו המלך, מדוד לומדים אנחנו זה אתבזה. האחד: זה תלויים והם "תמיד", בהם דברים, שנאמרהשני: בה'. דבקות היינו, כ"ג); ע"ג (תהילים עימך" תמיד "ואניהעיניים, שמירת היינו, ט"ו); כ"ה (תהילים ה'" אל תמיד "עיני"ואני עם ה' בבחינת תמיד להיות בזה. כי לזכות תלוי וזהבחינת העיניים, לעצום את הכול צריכים לפני עימך", תמידהעיניים לשמירת לזכות להפך. וכן ה'". אל תמיד "עינילהיות, שיכול בה', מאחר דבקות על ידי רק הוא בפנימיותשכלו, ועדיין משוטט בעיני את עיניו הגשמיות, עוצם שאדםשל תאוות ומלואו עולם ומדמיין ומהרהר היינו, במחשבותיו,שעיניו בה', היינו, דבוקה מחשבתו כאשר לכן, רק ואיסורים.את ששומר באמונה, אזי ניקרא בפנימיות, שזה תלוי ה' אלה' "שויתי השלישי: ה"תמיד" את מקיים הוא ואז העיניים.

    ח'). (תהילים ט"ז תמיד" לנגדי

    שעמד שמרגע השלום, עליו אבינו אברהם של האמונה וזובשביל אותם פתח ולא עיניו, את הרים לא בה', האמונה עלפתיחת ולכן לכל ה', ברצון היה זה כן, אם עניין, אלא שום'וישא אברהם מפורש: פסוק יש אבינו, אברהם עיניים שלעיניים פתיחת שכל ידע אבינו אברהם כי וכו'. עיניו' אתשלא וכמובן, ח"ו, ה' את משכיחה מה', הדעת את מסיחהלהיות אלא קל, ה' אפילו לרגע לשכוח את אופן בשום רצה

    עיניו. את עצם ולכן הפסק, שום בלי בה' דבוק

    פתיחת עצם אסורות, מראות לראות סכנה כשאין גם כיללכת, מה', ולכן צריכים דעתו גורמת לאדם להסיח העינייםשהאדם אל ה'. תמיד עיני ע"ה: המלך שאמר דוד מה עםמערמות ניצל האדם ממילא ואז בה', בדבקות תמיד יהיההרע מלשון מתחרות, משנאה, מחמדה, מקנאה, עברות, שלשאין האמת, את חי אחד, הוא רואה אף לא הוא כי – וכו'שנאה במי לקנאות, ואין שום בני-אדם, ואין מלבדו, אין עוד

    הוא דבוק בה'. כי רע, דבר שום אין ואין חמדה –

    אמותיהם, מארבע עיניהם הרימו את לא הצדיקים, כל לכן,

    רק היתה לא העיניים שלהם שמירת סגור, כי בחדר אפליולהפסיק לא בשביל מראות אסורות, אלא לראות לא בשבילאז את העיניים, כשפותחים כי בה', מהדבקות שלהם לרגעלהמשך מתחילה והמחשבה וכד', חפץ רואים תמונה, רואיםשעיקרן על האדם, סביב שיש הרבות הדעת אחר הסחותשרשרת של שרואה, מיד מתחיל עיניו, שכל דבר ידי מראה

    יכול להגיע. יודע לאן הוא מחשבות ומי

    הרהורים, באדם המעוררות אסורות, מראות כשיש שכן, כלתשובה שיעשה צריך בהם, שנכשל שמי חמדות, תאוות, הסח עצם על וגם שעבר, המפורש האיסור על גם כפולה:בה', מהדבקות דעתו את והסיח עיניו את שפתח הדעת, למה לא הייתי פניתי? לאן הייתי? איפה ויעורר את עצמו:

    דבוק בה'?

    אנחנו איפה להבין שנתחיל כדי לומדים אנחנו זה כל אתנזכרים שהם האמונה, פירושה, בני אדם, להרבה כי בעולם.היתה האמונה אבינו, אצל אברהם אבל יתברך, בה' לפעמיםפתח את העיניים, לא לכן אחד! לרגע לשכוח את ה' שלאמה', וברגע שיפתח דעתו יסיח את ידע שמראה העיניים כי

    אחרים. על דברים לחשוב אותו הן יסיתו עיניו, את

    ורבי בלימוד, ממורי למדתי הזה, באופן שמירת העיניים עלעל בשורות יושבים היו בה, שלמד שבישיבה שסיפר,את זה שישב לידי היכרתי בשמו, אבל ספסלים, ואמר: "אתדבוק בלימוד היה כי הוא – לא הכרתי..." כבר שישב לידו, זהוזו שסביבו, ממה התבלבל לא הוא בתכלית! מרוכז שלו! עם בבד בד ולחזק, לאמץ שחייבים רוחנית עיניים שמירתבפשיטות שפירושה בגשמיות, העיניים שמירת על העבודה

    את העיניים. לעצום

    להיות שרוצה העיניים, שמירת של עבודה לו שיש אדםכל על חשבון לו שיהיה אבינו, צריך אברהם כמו בה', דבוקהעיניים פתיחת על פסוק שיהיה ראוי אם עיניים, פתיחת

    אם לאו... הזו

    בשמירת תלויה של האדם היהדות היטב, שכל להבין חייביםכל את מאבד הוא נשים, על שמסתכל מי שלו. העינייםאת והאמונה, האמת כל מאבד את הצדיק, עם שלו הקשר'יסוד', נקרא זה כך, עניין בה'. משום והדבקות הקדושה כל

    הכל. של היסוד באמת הוא כי

    שעה חצי לפחות יום בכל לו שיהיה צריך אדם כל לכן, זה שבשביל לבו, אל ויתן העיניים, שמירת על התבודדותהאדם בעולם של עיקר הנסיון והצירוף וזה בא לעולם, הואקדושה, הוא של טעם אי-פעם לטעום רוצה הוא הזה, ואםפירושו: העיניים, ושמירת העיניים, לשמירת לזכות חייבהן עצומות עיניים אחרת. עיניים שמירת אין אותן! לעצום

    שמורות.... לא עיניים הן פתוחות עיניים שמורות, עיניים

    ההשגה, וכל התורה שכל ושוב, שוב לעצמנו להזכיר חייביםחצי העיניים, שמירת על להתפלל שזוכה שמי בזה, תלוייםנפתחות לראות! מתחיל הוא אז יום, בכל לפחות שעהלקבל אלוקות, השגות להשיג בתורה, להשיג העיניים, לוהזכרון, החכמה, בזה: הכל תלוי – בלימוד עמוקות הבנות

    היהדות! כל – וכו' השמחה

    תלוי התורה לימוד כלכי העיניים, בשמירת

    תלוי הזכרון עיקר

    ב

    ישועות פועל3 עמ' שבת לשולחן סיפור

    י"ב פרק בית ושמו בית ספר4 חנוך לנער עמ'

    בתודה שעריו לשבוע הקרוב ספר היומי בגןבכסלו יום שב"ק י"ד ח' כסלו עד א' יום

    עמודים: 145-158ההודאה לכן מזה, ההפך כל היא וההודיה והגאוה, והרע השקר שורש היא הבכינות,

    כל הגאוה. (עמוד 148) ואת הרע, כל היצר השקר, ואת כל את מוחקת לאדם

    baganhayomi.gmail.com אימייל יומי: קשר

    הישיבה ראש דבר המשך3 בעמוד

  • מפניניהפרשה

    פרשת ויצאהשבוע פרשת על נבחרים ופתגמים רעינות פנינים

    י') (כ"ח ָחָרָנה" ֶלְך ַוּיֵ ַבע ׁשָ ֵאר ִמּבְ ַיֲעֹקב ֵצא "ַוּיֵאלא "וילך" נאמר ולא יעקב" "ויצא נאמר: לכך ופירש"ישהצדיק שבזמן רושם עושה המקום מן צדיק שיציאת מגידהודה פנה הודה הוא זיוה הוא הדרה יצא משם הוא בעיר

    הדרה. פנה זיוה פנהיותר יעקב אצל נאמר זה שענין מה בס"ד לבאר ונראה וגבורה, מחסד כלול היה שיעקב משום זאת אבות? משארדהיו אבות אצל שאר משא"כ חלקו, בו את ראה אחד וכלעל רושם בו היה יעקב ולכן גבורה הכל או חסד הכל או

    חכמה) (נחל כולם.

    י"ז) (כ"ח ָמִים" ָ ַהּשׁ ַער ׁשַ ְוֶזה ֱאלִֹקים ית ּבֵ ִאם י ּכִ ֶזה ֵאין ..."וכאן למעט, בא זה שכתוב "כי אם" הרי חז"ל בדברי ידועוהקשה אלוקים" בית אם כי זה "אין כתוב: זה בפסוק

    אם"? "כי למעט במילים הכתוב מתכוון מה הבעש"טרק כאשר האדם כי ללמדנו בא הכתוב כי ויתכן לפרש בס"דאמיתי סימן זה ה' על רק חושב הוא בשינה שגם זוכהוכל קבע, היינו בית אלוקים בית בבחינת הוא זה שאדם דעת) אלוקים. (נתיבות בגדר בית הוא אין לו קביעות שאין עוד

    ָהִעיר ם ׁשֵ לּוז ְואּוָלם ֵאל ית ּבֵ ַההּוא קֹום ַהּמָ ם ׁשֵ ֶאת ְקָרא "ַוּיִי"ט). (כ"ח ָלִראׁשָֹנה"

    והלכו דכתיב מאי אלעזר ר' ע"א) ואמר (פ"ח פסחים ובגמרא

    יעקב אלהי בית אל ה' הר אל ונעלה לכו ואמרו רבים עמיםלא אלא אברהם ויצחק ולא אלהי יעקב ג') אלהי וגו' (ישעיה ב'

    בו שדה וכו' ולא כיצחק שכתוב הר וכו' בו שכתוב כאברהםהמקום שם את ויקרא שנאמר בית שקראו כיעקב אלא

    ההוא בית אל.היום יאמר אשר בו הר החסד כתוב מדת אברהם שהוא יסודוגלוי גבוה במקום שיהיה שייך דחסד י"ד) (כ"ב יראה ה' בהרמד' פתוח היה אבינו אברהם של שאוהלו דאי' כעין לכל

    וכו'. לשם ולכנס לראות כולם שיוכלו רוחות(כ"ד בשדה הגבורה כתוב אצלו ויצא יצחק לשוח מדת יצחקבהיותם ויהי שם, מצוים אדם בני שאין מקום בשדה ס"ג)שהיה ויצחק ויהרגהו (ד' ח'), אל הבל אחיו קין ויקם בשדהבמקום ששייך ובשדה דבר משום חשש לא מדת הגבורה לו

    ערב. לפנות בשדה לשוח יצחק ויצא כתוב סכנה בוהמקום שם את ויקרא ביה כתיב תפארת מדת יעקבלכבוד לנוי עשוי שהוא בבית שייך תפארת אל, בית ההואעמים והלכו הכתוב קראו בית שקראו וכיעקב ולתפארת,

    (יגל יעקב. בית אלהי אל ה' הר ונעלה אל לכו ואמרו רביםיעקב)

    א') ֶקֶדם"(כ"ט ְבֵני ֶלְך ַאְרָצה ַרְגָליו ַוּיֵ ַיֲעֹקב א ּשָׂ "ַוּיִטובה בשורה משנתבשר רגליו" יעקב "וישא ופירש"י:

    שמח. נעשה בשמירה שהובטח

    ידי ועל כף, ומחיאת רקודין היינו ַרְגָליו" ֶאת א ָנׂשָ ִלּבֹו ואזֲאָוה ּגַ ֶרֶגל בֹוֵאִני ּתְ "ַאל תּוב ּכָ ׁשֶ מֹו ּכְ ֲאָוה ַהּגַ ל ּטֵ ִנְתּבַ הריקודיםֶאת א ָנׂשָ "ִלּבֹו זה: בפסוק מרומז אשר וזה י), בליקו"מ (כמבוארלוקח "היינו "נושא הוא שמח שהוא שהלב פירוש ַרְגָליו"

    מלכות) (שלום הגאוה. את הינו הרגליים את

    ל"ו) ל"א (בראשית ָלָבן..." ּבְ ֶרב ַוּיָ ְלַיֲעֹקב ַחר "ַוּיִזאת לבן" וירב עם ולא בלבן" "וירב בדברי הכתוב מדוייקברע שיש בלבן אלא רב עם לבן, לא מעולם משום שיעקב

    חכמה) (נחל בו.

    ל"ה) (כ"ט ה'..." ֶאת אֹוֶדה ַעם ַהּפַ ַוּתֹאֶמר ן ּבֵ ֶלד ַוּתֵ עֹוד ַהר "ַוּתַהקדוש שברא מיום רשב"י אמר ז:) מביאה": (ברכות הגמרא ברוך להקדוש שהודה אדם היה לא עולמו את הוא ברוךה'". את הפעם אודה והודתו שנאמר שבאתה לאה עד הואוהצדיקים העולם אבות וכי המפרשים, גדולי ונתחבטולפרש ויתכן לאה? שבאה עד לה' הודו לא להם שקדמו היא באה לרבות, כאן באה ידוע שהמילה "את" כי בס"ד מעלתה של לאה, שזה היה הזמנים הקשים, לרבות גם אתמה בבחינת כקשה, מה שהיה נראה על גם להודות שידעהלטובה. הוא שהכל הבינה ותמיד רכות" לאה "ועיני שנאמר:

    התורה) (בגן

    לעשות יש מתי קודש, בשבת יוצא שלו הפדיון שיום בכור שאלה:הפדיון?

    לפדיון הנוגעים וכמה דינים מורכבת מכמה זו שאלה תשובה:הבן.

    הבן. פדיון זמן חל אימתי הפוסקים נחלקו ראשית,תפדה "ופדויו מבן חדש י"ח,ט"ז]: [במדבר "קרח" בתורה בפ' כתובבמשנה ואיתא הקדש". בשקל שקלים חמשת כסף בערכך

    פי על אף - יום שלשים בתוך הבן "מת וז"ל: ע"א] מ"ט [בכורותומדייק יתן", נתן על פי שלא - אף לאחר ל' יום יחזיר, לכהן שנתן

    ואם ואחד, שלשים ביום לפדותו הסמ"ק [מצוה רמ"ה] ש"צריך מכךפדוי". אינו – או קודם שלשים ביום פדאו

    שכל כיון חדש] סובר ק"מ בדפוס סי' ישן, שנ"ג בדפוס [סי' היראים ספר א)שעות י"ב יום כ"ט שאורכו לבנה חודש הוא שבמקרא חודשלאחר לפדותו שיש – הבן פדיון לגבי ה"ה חלקים, ותשצ"ג

    סי' קכ"ה] הב"ח [שו"ת הב"ח מדייק מכך מלידתו. זה זמן שעבר עליוולא ביום ל' יש לפדותו ללידתו, ל' עליו ביום עבר זמן זה שאםגם סובר הב"ח וכדעת בזה. מודה הסמ"ק ואף ל"א, ליום לחכות

    י"ט]. וס"ק י"ב ס"ק ש"ה סי' [יו"ד הש"ךשזמן סובר גמא תבת ספר בשם י"ז] ס"ק תשובה [שם הפתחי ואףוכן חלקים, ותשצ"ג שעות י"ב ימים כ"ט משכלו הוא הפדיוןעל [בהגהותיו רע"א קפ"ז], סי' יו"ד [מהדו"ת ביהודה נודע שו"ת דעתחיו"ד שמש תבואות [שו"ת הגר"ש משאש זצ"ל ש"ה סי"א], סי' השו"ע יו"ד

    ועוד. סי' פ'],שזמן וסוברים חולקים הפוסקים ובניין מניין רוב אולם ב)שעות י"ב ימים כ"ט עברו שלא אפילו ל"א ביום הוא הפדיוןלפדותו אוסרים גיסא ומאידך הלידה, מזמן חלקים ותשצ"גהאשכול [ח"ב ובהם ספר זה מהלידה, זמן שכן עבר אפילו ביום ל'תרומת שו"ת א'], אות כ"ה סי' ח"ה יו"ד אומר יביע בשו"ת הובא עמ' קל"ט,

    פ"א] סי' [ח"ב אהרן מטה פרח שו"ת ביאור ע"פ רס"ט] [סי' הדשן הב"ח הנ"ל], ביאור ע"פ סי"א ש"ה שו"ע [יו"ד סי' י"ד], אות ש"ה סי' והב"ח [יו"דשו"ע של"ט סק"ח], המג"א [או"ח סי' סעי' מ"ב-מ"ג], השולחן [שם ערוךיו"ד ביהודה [מהדו"ת נודע שו"ת [שם ס"ק כ"ז], המשנ"ב ס"ו], [שם הרבהחיד"א [ברכי ג'], סי' [ח"א מאירות פנים שו"ת התשובה], בסוף קפ"ז סי'

    זצ"ל אליהו הגר"מ קיצשו"ע [סי' קס"ד ס"ג], ס"ק ט"ו], ש"ה סי' יוסף יו"דקצ"ו], סי' יו"ד [ח"א משה אגרות שו"ת שם], הקיצשו"ע על הלכה [דרכי

    ועוד. כ"ה], סי' יו"ד ח"ה אומר יביע [שו"ת שליט"א יוסף הגר"ע[מובאת סופר הכתב ובנו החת"ס שיטת היא מחודשת שיטה ג)את פדיון יש לעשות שמצד ספיקא בשו"ת כתב סופר יו"ד סי' קנ"א],

    עיי"ש. ל"ב, ביום הבן

    ניתן חול, ביום הפוסקים האם בפדיון הבן שחל שנית, נחלקוביום דווקא לעשותו שיש או ל"א בליל הבן פדיון את לערוך

    ל"א.בקהילות שהמנהג כותב י'] סי' ו' כלל [יו"ד ורדים גינת שו"ת א)להוכיח ומאריך ל"א, בליל והסעודה הפדיון לעשות הוא מצריםיש ולכן הפדיון של החיוב זמן מתחיל ל"א בליל שמיד שםמשמע גם וכך המצוה. להחמיץ ואין בלילה ולפדות להקדיםשיש השיטות את רק שם ומביא י"ד, ס"ק ש"ה סי' יו"ד יוסף [ברכי מהחיד"א

    ל"א]. הבן לליל את פדיון להקדיםפ' חמד [מערכת השדי רס"ב], סי' [יו"ד שו"ת מהרי"א אסאד דעת וכןבפרט נכון שדין זה שם ס"א, וכותב סי' בריסק [ח"א מהר"ם שו"ת ל"ט], כללהסעודות כל וקובעים מחיתם, לבקש וממהרים ביום טרודים שהאנשים בזמנינו

    ו'-ז', אותיות כ"ה סי' יו"ד ח"ה אומר יביע שליט"א [שו"ת יוסף הגר"ע בלילה],הסוברים פוסקים חבל ומביא בלילה, זמנו הבן שפדיון ראיות חבל שמביא ועיי"ש

    ועוד. ל"א], לליל הפדיון את להקדים שישסוברים סמ"ג] [שם השולחן וערוך י"ב] ס"ק ש"ה סי' [יו"ד הש"ך ואףלפדות הוא שהמנהג אלא בלילה לפדות ניתן הדין שמעיקר

    בלילה. גם לפדות נוהגים שלעיתים ערוה"ש ומוסיף ביום.הנ"ל הש"ך כדעת האשכנזים סוברים הפוסקים רוב אולם ב)סק"י], תקס"ח [סי' המג"א ובהם ל"א, ביום לפדות הוא שהמנהגאליהו הגר"מ [סי' קס"ד ס"ג], הקיצשו"ע [כלל ק"נ ס"ח], אדם החכמת

    סי' יו"ד ביהודה [מהדו"ת נודע שו"ת הקיצשו"ע הנ"ל], על [דרכי הלכה זצ"לסי' השערי תשובה [או"ח [ח"א סי' ק"ו], תשובה התעוררות שו"ת קפ"ז],

    תקפ"א אפרים [סי' מטה מהרש"ם [ח"ב סי' מ"ג], שו"ת תקס"ח סק"ח],שיק [יו"ד מהר"ם שו"ת ז'], סי' סוף שו"ת חת"ס [ח"ו כ"ז], למטה ס"ק אלף

    ועוד. שפ"ז-שפ"ח], סימנים [יו"ד שערים בית שו"ת ש"ג], סי' תחילתהכותב וז"ל: "אין סי"א] ש"ה סי' לשון השו"ע [יו"ד מפשט משמע וכןשלשים ואחר יום; שלשים שיעברו עליו עד לפדיון ראוי הבכורלהיות ל"א יום חל ואם המצוה. ישהה שלא מיד, יפדנו יוםדמשמע – א'" יום עד ימתין אלא בשבת, אותו פודין אין בשבת,

    בליל א'. ולא א' ביום דווקא הבן שיש לפדותיום עד ש"ימתין שם סק"כ] המבאר הגר"א [שם מביאור משמע וכןביום הינה שכמו שמילה מפשט דבריו במילה", ומשמע כמו - א'

    סי' יו"ד אסאד מהרי"א בשו"ת עיין [אולם הבן פדיון גם כך בלילה, ולא הגר"א]. מדברי זה דיוק שדחה רס"ב

    המעיד ה"ח] מילה פ"א [הל' על הרמב"ם מעשה רוקח ספר דעת וכןבאיזמיר. המנהג שכן

    נפסק ויו"ט, בשבת חל ל"א) (יום הפדיון זמן כאשר שלישית, משום ויו"ט בשבת לפדות שאין סי"א] ש"ה סי' בשו"ע [יו"ד להדיאופשיטא שלדעת הפוסקים ס"ק י"ב]. [ש"ך שם וממכר למקח דדמייש לפדות בחול הפדיון יום כשחל שאף הסוברים שהובאו לעילבמוצ"ש/ הפדיון שיעשו הכא שה"ה ליום, לחכות ולא בלילה

    להדיא. הנ"ל הגר"ע יוסף אכן פוסק וכך מוצאי יו"ט,יום שכשחל הסוברים לעיל שהובאו הפוסקים שלדעת אלאמח' מצינו בלילה, ולא ביום לפדות הוא המנהג בחול הפדיון

    ויו"ט: בשבת חל ל"א כשיום לנהוג כיצדעל הלכה [דרכי זצ"ל אליהו הגר"מ ס"ג], קס"ד [סי' הקיצשו"ע א)מזרחי זצ"ל יו"ד [לג"ר שלום יצחק ושו"ת דברי שלום סק"ג] הנ"ל הקיצשו"ע

    בלילה שבת במוצאי לפדות יש הנ"ל, שבנידון קל"ו] סוברים סי'שליט"א ירושלם מגאוני כהן ת"ח לי ואמר הפדיון. להשהות ולאהמנהג הוא שכך ה'תשע"ב] כסלו ר"ח ראשון ביום עמו שערכתי [בשיחה

    במוצ"ש. הפדיון לעשות תובב"א עיה"ק בירושלם המקובלשבת (מכך חילול להיגרם עלול ש"אם זצ"ל אליהו הגר"מ ומוסיף

    ראשון". ליום הפדיון ידחו במוצ"ש), הפדיון את שיערכוהפדיון יום כשחל שגם [כלל ק"נ ס"ח] כותב אדם החכמת אולם ב)ראשון ולא ביום ולפדותו להמתין הוא המנהג ביו"ט, בשבת אוהרב [או"ח שו"ע סי"א], ש"ה סי' [יו"ד הלבוש במוצ"ש. כך גם סוברים

    סי' שערים [יו"ד בית שו"ת [סי' תקס"ח סק"כ], המשנ"ב ס"ו], של"ט סי'ועוד. סי' ר"ב] ח"ה הלכות זצ"ל [שו"ת משנה מאונגוואר האדמו"ר שפ"ז],

    ביום הוא מניין ובניין הפוסקים רוב הפדיון המקובל על זמן למעשה:כ"ט (שאורכו שלם לבנה חודש שלא עבר על אף הלידה, לאחר ל"א

    חלקים). שעות ותשצ"ג י"ב ימיםבני הפוסקים רוב סוברים וכך ל"א, בליל לפדות ניתן הדין מעיקרשהמנהג הוא סוברים אשכנז הפוסקים בני ורוב מנהגם; וכך ספרד

    [יו"ד סי' ש"ה סי"א]. השו"ע לשון מפשט משמע וכן ל"א, ביום לפדותפדיון הבן לעשות שאין ביו"ט, גזרו חכמים או בשבת ל"א כשחל יוםאימתי הפוסקים ונחלקו וממכר, למקח שדומה משום אלו בימיםביום שאף שסוברים ספרד בני הפוסקים לרוב הפדיון: לעשות ישאולם במוצ"ש; לעשות הפדיון שיש ודאי בלילה – לפדות ניתן חולביום, לפדות הוא המנהג חול שביום שסוברים אשכנז בני הפוסקיםאת להשהות שלא ע"מ במוצ"ש הפדיון לעשות יש האם נחלקוולעשות ליום לחכות שיש או עיה"ק), ירושלם מנהג הוא (וכך המצוהעבד כמר ו"דעבד חיים ואלו דברי א-לוקים ואלו ראשון, ביום הפדיון

    ע"א]. כ"ז [ברכות ודעבד כמר עבד"

    דקהילתנו. ההוראה וראש בית ההוראה כולל ראש שליט"א אלגרוד אלחנן שלום ר' הרה"ג מאת חסד" של "חוט הוראה בית ע"י המוגש הלכתי דיון[email protected] אימייל: להפנות לכתובת יש חסד" של שו"ת ולתגובות למדור לשאלות

    או ביו"ט שחל בשבת פדיון הבן

    שו"תשל חסד

    תחילה" על חברו נענה "המתפלל

  • סיפורלשולחן

    שבת

    ע

    ישועות פועל

    היה רבים נכסים ובעל גדול שירטשיטשולניק אזורי כל שרלו. הפריץחסותו, ותחת ברשותו היו וסביבותיהליערות ועד מרזח, ובתי פונדקים הכפרים, מבתיעושרו ליום גדל מיום המסחר. סוגי שווקים וכל עד,המלוכה. בחצר שנעשה לשר חשוב עד כבודו ורבהמלוכה- עיר הגדולה, בעיר מקומו קבע כן עלמקורביו בידי הפקיד רכושו הרב את בנתיים, ברלין.פעם מידי ובשמירתם. העסקים בניהול שימשיכולראות עמ"נ במחוזו לביקור הפריץ מגיע היהניהול המשך על דיווח ולקבל הנעשה, את מקרובהעיירה ע"י אנשי גדול בכבוד אז התקבל או עסקיו.

    רכושו. על השומרים מקורביו ע"י ובמיוחד

    מהרגיל, הפנים מיוחדת הייתה קבלת יום באותווכל מקורביו ע"י נערכה ומיוחדת גדולה מסיבהבמאורע השתתפו הפריץ של ומוקיריו עובדיו

    זה. חגיגיגבול, הייתה לא הפריץ של ושמחתו לגאוותוהתמלאה לפעם ומפעם בשתייה מילא כוסו אתליבו כטוב לגרונו. היישר רוקנה והוא הכוסשני את עינו צדה הערבים ובמאכלים בשתייהבאות נקראו השניים שבמחוזו, היהודים עובדיו"לייבלך". אותם מכנים והיו (אריה) "לייב" השםרק באו הם ובשקט. צדדית בפינה ישבו השנייםאך השר. הפריץ- של לכבודו נוכחות להציג כדי ולשתות אסורות במאכלות מלהיגעל להם חלילהקם הפריץ, אחריהם הסתנוור כמו לפתע נסך. מייןלשני והערכה תודה "כאות בגאון: והכריז ממקומוזה בנאמנות היהודיים העושים מלאכתם ה'לייבלך'האחראיות כל בידיהם את הנני מפקיד רבות, שניםתפקוד רכושי במלוא האחראיות וללא המלאה על

    ערעור". שוםשני אצל הפקודה נתקבלה בהיר ביום כרעם מקורבי אצל וכמה כמה אחת ועל היהודיים,על עתה עד מתפקדים שהיו אלה הפריץ.הפריץ, אחרי דברי לפקפק מה להם אך רכושו.

    דתו... אחת פיו הממרה כל כי ידעו ידוע שכןהפריץ את מקורבי העבירו אפל ובמבט כבד בלב תמה ובזה ה"לייבלך". שני אל הניהול שרביט

    פנה לדרכו. אחד וכל נוגה החגיגה בצעראת לקחת הלייבלך שני החלו ואילך מכאןרבות. הצלחות קצרו ובע"ה לידיהם, התפקוד הפריץ, לאדונם שלחו והרווחים החשבונות אתכתמורה ההוגן חלקם את קבלו הם גם ואילו

    לעמלם.

    חיו חיי הלייבלך התעשרו, וחלפו, שני שנים עברובאושר וחיתנו אותם ילדיהם את וכבוד. גדלו עושרהיו ולמצוות לתורה נאמנים וכיהודים ועושר.

    היהודים. אחיהם עם וחסד צדקה במעשי מרביםאל רבם לנסוע הלייבלך לשני להם היה מנהג היו שכזה ביקור ובכל ממעזבוז ברוך ר' הצדיקולבני לרבי נפש פדיון של הגון סכום מפרישיםועל הרבי על הם היו ונערצים אהובים עדתו.

    רבות. שנים וממנהגם זה לא סרו חסידיועיניהם ניצבו והצלחתם, שמחתם כנגד אךלראות יכלו לא אשר העירה גויי של השטניות

    וכה כה בין היהודים. שני של הברוכה בהצלחתם חשבו ועשו. להפילם טיכסו עצה

    במחוזו. הפריץ של מביקוריו באחד זה היהישרים אינם הלייבלך שני כי מקורביו, הודיעוהוהרווחים מן עשירית רק לו מעבירים והינם

    לעצמם. לוקחים השאר ואת בפועלאך שמע, אשר את להפריך ניסה תחילה הפריץבליבו אומר גמר דבריהם אמת כי מששכנעוהוהוכחות בידיו היו שלא מכיוון אך העניין, לבדוקאחריהם אשר ירגל 'מרגל' ישלח החליט כי ברורות

    שמע. אשר את יאמת למען צעדיהם וימדודשני אחרי ה'מרגל' עקב תמימה שנה במשך נתוניו לפריץ: את הביא השנה הלייבלך ובסוףעשירית רק לך מעבירים שלך "היהודונים

    מהכנסותיהם."מכל יותר אך ומופתע המום נבוך, היה הפריץצו אליהם שלח מיד להשחית. עד חמתו בו בערהאת לו להחזיר ועליהם שלהם הנוכלות את גילה כיהסתכם שדובר הסכום ממנו. שהעלימו הסכום כל

    שלהם הרכוש את ימכרו אם שאפילו עתק בהוןלחצי יגיעו לא ועורם כותנתם ויפשטו בניהם ושלאותם תבע הפריץ, מששמע זאת המדובר. מהסכוםהם אף לקחו כן משראו דין. עורך ולקח בערכאות,מכתב להם הגיע אחדים ימים כעבור דין. עורךהמשפט יערך ימים כמה בעוד כי העו"ד מטעםמדובר הסכום, שהיה כל את עליהם לשלם ויהיהחשש יש בכך יעמדו לא ובאם לפריץ, עתק בסכום

    בתליה. חלילה יסתיימו חייהם כילטכס קמניץ לעיר העו"ד אותם הזמין כך לשםהם יצאו ונדכא נשבר בלב לעשות. מה עצה תקוה של חוט קצה אשר התלאות, למסעובכח בה' בטחונם רק אם כי בו. נראה לא

    הצדיקים.ר' של עירו בקרבת השניים עברו לעיר בדרכםיותר מקורב שהיה אחד ליבלה ממעזבוז', ברוךלבקש ברוך רבי אל נכנס :"הבה לחברו הציע לרבי

    וברכה". עצהחסידיו ע"י התקבלו ברוך ר' לחצר בהגיעםבבואם תמיד כי היה שידוע גדול, בכבוד

    ותומכים עוזרים היוהגיעו הפעם אך הרבי, בחסידי

    עקב כל ובחוסר בֵערום הלייבלך שנילהיכנס בקשו להם בצר המביש. מצבם

    הצטערו מאוד אך פנימה. הקודש אלכמה ימים זה שכן, נדחתה. בקשתם לשמוע כילהפריעו. מעז בחדרו ואין איש מסתגר שהרבילישועה. וציפו עד מאוד הצטערו כך מששמעושל רבי יתוֹ ּבִ המתנה נכנסו אל ימי לאחר כמהאת בפניה וטינו על אביה חביבה שהייתה ברוךליבה נכמר השניים את מששמעה הרב. צערםחדרו אל ונכנסה אומץ אזרה מיד בקרבה.

    לקבלם. יאות למען אביה של ומסוגר הסגורלבת הודו השניים למחרת. לקבלם הרבי הסכיםתפילה מתוך המחרת ליום רוח בקוצר והמתינו

    הקשה. הגזירה לביטול ותשובה

    חדרו אל נכנסו השניים הגיע, המחרת יום'שלום' ברכת ולאחר ורעדה. ברטט הרבי שלאת לתנות השניים משסיימו בסיפורם. פתחונעמד "סיימתם?" שאלם: הצדיק לפני צערםלביתכם "סעו לעומתם: וענה מכיסאו הצדיקוהוסיף: נעצר ואז לדלת, אותם ליוה לשלום".מעשה כזה, אבל אתם גם "אצל אבי זקני היהלשלום, לביתכם סעו אלה לקמניץ תיסעו אלביער הראשון יערות, שני דרך ובדרככם תעברורע, ומבשר רע והוא בירוק לבוש בגרמני תפגעותפגשו השני וביער כלל. אליו לב תשימו אלטוב ומבשר הוא אך בירוק לבוש בגרמני נוסףאת בעדם וסגר את דבריו הצדיק סיים טוב".

    הדלת.

    ידעו ולא כמאובנים מקומם על נותרו השנייםביער בעברם והנה, לעירם, השניים יצאו נפשם. רע. היה ומראהו ירוק לבוש בגרמני פגעו הראשוןהנה החדשות? את "שמעתם ואמר: אליהם פנהלתלות מברלין פקודה יצאה ימים שלשה לפני זהוהפריצים וכל השרים ששמם לייבלה, יהודים שניכחרשים עשו עצמם השניים זה." למעמד הוזמנו

    והמשיכו בדרכם. עשו הצדיק אילמים וכדברינוסף יער דרך עברו נוספת דרך כברת כעבור פנה טוב, מראהו שהיה בגרמני פגעו ושוב החדשות את שמעתם "יהודים, ואמר: אליהםפקודה יצאה ימים שלשה לפני הנה האחרונות?אך לייבלה, שני יהודים ששמם לתלות מברליןלבטל ברלין מהעיר פקודה יצאה יומיים לפניולפצותם למקומם להשיבם ועוד הגזירה אתזאת בשמעם שעברה אליהם." נפש העגמת עלהמבשר הגרמני את והזמינו מאוד, עד שמחואל נסיעתם בהמשך אליהם להצטרף טוב

    עירם.עלה מה שיבדוק שליח שלחו לעירם משהגיעו היה. כלא הגרמני נעלם כך כדי תוך , דינם בגזר

    טובות. בשורות קבלו אכן בנתיים,לרבי הלייבלך להודות שני קצר חזרו זמן לאחר"שוטים הצדיק: לעומתם ענה ממעזבוז. ברוךמהגרמני, ברכה בקשתם לא מדוע שכמותכם,

    ובעצמו". בכבודו הנביא אליהו זה היה הרי כי

    על מדובר ולא בעיניים,כמו זוכר שאדם זכרון,הלימוד, את מחשבשכל הזכרון, עיקר זה בלימוד שלו – ה' את שזוכר אלאולדקלם לצטט ה'. את רואה הוא בתורה, שלומד מלהשאחד כי יש כזו מציאות כלום, את ה', זה לאו לזכור בלימקומות מראי ולהגיד לחזור שזוכר עד לימודו את ישנןלו אין למעשה האמיתי, אז הזכרון את אין לו אם אבל וכו',

    לא זוכר כלום. זכרון כלל, והוא

    שמירת שבלי שלומד עמוקה! שינה ישן האדם כמההלאה ממשיך והוא הקדושה, עם קשר לו אין העינייםלך שאין קולט לא אתה – כהרגלו לחיות נפש, בשאטכל תבין: לך? מפריע לא זה הקדושה? עם שייכות שום העיניים שמירת בלי העיניים! בשמירת תלויה הקדושהבציצית, כשמתעטף גם קדושה, לו שאין אדם חול. הכלאצלו, אין חול כמו והכל – וכו' שבת שומר מניח תפילין,חייו, כל את כך להעביר יכול והוא קדושה, של טעם לולו, להפריע צריך זה – חיבור עם ה' ובלי קדושה שום בלי

    החיים, את טעם לטעום מה' לבקש אותו! להתחיל לעוררבה'. והדבקות הקדושה טעם את

    ידי יכול לזכות על אדם למה ועוד, עוד רצון שנזכה ללמוד יהיהתורה ולימוד היסוד, שמירת שבזכות ושנזכה העיניים, שמירתוגמילות חסדים והתבודדות, בכוונה ותפלה בקדושה ובדבקות,ברחמים השלמה לגאולה נזכה ההפצה, שזו ביותר, העצומה

    אמן. בקרוב ומבורךגדולים. שלום שבת בברכתישראל בית לכל

    הישיבה ראש דבר המשך1 מעמוד

    והתפלה, האמונה אור את אליהם ולהשפיע ישראל, עם כלל לטובת מזמנו להקדיש חיב מישראל אדם לבבחינת היא הרי תפילתו הציבור על שמתפלל מי שהרי תפילה, ידי על נעשית דווקא ההשפעה ועיקרהתפילה, כיצד השפיעה לידע תמיד יכול אין האדם ובתפילה זו ריקם, שבה ואין תפילתו רבים תפילתמשנה היא כיצד בחוש את עצמת התפילה לראות ניתן ששם היחיד או על על עצמו מתפלל הוא אין שהרי

    סוף. ואין חקר עד יתברך לפניו גדול שעשוע בודאי נעשה מזה הכלל על מתפלל שהאדם בשעה אבל ומועילה,על מתפלל שם שאין היחיד ימצא ויום, יום בכל חז"ל לנו שתיקנו התפילות ג' את ליבו לנוסח האדם וכשישיםואפילו "שמע קולנו" לחרותינו" "תקע עלינו" "ברך "רפאינו" "וחננו" "השיבנו" הכלל בשם אלא הכל כיחיד עצמויכול האדם וא"כ כיצד אחת, חטיבה הם ישראל שכל למד אתה מזה הכלל בשם אומרים "מודים" אנו ברכת אתאם לאיזה ישועה זקוק שאינו מישראל אדם לך אין שהרי חברו, עם נעשה אשר את ולשכוח עצמו רק על להתפללמוציא ישראל הרי כלל גם בשביל לבקש את ליבו שם ואינו על עצמו רק אדם שמתפלל ולכן או גשמית, רוחניותבתפילת הרבים מואס שאין הקב"ה ומפרסם ידוע זה שהרי תשמע, תפילתו וספק אם הכלל מן את עצמו הואהרבים אזי על ומכוון רבים בשם שבא יחיד אפילו השעה, אלא באותה יחד מתפללים שרבים בדווקא ואין הכוונהכל מסיר עצמו לחברו וזה אדם בין שיש אהבה מול העומד דבר שאין (א) סיבות: משום כמה נשמעת תפילתופלוני יזכה גורם שגם אותו הוא לאמונה הרי שיזכה חבירו על באמת מתפלל הוא זה. (ב) שאם מקטרג מתפילהשאמרו כמו האדם אין מעכבים את שמים עניין יראת ועל ה' בעולם, אור ידו התפילה ומתרבה על לעבודת לשובודאי באמת האדם יבקש את שבענייני רוחניות הרמב"ן ופירש מיראת שמים" חוץ שמים בידי "הכל בגמרא:של בכוח בא כי הוא תחילה", נענה הרי הוא דבר לאותו נצרך והוא על חבירו המתפלל "כל כוונת הגמרא וזה יקבל,החבר על ודעתו לכוון קודם ליבו את ישים שמתפלל בשעה אדם כל ולכן הרבים, תפלת דבר העומד מול ואין רבים

    שבה ריקם. אין תפילתו ואז לפניו אפילו שאינם על הכלל אובזכות , רחל נפקדה תפילות בהרבה ָרֵחל", ֶאת ֱאלִֹקים ְזּכֹר ""ַוּיִ הפסוק על במדרש שאמרו מפרשתנו, למד אתה וזה

    אחותה. ללמדנו בזכות באה והמילה "את" עצמה,ראיה לזה מצאנו לא שהרי רחל על התפללה שלאה מצאנו היכן הללו המדרש בדברי להתבונן יש ולכאורהסמך או ראייה צריך אין ולזה גדולה על אחותה שהייתה נתונה בצרה התפללה שלאה ובודאי המקרא, מן מפורשתבנים לה שיהיו לאה על מתפללת תמיד הייתה אשר היא שרחל שהסברנו מה ע"פ לפרש יתכן אך המקרא, מןהמדוברת, וגם הייתה לא היא שגם בפני יעקב בושה לה היה בנים לה לא היה היא אם שהרי יעקב, לפני ושלא תכלםאבינו, ועל אחותה שתלד בנים ליעקב על רק את תפילותיה משקיעה והייתה ומזה חששה מאוד רחל לה, בנים איןלאה, על התפללה היא זאת בכל אך ולד, לה ואין עקרה שהיא שראתה אף על כלל ודעתה לבה את שמה לא עצמהוהפך אותה שמע ה' על אחותה אז התפללה שהיא היינו בזכות זה אחותה שרחל נפקדה בזכות המדרש כוונת וזהאלוקים "נפתולי הפסוק על מבעלי התוספות זקנים הדעת שכתב לזה ממה לרחמים, וראייה הדין מדת את להאף אל עליה בתפלה להתעקש שהרבתי היינו אחותי אצל נתעקשתי עקשות כלו' ופתלתל עקש לשון נפתלתי"הצדיקים רחל אשריהם על במדרש שאמרו מה וזה בנים. גם לי שיש מעתה יכולתי גם עקרה ולכן אני שהייתי

    התפילות. נשמעים זה ובזכות להתפלל כיצד יודעים הם שהרי גמורים לרחמים הדין מדת את שהופכים

    כ

    הפרשה בנתיביפרשת שבוע מתוך מוסר לקחי

    תחילה" על חברו נענה "המתפלל

  • חסד" מוסדות "חוט של יו“ל ע“יי-ם ת.ד. 57669 13 ירושלים הנביא שמואל רח'

    פקס 02-5812252 02-5812210 טל‘לנו: כתבו ולתגובות בדוא“ל לקבלה להצטרפות

    [email protected] כתובתינו באינטרנט

    בא“שחיפהת“אי-ם

    15:5916:1416:0316:15כניסה

    17:1417:1517:1317:16יציאה

    17:5117:4817:4817:52לר“ת:יעקב ויברח י"ב-י"ד)- (הושע אשכנז: הפטרה:

    תלואים" "ועמי א-יד) יב ז-יא, (הושעיא ע"מ:

    תשע"ב ויצא פרשת זמנים|

    אבוחצירא. יצחק הרב מאתבנייך“ בת“ת ”שלום ומחנך בחינוך ילדים יועץ

    יב פרק ספר בית בית ושמו

    חנוךלנער

    שאלות רעיונות לתגובותלנו: כתבו חינוך בנושא

    [email protected] 0548-434-435 פגישה: לתיאום

    הדעת בדיחותדשטותא מילתא ע“י אם כי שמחה לידי לבוא א“א כמעט

    אוהבים יתרות בחומרות להחמיר הנוהגים מדועשמתחבר מה כל ובכלל נגנים נייד, זיכרון עם להתעסק

    למחשב? USB עםמופיעה למחשב, הנ"ל את שמחברים שברגע כיוון

    חדשה. "חומרה" זוהתה - ההודעה

    קשב", "הפרעות למונח בהסבר נמשיך השבועהמאפיינות התכונות מהם כלליים במונחים נגדירתחליף מהווה לידיעתכם, המאמר אינו סוג. כללנו ייתן הוא אבל מקצועי, הסבר או לאבחון

    לתופעה. והסברים תובנות בע"ה

    דני הסרבול שלאחר, ילד כמו כל ממש דני נראה חוץ כלפישיחה איתו לנהל ואפשר ורגיש חכם הוא

    אצלו. שונה שמשהו שנחוש בליכמו ומתנהג "כמעט" נראה עשר, והוא בן דנישאתם בגלל "כמעט", אמרתי בגילו. ילד כלכאשר אבל זמן, מספיק אותו מכירים לאתבחינו מיד מקרוב, יותר מעט אותו תכירותבינו שונה, אבל לא שההתנהגות שלו מעטדני מדוע הבינה דני לא של אמא למה. גםזוכרת היא אבל שונה, בצורה מתנהג שלהמילדיה מאוד שונה היה הוא שנולד שמרגע

    האחרים.

    מכירים שאנחנו הטבעיות נולד, שדני מהרגעבשבילו, מסורבלת מעט הייתה תינוקות, אצלביותר, פשוטים דברים גם לו, קשה היה הכולשנים במשך אבל ולישון. לאכול להירגע, כמושמות מיני בכל לו קראו זאת, הבין לא אישהצליח לא גם איש שנים במשך וכינויים.

    דני. של מה מקור הקשיים לאמו, להסבירבעקבות לדני שנעשה מקיף אבחון לאחרלומד, התברר הוא בו תורה של התלמוד לחץבוויסות וקשיים קשב "קשיי יש שלדניביטוי לידי באים אלו קשיים תחושתי",הישגיו הלימודיים בהתפתחותו, התנהגותו,ומצבו החברתיים קשריו הספר, בבית

    הרגשי.

    משפיע הוא מה בוויסות-על קושיקליטת תהליך הוא תחושתי" "ויסות שלנו. החושים באמצעות מהסביבה הגירוייםבאמצעות מידע קולטים אנו זה בתהליךאת מתאמים השונות, התחושה מערכותלצורך בו ומשתמשים אותו מעבדים הקלט,

    הסתגלות לסביבה.

    המוכרות אלה את כוללות התחושה מערכותומישוש ריח טעם, שמיעה, ראייה, לנו:פחות, שעליהן נדבר וכן מערכות מוכרות –תחושת מערכת כגון בהמשך, בהרחבה ומערכת התנועה תחושת מערכת המגע,

    המשקל. שיווי תחושת

    במערכת הוויסות התחושתי מתרחש תהליךזהו האנשים רוב אצל ובמוח. העצביםורצופה, אוטומטית בצורה המתרחש תהליךאצלם פועל אינו זה שתהליך כאלה יש אךמזה, כתוצאה משתבש. בדרך משהו כשורה,ומופיעים משתבשת לסביבה ההסתגלות

    רגשיים. וקשיים התנהגות בעיות

    קשב: והפרעות הויסות מנגנוניקשיים ישנם קשב בעיות עם לאנשים

    ב: זה מתבטא ב"מנגנוני הויסות",הפרעת עם לילדים ביולוגי: שעון ויסותרגילים, מילדים שונה שינה מחזור יש קשב,אז אבל עמוקה פחות השינה רוב כאשרלגרום עשוי זה יותר. ארוך עמוק חלק ישעד יחסית, מאוחר בגיל גם לילה להרטבתקיימים הזה. בתחום הבשלה שמתפתחת גדול קושי מעוכבים. וערות שינה מחזורי גםרק לא וזה מוקדם לקום או מוקדם לישוןבימים שהם אפילו אלא שבשגרה, ביום רגילבשעה ש"לישון מרגישים הם מאוד, עייפים

    5 בערב. ב- לישון כמו זה סבירה",

    בפני "פרויקט" היא ההשכמה שעת גםאותם בשעה מעירים כאשר עצמו, ולעיתיםאותם העירו כאילו מגיבים הם סבירה,להתאושש. זמן ולוקח להם הלילה באמצע

    בבוקר. תיאבון חסרי הם בד"כהפרעת קשב, עם ילדים ושובע: ויסות רעברעב/ של תקין במנגנון "מווסתים" אינם רעב תחושת חשים אינם הם ולכן שובע,רגילים שלהיפך- או אוכלים ולא וכמעטאוכלים ולכן רעב חשים כשלא גם לאכול

    הזמן. כל סתםממצבים לצאת להם קשה רגשי: ויסותומאוד למצב, ממצב לעבור קשה רגשיים,

    הסוגים). (מכל שינויים עם קשהרגישים גירויים. יכולים לסנן לא חושי: ויסותבמצב להתחשב (צריך ולמגע. לאור לרעש, או שההתנהגות חושבים לפעמים כי הזה היא ולא מפינוק, נובעת הילד של הדרישהוהמוני רועש במקום להיות מסוגל אינו הילדלו גורמת היא כי מסוימת, חולצה ללבוש או

    נעימה). לא לתחושה

    קשב: יסוד להפרעות דרישות 3 קיימותוריכוז קשב הפרעות של הסימפטומיםחוסר עיקריים: סוגים לשלושה מתחלקיםעל ואימפולסיביות. היפראקטיביות קשב,הפסיכיאטריה איגוד של האבחנות מדריך פיהפרעת של סימפטומים האמריקני, שישה לאורך להופיע צריכים וריכוז קשבשלילי באופן ולהשפיע לפחות חודשים כמו ובבית. שונות, כמו בכיתה בסיטואציותגיל לפני להופיע צריכים הסימפטומים כן,

    שבע.

    3 דרישות בקיצור, מבחינה רפואית קיימותקשב והם: יסוד להפרעת

    / התנהגותית / חברתית / רגשית מצוקה .1לימודית.

    מסגרות בשתי להתבטא צריכה המצוקה .2+ בית). לפחות (בי"ס/גן

    עוד לפני להופיע חייבות חלק מהתופעות .3.7 גיל

    קשב: להפרעת קריטריוניםהקשב, בהפניית מהפרעות הסובלים ילדיםאחד לדבר קשובים להישאר מתקשיםנוטים להיות לא מאורגנים, זמן. הם לאורךלהם קשה חפצים. לאבד או דברים לשכוחמביצוען, להימנע נוטים והם מטלות לסייםאלו סימפטומים הללו. הקשיים בגלל רבים במקומות הילד על להשפיע עלוליםעלולים לצחוק אחרים ילדים בחייו. למשל,לא הוא כי איתו לשחק לרצות לא או עליוהמשחק. של החוקים את לקלוט מצליחנמוכים ציונים יקבלו אלו ילדים הספר בביתלעשות בשיעור, להקשיב הקושי בגללמכך וכתוצאה למבחן ללמוד או בית שיעורימתוחים למדי. להיות יכולים היחסים בביתרגשית תמיכה להרבה זקוקים אלו ילדיםעם להתמודד שלהם המיוחד הצורך בגללשלהם היכולת מחוסר שנובעים הקשיים

    קשב. להפנות

    הקריטריונים את יבדוק הנוירולוג בקיצור,מעיד זה ה- 9, 6 מתוך יש אם (בד"כ הבאים

    קשב) הפרעת עלמכל התמודדות יכולת וחוסר רתיעה .1טווח .3 מוסחות. .2 קשב. שדורש דברבדברים מתבטאת שכחנות- .4 קצר. קשבמשהו להביא לחדר הולך לדוגמא: קטנים.לרוב (דווקא וכו'. לעשות רצה מה ושוכח זיכרון מושלם הפרעות קשב יש האנשים עם

    לאבד נטייה .5 ולסיפורים). לתמונות(אנשים ובארגון בסדר קושי .6 דברים.תיק מסדרים כלל בדרך קשב הפרעות עםאחרת רשימה, מהבית עפ"י יוצאים כשהם.7 בסיסיים). דברים שוכחים תמיד הםשגיאות ביצוע .8 והימרחות. דחיינותעל תמיד (מדלגים לב תשומת חוסר שלחיסור פעולת כשיש במבחנים, סעיפים נראים כלא שומעים .9 וכו'). חיבור מבצעים

    אליהם. כשמדברים

    להיפראקטיביות/אימפולסיביות קריטריוניםשל מסימפטומים הסובלים ילדיםוריכוז, קשב בהפרעות היפראקטיביות קשה להם כילדים "עם קוצים". ניתן לתארפעמים ובכיתה הם זמן בכסא לאורך לשבתהם מטרה. ללא ומסתובבים קמים רביםשעל בידיהם, בחפצים הרבה מאוד משחקיםלמקום, ממקום רצים הם וכדומה. השולחןהפסקה. ללא ומדברים הרף ללא מתרוצציםחברתיים לקשיים לגרום עלולה זו התנהגותילדים נוטים "להתיש" ילדים אלו שכן רבים

    התזזיתית. בהתנהגותם אחרים

    של סימפטומים של השלישי הסוג"אימפולסיביות" הוא וריכוז קשב הפרעתלדברי בהתפרצות לדוגמא המתבטאתאחרים ילדים של למשחקים או אחריםבמצב פתאומיים לשינויים הזמנה, ללאכעס. והתפרצויות להתרגזות ונטייה הרוחלבלתי אלו ילדים הופכות אלו התנהגויותפשוט אחרים שילדים מכיוון פופולארייםרוצים לא ולכן מהם לצפות מה יודעים לא

    בחברתם. להיות

    הקריטריונים את יבדוק הנוירולוגעל מעיד זה ה-9, מתוך 6 יש (אם הבאים

    היפראקטיביות/אימפולסיביות)ומסתובבים. קמים הזמן כל .2 תזזיתיות. .1נטייה .4 לזוז. מפסיקים שלא ילדים .3בין נובעת, (הדברנות דברנות .5 לסיכונים.להבחין יכולת אין כאלה לאנשים כי היתר,הפרטים כל מציינים את לטפל ולכן עיקר ביןמאחר וחוט המחשבה כן, הידועים להם, כמובאותו משהו יגידו לא הם אם קצר, שלהםיידעו לא הם מכן לאחר רוצים, הם בו רגעלא שמרעישים אנשים .6 להגיד). רצו מהרעש ויצירת השולחן על (תיפוף דיבור ע"יאנשים אימפולסיביות. .7 אחרות). בצורותהם כאשר אמיתי סבל סובלים כאלהלעיתים וכו'. ברמזור / בתור לחכות נאלצים(על תור על משהו רק כי יראו שיש יוותרו הם.8 וכו'). מתקנים בפארק / על בסופר קניותשרוצים מה את (חייבים להגיד באיפוק קושיבכוונה (מטרידים מציקנות .9 ועכשיו). מיד

    הסביבה). את

    פונים? למישווה אחר, או כזה חשש לכם ויש במידה תשלום, ללא נעשה האבחון ולאבחן, לבדוקאת יסביר כבר והוא הילדים לרופא בפניהמצריך התהליך. האבחון אינו פולשני ולא כלעם הילד, של הרופא כולל שיחה אשפוז, הואלימודיות- ומטלות תרגילים במספר צפייהההורים ע"י למילוי שאלון וכתיבה, כקריאהעל רפואי חומר וקריאת והגננת/המורה(להפרעות הוריו ושל הילד של ההיסטוריה

    מאוד חזקה). יש תורשה קשבבשבוע הבא. המשך בע"ה

    א‘ יוםיום ב‘יוםג‘

    ה‘יום ד‘ יום

    חולוןירושלים--אריאלאשקלון

    20:3020:30--20:3022:30

    גולדן מלוןרח' טאוור,

    הרקפת.28

    הפסגה רח'בי"כ ,10

    יוסף, אוהלבי"ס ליד

    בגין. עליזה

    ביה"כ---ברסלב

    של "חוטחסד"

    ביה"כחללי ע"שרח' צה"ל,המעפילים

    פינתהמצודה

    052-7611100 נוספים: לפרטיםה'. דורשי ציבור אל

    ברח' הבחורים בישיבת המתקיימים שיעורים רשימת להלןישראל. שבטי

    שליט"א עדס יעקב הקרוב בשעה 16:30 הרב חמישי ביוםשליט"א עטיה מאיר הבעל"ט: בשעה 19:00 הרב שני ביוםאליהו הרב ולאחריו שליט"א ארז עופר 20:45 הרב בשעה

    22:00 בשעה שליט"א גודלבסקיישראל ברסלב באתר ישירות מועברים השיעורים כ"כ

    breslev.co.il

    לטייל בגן האמונה שיעורי מו“ר בשבוע הבעל“ט.

    וואס ביכער דיגליקלעך מער דיר וועלן

    לעבן. די מאכן

    אנייעם ארויס האט עספרוייען. פאר בלויז בוך

    ***

    גארטן" שלום "איןבית- שלום ווייזער פאר וועג א

    אליין. פרויען פאר בלויז***

    גארטן" שלום "איןבית- שלום ווייזער פאר וועג א

    אליין. מענער פאר בלויז***

    גארטן" אמונה "איןצום וועג וויזער פראקטישער א

    לעבן.

    שליט"א. שלום ארוש הרב פוןהדור גדולי פון הסכמות מיט

    שליט"א

    באשטעלט: און קלינגט0527130696/02-5323339

    משומש (אפי' מקררים לשני תורם דרושהבחורים לישיבת מאוד) טוב במצב

    054-8485181 להתקשר