1
לפרטים נוספים גגלו "הקואליציה לדיור בר השגה" לדיור יש השפעה קריטית על החיים של כל אדם. מדיניות הדיור תקבע איך תראה החברה שלנו. אם המדינה לא תהיה מעורבת בתחום הדיור, במקום תמהיל חברתי מגוון נקבל הפרדה, אפליה ופערים הולכים וגדלים בין מרכז לפריפריה, בין עשירים לעניים, בין חזקים למוחלשים. קידום דיור- תמהיל חברתי. זהו רעיון העומד בבסיסה של מדיניות חברתית בתחום הדיור. כלומר- תכירו שחותר לכך שהשכונות והערים יכללו מגוון אוכלוסיות ממגוון רקעים, ובעלות הכנסה מגוונת. כדי להבטיח תמהיל יש להיאבק בניסיונות של אוכלוסיות חזקות להתבדל בשכונות הומוגניות ושל רשויות חזקות להדיר אוכלוסיה מוחלשת, אך צריך גם מדיניות ברורה של דיור בר השגה. את התמהיל החברתי אנו דורשים לקיים ברמת העיר, השכונה ואפילו הבניין. בנוסף, על המדינה להאבק בתופעות של אפליה בדיור ולקדם חקיקה שמגנה על כל אדם מפני אפליה בשל השתייכות קבוצתית. אם לא תהיה מדיניות שתיצור מגוון של דירות למגוון של אנשים עם מגוון של הכנסות, מה שייוצר זה מרחב מקוטב שבו אנשים מרקע כלכלי חברתי שונה גרים בנפרד, עם פערים הולכים וגדלים. מי שאין לו יידחק למקומות זולים בהם העוני שולט, ומקומות אלו יהפכו להיות ריכוז עוני קבוע, הסובל מהזנחה ומנציח את העוני של המתגוררים בו. אנשים יאלצו להוציא סכום הולך וגדל מהכנסתם כדי להישאר בעיר שמאפשרת להם תעסוקה, חינוך ושירותים איכותיים. כשנה וחצי לאחר שנכנס חוק הוד”לים לתוקף, לא רק שאין שינוי בנטל הדיור, גם אין דיור בר השגה. הוועדות לדיור לאומי מתעלמות מהוראות החוק בדבר דיור בר השגה להשכרה באופן גורף. עד כה אף ועדה לדיור לאומי לא הפעילה סמכות זו בשום תוכנית. חוק הוד“לים הסמיך ועדות מיוחדות לתכנן בלוח זמנים קצר תכניות מגורים גדולות בעיקר בקרקעות המדינה אך מדובר רק בהיצע תכנוני, עד שנראה התחלות בניה ייקח עוד זמן. בעקבות המחאה החברתית ניתנו לוועדות לדיור לאומי סמכויות ניכרות ותקדימיות לכלול בתוכניות דיור להשכרה לטווח ארוך וגם לייעד קרקע לדיור בהישג יד להשכרה, שמחירו מפוקח. אך עד כה אף ועדה לדיור לאומי לא הפעילה סמכות זו בשום תוכנית. ההתעלמות מהסמכות היא גורפת, מוחלטת ומדאיגה. דו“ח יו“ר דירות שפורסמו להפקדה על ידי הוועדות6,995 מצביע על כך שמתוך2012 הוועדה הארצית לדיור לאומי ממאי יח“ד הוגדרו כדירות להשכרה לטווח ארוך במחיר שוק ואף לא170 הוגדרו כ“קטנות“, רק426 לדיור לאומי, רק דירה אחת היא דיור להשכרה בהישג יד, שמחירו נמוך ממחיר השוק. לצערנו שוק השכירות בארץ פרוץ, אינו תחת פיקוח ושוכרים רבים סובלים מעליית מחירים תדירה וחדה. שכירות ארוכת טווח במחירים יציבים יכולה להוות אלטרנטיבה למשפחות רבות, שמתקשות לגייס הון ראשוני הנדרש לרכישת דירה, או שמעוניינות לגור במקומות שבהן אינן יכולות לרכוש דירה. יש להסדיר את שוק השכירות ולקבוע כללים שיסדירו כללי משחק הוגנים בין המשכירים לשוכרים ויאפשרו שכירות ארוכת טווח עם עילות פינוי מוגדרות ומצומצמות. אמנם התערבות במחיר השכירות היא שנויה במחלוקת, אך כדי לייצב מחירי שכירות ולמנוע עליות קיצוניות בשכר הדירה, נוהגות חלק מהמדינות להגביל את העלאת שכר הדירה לשוכר ממשיך. חוץ משוק השכירות הפרטית, יש לעודד בניה מוסדית להשכרה בתמורה לסל תמריצים נרחב מזה הקיים היום, ולחייב בה השכרה במחיר הגון וידוע מראש שהעלאתו מוגבלת, כדי להגדיל את היצע הדיור להשכרה. בחוק הוד“לים יש סמכות למוסדות התכנון לקבוע בתוכניות לדיור לאומי דירות להשכרה לטווח ארוך ובמספר תכניות החלו לעשות זאת. ישנה גם החלטה של מינהל מקרקעי ישראל לגבי יציאה למכרזים ייעודיים של השכרה לטווח ארוך. צריך ללחוץ שהמגמה הזו תמשיך, ואף תורחב לשכירות במחיר מפוקח. כן. גם פה יש לקבוע קריטריונים וסל תמריצים אפשרי, לצייד את ועדות התכנון ביועצים חברתיים שיערכו אמדן צרכי דיור, ולקבוע מנגנונים לשמירה על מאגר הדיור בר ההשגה לאורך זמן ולא כהטבה חד פעמית. קבעה כי בכל תכנית להרחבה ניכרת של ישוב או להתחדשות עירונית על הוועדה35 תכנית המתאר הארצית לשקול את הצורך בדיור בר השגה. חלק מהרשויות המקומיות החלו ליישם את ההוראה אך חוות דעת משפטית של משרד המשפטים קבעה כי כל עוד לא הוסדר הנושא בחקיקה ראשית, לא ניתן לקבוע בתכנית הוראות בעניין מחיר הדירה. ניסיונות לתקן את החוק ולהסמיך ועדות מקומיות להכליל דיור בר השגה לא צלחו. הדיור הציבורי הוא אחד הכלים החשובים שבאמצעותם מבטיחה המדינה לתושבים דיור בר השגה. למעשה אלו דירות שמחזיקה המדינה ומשכירה אותן לזכאים מעוטי הכנסה. לצערנו בשנים האחרונות יש צמצום עקבי במאגר הדירות של הדיור הציבורי ולא נבנות או נרכשות דירות חדשות. המדינה המשיכה בהליך המוצדק מיליארד שקלים נכנסו2.7 לכשעצמו שמאפשר את מכירת חלק מהדירות לדיירים ותיקים המתגוררים בהן ומעל אלף דירות66 לקופת המדינה ממכירת הדירות אך הם לא הושקעו מחדש בחידוש המאגר. כיום עומד המלאי על בלבד, רובן במצב פיזי גרוע, ואלפי אנשים מחכים שנים ארוכות בתור. מהדירות בבנייה חדשה לטובת דיור ציבורי, אך הממשלה5% בקדנציה המסתיימת תמך משרד השיכון בהקצאת התנגדה וחסמה את יוזמה זו, בכך, פגעה הממשלה בשכבות המוחלשות ביותר בחברה: עניים, קשישים, עולים, אמהות חד הוריות ונכים. על המדינה להחזיר את הסכומים שנגזלו ממערכת השיכון בעשור האחרון ולעגן את הזכאות לסיוע בדיור בחקיקה המגובה בתקציבים. יש להרחיב את הקריטריונים לזכאות שצומצמו במהלך השנים, ולהתאים את גובה הסיוע למחירי הדיור הריאליים בכל אזור, תוך התחשבות בהכנסת המשפחה. בוודאי. אמנם בפריפריה יש צרכים שונים מאזורים מבוקשים ולכן נדרשת פה במיוחד התערבות של המדינה. ההסתמכות של המדינה על כוחות השוק מגדילה את הפער בין מרכז לפריפריה, ובין יישובים עירוניים לבין יישובים כפריים בפריפריה, כשהנפגעים העיקריים הם תושבי הפריפריה, עולים ואוכלוסיה ערבית. ברבות מערי הפריפריה יש מאגר נרחב של דיור זול וגם דיור קטן אך באיכות ירודה ואף בבניינים מסוכנים למחיה. הניסיונות של המדינה לחזק את מרכזי הערים נכשל בגלל שהמדינה מסתמכת אך ורק על כוחות השוק ושיטת תמריצים, שאינה מעניינת את המגזר הפרטי במקומות בהם יש ביקוש נמוך למגורים. אלא שבשנים שינוי אמיתי יהיה באמצעות השקעה ציבורית, שתגרור אחריה בעתיד השקעה של יזמות פרטית. האחרונות עיקר המשאבים המיועדים לפריפריה הולכים לבניה של שכונות הומוגניות חדשות של בתים צמודי קרקע בשולי הערים או בישובים קהילתיים קטנים, שאמורים למשוך אוכלוסיה “חזקה” מערי האזור. אז מה אפשר לעשות בשביל שיהיה פה דיור הוגן? מה שהביא למצב הקיים היא מדיניות שגויה שראתה בדיור מוצר שהשוק מסדיר לבדו. מה שיקדם דיור בר השגה זהו שיח הרואה בקורת גג זכות חברתית, ואת המדינה כמי שאמונה על מימוש זכות זו על ידי יצירת תמהיל שמאפשר מגוון של צרכים חברתיים בדיור. למדינה יש ארגז כלים לייצר דיור בר השגה שוויוני לכל אזרחי המדינה. השאלה הגדולה היא האם תהיה כאן ממשלה שמעוניינת בכך? תמהיל מה? ומה עם החוק של הוד“לים? אם אין ביכולתי לקנות דירה, מה עם השכירות? אפשר לחייב שבבניה חדשה יהיה דיור בר השגה? ומה עם הדיור הציבורי? דיור בר השגה רלוונטי גם לפריפריה? ממשיכים לדרוש את הזכות לדיור הוגן לכולנו. מוגש כחומר למחשבה לקראת הבחירות מתכננים- האגודה לזכויות האזרח בישראל • האגודה לצדק חלוקתי • במקום למען זכויות תכנון • הקליניקה לזכויות אדם בחברה באוניברסיטת חיפה • הסדנא לתכנון חברתי, האוניברסיטה העברית • התנועה לחיים בכבוד • איתך לשוויון אזרחי • שתי"ל- מעכי • המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי • סיכוי צילום ועיצוב: דוד בן הרא"ש

זה לא חייב להיות כך נייר עמדה

  • Upload
    acri009

  • View
    2.144

  • Download
    4

Embed Size (px)

DESCRIPTION

 

Citation preview

Page 1: זה לא חייב להיות כך נייר עמדה

לפרטים נוספים גגלו "הקואליציה לדיור בר השגה"

לדיור יש השפעה קריטית על החיים של כל אדם. מדיניות הדיור תקבע איך תראה החברה שלנו.

אם המדינה לא תהיה מעורבת בתחום הדיור, במקום תמהיל חברתי מגוון נקבל הפרדה, אפליה ופערים הולכים וגדלים בין מרכז לפריפריה, בין עשירים לעניים, בין חזקים למוחלשים.

דיור - קידום כלומר רעיון העומד בבסיסה של מדיניות חברתית בתחום הדיור. זהו - תמהיל חברתי. תכירו להבטיח כדי מגוונת. הכנסה ובעלות רקעים, ממגוון אוכלוסיות מגוון יכללו והערים שהשכונות לכך שחותר תמהיל יש להיאבק בניסיונות של אוכלוסיות חזקות להתבדל בשכונות הומוגניות ושל רשויות חזקות להדיר אוכלוסיה מוחלשת, אך צריך גם מדיניות ברורה של דיור בר השגה. את התמהיל החברתי אנו דורשים לקיים

ברמת העיר, השכונה ואפילו הבניין.

כל אדם מפני אפליה בשל על ולקדם חקיקה שמגנה בדיור בנוסף, על המדינה להאבק בתופעות של אפליה השתייכות קבוצתית.

אם לא תהיה מדיניות שתיצור מגוון של דירות למגוון של אנשים עם מגוון של הכנסות, מה שייוצר זה מרחב מקוטב שבו אנשים מרקע כלכלי חברתי שונה גרים בנפרד, עם פערים הולכים וגדלים. מי שאין לו יידחק למקומות של העוני את ומנציח מהזנחה הסובל קבוע, עוני ריכוז להיות יהפכו אלו ומקומות שולט, העוני בהם זולים המתגוררים בו. אנשים יאלצו להוציא סכום הולך וגדל מהכנסתם כדי להישאר בעיר שמאפשרת להם תעסוקה,

חינוך ושירותים איכותיים.

כשנה וחצי לאחר שנכנס חוק הוד”לים לתוקף, לא רק שאין שינוי בנטל הדיור, גם אין דיור בר השגה. הוועדות לדיור לאומי מתעלמות מהוראות החוק בדבר דיור בר השגה להשכרה באופן גורף. עד כה אף ועדה לדיור לאומי

לא הפעילה סמכות זו בשום תוכנית.

חוק הוד“לים הסמיך ועדות מיוחדות לתכנן בלוח זמנים קצר תכניות מגורים גדולות בעיקר בקרקעות המדינה אך מדובר רק בהיצע תכנוני, עד שנראה התחלות בניה ייקח עוד זמן.

דיור בתוכניות לכלול ותקדימיות ניכרות סמכויות לאומי לדיור לוועדות ניתנו החברתית המחאה בעקבות להשכרה לטווח ארוך וגם לייעד קרקע לדיור בהישג יד להשכרה, שמחירו מפוקח. אך עד כה אף ועדה לדיור לאומי לא הפעילה סמכות זו בשום תוכנית. ההתעלמות מהסמכות היא גורפת, מוחלטת ומדאיגה. דו“ח יו“ר הוועדה הארצית לדיור לאומי ממאי 2012 מצביע על כך שמתוך 6,995 דירות שפורסמו להפקדה על ידי הוועדות לדיור לאומי, רק 426 הוגדרו כ“קטנות“, רק 170 יח“ד הוגדרו כדירות להשכרה לטווח ארוך במחיר שוק ואף לא

דירה אחת היא דיור להשכרה בהישג יד, שמחירו נמוך ממחיר השוק.

לצערנו שוק השכירות בארץ פרוץ, אינו תחת פיקוח ושוכרים רבים סובלים מעליית מחירים תדירה וחדה. שכירות ארוכת טווח במחירים יציבים יכולה להוות אלטרנטיבה למשפחות רבות, שמתקשות לגייס הון ראשוני הנדרש לרכישת דירה, או שמעוניינות לגור במקומות שבהן אינן יכולות לרכוש דירה. יש להסדיר את שוק השכירות ולקבוע כללים שיסדירו כללי משחק הוגנים בין המשכירים לשוכרים ויאפשרו שכירות ארוכת טווח עם עילות פינוי מוגדרות ומצומצמות. אמנם התערבות במחיר השכירות היא שנויה במחלוקת, אך כדי לייצב מחירי שכירות ולמנוע עליות קיצוניות בשכר הדירה, נוהגות חלק מהמדינות להגביל את

העלאת שכר הדירה לשוכר ממשיך.

חוץ משוק השכירות הפרטית, יש לעודד בניה מוסדית להשכרה בתמורה לסל תמריצים נרחב מזה הקיים היום, ולחייב בה השכרה במחיר הגון וידוע מראש שהעלאתו מוגבלת, כדי להגדיל את היצע הדיור להשכרה. בחוק הוד“לים יש סמכות למוסדות התכנון לקבוע בתוכניות לדיור לאומי דירות להשכרה לטווח ארוך ובמספר תכניות החלו לעשות זאת. ישנה גם החלטה של מינהל מקרקעי ישראל לגבי יציאה למכרזים ייעודיים של השכרה לטווח ארוך. צריך ללחוץ שהמגמה הזו תמשיך, ואף תורחב לשכירות במחיר מפוקח.

כן. גם פה יש לקבוע קריטריונים וסל תמריצים אפשרי, לצייד את ועדות התכנון ביועצים חברתיים שיערכו אמדן צרכי דיור, ולקבוע מנגנונים לשמירה על מאגר הדיור בר ההשגה לאורך זמן ולא כהטבה חד פעמית.

תכנית המתאר הארצית 35 קבעה כי בכל תכנית להרחבה ניכרת של ישוב או להתחדשות עירונית על הוועדה לשקול את הצורך בדיור בר השגה. חלק מהרשויות המקומיות החלו ליישם את ההוראה אך חוות דעת משפטית של משרד המשפטים קבעה כי כל עוד לא הוסדר הנושא בחקיקה ראשית, לא ניתן לקבוע בתכנית הוראות בעניין

מחיר הדירה. ניסיונות לתקן את החוק ולהסמיך ועדות מקומיות להכליל דיור בר השגה לא צלחו.

הדיור הציבורי הוא אחד הכלים החשובים שבאמצעותם מבטיחה המדינה לתושבים דיור בר השגה.למעשה אלו דירות שמחזיקה המדינה ומשכירה אותן לזכאים מעוטי הכנסה. לצערנו בשנים האחרונות יש צמצום עקבי במאגר הדירות של הדיור הציבורי ולא נבנות או נרכשות דירות חדשות. המדינה המשיכה בהליך המוצדק לכשעצמו שמאפשר את מכירת חלק מהדירות לדיירים ותיקים המתגוררים בהן ומעל 2.7 מיליארד שקלים נכנסו לקופת המדינה ממכירת הדירות אך הם לא הושקעו מחדש בחידוש המאגר. כיום עומד המלאי על 66 אלף דירות

בלבד, רובן במצב פיזי גרוע, ואלפי אנשים מחכים שנים ארוכות בתור.בקדנציה המסתיימת תמך משרד השיכון בהקצאת 5% מהדירות בבנייה חדשה לטובת דיור ציבורי, אך הממשלה התנגדה וחסמה את יוזמה זו, בכך, פגעה הממשלה בשכבות המוחלשות ביותר בחברה: עניים, קשישים, עולים,

אמהות חד הוריות ונכים.

על המדינה להחזיר את הסכומים שנגזלו ממערכת השיכון בעשור האחרון ולעגן את הזכאות לסיוע בדיור בחקיקה המגובה בתקציבים. יש להרחיב את הקריטריונים לזכאות שצומצמו במהלך השנים, ולהתאים את גובה הסיוע

למחירי הדיור הריאליים בכל אזור, תוך התחשבות בהכנסת המשפחה.

בוודאי. אמנם בפריפריה יש צרכים שונים מאזורים מבוקשים ולכן נדרשת פה במיוחד התערבות של המדינה. יישובים עירוניים לבין ובין ההסתמכות של המדינה על כוחות השוק מגדילה את הפער בין מרכז לפריפריה, יישובים כפריים בפריפריה, כשהנפגעים העיקריים הם תושבי הפריפריה, עולים ואוכלוסיה ערבית. ברבות מערי הפריפריה יש מאגר נרחב של דיור זול וגם דיור קטן אך באיכות ירודה ואף בבניינים מסוכנים למחיה. הניסיונות של המדינה לחזק את מרכזי הערים נכשל בגלל שהמדינה מסתמכת אך ורק על כוחות השוק ושיטת תמריצים,

שאינה מעניינת את המגזר הפרטי במקומות בהם יש ביקוש נמוך למגורים.

שינוי אמיתי יהיה באמצעות השקעה ציבורית, שתגרור אחריה בעתיד השקעה של יזמות פרטית. אלא שבשנים האחרונות עיקר המשאבים המיועדים לפריפריה הולכים לבניה של שכונות הומוגניות חדשות של בתים צמודי קרקע

בשולי הערים או בישובים קהילתיים קטנים, שאמורים למשוך אוכלוסיה “חזקה” מערי האזור.

אז מה אפשר לעשות בשביל שיהיה פה דיור הוגן? מה שהביא למצב הקיים היא מדיניות שגויה שראתה בדיור מוצר שהשוק מסדיר לבדו. מה שיקדם דיור בר השגה זהו שיח הרואה בקורת גג זכות חברתית, ואת המדינה כמי שאמונה על מימוש זכות זו על ידי יצירת תמהיל שמאפשר מגוון של צרכים חברתיים בדיור. למדינה יש ארגז כלים לייצר דיור בר השגה שוויוני לכל אזרחי המדינה. השאלה הגדולה היא האם תהיה

כאן ממשלה שמעוניינת בכך?

תמהיל מה?

ומה עם החוק של הוד“לים?

אם אין ביכולתי לקנות דירה, מה עם השכירות?

אפשר לחייב שבבניה חדשה יהיה

דיור בר השגה?

ומה עם הדיור הציבורי?

דיור בר השגה רלוונטי גם לפריפריה?

ממשיכים לדרוש את הזכות לדיור הוגן לכולנו. מוגש כחומר למחשבה לקראת הבחירות

האגודה לזכויות האזרח בישראל • האגודה לצדק חלוקתי • במקום - מתכננים למען זכויות תכנון • הקליניקה לזכויות אדם בחברה באוניברסיטת חיפה • הסדנא לתכנון חברתי, האוניברסיטה העברית • התנועה לחיים בכבוד • איתך

מעכי • המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי • סיכוי - לשוויון אזרחי • שתי"ל

שא"

הרבן

ד דו

ב: צו

עים ו

לוצי