זכויות יוצריםהסמל של זכויות יוצרים

שלו. ההגנה הניתנת לזכויות יוצרים באהקניין רוחניזכויות יוצרים היא ההגנה שניתנת ליוצר, מפני שימוש בלתי מורשה ביצירתו, שהיא להגן על דרכי ביטוי, ומטרתה לעודד את העשרת עולם הביטויים. נהוג לסמן יצירה שרוצים להדגיש שיש למישהו זכויות שמורות עליה

( - ולידו הביטוי "כל הזכויות שמורות", אך הדבר איננו הכרחי.copyright בתוך עיגול, קיצור של המילה Cבאמצעות הסימון © )האות ההיסטוריה של זכויות היוצרים

, שהפכה את יצירת והפצת עותקים לעניין כדאי.דפוס בעקבות המצאת האנגליה ב18החקיקה הראשונה בזכויות יוצרים נחקקה במאה ה- , שהואהאלמנה והאחים ראם בפורמט חדש, בהוצאת תלמוד היהודית באותה תקופה נזקקה לסוגיה זאת, בעקבות הוצאת ההלכהגם ה

הפורמט המקובל עד ימינו, וקבעה שאין להסיג גבולו של אדם, ואין להדפיס את התלמוד בפורמט החדש ללא אישורם. בשלחוקה האמריקאית, נכנסו זכויות היוצרים לארצות הברית. ב1709חקיקת זכויות היוצרים הראשונה עברה בפרלמנט הבריטי בשנת

. בחוקת ארצות הברית הוגבלו זכויות היוצרים ליצירות ספרותיות, ולזמן מוגבל. באנגליה, למשל, הוגבלה זכותג'יימס מדיסוןיוזמתו של היוצרים לעשרים שנים בלבד. במשך השנים, הלכה תקופת ההגנה והתארכה עד שכיום היא משתרעת על כל חיי היוצר ועד שבעים שנה

לאחר מותו. חקיקה בישראל בתחום זכויות יוצרים

35 – החוק קובע רשימה של סוגי יצירות שעשויות להיות מוגנות בזכויות יוצרים ]סעיף 1911החוק המטפל בנושא – חוק זכויות יוצרים, לחוק[. הסעיף הזה הוא סעיף הגדרות.

[. הרשימה הזו היא סגורה, אך35 מדבר על יצירה ספרותית דרמטית מוזיקלית ואומנותית ]ואשר המונחים הללו מוגדרים בסעיף 1סעיף תוכנן של הקטגוריות הללו אינו סגור וכולל שורה ארוכה של הגדרות.

לצד החוק העיקרי, ישנה פקודת זכויות יוצרים. שני החוקים תוקנו עם השנים ועדיין חלים כיום. המצב הוא אבסורדי כי למרות התיקוניםעדיין יש סעיפים בשני החוקים הסותרים זה את זה, ובכלל כל הסעיפים מבולגנים ולא מסודרים.

חוק זכויות יוצרים, במקורו נועד לטפל ביצירות הקלאסיות: ספר, מנגינה, שיר, ציור. בית המשפט כיום לא מעסיק עצמו בשאלה "מה הערך הספרותי...". מבחינת בית המשפט, ספר הוא יצירה המובאת לדפוס. אין זה מעניינו אם זה עיתון, ספר טלפונים וכו', כל עוד הם עונים

להגדרה, הם יכולים להיות יצירה ספרותית, ואין דרישה לערך אמנותי. למרות זאת יש שני חריגים לדבר זה:מלאכת אומנות – הכוונה לעבודות יד, שלגביהן יש דרישה לערך אמנותי.

יצירה אדריכלית – מעין תת קטגוריה של יצירה אמנותית. ישנה דרישה לערך אמנותי. יצירה שיש לה גילום מוחשי, יכול להיות שיש לה כמה הגנות – למשל יצירה ארכיטקטונית: התוכניות של המבנה יכולות להיות יצירה

ספרותית ]לעיני בה"מ[ והמבנה יכול להיות יצירה אדריכלית. הכירה במהלך השנים בעוד כל מיני מוצרים כמוגנים בזכויות יוצרים: סיסמת פרסומת קצרה, מדריכים מסווגים, מעגלים חשמליים.פסיקהה

גם תוכנת מחשב מוכרת בפסיקה כמוגנת בזכויות יוצרים. מה מוגן בזכויות יוצרים?

כעיקרון, כל יצירה בה השקיע היוצר מזמנו וממרצו מוגנת על ידי ההגנה על זכויות יוצרים. כאמור, במקורו התכוון החוק להגן על "יצירות" במובן הקלאסי של המילה: יצירה ספרותית, מנגינה, מילות שיר, ציור וכו'. בתי המשפט הרחיבו הגדרה זו בהתאם לתאוריה הנקראת

"תאוריית העבודה" הגורסת על מטרת זכויות היוצרים לעודד יצירה נוספת באמצעות הגנה על כל יצירה בה השקיע היוצר זמן ועבודה, ועל , ואפילו אם נכתבה בכתב יד במחברת, מוגנת על-ידי חוק זכויותאינטרנט או בעיתון, בספרכן כל יצירה שאדם יצר, בין אם פורסמה ב

יוצרים, ובתור שכזו אין להעתיקה ללא רשותו של בעל זכויות היוצרים. ההגנה היא על הטקסט השלם, וגם על קטעים ממנו, בכל צורה שבה הוא מופיע, בכתב או בדפוס. הגנה דומה ניתנת גם ליצירות גרפיות:

אחרות.מקוריותצילומים, איורים, שירטוטים, מפות וכו' ויצירות הציון "כל הזכויות שמורות" על-גבי יצירה אינו חיוני כדי להקנות זכויות יוצרים לבעל היצירה, ונועד לשמש כהבהרה בלבד. הזכויות שמורות

גם ללא ציון זה. ניתנה המחשה להיקף ההגנה המוענקתאסף יעקב נ' איתן ענבר( בבית המשפט המחוזי בתל אביב )2003 בספטמבר 1בפסק דין שניתן ב-

לזכויות יוצרים. במקרה זה תבע מרצה באוניברסיטה תלמיד שהוציא לאור ספר, בטענה שהספר מתבסס על הרצאותיו ועל-כן פוגע בזכויות היוצרים שלו. השופט קיבל את הוכחותיו של התובע בקובעו "הדמיון הקיים בין ההרצאות ובין הספר הוא כזה שאין זה סביר להניח, אלא

נדחה עלערעור על פסק דין זהשהנתבע העתיק מחומר ההרצאות", ופסק שורה של סעדים לתובע, ובהם איסור מוחלט על הפצת הספר. ידי בית המשפט העליון.

220,000( נקבע פיצוי בגובה אימאג' בנק נ' רעות אלקטרוניקה ורכיבים בבית המשפט המחוזי בירושלים )2004 במרץ 10בפסק דין שניתן ב-ש"ח בגין הפרה של זכויות יוצרים בצורת שימוש בתצלומים בלא רשות בעליהם.

.ניהול זכויות דיגיטלי )שקל מאוד להעתיקה ולהפיצה( משמשים כלים של מדיה דיגיטליתלהגנה על זכויות יוצרים ביצירות ממשלתיות

בעניין זכויות יוצרים אינה קובעת הוראה מחייבת לעניין הגנה על יצירות רשמיות והדבר שונה ממדינה למדינה. גם הגדרתה שלאמנת ברן"יצירה ממשלתית" שונה ממדינה למדינה.

בישראל לחוק זכויות יוצרים קובע:18סעיף

"בלא לפגוע בכל זכויות או בזכויות המיוחדות של הכתר הרי אם הוכנה או נתפרסמה איזו יצירה על ידי הוד מלכותו או על ידי כל מחלקה ממשלתית או עפ"י הוראתם או בפיקוחם, בין לפני תאריך חוק זה ובין לאחריו, תהא זכות- היוצרים ביצירה שייכת להוד מלכותו, בהתחשב

עם כל הסכם שייעשה עם המחבר, ובענין זה תהא זכות-היוצרים קיימת למשך חמישים שנה מעת הפרסום הראשון של היצירה." מציעה לבטל הגנה זו.1999הבעלים של היצירה הממשלתית היא מדינת ישראל. הצעת חוק זכויות היוצרים משנת

בריטניה לחוק167 - 163זכויות היוצרים על יצירות ממשלתיות )פסקי דין, חוקים, וכל פרסום רשמי של הפרלמנט( נתונות לכתר, על פי סעיפים

.1988משנת ארצות הברית

כל יצירות הממשל הפדרלי הינם נחלת כלל ואין שום מניעה להשתמש בהן.צרפת

כל יצירות ממשלת צרפת הינן נחלת כלל, אולם ביצירה רשמית הכוללת פסיקה, ולה מצורפת פרשנות משפטית - חלק הפרשנות המשפטיתמוגן.

רשימות ולקטים בישראל

גם אם מדובר ברשימה של נתונים אשר כל אחד ואחד מהם אינו מוגן בזכויות יוצרים, הרי שהרשימה עצמה, שלצורך יצירתה הושקע זמן , קבע כי לוח המפרט ניכויי מס -259( 2, פ"ד כ"ו )מדינת ישראל נגד יצחק איחמן, 136/71ומחשבה, מוגנת. בית המשפט הישראלי, בע"א

שהינו למעשה רק טבלה המכילה מספרים המפורסמים על ידי הרשויות, הינו, לדברי השופט לנדוי, יצירה ספרותית מוגנת. לדבריו: (, אם כי, כידוע, אין זכות יוצרים ברעיון גרידא, יכולה זכות יוצריםtabels and compilations"יצירה ספרותית" )כוללת( גם לוחות וליקוטים )

לחול על צורת עריכה או עיצוב מיוחדת שבה בחר מרכיב הלוחות כדי להקל על השימוש בהם, אם הושקעו מאמץ מחשבתי, עמל או מיומנות מיוחדת )בייצור הלוחות או הטבלאות(... ואין נפקא מינה ש"החומר הגולמי" להרכבת הלוחות הוא נחלת הכלל, כמו הנתונים

האריתמטיים בלוחות אלה". מדריךכאמור, החשיבות היא לא בעצם הליקוט אלא בהשקעת מחשבה ומאמץ בבחירת החומר המלוקט. על כן אין הגנה למעשה על

בו מציין133( 4, פ"ד מ"ח )Exin Lones Bros S.A. נגד Interlego S.A, 513/89. פסק הדין המנחה בעניין זה הוא ערעור אזרחי הטלפוןהשופט שמגר:

"לאור מטרתם של דיני זכויות היוצרים... ברור כי המסקנה היא שאין די בהשקעה בלבד כדי להצדיק הענקת הגנה של זכויות יוצריםלביטוי".

, קובע השופט שלו:10, קימרון נגד שנקס, פ"מ תשמ"ג ג' 41/92וכן בת.א. )י-ם( "הדגש הוא על סוג ההשקעה )יצירתיות( ולא על הכמות שבה".

בארצות הברית הפסיקה בישראל בעניין הגנה על רשימות התבססה על הפסיקה האמריקאית בעניין זה, המעניקה זכויות יוצרים לעריכה מקורית או איסוף

מקורי של מידע, ולא על איסוף סתם. בפסק דיןE.G. Transgo, Inc. v. Ajac Transmission Parts Corp, 768 F 2nd 1--1 )9th Circuit, 1985(

נקבע כי יש להגן על דף הוראות משחק )אף שהמשחק ידוע( כי ניסוחן מקורי ויצירתי ולעומת זאת, ב-Hutchinson Telephone Company v. Fronteer Sirectory Company, 586 Federal Supp, 911 )Minnesota 1984(

נקבע כי מדריך טלפון המכיל רק רשימה של עובדות אינו זוכה להגנה. דוגמה נוספת הינו פסק דיןEckes v. Card Prices Update, 736, F2nd 859 )2nd circuit 1984(

כרטיסי בייסבול הבאה לייצג את הכרטיסים הטובים ביותר מוגנת, כי רשימה זו נבחרה מתוך רשימה של5,000בו נקבע כי רשימה של כרטיסים, ובכך השקיע יוצר הרשימת מקוריות ומחשבה.18,000

מפות גאוגרפיות כעיקרון, מפות גאוגרפיות, אף שהן מייצגות דבר מוסכם - פני שטח גאוגרפיים, מוגנות בזכויות יוצרים. יודגש כי יכול לבוא אדם ולצייר מפה של השטח, ולאחריו יבוא אדם אחר וימדוד שוב את אותו השטח, ויצייר מפה זהה, ועדיין אין הוא מפר את זכויות היוצרים של מצייר המפה

הראשון. כל מפה ומפה מוגנת בנפרד, ואף שהן יכולות להיות זהות, אין האחת הפרה של השניה. כמו כן - הסימנים המוסכמים במפות, בדומה לסימנים מתמטיים, אינם מוגנים )לדוגמה - קו כחול לנחל איתן, קו כחול מקוקו לנחל אכזב(. על הטוען להפרת זכויות יוצרים להוכיח

שהמפה השנייה הועתקה מהמפה הראשונה. דבר זה ניתן להוכחה אם יוצר המפה השנייה לא ביצע כל מדידות בשטח, או צילם תצלומיאוויר, או אם, לדוגמה, שגיאה המופיעה במפה הראשונה מופיעה גם במפה השנייה.

בישראל, מפות גאוגרפיות מוגנות כיצירה סיפרותית.1911על פי חוק זכויות היוצרים משנת

בבריטניה , המפות מוגנות בזכויות יוצרים, כיצירת אומנות גרפית )אין בכך הבדל להגנה הניתנת על יצירה1988בבריטניה, על פי החוק משנת סיפרותית, אך ההגדרה שונה(.

בארצות הבריתבתי המשפט פסקו כי גם שתי מפות זהות, אם השנייה היא מקורית, הרי שאין ביצירת המפה השנייה הפרה של זכויות היוצרים. ראה:

Geographia Ltd. v. Penguin Books Ltd. בדיחות וקריקטוריות

בדיחות אינן מוגנות בזכויות יוצרים. בדיחה הינה למעשה רעיון )מצחיק( וככזה אינה יכולה להיות מוגנת. איסוף הבדיחות מהווה לקט מוגןאם האיסוף מקורי )ראה לעיל(. קריקטורות, לעומת בדיחות, מהוות ציור המייצג את הרעיון, וככל ציור אחר הינן מוגנות.

צילומים יש הבדל בין צילום אומנותי, שנחשב יצירה אמנותית הראויה להגנה )ביצירה זו משקיע הצלם את עשרונו ועבודתו - בוחר את נושא הצילום ואת שעת הצלום, את כמות האור והחשיפה ואת רגע הצילום(, לבין צילום סתמי - כגון תמונת פספורט או צילום דוקומנטרי. גם צילום של אובייקט סתמי )כיסא, עלה( יכול להיות יצירה אמנותית בשל העבודה והכישרון שהושקע בו, וגם צילום דוקמונטרי ייחודי יכול לקבל הגנה

. המונח [ 1 ])לדוגמא: תמונת הצנחנים בכותל - תמונה זו אמנם דקומנטרית אך בשל ייחודה היא עומדת בדרישת המקוריות וזכאית להגנה( . במצב בו אין הזמנה, [ 2 ]( )א( לחוק קובע כי מזמין התמונה הוא הבעלים בזכויות בה1( )5( לחוק. סעיף )1 )35"צילום" מוגדר בסעיף

לחוק(.21הבעלים בצילום הוא הבעלים של הנגטיב )סעיף צילום של צילום

צילום של צילום, מהווה למעשה העתקה של הצילום והפרה של זכויות היוצרים בצילום.צילום של יצירה מוגנת

צילום של יצירה אחרת מוגנת אפשרי רק אם היצירה מוצגת לציבור, ובלבד שיצירה זו מוצגת דרך קבע באופן ציבורי: עשייתם או פרסומם של ציורים, שרטוטים, פיתוחים, או צילומים של יצירת פיסול או מלאכת אמנות, אם דברים אלה נמצאים באופן

קבוע במקום או בבנין צבורי, או עשייתם או פרסומם של ציורים, שרטוטים, פיתוחים או צלומים )שאינם מסוג שרטוטים אותרשימים אדריכלים( של כל יצירה אדריכלית אמנותית

( לחוקiii( )1 )2-- סעיף ציטוט שאינו מהווה פגיעה בזכויות יוצרים

שימוש הוגן שימוש הוגןערך מורחב –

, קובע:1911( לחוק זכות יוצרים, 1)2סעיף "רואים זכות יוצרים ביצירה כאילו הופרה על ידי אדם אם שלא בהסכמת בעל זכות היוצרים הוא עושה מעשה שהזכות היחידה לעשייתו

( כל טיפול הוגן ביצירה לשם לימודIנתונה בחוק זה לבעל זכות היוצרים, בתנאי שהמעשים דלקמן לא יהא בהם משום הפרת זכות יוצרים: )( ..."IIעצמי, מחקר, ביקורת, סקירה או תמצית עיתונאית. )

בפסיקה נקבע שכדי לזכות בהגנת הטיפול ההוגן צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים:טיפול הוגן - המבחנים העיקריים לכך הם:

השימוש אינו מסחרי / אינו למטרת רווח, השימוש תורם לערכים החשובים לחברה, לחינוך ולתרבות.

מטרת השימוש - לשם לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה או תמצית עיתונאית. )"לשון הסעיף מצביעה על כך שמדובר בתנאים מצטברים(וולט דיסני נ' חב' גבע 2687/92ורשימת המטרות המפורטות בסעיף היא רשימה סגורה וממצה", רע"א

במסגרת זו, ציטוט קצר מיצירה שזכויותיה מוגנות, למטרת מחקר או ביקורת ספרותית, מותר גם ללא קבלת הסכמה מראש מבעל זכויות 300 מילים, או קטעים אחדים שגודל כל אחד מהם אינו עולה על 400המגבלה המקובלת לגודל ציטוט מסוג זה היא קטע יחיד בן היוצרים.

800מילים וגודלם הכולל אינו עולה על שורות, ולא יותר משליש שיר. עם כל ציטוט מסוג זה יש לציין את מקורו המדויק: מחבר,40 מותר לצטט לא יותר מ-שירהמילים. מתוך מתרגם, מו"ל.

בשנים האחרונות הולכת ורווחת גישה המייחסת פחות חשיבות למטרת השימוש, מתוך הנחה שכל מטרה היא מסחרית במידה זו או אחרת,ויותר חשיבות לאופן השימוש.

תחומים שאינם בני הגנהב לפקודת זכות יוצרים קובע כי7סעיף

"לא תהא קיימת זכות יוצרים בכל אחד מאלה: ( רעיון; 1)( תהליך ושיטת ביצוע; 2)( מושג מתימטי; 3)( עובדה או נתון, כשהם בלבדם; 4)( חדשות היום; 5)

ואולם על דרך הביטוי שלהם תהא קיימת זכות יוצרים". ( לפקודת זכות יוצרים(.1בכל מקרה יש לאזכר את מקור החומר: "מחבר זכאי ששמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה המקובלים" )סעיף א)

זכות היוצרים אינה מגינה על רעיונות, אלא רק על צורת הביטוי הספציפית לאותם רעיונות. ויתור מפורש על זכויות יוצרים

,ויקיפדיהלבעל זכויות היוצרים שמורה כמובן הזכות לוותר על ההגנה שמקנה לו החוק, כולה או חלקה. הדוגמה הבולטת לכך היא , הוא מעקרונות היסוד שלה.GNU FDLשהערכים הכתובים בה חופשיים לכול וניתן לצטט מהם ללא הגבלה, בהתאם לתנאי רישיון

, וכן ויקיפדיה, הדגימו כי ניתן ליצור יצירות איכותיות גם ללא שמירה על זכויות יוצרים, ותשלומים בעקבותיהם ליוצריםמקור פתוחתוכנות או לחברה מסחרית. ישנם כותבים מקוונים, ששומרים את זכויותיהם כיוצרי המידע, אך משחררים אותו לציבור תחת רישיון המאפשר

(. Creative Commonsהפצה חופשית )כגון רישיון אתרים ממשלתיים רבים מתירים במפורש, בהודעות זכויות היוצרים שלהם, "ציטוט מתוך החומר המוגן באופן סביר" )בנוסף לשימוש ההוגן

המותר לפי החוק(..יוחאי בנקלר ולורנס לסיגמשפטנים אשר חוקרים את נושא זכויות היוצרים בעידן המידע וזכויות על יצירה משותפת הינם

גמר תוקפה של ההגנהיצירות כתובות

בישראל מעניק "חוק זכויות יוצרים" הגנה זו לתקופה של שבעים שנה משנת מות היוצר אוההגנה על זכויות יוצרים אינה ניתנת לנצח. , המעלה לאינטרנט יצירות מהקלאסיקה העברית שזכויות היוצרים עליהן פגו. זכויות יוצריםפרויקט בן יהודה. על כלל זה מתבסס המחבר

במקרה שיש כמה מחברים ליצירה, זכויות היוצריםליצירה אנונימית או פסיבדונימית )תחת שם עט( מוקנות לשבעים שנה מיום פרסומה. זכויות היוצרים נמנות ממותו. ביצירה מתורגמת, עצם התירגום מהווה יצירה חדשה ועל כן, שנות שנה ממותו של האחרון שבהם70יחולו שנה מפירסום היצירה, אלא אם מתגלה זהות היוצר70כאשר היוצר אינו ידוע, זכויות היוצרים יפוגו ולא של היוצר המקורי. מתרגםשל ה

קודם לכן.יצירות רשמיות

לחוק(, ויתכן מצב בו זכויות היוצרים יהיו הרבה18 )לפי סעיף שנה מיום פירסום היצירה50יצירות רשמיות שהוכנו על ידי המדינה - מוגנות שנה ממועד הצילום. לעניין סעיף זה של החוק, מוגנות גם יצירות שנוצרו על ידי קבלן עצמאי עבור המדינה - לדוגמה פרסומים50יותר מ-

או מחקרים שהוזמנו על ידי המדינה. במדינות ארצות הברית, צרפת, גרמניה יצירה רשמית היא יצירה ששוחררה לנחלת הכלל ואין עליהםזכויות יוצרים )כך למשל כל יצירות השלטון הפדרלי בארצות הברית משוחררות לשימוש הציבור(.

תמונות והקלטות קול בישראל, ההגנה על צילומים )בין אם מקורם בישראל ובין אם מקורם בארץ אחרת( פוקעת חמישים שנה אחרי יצירת הנגטיב )או במקרה

שנה50של תמונה שהונפקה על ידי מוסד של המדינה, חמישים שנה לאחר פרסומה(. גם בהקלטות קול תקופת זכויות היוצרים היא ל- קובע תקופה של שבעים שנה ממות היוצר.אירופה ובחלק ממדינות ארצות הבריתמפרסומה. החוק ב

חשוב לשים לב כי אם הצילום הוא של יצירה שהיא עצמה עדיין מוגנת בזכויות יוצרים )ציור או פסל, לדוגמה(, הרי שניתן להשתמש בצילום רק בתנאי שהתקבל אישור מבעלי זכויות היוצרים של היצירה המוגנת. באנגליה - המועד הרלוונטי הוא ימי חיי היוצר ועוד שבעים שנה -

(.1988 לחוק זכויות היוצרים הבריטי משנת 12זכות היוצרים בצילום זהה לזכות היוצרים ביצירות ספרותיות )סעיף מועד תחילת חישוב התקופה המוגנת

בשנה שלאחר מותו של בינואר1מאחר ובעבר לא ידעו את המועד המדוייק של מותו של היוצר, נקבע כי ספירת התקופה תחל ביום ה- )7 שנים פחות יום מיום מותו. כלל זה מופיע גם בסעיף 71 בינואר, תהה תקופת ההגנה 2היוצר. לדוגמא, במקרה שבו כותב הספר נפטר ב-

( לפקודת זכויות היוצרים.3 )5. הדין הישראלי אף הוא מכיל כלל זה בהתאם לאמור בסעיף 1971( לאמנת פריז משנת 5פטנט

)המצאה היא פתרון חדש ובלתי צפוי לבעיה או קושי בעולם המוחשי, הנהגה המצאה( הניתנת לבעל מונופולפטנט הוא זכות שימוש בלעדית ) , שהיא בבחינת הסרת הלוט מעל דבר קיים בעולם המוחשי, שהיה בלתי ידוע עד כה. פעמים רבות נכרכת תגליתתגליתבמחשבתו של אדם. זאת להבדיל מ הביא להמצאות רבות המנצלות תגלית זו לשם העברת אלחוטית של מידע למרחקים גדולים )שידור רדיו(. בדרךרדיובהמצאה: לדוגמה, גילוים של גלי ה

שיטת דיואיכלל יישומה של המצאה מגולם בחפץ מוחשי, אך לפעמים היא מתגלמת בדמות שיטה או תהליך ייצור חדשניים לחפץ ידוע. דוגמה לכך היא .(ספריותלקטלוג ספרים ב

יש להגיש בקשה לפטנטהמצאהלשימוש בהמצאתו לזמן קצוב, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי. כדי לקבל פטנט על ה עליה מבוקש הפטנט באופן שיאפשר לבעל מקצוע ממוצעהמצאהלרשות המטפלת בכך באותה מדינה. על בקשת הפטנט לפרט את ה

בתחום אליו היא שייכת להבין כיצד לממשה. כמו כן עליה לכלול "תביעות" )לפחות אחת( המגדירות במדויק את היקף הבלעדיות הנתבעת התקדמות המוגדרת ב"תביעות" תהיה חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ובעלת המצאהעל ידי המבקש. כדי לקבל פטנט צריך שה

.דיני הקניין הרוחני. לפטנט ניתנת הגנה במסגרת המצאתית

פטנט ניתן על המצאות שעניינן מוצרים או תהליכי ייצור המשמשים בתעשייה. הזכות לפטנט לא חלה על תגלית, כגון גילוי זן חדש של בעלי חיים, רעיון שיווקי )להבדיל מ"שיטת מסחר" עליה ניתן לקבל פטנט במדינות מסוימות(, תאוריה מדעית, וברוב המדינות - אף לא על תוכנת

(.זכות יוצריםמחשב )זו מוגנת מכוח עליה חתומות רוב מדינות העולם, בעל המצאה שהגיש בקשתאמנת פריזפטנט הוא "מקומי", ומוגבל לאותה מדינה שהעניקה אותו. על פי

דין קדימה חודש וליהנות מ12פטנט באחת המדינות זכאי להגיש בקשת פטנט על אותה המצאה בכל אחת מהמדינות האחרות בתוך במסגרתו ייחשב כאילו הוגשו הבקשות בתאריך בו הוגשה הבקשה במדינה הראשונה. קיימות אמנות רב-מדינתיות נוספות במסגרתן ניתן להגיש בקשת פטנט עבור מספר מדינות ולרכז את הליכי בחינתה ברשות מיוחדת המשותפת להן. גם במסגרת אמנות אלה עדיין הפטנט הוא "מקומי" ובסופו של התהליך יהיה על מבקש הפטנט למסור את בקשתו או לאשררה בכל מדינה ומדינה בה הוא מעוניין לממש את

זכותו.המטרות שביסוד שיטת הפטנטים

המטרה במתן פטנטים היא בעיקר להמריץ פיתוח טכנולוגי, ולעודד פרסום ידע טכנולוגי שאילולי הפטנט יתכן ולא היו טורחים בפיתוחו או היה נשמר בידי בעליו כסוד ולא מגיע לידי הכלל. לפיכך הפטנט הוא מעין עיסקה בין הממציא לבין הציבור במסגרתה מקבל הממציא זכות מוגבלת בזמן למנוע מאחרים לייצר כמוהו, ובתמורה לכך מגלה את כל הידע הטכנולוגי המאפשר את מימוש המצאתו. מזכות מניעתית זו

יכול הממציא ליהנות בדרך ישירה על ידי שייצר וישווק בעצמו את המוצר או ישתמש בעצמו בתהליך שהמציא, או בעקיפין על ידי המחאתזכויותיו למי שימצא לנכון בתמורה לתשלום מוסכם ו/או תמלוגים מהרווחים.

דרך קבלת הפטנט אומר: המצאה בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך1967 תשכ"ז – חוק הפטנטים ל3לידתה של הזכות הפטנטית היא ברישום. בישראל, סע'

, היא כשירת פטנט. השלבים העיקרייםהתקדמות המצאתיתבכל תחום טכנולוגי שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה בדרך לקבלת פטנט הם:

המטפלת ברישום זכויות קניין רוחני. הבקשהמשרד המשפטים מטעם סוכנות ביצוע בירושלים, שהיא רשות הפטנטיםהגשת בקשה ל )שהינו בעל השכלה מדעית בתחוםבוחן פטנטיםמתוארכת, מקבלת מספר, וממתינה בתור לבחינתה. בבוא העת היא נבחנת על ידי

ההמצאה(, הבודק האם היא מקיימת את דרישות החוק. במקרה של ליקוי בבקשה שולח הבוחן את השגתו למבקש. על המבקש להסיר את בדרך שנקבעה בהם להסרתה. אי הסרת ההשגה יגרור את ביטול בקשת הפטנט. תקנות הפטנטיםההשגה תוך הזמן הקבוע בחוק או ב

" המיוחד לפרסומיםרשומות והמדגמים, שהוא כרך של " [ 1 ] יומן הפטנטיםנמצא שההמצאה ראויה לפטנט, תתפרסם הודעה על קיבולה ב המתחייבים מהחוקים והתקנות העוסקים בקניין רוחני. הפרסום כולל את שם האמצאה, תקציר שלה ופרטי בעליה. פרסום דבר הקיבול

איננו סופי, ומטרתו לתת אפשרות למעוניין בכך להגיש את התנגדותו למתן הפטנט, באופן שנקבע בחוק הפטנטים ובתקנותיו. היא אחת המדינות היחידות בה כל ההליכים משלב הגשת בקשת הפטנט ועד שלב ההודעה על קיבולה, מתנהלים בסודיות )למעטישראל

לחוק(. אולם משפורסם דבר קיבול הבקשה, נפתח התיק על ההתכתבויות הכלולות בו, לעיון16פרסום ראשוני ביומן הפטנטים לפי סעיף חודשים מיום הפרסום, יוענק הפטנט. הוגשה3הציבור. לא הוגשה לרשם הפטנטים התנגדות למתן הפטנט על ידי מי מהציבור בתוך

(, יבחן את עילותיה, יתן למבקש לטעון את טענותיו שמנגד,שופט מחוזי הוא במעמד של ישראל ברשם הפטנטיםהתנגדות, ידון בה הרשם ) יזמן עדים ומומחים כפי הנדרש על מנת להגיע להכרעה, ולבסוף יתן את החלטתו אם לקבלה או לדחותה. זכות הצדדים לערער על

(. כל עוד לא תם הדיון לא יוענק הפטנט. סדר דין אזרחיההחלטה בפני בית המשפט )ע"פ כללי לאחר שעברה בקשת הפטנט בהצלחה את השלבים האמורים, ינתן הפטנט, וישאר בתוקף כל עוד שולמו עבורו אגרות החידוש הקבועות

בחוק, וכל עוד לא הוחלט על ביטולו )במשך כל תקופת תוקפו של פטנט זכותו של אדם להגיש לבית המשפט בקשה לביטולו מהעילות צו הארכה שנה מיום הגשת הבקשה לפטנט )למעט מקרים מיוחדים בהם ניתן לבקש 20הקבועות בחוק(. תוקף פטנט בישראל הוא ל-

( חוק הפטנטיםכמפורט בקניין רוחני

(, ושהם יציר האינטלקט של האדםnon-tangible, non-corporealקניין רוחני הינו שם כללי לזכויות הקשורות במושאים שאינם מוחשיים ) (. הסדרים משפטיים מפורטים שתחילתם בפסיקת בתי המשפט בשיטת המשפטIP, או בקיצור Intellectual Property)ומכאן הביטוי

( והמשכה בעיגון חוקי, קובעים את מושא הבעלות בכל אחד מענפי הקניין הרוחני, את תנאי ההגנה עליהם, אתCommon Lawהמקובל )היקף הזכויות, חריגים והגנות, סעדים שונים, אכיפה, ועניינים פרוצדוראליים.

מהותו של הקניין הרוחני הקניין הרוחני נבדל מדיני החיובים, אולם יש להיזהר ולא לשייך אותם לענף של דיני הקניין המוחשי הרגילים. הטעם לכך הוא שמושא

הבעלות שבו עוסקים דיני הקניין הרוחני הם אובייקטים בלתי מוחשיים, שיש להם תכונות-יסוד שונות מחפצים מוחשיים. דיני הקניין "הרגילים" עוסקים בקניינים מוחשיים, ממשיים, כגון דירה, מכונית, סוודר או בקבוק משקה. דיני הקניין הרוחני מקיפים מספר ענפים

נפרדים, ועוסקים בהמצאות שפורטו ליישום )דיני הפטנטים(, ביצירות, כמו מוזיקה, ספרות ושאר טקסטים כתובים, פיסול, צילום, תיכנות, שידורי טלוויזיה, קולנוע ועוד )זכויות יוצרים(, וכן ענפים אחרים, כמו דיני המדגמים )המגנים על הצורה האסטטית של מוצר, ההגנה על זני

(, במסגרתם מוגנים סימני מסחר מסוגים שונים, לרבות סימני מסחר תלת-ממדיים )כמו הדמות שלTrademarkצמחים, וסימני מסחר )בקבוק הקוקה קולה(.

. מדובר במשאבים שהם יציר1השוני המרכזי בין מושא ההגנה של דיני הקניין המוחשי לדיני הקניין הרוחני נעוץ במהות המשאב הרוחני: . מדובר במשאבים שאין מגבלה פיסית על שימוש בו-זמני2האדם, להבדיל למשל ממקרקעין, אולם בדומה לחלק מהמיטלטלין, כמו מכונית

שלהם. במכונית אחת יכול רק אדם אחד לנהוג. ביצירה מוזיקלית יכולים אינסוף אנשים להתשמש בו-זמנית. השימוש על ידי האחד אינו . מקרקעין אפשר להקיף בגדר, בדרך כלל. יש לכך עלות, אולם הדבר3מפריע לאחרים, ואולי אף מועיל להם )למשל שירה בציבור(.

אפשרי. משאבים רוחניים קשה יותר לגדר, ולכן קשה למנוע את השימוש ביצירה ממי שאינו מסכים להישמע להוראות היוצר או הממציא. כלומר: אם יצרתי שיר, ופרסמתי אותו, אני יכול לבקש מאחרים שלא לשיר אותו ולהשתמש בו, אולם אין לי דרך פיסית למנוע זאת.

מהטעם הזה, אנשים יכולים להעתיק את היצירה. לכן, נדרשת התערבות משפטית, שתקים "גדר משפטית" במקום גדר פיסית. הנכסים מושא הקניין הרוחני

בדין הישראלי יש שורה ארוכה של נכסים שהם יציר המחוקק, שהם שונים במטרתם להקמה, שונים בתנאי הרכישה, שונים בדרכי הטיפולבהם, שונים במשך החיים שלהם וכו'. הצורה הטכנית להבחנה היא בין זכויות קניין רוחני רשומות לבין כאלה שלא רשומות.

.כינוי מקור, סימן מסחר, מדגם רשום, זכות בזני צמחים, פטנטבגדר הזכויות הרשומות – .סוד מסחרי, גניבת עין, זכויות מבצעים, זכויות יוצרים, ציון גאוגרפיבגדר הזכויות הלא רשומות –

העוולות, ועם תחום ההגבלים העסקיים היא תחום שמשיק לקניין הרוחני. השקה קיימת גם עם תחום עשיית עושר ולא במשפט.המסחריות

הזכויות הרשומות הוא המצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בהפטנט

. פטנטהתקדמות תעשייתית, שנרשמה במשרד רשם הפטנטים. דיון מפורט בנושא ראו בערך זכות בזני צמחים

הוא קניין רוחני בתחום העיצוב התעשייתי. המדגם הוא בעצם אותם קווי דמות, קישוט, עיטור, אשר מיישמים אותם בהקשרמדגם רשום למוצר מסוים - הפן העיצובי. לא מדובר במוצר אחד, אירוע חד פעמי, אלא מוצר המשולב בייצור תעשייתי, אשר תוצאותיו יהיו הרבה

יחידות הנושאות אותו עיצוב - הפן התעשייתי. ההגנה על המדגם הרשום נועדה לעודד את פיתוח וריבוי העיצובים התעשייתיים. הוא סימן המשמש לזיהוי מוצריו של יצרן מסוים. ההגנה על סימני מסחר באה להגן על המוניטין, על האפשרות של אדם לבדלסימן מסחר

את עצמו מאחרים, ושבידול זה ישמשו לקידום עסקיו. הוא סוג של זכות קניין רוחני, אשר מבוססת בארץ על חוק הגנת כינויי מקור וציונים גאוגרפים. ההסדר בא להבטיח הגנה לכינוייכינוי מקור

מקור מפני חיקוי/גזילה, ללא קשר אם השימוש הבלתי מורשה בכינוי, כרוך בהטעיה. זכויות קניין רוחני לא רשומות

הן ההגנה שניתנת ליוצר מפני שימוש בלתי מורשה ביצירתו. ההגנה הניתנת לזכויות יוצרים באה להגן על דרכי ביטוי, ומטרתהזכויות יוצרים. זכויות יוצריםלעודד את העשרת עולם הביטויים. דיון מפורט בנושא ראו בערך

זכויות מבצעים, מפיקים ומשדרים, המכונות גם "זכויות שכנות לזכויות יוצרים", הן זכויות המוקנות לגורמים הלוקחים חלק בהבאת היצירהאל הקהל. הכוונה היא לגורמים כגון זמרים, נגנים, עורכים, מפיקים, חברות שידור וכד'.

המאפיינים המבחינים של קניינים רוחניים בהשוואה לקניינים מוחשייםההצדקות למוסד הקניין הרוחני, וביקורתן

ראשי פרקים להצדקותעידוד המחקר והפיתוח -- תמרוץ

מתן תמורה למי שטרח והשקיע ויצרזכותו של הראשון

(likenesesזכויות הקשורות לזהות )בעלות במותג, בשם, ב-

ראשי פרקים לביקורותלחברה יש אינטרס במיקסום זרימת האינפורמציה והביטוי )חופש הביטוי, חופש אקדמי(

תקנה שהציבור אינו יכול לעמוד בהקשיים באכיפה

חלופות לקניין רוחני

סימן מסחר שלצדו, ועוד. שימוש בסמללוגו בו משתמשים חברה או אדם פרטי לצורכי מכירות. סמל זה יכול להיות שם המוצר, הסמלסימן מסחר הוא

. הגבלת השימוש בסימן המסחר נועדה לאפשר למוכרים וליצרנים לבנות לעצמםהקניין הרוחני על חוקי עבירהעל ידי גוף לא מורשה הוא , להבדיל את עצמם ממתחריהם ולקדם על ידי כך את עסקיהם. בנוסף, ההגבלה משרתת גם את הצרכנים ומונעת את הטעייתם עלמוניטין

ידי שם דומה למוצר אחר. בדפוס מוצגים לעיתים התוים ™ או ® בסמוך לסימן המסחרי כדי לסמנו.היסטוריה

נשפטו אנשים על כך שזייפו חותמות של סחורה.ימי הבינייםסימול מוצרים היה קיים עוד בזמני מסחר קדומים ועוד ב התפתח הרעיון ש"סימן", אשר הפך להיות ייחודי לסחורה מסוימת ומשך אליו לקוחות, יכול להיחשב כסוג של רכוש. כיום 19 מאה ה-רק ב

התפתחה גם הזכות לתבוע בבתי המשפט על הפרות של אותו קניין רוחני,19סוג זה של רכוש מתואר כ"קניין רוחני". באמצע המאה ה- אפילו כאשר לא הייתה כוונת זדון מצידו של המפר. ידיו של המתלונן היו מוגבלות על ידי חוק שקבע שעל המתלונן להוכיח ש"סימן ההיכר"

שבו השתמש באמת יצר הבחנה בין הסחורה שלו, לבין סחורה של ספקים אחרים. ( אשר קבע כי ייפתח מרכז רשמי לרישום סימניםThe Trade Mark Registration Act נחקק "חוק רישום סימני המסחר" )1875בשנת

. כל סימן מסחרי שהיה רשום באותו משרד היה מוגןלונדון נפתח משרד רישום הסימנים הראשון בעולם, ב1876מסחריים עולמיים. ב בחוק, ולא היה צורך להוכיח שימוש או הבדלה של אותו סימן היכר, מעבר לתעודה שרושמת את בלעדיותו, ומקשרת אותו לאותו ספק

סחורה.סימני מסחר בישראל

נהלי רישום סימן המסחר כדי שההגנה בחוק על סימן המסחר תובטח, יש צורך בהליך של רישום אצל רשם סימני המסחר. רשם סימני המסחר בודק האם הסימן

ראוי לרישום ובמקרה הצורך מברר את המידע הדרוש לו על סימן המסחר מן האדם שהגיש את הבקשה. אם הרשם פוסל את הבקשה ניתןלערער לבית המשפט העליון.

ישנו הליך מקוצר המיועד לבעלי סימן דומה בחו"ל המבקשים לשמור על זכויות השימוש הבלעדי בסימן גם בארץ.במקרים בהם אין רישום של הסימן, אך מדובר בסימן מפורסם מאוד, החוק בכל זאת יעמוד לצד בעל סימן המסחר.

היקף ההגנה על סימן המסחר רישום סימן המסחר מוגבל לסוג הסחורה. לדוגמה: אם קיימת כבר תרופה בשם מסוים הרשום כסימן מסחר, ניתן לקרוא לחטיף חדש באותו

שם בלי לעבור על החוק, מפני שהמוצר החדש הוא מסוג שונה מהמוצר עבורו נרשם סימן המסחר. עם זאת, כאשר סימן מסחר רשום לגבי סוג מסוים של מוצרים או שירותים, אך הוא גם ידוע היטב בישראל, לא ניתן לרשום את הסימן באף

" רשום לגבי משקאות, אולם לא ניתן יהיה לרשום אותוקוקה קולהסיווג אחר, ללא הסכמת בעל הסימן הידוע היטב. לדוגמה, סימן המסחר "בסיווג אחר עקב היותו ידוע היטב בישראל.

שנים. במשך הזמן בו14 שנים, ולאחר מכן יצטרך לחדש את הרישום רק כל 7בעל הסימן יוכל לרשום אותו מחדש )בתשלום אגרה( לאחר על השימוש בו, והוא יוכל למכור אותו או להשכיר אותו לאחרים כרצונו.מונופולהרישום תקף לבעל הסימן יהיה

חיפוש מקדים להגשת בקשת סימן מסחר לפני הגשת בקשה לרישום סימן מסחר, יש לבדוק שלא הוגשה כבר בקשה לרישום סימן זהה או דומה, או שסימן זהה או דומה לסימן

המבוקש לא נרשם. של רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר בישראל, ניתן לבצע חיפוש של סימני מסחר או בקשות לסימני מסחר, ללאאתר האינטרנטב

תשלום. ניתן להגיש בקשת סימן מסחר בחו"ל, המקבילה לבקשה בישראל, באחת או יותר מהמדינות החברות באמנת פריס, אמנה בה חברות רוב

מדינות העולם, בתוך חצי שנה מיום הגשת הבקשה בישראל, וזאת על מנת לשמור על תאריך הבכורה של הבקשה בישראל, גם עבור הבקשות בחו"ל, אף-על-פי שמועד הגשתן בפועל היה מאוחר יותר. לפיכך, אם יש כוונה להגיש בקשה לרישום סימן מסחר גם בחו"ל, מן

הראוי לעשות חיפוש מקדים של סימן זהה או דומה, גם בחו"ל, במדינות הרלוונטיות. סימני מסחר בחו"ל

מדינות רבות בעולם מאפשרות לבצע חיפוש סימני מסחר במאגר המידע הממוחשב שלהן, ללא תשלום, באמצעות אתר האינטרנט הרשמישלהן.

בביצוע חיפוש של סימן מסחר התקף במדינה מסוימת, לעיתים לא די לבצע חיפוש רק במאגר המידע של אותה מדינה. זאת כיוון שאותה מדינה יכולה להיות חברה גם באמנה לרישום סימני מסחר בינלאומיים או באמנה אזורית. חיפוש של סימני מסחר בינלאומיים או סימני

מסחר אזוריים, צריך שיבוצע בנפרד במאגרי המידע של הרשמים הרלוונטיים. לדוגמה, לבדיקת סימנים שהוגשו בבריטניה, יש לבצע חיפוש הן במאגר סימני המסחר הבריטי, הן במאגר המידע של הקהילה הארופאית, בו בריטניה חברה, והן במאגר המידע של רשם סימני המסחר

הבינלאומיים עפ"י הסדר מדריד. בכל מקרה, לפני כל תחילת שימוש בסימן מסחר, או הגשת בקשה לרישום סימן מסחר, רצוי להיוועץ מומחה בנושא.עורך דיןב

שימוש מושאל במושג הייתה לסמלם המסחרי",ספרטנים שעטו הלוחמים ההגלימה האדומה לציון מאפיין מזהה. כך למשל, "מטאפורה"סמל מסחרי" משמש כ הייתה לסמלו המסחרי".משה דייןאו "הרטייה על עינו של

נושאים:- זכויות יוצרים

- סימני מסחר- זיקה שמות מתחם- פטנטים

- חוק עוולות מסחריות: הכבדה- נזיקית.

מושגי יסוד: : הבטחת כיום חוזה- חיוב מול זכות קניין משפטית. דיניin rem לבין זכות חפצה in personameאבחנה בין זכות גברא . 1

[ על עצמים מוחשיים- מיטלטלין ומקרקעין, בנוסף קנייני הרוחניים ]זכות יוצרים, פטנט,the law of prorprtyהקניין יחולו ] סימן מסחר )רישום או לא רשום(, מדגם- עיצוב מוצר המשמש בתעשייה ובמסחר, מוניטין )אנדרוגינוס- דיני חיוביים(, פעילות

עסקית משובחת- קניין שטופח, סוד מסחרי- קוקה-קולה[. של החוקה האמריקאית[; שואב הקונגרס את8: יש צורך בדחיפת מוטיבציה ליצור ולהתקדם ]פיסקה למה להגן על קניין. 2

הסמכות לחוקק את החוקי מונופול למחדשים ויוצרים- למה חקקו את חוק זה לאחר שהם השתחררו מעול האנגלי והמונופול יש לעודד ולתגמל במטבע הקשה!- החובה ליצור מונופול היא למנוע כשל-שוק. פ"ד אינטרלגו, הנשיא חשין אימץ המלוכני?

גישה זו. . "אבק יצירתיות". דוגמא: "שלום הגעתי"- טריוויאלי מול "שלוםcreativity מקוריות ויצירתיותמהי הבדיקה ליצירת מוצר?

חבר" של קלינטון- מטבע לשון עם מטען רגשי. ]קיים דינים נפרדים לסטיקרים[באנגליה- השקעה/עבודה רצינית ויוצאת דופן של מחקר היא אינדיקציה למקוריות[:send the afferביטויים שגורים ]. 3

swhet of the brow", copywrit ]דפי זהב[ הם לא קיבלו זאת "Feist]פרופ' ארכיאולוג- פ"ד ישראלי[, באמריקה בפ"ד הוא כלל-אמריקאי.

לקרוא מאמר, משימת הכנה.להדפיס

1911עותק זכויות יוצרים 1924פקודת זכות יוצרים

World intlectual of proprty

]מדאורייתא ]מלכתחילה.תרנגולות- מרק סולת

זכויות יוצרים , בתנאיexpreationנועד להגן על יצירה/תמונה: יש רעיון, לא מגנים עליו בז"י- שייך לנחלת הכלל, רק על ביטוי של רעיון

ז"י, מה שנותן הוא סט של נותן ויצירתיות שנדרשת. העובדה שאדם הגה רעיון לא שמתקיימים המבחנים של מקוריות תיאורים ועלילות שנכתבו והוסרטו, במקרה של כתיבת ספר.

הבחנה בין ביטוי לרעיון- דוגמאות: , השופט קבע כי מדובר ברעיון ולא בביטוי ]אם טבע הייתהפ"ד דקסון נ' טבעא. קולד סינוס- לגבי המארז התביעה נדחתה,

לוקחת את כיתוב בצורה דומה- פונט אז הייתה הפרה של ז"י. צריכה לקום עילה לזכות של ז"י, האם קיימת זכות יוצרים?1. יש להוכיח כי הייתה הזדמנות להעתקה.2

: ייצור כלי חרס המצופים בכלי כסף; החברה ביקשה צו מניע מעובדת שהייתה מעצבתגלאסו שטאטה בע"מ נ' כהןב. אומנותית, הפרה של ז"י שהייתה לחברה בציפוי כלי הכסף. בהמ"ש טען שרק מדובר ברעיון ]טבילה או תבניות- הציפוי. אבל, אם תוך הליך הציפוי היו טובלים בקערות שהיו גורמות ליצירת דמויות וכו', אזי היה לה ז"י לעיצוב המוצר- דמות על כלי חרס,

עולות שאלות: ז"י ]ראש מנורהפונקציונאלית-. 1 וכשהעיצוב מוכתב ע"י מנדט הם שוללים את כשיש במוצר היבטים פונקציונאליות

מתברגת- אין דרך אחרת[ כשיש עיצוב אחד או מס' מאוד מצומצם של התכלית הפונקציונאלית אז העיצוב הוא פונקציונאליואין לגביו ז"י.

- יש ז"י;אקספרסיבי. 2Post Mortum Artist[+ 70] שנה

רישום הוא לא תנאי, אך ניתן לשלוח בדואר ישיר או אי-מייל חוזר. בנוסף, יש חברות שמאחסנות. .אסור להציג, ביצוע פומבי או הפצה

איתן אינבר נ' ד"ר אסף יעקוב03/8117פ"ד ע"א : קורס בדיני נזיקין שהעביר הד"ר, הסטודנט כתב והפיץ דרך הוצאת ספרים, המרצה הרצה פרונטאלית, אך קיים טיוטות של השיעור, עצם הדיבור לא מקנה רשות, פגיעה בז"י. האם יש ז"י

. אחת הדרכים לאמת היא לבקש מהיוצר להראות ביטוי מוחשיfixationקיבוע במילים פורחות באוויר? אחת הדרישות הוא לרעיון.

טוענים שבארץ בשונה מבארה"ב, דרישה רק ליצירות מוזיקליות. ד"ר דאול טוען שלא ]למרות שהפקודה אומרת[. במועצתו- לא ברור, לפי האנגלו סקסי יש צורך בקיבוע!46משיבים: יש מעשי חקיקה עתיקים- דיני קופירייט, סימן

בפועל היה קיבוע, בידי המרצה, במחברותיו. העתקה לא חייבת להיות ליטראלית, מספיק להוריד למדיה קשיחה ]מחברת[. מאידך, לאף אחד אין מונופול על הפסיקה, אך יש לדרך שבה הוא פיתח ולביקורות שלו, ודוגמאות פ"ד שונות. פ"ד נכון- דיני

עשיית עושר שלא במשפט. הוא לא נכון- היה שוני בין המקובע למה שנכתב. רובינשטיין חמק וטען שנמצא ליד.

EX TURPI CAUSA NON ORITUR ACTION ."אידייש( "מ-עילה בת עוולה לא צומחת זכות תביעה( -שאלות:

?]האם ניתן להגן בז"י על מוצר שנוגד אינטרס הציבור ]בובת "ברבי" עם אביזרים שימושיים לקהל הפדופילי האם יש זכויות יוצרים? חפץ שהומצא רק בגלל מטרה פונקציונאלית- ]גם עם קולות ילדים[ המטרה מוכתבת ע"יא.

הפונקציה. אם היא הייתה כיעור מוזר, אולי? יש אקספרסיביות? האם יש משהו שמפריע לקיומה? האיסור הפלילי הוא בקשר לדמותו של ילד קיים למטרת סיפוק מיני. אין עבירהב.

לביצוע אקט מיני בובה, אם האקט מיני- בעיה, אולי פרסום/הפצה דברי תעובה? אין איסור למכירת אביזרי מין אואינטרנטי ]כניסה ע"י בחירה[, רק בהצגת הדברים בפרהסיה שעלולה לפגוע המישהו.

-ליוצר מותר להעביר את זכות השימוש למי שיחפץ. סטודנטים חתומים ע"פ דיני החוזים מוך המוסד בו הוא עובד work for hair שולייאות -clearckshipז"י לסטודיו ולא לעובדיו, אלא עם הותנה אחרת. האם העובד ביצוע כחלק .

הארגוני או לא, גם לצייר שעובד בסטודיו מותר לייצר בשעות הפנאי שלו? , לא נוצרה זכות יוצרים- אין קיבועbot laging* חוק זכויות מבצעים ומשדרים- אין מניעה חוקית להקליט לתקליט לבן

fixation ביטוי ורעיון ולא רק רעיון- כל מדיה היא .fixation-כדי לפתור בעיה זו, מזמן כל משדר ומבצע נוהג להקליט במקביל . קיבוע. דומה לפ"ד ד"ר משהו; תלוי בנסיבות; שתי אסכולות:

א. רק לדרישה מוזיקליתב. יש צורך בכל יצירה- נשמת אפו של היצירה ד"ר דאול.

למבצע יש חוק זכויות מבצעים.ביצוע פומבי:

Tekeivint ]נ' ערוצי זהב ]ווימבלדון ז"י טוטאלית טלא יבנט רכשה הזכויות לטורניר טניס. ערוצי זהב שידרו דרך הלוויין במישרין את השידורים, והעבירה למנויה. החברה טענה

; יש להראותבישראל לתבוע וגםלבעלת רישיון הבלעדי ]לא העברת הקופרייט- זה היה מוגבל[ מטעם בעלי הזכויות המקורי הרשאה לתבוע וגם לצרף אותו להליך לצד פורמאלי, אחרת אין הליך!.

מצלמות ותאורה.16האם יכולה לקום זכות יוצרים באירוע טניס/משחק אחר? דרך הצילום- חדר בקרה מצא: יש זכויות יוצרים כי יש הביטים של בימוי, הוא מזכיר את פ"ד אחימן- טבלת מס, שלטי פרסומת, דמויות דימיונית:

מקוריות, א.ביטוי רעיוניב.הבט היוצר הלוקח את הדמות תעביר מסר ומשקל מעבר לתפקיד שלה ביצריה בה היא הוכנה.ג.

. אוורבוך נ' מדרש החינוך ומט"ח 1487/97 ת"א מצא: ע"א הרשקו נ' אורבוך, פעם שנייה; פ"ד * ניתוח משפטי: נקבע כי הייתה גישת המקוריות, דנים בדרישת הקיבוע- כול השידורים הוקלטו סימולטאנית לשידור, הקיבוע

מתקיים. לאחר מכן דנים בשידור "המשני החי"- ממסור הלאה מבלי להקליט, ]המגברים האלקטרונים מבצעים העתקה[שני עילות:

א. הפתרון נמצא בהוראות של חוק הבזק- בהמ"ש פירשן; תנאים לפעילות של ערוצי זהב ניתן להכריע עוד לפני של פעולות בעקבות השימוש במכשירים האלקטרוניים. לפי המרצה:ב.

* רצייה- אוטמטון- פ"ד, אין רצייה בתרגיל לדוגמא של שיר של ארכדי לכל הרחוב. מה חוב רה ערך של העובדה שהמפר יודע איזה שימוש נעשה שהוא העביר באי-מייל או השמיע ברחוב. אם אין למפר ידיעה כי הוא מופנה לציבור, הדודה שמה מעשה,

והיא השמיעה לכול הקיבוץ ע"י הרמקולים. ]ניתן להעניש ע"י קנס משלוש בארה"ב[

C.T.E.A- copy right extaion act: כרגע גם1994 שנה, מאמנת ברן. ארה"ב הצטרפה ב-20 חוק סוני בונו- האריכו לעוד . שנה יותר? לא עזר.20. מדוע מתגמלים את בעלי הקופירייט ב-PD, לאחר מכן עובר לנחלת הכלל PMA 70בישראל

בש"ה קיבוץ הסוללים נ' הפדרציה לתקליטים343/79 : בית הארחה עם טלוויזיות, בטלוויזיה הקרינו תוכנית שהיו עליהם זכויות- חברת ההפצה- הטבעה; שיר של אריק איינשטיין. הפדרציה גובה כסף בשביל כל חברות התקליטים ולא האומנים ]מחלקים כסף למקורבים[. הטענה היא קיימת השמעה פומבית; שופט חטייב: המטרה היא מסחרית, אך לא פומבי, אין התערבות אקטיבית- כל חדר פרטי, אורחיו מחלפים, שונה אם היו שמים טלוויזיה במגרש כדורסל- מחיר שונה לחדר ללא

השופט דחה.טלוויזיה, לקיבוץ בכלל לא הייתה תרומה-

: מספרה בה הושמעה מוזיקה עם מגבר, השופטת חייבה אותה, שלוש הפרות, על כול הפרה פיצויאקו"ם נ' ואנדה קרן.60,000סטטוטורי מקסימאלי-

בשנה מהחדר במספרה מתחלפים אנשים- לכן פומבי.א.מס' רב יותר של אנשים.ב.חיים אג.

יש הבדל בין המספרה לכלי התחבורה- חברות האוטובוסים.

copyright"- סיכום פ"ד ת"א "דוד הכי טובעוד פרק בסאגת ד"ר אסף נ' אנבר:

- לא נתנה הגנה זכות יוצרים: ההנמקה: דמות אמיתית ולא פיקטיבית ]דמות הנווד של צ'ארלי צ'אפלין- יש צורך בקיבוע[. קבעו לגבי שירם פרי עתו, לגביהם כן ניתנה הכרה של ז"י: השירים היו קיימים וחזרו על עצמם באירועים שהיה עושה. דרישת

הקבועה היא משנה, השאלה הראשונה היא המקוריות ]יהיה ערעור לבהמ"ש העליון[.

:4יש לעבור לדף הכנה

חזרה כללית: דף עבודה: נ' ענבר פלסטיק משורין- ז"י תיבת סעף פלסטיות ]באתר[. רובינשטיין: סקר הלכות לצורךKrone AGד קרון אה גהה ”פ***

חזרה.

Copyright:בתוכנות מחשב תמציות באתר:

1.walean Ass. V’ Jaslaw שהקופי רייט בתוכנת המחשב, מגנה על היבטים ל אליטרלים של התוכנה, כמו המבנה, המופע והארגון של1986בהמ"ש קבע

התוכנה. ניתן היה למצוא הפרת קופי רייט, גם בהעדר זהות מוחלטת העתקות של הסורס קוד- ברגע שהועתק סדר המופע- jaslaw[ 51%הפרה, מבנה הקבצים ובתוצרי המסך ובאי-אלו רוטינות משנה, הגם שאלה לא יצרו רוב של קוד מעותק אצל

היו עצמאיים[, בכל זאת הייתה בהעתקה משום זהויות של ביטוי, ולכן הפרת קופי רייט- פ"ד מרחיב מאוד,

2.Computer Ass - Case of first empression ניתן פ"ד בעניין הרפז; מחולל היישומים "אירוס". 1990ב-

א. שלב הגדרותב. שלב עיצוב התוכנה ]במחשב[

ג. התכנות- מתרגמים עיצוב ממצב של שרטוטים ומבנים. השופט מלץ: כל אחד משלבי התוכנה יוכל לבוא ביטוי מחושי נפרד, אך למשל? בתרשים. ז"י משתרעת על כל אחד משלבי

הפיתוח והן על היצירה המוגמרת..תוכנת מחשב היא יצירה ספרותית להבדיל מיצירה דרמטית

יש לגשת למבחן המשפטי הרחב הפורס הגנת ז"י מעבר לרכיבים החיצונים או המילוליים ]בעייתי-מתייחס לליטראלי[ של היצירה. ההגנה ניתנת לבחירה והארגון של הרעיונות. התפתחות הפנימית המיוחד של מרכיבי היצירה. הפסיקה קבע כי ז"י

. ]הפ"ד מפספס ממשקיות[.userinputs להזנת המשתמש art workלגבי ת. מחשב משתרעת מעבר לקוד המילולי ולצורה המופעים לא חייבים להיות אקספרסיבי בתוכנות מחשב.

מבחן: פישוט, סינון והשוואה- "פסה". בהמ"ש האמריקאי מצמצם לגבי רכיבים לא ליטראלים, פילוסופיה, לא משארים את כל מוצרי המידע כמנופליסטים, הם

צריכים לשמש בסס להתפתחות.א. אבל מבחן פסה, מתחיל בפירוק התוכנה לרכיביה הבסיסים- הפישוט, ואתם חלקים שמצויים ממילא בנחלת הכלל,

נזרקים החוצה.PDב. אותם חלקים נוספים שהן רעיונות בלבד. הביטוי שנדרשו כי לבטא את אותם רעיונות של ג. בהמ"ש בודק שאר רעיונות בעלי היצרתיות כדי לבדוק אם אותם יסודות מוגנים, זהים באופן בסיס לתוכנה הנחשדים

להעתקה- המשפט הוא על ה"ה"- השוואה. ולכן לאCAבפ"ד נקבע שהיסודות הבלתי ליטרלים של התוכנה שלא אלטי לא היו זהים במידה מהותית לתוכנה המקורית של

,- מבנה מקלדת מול מיקום איבר בציור[PDנמצאה הפרה. ]אם יש מיזוג וביטוי רעיון- והיפך, אין ז"י, כי תהיה הוצאה מה זיהוי קולי במקום מקלדת, רק תוכנה יחודית, אך לא יקבל ז"י, כי אין דרך אחרת- פענוח הגייה. בתוך הז"ק אולי, כל עוד לא

, לא ניתן שימוש, רק לכפות.20מרג'ר-מיזוג. פטנט מכה פחותה-

3.Sega V’ Accolade 93 ' פ"ד חשוב: פ"ד סמינאליים ]מכוננים[, אין מקביל לו.

סגה יצרה משחק, הפלטפורמה- אקולד רצתה לפתח משחקים שירצו על הפלטפורמה; הפירוק של הפלטפורמה הוא העתקה- , מאפשרים העתקהrevers engneringהפרה של ז"י. בהמ"ש; אותם העתקות ביניים מאולצת, אם אין מנוס להעתיק ביינים

ונותנים הגנה לשימוש הוגן, בכדי להפעיל מערכות אחרות על אותו מסד. - בעייתיrevers engnringא. בארץ קיים עשיית עושר שלא במשפט, לכן בארץ לא מאפשרים על רקע הלכת אשיר ובנותיה ל

כי הוא חוסם התפתחות. מדשים העושר שלא במשפט עד לרמת חוסר התפתחות. ב. בעיה נוספת: חוק החרוט.

ג. בעיה שלישית ]ע"פ המרצה[- יבוא הקוד של ת"ל- כנשר גדול שחולש על כול תחומי המשפט- הלכת אדרס- ברק. במקרקעין8ההלכה היא חלקית; דומה ל-ס'

4.Lotus V’ Borland 95 ' עסק בגיליון חישוב אלקטרוני: שיטת פעולה לא תקבל הגנת ז"י. לעומת זאת טקסט שמסביר איך להפעיל משוה כן יקבל הגנה

אם הוא מקורי, בתנאי שהם לא פונקציונאלי והם אקספרסיביות וקיים דרכים שונות לבטאם. כשמדובר מלכתחילה בשיטת פעולה, האבחנה המוכרת לצורך שלילת מרג'ר בין פונקציונאלי לבין שאינו פונקציונאלי לא רלוונטית, משום ש"שיטת פעולה"- נשארת שיטת פעולה שאינה ברת ז"י מלכתחילה, תאורית המרג'ר חסרת תוכן ]כמו

אלגורתם[- כול כל פונקציונאלי שאין משמעות לניסיון להיפרד בים ביטוי רעיו או פונקציונאלי ואקספרסיבי.סימן מסחר

הרפז נ' איחטוב.5

Trademarkסימני מסחר

1972פקודת סימני מסחר ]נוסח חדש[, תשל"ב-"סימן" - אותיות, ספרות, מלים, דמויות או אותות אחרים או צירופם של אלה, בשני ממדים או בשלושה;

לשמש, לאדם לעניין הטובין שהוא מייצר או סוחר בהם; מיועד - סימן המשמש, או "סימן מסחר"

"סימן מסחר מוכר היטב"- קוקה קולה, ליוויס, מקדונלד. ]האמנה[, תושב קבועחברה - סימן המוכר היטב בישראל בסימן שבבעלות אדם שהוא אזרח מדינה "סימן מסחר מוכר היטב"

בה או שיש לו בה מפעל עסקי תעשייתי פעיל, ואפילו הסימן אינו סימן מסחר רשום בישראל או אין משתמשים בו בישראל;]חריג לכלל; לא ניתן ל"דלל" גם אם לא אותו משפחה מסחרית[

- סימן המשמש, או מיועד לשמש, לאדם לענין השירות שהוא נותן; לדוגמא מוסך- אך אם קיים חנות חלפים-"סימן שירות"סימן מסחר ]אין הבדל[.

- סימן המיועד לשמש בידי אדם, שאינו מנהל עסק, לאישור "סימן מאשר" של טובין פלונים שיש לו עניין בהם,מקורם מרכיביהם, דרכי ייצורם, איכותם או תכונה אחרת מתכונותיהם, או לאישור טיבו, איכותו או סוגו של שירות פלוני שיש לו עניין

בו;יינות. אם משתמשים בשם שפנייה ממחוז שמפיין- מצביע על איכות מסוימת, התנאי שלא יהיה עסק הקשורים לממכר

במסחר ]האגוד יפתח עסק[, לא יהיה לו ייחודיות לשם העסק. ניתן בנפרד לשים "סימן מאשר" כחבר מאיגוד ]זיהוי[ספר: עמיר פרידמן- סימני מסחר

- סימן מסחר או סימן שירות השייך לחבר בני-אדם שיש לו ענין בטובין או בשירות שהסימן מיועד לציינם,"סימן קיבוצי" וחברי החבר משתמשים, או מתכוונים להשתמש, באותו סימן לגבי הטובין או השירות

מטרתו לשמש בידי חבר בני-אדם, שום דבר לא מפריע להם, למה להם להחזיק? ניתן לוותר עליו. בארה"ב- משמש כחברות בספר[39בארגון ]עמ'

": מה הבדל מסימן מאשר? מי שתבע הסימן המאשר מתחייב לכך שבמוצר1965*"חוק הגנת כינויי מקור וציונים גיאוגרפים יש התכונות שהאישור מתייחס ]מרכיבים ומיקום הייצור[.

מקום גיאוגרפי הוא לא מבחין אלא תיאורי. פ"ד מג'וריקה: השופט שלו; שאפהאוזן- עיירת שעונים, יצרן אימץ; השימוש בסימן הפך למבדיל משעונים אחרים, יצרן אחר לא יכול להשתמש בשם גם אם מיקם המפעל שלו בעיר. בפ"ד דובר על

פנינים מלאכותיות בספרד.

חריגים: לפקודת : סימנים כשרים לרישום :8. תכונה של סימן "לא מחזיק מים"- ס' 1

)א( אין סימן כשר לרישום כסימן מסחר אלא אם יש בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים )להלן -בעל אופי מבחין(- בידול.

. מדרג סימנים:2 -Generic[ זירוקס- מכונת צילום הפך למעשה הצילום, תרמוס. בעבר היו בראש הפרמידה- כיום דרגה נמוכה[ סוגי -IVלא .]

ניתן לקבל זכות לסימן מסחר, מתאר או משתייך לקבוצה שלמה של מוצרים, לא יוכל להבדיל בניהם. -Arbitruary שרירותי או famecyful[ דמיוני- דרגה עליונה I] -suggestiveמרמז [ יוצר מחשבה בונה. - "אל-על", "ארקיע"- II" משמעות שניונית[- יקבל סימן מסחרי עם ירכוש"

[ בבראנז'ה!secondury mining]בפסיקה "משנית"- -Descruptive[ תיאורי III]

יכולים להיכנס לסימן מסחר גם: לוגו, סיסמאות, קולות, פס קול ייחודי ]"הסנדק", צבע- מזוהה עם ספק ספציפי ]מלובורו[, הנתבע קיבל אישור כי השם הפך חסר משמעות מבדילה-AND". פ"ד yellowקובייה הכתומה של פרטנר לעומת השם "

" הם”whter battle]זירוקס[ האבסורד הוא שתרמוס עשתה זאת לעצמה, היא מסמסה את חוזק השם, במקום לדבר על דיבר על תרמוס.

Nad;ספק תרופות צפון אמריקאי: ערעור על סירוב לרשום סימן, פנה לערעור הפדרלי; נקבע כי הסירוב לרשום היה לא חוקי - אם לא הייתה הסכמה הערעור היה נדחה. אם יש חשש להטעיה, הסכמה לא תספיק!- הטעיה.likly of cunfusionמה שאין

הרשם לא יקבל.

מועדון מנויי "טוטו זהב": חברה פרטית שפיתחה על שיטה להגדלת זיכוי זכייה בטוטו הישראלי והספרדי נ' המועצה להסדר הימורים הספורט- גוף סטטוטורי. קיים סימן מסחר; לדעת בייניש: גנרי ]טעות[, היא טוענת שניתן לרכוש זכויות לאחר תקופת זמן ]שניוני[- עוד

טעות, ניתן אולי ההפך ]מספיק להיות גנרי הופך מאבחן- תרמוס[. לפקודת סימני מסחר: סימן מסחר רשום! ראיה לכאורה לתוקף של הסימן!. ס' זה הוא ס'64א.נטל הרעיה על התוקף- ס'

דיוני ולא מהותי, משמעות בידני ראיות; צריך להוכיח למה שאין תוקף. נקודת הפתיחה של המועצה טובה יותר מהמועדון. לפקודות נזיקין, צריך להראות שיש מוניטין, הנטל הפוך, מבלי מוניטין אין גניבת59אילו הסימן לא היה רשום, גניבת עין- ס'

עין.

* השופטת טוענת יש שימור הסימן יקשר עם לפ"ד[- היא טועה. 9* דנה בארבעת הסימנים במדרג; גינרי ]עמ'

* המבחנים בהם עשתה הפסיקה שימוש לקביעת האופי המבחין הוא קיומו של מוניטין עסקי, השקעה בפרסום הוא ראיהלמוניטין, המוניטין הוא הראיה להבחנה.

* ניתן ללמוד על המוניטין של המועצה מתוך זה שניתן לה מונופול בחוק ]לא חשוב[- שגיאה, אם השם הייחודי הזה נוצר מאילוץ שבחוק, איך ניתן להגיד שאדם בנה סימן מסחרי, אלא מישהו גידר. רכישת משמעות שניונית שהייתה הכרחית- בגלל "מרמז" ]נניח[, האם ניתן ע"י כך ששלטון מציב גדר הגנה, זה כפיה ולא רכישה; אין יצרת קשר סחורה בין אדם לסחורותיו ושירותיו ולא מבצר.- טעות. המועצה עומדת בכל קנה המידה של דחיפת שם וטיפוח הסימן, היה ניתן להסתדר ללא פרשנות

שיכולה להטעות.

: פ"ד אבסלוט שוז בע"מד"נ סוחרות מאותם סוגים; וודקה אבסלוט מול מנעליי אבסלוט. * רשם סימני מסחר; פוסק בקניין רוחני- מאגר פסיקה. המגמה היא לא לתת לפגוע בעדיפות של הסימן מוכר היטב. גם נעליים

לא יתנו לפרסם.

שימוש ההגון בס"מ:אינטל אינסייד: מחשב:

מקוריCPUא.המעבד טובב.

dadאינטל הוא סימן מוכר היטב. קנייה חומרתית ולא את "נכסי הקניין הרוחני הצמודים לברזל". שימוש הוגן; שם המוצר: computerנועדו בדי למנוע הטעיה, אין הטעיה יש הצבעה לממכור איכותי- שימוש הוגן + אינטל אינסד. ס"מ מסחר ]ויפרסום[.

ואם ההפך:Intel insaid- sheet insaide.ביזוי דרך שימוש במהופך ]גם אם נכון[, עצם השימוש הוא בכדי לפגוע באינטל -

סיכום: טוטו: - הפחת באופי המבדל של הסימן.Dililutionדוקטרינת הדילול א.- זילות הסימן ]חיתול מול נייר טואלט בעל אותו שם[tarmishmentב.

* ]התבעת סימן מסחר מספיק שיהיה דומה בכדי להפר, בשונה ממוצר[

מבחן משולש:. קיים מוניטין ]אם אין, רק ס"מ מתחיל[1. הטעיית לקוחות, איך מוכיחים? ]בלש[: מבחן שלושת הראשים- מבחן מוביל בסימני מסחר:2

א. מראה וצלילב. סוג הסחורה

ג. חוג לקוחות ]בעלי גארג'ים לחשמל, חרדים- סוג לקוחות מקצוען, דרישת הטעיה היא קלה יותר[. יתר נסיבות העניין.3

פ"ד טבע, שופט גורניסמראה והצלילי- מבחן מכריע,

חשין שבר ע"י כך שאמר שיש השלכות, אבל נשאיר למקרים הבאים או המחוקק. להפר סימן מסחר מבליפ"ד מקדונלד:לגרום להטעיה. שימוש בשם זה צריך להיות בת"ל.

אין הטעיה, שתיהן קציצות.

"אין לפרש את החוק9נאור: ההגנה מעצם טבעה למנוע הטעיה, ובלבול, הפרסום נועד לאמת, אם מקום לקבוע להפרה: ס' כאוסר את השימוש בס"מ בפרסום ]ולא מסחר[, יש לפרשו כאוזר שימוש מסחרי רלוונטי. מקדונלד יכול להיות עוולה, ולא

הפרה ס"מ.

תרגיל:1.

א. לחם- לחם ]גנריב.לחם- לחם! ]סימן מסחר, הדגשת מובן שניוני )בגלל סימן קריאה([

לחם- שיבולת: גנרי, אולי ....תיאורי.2

לחם ארזי- הוא תיאורי, מתקשר ליצרן, אם מוכר בציבור שנים- שניוני, אזי ס"מ..3

"ניאו-לוגיזם"- מילה מקומבנית ]"מובן חדש"[: רצו לרשום סחורות ושירותים, נייר, בולי דואר, בנייה, תקשורת וכו'Postkantoorפוסטקנטור א.

קבע ביה"ד המשותף לשלושה "בנלוקס": סימן רק כדי לתאר סחורות ושירותים אינו בר רישום. בהרכבה- ניאו לוגילזים; סימן שהיא מילה המורכבת מכמה איברים שכל אחד בנפרד מתאר על תכונות המוצרים, יחשב לסימן תיאורי שאינו בר רישום,

אלא אם קיים שוני בין המובן של המילה המקומבנת לבין הסיכום היבש של חלקיה. ]לחם- לחם![ יש לרשום יחס עצמאי, מנותק ומרוחק כדבעי, מן הרושם הנפרדים יש המילה. הקומבינה של לחם-לחם! יוצר יותר חיים.

למילה יש יותר חיים משל עצמה, היא רוכשת בשפה המדוברת משהו חדש- לא אושר.: התייחס ליוגורט עדיןBiomaildביו-מיילד ב.

]ריכוך[ עצם היות כל אחד מהמילים המוקומבנות, עצם היותו תיאורי, אין בה כדי להצדיק סירוב לרשום אלה צריך לשם כך,גם המילה המורכבת תהיה תיאורית, אזי סירוב לרישום. האם המילה אוטונומית במובן החדש?

שני אלה מבהירות שתי הלכות של בהי"ד: - חיתולים. שגיאת תחביר טובעה בפנים ]אמור להיות ההיפך[, האם מיוחד ולאbaby drie- בקשר לסימן 2001א.

לא ניתן לרשום לשמרטף אלקטרוני, כיBaby cryתיאורי? הוא מלמד כי ניתן לרשום כי דמיונית או שרירותית. ניתן להבחן כ: "בכי תינוק", אולי ס"מ לצעצוע?

- dabulment 2003הלכה שנייה ב.קל גרון- עיוות תחבירי ו- בגלל העיוות הוא רכש משמעות שיונית.אורגן- עוגב- משמעות לא קונבניוצלית אולי יקבל משמעות לאור-גן

שולל כשרות מרישום מסימן המורכב מספרות, אותיות או מילים הנוגעות במישרין למהותם10 דורשים אופן מרחיב. ס' 8ס' או לאיכותם של טובים, זולת אם הוא בעל אופי מבחין.

PD"אושר רוחני"- * אם ז"י פקע לא ניתן לבקש עליו ס"מ. לא ניתן להנציח כל שבע שנים, צריך לעבור ל

* ס"מ תלת מימדים: בובת פלאפל ]חנות קטנה[ הבחנה לא נרכש עדיין, הוא לא בר אכילה ]שונה מוגה בדמות פלאפל[, הוא לא המוצר אל שלט, אין בעיה לרשום ס"מ כי הוא מנותק מהמוצר- אין בעיה עם תלת מימד בשביל פרסום. שונה מקונוס

גלידה בפתח חנות, בגלל שהוא המוצר!- שלט תיאורי לא ניתן לרשום ס"מ.

* ניתן לרשום ס"מ על חפץ?: דין, לא עמד במבחן הפסיקה.2006עמדת הרשם? תלת מימד שהוא מוצר-

. מארז של שלושה בקבוקי ]המוצר עצמו[ ארץ הקודש מלאים באדמה, שמן ומים.1. נר מעוצב ]מוצר עצמו, שונה ממארז אקמול יום-לילה[2

בשביל לרשום פטנט עיצובי, מדגם. צריך שלא יהיה מוכר בציבור. לא רשמו- ניצול לרעה של דיני הרישום.

- ניתן. הציבור יודע שיש הבדל, אלא אם ס"מ נרשם ע"י מקדונלד דאגלסF-16פרסום חנות מחשבים התפרסם תחת ציור של 16-F ,

: סימנים שאינם כשירים לרישום:11- ס' - פרסום: זנות גם היא חוקית. השידול לא- פרסום משדל לזנות וגם נוגד את תקנת הציבור.

Amsell mimted V’ Super Farm :קונדום ליף סטייל. מחוזי, שופט ארבל: ידעה אמסל סופר פארם פותח של לייף: הם 8אפילו מכרו את הקונדומים בסופר פארם. שנה לאחר מכירה של קונדומים לייף, אמנסל הגישה תביעה. השופט: המתינו

שנים, ושיתפו פעולה. אם יהיה מפריע יהי צריך לקבל צו מניע מיידי- דיני שיהוי.

Dastar v. 20 th Century Fox )9 th Cir. 2003(

: דאסטאר הוציע סדרה של פרקי וידאו על מלחמת העולם השנייה. מאותם סרטים שלpublic dumainהסיפור היה כבר : משום שפוקס טענה לכך שלא נתנו קרדיט בסדרה החדשה, Revers passing offפוקס. קיימת עילה של גניבת עין הפוכה

מה שהיא עשתה היא ניכסה את הסיפור- בגניבת עין אתה גורם לאחר לחשוב שהסחורה שלך. כאן לא ניתן קרדיט; העילה היא ההפך מגניבת עין ישירה ]קניה של סחורה של מי שהוא אר, בפועל שלי[, לסחורה זיקה של מישהו אחר. שופט: לא ייתן

. מהו סימן המסחר שעליו? סרטי מחמלת העולםPDדרך של גניבת עין הפוכה שלמעשה לא ניתן להחיות קופי רייט שנפל להשנייה.

האם כאשר דובר על מקור הסחורה, הכוונה היא למקרו הסחורה, או מקרו היצירה המקורית ממנה נעשתה הסחורה. האםמקור? דסטאר לא עשתה כלום. אם המקור מתייחס ליצריה של בסיס הסחורה- אז תהיה הפרה של ס"מ.

KP Permanent Make-Up , Inc. v. Lasting Impression, Inc בהמ"ש העליון: גם כאשר ס"מ נרשם מתוך שעברו המועדים להתנגדות והוא הפך לחלוט כתוצאה מזה, עדיין מי שתובע בתביעת הפרה חיי בלהוכיח חשש מהטעיית לקוחות, חלק מהעילה הסטאסטוסירות הפדרלית. הנטל הוא על התובע בר הסימן שיש חשש הטעיה. המחוקק ]הקונגרס[, לא התנה את הגנת השימוש ההוגן בסימן מסחר ]אינטל אינסד[ בכך שלא יהיה חשש להטעיית לקוחות. לכן אי-אשפר כעניין שיפוטי כמי שטוען להגנה- דיני ראיות, לא ניתן להטיל חובה באופן מוחלט בהעדר חשש להטעיית לקוחות, אבל יתכן שימוש מתן שירות עם הטעיה בעלת אפקט נמוך שלא הייתה צפויה- בשוליים. תוך כך שבהמ"ש העליון הופך את הסבב התשיעי: כיוון שנטל הוכחת קיומו של חשש להטעיה מוטל על התובע ]בעל הסימן[ והגנת השימוש ההוגן לא מצריכה כלפי מי שטוען לה הוכחה עצמאית של העדר חשש של הטעיית לקוחות, ניתן ללמוד כי יתכן

שארפות מסוימת להטעיית לקוחות תעלה בקנה אחד עם שימוש הוגן.מבחני השימוש ההוגן- ס"מ ]דקלרטיבי בלבד[:

צריך לדייק בתיאור הטובין בעת השימוש במונח שמעוגן בס"מ.א.צריך שיהיה צידוק מסחרי ]ג'ינס אינטל אינסייד[ב.חוזקו של הסימן, שיקול שלעיתים פועל נגד הנתבע ולהיפך ]משקאות חריפים[ג.

Victor's Little Secret

פדרלי: פיזי[FTDA 95חוק ]עולם -fuderal tardmark dilution act מ יש להבחין :99-ACPA]וירטואלי ]עולם -anticyberqutting cunsumer pritecting act .שניהם תיקנו את חוק סימני המסחר .

- מגן הגנה מיוחדת על סימני מסחר ]בארה"ב גם ס"מ חזקים[ מבחינים- הגנה נגד דילול. ]מוכר היטב- קוקה קולה,FTDAה חזק; אל-על- לא מוכר בכל העולם[ אם השימוש שנעשה גרום לדילול התכונה מבחינות של הסימן;א. בלורי ב. וטרישמנט-

הזליה. , צריך להוכיח דילול בפועל- ירידה במכירות בפועל או חוו"ד פרופ' למנהל עסקים- נתחי שוק-FTDAלצורך עלית הדילול

וודאות מסתברת. נכון למצב שהסימנים אינם זהים אל דומים. אם הסימנים זהים, די בזה כידי ליצור דילול- הפרת ס"מ. אםהסימנים רק דומים- החוק טוען לאפשרות לדילול, יש להוכיח בפועל.

ACPAמניעת פיראטיות באנטרט: שני סוגי הסימנים: אין צורך להיות נפקות לזהות הסחורות. בסימנים שהם חזקים בלבד - - מתחם, דומה עד כדי הטעיה. אם בעל ס"מ מחזיק בסמנים מפורסם או מאבחן יש לו הגנהdumainההגנה תהיה כשאר ה

אנטי דילולית, ההגנה תעבוד עם הדומיין זהה. במוכר היטב- לא קיים בחוק בארץ- שיקול גיאוגרפי??? רק בארץ סין מוכרהיטב

ת"ל ברישום המתחם יכול להכשיל- גורם לדילול לסימן מוכר היטב.Sporty's Farm v. Omega Engineering

]דברי תעופה[. חברת קריסמס עצי האשוח: קרא לאתר : גםSportysחברה המתמחה במכירת סחורות דרך קטלוגים יסודי, לכןACPAלהטעיית לקוחות. בזמן שהקייס התדיין הקונגרס העביר : בהמ"ש מצא שהביטוי מאבחן באופן תבוע/

בזמן שרכשה ס"מ. היאbad fathaהשימוש היה באופן מטעה כי שמות מתחמים לא יכולים להכיל גרש. בהקיים היסוד של גם לא השתמשה במתחם עד למשפט או איום למשפט= חת"ל- סוף המעשה מלמד על ראשיתו ]תרוץ: השם הוא מהכלב[.

חת"ל לא משתלם בדיעבד.

!- מסכם עילות רבותפ"ד הורים וילדים נ' צעד ראשון: סייגים: 3 פיסקה 47ס'

מה בדבר הכסף שהושקע? לא חשוב לתביעה. א.מוניטין שלא קיים גם אם הושקע באתר המתחרה- נתיב מיותר- ההגנה היא מכורח השקעת כסף.ב.: הסחיטה היא עילה נפרדת- השופטת ערבבה69ס' ג. : "סלקום" אין דמיון להורים מבחינה מהותית, אבל הם לא באותה דרגה- הורים גנרי- מרבית בני- האדם.72ס' ד.

סלקום תיאורי, אפילו לא ניו-לוגיזם ]ולא דמיוני- ע"פ השופטת![. התוצאה נכונה: סקירה על כל העילות! לא הצליחה להוכיח מוניטין על העסק שקרוי הורים ]רק הורים וילדים[, אין חשש

regesterdלהטעיה]?[ או הטעיה לא הוכחו. אין דילול בגלל שאין מוניטין לסימן מסחר שאינו רשום בארץ= גניבת עין ]בעולם לא רשום[. הביטוי שונה מתוך "הורים וילדים" ל"הורים". —tradmarkמול המבקשת לא עמדה בנטל הוכחה לעשיית עושר ולא במשפט- לא הצליחה להוכיח כי התעשרה באופן ממשי ובוודאי71ס'

[.panavision או sporysשלא על חשבון האחר. וע"פ מבחני אשיר: חוסר ת"ל וסביבת תחרות לא הוגנת ]לא

ס' : תנאי שלישי להשבה הוא שהתעשרות על חשבונו של האחר "תעשה שלא ע"פ זכות שבדין"- שאלה פתוחה עד65 פ"ד אשיר: ברק:אשיר. נהגו לטעון כי להצביע על דין חלוט שמונע את המעשה, אם לא אז אין עילה ]הפרת חובה חקוקה[.

דין פנימי מתוך דיני עשיית עושר ולא במשפט- עקרונות הצדק והיושר.- מרצה מתנגד.

.גנרי לעולם לא יהיה סימן מסחר. hapraklit.co.il,: ביטאון הפרקליט, כתב גם ספר והקים אתר; פ"ד לשכת עוה"ד נ. בן-דוד אם הביטוי הפרקליט הוא סימן מסחר של משרד עו"דים, אזי גנרי, אבל אם הוא בא לתאר ביטאון, אזי אינו גנרי- שאלת

ה"גנריות" הוא לא רלוונטי: בן-דוד מפסיד: מכוונים לאותו קהל לקוחות וגם מי שזקוק לשירותיו של פרקליט.

פ"ד עריית קריית מוצקין: Mozkin.co.il -לכאורה יש לשון הרעה; לכאורהחוק ספציפי תמיד עדיף עם סמל העירייה, הסמל נידון לפי חוק הגנת סמלים !

יש בהשמצות, אבל מה שמתקש הו צו מניעה זמני, יש לשקול איזה אינטרסים עדיף, מניעת פגיעה או חופש הביטוי ]לפניבחירות[. יש להבדיל בין צנזור לבין ענישה מאוחר יותר- הכיס יהיה יותר עמוק בכדי לפצות.

Coca Cola פ"ד - שבב השמיני: מתחרה של קוקה קולה, עם המתחם שלו התחרה על עקרון של איסור ההפלות, הוא השתמש2004ספטמבר

למתחם כדי להטעות אנשים, לקמפיין נגד הפלות מלאכותיות. כמובן שלקוקה קולה אין עניין, לא אהבה את השימוש בשמה., Drinkcock.org mycola.comהאיש רשם מס' שמות מתחם. myppepsi.orgכל זאת בכדי למשוך קהל בכדי לחשפם ,

. בין שאר הצימוקים שניתן היה למצואabortion is murder.comלתכנים. פירדי הוא גישר בין כל האתרים למתחם שנקרא - דומיין מול סימן מסחרACPAכי עיתון טוען לרצח, ליד סימן המסחר של קוקה קולה, הופיע ליד תמונה מזעזעת. קייס של

, לא אם שמות המתחם שפרדי רשם, יש הטעיה בקשר למתחםACPAבאינטרנט. בהמ"ש של הסבב השמיני טוען כי מיוחד ב של התובעת, חלף זאת ]אלא[ אם אותם שמות מחקר זהים או דומים עד כדי הטעיה לסימן המסחר. להבדל מדילול של סימן

העובדה לאותו בלבול או לחסות מאחורי האתר, יוכל למצוא פתרון ע"י ביקור האתר,.FTDAסימן מסחר חזק- מוכר היטב או עובדה איננה רלוונטית לשאלה אם שם מתחם זהה או דומה עד כדי להטעות לס"מ של התובע, כלומר בדיעבד אין פה כדי

, השאלה היא חוקתית ביחס הממשק שביןmycocacolaלפטור מבראשית, לא פוטר בעיה. השאלה בודקים עוד לפני בשם דיני סימני מסחר- דינים מונופוליסטים לבין חופש הביטוי שחלים על כל האומה. אם בהמ"ש מעדיף פרדי, מעדיף חה"ב.

האיש מוחה נגד נושא טעון. ראיות בתיק מראות כי קיים הטעיה ממשית בין משתמשי אינטרנט. שמה החלה קוקה-החלה להלחים מלחמות קדושות. בהמ"ש: שמות המתחם אינם יכולים לא להיחשב לשמות מסחריים באופן טהור, לא רק שהוא תמך בארגונים הוא גם הציע

, כאשר יש גם רווח כלכלי.fare useלי ממכר טובין. קשה לטעון לאחר שהחל שימוש, הוא הציע להפסיק, בתמורה לפרסום בעיתון וושינגטון פוסט- סחיטה- פ"ד פנה ויזון. בהמ"ש קבע כי

חופש הביטוי: לא יכלו לייחס-first amndmentהמארגנים של משחקי האולימפיאדה ההומואים ולסביות, לא היה להם זכות הסמל של "חמשת הטבעות" למרות שהם יכולים לקם את האולימפיאדה ככול שירצו. לאחר מפ"ד אנהאוזרבוש, חה"ב- פרודיה שיוצרת חשש להטעיה ליתן עילה להפרה של בעל הסימן שנתנו בו שימוש. התיקון הראשון אינו מגן על שימוש ס"מ במסגרת שם מתחם שיוצר כזה שימוש שיוצר חשש להטעיה בקשר לחסות שיש לאתר- פ"ד תכנון משפחה, נדחה למורת שהם קידמו את התיקון הראשון, חה"ב ידו על תחתונה. טענה ס"מ הוא לא נצחי- לא נכון אין הגבלה, כל עוד התאגיד קיים

ותשלום האגרה ]נכון לפטנטים[, בארץ לא דנו בשאלה.פרדי לא הוכיח כי הוא אינו חוסה תחת התיקון הראשון והוא מטעה גולשים.

* באיזון: דברים משתנים, תלוי חברה.[, רק בארה"ב- חוק חרוט. ACPA ו-FTDA* בארץ אין שני מקרי ]

שאלות: , אל-על טוען כי האתר מתפרנס רק מפרסום בסימן ]גם אםfly. אתר מראה באנרים של אגד, צים, ארקיע. מדבקים השם 1

הוא מראה תכנים אחרים[, לכן אתה מטעה לקוחות, הפרה! . אם אין באנרים, רק כתובת מטעה: האתר מכיל פרשת השבוע: ניתן לטעון להכבדה אולי, אם לא לקח כסף או הזליה, או2

סחיטה. אולי פ"ד אשיר יכנס- רוצה להזדהות אם אטרקטיבית השם כדי לרכוש קהל, אין עשיית עושר, אולי אושר ]מקרהגבולי של אושר המתורגם לכסף[ .

, לא ניתן למוצא אותם. ניתן לתבוע את האתר ולא הבעלים, מה בדברin rem- סמוכת שיפוט חפצית- ACPAחידוש נוסף ביושב רשם אתר בו במקום או מורידים את האתר. אישית מאחורי המתחם, ישות משפטית? תרופה,קיימת הסתתרות

- לאACPAהאינטרנט או הכי קרוב. בארץ: האינטרנט יושב בכל מקום ומגיע לכל מקום, לא חושב איפה להגיש. אין בארץ יודע אם ניתן יהיה לתבוע האתר. ניתן להגיש בקשה להוריד מהספק, כי לו יש אחריות תורמת ללשון הרע- תרופה; צו מניעה.

לא ניתן לתבוע פיצוי בדבר נזק, כי אין ממי. אך, אם הספק משאיר ואני מנצח, הוא ישלם.

פ"ד יאיר בן-דודס"מ עדיף על פני שם מתחם, עם זאת המרצה סבור כי הקביעהhpraklit.comמנכ"ל הלשכה מוציא ספר, הוציא אתר

האחרת כי הוא לא יוכל ליהנות מן המהות הגנרית של הביטוי, כך טען את הזכות. בגלל שהוא לא התנגד אצל הרשם, שעה שהלשכה ביקשה את השם- בן דוד הגיש בקשה תוך כדי התביעה. טוענת, כי תמיד אפשר להתנגד, כי הוא גנרי. גנרי בקשר

שנה שבה הוא עובד- ניתוח לא60לפרקליטים, אך לא לביטאון, אין אעניין גנריות או מרמז או מתאר שרכש משמעות במשך נכון, עסקו ביטאון, לא ניתן להקיש כי מי שלא מתנגד... אולי ניתן להשתיק- מניעות, אולי? היות וצו-מניעה ידוע כי האחר רץ

לרישום ס"מ, אך יש לפעול בת"ל- יש להתנגד. בכל אופן ניתן לתקוף תמיד.ניתן לנמק כי הם ביקשו צו-הצהרתי ]בגלל בן-דוד[

התדיינות סלבריטאים ]מהמצגת[: : ג'וליה רוברטס. קום. ס"מ אין לה, ספק אם יכולinternt corparaiton of a signd name and numbersגוליה רוברטס-

. היא לא רוצה שיטו לחשוב שנכנסים אליה למרות שאין לה סימןACPA, זה לא ICANלהיות לה? לא מנוע הליך ע"פ , להיפך. זה לא היה מעריצים ואפילו לא פרודיה, האתר ירד ומעברים לגוליה.fare useמסחר. אין

פ"ד ברוס- נקבע כי השם של ברוס פרינסטינג לא רכש משמעות משנית, פרט לעולם המוזיקה, אין חשש כי מי שיגיע לאתר,- בעייתי כי אין תקדים מחייב או מנחה.UN או ICANלא יטעה- בוררות קבע- ממונים

פטנטים: לתחנות קמח הידרוליות. קיבל רשות מהותיקן.14פטנט ראשון, במאה ה-

וולקרו= קומבינציה בצרפתית- רקימת בד נתפסת.לייזר של איינשטיין-

פטנט- גלוי, לטנט- סמוי השליטים בימי הביניים נתנו מכתבים פתוחים, בניגוד לסגורים שלציבור היה אסור לדעת.

חוק הפטנטים188, 187, 182,183, 179, 178, פרק ההפרה; 50, 49, 3-7ס'

מהי אמצאה כשירות פטנט?- החוק יוצא מהנחה כי כל אחד יודע מהו אמצאה. מוצר או תהליך- תחום טכנולוגי: חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי, ויש בה התקדמות המצאתית- מצטבר= המצאה

כשירת פטנט. : אם היא לא התפרסמה בפומבי בישראל או בחו"ל לפני תאריך לרישום הבקשה. איך דבר מתפרסם? ע"י4 ס' חדשה-א.

תיאור, יכול להיות בכתב- צילום/ שרטוט, בקול או בדרך אחרת לפני הגשת הבקשה. אבל התאחרו באחרת מן הדרכים האלה, צריך להיות כזה כך שבעל מקצוע בתחום יוכל לממש ההמצאה לפי הפרטים שבתיאור. לא רק פרסום פומבי, גם ניצול המצאה קודם הגשת הבקשה או הצגה שלה, שמדובר במתקן- בר מים. הצגה של האמצאה באופן כזה שבעל מקצוע בתחום יוכל לממש ההמצאה לפי אותם פרטים שנודעו דרך הניצול או ההצגה. תרוץ הפרה "לא היה חדש". פרסום עם כוונה כלכלית-

בטל גרידא! ]"הכרישים" לעומת "לשכה סגורה"- מחויבים לסודיות כלפי המציג.* דין פריורטי של חצי שנה- רישום בעולם

: 5: חדש הוא תנאי בלעדי, אך לא מספיק, התקדמות המצאתית- ס' 3- ס' התקדמות המצאתיתב. - לבעל מקצוע ממוצע על סמך ידיעות שהתפרסמו לפני הפטנט. Obuisness אינו מושג מובן מאליו-

סיכום פרידמן: ]מכשירים לא![. ניתוח תוספתן, צילום רנטגן.לטיפול בגוף האדם, או צמחים אינו כשיר לפטנטתהליך לחוק הפטנטים; 7ס'

מוצר בלתי מוסרי, או יכול להזיק לחברה- לא חרות בחוק.

דומה לז"י: לא הרעיון בבסיס המצאה הוא זה שזוכה להגנה, אלא אופי הגנה- פ"ד כימיקלים לישראל, יישום רעיון שלא מגיעלמוצר לא מקבל פטנט. תהליך- פסיקה אמריקנית; טיפול או הפעל של חומרים כדי להשיג תוצאה מסוימת. בול עץ מול דלת.

חשוב שהתהליך מוצרי הגלם יהפכו בעלי תכונות פיסיקליות או כימיות שהיו שונות בתור חומרי גלם. כלומר, תערובת לא- . התכונות הפיסיקליות- קפיץ ללוקר, נעילה בוחן לחץ, לא היה קיים בשניהם ללאH2Oחומרי יסודי מעורבים, תרכובות- מים

החיבור= נעילה אוטומטית- היום זה לא חדש. - תנאים סביבתיים לגידול צמחים לא פטנט, ניתן להשיג אותה תוצאה בדרך אחרת על סמך מידע קיים:60: שנות פ"ד סלמון

חם, אטמוספרה סגורה ומבוקרת, פטריות. שיטת הגידול לא הובילה לשינוי מהותי בחומר הגלם, כדי לקבל פטנט תהליך, צריךשיוצר חומר גלם חדש או בעל תכונות חדשות.

תכונות מחשב- ז"י, נוסחאות- לא, רק אם אי אשפר לתת להם ביטוי מוחש שניתן להם ביטוי אנלוגי,- למל בקרה תעשייתית.

מועילה- שימוש- פונקציונאלית; אם היא לא מעשית, הלכה למעשה את מה שהתהליך מבוקש הפטנט, צריך להיות במצב - צריך לעבוד.- איש מקצוע בתחום, בוחני פטנטים. להתבלבל עם יעיל. האם המטרותdown to earthשאפשר לעושת

לחוק. להתבסס על הנחיות שפירט.12שהצהיר הממציא מתממשות הלכה למעשה? ס'

12רישום פטנט: ס' א. תיאור ההמצאהב. מפרט- איך זה?

ג. תביעות שלגביהן הוא תובע את המונופול הפטנטי ]החשוב ביותר[, התביעות בנוגע לאותו מוצר או תהליך הובא בתיאור ובמפרט- זיקה בין הפרקים. אם אין דרישה לא יהיה נושא לפטנט, הרשם לא יאשר אי-אלו תביעות; לא מתייחס במישרין למוצר ואתו תיארת, אופן הפעולה ובמפרט ולכן מדובר בבקשה חמדנית, מציגה תביעו אין בסיס לתת מונופול. הרשם יכול להתעקש על ניסוח מחדש, לצמצם- טענות פחותות במס' ולא חובקות עולם. למשל: צופר אחורי- שמירת מרחק- לכאורה פטנט. אבל ברגע שהרגל יורדת מהגז, יש אורות בלם- מכוניות אמריקאית- פחיתת לחץ מהרפיית הגז. אבל היא חשבה על

פטנט מדעת לכאורה.

למה צריך להיות מפורטת, ברורה, וארוכה? ]לעיתים קשה גם להבין- בהמשך[ שנה, נוכל לשחזר או לשפר ללא עזרה. להפר פטנט אסור, אך ללמוד20הרעיון הוא התן-וקח החברתי, הוא יגלה הכול, בחלוף

לכולם יש זכות. להגיש פטנט ]שוב[- תחבורה תעשייתית- לקיחת סיכון20, קצת לפני חלוף ה-2-3* לא לתבוע את כל התביעות, להשאיר

, אסטרטגיית חשיבה על המוצר הסופי- גרעין המצאה.40]מחושב[- הופך ל-

מה ישלול חדשנות?שימוש קודם.

הומצא בקבוק לתינוק, לצערו של הממציא הוא יוצר מחורי גלם פגום- הפלסטיק לא טוב מסריח, לא היה הצלחה מסחרית, שנה מכרו רק מס' פריטים. אחר השתמש בפלסטיק אחר ומכר יפה. הוא נתבע כהפרה, טענה, בכדי שהיה יעילות20לאורך

הנמדד ע"י הצלחה מסחרית, לכן הפטנט מת! לא מתקיים היסודות בחוק- יסוד היעלות. זה רשום ולכן זה פטנט, נטען לטעון כי לא היה צירך לרשום מלכתחילה, ניתן להפר פטנט לא, ספק פטנט. מבחינת דיני ראיות, הוא ראייה לכאורה, יש לעמוד בנטל

ההוכחה- מס' יחידות בכל העולם וזהו. יעילות= מימוש שהצהיר המבקש קודם. ושי תמסורת התקן המיועד להסתובב מעל מיטת תינוק מונע בכוח חשמלי סטטי, מפעיל מנוע חשמלי, עושי בפלסטיק, המשנות שינוי המהירות- סוד הצלחה של האחר הוא לא חשוב. הסיבה לאי-ההצלחה לא קשורה ביעילות של המכשיר, אלא בחומר גלם דפוק, לכן כל הטענה זה לא הצליח לא רלוונטי לשאלת היעילות תהיה רלוונטית למבחן עזר- עצם החיקוי מראה

שהצלחת-.

מה קורה שלקחו את המידע שלא מרצונך? למשל נגנבו התוכניות מעל הטלוויזיה, גנב פרץ רק פלדלת. לקח הנייר בין השאר. דבר שנלקח לא מרצונך ופורסם כך, לא שולל ראשוניות כאשר יתפסו את הגנב ויקבלו המסמכים. האם מידה ראויה של שמירה על תיאור המצאה? רק דלת מספיק? לא- דומה לסוד מסחרי, נראה למרצה כי מי שנמצא ערב הגשה לרשם, צריך

לנקוט אמצעים יותר סבירים.

שנים, ניתן להתחיל ניסויים פטנט, הפרה מכוח חוק, יום לאחר סיום תקופת הפטנט, ניתן10* ניסוי- "שימוש מוגבל", בחלוף להתחיל לייצר.

* יש צורך בעלת תועלת- מחיר יקר מדי- מוות ע"י שיגור אדם לחלל.

לפרידמן; סוד מסחרי- מידת שמירה. "תלוי בנסיבות של מקרה ומקרה"-מה ניתן ללמוד? 69- עמ' פ"ד זנלכול"יכול להיות חשיפה מרצון, ואין ליצרן אלא מלהלין על עצמו"- פרסום בתערוכה או סיור במפעל טובורג בקופנהגן.

מה עם פרסום הקודם היה באירן? האם נותנים פטנט בישראל? הפריור- ארט מופיע בקשה לרישום פטנט מופיע על נשק, כלהתיאור מופיע אצל הרשם האירני, היה פרסום קודם, ולא הקשר שזו מדינת אויב.

איזה פרסום/שימוש יקטול בקשה לרישום? איך מסיקים? , כל פטנט והמצאה היא בנייה על הקיים,פ"ד יוז אירקרפטחייב להיות אבסולטי, ואין לעשות פסיפס של ידיעות בכדי לדעת

אך כאשר מתייחסים לכל הקיים כאל חדש. האם המצאה פורסמה בשלמותה? איזה מן תיאור קודם צריך להיות כדי לפסול את פסילת הפטנט? אין צורך בניסוים נוספים כדי להביא את המערכת לכלל פעולה או יישום. יש להצביע על מסמך המכיל את כל ההמצאה כולה ולא ללקט פסיפס, בגלל שצרוף של דברים יוצר דבר

חדש, לא ניתן לפסול מבלי להראות. לא יסיקו חוסר חדשנות רק משום קיימים חלקים חופפים בין המצאה למוצר הקודם, לא פוסלים, הדרישה לחדשנות מתייחסת למה הוא? ולא לצורה, לא נפסול חדשנות משום שחלקים תואמים חלקים של תיאור קדום. גם בהעדר תיאור, עדיין אפשר

לפסול אם השוואה מהותית אין חידוש ביחס למה שהגיע לציבור דרך התיאור הקודם. [- איך יכול להיעשות תיאור קודם פוסל; כתב, מראה, קול או דרך אחרת, יכול לקטול, התנאי היחידי הוא שבעל מקצוע1]4ס'

סיבר יצטרך לבצע מבלי להזדקק לניסוייים נוספים. שאלה: מה אם פורסם בביטאון מקצועי? הפטנט יפסל, משום שלא נשמר הסוד בפטנט, פרסום בלתי-מוגבל, כל אחד נגיש

למרות מינויים. עורך פטנטים יושב עם מדענים ומזכירה, האם פרסום? לא, אין הפקת רווח אלא כחלק מנקודת דרך בדיקת הפטנטאביליות

או כן קיימת הפרהנורביץ פארם נ' ניתנה לציבור25- עמ' פ"ד איקה פארם פרידמן, תיאור במסגרת מקצועית יחשבו תיאור פומבי, האם

להתעניין ולשמוע. ספריית ויצמן פתוח לכל ]פ"ד אביק[

- כל שימוש מסחרי, מכירה או העמדה למכירה, יחשבו לשימוש קודם שפוסל את הפטנטאביליות. אולי תהיהשימוש קודםעילה לעשיית עושר ולא המשפט בגלל אשיר. רברס אינג'נירג, לא ניתן לרשום פטנט,

משקעים פוטנציאלים אשר להם חותמים10מצד שני אם התערוכה נעשה בקרב קהל משקיעים מצומצם, ניתן לקבל פטנט, בתצהיר הצהרת, לא להעביר ידה שלא לגורם ההשקעה, וכן פיצוי שעת הצורך.

חוק הפטנטים מתיר שימוש בהמצאה שנועד לשפר וליעד, כל עוד לא נושא אופי עסקי, לא יהיה בו כדי לקטול הפטנט, יש לצמצם המונח "אופי עסקי"- הקטנת השסתום יבחין בין מרים שיתפוב הפטנט, מצמצמים הקוטר הכללי וליהפך-;פרידמן

75עמ

גיל-גד בע"מ נ' קליינמן- מטאור בע"מ רצו להראותפ"ד ניצולה במשקי מודל חקלאיים, : הנבעת הוכיחה שימוש ע"י הכדאיות, ומכרו במשק שווקים חקלאים, שימוש לפני המועד הקובע, לא ניסוי כי זה בא לקובע פופולאריות הרשת. מה הקוטר

שתעמד בפני הזאב? זה לא יפסול פטנט. התחלתו של קמפיין בכמה חודשים קודם, קיים הפסד פריור ארט.

אין אגוד סטוטורי בחוק, מהפסיקה לא ניתן לרשום פטנט שהתכלית אינה מוסרית או אינה תרומת לנחלת הכלל ]מכשיריסוד הנחה שאדם צריך עקיפת אזעקה[, מרחב שקל הדעת של הרשם די גדול; פיטום אווזים למרות החוק החדש, על

להתפרנס- יש לערער לעליון. המרצה היה מאשר את "עופי יונה", יש לטפל המטרד, יש לבצע משהו ראוי, גם אם הקרבה של יונים. ה"ברדס", הוא אמצעי מעבר למידה של שמירה על קניין, אולי האחסון המכונית בחניון או חניה מקורת, מרצה; רכוש מול גוף, גוף עדיף, אין

סיבה לפצוע, ניתן לתפוס.

: שימוש פרטי הוא לא הפרה, וגם שימוש פרטי שלא לקידום רווחים הוא לא שימוש שפוסל חדשנות. פ"ד סנופי-79עמ' ; הוצאות פיתוח ומחקר גבוהות וממושכות- כסף רב מבוזבז על תהליכים עד לתוצר הסופי. ביה"ח פרהסיה? לא הוא,1984

הניסוי הכרחי. גיבוי כספי לש חברה כלכלית לממציא לשם הקלה ולקידום בדרך להשלמת הפיתוח למרות שלממציא יש אינטרס כלכלי

ממובהק, ללא הסיוע לא תהיה המצאה מעשית והוא לא יעשה כסף. למרות קיום אינטרס העסקי, בניסוי אין משום פסול. משקים בגדר בקוטר קטן מדי ] שתי אפשרויות: כניסוי או חדירה לשוק מראש[, מול קטרים שונים5שימוש עסקי פוסל:

ובדיקת הגדרים או ממציא תרופה חדשה- אין לו אמצעים אשר דורשים לאורך זמן שנים התחלת פיתוח תרופה ע"פ הוראת חוק.- טבע גנריות, מול תרופת אתיות- המצאה חדשה, מוגנת10חלוף

פטנט. או רישיון כפייה לאינטרס החברתי תוך כדי תשלום. שנים.10ניתוק הקלה הישראלית לתרופת בכדי להתחיל לשווק בהודו לאחר

תקצירים חיים.–דיני טכנולוגית המידע - קופירייט

6-7, עמוד 6( 6. נח )Tele Event Ltd ערוצי זהב ושות' נ' 6407 / 01דנא

העותרות קולטות באמצעות לוויינים שידוריהם של ערוצי טלוויזיה זרים ומעבירות אותם בכבלים, בה בעת עם השידור המקורי ובהסכמת הערוצים הזרים, )להלן - המשיבה(, שהייתה בעלת זכויות השידור הבלעדיות בישראל של טורניר הטניס וימבלדון )להלן1למנוייהן בישראל )להלן - שידור משנה(. המשיבה

- הטורניר(, הגישה תביעה לבית-המשפט המחוזי, ובה טענה כי העותרות הפרו את זכות היוצרים שלה בשידור משחקי הטורניר, היות שהטורניר שודר גם בערוצים הזרים שרכשו את זכויות השידור שלו לשם שידורו בארצות פעולתם, ערוצים שהעותרות משדרות בישראל. בית-המשפט דחה את התביעה.

בית-המשפט העליון קיבל את ערעור העותרות וקבע כי בהעבירן את הטורניר כפי ששודר בערוצים הזרים הפרו העותרות את זכות היוצרים שרכשה )להלן - חוק הבזק(,1982כה לחוק התקשורת )בזק ושידורים(, תשמ"ב-6המשיבה. כן קבע בית-המשפט כי הסייגים המוטלים על בעל זיכיון לפי סעיף

הקובעים, בין השאר, כי בעל זיכיון לא ישדר שידורים שיש בהם משום הפרת זכות יוצרים או זכות מבצעים על-פי כל דין, חלים עליו גם בגין העברת שידוריחוץ מלוויין. מכאן העתירה לדיון נוסף.

בית-המשפט העליון פסק: כה לחוק הבזק, ובהם האיסור על הפרת זכות יוצרים, חלים לא רק על שידור ראשוני, אלא גם על שידורי6( האיסורים המנויים בסעיף 1א. )

ג - ד(. 20משנה ) כה, הן על-פי לשונו הן על-פי תכליתו, לא נועד - בעיקרו - ליצור איסורים חדשים או לשנות איסורים שנקבעו בדין. הסעיף6( כמו כן סעיף 2)

מחיל על העותרות איסורים שנקבעו בדינים אחרים, לרבות דיני זכויות יוצרים. איסורים אלה, ברובם, קיימים לעצמם ומכוחם של החוקיםה - ו(. 20ב, 19ז - 18אשר יצרום, וממילא הם חלים על העותרות - כשם שחלים הם על כל אדם או גוף בישראל )

כה לחוק הבזק עלולה להסב פגיעה קשה לחופש הביטוי, על-כן ולאור החובה לפרש את דבר6( )אליבא דשופט א' ריבלין(: הוראת סעיף 3) החקיקה באופן שפגיעתו בזכויות יסוד תצומצם ככל האפשר, אין לקבוע כי אף שידורי המשנה כפופים לסעיף. עם זאת אין לפרש את סעיף

כה כמקנה לעותרות חסינות בפני הפרת החוק. ההוראה אמנם אינה מטילה עליהן מגבלות בנוגע לשידורי המשנה, אך היא אינה פוטרת6ד(. 55א - ב, ז - 54ו - ז, 53 )להלן - החוק( )1911אותן ממגבלות המוטלות עליהן מכוח חוקים אחרים, ובהם חוק זכות יוצרים,

( בשדרן בשידור משנה שידורים המוגנים בזכות יוצרים ללא קבלת הרשאה מפורשת לכך העותרות מפרות את החוק. בשל השימוש1ב. ) המסחרי שהן עושות ביצירה הנקלטת ולאור תפקידן שהוא אקטיבי בעיקרו העותרות נחשבות למשדרות לכל דבר ועניין. בעשותן כן הן

מבצעות ביצוע פומבי של היצירות המוגנות, ובנסיבות שכאלה אין כל הבדל בין המשדר הראשי למשדר המשני. על-כן חב המשדר המשניג - ו(. 57ד, 55בקבלת רישיון מאת בעל זכות היוצרים )

( קביעה זו אין פירושה כי בפועל יחויבו העותרות לפקח על כל שידור המשודר בערוצים הזרים ולשאת ולתת עם כל בעל זכות יוצרים2) שיצירתו משודרת באחד מהערוצים אשר שידוריו מועברים לציבור על-ידיהן. הפתרון יימצא במישור החוזי שבין העותרות לערוצים הזרים

ד(. 59ז - 58ובין הערוצים הזרים לבעלי זכויות היוצרים ) ( במקרה דנן, בשדרן את משחקי הטורניר באמצעות העברת שידורי הערוצים הזרים, הפרו העותרות את זכויות היוצרים שהמשיבה3)

א - ב(. 60החזיקה בהן משום שבעשותן כן ביצעו העותרות ביצוע פומבי של היצירה המוגנת, לפיכך יש לדחות את העתירה ) ( יש לקרוא למחוקק להסדיר את הסוגיות שהתעוררו בדיון הנוסף ולהתאים את דיני זכויות היוצרים בישראל להתפתחות המואצת של4)

ב(. 60א, 49ז - 48הטכנולוגיה )ג. )דעת מיעוט - השופט מ' חשין(:

, צר ומצומצם בהיקפו מהכיל את תופעת שידורי הטלוויזיה בכבלים. יישום החוק כלשונו1911הדגם שהציב חוק זכות יוצרים, שנחקק בשנת בשידורי כבלים לא ישקף כראוי הסדר שהחוק יצר ונתכוון ליצור. על-כן העברת ממסר של ערוצים זרים כמעשיהן של העותרות אינה באה

בגדרי החוק, ואין בהעברת משחקי הטורניר בכבלים - כתכנית המשודרת בערוצים הזרים המועברים בכבלים כמות שהם - הפרת איסורז(. 48א, 33ו - 32שבחוק. לפיכך יש לקבל את העתירה ולדחות את תביעתה של המשיבה )

914-916, עמוד 913( 2 אברהם סיוון נ' דפנה שפר נז )1567 / 99עא

)להלן -1567/99אברהם אבן-שושן המנוח )להלן - אבן-שושן(, מחברם של כמה מילונים )להלן - המילונים(, התקשר בחוזה עם המערערים בע"א המוציא לאור( שבגדרו הוסכם כי אבן-שושן מוכר למוציא לאור את זכויות היוצרים במילונים תמורת תשלום תמלוגים. חוזה דומה נכרת גם לעניין מילון

שחיבר אבן-שושן בשיתוף עם פלוני )להלן - היצירה המשותפת והשותף בהתאמה(. החוזים המקוריים נכרתו בסביבות קום מדינת ישראל וחודשו בשנות

, בעקבות פיגור בתשלום התמלוגים ליורשיו של אבן-שושן, ביטלו האחרונים את החוזים עם המוציא לאור, ובתום הליכים הדדיים1993השבעים. בשנת שהתנהלו בין הצדדים בבית-המשפט המחוזי נפסק, בין השאר, כי המוציא לאור הפר את החוזים הפרה יסודית המזכה את יורשי אבן-שושן בביטולם. עוד

נפסק כי למרות לשון המכר שבחוזים היה מדובר בחוזי רישיון אשר ביטולם אינו מקים חובות השבה. הדיון נסב על סיווג החוזים הנדונים, על תרופות. הצדדים ועל זכותם של יורשי אבן-שושן לבטל את החוזה המתייחס ליצירה המשותפת למרות התנגדותם של יורשי השותף לביטול

בית-המשפט העליון פסק: ( סיווגם של החוזים הנדונים הוא כשל חוזי מכר שלפיהם הועברו זכויות היוצרים במילונים למוציא לאור תמורת תשלום1)א.

ה - ו(. 931תמלוגים. לשון המכר שנקטו הצדדים בחוזים משקפת את אומד-דעתם, ויש לפרש מונח זה - "מכר" - כפשוטו ) ( אמנם, הבעלות על זכות היוצרים ניתנת לפיצול, וניתן להעביר מתוכה מרכיבים שונים )כגון הזכות להסרטה, הזכות להוצאה לאור2)

וכדומה( לצמיתות תוך הותרת הבעלות במרכיבים האחרים של הזכות בידי היוצר, אך בחוזים דנן נקבע שאבן- שושן מוכר למוציא לאור את כל זכויותיו, כל זכויות ההוצאה לאור וכל זכויות ההפצה והמכירה של המילונים. במצב משפטי זה, כאשר בידי אבן-שושן לא נותר מרכיב

ד - ה(. 930ה, 929ממרכיבי הזכות, חדל הוא להיות בעליה של זכות היוצרים במילונים ) ( אין לסווג את החוזים הנדונים כחוזי רישיון כפי פסיקת בית-המשפט המחוזי. המאפיין חוזה רישיון הוא מוגבלותו לתקופה קצובה, ארוכה3)

ככל שתהיה, שלאחריה חוזר הנכס לבעליו. תקופה זו יכול שתיקבע בהסכם, ואילו חוזה רישיון שלא נקבע מועד לסיומו ניתן לסיום על-ידיא - ב(.929מתן הודעה בזמן סביר לפי נסיבות העניין )

( אין חולק כי החוזים דנן לא הותירו בידי אבן-שושן את הזכות לסיימם על- פי רצונו, וכי ביטולם מותנה בהפרה יסודית וחמורה על-ידי4)ג - ד(.929המוציא לאור. מכלול תנאי החוזה מלמד כי תוקפו הוא לצמיתות, וליתר דיוק, עד לפקיעת זכות היוצרים )

( הגם שתשלום תמלוגים מתמשכים וחובת דיווח על היקף המכירות עשויים להיות אינדיקציה לחוזה רישיון, הרי שאינדיקציה זו אינה5) ז -930קונקלוסיבית, והעברת הזכויות תמורת תמלוגים היא חיזיון נפרץ בשל הקושי להעריך בתחילת הדרך את ערכה הכלכלי של היצירה )

א(. 931 ( בנסיבות המקרה הפר המוציא לאור את החוזים הפרה יסודית שזיכתה את יורשי אבן-שושן בביטולם, בכך שאיחר תחילה בתשלום1ב. )

ב - ג(. 932התמלוגים ולאחר מכן הפסיק את תשלומם כליל ) ( הזכות להשבה באה למנוע התעשרות שלא כדין של צד לחוזה. היות שבוטל החוזה על המוציא לאור להשיב את הנכס שקיבל על-פיו,2)

היינו את זכות היוצרים על המילונים, אך אין הוא חייב בהחזר הרווחים שהפיק מהם כל עוד שילם תמלוגים תמורתם, שכן כל עוד קויםד - ו(. 932החוזה איש מן הצדדים לא התעשר על חשבון הצד האחר )

( המוציא לאור אף אינו זכאי להשבת ההשקעה שהשקיע בבניית המוניטין למילונים מאחר שעברו שנים רבות שבהן קצר את פירות3) ההשקעה. ייתכן כי לו בוטל החוזה עקב הפרתו שנים ספורות לאחר כריתתו - כאשר המוציא לאור השקיע במהלכן כספים רבים ומאמצי

ז -932פרסום וטרם החל לראות את פירות השקעותיו - היה מקום לקבוע כי על היורשים להשיב את שווי השקעותיו של המוציא לאור )א(. 933

ג. )אליבא דשופטת ד' דורנר(: ( הפסיקה בישראל מכירה בזכותו של נושה בחיוב משותף לבטל את החוזה גם אם הנושים האחרים מבקשים לקיימו. ניתן לבסס את זכות1)

)להלן - חוק התרופות( בצירוף חובת תום-הלב הקבועה1970)א( לחוק החוזים )תרופות בשל הפרת חוזה(, תשל"א-7הביטול על סעיף )להלן - חוק החוזים(, שעל-פיו יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום-לב לגבי שימוש בזכות1973 לחוק החוזים )חלק כללי(, תשל"ג- 39בסעיף

)א( לחוק7( זכות הביטול הנתונה מכוח סעיף 2ב(. )935ו, 933הנובעת מחוזה, שהיא אף הזכות להפעיל תרופות בשל הפרתו היסודית ) התרופות אינה נשללת מקום שמדובר בחיוב משותף כאשר השותפים האחרים לחיוב מבקשים לקיימו, אך בשימוש בתרופה זו - שהיא תרופה חריפה, השוללת משותפים אחרים את זכותם לקיים את החוזה - יש לנהוג בסבירות ובתום-לב תוך התחשבות באינטרסים של

השותפים האחרים לחיוב ובמידת פגיעתו של הביטול במבקשים לקיימו לעומת פגיעת הקיום במבקש את ביטולו. מן הראוי לתת לעמדתג - ד(. 935הרוב בחיוב משותף זכות בכורה - אם לקיום החוזה ואם לביטולו )

( בנסיבות העניין יש להכיר בזכותם של יורשי אבן-שושן לבטל את החוזה המתייחס ליצירה המשותפת גם מקום שיורשיו של השותף3) אינם מעוניינים בביטולו, שכן ביטול החוזה לא זו בלבד שאינו פוגע באינטרסים של יורשי השותף, אלא הוא אף עשוי להיטיב עמם באפשרו להם וליורשיו של אבן-שושן להתקשר עם מוציא לאור אשר ימלא חיוביו וישלם להם תמלוגים. על-כן ביטול חוזה היצירה המשותפת עומד

ה - ו(. ד. )אליבא דשופט י'935בדרישות הסבירות ותום-הלב, מה גם שיורשי השותף גילו בהתנהגותם דעתם כי השלימו עם ביטול החוזה )אנגלרד(:

)א( לחוק התרופות. הוראה זו אינה קובעת7( ספק רב אם ניתן לבסס יכולת ביטול של נושה אחד על ההוראה הכללית המצויה בסעיף 1)א - ב(. 940אלא את זכות הביטול של נפגע מהפרת חוזה, ואין בה נגיעה כלשהי לשאלה הכללית מה היחסים בין נושים משותפים )

( הסוגיה הנדונה מקומה אינו בגדר עניינם של נושים משותפים כי אם בשותפים בזכות קניינית, הלוא היא זכות היוצרים שהיא קניין רוחני.2)ג - ד(. 940)א( לחוק החוזים אלא נושים בחיובים נפרדים )59היינו, אבן-שושן והשותף אינם נושים בחיוב אחד כמשמעות מושג זה בסעיף

( אין ספק כי השותף המעביר )אבן-שושן(, שלגביו הפר הרוכש )המוציא לאור( הפרה יסודית את חיובו לתשלום תמלוגים, זכאי להפעיל3) )א( לחוק התרופות, אולם זכות הביטול מוגבלת לחלקו של השותף בזכות היוצרים, ואין היא יכולה7את זכות הביטול הנתונה לו על-פי סעיף

לחרוג מחלקו שלו בזכות. בהנחה שהשותף האחר אינו עומד על זכות הביטול, התוצאה תהיה כי הרוכש הופך להיות שותף עם הנפגע שביטל את העברת חלקו בזכות, אולם במקרה דנן לא מתעוררת השאלה כיצד ישתמשו בזכות המשותפת כיוון שיורשי השותף השלימו

ב(. 942א - ב, 941בפועל עם הביטול לאחר מתן פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי )

577-579 , עמוד 577 ( 1 נד ) THE ROY EXPORT ESTABLISHMENT COMPANY מפעל הפיס נ' 8393 / 96 עא

עשה שימוש בדמות "הנווד" הידועה שגילם השחקן צ'רלי צ'פלין בסרטיו במסגרת מסע פרסום שערך, וזאת באמצעי מדיה שונים. המשיבות,1המערער חברות זרות שבבעלותן זכויות היוצרים ביצירותיו של צ'פלין, דרשו מהמערערים להפסיק את השימוש בדמות ובקטעים המבוססים על היצירות בשל הפרת

זכויותיהן. בית- המשפט המחוזי, בקובעו בפסק-דין חלקי כי אכן הפרו המערערים את זכויות המשיבות, נעתר לבקשת המשיבות למתן צו-מניעה קבוע.ולמתן צו מתן חשבונות לגבי מסע הפרסום. מכאן הערעור

בית-המשפט העליון פסק: , אשר מטרתו להגן על יצירות שפורסמו לראשונה1953א. שר המשפטים התקין את צו זכות-יוצרים )ארצות-הברית(, תשי"ג-

בארצות-הברית כאילו פורסמו לראשונה בישראל. מועד תוקף הצו קובע את המועד שממנו ואילך תוגן הפרה של זכויות היוצרים בישראל, ללא קשר למועד שבו פורסמה היצירה לראשונה בארצות-הברית. אין יסוד לטענת המערערים, כי רק יצירות שפורסמו לראשונה לאחר

א - ד(. 586מועד תחילתו, ובהן סרטיו של צ'פלין, מוגנות ) ( לחוק זכות יוצרים,3)6( לעניין טענת המערערים כי זכויות היוצרים המקוריות היו שייכות לאולפני ההסרטה ולא לצ'פלין עצמו, סעיף 1ב. )

קובע חזקה שלפיה יצירה נושא תביעה הינה יצירה שקיימת בה זכות יוצרים, והתובע מוחזק כבעל זכות היוצרים. בנוסף, אם קיים שם1911א(. 584ז - 583על היצירה מניחים שהוא שמו של המחבר )

( במקרה דנן, הכתוביות בפתח הסרטים מודיעות כי צ'פלין והמשיבות הם בעלי הזכויות, ולפיכך עובר נטל ההוכחה אל המערערים2) להוכיח אחרת. כמו כן עולה מהראיות כי צ'פלין כתב, הלחין, הפיק, ביים ושיחק בעצמו. המערערים לא עמדו בנטל להוכיח כי זכויות

ב - ד(. 584היוצרים המקוריות לא היו בבעלותו של צ'פלין )( החוק אינו דן בפירוש בהגנה על היצירה הקולנועית כיצירה שלמה אחת.1ג. )

יצירה קולנועית היא אגד של יצירות, שכל אחת מהן עשויה להיות מוגנת כשלעצמה, ובפסיקה קיימת גישה שלפיה מושתתת הגנת הזכויות ביצירה השלמה על הגנת אגד יצירות המשנה. עם זאת, יש הצדקה לראות יצירה קולנועית מקורית שלמה כ"יצירה דרמטית" העומדת בפני

עצמה. קיומן של זכויות יוצרים עצמאיות בכל אחת מיצירות המשנה שמהן בנויה היצירה הקולנועית אינו סותר הכרה בזכות היוצריםד - ה(. 589ז, 588ג, 587ביצירה השלמה ואינו מונע אותה, בלי לגרוע מן ההגנה על יצירות המשנה המרכיבות אותה )

ולפיכך לא תואם1911 לחוק זכות יוצרים. הקושי בהחלת ההגדרה נעוץ בהיותו של החוק משנת 35( יצירה דרמטית מוגדרת בסעיף 2) לתנאי ההווה. בבוא בית-המשפט לפרשו היום ולבחון את החלתו על היצירה הקולנועית, אין להתעלם מהתפתחות היצירה הקולנועית מאז

א - ב(. 588נחקק החוק וממקומה המרכזי והחשוב בתחום היצירה האמנותית בימינו ) [(: ניתן להכיר בזכות יוצרים גם בדמות דמיונית כשלעצמה )כיצירה דרמטית או ספרותית( בנפרד ממעגל4 ]2687/92( )בעקבות רע"א 1ד. )

היצירה הרחב יותר שבו היא שלובה. בפסיקה האמריקנית גוברת הנטייה להכיר בדמויות דמיוניות כמושא עצמי לזכויות יוצרים, אם כי הדברג - ו(. 593תלוי במידת הייחוד והפיתוח של הדמות )

( דמות דמיונית יכול שתבוא בגדר "יצירה דרמטית" שהחוק מגן עליה, שכן אין מקום להבחנה דיכוטומית בין "דמות" לבין "יצירה".2) בבחינה אם הועתקה דמות מתוך יצירה שלמה יש להחיל אותם עקרונות המוחלים בבחינה של העתקה של יצירה או חלקה, ולבדוק אם

ג - ד(. 594גילומה של הדמות הוא מקורי במידה הראויה להגנה. יש לאמץ כלל גמיש שלפיו תוכרע השאלה אם דמות ראויה להגנה ) היא דמות מפותחת המגלמת בתוכה יצירתיות ומקוריות במידה כה גדולה עד שהיא1( במקרה הנדון הדמות שהועתקה על-ידי המערער 3)

ו - ז(. 595מצדיקה את הגדרתה כ"יצירה דרמטית" עצמאית ) ( את הדמיון בין היצירה המוגנת לבין היצירה המפרה יש לבחון מתוך הסתכלות רחבה על המכלול, בלי לטשטש את התמונה הכוללת1ה. )

על-ידי ירידה לפרטים. במקרה דנן, ההתרשמות הכוללת מתשדירי הפרסומת היא שהייתה כאן מלאכת חיקוי והעתקה ברורה של קטעיםה - ז(. 590א, 590ז - 589חשובים ומרכזיים מתוך הסרטים )

( לחוק זכות יוצרים אינה רק, או בעיקר, על-פי בחינה2)1( ההכרעה בשאלה אם הועתק "חלק ניכר" מן היצירה המוגנת כאמור בסעיף 2) כמותית של הקטעים העומדים להשוואה, אלא בעיקר מבחינה איכותית. גם כאן אין לבחון כל פרט בקטעים המושווים אלא יש לבחון את

הקטעים מתוך ראייה כוללת. אין כל חשיבות ליחס שבין אורך הסצנות לבין האורך הכולל של הסרטים שמהם הועתקו. גם אין חשיבות לכך שתשדירי הפרסומת כוללים קטעים נוספים, שלא הועתקו, שכן יסוד ההעתקה מתייחס אל עצם ה"נטילה". ההעתקה פוגעת באופן ישיר

ד(. 592ז - 591ה, 591באינטרס שבגינו מוגנת זכות היוצרים, ולכן יש לראותה כהעתקה של חלק מהותי, וממילא חלק ניכר, מן הסרטים ) ( הואיל4ב(. )591ד, 590( במקרה דנן העתיקו המערערים וחיקו סצנות שלמות מהמוכרות ומהזכורות ביותר בהיסטוריה של הקולנוע )3)

וההגנה על היצירה המוגנת בכללותה מושתתת על יסודות מקוריים המרכיבים אותה, יש לבחון אם ההעתקה גזלה דבר מיסודות אלה. לפיכך תיבחן הפגיעה לאור השאלה אם המוטיבים שהועתקו )בין ישירות בין במרומז( כוללים יסודות אשר יש בהם כשלעצמם מידה של

ו(. 591מקוריות ) ( במקרה דנן, נעשה שילוב אמצעי הפרסום השונים במסע הפרסום מתוך כוונה ליצור אפקט מקיף ומשולב, לפיכך אין צורך לבחון בנפרד5)

אם כל אחד מאמצעי הפרסום השונים שנעשה בהם שימוש הוא פרסום מפר. יש לראות במסע הפרסום פעולה שיווקית אחת המפרה אתו - ז(. 592זכויות היוצרים בסרטים, וכך יש לראות כל אחד מאמצעי הפרסום המרכיבים אותה כהפרה של זכות היוצרים )

לחוק זכות יוצרים נקבע חריג להפרת זכות יוצרים, והוא כאשר המעשה בא בגדר "טיפול הוגן" ביצירה. לחריג זה חשיבות2( בסעיף 1ו. ) רבה ואין לפרשו בצמצום. הגנה מוגברת עלולה לבלום התפתחות תרבותית וחברתית, ויש מצבים שבהם מצדיק האינטרס הציבורי צמצום

ו - ז(. 596ההגנה, כמוגדר בחוק ) [(: את השאלה אם היה "טיפול הוגן" ביצירה יש להעביר בשני מבחנים: האחד, אם השימוש הוגן והשני,4 ]2687/92( )בעקבות רע"א 2)

אם השימוש נעשה לצורך אחת המטרות הקבועות בחוק. המבחן הראשון הוא העיקרי, ולפיכך יש לגלות פתיחות בבדיקת המבחן השני. שימוש ביצירה מוגנת כבסיס ליצירה מקורית חדשה יכול שייראה כטיפול הוגן לצורכי "ביקורת" במובנה הרחב, קרי: לא רק ביקורת שלילית,אלא גם העמדתה של יצירה אמנותית בקונטקסט חדש, המאיר אותה באופן מפתיע ובלתי צפוי וחושף בה רבדים סמויים וצדדים נסתרים )

ג - ז(. 597( במקרה הנדון לא ניתן לסווג את מסע הפרסום של המערער בגדר החריג.3)

השימוש שנעשה אינו נכלל בגדר המטרות שנקבעו בחוק, אף במובנן הרחב. הפגיעה בזכויות נעשתה למטרות רווח, ואף אם המערער עושה שימוש בהכנסותיו לקידום ערכים חברתיים רצויים, אין בכך כדי "להלבין

ב - ז(. 598את החטא" שבהפרה ולעשות את הטיפול ל"הוגן" )

273-274, עמוד 273( 2 נ' אלקטרו נוע נ )THORN EMI APPLIANCES 854 / 83תא

זוהי בקשה לאסור על הנתבעים לייצר ולמכור אבזר מועתק ולחייבם למסור דין וחשבון על הרווחים שהפיקו מהפצת אבזר זה. בית-המשפט נזקק לדיון.והחלטה בדבר זכות היוצרים שיש לתובעים באבזר הנדון ואם הפרו הנתבעים זכות זאת

בית-המשפט פסק:

העתקה עקיפה: [ לא מתקבל על הדעת שההגנה הניתנת לתרשימים או שרטוטים בהיותם "יצירה ספרותית" תחול גם על15. א. בעקבות פס"ד לילנד ]1

העתקת החפץ המוגמר כאשר החפץ המוגמר איננו בר הגנה לפי חוק זכויות היוצרים ואף לא ניתן היה לרשום אותו כמדגם או כפטנט. ב.המעתיק חפץ מוגמר אין לו ענין בתרשימים אלא בחפץ המוגמר.

ג. "העתקה עקיפה" הינה העתקת המוצר בדרך של חיקוי המוצר התלת-מימדי הגמור ולא בדרך של העתקה ישירה של התרשימים. ד. זהותהליך של תכנון משוחזר לפי המוצר הסופי

REVERSE ENGINEERING.דהיינו, המעתיק משחזר ומתכנן את שלבי ייצורו של המוצר המועתק לפי המוצר הסופי

גניבת עין:

. א. בעובדה שמוצר המיוצר בהעתקה דומה מאד )אך בשום פנים לא זהה( למוצר המקורי, אין משום גניבת עין ובלבד שננקטו אמצעים2 ( כשמדובר באבזר גרידא שערכו זול בהרבה ממחיר המוצר1הולמים למניעת רושם מוטעה כאילו מדובר במוצר המקורי. ב. מה עור -

המקורי.

( כאשר מחיר3( שיצור חלקי חילוף שלא על-ידי היצרן הוא נוהג ידוע והצרכן המצוי מעוניין לעתים דוקא בחיקוי בגלל מחירו הזול יותר. 2 אחוז ממחיר האבזר המקורי.50החיקוי לעתים הוא

ג. כדי למנוע טעות והטעיה לפיה אבזר יחשב לאבזר המקורי כאשר הוא למעשה אבזר חיקוי שלא נוצר על ידי היצרן המקורי, יש לטבוע את שם היצרן המחקה באותיות גדולות ובמקום בולט על גבי האבזר. ד. צורת פרסומו של האבזר צריך שלא יהיה בו כדי להטעות את קהל

הצרכנים או את חלקו כאילו מדובר באבזר מקורי. ה. אין מניעה בפרסום האבזר יאמר, כי הוא מתאים למוצר המקורי עבורו הוא נוצר בלויתשם המוצר המקורי.

יוצרים זכות נושא הטמעת

בחומר סדר לעשות לכולכם שתאפשר חובה משימת לקופירייט, להלן המוקדשים השיעורים אגד תום עם הסמסטר. מוצע סוף במבחן בהקשרו שיוצגו לשאלות מוכן ולהיות לגביו, להטמיעו ההנבה הרב, לשפר

כאן. הדברים להביא ראיתי בו כרונולוגי סדר באותו לעבוד

מוצבים בהם הראשונים הבאים, ששני המאמרים שלושת את במרקר לעצמכם וסמנו קראו, הפנימו.1המכללה: בספריית זמין והשלישי הקורס באתר בשלמות

המידע"; "עידן עבר אל ומבט העליון-מגמות, שיקולים ביהמ"ש בפסיקת היוצרים פסח, זכות .1.1

תרבותית; ושליטה יוצרים זכויות בדיני המקוריות בירנהק, דרישת.1.2

הרוח קנייני בנתיב וסיון, רשימות פרידמן בדיוניות, אצל בדמויות יוצרים וסיון, זכויות פרזנטי.1.3.103, 2004וטכנולוגיה(, תשס"ד- למשפט, תקשורת )השנתון

החקיקה בהוראות הרלבנטיים הקטעים את במרקר לעצמכם וסמנו לעומק רב, הבינו בעיון קראו.2שלהלן:

1911יוצרים, זכות חוק.2.1

ע"י ( שהוסף1)ג ס"ק )א(-)ד( כולל)2)1()III(-)VI(, 2)2(, I()1)2(, 3(-)2)1( רישא, 1)1 סעיפים)19(, 3)16(, 1)9, 7-8(, 1)6(, 2(-)1)5מתשס"ג, בתיקונה יוצרים זכות לפקודת14 סעיף

עצמי". שלטון בעלת "מושבה להגדרת ( פרט1)35( ו-1)22, 20(, 1

(1924) יוצרים זכות פקודת.2.2

הנ"ל התיקון פרי14( ו-1)9, 8ב, 7א)ח(, 7א)א(-)ב(, 7(, 4)5א, 4ו, 3א-ג, 3א, 2 סעיפיםמתשס"ג.

1984ומשדרים, תשמ"ד- מבצעים זכויות חוק.2.3

א10 ו-10, 5ג, 4, 1א4א, 4, 1-4 סעיפים

לעיצומם הפתרונות את פתרונותיהן. הבינו ואת הבאותunseen caseה- שאלות ארבע את היטב קראו.3 legal לשאלת כדבעי עונים בתשובות, היאך המובאים והסימוכין הטיעונים ומן הפתרון משיטת ולימדו

case.

ש"ח. אחרי שראיתיו השכרתיו לשכן בתמורה ל"תרומת18 ליומיים ושילמתי סך DVDלקחתי מבלוקבסטר סרט .3.1

ש"ח. למי יש תביעה נגדי ומה הדין בה?9השתתפות" ע"ס

פתרון

מדבר בהשכרה לצרכי מסחר. אפילו ספריה עירונית המקבלת)להלן - "הפקודה"( ו לפק' זכות יוצרים 3ס' תשלום סמלי )תשלום חודשי עבור דמי מנוי( אינה נחשבת כמי שמשכירה תקליטורים לצרכי מסחר – ע"א

אן.אם.סי 326/00 נ. חולון תק-על עיריית יתכן1014(, 2)2003, אך קופירייט מדיני תביעה אין לכן, . שלבלוקבסטר יש תביעה מדיני חוזים.

ריק את השיר החדש של ארקדי דוכין "מי אוהב אותך יותר ממני" והשמעתיו ברמקולCDהורדתי מהאינטרנט ל-.3.2

ובשירה בביצוע השיר ונהנה. ארקדי, מיכה שטרית שליווה אותו בגיטרה בגינת ביתי. לפחות חצי הרחוב שמע

בטלויזיה )בתכנית "שירים מהבטן"( וחב' התקליטים ארקדיה שהפיקה את התקליטור המקורי, מבקשים לתבוע

שלי ואת יצרן הצורב שבמחשב שלי. אפשר? אם כן, הבהר באיזה עילות ומה הדין.ISPאותי, את ה-

פתרון

מה שהדבריםב. כשלעצמה, היא הפרת זכות ההעתקה )שעתוק( אך יש לה הגנת שימוש הוגןCDההורדה ל- ג לפקודה, אך דא עקא שפטור זה אינו חל על "התקן המיועד3נוגעים לקלטות, קיים פטור מפורש בסעיף

שלנו, כאמור בהגדרת "קלטת" שבסעיף CDלשמש במחשב" מטיפוס ה- ב לפקודה. נראה כי בעתיד גם3 ו-CDלתקליטורים ) DVD תזכיר הצ"ח בנושא הצריבה הביתית.כמוצע ב ,מדעיקראסטטוטורי פטור ( יהיה (2)21 וס' ה( לפקוד1)35"השמעה ע"י מכשיר מכני" מהווה "הצגה" של היצירה לציבור לענין ס' נמתין ונראה.

,51(, 2)2003, תק-של אקו"מ נ. מכבי פ"ת 2767/02. ר' ת.א. )כפ"ס( )להלן - "החוק"(1911 זכות יוצרים, לחוק שעסק בהשמעת מוסיקה ברמקולים במגרש כדורגל. אכן, גינת ביתי איננה מקום ציבורי, אך החיקוקים הנ"למדברים על השמעה לציבור ולא בהכרח על השמעה לציבור ע"י הפעלת האמצעי הקולי במקום ציבורי. ר' ת.

.2180(, 2)2002, תק-מח הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות נ. אולמי נפטון בת-ים 1975/99א. )ת"א( נותרת שאלת ההועדה: האם התכוונתי לכך שרבים ישמעו, ולחלופין, האם הכוונה הזו נלמדת אובייקטיבית מהתוצאה בפועל )חצי הרחוב שמע(, שנבעה כמובן מן העוצמה הרבה בה בחרתי להפעיל את המגבר. בל נטעה: אי-ידיעת המפר איננה הגנה בדיני קופירייט באשר לעצם קיום קופירייט בידי מאן-דהוא. לכן, מקל וחומר, גם כוונה להפר אינה נדרשת מצידו בהקשר הזה. האם המצב שונה המצב ביחס ל"אקטוס ראוס" שלידיעה על כך שהביצוע מופנה לציבור, אין ביצוע בציבור? לכאורה, אכן כן, שהרי מבלי כוונה או למצער

)של רצייתית ( מצד המבצע-המפר, בדומה לנהג שמכוון את ההגה למרכז הכביש, אךvolitionמעורבות מחמת ליקוי מכני פתאומי ההגה מושך אותו אל המדרכה שמימין. בשני המקרים נאמר, פשוט, ש"האיש לא עשה את זה". מצד שני, אם דלפו נוזלים ממיכלך בד"כ זה מחמת אי-שמירת המיכל במצב אטום ותקין על-ידך. מדוע איפוא שלא יחייבו אותי באחריות מוחלטת או כמעט מוחלטת, בדומה לאחריות על הפרת הקופירייט? הרי אלמלא המהלך בו החילותי לא היה קורה דבר. בפסיקה אין תשובה ישירה למצב שתואר והוא בבחינת מקרה גבול מעורר מחשבה. העילות: לארקדי יש קופירייט בשיר ולארקדיה יש קופירייט בתקליטור המקורי

( לחוק(2)1( לפקודה במשולב עם ס' 1)35ולא הרי זה כהרי זה, משום שארקדי זכאי למנוע ביצוע פומבי )ס' לא עשיתי שוםמן העובדות ברי כי ( לחוק(. 2)19ואילו ארקדיה זכאית רק למנוע עשיית תקליטים מפרים )ס'

רק בגין הביצוע המשותף של "מי1987תקליט. למיכה יש תביעה עפ"י חוק זכויות מבצעים ומשדרים, תשמ"ד-והוא רשאי למנוע ביצוע בפומבי שלו שלא יותר ממני" ביחד עם ארקדי ב"שירים מהבטן", אוהב אותך

שלי )בזק בינ"ל,ISPלא ביצעתי את הביצוע המשותף הזה ברמקולים שלי. נראה כי ה-בידוע שבהסכמתו. נטויז'ן, קווי זהב וכיו"ב( אינו צריך להיות אחראי לתכנים העוברים בצינורותיו, אלא אם ידע דבר ההפרה והיה

DMCAבידו למונעה ו/או שיתף פעולה בהקשרה, שאזי אפשר לחייבו באחריות עקיפה )ר' ההסדר בארה"ב ב-בענין Corleyבערעור "ד הופס Reimerdes וסטודיו ה-2600 נפסקה הלכהDeCSS, בפרשת . בארץ טרם

Sony's יצרן הצורב, על רקע ההלכות האמריקניות בענין יחס לבשם הוא הדבר ככל הנראה, מחייבת(. Betamax Case-ו Rio's MP3 מדוע רק "ככל הנראה"? בשל ההלכה האחרונה – היסט הזמן והיסט המרחב(

איננו רוצים להקפיא את הקדמה(. הרי Grocksterשל ביהמ"ש העליון הפדרלי בפרשת תכנת שיתוף הקבצים הטכנולוגית כולה מחמת תופעת שולית יחסית של ניצול שלא כהוגן, כשם שלא היינו רוצים להפסיק לנועפגעי הגוף הכרוכים, בשוליים, בתחבורה יותר, מחמת ויעילים יותר ולחתור לכלי רכב מהירים במכוניות

היבשתית.

שלי לחברתי דבורה בהתנחלותCD ישתנו מקום בו אך העברתי את השיר בדוא"ל מה-2האם תשובותיך לשאלה .3.3

"שירת הים", והיא, מצידה, השמיעה אותו ברמקולים שבחדר האוכל של הישוב בארוחת חג שבועות?

פתרון

הגן עליה ע"י "שימוש הוגן". ההשמעה ע"ינסות ההעברה לדבורה איננה ביצוע פומבי אלא העתקה שאפשר ל ולא הפקתיכי לא הרשיתי לה המעשהלכך, י באחריות עקיפה אדבורה מהווה ביצוע פומבי נפסד. אינני אחר

בעלי לגבי האחריות העקיפה של 377-379( לחוק וגרינמן בעמ' 3)2. כן ר' ס' 369 ר' גרינמן בעמ' ממנו תועלת.אולמי שמחות, מסעדות, מכוני כושר וכיו"ב וארבעת הרכיבים הנדרשים ליצירת אחריות עקיפה.

לבצע .3.4 שמסוגלת ממסר תוכנת שלי השולחני במחשב לי מטיפוסforwardיש מוסיקה לקובצי אמיתי בזמן

Streaming MP3בעזרתה, ממסרתי את "חליל הקסם" של מוצרט )בביצוע התזמורת הפילהרמונית הישראלית .

של הקאמרית התזמורת על המנצח של הנישא למחשב המוסיקה" מ"קול התרבות(, להיכל העשור בחגיגת

רמקולים סטריאו 2טימבוקטו )"טושיבה" חדיש עם built inכך, כל עשרה הנגנים החביבים של התזמורת .)

הנאיבית הזאת, נהנו מהיצירה ביחד עם המנצח וביחד עמי ועם מאזיני "קול המוסיקה". שבוע אח"כ נתקבלה בביתי

)חברה מאיי הבתולהוולפגאנג אמדיאוס מוצרט מיוסיק ממוריאל לימיטדתביעה חתומה ע"י ארבעה תובעים:

,רשות השידורהבריטיים, לה זכויות היוצרים בכל היצירות של הגאון המוסיקלי שהלך לעולמו בעודו צעיר בשנים(;

, כבעלת הזכיוןהד ההיכל בע"מ(; התזמורת הפילהרמונית הישראלית )עמותה רשומהכמפעילת "קול המוסיקה";

הבלעדי מהיכל התרבות להקלטת כל הארועים המוסיקליים שמתקיימים בהיכל.

פתרון

לנו, והידוע וע"כ לא ברור איך התוכנה streamingעפ"י המקובל ולא הורדה )העתקה( מאפשר שמיעה אם התוכנהנשאיר זאת לחכמי המחשב ונעיר רק כי (. 76 וה"ש 191משכילה לעשות מימסור )גרינמן בעמ'

בעילה של "עקיפת אמצעי הגנה"DMCAפורצת את ה"סגירות" של הקובץ, הרי שבארה"ב תיבדק הפרת ה- עושר ולא במשפט ברוח הלכת א.ש.י.ר. לגוף הענין, יש בפנינו "ביצוע" אךלעשיית כנראה לכו ואילו בארץ י

שלהם ומגבלות האכסניהמקצועי ספק אם הוא "פומבי" נוכח המספר המצומצם של המאזינים, היחוד ה . בהנחה שדרישת הפומביות באה על סיפוקה, להלן ניתוח העילות: מוצרט והקופירייט שלו מתו זההסגורה

נחלת הכלל. לכן, לחברה הזרה אין תביעה. לתזמורת הפילהרמונית ולרשותל( והיצירה נעשתה PMA 70כבר )ב- )מדובר בלבד בהתאמה, משדרים, וזכות מבצעים זכות יש Neighboringהשידור Rights-ב ולא

Copyrights-לענייננו, המבצע זכאי למנוע שידור1984(, שתיהן עפ"י חוק זכויות מבצעים ומשדרים, תשמ"ד . לחוק האמור( והמשדר זכאי למנוע שידור2.4 ו-2.3 והזכות למונעו בס' 1הביצוע שלו )ר' הגדרת שידור בס'

לעמדת המבצע -בנושא זה ( לחוק הנ"ל( ולהתיר - מבלי להיזקק 5( ו-)3)1א4ושידור משנה של שידוריו )ס' , הן לתזמורת הפילהרמונית והן לרשות השידור יש במקרה שלנושידור משנה כזה. באין פרטים על הרשאה

המימסור.נגדי באמצעות המשנה שידור / השידור בגין רקעילה קופירייט בעלת היא ההיכל הד חב' )ס' קיימת במשך 1)19ב"רישמת הקול" של ביצוע העשור זו וזכות שנה מיצירת הקלישאה50( לחוק(,

המקורית )תקליט האם(. יוצא שגם אם מניחים מחוסר ידע קונקרטי, כי היכל התרבות נחנך עם קום המדינה, והקופירייט עודו בתוקף. לא כל שכן מקום בו נבנה ונחנך במציאות1958אזי חגיגת העשור נערכה לו בשנת

הדברים זמן רב אח"כ. עם זאת, הזכות חלה רק ביחס לעשיית "תקליטים... שאפשר להעתיק בהם קולות" ולא ייעלם מבלי השאר שריד מקובע. לכן, לחב' הד ההיכל אין עילהstreaming- שבהיגמר הonlineלגבי מימסור

נגדי.

מציון המבחן(66% )חלק א'מובחנות היא:.1

חד-משמעי או ברור. מהמובהק=חד-משמעי/ברור )למשל "נצחון מובהק"( וא"א לדעת א. מובהקות ב. יצירתיותמובחנת

X=הפרדה=בידולDistinctivenessמובחנות בהקשר סימן מסחר היא ג. בידולneologismד.

לצורך קופירייט נדרש/ת:.2א. התקדמות אמצאתית

Xא.מ.ל.ב. מקוריות nonfictionג. חומר

ד. שימוש הוגן

עותקי ארעי הם:.3Xפסקי-דין כ"כ עקרוניים מוכרחים לזכור.MAI v. Peakא. נושא שנדון ב-

ב. עותקי ביניים הנוצרים אגב הנדסהחוזרת

עותקי ביניים אינם עותקי ארעי.

ג. עותקים השמורים בכונן הקשיח בלבד בלבדcacheד. עותקים הטבועים ב-

לפי דוקטרינת המכירה הראשונה - .4 א. מותר לי להכין צילום אחד משירון שקניתי

שלשום ב"סטימצקי" ב. מותר לי ליצור גיבוי אחד לתקליטור תוכנה

שקניתי אתמול ב"באג" ג. אסור לי כיום ויהיה אסור לי גם הלאה לעשות

את )א( ואת )ב( ברווח תקליט ויניל שקניתילמכורד. מותר לי

בנעורי ב"משביר לצרכן"

התשובה חבויה בשאלה: מדובר בדוקטרינת המכירההראשונה

X

שימוש הוגן -.5א. אינו שימוש מסחרי

ב. הינו נטילה על דעת היוצרXא.מ.ל.ג. הינו חריג לזכותו של היוצר

file swappingד. אינו עילת הגנה ב-

אי אפשר לתקוף סימן מסחר רשום -.6א. בטענה שהוא סימן בדיוני

ב. בטענה שהוא סימן שרירותי ג. בטענה שהוא סימן תיאורי עם

secondary meaning Xמדרג הסימנים חייב להיות מוכר על בוריו לכל התלמידים. זהו המינימום. ד. כל התשובות נכונות

אין זכות יוצרים -.7 א. בבקבוק הזכוכית של

"קוקה-קולה" )הבקבוק עצמו( של משחקobject codeב. ב-

הוידאו התנכ"י "כיבוש יריחו" ג. בבובות הקלינטונים בתורדוגמני בלייזרים בחלון ראוה

Xר' הלבטים והשלכותיהם בתדפיס המצורף מספרו של עו"ד טוני גרינמן.ד. כל התשובות אינן נכונות

של "סוף העולם שמאלה" ששכרתיDVDלמי יש עילה נגדי על שהשאלתי לחבר .8ב"בלוקבאסטר"?

א. לאבי נשר כבעל זכותהיוצרים בתסריט

לא עשיתי פעולה הפוגעת בזכויות שהיו/יש לאבי בתסריט.

Xיחסי עם החב' מושתתים על חוזה, בו נאסרות השכרת משנה והשאלהב. ל"בלוקבאסטר" בחוזים ג. לבעלי הפטנט בתהליך

DVDהיצור של ה-לא הפרתי את הפטנט הזה

אין לחב' קופירייט, אלא רק רשיון שימוש והשכרה שניתן לה ע"י בעלד. ל"בלוקבאסטר" בקופירייטהקופירייט ברשומות האלקט' - חב' ההפקה )האולפנים(.

לחב' "אדידס" מארה"ב אין בישראל - .9 א. עילת תביעה נגד ביח"ר

"שוקולד אדידס" מחיפהיש עילה כי אדידס הוא סימן מפורסם

ב. עילת תביעה נגד משה דידס שמייצר את "נעלי

דידס" בת"א

יש עילה בגלל הדמיון בשם והזהות במוצר, אפילו אדידס לא היה סימןמפורסם

ג. עילת תביעה בקופירייט נגד מי שהעתיק כאן את

שלהAirשרטוטי דגם

יש גם יש תביעה בשרטוטים המהווים "יצירה ספרותית".

ד. עילת תביעה בפטנטים נגד מי שמשווק כאן שרוכים

Airתואמים לדגם

Xפטנט בשרוכים? נו באמת!

נתבעתי ע"י הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות על השמעת "לבד על הגג שבתות וחגים".10 ואט מעל גג ביתי, כי - 1,000 של יהודית רביץ( במגבר CD)מה-

א. לפדרציה זכות היוצריםבתקליטור הזה

נכון, אבל הזכות הזאת מגנה על העתקת התקליט ולא על השמעה

ב. כל הישוב שמע וההשמעההיוותה 'ביצוע פומבי'

אם אין זכות למנוע השמעה, למאי נפקא מינה מי שמע?

ג. הפדרציה קיבלה יעוץ שגוי מיסודו מהיועמ"ש הטירון

שלה

X"זה מה שנשאר" )תודה לשלמה ארצי(.

ד. לאקו"ם אין זכות יוצרים בשיר הזה כך שרק

לפדרציה יש עילת תביעה

קשקוש: גם אם לאקו"ם אין זכות יוצרים בשיר )נניח שרביץ השאירה הזכות לעצמה(, מה זה מועיל לפדרציה? הרי זכויותיה מוגבלות אך ורק למניעת

הפרה ביחס לתקליטים!

עילה בגניבת עין היא -.11 Reverseא. עילה מקבילה לעילת ה-

Trespassingבארה"ב "גניבת עין" - מעצם הגדרתה - אינה יכולה להיות מקבילה לעילה

של "גניבת עין במהופך"... ב. עילה זהה לעילה של סימן מסחר

בלתי רשוםX

ג. עילת תביעה מעין-חוזית בענףהחיובים

היא עילה נזיקית.

ד. הן )א( והן )ג(

יזכה -DN נגד TMבמאבק .12 הישן כשאיןTMא. בעל ה-

cybersquatting הישן כשאיןDNב. בעל ה-

cybersquatting כשישTMג. בעל ה-

cybersquatting נרשםTM נרשם בתום לב". לכן, גם אם ה-DNהמבחן המקובל הוא "האם ה-

אגב "הסגת גבול קיברנטית" )ז"א בחוסר תום לב(DN, רישום DNאחרי ה-ייפסל מולו.

X

כשישDNד. בעל ה-cybersquatting

, קשור בכך ש -ACPA ע"י ה-FTDAעיקר השיפור של ה-.13 מאפשר לבעל סימן מפורסםACPAא. ה-

שבעליוURLולבעל סימן מבחין להשבית מסתתר, גם לפני פגיעה בסימן

X

מאפשר הגשת הליכים עלACPAב. ה-יסוד סמכות מקומית פרסונלית-גלובלית

( גלובליתin rem היא קניינית )ACPAהסמכות לפי

מגן על הצרכן-המשתמש ואילוFTDAג. ה- מגן גם על בעל הסימןACPAה-

המפורסם

להיפך

חל רק על סימנים מפורסמיםFTDAד. ה- ותנאי מוקדם לתביעה על-פיו הוא שלא

נגרם דילול בפועל

חל גם על סימן מבחין שאינו מפורסם, אך צריךFTDAה-לפיו דילול בפועל.

אפשר לתקוף תוקף של פטנט בתקיפה אגבית במסגרת משפט הפרה - .14 א. אם בעבר לא הוחמצה

השעה להתנגדות בפנירשם הפטנטים

החודשים12ב. אולם לא ב- הראשונים שלאחר

פרסום התוקף ג. אם זה לא נעשה בהליך

ביניים למתן צו זמני לפי הפסיקה )ביהמ"ש המחוזי בת"א; כב' השופט זפט(, בתקיפה כזו בהליך

של צו זמני, הסיכויים קלושים ביותר.X

ד. אולם לא בפטנט תהליך

פרסום קודם וגם שימוש קודם גורמים לאובדן תוקף הפטנט, אם - .15 א. הפרסום נעשה במסגרת

הרצאה באוניברסיטה דובר בהרצאה סתם, להבדיל מכנס מדעי ספציפי. לכן, באין חריג פרטני לכלל

הפסלות בשל פרסום קודם, יש פסלות. X

ב. השימוש נעשה במסגרת הרצה נסיונית של המוצר

הרצה נסיונית היא חריג מפורש לכלל הפסלות בשל שימוש קודם. לא דובר ב-road showפומבי, אלא פשוט בהרצה. הרצה כזו נועדה לקדם את יסוד

ה"תועלת" החיוני לפטנט. ג. הפרסום נעשה שלא על

דעת בעל האמצאהזה לא פוסל.

ד. השימוש נעשה שלא עלדעת בעל האמצאה

גם זה לא פוסל.

מציון המבחן(34% )חלק ב' – IRAC Introductionענה על השאלה הבאה רק במסגרת שני הדפים הריקים שהוקצבו לתשובה. בנה תשובתך לפי כלל

Rule of Law – Analysis – Conclusion) .ע"מ שתמצה את כל אשר אתה יודע באופן אופטימלי ובצורה בהירה ,)

של מאזניים אלקטרו-אופטיים מהפכניים לשקילת חיות בית ביריית לייזר. המתקן הזה משחררהממציאאברהם הוא

את בעלי הכלבים, החתולים, הארנבות, הצפורים וכיו"ב, מן הצורך להילחם עמם מלחמה אבודה ע"מ ש"יעלו על

משכנעת של המאזניים לרעיונאים שלהצגת תכליתהמשקל" ויעמדו עליו מבלי נוע עד גמר השקילה. אברהם ערך

(, לרשום את השם הזה"FatPet"" )באנגלית: פטפטמשרד הפרסום "הכי-תופל" ואלה הציעו לו להכתירם בשם "

בירושלים ולהקים אתר אינטרנט בשם כסימן מסחר fatpet.co.ilלקידום השיווק. הוא נפנה מיד לעשות כעצתם

ורשם את סימן המסחר, אך בבואו לרשום את שם המתחם גילה כי יצחק - סטודנט שובב למשפטים מר"ג - צחק זה

. בדלית ברירה אברהם נאלץfatpet.com ואת fatpet.co.il, עת רשם אצלם את ICANN ו-ISOCכבר כל הדרך אל

, ומיד עם הקמת האתר הזה הוא העלה אל דף הבית שלו צילום נאה של המאזניים עםfatpet.bizלהסתפק ב-

" ותיאור קצר של אופן הפעולה והיתרונות. FatPet ® "פטפטהכיתוב

יעקב, לשעבר טכנאי בכיר בחב' אל-אופ וכיום פורץ-נוצץ, פרץ לביתו של אברהם וגנב משם מספר פריטים, וביניהם

,fatpet.biz, נכנס בעקבות זאת לאתר ה-פטפטאת תיק ה"ג'יימס בונד" של אברהם. הוא מצא בתוכו את שרטוטי ה

ראה שם מה שראה והתיישב בטירוף אל שולחן העבודה שלו למשך שבועיים רצופים, עד שסיים בניית מאזניים

דומים - לא זהים - משלו. כיוון שהוא מתכוון להתחיל ביצור המסחרי ובשיווק בתחילת חודש מרץ הקרוב, הוא פתח

בקפיין פרסומי בעתונות היומית וכך למד אברהם על מה שארע ועד כמה זה רע.

( של יעקב ועם שני ה-"FootPet"" )באנגלית: פוטפטאברהם הזועם בא למשרדך ליטול עצה איך יתמודד עם ה"

DNsלא מכבר הוא השתתף כשומע חופשי בקורס "מבוא לדיני קנין רוחני" במכללה-לה-לה הפתוחה ולכן של יצחק .

הסגת גבול", "הפרת סימן מסחר", "הפרת זכות יוצרים בשרטוטים", "הפרת פטנטהוא שוזר בלהגו ביטויים ממין "

" ועוד.עושר ולא במשפט", "קיברנטית

עוץ לו.

תשובה מלאה לשאלה המהווה את חלק ב', צריכה לכלול את כל אלה:

(:IRAC של IRAא. היסודות שצריך לדון בהם )במסגרת ה-

.פטנט שלא נרשם, אף אם יש בו כל היסודות הנדרשים לפטנטיות, אינו פטנט. וכשיש פרסום מוקדם - לא כל שכן

?).האם בנסיבות אלה עשויה להועיל עילה בעושר ולא במשפט )מבית א.ש.י.ר

-סימן מסחר מול שמות מתחם שנרשמו שלא בgood faith.

ההליך בהקשרfatpet.co.il וההליך בהקשר fatpet.com.הערכאות, הפאנלים והפרוצדורות :

.הפרת הקופירייט בשרטוטים, כעילה בלתי תלויה בזהות )במקרה שלנו אי-זהות( המוצר הסופי

(.IRAC של Cב. תכלס, מהי העצה לאברהם )במסגרת ה-

אוניברסיטת בר-אילן

הפקולטה למשפטים

דיני קניין רוחני-פרופ' גדעון פרחומובסקי

מתווה לפיתרון הבחינה

בית המשפט העליון בישראל הכיר בדמויות קולנועיותהאם הדמויות של מיקי ודונלד מוגנות בזכויות יוצרים? -דמויות מצוירות באות בגדר שרטוט או  פס"ד גבעובדמויות מצוירות כברות הגנה כיצירות אומנותיות או דרמטיות:

ציור. -כן, ניתן להכיר בזכות יוצרים בדמות כשלעצמה כיצירה דרמטית או ספרותית,                            

.בנפרד ממעגל היצירה שבו היא שלובה                          

הדמות מפותחת ברמה גבוהה המצדיקה את הגדרתה כיצירה דרמטית.   :פס"ד מפעל הפיס                          

(פס"ד מוסינזון)כן אפשרי- אזכור                                                      

ההפרה מתבצעת באופן ישיר ע"י מבקרי הפארק ובאופן עקיף ע"י חברת "לגו".

ע"י המבקרים: בהפרה ישירה הזכויות המופרות

זכות השעתוק.

זכות העיבוד.

זכות הביצוע ציבורי- אפשרי

זכויות מוסריות: א. הזכות להורות- דיון. ב. הזכות לשלמות.                     

** זכות ההפצה לציבור, כחלק מזכות הפרסום- הפרה של זכות זו תתקיים רק אם מניחים שחברת לגו מוכרתעותקים מפרים של הדמויות. במקרה כזה ההפרה הישירה היא של חברת לגו.

ביצוע מעשה שעשייתו נתונה בלעדית לבעל הזכות. . 1( – 1 )2 ס' הפרה ישירה ע"י המבקרים:

המעשה נעשה ביצירה כולה או בחלק ניכר ממנה. . 2                                                     

בעל הזכות לא נתן את אישורו למעשה.  . 3                                                     

. לנתבע הייתה גישה לצירה.1על פי הפסיקה על התובע להוכיח:

. קיים דמיון מהותי.2                  

. TOTALITY APPROACH דחיית גישת הפירוק וקבלת ה- פס"ד מפעל הפיס:

  של חברת לגו: אחריותה העקיפה

הלכת סוני, הלכת גרוקסטר(אחריות תורמת )

אחריות שילוחית.

מהו מעמד הדוקטרינה במשפט הישראלי?

טענות הגנה למבקרים ולחברת לגו:

היצירה אינה זכאית לזכויות יוצרים מלכתחילה.

יצירה עצמאית.

העתקה ממקור אחר.

← לא רלוונטיים לעניינינו, כי יש הפרה.

שימוש הוגן: ניתוח נפרד למבקרים ולחברת לגו.

שהוכחה ההפרה.לאחרנטל ההוכחה על הנתבע, והמעבר להגנה זו יתבצע

דיון ברציונלים ובהצדקות )עלויות עסקה, החצנות + ביקורות(.

. מבחן המטרה: * למבקרים- ניסיון להגדיר זאת כלימוד עצמי. 1      

* לחברת לגו- ניסיון להגדיר זאת כסקירה/ ביקורת /מחקר .                             

מבחן המטרה לא מתקיים.

האמריקאי(: 107- יובא מס' פס"ד גבע. מבחן ההוגנות )2

מסחרי- אין לתת לזה משקל רב, כי רוב השימושים הם מסחריים.  . מטרת השימוש ואפיו: 1

יצירתיות ותרומה לחברה- נדרש דיון.

טרנספורמטיביות- נמוכה.

. טבע היצירה המוגנת- בידורית, דמיונית ← נגד שימוש הוגן.2

. היקף הנטילה )כמותית ואיכותית(- העתקה מדויקת וגורפת תהווה שיקול לשלילת שימוש הוגן.3

. השפעת הנטילה על הערך הפוטנציאלי של עבודת התובע- נראה שההשפעה היא ניכרת. כמו כן- מה יקרה אם4השימוש המפר יותר לכולי עלמא?

ותום לב.  (: הפרת הזכות המוסרית פס"ד מפעל הפיס**שיקולים נוספים שיובאו בחשבון )

סימני מסחר:

גם השמות וגם הדמויות מוגנים כסימני מסחר של חברת דיסני, ומדובר בסימן מסחר מוכר היטב.

: יש לדון בשתי החלופות:הפרת סימן מסחר

(- לטובין מאותו הגדר(3 )1(- סימן מסחר מוכר היטב שאינו רשום. )ס' 13 )11ס'

( – גם לא מאותו הגדר(4 )1(- סימן מסחר מוכר היטב רשום. )ס' 14 )11ס'

  בין הסימנים. רק את הדמיוןמבחני הדמיון זהים לגניבת עין, אבל בודקים

"טובין מאותו הגדר"- גם לדיסני יש פארקי שעשועים. כמו כן ניתן להגיע לתוצאה זהה דרך מבחן המשפחה מפס"ד טוטו-זהב.המסחרית

← גם אם הסימן אינו רשום אפשר לתבוע. עוולת גניבת עין:

. מוניטין1צ"ל:

(- אבל בודקים את מכלול מעשיו של העוסק. 3. חשש להטעיה – מבחני דמיון זהים )2       

בעילה זו. . נדרש דיון פס"ד קרדי גם אם הסימן אינו רשום- עילת דילול:

  בעיקר- פגיעה בחופש העיסוק. טענות הגנה לחברת לגו מפני הפרת סימן מסחר רשום:

ע"ע ולא במשפט- הלכת א.ש.י.ר

היבטים של הגנת זכות יוצרים לעומת הגנת פטנט והגנת סימן מסחר

סימן מסחרפטנטזכות יוצרים של מקורית יצירהעל מה מגינים

ביטוי ספרותי/אמנותי

חדשה אמצאהושימושית

מילה, שם, סימן/סמל אותיות, ספרות,)" ודמות

אותות או מלים, דמויות של צירופם אחרים, או

אלה"( הביטוי עידודמטרת ההגנה

היצירתי הטעיית למנועהחדשנות עידוד

למקור באשר הציבורהסחורות

תפיסת למנוע ( עלfree ride) טרמפ

בעל של המוניטין הסימן

העתקה איסוראופי ההגנהכדין שלא ונטילה

בלעדי לניצול הזכות האמצאה של

לבעל מוקנית הפטנט, ולכן,

יצור, על חל האיסור לגבי ושימוש מכירה )מוצר דבר איזשהו

תהליך( הנתפס או תביעות במצודת

לא אם הפטנט, גם באלה כרוכה

העתקה

בסימן, השימוש איסורהפטנט לאיסורי בדומה

איך יוצרים אתההגנה

עצמאית יצירה ע"י במדיום וקיבוע

צורך מוחשי. איןברן( )אמנת בפרסום

)פרט רישום בקשת ע"יפטנט בקשת ע"י מוכר מסחר ל"סימן

רישום( טעון היטב" שאינו בסימן בפועל ושימוש במסחר

מסחר ל"סימן כן, פרטכןלאחובת רישום בפנקס היטב" מוכר

הקריטריון הבסיסי הנחוץ

לרישום/להכרה

+ חדשנותמקוריות אמצאתית התקדמות

(lack of )obviousness + שימושיות)"יעילות"(

ל"סימן מבחין, פרט אופיהיטב" מוכר מסחר

לא כןברן( )אמנת לאהצורך במודעה של חייו ימי בד"כ, כלתקופת הבלעדיות

70 ועוד המחברשנה

אפשרות עם שנים10 שנה20 ונשנית חוזרת הארכה

מדינתי, הבסיס בד"כבינ"ל אמנות כן, מכחהגנה בחו"ל לרשום ניתן כיום אך

מכח בינ"ל פטנטאמנות

הבסיסמדינתי-טריטוריאלי-לוקא

סימן לרשום ניתן לי, אך 6 של קדימה בדין בחו"ל

אמנות. כיום מכח חודשיםבינ"ל סימן לרשום ניתן

GLOSSARY OF INTELLECTUAL PROPERTY TERMS

By Benjamin Oelsner

The information provided here was adapted and excerpted with permission from McCarthy's Desk Encyclopedia of Intellectual Property, Second Edition, written by J. Thomas McCarthy. Copyright ©1996 by The Bureau of National Affairs, Inc., Washington, D.C. 20037. For BNA Books publications call toll free 1-800-960-1220.

ASSIGNMENT ]patent-trademark-copyright[. A transfer of rights in intellectual property. An assignment of a patent, for example, is a transfer of sufficient rights so that the recipient has title to the patent. The assignment can be a transfer of all rights of exclusivity in the patent, of an undivided portion )for example, a 50 percent interest(, or of all rights within a specified location )for example, a certain area of the United States(. Transfer of anything less is considered to be a “license.” )See LICENSE, GOODWILL(

AUDIOVISUAL WORK ]copyright[. A copyrightable work consisting of images that are related, presented in a series, and intended to be shown by use of a machine, as well as any sound accompanying a work. A common example of an audiovisual work is a slide show, such as that used in a sales presentation, a lecture, or an introduction to a museum.

AUTHOR ]copyright[. Either the person who creates a copyrightable work or the employer of a person who creates a copyrightable work within the scope of employment. “Author” in copyright law includes not only writers of novels, plays, and treatises, but also those who create computer programs, arrange data in telephone books, choreograph dances, take photographs, sculpt stone, paint murals, write songs, record sounds, and translate books from one language to another. )See WORK MADE FOR HIRE, JOINT AUTHORS(

BERNE CONVENTION ]copyright-international[. The major multilateral copyright treaty, signed in Berne, Switzerland, in 1886. The Berne Convention, whose members form the Berne Union, is adhered to by more than 75 nations. The World Intellectual Property Organization )WIPO( is the administering agency for the Berne Union.

BEST MODE ]patent[. A condition for the grant of a patent. An inventor must describe the best method he or she knows for carrying out the invention.

COMMUNITY TRADE MARK )CTM( ]trademark-international[ A trademark registration granted by the European Community Trademark Office and enforceable throughout EC member nations.

COMPILATION ]copyright[. A copyrightable work consisting of an assembly of preexisting material. The assembly must exhibit at least minimal originality in the selection, organization, and arrangement of the material without making any internal changes in it.

CONTRIBUTORY INFRINGEMENT ]patent-trademark-copyright[. Indirect infringement of intellectual property rights in which one person contributes to the direct act of infringement of another. Contributory infringement of a trademark, for example, occurs when a manufacturer of goods aids or encourages its distributors to pass off its goods as those of another manufacturer.

COPIES ]copyright[. As a noun, the material objects that store or fix copyrightable information other than sounds; as a verb, the act of copying.

COPYING ]copyright-patent-trademark[. In copyright law, “copying” denotes two separate but interrelated concepts. To constitute an infringement of copyright, a work must be a “copy” in the sense that it is substantially similar to a copyrighted work, and it must have been copied from the copyrighted workas opposed to being the result of coincidental, independent production or from being taken from the same source as the copyrighted work. Legal standards for infringement of copyright differ from those for patents and trademarks; the latter do not require proof of copying.

COPYRIGHT ]copyright[. An exclusive right conferred by the government on the creator of a work to exclude others from reproducing it, adapting it, distributing it to the public, performing it in public, or displaying it in public. Copyright does not

protect an abstract idea; it protects only the concrete expression of an idea. To be valid, a copyrighted work must have originality and some modicum of creativity.

COUNTERFEITING ]trademark[. The act of producing or selling a product containing an intentional and calculated reproduction of a genuine trademark. A “counterfeit mark” is identical to or substantially indistinguishable from a genuine mark. Often, counterfeit goods are made to imitate a popular product in construction and appearance so as to deceive customers into thinking they are purchasing the genuine merchandise.

DEPENDENT CLAIM ]patent[. A claim in a patent that refers back to a previous claim and defines an invention that is narrower in scope than that in the previous claim. A dependent claim is written so as to be more restricted than the technology defined in the previous claim.

DERIVATIVE WORK ]copyright[. A work based on a preexisting work that is changed, condensed, or embellished in some way.

DESCRIPTIVE MARK ]trademark[. A word, picture, or other symbol that describes something about the goods or services in connection with which it is used, such as their purpose, their size and color, the class of users, or the end effect on users. A descriptive term is not considered to be inherently distinctive; to establish validity for registration or protection in court, it needs proof of acquired distinctiveness, known as “secondary meaning.” )See SECONDARY MEANING, SUGGESTIVE MARK(

DESIGN PATENT ]patent[. A government grant of exclusive rights in a novel, nonobvious, and ornamental industrial design. A design patent confers the right to exclude others from making, using, or selling designs that closely resemble the patented design. A design patent covers the ornamental aspects of a design; its functional aspects are covered by a utility patent. A design patent and a utility patent can cover different aspects of the same article, such as an automobile or a lamp.

DILUTION ]trademark[. A type of infringement of a trademark in which the defendant's use, while not causing likelihood of confusion, tarnishes the image or blurs the distinctiveness of the owner's mark. To possess the selling power and recognition protected by antidilution statutes, a mark must be relatively strong and famous, at least within a certain group of people, product line, or territory.

DISTRIBUTION RIGHT ]copyright[. Exclusive right of a copyright owner to distribute copies or phonorecords of his or her work to the public by sale, lease, or rental. Unlike the other rights of copyright, the distribution right is infringed merely by a transfer of copies of a work, whether those copies were made lawfully or unlawfully, except under the “First Sale Doctrine.” )See FIRST SALE DOCTRINE(

DOMAIN NAMES ]trademark[. The names and words that companies designate for their registered Internet Web site addresses, such as the “Forbes” magazine name in the URL http://www.forbes.com. Trademark disputes arise when more than one company tries to use the same domain name, or one company appropriates another company's brand or product name for its URL.

DURATION ]patent-trademark-copyright-trade secret[. The term or length of time that an intellectual property right lasts. A U.S. patent on an invention, for example, has a duration of 20 years from the date on which the patent application was filed, as does a plant patent. The basic duration of a U.S. copyright is the life of the author plus 70 years. Protection of information as a trade secret lasts as long as the information remains secret.

EQUIVALENTS, DOCTRINE OF ]patent[. A rule of claim interpretation under which a product or process, although not a literal infringement, is an infringement if it performs substantially the same function in substantially the same way to obtain substantially the same result as a patented product or process.

FAIR USE ]copyright-trademark[. A defense to a charge of copyright or trademark infringement. For copyrights, U.S. courts consider four factors in determining if a fair use defense exists: the purpose and character of the disputed use; the nature of the copyrighted work; the importance of the portion used in relation to the work as a whole; and the effect of the use on the market for or value of the copyrighted work. For trademarks, the secondary user must show that he or she is not using a descriptive,

geographically descriptive, or personal name mark in a trademark sense but only to describe his or her goods or services or their geographic origin, or to name the person running the business.

FIELD OF USE RESTRICTION ]general intellectual property-antitrust[. A provision in an intellectual property license restricting the licensee to use the licensed property only in a defined product or service market.

FIRST SALE DOCTRINE ]copyright[. An exception to the exclusive right of a copyright owner to distribute copies or phonorecords of a copyrighted work. Under this principle, the copyright owner has the right to sell a copy of a book but not the right to control subsequent sales of that copy. )See DISTRIBUTION RIGHT(

FIRST TO FILE ]patent-trademark[. A rule under which, for patents, priority is determined by which inventor was the first to file a patent application, rather than by who was first to invent. This rule is followed by almost every nation in the world except the United States. For trademarks, priority between conflicting applications to register a trademark is handled by publishing the application with the earliest filing date for possible opposition by the applicant with a later filing date. In the United States, ownership of a trademark is determined by who was first to use it, not by who was first to file an application for registration. However, under the new intent-to-use system, an application for registration can be filed prior to actual use of a mark. )See INTENT-TO-USE APPLICATION(

FIRST TO INVENT ]patent[. A rule under which patent priority is determined by which inventor was the first to actually invent, rather than by who was the first to file a patent application. This is the rule followed in the United States.

FUNCTIONALITY ]patent-trademark-copyright[. That aspect of design that makes a product work better for its intended purpose, as opposed to making the product look better or to identifying its commercial source.

GENERIC NAME ]trademark[. A word used by most people to name a class or category of product or service, such as “personal computer” or “cellular phone.” No one person may have trademark rights to a generic name.

GOODWILL ]trademark[. The value of a business or of a line of goods or services, beyond its tangible assets, that reflects its commercial reputation. A business with a well-established goodwill could have all its tangible assets destroyed yet still own its reputation — its goodwill. Since a trademark or service mark is a symbol of a business's goodwill, trademark infringement is a form of theft of goodwill.

IDEA-EXPRESSION DICHOTOMY ]copyright[. A fundamental rule of law that copyright does not protect an idea: copyright protects only specific expressions of an idea.

INFRINGEMENT ]general intellectual property[. An invasion of an exclusive right of intellectual property. Infringement of a utility patent involves making, using, or selling a patented product or process without permission. Infringement of a design patent involves fabrication of a design that, to the ordinary observer, is substantially the same as an existing design, where the resemblance is intended to induce the observer to purchase one thing supposing it to be another. Infringement of a trademark consists of the unauthorized use or imitation of a mark that is the property of another in order to deceive, confuse, or mislead others. Infringement of a copyright involves reproducing, adapting, distributing, performing in public, or displaying in public the copyrighted work of someone else.

INTELLECTUAL PROPERTY ]patent-trademark-unfair competition-copyright-trade secret-moral rights[. Creative ideas and expressions of the human mind that have commercial value and receive the legal protection of a property right. The major legal mechanisms for protecting intellectual property rights are copyrights, patents, and trademarks. Intellectual property rights enable owners to select who may access and use their property and to protect it from unauthorized use.

INTENT-TO-USE APPLICATION ]trademark[. Since 1989 in the United States, an optional method of applying for federal registration of a trademark based on a declared intention to use the mark on specific goods or services.

INVENTION ]patent[. The creation of a new technical idea and of the physical means to accomplish or embody it. To be patentable, an invention must be novel, have utility, and differ from what skilled users might expect.

JOINT AUTHORS ]copyright[. The creators of a copyrightable work who merge their separate contributions to the work. If there is joint authorship, then it follows that there is joint ownership of copyright in the work created. Co-owners of a copyright are treated as “tenants in common,” with each co-owner having an independent right to license the use of a work, subject to accounting to the other co-owners for any profits.

JOINT INVENTORS ]patent[. Two or more inventors of a single invention who work together in the inventive process.

KNOCK-OFF ]patent-trademark-copyright[. An identical copy of a work or product that is protected by patent, trademark, trade dress, or copyright.

KNOW-HOW ]trade secret[. Information that enables a person to accomplish a particular task or to operate a particular device or process.

LICENSE ]patent-trademark-copyright[. A permission to use an intellectual property right within a defined time, context, market line, or territory. In intellectual property law, there are important distinctions between “exclusive licenses” and “nonexclusive licenses.” An exclusive license is “exclusive” as to a defined scope; it is not the one and only license granted by a licensor. In giving an exclusive license, the licensor promises that he or she will not grant other licenses of the same rights within the same scope or field covered by the exclusive license. However, the owner of rights may grant any number of nonexclusive licenses of the same rights. In a nonexclusive license, title remains with the licensor. A patent license is a transfer of rights that does not amount to an assignment of the patent. A trademark or service mark can be validly licensed only if the licensor controls the nature and quality of the goods or services sold by the licensee under the licensed mark. Under copyright law, an exclusive licensee is the owner of a particular right of copyright, and he or she may sue for infringement of the licensed right. There is never more than a single copyright in a work regardless of the owner's exclusive license of various rights to different persons.

MISAPPROPRIATION ]unfair competition[. A common law form of unfair competition in which an individual or firm copies or appropriates some creation of another that is not protected by patent, copyright, or trademark law, or any other traditional theory of exclusive rights.

MORAL RIGHTS ]copyright-author's rights[. Certain rights of authors, beyond those recognized in copyright law, as recognized by the legal systems of some European and other countries. Moral rights generally fall into three categories: the right of an author to receive credit as the author of a work, to prevent others from falsely being named author, and to prevent use of his or her name for works he or she did not create; the right of an author to prevent mutilation of a work; and the right of an author to withdraw a work from distribution if it no longer represents his or her views.

MUSICAL WORK ]copyright[. A category of copyrightable work expressed in notation for sounds. A musical work can be fixed in physical objects that are classified as either “copies” )e.g., sheet music( or “phonorecords” )e.g., compact discs or tapes(. A composer's song is covered by a musical work copyright, but a recording of the song is covered by a sound recording copyright.

NOTICE ]patent-copyright-trademark[. A formal sign or notification attached to items that embody or reproduce an intellectual property right — for example, placing the word “patent” or its abbreviation, “pat.,” together with the patent number, on a patented article made by a patent holder or his/her licensees. The formal statutory notice of U.S. trademark registration is the letter R in a circle symbol -®, “Reg. U.S. Pat. & Tm. Off.,” or “Registered in U.S. Patent and Trademark Office.” Many firms use informal trademark notices, such as “Brand,” “TM,” “Trademark,” “SM,” or “Service Mark,” adjacent to words or other symbols considered to be protectable marks. Notice of copyright consists of the letter C in a circle symbol - © or the word “Copr.” or “Copyright,” the copyright owner's name, and the year of first publication.

NOVELTY ]patent[. One of three conditions an invention must meet to be patentable. Novelty is present if every element of an invention is not disclosed in a single piece of prior art.

OBVIOUSNESS ]patent[. A condition in which an invention cannot receive a valid patent because a person with ordinary skill in that technology can readily deduce it from publicly available information )prior art(.

ON SALE ]patent[. The situation in which an inventor cannot obtain a patent if he or she waits for more than one year to file a patent application after a product embodying the invention has been placed “on sale.”

ORDINARY SKILL IN THE ART ]patent[. The level of technical knowledge, experience, and expertise possessed by the ordinary engineer, scientist, or designer in a technology that is relevant to an invention.

PASSING OFF ]trademark[. )1( The substitution of one brand of goods for another. )2( Trademark infringement in which the infringer intentionally means to mislead or deceive purchasers. )3( Trademark infringement in which there is no proof of intent to deceive but likelihood of confusion can be proven. )4( In British-law countries, acts illegal under the common law, apart from registered trademark law, involving the misrepresentation of one's goods or services as those of a competitor, usually by using a similar mark.

PATENT ]patent[. A grant by the federal government to an inventor of the right to exclude others from making, using, or selling his or her invention. There are three kinds of patents in the United States: a utility patent on the functional aspects of products and processes; a design patent on the ornamental design of useful objects; and a plant patent on a new variety of a living plant. Patents do not protect ideas, only structures and methods that apply technological concepts. Each type of patent confers the right to exclude others from a precisely defined scope of technology, industrial design, or plant variety. In return for the right to exclude, an inventor must fully disclose the details of the invention to the public so that others can understand it and use it to further develop the technology. Once the patent expires, the public is entitled to make and use the invention and is entitled to a full and complete disclosure of how to do so.

PERFORMANCE ]copyright[. To recite, render, play, dance, or act a copyrighted work, including the radio or television broadcast of a performance and the reception of such a broadcast. The right to perform a copyrighted work publicly is granted to all types of copyrighted works except for pictorial and sculptural works and sound recordings.

PHONORECORD ]copyright[. The material object that stores or fixes copyrightable sounds, such as audiotapes, compact discs, computer chips that store sounds, and the like, other than the sound track of a motion picture.

PRIOR ART ]patent[. The existing body of technological information against which an invention is judged to determine if it is novel and nonobvious and can thus be patented.

PROCESS CLAIM ]patent[. A claim of a patent that covers the method by which an invention is performed by defining the steps to be followed, in contrast to a product claim or an apparatus claim, which covers the structure of a product.

PRODUCT-BY-PROCESS CLAIM ]patent[. A patent claim in which a product is claimed by defining the process by which it is made. The product-by-process form of claim is most often used to define new chemical compounds, since many new chemicals, drugs, and pharmaceuticals can practicably be defined only by describing the process of making them.

PRODUCT CLAIM ]patent[. A claim of a patent that covers the structure, apparatus, or composition of a product, in contrast to a process claim, which covers a method or process.

PUBLICATION ]copyright[. The distribution of copies or phonorecords of a work to the public.

PUBLIC DOMAIN ]general intellectual property[. The status of an invention, creative work, commercial symbol, or any other creation that is not protected by some form of intellectual property. Items that have been determined to be in the public domain are available for copying and use by anyone. The copying of such items is not only tolerated but encouraged as part of the competitive process. )See COPYING, INTELLECTUAL PROPERTY.(

REDUCTION TO PRACTICE ]patent[. The physical part of the inventive process that completes and ends the process of invention. After a reduction to practice, the invention is complete for patent law purposes.

RENEWAL ]trademark-copyright[. The extension of a registration of a trademark or the extension of a copyright.

REVERSE ENGINEERING ]trade secret[. A method of obtaining technical information by starting with a publicly available product and determining what it is made of, what makes it work, and how it was produced. This method goes in the reverse direction of usual engineering efforts, which start with technical data and use them to produce a product. If the product or other material that is the subject of reverse engineering was properly obtained, the process is legitimate and legal.

RIGHT OF PUBLICITY ]general intellectual property[. The inherent right of every human being to control the commercial use of his or her identity.

SECONDARY MEANING ]trademark[. A meaning for a trademark or service mark that customers associate with a particular brand of products or services. For trade symbols that are not inherently distinctive, distinctiveness must be acquired in order to be protected by a trademark or service mark. This acquired distinctiveness is known as “secondary meaning” because it is acquired second in time to the primary meaning of a word. A word such as “best” for milk is regarded as descriptive and not inherently distinctive. The primary meaning is that milk thus described is purported to be the best. To achieve exclusive trademark rights for a product called “Best Milk,” a seller using this word must use it so that it achieves a secondary meaning denoting that all milk marked “best” comes from a single commercial source.

SERVICE MARK ]trademark[. A word, slogan, design, picture, or any other symbol used to identify and distinguish a service )hotel and restaurant services, sales services, investment services, and the like( as opposed to a product.

SKILL IN THE ART ]patent[. An ordinary level of proficiency in the particular technology in which an invention is made. )See OBVIOUSNESS.(

SOUND RECORDING ]copyright[. A category of copyrightable work consisting of the sounds that are recorded on a phonorecord.

SUBSTANTIAL SIMILARITY ]copyright[. The degree of resemblance between a copyrighted work and a second work that is sufficient to constitute copyright infringement by the second work. Exact word-for-word or line-for-line identity is not necessary for copyright infringement. Rather, U.S. courts have chosen the phrase “substantial similarity” to define the level of similarity that, together with proof of validity and copying, constitutes copyright infringement.

SUGGESTIVE MARK ]trademark[. A word, picture, or other symbol that suggests, but does not directly describe, something about a good or service in connection with which it is used as a mark. For example, “goliath” for wood pencils suggests, but does not literally describe, large size. A suggestive term is regarded as being inherently distinctive and needs no proof of secondary meaning for registration or protection in court. )See DESCRIPTIVE MARK.(

SUPPLEMENTAL REGISTER ]trademark[. A register of words, symbols, package trade dress, product or container shapes, or slogans that do not qualify for registrable trademark status but can achieve trademark status once they acquire secondary meaning. )See SECONDARY MEANING.(

TRADE DRESS ]trademark[. The totality of elements in which a product or service is packaged, such as the shape and appearance of a product or container, the cover of a book or magazine, and the distinctive and recognizable shape of an automobile. These elements combine to create the visual image presented to customers and can acquire exclusive legal rights as a type of trademark or identifying symbol of origin.

TRADEMARK ]trademark[. 1. A word, slogan, design, picture, or other symbol used to identify and distinguish goods. 2. Any identifying symbol, including a word, design, or shape of a product or container, that qualifies for legal status as a trademark, service mark, collective mark, certification mark, trade name, or trade dress. Trademarks identify one seller's goods and distinguish them from goods sold by others. They signify that all goods bearing the mark come from or are controlled by a single source and are of an equal level of quality. And they advertise, promote, and generally assist in selling goods. A trademark is infringed by another if the second use causes confusion of source, affiliation, connection, or sponsorship.

TRADE NAME ]trademark[. A symbol used to identify and distinguish companies, partnerships, and businesses, as opposed to marks used to identify and distinguish goods or services.

TRADE SECRET ]trade secret[. Business information that is the subject of reasonable efforts to preserve confidentiality and has value because it is not generally known in the trade. Such confidential information is protected against those who gain access to it through improper methods or by a breach of confidence. Infringement of a trade secret is a type of unfair competition. )See UNFAIR COMPETITION(

UNFAIR COMPETITION ]general intellectual property[. Commercial conduct that the law views as unjust, giving a civil claim against a person who has been injured by the conduct. Trademark infringement has long been considered to be unfair competition. Other recognized legal categories of unfair competition are false advertising, trade libel, infringement of a trade secret, infringement of the right of publicity, and misappropriation.

UTILITY ]patent[. The usefulness of a patented invention. To be patentable, an invention must operate and be capable of use, and it must perform some “useful” function for society.

WORLD INTELLECTUAL PROPERTY ORGANIZATION )WIPO( ]international[. One of the 16 specialized agencies of the United Nations system. WIPO, located in Geneva, Switzerland, was created in 1967 and is responsible for promoting the protection of intellectual property throughout the world. It fulfills this responsibility by promoting cooperation among nations in intellectual property matters, administering various “unions” and other treaty organizations founded on multilateral treaties, and creating model laws for adoption by developing nations.

WORK MADE FOR HIRE ]copyright[. A work prepared by an employee within the scope of his or her employment or a commissioned work that the parties agree in writing to treat as a work made for hire. The real person, partnership, or corporation for which the work is prepared is considered to be both the author and the owner of copyright from the moment of creation of the work.

WORLD TRADE ORGANIZATION )WTO( ]international trade-intellectual property[. An international body dealing with the rules of trade between nations. At its heart are agreements negotiated and signed by the bulk of the world's trading nations. These documents provide the legal ground rules for international commerce. The three main purposes of the WTO are to help trade flow as freely as possible, to serve as a forum for trade negotiations, and to provide for settlement of disputes.

1 )תיקון: תשי"ג( 1911 חוק זכות יוצרים,

חוק הבא לתקן ולאחד את החוק בענין זכות-יוצרים

חלק א. זכות-יוצרים בקיסרות

זכויות

. זכות יוצרים )תיקון: תשי"ג(1 ( בהתחשב עם הוראות חוק זה, תהא זכות-היוצרים קיימת במקרים דלקמן בכל חלקי מושבות הוד מלכותו שחל עליהן חוק זה למשך1)

הזמן הנזכר להלן לגבי יצירות ספרותיות, דרמטיות, מוזיקליות ואמנותיות - )א( ביצירה שיצאה לאור, תהא זכות-היוצרים קיימת אםהיצירה יצאה לאור ראשונה בגבולות אותם חלקי המושבות של הוד מלכותו המוגדרים לעיל;

)ב( )לא חל בישראל(.

אך לגבי יצירות אחרות לא תהא זכות-יוצרים קיימת אלא באותה מידה שההגנה הניתנת עפ"י חוק זה ניתנה לאותן היצירות האחרות עפ"י דברי מלך במועצה בנוגע למושבות בעלות שלטון עצמי שאין חוק זה חל עליהן ובנוגע למדינות נכריות.

( לצרכי חוק זה "זכות יוצרים" פירושו זכות-יחיד להעלות על הבמה את היצירה או חלק ניכר הימנה בצורה של ממש או להעתיקה ואם2) היצירה היא הרצאה - לקרוא את היצירה או כל חלק ניכר הימנה; אם זו יצירה שלא נתפרסמה - לפרסם את היצירה או כל חלק ניכר

הימנה; וכולל המונח את זכות-היחיד, - )א( להוציא לאור, להעתיק, להציג או לפרסם כל תרגום של היצירה;)ב( אם זו יצירה דרמטית, להפוך אותה לרומן או לכל יצירה אחרת שאינה דרמטית; )ג( אם היא רומן או יצירה אחרת שאינה דרמטית או אם זו מעשה ידי אמן, להפכה ליצירה דרמטית, אם בדרך הצגה בציבור או בדרך

אחרת; )ד( אם זו יצירה ספרותית, דרמטית או מוזיקלית - לעשות כל תקליט, לוח מנוקב, סרט ראינועי, או כל מכשיר אחר שבאמצעותם אפשר

להציג או למסור את היצירה בדרך מיכנית, ולהרשות את עשייתם של המעשים דלעיל.

( לצרכי חוק זה, פרסום - ביחס ליצירה - פירושו הוצאת העתקות ממנה לציבור, ואין הוא כולל הצגת יצירה דרמטית או מוזיקלית3) בציבור, מסירת הרצאה בציבור, תערוכה ציבורית של יצירה אמנותית או בניית עבודה אדריכלית אמנותית, ואולם הוצאת צילומים

ופיתוחים של יצירות-פיסול ויצירות-אדריכלות אמנותיות לא יהא דינה, לצורך הוראה זו, כדין פרסום יצירות אלה.

. הפרת זכות יוצרים )תיקון: תשס"ג(2 ( רואין זכות-יוצרים ביצירה כאילו הופרה ע"י אדם אם שלא בהסכמת בעל זכות היוצרים הוא עושה מעשה שהזכות היחידה לעשייתו1)

נתונה בחוק זה לבעל זכות-היוצרים: בתנאי שהמעשים דלקמן לא יהא בהם משום הפרת זכות-יוצרים: - ((I;כל טיפול הוגן ביצירה לשם לימוד עצמי, מחקר, בקורת, סקירה, או תמצית עתונאית (IIכשמחברה של יצירה אמנותית איננו בעל זכות-היוצרים, - השימוש על ידו בכל אימום, יציקה, שרטוט-טיוטה, תרשים, מודל או )

סקיצה לנסיון שנעשו על ידו לצורך היצירה, בתנאי שלא יחזור, אגב השימוש, על התכנית העיקרית של היצירה ולא יחקה ( עשייתם או פרסומם של ציורים, שרטוטים, פיתוחים, או צילומים של יצירת פיסול או מלאכת-אמנות, אם דברים אלהIIIאותה; )

נמצאים באופן קבוע במקום או בבנין ציבורי, או עשייתם או פרסומם של ציורים, שרטוטים, פיתוחים או צילומים )שאינם מסוג שרטוטיםאו תרשימים אדריכליים( של כל יצירה אדריכלית אמנותית;

(VI,פרסום קטעים מיצירות ספרותיות, שנתפרסמו ושלא נתכוונו בפרסומן לשם שימוש בבתי-הספר ואשר קיימות לגביהן זכות-יוצרים ) בתוך קובץ שעיקרי הדברים שבו אין עליהם זכות-יוצרים והמכוון באמת ובתמים לשימוש בבתי-הספר והמתואר בתור כזה בדף השער

שלו ובכל מודעות שנתפרסמו ע"י המו"ל: בתנאי שאותו מו"ל לא יפרסם במשך חמש שנים יותר משני קטעים מיצירותיו של מחבר אחד, וכי יצויין המקור שממנו שאובים הקטעים

אלה; (Vפרסום רשימה בעתון על הרצאה שנמסרה בציבור, חוץ אם נאסרה הרשימה בהודעה כתובה או מודפסת שהודבקה לפני ההרצאה )

ושתישאר מודבקת למשך ההרצאה במקום בולט על פתח הכניסה הראשית של הבנין שבו ניתנה ההרצאה או סמוך לפתח הכניסה הראשית ואם אין הבנין משמש בית-תפילה לציבור, תודבק ההודעה גם במקום סמוך למרצה; אך שום דבר האמור בפיסקה זו לא יפגע

( בנוגע לתמציות1בהוראות פיסקה )( הקראה פומבית או דקלום פומבי על ידי אדם אחד של קטע שאינו ארוך ביותר משל יצירה שנתפרסמה.IVעתונאיות; )

( כמו כן רואים זכות-יוצרים ביצירה כאילו הופרה ע"י אדם אם -2) )א( הוא מוכר או משכיר או מעמיד או מציע לשכירות בדרך מסחרית; או )ב( הוא מפיץ לצרכי מסחר או במידה שיש בה כדי להזיק לבעל

זכות-היוצרים; או )ג( מציג בתערוכה לפני הציבור בדרך מסחרית; או( הוא מחזיק בה; או1)ג )ד( מביא מחו"ל למכירה או לשכירות בכל חלק של מושבות הוד מלכותו שחל עליהם חוק זה, כל יצירה שלפי ידיעתו היא מפירה

זכות-יוצרים או היתה מפירה זכות-יוצרים אילו נעשתה בגבולות אותו החלק של מושבות הוד מלכותו שבו נערכה או הושכרה או הועמדהאו הוצעה למכירה או לשכירות או שבו הופצה או שלתוכו הובאה מחוץ-לארץ.

( כמו כן רואים זכות-יוצרים ביצירה כאילו הופרה אם הרשה אדם לתועלתו הפרטית לתיאטרון או למקום-שעשוע אחר להשתמש3) ביצירה לשם הצגתה בציבור בלא הסכמת בעל זכות-היוצרים, חוץ אם לא ידע אותו אדם ולא היה לו יסוד נאמן לחשוד שיהא בהצגה

משום הפרת זכות-היוצרים.

. מועד זכות היוצרים )תיקון: תשי"ג(3 המועד שבו תהא זכות-יוצרים קיימת הוא ימי חייו של המחבר ותקופה של חמשים שנה לאחר מותו, חוץ אם קבע חוק זה במפורש

הוראה אחרת:)התנאי לא חל בישראל(.

. )אינו חל בישראל( )תיקון: תשי"ג(4 . זכות בעלות על זכות יוצרים וכד' )תיקון: תשי"ג(5( בהתחשב עם הוראות חוק זה, יהא מחברה של יצירה הבעל הראשון של זכות-היוצרים בה:1)

בתנאי - )א( שאם היה זה פיתוח, צילום או תמונה והקלישאה או העתקה מקורית אחרת הוזמנו ע"י אדם אחר והוכנו תמורת דבר-ערך בהתאם

לאותה הזמנה, הרי אם אין הסכם הקובע את ההיפך, יהא האיש שהזמין את הקלישאה או את ההעתקה המקורית האחרת הבעל הראשון

של זכות-היוצרים; וכן )ב( אם היה המחבר עובד אצל אדם אחר עפ"י חוזה שירות או שוליאות והיצירה נעשתה תוך כדי עבודתו אצל אותו אדם הרי, באין הסכם הקובע את ההיפך, יהא האדם שהעביד את המחבר הבעל הראשון של זכות היוצרים, אלא שאם היתה היצירה מאמר או איזה חיבור אחר בעתון, במגזין או בכתב-עת כיוצא בזה, הרי, אם אין הסכם הקובע את ההיפך, יהא דינה של היצירה כאילו

שמורה למחבר הזכות למנוע את פרסום היצירה שלא כחלק מעתון, ממגזין ממכתב-עת כיוצא בזה.

( יכול בעליה של זכות-יוצרים ביצירה להעביר את זכותו, כולה או מקצתה, אם בדרך כלל או בהגבלות, לממלכה המאוחדת או לכל2) מושבה בעלת שלטון עצמי או לכל חלק אחר של מושבות הוד מלכותו שחל עליו חוק זה, ואם למשך כל תקופת זכות - היוצרים או לכל

חלק ממנה, ויכול הוא ליתן כל טובת-הנאה בזכות עפ"י רשיון; ואולם כל העברה או נתינה כאלה לא יהא כוחן יפה אלא אם כן נעשו בכתב ונחתמו ע"י בעל הזכות שחלו בה ההעברה או הנתינה או ע"י

( מקום שעפ"י העברה חלקית של זכות-יוצרים נעשה מקבל ההעברה זכאי לכל זכות הכלולה3 )2בא-כוחו המורשה כהלכה; בזכות-היוצרים, הרי לצורך חוק זה יהא דינו של מקבל ההעברה, לגבי הזכות המועברת, ודינו של המעביר לגבי הזכויות שלא הועברו, כדין

בעלי זכות - היוצרים והוראות חוק זה יהא להן תוקף בהתאם לכך.

תרופות אזרחיות

. תרופות אזרחיות כנגד הפרת זכות יוצרים )תיקון: תשס"ג(6 ( אם הופרה זכות-יוצרים באיזו יצירה, הרי אם לא נקבעה הוראה אחרת בחוק זה יהא בעל זכות-היוצרים זכאי לכל התרופות1)

האזרחיות, בדרך צו-מניעה, צו-איסור, תביעת דמי נזק, חשבונות, ובכל דרך אחרת, הכל לפי שמקנה או שיקנה החוק בשל הפרת זכות. ( ענין הטלת ההוצאות המשפטיות של כל הצדדים בכל מו"מ משפטי בקשר עם הפרת זכות-יוצרים, יהא מסור להכרעת-דעתו2)

המוחלטת של בית המשפט.( )בוטל(3)

. זכויות הבעלים כלפי אנשים שנמצאות ברשותם העתקות מפירות או שהם עוסקים בהן וכו'7 כל העתקות מפירות של יצירה שקיימת בה זכות-יוצרים או של כל חלק הימנה וכל הקלישאות המשמשות או מכוונות לשמש לשם יצירת

העתקות מפירות כאלה, הרי הם בחזקת רכושו של בעל זכות-היוצרים, ולפיכך יכול הוא להגיש משפט כדי לקבל את החזקה בהם אומשפט על נטילת רכושו של אחר שלא כדין.

. פיטורי מפר תמים מן האחריות לתשלום דמי נזק8 אם הוגש משפט מחמת הפרת זכות-יוצרים ביצירה, והנתבע טוען שלא ידע מדבר קיומה של זכות-יוצרים ביצירה, לא יהא התובע זכאי

לכל תרופה משפטית, פרט לקבלת צו-מניעה או צו-איסור לגבי ההפרה, אם הוכיח הנתבע שבתאריך ההפרה לא ידע ולא היה יסוד נאמןלחשוד שקיימת זכות-יוצרים ביצירה.

. הגבלה על תרופות לגבי אדריכלות9 ( אם הוחל בבנייתו של בנין או של כל מבנה אחר המפר או שיהא מפר, לכשיושלם, את זכות-היוצרים ביצירה אחרת, לא יהא בעל1)

זכות-היוצרים זכאי לקבל צו-מניעה או צו-איסור למניעת בנייתו של הבנין או המבנה או לקבל צו להריסת הבנין או המבנה.

( כל אותן ההוראות האחרות של חוק זה הקובעות שהעתקות מפירות של יצירה הן בחזקת רכושו של בעל זכות-היוצרים או המטילות2) ענשים תכופים, לא יחולו על כל מקרה שחל עליו סעיף זה.

. )בוטל( )תיקון: תשי"ח(.10

תרופות תכופות

11-13 .3

הבאת העתקות מחו"ל

. )בוטל( )תיקון: תש"ס(14

מסירת ספרים לספריות

15 .4

הוראות מיוחדות לענין יצירות ידיעות

. יצירות משותפות של מחברים )תיקון: תשי"ג(16 ( )לא חל בישראל(.1)

( אם היתה היצירה משותפת למחברים אחדים ואחד מהם או כמה מהם אינם ממלאים אחרי התנאים הקבועים בחוק זה להקנאת2) זכות-יוצרים, יהא דינה של היצירה לצורך חוק זה כאילו חוברה ע"י המחבר האחר או ע"י המחברים האחרים בלבד:

)התנאי לא חל בישראל(.

( לצרכי חוק זה יהא פירושו של הביטוי "יצירה משותפת למחברים אחדים" יצירה שחוברה מתוך שיתוף-פעולה של שני מחברים או3) יותר ושאין להבחין בה בין חלקו של מחבר אחד לבין חלקו של המחבר האחר.

( היו השותפים ביצירה אשה נשואה ובעלה: תהא טובת-ההנאה של האשה הנשואה ביצירה בגדר רכושה המיוחד שלה.4)

. יצירות שמתפרסמות לאחר מות מחבריהן )תיקון: תשי"ג(17 ( )לא חל בישראל(.1)

( הבעלות על כתבי-יד של מחבר לאחר מותו, כשאותה בעלות נרכשה עפ"י צוואה שנעשתה על ידי המחבר וכתב-היד הוא של יצירה2) שלא נתפרסמה או לא הוצגה בציבור או לא הוקראה בציבור, תהא הוכחה לכאורה על היות זכות-היוצרים שייכת לבעל כתב-היד.

. הוראות לענין דברי פרסום ממשלתיים18 בלא לפגוע בכל זכויות או בזכויות המיוחדות של הכתר הרי אם הוכנה או נתפרסמה איזו יצירה ע"י הוד מלכותו או ע"י כל מחלקה

ממשלתית או עפ"י הוראתם או בפיקוחם, בין לפני תאריך חוק זה ובין לאחריו, תהא זכות-היוצרים ביצירה שייכת להוד מלכותו, בהתחשבעם כל הסכם שייעשה עם המחבר, ובענין זה תהא זכות-היוצרים קיימת למשך חמישים שנה מעת הפרסום הראשון של היצירה.

. הוראות לענין מכשירים מיכניים19 ( זכות-יוצרים בתקליטים, בלוחות מנוקבים ובשאר מכשירים שאפשר להעתיק בהם קולות באופן מיכני, תהא קיימת באותו אופן כאילו1)

היו המכשירים האלה יצירות מוזיקליות, אלא שתקופת זכות-היוצרים תימשך חמישים שנה מעת עשיית הקלישאה המקורית שממנה נתקבל המכשיר במישרין או בעקיפין, ומי שהיה בעליה של הקלישאה המקורית בעת היעשותה יהא דינו כמחבר היצירה, ומקום שבעל

כזה הוא חברה יהא דינה של החברה, לצרכי חוק זה, כאילו מקום-מושבה נמצא בגבולות מושבותיו של הוד מלכותו שחלעליהם חוק זה, אם קבעה החברה לעצמה מקום-עסקים באותן המושבות.

( כל העושה בגבולות מושבותיו של הוד מלכותו שחל עליהן חוק זה, תקליטים, לוחות מנוקבים או מכשירים אחרים שאפשר להעתיק2) בהם קולות באופן מיכני, לא יהא נחשב כמפר זכות-יוצרים ביצירה מוזיקלית, אם הוכיח - )א( שמכשירים אלה נעשו קודם לכן ע"י בעל

זכות-היוצרים ביצירה או בהסכמתו של בעל זכות-היוצרים, במפורש או מתוך שתיקה;וכי )ב( מסר את ההודעה הקבועה על דבר רצונו לעשות את המכשירים ושילם באופן הקבוע לבעל זכות-היוצרים או לטובתו דמי-זכות בעד

כל המכשירים האלה שנמכרו על ידו ושיחושבו בשיעור הנזכר להלן:בתנאי - (Iששום דבר האמור בהוראה זו אינו בא להרשות כל שינויים או השמטות ביצירה המועתקת, אלא אם כן נעשו קודם לכן ע"י בעל )

זכות-היוצרים או בהסכמתו, מכשירים להעתקת היצירה באותם השינויים או ההשמטות במפורש או מתוך שתיקה, אלא אם כן היה צורךנכון באותם השינויים או ההשמטות לשם סיגול היצירה אל המכשירים הללו;

( לצורך הוראה זו יהא דינה של יצירה מוזיקלית כאילו היא כוללת מלים ששייכותן כל כך קרובה ליצירה עד שהן חלק מן היצירהIIוכי ) גופא, אך לא יהא דינה כאילו היא כוללת מכשיר שאפשר להעתיק בו קולות באופן מיכני.

( השיעור שיחושבו בו דמי הזכות הנזכרים לעיל יהא כדלקמן -3) )א( לגבי מכשירים הנמכרים תוך שנתיים ימים מתאריך חוק זה ע"י האדם העושה אותם, יהא השיעור שניים וחצי אחוזים למאה; )ב( לגבי מכשירים הנמכרים כאמור לעיל לאחר תום התקופה האמורה, יהא השיעור חמישה אחוזים למאה, מן המחיר הקמעוני הרגיל

של המכשיר שיחושב באופן הקבוע, אך בתנאי שדמי הזכות בעד אותו מכשיר לא יהיו בשום פנים פחות ממחצית הפנס לכל יצירה מוזיקלית נפרדת שקיימת בה זכות-יוצרים ואשר הועתקה באותו מכשיר, וכשדמי-הזכות שחושבו כאמור לעיל כוללים חלק של פרוטה

אנגלית )פרדינג(, מחשבין אותו חלק כפרוטה שלמה: בתנאי שאם באיזה זמן שהוא לאחר תום שבע שנים מתאריך חוק זה יתברר למיניסטריון המסחר שהשיעור דלעיל שוב אין בו ממידת

הצדק, יכול מיניסטריון המסחר, לאחר עריכת חקירה פומבית, ליתן צו להפחתת השיעור או להגדלתו עד לאותה מידה שתיראה לצודקת לפי המסיבות, ואולם כל צו שניתן כך לא יהא אלא זמני ולא יהא בר-תוקף אלא אם כן קויים ע"י הפרלמנט; ומשניתן וקויים צו לתיקון

השיעור כאמור לעיל שוב לא ייעשה כל תיקון נוסף באותו שיעור עד שלא תעבורנה ארבע-עשרה שנה מתאריך התיקון האחרון.

( אם נעשה כל מכשיר כזה המעתיק שתי יצירות שונות או יותר משתיים שקיימת בהן זכות-יוצרים ובעלי זכות-היוצרים ביצירות אלה4) הם אנשים שונים, הרי הסכומים שחייבים בהם בתורת דמי-זכות עפ"י סעיף זה יחולקו בין הבעלים השונים של זכות-היוצרים לפי

שיעור-חלוקה שיוסכם עליו או, באין הסכם, לפי שיעור-חלוקה שייקבע בבוררות.

( אם נעשו מכשירים כאלה שאפשר להציג באמצעותם יצירה מוזיקלית, הרי לצורך סעיף זה ייחשב בעל זכות-היוצרים ביצירה, ביחסו5) לכל אדם העורך את החקירות הקבועות, כאילו נתן את הסכמתו לעשיית המכשירים האלה אם לא השיב על החקירות הללו במועד

הקבוע.

( לצרכי סעיף זה יכול מיניסטריון המסחר להתקין תקנות הקובעות כל דבר שמותר לקבעו עפ"י סעיף זה, והקובעות את האופן שבו יש6) למסור הודעות ואת הפרטים שיש למסור באותן הודעות, ואת האופן, המועד ופרקי הזמנים שיש לשלם בהם דמי-זכות, ויכולות תקנות

אלה לכלול, לכשמיניסטריון המסחר יראה צורך בכך, תקנות המחייבות תשלום מראש או כל תקנות אחרות להבטחת תשלום דמי הזכות.

יהא תוקף להוראות דלעיל בהתחשב עם השינויים וההוספות האלה:5( לגבי יצירות מוזיקליות שנתפרסמו לפני תאריך חוק זה,7) - )א( התנאים בנוגע לעשייתו הקודמת של המכשיר ע"י בעל זכות-היוצרים ביצירה או בהסכמתו, במפורש או מתוך שתיקה, וההגבלות

בענין השינויים או ההשמטות ביצירה, לא יחולו; )ב( השיעור של שניים וחצי אחוזים למאה יבוא במקום השיעור של חמישה אחוזים למאה, כשיעור שיש לחשב בו את דמי הזכות, אך אין

לשלם כל דמי-זכות בעד מכשירים שנמכרו לפני יום ראשון ביולי, אלף תשע מאות ושלוש-עשרה, אם המכשירים המעתיקים אותה היצירה נעשו כחוק או הועמדו למכירה כחוק בגבולות מושבות הוד מלכותו שחל עליהן חוק זה, לפני יום ראשון ביולי, אלף תשע מאות

ועשר; )ג( למרות כל העברת זכות-יוצרים ביצירה מוזיקלית, שחלה לפני אישור חוק זה, הרי כל הזכויות שמקנה חוק זה בענין עשייתם או

הרשאת עשייתם של מכשירים שאפשר להציג באמצעותם את היצירה באופן מיכאני, תהיינה שייכות לבא-כוחו האישי החוקי של המחברולא למקבל ההעברה, ודמי-הזכות האמורים לעיל ישולמו למחבר היצירה או לבא-כוחו האישי החוקי;

)ד( תנאי השחרור הכלול בחוק זה לגבי זכויות וטובות-הנאה הנובעים מתוך משפט שהוחל בו לפני תאריך חוק זה או הקשורים בו, לא יפורש כאילו הוא בא להרשות אדם, שעשה מכשירים שאפשר להציג בהם את היצירה באופן מיכאני, למכור מכשירים כאלה, בין שנעשו

לפני אישור חוק זה ובין שנעשו לאחר מכן, אלא באותם התנאים הקבועים בסעיף זה; )ה( היתה היצירה ממין היצירות שמקנים בהן זכות-יוצרים עפ"י דבר מלך במועצה ביחס למדינה נכריה, הרי זכות-היוצרים שהקנוה כך

לא תכלול כל זכויות בענין תקליטים, לוחות מנוקבים או מכשירים אחרים שאפשר להציג בהם את היצירה באופן מיכאני, אלא במידהשנקבעה באותו דבר מלך.

( למרות כל האמור בחוק זה, הרי אם תקליט, לוח מנוקב או מכשיר אחר שאפשר להעתיק בו קולות באופן מיכאני, נעשו לפני אישור8) באותו אופן ולאותה תקופה כאילו היה חוק זה נוהג בתאריך עשיית5חוק זה, תהא זכות-היוצרים קיימת בהם, החל מתאריך חוק זה,

הקלישאה המקורית שממנה נתקבל המכשיר, במישרין או בעקיפין:בתנאי - (Iשהאיש שבתאריך חוק זה הנהו בעל הקלישאה המקורית הזאת הוא יהא הבעל הראשון ) שום דבר האמור בהוראה זו לא יפורש כאילו הוא מקנה זכות-יוצרים באותו מכשיר אם היתה בעשייתוIIשל זכות-היוצרים הזאת; וכי ))

משום הפרת זכות- יוצרים במכשיר אחר כדומה לזה, אילו היתה הוראה זו נוהגת בזמן עשיית המכשיר הנזכר לראשונה.

. הוראות לענין נאומים מדיניים20 למרות כל האמור בחוק זה לא יהא בפרסום רשימה בעתון על דבר נאום מדיני שנאמוהו באסיפה פומבית משום הפרת זכות-יוצרים

באותו נאום.

. הוראות לענין צילומים21 התקופה שתהא קיימת בה זכות-יוצרים בצילומים היא חמישים שנה מעת עשיית הנגטיבה שממנה נתקבל הצילום במישרין או בעקיפין,

והאיש שהיה בעל הנגטיבה בעת עשייתה יהא דינו כמחבר היצירה, ומקום שבעל כזה הוא חברה יהא דינה של החברה, לצרכי חוק זה,כאילו נמצא מקום-מושבה בגבולות מושבותיו של הוד מלכותו שחל עליהן חוק זה, אם קבעה החברה מקום-עסקים באותן המושבות.

( חוק זה לא יחול על1 למלכות אדוארד השביעי )7. הוראות לענין סימני אמצאה הטעונים רישום לפי חוקי שנה 22 , פרט לסימני-אמצאה שאם, אמנם, ראויים הם1907 עפ"י חוק הפטנטים וסימני-האמצאה, סימני-אמצאה הראויים להירשם

לרישום אינם משמשים ואינם מכוונים לשמש כמודלים או כדוגמאות המוכפלות ע"י פרוצס תעשייתי.

, הקובעות את התנאים שבהם ייחשב סימן-1907 מחוק הפטנטים וסימני-האמצאה, 86( אפשר לקבוע תקנות כלליות עפ"י סעיף 2) אמצאה כמשמש למטרות האמורות לעיל.

. יצירותיהם של מחברים נכבדים המתפרסמות ראשונה בחלקי הדומיניונים23 הבריטיים של הוד מלכותו שחל עליהם חוק זה אם נתברר להוד מלכותו שמדינה נכריה אינה נותנת, ולא התחייבה לתת, הגנה מספקת

ליצירותיהם של מחברים בריטיים, יהא מותר להוד מלכותו להורות בדבר-מלך במועצה שאותן ההוראות שבחוק זה המקנות זכות-יוצרים ביצירות שנתפרסמו לראשונה במושבות הוד מלכותו שחל עליהן חוק זה, לא תחולנה על יצירות שנתפרסמו לאחר התאריך המפורש

בדבר המלך ואשר מחבריהן הם נתיניה או אזרחיה של מדינה נכרית כזאת ואינם גרים במושבות הוד מלכותו, ומשניתנה הוראה כזאת לאתחולנה ההוראות ההן על אותן היצירות.

. יצירות קיימות24 ( אם היה אדם זכאי סמוך לתחילת תקפו של חוק זה, בכל זכות ביצירה כמפורט בטור הראשון של התוספת הראשונה לחוק זה או בכל1)

, בחליפתה של אותה זכות בזכות המפורטת בטור השני של אותה תוספת או5טובת-הנאה באותה זכות, יהא זכאי, החל מאותו תאריך לאותה טובת-הנאה אשר בחליפתה של הזכות ולא לשום זכות אחרת או טובת-הנאה אחרת, וחליפת-זכות כזאת תהא קיימת למשך

התקופה שבה היתה קיימת אילו היה חוק זה נוהג בתאריך שבו חוברה היצירה ואילו היתה היצירה זכאית לזכות- יוצרים על פי החוק הזה:בתנאי - )א( שאם מחברה של יצירה שקיימת בה בתאריך חוק זה זכות המפורטת בטור הראשון של התוספת הראשונה לחוק זה העביר את

הזכות, לפני אותו תאריך, או נתן כל טובת-הנאה בה למשך כל תקופת הזכות, הרי באותו תאריך שבו היתה הזכות מסתיימת, אלמלא אישור החוק הזה, תעבור חליפת הזכות הנתונה בסעיף זה, באין הסכם מפורש אחר, למחברה של היצירה וכל טובת-הנאה באותה הזכות

שנוצרה לפני תאריך חוק זה והקיימת אז, תהא מסתיימת; ואולם מי שהיה בעליה של הזכות או של טובת-ההנאהIסמוך ליום סיומה של הזכות, יהא זכאי, לפי הברירה שבידיו, לאחת משתי אלה - )) לאחר מסרו את ההודעה הנזכרת להלן, יהא זכאי להעברת הזכות או לנתינת טובת-הנאה דומה באותה הזכות למשך שארית תקופת

הזכות כנגד התמורה שתיקבע עפ"י הסכם או, בלא כל העברה או נתינה כאלה, יהא זכאי להוסיף ולהעתיק או להציג את היצירה באותו אופן שהיהIIבאין הסכם, עפ"י בוררות; או ))

נוהג עד אז אלא שעפ"י דרישת המחבר בתוך שלוש שנים לאחר התאריך שבו היתה הזכות מסתיימת כאמור לעיל, יהא עליו לשלם למחבר אותם דמי-זכות שייקבעו עפ"י הסכם או, באין הסכם, עפ"י בוררות, ואם היתה היצירה כלולה ביצירה קיבוצית ובעל הזכות או

טובת-ההנאה הוא בעליה של אותה יצירה קיבוצית, יהא פטור מתשלום דמי-זכות אלה; ההודעה הנזכרת לעיל מוכרחה להינתן לא יאוחר משנה אחת ולא מוקדם מששה חדשים לפני התאריך שבו היתה הזכות מסתיימת

כאמור לעיל, וצריך לשלחה אל המחבר בדואר הרשום או, אם אין למצוא אותו בזריזות מספקת, צריך לפרסמה בעתון הרשמי של לונדוןובשני עתונים המופיעים בלונדון;

שגרם לו להוציא הוצאות או להיכנס בהתחייבויות בקשר6)ב( אם עשה אדם מעשה לפני יום עשרים וששה ביולי, אלף תשע מאות ועשר, עם העתקתה או הצגתה של יצירה באופן שהיה חוקי באותה שעה או לשם העתקתה או הצגתה של יצירה בזמן שבו היתה ההעתקה או

ההצגה חוקית אלמלא נתאשר חוק זה, הרי שום דבר האמור בסעיף זה לא יגרע מכל זכות או טובת-הנאה ולא יפגע בכל זכות או טובת-הנאה הנובעות מתוך אותו מעשה או קשורות בו ושהיו קיימות ובנות-ערך באותו התאריך, חוץ אם האדם שנעשה בתוקף סעיף זה

זכאי למנוע אותה העתקה או הצגה הסכים לשלם אותם הפיצויים שייקבעו עפ"י הסכם או, באין הסכם, עפ"י בוררות.

( לצרכי סעיף זה יהא פירושו של הביטוי "מחבר" כולל את באי-הכוח האישיים החוקיים של מחבר שמת.2)

( לסעיף שלושים-ושלושה של חוק זה, לא תהא8( וסעיף-קטן )7( בהתחשב עם הוראות סעיף תשעה-עשר ועם הוראות סעיף-קטן )3) זכות-

יוצרים קיימת בכל יצירה שחוברה לפני תאריך חוק זה אלא עפ"י הוראות סעיף זה ובהתאם להן.

הטלת החוק על מושבות בריטיות

25 .7

26 .8

. סמכות המוסדות המחוקקים בארצות בריטיות לחוק תחוקה נוספת לחוק זה27 הרשות המחוקקת של כל מושבה בריטית שחל עליה חוק זה תוכל לשנות כל הוראה מהוראות חוק זה בהטלתו על המושבה או להוסיף

על אותן הוראות, ואולם במידה שאותם שינויים והוספות נוגעים לפרוצידורה ולתרופות, לא יהיו חלים אלא על יצירות שמחבריהן היובשעת חיבורן גרים באותה מושבה ועל יצירות שנתפרסמו לראשונה באותה מושבה.

. הטלת החוק על ארצות חסות28 יכול הוד מלכותו, בדבר-מלך במועצה, להטיל חוק זה על כל ארץ הנתונה לחסותו ועל קפריסין, ומשיצא דבר-מלך כזה יהא חוק זה,

בהתחשב עם הוראות דבר המלך, בר-תוקף כאילו היו הארצות שחל עליהן חוק זה וכאילו היתה קפריסין חלק ממושבות הוד מלכותושחל עליהן חוק זה.

חלק ב. קופירייט בינלאומי

. )לא חל בישראל( )תיקון: תשי"ג(29 30 .9

חלק ג. הוראות נוספות

. אין לגרוע מן הזכויות שעפ"י החוק המקובל31

לא יהא שום אדם זכאי לזכות-יוצרים או לכל זכות כיוצא בזו בכל יצירה ספרותית, דרמטית, מוזיקלית או אמנותית, בין שנתפרסמו ובין שלא נתפרסמו, אלא על פי הוראות החוק הזה או עפ"י כל חוק-שבכתב אחר שיהא נוהג באותה שעה, אך שום דבר האמור בסעיף זה לא

יפורש כאילו הוא בא לגרוע מכל זכות או סמכות הבאות למנוע בעד מעילה בנאמנות או באימון.

. הוראות לענין דברי מלך במועצה32 ( יכול הוד מלכותו במועצה להוציא דברי-מלך המשנים או מבטלים כל דבר-מלך במועצה שהוצא עפ"י חוק זה, אך כל דבר-מלך1)

שהוצא עפ"י סעיף זה לא יפגע בשום זכויות או טובות-הנאה שנרכשו או שצמחו בתאריך שבו קיבל דבר המלך תוקף, ודבר המלך יקבעהוראה להגנת הזכויות וטובות-ההנאה האלה.

( כל דבר-מלך במועצה שיצא עפ"י חוק זה יפורסם בעתון הרשמי של לונדון ויושם בפני בתי הפרלמנט מיד לאחר צאתו, ויהא לו תוקף2) כאילו הוחק בחוק זה.

. זכות יוצרים של אוניברסיטה יוצא מכלל חוק זה33 , שום זכות-יוצרים שכבר1775שום דבר האמור בחוק זה לא ישלול אף מאחד מן האוניברסיטאות והקוליג'ים הנזכרים בחוק הקופירייט,

יש בידם עפ"י אותו החוק, ואולם התרופות והענשים להפרת כל זכות-יוצרים כזו יהיו על פי חוק זה ולא על פי החוק ההוא.

. עניין מתן פיצויים לספריות ידועות יוצא מכלל חוק זה34 יש להוסיף ולזקוף על קופת ההכנסות של הממלכה המאוחדת ולשלם מתוך אותה קופה את הפיצויים השנתיים שסמוך לתחילת תוקפו

של חוק זה נהגו לשלמם לספריה, בהתאם לכל חוק, מחמת איבוד זכותה לקבל העתקות חנם של ספרים: בתנאי ששום פיצוי לא ישולם לספריה בשום שנה אלא אם כן הניחו את דעת בית האוצר שהפיצוי שניתן בשנה הקודמת שימש לקניית

ספרים לצורך הספריה ולשמירתם בה.

. פירוש )תיקון: תשי"ג(35 ( בחוק זה יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן, מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר, - "יצירה ספרותית" כוללת מפות,1)

תרשימים, תכניות, טבלאות וליקוטים; "יצירה דרמטית" כוללת כל חיבור לדיקלום, יצירה או שעשוע של מחול בהצגה אילמת, שהסידור התיאטרוני או צורת-המשחק שלו

קבועים בכתב או בדרך אחרת, וכל יצירה ראינועית שסידורה או צורת-המשחק שלה או שילוב המאורעות שבה משווים ליצירה אופימקורי;

"יצירה אמנותית" כוללת עבודות ציור, שרטוט, פיסול ומלאכת-אמנות ומעשי-אמן אדריכליים ופיתוחים וצילומים; "יצירת פיסול" כוללת יציקות ומודלים; "מעשה-אמן אדריכלי" פירושו כל בנין או מבנה שיש לו אופי או שרטוט אמנותי, ביחס לאותו אופי או שרטוט, או כל מודל לבנין או למבנה

כאלה, בתנאי שההגנה הניתנת עפ"י חוק זה תצומצם לאופי או לשרטוט האמנותיים, ולא תחול על פרוצסים או שיטות של בנייה;"פיתוחים" כוללים כתובות-קעקע, פיתוחי-אבן, חיתוכי-עץ, חיקוקים ושאר יצירות כיוצא בזה, פרט לצילומים; "צילום" כולל צילומי ליתוגרף וכל יצירה הנעשית ע"י פרוצס הדומה לצילום; "ראינוע" כולל כל יצירה הנעשית ע"י פרוצס הדומה לצילומי-ראינוע;

"יצירה קיבוצית" פירושה - )א( אנציקלופדיה, מלון, ספר-שנה או יצירה כדומה לכך; )ב( עתון, קובץ, מגזין, או מאסף עתי כיוצא בזה; וכן

)ג( כל יצירה הכתובה חלקים-חלקים ע"י מחברים שונים, או שנאספו ונכללו בה יצירות או חלקי-יצירות של מחברים שונים; "העתקה מפירה", כשהמדובר הוא בהעתקה של יצירה שקיימת בה זכות-יוצרים, פירושה כל העתקה, לרבות כל חיקוי מתעה, שנעשו או

שהובאו מחו"ל בניגוד להוראות חוק זה; "הצגה" פירושה כל הצגה של יצירה על דרך השמעה וכל הצגת מחזה דרמטי של יצירה על דרך ראיה, לרבות הצגה כזאת באמצעות

מכשיר מיכאני;"מסירת הרצאה" כוללת מסירת הרצאה באמצעות מכשיר מיכאני; "קלישאה" כוללת כל סטריאוטיפה או כל לוח אחר, אבן, תבנית-אימום, אם-דפוס, מעביר או נגטיבה המשמשים או מכוונים לשמש

לטביעתן או לעשייתן של העתקות מכל יצירה, וכל אם-דפוס או מכשיר אחר שעושים בהם או מתכוננים לעשות בהם תקליטים, לוחותמנוקבים או מכשירים אחרים להצגת יצירה על דרך השמעה;

"הרצאה" כוללת נאום, משא וטקס; "מושבה בעלת שלטון עצמי" פירושה הדומיניון של קנדה, הקומונוולט של אוסטרליה, הדומיניון של ניו-זילנד, הדומיניון של אפריקה

הדרומית והדומיניון של ניו - פאונדלנד.

( לצרכי חוק זה )פרט לאותם צרכי הפקודה הנוגעים להפרות בזכויות-יוצרים( לא יהא דינה של יצירה כאילו נתפרסמה או הוצגה2) בציבור, ולא יהא דינה של הרצאה כאילו הושמעה בצבור, אם הפרסום, ההצגה בציבור או ההשמעה בציבור נעשו בלא הסכמת המחבר

או בלא הסכמת מקיימי צוואתו, מנהלי עזבונו או יורשיו, במפורש או מתוך שתיקה.

( )לא חל בישראל(.3)

( בענין יצירה שלא נתפרסמה, הרי אם היה חיבור היצירה נמשך זמן רב מאוד, יהא דינם של תנאי החוק המקנים זכות-יוצרים כאילו4) מילאו אחריהם אם במשך חלק ניכר של אותו הזמן היה מחבר היצירה נתין בריטי או גר בגבולות מושבותיו של הוד מלכותו שחל עליהן

חוק זה.

( לצרכי הוראות חוק זה בענין מקום-מגורים, יהא דינו של מחבר כאילו הוא גר בגבולות מושבותיו של הוד מלכותו שחל עליהן חוק זה5) אם הוא יושב ישיבת-קבע בגבולות אותן המושבות.

. ביטול36 בהתחשב עם הוראות חוק זה, מבוטלים בזה כל החוקים הנזכרים בתוספת השניה של חוק זה, כדי השיעור המפורט בטור השלישי של

אותה תוספת:בתנאי שביטול זה לא יהא לו תוקף בשום מושבה בריטית ממושבות הוד מלכותו עד אם יקבל חוק זה תוקף באותה מושבה.

. השם הקצר והתחלת תקפו של חוק זה37 .1911( חוק זה ייקרא חוק זכות-יוצרים, 1)

( חוק זה יקבל תוקף -2)

)א( בממלכה המאוחדת, ביום ראשון ביולי, אלף תשע-מאות ושתים-עשרה או בתאריך מוקדם יותר כפי שייקבע בדבר המלך במועצה; )ב( במושבה בעלת שלטון עצמי שחל עליה חוק זה, באותו התאריך שייקבע ע"י הרשות המחוקקת של אותה מושבה; )ג( באיי התעלה, באותו התאריך שייקבע ע"י כל מדינה ממדינות האיים הללו; )ד( בכל מושבה בריטית אחרת שחל עליה חוק זה, בתאריך שבו יוכרז החוק באותה מושבה ע"י המושל.

תוספת ראשונה(24)סעיף

זכויות קיימות

הזכות הקיימת חליפת הזכות

זכות יוצרים )א( בענין יצירות שאינן דרמטיות ומוסיקליות, זכות יוצרים כמוגדרת בחוק זה.

גם זכות יוצרים וגם )ב( בענין יצירות דרמטיות ומוסיקליות, זכות הצגה זכות יוצרים כמוגדרת בחוק זה.

זכות יוצרים אך לא זכות יוצרים כמוגדרת בחוק זה, פרט זכות ההצגה לזכות הבלעדית להציג בציבור את היצירה או כל חלק ניכר הימנה.

זכות הצגה אך לא הזכות הבלעדית להציג את היצירה

זכות יוצרים בציבור אך לא שום זכות מן הזכויות האחרות הכלולות בזכות יוצרים כמוגדרת בחוק זה.

לצרכי תוספת זו יהיו לביטויים הבאים, מקום שהם משמשים בטור הראשון שלה, הפירושים דלקמן: - "זכות יוצרים", בענין יצירה שעפ"י החוק הנוהג מיד לפני תאריך חוק זה לא נתפרסמה לפני אותו תאריך ושזכות היוצרים בה עפ"י החוק החרות תלוי בפרסומה, כולל את

הזכות עפ"י החוק המקובל )אם יש כזה( למנוע את פרסומה של היצירה או את ההתעסקות בה בדרך אחרת; "זכות הצגה", בענין יצירה שלא הוצגה בציבור לפני תאריך חוק זה, כוללת את הזכות לפי החוק המקובל )אם יש כזה( למנוע את הצגת

היצירה בציבור.

10תוספת שניה

__________________________________________________________________________;46; תש"ס, 114; תשי"ח, 38; ס"ח תשי"ג, 2475, )א( 2633, ג', )ע( חא"י )א( 1

.5תשס"ג, .1924 )הטלתו על ארץ ישראל(, 1911)ב( חוק זה הינו חוק אנגלי שקיבל תוקף בארץ ישראל לפי דבר המלך על חוק זכות יוצרים, ( אינו חל בישראל.2)5 התנאי בסעיף 2 חל ההסדר של תרופות תכופות רק בממלכה המאוחדת.13 אינם מובאים, כי לפי סעיף 13 עד 11 הסעיפים 3 אינו מובא כי הוא חל רק על ספרים שיצאו לאור בממלכה המאוחדת.15 סעיף 4.21.10.1920( יבוא התאריך 7)19 קובע שבמקום התאריך הקבוע בסעיף 1924 לדבר המלך, 1 סעיף 5.21.3.1924()ב( יבוא התאריך 1)24 קובע שבמקום התאריך הקבוע בסעיף 1924 לדבר המלך, 1 סעיף 6 אינו מובא כיון שהוא דן בהטלת החוק על מושבות בריטיות.25 סעיף 7 אינו מובא כיון שהוא דן בסמכויות תחיקה של מושבות בעלות שלטון עצמי.26 סעיף 8 אינו חל בישראל.29 אינו מובא כי אין לו משמעות לאחר שסעיף 30 סעיף 9 נוסח התוספת השניה אינו מובא כיון שהוא כולל רשימת חוקים בענין זכות יוצרים שבוטלו.10

1 1924פקודת זכות יוצרים,

. השם הקצר )תיקון: תשי"ג(1 פקודה זו תיקרא פקודת זכות-יוצרים.

. )בוטל( )תיקון: תש"ס(2 א. הגנת תוכנה של מחשב )תיקון: תשמ"ח, תש"ס(2 . בפקודה זו, "תוכנה של מחשב" - בין1911לענין זכות יוצרים, דין תוכנה של מחשב כדין יצירה ספרותית כמשמעותה בחוק זכות יוצרים

שהיא תכנית מקור ובין שהיא קוד יעד.

. העברות )תיקון: תשי"ג, תשמ"א, תשמ"ח, תשס"ג(3 ( לחוק העונשין,4)א()61( כל העושה ביודעין אחד המעשים דלקמן; דינו - מאסר שלוש שנים וקנס פי שבעה מהקנס שנקבע בסעיף 1)

;1977התשל"ז-)א( )ה( )בוטלו( )ו( גורם לשם תועלתו הפרטית להצגתה ברבים של יצירה שיש בה זכות יוצרים שלא בהסכמתו של בעל זכות היוצרים;

( )בוטלו(6( - )2)

)תיקון: תשמ"א, תשמ"ה, תשמ"ו, תש"ן(א. פיצויים ללא הוכחת נזק 3 לא הוכח הנזק שנגרם בהפרת זכות יוצרים, רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק לו לכל הפרה פיצויים בשיעור שלא יפחת

שקלים חדשים; שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי20,000 שקלים חדשים ולא יעלה על 10,000מ - בצו לשנות את השיעורים האמורים.

ב. הגדרות )תיקון: תשנ"ו(3 ו -3ג עד 3בסעיפים ;1911( לחוק זכות יוצרים, 2)1"זכות יוצרים" - כמשמעותה בסעיף ;1984"זכות מבצעים" - כמשמעותה בחוק זכויות מבצעים, התשמ"ד-

"חברות התמלוגים" - כל אחד מאלה: ( תאגיד המייצג את מרבית בעלי זכויות היוצרים;1) ( תאגיד המייצג את מרבית בעלי זכויות המבצעים;2) תאגיד המייצג את מרבית המפיקים הקוליים ותאגיד המייצג את מרבית המפיקים הויזואליים - במאוחד שאושרו לענין חוק זה בידי4(3)

שר החינוך והתרבות והספורט;"טביעה" - שימור של יצירה בכל אמצעי המאפשר לראות, לשמוע או לשעתק את היצירה; "קלטת" - התקן שאין עליו טביעה ושניתן לטבוע בו טביעה קולית או טביעה ויזואלית, למעט התקן המיועד לשימוש במחשב;

"שיעתוק" - העתק של טביעה או של חלקה המהותי.

ג. שימוש פרטי וביתי )תיקון: תשנ"ו(3 לא תהיה זו הפרה של זכויות יוצרים ומבצעים לטבוע או לשעתק יצירה על גבי קלטת לשם שימוש פרטי וביתי שלא למטרות מסחריות.

ד. תשלום לבעלי זכויות יוצרים ומבצעים )תיקון: תשנ"ו(3 )א( הממשלה תפצה את בעלי זכויות היוצרים ואת בעלי זכויות המבצעים על אבדן הכנסה ופגיעה בזכויות, הנגרמת להם בשל טביעה או

ג.3שיעתוק על קלטות, לשם שימוש פרטי וביתי, לפי סעיף

מהמחיר לצרכן, ללא מס ערך מוסף של סך כל הקלטות שנמכרו%5)ב( הממשלה תעביר לחברות התמלוגים, מדי שנה, סכום בשיעור בישראל לשימוש פרטי וביתי בשנה שקדמה לשנה הנדונה.

(.3( ו-)2(, )1ב בפסקאות )3)ג( הסכום האמור בסעיף קטן )ב( יחולק בחלקים שווים בין שלוש חברות התמלוגים המנויות בסעיף

)ד( ועדה שתכלול את נציג שר האוצר, נציג שר המשפטים ונציג שר החינוך התרבות והספורט תקבע את הנתונים הדרושים לצורך קביעת הסכום כאמור.

ה. חלוקת הגמול )תיקון: תשנ"ו(3 התעוררו חילוקי דעות לגבי חלוקת הגמול, יכריע בענין בית המשפט; לדיון בבית המשפט, יוזמנו, בדרך שתיקבע בתקנות, נציגי חברות

התמלוגים, נציג משרד החינוך התרבות והספורט והיוצר או המבצע שלגבי גמולו התעוררו חילוקי הדעות, לפי הענין; החלטת ביתהמשפט תחייב את כל חברות התמלוגים ואת כל בעלי זכויות היוצרים והמבצעים, אף אם לא היו צד להליך בפני בית המשפט.

ו. השאלה או השכרה )תיקון: תשנ"ו(3 השאלה או השכרה, לצורכי מסחר, של קלטת שבה טבועה יצירה או חלקה המהותי, היא זכות יוצרים כמשמעותה בחוק זכות יוצרים.

(5. השכרת תוכנה של מחשב )תיקון: תש"ס1ו3 , למעט תוכנה של מחשב כשהיא1911השכרה לצורכי מסחר של תוכנה של מחשב היא זכות יוצרים כמשמעותה בחוק זכות יוצרים,

חלק מחפץ אחר שהוא המושכר העיקרי.

ז. תקנות )תיקון: תשנ"ו(3 שר החינוך התרבות והספורט, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי להתקין תקנות לביצוע פקודה זו.

. זכות יוצרים ביצירה שלא נתפרסמה )תיקון: תשי"ג(4

יצירה שלא נתפרסמה, תהא למחברה זכות-יוצרים עליה, אם היה המחבר בזמן חיבורה אזרח ישראל או תושב ישראל.

א. זכות מוסרית )תיקון: תשמ"א(4 ( מחבר זכאי ששמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה המקובלים.1)

( מחבר זכאי שלא ייעשה ביצירתו כל סילוף, פגימה או שינוי אחר, או כל פעולה שיש בה משום הפחתת ערך ביחס לאותה יצירה,2) העלולה לפגוע בכבודו או בשמו של מחברה.

( פגיעה בזכות לפי סעיף זה היא עוולה אזרחית, והוראות פקודת הנזיקין )נוסח חדש(, יחולו עליה.3)

( זכותו של מחבר לפי סעיף זה לא תהיה תלויה בזכותו החמרית באותה יצירה, והיא תעמוד לו אף לאחר שזכות זו, כולה או מקצתה,4) הועברה לאחר.

( בתביעה לפי סעיף זה זכאי המחבר לפיצויים בסכום שיקבע בית המשפט לפי נסיבות המקרה, אף אם לא הוכיח נזק ממון; הוראה זו5) לא תגרע מסמכות אחרת של בית המשפט לפי פרק ה' לפקודת הנזיקין )נוסח חדש(.

. תקופת ההגנה לזכות יוצרים )תיקון: תשי"ג, תשל"א(5 ( זכות-יוצרים על יצירות אנונימיות ופסיבדונימות תהא מוגנת שבעים שנה מיום פרסומן; אולם אם גילה מחברה של יצירה אנונימית1)

את זהותו תוך התקופה האמורה, או אם הפסיבדונים שנקט בו המחבר אינו מניח מקום לספק בדבר זהותו, תהיה תקופת ההגנה כאמור, כפי שתואם בפקודה זו.1911 לחוק זכות-יוצרים, 3בסעיף

( לענין יצירה משותפת למחברים אחדים -2) ((I;תתחיל התקופה שבה תהיה זכות-יוצרים מוגנת לאחר מותו של מחבר - מיום מותו של המחבר שמת אחרון (II ,בכל מקום בפקודה זו ובחוק זכות-יוצרים )שנזכר יום מותו של מחבר - קרי יום מותו של המחבר שמת אחרון.1911 ,

( הגנה שלאחר מות מחבר או שלאחר פרסומה של יצירה תחול עם המוות או עם הפרסום, אלא שאת תקופתה לפי החוק יהיו מונים3) בינואר של השנה שלאחר המוות או של הפרסום.1מיום ה-

, ובכפוף לאמור מפורשות בהוראות האחרות של אותו חוק, תהא ההגנה לאחר מות1911 לחוק זכות-יוצרים, 3( על אף האמור בסעיף 4) (.3המחבר שבעים שנה מהמועד הנקוב בסעיף קטן )

. הגנת יצירות זרות )תיקון: תשי"ג(6 נחתם כתב-אמנה בין ישראל ובין מדינה אחרת בענין הגנת זכות-יוצרים או שישראל הצטרפה לאמנה בענין זה, רשאי שר המשפטים

להורות, בצו שיפורסם ברשומות, כי היצירות שהאמנה מחייבת את הגנתן בישראל יהיו מוגנות על פי ההוראות שבצו. הגנתה של יצירה כאמור לא תהיה יתירה על ההגנה שהיתה ניתנת לאותה יצירה אילו פורסמה לראשונה בישראל - אם פורסמה, או אילו

היה מחברה אזרח ישראלי בזמן שנתחברה - אם לא פורסמה; אך מותר יהיה להורות בצו על הגנה יתירה מזו אם הוסכם על כך באמנה,אבל לא יותר מכפי שהוסכם.

. הפרסום הראשון של יצירה )תיקון: תשי"ג(7 ( יצירה שפורסמה בכמה ארצות תוך שלושים יום מיום שפורסמה לראשונה - יראוה כאילו פורסמה בכולן כאחת.1)

( יצירה שפורסמה בישראל ובארצות אחרות כאחת - יראוה כאילו פורסמה לראשונה בישראל; אולם לא יראו יצירה כאמור כאילו2) פורסמה בישראל אם היה הפרסום בישראל למראית-עין בלבד.

)א( לענין סעיף זה -3א. רשות שימוש בזכות יוצרים לצרכי שידורים לימודיים )תיקון: תשכ"ח, תשל"א( 7 "שידור" - שידור-רדיו ושידור טלוויזיה; "שימוש-אגב ביצירה" - שימוש ביצירה או בחלק ממנה שהוא טפל לגבי נושא השידור, כרקע, לצורך קישור, או לשם הדגמה או המחשה

של נושא השידור.

)ב( לא יראו כהפרה של זכות-היוצרים ביצירה: ( שימוש-אגב ביצירה ספרותית, דרמתית, מוסיקלית או אמנותית שיש עליה זכות-יוצרים, כדי להכלילה בשידור המיועד לבתי הספר1)

במסגרת תכנית הלימודים;( שידורה של יצירה שהשתמשו בה כאמור;2) ( הצגתה או השמעתה בציבור - של יצירה שהשתמשו בה כאמור - בעיקר בפני תלמידים לצורך פעולות בית הספר.3)

)ג( בעל זכות-יוצרים ביצירה, שהשתמשו ביצירתו כאמור בסעיף קטן )ב(, יהיה זכאי בעד השימוש לתמלוג מאת המשדר בשיעור שנקבע בהסכם שביניהם, ובהעדר הסכם - בשיעור שתקבע ועדה כאמור בסעיף קטן )ד(; ואולם רשאית הועדה שלא לחייב את המשדר בתשלום

תמלוגים כלל, אם, לדעתה, היה השימוש ביצירה בלתי-ניכר עד שאין בו כדי לפגוע בזכותו של היוצר לתמלוגים בעד שימוש ביצירתו.

)ד( שר המשפטים ימנה לענין סעיף קטן )ג( ועדה של שלושה והם: שופט בית-המשפט המחוזי שיהא יושב-ראש הועדה, ושני חברים שלפחות אחד מהם הוא נציג הציבור.

)ה( בבוא הועדה לקבוע תמלוגים לפי סעיף קטן )ג( תתן הזדמנות נאותה לצדדים להשמיע טענותיהם ולהביא לפניה ראיות במועדים, בדרך ובצורה שנקבעו בתקנות.

)ו( הועדה לא תדון בבקשת המשדר לקבוע תמלוגים לפי סעיף קטן )ג( אלא אם הוא פנה תחילה בהצעת הסכם לארגון יציג של יוצרי יצירות מסוגה של היצירה הנדונה בועדה ולא הגיע אתו לכלל הסכם בדבר שיעור התמלוגים שיש לשלם.

)ז( הועדה תהיה מוסמכת - ( לדרוש כל עדות שבכתב או שבעל-פה אשר תראה בה צורך;1) ( להזמין כל אדם לבוא לפניה להעיד או להגיש כל מסמך שברשותו, לחקרו ולדרוש ממנו כל מסמך שברשותו;2) ( לכפות התייצבותו של אדם שלא ציית להזמנה ולא הצטדק על כך בדרך המניחה את דעתה, לצוות עליו לשלם את כל ההוצאות3)

שגרמה אי-ציותו להזמנה או כפיית-התייצבותו וגם לקנוס אותו בסכום עד שבעים וחמש לירות;( לחייב עד להעיד בשבועה או בהן-צדק בדרך הנהוגה בבית משפט;4) ( לקנוס בסכום כסף עד שבעים וחמש לירות אדם, שנדרש להעיד בשבועה או בהן- צדק או להגיש מסמך וסירב לעשות כן ללא צידוק5)

סביר; ובלבד שלא יידרש אדם להשיב על שאלה שאין הוא חייב להשיב עליה בבית-משפט ולא ייקנס על סירובו להשיב עליה;( לקבל כל ראיה שבכתב או שבעל-פה, אף אם אינה קבילה במשפטים אזרחיים או פליליים;6) ( לפסוק לאדם שהוזמן לבוא לישיבת הועדה סכום כסף שהוציא, לפי דעת הועדה, עקב בואו לישיבה;7) ( לצוות שישולם, עוד לפני מתן החלטה סופית בענין הנדון, סכום התמלוגים שאינו שנוי במחלוקת, כולו או מקצתו.8)

)ח( אין בהיתר השימוש ביצירה שבסעיף-קטן )ב( כדי להתיר שימוש בה בדרך ובצורה העלולה לפגוע בשמו הטוב של היוצר או בכבודו כאמן או כיוצר.

)ט( שר המשפטים, בהתייעצות עם שר החינוך, ימנה ועדה אשר תייעץ למשדר בכל הנוגע לשימוש-אגב בזכות-יוצרים לפי סעיף-קטן )ב(, והיא רשאית גם לקבוע כללים לסוגי-שימוש ביצירות שהם לדעתה שימושי-אגב; הועדה תהיה של חמישה ובהם שלושה נציגי-ציבור

לפחות מקרב יוצרי סוג היצירות שבהן משתמשים שימוש-אגב; אחד מהשלושה ישמש כיושב-ראש הועדה.

)י( הועדה שהוקמה לפי סעיף-קטן )ט( תקבע בעצמה את סדרי-עבודתה ותהיה מוסמכת להזמין כל אדם לבוא לפניה ולהתייעץ בכל אדם.

)יא( המלצות הועדה לפי סעיף-קטן )ט( לא ישמשו לבית-המשפט או לועדה שהוקמה לפי סעיף-קטן )ד(, כחומר-ראיה בכל הליך המובא לפניהם.

)יב( סעיף זה לא יחול על יצירות, או סוגים של שימושי-אגב בהן, שעליהן הוסכם בין הצדדים.

ב. נושאים שאינם מוגנים )תיקון: תש"ס(7 לחוק זכות יוצרים, לא תהא קיימת זכות יוצרים בכל אחד מאלה:1על אף האמור בסעיף

( רעיון;1) ( תהליך ושיטת ביצוע;2) ( מושג מתמטי;3) ( עובדה או נתון, כשהם בלבדם;4) ( חדשות היום;5) ואולם על דרך הביטוי שלהם תהא קיימת זכות יוצרים.

ג. השמדת נכסים )תיקון: תש"ס(7 , בית המשפט רשאי להורות בסיום הדיון בתובענה על השמדת נכסים אשר הופקו1911 לחוק זכות יוצרים, 7בלי לפגוע בהוראות סעיף

תוך ביצוע הפרת זכות יוצרים או אשר שימשו לביצועה; צד המגיש בקשה להשמדת נכסים יודיע על כך למשטרת ישראל בדרך שיקבעשר המשפטים ובית המשפט לא ידון בבקשה בלי שנתן הזדמנות למשטרה לטעון את טענותיה.

ד. מתן הודעה למנהל המכס )תיקון: תש"ס(7 )א( בעל זכות היוצרים ביצירה, שזכותו הופרה או שקיים חשש סביר שתופר, רשאי למסור הודעה בכתב למנהל המכס, שהוא בעל זכות

היוצרים ביצירה, ולבקש ממנו לעכב את שחרור הטובין שלטענתו הם העתקות מפרות של היצירה, ולנהוג בהם כטובין שייבואם אסור עלפי פקודת המכס.

)ב( ההודעה לפי סעיף קטן )א( תכלול אחד מאלה: ( דוגמה של היצירה המקורית או העתקה לא מפרה שלה שלגביה יש למבקש זכות יוצרים ושלגביה הוא מודיע על ייבוא העתקות1)

מפרות; ( קטלוג או כל מסמך אחר המאפשר למנהל המכס להשוות בין היצירה המקורית או העתקה לא מפרה שלה, לבין ההעתקות2)

המפרות.

)ג( בעל זכות היוצרים ימסור למנהל המכס, בהודעה, את הפרטים האלה, ככל הידוע לו:

( מספר החבילות העומדות להתקבל;1) ( ציון מספיק של אמצעי הייבוא או שם האניה, המביאים את ההעתקות המפרות;2) ( היום שבו עומדות ההעתקות המפרות להגיע לישראל.3)

)ד( בעל זכות היוצרים חייב להמציא למנהל המכס ראיות ראשוניות, וערבות עצמית בסכום שקבע מנהל המכס, כדי לכסות כל הוצאה הקשורה לעיכוב או כדי לפצות על כל נזק שייגרם על ידי העיכוב, אם יתברר שהעיכוב לא היה מוצדק, וכן לשלם כל אגרה שנקבעה לענין

זה לפי פקודת המכס.

לפקודת המכס.129)ה( הוראות סעיף זה לא יחולו על העתקות מפרות שיובאו לשימוש עצמי כהגדרתו בסעיף

ופירוש מונחים )תיקון: תשי"ג, תשס"ג(1911. שינוי חוק זכות היוצרים 8 , יהא נקרא לאור השינויים והתוספות שנעשו בו ע"י פקודה זו. כל מונח לפי פקודה זו יפורש לפי המשמעות שיש1911חוק זכות-יוצרים,

לו בחוק האמור.

. חזקות )תיקון: תשס"ג(9 החזקות המפורטות להלן יחולו בכל הליך משפטי, אזרחי או פלילי, שענינו הפרת זכות יוצרים, אלא אם כן הוכח אחרת: ( מופיע על היצירה בדרך המקובלת שמו של אדם כיוצר היצירה, חזקה היא, שאותו אדם הוא יוצר היצירה ובעל זכות היוצרים בה;1) ( תחול גם לענין שמו הבדוי של אדם, ובלבד שזהותו של בעל השם הבדוי ידועה בציבור;1( החזקה הקבועה בפסקה )2) ( לא מופיע על יצירה שמו של אדם כיוצר היצירה ויוצרה אינו ידוע, או שמופיע עליה שם בדוי של אדם שזהותו אינה ידועה בציבור,3)

חזקה היא כי אדם ששמו מופיע על היצירה בדרך המקובלת כמפרסם היצירה, הוא בעל זכות היוצרים בה.

. ייצור ומסחר בעותקים מפרים )תיקון: תשס"ג(10 ( לחוק4)א()61)א( העושה עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו, דינו - מאסר חמש שנים או קנס פי עשרה מן הקנס הקבוע בסעיף

)להלן - חוק העונשין(.1977העונשין, התשל"ז- (4)א()61)ב( המייבא לישראל עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו, דינו - מאסר חמש שנים או קנס פי עשרה מן הקנס הקבוע בסעיף

לחוק העונשין. )ג( העוסק במכירה, בהשכרה או בהפצה של עותק מפר של יצירה, או המוכר, המשכיר או המפיץ עותקים מפרים של יצירה בהיקף

( לחוק העונשין.4)א()61מסחרי, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס פי שבעה מהקנס הקבוע בסעיף ( לחוק4)א()61)ד( המחזיק עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס פי שבעה מהקנס הקבוע בסעיף

העונשין.)ה( בסעיף זה, "עותק מפר" - כל אחד מאלה:

;1911( עותק שנעשה בישראל בלא הרשאת בעל זכות היוצרים באופן שמהווה הפרה של חוק זכות יוצרים, 1) ; ואולם עותק שנעשה1911( עותק שיובא לישראל אשר אילו היה נעשה בישראל, היתה עשייתו מהווה הפרה של חוק זכות יוצרים, 2)

מחוץ לישראל בהרשאת בעל זכות היוצרים במדינה שבה נעשה, לא ייחשב כעותק מפר.

. החזקת חפץ מפר )תיקון: תשס"ג(11 )א(, דינו - מאסר שנה או כפל הקנס האמור10המייצר או המחזיק חפץ שייעודו ייצור עותקים של יצירה, כדי לעבור עבירה לפי סעיף

( לחוק העונשין.4)א()61בסעיף

. כפל קנס לתאגיד )תיקון: תשס"ג(12 בידי תאגיד, דינו - כפל הקנס הקבוע לעבירה.11 או 10נעברה עבירה לפי סעיפים

. אחריות נושא משרה בתאגיד )תיקון: תשס"ג(13 )להלן - עבירה( בידי11 או 10)א( נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה מהעבירות המפורטות בסעיפים

( לחוק העונשין.4)א()61התאגיד או בידי עובד מעובדיו; הפר את חובתו האמורה, דינו - הקנס האמור בסעיף )ב( נעברה עבירה בידי תאגיד או עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא המשרה הפר את חובתו לפי סעיף קטן )א(, אלא אם כן הוכיח כי

עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו האמורה. )ג( לענין סעיף זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו

בוצעה העבירה.

__________________________________________________________________________;389, )א( 364, א', )ע( חא"י 1;244; תשנ"ו, 171; תשמ"ח, 300; תשמ"א, 165; תשל"א, 57; תשכ"ח 38ס"ח תשי"ג, ;3988. י"פ תשנ"ח, 70; תש"ן, 594; תשמ"ו, 390. ק"ת תשמ"ה, 4תשס"ג, ; 44תש"ס,

.5124תשנ"ט, במקור מופיע "הנציב העליון במועצה".2.31.3.1974 עד 5.8.1971א מיום 7 לתיקון הפקודה משנת תשל"א, תוקף של סעיף 2 לפי סעיף 3(5124; תשנ"ט, 3988ב לפקודה, על אישור תאגידים מייצגים )י"פ תשנ"ח, 3 פורסם אישור לפי סעיף 4:1ו3 קובע לענין סעיף 1999 לחוק לתיקון דיני הקנין הרוחני )התאמה להוראות הסכם הטריפס(, התש"ס -12 סעיף 5

. תחולה והוראות מעבר12" ( לחוק זה לא יחולו על השכרת תוכנה של מחשב שנרכשה לפני יום3)2 לפקודת זכות יוצרים כנוסחן בסעיף 1ו3)א( הוראות סעיף

התחילה., כנוסחן לפני יום התחילה.1967)ב( על רשיון כפיה שניתן לפני יום התחילה יחולו הוראות חוק הפטנטים, התשכ"ז- )ג( מי שהגיש לפני יום התחילה בקשה לרישום, וביום התחילה טרם ניתנה החלטה סופית בבקשתו, רשאי, בתוך שלושה חודשים מיום

התחילה, לבקש לתקן את הבקשה כך שתותאם להוראות החוק החל לגביה כנוסחן בחוק זה; בסעיף זה, "בקשה לרישום" - בקשה , ובקשה לרישום סימן מסחר1967לרישום מדגם לפי פקודת הפטנטים והמדגמים, בקשה לרישום פטנט לפי חוק הפטנטים, התשכ"ז-

."1972לפי פקודת סימני מסחר ]נוסח חדש[, התשל"ב-

.2296(, 4)2005 . תק-על ואח' הרר ואח' נ' שמואל בע"מ ומבלטים מכונות שוהם - 2287/00 ע"א1951/00 רע"א

בע"מ ומבלטים מכונות . שוהם1שוסהיים . אשר2ד ג נהרר . שמואל1בע"מ . אלומל2לוי . משה3

אזרחיים לערעורים משפט כבית בשבתו העליון המשפט בבית[05.12.05]

א' ברק הנשיא כבודמ' חשין לנשיא המישנה כבודא' ריבלין השופט כבוד

בת.א. 14.2.00 מיום בתל-אביב-יפו המחוזי בית-המשפט של פסק-דין על ערעור שניתן923/95 כבוד על-ידי

מפסק-הדין חלק על ערעור רשות ובקשת ר' שטרנברג-אליעז השופטת

פסק-דין

א' ריבלין: השופט

הערעור הנאה. טובת מכך כתוצאה ומקבל המוצר את מפיץ רחל. ראובן על-ידי שיוצר מוצר מעתיק או מחקה . ראובן1

עושר עשיית דיני מכוח עילה לה הנזיקין. העומדת דיני או הרוחני הקניין דיני מכוח ראובן כנגד תביעה עילת לרחל איןא.ש.י.ר5768/94 ברע"א העליון המשפט בית בפני הובאה זו במשפט? שאלה לא נ' פורום והפצה יצור יבוא

כי שופטים, פסק שבעה של המשפט, בהרכב )להלן: א.ש.י.ר(. בית289( 4נב) בע"מ, פ"ד צריכה ומוצרי אביזרים ולא עושר עשיית בדיני שולל, כשלעצמו, שימוש אחר, אינו חיצוני דין מכוח או הרוחני הקניין דיני מכוח זכאות היעדר

הזולת. של רוחני בתוצר שימוש מפני להגנה כמכשיר במשפט 1 המשיב הרר, הוא א.ש.י.ר. שמואל דין בפסק שנדונו הפרשות משלוש אחת הרר, היא שלפנינו, פרשת הפרשה

המערערת על-ידי שפותחו חוזרת" מבלטים "הנדסה של בדרך (, העתיק1 המשיב או )להלן: הרר שכנגד והמערער זכתה המחוזי המשפט בבית שהתקיים הביניים שוהם(. בהליך או )להלן: המערערת בע"מ ומבלטים מכונות , שוהם1

חברת למבלטי - הזהים וחלקיהם מבלטים למכור או לשווק "לייצא1 המשיב על זמני, האוסר מניעה בצו המערערת בהשבת1 המשיב את המחוזי המשפט בית חייב העיקרי ההליך א.ש.י.ר. בסיום בפרשת אושרה זו שוהם". החלטה

לתקופה המניעה צו את מלהאריך נמנע המועתקים, אך המבלטים שנים, ממכירת שלוש שהפיק, במשך הרווחיםשבפנינו. בערעור הדין בעלי משיגים זו החלטה נוספת. על

עובדות-המקרה

היא1 . המערערת2 אלומיניום. המבלטים לעיבוד מבלטים השאר, מערכת ומייצרת, בין המפתחת חברה של רב ממספר מורכבים אלומיניום. המבלטים מסגרות של ובהרכבה בייצור העוסקים מלאכה לבתי משווקים

טונות. המכבש ארבע עד של בכוח האלומיניום מכבשי על לחיצה הפעלת המאפשר פנאומטי מכבש חלקים, וביניהם נרשמו מדגם. המדגמים המערערת - רשמה והמעמד - המקב המבלט מחלקי שניים רבים. על מחלקים מורכב

. על18.3.94 ביום נרשם המקב על , והמדגם2.2.94 ביום נרשם המעמד על - המדגם לזה זה סמוכים במועדיםפטנט. או מדגם נרשם המבלט, כמכלול, לא

המשווקת חברה - היא בע"מ - אלומל2 "הכוונת". המשיבה בשם שבבים לעיבוד מלאכה בית בעל הוא1 המשיבהוא3 )להלן: אלומל(, והמשיב פרזול ומוצרי מאלומיניום פרופילים הגישו1995 מנהלה. בשנת המערערים

ועשיית עין מדגמים, גניבת הפרת של בעילות כספיים, וזאת ולסעדים קבוע מניעה צו למתן המשיבים כנגד תובענה המועתקת, התוצרת את שוהם, ושיווק של פיתוחה פרי מבלטים העתיק הרר כי טענו במשפט. המערערים ולא עושר

ו-2 המשיבים עם בצוותא-חדא לבתי3 לטענת שונים מלאכה , מאמצים שוהם המערערים, השקיעה בארץ. ואיכותם בפיתוח ממושכים בד-בבד מוניטין לה הקנתה הגבוהה המבלטים, עתרו הגשת עם רב. התובענה,

על לאסור ביקשו האמורים. כן במדגמים זכויותיהם את להפר המשיבים על האוסר זמני מניעה צו למתן המערעריםולשווקם. המועתקים המבלטים את לייצר המשיבים

המדגמים, מצא להפרת לבקשה. אשר ז"ל( נענה א' הומינר השופט )כבוד בתל-אביב-יפו המחוזי המשפט . בית3 של ראה, לכאורה, הפרה הרר, ובכך שייצר המקב לבין שוהם שפיתחה המקב בין מוחלטת זהות המשפט בית

הבקשה החליט, לצורכי המעמדים, אך שני בין זהות של קיומה בדבר המשפט בית שוכנע זאת, לא המדגם. לעומת בית למבלטים, דחה "שוהם". אשר שפיתחה למעמד הזהה מעמד לשווק או לייצר המשיבים על זמני, לאסור לסעד

באשר הצרכנים הטעיית של קיומה הוכחה לא עין, שכן גניבת של בעוולה עילה של קיומה בדבר הטענה את המשפט העובדה עמדה הזו ההחלטה במשפט. ביסוד ולא עושר עשיית של בעילה לבקשה בעת, נעתר המבלטים; בה ליצרן

והמצאה, ולא פיתוח משום בו מורכב, שיש במוצר רבות;שהמדובר שנים של במאמץ כרוך היה המבלטים שפיתוחאת סטנדרטי;ושהמשיבים או פשוט במוצר לכאורה, כיוון מדויק באופן המבלטים חיקו, זכו ומושלם. שכך,

לייצר הרשומים, וכן "שוהם" במדגמים של זכויותיה את להפר המשיבים על האוסרים זמניים מניעה בצווי המערעריםשפיתחה. לאלה מבלטים, הזהים חלקי מבלטים, או לשווק או צו להסרת עתרו העליון, שבה המשפט לבית ערעור רשות בקשת המשיבים הגישו קמא המשפט בית החלטת . על4

רשות במשפט. ניתנה ולא עושר עשיית דיני מכוח עילה למערערים אין היתר, כי טענו, בין הזמני. הם המניעה

אחרים, שגם תיקים שני עם אוחדה בבקשה. הבקשה הכרעה למתן עד עוכב הזמני המניעה צו של לערער, וביצועו על-ידי שפותח רוחני בתוצר שימוש במשפט, על ולא עושר עשיית דיני שאסרו, מכוח זמניים מניעה צווי הוצאו בהם

רוחני לתוצר משפטית הגנה לקום עשויה דומה: האם עקרונית שאלה התעוררה הללו המקרים הזולת. בשלושת דיני מסוימים, עשויים בתנאים קבע, כי העליון המשפט הנזיקין. בית דיני או הרוחני הקניין דיני במסגרת מוגן שאינו בדין או הרוחני הקניין בדיני עילה של היעדרה רוחני, חרף תוצר על להגנה מקור לשמש במשפט ולא עושר עשייתכנם. על הושבו הזמניים המניעה דעות, וצווי ברוב נדחתה המשיבים של אחר. בקשתם חיצוני בקשה המערערים המחוזי. בנוסף, הגישו המשפט לבית בפרשה הדיון א.ש.י.ר, הוחזר בפרשת הדין פסק מתן לאחר

את לשווק המניעה, והמשיכו צווי את הפרו המשיבים כי טענו ובה המשפט בית בזיון לפקודת6 סעיף הוראת לפי הצדדים, המעמד. בהסכמת של ובצורתו המבלטים שינויים, בלתי-מהותיים, בצבעי שעשו המועתקים, תוך המבלטים

העיקרי. בהליך הדיון עם בבקשה הדיון אוחד

המחוזי המשפט בית של הדין פסק של בעילה המשיבים את לתבוע המערערת זכאית ולפיו חלקי דין פסק המשיבים כנגד , ניתן14.2.2000 . ביום5

חוזרת". בית "הנדסה של בדרך המערערת על-ידי המיוצרים מבלטים העתיקו ואלו במשפט, מאחר ולא עושר עשיית הממצאים לבין בפניו שהובאה הראיות מסכת בין התאמה ר' שטרנברג-אליעז( מצא השופטת )כבוד המחוזי המשפט

שוהם מתוצרת המבלטים את העתיק הרר קבע, כי המשפט הזמני. בית המניעה צו הוצאת ביסוד שעמדו הלכאוריים חשמל - מהנדס מעובדיו אחד והכין, באמצעות המבלטים את נקבע, רכש חוזרת". הרר, כך "הנדסה של בדרך

דבר הזהים, לכל מבלטים לייצור בסיס שימשו אלה המבלטים. שרטוטים חלקי של - שרטוטים במקצועו ואטומציה המבלט בתכנון "הושקעו שוהם, כי מתוצרת המבלטים קבע, לעניין המשפט שוהם. בית שפיתחה ועניין, למבלטים

- "מאפשרים נקבע המערכתי" - כך ושילובם השונים החלקים של ותכנון. התכנון תחכום, מחשבה של רבה מידה בענף". "החידוש העוסקים המלאכה בעלי רצון האלומיניום, לשביעות בפרופילי מטלות שורת של מדויק ביצוע

שבבסיס הרעיון כי קבע המשפט זאת, בית עם הפונקציונלי". יחד בפיתוח המשפט, "בעיקר בית הוא", סיכם הגנה מצדיק אינו , וכן1977- תשכ"ז הפטנטים חוק בהגנת לזכות כדי דיו "אמצאתי" וחדשני אינו הללו המערכות

זכויות דיני על-פי להגנה כראויים המבלטים הוכרו משלא כי וקבע הוסיף המשפט יוצרים. בית זכויות דיני מכוח המערערת על היה כי סבר המשפט זה. בית חוק מכוח להגנה ראויים הללו החלקים של השרטוטים אין כי יוצרים, ברי

של מחלקיו שניים על מדגם לרשום דאגה שהמערערת המדגמים. ואולם, הגם בדיני תוצרתה הגנת אחר לתור ועיקר", ועל-כן כלל פשוטה - אינה כמכלול המבלט על להגן ניתן - האם "השאלה המשפט, כי בית המבלט, סבר

שביושר. הסעד נתיבי אל ופנה הרוחני הקניין דיני במישור לסעד להידרש שלא ביכר חוזרת'", 'הנדסה בשיטת בלתי-הוגנת. "העתקה תחרות כדי עלתה הרר של התנהגותו פסק, כי המחוזי המשפט בית או כפטנט הוגן לא אם הזולת, אף של הרוחני בקניין לפגיעה גבוהה מודעות על המשפט, "מעידה בית קבע כך

מדגמים הפרת של בקשיים כרוכה השרטוטים הכנת - "היתה המשפט בית שלפנינו" - הוסיף כמדגם". "במקרה שהשקיעו הרב בעמל התחשבות כל מדויקת, ללא בהעתקה המבלטים מקצועי. "...ייצור מאמץ ובהשקעת רשומים

כל קיצונית". בשל במידה הוגנת לא - "התנהגות נאמר מהווה" - כך ובמוניטין דור שנות במשך בפיתוח התובעים המועתקים. המבלטים ממכירת הרר שהפיק הרווחים של להשבה זכות למערערים קמה המשפט, כי בית אלה, פסק

סבר, עם המשפט בפרשה. בית מעורבותם הוכחה שלא זאת, מאחר נדחתה, לעומת3 ו-2 המשיבים כנגד התביעהנוספת. לתקופה המניעה צווי של תוקפם את להאריך אין זאת, כי

בשיווק היה אם הספק בשל המשפט, וזאת בית בזיון פקודת לפי המערערים בקשת את דחה קמא המשפט . בית6 הפעלת סבר, כי המשפט. כן בית צו של הפרה מסוימים, משום חיצוניים שינויים בהם שנעשו המבלטים, לאחר

אמצעי - לשמש הבזיון הליכי של תכליתם עם מתיישבת המניעה, אינה צווי פקיעת לפקודה, לאחר6 סעיף הוראת שצווי בעת המבלטים שיווק המשך הוסיף, כי זאת העבר. עם מעשי על כענישה ולא ולהבא מכאן ציות לכפיית

ההשבה. תקופת בחשבון בתוקף, תבוא היו המניעה הרווחים סך את שיאמוד מנת על מטעמו חשבון רואה מינה וכן שנים לשלוש ההשבה תקופת את קצב המשפט בית

בהוצאות הרר את המשפט בית על-ידו. לבסוף, חייב שהוגדרה התקופה במהלך המבלטים ממכירת הרר שהפיק ש"ח. 40,000 של בסכום דין עורך טרחת ובשכר המערערים

נוגע1951/00 רע"א בתיק הבקשה וערעור. עיקר ערעור רשות בקשת זה משפט לבית הגישו . המערערים7 תחילת הפיצויים, ולמועד חישוב לצורך השנים, שנקבעה שלוש תקופת ההשבה, לאמור: מניין סכום חישוב לאופן

כן ההוצאות"; כמו וכל מס ניכוי ואחרי ממכירות, לפני הרווח "אחוז יהא החישוב בסיס כי ולקביעה ההשבה תקופת השופטת קבעה31.8.00 מיום המחוזי. בהחלטה הדין פסק של ההיבטים מכלול ( על2287/00 )ע"א ערעור הגישו

ידון אשר הרכב אותו בפני תידון , ומשכך2287/00 ע"א עם במשולב תידון הערעור רשות בקשת כי א' פרוקצ'יהלגופו. בערעורהמשיבים. מטעם שכנגד ערעור והערעור, וכן הערעור רשות בקשת היום, אפוא מונחים בפנינו

הצדדים טענות

הליכי להפעלת הבקשה דחיית שנפסק;על הסעד היקף על שכנגד( משיגים בערעור המשיבים )הם . המערערים8 )הם עין. המשיבים גניבת של בעילה טענותיהם דחיית ;ועל3 ו-2 המשיבים כנגד התביעה דחיית המשפט;על בית בזיון

הסעד. מתן עצם על שכנגד( מלינים בערעור המערערים המבלטים, מחד בפיתוח שוהם שהשקיעה ולעמל למאמץ די משקל נתן לא קמא המשפט בית סבורים, כי המערערים

מצומצמת הגנה מסבירים, כי גיסא. הם ההעתקה, מאידך במעשי כרוכה שהייתה הבלתי-הוגנת גיסא, ולהתנהגות לחתור גם אם המקורי, כי היצרן של באינטרס רק לא לפגוע עלולה אחרים של רוחני בתוצר עסקי שימוש מפני מדי

בית שהביע לחשש יסוד היה ורעיונות. לדעתם, לא אמצאות של לפיתוחם עידוד שבמתן הציבורי האינטרס תחת והמדגמים הפטנטים דיני כמו עושר, שלא עשיית שוהם. לשיטתם, דיני של המונופול מעמד חיזוק מפני קמא המשפט

הרעיון את לפתח האפשרות את מאחרים חוסמים מוחלטת, ואינם בלעדיות זכות הרוחני התוצר לבעל מקנים אינם איטלקית. מתוצרת תחליפים מבלטים בארץ שווקו מציינים, כי הם זה העתקה; בהקשר של בדרך בעצמם, שלא

הזמניים המניעה צווי העליון, עמדו המשפט בבית שניתן הביצוע עיכוב צו בשל וטוענים, כי מוסיפים המערערים טוענים, להאריך הם המשפט, כך בית על היה שכך, שומה שנים. כיוון חמש בלבד, ולא חודשים עשר שמונה בתוקף

בית כי המערערים לכך, טוענים הפחות. בנוסף לכל נוספות ומחצה שנים שלוש למשך המניעה צווי של תוקפם את

- התעשרותם, שלא - לשיטתם המדגמים, שהרי רישום ממועד תחול ההשבה תקופת שקבע, כי שעה שגה המשפט זיקה כל , ללא1993 בשנת המערערים על-ידי המיוצר המבלט את העתקתם עם מיד החלה המשיבים כדין, של הזכויות הפרת איסור בעניין המניעה צו את להסיר מקום היה לא גם, כי גורסים המדגמים. המערערים רישום לשאלת

של בטלותם נקבעה לא הרישום, וממילא תוקף בשאלת דיון המשפט בבית נערך לא הרשומים, שכן במדגמים ולא המשיבים רווחי על-פי ההשבה שיעור את חישב עת טעה קמא המשפט בית כי המערערים טוענים המדגמים. עוד

. המערערים3 ו-2 המשיבים כנגד התביעה דחיית על המערערים מהמערערים. בנוסף, מלינים שנמנע הרווח על-פי כן, המשפט. כמו בית צו הופר שבה התקופה את ההשבה תקופת בחשבון להביא קמא המשפט בית על היה כי סבוריםהוכחה, לטענתם. שזו העין, הגם גניבת בגין סעדים לקביעת הבקשה מן המשפט בית התעלמות על הם מלינים

המדגמים של תוקפם בשאלת לדון קמא המשפט בית על היה שכנגד( טוענים, כי המערערים )הם . המשיבים9ועל-כן מדובר אין המשיבים לרישום. לטענת וכשירותם המערערים. של הקניינית זכותם הופרה לא במדגמים, כן, המקומי. כמו בשוק מונופול ליצירת גורם המקרה בנסיבות המניעה צו מתן וגורסים, כי על-כך מוסיפים המשיבים

המשיבים, - שגויה. בפרט, טוענים עליו להגן שיש כמכלול המדגמים ולשני למבלט ההתייחסות המשיבים, כי סבורים לא בגינו ואשר המערכות בין שוני על המלמדים במבלטים, שינויים שהוכנסו בשינויים דן לא קמא המשפט בית כי

לשיטתם למבלטים, הנעדרת שניתנה ההגנה תקופת כנגד טוענים קבוע. המשיבים מניעה צו ליתן הצדקה כל הייתה זה סכום לשלם; לטענתם, מהווה עליהם שהושת ההוצאות סכום על המשיבים משפטי. לבסוף, קובלים יסוד כל

למערערים שנגרם המקסימלי הנזק לפיה המשפט בית מומחה של הדעת חוות לאור התביעה, זאת מסכום מחציתשנפסקו. ההוצאות מסכום נמוך

א.ש.י.ר פרשת

נוגעת שהיא א.ש.י.ר, ככל הדין בפסק העקרונית ההכרעה הנה שבמחלוקת השאלות לבחינת המוצא . נקודת10 ניתן, בנסיבות כי ברור באופן אחידה, מלמדות הלכה יוצרות שאינן א.ש.י.ר, הגם בפרשת השונות הדעותלענייננו.

. יחדהרוחני הקניין דיני במסגרת מוגנים שאינם רעיונות על במשפט ולא עושר עשיית דיני באמצעות מסוימות, להגןא' ברק: הנשיא עיוניות. כלשון נקודות במספר כאמור התפצלו השופטים זאת, דעות עם

הסטטוטוריים, הדינים פי על במוצר רוחני קניין "כשלעצמם" - בהיעדר מוצר של העתקה או חיקוי כי מסכימים כולנו עשיית חוק פי על להשבה זכות מעניקה - אינה מסחרי בסוד או אמון ביחסי פגיעה או עוולה תהווה שההעתקה ובלא לחיקוי או שלהעתקה הוא להשבה זכות של לקיומה תנאי כי מסכימים . כולנו1979במשפט, תשל"ט- ולא עושר

(.449הנ"ל, בעמ' א.ש.י.ר )פרשת זה נוסף יסוד של לזהותו באשר היא בינינו נוסף". המחלוקת "יסוד יתווסף הרוחני. הקניין בתחום עושר עשיית דיני של לתחולה ביחס מצמצמת בגישה נקטו ומ' חשין י' אנגלרד . השופטים11

שהועתק, המוצר בעל של ומיוסדת הלכתית( מוכרת או )סטטוטורית זכות הינו זה נוסף "יסוד כי סבר אנגלרד השופט במשפט" )שם, ולא עושר עשיית לחוק שמחוץ דין פי על אסורה לפעולה והחיקוי ההעתקה מעשה את ההופכת בקיום הכרח כל פנימי' ואין 'יסוד להיות עשוי הנוסף "היסוד כי זאת, סבר חשין, לעומת (. השופט449 בעמוד

נוסף יסוד רק חשין, כי השופט זאת, הדגיש במשפט" )שם, שם(; עם ולא עושר עשיית לחוק מחוץ אזרחית אחריות זכות על-פי 'שלא ההתנהגות לגדרי ולהכניסו השלילי ההסדר מחגורת מקרה להוציא בכוחו רבה' יש עוצמה 'בעל

על מן ולא עושר עשיית חוק פי שבדין' ט' והשופטת ברק הנשיא של עמדתם השני, מונחת העבר במשפט". בשאלת חלוקים נותרו הרוחני, אך הקניין בתחום העושר עשיית דיני של התחולה את הרחיבו שטרסברג-כהן, אשר

היסוד סברה, כי שטרסברג-כהן החיקוי. השופטת או ההעתקה למעשה להתלוות הנוסף" שצריך "היסוד הגדרת אופן הנשיא (. ואילו431והצדק" )שם, בעמ' ההגינות בחוש הפוגעת פסולה לב, בהתנהגות תום "בחוסר מאופיין הנוסף

הצטרף, אור בשוק". השופט הפועלים בין החלים התחרות כללי של כ"הפרה הנוסף היסוד את להגדיר בחר ברק הסעד הענקת שאלת במסגרת כי ציין דינו, אך בפסק שפרש ולהנמקה ברק הנשיא הגיע אליה דעתו, לתוצאה בחוות

כן". עשה לא זאת זכותו, ועל-אף את לרשום הרוחני הקניין דיני על-פי התובע היה יכול "אם לעובדה משקל ליתן יש דידו לגבי כי הדגיש ברק, ברם והנשיא שטרסברג-כהן השופטים לעמדת דעתו הצטרף, אף-הוא, בחוות זמיר השופט

עשיית כדי להגיע יכולה מיוחדת", כלשונו, העתקה "חומרה של נוסף" ובמקרים "יסוד אותו של בקיומו הכרח אין לנשיא המשנה של דעתו חוות מצויה הללו הדעת חוות (. בין492)שם, בעמ' נוסף יסוד ללא אף במשפט ולא עושר

משפטית מבחינה ניתן לא לפיה הרוב שופטי של הדעת חוות את קיבל לוין אז( ש' לוין. אמנם, השופט )כתוארו הזכות רישום לאי הסיבה ולפיו, אם סייג להוסיף ביקש השלילי, אולם ההסדר דוקטרינת את שלפנינו בסוגיה לבסס שעליו בו-עצמו, הרי תלויה לאי-הרישום הסיבה בזכותו, ואולם, אם להכיר אפשרות יש בתובע, כי-אז תלויה אינה

(.501-500)שם, בעמ' החוק בתנאי עמד לא מדוע להבהיר עושר עשיית דיני מכוח זכאות בענייננו המקנים שונים תנאים מנו א.ש.י.ר בפרשת השונים ההרכב . יודגש: שופטי12 להגדרה, מסוים, ניתן להיות הרעיון "על לפיו השופטים: האחד רוב לתמיכת זכו תנאים שני כי במשפט. נראה ולא

(;431)שם, בעמ' שימוש בו לעשות שבכוונתם או שימוש בו עשו שבעליו רעיון להיות ועליו ויישומי ייחודי חדשני בפרשה נרחב ( )לדיון432אחר" )שם, בעמ' של רעיונו פרי מוצר מעתיק שהוא לכך מודע להיות הזוכה ושנית, "על

(. 330-303)תשס"ב( במשפט ולא עושר עשיית דיני באמצעות תחרות כללי על הגנה גרוסקופף עופר זו, ראו בנסיבות דעות, כי זה, ברוב משפט בית דיוננו, קבע נשוא לפרשה ביחס לעיל שנפרׂשה ההלכה את ליישם . בבואו13

עושר. בעשיית תביעה עילת למערערים לכאורה שקמה כמכלול, הרי המדגם על הגנה ניתנה שלא העניין, הגםבהרחבת-מה: כאן הדברים, נביאם חשיבות מפאת

הבאות: המדובר הנסיבות בשל במשפט. זאת ולא עושר עשיית בעילת המבלטים לעניין סעד העניק המשפט בית פיתוח משום בו שיש במוצר אלא ופשוט סטנדרטי במוצר המדובר רבות; אין שנים של פיתוח מורכב, פרי במוצר

וזהה. בית מושלם הינו המשיבים; החיקוי של והפיתוח הפעולה שיטת של חיקוי משום היה דנן והמצאה; בחיקוי זה במקרה הראוי אדם, מן של עמלו פרי על ההגנה לבין החופשית התחרות עקרונות בין באיזון הוסיף, כי המשפט

את וזהה מלא באופן העתיקו הם העובדתי, לפיו הממצא על חולקים אינם המבקשיםהמשיבים. מבלטי על להגןכי לעניין קבע המשפט המשיבים. בית של מוצרם ]המבלטים[, למעט בין מוחלטת ויזואלית זהות "קיימת זה,

שיתאימו מבלטים בייצור ההכרח פונקציונלי, והוא ממרכיב נובעת במוצרים הזהות כי טוענים צבעם". המבקשים המכבש של הפנימיים חלקיו את לייצר היה ניתן כן, לא ואוניברסלי. על סטנדרטי בגודל ומשקופים לחלונות, מנעול

טענה נכונה אם אלומיניום. גם פרופילי של היצרנים ידי על בשוק והנקבעים הקיימים מאלה שונים בצורה או בגודל של הצורה בהעתקת צידוק היה לא המכבש. כן של החיצונית הצורה להעתקת הצדקה לכאורה היתה שלא זו, הרי

זהות בשלמותו, תוך המוצר בהעתקת הכרח היה מדוע המשפט בית בפני טענו לא עצמם. המבקשים המבלטים

של הפונקציונלי בתפקיד לפגוע כדי בהן היה זו, שלא להעתקה אלטרנטיביות קיימות היו מלאה, כאשר ויזואליתהמאפייןהמוצר. יחסי שבהעתקה. קיימים והזהות ההשקעה, הפיתוח חדשנותו, משך הוא שהועתק המוצר את פיתוחם פרי מוצר מעתיקים הם ידעו, כי תחרותי. המבקשים שאינו לשימוש נועדה לא וההעתקה הצדדים בין תחרות

נוגדת המבקשים הוגנת. התנהגות לא תחרות של לכאורה קיומה מבסס זה נסיבות צירוף לי, כי המשיבים. נראה של כלפי חובתם את מפירה לב. היא בתום אינה בישראל. התנהגותם מתחרים שבין הראוי ההתנהגות סטנדרט את

צו של זמני סעד במתן עסקינן שבפנינו להידחות. ודוק: בערעור הערעור דין דעתי, כי זה, נחה המשיבים. מטעם - בדין תנאים אותם לכאורה נתקיימו דנן, כי קבענו, במקרה כן במשפט. על ולא עושר עשיית עילת מכח מניעה

כדי זו בהכרעתנו הדברים, אין המחוזי. מטבע המשפט בית ידי על שניתן הזמני, כפי הסעד מתן - לשם ובעובדה(486-485ברק, שם, בעמ' הנשיא )דברי המחוזי המשפט בית בפני המתבררת התובענה של לגופה לפסוק

זו קביעה המבקשים". על על-ידי המוצר בהעתקת מיוחדת "חומרה זו בפרשה קיימת כי על-כך זמיר, הוסיף השופט ש' לוין. והשופט חשין אנגלרד, השופט השופט חלקו

בית של בדרכו פוסעים כשאנו אנו המחוזי, שבים המשפט בית בפני המלא הראייתי המסד משהונח . עתה14 המערערת של מבלטיה את העתיקה הרר הזמני. חברת המניעה צו לעניין הערעור רשות בבקשת העליון המשפט

מתווסף זה דברים חשבונה. למצב עמלה, על בפרי לזכות הוגנת, על-מנת תחרות של כלליה הפרת מכוון, תוך באופן כמדגם, הפסלות המבלטים את לרשום המערערת של יכולתה בדבר המחוזי המשפט בית שהטיל הממשי הספק

זמן, בו שהושקעו במוצר שעסקינן העובדה גם כמו המערערת של כפיה ביציר המשיבים שנהגו הנטילה את שאפיינה אל הביניים בהליך זה משפט בית שסלל נתיבים מובילים, באותם אלו אמצאתי. כל ערך נושא והוא רב ומאמץ ידע

ולא עושר בעשיית עילה - מקימות המחוזי המשפט בבית העיקרי בהליך שהובררו - כפי המקרה נסיבות כי המסקנהבמשפט.

הראיות מרקם את מחדש בית-המשפט שבפנינו, בחן הערעור המחוזי, נשוא המשפט בית של הדין ודוק: בפסק בצו בהחלטתו א' הומינר השופט כבוד שקבע הלכאוריים הממצאים את להפליא תואמת הראיות כי, "מסכת וקבע

א. בפרשת זה משפט בית בפני שניצבו לכאורה הראיות את התואם האמור, באופן הראיתי המסד הביניים". משהונחשביושר. לסעד המערערים זכאים אכן לפיה בהכרעה להתערב רואים אנו ש.י.ר, אין

הסעד. לשאלת שלפנינו הדיון אשר-על-כן, ייוחד

השיקולים - מערך בזירה המתגוששים האינטרסים עם כללי. יחד אופי הישראלי, נושאים במשפט, בדין ולא עושר עשיית דיני ביסוד העומדים המשפטיים הכללים. 14

לובנו כךבחוק. המותווית הכללית המסגרת תוך אל קונקרטי תוכן השנים לאורך המשפט בתי פסיקת זאת, יצקההפרשות: באחת ש' לוין השופט כתב במשפט. וכך ולא עושר עשיית בדיני עילה של לקיומה והקריטריונים ההצדקות

למערכת בהכרח מתאימה מהן האחת שאין תביעה עילות של שונות מערכות כוללים במשפט ולא עושר עשיית דיני(. 236-235, 221( 1מב) ג'ונס, פ"ד את נ' הרלו בע"מ בנין חמרי אדרס20/82 )ד"נ אחרת נסיבות

מצא: השופט פסק אחרת ובפרשה אחת שונות, שכל תביעה עילות ויחידה, אלא אחת מוכרת תביעה עילת מעמידים אינם במשפט ולא עושר עשיית דיני העיקרון על מבוססות הוא, שהן לכולן המשותף המכנה אחרת, אך נסיבות מערכת של צרכיה את לספק מיועדת מהן

(.317-316, 297( 5מה) נ' שמש, פ"ד כהן588/87 )ע"א במשפט ולא עושר עשיית דיני את המייחד היסודי המחוזי, המשפט בית של דינו בפסק למעשה א.ש.י.ר, שאומצו בפרשת זה משפט בית של הלכאוריות הקביעות לאור

המקרה בנסיבות במשפט ולא עושר בעשיית עילה של קיומה עצם את לבסס זה בשלב כאמור נדרשים אנו אין השיקולים של שרטוט שבפנינו, מחייבת הדיון ביסוד המשפטי, העומדת הסעד שאלת זאת, גם עם שלפנינו. יחד

בבחינת הוא לסעד העילה המקרה. תרגום בנסיבות הרצויה המשפטית ההתערבות טיב בדבר להכרעה הנדרשים להתנהגות ביחס המשפטית העמדה ברורים, מעשיים, את למרכיבים לפרוט - ניסיון למעשה ההלכה של המרה

במובן מקימת משקפת העילה. ליתן שראוי ההגנה למידת ביחס שיפוטית הכרעה הסעדים בין הברירה זה, למנוע שנועד תמריצים של מערך מבססת חשבונם, ואף על במשפט שלא התעשרו שאחרים מי של לאינטרסיםופיתוח. יצירה לעודד שכאלה, אך התעשרויות

בית המניעה, פסק בצו שמדובר השבה. ככל ופסיקת מניעה - צו סעדים סוגי בשני בחר המחוזי המשפט . בית15 זאת, דחה לאכיפתו". לאור לדאוג צורך עוד "אין כן ועל לקצו המניעה צו הגיע הדין פסק מתן במועד המשפט, כי

מבלטים, על שיווק בתוקף, והמשך בהיותו הצו "הפרת קבע, כי משפט, אך בית לביזיון הפקודה על-פי הבקשה את בין איזון תוך קמא המשפט בית על-ידי נאמד ההשבה ההשבה". סעד תקופת בקביעת בחשבון האיסור, יילקחו אף

חופשית. תחרות של בקיומה הציבורי האינטרס בלתי-הוגנת, לבין תחרות מפני להגנה המערערים של האינטרס רואה מינה והמעמד. כן המקב על המדגמים רישום ממועד שנים, החל לשלוש ההשבה תקופת את קצב בית-המשפט

ממכירת הרר שהפיק הרווחים סך המשיב, את של החשבונות ספרי בסיס שישום, על מנת מטעמו, על חשבון הדעת חוות קבלת המשך, לאחר בדיון ייקבע ההשבה גובה כי גם קבע המשפט האמורה. בית בתקופה המבלטים

החשבונאית.

הסעד לבחירת המידה אמות כי מלמדת כלכלית באספקלריה שלפנינו המקרה המערערת. בחינת של זכויותיה על להגן נועדה הסעד . פסיקת16

סעדים, קרי: של מדויק מנגנון כינון - מאפשר והמשיב - המערערת שלפנינו בסיטואציה המעורבים הצדדים מיעוט לרווחי תביעה זכות מתן של הסעד. הפתרון ביסוד והעמדתה המשיב שהפיק בפועל הרווחים של פרטנית בחינה

כלכלית. ואולם, הניתוח מבחינה והגיוני פשוט סעד לשמש כאלה, עשוי רווחים שהופקו המפר, בהנחה המתחרההסעד. לברירת היחיד המסד אינו הכלכלי

את לבחון עיקריות: ראשית, יש מידה אמות מספר על-פי לערוך ראוי הסעד ברירת לצורך המשפטי הניתוח את הקניין, החוזים, דיני דיני בתחום אנו עוסקים - האם במשפט שלא העושר עשיית מקרה משיק אליו המשפטי התחום

בין איזון על שמירה תוך המתאים הסעד בחינת תיעשה זה אחרים. במובן לדינים או הנזיקין לדיני קרבה כאן יש האם השונים. המשפט ענפי בין המשפטית ההרמוניה את לשמר על-מנת וזאת תחומים באותם והנוהג החרות הדין הוראות

את בחשבון להביא לו. ניתן המיוחסת החברתית המשמעות ועל עוסקים אנו בו המשאב של טיבו על לעמוד גם ראוי שתי על בהגנה אנו מעוניינים שמא או בנכסיו, רווחתו המשאב בעל של לקדם: שליטתו שברצוננו הערך של מהותו

המשאב. נטילת את המאפיינת הפסלות מידת תיבחן במסגרתה רביעית מידת אמת תוסף יחד. לאלה גם התכליות

הרוחני הקניין - דיני המשפטית הסביבה

נשוא - מצוי רשומים מדגמים שני הפרת - לצד רשום לא מדגם של בהפרה שמדובר שבפנינו, כיוון במקרה. 17 רוחני "קניין ( או243רוחני" )שם, בעמ' קניין "מעין א.ש.י.ר בפרשת הוגדר הרוחני, והוא הקניין של בתחומיו הדיון

עידוד של התכלית בין המאזנת משפטית הגנה מחייב רוחני קניין של (. משאב491 -490הרחב" )שם, בעמ' במובן את מבטיחים הרוחני הקניין במידע, דיני הפרטית הבעלות מנגנון הכלל; לצד נחלת בהעשרת הצורך ובין היצירה ולא עושר לעשיית רוחני הכלל": מקניין "נחלת ועל כלל "על קורן אלקין )ניבה הכלל נחלת של קיומה המשך

(63, 9)תשס"א( כה משפט במשפט" עיוני המחוקק שיצר מזה שונה באיזון בתוצאה להתאפיין עשויה הרוחני הקניין תחום על העושר עשיית דיני של ההחלה

דיני של הסטטוטורית המסגרת מן זה, החורג מחודש באיזון זהירות לנהוג זאת, יש עם הרוחני. יחד הקניין בדיניהמשפטית. ובוודאות ביציבות רצויה לא פגיעה תיווצר הרוחני, לבל הקניין

המשאב של טיבו המיוחסת החברתית המשמעות יסוד על גם המשפטי הסעד טיב את לקבוע המשפטית, ניתן הסביבה בחינת . לצד18

Hanoch Dagan Unjust Enrichment: a study of private law and public values ראו זו ברוח כללי )לדיון שניטל למשאב לנכסים ייחסו החברה שבני - מבלי חברתית הבנייה של פרי כולן נפסק, הן שכבר קנייניות, כפי ((. זכויות)1997(

-354, 314( 4נח) נ' מקדונלד בע"מ אלוניאל8483/02 )ע"א ערך כל נטולות הללו בנכסים הזכויות יהיו משמעותיש353 כך, המערבית בחברה הנתפסים משאבים הם ביותר החזקה בהגנה הזוכים המשאבים כי הטוענים (.

Margaret Jane Radin, "Property andה"אני" ) את ביותר הגבוהה במידה המשקפים "מכוננים", כאלה כמשאביםPersonhood" 34 Stan. L. Rev. )1982( 9572004 והשיכון, תק-על הבינוי נ' משרד גניס ילנה9098/01 בג"צ גם ; ראו(

(. 678-677, 625( 2) נה ישראל, פ"ד נ' מדינת קרסיק2390/96 ; בג"צ1390( 4

)ע"א אחת מקשה משום השונים הרוחני הקניין בענפי הרואה מכבר, עמדה דחתה, זה העליון המשפט בית פסיקתארפל733/95 Interlego 513/89 ; ע"א622-621, 577( 3נא) בע"מ, פ"ד תעשיות נ' קליל בע"מ אלומיניום

A/S 'נExin - Lines Bros S. Aהאספקלריה את כאן, לצמצם ראוי, גם (. על-כן158-157, 133( 4מח) , פ"ד תכלית הנושאים לכאלה למדגמים, ובפרט הנוגעים הרוחני הקניין לדיני שלפנינו המשאב את נבחן דרכה המשפטית

מסחרית-פונקציונלית.לפקודת2 סעיף קובע - כך מדגם דמות, צורה, קווי אלא פירושו )להלן: הפקודה( - "אין והמדגמים הפטנטים

כימית, בפעולה או במכונה או יד בעבודת תעשייתי, אם אמצעי או תהליך ידי על חפץ לכל שמייחדים קישוט או דוגמא אין עין, אבל במראית רק להבחינם המוגמרת, ואפשר בסחורה הרואה לעין מחוברת, הבולטים או נפרדת בצורה הפקודה, בתנאי העומד מיכנית". מדגם התקן אלא בעיקרו שאינו דבר כל או בנין של עיקר או שיטה כל כולל המונח רשם ידי על ( לפקודה(, ירשם1)30 בישראל" )סעיף לכן קודם נתפרסם שלא מקורי או "חדש שהינו לאמור

לתכליתו: המדגמים. אשר הפרט, יוצר אינטרס את לקדם נועדה המוצר. ההגנה של החדשנית הצורה ליוצר הגנה להעניק נועד "המדגם

לצורה ניתנת מקוריים. ההגנה או חדשים אסתטיים עיצובים של וביצירה בפיתוח הכלל אינטרס את גם הצורה, כמו הרלבנטי, באופן הצרכן של עינו את למשוך צריכה לקולטה...הצורה מסוגלת שהעין המוצר, כפי של המיוחדת פי על - כך ההגנה עין, נשללת למשיכת הפוזיטיבית הדרישה זאת, לצד עם הספציפי. יחד במוצר בחירתו על שישפיע גרידא" )ע"א פונקציונלית שצורתו תפקידו, לאמור פי על כולה כל מוכתבת שצורתו - מחפץ המדגם להגדרת הסיפא

(.710-711, 702( 3נז) תעשיות, פ"ד נ' קליל ירושלים תעשיות מיפרומאל7125/98 המצאתי" מיוחד. כפי "ערך נושאים ואינם פונקציונלית לתכלית - משמשים - המבלטים שבמחלוקת . המשאב19

הניתנים חלקים ובשילוב ביצוע בדיוק שייחודו פונקציונלי תעשייתי במוצר המחוזי, "מדובר המשפט בית שתיאר המבלט בחלקי תכופים הלקוחות. שינויים ידי על המתבקשים השינויים לפי לפרקים והמשתנים ידנית להרכבה שבין בתווך אותם ממקמים המבלטים של אלו מאלומיניום." מאפיינים פרופילים של חדשים דגמים לעיבוד נדרשים ההכרה מלמדת, כי התעשייתית ותכליתם הפונקציונלית תועלתית. מהותם בו שההחזקה משאב ובין מכונן משאב

זאת, עם לעיל. יחד כמפורט הפקודה במסגרת החרות בדין גלומה אף זו מוקשית. עמדה הנה אישיות כמשקפים בהם של בצילה חוסים אינם הנראה שככל ה"פונקציונלית" והעובדה מהותם גרידא. חרף תועלתיים אינם הללו המבלטים

שנים של פיתוח מורכב, פרי רוחני: "מוצר קניין של סממנים בעל במשאב שמדובר הרוחני, הרי הקניין דיני הגנת שהועתק המוצר את והמצאה...המאפיין פיתוח משום בו שיש במוצר אלא ופשוט סטנדרטי במוצר המדובר רבות; אין

(. מאפיינים486-485הנ"ל, בעמ' א.ש.י.ר שבהעתקה" )פרשת והזהות ההשקעה, הפיתוח חדשנותו, משך הואהסעד. לטיב ביחס ההכרעה במסגרת בחשבון שיילקחו צריך המשאב של לטיבו הנוגעים אלו המשאב של במהותו. בעליו חוזי אינו וגם במובהק קנייני שאינו אינטרס נטילת של מקרה הוא שלפנינו . המקרה20

יותר גבוהה אליו בעליו שלו. זיקת תהא הימנו המופקת שהרווחה במקרה גם ולו אחרים עם אותו לחלוק מוכן אינו על מדגם רשמה - ואף והשקעתה פיתוחה זה, פרי למשאב מיוחדת זיקה ייחסה גרידא. המערערת תועלתית מזיקה אלו זיקות כי הימנו. נראה שהפיקה הרווחה לעצם נוסף ערך נושאת הבלעדי בייצורו השליטה כן - ועל מחלקיו שניים

המשפטית ההגנה מידת על להשליך כדי בהן - יש התועלתית הזיקה לצד השליטה - זיקת המשאב כלפי המערערת של - במשאב השליטה בעצם כרוך במשאב המערערת אינטרס זה, בו דברים הסעד. במצב מיהות על תזכה, קרי לה

המשקף "חזק" יותר סעד לבכר - ראוי לנטילה עובר המשאב בעל הסכמת את להשיג נדרש אותו שהנוטל בעובדה Guido )ראו סעדים של שונה סוג - מכתיבה שליטה או - רווחה האמורות התכליות מן אחת השליטה. כל אינטרס את

Calabresi and A. Douglas Melamed "Property rules, Liability Rules, and Inalienability: the view of the Cathedral", 85 Harv. L. Rev.)1972( 1089חנוך ראו במשפט ולא עושר עשיית בדיני לסעדים תכליות שבין היחס אודות מפורט לניתוח

(. 601)תשנ"ז( כ משפט שיפוטית" עיוני חקיקה של ההפרה: אנטומיה לפירות "הזכות דגן

הנטילה פסלותהסעד: מיהות על היא, להשפיע עשויה, אף המשאב בנטילת שדבקה הפסלות . מידת21

המחקה. או המעתיק של שבתחרות ההגינות אי ממימד - ניגזר המניעה סעד היקף גם - כמו ההשבה סעד היקף אי את שימנע זמן פרק לאותו תהא הוגנת; המניעה הלא ההתנהגות עקב שצמחה התעשרות בגין היא ההשבה(.485-486א.ש.י.ר, )פרשת המחקה או המעתיק שבהתנהגות ההגינות

הופקו אלו המערערת. שרטוטים של מבלטים מחלקי שהופקו שרטוטים על-פי יוצרו שבפנינו כאמור, המבלטים reverseחוזרת" ) "הנדסה המקצועית בספרות מכונה שכזו שכמותו. העתקה מוצר לייצר קיים, על-מנת ממוצר

engineeringהאנגלו-אמריקאית המשפט הוגן" בתורת כ"אמצעי נחשבת חוזרת הנדסה באמצעות (. אמנם, נטילה המצב הוא (, ודומה341-333)תשס"ב( מסחר וסודות מסחריות מ' דויטש, עוולות של בספרו בכך נרחב דיון )ראו

כיום, לאחר המשפטי )להלן: חוק1999מסחריות, תשנ"ט- עוולות חוק שנחקק בשיטתנו, מסחריות(. עוולות מכך, ההכרה בענייננו. יתירה תחולה לו אין זה, ועל-כן בתיק התביעה התגבשות לאחר נחקק זה ואולם, חוק

נוסף", לצד "יסוד של קיומו על מבוססת חוזרת בהנדסה השימוש בגין במשפט ולא עושר בעשיית עילה של בקיומהעל ההנדסה בפרקטיקת השימוש גם החוזרת. החוזרת", "ההנדסה בתהליך שאין הנה המוצא הנחת אם כן,

כדי עדיין להצמיח כשלעצמו, גבוהה השקעות רמת אליו, כדוגמת המצטרפות מסוימות נסיבות עשויות פסול, ההשקעות בגין לשיפוי התוצר למפתח מספקת שהות בחיקוי; היעדר רבה התוצר; חומרה התוצר; ייחודיות בפיתוח הנ"ל, בספרו )מ' דויטש במשפט ולא עושר עשיית דיני מכוח הניתן הסעד של טיבו על - להשפיע נוספות ונסיבות

(. 263בעמ' שיקולים. ממספר מושפעת הנטילה את המאפיינת הפסלות . מידת22

Jeremy Waldron The right for private property) לוק של מדרשו מבית העבודה בתיאורית כרוך הראשון השיקול מתחום הצדקות במשפט, נשמעו ולא עושר עשיית דני מכוח הזכאות נדונה א.ש.י.ר, עת (. בפרשת137-252)1988(

ברק: הנשיא מפי העבודה תיאוריית לעודד הוא החברה יצירתו. אינטרס ובעידוד ביוצר בהם, קשורים להתחשב יש נוגדים, אשר ואינטרסים ערכים

"האחד בו מצב עמלו, ולמנוע פרי לקצור לו לאפשר הוא הפרט האנושי...אינטרס הידע את להרחיב יוצרים, ובכך הנ"ל,International News Service ( בפרשתPitney) פיטני השופט של - קוצר" )בלשונו משלו עמל - ללא והאחר זורע

ומעתיק מחקה אחר יצירתו. אדם מפרי ליהנות יכול אינו אדם שלנו, כאשר המוסר תחושת את נוגד (. הדבר72בעמ' משקיע שהוא והמשאבים "הידע, הזמן על להגן הפרט של האינטרס על עמדה שטרסברג-כהן יצירתו. השופטת את

(.472בעמ' א.ש.י.ר שפיתח..." )פרשת ייצור שיטות בעסקו, עלשטרסברג-כהן: השופטת של דינה בפסק גם מובאים דומה ברוח דברים מזמנו, ממרצו, ממחשבותיו, השקיע ובה שעשה יצירתית עבודה יעתיקו שלא הפרט של האינטרס כי לי "נראה

(.417 - 416א.ש.י.ר, ...")פרשת עושר עשיית דיני במסגרת להגנה עקרוני באופן וממשאביו, ראוי מכישוריו עושר. עמד בעשיית סעד המקימה הגונה בלתי התנהגות אחר של עמלו פרי של השיטתית הנטילה בעצם לראות ניתןזמיר: השופט כך על

שני. מצד ולמעתיק אחד מצד ליצרן הנוגעות נסיבות של משילוב תצמח המיוחדת החומרה כלל בדרך כי לי נראה המוצר של מלאה העתקה שתהיה נדרש המעתיק רוחני. מצד קניין יגלם נדרש, כאמור, שהמוצר היצרן מצד

ובמכוון, ללא ביודעין נוסף(, שנעשתה לפיתוח בסיס חלקית, המשמשים העתקה או מהשראה, חיקוי )להבדיל בדרך די כזה המוצר. לדעתי, במקרה את ופיתח אחר, שתכנן של חשבונו על להתעשר לרצון מעבר צידוק או הסבר

(.493א.ש.י.ר, בעמ' )פרשת להשבה זכות להקנות נוסף, כדי ביסוד צורך ההעתקה, ללא בחומרת כלל הערך את מידתי באורח סעד, המשקף לפסוק הסעד. ראוי לעניין גם רלוונטיות הזכאות עצם לעניין . ההצדקות23

על המשיב נשען האם לבחון עודפת. בנוסף, יש הגנה לה מלתן להימנע כך ועל-ידי המערערת בעבודת הגלום המוסף של הוצאותיו את המערערת של מאמציה צמצמו כמה - עד עבודתה ביצוע לשם למערערת שנדרשו מיוחדות עלויות הרווח להפקת הדומיננטית הסיבתית התרומה ( והאם459(3מז) נ' ספילמן, פ"ד גל סודה347/90 )ע"א המשיבהמוצר. את פיתחה אשר שוהם של בעמלה נעוצה המשיב על-ידי

הפרתם למנוע המיועד הרתעתי כמכשיר הסעד בהגדרת נעוץ הנטילה פסלות בבחינת בחשבון הנלקח השני השיקול כללי של המפר "להעניש" את צודק בלתי להיראות האזרחי, עשוי המשפט הוגנת. אמנם, במסגרת תחרות כללי של

תמריץ ביצירת חשובה נפקות יש ההשבה לו; ברם, לפסיקת ציפה לא ב"פרס" שהוא הנפגע את לזכות או התחרות(.Posner השופט מפי7th Cir. 1983 )Taylor v. Meirick 712 F. 2d 1112, 1120)) בעתיד דומות הפרות שלילי, המונע

ההוגנת. הרתעה התחרות כללי על שמירה של החברתי לאינטרס לייחס שיש המשקל רב כי שלפנינו, נראה במקרה נועדה, זה ערעור נשוא למבלטים שתינתן המשפטית מכך, ההגנה עצמאית. יתירה יצירה לעודד נועדה העתקה מפני

נושאים הם אם מוצרים, הגם בפיתוח להשקיע וחוקרים ממציאים - לעודד המצרפית הרווחה את לקדם השאר ביןההתקדמות בפרשת שמגר הנשיא דברי למשל )ראו ופונקציונלים תעשייתיים מאפיינים הנ"ל(. אינטרלגו,

והרעיונית מחד הטכנולוגית הובילו מאידך גיסא, אמנותיות יצירות בין הגבול קו של ניכר לטשטוש גיסא, פונקציונליים. זה הסוגים, ובכלל מכל ויצירות מוצרים של האפשרי האמנותי בערכם גוברת ולהכרה לפונקציונליות

"תחרות של הוגן, והוקעה מסחר של הלכותיו על שמירה מחייבים חדשים ברעיונות וההשקעה ההמצאה עידודפרועה".

בחשבון ליטול הנטילה", יש "פסלות של כמרכיבים אדם של עמלו על ההגנה ולצד החברתי במוסר הפגיעה . לצד24המשיב: התנהגות את המאפיין הלב תום - חוסר ונוסף שלישי שיקול שבמוצר מהרעיון רווחים להפיק המזכה של לרצונו ער שהוא בכך גם להתבטא הזוכה, יכול מצד לב תום חוסר

קנייני" "מעין נכס לחובתו. העתקת זאת לזקוף לכך, יש מודע הוא היה אכן ואם בלעדי מייצור ליהנות המועתק, או כזו" עילה להקמת תנאי הם אין כי עושר, אם בעשיית עילה מסחרי, מקימות סוד הפרת תוך או אמון חובת הפרת תוך

(.432-431א.ש.י.ר, בפרשת כהן שטרסברג )השופטת יש המשיב של התנהלותו את שאפיין הלב תום לחוסר ביחס א.ש.י.ר בפרשת המשפט בית של שלקביעותיו נראה

הזמני המניעה צו הפרת כי חולק בתוקף". אין בהיותו הצו "הפרת בדבר קמא המשפט בית קביעת את להוסיףהמשיב. של לבו תום חוסר היא, על מעידה, אף לקיימו עין" על-מנת "למראית אמצעים ונקיטת

הלב תום חוסר "האשם" או מידת ולבסוף ההרתעה ביצירה, שיקולי שהושקע - העמל הללו הרציונלים שלושת כל שייפסק הסעד של טיבו נבחן עת יחדיו הנטילה", ונאספים "פסלות את - מרכיבים הנוטל התנהגות את שמאפיינים

המערערת. כנגד את במקובץ למצוא ניתן שלפנינו במקרה ההעתקה נסיבות אודות קמא המשפט בית שערך העובדתי . בניתוח25

את מיוחדת" המאפיינת "חומרה נטילה, אותה פסלות של קיומה המגלים הללו המרכיבים שלושת של סממניהם

השופט של הביניים בהחלטת כבר העבודה, נקבע בתיאורית שמדובר ההעתקה. ככל בהליך המשיבה התנהלות ופיתוח מתמשך, עבודה מאמץ פרי אלא חלוף ובר פשוט מוצר המערערת[ אינו ]של שמוצרם ספק "אין כי הומינר

תום חוסר על גם כמו המערערת עמל של הנטילה מושלמת". על ב"העתקה זה מוצר העתיק המשיב מקורי", וכיזמיר: השופט גם עמד המשיב של זו התנהלות המאפיין הלב

מקצועי, כפי מאמץ ובהשקעת רשומים מדגמים הפרת של בקשיים כרוכה השרטוטים הכנת הייתה שבפנינו " במקרה ללא מדויקת בהעתקה המבלטים ועוד: ייצור השרטוטים. זאת בהכנת שהועסק גולדבנד המהנדס של מפיו שלמדנו

במידה הוגנת לא התנהגות ומוניטין, מהווה דור שנות במשך בפיתוח התובעים שהשקיעו הרב בעמל התחשבות כל(.499- 498א.ש.י.ר, זמיר, בפרשת קיצונית" )השופט

את להכין המשיב הטיל עליו גולדבנד, אשר המהנדס של מעדותו דינו, קטעים מצטט, בפסק המחוזי המשפט ביתהמכונות: חלקי של השרטוטים

ביקש שרטוטים. הוא צריך חלקים לייצר )מבלטים(. בשביל שטנצים ליצר להתחיל רצה שמואל מר1993 "בשנתמבלטים... " מהם לייצר כדי השרטוטים את מהר לעשות ממניהדברים: בהמשך ועוד

בישראל, אבל החוק את מכיר לא בהעתקות. אני מופיע אסור. שמי זה שטנצים שלהעתיק לומר כדי להעיד "באתי בגלל למשפט אותי שיגררו חושש בעיה. אני שתתכן לי הסביר לא אחד לי. אף יבולע כי שנוצרו בנסיבות מודאג אני

את כששרטטתי וגם והואיל בפרוטוקול מופיע ששמי שמעתי ומהפרוטוקול... אני מהחתימות חושש העתקות. אניולהעיד. לבוא נקי, הסכמתי היה לא הבית, מצפוני בעל שהביא המבלטים מתוך השרטוטים

שהמבלטים ידע כיצד קמא המשפט בית לשאלת המהנדס מתשובת גם ללמוד ניתן המשיב של לבו תום חוסר עלהמערערת: מתוצרת הן שהעתיק

משוהם. היו הן השטנצים של העתקות שוהם. כל של השטנצים לפי בנויים בארץ המבלטים מאוד. כל פשוט "זהשוהם. " של מהשטנצים זה העתקתי שאני מה שכל יודע אני מהשטנצים...אבל חלק על שוהם של מדבקות

הוגנת, שאינה התנהגות של פניה מגלים המוצר בהעתקת המשיב בידי שסייע המהנדס של מפיו אלו . אכן, דברים26 בלתי תחרות להוות כשלעצמם, כדי החיקוי או בהעתקה אין אם הוגן. ודוק: גם מסחר של מידותיו את הנוגדת כזו

ברורה מודעות תוך אינטנסיבי באורח שיטתית, שנעשתה העתקה מגלות לעיל המתוארות שהנסיבות הוגנת, הרי או העתקה הרי "לא בפיתוחו. והרי ומאמץ זמן שהושקע מורכב מוצר של בהעתקה למשמעותה. בנוסף, עסקינן

רבים מאמצים הושקעו פשוט, שלא מוצר של חיקוי או רב, כהעתקה ומחקר עמל בה שהושקעו יצירה של חיקוי אף גלומה המשיב בהתנהגות הגלומה ההגינות חוסר כי מכך, נראה א.ש.י.ר( יתירה בפרשת ברק בפיתוחו") הנשיא

לייצור סבירה חלופה של קיומה חרף וזאת המערערת של פיתוחה פרי המוצר את במדויק להעתיק המשיב בבחירתפונקציונאלית. דומה מוצר

בין אליו הזיקה טיב את המציבה לבעליו, כזו מיוחדת משמעות נושא עסקינן בו כאן: המשאב עד הדברים סיכום - המשיב בהתנהלות שדבק הפגם את גם בחשבון קניין". משנוטלים השליטה, "מעין לאינטרס הרווחה אינטרס הרתעתי. מסר נושא בנכס, ואף השליטה אינטרס את המשקף סעד של לגיבושו נוטה אפוא - הכף הנטילה פסלות

לקידום הנוגעים השיקולים את גם כמו הנכס של המופחת הקנייני הערך את הסעד באמצעות לבטא זאת עם ראויהערעור. נשוא לסעדים מונופול. ומכאן ומניעת התחרות

מניעה צו

נתמכה זו . פסיקהמניעה צווי באמצעות עושר עשיית מכוח זכות על להגן האפשרות הוכרה א.ש.י.ר . בפרשת27 "שלא טעם ראה ולא סודהגל בפרשת כנו על זה סעד א' מצא השופט קודמות. כך, למשל, הותיר משפטיות בהלכות צודקת" הבלתי ההתעשרות תהליך את ועמו מתמשכת פגיעה של מהלכה את להפסיק זה, שמטרתו סעד להעניק

The 1769/83)ת"א( ת"א גם ; ראו479, 459( 3מז) נ' ספילמן, פ"ד בע"מ סודהגל3180/92, 347/90 )ע"אBoeing Company12716/93, המ' 1572/93)ת"א( ; ת"א108תשמ"ט)ג( בע"מ, פ"מ ותיירות נסיעות נ' בואינג

במשאב, הוא המזכה שליטת על להגן נועד המניעתי (. הסעד913( 4כו) מחוזי נ' בלן, דינים בע"מ אופנה אנימההסכמה. בהיעדר המידע במוצר השימוש מניעת בעצם כולי-עלמא כלפי כוחה את הקניינית לזכות המקנה

פיצויים של סעד בו המשפט. מקום בית של דעתו לשיקול - נתונה שביושר הסעדים - ככל מניעתי סעד ואולם, פסיקת )תשנ"ג( מניעה )א' וינוגרד, צווי זמני צו של סעד למתן ההצדקה להישלל - עשויה הזכאי אינטרס את להגשים בו די

הכסף תשלום - אם היא האמיתית - "השאלה הצו מתן את תמנע לא פיצויים לקבל האפשרות עצם כי (. ברי97-91 מניעה צו למתן השיקולים בחינת כי (. נראה22)תשכ"ו( מניעה מתאים" )ב' לוינבוק, צו פיצוי משום בו יהיה

המהותי, המעשיים. במישור השיקולים ומקבץ המהותי השיקולים - מערך מישורים בשני דיון מחייבת דנא בנסיבות הנטילה, לבין ולפסלות המשאב של קנייני המעין למימד ליתן שיש הראוי המשקל בין איזון לגלם הפסוק הסעד על

הפיתוח בתחום ולשיתוק התחרות הוא, לבלימת להוביל, גם עלול גורפני העתקה ועידודה; "איסור היצירה קידום אסורים" בתחום "שטחים של או מונופול של האחרות השליליות ההשלכות את בחשבון להביא מבלי והיצירה, וזאת

(. 1161, 1159ג', תשנ"ה( )כרך לנדוי התעשייתי" ספר העיצוב כלשהו" )א' גולדנברג, "הגנת ביום הומינר השופט כבוד )החלטת הענקתו מועד למן בתוקף היה המניעה צו לפיה קמא המשפט בית אמנם, הנחת

שגויה. כהנחה בדיעבד - התבררה שנים חמש המחוזי, קרי: במשך המשפט בבית הדין פסק מתן ליום ( ועד3.9.95עוכב בהחלטתה השופטת כבוד על-ידי הזמני הצו בפועל, ועל5.11.1995 מיום שטרסברג-כהן, כן, למעט .

ממשית תקופה למשך לתוקפו הזמני המניעה צו הומינר, נכנס השופט כבוד החלטת לאחר בתוקף היה בהם חודשיים שוב נידונה זו . כאמור, החלטה23.9.1998 ביום א.ש.י.ר בפרשת המשפט בית החלטת לאחר רק ומחצה כשנה של

למתן בבקשה המשפט בית הצו. החלטת משך את להאריך שאין סבר וזה קמא המשפט בית של הדין פסק במסגרת בבית שנקבע מכפי קצרה תקופה בתוקפו עמד המניעה שצו כך על היא אף , מלמדת2.7.2000 מיום ביצוע עיכוב

המחוזי: המשפט ההליכים התנהלו בה התקופה במרבית בתוקפו עמד לא המשיבים כנגד הזמני המניעה צו כי מודים הצדדים "שני שנים. בנסיבות שלוש המבלטים, למצער, במשך בייצור להמשיך בפועל היו רשאים והמשיבים המחוזי המשפט בבית חשבונות, מתן של בדרך כספי לפיצוי ניתנים הערעור, אינם יתקבל אם למבקשת שיגרמו הנזקים כי שוכנעתי לא אלו

המחוזי." המשפט בית ידי על שנקבעה ההשבה בתקופת המשיבים רווחי לחישוב בדומה על-ידי כובד לא בתוקף, הוא הזמני המניעה צו היה בהם הזמן פרקי במהלך שגם העובדה מתווספת . לכך28

שלפנינו במקרה מניעתי הצו מסוימת, מאבד קמא. אכן, במידה המשפט בית של הדין מפסק שעולה המשיבים, כפי

היה שבה בתקופה כן, גם בעבר. כמו שאירע על להשפיע ולא העתיד את לתקן רק - ביכולתו שבאכיפתו מהטעם נוכל לא כי הזמני. ברי המניעה צו את האחרון המבלטים, הפר מייצור להימנע המשיב נדרש ובה בתוקפו הסעד

אותה מלחייב המשפט בית ב"פרס" - הימנעות אותה תזכה המשיבה על-ידי הצו הפרת בו דברים מצב עם להסכין הערעור עותרת, במסגרת המערערת להתנהלותה. ואכן ביחס השלילית המשפטית העמדה את כדבעי המשקף בסעד

הוצגו בו האופן סבר, כי אכן קמא המשפט בית זה משפט. לעניין בית לביזיון הפקודה מכוח לסעד העיקרי, גם "שינויים ביצע המשיב העין", וקבע, כי מבחן את ולשבש מוצריו חזות את "לטשטש נועד1 המשיב על-ידי המבלטים הליך בהפעלת זה במקרה המתעורר הקושי על קמא המשפט בית זאת, עמד עם במבלטים". יחד עין למראיתהביזיון:

תתכן שכן פרשני קושי "זהים" מעורר התובעת. הביטוי של "זהים" לאלה מבלטים ייצור לאיסור התייחס המניעה "צו ביצועה לגבי ספיקות המשאירה בהחלטה המדובר כי הזהות. מכאן דרישת על העונה הדמיון מידת לגבי מחלוקת

להפעילו, חייבת מנת מורכב. על הבזיון לסיומו. הליך המגיע מניעה צו של בהפרות ועוד, מדובר המדויק. זאת ראוי החלטה, לא של האופרטיבי ביצועה לגבי ספק עולה הדין. כאשר פסק נשוא החיובים לגבי מלאה וודאות לשרור הביזיון הליכי כאחד... מטרת האמצעים שני או המדינה, מאסר לטובת קנס של החמורים באמצעים אותה לאכוף

לדאוג צורך עוד ואין לקצו המניעה צו מגיע שבפנינו עתיד... במקרה פני צופה והיא אכיפה אם הענשה, כי אינהלאכיפתו."

בהיותו הצו הפרת כי קבע משפט, אך בית בזיון פקודת על-פי הבקשה את המשפט בית דחה הללו הדברים לאורההשבה. תקופת בקביעת בחשבון האיסור, יילקחו אף המבלטים, על שיווק בתוקף, והמשך

תמורת קניינית זכות של נמשכת להפרה גושפנקא לתת נוטים אין כלל שבדרך העובדה את בחשבון ליטול אכן, יש (.23הנ"ל, בעמ' בספרו )לוינבוק בלבד קטן הוא ההפרה מן כתוצאה שנגרם כשהנזק אפילו כספי, וזאת פיצוי

בנסיבות צדק כי נוספת, ונראה לתקופה מניעה צו של סעד על-פני כספי סעד המשפט בית זה, ביכר ואולם, במקרה ההליכים, ולאחר תחילת לאחר שנים עשור היום אנו המניעה. מצויים צו קיום המשך את מלכוף משנמנע העניין

זה. זאת משפט בבית הזמני" סורבה המניעה צו לביטול נוגע שהוא ככל החלקי הדין פסק ביצוע "לעיכוב שהבקשה הצו בהמרת המשיבה מחדלי ואת מלכתחילה שנפסקה המניעה תקופת אי-השלמת את לשקף ניתן כי ועוד: נראה

כספי. - סעד חלופית בתרופה

השבה הסעד ישקף - האם טיבו בדבר להכריע עוד לנו מניעתי, נותר סעד על-פני כספי סעד לבכר ראוי כי . משקבענו29 להידרש המשיב. כמו-כן, עלינו שהפיק הרווחים את או למערערת שנגרם הנזק הנטילה, את של השוק שווי את

ההשבה. תקופת למשך ממנה שנמנעו - הרווחים לה שנגרם הנזק על ההשבה סכום חישוב את לבסס ערעורה במסגרת מבקשת המערערת

בחשבון ליטול המפר את מחייב נזק על המבוסס כספי הרר. אכן, סעד על-ידי הועתקו יצירתה פרי שהמבלטים שעה את לשקול המפר את להביא כדי בהכרח בו אין התביעה, אך זכות בעל על לפעולתו שתהא השלילית ההשפעה את

עולה אינה במערערת המשיבים של שהפגיעה זה, כיוון במקרה בתחרות. אולם הפגיעה עקב לציבור שייגרם הנזק ציפתה לו הרווח את הפיקה שלא בכך הנראה ככל בשוק, ומתמצית להתחרות המערערת של זכותה שלילת כדי

המתחרה, ולא של לגיטימית הבלתי הזכייה על מתבסס אשר לסעד יתרון שיש הפגיעה, הרי את להוכיח הקושי ולנוכח כך, (. ראוי, אם342בעמ' הנ"ל בספרו )גרוסקופף עצמו משפטית( בעוסק מבחינה )לפחות מעורפלת פגיעה על

המשיב. על-ידי התחרות כללי הפרת בגין שהופקה התועלת את יבחן אשר כזה יהא שייפסק הסעד של שטיבו הסעד כימות את לבסס ראוי - האם ההפרה בגין שהופקה התועלת את לחשב יש כיצד השאלה מתעוררת . כאן30 גלומה - התועלת לגיטימי באופן הזכאות רכישת ערך שוק" הוא המפר? "שווי שהפיק הרווח על או השוק שווי על

- ההפרה בגין המשיב של במצבו שחלה ההטבה את ה"רווח" משקף ואילו ברכישתה כרוך שהיה ההוצאה בחסכוןהתרחשה. אלמלא מצבו ובין ההפרה בגין מצבו בין הפער הרווח הוא להתבסס ניתן שעליו - הקריטריון לגיטימית בדרך לרכישה ניתנת שאינה בזכאות שמדובר ככל כי נראה

73הנ"ל, בעמ' גרוסקופף, בספרו אמון, ראו חובת הפרת תוך שהופק ברווח כשמדובר המצב למשל )זהו שהופק השופט דברי את לאחר, ראו השייכת הנאה טובת שקיבל מי של השבה חובת שם; לעניין המוזכרות והמובאות

מורכבת. היא, כאמור, שאלה שלנו במקרה הנטילה של הלגיטימיות הנ"ל(. שאלת אדרס בפרשת אז( ברק )כתארו אי-חוקיות, ומאידך, דרך לה לייחס שלא כיום נוטה הישראלי הדין אשר חוזרת הנדסה של בפעולה מחד, עסקינן

"חזק" יותר. סעד ועל-כן, מחייבת מיוחדת בחומרה מאופיינת המשיב של הנטילה מפרטיו חלק שעל במשאב שעסקינן שלפנינו, העובדה המשאב של הקנייני נוסף, כאמור, ההיבט אלו לשיקולים

הכף את המטה חשוב נוסף שיקול מצטרף לייצורו. לאלה שהביא ניכר ובמאמץ במורכבות מאופיין והוא מדגם נרשם "יעילה"; באותם נטילה לעודד עשויה שוק שווי של בסעד במלואם: הבחירה המפר רווחי על הנסב סעד לטובת הנטילה את הוא - יבכר הניטל המשאב של השוק משווי גדול ערך מהנטילה יפיק הוא כי סבור אדם בהם מקרים בדיני המגולמת ההרתעתית לתכלית בניגוד עומדת זו יעילה" מעין המקובלים. "נטילה התחרות לכללי ציות על-פני שהתביעה כיוון נטילה של במקרים קנייניים סממנים נושאת ההשבה לסעד במשפט. הזכות ולא העושר עשיית

שהופקו בפועל רווחים של קנייני. סעד אופי בעלת - היא שלפנינו הערעור של - מהותו הנכס "תחליף" של להשבת בית בחר שלפנינו הנטילה. ואכן, במקרה תמריץ את מאיין שהוא כיוון במשאב לשליטה תוקף זה במובן נותן הנכס מן

אשר רווחים של "השבה רווח, ובלשונו השבת של בסעד המערערים את המניעתי, לזכות הסעד קמא, לצד המשפט המחלוקת; הוא נשוא במשאב המזכה שליטת על להגנה הוא ראוי זה פסולים". סעד באמצעים מהבעלים נגזלו

את לכן קודם להשיג מבלי התובע אינטרס את חד-צדדית ומליטול ומתן המשא שולחן את מלעקוף נוטלים מרתיע ,601)תשנ"ז( כ משפט שיפוטית" עיוני חקיקה של ההפרה: אנטומיה לפירות "הזכות דגן ) חנוך לכך הסכמתו

638.) מתחרים. ערכים בין איזון לשקף אמורה היא ההשבה, אף - משך - ובענייננו הסעד של לגופו . ההכרעה31

המדגם. רישום ביום ראשיתה את בלבד, וסימנה חדשים36 על ההשבה תקופה את לאמוד השופטת ראתה בעניינינו הרוחני הקניין דיני במסגרת המוענקת מזו יותר ארוכה תקופה לפסוק המשפט בית על היה כי טוענים המערערים

- ההשבה תקופת המשפט בית על-פי החלה בו המועד כנגד המערערים טוענים יותר. בנוסף קצרה לא מקרה ובכלהמבלטים. של ההעתקה ביצוע התחלת עם המועד את לראות עליו היה כי - וסוברים המדגמים רישום מועד

הרוחני, ולרוב הקניין דיני על-פי שנקבעו ובהסדרים באיזונים התחשבות מחייבת ההשבה תקופת בדבר ההכרעה תקופת של הארכה לבקש אפשרות עם שנים חמש של לתקופה מוגן רשום יותר. מדגם מצומצמים ובמידה בהיקף שתהא ראוי רשום שאינו למדגם ליתן שיש ההגנה כי נוספות. מנגד, נראה שנים לחמש פעם פעמיים, בכל ההגנה המוצר את להכין הרר לחברת לה דרוש שהיה הזמן משך על-פי ההשבה תקופת את לאמוד כן, ראוי יותר. כמו קצרה

במחיר לגלם צורך לה היה לא המערערת, שכן מן יותר נמוכים מחירים גבתה הרר שחברת לשיווק. ודוק: ייתכן להקנות שלא על-מנת ההשבה משך בחישוב בחשבון היא אף נלקחת זו סבירה הפיתוח. אפשרות הוצאות את המוצר

את ומטה המשיבה לחובת הנזקף נוסף מרכיב לשמש עשויים האשם כדין. שיקולי שלא בו זכתה שהיא יתרון למשיבה בחשבון ליטול יש וטיבה ההשבה תקופת משך בחינת במסגרת כי לציין יותר. למותר ארוכה השבה תקופת לפסוק הכף

המשיבים. כמו-כן, ( על-ידי22363מס' )מדגם (; והמקב22148מס' )מדגם - המעמד מדגמים שני הפרות את גם ואת זמני מניעה צו הוטל המחוזי, בטעות, כי המשפט בית סבר בהן השנים את מה במידת ישקף ההשבה שסעד ראוי

היה ראוי כי מסקנה לכלל הביאוני הללו השיקולים בפועל. מכלול המניעה צו הפרת של החודשים עשרה שמונה בית-המשפט של בקביעתו להתערב אחרות: אין שנים. במלים שמונה בת השבה תקופת המשיבה לחובת לפסוק הצו נתקיים המניעה. משלא צו של לקיומו הנוגעת עובדתית טעות אך לתקן יש בפועל, אולם ההשבה תקופת לענין תעמוד עצמו, ולפיכך המחוזי בית-המשפט של הנחותיו זו, לפי בתקופה גם ההשבה חובת מתקיימת שנים חמש בתוך

שנים. שמונה על כולה התקופה כבר מתוכן שלוש במשך שהופקו - הרווחים שנים שמונה הינה המשיבה את בה לחייב שראוי ההשבה לסיכום: תקופת

בפסק האמור ישולמו, לאור נוספות שנים חמש במשך שהופקו - והרווחים ביצוע עיכוב זה בתיק ניתן - משלא שולמו המחוזי. סכום המשפט לבית התביעה הגשת ההפרה, קרי: מיום תקופת מראשית תימננה השנים זה. חמש דין

הוצאותיו. נטו, בניכוי המשיב רווחי את ישקף ההשבהלתקנות123 תקנה החשבונות, מכוח לעריכת מקצוע איש של מחודש מינוי כך, על להורות, אם יש הדין סדר

יחויב בו הסופי ההשבה סכום בדבר שיכריע המחוזי המשפט בית בפני יובאו כולם . הנתונים1984תשמ"ד- האזרחיהמערערת. לטובת המשיב

הוצאות-משפט

ההשבה סכום על עולה קמא המשפט בבית שנפסק ההוצאות סכום המשיב, כי טוען שכנגד הערעור . במסגרת32יותר. נמוך הוצאות סכום לפסוק שיש בו, ומכאן שנקבע נדירות, לעיתים רק הראשונה הערכאה של ההוצאות בפסיקת יתערב לערעורים המשפט בית כי היא פסוקה הלכה נגד קלינגר378/78 )ראו, למשל, ע"א הדעת בשיקול פסול או משפטית, פגם טעות ההוצאות בפסיקת נפלה כאשר לישראל, החשמל חברת נגד ירושלים מחוז החשמל חברת77/85 ; ע"א510, 509( 1לג) העזבון, פ"ד מס מנהלהפרשות: באחת לאחרונה שנפסק (; כפי592 ,594( 2לט) פ"ד

הגורמים וליתר הדין בעלי של התנהלותם לדרך המודעת זו והיא ההליך נשמע שבפניה זו היא הדיונית הערכאה מורכבותה, ומידת התובענה של אופייה את למנות יש אלה גורמים וההוצאות. בין הטרחה שכר קביעת על המשפיעים

הטרחה ושכר בהליך הדין בעל ידי על שהושקעה העבודה שנפסק, היקף הסעד לבין בינו והיחס המבוקש הסעד וההוצאות הטרחה שכר בקביעת חשוב מרכיב הינה דין בעל פועל בה לשלמו. הדרך התחייב הדין שבעל או ששולם

פורסם((. לביאליק' )טרם עתיד 'יש ' נ' סיעת10 'ביאליק סיעת9535/04 )ע"א את המצדיק פגם נפל ההוצאות בפסיקת כי לקבוע אין המסובך בדיון ובהתחשב המחלוקת של אופייה לאור כי נראה

Robert 2790/93 )ע"א התערבותנו E. Eisenmaפ"ד קימרון, נ' יתירה846-847, 817( 3נד) ואח' מכך, (. ומכאן ההשבה בסכום נגזרים שינויים יחולו כי ברי משמעותי באופן ולהאריכה ההשבה משך את לשנות משראינו

בעינם. יוותרו לא המשיב עמד עליהם שהפערים

סוף-דברו- רע"א2287/00 . ע"א33 מתקבלים, אפוא, במובן1951/00 ראינו נדחה. לא שכנגד האמור. הערעור

צו לעשות ראיתי לא העניין . בנסיבות3 ו-2 המשיבים כנגד התביעה את לדחות קמא המשפט בית בהחלטת להתערבלהוצאות.

2125/00ע"א בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים בוערעור שכנגד

בפני: כבוד השופט א' ריבלין כבוד השופטת מ' נאור

כבוד השופט א' רובינשטיין

המערערות )המשיבות בערעור שכנגד(:

1 .INTERNAIONALE MUSIKVERLAGE HANS SIKORSKI 2 .EDITIONS DURAND 3 .EDITIONS MAX ESCHIG

נ ג ד

המשיבה )המערערת בערעור שכנגד(:

רשות השידור

ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק אזרחי

על-ידי כבוד השופט אליהו צ' בן זמרה1.2.2000 שניתן ביום 1088/98

בשם המערערות:עו"ד איתן פלג בשם המשיבה:עו"ד יעקב קלדרון

פסק-דין

השופט א' רובינשטיין:

, בגדרו1088/98 בתיק אזרחי 1.2.00 א. ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים )השופט בן זמרה( מיום נפסקו למערערות תשלומים בגין שידור יצירות מוזיקליות על-ידי המשיבה.

עיקרי העובדות

הן3-2 היא חברה גרמנית. המערערות 1( המערערות הן חברות זרות העוסקות בהוצאה לאור של יצירות מוסיקליות. המערערת 1ב. )

– מפעילה, בין היתר, את ערוץ הרדיו "קול המוסיקה"1965חברות צרפתיות; המשיבה – תאגיד שהוקם לפי חוק רשות השידור, תשכ"ה- המשדר יצירות מוסיקליות. לשידורי "קול המוסיקה" סל של מקורות, ובהם יצירות מוקלטות, מתקליטים ומתקליטורים מסחריים; יצירות

(; יצירות המבוצעות בביצוע תזמורתי פומבי בישראל המועברEBUשהוקלטו באירופה או ששודרו על-ידי חנות תחנות שידור אירופאיות ) בשידור חי; יצירות שבוצעו בביצוע תזמורתי פומבי כאמור, שהשידור החי שלו הוקלט ומשודר בשידור חוזר; וכיוצא באלה. בנוסף הפעילה

את "התזמורת 23.12.90המשיבה עד יום הסימפונית ירושלים-רשות השידור" )להלן: התזמורת(.

( המערערות תבעו את המשיבה לתשלום בגין שידורים חוזרים של ביצועים 2 ) ואילך.26.5.85תזמורתיים לעיבודי יצירות מוגנות שהמערערות טוענות לבעלות בהן, ואשר שודרו, לפי הנטען, על-ידי המשיבה החל מיום

עמדה לא המשיבה כי נטען כאמור. בדבר תשלום הצדדים בין הסכם היתה בשנית, המתוקן התביעה כתב על-פי התביעה, עילת . התשלום שנתבע כלל את דמי השידור החוזר בצירוף ריבית בשיעור1995-1994בהתחייבויותיה לפי ההסכם זולת תשלומים חלקיים בשנים

לחודש ממועד כל שידור ושידור עד ליום 1.5% . הסכום הכולל של התביעה עמד1911הגשת התביעה. בנוסף, טענו המערערות גם לפיצוי בגין הפרת זכויות יוצרים לפי חוק זכות יוצרים,

₪, ולחלופין, לפי רשימות של שידורי המשיבה בפועל שנערכו לאחר שידורם )להלן: הרשימות(, או לפי מדפסים של שידורי7,340,000על המשיבה המתוכננים שהופקו בטרם התקיימו השידורים )להלן: המדפסים(. המשיבה הכחישה את הטענות שהועלו נגדה.

פסק הדין של בית המשפט קמא

( בית המשפט – שניסה בכל כוחו להביא את הצדדים לידי הסדר כזה או אחר, כפי שניסינו גם אנו ללא הצלחה – חילק את1ג. )

הכרעתו לשני שלבים. בשלב ראשון הכריע בשתי שאלות: האם המשיבה אחראית מכוח הסכם מפורש או מכללא לשלם למערערות דמי שימוש או השאלה של עיבוד תזמורתי של יצירה מוסיקאלית כנטען בכתב התביעה המתוקן )להלן: שאלת האחריות והחבות(; והאם תביעת

ואילך – 1985המערערות – המתייחסת לתקופה שמשנת התיישנה. בשלב השני, ככל שנמצא כי נתקיימה חבות ולא היתה התיישנות, הכריע בית המשפט קמא בשתי שאלות נוספות: מהן היצירות החייבות בתשלום בגין שידורן בשידורים חוזרים; ומהו גובה התשלומים הנדרשים בגין השידורים החוזרים. ההכרעה בשלב הראשון נפלה

. 1.2.00. ההכרעה בשלב השני נתקבלה בפסק דין מיום 11.1.99בהחלטה מיום ( בשאלת האחריות והחבות פסק בית המשפט קמא כי מתוך מכלול הראיות שהובאו בפניו, והכוללות את מכתב נציגי המשיבה2 )

ואת עדויות נציג המערערות, מ' פיינגרס מזה, ואת עדויות עובדי המשיבה בעבר או בהווה ה"ה א' מלמד, מ' לוי וא' חנני מזה, הנתמכות על-ידי עדות מנהל אקו"ם מר ר' קידר, הוכח עובדתית כי המערערות הן בעלות זכויות יוצרים בביצועים תזמורתיים שנוגנו על-ידי המשיבה ושודרו בשידורים חוזרים, וכי המשיבה ביצעה את היצירות התזמורתיות תוך שימוש בתווים שהושאלו לה על-ידי המערערות. עוד נקבע, כי

– נהגה המשיבה לשלם למוציאים לאור של עיבודים תזמורתיים בעבור כל השידורים החוזרים; כי הוכח1985הוכח שבמשך שנים – ועד , שצורפו לתצהיריו של מר מ' פיינגרס, ושנשלחו לחברת1986 ו-1985ממכתביהם של מנהלי "קול המוסיקה" או חטיבת המוסיקה מהשנים

IMP שייצגה את המערערות, כי המשיבה הכירה בזכות המערערות לדמי שידור בעבור שידורים חוזרים, תוך בקשה להנחה של 50% לא שילמה המשיבה למי מהמערערות כל תשלום בגין1985בהתחשב במצבן הכספי הדחוק של המשיבה ושל התזמורת; כי הוכח שמאז

כי הוכח שהזכות לשידור חוזר של ביצוע פומבי של תזמורת אינה כלולה ואילך; 1990שידורים חוזרים, זולת ארבעה חשבונות ששולמו מאז להבדיל מהשימוש בזכות היוצרים 1בזכויות המוענקות על-ידי אקו"ם בתמורה לתשלום בעבור השימוש בזכות היוצרים שביצירה,

עיבודיםשבביצוע התזמורתי למוציאים-לאור אחרים של גם חוזרים הוכח שבפועל שילמה המשיבה מדי פעם בעבור שידורים כי ; תזמורתיים, וזאת לא מחמת טעות אנוש, כדבריו של העד מטעמה מר ר' שמש. עוד נקבע, כי המשיבה לא חלקה על חובתה לשלם עבור השידורים החוזרים, אך חלקה על נכונות החשבונות, גובה התשלום שנדרש וצורתו. בקשר לאלו נערכו פגישות רבות בין נציגי המערערות

ואילך, וכן נוהלה התכתבות, אך הצדדים לא הגיעו לידי הסדר, לנוכח דרישתה של המשיבה להנחה1992לבין המשיבה במהלך השנים מאז . כן צויין כי דומה שעל יסוד הנחה צפויה זו המשיכה המשיבה לשדר שידורים חוזרים, כנטען בכתב התביעה.50%של

נקבע כי2.בית המשפט קמא פסק כי המערערות זכאיות לדמי שידור חוזר כאמור, הן מכוח הסכם והן מכוח דיני זכויות היוצרים( 3 )

ואילך – זולת מספר מקרים – אין משום ראיה לביטול הסכם לתשלום דמי השאלה1985באי ביצוע תשלומים שוטפים בעבור דמי שידור מ- כן הודגש - מחוץ לגדר השאלותבעבור שידורים חוזרים של ביצועים תזמורתיים שבגינם הושאלו התווים, כמוכח מההתכתבויות ומהעדויות.

שבמחלוקת – כי בהיעדר הסכם כאמור, זכאיות לכאורה המערערות לפיצוי בגין כל שידור חוזר ללא רשות, שכן כל שידור הוא בגדר הפרת זכות יוצרים, המזכה בפיצוי לפי

( לפקודת זכות יוצרים.5א)4סעיף ,1/1991-1985( בשאלת ההתיישנות צוין כי המשיבה העלתה טענה בדבר התיישנותן של דרישות תשלום דמי ההשאלה לשנים 4 )

סעיף הוראת על המסתמכת נגד טענת העלו המערערות תשי"ח-9וכי ההתיישנות, לחוק זכות".1958 בקיום "הודאה שעניינה , בתשובה12.11.91המערערות בסיכומיהן הסתמכו, בין היתר, על מכתבו של מר א' חנני, איש המשיבה ומנהל "קול המוסיקה" בה, מיום

10/91 מ-1לחשבונות המערערת , שבו נכתב כהאי לישנא:1990-1985המתייחסים לשנים

"היות שמדובר בתקופה של קרוב לשש שנים, שלגבי רובה אין באפשרותנו לקיים כיום בדיקת אישור רטרואקטיבית, אודה לך על המצאת אישורים מוסמכים לכך שהיצירות אמנם שודרו במועדים המצויינים ובמקרה שהתקיימו השידורים – שלא התקבל כל תשלום

עבורם. לגבי אותם שידורים שהשמעתם הוכחה ולא יצא תשלום עבורם – יהיה התשלום לפי הערך השקלי של הדולאר נכון ליום השידור.

לאור זאת, הריני מחזיר לך את החשבונות". ; לשיטתן יש2-1 בנוסף למכתב זה, הסתמכו המערערות על עדותו של מר חנני, ועל תשלומי חשבונות על-ידי המשיבה למערערות

לחוק ההתיישנות.9בכל אלה משום הודאה בזכות או ביצוע מקצת הזכות על-פי סעיף לחוק9 בית המשפט קמא קיבל את טענת המערערות, ופסק כי יש לראות במכתב האמור "הודאה בזכות" כמשמעותה בסעיף

, שכן המכתב הוא תשובה לדרישת תשלום1ההתיישנות, המפסיקה את מרוץ ההתיישנות. עם זאת קבע כי הודאה זו מוגבלת למערערת ותו לא. כן הודגש כי אין לראות במכתב הודאה בגובה דרישת התשלום, וכי נוכח התכתובת הנספחת לתביעה, נראה1המגיעה למערערת

נפסק, כי למרות כי גובה התשלום נותר במחלוקת. עוד לא מילאה אחר הדרישה להוכחת ביצוע השידורים, יש להסיק מהמכתב כי המשיבה מודה לא רק בעובדות אלא גם בקיום1שהמערערת

, כמוכח מהלשון לדמי שידור1 נקבע כי המכתב כולל בחובו הודאה מפורשת של מר חנני – נציג המשיבה – בקיום זכות המערערת 3הזכות. החד משמעית של הפסקה האחרונה בו. העתק המכתב גם נשלח למר מ' לוי ולמר ר' שמש, מבצעי התשלומים, ואלה לא הסתייגו ממנו. עם

השנים7, הזכאיות לתבוע רק בעבור השידורים החוזרים, תוך 3-2זאת נפסק, כי טענת המשיבה להתיישנות עומדת לה באשר למערערות לחוק ההתיישנות בעבורן, שכן זוהי9הקודמות ליום הגשת התביעה. נקבע כי עדותו של מר חנני איננה יכולה לשמש "הודאה" לפי סעיף

"עדות" ולא "הודאת בעל דין", ומכל מקום, לפי הסעיף האמור, אין לראות בדברים הודאה שעה שבאותה עת טוענת המשיבה להתיישנות. , נקבע כי אין בתשלום אקראי של שני חשבונות כדי להוות הודאה בזכות מערערת זו1990, ששולמו בשנת 2באשר לחשבונות המערערת

לתשלום, ומכל מקום מאז ביצוע התשלומים ועד להגשת התביעה חלפה תקופת ההתיישנות, מה גם שלא נתברר האם התשלום בוצע על לא1/1991-1985 בקשר לתשלומי השנים 1. בסופם של דברים נפסק כי תביעת המערערת 1990 ו-1985חשבון כל התקופה שבין השנים

התיישנה, ואילו תביעת יתר המערערות ביחס לתקופה זו נתיישנה. ( בשאלת סיווג היצירות החייבות בתשלום קבע בית המשפט קמא, כי בהעדר רשימות, מדפסים או כל ראיה אחרת לפיה יצירות5 )

של המערערות אכן שודרו בשידור חוזר על-ידי המשיבה, אין המערערות זכאיות לדמי שידור בגינן. עוד נקבע, כי חזקה על המשיבה תומך1996-1993שביצעה את תכניות השידורים על-פי המדפסים בהתאם למתוכנן, אם לא הוכח אחרת. צוין כי ניתוח הרשימות מהשנים

בחזקה זו. בית המשפט קמא פסק כי מתוך כלל היצירות ששודרו על-ידי המשיבה, שלגביהן נתבע תשלום על-ידי המערערות, היצירות המאופיינות בקווי המתאר הבאים אינן מחויבות בתשלום: יצירות מלחינים שאינן מוגנות הכלולות בחשבונות המערערות; יצירות שאינן

;26.12.99מופיעות במדפסים או ברשימות, או שהמערערות לא זיהו את מיקומן במסמכים אלה לפי החלטת בית המשפט קמא מיום יצירות שביחס אליהן הודו המערערות בסיכומיהן כי נתבעו

לכתב ההגנה(; יצירות שהוקלטו באירופה17דמי שידור בטעות; יצירות ששודרו מתקליטים, מתקליטורים או מקלטות מסחריות )לפי סעיף (. בנוגע לשידורי יצירות שהן נחלת הכלל ושאינן מוגנות מחמת פטירת מלחינן לפני למעלהEBUאו שודרו על-ידי תחנות שידור אירופאיות )

שנה נקבע, כי בהעדר ראיה על זכות המערערות בעיבודים התזמורתיים ובתווי ההשאלה של אלה, אין לחייב את המשיבה בתשלום70מ-בגינן.

( בשאלות גובה התשלומים נפסק כי קיים היה נוהג לא כתוב, לפיו המשיבה מכבדת בדרך כלל את דרישת המוציא-לאור בנושא6 ) זה. צוין כי דרישת התשלום מבוססת בעיקרה על אורך כל יצירה, וכן על מורכבות היצירה, מספר כלי התזמורת וקהל היעד. נקבע כי

לכל דקת אורך על כל יצירה, זולת10$המשיבה היתה אמורה לשלם בעבור שידורים חוזרים של היצירות, על דרך אומדן, לא פחות מ- . עוד נקבע כי המשיבה1986, שביחס אליהם הוסכם המחיר המפורט בחשבונות, בכפוף להנחה משנת 1חשבונות נספח ו' של המערערת

לא חלקה מעולם על גובה החשבונות, להבדיל מבקשות להנחה, וסמכה על אישורי חשבונות המוציאים-לאור לשידורים חוזרים. צוין כי לא לדקת שידור. בנוסף נקבע, כי לא10$נתברר גובה דמי ההשאלה של כל יצירה, אך נפסק כי הממוצע בין החשבונות הנמוכים ביותר הוא לחודש כפי שרשום בחשבונות1.5%הוכח קיום נוהג של מתן הנחות לשידורים חוזרים, וכי לא הוכח שהמשיבה הסכימה לריבית של

לפיכך, ראוי ליטול רשות בנושא זה מהתזמורת עצמה, לפי חוק זכויות מבצעים ומשדרים ואם הביצוע הוקלט בהרשאתה, הזכויות 1מן הסתם מסורות לחב' התקליטים/לפדרציה )ד.א.ד.(.

לפי החוק הנ"ל. ערבובלמבצעיםנראה כי הכוונה ל'זכויות השכנות' ולא לזכויות יוצרים פרופר, קרי, לזכויות הספציפיות שיש 2התחומים אופייני לחוסר המקצוענות בנושא, מצד בתי המשפט בישראל )ד.א.ד.(.

לכן, כפרקליט/ה של גוף משדר, עליך להנחות את אנשי המוסד שלא להודות בדבר ולחייבם להעביר לעיונך ולאישורך כל מסמך 3 )ד.א.ד.(.IPשהם עומדים להוציא החוצה בתשובה לדרישת תשלום שקיבלו עבור ניצול זכויות

לשנה מתום 11%הקבוצתיים המאוחרים של המערערות. לפיכך נפסק כי המערערות זכאיות אך לריבית לא מצטברת בשיעור יום30 לאחר מועד משלוח כל חשבון וחשבון. כן נפסק כי באשר לשידור שלא נכלל בחשבון כלשהו, אלא נתבע לראשונה

.24.3.99בכתב התביעה המתוקן האחרון, יחל חישוב הריבית מיום ( בנוגע למשלוח החשבונות הפרטניים, נפסק כי למרות שהמערערות התרשלו באי משלוח חשבון פרטני בגין כל שידור, הנה נוכח7 )

אי העברת מידע למערערות ביחס לכל שידור של יצירה מוגנת, אין החשבון הפרטני תנאי לתשלום, ועל המשיבה לכבד גם חשבונותהכוללים מספר ניכר של שידורים.

בסופו של יום, נפסק כי על המשיבה לשלם לכל אחת מהמערערות דמי שידור ( 8) חוזר שני ואילך )לאחר שידור חי או שידור ראשון( של כל יצירה ששודרה המופיעה במדפסים

10$או ברשימות – למעט בעבור היצירות הפטורות – לפי חישוב בשקלים חדשים השווים ל- לשנה, בניכוי הנחה שהוענקה למשיבה 11%לדקת יצירה בצירוף ריבית דולארית בשיעור

ומע"מ 10%, ובצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בגובה 1986 בעבור שנת 1על-ידי המערערת מכלל החיוב המשוערך, בשער דולאר יציג ליום הפירעון.

עיקרי טענות המערערות )לפי הודעת הערעור( לחוק ההתיישנות, לא התיישנה זכותן אף9, ולכן לפי סעיף 3-2( התיישנות: נטען כי המשיבה הודתה בקיום זכותן של המערערות 1ד. )

לגבי כל השידורים1. נספח ו' לכתב התביעה המתוקן הוא הודאה מפורשת בזכותה של המערערת 12.2.91לגבי שידורים שבוצעו לפני יום . מר חנני, מנהל חטיבת1, וכך פסק בית המשפט קמא בדחותו את טענת ההתיישנות לגבי המערערת 1990 ועד סוף 1985שבוצעו מיוני

המוסיקה במשיבה, אישר בעדותו כי נספח ו' מתייחס גם למערערות האחרות. הוא הודה בחוב המשיבה כלפי המערערות כולן גם לגבי שנת.1998, או ביום הודאת מר חנני בבית המשפט בשנת 12.11.91 ואילך. לכן מרוץ ההתיישנות מתחיל רק ביום כתיבת המכתב, 1985

וכי שילמה באופן שוטף2( בנוסף, המערערת 2 ) טוענת כי הוכח שהמשיבה שילמה לה תשלומים בגין שידורים כאמור, בניגוד להכחשתה – בקיום החובה לשלם בעבור השידורים היתה המשיבה מודה לוא סוג. למוציאים-לאור אחרים תשלומים מאותו הטוטאלית – וטוענת התיישנות לגבי התקופות הישנות, לא היה בעצם ביצועו של תשלום משום מעשה שיש בו ביצוע מקצת הזכות. גם

בעדויות ההגנה הוכח שהמשיבה שילמה ומשלמת למוציאים-לאור תשלומים כמו אלה שנתבעו בכתב התביעה. ואולם, הואיל והמשיבה הודתה במפורש בזכות המערערות, התנהגותה לימדה כי היא יודעת

ומסכימה שיש לשלם את התשלומים הנתבעים. ( יצירות שהוקלטו על-ידי תחנות זרות: נטען כי היה על בית המשפט לדחות את טענת ההגנה של המשיבה בעניין זה. המערערות3 )

מוכנות להניח, כי השידורים שלגביהם טוענת המשיבה, אשר נתקבלו אצלה במסגרת חילופי תכניות, אכן הוקלטו על-ידי גורמים זרים. אך הסכמה זו אין פירושה שהמשיבה הוכיחה שאכן קיבלה את ההקלטות במסגרת חילופי תכניות כאמור. המשיבה כבשה עדותה בעניין זה,

ולא הוכיחה שמדובר בהקלטות שקיבלה במסגרת חילופי תכניות. בית המשפט קמא התעלם – כנטען – מהראיות שהובאו בפניו, וקביעתו כי על התחנה השולחת חל התשלום, אינה

מבוססת; אף אם קיים נוהג כזה, המשיבה לא הוכיחה את התקיימות העובדות. ( גובה התשלום: המערערות טוענות, כי בית המשפט בחר דווקא ברף התחתון ביותר של האומדנה שערך, וזאת ללא נימוק,4 )

בשעה שהן הגישו פירוט מדויק של החשבונות, של היצירות ושל אורכן; התשלום האחיד שנקבע נמוך מאוד ביחס ליצירות קצרות. גם לפי אין – כנטען50% ניתנה הנחה בשיעור 1986 לדקה. לקביעה לפיה לגבי שנת 15$אומדנה היה על בית המשפט לפסוק סכום של למעלה מ-

. 1984-1983– בסיס. ההנחה החד-פעמית ניתנה בקשר לחוב ישן לשנים גם בעניין הריבית טעה בית המשפט, כך נטען. המשיבה חייבת בריבית מעת ביצוע השידור. הוא הדין לעניין שכ"ט עו"ד: לא היה – כנטען – פגם בניהול התביעה. אכן, כתב התביעה תוקן פעמיים, אך המערערות חויבו בתשלום הוצאות בגין התיקון. המשיבה לא היתה

תמת לב בהתנהלותה בדיון.עיקרי טענות המשיבה, המערערת שכנגד )המשיבה(

( לשיטת המשיבה, דין ערעור המערערות להימחק מחמת אי הגשת סיכומים כדין, בניגוד לצו הסיכומים. לכן יש לראות1ה. )במערערות כמי שלא הגישו סיכומיהן, ודינן כמי שלא התייצב לערעור.

( אשר לערעור שכנגד: נטען כי "דמי השאלת תווים" אינם "דמי שידור": דמי שידור מקורם בדיני זכויות היוצרים, והם משולמים2 ) לאקו"ם במסגרת רישיון לשידור שניתן על-ידי בעלי זכויות היוצרים ביצירה. דמי השאלה משולמים על-ידי הגוף המבצע למוציא-לאור בגין השאלת התווים בפועל. המערערות לא הזכירו מעולם – כנטען – את המונח "דמי שידור", אלא רק כשנוכחו לדעת שאינן זכאיות לדמי

השאלת תווים. אין מדובר במינוח שונה, אלא בשינוי חזית אסור, ולכן היה על בית המשפט לדחות את התביעה. , הנה ביטלה1985( ועוד, בניגוד לקביעת בית המשפט קמא, כך נטען, לוא אכן היה קיים נוהג כלשהו בין בעלי הדין עד לשנת 3 )

. כך עולה מעדויות עדי המשיבה. בנוסף, בית המשפט קמא התעלם1985המשיבה נוהג זה בעצם סירובה לשלם "דמי השאלת תווים" מאז מכך שהמשיבה לא עשתה כל שימוש בתווים לצורך השידורים החוזרים, מן הטעם שהשידור מבוצע מסרט הקלטה ואין מדובר בשידור חי

של ביצוע תזמורת. בעבור שידור חוזר שכזה משלמת המשיבה לבעלי הזכויות תמלוגים מלאים באמצעות אקו"ם, במסגרת הסכם חתום עמה. המשיבה מעולם לא עשתה כל שימוש בתווים, כאמור; לכן אין לחייבה בתשלום. המשיבה הוכיחה לשיטתה שניתן לה רישיון לשידור היצירות בתמורה לתשלום תמלוגים לאקו"ם.

לכן אין היא חייבת בכל תשלום נוסף בגין אותם שידורים חוזרים של יצירות אלה. המשיבה טוענת, כי אין למערערות זכויות לדמי השאלת תווים מכוח הסכם או מכוח החוק; למערערות אין זכויות יוצרים בתווים. בעל הזכויות ביצירה מוגנת הוא היוצר עצמו. וגם אם למערערות זכויות יוצרים בעיצובם הגראפי של התווים, הנה משלא נעשה שימוש בתווים, אין ממש בטענה שהמשיבה הפרה את זכויותיהן. קביעת בית המשפט שעל המשיבה לשלם ישירות למערערות בעבור שידורים

חוזרים מכח דיני זכויות היוצרים, מהווה כפל תשלום.

חלה התיישנות. המשיבה לא הודתה3-2( אשר לשאלת ההתיישנות: נטען, כי צדק בית המשפט קמא כשקבע כי לגבי המערערות 4 ).3-2בזכות כלשהי של המערערות. מר א' חנני לא התייחס כלל לזכויות המערערות

( נטען עוד, כי גובה התשלום שנקבע, מוטעה. דרך החישוב מביאה לכך 5 ) ;50%שהמשיבה נדרשה לשלם עבור יצירה מלאה אף ששודרה בחלקה. בית המשפט קמא התעלם ממסמכים לפיהם ניתנת הנחה בשיעור

ועוד, טעה בית המשפט משקבע כי על המשיבה לכבד חשבונות הכוללים מספר ניכר של שידורים ללא פירוט. כן טעה, כנטען, בקביעתשיעור הריבית בקבעו

שיעור "ריבית נאה שלא ניתן לקבלה בשום תכנית חסכון ובאף בנק בישראל", ובהשתת הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד. תשובת המערערות לערעור שכנגד

( כנטען, הוכח בבית המשפט קמא כי תזמורות בישראל, לרבות התזמורת הסימפונית ירושלים )לשעבר תזמורת רשות השידור(1ו. )

מבצעות יצירות מוגנות השייכות למוציאים-לאור שונים, לרבות המערערות. כדי לבצע את היצירות, על התזמורת "לשאול" את התווים.

הסכסוך בין בעלי הדין לא היה מעולם על עצם החובה לשלם, אלא על ניסיון המשיבה לקבל הנחות שונות בגין ההשאלה. הוכח – כך נטען– שחובת התשלום נובעת מכך שהביצוע על-ידי התזמורת, ההקלטה, והשידורים מתוך ההקלטות, הותנו בתשלום.

( ועוד, נטען כי המערערות הגישו הודעת ערעור מפורטת ומנומקת. לא ניתן איפוא לטעון שסיכומי המערערות לא הוגשו. הטענות2 )

היוצרים, זכויות בעבור הוא התשלום לאקו"ם קמא; המשפט בית על-ידי נדחו שידור לדמי תווים השאלת בין בלבול היה כאילו ולמוציא-לאור בעבור השאלת התווים לביצוע הפומבי והסכמתו להקלטת היצירה ושידורה תמורת תשלום.

, והמשיבה שילמה למוציאים-לאור אחרים תשלומים זמן רב לאחר1985( נטען, כי הוכח שהיה קיים נוהג בעניין לא רק עד לשנת 3 )

שנה זו, כולל למערערות. אכן, המשיבה אינה שואלת את התווים, אך היא התחייבה ונהגה בפועל לשלם עבור השידורים שביצעה.

( ועוד, הטענה שהמשיבה אינה עושה שימוש בתווים אינה ממין העניין. חובתה לשלם נובעת משידור יצירות אשר הסכמת4 ) המוציא-לאור לביצוען על-ידי התזמורת הותנתה במפורש ובנוהג בכך שהוא יקבל תשלום גם בעבור כל שידור. הנוהג היה שהמשיבה שילמה

בעבור השידורים כולם, ועם הפרדת התזמורת מן המשיבה היא שילמה רק החל מהשידור החוזר השני.

( כאמור, התשלום שנקבע נמוך. שיעור הריבית נתון לשיקול דעת בית המשפט ואין להתערב בו; לכן – כנטען – הערעור שכנגד5 )הוא ערעור סרק.

דיון

ז. התמונה שנצטיירה באשר לניהול העניינים בנושא דנא במשיבה, על פני תקופה ארוכה, איננה מלבבת, והיא מורכבת מטלאי על גבי טלאי וללא סדר ברור. התוצאה מכך היא התדיינות רבת שנים, תוך תיקונים ותיקוני תיקונים ותוך אי בהירויות לא מעטות. בית המשפט קמא עשה מאמץ גדול, בניהול התיק ובהחלטות עד לפסק הדין, הן לעידוד הצדדים לפשרה סבירה והן, משלא צלחה, לבור את הבר מן

התבן. טענת ההתיישנות

מגדיר "הודאה בקיום זכות", העוצרת את מרוץ ההתיישנות, כהאי לישנא: "הודה1958 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-9( סעיף 1ח. )

הנתבע, בכתב או בפני בית משפט, בין בתוך תקופת ההתיישנות ובין לאחריה, בקיום זכות התובע, תתחיל תקופת ההתיישנות מיום ההודאה; ומעשה שיש בו משום ביצוע מקצת הזכות, דינו כהודאה לענין סעיף זה." וכן "בסעיף זה, 'הודאה' – למעט הודאה שהיה עמה טיעון

התיישנות."

מאת מר א' חנני, מנהל "קול המוסיקה" של המשיבה, אל מר מ' פיינגרס נציג המערערות, בהעתקים12.11.91( במכתב הנזכר מ-2 ) , מצויה הודאה – משתמעת ויותר ממשתמעת – של המשיבה1לאנשי הכספים במשיבה, מר מ' לוי ומר ר' שמש, המתייחס למערערת

. הקטע העיקרי במסמך זה הובא לעיל בלשונו. אדם מן היישוב יתקשה שלא לראות בכך הודאה כאמור, שאילולא1בזכותה של המערערת שלגביהן אין הודאה3 ו-2כן היה מקום לומר בפשטות כי החשבונות מוחזרים באין בסיס לכבדם. ואולם, מסמך זה איננו מתייחס למערערות

לקבלת תשלום בגין שידורים חוזרים של יצירות שהיא1. המכתב, כפי שרואות עינינו, משמיע הודאה בזכות המערערת כאמור של המשיבה הבעלים שלהן; קשה להלום איפוא טענה מפי המשיבה, כי אין בנמצא מחויבות לתשלום. אכן, התשלום שבמכתב אינו מוגדר דיו, אך ברור

( כי אין כפילות בין התשלומים לאקו"ם41כי הוא עוסק ב"שידורים חוזרים". מכל מקום, העד ר' קידר, מנכ"ל אקו"ם, הבהיר בעדותו )עמ' לתשלומים בהם מדובר. ועוד, גם אם בדיעבד סבורה המשיבה כי לא היה מקום לתשלומים הנתבעים, אין היא יכולה להתכחש להם; מעין

הדברים אומרים דרשני לגבי התנהלותה של המשיבה,4השתק רובץ לפתחה, ואינו מאפשר לגוף המשדר לטעון כי ולד זה שתוקי הוא. עלה איפוא לעצור את מרוץ1שקשה להלמה בהקשרים הנדונים בתיק זה, אך אין היא יכולה להתנער מן התשלום. ביד המערערת

ההתיישנות באמצעות המצאת מכתב הדרישה לתשלום ומכתב התשובה לו בתוך שבע השנים הקודמות לתביעה דנא.

. מכתבו הנזכר של מר לא המציאו מסמכים מקבילים ומכאן שמרוץ ההתיישנות לגביהן לא נעצר3 ו-2לעומת זאת, מערערות ( 3 ) חנני אינו מתייחס למערערות האחרות. כפי שציין בית המשפט קמא, ניתן היה אולי לראות בעדותו בעל-פה של מר א' חנני במשפט הודאה

ו-2לכאורה בזכותן של המערערות ומכאן, שלפי סעיף 3 לוותה בטענה של התיישנות מצד המשיבה. זו הודאה לחוק9, אך הנזכר ו-2ההתיישנות אין בכך משום הודאה. בנוסף, לא הוכח על-ידי המערערות כי המשיבה שילמה להן תשלומים בגין דמי השאלת תווים3

בעבור שידורים חוזרים ששודרו בשבע השנים שקדמו להגשת תביעתן. ועוד, גם אם נהגה הרשות לשלם תשלומים בסכומים מסוימים למוציאים-לאור אחרים, על-פי הסכם או נוהג בין צדדים אלה, אין בכך בלבד כדי להביאנו לגדר "מעשה שיש בו ביצוע מקצת הזכות"

ו-2ביחסים שבין המערערות לבין המשיבה, ומכאן שאין בכך כדי להוות הודאה של הרשות בזכותן של מערערות אלה. המסקנה היא3 בעניין זה. 3-2אפוא כי אין להיעתר לטענת המערערות

טענת דמי השאלת תווים וחליפיה

. הללו נגביםדמי השאלת תווים( לשם הבהירות: שתי הבחנות ראשיות המה ביחס לכספים שהתיק דנא עוסק בהם: האחת, 1ט. )בעבור השאלת תווים שהוצאו לאור לתזמורת לשם הביצוע הפומבי, בין אם למוציא-לאור זכויות יוצרים ביצירה ובין אם לאו.

. אלה נגבים בעבור שידור חי, או הקלטה של ביצוע פומבי של יצירה שלמוציא-לאור זכויות יוצרים בה, בין, דמי זכויות יוצרים השנייה מהתזמורת, אם זו נוטלת על שכמה תשלום זה, ובין מן הגוף המקליט והמשדר. דמי זכויות יוצרים נגבים גם בעבור שידור חוזר של הקלטה

של יצירה שיש למוציא-לאור זכויות יוצרים בה. ( מכוח בעלות בזכויות יוצרים זכאים בעלי הזכויות לדמי שידור חוזר מן 2)

הגורם המשדר. זכות זו מתממשת בין במישרין מול בעלי הזכויות ובין בעקיפין באמצעות גורם מתווך שהוסכם על-ידי בעלי הזכויות כי יגבה בעבורן את שהן זכאיות לו. גורם כזה הוא, למשל, ארגון אקו"ם. בארגון זה חברות בעלות הזכויות. לארגון זה שילם הגוף המשדר תשלומים בעבור שידורים חוזרים. ולכן אין על הארגון המשדר החובה לשלם פעמיים – פעם במישרין ופעם בעקיפין. משעמד בתשלומיו לאקו"ם, יצא

הגוף המשדר ידי חובתו בהקשר זה של זכויות היוצרים. ( תשלום דמי השאלת התווים מן המוציא-לאור הוא בעבור הביצוע הפומבי. תשלום דמי ההשאלה מוטל על השואל, בין אם הוא3 )

משהיה הגוף המשדר בזמנים הרלבנטיים בנוסף על תפקידו כגוף משדר, גם בעליה של5התזמורת ובין אם הוא גוף שבבעלותו התזמורת.

לעיל )ד.א.ד.(.3ר' ה"ש 4

תזמורת, ואם שאל תווים בעבור תזמורתו, חייב הוא בדמים בגין התווים ששאל, ואם שאלה התזמורת בעמותה תווים בעבור עצמה חייבתהיא בתשלום דמי ההשאלה בעבורם. יצוין,

כי כינונה של התזמורת כתאגיד בעל אישיות משפטית נפרדת – כעמותה – מאפשר למוציא-לאור לתבוע ממנה כספים ששאלה היא ממנומכוח אישיותה הנפרדת.

( משניתנה רשות למערערות לתיקון כתב תביעתן לעניין דנא ומשעמדו בתנאים שקבע בית המשפט קמא לצורך כך, אין מקום4 ) ( יתר-על-כן, אף אילו נתקבלה עמדת המשיבה ביחס לטענתה כי לא עשתה שימוש בפועל5לקבל את טענת המערערות בעניין זה. )

בתווים שבגין השאלתם היא נתבעת לשלם, אין בכך בלבד כדי לאיין אפשרות לקיומה של הסכמה בין המשיבה לבין מי מבין המערערותבדבר תשלום "דמי השאלה" על-ידי

בחינת ביטולו של נוהג1985המשיבה. כן אין לקבל את טענת המשיבה כי יש לראות באי תשלומם של "דמי השאלת תווים" על ידיה מאז להשגת הנחה בגובה התשלומים, ומכאן שראתה עצמה מחויבת בתשלומים1זה, הואיל ובד בבד עם אי התשלום פנתה אל המערערת

. 1אלה, למצער לגבי המערערת אף אם בעבור שידורים חוזרים משלמת המשיבה לבעלי הזכויות תמלוגים מלאים באמצעות אקו"ם, אין בכך ראיה שלא( כאמור, 6 )

הגיעה לכלל הסכמה עם מי מן המערערות בדבר תשלום "דמי השאלה" בעבור כל שידור חוזר של יצירה שהוקלטה בביצוע תזמורתי וששודרה בשידור חי. אף אם נניח כטענת המשיבה, כי מעולם לא עשתה כל שימוש בתווים, די בכך שמקדמת דנא הוסכם בין המשיבה לבין

אף ההסכמות שהוצגו בין התזמורת לבין המשיבה, על כך ש"דמי ההשאלה" לביצוע הפומבי,.מי מהמערערות באשר לזכאות לתשלום לשידור החי ולשידור החוזר הראשון ישולמו למוציאים-לאור מקופת התזמורת, ואילו "דמי ההשאלה" בגין השידורים החוזרים ישולמו מקופת המשיבה עצמה, פוגעות בטענותיה של המשיבה, כי מעולם לא הסכימה לתשלום "דמי השאלה" בגין שידורים למוציאים-לאור

"רשות השידור משלמת לאקו"ם בעד הזכות לשדר( 42בכלל, ולמי מהמערערות בפרט. ראו לעניין זה דברי מר קידר מאקו"ם, האומר )עמ' מר קידר הוסיף וביאר )עמ'את היצירה, והיא משלמת למו"ל בעד הזכות להשתמש בחומר התזמורתי שהוא סיפק לה לצורך ההחלטה";

32 נגנים, כלומר, יש כ-100(: "להכין חומר תזמורתי זה דבר מאוד יקר, כי אם יש בתזמורת סימפונית, אותה סימפוניה החמישית, יש 43 כינור שני, תזמורת רשה"ש זה קצת פחות, תזמורת סימפונית ירושלים, יש כלי נשיפה, כלי נקישה,16 כינור ראשון, 16תפקידים של כינור,

כלי נשיפה ממתכת, ולכל אחד צריך לכתוב בדיוק את התווים שהוא צריך לנגן. זאת השקעה גדולה... משאילים את התווים האלה, זה. זאת בנוסף לעדויות מר חנני וגב' מלמד. הנוהג"

זכויות יוצרים של המערערות זכותן של המערערות בתווים קשורה מניה וביהבית המשפט קמא כי למערערות זכויות יוצרים ביצירות. נקבע עובדתית על-ידיי.

בדיון בבית המשפט קמא הסכימה המשיבה לקבל את עדות אקו"ם כי למערערות זכויות ביצירות. זאת ועוד, 6.בזכותן ביצירות אף אם מבראשית בעל הזכויות ביצירה מוגנת הוא היוצר עצמו, אין מניעה שבעל זכויות ביצירה יעביר זכויותיו הכלכליות בה

. )להבדיל מן הזכות המוסרית( לאחרנטל ההוכחה

י"א. טענת ההגנה של המשיבה כי יצירה, שהוכח ששודרה על-ידיה, שודרה אך בשידור ראשון אשר פטור, לטענתה, הסכמית מתשלום דמי השאלה על-ידי המשיבה, היא טענת הודאה והדחה. ככזו, הנטל על הוכחתה הוא על כתפי המשיבה. יתר על כן, המשיבה היא הגורם הקרוב ביותר למידע בדבר סדרי שידוריה, ועל-כן תוצאה זו רצויה אף משיקולי יעילות. לפיכך אין מקום לקבל את טענת המשיבה בהקשר

זה. יצירות שהוקלטו על-ידי תחנות זרות וגובה התשלום

י"ב. קביעותיו של בית המשפט קמא לעניין יצירות שנתקבלו אצל המשיבה במסגרת חילופי תכניות ואשר הוקלטו על-ידי גורמים זרים הן קביעות שבעובדה, שאין בית משפט זה נוהג ברגיל להתערב בהן. כך גם באשר לבחירתו של בית המשפט קמא בחישוב רף התשלומים על דרך של אומדנא, שבדין יסודה בנסיבות. אין מקום להתערבות בקביעותיו העובדתיות של בית המשפט קמא בעניין מועדיו של מתן ההנחות;

אין כאן נסיבות חריגות המצדיקות התערבות באלה. מחיקת הערעור מחמת אי הגשת סיכומים כדין

י"ג. לא מצינו להתערב בהחלטת בית המשפט קמא בעניין זה. ריבית ושכר טרחה

, נקבע, כי שיעור הריבית הראוי בגין2.7.03, שניתן ב-647( 5 פ"ד נז)Deniztas נ' Credit Lyonnais 6388/98בע"א י"ד. אשר לריבית, אלא על-פי השיעור שבתקנות פסיקת ריבית והצמדה )קביעת שיעור הריבית ודרך חישובה( התשס"ג-11%חיוב במטבע חוץ לא יהא עוד

)ע"א נקודת אחוז לכל רבעון, וזאת בריבית לא מצטברת. שיעור זה חל גם על עניינים תלויים ועומדים1, קרי, ריבית הליבור בתוספת 2003 659 הנזכר, עמ' 6388/98

נתבקשה התיחסות הצדדים לנושא זה ולמועד31.7.05. בהחלטה מיום 420( 1 מרנץ נ' רודריגז, פ"ד נט)5777/04(; ראו גם רע"א 660ועמ' תחולתה של הריבית, אך חרף הארכות אחדות לא נתקבלה. אנו קובעים כי הריבית תחושב בהתאם לשיעור האמור, ופסק דינו של בית

שר לשכר הטרחה, לא מצאנו מקום להתערבותאהמשפט קמא יתוקן בהקשר זה; ומנגד חישוב הריבית לכל שידור יהא מיום שידורו. בהחלטתו של בית המשפט קמא.

הכרעה ט"ו. התוצאה היא, כי איננו נעתרים לערעורים למעט בעניין הריבית כאמור. כל צד

ישא בהוצאותיו בערכאה זו.

י מסכים. אנשופט א' ריבלין:ההשופטת מ' נאור:

. אני מסכימה. 1 בסופו של יום ערעורי שני הצדדים לפנינו הם ערעורים על עובדות שנקבעו. הוכח מפי עדי רשות השידור קיומו של נוהג לפיו משלמת הרשות למו"ל על שידורים חוזרים של הקלטות של קונצרטים פומביים. כחלק מחוסר הסדר עליו עמד חברי לא ניהלה הרשות עם

לשים לב: הזכות לגבי השאלת תווים יסודה בהסכם או במעין-הסכם או בעושר ולא במשפט וככל הנראה לא בדיני זכויות יוצרים 5 שעושה צד ג' בתווים/רשימות אח',שימושגופם. לפי שעה, אין בצרור הזכויות נשוא חוק זכות יוצרים שלנו, איזושהי זכות הנוגעת ל

, שהואאיסור השימוש שהם מתארים. המקורית של היצירה ועל ביצוע פומבי שלהםלהבדיל מן האיסור על העתקה או הפצה לציבור )ר'1996 מ-WIPOתוצאה של איסורי עקיפת הגנות על חומרים מוגני קופירייט בחוקים לאומיים של מדינות שונות, בעקבות אמנת

(, מעורר שאלות כבדות משקל של היחס בין השליטה בהון ובמקורות מידע לבין הזכות למידע נגיש1998 האמריקני מ-DMCAלמשל ה- .Deuel, Circumspection of the Rule of Anticircumvention Under the DMCAבעידן הדיגיטלי. ר' דיון מפורט ב"זכות לראות" אצל

כב' השופט רובינשטיין וכמוהו שני השופטים הנכבדים שהסכימו עמו, אפילו לא חש שהוא מהלך בשדה מוקשים יורידי! )ד.א.ד.(. לעיל )ד.א.ד.(.5ר' ה"ש 6

המו"לים משא ומתן מראש לגבי גובה הסכום שישולם עבור שידור חוזר, ולא נערכו הסכמים בכתב. רק בדיעבד נוהל משא ומתן על גובה התשלום. מכאן - המחלוקת הכספית, שהתעצמה כתוצאה מכך שתקופה ארוכה לא עמדו התובעות על זכויותיהן, ומדובר היה בסכום נכבד.

. הן נציגן של המערערות בארץ והן עובדי רשות השידור קיבלו את הנוהג האמור מקודמיהם כתורה שבעל פה. הסכום לתשלום לא2 הוסדר מראש. מן הראיות עולה כי התמקחות לאחר מעשה היתה מקובלת. גם זה היה חלק מהנוהג. בנסיבות אלה אין לתובעות-המערערות

. שני הצדדים הציבו בפני הערכאה הראשונה משימה3על מה להלין לענין גובה התשלומים שקבע בית המשפט על דרך האומדנא. קשה, כמעט בלתי אפשרית. המערערות לא שמרו על המסמכים המצביעים על היקף השידורים, והשליכו יהבן על רישומי הרשות. כתביובפרט כשאחד הצדדים טענות תוקנו שוב ושוב, עדים חזרו שוב ושוב לדוכן העדים. עובדות שצריך היה לבררן מחוץ לבית המשפט, להתדיינות הוא רשות ציבורית, התבררו בין כותלי בית המשפט, בהליך ארוך ומייגע. בסופו של דבר קבע בית המשפט את אשר קבע. איני

סבורה שיש מקום להתערב בקביעות שבעובדה שנקבעו, לא לכאן או לכאן.4.בכפוף לענין הריבית עליו עמד חברי, יש לדחות את שני הערעורים. .5וחלט כאמור בפסק דינו של השופט א' רובינשטיין. ה.6

ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט (.10.11.05ניתן היום, ח' בחשון תשס"ו )___________________

T23.doc_00021250העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. www.court.gov.il ; אתר אינטרנט, 02-6593666מרכז מידע, טל'

מסחר סימני בנושא אירועון לפתרון - תרשים אינטרנט דיני

סכסוכים - יישוב מסחר שמות לרשם א' - פניה מסלולמשפטיות ב' - עילות מסלול

משפטיות עילות

מסחר סימני - פקודת ראשון מעגלהיטב היטב/רשום+מוכר רשום/מוכר מסחר . סימן1

מסחר סימן - הפרת1+46+57ס' לרישום מותר הסימן מלכתחילה - האם עקיפה - תקיפה8+11+64ס'

ג'בארין )השתק(, ביקורת העקיפה התקיפה גישת - נדחתה הפרקליט פס"ד והיקף מהציבור, תקופת משמעותי לנתח מבחין, מוכר היטב" - אופי "מוכר מבחני

הפרסום והיקף בסימן, משך השימושהיטב מוכר לא jerusalemmall המתחם ששם - נקבע קטן-יריב פס"דברישום והכיר מונופול להיות יכול )מוצקין( לא מקום/עיר ששם - נקבע מוצקין קרית פס"ד

(WESTCOAST )פס"ד ההתחלתי הבלבול - מבחן כהפרהMETA-TAGב- - שימוש ארה"ב אצלנו47- ס' מסחר בסימן אמת לשימוש - דוגמאPLAYBOY פס"ד

…המסחר בסימן השימוש במידת - תלוי ג'באריןוהתחרות השוק עידוד משיקולי מסחר סימן כהפרת ייחשב לאKEYING- ג'בארין

. טובין/הגדר2עין גניבת מעוולת ההבחנה נולד/נרכש, סקאלת מבחין - אופי סלקום פס"ד

הסימן בעל זכה, מאמץ לה הפרסום בסימן, מידת השימוש - תקופת מבחין לאופי מבחניםהגדר" "אותו זיהוי

צינורות באותם ומשווקים במהותם דומים אם הגדר מאותו הם - טובין המגפר פס"דהגדר אותו לא אבל טובין אותו זה וביגוד שנעלים נקבע

.שונה הגדר על גם יגן חזק שונים. מוניטין טובין זה ואינטרנט - סלולרי סלקום פס"דמשפטי( מידע )מספקים הגדר אותו כן= אינטרנט ואתר - עיתון הפרקליט פס"ד

היטב רשום+מוכר סימן אם תנאים: 2, ב-הגדר מאותו שלא לטובין גם תחול ההגנה

ממשית בצורה הסימן בבעל לפגוע יכול + הקשר הסימן ובעל הטובין בין קשר- ???? אבסולוט פס"ד

הטעיה נדרשת . האם3דומה/זהה סימן האם

הטעיה צריך - לא זהה - אם מקדולנד פס"דהטעיה תידרש זהה אם - גם בכך קושי )בייניש( - מעלה טוטו פס"דהפרה יש ולכן דמיון - ישZER4U פס"ד

ההטעיה . מבחני4 = אמצעי(SLD )רק והצליל המראה מבחן

הפרה יש ולכן דמיון - ישZER4U פס"דלקוחות וחוג הסחורה סוג מבחן

להטעיה הגורמות כלליות נסיבותהטעיה - אין ונדחו גוגל נגד - טענוKEYING- קולה קוקה פס"ד

בפרסום הטעיה - איסור הצרכן הגנת לחוק7ס'

מסחר" סימן "דילול . עילת5מסחר סימני ( בפקודת6)11ס'

בהטעיה צורך איןהרשום, המסחר סימן של הייחודית התדמית לטשטוש גורםדילול בטענת מסחר סימן - דחו העילה - קליטת בקרדי פס"ד

)ייחודיות/איכות( במוניטין נוגד, פגיעה מוניטין, שימוש )ארה"ב( - קיים העילה יסודות - ???HASBRO פס"ד

על הוא - המוניטין במוניטין. נדחה ופוגע מתוחזק אינו המפר שהאתר - נטען וילדים הורים פס"דדה-פקטו הדילול עילת יישוםמתוחזק. כן + האתר הצירוף

מסחריות עוולות - חוק שני מעגל

נזיקיות עוולות הן שאלו קובע לחוק11* ס' נזק הוכחת ללא גם פיצויים קבלת אפשר- בלבד עין גניבת * בעוולת

(1- ס' מסחריות עוולות )חוק עין גניבת . עוולת6מסחר( סימן רק המוצר, ולא של המאפיינים במכלול) להטעיה + חשש - מוניטין יסודות2

לעיל שצוינו להטעיה מבחנים , אותםסביר - חשש להטעיה אוביקטיבי מבחןכך. עין גניבת גםהגדר. אותו על לא גם יגן חזק - מוניטין סלקום פס"ד

(WESTCOAST )פס"ד ההתחלתי הבלבול - מבחן כהפרהMETA-TAGב- - שימוש ארה"ב

(3- ס' מסחריות עוולות )חוק הוגנת לא התערבות . עוולת7הרושם( )מניעי הוגן לא העסק, באופן אל גישה עוסקים, הכבדת - בין העוולה יסודותמכביד. הרישום העסק. עצם אל כגישה באתר - הכרה מגנטיקס פס"דעצמו העסק הוא - האתר חן אבן פס"דאמיתיים( )מניעים הוגן כן הרישום - לפעמים מוצקין קרית פס"ד

מסחר בסימן אמת שימוש - מותר מסחר סימני לפקודת47ס'

(2- ס' מסחריות עוולות )חוק כוזב תיאור . עוולת8לעצמו / ביחס לאחרים - ביחס הטעיה איסור בעצם זהו

הצרכן להגנת בחוק2לס' מקביל

- עעו"ש כלליים - חוקים שלישי מעגל

כדין + שלא אחר + מאדם - התעשרות/חסכון . יסודות9בדין עוולה חייב הוגנת, מיעוט: כן לא תחרות רק אלא בדין עוולה חייב - רוב: לא אשי"ר פס"ד

הצדדים, צד, מניעי לכל בשיווק המוצר, מאמץ )אשי"ר( - חשיבות הוגנת לא לתחרות מבחניםהמקור על ההעתקה להעתקה, השפעת חלופות של קיומן

כדין כן הוא גנרי בשם + השימוש התעשרות הוכחה - לא עעו"ש טענת - נדחתה וילדים הורים פס"דהוגנת לא תחרות - אין ונדחו גוגל נגד - טענוKEYING- קולה קוקה פס"ד

מתחם לב( בשמות תום )=חוסר סחיטה - איסורanti cybersquatting act - חוק . ארה"ב10