תומיעה הזע תעוצרב - Amnesty International...1 הזע תעוצרב תומיעה םישובכה םייניטסלפה םיחטשהו לארשי ןובשחו ןיד ןתמו

1 מות ברצועת עזהישראל והשטחים הפלסטיניים הכבושים: העי תדריך בנושא כללי המשפט החלים, חקירות ומתן דין וחשבון

MDE 15/007/2009אינדקס: 2009אמנסטי אינטרנשיונל ינואר

העימות ברצועת עזה

כללי תדריך בנושא , המשפט החלים

חקירות ומתן דין וחשבון



מיליון בני 2.2ה חובק עולם המונ ארגוןאמנסטי אינטרנשיונל הוא מדינות ושטחים, הפועלים למען כיבודן של 150-אדם בלמעלה מ

הנה מכל הזכויות המעוגנות יזכויות האדם. חזוננו הוא כי כל אדם יבהצהרה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם ובאמנות אחרות של זכויות האדם. אנו חוקרים, מנהלים מערכות ציבוריות, מסנגרים

כה ציבורית למען הפסקת ההפרות של זכויות האדם. ומגייסים תמיבשום ממשלה, אידיאולוגיה אמנסטי אינטרנשיונל אינו קשור

ידי דמי -פוליטית, אינטרס כלכלי או דת. עבודתנו ממומנת בעיקר על .החבר של חברי הארגון ותרומות

Amnesty International Publications

First published in January 2009 by

Amnesty International Publications

International Secretariat

Peter Benenson House

1 Easton Street

London WC1X 0DW

United Kingdom

www.amnesty.org

Copyright Amnesty International Publications 2009

Index: MDE 15/007/2009

Original Language: English

Printed by Amnesty International, International Secretariat, United Kingdom

All rights reserved. No part of this publication may be reproduced, stored in a retrieval system, or transmitted, in any form

or by any means, electronic, mechanical, photocopying, recording or otherwise without the prior permission of the

publishers.



תוכן העניינים

העניינים תוכן .......................................................................................................................... 1

5 ...................................................................................................................................... מבוא

הבינלאומי ההומניטארי המשפט. 1 ............................................................................................ 6

בינלאומי שאינו מזוין סכסוך או בינלאומי מזוין סכסוך 1.1 ...................................................... 6

הכיבוש דיני 1.2 ................................................................................................................... 7

וביטחון פיקוח אמצעי 1.2.1 .............................................................................................. 8

ורכוש בתים הרס 1.2.2 ..................................................................................................... 9

וסיוע רפואית אספקה, מזון 1.2.3 ...................................................................................... 9

קולקטיבית ענישה 1.2.4 ................................................................................................. 10

מעצר 1.2.5 ................................................................................................................... 10

איבה מעשי ניהול על החלים כללים. 1.3 ............................................................................... 11

חמושים בארגונים וחברים אזרחים 1.3.1 ......................................................................... 11

ההבחנה עקרון – אזרחיים אובייקטים ועל אזרחים על ישירה התקפה על האיסור 1.3.2 ........ 12

מידתיות-בלתי או הבחנה חסרות התקפות על האיסור 1.3.3 ............................................... 14

בהתקפה זהירות אמצעי 1.3.4 ......................................................................................... 15

"אנושיים מגנים"ו בהגנה זהירות אמצעי 1.3.5 .................................................................. 17

תגמול מעשי על האיסור 1.3.6 ......................................................................................... 18

הומניטארית וגישה, רפואה צוותי על ותהתקפ, האוכלוסייה הישרדות 1.3.7 ......................... 18

נשק כלי 1.3.8 ................................................................................................................ 19

הבינלאומי האדם זכויות משפט. 2 ........................................................................................... 23



כפוי ופינוי לדיור הזכות 2.1 ................................................................................................ 24

הבינלאומי הפלילי המשפט. 3 .................................................................................................. 25

מלחמה פשעי 3.1 ............................................................................................................... 25

האנושות נגד פשעים 3.2 ..................................................................................................... 25

ומפקדים ממונים של אחריותם 3.3 ...................................................................................... 26

ממונים של הוראותיהם 3.4 ................................................................................................ 26

בינלאומית חקירה. 4 .............................................................................................................. 27

וחשבון דין מתן. 5 .................................................................................................................. 30

צדק עשיית 5.1 .................................................................................................................. 31

פיצויים 5.2 ....................................................................................................................... 31

ופיצויים חמושים ארגונים 5.3 ............................................................................................. 32



מבוא

במשפט הבינלאומי חלים על העימות ברצועת עזה.ם מספר ענפי

המשפט ההומניטארי הבינלאומי, המוכר גם כדיני הסכסוך המזוין, כולל כללים המגנים

גם כללים המגבילים את -, כמושיצאו ממעגל הלחימהעל אזרחים ועל אנשים אחרים

כן, יש בענף משפטי זה גם כללים המטילים חובות על -אמצעי הלחימה ושיטותיה. כמו

. המשפט ההומניטארי הבינלאומי מחייב את כל הצדדים לסכסוך מזוין, הכובש שטחכוח

שאינם מדינות. ארגונים חמושיםכולל

בותיות, כלכליות, פוליטיות משפט זכויות האדם הבינלאומי, המעגן זכויות אזרחיות, תר

וחברתיות, חל הן בעתות שלום והן במהלך סכסוך מזוין, והוא מחייב משפטית מדינות,

כוחות מזוינים של מדינות וגורמים נוספים. במשפט זה מעוגנת זכותם של קורבנות

.ופיצוילהפרות חמורות של זכויות האדם לתרופה, כולל צדק, אמת

י מטיל אחריות פלילית אישית על הפרות מסוימות של משפט המשפט הפלילי הבינלאומ

זכויות האדם הבינלאומי ושל המשפט ההומניטארי הבינלאומי, ובכלל זה פשעי מלחמה,

והיעלמותגם עינויים, הוצאות להורג ללא משפט -פשעים נגד האנושות ורצח עם, כמו

.כפויה

משפט זכויות האדם הבינלאומי ושל במקרים מסוימים זיהה אמנסטי אינטרנשיונל הפרות של

זה כולל דוגמאות תדריךהמשפט ההומניטארי הבינלאומי מצד הצדדים לעימות ברצועת עזה.

להתקפות שנראה כי הפרו את הכללים החלים על העימות. נוכח זאת, ארגון אמנסטי אינטרנשיונל

קורא:

ה בינלאומית כמפורט ידי כל הצדדים ייבחן במסגרת חקיר-על מעשי האיבהלכך שניהול (א)

פי המשפט הבינלאומי -בהמלצות בסופו של דו"ח זה. בהינתן ההאשמות בדבר פשעים על

שביצעו חברים בכוחות הישראליים המזוינים וחברים בחמאס, יש צורך במשלחת עצמאית

פניות ועצמאית.-, יסודית, נטולתמיידיתלבדיקת העובדות שתבצע חקירה

פי -יות קבילות, יש להעמיד לדין חשודים בביצוע פשעים עלבמקרים שבהם קיימות די רא (ב)

המשפט הבינלאומי, בהליכים העומדים בסטנדרטים הבינלאומיים של משפט הוגן.



. המשפט ההומניטארי הבינלאומי1

המשפט ההומניטארי הבינלאומי הוא ענף משפטי המאגד כללים ועקרונות שמטרתם העיקרית

ושי בעת סכסוך מזוין. ענף משפטי זה קובע סטנדרטים לדרכי פעולה לצמצם ככל שניתן את הסבל האנ

ומגביל את האמצעים והשיטות המותרים במהלך ניהול פעולות צבאיות. המשפט הומאניות

, במיוחד על אזרחים, במעשי האיבהההומניטארי הבינלאומי שואף להגן בעיקר על מי שאינו משתתף

ו בשבי.אך גם על לוחמים שחלו, נפצעו או נפל

, הם הכלים 1977אליהן משנת יםנוספה, ושני הפרוטוקולים 1949ארבע אמנות ג'נבה משנת

, אך לא 1949העיקריים של המשפט ההומניטארי הבינלאומי. ישראל היא צד לאמנות ג'נבה משנת

ם קורבנות סכסוכים מזויניעל ההגנהבדבר 1949באוגוסט 12לאמנות ג'נבה מיום נוסףהפרוטוקול ל

1949באוגוסט 12לאמנות ג'נבה מיום הנוסףאו לפרוטוקול (, הראשון נוסףההפרוטוקול בינלאומיים )

השני(. הנוסףבדבר ההגנה על קורבנות סכסוכים מזוינים שאינם בינלאומיים )הפרוטוקול

ן הראשון והשני, המהווים חלק מ הנוספיםכן, חלים על ישראל אותם כללים בפרוטוקולים -פי-על-אף

ולפיכך מחייבים את כל הצדדים לסכסוך מזוין. חמאס אינו המנהגיהמשפט ההומניטארי הבינלאומי

של המשפט ההומניטארי הבינלאומי החלים על המנהגייםצד לאמנות הבינלאומיות, אולם הכללים

הראשון, נוסףהבסיסיות של הפרוטוקול הכל הצדדים לסכסוך מזוין מחייבים גם אותו. ההוראות

, הם בכללן הכללים המצוטטים להלן, נחשבים לחלק מהמשפט ההומניטארי המנהגי, ולפיכךו

מחייבים את כל הצדדים לסכסוך, בין אם מדובר בסכסוך בינלאומי ובין אם מדובר בסכסוך שאינו

בינלאומי.

סכסוך מזוין בינלאומי או סכסוך מזוין שאינו בינלאומי 1.1

של סכסוך מזוין בינלאומי וחלים בו כללי המשפט ההומניטארי הכיבוש ברצועת עזה הוא תוצאה

להלן(, כמו כללי משפט זכויות האדם 1.2 סעיףהבינלאומי העוסקים בתפיסה לוחמתית )ר'

להלן(. 3 סעיףהבינלאומי )ר'

הנגזרים ממשפט זכויות סטנדרטים לאכיפת החוקפי -בנסיבות רגילות, הכוח הכובש מחויב לפעול על

ינלאומי בעת השמירה על הסדר בשטח הכבוש. כללים אלה, למשל, יחייבו את הכוח הכובש האדם הב

לשאוף לעצור, ולא להרוג, חברים בארגונים חמושים החשודים בביצוע התקפות, ולהשתמש במידה

לשם התמודדות עם כל איום ביטחוני. צההפחותה ביותר של כוח הנחו

לחימה בתוך השטח הכבוש מתחילים לחול כללי המשפט עם זאת, החל בדרגה ועצימות מסוימות של

במהלך לוחמה, וזאת לצד הכללים ההומאניתההומניטארי הבינלאומי הנוגעים להתנהלות

הרלוונטיים של משפט זכויות האדם הבינלאומי. כאשר במהלך כיבוש ארוך טווח מתפתחת לחימה

פי רוב כסכסוך -ינות, הסכסוך מוגדר עלמד לבין ארגונים חמושים שאינםבין הכוח הכובש )מדינה(



להלן(. אך אפילו 1.3 סעיף)ר' ניהול מעשי איבהמזוין שאינו בינלאומי, וככזה חלים עליו הכללים לגבי

כאשר פורץ עימות, הסטנדרטים המשפטיים החלים עליו תלויים בנסיבות המצב הספציפי. למשל,

שיחולו על פעולות השיטור בהפגנה זו יהיו במקרה של הפגנה המתרחשת במהלך הסכסוך, הכללים

והוראות משפט זכויות האדם הבינלאומי. הסטנדרטים של אכיפת החוק

הקביעה אם סכסוך מזוין הוא בינלאומי או שאינו כזה רלוונטית במיוחד בכל הנוגע להבחנה בין

רם.זהים בעיק על ניהול מעשי האיבהאזרחים ללוחמים )ר' להלן(; אך הכללים החלים

דיני הכיבוש 1.2

", פינתה ישראל נתקותתה, במסגרת מה שכינתה "2005ישראל היא הכוח הכובש ברצועת עזה. בשנת

2005את ההתנחלויות ואת המתנחלים שלה מן הרצועה. אך על אף הפריסה מחדש של כוחותיו בשנת

לעדי במרחב שמר הצבא הישראלי על שליטה אפקטיבית ברצועה. ישראל עדיין שולטת באורח ב

האווירי ובמים הטריטוריאליים של עזה ואינה מתירה תנועה של אנשים או של סחורות לתוך הרצועה

דרך האוויר או הים. ישראל אף מוסיפה לשלוט במידה מסוימת על גבולה של באו החוצה ממנה

גבול זה הרצועה עם מצרים, וגורמים ישראליים רשמיים הבהירו פעמים רבות כי פתיחתו מחדש של

ישראל ממשיכה לשלוט גם 1תתאפשר רק במסגרת הסכם משותף עם הרשות הפלסטינית ומצרים.

באספקת החשמל והמים ובתקשורת הטלפונית ברצועה. ישראל עורכת דרך קבע פשיטות ברצועה

בשטח עזה, שבמהלכן היא עוצרת לעיתים מזומנות "מבוקשים"; ומבצעת מה שהיא מכנה "חיסולים

, באמצעות תקיפות אוויריות שגבו מחיר כבד מאזרחים. ממוקדים"

ככוח הכובש ברצועת עזה, חלות על ישראל חובות ספציפיות במסגרת המשפט ההומניטארי

תפיסה הבינלאומי. עליה לציית להוראות המשפט ההומניטארי הבינלאומי החלות על מצב של

לוחמתית, ובהן:

המלחמה ה ומנהגיה שלבדבר דיני( הוראות ספציפיות של אמנת האג )הרביעית -

-מה בדבר דיניה ומנהגיה של המלחמה ביבשההנספחות אליה תקנות ושל ה ביבשה

)להלן: תקנות האג(; 1907באוקטובר 18

(, מעבר רפיח AMA(, המפקח על יישום הסכם המעברים )OCHAתיאום עניינים הומניטאריים )פי משרד האו"ם ל-על 1

(. לנוסח המלא של הסכם http://www.ochaopt.orgבנושא יישום הסכם המעברים ) OCHA. ר' דוחות 2007ביוני 7-סגור מאז ה

המעברים )אנגלית(, ר':

http://www.mfa.gov.il/MFA/Peace+Process/Reference+Documents/Agreed+documents+on+movement+and+access

+from+and+to+Gaza+15-Nov-2005.htm

http://www.ochaopt.org/



)להלן 1949באוגוסט 12-אזרחים בימי מלחמה מה הגנתאמנת ג'נבה הרביעית בדבר -

2אמנת ג'נבה הרביעית(;

תפיסה ניטארי הבינלאומי החלים על מצב של כללים מנהגיים של המשפט ההומ -

75ף לסכסוך, המפורט בסעיצד כולל הכלל המגן על אנשים המצויים בידי לוחמתית,

, בדבר הגנה על קורבנות סכסוך 1977לאמנות ג'נבה משנת נוסףהשל הפרוטוקול

הראשון(. הנוסףבינלאומי מזוין )הפרוטוקול

שטח נחשב לכבוש כשהוא נמצא למעשה תחת ופן הבא: "לתקנות האג מגדיר כיבוש בא 42סעיף

". שלטון צבא האויב. הכיבוש משתרע רק על שטח שבו הוקם שלטון כזה ושבו הוא ניתן להפעלה

כדי להחזיר על כנם ולהבטיח את הסדר ושביכולתבכל האמצעים במצבים כאלה ינקוט הכוח הכובש "

כיבוד החוקים הנוהגים במדינה, חוץ אם נבצר והחיים הציבוריים, עד כמה שהדבר אפשרי, מתוך

(.43" )תקנות האג, סעיף ממנו הדבר לחלוטין

אמנת ג'נבה הרביעית מטילה על הכוח הכובש חובות בנוגע לתושבי השטח הכבוש, הזכאים להגנה

, במזידלבצע הרג כללי האמנה אוסרים על הכוח הכובשבין היתר אוסרים . הומאנימיוחדת וליחס

או גירוש של מוגנים. הכוח הכובש אחראי לרווחת האוכלוסייה הנתונה לשליטתו. כלומר, תהתעללו

עליו להבטיח שמירה על החוק והסדר ואת אספקת הצרכים הבסיסיים.

היא כי כיבוש הוא מצב ביניים תפיסה לוחמתיתהנחת היסוד של הכללים הבינלאומיים החלים על

של הכללים היא לאפשר לתושבי השטח הכבוש לחיות חיים שמשכו מוגבל. אחת המטרות המרכזיות

"נורמליים" ככל האפשר.

האוכלוסייה זכויות המשפט הבינלאומי מחייב את ישראל ככוח הכובש להבטיח את ההגנה על

בכל עת. הומאניהפלסטינית בשטחים הפלסטיניים הכבושים, ולנהוג בה באורח

אמצעי פיקוח וביטחון 1.2.1

, אמנת ג'נבה 27" )סעיף דרושים כתוצאה מהמלחמהוביטחון חייבים להיות "אמצעי פיקוח

הקשורות לכיבוש מבוססות על הרעיון שחירותם האישית של אזרחים התקנותהרביעית(. עם זאת, "

על זכויות היסוד לא ישפיעושהם מאמצים הוא שאמצעי ההגבלהתיוותר ככלל ללא פגע... מה שחיוני

מוצדקים" אמצעי ההגבלהבדבר... זכויות אלה חובה לכבד אפילו כאשר של האנשים הנוגעים

של אמנת ג'נבה הרביעית(. 27הצלב האדום הבינלאומי לסעיף ארגון )פרשנות

ממשלת ישראל טוענת כי אמנת ג'נבה הרביעית אינה חלה על השטחים הפלסטיניים הכבושים, טענה שאין לה תומכים 2

.אחרים בקרב הקהילה הבינלאומית



הרס בתים ורכוש 1.2.2

ככוח הכובש, נאסר על ישראל להרוס את רכושם של פלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה, אלא

לאמנת ג'נבה הרביעית קובע כי: 53צבאית. סעיף אם כן הדבר נחוץ מבחינה

אסור למעצמה הכובשת להחריב נכסי מקרקעים או להשמיד נכסי מטלטלים השייכים

ליחיד או לרבים או למדינה או לרשויות ציבוריות אחרות, או לארגונים חברתיים או

השמדה שיתופיים, אלא אם כן היו פעולות צבאיות מחייבות לחלוטין את ההחרבה וה

האלה.

ההפצצות האוויריות, ההפגזות הארטילריות והתקיפות הקרקעיות של ישראל גרמו להרס נרחב של

רכוש אזרחי ברצועת עזה. במקרים מסוימים, נהרסו מבנים ובתי מגורים אזרחיים במכוון. כעת עדיין

חורבן נרחב מוקדם מדי להעריך את היקפו המלא של הנזק; אך מתצלומי לוויין עולה כי היקף ה

בייחוד באזורים כמו רפיח בדרום, וחלקים מצפון רצועת עזה ומזרחה, שתושביהם סבלו –ביותר

2005.3בשנת ההתנתקותחוקית של בתים בידי הכוחות הישראליים עוד לפני -מהריסה המונית ובלתי

שאין הכרח הריסתו והחרמתו של רכוש בקנה מידה רחב, לאמנת ג'נבה הרביעית, " 147פי סעיף -על

" הן הפרות חמורות של האמנה ומהוות לפיכך צבאי מצדיקן ואשר בוצעו שלא בהיתר ומתוך הפקרות

פשעי מלחמה.

מזון, אספקה רפואית וסיוע 1.2.3

ככוח הכובש, מחויבת ישראל להבטיח לאוכלוסיית הרצועה גישה הולמת למזון, אספקה חיונית,

תרופות וטיפול רפואי.

להבטיח במלוא מידת האמצעים אמנת ג'נבה הרביעית, המדינה הכובשת חייבת "ל 55פי סעיף -על

שברשותה את אספקת המזון והרפואות לאוכלוסייה; במיוחד שומה עליה למלא את מחסוריו של

."השטח הכבוש במזון, ברפואות ובשאר דברים, אם אין מקורותיו של השטח הכבוש מספיקים

הכובשת להקים ולהבטיח במלוא מידת האמצעים שברשותה שומה על המעצמהנכתב: " 56בסעיף

ותוך שיתוף פעולה עם הרשויות הלאומיות והמקומיות, את מוסדות הרפואה ושירותי בתי החולים,

העובדים הרפואיים על כל סוגיהם יורשו למלא ... את הבריאות וההיגיינה הציבוריות בשטח הכבוש

."את תפקידיהם

למצב הנוכחי ברצועה. הסעיף קובע כי: רלוונטי במיוחד 59סעיף

לניתוח של המדיניות הישראלית של הריסת בתים כענישה והריסת בתים בעילות ביטחוניות כפשע מלחמה, ר' אמנסטי 3

.(Index: MDE 15/033/2004" )חורבות: הריסות בתים והשחתת אדמות ורכוש תחת עייאינטרנשיונל, "



של שטח כבוש אינה מקבלת אספקה בשיעור –כולה או מקצתה –אם האוכלוסייה

האמורה, ותקל ההאוכלוסיימספיק, תסכים המעצמה הכובשת לתכניות סיוע לטובת

על ביצוען בכל האמצעים העומדים לרשותה.

לאספקה הולמת, היא אף מנעה במכוון או סיכלה לא זו בלבד שישראל לא דאגה לאוכלוסייה ברצועה

בדרך אחרת אספקה של סיוע חירום ועזרה הומניטארית. התקפות ישראליות פגעו בשיירות סיוע

ם.יהוהרגו אנשי צוות של האו"ם והכוחות הישראליים מנעו מאנשי צוות רפואי לבצע את תפקיד

ענישה קולקטיבית 1.2.4

חודשים לפני שהחלה הלחימה הנוכחית, עולה 18-שישראל הטילה כהמצור המתמשך על רצועת עזה,

לכדי ענישה קולקטיבית של כל אוכלוסייתה.

שום מוגן לא לאמנה נקבע: " 33אמנת ג'נבה הרביעית אוסרת במפורש על ענישה קולקטיבית. בסעיף

שלטת טרור ייענש על עבירה שלא עבר אותה בעצמו. עונשים קיבוציים וכן כל אמצעי הפחדה או ה

."אסורים. הביזה אסורה. מעשי תגמול כלפי מוגנים ורכושם אסורים

פי הפרשנות המוסמכת של הצלב האדום: "סעיף זה מטיל אם כן איסור על עונשים קולקטיביים... -על

של אנשים, בניגוד לעקרונות ותשלמ ותעונשים מכל סוג שהוא המוטלים על אנשים או על קבוצ

4האנושות, בגין מעשים שאנשים אלה לא עשו". הבסיסיים ביותר של

מעצר 1.2.5

ברצועת עזה אינם זכאים למעמד של בעימות שאינם מדינות בארגונים חמושים עצורים החברים

וחבריהם ולהשתמש ארגונים חמושיםלנקוט פעולות חוקיות נגד רשאישבויי מלחמה. הכוח הכובש

ארגונים החקיקה המקומית. ניתן להעמיד לדין חברי לשם כך בכל האמצעים הלגיטימיים שמקנה לו

מזוינים. עם זאת, יש לנהוג בהם חמושים שאינם מדינות ולשפוט אותם על השתתפות במעשי איבה

הראשון.הנוסף לפרוטוקול 75המשותף ובסעיף 3בכל עת, כפי שמפורט בסעיף הומאניבאורח

. להגיש נגדם כתב אישום או לשפוט אותם ישראל נוהגת לעצור פלסטינים במעצר מנהלי, מבלי

לשיטתה, נוהג זה מבוסס על הוראות אמנת ג'נבה הרביעית הנוגעות למעצר מסיבות ביטחוניות )סעיף

(. ארגון אמנסטי אינטרנשיונל מתנגד לדפוס פעולה זה, שהרשויות הישראליות משתמשות בו דרך 78

עמידה לדין פלסטינים מנוסף על כך, ישראל קבע באופן פסול כתחליף להעמדתם של חשודים לדין.

רבים שנחשדו בביצוע התקפות על ישראלים במשפטים לא הוגנים בבתי משפט צבאיים, תוך הפרה

הראשון. הנוסףבפרוטוקול 75של הוראות סעיף

(.1958)ג'נבה, 225חים בימי מלחמה, עמ' הצלב האדום הבינלאומי, פרשנות: אמנת ג'נבה הרביעית בדבר הגנת אזר 4



פלסטינים מרצועת 900-לפני התחלת הפעולה הצבאית הישראלית הנוכחית, כבר הוחזקו למעלה מ

2007עונשי מאסר על עבירות "ביטחוניות". מאז חודש מאי המרציםלא בתוך ישראל, עזה בבתי כ

פי חוק -נשללו מהם ביקורי המשפחות. לפחות שלושה מתוכם, כולם בני משפחת עיאד, מוחזקים על

חוקיים. נראה כי השימוש בחוק זה לגבי תושבי עזה נובע מכך שממשלת -ישראלי חדש כלוחמים בלתי

כירה עוד בכך שהרצועה היא שטח כבוש וכי אמנת ג'נבה חלה על פעולותיה בשטח זה. ישראל אינה מ

האוסר על הכוח הכובש לשלול מאנשים 47אם זהו אכן המצב, הרי שיש בכך משום הפרה של סעיף

שאמנה זו מקנה.ההנאות מוגנים את

שנעצרו מאז התחילה לארגון אמנסטי אינטרנשיונל אין עדיין מידע מאומת לגבי מספר הפלסטינים

יוגדרוהפעולה הצבאית. נראה כי חלק מן העצורים מוחזקים בבסיס צבאי בתוך ישראל, וייתכן כי

חוקיים.-כלוחמים בלתי

איבה מעשיניהול עלהחלים . כללים 1.3

בארגונים חמושיםאזרחים וחברים 1.3.1

עם זאת, המשפט המשפט ההומניטארי הבינלאומי מגדיר אזרחים כאלה שאינם לוחמים.

ההומניטארי הבינלאומי מספק הגדרה של לוחם רק בהקשר של סכסוך מזוין בינלאומי. אין בנמצא

כללים לגבי מעמד הלוחם, או שבוי המלחמה, בכל הנוגע לסכסוכים מזוינים שאינם בינלאומיים.

שים שאינם בעימות הנוכחי ברצועת עזה אמנסטי אינטרנשיונל משתמש במונח אזרחים כדי לתאר אנ

הראשון, "במקרה של ספק באשר הנוסףלפי הפרוטוקול 5.במעשי האיבה באורח ישירמשתתפים

((.1)50להיותו של אדם אזרח, ייחשב אדם זה כאזרח" )סעיף

סי: "לפי ההגדרה שלנו, כל מי שמעורב בטרור במסגרת -בי-דובר מטעם הצבא הישראלי מסר לבי

ל במוסדות הצבאיים המובהקים, וכולל גם את המוסדות חמאס הוא מטרה תקפה. זה נכון הח

". פעולותיה של ישראל בעזה הטרוריסטיתהפוליטיים המספקים מימון לוגיסטי ומשאבי אנוש לזרוע

מוכיחות כי הכוחות הישראליים מחשיבים כל אדם פרטי או מוסד המקושר לחמאס למטרה

)ר' המרוקנת את עקרון ההבחנה מתוכןו, לגיטימית. השלכותיה של החלת הגדרה רחבה מדי כמו ז

(, ניכרות במניין ההרוגים והפצועים מקרב האזרחים בעזה, שגדל והולך. מנהיגים 1.3.2 סעיף

לאבד את חסינותם מתקיפה למשך עשוייםפוליטיים המעורבים באסטרטגיה צבאית ובתכנון

במעשי ישיר באורחים . עם זאת, חברי חמאס ותומכיו שאינם משתתפבמעשי האיבההשתתפותם

.התקפות נגדםלכוון הם אזרחים שאין איבה

במעשי איבה, אבל ישנה הסכמה כי פעולות מסוימות, דוגמת ישירהבמשפט הבינלאומי אין הגדרה ברורה להשתתפות 5

.השתתפות ישירהשימוש בנשק לביצוע מעשי אלימות נגד כוחות האויב, עולות לכדי



עקרון –האיסור על התקפה ישירה על אזרחים ועל אובייקטים אזרחיים 1.3.2

ההבחנה

עקרון –הראשון מתווה את "כלל היסוד" לגבי ההגנה על אזרחים הנוסףלפרוטוקול 48סעיף

ניטארי הבינלאומי.ההבחנה. עיקרון זה הוא אבן פינה במשפט ההומ

מנת להבטיח את כיבודם של האוכלוסייה האזרחית ושל אובייקטים אזרחיים ואת ההגנה -"על

עליהם, הצדדים לסכסוך יבחינו בכל עת בין האוכלוסייה האזרחית לבין הלוחמים ובין אובייקטים

".אזרחיים לבין מטרות צבאיות, ובהתאם יכוונו את פעולותיהם רק נגד מטרות צבאיות

אזרחים יחידים שאינם נגדהאוכלוסייה האזרחית ככזאת או נגדלפי אמנת רומא, כיוון התקפות

6הוא פשע מלחמה. במעשי איבה ישיר באורחמשתתפים

הראשון, אזרחים נותרים מוגנים "אלא אם ולמשך אותו הזמן בו הנוסף( לפרוטוקול 3)51לפי סעיף

".האיבההם נוטלים חלק ישיר במעשי

הראשון, "אובייקטים אזרחיים הם כלל האובייקטים אשר אינם הנוסף( לפרוטוקול 1)52סעיף לפי

( מגדיר מטרות צבאיות כך: "אותם אובייקטים אשר מטבעם, מיקומם, 2)52מטרות צבאיות". סעיף

מטרתם או השימוש בהם תורמים תרומה אפקטיבית לפעולה צבאית ושהריסתם, תפיסתם או

וחלט או חלקי, בנסיבות המתקיימות באותו הזמן, מקנים יתרון צבאי מובהק". אין נטרולם, באופן מ

. היתלות בהוראה זו אפקטיבי-לבלתילפרש יתרון צבאי באופן נרחב עד כדי כך שכלל זה יהפוך

להצדקת התקפות שמטרתן לפגוע ברווחה הכלכלית של מדינה או לפגוע במורל של האוכלוסייה

ת היכולת להילחם תהווה עיוות של פשרו המשפטי של המונח יתרון צבאי, האזרחית כדי להחליש א

עקרונות יסוד של המשפט ההומניטארי הבינלאומי, ותסכן אזרחים באורח חמור. תרוקן מתוכן את

אובייקטים שאינם עונים על קריטריונים אלה הם אובייקטים אזרחיים. כאשר אין זה ברור אם

7((.3)52זקה שלא נעשה בו שימוש כזה" )סעיף אובייקט משמש לצרכי צבא, "ח

פוליטיים הארגונים ומעטים גם האף מדינה אינה מודה בכך שהיא מכוונת התקפות על אזרחים,

. לעיתים מזומנות מצדיקים התקפות ישירות על אזרחים מודים בכך שהם עושים זאתהחמושים ה

בשל גם מרוקנת מתוכנהחים באמצעות הכחשת היותם של הקורבנות אזרחים. חסינות האזר

פירושים שונים שהכוחות התוקפים מעניקים להגדרות של מטרות צבאיות ואובייקטים אזרחיים.

(.b()i()2)8סעיף 6

לאמנות ג'נבה לגבי המונח "יתרון צבאי הנוספיםהצלב האדום הבינלאומי לפרוטוקולים של הפרשנות המוסמכתלפי 7

".לא ברוריםאו פוטנציאלייםמובהק", "אין זה לגיטימי לשגר התקפה שהיתרונות הצבאיים שבה הם רק



אזרחים. העימות הנוכחי ברצועת עזה הוא דוגמה לעימות מותקפיםמובן שבפועל, ברוב העימותים

הימים הראשונים, 17-בהרוגים 900-. מתוך כלמעשי איבהקורבנות באופן מובהק שבו אזרחים הם

, כולל למעלה ממאתיים ילדים. במעשי איבה ישיר באורחיותר משליש היו אזרחים שלא השתתפו

, אך כוחותיה התקיפו אזרחים נגדכיוונה התקפות דוברים ישראלים רשמיים הכחישו כי ישראל

דוע האובייקטים אזרחים ואובייקטים אזרחיים, כולל תשתיות חיוניות, ללא הסבר משכנע לשאלה, מ

שהותקפו יכולים לתרום תרומה אפקטיבית לפעולה הצבאית.

הכוחות הישראליים הפציצו בניינים שאין בהם כל שימוש צבאי, דוגמת משרדי ממשלה אזרחיים

מהם. 150-והפרלמנט. הם התקיפו שוטרים אזרחיים, והרגו למעלה מ

משרדים של כלי ת מסגדים, בתי ספר, דוגמ אזרחיים,המוחזקים כישראל התקיפה מבנים נוספים

ובתים פרטיים. ישראל הצדיקה התקפות ממין זה בטענה שמדובר באובייקטים אזרחיים תקשורת

כביכול, שלמעשה נעשה בהם שימוש צבאי: לשם אחסון תחמושת, רקטות או נשק אחר, או לשם

שהמבנים במבנים או ייצורם; כמרכזי פיקוד ושליטה; להלנת לוחמי חמאס; שמפקדי חמאס שהו

כדי לירות על הכוחות הישראליים או לתוך יישובים ישראליים. אך במקרים רבים לא סופקה שמשו

כל ראיה התומכת בטענות אלה. כל חקירה שתתנהל בחשד להפרות קשות בעימות זה חייבת לכלול

וש בהם היה בחינה של הבסיס לקביעתם של הכוחות הישראליים כי מבנים אלה, שבדרך כלל השימ

אזרחי, שימשו לצורכי צבא.

, תקפו כוחות ישראליים בתי מגורים של שלושה 2009בינואר 10-וב 9-בתוך פחות מיומיים, ב

בינואר 9-מורתג'א, נהרג ב אאחד, עלאעיתונאים ומבנה ששימש בסיס לכמה כלי תקשורת. עיתונאי

וחידי, נהרג ביחד עם -אי נוסף, איהאב אלבעת ששידר את תכנית הרדיו שלו מביתו. באותו יום, עיתונ

בינואר נחלץ העיתונאי סמיר ח'ליפה ללא פגע מפגיעת 10-חותנתו בהתקפה על בית הוריה של אשתו. ב

.פגז טנק בבית משפחתו. הכוחות הישראליים לא הסבירו מדוע הותקפו בתים ובניינים אלה

גרם, לצד המצור הממושך, לאסון ישראל הפציצה תשתית אזרחית ציבורית באופן נרחב, מה ש

התקפתהומניטארי מתמשך. עניין זה גם מעלה חשש כבד כי אפשר שישראל הפרה את האיסור על

הראשון(. הנוסף( לפרוטוקול 2)54אובייקטים החיוניים להישרדות האוכלוסייה האזרחית )סעיף

1-, ב2009בינואר 5-. ביםאזרחי יםשל מבנ םבמקרים רבים לא סיפקה ישראל כל הסבר לתקיפת

שיפאא-הסמוך לבית החולים א רעאיה-אהמרכז הרפואי לפנות בוקר, תקפו כוחות ישראליים את

עזה. הן המרכז הרפואי והן המרפאות הניידות שחנו בחניון שלו הופצצו מן מגורים בעיר באזור

, יו"ר אאיד סבאחשל רלפי עדותו האוויר. בקרבת מבנים אלה לא היה כל מתקן ממשלתי או צבאי.

ידי ארגון זכויות האדם הישראלי "בצלם"(: -מועצת המנהלים של המרכז הרפואי )שנגבתה על

"המרכז מוכר, וכולם יודעים שיש שם רק שירותים רפואיים. המרכז מקבל כל יום יותר ממאה

צה".חולים. תלויים על הבניין דגלים שמבהירים שזה מרכז רפואי. לא קיבלנו שום התראה להפצ



ייתכן שבמקרים מסוימים ההתקפה כוונה על מטרה צבאית, אך במקרים כאלה על הכוחות

(, בנוסף לנקיטה בכל 1.3.3 סעיףהישראליים להבטיח כי ההתקפה תעמוד במבחן המידתיות )ר'

(.1.3.4 סעיףאמצעי הזהירות האחרים בתכנון ההתקפה ובביצועה )ר'

27-א הבחנה מאות רקטות על יישובים ישראליים. מאז החמאס וארגונים חמושים אחרים ירו לל

כי הם תוקפים הצהירונהרגו בהתקפות אלה שלושה אזרחים. כמה ממנהיגי חמאס 2008בדצמבר

מתקני צבא בישראל, שחלקם יםאוכלוסייה. ארגונים חמושים אומרים גם שהם מתקיפריכוזי

.ממוקמים באזורי מגורים אזרחיים

ישיר באורחאזרחים יחידים שאינם משתתפים על האוכלוסייה האזרחית ככזו או כיוון התקפות על

אובייקטים אזרחיים מהווה פשע מלחמה. נגדהוא פשע מלחמה. כיוון התקפות מעשי איבהב

מידתיות-האיסור על התקפות חסרות הבחנה או בלתי 1.3.3

נה, המוגדרות כהתקפות הראשון אוסר על התקפות חסרות הבח הנוסף( לפרוטוקול 4)51סעיף

"שמטבען ]...[ הוא לפגוע במטרות צבאיות ובאזרחים או באובייקטים אזרחיים ללא הבחנה".

עשוי לעלות לכדיירי הארטילריה שישראל ביצעה לתוך אזורים המאוכלסים בצפיפות ברצועת עזה

ים ברצועת עזה התקפות חסרות הבחנה. לפני הלחימה הנוכחית היו מקרים רבים שבהם נהרגו אזרח

ת. נראה כי ישראל עצמה הכירה בכך שהשימוש שעשתה בארטילריה היה ומדויק-בלתי מהפגזות

כי היא משעה את השימוש 2006מסוכן באופן שלא ניתן לקבלו, כאשר הודיעה בחודש נובמבר

בני משפחה בבית חנון, בצפון 18-בהפגזות ארטילריה לתוך הרצועה. החלטה זו התקבלה לאחר ש

כי בוצעה בטעות. הניסיון לאחר מכן הצבא הישראלי טעןשרצועת עזה, נהרגו מהפגזת ארטילריה,

גם הפגזות מטנקים ומכלי שיט, אינן מדויקות כדי זיהוי -מלמד כי התקפות ארטילריה ומרגמות, כמו

מאוכלסים בצפיפות ברצועת עזה. לישראל יש מצבור גדול אזורי מגוריםמדויק של מטרות בתוך

למדי של נשק מתקדם וחלה עליה חובה לבחור באמצעי תקיפה הממזערים את הסכנה לאזרחים )ר'

, אמצעי זהירות בהתקפה(.1.3.4 סעיף

רקטות על ריכוזי אוכלוסייה ללא הבחנה יורים חמאס וארגונים פלסטיניים חמושים אחרים

קפות אלה, ונפצעו אחרים. נהרגו שלושה אזרחים ישראלים מהת 2008בדצמבר 27-ישראליים. מאז ה

אפילו היה בכוונת היורים לפגוע במתקנים צבאיים בישראל, השימוש בכלי נשק אלה, שלא ניתן

במדויק, מפר את האיסור על התקפות חסרות הבחנה. םלכוונ

התקפות "שניתן לצפות , בין השאר,מידתיות, סוג של התקפות חסרות הבחנה, הן-התקפות בלתי

נלווית של אזרחים, נזק נלווה לאובייקטים אזרחיים, הלווה של חיי אזרחים, פציעשיגרמו לאובדן נ

()ב( 5)51או שילוב של אלה, אשר יהיו מופרזים ביחס ליתרון הצבאי הקונקרטי והישיר הצפוי" )סעיף

הראשון(. הנוסףלפרוטוקול



של צבאיים םמנהיגי מתקיפהישראל הפציצה בתי מגורים אזרחיים ברצועת עזה בטענה שהיא

חמאס. בחלק מההתקפות על בתיהם של מנהיגים בחמאס נהרגו עשרות אזרחים, אף על פי שהכוחות

וכי ישנם במקוםהיו לדעת בבירור שאין זה סביר שהיעד להתקפה ימצא אמוריםהישראליים

סיכויים גבוהים לכך שיהרגו אזרחים בהתקפה.

ביצוע התקפה חסרת הבחנה 8פשע מלחמה.מידתית בכוונה תחילה הוא -ביצוע התקפה בלתי

9שתוצאתה אובדן חיי אזרחים או פציעת אזרחים או נזק לאובייקטים אזרחיים גם הוא פשע מלחמה.

הריסתו והחרמתו של רכוש בקנה מידה רחב, שאין הכרח צבאי מצדיקן ואשר בוצעו שלא , בנוסף

10גם הן פשעי מלחמה. ,בהיתר ומתוך הפקרות

ירות בהתקפהאמצעי זה 1.3.4

לנקוט זהירות מתמדת במטרה הראשון דורש מכל הצדדים לסכסוך הנוסףלפרוטוקול 57סעיף

( מודגש כי:2)57אזרחיים". בסעיף על אובייקטים אזרחים ו"לחוס על האוכלוסייה האזרחית, על

")א( אלה המתכננים או המחליטים על התקפה:

("iיעשו כל דבר בר ביצוע על )-י המטרות העומדות להיות מותקפות אינן אזרחים מנת לוודא כ

או אובייקטים אזרחיים וכי אינן נתונות להגנה מיוחדת אלא הן מטרות צבאיות במשמעות

, ושהוראות פרוטוקול זה לא אוסרות להתקיפן;52של סעיף 2פסקה

("iiינקטו את כל אמצעי הזהירות בני הביצוע בבחירת האמצעי ושיטות ההתקפה במטרה )

למנוע, ובכל מקרה לצמצם, אובדן נלווה של חיי אזרחים, פציעה נלווית לאזרחים ונזק נלווה

לאובייקטים אזרחיים;

("iii יימנעו מלהחליט לפתוח בכל התקפה שניתן לצפות כי תגרום לאובדן נלווה של חיי )

כל אלה, אזרחים, פציעה נלווית של אזרחים, נזק נלווה לאובייקטים אזרחיים או שילוב של

אשר יהיו מופרזים ביחס ליתרון הצבאי הקונקרטי והישיר הצפוי;

")ב( התקפה תבוטל או תושעה, אם מתברר כי המטרה איננה מטרה צבאית, או שהיא נתונה להגנה

מיוחדת או שניתן לצפות כי תגרום לאובדן נלווה של חיי אזרחים, פציעה נלווית של אזרחים, נזק

(.b()iv()2)8אמנת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי, סעיף 8

. אמנת רומא של בית 589, ע' 156, כלל : כללים1פט ההומניטארי הבינלאומי המנהגי, כרך המשהצלב האדום הבינלאומי, 9

(.b()i()2)8הדין הפלילי הבינלאומי, סעיף

(.a()iv()2)8אמנת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי, סעיף 10



חיים או שילוב של כל אלה, אשר יהיו מופרזים ביחס ליתרון הצבאי נלווה לאובייקטים אזר

הקונקרטי והישיר הצפוי;

( התראה יעילה מוקדמת תינתן בדבר התקפות העלולות להשפיע לרעה על האוכלוסייה האזרחית, ")ג

אלא אם הנסיבות אינן מתירות זאת."

סים, בחירה שהצביעה מן הרגע רחובות עזה היו עמובשעה שבה את המתקפה לפתוח ישראל בחרה

27-למוות ולפציעה של אזרחים ללא צורך. ב שגרמה ,אמצעי הזהירות הנחוציםאי נקיטת הראשון על

בבית ספר הלומדים , בדקות הראשונות למתקפת ההפצצות, נהרגו שבעה תלמידים 2008בדצמבר

ובזמן שניסו לשוב הביתה. יום הלימודיםידי האו"ם מחוץ לבית הספר, מיד לאחר סיום -המנוהל על

היום. חצותההתקפה בוצעה בשבת, בדיוק בעת שילדים מסיימים את יום הלימודים שלהם, לאחר

ידי כוחות ישראליים למה שנראה כהרג ופציעה -הוביל מועד ההתקפה שנבחר על אחריםגם במקרים

די כוחות ישראליים בזמן י-הותקף מסגד בבית לאהיה על 2009בינואר 3-של אזרחים. ב חוקיים-בלתי

את מניין הנפגעים מקרב האזרחים, במקום למזער למקסימום תפילות אחר הצהריים, תזמון שהגדיל

להגנה מהתקפות, אך ישראל טענה כי תקפה הזכאיםאותו. ככלל, מסגדים הם אובייקטים אזרחיים

א פוטרת את ישראל את המסגד כיוון ששימש לאחסון כלי נשק. גם אם טענה זו נכונה, אין הי

מחובותיה המשפטיות לנקוט אמצעי זהירות נחוצים, דוגמת אזהרת האזרחים במסגד, או בחירה

במועד שבו סביר פחות כי יימצאו בו אזרחים.

פי דיווחים, כתוצאה -ישראל התקיפה אתרים שלפי טענתה שימשו לירי רקטות לשטח ישראל. על

ישראל וידאה שרקטות אכן נורו ממקום מסוים, היה מתקיפות אלה נהרגו אזרחים רבים. גם אם

לקבוע אם בין השאר עליהאמצעי הזהירות הנחוצים בטרם תבצע את ההתקפה. את עליה לנקוט

הורחק והלוחמים עזבו, שוב מַשגרהאובייקט נותר צבאי )אם רקטה נורתה מגג של בית אזרחי ואז ה

אזרחים בקרבת מקום, ולהבטיח כי לברר אם ישנםזה כאל מטרה צבאית(, ביתלא ניתן להתייחס אל

מידתית. היות שישראל מודעת היטב לכך שחמאס -אם תבוצע ההתקפה כמתוכנן היא לא תהייה בלתי

אחרים מרחיקים במהירות מַשגרים מיד לאחר ירי הרקטות, ניתן להניח בארגונים חמושיםוחברים

, המסכנתמיישום אסטרטגיית תקיפה זושל ממש כי כוחות הצבא שלה לא יצפו ליתרון צבאי

אזרחים ואובייקטים אזרחיים שלא לצורך.

כי כוחות ישראליים הזהירו אזרחים מבעוד מועד, אך לעיתים קרובות נראה כי אזהרות דווח אמנם

אלה לא היו אפקטיביות כאמצעי להגנה על האזרחים. זאת כיוון שחסרו בהן מרכיבי יסוד של אזהרה

, יידוע האזרחים על מקומות בטוחים שאליהם יוכלו לברוח, פתיחת מוקדםלל: תזמון אפקטיבית, כו

דווח על אזהרות שניתנו זמן קצר מעבר בטוח ומתן פרק זמן סביר המאפשר בריחה לפני ההתקפה.

פי דיווחים, באחת התקריות -על מדי לפני התקפות קטלניות, כך שלא הועילו בהגנה על אזרחים.



זייתון שבעיר עזה, והורה להם -ראלי למעלה ממאה אזרחים לתוך בית בשכונת אהרחיק הצבא היש

11להישאר בתוכו. למחרת הפציצו כוחות ישראליים את הבית, והרגו שלושים מהם.

אמצעי זהירות בהגנה ו"מגנים אנושיים" 1.3.5

זרחיים הצדדים הלוחמים חייבים לנקוט אמצעי זהירות כדי להגן על אזרחים ועל אובייקטים א

הראשון נדרש כל אחד הנוסףהנתונים לשליטתם מפני השפעותיהן של התקפות האויב. בפרוטוקול

מהצדדים להימנע מלמקם מטרות צבאיות בתוך אזורים צפופי אוכלוסין או בסמוך להם, במידה

הפרשנות המוסמכת של הצלב האדום הבינלאומי להוראה לפי )ב((. 58המרבית שניתן לבצעה )סעיף

אפשרי. ברור -העובדה שאין לדרוש מאיש לבצע את הבלתיו, השימוש במונח "שניתן לבצעה" עניינו "ז

במקרה זה שאסור שאמצעי הזהירות יעברו את הנקודה שבה יהפכו חיי האוכלוסייה לקשים או אף

אפשריים". לפי הפרשנות, "יתר על כן, אין לצפות מצד לסכסוך לסדר את כוחותיו המזוינים-לבלתי

ואת מתקניו בדרך שתבליט אותם באופן שישרת את האויב".

בנוסף, המשפט ההומניטארי הבינלאומי אוסר מפורשות על השימוש בטקטיקות דוגמת השימוש

לאמנת ג'נבה הרביעית, 28ב"מגנים אנושיים" כדי למנוע התקפה על מטרות צבאיות. לפי סעיף

". ת או שטחים מסוימים בפני פעולות צבאיותמציאותו של מוגן לא תשמש עילה לחיסון נקודו"

המנהגי, ולכן היא מחייבת הבינלאומי ישראל אשררה אמנה זו, המוכרת גם כמשקפת את המשפט

הצלב האדום הבינלאומי הגדיר את טווח .אחרים אותה, את חמאס וארגונים פלסטיניים חמושים

ן על שטחם של הצדדים הלוחמים התחולתה של הוראה זו: "נוסחה של ההוראה מוחלט והיא חלה

והן על שטח כבוש, הן על אתרים קטנים והן על אזורים רחבי ידיים". האיסור על השימוש במגנים

לפי סעיף זה, "הצדדים לסכסוך הראשון. הנוסף( לפרוטוקול 7)51אנושיים מובהר מעבר לכך בסעיף

יחידים במטרה לנסות ולמגן מטרות לא יכוונו את תנועתה של האוכלוסייה האזרחית או של אזרחים

צבאיות מפני התקפות, או למגן פעולות צבאיות".

12שימוש מכוון באזרחים כדי למגן מטרה צבאית הוא פשע מלחמה.

עם זאת, הפרוטוקול מוסיף ומבהיר כי אף אם צד אחד ממגן את עצמו מאחורי אזרחים, הפרה כזו

ביחס לאוכלוסייה האזרחית משפטיותה םהצדדים לסכסוך מחובותיה"...לא תשחרר את

ולאזרחים".

(, "נוכחותם בקרב האוכלוסייה האזרחית של יחידים אשר אינם באים בגדר 3)50יתר על כן, לפי סעיף

הגדרת אזרחים אינה שוללת מהאוכלוסייה האזרחית את אופייה האזרחי".

: 2009בינואר 1-8משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטאריים, דוח שבועי בנושא הגנה על אזרחים, 11

http://www.ochaopt.org/documents/ocha_opt_protection_of_civilians_weekly_2009_01_01_hebrew.pdf

(.b()xxiii()2)8אמנת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי, סעיף 12



נמנע שיחידים -הרי זה בלתי , "בתנאים של עת מלחמהבפרשנותוכפי שציין הצלב האדום הבינלאומי

המשתייכים לקטגוריית הלוחמים יתערבבו באוכלוסייה האזרחית, למשל חיילים בחופשה המבקרים

את משפחותיהם. עם זאת, בהנחה שאין מדובר ביחידות סדירות במספרים גבוהים, בשום אופן אין

בכך כדי לשנות את אופייה האזרחי של האוכלוסייה".

חיילים ישראליים נכנסו לכמה בתים פלסטיניים ברצועת עזה ותפסו בהם עמדות, תוך שהם כופים על

ביתר הבית כבסיס צבאי וכעמדת שהם משתמשיםהמשפחות לשהות בחדר בקומת הקרקע בעת

צליפה, ולמעשה השתמשו באזרחים כמגנים אנושיים. דפוס פעולה זה שכיח בשמונה השנים

, 2008ת עזה והן בגדה המערבית. בפלישה קודמת לרצועת עזה, בחודש מארס האחרונות הן ברצוע

השתלטו 2008, ובחודש פברואר הרצועה השתלטו חיילים ישראליים על שלושה בתים לפחות בצפון

בגדה המערבית. ,חיילים על בית נוסף בכפר בית אומר, ליד חברון

ה דיווחו כי בחלק מן המקרים חמושים משפחות פלסטיניות שנקלעו ללחימה הנוכחית ברצועת עז

פלסטינים הסכימו לפנות אזורים הסמוכים לבתי אזרחים מבלי לירות על הכוחות הישראליים, לאחר

שהתושבים התנגדו לנוכחותם בהם. עם זאת, במקרים אחרים הם סרבו לבקשות התושבים ועזבו רק

חמושים לעזוב.לאחר שירו. במקרים אחרים אמרו תושבים כי חששו לבקש מן ה

וארגונים חמושים אחרים ירו רקטות לשטח ישראל מתוך אזורי מגורים המאוכלסים חמאס

.בצפיפות, ובכך סיכנו אזרחים בעזה בניגוד לחוק

תגמולמעשי האיסור על 1.3.6

המשפט ההומניטארי הבינלאומי אינו מבוסס על הדדיות. האפשרות שצד אחד הפר את דיני הסכסוך

של הצד שכנגד, בין אם נועדו מעשים אלה לגרום חוקיים-בלתיה יכולה להצדיק מעשים המזוין אינ

.או בפעולת תגמולנגד בפעולת לצד המפר לציית לחוק, ובין אם מדובר

מעשי תגמול התקפות נגד האוכלוסייה האזרחית או אזרחים או נגד אובייקטים אזרחיים על דרך של

הראשון(.הנוסף ( לפרוטוקול 1)52-( ו6)51הבינלאומי )סעיפים אסורות במפורש במשפט ההומניטארי

הישרדות האוכלוסייה, התקפות על צוותי רפואה, וגישה הומניטארית 1.3.7

אסור לתקוף, להרוס, לסלק או להוציא מכלל שימוש אובייקטים החיוניים להישרדותה של

הצדדים לסכסוך חייבים לאפשר ((.2)54הראשון, סעיף הנוסףהפרוטוקול האוכלוסייה האזרחית )

(. 18, סעיף השני הנוסףמעבר מהיר ורציף של סיוע הומניטארי נטול פניות ולהקל עליו )הפרוטוקול

השני, הנוסףהפרוטוקול הם חייבים לכבד אנשי רפואה וכלי רכב המשמשים לרפואה ולהגן עליהם )

לעיל. 1.2.3 סעיףח כובש בהקשר זה ר' (. לדיון על החובות הספציפיות החלות על כו21-ו 15סעיפים



אנשי צוותים רפואיים נפלו קורבן להתקפות מצד ישראל בעת שניסו לפנות אזרחים שנפצעו לבתי

נפצעו קשה ונהרגו. לפי עמותת צוותים רפואייםהחולים. כמה אמבולנסים נפגעו מירי ישיר, ואנשי

מירי 2008בדצמבר 31-ב , נהרגווחובשפא בהם רוישראל, שלושה אנשים, -רופאים לזכויות אדם

מתוך מסוק על צוות רפואה.

עם הותקפה שיירת סיוע של האו"ם ליד ארז. לטענת האו"ם, נערך תיאום מוקדם 2009בינואר 8-ב

לגבי תנועת השיירה. בהתקפה זו נהרג עובד קבלן של האו"ם ושניים נוספים נפצעו. גורמים ישראליים

ואת אסדרת פעולות של תקיפת צוותי סיוע ורפואה, שהובילה את אונר"ההתקפה הייתה חלק מ

את פעילותן ברצועת עזה בשל דאגה לביטחון לצמצם מאדהצלב האדום הבינלאומי להחליט

הצוותים.

ובהם ,דאייה-סמוני וא-א, נותרו פצועים ממשפחות 2009בינואר 7-וה 3-במשך ארבעה ימים, בין ה

, כשהם מוקפים בשכונת זייתון שבעיר עזה בתי מגורים שהתמוטטובתוך מבוגרים וילדים,

. זאת משום שהצבא הישראלי אסר על הצלב האדום הבינלאומי ועל הבגופותיהם של קרובי משפח

האנשים שתפסו מחסה בבתים אלה 110ארגון הסהר האדום הפלסטיני לגשת לאזור. שלושים מתוך

מוצבים בקרבת מקום חייבים היו שהיו ילים הישראלים נהרגו. לפי הצלב האדום הבינלאומי, החי

האנשים בתוך בתי המגורים, אך הפצועים מתו בעת שחיכו לסיוע רפואי בשל הימצאם של לדעת על

איטיותו של המשא ומתן על גישת הצוותים.

התקפה בכוונה תחילה על צוותים, מתקנים, חומרים, יחידות או כלי רכב המשמשים לביצוע משימות

היא פשע מלחמה. התקפה בכוונה תחילה על יחידות רפואה בהתאם למגילת האו"ם סיוע הומניטארי

של אמנות וכלי רכב שהשימוש בהם רפואי, וכן על צוותים רפואיים, הנושאים אחד מסמלי ההבחנה

ידי מניעת אספקה -ג'נבה, היא פשע מלחמה. הרעבה מכוונת של אזרחים כשיטת לחימה המבוצעת על

ונית להישרדותם, כולל עיכוב מכוון של מצרכי הסיוע שהוגדרו באמנות ג'נבה, היא פשע החי

13מלחמה.

כלי נשק 1.3.8

המשפט ההומניטארי הבינלאומי אוסר על השימוש בכלי נשק שמטבעם הם חסרי הבחנה, וכן על

טוקולים לפרו בפרשנותונחוץ. -השימוש בכלי נשק שמטבעם גורמים לפציעה מיותרת או לסבל בלתי

מביא הצלב האדום הבינלאומי כדוגמה לנשק חסר הבחנה "טילים לטווח ארוך שלא ניתן לכוונם

במדויק אל המטרה".

(.xxv)-( וb()iii ( ,)xxiv()2)8אמנת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי, סעיפים 13



רקטות

-הקשורים לחמאס ולפלגים פלסטיניים אחרים )כולל גדודי חללי אל ארגונים פלסטיניים חמושים

מחמוד עבאס( יורים רקטות אקצא, הזרוע הצבאית של מפלגת פתח שבראשה עומד הנשיא הפלסטיני

לתוך יישובים בדרום ישראל. כלי נשק אלה חסרי הבחנה מטבעם; לא ניתן לכוונם במדויק באופן

שיאפשר להבחין כהלכה בין מטרות צבאיות לבין אובייקטים אזרחיים. אף על פי שמרביתן של

ל ההרוגים והפצועים רקטות אלה נופלות בשטחים פתוחים, כמה מהן הרגו ופצעו ישראלים, וכמעט כ

היו אזרחים ישראלים )בחלק מן המקרים הרקטות אינן מגיעות לישראל ונופלות בשטח רצועת עזה,

וכך נהרגו אף כמה אזרחים פלסטינים(. רקטות אלה כוללות רקטות "קטיושה" / גראד )שם גנרי

סף( לטווח קצר בשם "קסאם" )שם גנרי נוק"מ, וכן רקטות 35-רוסי(, שהטווח שלהן עומד על כ

.מתוצרת בית

זרחן לבן

וכמה כלי תקשורת דיווחו כי כוחות ישראליים משתמשים בזרחן לבן Human Rights Watchארגון

ברצועת עזה למטרות מיסוך. זרחן לבן משמש ברימונים ובפגזים כדי לסמן מטרות, כדי ליצור מסך

כאשר 14בערה.תשל קליעים וכחומר עשן המסתיר תנועה של כוחות, כדי "להתחקות" אחר מסלולם

אנשים באים במגע עם זרחן לבן נגרמות להם כוויות חמורות, ויש בחומר זה כדי להצית אש בחפצים

ובמבנים.

פגזי זרחן לבן בעיר עזה פגעו במתחם הסוכנות 2009בינואר 15-לדברי דובר של אונר"א ברצועה, ב

עלה באש ושלושה אנשים נפצעו. בזמן ההתקפה . כתוצאה מכך, לפחות בניין אחד שירתה ישראל

נמצאו במתחם זה מאות אזרחים שמצאו בו מחסה.

פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי, -אף על פי שהשימוש בזרחן לבן ליצירת מסך עשן אינו אסור על

הפרה של הדרישה לנקוט אמצעי עשוי להוותפי דיווחים, ברצועת עזה הצפופה, -אופן השימוש בו, על

, ישראל פוצצה פגזי זרחן לבן Human Rights Watchזהירות נחוצים כדי להגן על אזרחים. לפי ארגון

פתיתים 116בפיצוץ אווירי של פגז זרחן לבן מתפזרים . לפי הארגון, "ג'באליאמעל העיר עזה ומעל

15".מטרים, תלוי בגובה שבו מתרחש הפיצוץ 250-ל 125נע בין בוערים מעל אזור שקוטרו

ארגון אמנסטי אינטרנשיונל גורס כי השימוש בזרחן לבן באופן זה באזורים צפופי אוכלוסין ברצועת

עזה מהווה הפרה של האיסור על התקפות חסרות הבחנה.

סבר על השימושים של זרחן לבן בכלי נשק ועל השפעותיו, ר' אגודת המדענים האמריקניים, "דף מידע על זרחן לבן" לה 14

.http://www.fas.org/biosecurity/resource/factsheets/whitephosphorus.htm)אנגלית(, בכתובת:

15 Human Rights Watch ,:2009בינואר 10, רצועת עזהחוקי בזרחן ב-להפסיק את השימוש הבלתי ישראל.



גורמים ישראלים השמיעו הצהרות סותרות באשר לשימוש בזרחן לבן. בתחילה, הוכחש השימוש

פי החוק -ות ישראליים משתמשים בתחמושת המותרת עלבחומר זה. לאחר מכן, טענו גורמים כי כוח

.יותהצבא יההבינלאומי, וכי ישראל אינה חושפת פרטים ספציפיים על התחמושת שלה ועל פעולות

לאמנת האו"ם נוסףבנשק תבערה )פרוטוקול הפרוטוקול השלישי בדבר איסור או הגבלה של השימוש

כלי נשק קונבנציונאליים מסוימים( אוסר על שימוש בדבר איסור או הגבלה של השימוש ב 1980משנת

המנהגי, ולכן הוא מחייב את ישראל אף הבינלאומי בנשק תבערה נגד אזרחים. זהו כלל של המשפט

שאינה צד לפרוטוקול זה. ישראל מכחישה כל שימוש בנשק לא חוקי. כמובן, באף כלי נשק אין

ה בסכנות ובהשלכות המיוחדות לשימוש להשתמש נגד אזרחים, אבל באיסור זה מגולמת הכר

קרבת אזרחים.בתחמושת מתלקחת ב

תחמושת מצרר

פי דיווח בעיתון "הארץ", הפצצות הארטילריה האינטנסיביות שקדמו לכניסת כוחות הקרקע של -על

16".מאות פגזים, חלקם פגזי מצרר ששוגרו לשטחים פתוחיםהצבא הישראלי לרצועת עזה כללו "

-משנה קטנות או תחמושת-כלומר פצצות –גזי מצרר מפזרים עשרות "פצצונות" פצצות מצרר או פ

פצצות . מקביל בדרך כלל לזה של מגרש כדורגל אחד או שנייםעל פני אזור נרחב שהיקפו –משנה

ממין זה מוטלות ממטוסים, או נורות באמצעות תותח או משגר רקטות. בין חמישה לעשרים אחוזים

אלה נותרות פצצות קטנותאינן מתפוצצות, בהתאם לסוג תחמושת המשנה. מפצצות המצרר הקטנות

מאחור כשיירי תחמושת מן המלחמה, ומסכנות אזרחים, בדומה למוקשים נגד אדם. השימוש

בפצצות אלה באזורים שבהם ישנו ריכוז של אזרחים מפר את האיסור על התקפות חסרות הבחנה.

מספר רב של פצצות קטנות שהשתחררו, ובשל הסכנה ידי -זאת, בשל השטח הרחב המכוסה על

הנשקפת לכל הבאים במגע עם הפצצות הקטנות שלא התפוצצו, ובכללם אזרחים.

אזרחים באופן חמור מסכנותאם נכונים הדיווחים על השימוש בפצצות מצרר ברצועת עזה, הרי שהן

טווח, ולמעלה משנתיים לאחר ומתמשך. השימוש שעשתה ישראל בנשק זה בלבנון יצר בעיות ארוכות

-העימות בין ישראל לחיזבאללה צוותי פירוק המוקשים טרם סיימו את עבודתם לפינוי תחמושת

ואנשי פירוק מוקשים להיהרג ולהיפצע לבנונים משנה שלא התפוצצה. גם היום מוסיפים אזרחים

17מתחמושת זו.

.2009בינואר 4", עמוס הראל, אבי יששכרוף וברק רביד, כוחות רגלים, שריון והנדסה פועלים ברצועה, "הארץ 16

משנה שהתפזרה מתוך תחמושת מצרר בלבנון, ר' מרכז התיאום של האו"ם לפעולות -למידע עדכני על נפגעים מתחמושת 17

אנגלית(.) http://www.maccsl.org מוקשים בדרום לבנון, בכתובת:



בדצמבר 3-ת השימוש בנשק מצרר. בהוסכם בעיר דבלין על אמנה חדשה שתאסור א 2008בחודש מאי

( לאמנה בדבר נשק מצרר, 1)1לפי סעיף 18נפתח שלב החתימה על האמנה בידי מדינות העולם. 2008

שימוש בתחמושת מ"כל מדינה שהיא צד לאמנה לוקחת על עצמה להימנע בכל נסיבות שהן: )א(

ברה לגורם כלשהו, במישרין או פיתוח, ייצור, רכישה בדרך אחרת, אגירה, החזקה או העממצרר; )ב(

עזרה, עידוד או השפעה על גורם כלשהו לבצע פעילות שאמנה זו מבעקיפין, של תחמושת מצרר; )ג(

אוסרת על מדינות שהן צד לה לבצען".

בהתאם ללשונה של אמנה זו, אמנסטי אינטרנשיונל מתנגד לשימוש בתחמושת מצרר, להעברתה

ולם לאשרר את האמנה.ולאגירתה, וקורא לכל מדינות הע

,acceptanceהאמנה תיכנס לתוקף שישה חודשים לאחר ששלושים מדינות יפקידו את מסמכי האשרור שלהן ) 18

approval אוaccession.)



. משפט זכויות האדם הבינלאומי2

משפט זכויות האדם ממשיך לחול גם בזמן עימות מזוין, כענף משלים למשפט ההומניטארי

19ידי ועדת זכויות האדם של האו"ם.-ידי בית הדין הבינלאומי לצדק ועל-הבינלאומי. כך אושר על

ידי חובותיה לפי אמנות זכויות -מוגבלות על פעולותיה של ישראל בשטחים הפלסטיניים הכבושים

ידי כללים מנהגיים של משפט זכויות האדם -גם על-האדם הבינלאומיות שהיא אשררה, כמו

בינלאומית בדבר זכויות האמנה הבינלאומי. ישראל אשררה, בין השאר, את האמנות הבאות: ה

זכויות אזרחיות ומדיניות בינלאומית בדברהאמנה (; הICESCR) כלכליות, חברתיות ותרבותיות

(ICCPRה ;) אמנת האו"ם לביעור כל גזעיתהאפליה הבדבר ביעור כל צורות הבינלאומית אמנה ;

צורות האפליה נגד נשים; ואמנת האו"ם בדבר זכויות הילד.

כפי שהבהירה ועדת זכויות האדם של האו"ם, חובותיהן של מדינות בכל הנוגע לזכויות האדם, כפי

אינה מגבילה באופן ICESCR-ה 20, חלות גם מחוץ לשטחה של המדינה.ICCPR-מה שהן נגזרות

מפורש את תחום התחולה הגיאוגרפי שלה. פירושו של דבר, שחובותיה של ישראל לפי משפט זכויות

כבוש הנתון לשליטתה.ההאדם הבינלאומי חלות גם בשטח

המדינה רשאית לסייג זכויות אף לא בעת חירום, וקובעת כי מתירה גריעה,אינה ICESCR-ה

כפי שנקבעו בחוק, ורק באותה מידה שהדבר עשוי להתיישב עם המעוגנות בה רק באותן הגבלות "

". כפי טבען של זכויות אלה, ואך ורק למטרת קידומה של הרווחה הכללית בחברה דמוקרטית

יים של הגבלות, יש שהבהירה הוועדה, על כל הגבלה להיות מידתית ו"כאשר ישנם כמה סוגים אפשר

21לאמץ את החלופה הפחות מגבילה".

, אלא במקרים שבהם חלות ההגנה שמספקות אמנות זכויות האדם אינה חדלה בשעת סכסוך מזוין"בית הדין גורס כי 19

ההשלכות לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות", 4אלה שבסעיף המאפשרות גריעה, כמוות ההורא

, דוחות בית הדין הבינלאומי לצדק 2004ביולי 9, חוות דעת מייעצת, החוקיות של בניית חומה בשטח הפלסטיני הכבוש

אמנה חלה גם במצבים של סכסוך מזוין שבו חלים : "ה11, פסקה 31. ר' גם ועדת זכויות האדם, הערה כללית מס' 2004

כללי המשפט ההומניטארי הבינלאומי. אמנם, בנוגע לזכויות מסוימות המעוגנות באמנה, אפשר שכללים ספציפיים יותר

של המשפט ההומניטארי הבינלאומי יהיו רלוונטיים באופן מיוחד לצורך מתן פרשנות לזכויות המעוגנות באמנה, אך שני

: אופייה של החובה המשפטית 31המשפט הללו משלימים זה את זה, ואינם מוציאים זה את זה". הערה כללית מס' ענפי

הכללית המוחלת על מדינות שהן צד לאמנה.

.10, פסקה 31ועדת זכויות האדם, הערה כללית מס' 20

ת הבריאות הגבוהה ביותר שאפשר : הזכות לרמ14הוועדה לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, הערה כללית מס' 21

(.2000) 22-. אומצה בישיבה ה29(, פסקה 12להשיגה )סעיף



היות שמשפט זכויות האדם הבינלאומי חל בעת עימות מזוין לצד המשפט ההומניטארי הבינלאומי,

פעולה אחת יכולה להוות בו בזמן הפרה הן של משפט זכויות האדם הבינלאומי והן של המשפט

ההומניטארי הבינלאומי.

ט זכויות האדם ואשר הופרו במהלך העימות ברצועת עזה כללו את החובה החובות המעוגנות במשפ

הזכות למזון 22(;6, סעיף ICCPR, להגן עליהן ולקדם אותן: הזכות לחיים )הבאותלכבד את הזכויות

(; הזכות ליהנות מרמת הבריאות הגופנית והנפשית הגבוהה ביותר 11, סעיף ICESCRודיור נאותים )

, סעיף ICESCR(, הכוללת גם את הזכות למים; והזכות לחינוך )12, סעיף CRICESלהשיגה ) שאפשר

פעולות שמטרתן או תוצאתן הסבירה הייתה הרס או קלקול של תשתית החיונית להנאה 23(.13

עשויות לשאת מדינות שהן צד לאמנות אלה שמזכויות אלה, כולל בתי חולים ובתי ספר, הן הפרות

.אחריות להןב

יור ופינוי כפויהזכות לד 2.1

עלולות לעלות –הרס נרחב של מאות בתים בפרט –בנוגע לזכות לדיור, פעולות מסוימות במלחמה

.ICESCRשל 11, שהוא הפרה של סעיף חוקי-בלתילכדי פינוי כפוי

ועדת האו"ם לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות מגדירה "פינוי כפוי" באופן הבא: "הרחקה

, וזאת מיישביםעה של יחידים, משפחות ו/או קהילות מבתיהם ו/או מאדמה שהם זמנית או קבו

בניגוד לרצונם, מבלי לספק להם אמצעי הגנה נאותים, משפטיים או אחרים, ומבלי לתת להם גישה

הוועדה כללה בהגדרה זו מעשי פינוי שמקורם ב"סכסוכים מזוינים בינלאומיים, 24לאמצעים כאלה".

25אלימות קהילתית או אתנית".מאבקים פנימיים ו

במהלך הלחימה, הסטנדרט של מה שנחשב להפרה של הזכות לחיים מתבסס על המשפט ההומניטארי הבינלאומי, אשר 22

חל בעת עימות מזוין.

UN Doc. E/C.12/2002/11: הזכות למים, 15מס' הוועדה לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, הערה כללית 23

(2002).

, 16-: פינוי כפוי, והזכות לדיור נאות )הישיבה ה7הוועדה לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, הערה כללית מס' 24

1997 ,)UN Doc. E/1998/22, annex IV at 113 (1997) 4, פסקה.

.7שם, פסקה 25



. המשפט הפלילי הבינלאומי 3

להפרות מסוימות של משפט זכויות לשאת באחריות פלילית עשוייםיחידים, אזרחים או אנשי צבא,

האדם הבינלאומי ושל המשפט ההומניטארי הבינלאומי.

דין בגין רצח עם, כל המדינות מחויבות לחקור, וכאשר נאספות ראיות קבילות ומספקות, להעמיד ל

פי המשפט הבינלאומי דוגמת -גם בגין פשעים אחרים על-פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה, כמו

ת כפויות.יועלמויוהעינויים, הוצאות להורג ללא משפט

פשעי מלחמה 3.1

האחרות של החמורותהראשון ורוב ההפרות הנוסףהפרות חמורות של אמנות ג'נבה ושל הפרוטוקול

ההומניטארי הבינלאומי הן פשעי מלחמה. הגדרה של פשעים אלה נכללה באמנת רומא של המשפט

של אמנה זו 8הפלילי הבינלאומי )אמנת רומא(. רשימת פשעי המלחמה המופיעה בסעיף הדיןבית

אינה שרשימה זושיקפה ביסודו של דבר את המשפט הבינלאומי המנהגי בעת שאומצה האמנה, אף

מלחמה חשובים לא נכללו בה.מלאה וכמה פשעי

הראשון קובע כי: הנוסף( לפרוטוקול 1)86סעיף

הצדדים המתקשרים והצדדים לסכסוך ימגרו הפרות חמורות, וינקטו את הצעדים

-ההכרחיים למיגור כל הפרות אחרות של האמנות או של פרוטוקול זה הנובעות מאי

עשיית מעשה כאשר קיימת חובת עשה.

אמנסטי אינטרנשיונל את ישראל בביצוע פשעי מלחמה בשטחים הפלסטיניים בעבר האשים ארגון

אנושי והרס והפקעה נרחבים -עינויים ויחס בלתי חוקי,-, גירוש בלתימכווןהרג הכבושים, ובכלל זה:

של רכוש שלא ניתן להצדיקם בצורך צבאי.

פשעים נגד האנושות 3.2

וונים נגד אוכלוסייה אזרחית כחלק מהתקפה פי אמנת רומא, מעשים מסוימים, כאשר הם מכ-על

פשעים נגד האנושות. מעשים עולים לכדי, וכחלק ממדיניות של מדינה או ארגון, תנרחבת או שיטתי

כאלה כוללים בין היתר רצח, הכחדה, שעבוד, גירוש או העברה בכפייה של אוכלוסייה, מאסר או

לי היסוד של המשפט הבינלאומי, עינויים, שלילה חמורה אחרת של חירות פיזית תוך הפרה של כל

.כפויות תאחרים והיעלמויואונס ופשעים מיניים

פשעים נגד האנושות יכולים להתבצע בעת שלום או במהלך סכסוך מזוין.



היו אחראים לביצועבעבר, מצא ארגון אמנסטי אינטרנשיונל ראיות לכך שהן חמאס והן ישראל

כי גל פיגועי ההתאבדות והתקפות אחרות נגד אזרחים שביצעו פשעים נגד האנושות. הארגון קבע

נגד האנושות. ארגון אמנסטי י פשעיםדחמאס וארגונים פלסטיניים חמושים אחרים עולה לכ

אינטרנשיונל קבע גם כי דפוסי פעולה מסוימים של הכוחות הישראליים בשטחים הפלסטיניים

נגד חוקי של אזרחים עולים לכדי פשעים-בלתיקולקטיבית והרג הכבושים, כגון גירוש, ענישה

האנושות.

אחריותם של ממונים ומפקדים 3.3

( 2)86. סעיף אחריות למעשיהם של הכפופים להםעשויים לשאת במפקדים צבאיים וממונים אזרחיים

אזרחיים, ולממוניםהראשון, הקובע קנה מידה אחיד למפקדים צבאיים הנוסףשל הפרוטוקול

:נכתבבינלאומי מנהגי. בסעיף משקף משפט

ידי כפוף, אינה פוטרת את -העובדה כי הפרה של האמנות או של פרוטוקול זה בוצעה על

הממונים עליו מאחריות עונשית או משמעתית, בהתאם לנסיבות, אם הם ידעו, או

שהיה בו כדי לאפשר להם להסיק בנסיבות שבאותה עת, כי הוא מידעשהיה ברשותם

לבצע הפרה כזאת והם לא נקטו בכל האמצעים בני הביצוע שהיו בכוחם ביצע או עמד

כדי למנוע את ההפרה או למגרה.

לפיכך, כאשר מנתחים את האירועים האחרונים, חשוב לבחון את שרשרת הפיקוד, הן בנוגע לחברים

.עליהם, והן בנוגע לכל הדרגים בחמאס הממוניםבכוחות מזוינים הכפופים לממשלה ולאזרחים

הוראותיהם של ממונים 3.4

לא ניתן להיתלות בהוראותיהם של ממונים כהגנה במקרים של הפרה של המשפט ההומניטארי

במסגרת הקלות בעונש. עיקרון זה זוכה להכרה בחשבון הן עשויות להיות מובאותהבינלאומי, אך

הבינלאומי המנהגי.מאז משפטי נירנברג שלאחר מלחמת העולם השנייה, ומהווה כיום חלק מהמשפט



. חקירה בינלאומית4

בהינתן ההאשמות בדבר הפרה של המשפט הבינלאומי בידי כל הצדדים לעימות, על רקע החשש

שהטחת ההאשמות ההדדית לא תאפשר לכל אחד מהצדדים לקיים בעצמו חקירה נטולת פניות, ועל

יצעו כוחותיה, קורא ארגון לחקירת הפרות שב הנוגעשל ישראל בעבר בכל הלקוייסוד תפקודה

אמנסטי אינטרנשיונל לכל הצדדים להסכים לשיגורה של משלחת מלאה לבדיקת העובדות, ולקהילה

, יסודית, עצמאית מיידיתהבינלאומית לדאוג להרכבתה של משלחת זו. על המשלחת לבצע חקירה

של המשפט של משפט זכויות האדם ו חמורותונטולת פניות של כל ההאשמות בדבר הפרות

ההומניטארי שבוצעו במהלך העימות, וזאת בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים הקפדניים ביותר

החלים על חקירות ממין זה, וכן לתת פומבי לממצאיה.

ארגון אמנסטי אינטרנשיונל סבור כי:

יש לפרוס ברצועת עזה ובדרומה של ישראל צוות בינלאומי של מומחים לבדיקת -

ל הניתן;העובדות, מוקדם ככ

על הצוות לבדיקת העובדות לבסס את חקירותיו ואת דיווחיו על ההוראות -

הרלוונטיות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי ושל משפט זכויות האדם

הבינלאומי;

על הצוות לבדיקת העובדות להתבסס בחקירותיו ובדיווחיו על הסטנדרטים -

ג זה;הבינלאומיים הקפדניים ביותר החלים על חקירות מסו

על הדו"ח על ממצאי המשלחת לכלול המלצות שמטרתן לשים קץ להפרות של -

צדק, אמת ופיצוי מלא המשפט הבינלאומי, למנוע הפרות עתידיות ולהבטיח עשיית

-לאי, וערבויות שילוםלקורבנות, כולל השבת המצב לקדמותו, שיפוי, שיקום,

; הישנות

ביצוע כל משימותיה ביעילות יש להקצות למשלחת שתוקם משאבים מספיקים ל -

;ובמהירות

מן ההכרח כי לצוות המומחים לבדיקת העובדות יהיו סמכויות שיאפשרו לו לקבל -

גישה לכל המסמכים, הראיות האחרות והאנשים הרלוונטיים;

.מעשי תגמולכל אדם המספק מידע לחקירה חייב להיות מוגן באופן יעיל מפני -

המשפט ההומניטארי הבינלאומי ופגיעות בהינתן הקשת הרחבה של הפרות של -

בזכויות האדם שבוצעו לכאורה ומורכבותן של הסוגיות העובדתיות והמשפטיות

הנוגעות בדבר, יש לצייד את חברי הצוות לבדיקת העובדות באורח הולם, לתמוך



בהם ולאפשר להם לבצע חקירה יסודית ומהימנה. בין היתר, חייב הצוות לכלול או

ידי מספר הולם של משפטנים המתמחים הן במשפט ההומניטארי -להיתמך על

וחוקרים ייםהבינלאומי והן במשפט זכויות האדם הבינלאומי; חוקרים צבא

; ומומחים בתחום ההגנה פורנזייםפליליים; מומחים לנשק ולבליסטיקה; מומחים

על קורבנות ועדים, כולל נשים וילדים.

כזו: חקירהלפתיחתה של קיימות מספר אפשרויות

. במקרה כזה, הסמכות שתוקנה יכולה להורות על פתיחת חקירה מועצת הביטחון של האו"ם (א

אף תוכל להקל על העברת הנושא החקירהמצא לנכון, יתהייה הרבה ביותר. אם לחקירה

לטיפולו של בית הדין הפלילי הבינלאומי )כפי שאירע במקרה של דארפור(.

(, 2002) 4105. כפי שעשתה בהחלטה ורות על פתיחת חקירהמזכ"ל האום יכול להלחלופין, (ב

מועצת הביטחון יכולה לקדם בברכה יוזמה כזו מצד המזכ"ל "לאסוף מידע מדויק...

באמצעות צוות לבדיקת העובדות". המזכ"ל כבר קרא לחקירת ההתקפות על מתקני האו"ם

ועל צוותו ברצועת עזה.

. סביר כי יכול להקים ועדה שתערוך את החקירה הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם (ג

ידי מועצת -ידי הנציב תיתפס כנטולת פניות יותר מאשר כזו שתוקם על-שתורכב על ועדה

זכויות האדם של האו"ם )ר' להלן(, אך במקרה כזה, כדי שהחקירה תהייה אפקטיבית ככל

הניתן, יידרש שיתוף פעולה מצדה של ישראל.

את נשיאה למנות משלחת S-9/1 האו"ם הסמיכה בהחלטה מועצת זכויות האדם של (ד

בינלאומית עצמאית לבדיקת העובדות שתשוגר בדחיפות "לחקור את כל ההפרות של משפט

... ישראל נגד העם שביצעהזכויות האדם הבינלאומי ושל המשפט ההומניטארי הבינלאומי

עזה הכבושה, כתוצאה הפלסטיני ברחבי השטחים הפלסטיניים הכבושים, ובייחוד ברצועת

מהתוקפנות הנוכחית..." בנוסף, ביקשה מועצת זכויות האדם של האו"ם ממזכ"ל האו"ם

"לחקור את המקרים האחרונים של כיוון התקפות נגד מתקני אונר"א בעזה... ולהגיש דו"ח

S-9/1לאסיפה הכללית..." ההערות שהעיר השגריר הישראלי קודם לאימוצה של החלטה

ירות סיבה להאמין כי ישראל תשתף פעולה עם משלחת בינלאומית לבדיקת אינן מות

העובדות. אפילו תזכה המשלחת לבדיקת העובדות לשיתוף פעולה מסוים מצד ישראל בכך

כפי שפירשה ועדת –שתפרש את המנדט שלה כמסמיך אותה לבחון גם הפרות שביצע חמאס

לזכויות האדם את המנדט שלה, החקירה רמת הדרג בנושא לבנון של מועצת האו"ם

שהתייחס רק לפעולותיה של ישראל, באופן שמסמיך אותה לבחון גם את התנהלותו של

עדיין עולה מדחייתו הגורפת של דו"ח החקירה בנושא לבנון כי משלחת לבדיקת –חיזבאללה

תהיה חסרת השפעה.לכשעצמה העובדות



. יכולה לבצע את החקירה (IHFFCת )ההומניטארית הבינלאומית לבדיקת עובדוהוועדה (ה

הנוסףשל הפרוטוקול 90עצמאי של מומחים שקם מכוח סעיף קבוע וזו היא גוף ועדה

של המשפט ההומניטארי הבינלאומי. חמורותהראשון והוסמך לחקור טענות בדבר הפרות

י ולבקש כ הוועדהעם זאת, לצורך כך יהיה על שני הצדדים לעימות להכיר בכשירותה של

תחקור את ההפרות בעימות מסוים זה. בעימותים קודמים קרא ארגון אמנסטי אינטרנשיונל

זו מעולם לא קיימה חקירה(. ועדהלישראל לעשות כן אך הדבר מעולם לא נעשה. )למעשה,

ושני אנשים חיצוניים הוועדהשל חמישה מחברי גוףידי -עלמתקיימות הוועדהחקירותיה של

-על בסיס אד )כל צד בעימות ממנה את אחד מהחברים הממונים ד הוקהממונים על בסיס א

. הוק(



. מתן דין וחשבון5

מחויבות לכבד זכות זו, הזכות לתרופה יעילה, והמדינותלקורבנות של הפרות זכויות האדם שמורה

לחובה זו שלושה מרכיבים: 26להגן עליה ולממש אותה.

ראיות קבילות ומספקות, , ואם נאספותעשיית צדק: חקירה של הפרות שבוצעו בעבר

העמדה לדין של החשודים בביצוען;

;חקר האמת: בירור העובדות על אודות הפרות של זכויות האדם שבוצעו בעבר

:פיצוי: פיצוי מלא ויעיל של הקורבנות ושל בני משפחותיהם בחמשת האופנים הבאים

;הישנות-לאי וערבויות, שילוםהשבת המצב לקדמותו, שיפוי, שיקום,

משפט של בוטותלהפרות לעקרונות היסוד והקווים המנחים בדבר זכותם של קורבנות 6לפי עיקרון

הבינלאומי לתרופה ולפיצוי:המשפט ההומניטארי של חמורותושל הפרות זכויות האדם הבינלאומי

של חמורותשל משפט זכויות האדם הבינלאומי ולהפרות בוטות"התרופות להפרות

כפי להלןפט ההומניטארי הבינלאומי כוללות את זכותו של הקורבן לכל המפורט המש

ומהיר שנקבע במשפט הבינלאומי: )א( גישה שווה ויעילה לצדק; )ב( פיצוי הולם, יעיל

27.בגין הנזק שנגרם; ו)ג( גישה למידע רלוונטי בנוגע להפרות ולמנגנונים לפיצוי

צעו בעבר, חלה על מדינות החובה להבטיח כי האמת תיאמר, בכל הנוגע להפרות של זכויות האדם שבו

.כל הקורבנות יפוצוכי הצדק ייעשה וכי

)ג( לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות 2נות של הפרות של זכויות האדם מעוגנת בסעיף הזכות לתרופה יעילה לקורב 26

6(. כמו כן, מוכרת זכות זו בסעיף ח' להכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, בסעיף ICCPRאזרחיות ומדיניות )

ונגד יחס ועונשים אכזריים, עינוייםלאמנה נגד 14לאמנה הבינלאומית בדבר ביעור כל צורות האפליה הגזעית, בסעיף

דבר דיני המלחמה ב 1907לאמנת האג משנת 3לאמנה בדבר זכויות הילד, בסעיף 39, בסעיף בלתי אנושיים או משפילים

בדבר ההגנה על קורבנות סכסוכים 1949באוגוסט 12-לפרוטוקול הנוסף הראשון לאמנות ג'נבה מה 91, בסעיף ביבשה

7של אמנת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי, ובסעיף 75 וקול הנוסף הראשון(, בסעיףבינלאומיים מזוינים )הפרוט

לאמנה האפריקאית לזכויות האדם והעמים.

הזכות לתרופה ולפיצויים לנפגעי הפרות בוטות של משפט זכויות האדם עקרונות היסוד והקווים המנחים בדבר 27

ארי הבינלאומי )עקרונות יסוד בדבר הזכות לתרופה ולפיצויים(, אומצוהבינלאומי והפרות חמורות של המשפט ההומניט

.UN Doc. A/RES/60/147, 2005בדצמבר 16-מה 60/147ידי העצרת הכללית של האו"ם בהחלטה -והוכרזו על



עשיית צדק 5.1

פי המשפט הבינלאומי, -קיימות מספר שיטות אפשרויות להעמדתם לדין של האחראים לפשעים על

ם לעונש מוות.במסגרת הליכים התואמים סטנדרטים בינלאומיים של משפט הוגן ואשר אינם מובילי

פי המשפט -בידי ישראל: לכל מדינה שהיא צד לעימות יש חובה לחקור את כל הפשעים על (א)

אדם את השבו קיימות ראיות קבילות ומספקות, להעמיד לדין הבינלאומי, ובכל מקרה

פשעים אלה.החשוד בביצוע

יידית, פלילית מבידי מדינות אחרות: על מדינות אחרות למלא את חובתן לנהל חקירה (ב)

פי המשפט הבינלאומי -של כל אדם הנחשד בביצוע פשעים עלעצמאית ונטולת פניות יסודית,

במהלך העימות. במקרה שבו קיימות ראיות קבילות ומספקות, על המדינות להעמיד לדין את

החשוד או להסגיר אותו או אותה למדינה אחרת המוכנה ויכולה לעשות כן במסגרת הליכים

מובילים להטלתו של עונש מוות; או להסגיר אותו או אותה לידי בית דין הוגנים שאינם

בינלאומי שיש לו סמכות שיפוטית. בנוסף לחובה לממש את סמכות השיפוט האוניברסאלית

גם בנושא -הראשון, כמו הנוסףבנוגע להפרות חמורות של אמנת ג'נבה ושל הפרוטוקול

המשפט הבינלאומי. פי-וגע להפרות אחרות עלעינויים, מדינות רשאיות לממש סמכות זו בנ

להעמיד לדין, להסגיר את גם נדרשות מדינות ראיות קבילות ומספקותכאשר קיימות

החשודים למדינה אחרת המוכנה ויכולה לשפוט אותם או להסגירם לידי בין דין פלילי

בינלאומי.

מא. עם זאת, ישראל בידי בין הדין הפלילי הבינלאומי: ישראל לא אישררה את אמנת רו (ג)

יכולה להכיר בסמכותו השיפוטית של בין הדין הפלילי הבינלאומי בשטחים שבשליטתה בכך

המצב ניתן להפנות באופן ספציפי את ( לאמנת רומא, או ש3)12כך במסגרת סעיף -שתצהיר על

ידי מועצת הביטחון של -על הדיןבישראל ובשטחים הפלסטיניים הכבושים לטיפול בית

)ב( של אמנת רומא.13בהתאם לסעיף האו"ם,

פיצויים 5.2

למדינות החובה לכבד את זכותם של קורבנות ושל משפחותיהם לחתור לפיצויים מלאים ולקבלם, וכן

לפיצוי מעוגנת היטב במשפט הבינלאומי קורבנות יחידיםשל םאותה. זכות ולקדםלהגן על זכות זו

באמנות בינלאומיות ואזוריותהכלולה ד בזכות לתרופה לזכויות האדם ובסטנדרטים שלו כמרכיב יסו

28לזכויות האדם.

ם, סעיף )ג(, והאמנה הערבית בדבר זכויות האד2ר' לדוגמה: האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות, סעיף 28

9.



משפט ההומניטארי הבינלאומי המנהגי בנושא המחקר שערך הצלב האדום הבינלאומי ב 150בכלל

מדינה האחראית להפרות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי נדרשת להעניק פיצוי מלא : "נקבע כי

29".שנגרמו יעהצהפעל האובדן או

בנוסף, חובתן של המדינות לספק לקורבנות תרופות יעילות, כולל פיצוי, מעוגנת בעקרונות היסוד

ושל משפט זכויות האדם הבינלאומישל בוטותוהקווים המנחים בדבר זכותם של קורבנות להפרות

ידי העצרת -על של המשפט ההומניטארי הבינלאומי לתרופה ולפיצויים, שאומצו חמורותהפרות

(. כלי זה קובע את צורתם 2005בדצמבר 16-מה 60/147)החלטה 2005הכללית של האו"ם בשנת

השבת המצב לקדמותו, שיפוי, שיקום, שילום , 23-19ההולמת של הפיצויים, כולל, בעקרונות

.הישנות-לאי וערבויות

ארגונים חמושים ופיצויים 5.3

את המשפט ההומניטארי לכבד נדרשים בעצמם הצלב האדום הבינלאומי מציין כי ארגונים חמושים

הבינלאומי. אף שטרם הוכרע אם על ארגונים חמושים מוטלת חובה לספק פיצויים מלאים על הפרות

בפועל מלמד כי ארגונים כאלה נדרשים לספק מידה המנהג 30של המשפט ההומניטארי הבינלאומי,

31הולמים. יםמסוימת של פיצוי

., כללים1המשפט הבינלאומי המנהגי, כרך הצלב האדום, 29

.150כלל ; , כללים1, כרך המנהגי המשפט הבינלאומיהצלב האדום הבינלאומי, 30

.139כלל ; , כללים1, כרך המנהגי הבינלאומיהצלב האדום הבינלאומי, המשפט 31



Amnesty International International Secretariat

Peter Benenson House 1 Easton Street

London WC1X 0DW

www.amnesty.org