Gerald L. Bruns: Hermenuetics Ancient and Modern

Indroduction: What is hermeneutics about?

אותו ללמוד העולם אודות לדעת המבקשים אדם בני עלהמדוקדקים פרטיו באמצעות .

.הרקליטוס -

הרשו לי לנסות למקם את ספרי בדרך מוכרת והוגנת של העלאת השאלה, איזה סוג של דברהתשובה עקרונותיה[? מהם ]או: שלה הכובד נקודת ומהי להיות ההרמנויטיקה עשויה פילוסופית דרך של או מחשבה של מסורת הינה שההרמנויטיקה היא ביותר הפשוטה

,Verstehenלהתבוננות ]עצמית[, המבקשת להבהיר את התפיסה של ]מה שנקרא בגרמנית[ ה- לכל עניין, יהיה זה שיר, טקסט משפטי, פעולהמובןכלומר של ההבנה. מהו הדבר שמחולל

אנושית, שפה, תרבות זרה, או לעצמנו? הקושי מצוי בכך, שכבר השאלה הזו כשלעצמה איננהכן, שאלת ההבנה מציגה את עצמה ויתר על , או, לכידה ]מובנת מאליה. חד משמעית[ ויש לה יישומים במערכות מדעיות תבוניות מגוונות, שאחדות מהן בהקשרים רבים ושונים

מובנות בקושי רב אחת לרעותה. ובכן קיימת בעיה, כיצד להבנות את השאלה.

האפשרות כי ההבנה איננה עניין כה טהור או פשוט באחדותו, מציעה כי הדרך הטובה ביותר לגשת להרמנויטיקה היא באמצעות ההיסטוריה. אולם היסטוריה זו כשלעצמה היא רבת פנים

ותידרש להיכתב בדרכים שונות. דרך אחת (highly conflictedוסותרת את עצמה מנייה ובייה ) פורס בפנינו. גרסה(Richard Palmerתוכל להיות כתפיסה היסטורית מסוג זה שריצ'ארד פלמר )

היסטוריה כזו מצויה במסה מועילה של Michael של Ermanth: "The Transfomation of Hermeneutics: Nineteenth Century Ancients and Twenteenth Century Moderns"הטוענת ,

שאל לנו לחשוב על צורות מוקדמות יותר של התבוננות הרמנויטית כאל כאלו שנדחקו מפני של לעבודתו Ermanthגישות ]מאמצים להבנה[ חדשות. באמרו "גישות מוקדמות" מתכוון

שליירמאכר.

Schleiermacherפירושה הטקסט אומר: הבנת הפילולוגיה. הוא של הישן המוטו את : מרחיב מחברו. הבינו מאשר יותר טוב להבינו מכן ולאחר כשלעצמו היטב הטקסט את להבין קודם

Diltheyל- אפיסטמולוגי צידוק זה מרעיון לפתח מבקשGeissteswissenschaftenהרוח[, ]מדעי – לשחזר אינדיווידואלי האופן אחד[ המעוצבת אדם ]של תודעה מסוגלת אחרת כיצד שהרי

כותב ]של אחר אדם של המובחנת האינדיווידואליות את – אובייקטיבי באופן לדעת ולכןהטקסט[?

התודעה, אלא של פעילות איננה : הבנהHeideggerההרמנויטיקה: של הקופרניקאית המהפכה של תיאוריות שתי בין בסיסי פיצול מייצר הזה האונטולוגי לעולם: המהפך שייך להיות תנאי

הרמנויטיקה.

הטראנסצנדנטאלית הטראנסצנדנטלית. ההרמנויטיקה: ראשונה התיאוריה סביב סובבת ולאmeaning הנקראת אידיאלית ממהות חלק היא ההבנה לפיו הוסרל של רעיונו מה- חלק mindהבנה למצאו למשל שניתן מהסוג אידיאלי מצב]להוליד[ להעתיק משמעותה .

איננו גיאומטרי ביטוי מבינים אנחנו תודעתי. כאשר [ מצבשכפל]ל להעתיק ולא בגיאומטריה הבין. שאויקלידס מה את - אלא מבין גיאומטריה שמבין מה כל את אויקלידס, או את מבינים

שיחסרו, מעבר להעתיקם, מבלי ניתן כן ועל אידיאלים אובייקטים הם גיאומטריים אובייקטים

1

ביטויים ושל תרבות היסטוריה, של של לגבולות לתרגום ניתנים גיאומטריים לינגוויסטיקה. שפה בכל זהים והן מוחלט באופן המילים ותקופה תרבות, ) היחס ומילות היסטורית.

prepositionsאליהם. קיימת קרובים הגיאומטריים, אך המינוחים "אידיאליות" כמו כה ( אינן להותיר ]ככללותם[ מבלי ההווה אל העבר מן להעבירם ואוניברסאליות; ניתן משמעיות חד בהן

והאוניברסאלי משמעותי להבינם. החד ניתן היה לא ]מהם[ מאחור. אחרת משמעותי משהומחשבה שמובן מה הוא הוא אמנם בדרך נפוצה אוניברסאלית )לווינאס: הקומוניקציה(.

מהווים אינם מהם הבהרה. אחדים של תמידי בצורך מצויים השפה של והתפיסות המושגים הצדק, מושג את להבהיר מאד קשה זאת שולחן. לעומת הוא חיוך, שולחן הוא בעיה. חיוך

הרחבה במאמר באה הפיתגוראית. )כאן התיאורמה של האידיאלית ההבנה יכולת בו שחסרה למרות וזאת הצדק מושג של היסטורית הנאמר, לסקירה הקיימת, למרות לאפשרות באשר והכול דבר, מאחר כל של שונות גרסאות בין התאמה לקיים אפשרות שאין שניטשה של השגתו

"(."internal to interpration הוא

ניתוחו ממבט ]לפחות היא השנייה התיאוריה או ההבנה את היידגר של ראשון[ כמודוס, החיים ממהות היא העולם. ההבנה ועם אחרים אל[ עם מעשית ]התייחסות מעשית כמעורבות

לה הסביבה שפת את לדבר היכולת בה להם. כרוכה פנימית גם היא וכך ב( או מאליו כמובן והק( ה"פטיש" מושג והשוטף. להבנת המקומי של וההרגשה הפעולה, המחשבה דרכי את כטבעי

לעומת יבין לא הישוב מן שאדם להניח בתיאוריות. קשה צורך אין לנו מוכרת זאת זאת. משבר של "זרות", במצבים של בהוויה או זרה בארץ בהיותנו לה מודעים שאנו התחושה

לנו ידועות ]שהיו יומיות היום לפרקטיקות שלנו הזיקות התמוטטות של בשעה או אפיסטמולוגי)דוגמא עד המסקנה ב"גלגול" של סאמסה גיאורג של ממצבו כה[ היאupshot) קפקא(. )

נו[, חולצת תמיד מצויה שההבנה ענה מתוכה ]בתוכ, מה בידנו, במקום, לכל שמצוי מה לכל מ- בפנינו[ שמצוי מה אל להיכנס של ]במובן יוזמה של צורה מראש מניחה תמיד שמתהווה. היא

של רעיונו את שולל הדבר שאין מאליו. ברור ולכן[ מובן ]קיים שכבר בעולם משולבות ושל אדם על וייחודי אוניברסאלי שהוא מה את להשיג מנת שעל היא כאן הכוונה הוסרל, אולם

והשאלה מצוי הוא שבה לסיטואציה ( מחוץto reflect) עצמו את לראותלהשתדל[ ]או לנסות אדם הרדוקציה? היכול של גבולותיה הן במחלוקת. מה שרויה בכך להרחיק יכול הוא כמה עד

כאו העולם את להבין של קיומו ]בדבר ההכרזה כי בדעתו נחוש בו? היידגר מעורבותו את בד- עצמנו את להעמיד , כביכול מהאובייקט לחלוטין עצמנו את להפריד אותנו אובייקט[ מחייבת

נועצים ]אך אנו שבו במצב זהו את בו ורק[ האובייקטיביות מגעת שאליו המצב עינינו. מאחר של או אינטימיות של התרחשויות בעצמם הינן ופרשנות שהבנה ]המוחלטת?[

כאל ביותר המוחלט במובן לכך מתייחס (. היידגרthings) עצמים או לאנשים פנימית התחברות או רואים שאנו מה לנו, על שיש מה על תמיד מיוסדת שפרשנות אומר הוא כאשר אפשרי דבר

) מעשה לכן, תמיד[ ולא ]קודם הובן שכבר מה של הבהרה פשוט מראש. ]לדידו[ זוהי יודעיםactדבר; כל מבין תמיד שאדם אומר זה בו. אין חסרה שהיא במקום הבנה תרגום[ המייצר ( ]כמו

]הסבר[, ביאור בעיקרה היא ושפרשנות הפנים מן תמיד מתקדמת שההבנה היא להפך, הכוונה מה פי על בהן לפעול שעלינו או מעורבים אנו בהן הסיטואציות של אלא האובייקטים של לא

הנחה חסרת איננה ( לעולםinterpretation) "הפרשנות–ש אומר מונח[ לפנינו. היידגר ]או שקיםדבר ]בכוונתה בהשגתה מראש מגויסone) מישהו בפנינו. אם, כאשר המונח מה להבין[ )

] מישהו מדויקת, אותו טקסטואלית פרשנות של פרשנות, במובן של מסוים ב..[ לאופן ]מעורבoneבגרמנית: לפנות [ מבקש(beruftלמה נקרא עצמו שחש מישהו של , במובן )...ש-'עומד אל

]דבר[ אחר איננו ובראשונה שם' בראש ש-'עומד שמה מוצא מישהו אותו שם', )אבל( אז ראשונית. בגרמנית: הנחה בגדר ויכוח. שהיא עליה שאין ]כזו מעורערת הבלתי ההנחה מאשר

Vormeinungהעושה ]באשר האדם [ של המעגל מעשה את לאדם[ ההרמנויטי הפירוש". הפרשנות דרך "תנועה" על בפשטות איננו טהור, לאמור, הוא פילוסופי איננו לעולם זה באירוע

תחת בפנינו העומד טקסט ושלמותו; הטקסט חלקי בין "תנועה לפנינו זאת כאובייקט. כפרשניו. אנו מצבנו לבין הטקסט אונטולוגית" ]המתקיימת[ בין

2

המווסתת השאלה היא אותה מחזק ומה "תנועה" מדובר באיזו שהשאלה נאמר אם נפריז לא שלאחר התקופה של המחשבה במרבית היידגר, אלא שאחרי בהרמנויטיקה רק ]המסדירה[ לא

Peter של האנגלו-אמריקאית(. מסתו האנליטית בפילוסופיה )בעקר השנייה העולם מלחמתWinsch: "Understanding a Primitive Society"וויטגינשטיין, של המאוחרים כתביו אל הנמשכת

יומי" ה-"יום לבין הטראנסצנדנטלי שבין השבר את לחקור בנו כדוחקת להיחשב יכולה שעבודתונתאר תאייר במשחק מהלך על דעתנו את ניתן אם יארע מה השאלה את לעצמנו זאת.

]מחוספסת[ גולמית שאלה מחיל ווינטש ]אחרים[? פטר לשחקנים מובן בלתי שיהיה השחמט בבואם מערביים אנתרופולוגים ניצבים שלפניה הבעיה על הוויטגינשטייני הטיפוס של זו

מבצעים ( אשרAzande tribes) האזאנדים לשבטי בקשר עולה זרות. השאלה תרבויות להסבירבהאמינם טכסים והנטיעה הזריעה בשעת את יבצעו לא שאם מוחלטת אמונה מאגיים,

.E הזה יבול. האנתרופולוג, במקרה יניבו לא הזרעים הללו הטכסים H. Evans – Pritchard, זאת[ ]להבין לסייע יכול איננו יותר, כלומר, הוא טוב יודע פשוט זו: הוא בעמדה מצוייםנמצא

אחת יבול יניבו נאותים. הזרעים סביבתיים בנתונים – נחשבים אינם מאגיים טקסים כי בידעוכישוף. וכוחות מגיה של תיווך כל וכיצד, ללא היא, מה

המאמינים שלו, כי העדיף לידע אומר, בהתייחסו האנתרופולוג זו: אם היא ווינטש של עמדתו אלא טועה כך סתם ולא – טועה הזה ראציונאלים, האנתרופולוג בלתי הם מאגיים בטקסים המציאות את התואמת זו היא מדעית "חשיבה אוואנס-פריצ'ארד חמורה. לפי היא שטעותו

ווינטש בקריטריון עומדים אינם שנחקרו השבטים של המנהגים האובייקטיבית" כאשר זה. היגיון יש שבמסגרתה לשפה חיצונית להיות יכולה איננה המציאות תפיסת זאת, כי כלפי טוען

לשימוש "המציאות בתפיסה ]ומשמעות[ מה לשפה שמעניק מה איננה הזו. משמעות. שפות קיימות לשפה. אולם שיש המשמעות בתוך עצמו את מראה מציאותי איננו או שמציאותי

באחרת; אותו רק יישום לה שיש מציאות של תפיסה אחת לשפה לייבא הדבר ייעשה ולא רבות The Idea of Social Science and" בספר קובע שווינטש ההיגיון. כפי לתפיסת באשר תקף הדבר

its Relation to Philosophy"קריטריונים אינםlogic) הגיון של , אלא אלוה מתנת ( ישירה, ]איפנונים[ של הנוהגים החיים, או דרכי של הקשרים מתוך רק מובנים בתוך, והינם מתהווים

נאמר החיים שלא שם החברתיים. כשלעצמם לוגיקה של קריטריונים ליישם ניתן עוד, של קריטריון אחר; וכל איפנון היא ודת אחד איפנון הוא החברה. למשל. מדע חיי של באיפנונים

לדת[. יפה הדתי למדע, הקריטריון יפה המדעי הקריטריון ]כלומר לעצמו מיוחד הינו הבנה

קריטריונים כי לאמרו הדבר שטוב עליו, באמרו חולקAlasdair Macintyreש- המחשבה קו זהו המאגיה את לבקר הצידוק את מאתנו גורע זה אין החיים, אך לצורות פנימיים הינם לוגיקה של

להחזיק יכול שאתה לי אומר: "נראה גרוע. הוא אחרים, מדע דברים בהיותה, בין האזנדית מדדים על המיוסדת וטכנולוגית מדעית פרקטיקה כל בהעדר רק כרציונאלית האזנדית באמונה

כל בכך שאין היא ווינטש של "תאימות" למי? תגובתו שלנו". אולם מושגים ועל אפקטיביות של יותר מתקדמים שאנו או מדע של פרימיטיבית צורה הינה האזאנדים של הכישוף שכוחות ודאות

לשפוט יכולת של במעמד היננו וכך הם מאשר והמחקר הרציונאלית הביקורת של בהיסטוריה שונה ולקטגוריה היסטוריה של אחרת לצורה שייכת האזאנדית אמונתם. המאגיה לכידות את)) מקריות כלפי "עמדה של ביטוי של במושגים לאפיין מנסה שווינטש פראקטיקה, כזו של

contingenciesטקסים היו בה[. כביכול ]לשלוט עליה לפקח ניסיון ]במושגים[ של מאשר יותר ופילוסופייםreflective) מחשבות מעוררי מסוים במובן מאגיים מדעיים מאשר יותר (

לשפוט יכול היהMacintyerש- למונחים אותם לתרגם ניתן לא מקרה ואינסטרומנאליים. בכלאותם.

ווינטש: של במסה החותכת כפסקה לי שנראה מה בא ואז

3

לראות הדבר משמעות ]מה בכללים הנקודה ]את העקר את עבורנו[ העקרונית[ מקינטייר חיים בצורת מהן הנגזרות ובמוסכמות כביכול זרה? החוקים היו מדבר, ועל ומוסכמות נקבעים[ כללים שבה ל]דרך פרדיגמה שהיא כל בדרך שלנו והמוסכמות

אודות הסבר מתן היא העולה היחידה שהבעיה נקבעים, כך אלו שלפיהם העיקרוןובוודאי, הבעיה אחרת. אולם חברה בכל והמוסכמות הכללים עקרון היא למעשה, יותר אחרת; לא חברה לכל ]קיימת[ ביחס שהיא כשם שלנו לחברה ביחס הבעיה אותה

להיות הסכנה מפני מחוסנים שלנו והמוסכמות ]אין[ הכללים אחר מישהו לכל מאשר להינתן יכולה איננה הזו העובדה של בחשבון הבאה משמעות. כך חסרי להיעשות או

אדם כל של או עצמנו מוסכמות; שלנו ושל כללים של מבנה של במושגים פשוט כלל ומוסכמות כללים של מבנה שבין היחס את בחשבון להביא מאתנו מבקשת אחר; היא

את ליחס בקשתי כרגע האזאנדים של המאגיים הטקסים אודות אחר. בדיוני למשהו ניתן האנושיים. לא החיים של חשיבותם של המובן שהוא למה המאגיים הטקסים

]מעורב[ כלול מה בחשבון מביאים אנחנו חושב, כאשר אני הזה, כך הרעיון על לוותרזרה. תרבותמ ובלמידהשל, בהבנה

שהיידגר כשם בקיצוניות וווינטש מקינטייר בין להתדיינות הבסיס את מעבירה הזו הפסקה פיו שעל העיקרון לאונטולוגי. באשר מהטראנסצנדנטאלי להרמנויטיקה הביסוס את מעביר הוא שיפוט[; אבל ]או הערכה מבוסס או תיאורי יותר איננו חיים של זרות צורות להבין מנסים מתרבויות ובלמידה בהבנה כרוך שואל: מה עצמית. ווינטש ולביקורת להתבוננות מעתה מחייב

להימנע יכולים איננו שלנו הרציונאליות של ההיסטוריה שבגלל להתעקש רצה זרות? מקינטייר הזה הנימוק את מחזיר האזאנדית. ווינטש הפרקטיקה של ההיגיון העדר את ולבקר מלראות

יכולים איננו שלנו הרציונאליות של ההיסטוריה שעקב מכיוון כך זה מקינטייר: הרי של לחיקו הרציונאליות של ביקורת האזאנדים של להתבונן( בפרקטיקה להיכן יודעים היינו )אילו לראות

מקינטייר לאור שלהם הקריטריונים את בספק מטילים האזאנדים את לעצמו תאר שלנו. ווינטש, ביקורת של הסברו פי על קרה?(. אולם לא שהדבר לומר יכול )ומי שלנו אלו את ידיעתם

בעתreversal) שמנגד לביקורת כפופה כשלעצמה רציונאלית של המאגיה עם מפגשה ( האזאנדים.

אפשרויות "איננו – ווינטש אומר–אחרות" תרבויות חקירת מתוך ללמוד יכולים שאנחנו "מה אפשרויות ללמוד יכולים שאנו הוא יותר אחרות. חשוב דברים, טכניקות לעשיית שונות לדרכים

שיש האפשרית החשיבות ]ומגוונים[ אודות שונים האנושיים, רעיונות החיים להבנת שונות ב..[ משמעות ]להרהר את לבחון לנסות כך מסוימות, ותוך פעילויות של לפועל בהוצאה לאדם

"טכניקה ורק אך האזאנדית במאגיה לראות יכול שמקינטייר קובל שלמה. ווינטש כהוויה חייו של פוטנציאלי אובייקט איננו האזאנדי היבול צריכה. אולם מוצרי ]מוטעית[( לייצור שגויה או בהגינות לנהוג חבריו, סיכוייו עם יחסיו האזאנדי[, מערכת ]של חייו גרידא: הלך צריכה ביטוי אופני מכוננים מאגיים ליבולו. טקסים מהתייחסותו לנבוע יכולים אלה רע, כל לפעול

צורה משנים הם כך ידי על גם - ואולי והסכנות האפשרויות ומשתקפות נבחנות שבמסגרתם מעשי הפנימי[ של ההיגיון – ]והעקביות הבהירות את לתפוס יכולתנו ומועמקים." העדר

חוסר של הללו, אלא בפראקטיקות הטמון ההיגיון חוסר של יוצא פועל איננו האזנדים הכישוף תפוקה דהיינו–בתפוקה' " 'יעילות של למושגים מחוץ משמעות ובעל מובן דבר לראות יכולתנו בחברה אדם ה'ניכור' של מאפייני כינה שמארקס מה של סימפטום הינו זה צריכה. דבר לצורך

מתקיים החיים של פרימיטיביים האיפנונים של החשיבות כלפי שלנו התעשייתית... העיוורון". בחיינו רבים בחלקים העניין[ שלנו ]חוסר התכלית ]תחושת[ חוסר עם בהלימה

באור זרות תרבויות שבראיית לצורך כהנמקה ווינטש של במסה שימוש בפשטות עושים לעיתים הנורמות פי על מתנהלת תרבות כל תרבותי, לפיו לרלטיביזם תדריך כמעין כן ועל מושגיהם

מ.. ללמוד של התפיסה את מחדש עיצובו מכך[. אולם ] המשתמע והגיונה שלה המיוחדות מסתבר אוניברסאליים מידה קני יסוד ]שיפוט[ על והערכה תיאור של בדרך לנקיטה בניגוד

4

לאחרונה טוען שמקינטייר למה למדי הקרוב ברעיון וכתומך הרלטיביזם כנגד כנימוק דווקא עם מפגשנו כי ההגיוניות(, לאמור של עבר-תרבותית כתיאוריה שנראה במשהו מגן הוא )כאשרואף זרות מסורות האינטלקטואלי במצב ביקורתית להתבוננות אותנו שיחייב צריך עשוי,

שלנו" מיוסד המסורות של כ-"תבוניות מכנה שמקנטייר תרבותנו[. מה ]של שלנו והתרבותי ]המתבקשת פרשנות מתוך הנוצר הקונפליקט מתוך העולה כזו עצמית התבוננות על בדיוק צ'ארלס את ווינטש של לתפיסתו יותר קרוב הוא מסוימת השוואה[ בין-תרבותית. ובמידה מתוך

שבאמצעותה חדשה שפה רק לא לפתח אותנו מחייב זרות תרבויות עם שמפגשנו הגורס טיילור מה את לתאר אותנו "מחייבת ניגודים" אשר בוחנת "שפה יותר הזר, אלא את מתארים אנו

שיש כיחידות וחשיבתנו פעולתנו דרכי את לראות בסיכון תמיד מצויים עושים...אנחנו שאנחנוזהו כוח בהן מסגרות אתנוצנטריסטית. הבנת חשיבה מיוסדת שעליו הדבר בדיוק משכנע.

הבנתנו את ]אותנו[ לשנות מצריכה מכך; היא עצמנו את לחלץ אותנו מחייבת אחרות חברתיותהעצמית.

George Marcus -ו Michael M.J. Fischer -ב Anthropology as Cultural Critiqueהצביעו על הם נראית )או עתה המתרחשת משמעותית תמורה באנתרופולוגיה. מציעים כמתהווה(

] תרבותית והעבר באנתרופולוגיה", האפיסטמולוגית ביקורת של טכניקות "שתי מחקר כתכניתcross-culturalהמסורתית: יציאה האנתרופולוגית העבודה של המקורי מטבעה "עולה [. האחת

]הנסיבות[ זרים התנאים כי להניח ניתן שבו למקום האירו-צנטריסטי העולם של לפריפריה ליכולת להגיע הדברים[ במטרה ]על חושבים אנחנו שבו האופן של מחודשת בדיקה תוך ביותרקסוטיקה. אירופאים במושגים שמכונה מה של הבנה רצינית תרבות בביקורת הטמון האתגר א1

את למוטט מנת על המרכז אל הפריפריה מן והמועילות המושגות התובנות בהחזרת הוא עם החוץ עולם של "אתנוגרפיה משווה המיושבות." השנייה תפיסותינו ואת המיושבות דעותינו

ככלל עולם של אתנוגרפיה החדשים מהמאמצים מאוכזבים ופישר מרקוס נראים הבית". פילוסופיה ]מדעיות[ אחרות, כולל במסגרות גם האנתרופולוגיה, כמו במסגרת התרבות לביקורת היה שניתן ממה גורעות ואינן מתודולוגי אופי בעלות כללי באופן הן ספרות. טענותיהם ובקורת טמונה איננה האדם במדעי ההבנה של העכשווית המטלה הטוען, כי ההרמנויטי כעקרון לכנות

ההבנה מטלת מתקיימת; לאמור הזו ההתרחשות שבה לסיטואציה מחוץ המתרחש בהבנת את ביקורתי שיקוף[ באופן של ]במובן להבין מבקשות כשלעצמה, אלא אובייקטיביזציה איננה

שהם באובייקטים כך תוך שנחשף מה לאור מתקיימת היא שבה הסיטואציה ואת ההתרחשותווינטש נשואי באומרו בפשטות הרמנויטי שיקוף של הזה העיקרון את מציב החקירה.

אלא להטפת להתגייס איננה ש-"מטרתו מ..' ללמודב' המצדדת שהתפיסה להציע מוסר, החכמה.בשם[ מכנים שאנחנו ]מה לתפיסת מאד קרובה אחרות תרבויות בחקר הכרוכה

ההיסטורית למושגיות משתייכת איננה Understanding a Primitive Society ווינטש של מסתו ב- של[ ההרמנויטיקה, כלומר ]בעניין בנושא עמוקות מעורבת היא ההרמנויטיקה, אולם של

Sacheההנמקות של הרמנויטיקה. ההקשר של עניינה הוא מה–עצמו( )גרמנית: הדבר, העניין למדי טוב לי מגוונים, נראה לכיוונים להתרחב ווינטש, והממשיכות של מהמסה המתפתחות

מערכת או מתודה איננה ההרמנויטיקה. היא הוא עניין של סוג כך, איזה על המצביעה כדוגמה הקשר בדיוק אותה, אלא לקדם או עליה להגן שיש עמדה של צורה כל או תיאוריה ]שיטה[ או

מסורתיות, בודאי תפיסות ידי על תחומים אינם שגבולותיו הקשר – ההבנה אודות הנמקות של מה השאלה עצמו, כלומר, באמצעות הדבר מתוך כן מדעיות, אולם אסכולות ידי על מזה פחות

משמעות לחלוץ מנסים אנחנו המעשיות( כאשר המסקנות הן )מה מתרחש ]הדבר[ אשר הוא אנחנו שבו באופן נקבעת עבורנו זו לשאלה תהיה אשר מקום, המשמעות מסוים. מכל מדבר

ואכן מעצבים אותה, ]לניסוחה[. ביניהן וחלוקות מנוגדות מרובות צורות מצויים ]מנסחים[ ה- שאלת סביב וזוויות קווים של שלמה רשת בבחינת היא אותה מבין שאני הרמנויטיקה, כפי

verstehenמבט לה ולהעניק זו לרשת מחוץ אל לצאת אפשרות 'הבנה'(. אין שקרוי העניין )סביב זו היא למה והגיוני מושגי וחשבון דין לתת קל זה אין מדוע לכך הסיבות אחת ]על[ מקיף;

מנסה זאת בכל הוא מקיף להיבט ניסיון בגדר אינני זה שספר אף על ההרמנויטיקה. אולם

5

– ההרמנויטיקה של עניינה השאלה, מהו של ההיסטוריים לממדים אחדות משמעויות להעניק בתוך בפשטות ההרמנויטיקה את למקם מנסים אנחנו כאשר מהם להתעלם שנוטים ממדים

המודרניות המחלוקות במסגרת אפילו הגרמנית, או בפילוסופיה האידיאליזם של ההיסטוריה מעשית' 'הגיוניות יכולה לאן השאלה בדבר או ומגבלותיה ההגיוניות טבע בדבר זמננו ובנות

להשיג[. יכולה היא ]מה להגיע

הגיוני עיצוב קיבלה ההבנה כשלי, שאלת מדעי רקע ובעלי דורי מבני רבים עבור עבורי, כמו מעולם זה . ספרTruth and Methodב- גאדאמר של כוונתו את להבהיר הניסיון במהלך ועקבי

את הציג ביותר. מדוע דלה הייתה אותו הבנתי לראשונה בידיי הונח לקריאה, וכאשר קל היה לא על כביקורת ובראשונה בראש ההרמנויטיקה את לחיות הייתה כוונתו שעיקר ספר עצמו

כאזור ההרמנויטיקה את פותחת כזו שביקורת היא ההיסטוריוציזם? התשובה ועל האסתטיקה הבאות הסובייקטיביות של המודרניות בתיאוריות המחשבה. אם, למשל, נפתח של מוגבל בלתי סימטרי, לא באופן ההיסטוריוציזם ואת האסתטיות את בתוכן הכוללות וקאנט מדקארט אלינו בעיית של ומבולבלת חלשה כצורה תמיד תיראה והיא ההבנה, מאחר לשאלת רב ערך יהיה

את לבססDilthey של מאמציו את גאדאמר של , בקריאתו כשלעצמה הייתה שאכן הידע, מה להתחיל נחוש גאדאמר היה מכל יותר , אולםDilthey כלפי הוגן זה ההומאניים. אין המדעים

בתיאוריה historized) ההיסטורי האובייקט אודות היידגר של ]ולהמשיך[ objectהתפיסה : וכן–ביותר( החשוב הקיומי הבסיס היא ההיסטורית ההתפתחות שלפיה בדעתו נחוש היה בין תמיד נעה הבנה אם הניטשניאנית, לפיה הדילמה את מכן, כלומר לאחר שבא מה את למנוע

ששינוי כך למשל ולתמיד, או כשלעצמם' אחת 'דברים לקבוע אפשרי זה שאין הרי אופקים יתכן לא כן אם ב..( עמדתנו, אז מחדש )להרהר את לשנות מאתנו תובע איננו בפרספקטיבה

כיוונים מיני בכל לפירוש בפשטות ניתן יהיה דבר כל מה שבמידת הבנה; הרי ]דבר[ של מצב על המנוסחת יום היום ושל העובדתי של שההרמנויטיקה היא גאדאמר של קץ. מחשבתו ולאין

של חדל הבלתי הקונפליקט על המצביע הניטשניאני המצר מן מוצא מאפשרת היידגר ידי ההתבוננות של התיאורטי מהמישור ההבנה שאלת את מעביר שהוא משום בדיוק הפרשנויות

מתקיימת בפעולה חלק ונטילת המעורבות של המעשי המישור אל מסוימת פרספקטיבה מתוךאלepistemeמה- מעבר כאן יש גאדאמר ]עכשיו[. עבור )כלומרphronesisה- המדע, מן

החכמה האנגלו-סאכסית, אל הפילוסופיה של במונחים ההכרה מתורת או אריסטו של במונחים כבעיה מחדש הידיעה[ נכתבת ]או הידע אודות הקנטיאנית הבעיה הייתה המעשית(, כביכול

לטקסט ממוסדת( או מחשבה )כדרך לשיח הכבוד כל עם המעשי. כך ההיגיון של אריסטוטליתverstehenפעולת( הינו מאשר כשלעצמו מתכוון הטקסט מה לדעת מאשר פחות ההבנה(

עצמנו. עבור את מוצאים אנחנו שבו במצב לעומתו כבוד מתן מתוך ניצבים אנו לדעת, כיצד "סיטואציות בשם אותן נכנה – זה מסוג סיטואציות להבהיר הינו ההרמנויטיקה גאדאמר. תפקיד

סיטואציות פונות מציע שאני כשם אשר הרמנויטיות": מאשר יותר שהוא למשהו בספרי, רק עצמה את מציגה שההבנה גאדאמר של לרעיונו ברצינות להתייחס משמעות. יש הבניית

.(act) בפעולה

בגרמנית:) מוח מחדש מגדיר שהוא כשם לניטשה עונה כך כל איננו גאדאמר כי להדגיש ראויhirnכ- הוסלריאנים מדוע להסביר יועייל במהותם. הדבר אריסטוטליים ( במונחיםE.D. Hirsch

לספקנות, המובילה הרלטיביזם של נוספת מודרנית גרסה מאשר יותר מעט בגאדאמר רואים הההתיישנות מגן את בו רואהJohn Caputo כמו שדקונסטרוקציוניסט בעוד ולייאוש ניהיליזם

כי לומר היה ניתן – מקנטייר של מדבריו נשאל אם – שימוש[. למעשה מכלל שיצאו דברים ]של לאמור – שלנו המודרניות לומר, את ההיסטורית. מבהיר, ניתן הסיטואציה את מבהיר גאדאמר

הדוגל בהשקפה שאין האדם והמדע יכולים) אגנוסטי מאיתנו, בדיאלוג לכודים, רבים שאנו לדעת על הימצאות האלוהים או על כל מה שקיים בעולם הרוחני שמעבר לטבע ולתפיסה

היחידות השפות שתי את מייצגים הללו השמות לאריסטו; שני ניטשה ( ביןהחושית והשכלית התבוננות של חיים ועקבי הגיוני ובאופן הדעת על מתקבלת בצורה לנהל אדם יכול שבאמצעותן

ההבדל היבשתית והמחשבה האנגלו-אמריקנית האנליטית הפילוסופיה בין וחקירה.

6

)כמו האנליטים הזה. הפילוסופים לדיאלוג תשובות שתי בין כהבדל להיתפס ]האירופאית[ יכולת שעלינו מקנטייר( סבורים מ, מהתפיסות, אחת בין ולבחור מצבנו של ההיגיון עם עצמנו את לע-

סבור ואני – אומרים היו הקונטיננטאלים םשהפילוסופי הנישטניאנית, בעוד או האריסטוטלית המאבק וקח' של ה-'תן תוך ה-'תנועה' , אל תוך אל להיכנס שעלינו – גאדאמר של עמדתו שזוהי

את לתפוס במטרה יותר אלא אחרת או זו בדרך אותו להתיר במטרה הזה, לא האגנוסטי ממנו[, ]כחלק לו כשייכים עצמנו ואת אותו להבין עקרונותיו, דהיינו את ולחדד משמעויותיו

אנו ככלות ואחרי הואיל שאנו תוך לו מחוצה לעמוד ביכולתנו ואין לו שייכים אכן הכול, ניתן הטוב הטיעון מצוי מהשניים מי בידי לראות ממתינים ביותר. לומר ]המשכנע[

שיקוף ]של תבונית בדרך עיבודו של הזה, או לטיעון שייכות של אפנון היא שהרמנויטיקה את לדעת ברצותנו תמיד – "יצא" ממנו מוביל, מה הדבר לאן לדעת ברצותינו תמיד עצמי[, זאת

המסקנות.

כפוסחות הנראותTruth and Methodב- גאדאמר של בפסקאות ביטוי לידי בא שהדבר בודאי לטקסט, שיש ( שמה1אחד. ) בקנה עולות כאינן הנראות עמדות שתי בין הסעיפים שני על

הזמנות או שאלה כל אין מנוס, כביכול ממנו שאין דבר הוא לנו קלאסי, לומר לטקסט במיוחד אנחנו שונים[ אם באופנים ]או שונה באופן טקסט מבינים שאנחנו ( זה2הבנתו. ו-) על המקשההוא אותו מבינים בנחישות נעוצה חלקי באופן לפחות היא שהבנתנו מכיוון בכלל,

שבה הקונקרטית בסיטואציה ההיסטוריה, לאמור מן מנוס יותר, בהעדר טוב באובייקטיביות, או ]בסיטואציות הממוקמים אנשים בין להתנהל אמור מקרה בכל עצמנו, כאשר את מוצאים אנו

אינן, או הללו העמדות שתי גאדאמר מקום, עבור פרשנויות. מכל של שונה[ קונפליקט באופן האם איננה שתיהן בין העולה העניין. השאלה לגבי לזו זו חלופות בגדר להיות צריכות אינן

באמת עושה איננו )גאדאמר הקורא ידי על או המחבר ידי על נקבעת טקסט של המשמעות שתי שילוב מה המשמעות(; במידת של האנליטית לתפיסה המתקשר דבר בשום שימוש

בהחלטה נעצרת איננה ההבנה כשלעצמה, כאשר ההבנה תנועת את מתאר הללו העמדותאלא המובנות בדבר נחושה הפרשנות[ ביקורתית התבוננות בגדר היא ]הפשר, ]שיקוף[

כאשר הטקסט, אפילו של באורו בנו שנוגע מה ואת עצמנו את רואים אנו שבתוכה מתמשכתי[ התעניינותנו. זו ובאור עצמנו באור הטקסט את רואים אנחנו מצמצם לפחות טעות, או ]תחומ, שלה. כי האובייקטים ( וביןmind) התודעה בין כמתרחשת הזו בתנועתיות גורלי, לראות באופן

לעולם שטמון )מה הטקסט בתוך שמובן מה למשמעות צמצום, למשל בר איננו בטקסט( מה . עקבSache כלומר תוכן האחר, הינו של הבנתו מבין, באור שהאחד מה – מה אחרת, במידת

מבינים שאנחנו ממה תביעה, וחלק בפנינו מציב הטקסט ממוקמים שאנו וכיצד אנחנו שהיננו ממה לכך. חלק מגיבים אנחנו כיצד הזו, וגם בתביעה הטמון ]הישות, המהות[ והכוח התוכן הוא

להיחלץ הצורך להיות יכול מבינים שאנחנו Jürgen – ש נקודה – הזו התביעה מן ]שלנו[ Habemassמדגיש מבין, אני , אםלהיות]היא[ גאדאמר של גאדאמר. תשובתו על בביקורתו

להשתחרר זה דבר בעשותי שזה מן )למשל: זכותי מימוש של עניין איננו המסורת( איננו שהוא ]אותי[ למשהו יאלץ הוא מה עמוקה", במידת לאמנציפציה, נאמר, "הרמנויטיקה

radical) קיצוני צורה שינוי מאשר פחות transformationכמעט היננו, המרה שאנו מי ( של[ בה, הכרוכות ההתרחשויות כל על קיום של חדשה לומר, לצורה דת[, ניתן המרת של במובן שנאמר. בודאי הדבר משמעות את להבין שונה. עלינו מסורת של או חיים של שונה צורה

]של הרומית המסורת של מדרישותיה עצמו את ברורה, חילץ דוגמה ניקח שאגוסטינוס, אםטורית הרמנויטיקה של בדרך הכנסיה[ לא נציפ- מ- שניתן חלופית, אף להיסטוריה בכניסתו אלא א1

האחרת. כפי של בידיה עצמו את נתן כאשר מהאחת התרחק כמה עד כך על להתווכח כמובן לאבדה אחד( יכול )שכל תכונה איננו שפה אחר, "לדבר בהקשר זאת מביעDonald Davidsonש-

) שהיסטוריּות מוודאות רחוק זה מקום עת, מכל המחשבה". באותה כוח על שומר שהוא בשעהhistoricalityשלו( המסורות לתוך נולד אדם שכל הקובע היידגר של ברוחו המושג את מבין : אני

ולאלץ אבותינו עם עצמנו את לפייס אותנו המחייבת הריתוק של לתיאוריה מוסיפות ומסורת מצאתי לא גאדאמר, מעולם של בשמו הצהרה העבר. בודאי, במקום עם להסכם העתיד את

7

מצויים הרינו היסטורית בזיקה חיים אנו מה, אם כזו. במידת תיאוריה מקדם הוא כי בכתביו את לחוות מבלי זרים עולמות לחקור יכול שאיננו האנתרופולוג "ביניים", כמו של במצב תמיד שרירות מבחוץ, את לראות, כאילו מבלי מוכרים במחוזות לשרוד לא גם שלהם התמורה כוחות

שהו שבו במצב מדובר אילוציהם. תמיד המונעים[ ואת הכוחות את ]כלומר הרחקתם ) קורא מ-called for )ופעולה. החלטה של דרךל

(.in between) ]מצבי[ הביניים של פנומנולוגיה של סוג הינה שההרמנויטיקה הוא הרעיון לפיכך המרה, ביקורת של משמעות, התנסות של תרגום כמו אירועים איננו, למשל, ליצור תפקידה

הללו הדברים את לנו[ לחקור ]מורה היא זאת שייקספיר; תחת של חדשות פרשנויות או תרבות על האובייקט, כלומר על שופכים שהם את[ האור ]השג אחרים( למען סופיים אין דברים )כמו

הדברים מן אחד לכל ה-'דבר' הזה ההבנה. מהו של השאלה חשיבתו, על ( שלsacheה-'דבר' ) אגוסטינוס של הרוחני לתרבויות, משברו מעבר שיש[ בגיאומטריה ]העקביות ההתמדה- הללו

אדם, של מעיניו הנעלמים המידה בקני וההתנסות מנטלי סמסה(, שיעבוד גיאורג של )או הישגיו של הפופולאריות או והשוליּות זרות תרבויות הטרגדיה, חקר ]השלילה[ של ההפשטה

זאת מסקנותיהן? כל הן בהם? ומה שמתרחש מה בכל אלו ]משמעויותיו[ של הן מה – אדם שלגאדאמר מבקשת שההרמנויטיקה הוא, למעשה, מה "בהינתן זאת מנסח לדעת. מצב כך:

הבנה, אלא של הליך לפתח איננה שעבודתה פועלת, מסתבר ההרמנויטיקה שבו הבינייםיתכן ההבנה שבהם התנאים את להבהיר לקאנט( על )בדומה חשב שגאדאמר מתקיימת". בגדר להיות יכולה איננה הזו ההבהרה עבורי, עבודת אפשרויות. אולם של לוגיים תנאים

והבנה היסטורית, הואיל מתווכת להיות התיאוריה על התרחשות שבכל או טהורה תיאורטיות ניתנת שאיננה פרקטיקה והיא מראש לצפייה ניתנות שאינן ההתרחשויות מתחום היא

ההתרחשויות את לחקור חייב מושגי. אדם צמצום ברת ( ואיננהuntheorizable) לתיאורטיזציהשלהן. והסבוכה המבלבלת ההטרוגניות כל על הללו הפראקטיקות ואת הללו

של המגבלות בתוך להכילה ניתן שלא – להרמנויטיקה באשר הדבר אותו את לומר ניתןאפילו של כענף אותה הממקמת ההיסטוריה תפיסת של הסיווג במסגרת לא תיאוריה,

התפיסה מגבלות את למתוח אופן בכל הייתה זה בספר הגרמני. כוונתי הפילוסופי האידיאליזם המשתייכת ( ולפרקטיקהreflecting) להתבוננות וחשבון דין מתן בה להכליל ההיסטורית, כך

הופקו הללו, אשר ההיסטוריות של מסוימות לגרסאות לפחות הפרשנות, או של להיסטוריות אינטרפרטציה של מובחנות ומפראקטיקות הקלאסית ההרמנויטיקה של מסוימות מזירות מה לגבי הללו ההיסטוריות מן ללמוד ההרמנויטיקה יכולה התרבותי. מה לתחום זיקה בעלות

להראות, היא שניסיתי כפי עצמה, שהרי אודות ללמוד יכולה היא חשיבות? או, אכן, מה בו שיש אנחנו פנים? מה רבות כה בהן, שהינן לשלוט ניתן שלא האינטרפרטטיביות למסורות משתייכת

פילון או תוקידידס או סוקראטס עצמם את מצאו שבהן מהסיטואציות ללמוד יכולים הסופיים? ומה של מהמיסטיקה או העתיקים מהרבנים ללמוד יכולים אנחנו האלכסנדרוני? מה

וורדסוורת'? או מלותר

השאלות לנוכח סבלנות חסרי הספרות( יהיו ביקורת מתחום אלו )במיוחד מעמיתיי בודאי, רבים של המבט והנוסטאלגים. מנקודת העתיקים האמנים של מעניינם בעקר שהן הללו, בהניחם

היסטוריה שחלף להיסטוריה ההרמנויטיקה שייכת הספרות ביקרות פירושים של זמנה, 'שירות של תיאוריה מעין ]משפיע[ או מכוון מסר של קיומו דרכם כל לאורך מראש שמניחים

הטמון זאת בשיח דואר' דיסציפלינה ובקורת מאחר ]בדיאלוג[; אמיצה הספרות, את המייצגת החדשה הברית של ייחודית נוצרית : פרשנותsupersessionism) וסופרסישוניסטית

את היהודים(, מעריכה אל הקדום יחסו את החליף הנוצרים אל אלוהים של יחסו כי העמדה הביאה המתה-היסטוריה ומן ההיסטוריה מן עצמה את להרמנויטיקה. בהניפה כעליונה עצמה

]הדיאלוג[ השיח בפענוח יותר איננו סופה. תפקידה אל הפירוש של ההיסטוריה את הביקורת (,networks) התפוקה, הרשתות העמוקות, איפנוני הסטרוקטורות את לחשוף בייחודיותו, אלא

8

"לידתה לספרו כשלעצמו. בהקדמתו השיח של ומתן המשא ואת האסטרטגיות, המניפולציות הזה: המצב של קלאסית אנטומיהMichel Foucault הקליניקה" מצייר של

הן מתכוונות שהן ומה אומרות שהן מה את בשיח מביעות פרשנות שאלות לומר; עצמה, מתוך זהות להשיג לה המאפשרת השפה של העמוקה הכוונה את לחשוף מנסות מה את האומר אחרות, בקביעת שלה; במילים היסודית לאמת יותר הקרובה כזו כנראה כפרשנות המוכרת זו מעולם. בפעולה נאמר שלא מה את ולקבוע לחזור עליו שנאמר

אל עצמו בתוך חרישי ישן, לכאורה שיח של של..[ תוכן מסר ]להעביר למסור המבקשת - עכשוויות יותר וגם ארכאיות יותר גם בו שיש מדי ארוך או אחר, משעמם שיח תוך

'להעיר'[ של ןבבמו ]גם השפה: לפרש הזרה( כלפי של )או מוזרה עמדה המסתיר באופןתזכורת על המסומן את ההגדרה פי על להעדיף משמעותו בלתי המסמן; נחוצה,

מאד מהותית שהינה מהותית תזכורת – בצל הותירה שהשפה מחשבה של מנוסחת מראש הפרשנות[ מניח ]מעשה לפרש ואולם – סודה את מעצמה זו, המדירה למחשבה

וכיparole) דיבור בתוך נם מדובר הבלתי היסוד כי הרב בשפע בפקפקו אדם יכול (, בפתיחת סומן לא אשר התוכן את לאפשר למסמן המיוחס אפשרות במפורש.

הדם( גוזר בכדוריות גודש של מחלה היא Plethora)מלשון: מלא. זה לפרשנות, מליאֹון של מסוימת כמות קיימת להגבילה: תמיד יכול לא שמאומה סוף ללא משימה עלינו

לנו ומציג בשפע תמיד לנו מוצע שהמסמן '', בעוד'לדבר להם לאפשר שעלינו מסומנים ומסומן (. מסמןveut dire]בעצם[ 'כוונתו' ) למה עצמנו את שנשאל במקום שאלותאת ההמעניק גם ]אבל התואמת המוצקת האוטונומיה את כך מניחים אוצר ל..[

זולתו ללא להתקיים יכול מהם בנפרד; אחד מהם אחד לכל הוירטואלית המשמעות בזמן בו הזה. אולם המשוער ]דרה[ במרחב מתקיימת עצמו; פרשנות בעד לדבר ואפילו

של הפיוטיים לערכים המתייחסת מסובכת ביניהם, רשת מורכב קישור ממציאה היא כל ללא המסומן את להשאיר להעלים, מבלי 'לתרגם' מבלי אמור איננו ההבעה: המסמן

ורק אך נחשף לספיקות[, המסומן מקום משאיר שאיננו מדויק תרגום ]כלומר שייר יכול שאינו במשמעות עמוס עצמו שהוא המסמן לעין, ה-'קשה' של הנראה בעולם 'תרגום', שיש של אקט ( הואParole) שדיבור ההנחה על נשענת בה. פרשנות לשלוט

יכולה ושהיא אחת ובעונה בעת ומסתירה מראה שהיא לדימויים מסוכנת יתר זכות לה עצמו; בקיצור, היא על החוזר שיח של ארוכה בסדרה סוף אין עד לעצמה להמירם) ההיסטורי מקורה מכאובי על המצביעה השפה של הפסיכולוגית הפרשנות על נשענת

Stigmataהברית התנ"ך, או 'פרשנות של ]במובן פרשנות הצלוב(. זוהי ישו של : הפצעים הקשובה הדימויים באמצעות החדשה[ סמליה, באמצעות איסוריה, הקונקרטיים,

לעצמה'. במשך 'מעבר כמוסים, תמיד האל, תמיד ההתגלות, לדברי של השלם המנגנון ציפינו ]במגמה[ שבה מהנקודה בדיוק תרבותנו שפת לפירוש אותנו כיוונו רבות שנים

המילה". של להחלטתה בשנים מאות לשווא

בכך הפרשנות של מגורלה להתחמק שיכול השיח של מבני "ניתוח פוקו מציע פרשנות במקום הופעתו[ ]אופן רישומו עובדת שנאמר, למעט מה על שיוסיף דבר תזכורת, שום כל תוצע שלא

עובדות אלא משמעויות של כגרעינים יטופלו לא השיח ההיסטורי. כהתרחשויות מגוונות, המצריכה המערכת מערכת". זו ליצירת ליצירת בהדרגה המתקבצות פונקציונאליים ומקטעים

בקביעהLouis Althusserזאת שביטא בדיקה. כפי עתה מה-"מיתולוגיה להתנתק דומה, עלינו המשמעות איננה שחבוי מה חבויות, כי במשמעיוות עצמה את הקריאה" המעסיקה של הדתית

(manifest) הגלוי השיח מתוך נקראת להיות יכולה איננה שבהיסטוריה המבנה: "האמת אלא הסימון )הלוגוס(, אלא הקול מדבר שממנו טקסט איננו ההיסטוריה של והטקסט שלה, מאחר

התבניות". הבניית של והמעורפל נשמע במוסיקה[ הבלתי התווים בכתב ]כמו

בהתייחס מספק בלתי תמיד הינו לגמרי. הפירוש אמיתי נראה הפירוש לגבי אומר שפוקו מה שאליו גמור הבלתי החלק רכוס, וזהו ובלתי מדובר בלתי תמיד נשאר מה בפניו. דבר שניצב למה

9

למה לתשוקה כינוי היא שההרמנויטיקה ספק כל בחקרו. ואין מתייגע הוא ובו הפירוש מאזין על הנמנים פילוסופים בין להוציא היסטורית, או כך, מבחינה הוא הדבר פתוח. מדוע שנותר

ברור, פתוח פשוט הוא כביכול בו להתבונן שניתן טקסט כל מסוימות, שאין אנליטיות אסכולותמאליו? ומובן

– הגרמני הרומנטי האידיאליזם של כבדה מעמסה זוהי – שלו בהיסטוריה ואכן, בהתחשב Walter כדברי טקסטים לחקור להיות עשויה ההרמנויטיקה ]המצומצמת[ של המקומית הנטייה

Benjaminבמאמרו "The Task of the Translator"וביצירות שפה ב-"כל מבטא, כי שהוא , ברעיון לתיקשור". ניתן שאיננו ]להעביר[, משהו למסור שניתן למה בתוספת מה דבר נותר הלשוניות

טהורה" שאיננה המוחלטת, שפה "התמצית מכנה שבנימין מה כשלעצמה, או שפה כלומר מדברים אנחנו שאותה הטבעית לשפה פנימית שהיא כשלעצמה, אלא מקום בשום קימת

בנימין כלואה ואפילו וכותבים יותר שאיננה – הזו הטהורה השפה "בתוך כי קובע בתוכה. ]שהתכוונו שכוון יצירתיות, הדבר ומילים ביטוי חסרת שהיא מאומה, אלא מבטאת או מתכוונת

רובד או שכבה באיזו שיפגוש - סופו כוונה וכל מובן האינפורמציה, כל - כל השפות אליו[ בכל שלו, אלא לשפתו זר טקסט של מובן לשכפל איננו המתרגם של להימחק". תפקידו גורלו שבהם

לחופשי האחרת, להוציא של בחובה הטמונה טבעית שפה אותה את שלו לשפתו "לשחרר יותררעיון היצירה את מחדש יוצר שהוא תוך ביצירה הכלואה השפה את השפה ]המקורית[".

יכול בדיבור נגועה שאיינה הטהורה, שפה והבלתי הגדולים מרעיונותיה אחד שיהיה בלבד, המודרניות. של להכחדה ניתנים

האנליטי השיח של הרעיון כל על והשראתו פוקו של כתביו כן, כי גם הדבר נכון זאת ועם מממשילי פוקו מתגלה פוקו הרמנויטית מבט ההרמנויטיקה. מנקודת ברעיון נכלל והתרבות מישהו הוא המשלים ממשיל הפרשנות, כאשר של ( בהיסטוריהallegorist) הגדולים המשלים

לנו מעניק פוקושלו. הרעיוניות בסכמות מחדש שילובם באמצעות זרים בשיחים העוסק שמה אומר הוא , כאשר"Order of Discourse "שלו. ב- הסכימה נראית כיצד אחדים רעיונות של ברשת נחקק הטקסט שבה הדרך ה- 'מובן', אלא איננו בטקסט מאיליו ומובן ברור שאיננו

קשרים יצירה ובעונה ]בעת היא שמטרתם ה1 השיעור והפיקוח שיח של אחת[ עליו. בדרך הזו, או הרשת בתוך ממוקם להיות הפירוש שעל הוא מפוקו ללמוד יכולה שההרמנויטיקה

של במונחים כמו והשפעותיה סוכניה של 'ההבנה' במונחים את להבין מדויקת, שיש יותר שבהם התנאים את להבהיר מנסה ההרמנויטיקה כאשר כן העצמית. על תודעתה תפקידי

כאשר ופוליטיים, גם חברתיים הינם אלו שתנאים בכך תמיד להכיר ההבנה, עליה מתקיימת עדיף אולי לעצמה, או לשייך תמיד 'הבנה' נוטה מקרה אותם. בכל לנתח מאד קשה לעיתים

של מעניינה זהו וגם להבין, הואיל מבקשת שהיא מה עם במאבק תמיד כלואה היא לומר ללא איתו[ לעיתים ]מעומתת בפניו עומדת שהיא למה חשופה ממוקמת. תמיד ההבנה, היותה

]לשלוט[ עליו. לחלוש יכולת

מתאר הוא באשר זה בהקשר בבירור עומד פוקו של"The Order of Discours" מתוך אחד קטעההרמנויטי. האירוע זירת של הקיומי המקור לכנות שניתן מה את

]אנחנו[ מאשר השיח כלפי יותר רב הופעתה, כבוד הציוויליזיציה, עם גילתה "במה יותר, כנראה, רדיקלית בצורה נסמכו יותר? היכן וטוב רב כבוד לו ניתן כיום? היכן בימינו

המיוחסת העליונות לי, מאחורי נראה האוניברסאלי? אולם, כך אופיו ועל אילוציו על נפרסו הדיבור[. כביכול ]אהבת המילה כאהבת שנראה מה מפני מסוים חשש טמון לכך חלקית, במגמה, לפחות הללו והמגבלות (, המחסומים, הסיפיםtaboos) האיסורים כל

המאיימים יסודותיו של לעושרם השיח, שתסייע של הדגול שגשוגו על ולפקח לשלוט ניתנים שאינם שלו האספקטים את להחליק כביכול שלו הסדר חוסר את ביותר; לארגן

פעילות תוך אל פלישתו עקבות את למחוק זאת בכל האדם בני רצו לבקרה. כביכול גם זאת לראות מופתע הייתי ספק, ולא ללא שלנו השפה. בחברה ופעילות מחשבתנו

10

ממילים, צורה עמוק שונים, פחד ואיפנונים צורות לובשות אחרות, מחשבות בחברותמההיקף ]הכרוכה ההתרחשות מפני וחרדה אלם של הדברים של העצום בהן[,

מאורגן פגמים, בלתי רציף, מלא אלים, בלתי להיות שעשוי מה דבר הנאמרים, מכלהשיח". של מאורגנת הבלתי כשלעצמו, התסיסה מסוכן ואפילו

בתוצאות הכלואה טהורה שפה בדבר בנימין של לרעיונו פוקו של שהוא, הגרסה כל הנה, באופן את פוקו של תפיסתו הוא שמעניין מה לנושא[, אולם מנושא עוברת היותה של ]במובן ריחופה

להעמידה מנת על עמה להתמודד האנושית התרבות שעל טראנסצנדנטית כאנרכיה השיחירות מתקיים השיח של טהרו בקרה; לאמור תחת בלתי במסר מאשר יותר מוגבלת בלתי בח,

קשרים. זה של נגועה בלתי במערכת או מעוות לנו העין. כמובן, אל מן להסירו שאין רעיון ה1 – אותו ומכילה היוצרת למערכת חיצוני פעם אי להיות יכול פוקו של 'שיח' לדידו כי לתאר

של נוף מצוי לה מעבר או שמעליה מניח דלדול[ אינו או עידון ]גם זיכוך של מערכת של "קיומה לבטלם התפקיד את עלינו באמצעותם, בהטילו והדוף עצור וחרישי מגבלות, מתמשך חסר שיח

מחשבה, או דיבור של ש-'לדבר' ]מתקיים[ במונחים השפה. בשעה תוך אל לשחזרם לפחות או העולם סביב נחשבו, המרחפים לא נאמרו, או שלא דברים אילו אי לעצמנו לתאר לנו אל

הבקרה מערכות שבירות את בחשבון להביא והתרחשויותיהם". עדיף צורותיהם בכל והנשזריםאו את חריגותן את או להיסטוריות זיקתן לכנות שנוכל מה את הללו, קשיחותן הזמנית,

את העובדה ואת התרופפותן ההפכפכנית, באשר קיצוני תמיד הוא ששיח נקבוביותן". להביאו שיש מה תמיד נותר פוקו של האנליטי הפרויקט של במקרה שאפילו להזדמנויותיו, כך

( העמוק.structure) המבנה של לפעילותו ל..[ מעבר ]מעבר, מחוץ בחשבון

גבוה; מחיר תמיד גובה העמוק המבנה של שהניתוח הוא מפוקו ללמוד שיש חשוב אכן, שיעור ניתן ( ולאsingular) יחידנית היא ההיסטורית שזיקתו מה את להקריב עליו נמנע בלתי באופןמתי. סדיר שהוא מה לטובת עליה לחזור זה( לסגת בספר )כמוני תמיד שמתפתים כמובן כך וסכ1

המצויים והמקטעים הפיסות את החוקר המיושן ההיסטוריציזם תוך אל המטה-היסטוריה מןפרים לפני מעל בברותה, עצמה את אחת, הקוטעת ובעונה בעת אחדים סיפורים השטח, המס-

לא ]נושא[ אחר. באמת להבין בנסותה נושאיה של אחד חלק דרכה, המבלבלת את המאבדת ]להרחיב[ את למתוח ניסיון בגדר הינו דלהלן הפריטים. הספר של הקסם על להתגבר ניתן

ומורכבת פנים פחות, רבת צרה תמונה ליצור במטרה ההרמנויטיקה של ההיסטורית התפיסהאבל העתיקים תחומיה של יותר מכל רחוק הינו זה שניסיון במהרה יתגלה והמודרניים,

]העצום[ המרחב כזה, בהינתן להיות יוכל כיצד – אמפירי מיצוי בגדר או נוקשות או שיטתיותאילו הפרויקט עיקשות של זקוקה שאיננה ]במובן עצמאית הייתה ההרמנויטיקה הזה?

או לתחומים כגאומטריה, או של כענף עקבית אחרים[ כאחת צייתנית אפילו הפילוסופיה, יכול שהארכיאולוג הטקסטואלים השדות על נמנית או לנושא מנושא העוברים מהתחומים

זרם או כבאסכולה עצמית תודעה בעלת אלו( כמתודולוגיה מכל פחות מסתבר )וזה לנתח, או מקיפני דיון לצורך מספקת במידה אותה לתחום מסוגלים היינו אז הספרות, או ביקורת של

בלתי שליטה, בדרך מסוימת[ של ]מידה בה להשיג או לצפונותיה מעבר להגיע ומשכנע, לאמור מקרה בכל ורופפת, או רסן חסרת מפלצת הינה הרמנויטיקה למעשה שהיא. אולם כל שגרתית

תוך אל מתפשטת נושאיו של המצאי שרשימת חשיבה של ממושמע גוף מאשר פחות הרבה "אנרכיסטית" במובן היא רבים. הרמנויטיקה ואינטלקטואלים היסטוריים, תרבותיים הקשרים

מנסה ( אלאSache) נושאה את לתקוף מנסה איננה זו; היא למילה Ramer Schürmenn שטבע עליו לחזור ניתן ( ובלתיsingular) יחידני שהוא של[ מה ]מציאותו את להבטיח לתרום יותר

]מרחב[ פתוח. בשדה

נושאים צעד, של אחרי הדרגתי, צעד חקר באמצעות הרמנויטיקה להבין דרך אין מקרה בכלתoracles) האורקל את למשל, הפרשנות – שלה העצום המצאי מתוך שונים ש- המוזות, (, החר- המדרש, הרמנויטיקה של האלגוריה, הפזרנות של והפואטיקה, הלוגיקה הפילוסופיה של הריב

שבין האינדיווידואלי, היחס והמפרש המילולית במשמעות ]הופעת[ הדבקות מיסטית, עליית

11

שלא אנשים להבנת עצמית הבנה רבה בקפדנות השייכים הנושאים את להזכיר אחרים, או להיסטוריה הזיקה לבעיית מתייחסים שאלו כיצד עצמה, במיוחד ההרמנויטית לפילוסופיה

השגה של המוגבלת איכותה מסורת, להבין של ]במובן ההבנה: סמכות, עוצמה, משהו[, הלאה. ]התנסות[, ביקורת, מנהג, פעולה, חירות, וכן האינטרפרטציות, חוויה של הקונפליקט

של במונחים והתיאורטית, או ההיסטורית לזיקתם מחוץ הללו הנושאים את לגייס הינה מטרתיולא ושיקוף פרשנות של מגוונות היסטוריות בתוך הופעתם הנצרכת כתפיסה הרמנויטי, גרידא. תיאורטית להבהרה

6.11.09 ברנשטיין תרגום: אליצור

12