תוכניית ועידת היובל

של התנועה הרפורמית בישראל

ים שנה וקראתם דרור בארץ וקדשתם את שנת החמש

תכנית הוועידה <<<

כג-כד אייר תשע"ד | 24-23 מאי 2014

2

3

צילום ההזמנה המקורית לוועידת היסוד של התנועה בשנת 1965

4

ביה ארץ לכל יש רור ב נה וקראתם ד ים ש נת החמש ם את ש ת ש וקדהיה לכם יובל הוא ת

)ויקרא פרק כ”ה פסוק י’(

ברוכים הבאים וברוכות הבאות לוועידה ה-21 של התנועה ליהדות מתקדמת בישראל - ועידת היובל של תנועתנו.

50 שנים עברו מאז הוקמו המוסדות הראשונים של התנועה. הגיע הזמן לחגוג את הישגי העבר וכן לשאת עיניים אל עבר העתיד הצפוי לתנועה ולמדינת ישראל בחמישים השנים הבאות.

כפי שתראו בתוכנייה, הבאנו דוברים/ות, מרצים/ות ומורים/ות מתוך התנועה ומחוצה לה, כדי למלא את ימי הוועידה בתוכן מעניין ומעשיר. במקביל, הועידה תספק גם הזדמנויות רבות לנוח וליהנות

מחברותא ומאווירת שבת מיוחדת במינה. אנו שמחים לדווח כי ההרשמה לוועידה השנה שברה שיא של כל הזמנים, דבר המעיד על צמיחת תנועתנו.

אנו מבקשים להודות במיוחד לצוות המקצועי של התנועה על העבודה האינטנסיבית והמקצועית בהכנה, בתכנון ובביצוע ועידה זו. ללא המחויבות, הדמיון, היצירתיות, הסבלנות והירידה לפרטים

של אנשי צוות אלו, ועידה זו לא הייתה יוצאת לדרך. כמו כן, אנו מודים לכל הרבנים והרבות, החזנים והחזניות, המורים/ות, המנחים/ות והמציגים/ות שהסכימו לתרום מזמנם ולחלוק עמנו מהידע

המקצועי הרב שרכשו בארץ ובעולם, ומחוויותיהם האישיות המרתקות.

ועידת התנועה גם מעניקה לנו, חברי הקהילות ברחבי הארץ, הזדמנות ללמוד על הנעשה בקהילות אחרות ולהכיר את חבריהן וחברותיהן, ואף ללמוד יותר על הנעשה בתנועה עצמה. אנו מעודדים את

כל משתתפי הוועידה לנצל הזדמנות זאת.

אנו מאחלים לכולנו שבת משמעותית ומהנה.

לבסוף, חשוב לציין כי הוועידה היא רק יריית הפתיחה לשלל האירועים התנועתיים, שיתקיימו במהלך כל שנת היובל הבאה עלינו לטובה. נשמח לראותכם גם בארועים אלה!

בברכה,דניאל צ'ין ומרינה פולינובסקי

יושבי ראש הוועידה

5

ברכות לבאות ולבאים לוועידת היובל!באווירה נינוחה של מדשאות שפיים נתאחד למפגש של חברים ותיקים וצעירים. הזדמנות להכיר

ולהוקיר, להודות על העבר ולתכנן את העתיד; להתפלל, לזמר, לשוחח ולחלוק, לשתף, ללמוד, לקלוט, להפנים, ולצאת מעודדים ומחוזקים.

ועידת היובל שלנו עומדת בסימן 50 שנה להקמת מוסדות התנועה. הקו שינחה אותנו הוא: דע מאין באת ולאן אתה הולך....

באתגרי היומיום שלנו, המטלטלים אותנו בין ריגוש לייאוש, אנחנו עוצרים לקחת פסק זמן ולהעלות על נס את הכרת הטוב והמיטיב לדור המייסדים; ובמבט אופטימי לעתיד - לדורות הבאים!

הועידה מהווה עבורנו הזדמנות לפתוח עיניים, להתבונן סביב ולהוקיר תודה על העשייה הרחבה, הצמיחה, התרחבות השורות והעמקת השורשים.

נאחל לעצמנו שנצא מהאירוע הזה מחוזקים, מעודדים, ממוקדים ומחויבים לשינוי פניה של החברה הישראלית.

תודת כולנו ליו"ר הועידה, לסגל התנועה והמתנדבים שערכו לפנינו שלל אירועים, שיעורים ודיונים ועמלו לילות כימים באילוצים לא פשוטים.

ברכות חמות לאורחינו מחו"ל ומהארץ, אנו מקווים ומאמינים שבמהירות תשתלבו ותרגישו בבית!!

הרב גלעד קריב ירון שביט מנכ"ל התנועה יו"ר הנהלת התנועה

6

7

ברכת יו”ר האיגוד העולמי ליהדות מתקדמת, מר מייקל גרבינר:

On behalf of the World Union I would like to congratulate you on this jubilee year to mark the 50th anniversary of the institutions of the Reform Movement in Israel and on the remarkable progress that has been made. After 50 years of hope you are truly an inde-pendent thriving movement playing a crucial role in shaping Israel as a pluralist democratic and just society to ensure all our futures. We salute you and are proud of our historic role in supporting your development. We see the IMPJ as an increasingly important partner in our shared global mission to strengthen Jewish life and values in Israel and throughout the world by supporting and advancing a Progressive approach to Jewish tradition.

Forward Together!

Mike Grabiner

Chair of WUPJ

התנועה ליהדות מתקדמת בישראל מודה לכל שותפיה ותומכיה הרבים בישראל וברחבי העולם היהודי, ובתוכם: תנועות וארגוני היהדות המתקדמת בארה”ב, קנדה, אוסטרליה ויתר חלקי העולם, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, ההסתדרות הציונית

העולמית, הקרן הקיימת לישראל והפדרציות היהודיות בצפון אמריקה. אנו מודים לחברי התנועה ומנהיגיה המוסיפים על תרומת החזון והמאמץ תרומה להבטחת חוסנה

הכלכלי של התנועה. ברצוננו המשותף - אין זו אגדה !

8

הוועידה: מידע כללי

מזכירות הוועידה לאורך כל שעות הפעילות תאויש מזכירות הוועידה בקבלת בית ההארחה שפים.

במזכירות יופעל מוקד טלפוני שמספרו: 054-7791109 ניתן לפנות למוקד בכל עניין שהוא. לאחר שעות הפעילות )החל משעה 23:00 ביום שישי ועד לשעה 08:00 בבוקר שבת( ניתן לפנות

לקבלת בית ההארחה בשפים בטלפון: 09-9595595. במקרי חירום בלבד ניתן לפנות להדס רפפורט, רכזת הוועידה, בטלפון: 0547791198

קבלת חדרים ופינוייםקבלת החדרים תעשה בשפיים ובגעש החל משעה 13:00.

פינוי החדרים יעשה אחרי צאת השבת, בסיום טקס ההבדלה. בכפוף למנהגי שמירת השבת של כל משתתף, אנו מבקשים להכין את החפצים האישיים לטובת פינוי החדרים טרם ההצטרפות לפעילות אחר

הצהרים. ניתן לפנות את החדרים בשעה מוקדמת על ידי הפקדת המפתחות בקבלה של המלון.

פארק המים שפייםפארק המים בשפיים פתוח ביום שבת בלבד. משתתפי הוועידה מוזמנים להשתמש במתקני פארק

המים בשפים ללא תוספת תשלום. הכניסה לפארק תעשה באמצעות שוברים. הלנים בשפיים או בגעש מוזמנים לקחת שוברים בקבלת בית הארחה בשפיים. משתתפים שאינם לנים מוזמנים ונרשמו לוועידה

במסלול היומי, מוזמנים לקבל שוברים בדלפק ועידת התנועה בלובי מלון שפיים.

ארוחת ערב שבת וצהרי שבת בחדר האוכל של המלון ארוחת ערב שבת: משתתפי הוועידה הלנים בשפיים ובגעש יקבלו עם קבלת המפתחות מעטפה ובה

שוברים לארוחת הערב. אנא דאגו להביאם עמכם לארוחה על מנת למנוע עיכובים ועומס בחדר האוכל. משתתפים שאינם לנים, אשר הזמינו מראש מקום לארוחת הערב, מתבקשים לאסוף מראש את תלושי

הכניסה לארוחות בשולחן מזכירות הוועידה, בלובי בית הארחה בשפיים. ביום שבת, הכניסה לארוחת הצהריים בחדר האוכל תעשה על פי רשימות שמיות של הלנים ו/או מי שהזמינו ארוחה מראש לחדר

האוכל. ארוחת ליל שבת תיערך בגן השקוף. ארוחת צהרי שבת תיערך בחדר האוכל הראשי.

קידוש ערב שבת לאחר קבלת השבת יתקיים קידוש משפחות בגן האשל שבמתחם חופים. בקידוש יוגש כיבוד קל.

ההשתתפות בקידוש אינה כרוכה בתשלום אך מחייבת רישום מראש.

ארוחות ארוזות - שבת בצהריים בצהרי שבת יתקיים פיקניק תנועתי בחורשה שליד מתחם ראשונים, עבור המשתתפים במסלול ללא

לינה. הארוחות הארוזות יחולקו במקום הפיקניק למי שהזמינו ארוזות מראש. במידה ולא הזמנתם ארוחת צהריים, תוכלו לרכוש באופן עצמאי אוכל בקפיטריית המלון או במסעדות שבמרכז הקניות בשפיים.

ארוחת בוקר - שבת בבוקרארוחת הבוקר ללנים בשפיים תוגש בחדר האוכל המרכזי בין השעות 7:00-9:30. ארוחת הבוקר ללנים

בגעש תוגש בחדר האוכל בגעש. פרטים במקום.

9

תוכנית הוועידה

יום שישי | כג אייר 23 מאי 2014

אסיפה כללית של נציגי הקהילות09:30-13:00 בשעה 11:00 מפגש עם שר האוצר חבר הכנסת יאיר לפיד יו"ר מפלגת

"יש עתיד". הצגת השר: הרב מאיר אזרי, ראש מרכזי בית דניאל

אולם ראשונים,מתחם ראשונים

קפיטריה,מפגש חברות וחברים13:30-14:15מרכז תרבות

"וקראתם דרור בארץ" )ויקרא כה י( - מליאת פתיחה חגיגית14:30-16:00פירוט סדר המליאה בעמ' 14

אודיטוריום,מרכז תרבות

"גאלה תתנו לארץ" )שם כה( - מושבים מרכזיים בסוגיות ליבה16:15-17:15עמיות יהודית ויחסי ישראל תפוצות - משתתפים: הרבה לורה ג'אנר-קלאוזנר, ראשת התנועה הרפורמית בבריטניה, הרבה דר' איילה רונן

סמואלס, רבת קהילת תפילת האדם בקיסריה, הרב יואל אוסרן, ס' נשיא האיגוד העולמי מנחה: ד"ר אילן אזרחי.

מסורתיות והתחדשות יהודית - משתתפים: ד"ר מאיר בוזגלו, ד"ר רוחמה וייס, היברו יוניון קולג'. מנחה: הרב גבי דגן.

החינוך לכבוד האדם בחברה הישראלית – משתתפים: ד"ר אריק כרמון, מייסד המכון הישראלי לדמוקרטיה, מר אדר כהן, ענת הופמן, ראש המרכז

הרפורמי לדת ומדינה. מנחה: הרב נאווה חפץ.

אודיטוריום,מרכז תרבות

גלריה,מרכז תרבות


במקביל: שיעור ברוסית: איך שיר נולד? שיחה עם השחקן והבמאי אלכסיי טשייב, מנהל פרוייקטים במועדון פישקא

כיתת יערה,מתחם ראשונים

"וכשהלב מן השירה מתמלא הוא משתוקק אל ארץ ישראל" 17:30-18:15)שירת העשבים, נעמי שמר(

מסע בעקבות הפיוט - אריאל לזרוס, מלחין ומרצה למוסיקה, חבר קהילת "בבת עין" בעיבודים מקוריים לגיטרה, קול וכינור של פיוטים, ליטורגיקה

ולאדינו. כינור: טניה בלצר.

לשיר ביחד בין השמשות- שירים וגיטרות על הדשא עם חברי מכינת "מכמנים".


דשא מול מרכז התרבות


10

“ושבתה הארץ שבת ל-יי" )שם כה א( - קבלת שבת תנועתית18:30-19:45קבלת שבת חגיגית בהנחיית רבני מרכז חינוך ליאו באק, ראשון מוסדות

היהדות הרפורמית בישראל, וקהילת אוהל אברהם. רבנים משתתפים: הרב גבי דגן, הרבה נעמה דפני-קלן, הרב אופק מאיר, הרב עודד מזור. נגנים: עודד

כרמלי )תופים(, מתן קליין )חליל(, בועז שטרנברג )גיטרות(. דרשה: הרב פרופ' יהוידע עמיר, יו"ר מועצת הרבנים המתקדמים וחבר סגל

ההברו יוניון קולג'. חגיגת קבלת גרי וגרות צדק בהנחיית הרבה גליה סדן והרב גרגורי קוטלר.

קידוש: הרב ראובן סמואלס, יו"ר מועצת המנהלים של מרכז חינוך ליאו באק וממייסדי מועצת הרבנים.

דשא מרכזיבסמוך לקבלה

הגן השקוףסעודת ערב שבת20:00-21:00

במקביל: קידוש חגיגי למשתתפי הוועידה במסלול ללא לינה ולאורחי קבלת השבת

גן אשל,מתחם חופים

"והעברת שופר תרועה")שם ט(- עונג שבת של שירה וריקודים, 21:00-22:00מפגש חברים וריקודים

בהובלת נשמה קרליבך וג'וש נלסון, מתן קליין, חזנים וזמרים מקהילות התנועה.

דשא מרכזי,בסמוך לקבלה

"ונתנה הארץ פריה" )שם יט( - במות ספר22:30-23:30זרקור ושיח על ספרים חדשים שנכתבו על ידי רבנים, חוקרים וחברים

במשפחת היהדות המתקדמת: "חידושה של הברית"- הרב פרופ' יהוידע עמיר ודר' אילון שמיר בשיחה על הספר "חידושה של הברית" מאת פרופ' הרב יוג'ין בורוביץ. בהוצאת ספרית

היהדות המתקדמת.

כיתת אלון, מתחם אילנות

"ברית אמונים" - הרב יהורם מזור והרב גרגורי קוטלר בשיחה על הספר "ברית אמונים", מאת הרב פרופ' דוד אלינסון ודניאל גורדיס,

בהוצאת מרכז שלם.

כיתת תמר, מתחם אילנות

"את ואני – אמא ובת מצווה "- הרבה אורנה פילץ בשיחה על ספרה, העוסקת בחוויית בת המצווה ובמקומה בחיי המשפחה הישראלית והחברה

הישראלית, בהוצאת כנרת זמורה ביתן

כיתת ברוש, מתחם אילנות

"השמחה שבלב"- הרב עודד מזור, הרבה גליה סדן והרבה פרופ’ דליה מרקס בשיחה על המחזור לשלושת הרגלים החדש, בהוצאת מועצת

הרבנים המתקדמים וקהילת כל הנשמה

כיתת אשל, מתחם אילנות


11

“ושבתה הארץ שבת ל-יי" )שם כה א( - קבלת שבת תנועתית18:30-19:45קבלת שבת חגיגית בהנחיית רבני מרכז חינוך ליאו באק, ראשון מוסדות

היהדות הרפורמית בישראל, וקהילת אוהל אברהם. רבנים משתתפים: הרב גבי דגן, הרבה נעמה דפני-קלן, הרב אופק מאיר, הרב עודד מזור. נגנים: עודד

כרמלי )תופים(, מתן קליין )חליל(, בועז שטרנברג )גיטרות(. דרשה: הרב פרופ' יהוידע עמיר, יו"ר מועצת הרבנים המתקדמים וחבר סגל

ההברו יוניון קולג'. חגיגת קבלת גרי וגרות צדק בהנחיית הרבה גליה סדן והרב גרגורי קוטלר.

קידוש: הרב ראובן סמואלס, יו"ר מועצת המנהלים של מרכז חינוך ליאו באק וממייסדי מועצת הרבנים.

דשא מרכזיבסמוך לקבלה

הגן השקוףסעודת ערב שבת20:00-21:00

במקביל: קידוש חגיגי למשתתפי הוועידה במסלול ללא לינה ולאורחי קבלת השבת

גן אשל,מתחם חופים

"והעברת שופר תרועה")שם ט(- עונג שבת של שירה וריקודים, 21:00-22:00מפגש חברים וריקודים

בהובלת נשמה קרליבך וג'וש נלסון, מתן קליין, חזנים וזמרים מקהילות התנועה.

דשא מרכזי,בסמוך לקבלה

"ונתנה הארץ פריה" )שם יט( - במות ספר22:30-23:30זרקור ושיח על ספרים חדשים שנכתבו על ידי רבנים, חוקרים וחברים

במשפחת היהדות המתקדמת: "חידושה של הברית"- הרב פרופ' יהוידע עמיר ודר' אילון שמיר בשיחה על הספר "חידושה של הברית" מאת פרופ' הרב יוג'ין בורוביץ. בהוצאת ספרית

היהדות המתקדמת.


"ברית אמונים" - הרב יהורם מזור והרב גרגורי קוטלר בשיחה על הספר "ברית אמונים", מאת הרב פרופ' דוד אלינסון ודניאל גורדיס,

בהוצאת מרכז שלם.


"את ואני – אמא ובת מצווה "- הרבה אורנה פילץ בשיחה על ספרה, העוסקת בחוויית בת המצווה ובמקומה בחיי המשפחה הישראלית והחברה

הישראלית, בהוצאת כנרת זמורה ביתן


"השמחה שבלב"- הרב עודד מזור, הרבה גליה סדן והרבה פרופ’ דליה מרקס בשיחה על המחזור לשלושת הרגלים החדש, בהוצאת מועצת

הרבנים המתקדמים וקהילת כל הנשמה


ציפורי לילה מנגנות ולומדות 23:45-00:45 ניגוני חצות - הופעה אלקטרונית של שירי תפילה עם נועם ספרבר,

והרכב כליזמודרן . כלייזמודרן הם: טלי מן, בוגרת בי"ס רימון, זמרת מלחינה ומורה לפיתוח קול. נעם ספרבר, בוגר בי"ס מיוזיק מפיק ויוצר אלקטרוני ודניאל סינצ'וק בוגר האקדמיה למוזיקה. השלושה מביאים מופע ייחודי

המשלב בין לחנים מסורתיים של תפילות יהודיות ועיבודים מודרניים הכוללים נגינת סקסופון ואלקטרוניקה.

אולם ראשונים, מתחם ראשונים

במקביל: בין מירון לבין צפת בית מדרש לילי לימים שבין ל"ג בעומר וחג השבועות - שיחה ולימוד עם

הרב אור זוהר על מקומה של החוויה והשפה המיסטית ביהדות המתקדמת

כיתת יערה, מתחם ראשונים


"דרור"- במה לאחריות וחירות בישראל - הרבה מירה חובב ואפרת רותם בשיחה על הספר שהופק לקראת ועידת היובל בעריכתן ובעריכת הרב

פרופ' יהוידע עמיר וליאורה אזרחי-ורד


במקביל: בירה וצדק חברתישיחה עם צוות המרכז הרפורמי לדת ומדינה על אתגרי השינוי החברתי

בישראל, על תפקידה של התנועה בזירה זו ועל פעילותו של המרכז הרפורמי לדת ומדינה

כיתת רקפת,מתחם ראשונים

12

יום שבת | כד אייר 24 מאי 2014


נעלה את ירושלים על ראש שמחתנו8:00-10:00תפילת שחרית חגיגית לקראת יום ירושלים עם קהילת הר-אל, ותיקת קהילות

התנועה. בהנחיית הרב עדה זבידוב, החזן אבן כהן והנבלאית גתית בועזסון . גבאות: הרבה גליה סדן, רכזת מר"ם.

דבר תורה: הגב' אביטל בן חורין, ממייסדות התנועה ליהדות מתקדמת בישראל יחד עם הרב דר' גולן בן חורין


במקביל: לב במדבר- תפילת שחרית לגוף ולנשמה לשבת פרשת "במדבר" בהנחיית

תלמידת התוכנית לרבנות אפרת רותם וחברים מקהילת הלב בתל אביב שירת הנוער - תפילת שחרית בסגנון מחנה חווי"ה עם נוער תל"ם

שבת בבוקר יום יפה - תפילה לילדים ולמשפחות צעירות עם הרבהסטייסי בלנק ובועז דורות


דשא מול מתחם אילנות

כיתת ערבה, מתחם אילנות

קידוש חגיגי לכבוד יקירי ויקירות התנועה, חברי ההנהלה 10:00-10:30היוצאת ומשתתפי ועידת היסוד


"לזכור את העבר, לחגוג את ההווה" 10:45-12:00 סדנאות ומפגשי לימוד בסימן חמישים שנות עשייה תנועתית בישראל

בהשתתפות רבנים, חברי התנועה ואורחים מן החוץ. פירוט הסדנאות בעמ' 15-16

במקביל: בית מדרש של ועידת היובל - "בין זיכרון היסטורי להתחדשות"שיעור ראשון בהנחיית הרב שלמה פוקס

כיתת רקפת, מתחם ראשונים

"לחלום את העתיד"12:15-13:30סדנאות ומפגשי לימוד בסימן המשך העשייה התנועתית בישראל בהשתתפות

רבנים, חברי התנועה ואורחים מן החוץ. פירוט הסדנאות בעמ' 17-19.

חדר אוכלסעודה שניה – ארוחת צהרים למשתתפים הלנים בוועידה13:30-14:45

במקביל: פיקניק תנועתי למשתתפים שאינם לנים )עבור משתתפים אשר הזמינו ארוחות ארוזות מראש(.

דשא מול מתחם אילנות

13


"וישבתם לבטח עליה" )שם כ( - מעגלי דיון תנועתיים בהובלת 14:45-16:15חברי מוסדות התנועה, רבני התנועה וחברי צוות

כיתת חצב, שילוב משפחות צעירות בקהילות התנועה מתחם ראשונים

כיתת חבצלת, תכניות לקיום משותף יהודי-ערבי והמאבק בגזענות ובפשעי השנאה מתחם ראשונים

כיתת רותם, שיחה על גבולות האתיקה הרבנית, בהובלת מועצת הרבנים המתקדמים מתחם ראשונים

כיתת אלון, מהפכת בנות המצווה מתחם אילנות

המאבק הנוכחי לשוויון והכרה בכותל ובזירת הגיור , בהובלת המרכז הרפורמי לדת ומדינה


במקביל: התנועה הרפורמית והמוסדות הציוניים – מפגש לפעילי ארצנו במוסדות הלאומיים ולחברים מעוניינים


"ובשנה השביעית שבת שבתון" )שם ד( – סעודות שלישיות 16:30-17:45בסימן שנת השמיטה הקרבה - מפגשי לימוד עם תלמידי התוכנית לרבנות בהיברו יוניון קולג' ואורחים מארגונים עמיתים להתחדשות יהודית.

פירוט בעמ' 19-20

במקביל: גלריה,תפילת מנחה בהובלת הרבה יהודית אדלמן גרין

מרכז תרבות בית מדרש של ועידת היובל - "בין זיכרון היסטורי להתחדשות"

שיעור שני בהנחיית הרב שלמה פוקסכיתת רקפת, מתחם ראשונים

שיעור בספרדית: שנת השמיטה ומשמעותה היום בהנחיית אנאבלה אספרנסה

כיתת ברוש,מתחם אילנות

"כי לי הארץ" )שם כד( - מליאת סיכום חגיגית ומעמד קבלת 18:00-19:30 קהילות חדשות לתנועה ליהדות מתקדמת בישראל

סדר המליאה בעמ' 14

אודיטוריום, מרכז תרבות

"כי צויתי את ברכתי לכם" )שם כא( -תפילת הבדלה 19:45-20:15בהנחיית נוער תל"ם דברי פתיחה לקראת יום ירושלים: ענת הופמן

מבואתמרכז תרבות

"כי בא מועד" קונצרט חגיגי לסיום הוועידה 20:30-21:30ופתיחת אירועי היובל עם נשמה קרליבך וג'וש נלסון

אודיטוריום, מרכז תרבות

14

מליאות הפתיחה והסיום של הוועידה

"וקראתם דרור בארץ" )ויקרא כה י(מליאת פתיחה חגיגית

יום שישי, 14:30-16:00

תפילת פתיחה: הרב נעמה קלמן, דיקנית ההיברו יוניון קולג'.דברים: יו"ר הוועידה, עו"ד דני צ'ין; חבר הנהלת התנועה ועו"ד ירון שביט, יו"ר הנהלת התנועה. דברי ברכה: נציגת ממשלת ישראל, שרת המשפטים ויו"ר מפלגת התנועה – השרה ציפי לבני

יו"ר האופוזיציה ויו"ר מפלגת העבודה – חבר הכנסת יצחק הרצוגיו"ר ועדת הכנסת וחבר סיעת הליכוד-ביתנו – חבר הכנסת צחי הנגבי

הכרזה על הקמת המועצה הציבורית של התנועה הרפורמית בישראל ודבר יו"ר המועצה, פרופ' רפי ולדןברכת דור המייסדים: אילנה זמר, אלמנתו של הרב משה זמר, ממייסדי מועצת הרבנים המתקדמים בישראל

ברכת דור ההמשך: נציגת נוער תל"ם אותות הוקרה: אות דור הבונים - ארצנו, הפדרציה הבינ"ל של התנועות הרפורמיות הציוניות

דברי ברכה בשם ארצנו: ג'ואן גרסון.אות דור החלוצים: יוזמת שכנים לפעילות משותפת יהודית וערבית בהובלת קהילות התנועה

הופעת אמני הוועידה: נשמה קרליבך, ג'וש נלסון ומתן קליין.

"כי לי הארץ" )שם כד(מליאת סיכום חגיגית ומעמד קבלת קהילות חדשות לתנועה ליהדות מתקדמת בישראל

יום שבת, 18:00-19:30

דברים: יו"ר הוועידה, מרינה פולינובסקי; מנכ"ל התנועה, הרב גלעד קריב; הרבה לורה ג'אנר קלאוזנר, ראשת התנועה הרפורמית בבריטניה

דברי ברכה: חברת הכנסת זהבה גלאון, יו"ר מפלגת מרץ.מעמד קבלת קהילות חדשות לתנועה: קהילת קודש וחול בחולון וקהילת ראש פינה

פרסי יוצר אור למלחין ולזמר רמי קלינשטיין ולרקדנית, הכוראוגרפית והיוצרת רננה רזדבר דור המייסדים: מר ורנר לובל, חבר קהילת הר-אל, ממייסדי התנועה והרב אשר הירש, נשיא הכבוד של

האיגוד העולמי ליהדות מתקדמת.תפילת סיום: הרב מרדכי רותם, ממשתתפי ועידת היסוד, מנכ"ל התנועה ורב קהילת אור חדש בחיפה לשעבר.

הופעת אמני הוועידה: מתן קליין ולהקתו.

15

"לזכור את העבר, לחגוג את ההווה" פירוט מפגשי הלימוד

יום שבת, 12:00-10:45

איש ואישה, אלוהים והשכינה -סוגיות מגדריות בתנועה הרפורמית הרבה אלונה ליסיציה על מעמד האישה בוועידות התנועה הרפורמית בגרמניה;

הרבה גילי צדקיהו על תפילה נשית וטקסים נשיים והרב מיה לייבוביץ', על חוויותיהן של רבות פורצות דרך.

מנחה: אנה אלכסנדרוביץ', סגן יו"ר קהילת ברית עולם

כיתת חצב, מתחם ראשונים

בית ישראל לכו ונלכה באור ה' – התנועה הרפורמית והציונות הרב ד"ר מיכאל מרמור על יהודה לייב מאגנס וגישתו הציונית; ליאורה אזרחי-ורד על מצע קולומבוס בהנהגתו של הרב פליקס לוי כנקודת מפנה והרב אשר הירש, הקמת

התנועה בארץ בשנות השישים.מנחה: ירון שביט, יו"ר הנהלת התנועה

כיתת חבצלת, מתחם ראשונים

ויקהל משה את כל עדת בני ישראל - הקהילה ככלי לשינוי חברתיורנר לובל על ימיה הראשונים של קהילת הר-אל; הרבה מירי גולד על קהילת "ברכת

שלום", רבנות אזורית והכרת המדינה ואלעזר בן לולו על קהילות התנועה ממבט סוציולוגי ואנתרופולוגי.

מנחה: מתתיהו ספרבר, יו"ר ועדת ההיגוי של המרכז לדת ומדינה וחבר קיבוץ יהל

כיתת רותם, מתחם ראשונים

קרבת אלוהים חפצתי - אמונה ואתגרים תיאולוגיים ביהדות הרפורמיתהרב יהוידע עמיר על השפעת ההגות הרפורמית על מחשבת ישראל; הרב בנג'י

גרובר על המורשת של היהדות המתחדשת בתנועה הרפורמית.


כל שנבקש לו יהי- משלמה הלוי אלקבץ ליהודה עמיחי ונעמי שמר, נקודות מגע בין התפילה המסורתית והתרבות ישראלית

הרב יהורם מזור על שילוב שירה עברית בסידור העבודה שבלב; הרבה מירה חובב: מי נכנס לקאנון התפילה הרפורמי?; גלעד מאירי, משורר ועורך הספר "קרבת

מקום": מה בין שירה לתפילה ומה הופך שירה לתפילה?


זמרו לה' בכינור וקול זמרה- חזנות ומוזיקה ככלי לשינוי תיאולוגי וקהילתיהחזן אלי שלייפר, החזנית איריס וינר והחזן אבן כהן בשיחה ושירה על הקאנון

הרפורמי- אילו מנגינות קלאסיות נקלטו ואלו נדחו, כיצד השירה משנה את מציאות בית הכנסת.

מנחה: הרב ד"ר אדגר נוף, קהילת נתן-יה


יום שבת | 10:45-12:00

16

המשכיות וחינוך הדור הבא: חינוך רפורמי, שאלות ואתגרים אידיאולוגיים לאורך הדורות

הרב ראובן סמואלס, בית הספר ליאו בק על חוויות ודילמות מימיו הראשונים של ביה"ס ליאו בק; הרב נעמה קלמן על הקמת גני חיים ותל"י בית וגן; דוד מנדלסון על הורים

רפורמים בבתי ספר יומיים )Day Schools( בבריטניה בראייה היסטורית. מנחה: לורי סטרק, קיבוץ יהל


המאבק על ההכרה הציבוריתענת הופמן, ראשת המרכז הרפורמי לדת ומדינה; שחר אילן, עיתונאי, סמנכ"ל עמותת חידו"ש לחופש דת ומדינה והרב מרדכי רותם, מנכ"ל התנועה לשעבר,

בשיחה על הדרך הארוכה להכרה בתנועה ומוסדותיה- הצלחות ואתגרים.מנחה: מרינה פולינובסקי, קהילת שירת הים


"באין חזון יפרע עם" מבט היסטורי על מצעי היהדות הרפורמית בצפון אמריקה

הרב ד"ר מרק רוזנשטיין, ראש התוכנית לרבנות בהיברו יוניון קולג'

מבואת האודיטוריום, מרכז תרבות

"חשתי כי רגליי מתפללות"תיקון עולם והשפעת התנועה הרפורמית על מאבקים לצדק חברתי

סטיבן בק על הקמת RAC (Religious Action Center) ומעורבותו בעיצוב החוק האמריקאי, הרב אריק אשרמן על המאבק לתיקון עולם שבבסיס החוויה הרפורמית

והרב סטיוארט גלר על היהדות הרפורמית בארה"ב ושנות השישים הסוערות ממקור ראשון.

מנחה: יאיר לוטשטיין, קהילת כל הנשמה וחבר הנהלת התנועה

גלריה, מרכז תרבות

בית מדרש של ועידת היובל - "בין זיכרון היסטורי להתחדשות"שיעור ראשון בהנחיית הרב שלמה פוקס


שיעור ברוסית- מקומה של התנועה הרפורמית במאבק על חופש דת בישראל מיקי גיצין, מנכ"ל ישראל חופשית וחבר מועצת העיר תל-אביב


יום שבת | 10:45-12:00

17

יום שבת | 12:15-13:30

"לחלום את העתיד" יום שבת, 13:30-12:15

איש ואישה, אלוהים והשכינה -סוגיות מגדריות בתנועה הרפורמיתהרבה אורנה פילץ על אתגר בנות המצווה; אפרת רותם, תלמידת התוכנית לרבנות,

קהילת הלב, על השיח הלהט"בי בקהילות התנועה; הרב עודד מזור על גבריות ונשיות בקהילה ומנהיגות רבנית.

מנחה: אסתי דורון, יו"ר קהילת סולם יעקב


בית ישראל לכו ונלכה באור ה' - הציונות בתנועה הרפורמית הרבה דליה תיבון-לגזיאל, קהילת סולם יעקב, על מדינת ישראל וחינוך ציוני; יאיר

טוביאס, תלמיד התוכנית לרבנות, על עבודה, קהילה ולימוד - מפתחות להתחדשות הציונות בהתיישבות העובדת; שימקו אל עמי, ראש מכינת תל"ם, על שירות צבאי רפורמי והרב נאווה חפץ, רבנים שומרי משפט, על ציונות, רפורמיות וזכויות אדם

בראי מגילת העצמאות.מנחה: נועה מרום, חברת קהילת צור הדסה וחברת הנהלה


ויקהל משה את כל עדת בני ישראל - הקהילה ככלי לשינוי חברתיתמיר ניר, קהילת אחווה בכרם וחבר מועצת עיריית ירושלים - כשבית הכנסת כבר

לא במרכז; גלית קדם כהן, רבה סטודנטית בקהילת קודש וחול בחולון - מיילדים קהילה חדשה; הרב תמר קולברג ואיידה ביבליוביץ', קהילת רענן - התחדשות

בקהילה וותיקה.מנחה: אנה קיסלנסקי, מנהלת אגף קהילות


קרבת אלוהים חפצתי - אתגרי האמונה בתנועה הרפורמית הרב מירה רגב, בינ"ה, וד"ר מלילה הלנר אשד על קבלה ורוחניות ביהדות הרפורמית

בישראל; הרבה איילה מירון שעשוע, קהילת בבת עין, על הדיבור על אמונה בקהילה; הרבה מירה רז, קהילת משכנות רות דניאל על החיפוש אחר אלוהים

והרבה דר' איילה רונן-סמואלס, קהילת תפילת האדם, על אתגר האמונה במפגש עם קהל חילוני.

מנחה: פרופ' רונן בארי, יו"ר קהילת מבשרת ציון


כל שנבקש לו יהי- משלמה הלוי אלקבץ ליהודה עמיחי ונעמי שמר, נקודות מגע בין התפילה המסורתית והתרבות ישראלית:

דב אברמסון על ביטויים אומנותיים לרעיונות ואמונות; מתן קליין על עיבוד מחדש של שירה עברית ותפילה והרב אלי יואל לוין, קהילת דרכי נועם, על הבאת קולות

חדשים לטקסים ולתפילה. מנחה: אסתי לנג, יו"ר קהילת ידיד נפש


18

"זמרו לה' בכינור וקול זמרה"- חזנות ומוזיקה ככלי לשינוי תיאולוגייוצרים וחזנים צעירים: שני בן אור, רכזת קהילת כל הנשמה; נועם ספרבר, קהילת

הלב; הרב אור זוהר, קהילת מעלות טבעון )סדנא מוזיקלית(: לחנים חדשים, שימוש חדש בכלי נגינה וחידוש התפילה באמצעות השירה.

מנחה: הרב דר' גולן בן חורין, קהילת ראש פינה


המשכיות וחינוך הדור הבא: חינוך רפורמי, שאלות ואתגרים אידיאולוגיים לאורך הדורות

הרב עזרא אנדי, קהילת הדרור, על בתי ספר תנועתיים ואתגרים חדשים; דמיאן קלמן, רכז ארצי נוער תל"ם ומנהל תחום נוער, על דילמות בחינוך בלתי פורמאלי;

אנבלה אספרנסה, ראש דסק דוברי הספרדית בנצ"ר עולמי, על בוגרי התנועה בעשייה חינוכית בישראל ובתפוצות, ד"ר לולי שטרן, מנהלת חטיבת היסוד של בית

ספר ליאו-בקמנחה: עדי אפל טל, מנהלת אגף החינוך


המאבק על ההכרה הציבוריתנועה סתת, מנהלת המרכז הרפורמי לדת ומדינה; מיקי גיצין, מנכ"ל ישראל חופשית;

יזהר הס, מנכ"ל התנועה המסורתית, עינבר בלוזר שלם, מנהלת 'רשות הרבים' - הפורום הירושלמי לארגוני החדשות יהודית: על המרחב הציבורי בירושלים.

מנחה: ראובן מרקו, חבר קהילת נתן-יה וחבר הנהלת התנועה


"באין חזון יפרע עם"מבט על מצעי התנועה הישראלית ועל הפרקים שטרם נכתבו

הרב גלעד קריב, מנכ"ל התנועה, הרבה נעמה דפני-קלן, קהילת אוהל אברהם-מרכז חינוך ליאו באק. מנחה: יוסף נסטל, סגן יו"ר קהילת ברית עולם

מבואת האודיטוריום, מרכז תרבות

"חשתי כי רגליי מתפללות"תיקון עולם והשפעת התנועה הרפורמית על מאבקים לצדק חברתי

הרב אריק אשרמן, נשיא רבנים שומרי משפט, תמי מולד חיו, עיתונאית ופעילה חברתית, עו"ד ניקי מאור, מנהלת מרכזי הסיוע של המרכז הרפורמי לדת ומדינה,

נעמי אפרתי נציגת קהילת קמ"ה.מנחה: דני סביץ', מנכ"ל קהילת כל הנשמה.

גלריה, מרכז תרבות

שיעור ברוסית - מי אנחנו? זהותם של עולים דוברי רוסית בישראל בהנחיית איגור גולמן


שיעור באנגלית עם הרב מיכאל קליין-כץClass in English with Rabbi Michael Klein-Katz


יום שבת | 12:15-13:30

19

במקביל: מפגש מיוחד- השפה הרפורמיתמהם מושגי היסוד שלנו בתנועה? כיצד ניתן ליצור שפה ליבראלית?

סדנת טקסטים ודרמה עם הרב דניאל מאיר ויהודית ג'ינג'ר )שחקנית, מורה לתיאטרון ותלמידה בתכנית לחינוך פלורליסטי במנדל-HUC . מומלץ

במיוחד למשתתפים חדשים בוועידה.

כיתת שחף, מתחם חופים

)ליד חדר האוכל(

"ובשנה השביעית שבת שבתון" )שם ד(סעודות שלישיות בסימן שנת השמיטה הקרבה

יום שבת, 16:30-17:45 סעודות שלישיות ומפגשי לימוד עם תלמידי התוכנית לרבנות בהיברו יוניון קולג' ואורחים

מארגונים עמיתים להתחדשות יהודית שנת השמיטה במרחב הציבורי

מפגש בין אקולוגיה, קהילה ועשייה ציבורית. תמיר ניר )תלמיד רבנות וחבר מועצת עיריית ירושלים( מארח את עינט קרמר )טבע עברי(


שומטים את המסגרת, בוחנים את ההגדרות? שנת השמיטה כהזדמנות לבחינת הגדרות ומסגרות, על מה אנחנו שומרים וממה אנו נפרדים?

נועה מזור )תלמידת רבנות ורכזת תחום חינוך במחנה חווי"ה( מארחת את הרבה חן צפוני )קהילת ניגון הלב( וביחד הן בוחנות את שאלת השייכות למסגרות התנועה

וההתחדשות היהודית.


לך תגדיר גדר- הפרדה בין פרט לכלל: ממסכת שביעית ועד הקיבוץ של היום, שנת השמיטה כנקודת מפגש בין התנועה לבין התנועה הקיבוציתמיכל קן תור )תלמידת רבנות ומובילת מיזם מגידו, מורה במכינת "מכמנים"( מארחת

את יהל לינטרנרי )קיבוץ רמות מנשה, מנחה טקסי נישואין בהוויה ומורה לספרות והיסטוריה(.


בשבח הבטלה - שמיטת בעלות, בטלנות ולמידה "הזכות להתבטל, הזכות לא להיות פרודוקטיבי. איך יהיה אם באמת נשמוט את הרצון

לשלוט כל הזמן על חיינו ועל חיי אחרים" תמרה שיפרין מארחת את ד"ר ענת רימון-אור )ד"ר לחינוך במכללת בית ברל(


שינויים בהרגלי הצריכה- מבט אחר על צרכנות גשמית ורוחנית גלית קדם כהן )רבה סטודנטית, קהילת קודש וחול( מארחת את אסטבן גוטפריד

)בית תפילה ישראלי(


יום שבת | 16:30-17:45

20

אש שחורה על אש לבנה, רוח וחומר: על החיבור בין המילה הקדושה למילה הכתובה

הרבה-סטודנטית אפרת רותם )קהילת הלב( משוחחת עם סופרת הסת"ם ג'ולי סלצר, האישה השנייה בעולם שכתבה ספר תורה. שיחה על האומנות הקדומה של

ספרות הסת"ם, על המסע כאישה בעולם גברי, על החיים כיהודייה מתקדמת בעולם אורתודוקסי ועל המפגש בין רוח לחומר כהזדמנות ליציקת משמעות בשנת השמיטה


"שמיטת המילים":מעבר מהבעה מילולית להבעה בצבע ותנועה - סדנא של יצירה ו"מרכוז"

כיצד למצוא את העיקר ולשים בצד את התפל בעזרת אמצעים בלתי-מילוליים. יעל קריא )רבה סטודנטית בשער הנגב( עד 20 משתתפים. על בסיס מקום פנוי


במקביל: תפילת מנחה לשבת בהנחיית הרבה יהודית אדלמן-גרין


בית מדרש של ועידת היובל - "בין זיכרון היסטורי להתחדשות"שיעור שני בהנחיית הרב שלמה פוקס


שיעור בספרדית: שנת השמיטה ומשמעותה היום )מנחה: אנבלה אספרנסה(

y descanso la tierra”- Shnat Shmita (Año Sabatico) en el siglo 21. En” este limud estudiaremos sobre el concepto de Shmita, su influencia

sobra la tierra por un lado y la sociedad, por otro. Leeremos los textos bíblicos a través de la filosofía judía moderna e intentaremos de abrir

.nuevas puertas hacia el ideal de la Shmita en nuestros tiempos


כיתת יערה, שיעור ברוסית: מפגש למשתתפי סמינר ג'נסיסמתחם ראשונים

יום שבת | 16:30-17:45

21

ועידת הילדים גם השנה יופעל במהלך הוועידה מסלול לימוד חוויתי לילדים והורים. ועידת ילדים מציעה מגוון פעילויות

לגלאי 3-10, עם חלוקה לשתי קבוצות גיל. השנה הזו תוקדש ועידת הילדים לנושא שנת השמיטה, סביב נושאים של טבע וקיימות וסביב חווית השבת. ועידת הילדים תתקיים בכיתת ערבה שבמתחם אילנות

ובמדשאות שבקרבתה. בכיתת ערבה יפעל מרכז יצירה לאורך כל שעות הפעילות של הוועידה.ועידת הילדים מרוכזת על ידי מיכל וורניק, בוגרת נוער תל"ם והמכינה וסטונדטית לחינוך. אתם מוזמנים

לפנות אליה בכל שאלה ובקשה. מספר הטל' של ועידת הילדים: 054-7791108

אין להשאיר במתחם הפעילות ילדים מתחת לגיל 4 ללא השגחת מבוגר. הורים המשאירים את ילדיהם יתבקשו להותיר מספר טלפון נייד ולהותירו זמין. חלק מהפעילויות לגילאי 3-5 מיועדות להורים וילדים.

פארק המים בשפיים פתוח להנאת משתתפי הוועידה ביום שבת. משתתפי הוועידה זכאים לקבל כרטיסים כניסה לפארק המים בקבלת בית המלון או מזכירות הוועידה.

פעילות ועידת הילדים מתקיימת בכיתת ערבה במתחם אילנות או בדשא שליד גן המשחקים שבקרבת כיתת ערבה.

יום שישי ה- 23.5כיתת ערבה, מתחם אילנות “עושה אדם זבלו אוצר” 16:00-14:00

מועדון הילדים יהיה פתוח לפעילויות יצירה בחומרים ממוחזרים: לגילאי 3-10

"בואי כלה בואי כלה " – מפגש מוזיקלי לקראת שבת 17:00-16:00כיתת ערבה, מתחם אילנות עם מירב משולם לוי, מנחה ומפעילת ילדים, גילאי 3-6

פעולה עם מדריכי נוער תל"ם- שבת שלי, שבת שלךדשא ליד גן המשחקים גילאי 7-10

בואו נרקוד לפני שבת המלכה 17:00-18:00 כיתת ערבה, מתחם אילנות הרקדה לילדים והורים עם אלי סייג, חבר קיבוץ לוטן

18:15 ואילך קבלת השבת התנועתית בדשא המרכזי

ועידת הילדים

22

יום שבת ה- 24.5

“מודה אני לפניך” 9:00-10:15 בדשא שליד שחרית וקידוש להורים וילדים עם הרבה הרבה סטייסי בלנק ובועז דורות גן המשחקים

"על פרפרים ופרחים" 10:30-11:30 כיתת ערבה, מתחם אילנות פעילות לקטנטנים )3-5( על שמירת טבע והסביבה עם רופש מזור

“אחת, שתיים שלוש דג מלוח”בדשא שליד גן המשחקים משחקים של פעם עם חברי מכינת תל”ם )לגילאי 6-10 (

11:30-12:30 "לחייך עם מה שיש" פעילות מוזיקלית לקטנים עם רופש מזור )לגילאי 3-5( כיתת ערבה, מתחם אילנות

מדור לדור“לימוד הורים וילדים עם הרבה אריאלה גרץ-ברטוב )לגילאי 6-10( בדשא שליד גן המשחקים

ארוחת צהרים מוקדמת למשפחות עם ילדים והפסקת צהריים 12:30

בדשא שליד גן המשחקים סדנת בועות סבון לכל הגילאים 16:30-18:00

כדורי זרעים 18:00-19:00בדשא שליד גן המשחקים פעילות יצירה ואקולוגיה עם מארק נווה ומקיבוץ לוטן )גילאי 3-5(

פעולה עם מדריכי נוער תל"ם כיתת ערבה, מתחם אילנות )גילאי 6-10 (

ועידת הילדים

23

במות ספרועידת הילדים

במות ספריום שישי, 22:15-23:15

"את ואני. אמא ובת מצווה"מאת הרבה אורנה פילץ

הספר נכתב בכדי למלא חלל ולחולל שינוי. הוא מציע שפע של כלים וחומרים לאם ולבת המצווה בדרך לחגיגה עם משמעות, אבל יותר מזה את ואני הוא הזמנה למסע של גילוי וצמיחה עם שתי

הנשים החשובות בחייך: את ובתך.

אם את מרגישה שבת המצווה של בתך אמורה להיות נקודת ציון משמעותית עבורה אבל לא יודעת איך להפוך אותה לכזאת, אם את יודעת שהדי-ג'יי הבוק והלוק הם לא הדבר האמיתי אבל

שואלת את עצמך מה כן, אם את רוצה להעניק לבתך צידה לדרך עם תחילת ההתבגרות אבל חסרות לך מילים, הספר הזה מיועד לך.

הרבה אורנה פילץ, בוגרת תוכנית הרבנות של ההיברו יוניון קולג' ומנחת קבוצות של אמהות ובנות.

ברית אמוניםגיור הלכה ומדיניות קהילתית בספרות השו"ת במאה ה-19 ובמאה ה-20, הרב פרופ' דוד

אלינסון ודניאל גורדיס

הופעתה של המודרניות חוללה טלטלה עזה בעולם היהודי והעמידה בפניו אתגרים חסרי תקדים. מסוף המאה השמונה עשרה ואילך החלו הקהילות היהודיות במערב לאבד בהדרגה את מעמדן כיחידות משפטיות חצי אוטונומיות. המציאות החדשה, שאפשרה ליהודים רבים

להשתלב באוכלוסייה הכללית, הציבה שאלות הנוגעות לזהות היהודית בלב השיח ההלכתי. ברית אמונים בוחן קשת רחבה של תשובות הלכתיות בנושא גיור שנכתבו בידי פוסקים אורתודוקסים

ממערב אירופה, מארצות הברית ומישראל. לטענת כותבי הספר, העובדה שהרבנים מבססים את פסיקותיהם על אותם תקדימים ובל זאת מגיעים למסקנות שונות מלמדת כי אין הם עסוקים

בבירור הלכתי גרידא. עניינם העיקרי של הפוסקים, גורסים אלנסון וגורדיס, נתון לגיבושה של מדיניות קהילתית שמטרתה להגן על החברה היהודית מפני סכנת ההתבוללות ואובדן הזהות.

פרופ' הרב דוד אלינסון כיהן עד לאחרונה כנשיא ההיברו יוניון קולג' והוא חוקר בעל שם בחקר הספרות הרבנית.

24

"חידושה של הברית" יוג'ין בורוביץ, תרגום: מנשה ארבל וד"ר אילון שמיר, עריכה: הרב פרופ' יהוידע עמיר

חידושה של הברית הוא קריאה לכינון מחודש לחיים יהודיים על בסיס תודעת ברית רבת מעגלים. במרכזה עמידתו של ה'עצמי' היהודי בברית עם אלוהיו ועם עמו. חידושה של הברית פונה ליהודים

שהתפכחו מקסמי השווא של רבות מההבטחות שהמודרנה נשאה בכנפיה. הוא פונה לאלה שאינם נכונים ואינם רשאים לוותר על עמידתם הביקורתית, האוטונומית, האחראית נוכח האל

ונוכח המסורת וציוויה. חידושה של הברית תובע מאיתנו לתת דין וחשבון על דרכנו היהודית- למען נחייה ולמען נחייה את בריתנו עם עצמנו, עם עמנו, עם האנושות ועם אלוהינו.

יוג'ין בורוביץ הוא מבחירי התיאולוגים ביהדות הלא אורתודוקסית בימינו. במשך למעלה מחמישים שנה הוא משפיע כמורה ומחנך על דרכם של דורות רבנים, חזנים ומחנכים יהודיים

לא אורתודוקסיים בצפון אמריקה. עשרות ספריו, מאות מאמריו וכתב העת "שמע" שייסד, מוקדשים כולם לשאלת האחריות היהודית ולהענקת משמעות מחודשת ליהדות עבור יהודים לא

אורתודוקסיים לאחר מלחמת העולם השנייה והשואה. )הרבה ד"ר רחל שבת בית הלחמי(

מחזור השמחה שבלבעורך אחראי: הרב לוי וימן-קלמן; עורך: הרב עודד מזור

בימת ספר נוספת תוקדש למחזור לשלוש הרגלים "השמחה שבלב", בהוצאתן של מועצת הרבנים המתקדמים וקהילת כל הנשמה. המחזור, פרי יוזמתו של חבר הנהלת התנועה דני צ'ין,

לזכר אביו ג'פרי ז"ל, מצוי בשלבים אחרונים של עריכה והכנה לדפוס והוא עתיד לשמש את קהילות התנועה בתפילות הרגלים.

דרורעורכים: ליאורה אזרחי-ורד, הרבה מירה חובב, הרב פרופ' יהוידע עמיר ואפרת רותם

יובל, מלאת חמישים שנה של עשייה ויצירה, הוא רגע להתבוננות, לגאווה ולשמחה. יותר מכך הוא רגע שנכון להביט בו ולבחון את הנתיבים השונים שבהם הלכנו, שאותם אנו מצווים לפלס. לקראת

חגיגת היובל חברו התנועה הרפורמית ומועצת הרבנים המתקדמים בישראל להביא את דרור: במה לקידום החירות והאחריות בישראל. לקט זה של מאמרים ודברי הגות, דברי תורה ודרשה, דברי

שירה ותפילה, מבקש להיות תלמוד המעורר למחשבה, להעמקה, ולעשייה. הוא מיועד לכל החרד לדמותה של החברה בישראל, לכל המבקשת לבנותה ולעצבה כחברת צדק, חירות, שלום ובניין.

רוב מאמרי דרור נכתבו עבור לקט זה. כללנו בו גם מספר דרשות מתוך ספר הדרשות המתהווה של התנועה הרפורמית, שיראה אור בקרוב

במות ספר

25

יקירי הוועידה ומקבלי אותות ההוקרה

אותות ההוקרה למפעלים תנועתייםמעניקי האות: ירון שביט, יו"ר התנועה והרב גלעד קריב, מנכ"ל התנועה

אות דור הבונים - ארצנו, הפדרציה הבינ"ל של התנועות הרפורמיות הציוניותמקבלי האות בשם ארצנו: ג'ואן גרסון, ווליאם הס, ס' יו"ר ארצה ארה"ב ודליה לוי, מזכ"לית ארצנו

מעניקי האות: מתתיהו ספרבר, חבר הנהלת התנועה ואירי קסל, מנכ"ל התנועה לשעבר.דברי ברכה בשם ארצנו: ג'ואן גרסון.

אות דור החלוצים – יוזמת שכנים לפעילות משותפת יהודית וערבית בהובלת קהילות התנועהמקבלי האות: הרב סטנלי רינגלר, יובל ניומן, קהילת יזמ"ה.

מעניקי האות: ראובן מרקו, חבר הנהלה ויו"ר ועדת פיתוח קהילתי והרב פרופ' יהוידע עמיר, יו"ר מר"ם.

יקירי התנועה לשנת תשע"דרות והרווי כהן - חברי קהילת רענן, ממנהיגי האיגוד העולמי ליהדות מתקדמת, ומן התומכים הבולטים והמובילים

של המכינה הקדם צבאית ביפו.ג'ואן גרסון ודיוויד בסקין - ממנהיגי קהילת פרחי קדש בטורונטו וממובילי המהלך של ארצה קנדה והקהילות הרפורמיות בקנדה לתמיכה בהקמת גני ילדים חדשים בקהילות התנועה. ג'ון מסיימת בימים אלו את כהונתה

כיו"ר ארצנו. יחד עם דיוויד, המכהן בחבר הנאמנים של התנועה בצפון אמריקה, עתידים להוביל מהלך לבניית קרנות עומדות לטובת יציבותה הכספית של התנועה בישראל.

הרב יהורם מזור - הרב המייסד של קהילת "דרכי נעם" ברמת השרון, מזכיר מועצת הרבנים המתקדמים במשך כשני עשורים ואב בית הדין לגיור ואישות של המועצה.

הרב מיה ליבוביץ' - הרבה המייסדת של קהילת "קמץ" במבשרת ציון, יושבת ראש מר"ם וממובילות הפעילות של האיגוד העולמי בחבר המדינות במהלך שנות ה-90

הוקרה למשתתפי ועידות הייסוד של התנועה ומועצת הרבניםבמהלך תפילת השחרית החגיגית בוועידה תוענקנה תעודות הוקרה לחברים ולחברות שהשתתפו בוועידת היסוד של התנועה בשנת 1965 ובהקמתה של מועצת הרבנים. בין מקבלי התעודות: גב' אביטל בן חורין, מר ורנר לובל,

הרב מוטי רותם, הרב ראובן סמואלס וגב' אילנה זמר )בשמו של הרב משה זמר ז"ל(.

הוקרה לחברי הנהלת התנועה וועדת הביקורת התנועתית המסיימים את תפקידםבפתח תפילת קבלת השבת נוקיר תודה לחברי הנהלת התנועה וועדת הביקורת המסיימים את כהונתם )ואינם מתמודדים על חידוש הכהונה(. בראש וראשונה – נוקיר תודה לעו"ד ירון שביט, יו"ר ההנהלה ולבת שבע שיזף,

ס' יו"ר ההנהלה שכהנו כארבע שנים ושש שנים בהתאמה בתפקידים מחייבים אלו. לצדם נודה לחברי ההנהלה: עו"ד דני צ'ין, אביטל זלמנוביץ', ולחברי ועדת הביקורת: יובל ניומן, אביבה סיטבון ואנה אלכסנדרוביץ'.

אותות הוקרה

26

תשבץ היובל | להוקיר את העבר, לחגוג את ההווה, לחלום את העתיד

מאוזן2. הקרן לסיוע הומניטארי של התנועה 4. הקהילה הצעירה ביותר והצפונית ביותר של התנועה 9. ערך יסוד בדרכה של היהדות

הרפורמית 10. כינוי הצעת החוק שנועדה למנוע הכרה בגיורים רפורמים 12. רב ומנהיג רפורמי, על שמו קרוי המוסד הראשון של התנועה בישראל 13. מצפה רפורמי בגליל 14. רב וחוקר, נחשב על ידי רבים כמייסד היהדות הרפורמית 16. העיר בגרמניה בה נוסד בית הכנסת המתוקן הראשון בשנת 1810 19. סמל התנועה 22. רב רפורמי אמריקאי, מראשי התנועה הציונית 24. ותיקת

קהילות התנועה 26. כפר הנוער בו התכנסה ועידת התנועה הראשונה בשנת 1964 27. בית המדרש האקדמאי של התנועה בצפון אמריקה וישראל 28. התפילה שהושמטה מסידורים רפורמים רבים, בשל הוויתור על השאיפה לחידוש הקורבנות

מאונך1. שיר השבת שחבר ביאליק לבית הכנסת הרפורמי באודסה 3.

מחנה הקיץ של התנועה 5. הפדרציה הבינ"ל של

התנועות הרפורמיות הציוניות 6. סידור התפילה

של קהילות התנועה בישראל 7. קואליציית

הארגונים שהוקמה במעורבות התנועה למאבק באירועי תג מחיר 8. מועצת הרבנים המתקדמים 11. ערך מרכזי של התנועה, שנכלל

בשמו הקודם של המרכז לדת ומדינה 15. הרבה

הראשונה בישראל שקבלה שכר מקופת המדינה 17.

קיבוץ רפורמי המדגיש את הקשר בין יהדות וסביבה

18. רב רפורמי, מייסד האוניברסיטה העברית 20.

מלחינה ויוצרת רפורמית בצפון אמריקה, שרבים

מלחניה משמשים את קהילות התנועה 21. הקיבוץ

הרפורמי הראשון 23. תנועת הנוער הרפורמית

בישראל 25. הגנים הראשונים של התנועה

שהוקמו בירושלים ב-1987

27

להוקיר את העבר על מנת שנחגוג את ההווה ונחלום ביחד את העתיד

לתולדותיה של היהדות הרפורמית / פרופ' מיכאל מאירעריכה: הרב גלעד קריב

היהדות הרפורמית היא מן הזרמים הדתיים המרכזיים ביהדות המודרנית. במסגרת התנועה הרפורמית המאורגנת פועלות כיום כ-1,100 קהילות בלמעלה מ-50 מדינות. קהילות רבות

נוספות בעולם היהודי פועלות בהתאם לערכיה של היהדות הרפורמית ותפיסת עולמה, אך אינן חלק מן המסגרות הרשמיות של התנועה הממוסדת.

היהדות הרפורמית מתאפיינת בגישה ליברלית לחיים הדתיים ובהתאמתה של המסורת היהודית למציאות החיים המודרנית. על-פי גישת היהדות הרפורמית אורח החיים היהודי בזמננו נתון

להכרעתו האישית של הפרט. מתוך ראיה זו היחס אל ההלכה המסורתית הוא כאל מקור להנחיה והשראה, אך לא כאל מערכת מחייבת של כללים ואיסורים. בין קווי המתאר העיקריים

של היהדות הרפורמית ניתן למנות את שימת הדגש על תכניה המוסריים והחברתיים של היהדות, סובלנות דתית וקידום שוויון בין המינים בכל תחומי החיים הדתיים והקהילתיים.

ניצניה של היהדות הרפורמית הופיעו בגרמניה ובמרכז אירופה בעשור האחרון של המאה ה- 18; משם התפשטה לאירופה המרכזית והמערבית ועוררה עניין אף את בקרב קהילות מזרח-אירופה.

במחצית השנייה של המאה ה- 19 התפתחה היהדות הרפורמית בעיקר בארצות הברית, ומאז הייתה זו למרכזה של התנועה. בעשורים האחרונים התפתחה פעילותה של היהדות הרפורמית

באופן משמעותי במדינת ישראל, בחבר המדינות ובמזרח אירופה.

ניצנים ראשוניםמייסדי הרפורמה ראו עצמם כממשיכי המסורת היהודית, שלדעתם הצטיינה בגמישות

ובפתיחות עד להתאבנותה בשלהי ימי הביניים. ברם, הגורמים ההיסטוריים המרכזיים להיווצרות התנועה היו התפשטות רעיונות האמנציפציה וההשכלה והגברת מעורבותם של היהודים

בחיים הכלליים בארצות מושבם. השקפת-העולם המודרנית, על ערכיה האינטלקטואליים והאסתטיים, חייבה לדעת רבים, שינוי בסדרי בית הכנסת ובתפילות והתאמת חלק מן הרעיונות

והאמונות המסורתיים לרוח הזמן ולמעמדם החדש של היהודים כאזרחי המדינה. בין מבשריה של הרפורמה יש לראות את משה מנדלסון, שחרף היותו שומר-מצוות ומתנגד לדעה שהדת מתפתחת ומשנה את פניה תדיר, עודד את לימוד השפה הגרמנית ודגל בהשתלבות היהודים

בסביבתם. את הניסוח התיאורטי הראשון לרעיון הרפורמה ביהדות ניתן לייחס לנתן שאול אשר בספרו: "לוויתן; או: על הדת ביחס ליהדות", אשר פורסם 1792 לדעתו, המצוות המעשיות אינן אלא אמצעים להתרוממות דתית, וחלקן איבדו במידה רבה את משמעותן וייעודן המקורי. על

סמך ראיה זו ניסח בספרו עיקרי אמונה וטקס, היכולים להתקבל על דעת האדם המודרני.

28

סדרי ביהכ"נ והתפילה "תוקנו" לראשונה ב- 1796, בקהילת "עדת ישורון" שבאמסטרדם: אמירתם של פיוטים שונים בוטלה והונהגה אמירת דרשה בשפת המדינה. ב- 1810 פרסמה הקונסיסטוריה היהודית בוסטפאליה )אחת מנסיכויות גרמניה( – שבראשה עמד ישראל יעקבסון – תקנון, שקבע

סדרי-תפילה חדשים, חייב לשמור על הדרת-קודש בביהכ"נ וביטל כל מנהג העלול להפר בו אווירה של נאותות וכבוד. באותה שנה נחנך בית הכנסת "המתוקן" )הכינוי העברי לרפורמות

בפי משכילי התקופה( הראשון בעיר זיזן. ב- 1815 יוסדו בתי כנסת דומים בבתים פרטיים בברלין. על פי מקורות בני התקופה למעלה מ- 400 משפחות ויחידים נטלו חלק בתפילות אלו שהנוסח

שלהן היה מקוצר והן לוו בנגינה. חלק מהתפילות תורגמו לשפת המקום, וצעירים מוכשרים, רבים מהם ממייסדי תנועת "חכמת ישראל" לחקר מדעי של היהדות )כדוגמת ליאופולד צונץ(, שימשו

כדרשנים על בסיס קבוע. מייסדי המניינים "המתוקנים" אף יזמו שני פרסומים הלכתיים: "נגה הצדק" ו-"אור נגה" בהם הגנו על התיקונים שהוכנסו בסדרי התפילה ובבית הכנסת.

בהמבורג נוסדה קהילה רפורמית ב- 1817, וב- 1819 נדפס שם סידור "מתוקן", שהכיל לראשונה שינויים עקרוניים בנוסח העברי של התפילה. כך לדוגמא, הושמטו קטעים המציינים את בחירת

ישראל ואלו המבקשים את שיבת-ציון, ובמקומם הוכנסו קטעים שנימתם אוניברסאלית. בית הכנסת, אשר כונה TEMPEL )היכל(, והסידור, עוררו סערה בקרב המנהיגות הרבנית המסורתית.

מלבד הפניה לשלטונות בבקשה שימנעו כל שינוי בדרך הפולחן בבתי הכנסת, פרסמו דייני העיר את החיבור "אלה דברי הברית" בו נאספו תשובות מגדולי רבני אירופה. ה"מתקנים" גונו על

"שלושה פשעים אשר חטאו בנפשותם": שינוי נוסח התפילה, אמירתה בלשון המדינה ונגינה בביהכ"נ בשבת וביו"ט. הרבנים המסורתיים טענו כי ה"מתקנים" הורסים את היהדות; הללו

השיבו כי רק ע"י תיקונים ניתן להציל את הנוער מהתבוללות. בשנות ה- 30 וה- 40 של המאה ה- 19 התחזקה התנועה ברחבי גרמניה והכתה שרשים בעיקר

בין המשכילים שביקשו להשתלב בחברה הכללית, תוך שמירה על זהותם היהודית. באותה עת עברה המנהיגות הרוחנית לידי רבנים צעירים בוגרי אוניברסיטות, בני תורה ובעלי השכלה;

בלט ביניהם הרב אברהם גייגר, היסטוריון והוגה דעות מעמיק, הנחשב במידה רבה לאביה הרעיוני של היהדות הרפורמית. גייגר ניסה להקנות לרפורמה בסיס רעיוני, בהוכיחו שהיהדות עברה גלגולים ותיקונים שונים במשך הדורות, וכי יש לראות בה תופעה היסטורית מתפתחת

שהשפיעה על סביבתה והושפעה ממנה באופן תדיר. נוכח התסיסה הרעיונית הגוברת ביהדות גרמניה והוויכוח בין חסידי המסורת לתומכי השינוי, כונסו

באמצע שנות ה- 40 שלוש אספות של רבנים רפורמים: בבראונשווייג )1844(, בפרנקפורט ע"נ מיין )1845( ובברסלאו )1846(. משהוחלט בוועידה השנייה כי השימוש בלשון העברית בתפילה

רצוי אך אינו חובה, פרש ז. פרנקל, החשוב ברבנים השמרנים, מן האספה. ברבות השנים נחשב פרנקל לאביה הרעיוני של היהדות הקונסרבטיבית. בועידות אלו הונחה במידה רבה התשתית הרעיונית למשנתה של היהדות הרפורמית באותה העת. את האמונה במשיח ובקיבוץ-גלויות

המירה הרפורמה ב"רעיון משיחי" אוניברסאלי, שלפיו יגיע העולם כולו, באחרית-הימים, לתקופת שלום ורעות. ברוח זו הוחלט גם להשמיט את הבקשות והתפילות על בניין בית המקדש וחידוש

29

עבודת הקרבנות. באסיפה השלישית דרשו חוגים רדיקאליים, ובראשם הרב שמואל הולדהים, להעביר את מנוחת השבת ליום א', היום בו פנויים גם היהודים וגם הנוצרים ממלאכתם. הרוב

העדיף לשמור את יום השבת כיום המנוחה המסורתי ולהסתפק בביטול חלק מאיסורי השבת, ובהדגשת אחרים מאפייניה החיוביים של השבת, כמו תפילה-בציבור וקידוש היום בחוג

המשפחה. אסיפה זו גם קבלה לידיה דו"ח מקיף בנושא שוויון החובות והזכויות לנשים בחיי הדת, וסימנה בכך את אחד מקווי המתאר הרעיוניים החשובים של היהדות הרפורמית: שוויון מגדרי.באווירה הליבראלית בגרמניה של שנות ה- 40 הגיעה התנועה לכדי ביסוס והשפעה ממשית.

בחלק ניכר מן הקהילות בגרמניה פעלו בתי כנסת "מתוקנים" ולא אחת הונהגו מוסדותיה של הקהילה על ידי חוגי הרפורמה. באותם ימים התפשטה התנועה גם לאנגליה ולהונגריה.

בלונדון נוסד ביכ"נ רפורמי ב- 1840; מייסדיו ביטלו את חגיגת יום טוב שני של גלויות, קיצרו את התפילה ושיפרו את הצד האסתטי שבפולחן, בצד שמירה על נוסח תפילה מסורתי. בעיר פשט שבהונגריה נוסד בזמן מהפכת 1848 ביכ"נ "מתוקן" – קרוב באפיו לזה שהוקם בברלין. עם דיכוי

המרד שכנעו האורתודוכסים את השלטונות לסגור את ביהכ"נ ה"מהפכני". לאחר שנות ה 40 גברה הנטייה לשמרנות מדינית ורוחנית גם בגרמניה. רק ב- 1869 התכנסה

בלייפציג אסיפה ארצית נוספת – הפעם כ"סינוד" )ועידה דתית(, שהקיף רבנים ופרנסים מ- 60 קהילות, ביניהם נציגים גם מאוסטריה, בלגיה, רומניה וארה"ב. ה"סינוד", שבראשו ישבו מ. לצרוס ואברהם גייגר, עמד בסימן מתינות ואחדות. להחלטותיו בדבר שיפור החינוך היהודי

וטיפוח השפה העברית היה הד גם בקרב משכילי מזרח-אירופה, שיחידים מהם, כדוגמת לילינבלום, דרשו "תיקוני דת" בקהילותיהם. "סינוד" שני, שהתכנס באוגסבורג ב- 1871, החליט

להקל על העגונה, לבטל את טקס ה"חליצה" ולתת גם לכלה תפקיד ממשי בטקס הקידושין. ב- 1872 רשמה הרפורמה הישג משמעותי נוסף עם ייסודו של בית מדרש לרבנים ליבראלים בברלין. למעלה מ- 50 שנה שימש בית מדרש זה, ביה"ס הגבוה למדעי-היהדות, מרכז חשוב

לחכמת ישראל, עד לסגירתו על ידי השלטון הנאצי. בארצות אירופה נמשכה התפתחותה של התנועה ברציפות עד לימי השואה. כך לדוגמה החלו

בראשית המאה ה-20 להופיע ניצניה של היהדות הרפורמית גם בצרפת, עם הקמתו של בית הכנסת ה"מתוקן" בפריס ב- 1907. מרכזים נוספים של היהדות הרפורמית קמו בשנות ה-30 גם

בדרום-אמריקה, בדרום אפריקה ובאוסטרליה. התפשטות זו של היהדות הרפורמית הובילה בשנת 1926 להקמתו של האיגוד העולמי ליהדות מתקדמת, המתפקד עד היום כארגון הגג של

התנועות הרפורמיות והליברליות בעולם היהודי.

ארצות הברית- מרכזה המתפתח והמוביל של היהדות הרפורמיתבמקביל להתפתחותה באירופה הכתה היהדות הרפורמית שורשים בקרב הקהילה היהודית

בארה"ב. בשלהי המאה ה-19 הפכה זו למוקד הפעילות הבולט והעיקרי של התנועה ורעיונותיה. בעוד שבארצות אירופה היו הגורמים הליבראלים סיעה בתוך הקהילות המאורגנות, הרי

שבארצות הברית נוסדו בתי כנסת רפורמים עצמאיים. בית הכנסת הראשון אשר הכניס שינויים

30

משמעותיים בסדרי התפילה נוסד בעיר צ'רלסטון בשנת 1825. בגבור גל ההגירה מגרמניה בשליש השני של המאה ה- 19, הכניסו גם קהילות מסורתיות שינויים משמעותיים בסדרי

התפילה. ב- 1860 פעלו קהילות "מתוקנות" בבולטימור, ניו-יורק, אולבני, סינסינאטי, פילדלפיה ושיקאגו. באותן השנים וגם לאחריהן הנחו את היהדות הרפורמית האמריקאית שתי מגמות רעיוניות. בראש האגף המתון עמד הרב יצחק מאיר וייז אשר שאף לבנות את יהדות ארצות

הברית כקהילה ליבראלית, שתכיל את כל הזרמים, פרט לאורתודוכסים ביותר. בראש האגף הקיצוני עמד הרב דוד איינהורן אשר דרש רפורמה עקבית, ודחה כל ניסיון למצוא מכנה משותף

עם היהדות המסורתית. בסידור שחיבר וייז, "מנהג אמעריקא" )1857(, נשמר מטבע התפילה המסורתי, ואילו סידורו של אינהורן, "עולת תמיד" )1858(, מיעט בשימוש בעברית והוציא, או

שינה, כל תפילה שלא התאימה להשקפתו הרציונאלית-אוניברסאלית. בשנות ה- 70 וה- 80 הצליח וייז להקים את המוסדות המרכזיים של היהדות הרפורמית בארה"ב;

איגוד הקהילות ))Union of American Hebrew Congregations, 1873; בית המדרש לרבנים ,)Central Conference of American Rabbis, 1889( ואיגוד הרבנים ,)Hebrew Union College, 1875(

תקוותו של וייז היתה שרובה המכריע של יהדות ארצות הברית תקבל ותאמץ מוסדות אלה, אלא שתקווה זו נכזבה כאשר בסוף המאה ה- 19 החל גל הגירה גדול של יהודי מזרח-אירופה

לארה"ב. יהודים אלה באו מרקע אורתודוכסי מסורתי, או שלא גילו כל עניין בדת. בשלב זה הפכה הרפורמה לגישה המיוחדת בעיקר ליוצאי גרמניה ולבני הדור השני והשלישי של

המהגרים ממרכז אירופה והתאפיינה בנטייה לרפורמה דתית קיצונית יותר. באסיפות-רבנים שנתכנסו בפילדלפיה )1869( ובפיטסבורג )1885( נתקבלו מצעים שנועדו להבדיל בבירור בין הרפורמה לאורתודוכסיה. בין היתר הוחלפה האמונה בשיבת-ציון בהתיחסות אל תיקון-עולם אוניברסאלי כאל יעד ושליחות; התנ"ך אמנם הוכר כמקור קדושתו של עם-ישראל, אך יוחסו

לו גם השקפות-עולם וחוקים שאבד עליהם הכלח, כגון דיני הכהנים, הקרבנות וחוקי הכשרות; האמונה בתחיית-המתים הוחלפה במושג הפילוסופי של הישארות-הנפש, וכיוצא בזה. בוועידת

פיטסברג הוצהרה לראשונה מחויבות דתית-יהודית ליצירת חברה צודקת – מחויבות שהפכה לעקרון-יסוד ביהדות הרפורמית בכלל וברפורמה האמריקאית בפרט. סימן נוסף לנטייה אל

עבר רפורמה מובהקת ניתן ב- 1894, משפרסם "איגוד הרבנים" את הסידור "תפילות ישראל", שהדגיש את היסודות האוניברסאליים של היהדות ובמיוחד את אלו המשתקפים בספרות

הנביאים. במקביל, שולבה ביקורת המקרא בתוכנית הלימודים בבית המדרש לרבנים, ורבים מן המנהגים המסורתיים וממנהגי הפולחן שהיו נהוגים בבתי הכנסת נזנחו ואף הוקעו. בתקופה זו,

המכונה כיום תקופת ה"רפורמה הקלאסית", נזרעו אף הזרעים להתגבשותה הנפרדת והנבדלת של היהדות הקונסרבטיבית באמריקה בארה"ב.

בין מסורת להתחדשות בשנות ה- 30 וה- 40 של המאה ה-20 עברה הרפורמה תמורה, ששינתה את פניה באופן

משמעותי. אף שהיסודות האוניברסאליים – שהביאו את רוב התנועה לידי התנגדות עיקשת לתכנים לאומיים ביהדות בכלל ולמפעל הציוני בפרט – לא ננטשו, הרי שמגמות מסורתיות הביאו

31

למיתון כוונות ה"תיקון" מרחיקות הלכת. בתקופה זו גברו רגשות ההזדהות עם כלל ישראל ועם הגורל היהודי וניכרה גישה חיובית יותר למסורת ולדפוסיה. ארבעה גורמים חברו יחדיו והשפיעו

על מיתון דפוסי הרפורמה: 1( הצטרפותם של יהודים מזרח-אירופים לקהילות הרפורמיות. יהודים אלו העדיפו באופן עקרוני נוסח תפילה ופולחן מסורתי יותר 2( הרדיפות האנטישמיות

בגרמניה בשנות ה- 30 ואיימי השואה 3( שינוי האידיאל החברתי האמריקני מ"כור היתוך" לפלורליזם אתני ודתי; 4( הגורם החשוב מכל – השפעת הציונות והקמתה של מדינת ישראל.

הגישה החיובית כלפי המסורת באה לידי ביטוי במצע החדש שאמץ "איגוד הרבנים" בוועידתו בשנת 1937 )קולמבוס, אוהיו(. במצע זה הכירה התנועה הרפורמית האמריקאית בחשיבותה של הלאומיות היהודית, ובזכותו של העם היהודי לבנות "מולדת יהודית" ו"מרכז רוחני בארץ ישראל". במצע הודגש אמנם יעודה הדתי-אוניברסאלי של היהדות, אך בצדה הודגש גם הצורך בשמירת

שבת וחגים ובשימוש בשפה העברית בתפילות. לאחר מלחה"ע השניה גדל מספר הקהילות הרפורמיות בצפון אמריקה מ-300 ב-1945 ללמעלה

מ-700 ב-1975. קרוב למיליון איש, כשליש מן הקשורים לבתי כנסת בארה"ב ובקנדה, הגדירו עצמם רפורמים. ב- 1950 התאחד בית המדרש לרבנים בסינסינאטי עם בית המדרש שהקים

הרב סטיבן וייז בניו-יורק ב- 1922, וסניפים חדשים הוקמו בלוס-אנג'לס )1954( ובירושלים )1963(. בצד התכנית לתלמידי רבנות פותחו גם תוכניות-לימודים חדשות במדעי-היהדות, בארכיאולוגיה, בחזנות, בחינוך יהודי ובהנהגת מוסדות קהילתיים. מספר המוסמכים לרבנות מדי שנה גדל ל- 50

ויותר, וב"איגוד הרבנים המתקדמים" נמנו למעלה מ- 1000 חברים. בתקופה זו נתגלע קרע בין הרבנים בעלי המגמות ההומאניסטיות-אוניברסאליות לבין הרבנים ששאפו לכיוון מסורתי יותר, הנשען בעיקר על המקורות היהודיים. אלה האחרונים ראו ברעיון הברית בין אלוהים לישראל רעיון מרכזי ביהדות, הניתן לפירושים מתחדשים בכל דור. באותה תקופה גם התעוררה מחלוקת בשאלת שמירת המצוות. היו שראו בחרותו הדתית של היחיד

עקרון בל-יעבור, והתנגדו להחזרת מנהגים שהתיישנו, לדעתם. לעומתם החלו רבנים רבים לחזור ולהתייחס להלכה, וניסו להחדיר בקהילותיהם גישות ליבראליות לשמירת מצוות. גישות

שני הפלגים והניסיון להעניק לשתיהן מקום באו לידי ביטוי בסידור חדש , "שערי תפילה" )1975(, שהגיש למתפלל נוסחות תפילה מסורתיות, מסורתיות-פחות, ונוסחה בעלת אופי הומניסטי.

עדות מובהקת לכך שהנטייה לשילובם של דפוסים מסורתיים בתפילה ובאורח החיים היהודי לא הובילה לנטישת סדר היום הליבראלי ניתן ב- 1972 , עם הסמכתה של האשה הראשונה לרבנות ועם שילובן ההולך וגובר של נשים בתפקידי מנהיגות דתית וקהילתית. בשנות ה- 70

הוקמו לראשונה בתי ספר יהודיים יומיים בקרב היהדות הרפורמית האמריקאית, למרות תמיכתה העקרונית של התנועה בחינוך הכללי והציבורי. למרות שמעוט מבין הרבנים הליבראלים ערך

בתנאים מסוימים )כגון חינוך הילדים במסגרת היהדות(, טקסי נישואין לזוגות מעורבים, הביע "איגוד הרבנים הרפורמים" ב- 1973 התנגדות פומבית להשתתפות חבריו בטקסי-נישואין כאלה. בשנת

1976 פרסם איגוד הרבנים בצפון אמריקה מצע חדש אשר חזק את המגמות שאפיינו את היהדות המתקדמת בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה תוך הדגשת הגישה המאוזנת יותר לשאלת

התחדשותה של הדת היהודית ומקומה של המסורת בחיי היחיד והציבור )מצע סן פרנסיסקו(.

32

עם הפנים לציוןהשינוי הבולט והמשמעותי ביותר במחשבתה של היהדות הרפורמית במרוצת המאה ה-20 היה

בסוגיית היחס לציונות. אע"פ שרבנים רפורמים, ביניהם יהודה מאגנס, מייסד האוניברסיטה העברית, סטיבן וייז, אבא הלל סילבר, וג'ימס הלר, נמנו עם מנהיגי הציונות בארה"ב כמעט

מתחילתה, הרי שהרוב המכריע התנגד לציונות בטענה כי ארה"ב היא "ציון החדשה". בשנות ה- 30 של המאה ה- 20 נחלשה המגמה האנטי ציונית בתנועה, דבר שבא לידי ביטוי במצע

קולומבוס בשנת 1937, וביתר שאת לאחר השואה והקמתה של מדינת ישראל. מרכזיותה של מדינת ישראל בחיים היהודיים היתה לנושא-לימודים בבתי הספר ובמחנות-הקיץ של התנועה, יום העצמאות הוכר כחג דתי ותפילות לציונו נכללו בסידור התפילה. בנוסף, איגוד הרבנים החל

לקיים את ועידתו השנתית אחת למספר שנים בישראל, כל תלמיד ביהמ"ד לרבנים חויב לשהות את שנת לימודיו הראשונה בירושלים, וב- 1976 אף החליט "איגוד הקהילות הרפורמיות בצפון

אמריקה" לעודד את העלייה כמעשה של הגשמה יהודית. בשנת היובל לעצמאותה של מדינת ישראל )1998( פרסמה התנועה הרפורמית מצע מיוחד המדגיש את זהותה הציונית של התנועה

ואת מחויבותה למדינת ישראל בצד טיפוח החיים היהודיים ברחבי העולם )מצע מיאמי(.בארבעת העשורים האחרונים ממשיכה היהדות הרפורמית לעמוד בקדמת החזית של יהדות

צפון אמריקה. מחקרים וסקרים מלמדים כי התנועה הרפורמית היא הזרם הדתי המאורגן הגדול ביותר בצפון אמריקה )40% מכלל היהודים המשתייכים לבתי כנסת(. על פי מחקרים אלו, חלק

ניכר מן היהודים שאינם משתייכים לבית כנסת רואים ביהדות הרפורמית את הזרם הדתי עמו הם מזדהים ביותר.

מאמץ מרכזי של היהדות הרפורמית בצפון אמריקה וביתר התפוצות בדור האחרון הוא שימור הזהות היהודית של משפחות שנוסדו באמצעות נישואין בין דתיים והשארתן כחלק מן העם

היהודי. בשנת 1983 בתום דיון ממושך, החליטה התנועה הרפורמית בארה"ב להכיר ביהדותו של ילד שנולד לאב יהודי והתחנך כיהודי. החלטה זו אומצה גם על ידי התנועה הרפורמית

באוסטרליה והתנועה הליבראלית בבריטניה )להבדיל מן התנועה הרפורמית הבריטית(. יתר התנועות הרפורמיות בעולם, לרבות בישראל, לא אמצו החלטה זו ומוסיפות לדרוש את גיורו של בן לאב יהודי, על מנת שיחשב כיהודי. יחד עם זאת, כל התנועות הרפורמיות ברחבי העולם אמצו

בעשורים האחרונים מדיניות שמטרתה לקרב משפחות מעורבות אלה אל היהדות באמצעות גישה מזמינה ומקלה לתהליך גיורם של בני זוג של יהודים וצאצאיהם.

מסעה של היהדות הרפורמית אל עבר דפוסי פולחן, שמירת מצוות ותפילה מסורתיים נמשך גם בעשורים האחרונים. בהקשר זה ניתן להצביע על פרסומו של מצע פיטסבורג השני של

איגוד הרבנים הרפורמים בצפון אמריקה בשנת 1999, השם דגש על ערכים של תלמוד תורה, טיפוח אורח חיים יהודי משמעותי ומחויבות לכלל ישראל, ועל פרסומו של הסידור החדש "משכן תפילה" בשנת 2008. במקביל, לא ננטשה מחויבותה של היהדות הרפורמית לקידום ערכים של

שוויון, סובלנות דתית והכלה, אשר באו לידי ביטוי, בין השאר, בתמיכה בלתי מסויגת במאמצי הקהילה ההומו לסבית להשגת שוויון אזרחי ומשפטי ולא פחות מכך, שוויון והכרה בחיי הקהילה ובית הכנסת. בראשית שנות ה-90 של המאה הקודמת החליטו איגוד הרבנים הרפורמיים בצפון

33

אמריקה ומוסדות רפורמים נוספים בתפוצות ובישראל לאפשר הסמכה של הומואים ולסביות לרבנות ולתפקידי מנהיגות חינוכית וקהילתית, ולאשר לרבנים לכהן בטקסי נישואין והתקשרות

זוגית של בני זוג מאותו המין.

החל מסוף שנות השמונים, עם התמוטטות חומות הברזל של הגוש המזרחי, פעלו המוסדות העולמיים של היהדות הרפורמית לטיפוח החיים היהודיים בחבר המדינות וביתר מדינות מזרח

אירופה, באמצעות הקמת עשרות קהילות רפורמיות ומוסדות חינוך. מרכז משמעותי נוסף של היהדות הרפורמית החל להתפתח בסוף המאה ה-20 בגרמניה, ערש לידתה של היהדות

הרפורמית – שנות דור לאחר הרס הקהילות היהודיות בשואה. במסגרת התחדשותה של התנועה הרפורמית בגרמניה נחנך בשנת 2000 בית מדרש להכשרת רבנים ע"ש הרב אברהם גייגר.

היהדות הרפורמית במדינת ישראלניצניה הראשונים של היהדות הרפורמית בארץ ישראל הופיעו בשנות ה-30 של המאה ה-20

בדמותן של מספר קהילות רפורמיות שנוסדו על ידי עולים מגרמניה בתל אביב, חיפה וירושלים ובהקמתם של גן ילדים ובית ספר בחיפה על ידי הרב ד"ר מאיר אלק. בעוד שפעילותו של המרכז החינוכי בחיפה, מרכז חינוך ליאו באק, הלכה והתבססה, לא הצליחו הקהילות הראשונות להכות שורש, ופעילותן הופסקה כעבור מספר שנים. לקראת סוף שנות ה-50 חודשה פעילותה הדתית

והקהילתית של היהדות הרפורמית ברחבי הארץ עם הקמתן של קהילות חדשות בירושלים, תל אביב, רמת גן, נתניה, חיפה ועוד. בשנים אלו הונהגו הקהילות על ידי רבנים ואנשי שורה

מעטים שעלו מאירופה ומצפון אמריקה ובהם פרופ' שלום בן חורין, הרב ראובן סמואלס והרב משה זמר. בשנת 1963 הוקמה שלוחה של מוסד ההכשרה האקדמי של התנועה בארה"ב

)Hebrew Union College( בירושלים – המוסד המרכזי הראשון של היהדות הרפורמית בישראל. שנה לאחר מכן הוקמה מועצת הרבנים המתקדמים בישראל ובה שני חברים בלבד. בפברואר

1965 נתקיימה ועידה ראשונה של נציגי הקהילות והמוסדות הרפורמים בישראל, בה הוחלט על הקמתה של התנועה. בשנת 1973 העביר האיגוד העולמי ליהדות מתקדמת את משרדיו

לירושלים, כסמל למרכזיותה של מדינת ישראל בחיי העם היהודי, וכשנתיים לאחר מכן הצטרף האיגוד לתנועה הציונית העולמית. מאמציה של היהדות הרפורמית להכות שורש בישראל באו

לידי ביטוי גם בקשר עם ההתיישבות העובדת וארגוניה. בשנת 1976 הקימו התנועה הקיבוצית והתנועה הרפורמית את קיבוץ יהל שבערבה. בשנת 1983 הוקם קיבוץ נוסף בחבל ארץ זה –

קיבוץ לוטן ושנתיים לאחר מכן הוקם מצפה הר חלוץ שבגליל.החל מסוף שנות ה-80 של המאה העשרים הואצה הקמתן של קהילות רפורמיות ברחבי הארץ.

נכון לשנת 2014 פועלים ברחבי הארץ 44 קהילות, מרכזים קהילתיים ומניינים רפורמים. בצדן פועלת מערכת חינוך של כ-60 גני ילדים ושמונה בתי ספר יסודיים ועל יסודיים. התנועה מפעילה שורה של מפעלי חינוך בלתי פורמאלים כדוגמת תנועת הנוער "נוער תל"ם", מכינה קדם צבאית

למנהיגות ומסגרות פעילות בקמפוסים האקדמיים. צמיחתה של התנועה הרפורמית בישראל התאפשרה בין השאר עקב הסמכתם של שמונים רבנים ישראלים, מרביתם ילידי הארץ, בבית

34

Hebrew Union College-המדרש הישראלי לרבנים הפועל במסגרת הקמפוס הירושלמי של המסוף שנות השבעים. רבנים אלו מעורבים מדי שנה בעריכת אלפי טקסי בר ובת מצווה וטקסי

נישואין, בצד טקסי מעגל חיים נוספים ואירועי תפילה ולימוד.

בחזית המאבק לפלורליזם דתי ולחופש דת ומצפון בישראלאתגר מרכזי הניצב בפני תנועה הרפורמית בישראל הוא מאבקה להשגת הכרה מצד רשויות

השלטון בישראל ולביטול אפלייתה לרעה אל מול מוסדות היהדות האורתודוכסית. נכון לאמצע העשור השביעי לעצמאותה של מדינת ישראל, רבני היהדות הרפורמים אינם יכולים לכהן

במשרות רבנות ציבוריות כדוגמת רבני ערים, ישובים ושכונות ואינם יכולים לכהן כרושמי ועורכי נישואין. קהילות ומוסדות היהדות הרפורמית אינם זוכים לתקצוב שווה מצד מוסדות

המדינה והשלטון המקומי בהשוואה למוסדות אורתודוכסיים דומים. ניצנים ראשונים של שינוי, בדמות הקצאת קרקעות לבניית בתי כנסת, הקצאת מבנים לשימוש הקהילות ותמיכה

כספית מצומצמת, החלו להופיע בעקבות סדרת מאבקים משפטיים וציבוריים שניהלה התנועה בישראל. תחום חשוב בו זכתה התנועה להישגים משמעותיים הוא תחום הגיור. בעקבות

פסיקותיו של בית המשפט העליון מכירה מדינת ישראל בתוקפם של גיורים רפורמים הנערכים בקהילות בתפוצות לצורכי עליה לישראל כמו גם בתוקפם של גיורים הנערכים בישראל לצורכי

רישום המתגיירים כיהודים. לנוכח אתגר מרכזי זה, המייחד את התנועה הרפורמית בישראל למול התנועות בצפון אמריקה

וברבות ממדינות העולם, הוקם בשנת 1987 המרכז הרפורמי לדת ומדינה )המרכז לפלורליזם יהודי, בשמו הקודם(. המרכז, המוביל את המאמץ הציבורי והמשפטי של התנועה בישראל, הפך

במרוצת השנים לגוף המוביל בישראל בתחום המאבק למען חופש דת ומצפון ולמען הענקת מעמד שווה לכל זרמי היהדות בישראל.

אחרית דברבמלאת מאתיים שנה להופעתה על במת ההיסטוריה ובמלאת חמישים שנה לפעילותה

הממוסדת בישראל, ניצבת היהדות הרפורמית בחזית המאמץ להבטחת עתידו של העם היהודי ועתידה של היהדות. מתוך תפיסת עולם הדוגלת בהתחדשות דתית ותרבותית התפתחה היהדות הרפורמית והעניקה במה וביטוי למגוון גישות ביחס למפגש בין ירושת הדורות הקודמים ומציאות

החיים בדורנו. התפתחות רוחנית ומחשבתית זו, בצד צמיחתם של מוסדות היהדות הרפורמית בכל רחבי העולם היהודי, מציבים את היהדות הרפורמית כאחת התופעות החשובות והמרכזיות

ביהדות זמננו.

מאמר זה מבוסס על הערך "שינוי ותמורה" באינציקלופדיה העברית ועל הערך "תנועת הרפורמה ביהדות" באנציקלופדיה "זמן יהודי חדש". שני הערכים נכתבו על ידי פרופ' מיכאל מאיר, שאף ערך מאמר זה. כתיבת

המאמר, על יסוד שני הערכים נעשתה על ידי הרב גלעד קריב.

35

36

37

דשא מרכזיכו�קבלת שבת

תי ה

�הי

חורשה

חדר אוכלקבלה

כניסהראשית

פארק המי�

הג� השקוארוחת ערב שבת

כניסהבית הארחה שפיי�

מתח� ראשוני�ראשוני�

חצב / חבצלתיערהרות�

מרכז תרבותאודיטורי�

גלריהגלריה קטנה

מבואה

מתח� אילנותאלותמרדולבאור

ברושערבה

בריכת שחיה

מגרשי טניס

כיתות מרכז חופי�(כניסה מהקבלה)

38

מיוחד לרגל פרסום

שיתוף

היובל בועידת

בנים המתקדמים

מועצת הר

מסורת של התחדשות יהודיתהתנועה הרפורמית | יהדות מתקדמת בישראל

www.reform.org.il

דרורבמה לקידום החירות והאחריות בישראל

בהוצאת ספריית היהדות המתקדמת

Documents

תוכניית ועידת היובל